חוק העונשין (תיקון מס' 150), התשפ"ה-2024
הצעת חוק לדיון מוקדם
2024-04-03
מספר פנימי: 2217086
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת משה סולומון
______________________________________________
פ/4536/25
הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ד–2024
תיקון סעיף 216 | 1. | בחוק העונשין, התשל"ז–1977, סעיף 216(א)(5) – בטל. |
דברי הסבר
עניינו של סעיף 216 בחוק העונשין, התשל"ז–1977, הוא "התנהגות פסולה במקום ציבורי". סעיף קטן (א)(5) קובע: "העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים: משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכל בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה". הסעיף שמכונן את עבירת "השוטטות", קובע איסור פלילי כללי ועמום על שיטוט בחצרים, בדרכים ובמקומות ציבוריים בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהמשוטט נמצא שם למטרה אסורה או פסולה. בכך, מהווה עבירת השוטטות עבירה ייחודית בדין הפלילי הישראלי עבירה שגבולותיה אינם ברורים, יסודותיה רחבים ביותר, ואשר ניסוחה הרחב מקשה על הציבור לעמוד על ההתנהגות האסורה ולהימנע ממנה, ומקנה לרשויות האכיפה שיקול דעת רחב ביותר וחריג בהיקפו כיצד לנהוג ולפעול לאכיפת האיסור.
עבירות "רכות" מסוג זה, שמפלילות קשת רחבה ולא מובהקת של התנהגויות ומקשות על הציבור לכלכל את צעדיו ולהימנע מביצוע המעשים האסורים, עומדות בניגוד לעיקרון החוקיות שלפיו אין מטילים עונש אלא לאחר אזהרה. די במאפיין זה של עבירת השוטטות כדי לחייב את בחינת ההצדקה להמשך קיומה, בשים לב לאופי ותדירות השימוש בה על ידי רשויות האכיפה.
עבירת השוטטות היא ייחודית אף ביחס לעבירות "רכות" וכוללניות אחרות משום שמעצם טבעה והגדרתה היא מועדת להיווצר כתוצאה מחיכוך בין שוטר לאזרח. מאפיינים אלו של העבירה – כוללניות, עמימות ונטייה להיווצר ולהתגלות כמעט באופן בלבדי כתוצאה מחיכוך בין שוטר לאזרח, הופכת את עבירת השוטטות לעבירה שעשויה להוביל לפגיעה חסרת פרופורציה בבני מיעוטים, ערבים, חרדים, בני הקהילה האתיופית, זרים וכיוצא באלה, ולאפשר אפיון גזעי ("פרופיילינג") רחב היקף.
בעוד עמימות העבירה מותירה פתח רחב ביותר לשוטר ברחוב לפעול בהתאם לשיקול דעתו, ניסיונו וגם דעותיו הקודמות והמוקדמות, שיקול דעת זה כמעט ואינו נתון לביקורת שיפוטית, משפטית של רשויות התביעה או אחרת שכן ניתן להניח שמרבית המקרים בהם עולה חשד לביצוע העבירה אינם מובילים להגשת כתב אישום או בקשה להארכת מעצר בפני שופט. לפיכך, קיים קושי טבעי אף לבחון בצורה סטטיסטית את תפוצת השימוש בעבירה לצורך עיכוב חשודים (מקרים שאינם מתועדים בשיטתיות על ידי המשטרה) ואת היקף השימוש באפיון גזעי בהקשר לעבירה זו. הקשיים הברורים בקיומה של עבירה פלילית כללית ועמומה שנתונה בראש ובראשונה לשיקול דעת השוטר היחיד, כמעט ללא ביקורת כלשהי על הפעלתו, והתוצאות הטבעיות של קיום עבירה זו מצדיק את ביטולה מספר החוקים.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת משה ארבל וקבוצת חברי הכנסת (פ/1217/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת משה ארבל (פ/873/25) ועל ידי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין (פ/2848/25).
הצעת החוק זהה לפ/2848/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באדר ב' התשפ"ד (03.04.2024)
מסמך של מרכז המחקר והמידע
2024-09-22
סקירה
כתיבה: ג'רי אלמו קפיטל | אישור: אורלי אלמגור לוטן
תאריך: א' בניסן תשפ"א, 14 במרץ 2021
נתונים על עבירת שוטטות
מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת משה ארבל, ובו יוצגו נתונים על עבירת שוטטות למטרה אסורה (להלן: עבירת שוטטות). במסמך יוצגו נתונים על תיקים שנפתחו במשטרת ישראל בעשור האחרון1 בגין עבירת שוטטות, כפי שהיא מוגדרת בחוק העונשין, תשל"ז–2.1977 כמו כן, יוצגו נתונים על מספר העצורים בגין עבירת שוטטות ועל מספר כתבי האישום שהוגשו בגין עבירה זו.
את הנתונים שיוצגו במסמך אפשר לסווג לשתי קטגוריות: תיקים שנפתחו בגין עבירת שוטטות כעבירה יחידה ותיקים שבהם עבירת שוטטות היא עבירה נלווית לעבירה נוספת או ליותר מעבירה אחת.
