חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024

הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים

(תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד-2023

רקע

החל מהשבעה באוקטובר ועד היום, נתפסו בשטחה של מדינת ישראל וברצועת עזה אלפי פלסטינים תושבי רצועת עזה, שנכלאו בהתאם להוראות חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-.2002 בדיון בהצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 שהתקיים בועדת החוץ והביטחון בתאריך 18.12.23 ניתן היה להבין כי בישראל כלואים כ-2,000 עצורים מרצועת עזה, כאשר %80 מהכלואים נכון למועד הדיון נעצרו בתחומי רצועת עזה ובמהלך הלחימה שם, ואילו רק %20 מהם נעצרו בשטח ישראל.

השינוי בחוק

תיקון מספר 4 לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים עבר ב-18 לדצמבר ,2023 כהוראת שעה לפרק זמן של ארבעה חודשים. הוא כולל הארכה קיצונית של המועדים שנקבעו בחוק להסדרת הליך המעצר שלהם – מהוצאת צו המעצר על ידי מפקד צבאי, תזמון הביקורת שיפוטית של הצו, ומפגש עם עו"ד לאורך ההליך.

כעת מבוקש להאריך הוראת שעה זו ב-4 חודשים נוספים, כאשר השינוי היחיד המוצע בה הוא קיצור תקופת מניעת המפגש עם עו"ד המקסימלית ל-90 במקום 180 יום.

בהצעה

ההליך

פרק הזמן בחוק המקורי

פרק הזמן לאחר תיקון 4

פרק הזמן

הנוכחית

הוצאת צו מעצר

96 שעות

45 ימים

45 ימים

ביקורת שיפוטית

14 ימים

75 ימים

חזותית

*בהיוועדות 75 ימים *בהיוועדות

חזותית

בהוראת 75 ימים בהוראת

ימים

מניעת מפגש 10 ימים לפי הוראת 75

הממונה / 21 יום באישור הממונה / 180 יום הממונה / 90 יום

עם עו"ד

באישור בימ"ש *תוך

באישור בימ"ש

בימ"ש

ביטול החובה להארכה

ב-45 ימים בכל פעם

המשמעות היא שגם אנשים שאינם מעורבים בלחימה, יכולים להיות מוחזקים עד 45 יום ללא צו מעצר – כלומר ללא אסמכתא חוקית למעצרם; בלא יידוע של בני משפחותיהם על מקום הימצאם; וללא כל קשר לעולם החיצון, לרבות עו"ד ו/או נציגים של הצלב האדום. כך, דווח כי אישה בת 82 הסובלת מאלצהיימר, הוחזקה בכלא "דמון" למשך חודשיים, במעמד של לב"חית וללא גישה לעו"ד, עד לשחרורה בחזרה לרצועת עזה.

המצב בשטח

על פי הכרזת שר הביטחון מפברואר ,2024 עצורים מעזה מוחזקים במחנה הצבאי "שדה תימן" שבנגב, וכן במחנות הצבאיים "ענתות" ועופר". הנתונים מבתי הכלא והעדויות של כלואים ששוחררו לעזה שופכים אור על שורה של הפרות אשר עולות כדי סיכון ממשי לחייהם של הכלואים:

א. כתבות רבות מאוד שפורסמו בתקשורת הישראלית והבינלאומית, מתארות כליאה בתנאים בלתי אנושיים אשר עולים כדי עינויים: עצורים מוחזקים במכלאות פתוחות תחת כיפת השמיים, בקור הקיצוני של חודשי החורף במדבר; הם מוחזקים כשעיניהם מכוסות וידיהם אזוקות 24 שעות ביממה, במצב של כריעה על הברכיים רוב שעות היום – וכך במשך שבועות רצופים. הם ישנים על מזרנים על האדמה ומתכסים בשמיכות דקות בלבד, ללא אמצעי חימום נוספים. אנשים חולים ופצועים מקבלים טיפול רפואי מינימלי ביותר, חלק מהפציעות של הכלואים מזדהמות ומסתבכות בגלל תנאי המחיה והיעדר טיפול רפואי הולם.