מנתוני המשטרה אפשר ללמוד כי מספר התיקים שנפתחו בעשור האחרון בגין עבירת שוטטות, הן כעבירה יחידה (84) והן כעבירה נלווית לעבירות אחרות (196), נמוך. עם זאת, חשוב לציין כי במספר התיקים שנפתחו בגין עבירת שוטטות לא מיוצגים כלל המקרים שבהם הייתה אינטראקציה בין שוטר לאזרח על רקע חשד לעבירת שוטטות, שכן לא בכל אינטראקציה כזו נפתח תיק פלילי. אינטראקציות מסוג זה יכולות להסתכם בעיכוב החשוד או בבקשה להזדהות על בסיס חובת נשיאת תעודת זהות. אינטראקציות מסוג זה בין שוטר לאזרח מתועדות באופן חלקי, ועל כן אין מידע מתכלל לגביהן.
לפי משטרת ישראל, אחד הקשיים המרכזיים באכיפת ההוראה של עבירת שוטטות קשור לדרישת ההוכחה כי החשוד מצוי במקום "למטרה אסורה או פסולה". לפי המשטרה, בהיעדר עבירה נלווית קשה לאכוף הוראה זו.
1 הנתונים על עבירת שוטטות כעבירה יחידה הם לגבי השנים ,2019-2010 ונתונים על עבירת שוטטות כעבירה נלווית הם על השנים -2020 .2010 2 סעיף 216 (א) (5) לחוק העונשין, התשל"ז–.1977
הכנסת – מרכז המחקר והמידע
עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת
www.knesset.gov.il/mmm
|
נתונים על עבירת שוטטות
2
.1 מבוא
סעיף 216 לחוק העונשין, תשל"ז–3,1977 עוסק במה שמכונה "התנהגות פסולה במקום ציבורי".
בסעיף 216 (א)(5) נקבע כי אדם המשוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכו ל בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה, דינו מאסר של שישה חודשים. להלן נתייחס לסעיף זה כעבירת שוטטות.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל משטרת ישראל (באמצעות המשרד לביטחון פנים) בבקשה לקבל נתונים על תיקים שנפתחו בגין עבירת שוטטות בשנים ,2019-2010 על מספר המעצרים שבוצעו בגין עבירה זו ועל סטטוס הטיפול בתיקים, לרבות מספר כתבי האישום שהוגשו בגין עבירת שוטטות. כמו כן, ביקשנו לדעת מה היו הנסיבות שבגינן השוטר קבע כי החשוד משוטט למטרה אסורה. את כל הנתונים הללו ביקשנו לקבל בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה. כמו כן, ביקשנו לקבל פירוט מהמשטרה בעניין יישום הוראות החוק, ושאלנו, בין היתר, אם יש הנחיות אכיפה לעניין עבירת שוטטות ואם יש הטמעה של הוראות החוק במערך ההכשרות של משטרת ישראל.
ראשית יוצגו נתוני המשטרה לעניין עבירת שוטטות כעבירה יחידה; בהמשך יוצגו נתונים על עבירת שוטטות כעבירה נלווית לעבירות אחרות ובחלק האחרון נציג את תשובת המשטרה לעניין יישום הוראות החוק. נתוני המסמך יוצגו בפילוח לפי קבוצות האוכלוסייה האלו: יהודים, כולל יהודים יוצאי אתיופיה; זרים; ערבים תושבי ישראל ופלסטינים.4 בחלק מהנתונים המשטרה לא ידעה לסווג את קבוצת האוכלוסייה של החשוד.
.2 נתונים על עבירת שוטטות כעבירה יחידה בשנים 2019-2010
5
בשנים 2019-2010 נפתחו בסך הכול 84 תיקים בגין עבירת שוטטות שבהם עבירת השוטטות הייתה עבירה יחידה. חשוב לציין כי במספר התיקים בגין עבירת שוטטות לא מיוצגים כלל המקרים שבהם הייתה אינטראקציה בין שוטר לאזרח על רקע מה שיכול להיות עבירת
3 סעיף 216 (א) (5) לחוק העונשין, התשל"ז–.1977
4 הגדרות המשטרה לקבוצות האוכלוסייה: יהודי (כולל יהודים יוצאי אתיופיה) – מי שרשום כיהודי במשרד הפנים ובעל תעודת זהות ישראלית; ערבים – בעלי לאום ערבי; תושבי ישראל שאינם יהודים, זרים – חסרי תעודת זהות ישראלית ואינם יהודים; פלסטינים – בעלי תעודת זהות פלסטינית; יוצאי אתיופיה – מי שנולד באתיופיה או אחד מהוריו עלה מאתיופיה.
5 גל יונה, רכזת לשכה בכירה, לשכת השר לביטחון פנים, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל, 15 בפברואר .2021
הכנסת – מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
|
נתונים על עבירת שוטטות
3
שוטטות; שכן, לפי משטרת ישראל, לא בכל אינטראקציה כזו נפתח תיק פלילי. בחלק מהמקרים עבירת שוטטות יכולה להסתכם בעיכוב החשוד או בבקשה להזדהות על בסיס חובת נשיאת תעודת זהות. אינטראקציות מסוג זה בין השוטר לאזרח מתועדות באופן חלקי, ועל כן אין מידע מתכלל לגביהן.