ב. על פי הדיווחים, הכלואים נתונים לענישה מצידם של חיילים במתקן הכליאה, בדמות אלימות פיזית, מניעת אוכל והשמה בתנוחות מכאיבות – איזוק לגדר, קשירה לגדר כאשר ידיהם מורמות מעל הראש ועוד. בנוסף לכך, כלואים נתונים לאלימות ולאיומים מצידם של חוקרים במהלך החקירות.

ג. לפי פרסומים בתקשורת, בשדה תימן מתו עד כה 27 פלסטינים שנכלאו שם. צה"ל מסרב למסור את המספר המדויק של המקרים. כיון שאין אסמכתא פומבית למעצרם של אנשים בשדה תימו עד 45 יום ממעצרם, קיים חשש כבד כי אנשים שנעצרו בעזה ונפטרו בעודם במתקן, ייעלמו בלא זכר, דבר היכול להיחשב ל"העלמה כפויה", שהיא פשע מלחמה על פי כללי המשפט הבינלאומי.

ד. נתונים שאספו ארגוני זכויות אדם לגבי המצב בבתי הכלא הביטחוניים, שגם בהם מוחזקים עצורים מעזה, מעלה כי מאז השבעה באוקטובר, מופעלת אלימות קשה מאוד של סוהרים כלפי עצירים פלסטינים, אלימות מינית והטרדות מיניות, השפלות ואיומים. עד כה נפטרו בבתי הכלא שבעה פלסטינים – מספר חסר תקדים. זאת על רקע הצהרות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, כי עצורי חמאס יוחזקו בתנאים קשים ומשפילים ככל הניתן.

תיקון 4 לחוק הלב"חים איננו חוקתי ונוגד את הפסיקה והחוק הבינלאומי

תיקון מספר 4 לחוק הלב"חים משמעותו שלילת חירות בלא משפט בתנאי ניתוק מהעולם החיצון לפרקי זמן ממושכים ביותר. התיקון פוגע במגוון רחב של זכויות יסוד חוקתיות, באופן אשר אינו הולם את ערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל, אינו לתכלית ראויה ובאופן בלתי מידתי, לרבות הזכות לחיים, לכבוד, לחירות, הזכות שלא להיות נתון לעינויים, זכות הגישה לערכאות והזכות להליך הוגן.

תיקון מספר 4 מהווה גם הפרה של התחייבויותיה של מדינת ישראל בהתאם למשפט הבינלאומי.

הפרות שטיתיות ורוחביות של הערובות הבסיסיות לזכויות הנ"ל בזמן המלחמה עלולות לעלות כדי פשעי מלחמה לפי אמנת רומא ואף לכדי פשעים נגד האנושות; חובתה של ישראל לטפל בעצורים שבידיה בהתאם למשפט הבינלאומי הוזכרה אף בהחלטה האחרונה, חסרת התקדים, של מועצת הביטחון של האו"ם, שקראה להפסקת אש מיידית בעזה.

כאשר החוק המקורי עמד לביקורת שיפוטית בשנת ,2008 קבע בית המשפט העליון כי התקופות 2

הקבועות בחוק אכן חריגות וארוכות, אך אישר את החוקתיות שלהן כיון שנועדו לחול רק בעת מלחמה, וכי הן מגדירות תקופות מקסימום בלבד, שעל המדינה לפעול לצמצם אותן:

"כפי שצוין לעיל, החוק נועד לחול, בין היתר, בנסיבות בהן מתקיים מצב

לחימה בשטח שאינו ישראלי, במסגרתו עשויים לפול בידי כוחות הצבא

מספר גדול יחסית של לוחמי אויב. בהתחשב בנסיבות ייחודיות אלה, איננו

רואים לקבוע כי תקופת הזמן המירבית של 14 ימים לעריכת ביקורת

שיפוט ית ראשונה על צו המעצר, חורגת ממתחם המידתיות באופן המצדיק

את התערבותנו לקיצור התקופה המירבית הקבועה בחוק. יחד עם זאת,

ראוי להדגיש כי תקופת הזמן הקבועה בחוק היא תקופה מירבית ואינה

פוטרת את המדינה מלעשות מאמץ כדי להביא את העצור לביקורת

שיפוטית ראשונה במועד המוקדם ביותר האפשרי בהתחשב במכלול

נסיבות העניין" (ע"פ 6659/06 פלוני נ' מדינת ישראל, סב(4) 329 (2008)).