6
טבלה :1 מספר התיקים שנפתחו בגין עבירת שוטטות כעבירה יחידה, 2019-2010
שנה
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
סה"כ
מספר תיקים
14
12
12
6
7
18
3
4
6
2
84
מנתוני הטבלה אפשר ללמוד כי מספר התיקים שנפתחו בכל שנה הוא ,18-2 ואין אפשרות להצביע על מגמה מסוימת. המספר הגדול ביותר של תיקים נפתח בשנת 2015 (18 תיקים) והמספר הנמוך ביותר היה בשנת 2019 (שני תיקים).
תיקי עבירת שוטטות כעבירה יחידה, בפילוח לפי מאפייני החשוד
מפילוח התיקים לפי מגדר אפשר ללמוד כי בכל קבוצות האוכלוסייה, רוב התיקים נפתחו לחשודים גברים. מתוך 84 התיקים שנפתחו בגין עבירת שוטטות כעבירה יחידה רק ארבעה תיקים נפתחו כנגד נשים (אישה יהודייה, שתי נשים פלסטיניות וערבייה תושבת ישראל); שאר התיקים נפתחו כנגד חשודים גברים.
בפילוח התיקים לפי גיל אפשר לראות כי רוב התיקים נפתחו כנגד חשודים בגירים. מתוך 84 התיקים שנפתחו בגין עבירת שוטטות כעבירה יחידה, עשרה תיקים נפתחו כנגד חשודים קטינים (שני חשודים יהודים, שלושה ערבים תושבי ישראל וחמישה חשודים פלסטינים).
6 עו"ד עירן נהון, יועץ בכיר לשר לביטחון פנים, לשכת השר לביטחון פנים, שיחת טלפון, 24 בפברואר .2021 הכנסת – מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
|
נתונים על עבירת שוטטות
4
טבלה :2 תיקי עבירות שוטטות כעבירה יחידה שנפתחו בשנים ,2019-2010 בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה של החשוד מוצא חשוד יהודים (כולל יוצאי אתיופיה) ערבים תושבי ישראל פלסטינים זרים סך הכול
מספר תיקים
48
(3) 26
7
3
84
לפי הטבלה, ב-%57 מהתיקים שנרשמה בהם עבירת שוטטות כעבירה יחידה החשודים היו יהודים, ו-%3.5 מכלל התיקים נפתחו ליוצאי אתיופיה; ב-%31 מהתיקים החשודים היו ערבים תושבי ישראל; שאר התיקים נפתחו לחשודים מקבוצות אחרות (שבעה תיקים לפלסטינים ושלושה תיקים לזרים).
כתבי אישום בעבירת שוטטות בתיקים שנפתחו בשנים 2019-2010
מכלל התיקים שנפתחו בגין עבירת שוטטות כעבירה יחידה בשנים ,2019-2010 רק בעשרה תיקים הוגש כתב אישום. כלל החשודים שנגדם הוגש כתב אישום היו גברים – שמונה מהם בגירים ושני קטינים. מפילוח כתבי האישום בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה אפשר ללמוד כי רוב כתבי האישום (שמונה כתבי אישום) הוגשו כנגד חשודים יהודים (כולם בגירים); לעומת שני כתבי אישום כנגד חשודים ערבים, שניהם קטינים: ערבי תושב ישראל ופלסטיני.
7
עצורים בגין עבירת שוטטות כעבירה יחידה בשנים 2019-2010
לפי נתוני המשטרה, בשנים 2019-2010 בוצעו בסך הכול 42 מעצרים של חשודים שנפתחו להם תיקים בגין עבירת שוטטות כעבירה יחידה. עם זאת, המשטרה סייגה כי ייתכן שבנתון זה נכללו גם אלו שבמקור נעצרו בגין יותר מעבירה אחת, ולכן המספר האמיתי של מי שנעצרו בגין עבירת שוטטות בלבד עשוי להיות נמוך יותר.
8
מתוך 42 העצורים הללו, 30 עצורים היו יהודים (שניים מהם יוצאי אתיופיה), שמונה היו ערבים תושבי ישראל, והיתר זרים (3) או פלסטינים (1).
7 אסף שחור, מדור מחקר וסטטיסטיקה, משטרת ישראל, שיחת טלפון, 23 בפברואר .2021 8 עו"ד עירן נהון, יועץ בכיר לשר לביטחון פנים, לשכת השר לביטחון פנים, שיחת טלפון, 22 בפברואר .2021
הכנסת – מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
|
נתונים על עבירת שוטטות
.3 נתונים על תיקים שבהם עבירת שוטטות היא עבירה נלווית 2020-2010
5
9
בשנים 2020-2010 נפתחו 196 תיקים בגין עבירות שוטטות שבהם עבירת שוטטות הייתה עבירה נלווית לעבירות אחרות.
טבלה :3 מספר התיקים שנפתחו בגין עבירת שוטטות כעבירה נלווית, 2020-2010 שנה
מספר תיקים
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
סך הכול
42
29
23
17
16
30
9
12
9
6
3
196
בטבלה אפשר לראות שמספר התיקים שנפתחו בכל שנה הוא בין שלושה תיקים ל-,42 ואין אפשרות להצביע על מגמה מסוימת. ב-196 תיקים אלו היו בסך הכול 200 חשודים, שכן בכמה מהתיקים היה יותר מחשוד אחד.
להלן יוצגו נתונים על העבירות השכיחות שאליהן נלוותה עבירת שוטטות בשנים .2020-2010 טבלה :4 עבירות שכיחות בתיקים שבהם עבירת שוטטות היא עבירה נלווית, 2020-2010 סוג העבירה החזקת מכשיר פריצה 10 עבירות כנגד שוטרים 11 עבירות הקשורות לגנבת רכב החזקת אגרופן או סכין שלא כדין החזקת נכס חשוד כגנוב הסגת גבול פלילית גנבה הפרת הוראה חוקית החזקת מכשיר לבצע פשע העלבת עובד ציבור
מספר מעצרים
21
17
15
10
10
8
7
5
4
4
9 אור אלמוג, רכזת לשכה בכירה, לשכת השר לביטחון פנים, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 11 בינואר .2021 10 בקטגוריה זו נכללו העבירות האלו: הפרעת שוטר בעת מילוי תפקידו (14), תקיפת שוטר כדי להכשילו (1) ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו (2).
11 בקטגוריה זו נכללו העבירות האלו: החזקת כלי פריצה לרכב (7) גנבת רכב וגנבה מרכב (2), פריצה לרכב (1), זיוף סימני זיהוי של רכב (2), קבלת רכב או חלקי רכב גנובים (1) ופריצה לרכב בכוונה לגנוב (2).
הכנסת – מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
|
נתונים על עבירת שוטטות
6
מן הטבלה עולה כי יש ארבע עבירות מרכזיות שאליהן נלווית עבירת שוטטות: עבירות החזקת מכשיר פריצה, עבירות כנגד שוטרים, עבירות הקשורות לגנבת רכב ועבירות החזקת אגרופן או סכין שלא כדין.
תיקי עבירת שוטטות כעבירה נלווית, בפילוח לפי מאפייני החשוד
מפילוח התיקים לפי מגדר אפשר ללמוד כי בכל קבוצות האוכלוסייה רוב התיקים נפתחו כנגד חשודים גברים. מתוך 196 התיקים שנפתחו בגין עבירת שוטטות כעבירה נלווית, 11 תיקים נפתחו כנגד נשים (שבע נשים יהודיות, שתי נשים פלסטיניות ושתי נשים זרות) ושאר התיקים נפתחו כנגד חשודים גברים.
טבלה :5 חשודים בתיקים שבהם עבירת שוטטות היא עבירה נלווית, בחלוקה לפי מוצא החשוד, 2020-2010 מוצא חשוד יהודי (כולל יוצאי אתיופיה) ערבים תושבי ישראל פלסטינים 12 לא ידוע זרים סך הכול
מספר חשודים
104
(7) 68
15
8
5
200
מנתוני הטבלה עולה כי בתיקים שנפתחו בשנים ,2020-2010 שבהם עבירת שוטטות הייתה עבירה נלווית, %52 מהחשודים היו יהודים (104 תיקים) ו-%34 היו ערבים תושבי ישראל. יתר החשודים היו זרים, או מי שקבוצת האוכלוסייה שלהם סווגה כלא ידועה.
כתבי אישום בעבירת שוטטות כעבירה נלווית
ביותר ממחצית מהתיקים שבהם עבירת שוטטות הייתה עבירה נלווית (103 תיקים) הוגש כתב אישום. %53 מכתבי האישום הוגשו כנגד חשודים יהודים (55 תיקים בסך הכול, ארבעה כתבי אישום מתוכם הוגשו כנגד יהודים יוצאי אתיופיה) ו-%27 מכתבי האישום הוגשו כנגד חשודים ערבים תושבי ישראל (28 תיקים). יתר כתבי האישום הוגשו כנגד זרים, או כנגד חשודים שקבוצת האוכלוסייה שאליה הם משתייכים סווגה במשטרה כ"לא ידועה".
12 בנתונים נכללים שמונה תיקים שקבוצת האוכלוסייה שלהם סווגה במשטרת ישראל כ"לא ידועה".
הכנסת – מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
|
נתונים על עבירת שוטטות
7
עצורים
בשנים 2020-2019 היו בסך הכול 120 עצורים בגין עבירת שוטטות כעבירה נלווית. טבלה :6 עצורים בגין עבירת שוטטות כעבירה נלווית בשנים 2020-2010 מוצא חשוד
עצורי ימים
עצורים עד תום ההליכים
סך
הכול
יהודים
(כולל יוצאי אתיופיה)
ערבים תושבי ישראל
פלסטינים
זרים
סך הכול
38
(2) 34
5
77
25
(3) 6
8
4
43
63
(5) 40
13
4
120
מנתוני הטבלה עולה כי %64 מכלל העצורים בגין עבירת שוטטות כעבירה נלווית היו עצורי ימים ו-%36 היו עצורים עד תום ההליכים. בקרב העצורים הערבים היה שיעור גבוה יותר של עצורי ימים (%85).
.4 התייחסות המשטרה ליישום הוראת עבירת שוטטות
13
כאמור, ביקשנו לקבל את תשובת המשטרה לנושא יישום הוראות החוק בעניין עבירת שוטטות.
בין היתר, ביקשנו לדעת את הקשיים והאתגרים באכיפת ההוראה. בתשובה על פנייתנו, נמסר מהמשטרה כי הקושי המרכזי באכיפת הוראת החוק בעניין עבירת שוטטות למטרה אסורה נעוץ בכך שעל פי לשון החוק, השוטר נדרש להוכיח כי החשוד מצוי במקום "למטרה אסורה או פסולה", וכי בהיעדר עבירה פלילית נלווית, יש קושי לאכוף את ההוראה הנדונה.