עתירה שהוגשה כנגד תיקון מספר 4 תלויה ועומדת כיום בבג"ץ, בדרישה לכבד פסיקה זו של בית המשפט (בג"ץ 1414/24 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ואח' נגד הכנסת ואח'). המדינה טרם השיבה לעתירה.

לאור האמור לעיל, יש לפעול מייידית –

 לבטל את תיקון מספר 4 לחוק, ולא להאריכו ב-4 חודשים נוספים;

 לפנות את כל העצורים מהמתקנים הצבאיים ולהעבירם למתקני כליאה בהם ניתנים תנאי מחיה נאותים, ולא משפילים וקטלניים;

 להוסיף בחוק מנגנוני פיקוח חיצוניים, לרבות גישה לעו"ד, לביקורי הצלב האדום ולמבקרים רשמיים אחרים כפי שהוסמכו בחוק;

 לדרוש מרשויות הצבא ושב"ס למסור מידע מלא ועדכני אודות מצבת הכלואים במתקני המעצר: מספרם, גילם, מינם, מצבם הבריאותי, ומעמדם המשפטי; ומספר מלא ומדויק של העצורים אשר נפטרו בעודם במשמורת ישראל, סיבות המוות ומקום קבורתם, והצעדים שננקטים להשבתם גופותיהם לידי בני משפחותיהם.

אפריל 2024

3

1

הכנסת

המשנה ליועצת המשפטית לכנסת

הצוות המשפטי

לוועדת החוץ והביטחון

ירושלים, כ"ב באדר ב' התשפ"ד

1 באפריל 2024

לכבוד

חברי ועדת החוץ והביטחון,

נכבדיי,

הנדון: הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה

– חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים – רקע

.1 חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–2002 (להלן – החוק) נועד להסדיר את כליאתם של מי שנטלו חלק בפעולות איבה נגד ישראל, או נמנו על כוחות המבצעים פעולות איבה נגד ישראל, ואינם נופלים תחת ההגדרה "שבוי מלחמה" שבאמנת ג'נבה השלישית, המסדירה את החזקתם של שבויי מלחמה.

.2 הצורך בחקיקת החוק עלה בעקבות פסיקת בג"ץ בעניינם של דיראני ועובייד, שאף הם לא נפלו תחת ההגדרה של שבויי מלחמה לפי אמנת ג'נבה השלישית, ועל כן הוחזקו במעצר מינהלי.

.3 החוק מגדיר לוחם בלתי חוקי כ"אדם שנטל חלק בפעולות איבה נגד מדינת ישראל, בין במישרין ובין בעקיפין, או נמנה עם כוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל שלא מתקיימים לגביו התנאים המקנים מעמד של שבוי מלחמה במשפט הבין לאומי ההומניטרי, כמפורט בסעיף 4 לאמנת ג'נבה השלישית מיום 12 באוגוסט 1949 ביחס לטיפול בשבויי מלחמה".

.4 אלה עיקרי ההליך הקבוע בחוק לכליאתו של לוחם בלתי חוקי:

 קצין בדרגת סרן רשאי לתת הוראת כליאה זמנית לתקופה שלא תעלה על 96

שעות, אם היה לו יסוד סביר להניח שאדם שהובא לפניו הוא לוחם בלתי חוקי.

 לכלוא ניתנת הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני קצין בדרגת סגן אלוף.

1

עו"ד מירי פרנקל-שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת והיועצת המשפטית לוועד ת החוץ והביטחון 02-6408611 // 050-6233512 // knesset.gov.il@mirif

2

 הרמטכ"ל (או קצין בדרגת אלוף שהסמיך לכך) רשאי להוציא צו כליאה קבוע אם היה לו יסוד סביר להניח שמדובר בלוחם בלתי חוקי וכי שחרורו יפגע בביטחון המדינה.