נוסף על כך, ביקשנו לדעת אם קיים תיעוד של הנסיבות שבגינן השוטר קבע כי החשוד משוטט למטרה אסורה, ואם התקבלו תלונות ביחידת תלונות הציבור של המשטרה (ית"צ) בכל הקשור לעיכוב או מעצר עקב עבירת שוטטות, והטיפול בתלונות אלו. מהמשטרה נמסר כי אין במערכות הממוחשבות שלה נתונים סטטיסטיים על תיעוד הרקע למעצר ועל החשד של השוטר. בעניין יחידת תלונות הציבור, לפי המשטרה, במערכות המחשוב הקיימות ביחידה זו אין אפשרות לערוך פילוח של הפניות והתלונות לפי עבירת שוטטות. כמו כן, ביקשנו מהמשטרה לקבל נתונים על מספר התלונות שהתקבלו במוקד 100 על עבירת שוטטות. לפי המשטרה, אין אפשרות להפיק נתונים אלו במערכות המחשוב של המשטרה. כמו כן, לפי המשטרה, במערך ההכשרות הניתנות לשוטרים במשטרת ישראל לא נכלל נושא עבירות השוטטות, ואין הנחיות או נוהל ספציפי לטיפול באירועי שוטטות.
13 רפ"ק ארנון פרידמן, ראש תחום פיקוח ובקרה, משטרת ישראל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 11 בינואר .2021 הכנסת – מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
חומר רקע
2024-09-22
22 בספטמבר 2024
י"ט באלול תשפ"ד
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון הקבוע ליום 23.9.24 בעניין הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ד–2024 (פ/4536 של ח"כ סולומון) התיקון המוצע:
הצעת החוק שבנדון מבקשת לבטל את עבירת השוטטות, הקבועה בסעיף 216(א)(5) לחוק העונשין, התשל"ז– ,1977 (להלן "החוק"). עבירה זו היא אחת ממספר עבירות שכלולות בסעיף ,216 שכותרתו "התנהגות פסולה במקום ציבורי", ונועדה במקור הן למנוע התנהגויות שמפריעות לסדר הציבורי, והן למנוע ביצוע עבירות עוד לפני תחילת תהליך הביצוע. וזה נוסח הסעיף:
"התנהגות פסולה במקום ציבורי
.216 (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
(1) מתנהג באופן פרוע או מגונה במקום ציבורי;
(2) גורם לקטין שלא מלאו לו שש-עשרה שנים לפשוט יד או לקבץ נדבות במקום ציבורי,
או משדל או מניע לכך קטין כאמור;
(3) מתהלך כפושט יד או כמקבץ נדבות, או משתדל להשיג תרומות מכל מין שהוא, והכל
באמתלת כזב או מרמה;
(4) מתנהג במקום ציבורי באופן העלול להביא להפרת השלום;
(5) משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי,
והכל בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה.
(ב) הפושט יד, או מקבץ נדבות, במקום ציבורי בחשיפת פצעים או מומים או בהטרדה, דינו - מאסר חודש ימים."
עבירת השוטטות זכתה לביקורת במשך השנים, בין היתר בשל העמימות שביסודה, שכן עמימות זו היא פתח ל"פרופיילינג" בעייתי; אוכלוסיות מוחלשות, בין אם על בסיס גזע או על בסיס רמה סוציו-אקונומית, חשופות ביתר שאת לאכיפת סעיף זה על ידי הרשויות. בשנים האחרונות נעשה שימוש מצומצם בסעיף העבירה, וכעת מוצע על ידי ח"כ סולומון לבטלו.
היסטוריה חקיקתית והמצב הקיים:
עבירת השוטטות אומצה בשיטתנו מהמשפט האנגלי, ומופיעה כבר בפקודת החוק הפלילי, 1936 בסעיף 193(ה), לפיו "מי שנמצא משוטט בכל מקום או בקרבתו או בכל דרך או דרך-מלך או בכל מקום הנמצא בסביבתם או
בכל מקום צבורי בזמן ובמסבות שיש בהם כדי להביא לכלל מסקנה שהוא נמצא שם לשם מטרה בלתי חוקית או פרועה", דינו מאסר של חודש ימים על העבירה הראשונה ומאסר של שנה אחת על כל עברה לאחריה. עם חקיקת חוק העונשין בשנת ,1977 הוטמעו מספר עבירות פליליות באופן כמעט אוטומטי, לאחר תיקוני נוסח 1
קלים (לא מצאנו במחקר החקיקתי עדויות לסיבות לפיהן ראה המחוקק הישראלי לנכון להטמיעה בשיטתנו).
לאורך השנים, הוגשו מספר הצעות חוק נוספות שביקשו לבטל את עבירת השוטטות: הטיעונים המרכזים שהועלו הם שהעבירה עומדת בניגוד לעיקרון החוקיות בכך שהיא עמומה ומפלילה קשת לא מובהקת של התנהגויות, ושהיא עשויה לאפשר אפליה סטטיסטית (המכונה ''פרופיילינג'').
יסודות העבירה הקבועים בסעיף הם רחבים, וכך גם פורשו בפסיקה ובספרות.1 לדוגמא, המושג "משוטט" פורש כך שיחול גם על מי שעומד במקום, במקרים מסוימים; גם המקום עצמו שבו הוא נמצא משוטט אינו מוגבל למקומות מסוימים אלא חל בכל מקום. מרכיב נוסף של היסוד העובדתי – "והכל בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה" – גם הוא רחב באופן אינהרנטי, ובית המשפט מחיל מבחן אובייקטיבי של האדם הסביר כדי לבדוק יסוד זה. צמצום מסוים בפרשנות הסעיף נמצא בכך שנקבע כי "המטרה הפסולה" לא יכולה להיות כל מטרה עמומה, אלא נדרשת מטרה שמהווה עבירה או קיומה של כוונה לעבור עבירה בעתיד.
בהתאם לכך, מבחינת היסוד הנפשי, נדרש כי אדם יחשוב ויתכוון לבצע עבירה, גם אם טרם ברורים כיצד, מתי או כלפי מי לבצעה. על כן, כדי להרשיע בעבירה נדרש בית המשפט להשתכנע שהשוטטות נעשתה מתוך כוונה לבצע עבירה "כלשהי". ואולם, לאחר שהמאשימה הרימה את נטל השכנוע שקיימת תשתית עובדתית של "קיום נסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה", לפי המבחן של האדם הסביר, עובר הנטל לחשוד, הנדרש לשכנע, במאזן ההסתברויות, כי היה במקום למטרה כשרה.
נתונים בעניין עבירת השוטטות
על פי נתונים שהובאו בסקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מצ"ב, בשנים 2010-2019 נפתחו בסך הכל 84 תיקים בהם העבירה היא עבירה יחידה (מתוכם ב-10 תיקים הוגש כתב אישום) ו-193 תיקים (,196 כולל שנת 2020) בהם העבירה היא עבירה נלווית (מתוכם ב-103 תיקים הוגש כתב אישום).2 לפי נתונים נוספים שהתקבלו ממשרדי הממשלה, בין השנים 2019 ל-2024 נפתחו 6 תיקי חקירה בגין העבירה – 2 מתוכם נסגרו ובארבעה מתוכם הוגש כתב אישום (לא ידוע לנו אם כעבירה יחידה או כעבירה נלווית). לטענת המשטרה, המובאת באותו המחקר, מכיוון שלפי לשון החוק השוטר נדרש להוכיח כי החשוד מצוי במקום למטרה אסורה או פסולה, קיים קושי לאכוף את ההוראה בהיעדר עבירה פלילית נלווית נוספת.
יצויין כי הנתונים אינם מעידים על כלל הסוגיות שעולות מקיומה של העבירה – לדוגמה, לאור היעדר מידע מפורט בנושא, מספר התיקים אינו מייצג את כלל המקרים שבהם הייתה אינטרקציה בין שוטר לאזרח בחשד לעבירת השוטטות. כך למשל, יכול שוטר לעכב חשוד או לבקש מאדם להזדהות בגין חשד לביצוע העבירה.
בנוסף, הנתונים אינם מתייחסים למקרים בהם תיקים פליליים הסתיימו בעסקת טיעון בה אודה הנאשם בעבירת השוטטות, במקום בעבירות אחרות כגון התפרצות או ניסיון פריצה לרכב.3
1יעקב קדמי, על הדין בפלילים, חלק שלישי (להלן – קדמי), עמ' 1366-1372; וראו הערת שוליים מס' 201 בעמ' ,262 "דיני עונשין", יורם רבין ויניב ואקי.
2נתונים על עבירת שוטטות, מרכז המחקר והמידע, 14 במרץ 2021 (להלן – דוח הממ"מ).
3מ"ח 2662/11 אברהם בוסקילה נ' מדינת ישראל; ת"פ (ירושלים) 3268-07 מדינת ישראל נ' עבאס דרוויש.
2
ביחס לטענה לפיו עבירת השוטטות מובילה ל"פרופיילינג", פילוחים לפי אוכלוסיות שונות ניתן לראות במחקר הנזכר לעיל. נציין כי אחוז החשודים בעבירה שהינם יוצאי אתיופיה כפול מחלקם באוכלוסייה – בשעה ש-%3.5 מהחשודים בעבירה היו יוצאי אתיופיה (נכון לעשור הקודם), עמד אחוז יוצאי אתיופיה בישראל על כ-%1.75 בקירוב (נכון לסוף שנת 2022).4 בנוסף, בשעה ש-%34 מהחשודים בעבירה כעבירה נלווית היו ערבים, עמד אחוז הערבים בישראל על %21.1 (נכון לשנתון הסטטיסטי של 2022).5 שאלות לדיון
ההצדקה לביטול העבירה – כאמור, עבירת השוטטות עמומה למדי ומפלילה קשת רחבה של
התנהגויות, באופן שבו לאזרח קשה לצפות מראש מה אסור ומה מותר. ראוי שהעבירות בדיני העונשין יעמדו בקנה אחד עם עקרון החוקיות, תוך שמירה על בהירות וודאות בניסוחן. גם אכיפת העבירה בשטח, ובמיוחד החיכוך בין השוטר לאזרח בגין עבירה זו, הוא בעייתי. יתר על כן, במידה ומתעורר חשד לביצוע עבירה, יש בידיהם של השוטרים כלים אחרים להגן על הציבור. נציין עוד כי ביקורת זו נשמעה גם כלפי עבירות דומות בעולם, ואף בוטלה עבירה דומה בארה"ב בשל בעיות חוקתיות6; מדינות אחרות ביטלו גם הן סעיפים דומים, או הוצעו הצעות חוק לבטלם. לאור קשיים אלה, ולאור העובדה שהשימוש בסעיף זה אינו רב בשנים האחרונות, מוצע לשמוע מגורמי האכיפה האם קיים עוד צורך בעבירת השוטטות כנוסחה בסעיף 216 לחוק העונשין? האם לדעתם קיים בעבירה זו ערך מוגן ייחודי שאינו מוגן על ידי עבירה אחרת בספר החוקים?