 דיון בפני שופט בית המשפט המחוזי, בתוך 14 ימים מיום שניתנה הוראת הכליאה הזמנית או מיום שניתן צו הכליאה. בסמכותו של השופט לבטל את צו הכליאה אם לא התקיימו התנאים להוצאת הצו – היותו של הכלוא לוחם בלתי חוקי והסכנה שבשחרורו לביטחון המדינה.

 דיונים עתיים בצו הכליאה בפני שופט בית המשפט המחוזי אחת לשישה חודשים.

 זכות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בפני שופט יחיד של בית המשפט

העליון.

.5 לעניין הקביעה האם יש סכנה לביטחון המדינה בשחרורו של הכלוא, קובע החוק חזקה ולפיה " אדם שנמנה עם כוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל או נטל חלק בפעולות איבה של כוח כאמור, יראו אותו כמי ששחרורו יפגע בביטחון המדינה כל עוד לא תמו פעולות האיבה של אותו כוח מדינת ישראל, וזאת כל עוד לא הוכח אחרת". הסמכות לקבוע מי הוא כוח שמבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל והאם תמו או טרם תמו פעולות האיבה של אותו כוח נגד ישראל נתונה לשר הביטחון, שקביעתו על ידי תעודה חתומה על ידו תשמש הוכחה בכל דיון משפטי אלא אם כן יוכח ההיפך.

.6 בשנת 2013 תוקן החוק במטרה לתת מענה למקרים שבהם יש צורך לתת מענה להיקף נרחב של לוחמים בלתי חוקיים. הוראת שעה דומה הייתה בתוקף בין השנים 2008 ל-.2010

.7 לפי ההסדר, במקרה שבו הודיעה הממשלה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על החלטה לפתוח במלחמה או על פעולות צבאיות, לפי סעיף 40(ג) לחוק יסוד: הממשלה, רשאית היא להכריז על שינויים בתחולת החוק:

 הסמכות הנתונה לרמטכ"ל להוציא את צו הכליאה או לבטלו תימסר לקצין

בדרגת תת-אלוף.

 הסמכות הנתונה לקצין בדרגת סגן אלוף לקיים שימוע ללוחם בלתי חוקי תימסר לקצין בדרגת סרן.

 הוראת הכליאה הזמנית שהוציא קצין בדרגת סרן עד לקבלת צו כליאה קבוע

תעמוד בתוקפה למשך שבוע ולא למשך 96 שעות.

.8 ביום כ"ה בתשרי התשפ"ד (10 באוקטובר 2023) הכריזה הממשלה על השינויים האמורים בתחולת החוק, עד ליום כ"ח בטבת התשפ"ד (9 בינואר 2024). הוועדה אישרה את השינויים בישיבתה ביום כ"ז בתשרי התשפ"ד (12 באוקטובר 2023).

2

עו"ד מירי פרנקל-שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת והיועצת המשפטית לוועד ת החוץ והביטחון 02-6408611 // 050-6233512 // knesset.gov.il@mirif

3

תקנות שעת חירום 2023

.9 ביום כ"ח בתשרי התשפ"ד (13 באוקטובר 2023) התקינה הממשלה, מתוקף סמכותה לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה, תקנות שעת חירום (תקש"ח) בהן תוקן חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים באופן שמרחיב עוד יותר את התקופות המנויות בחוק. ביום י"א בחשוון התשפ"ד (26 באוקטובר 2023) תוקנו התקש"ח, כך שהורחבו עוד יותר התקופות המנויות בחוק, הורדה הדרגה הנדרשת לגבי סמכות האישור לפעולות שונות, ונקבעו הוראות לגבי אופן ההליך המשפטי. ביום כ"ב בכסלו התשפ"ד (5 בדצמבר 2023) תוקנו התקש"ח פעם נוספת, וחלק מהתקופות הורחבו בהן עוד. בשלושת המקרים, הממשלה הכריזה על שינויים בתחולת החוק לפי התקש"ח על שינוייהן, והוועדה אישרה את ההכרזות.

תיקון מס' 4 לחוק (דצמבר 2023)

.10 ביום 18.12.2023 אושר בקריאה השנייה והשלישית תיקון מס' 4 לחוק, שכלל שני הסדרים מרכזיים:

א. תיקון אחד, כהוראת קבע, נועד לערוך התאמות בחוק לאפשרות שבה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט) היא שתחליט על הכרזת מלחמה או נקיטת פעולה צבאית משמעותית, שהן הבסיס להחלת השינויים בתחולת החוק.

ב. תיקון שני, כהוראת שעה לארבעה חודשים והעתידה לפקוע ביום י' בניסן התשפ"ד (18 באפריל 2024), נועדו לעגן בחקיקה ראשית את שינויי הדרגים המאשרים ואת הארכת התקופות כפי שנקבעו בתקש"ח, ובחלק מהמקרים אף להאריך אותן לתקופות ממושכות יותר מאלו שנקבעו בתקש"ח.

.11 לעניין התאמת החוק לחוק יסוד: הממשלה, ניתן להכריז על שינויים בתחולת החוק אם הממשלה הודיעה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על החלטה לפתוח במלחמה או על פעולות צבאיות, לפי סעיף 40(ג) לחוק יסוד: הממשלה. התיקון שעבר נועד להתאים את נוסח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים להוראות חוק יסוד: הממשלה וחוק הממשלה, ולהבהיר כי ניתן יהיה להכריז על שינויים בתחולת החוק גם אם ההודעה שנמסרה לוועדה היא על "נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות", וכן אם ההחלטה התקבלה על ידי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ולא על ידי הממשלה.

.12 יצוין כי זוהי בדיוק הסיטואציה ב"חרבות ברזל" – ההודעה שנמסרה לוועדה היא על החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, והחלטתה היתה על נקיטת פעולה צבאית משמעותית.

.13 לעניין הורדת הדרגים והארכת התקופות במקרה של הכרזה על שינויים בתחולת החוק, התיקון שאושר נועד לתת מענה ללחימה הנוכחית ולריבוי הלוחמים הבלתי חוקיים שנתפסו במהלכה, ועל כן נקבע כהוראת שעה לארבעה חודשים.

3

עו"ד מירי פרנקל-שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת והיועצת המשפטית לוועד ת החוץ והביטחון 02-6408611 // 050-6233512 // knesset.gov.il@mirif

4

.14 בנוגע לדרגים המאשרים, עוגנו התיקונים הבאים:



הסמכות להוציא צו כליאה גם אם ננקט נגד הלב"ח הליך פלילי תהיה נתונה לקצין בדרגת תא"ל ולא לרמטכ"ל. הסדר זה זהה להסדר שנקבע בתקש"ח.



הסמכות להגביל פגישה של לב"ח עם עו"ד ולדחות את ההודעה על כך ללב"ח תינתן לקצין בדרגת סא"ל או לראש צוות חוקרים בשב"כ. בדרך כלל נתונה הסמכות לקצין בדרגת אל"מ, ובתקש"ח נקבע כי הדרג ירד לסא"ל. השינוי בהצעת החוק הנוכחית כולל גם את הורדת הדרג בשב"כ מראש מחלקת חוקרים לראש צוות חוקרים.



בכל הנוגע לסמכות להוצאת צו כליאה והסמכות לקיים שימוע, אין שינוי בהצעת החוק:

הסמכות להוצאת צו כליאה נותרת בידי קצין בדרגת תא"ל והסמכות לקיים שימוע נותרת בידי קצין בדרגת סרן.

.15 בנוגע לתקופות הקבועות בחוק, עוגנו התיקונים הבאים:



משך הוראת הכליאה הזמנית (אותה מוציא קצין בדרגת סרן) יהיה 45 ימים, אך לתקופה העולה על 30 ימים תהיה ההוראה בסמכות של קצין בדרגת רב-סרן. בדרך כלל משך התקופה כאשר יש שינויים בתחולת החוק הוא 7 ימים בלבד. בתקש"ח נקבע כי התקופה תהיה 42 ימים, וכעת מוצע להאריכה בשלושה ימים נוספים.



התקופה שעד סיומה יש להביא את הלב"ח בפני שופט תהיה 75 ימים. בדרך כלל משך התקופה כאשר יש שינויים בתחולת החוק הוא 14 ימים, ובתקש"ח נקבע כי התקופה תעמוד על 45 ימים. כעת מוצע להאריכה ב-30 ימים נוספים.



התקופה שעד סיומה יש לאפשר ללב"ח פגישה עם עורך דין תהיה 30 ימים. בדרך כלל משך התקופה כאשר יש שינויים בתחולת החוק הוא 7 ימים. בתקש"ח נקבע כי התקופה תעמוד על 28 ימים. כעת מוצע להאריכה ביומיים נוספים.



התקופה שניתן להגביל פגישה עם עורך דין מטעמים של ביטחון המדינה תעמוד על 75 ימים. בדרך כלל משך התקופה כאשר יש שינויים בתחולת החוק הוא 10 ימים. בתקש"ח נקבע כי התקופה תעמוד על 45 ימים. כעת מוצע להאריכה ב-30 ימים נוספים.

 התקופה שבית המשפט יהיה רשאי להגביל פגישה עם עו"ד מטעמים של ביטחון

המדינה תעמוד על 45 ימים אך ניתן יהיה להאריכה בתקופות נוספות עד לסך של 180 ימים מיום הכליאה. בדרך כלל משך התקופה כאשר יש שינויים בתחולת החוק הוא 21 ימים מיום הכליאה. בתקש"ח נקבע כי התקופה תעמוד על 80 ימים ביום הכליאה. כעת מוצע להאריכה ב-100 ימים נוספים, אך בצד זאת לקבוע תקופות בקרה אחת ל-45 ימים.

נציין בהקשר זה כי ב-24.10 הותקנו תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד–.2023 בתקש"ח אלה הוארכה התקופה שבה ממונה רשאי למנוע פגישה של עצור החשוד בעבירות ביטחון עם עורך דין לתקופות מצטברות של עד 30 ימים, ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו עד 90 ימים מיום המעצר.

4

עו"ד מירי פרנקל-שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת והיועצת המשפטית לוועד ת החוץ והביטחון 02-6408611 // 050-6233512 // knesset.gov.il@mirif

5

.16 בנוגע לאופן הדיון בבית המשפט, מוצע לאמץ את ההסדר שנקבע בתקש"ח, ולפיו ניתן יהיה לקיים את הדיון בדרך של היוועדות חזותית.

.17 נציין בהקשר זה כי בחודש דצמבר אושר, כהוראת שעה, חוק המאפשר קיום דיונים של משפטים פליליים בהיוועדות חזותית אם הנאשם הוא אסיר, עצור או כלוא. ביחס ללב"חים נקבע כי ניתן יהיה לקיים את הדיון גם אם הלב"ח אינו מיוצג ואין חובה למנות לו סניגור.

ההסדרים המוצעים בהצעת החוק

.18 הצעת החוק מבקשת לערוך שני תיקונים מרכזיים בתיקון מס' 4 לחוק שעבר בחודש דצמבר האחרון:

א. תיקון ראשון מבקש להאריך את הוראת השעה בכשלושה חודשים נוספים, עד ליום כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2024).

ב. תיקון שני מבקש לערוך שינוי במשך הזמן שבית המשפט יהיה רשאי להגביל פגישה עם עו"ד מטעמים של ביטחון המדינה, לתקופה מרבית של 90 ימים, במקום תקופה מרבית של 180 ימים. תיקון זה בא על רקע עמדתם של גורמי הביטחון, כי בעת זו ניתן לקצר את משכי הזמן המרביים שבמהלכם ניתן למנוע מפגש של כלוא עם עו"ד (כאמור, בדרך כלל משך התקופה כאשר יש שינויים בתחולת החוק הוא 21 ימים מיום הכליאה).

.19 עוד מוצע כי תיקון זה ייכנס לתוקף ביום י"א בניסן התשפ"ד (19 באפריל 2024), כדי למנוע את פקיעתן המידית של החלטות שהתקבלו בהתאם לדין הקיים, ובכדי לאפשר זמן היערכות לשינויים המנויים בהוראת השעה.

הערות הצוות המשפטי

.20 אנו סבורים כי לאור עמדת גורמי הביטחון לעניין קיצור משכי הזמן המרביים שבמהלכם ניתן למנוע מפגש של כלוא עם עו"ד, מוצע לבחון האם קיימים היבטים נוספים בהסדר הנוכחי המאפשרים קיצור של משכי הזמן הקבועים בהם.

בברכה,

הצוות המשפטי לוועדת החוץ והביטחון

5

עו"ד מירי פרנקל-שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת והיועצת המשפטית לוועד ת החוץ והביטחון 02-6408611 // 050-6233512 // knesset.gov.il@mirif

6

נספח: טבלה המרכזת את עיקרי השינויים המוצעים בהצעת החוק, ביחס לחוק הקיים וביחס לתקש"ח על גלגוליהן.

מצב רגיל

הסמכות

להוציא צו

כליאה

הכרזה

על

שינויים

בתחולת

החוק

הכרזה על

שינויים

בתחולת

החוק לפי

תקש"ח

13.10

הרמטכ"ל

הסמכות

להוציא צו

כליאה גם אם

ננקט נגד

הלב"ח הליך

פלילי

הכרזה על

שינויים

בתחולת

החוק לפי

תקש"ח

26.10

קצין בדרגת תא"ל

הרמטכ"ל

הסמכות

לקיים שימוע

קצין

בדרגת

סא"ל

הכרזה על

שינויים

בתחולת

החוק לפי

תקש"ח

5.12

תיקון

מס' 4

הצעת

החוק

קצין בדרגת תא"ל

קצין בדרגת סרן

הסמכות

להגביל פגישת

לב"ח עם עו"ד

והסמכות

לדחות את

ההודעה על כך

ללב"ח

קצין בדרגת אל"מ

או ראש מחלקת חוקרים בשב"כ

קצין בדרגת סא"ל

או ראש מחלקת חוקרים

בשב"כ

קצין בדרגת סא"ל או

ראש צוות חוקרים

בשב"כ

משך הוראת

הכליאה

הזמנית

21 ימים

42 ימים

(אך מעבר

ל-30 ימים

– באישור

רב סרן)

45 ימים

(אך מעבר ל-30 ימים

– באישור רב סרן)

96 שעות

7 ימים

30 ימים

6

עו"ד מירי פרנקל-שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת והיועצת המשפטית לוועד ת החוץ והביטחון 02-6408611 // 050-6233512 // knesset.gov.il@mirif

7

מצב

רגיל

הכרזה על

שינויים

בתחולת

החוק

הכרזה על

שינויים

בתחולת

החוק לפי

תקש"ח

13.10

הכרזה על

שינויים

בתחולת

החוק לפי

תקש"ח

26.10

הכרזה על

שינויים

בתחולת

החוק לפי

תקש"ח 5.12

תיקון

מס' 4

הצעת

החוק

התקופה

שעד סיומה

יש להביא

את הלב"ח

בפני שופט

14 ימים

30 ימים

45 ימים

75 ימים

התקופה

שעד סיומה

יש לאפשר

פגישה עם

עו"ד

7 ימים

21 ימים

28 ימים

30 ימים

התקופה

שניתן

להגביל

פגישה עם

עו"ד

מטעמים של

ביטחון

המדינה

10 ימים

28 ימים

45 ימים

75 ימים

התקופה

שבית

המשפט

רשאי

להגביל

פגישה עם

עו"ד

מטעמים של

ביטחון

המדינה

21 ימים

מיום הכליאה

45 ימים

מיום

הכליאה

אופן הדיון

בבית

המשפט

בנוכחות הלב"ח

60 ימים

מיום

הכליאה

80 ימים

מיום

הכליאה

תקופות

נוספות

של עד 45

ימים כל

אחת,

ובמצטבר

עד 180

ימים

מיום

הכליאה

90 ימים

מיום

הכליאה

ניתן גם בדרך של היוועדות חזותית

7

עו"ד מירי פרנקל-שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת והיועצת המשפטית לוועד ת החוץ והביטחון 02-6408611 // 050-6233512 // knesset.gov.il@mirif