כמו כן, מתוך אותם טעמים של עמימות, מוצע לבחון גם את הצורך בעבירה שבסעיף 216(א)(4), המפלילה התנהגות העלולה להפריע לשלום.
הצורך בקבלת נתונים למען היערכות לביטול העבירה –סעיף 4 לחוק העונשין קובע כי אם בוטל חיקוק האוסר על עבירה, תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה, ההליך או גזר הדין בגינה יופסקו, ויימחק הרישום הפלילי בגינה: "נעברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה – תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם – יופסקו; ניתן גזר-דין – יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה." מוצע לבקש מגורמי האכיפה נתונים לעניין מספר ההרשעות בעבירה השוטטות מהשנים האחרונות (ולא רק מספר התיקים שנפתחו בגין עבירה זו), הן כעבירה יחידה והן כעבירה נלווית. בין היתר, מוצע לברר בכמה תיקים יש צפי שמי שהורשע בעבירה כעבירה נלווית יגיש בקשה להקלה בעונש בעקבות ביטול העבירה; וכן בכמה מקרים יימחקו רישומים במרשם הפלילי כאשר העבירה נעברה כעבירה יחיד (הן בעקבות הסדר טיעון והן בעקבות כתב האישום המקורי).
4בחישוב נתונים שהובאו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בדוחות "האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל" (9 בנובמבר 2023) וב"אוכלוסיית ישראל בפתחה של שנת 2023" (29 בדצמבר 2022).
5הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל .2022
6 156 .U.S 405 ,Jacksonville of City .v Papachristou (1972).
3
הצעת חוק לקריאה הראשונה
2024-10-28
28/10/2024
13:00
רשומות
הצעות חוק
הכנסת
כ"ו בתשרי התשפ"ה
1061
28 באוקטובר 2024
עמוד
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 154) (ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ה–2024 2
28/10/2024
13:00
מתפרסמת בזה הצעת חוק של חבר הכנסת מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת:
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 154) (ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ה–2024*
תיקון סעיף 216
.1
בחוק העונשין, התשל"ז–1977,1 בסעיף 216(א), פסקה (5) – תימחק.
דברי הסבר
סעיף 216(א) לחוק העונשין, התשל"ז– 1977
(להלן – חוק העונשין), אשר מקורו עוד בפקודת החוק
הפלילי, ,1936 מונה עבירות המהוות "התנהגות פסולה
במקום ציבורי", שהעונש הקבוע בצידן הוא שישה
חודשי מאסר. בפסקה (5) של אותו סעיף קבועה עבירה
של שוטטות:
"(5) משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או
בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכל בזמן
ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה
אסורה או פסולה."
עבירה זו מנוסחת בצורה עמומה ורחבה, ויש בכך
כדי לפגוע בעקרון החוקיות, המהווה עקרון יסוד במשפט
הפלילי, ולפיו אין מענישים על התנהגות אלא אם כן היא
נאסרה באופן מפורש בחוק. אי־הבהירות אינה מאפשרת
לאזרח לדעת כיצד להכווין התנהגותו. יתר על כן, יש
חשש שעמימות זו מהווה פתח להפליה סטטיסטית כנגד
אוכלוסיות מוחלשות, בין בפתיחת תיק פלילי ובין במפגש
הראשוני של השוטר עם האזרח.
לנוכח ביקורת זו, ולצד השימוש המצומצם בסעיף
בשנים האחרונות, מוצע לבטל את הפסקה האמורה.
בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה
השלישית, תדון ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת גם
באפשרות לבטל את פסקה (4) של הסעיף האמור, בדבר
התנהגות במקום ציבורי באופן העלול להביא להפרת
השלום, מנימוקים דומים.
יוזם: חבר הכנסת משה סולומון
*
1
הצעת חוק מס' פ/4536/25 (מספר פנימי: 2217086); הועברה לוועדה ביום כ"ז בסיוון התשפ"ד (3 ביולי 2024).
ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשפ"ד, עמ' .756
2
המחיר 0.81 שקלים חדשים
– תסנכה קוח תועצהועצה10 – תסנכה קוח תועצה קוח תועצה
0334-3030 ISSN
סודר והודפס באגף הדפוס והגרפיקה של הכנסת
הצעת חוק לקריאה השנייה והשלישית
2024-11-13
13/11/2024
מספר פנימי: 2217086
מספר סימוכין: 2024-001734
נספח מס' כ-/1061א'
(פ/4536/25)
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151), התשפ"ה–2024
הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום ד' בחשוון התשפ"ה
(5 בנובמבר 2024), והועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט.
הצעת החוק מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה
השלישית ביום י"ב בחשוון התשפ"ה (13 בנובמבר 2024).
להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור.
יוזם: חבר הכנסת משה סולומון
-113/11/2024
הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית
מספר פנימי: 2217086
מספר סימוכין: 2024-001734
נספח מס' כ-/1061א'
(פ/4536/25)
חוק העונשין (תיקון מס' 151), התשפ"ה–2024
תיקון סעיף 216
.1
בחוק העונשין, התשל"ז–,11977 בסעיף 216(א), פסקה (5) – תימחק.
***************************************************************************************
1 ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשפ"ד, עמ' .756
-213/11/2024
מספר פנימי: 2217086
נספח מס' כ-/1061א'
(פ/4536/25)
הסתייגויות ובקשות רשות דיבור
להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151), התשפ"ה–2024
* הערה: אם תתקבל הסתייגות המצריכה זאת, ימוספרו יתר הוראות החוק ויתוקנו ההפניות אליהן בהתאם.
להלן שמות חברי הכנסת המסתייגים לפי קבוצות:
קבוצת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון, ירון לוי קבוצת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר
הסתייגויות
לפני סעיף 1
קבוצת יש עתיד מציעה:
.1 לפני הסעיף יבוא:
.1
"מטרה
לחלופין:
לפני הסעיף יבוא:
.1
"מטרה
מטרת חוק זה לבטל את עבירת השוטטות."
מטרת חוק זה להפחית אכיפה בררנית."
לסעיף 1
קבוצת ישראל ביתנו מציעה:
.2 במקום הסיפה החל במילים "בסעיף 216(א)" יבוא "בסעיף 216(א)(5), בסופו יבוא "ובלבד שקיימות ראיות אובייקטיביות המצביעות על כוונה לבצע עבירה פלילית והחשוד נמצא במקום פרק זמן בלתי סביר בנסיבות העניין"".
.3 במקום הסעיף יבוא:
.1
תיקון סעיף 216
.4 במקום הסעיף יבוא:
בחוק העונשין, התשל"ז–,1977 בסעיף ,216 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
לא יוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיף קטן (א)(5), ובלבד שהשוטר
"(ג)
שנכח בזירה פירט את נסיבות האירוע בדוח מפורט בצירוף צילום או
הקלטה של זירת האירוע."
-313/11/2024
"הוספת סעיף 216א .1
בחוק העונשין, התשל"ז–,1977 אחרי סעיף 216 יבוא:
"סייגים לאחריות 216א. לא יואשם אדם בעבירה לפי סעיף 216(א)(5), אלא
בהתקיים אחד מאלה:
שהייתו במקום הייתה לצורך פעילות
( 1)
חוקית;
המקום נמצא בסמוך למקום מגוריו;
( 2)
נוכחותו במקום נדרשה לצורך קבלת
( 3)
שירות ציבורי או פרטי.""
.5 במקום הסעיף יבוא:
.1 בחוק העונשין, התשל"ז–,1977 בסעיף ,216 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"תיקון סעיף 216
המפכ"ל יגיש לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת
"(ג)
לרבעון, דין וחשבון על מספר המעצרים והאישומים לפי סעיף קטן (א)(5)
ויפרסם את מסקנותיו."
לאחרי סעיף 1
קבוצת יש עתיד מציעה:
.6 אחרי הסעיף יבוא:
"תיקון סעיף 330 .2
שנים"."
בסעיף 330 לחוק העיקרי, במקום "ארבע-עשרה שנים" יבוא "חמש-עשרה
.7 אחרי הסעיף יבוא:
"תיקון סעיף 331 .2
בסעיף 331 לחוק העיקרי, במקום "עשר שנים" יבוא "ארבע-עשרה שנים"."
.8 אחרי הסעיף יבוא:
"תיקון סעיף 333 .2
בסעיף 333 לחוק העיקרי, במקום "שבע שנים" יבוא "שמונה שנים"."
קבוצת ישראל ביתנו מציעה:
.9 אחרי הסעיף יבוא:
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו."
.2
"תחילה
***************************************************************************************
בקשות רשות דיבור
חברי הכנסת מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין, יאסר חוג'יראת, מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן מרום, בנימין גנץ, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, אלון שוסטר, איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף עטאונה ***************************************************************************************
חוק - פרסום ברשומות
2024-11-25
רשומות
ספר החוקים
י"ט בחשוון התשפ"ה 331720 בנובמבר 2024
עמוד
חוק העונשין (תיקון מס' 150), התשפ"ה-2024 74
חוק העונשין (תיקון מס' 150), התשפ"ה-2024*
תיקון סעיף 216 1. בחוק העונשין, התשל"ז-19771, בסעיף 216(א), פסקה (5) - תימחק.
ראש הממשלה שר המשפטים
נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
הערות
* התקבל בכנסת ביום י"ח בחשוון התשפ"ה (19 בנובמבר 2024); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת - 1061, מיום כ"ו בתשרי התשפ"ה (28 באוקטובר 2024), עמ' 2.
1 ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשפ"ד, עמ' 756.
המחיר81 אגורות 0334-3030 ISSN סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי
חוק - נוסח לא רשמי
2024-11-26
חוק העונשין (תיקון מס' 150), התשפ"ה–2024*
תיקון סעיף 216 | 1. | בחוק העונשין, התשל"ז–1977, בסעיף 216(א), פסקה (5) – תימחק. |
בנימין נתניהו ראש הממשלה | יריב לוין שר המשפטים | ||
יצחק הרצוג נשיא המדינה | אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת |