חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 77), התשפ"ד-2024

1

פורום הוצאה לפועל

יו"ר הפורום:

עו"ד יוסף ויצמן

עו"ד ליאור שפירא

עו"ד לובנה כליבאת

ת"א, כ"ח בסיוון, התשפ"ד

4/7/2024

סימוכין: 05931824

לכבוד,

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

ח"כ שמחה רוטמן

כנסת ישראל;

היועץ המשפטי לוועדת החוקה, חוק ומשפט

ד"ר גור בליי

באמצעות הדואר האלקטרוני: knesset.gov.il@vhuka

כנסת ישראל;

ח.נ. שלום רב,

הנדון: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 76)

(חובות בסכום נמוך ועיקול מיטלטלין), התשפ"ד-2024

נייר עמדה

כללי:

הרינו מתכבדים בזאת, להביע התנגדותנו לתיקון המוצע מחד גיסא והצעה לשיפור ההצעה מאידך גיסא בהצעת החוק שבנדון (לעיל ולהלן: "הצעת החוק"/ "ההצעה") והכל מהטעמים שיפורטו בהרחבה, בנייר עמדה זה, להלן.

הצעת החוק שבנדון עוסקת בשלושה נושאים: עדכון שכר טרחת עורך דין המתווסף על חובות בסכום נמוך מ- 4,500 ₪, שינוי הליך עיקול מטלטלין ותיקון הליך עיקול רכב.

נייר עמדה זה יתייחס לנושא עדכון שכר טרחת עורך דין בלבד.

בהצעת החוק מציעים להפחית שכר טרחת עורכי הדין לסך של 236 ₪ כולל מע"מ או %10 מגובה החוב, הגבוה ביניהם.

רח' דניאל פריש ,10 תל-אביב ,64731 טל: ,1-599-500-606 פקס: 03-6918696 :Fax 1-599-500-606 .Tel ,64731 TEL-AVIV .St FRISH DANIEL 10 , 1-599-500-606 . TEL ,92190 JERUSALEM .St CHOPIN 1 ירושלים ,92190 טל. ,1-599-500-606 פקס: 02-5610062 :Fax רח' שופן ,1

israelbar.org.il@vaadmerkazi

http://www.israelbar.org.il :E-mail

2

הרעיון העומד מאחורי ההצעה, לתמרץ את החייב לשלם את חובו בעלויות נמוכות יותר.

המחוקק מנסה לעשות גזירה שווה מתיקון דומה שעבר במסגרת פקודת העיריות לפני כשנה.

ואולם לא כך הם פני הדברים, שכן, לא ניתן לגזור גזירה שווה בין עולם הרשויות המקומיות לעולם העסקי ובפרט, בחברות בהן הרוב המוחלט של החובות הם חובות נמוכים, שלא עולים על קרן חוב של 4,500 ₪, להבדיל מהרשויות המקומיות.

אין גזירה שווה בין חובות עבור רשות מקומית לבין חברות עסקיות:

.1

הרציונל שעמד בפני המחוקק בתיקון 151 לפקודת העיריות, לאור העובדה, שרשויות מקומיות מבצעות הליך של גביה מנהלי במסגרת פקודת המיסים (גביה) עוד בטרם העברת החוב לגביה משפטית, הרי שעל החוב נוספו עלויות של ניהול ההליך המנהלי.

.2

הליך הגביה המנהלי מתנהל לפחות כשנה ובחלק מהרשויות אף פרק זמן ארוך יותר.

.3

רק חובות שלא צלחה בהם הגביה במסגרת הגביה המנהלית וכבר נזקפו לחובתו של החייב עלויות הגביה המנהלית, עוברים למסלול של גביה משפטית. מכאן נולד הרצון להפחית את העלויות המושתות על החייב.

.4

אין אפשרות לבצע הן גביה משפטית והן מנהלית בו זמנית. על הרשות לבחור נתיב אחד.

.5

במהלך התקופה בה חוב הארנונה נמצא במסלול של הגביה המנהלית, החוב גדל, עסקינן בחוב מתמשך, כלומר התושב ממשיך להחזיק בנכס וחובו גדל לפחות בעוד 6 תקופות ארנונה.

שורה תחתונה. החלק הארי של התיקים שמגיעים לגביה משפטית עולה על קרן חוב של 4,500 ₪.

.6

בחברות עסקיות אשר עיקר עיסוקן הוא מתן שירותים ללקוחות, כאשר לקוח מפסיק לשלם

– השירות נפסק ומעבירים את הלקוח למסלול של גביה משפטית.

.7

מכאן כי החובות אינם חובות מצטברים ולרוב מסתכמים בסך של מאות עד אלפי ₪ בודדים ועומדים על קרן חוב נמוכה מ- 4,500 ₪.

עבודתו של עורך הדין בעולם הגביה המשפטית:

.8

עבודת משרד עורך הדין כוללת, בין היתר:

א. הקמת התיק במערכת וטיוב הנתונים (בדיקת החומר, התאמת החומר להגשת התביעה וכו').

ב. איתור מספר הטלפון של החייב על ידי משרד חקירות ו/או רשתות חברתיות.

ג. ביצוע מספר רב של שיחות יזומות לחייב במטרה ולגבות את החוב בטרם נקיטת הליכים ומתן מידע והסבר על החוב, כל לקוח בהתאם למאפייניו.

רח' דניאל פריש ,10 תל-אביב ,64731 טל: ,1-599-500-606 פקס: 03-6918696 :Fax 1-599-500-606 .Tel ,64731 TEL-AVIV .St FRISH DANIEL 10 , 1-599-500-606 . TEL ,92190 JERUSALEM .St CHOPIN 1 ירושלים ,92190 טל. ,1-599-500-606 פקס: 02-5610062 :Fax רח' שופן ,1

israelbar.org.il@vaadmerkazi

http://www.israelbar.org.il :E-mail

3

ד. משלוח המכתב במייל ומשלוח סמסים לחייבים ליצירת קשר עם המשרד.

ה. משלוח מכתב התראה במסירה אישית – תחילה משלוח מכתב ההתראה בדואר רשום עם אישור מסירה, מה שלא צולח עובר לביצוע המסירה על ידי משרד חקירות בכדי לאתר ולמסור את המכתב במסירה אישית לחייב, במקרים רבים המסירה עוברת בין מספר משרדי חקירות עד הביצוע.

ו. לאחר ביצוע המסירה מתבצעות מספר שיחות יזומות לחייב לנסות ולסגור את התיק בטרם הגשת התביעה לסכום קצוב.

ז. הכנת כתב תביעה לסכום קצוב (כולל בדיקה של ההסכמים וצירוף כל המסמכים התומכים בתביעה). במקרה ועסקינן בעסקה במסמך חסר – צורך בהכנת תצהירים ושמיעה של הקלטות – לוודא כי עסקינן בעסקה תקינה (שכל הפרטים נמסרו ללקוח החייב במעמד העסקה.

ח. הגשת תביעה לסכום קצוב בהוצאה לפועל, מעקב אחר פתיחת התיק, תיקון שגיאות וכ"ו.

ט. משלוח אזהרה במסירה אישית- ביצוע המסירה על ידי משרדי חקירות, בכדי לאתר ולמסור את האזהרה במסירה אישית לחייב.

י. הדבר מצריך ביצוע מעקבים אינטנסיביים על מסירות האזהרות על ידי משרדי החקירות.

יא. במקביל להליכים מתבצעים כל העת שיחות יזומות לחייב במטרה ולגבות את החוב בטרם המשך הליכים בהוצאה לפועל.

יב. נקיטת הליכים מבצעיים בתיק ההוצאה לפועל.

יג. ייצוג בדיונים במסגרת ניהול תיק ההוצאה לפועל.

יד. ייצוג בבתי המשפט בכל הארץ במסגרת הגשת התנגדויות בתיקים בבתי המשפט.

טו. הגשת תגובות לבקשות חייבים במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

טז. במקרה של פניה של החייב להליכי חדלות פרעון – הגשת תביעות חוב, ייצוג באסיפות נושים, ייצוג בישיבות הסדר והכנת עמדות.

יז. הכנת דיווחים על חובות אבודים עבור החברה.

יח. ניהול פגישות פרונטאליות עם החייבים המגיעים למשרד עורך הדין בכדי להגיע להסדר.

יט. הכנת הסכמי פשרה.

כ. עדכון חובות – ביצוע הגדלות והקטנות של החובות בתיקי ההוצאה לפועל.

כא. דיווחים לרשות האכיפה והגביה.

כב. דיווחים שונים ללקוחות – הכנת דו"חות גביה, מגמות, חתכים שונים, ועוד ועוד.

רח' דניאל פריש ,10 תל-אביב ,64731 טל: ,1-599-500-606 פקס: 03-6918696 :Fax 1-599-500-606 .Tel ,64731 TEL-AVIV .St FRISH DANIEL 10 , 1-599-500-606 . TEL ,92190 JERUSALEM .St CHOPIN 1 ירושלים ,92190 טל. ,1-599-500-606 פקס: 02-5610062 :Fax רח' שופן ,1

israelbar.org.il@vaadmerkazi

http://www.israelbar.org.il :E-mail

4

עבור כל העבודה המפורטת לעיל, מבוקש בהצעת החוק לשלם לעורך הדין שכר של 236 ₪ כולל מע"מ או %,10 הגבוה מבין השניים.

חוק הגנת הצרכן:

כדי להמחיש את האבסורד פנינו לחוקים שעוסקים בשירות.

.9

במסגרת חוק הגנת הצרכן, כאשר טכנאי מבושש מלהגיע לביתו של לקוח, החברה מחויבת בהתאם לחוק לשלם פיצוי חובה ללקוח של 600 ₪ (סעיף 18א (ד) (1) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981).

.10 טכנאי אשר יגיע לביקור בבית לקוח, אפילו לביקור של דקה, יחייב את הלקוח במינימום של 250 ₪ עבור הביקור. זמן = כסף.

.11 הסכומים שנקבעו בחוק הגנת הצרכן משקפים עלות זמן עבודה. לקוח שממתין לטכנאי ומבזבז שעת עבודה לחינם וכן, טכנאי אשר מגיע לביקור אצל לקוח, גם אם בסופו של הביקור אצל הלקוח ארך דקה, זמנו שווה כסף.

.12 מכאן, כי אין שום הגיון שהשכר עבור העבודה הרשומה מעלה שמבצע עורך הדין עבור כל תיק ותיק, יסתכם בעלות של פחות משכר של ביקור טכנאי בבית של לקוח.

.13 האבסורד עוד גדול בהרבה. עורך הדין עובד על בסיס הצלחה בלבד – כלומר, אם לא הצליח לגבות את החוב בתיק, הוא אינו מקבל שכר טרחה, להבדיל מטכנאי שכל ביקור שלו שווה תשלום של 250 ₪.

העלויות יושתו על כלל הציבור- עליה ביוקר המחיה:

.14 הצעת החוק במתכונתה הנוכחי שומטת את המודל העסקי של משרדי עורכי הדין העוסקים בתחום הגביה המשפטית.

.15 מצב זה יוביל לכך שהחברות יצטרכו לממן את פעילותם של משרדי עורכי הדין מכיסיהן.

.16 כל בר דעת מבין שהחברות לא יסכימו לממן את העלות והרי שהעלות תועבר לציבור הרחב בדמות העלאת מחירי השירותים.

.17 החוטא יוצא נשכר.

שוק אפור:

.18 העברת החוק כלשונו יוביל למכירת חובות לשוק האפור.

רח' דניאל פריש ,10 תל-אביב ,64731 טל: ,1-599-500-606 פקס: 03-6918696 :Fax 1-599-500-606 .Tel ,64731 TEL-AVIV .St FRISH DANIEL 10 , 1-599-500-606 . TEL ,92190 JERUSALEM .St CHOPIN 1 ירושלים ,92190 טל. ,1-599-500-606 פקס: 02-5610062 :Fax רח' שופן ,1

israelbar.org.il@vaadmerkazi

http://www.israelbar.org.il :E-mail

5

.19 כיצד? לא כל החובות בהוצאה לפועל הם חובות עבור חברות ענק שיוכלו לספוג חלק מעלויות הגביה של משרדי עורכי הדין.

.20 קיים שיעור גדול של חובות לחברות קטנות המחזיקות בעשרות ולעיתים במאות בודדות של תיקים בשנה.

.21 חברות קטנות כאלה לא יוכלו לממן מכיסן את עלויות הגביה של משרדי עורכי הדין גם לא על ידי העלאת מחירים.

.22 מצב זה יוביל למכירת חובות לשוק האפור כפי שהיה בעבר בטרם הוסדר עולם הגביה דרך ההוצאה לפועל.

.23 העברת החוק כלשונו יחזיר את עולם הגביה במדינת ישראל עשרות שנים אחורה.

פגיעה בדירוג של מדינת ישראל ורישום אשראי של אזרחים:

.24 במצב הדברים הנהוג היום, חברות ומשרדי עורכי דין כאחד עושים מאמץ עילאי לגביית החובות בשלב ההתראה – גביה רכה (סמסים/מיילים/שליחת מכתבים/ שיחות יזומות/ שיחות נכנסות/ הסברים/ שכנוע/ תמריצים ועוד).

.25 ככל וייכנס לתוקפו תיקון החוק עולם הגביה הרכה יעלם מן העולם. הן הלקוחות והן משרדי עורכי הדין יפסיקו את הגביה הרכה, לא יהיו תמריצים, תשומות ומשאבים לכך.

.26 התוצאה הישירה תהיה פתיחה מאסיבית של תיקי הוצאה לפועל – משרדי עורכי הדין גובים כיום בין %60%-50 אחוז מהתיקים בשלב התראה ובחלק מהלקוחות שאין טרום טיפול משפטי, מגיעים לאחוזים של %80 בשלב ההתראה – החלק הארי מתיקים אלו יפגשו עם רשות הגביה והאכיפה ויגרם נזק אדיר לציבור הרחב. היד תהיה קלה מאוד על ההדק.

יובהר, כי ריבוי פתיחת התיקים יביא לעומס על רשות האכיפה והגבייה ולסחבת משפטית, באופן בו לאזרחים ייגרם עינוי דיון.

.27 יוצא מכאן, כי במקום לצמצם את מספר תיקי ההוצאה לפועל הנפתחים בכל שנה עדכון שכר טרחה, יגרום לעליה מאסיבית בפתיחת תיקי ההוצאה לפועל בישראל (להערכתנו עסקינן במאות אלפי תיקים בשנה שיפתחו ללא צורך).

.28 אם המהלך נועד לצמצם את תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים היום במדינת ישראל הרי שתוצאתו הישירה של קבלת החוק כלשונו תהיה הפוכה ותגרום כמעט באופן מידי להכפלת כמות התיקים הפתוחה במערכת ההוצאה לפועל.

.29 המהלך יוביל לשלש תוצאות רעות.

.30 הראשונה, אזרחים שלרוב היו משלמים את חובם, עם קבלת מכתב ההתראה בשילוב שיחות השכנוע, יפתח כנגדם תיק בהוצאה לפועל.

.31 כאשר נפתח נגד אדם תיק בהוצאה לפועל, התיק נרשם בדו"ח נתוני האשראי של אותו אדם דבר המקשה עליו לקבל משכנתא, הלוואות מימון ועוד.

רח' דניאל פריש ,10 תל-אביב ,64731 טל: ,1-599-500-606 פקס: 03-6918696 :Fax 1-599-500-606 .Tel ,64731 TEL-AVIV .St FRISH DANIEL 10 , 1-599-500-606 . TEL ,92190 JERUSALEM .St CHOPIN 1 ירושלים ,92190 טל. ,1-599-500-606 פקס: 02-5610062 :Fax רח' שופן ,1

israelbar.org.il@vaadmerkazi

http://www.israelbar.org.il :E-mail

6

.32 בנוסף, פגיעה בדירוג אשראי מתמחרת את השוק בהתאמה – יעלה את מחיר הכסף.

.33 השלישית, דירוג המדינה בדירוג הOECD יפגע.

.34 אחד המדדים בדירוג הOECD הינו בדיקה של כמות החייבים במדינת ישראל, בהעברת הצעת החוק יוריד המחוקק במו ידיו את מדינת ישראל בדירוג.

השפעות על תקציב המדינה:

כפי שראינו קודם התוצאה של קבלת החוק תהיה הכפלת כמות התיקים הפתוחים בהוצאה לפועל.

כפול תיקים = כפול עובדים ברשות האכיפה והגביה.

היום, חלק גדול מהעבודה נעשה במשרדי עורכי הדין ובחברות אשר סוגרים תיקים בשלב ההתראה.

קבלת החוק כלשונו יאלץ את המדינה לגייס כוח אדם משמעותי (מאות עובדים), שכירות, ארנונה חשמל, משכורות, הפרשות ועוד – מה שישפיע על תקציב המדינה.

תופעה של rider :free

לקוחות חייבים יבינו כי זול יותר לא לשלם עבור שירותים – כי עלות הגביה נמוכה לעומת עלות גיוס הכסף.

נניח לקוח שצריך לגייס 3,000 ₪ בעלות של כ-%20 ריבית בשנה כדי לשלם לספק. בעולם החדש עדיף ללקוח החייב להיות חייב בהוצאה לפועל.

אמנם עושה רושם שמדובר בסעיף קטן בחוק ההוצאה לפעול, אולם ההשלכות שלו על החברות הגדולות והקטנות וכן על קהל החייבים הוא הרסני ובכל מקרה, הדבר יביא לפגיעה בחייבים ולשינוי לרעה במצבם.

הצעה לשיפור הצעת החוק

בעבר כבר הנושא נדון בין רשות האכיפה והגביה ללשכת עורכי הדין.

התקיימו שעות ארוכות של פגישות וזאת בכדי למצוא נוסחה אשר תתמרץ מצד אחד את החייבים לשלם את חובם ומצד שני לא תביא את תחום הגביה לקריסה ולפתיחה מאסיבית של תיקי הוצאה לפועל.

שעות הדיונים האלה אמנם לא חוקקו בחוק קבוע אולם ההצעה יושמה ברובה בתקופת הקורונה.

בתקופת הקורונה שונה מודל שכר הטרחה כך שבשלב ראשון נפסקו 236 ₪ כשכר טרחה א', לאחר X ימים מתאריך המסירה ובמידה והחייב לא שילם נפסק בתיק השלמה של שכ"ט א' ובנוסף שכ"ט ב'.

רח' דניאל פריש ,10 תל-אביב ,64731 טל: ,1-599-500-606 פקס: 03-6918696 :Fax 1-599-500-606 .Tel ,64731 TEL-AVIV .St FRISH DANIEL 10 , 1-599-500-606 . TEL ,92190 JERUSALEM .St CHOPIN 1 ירושלים ,92190 טל. ,1-599-500-606 פקס: 02-5610062 :Fax רח' שופן ,1

israelbar.org.il@vaadmerkazi

http://www.israelbar.org.il :E-mail

7

לעניות דעתנו ניתן להשתמש במודל הזה בכדי לממש את תכלית החוק שהוא תמרוץ החייבים לשלם את חובם בזמן.

סוף דבר:

.35 אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה/ הבהרה בעניין שבנדון.

.36 נבקש להיפגש עמכם על מנת לדון בנושא דנן.

.37 תודה מראש על שיתוף הפעולה.

בכבוד רב ובברכה,

יוסף ויצמן, עו"ד

ליאור שפירא, עו"ד

לובנה כליבאת, עו"ד

יו"ר (משותף)

פורום הוצל"פ

חבר המועצה

הארצית

לשכת עורכי הדין

יו"ר (משותף)

פורום הוצל"פ

יו"ר מחוז ת"א

לשכת עורכי הדין

יו"ר (משותפת)

פורום הוצל"פ

העתקים:

עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין.

עו"ד איתי שונשיין, מנכ"ל לשכת עורכי הדין.

עו"ד דניאל אייזנברג צדיקים, מ"מ מנהל מחלקת הוועדות המקצועיות, לשכת עורכי הדין.

רח' דניאל פריש ,10 תל-אביב ,64731 טל: ,1-599-500-606 פקס: 03-6918696 :Fax 1-599-500-606 .Tel ,64731 TEL-AVIV .St FRISH DANIEL 10 , 1-599-500-606 . TEL ,92190 JERUSALEM .St CHOPIN 1 ירושלים ,92190 טל. ,1-599-500-606 פקס: 02-5610062 :Fax רח' שופן ,1

israelbar.org.il@vaadmerkazi

http://www.israelbar.org.il :E-mail

--1

מספר פנימי: 2219511

מספר סימוכין: 2024-001084

נספח מס' מ-/1769א'

חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' ...), התשפ"ד–2024

תיקון סעיף 8

.1

בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–11967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 8(ד), במקום ",19 25" יבוא ",19 21(א2), 25".

הוספת סעיף 10ג

.2

בחוק העיקרי לפני סעיף 11 יבוא:

"שכר עורך דין

בחובות בסכום

נמוך

10ג. (א) על אף האמור בסעיף 10(א) רישה, לעניין

בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר

שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט,

שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא

יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין

בסכום העולה על 236 שקלים חדשים או בשיעור

העולה על %10 מסכום החוב, לפי הגבוה, ואולם

רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי

בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר

מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו.

(ב) (1) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף

קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה בהתאם

לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן

המרכזית

הלשכה

שמפרסמת

לסטטיסטיקה.

(2) סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל

לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות

או יותר יעוגל כלפי מעלה.

(3) עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה,

ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה

לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני

שעוגל לפי פסקה (2), ואולם חלקי אגורה לא

יובאו בחשבון.

1 ס"ח התשכ"ז, עמ' 116; התשפ"ד עמ' .145

--2

(4) שר המשפטים יפרסם בהודעה

ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל.

הוראות סעיף 9(ד) ו-(ה), לעניין צירוף ריבית

(ג) לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם

לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים

המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום

הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע"."

תיקון סעיף 20ח

.3

תיקון סעיף 20כא .4

תיקון סעיף 21

5 .4

בסעיף 20 ח לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), אחרי "שייקבע לפי סעיף 10(א)" יבוא "או לשכר טרחת עורך דין כאמור בסעיף 10ג".

בסעיף 20כא לחוק העיקרי, במקום "בסעיף 10" יבוא "בסעיפים 10 ו-10ג".

בסעיף 21 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "הוראות סעיף קטן (א1)" יבוא "הוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2)";

(2) בסעיף קטן (א1), במקום "רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כאמור בסעיף קטן (א)" יבוא "הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא עסק או לעיקול מיטלטלין המשמשים לעסק (להלן- עסק) , ובכלל זה עסק שמנהל החייב מבית מגוריו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה רשאי הוא להורות על עיקול המיטלטלין כאמור בדרך של רישומם בדוח (להלן – עיקול ברישום), על הוצאת מיטלטלין שנרשמו בדוח כאמור מהעסק, על הוצאת המעוקלים ללא רישומם תחילה בדוח או על כל אחד מאלה" ובמקום הסיפה החל במילים "מטעמים מיוחדים שיירשמו" יבוא "מטעמים שיירשמו";

( 3)

אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:

"(א2) הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא יחיד בבית מגוריו, רשאי רשם ההוצאה לפועל –

(1) להורות על עיקול המיטלטלין בדרך של רישומם בדוח

(להלן – עיקול ברישום) אם התקיימו כל אלה:

(א) החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים

על הסכום המנוי בתוספת רביעית א';

(ב) חלפו שישה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב;

--3

רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד בקשת הזוכה,

(ג) כי ההליך מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת

הכלכלית הצפויה מביצוע ההליך, בפגיעה שעלולה להיגרם

לחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות

הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל שנדרש;

(2) להורות על הוצאת המיטלטלין שנרשמו בדוח כאמור

בפסקה (1), מבית מגוריו של החייב, אם התקיימו שני אלה:

(א) הרשם שוכנע, לאחר עיון בדוח שערך מנהל לשכת

ההוצאה לפועל בעת ביצוע העיקול ברישום, כי צפויה

תועלת כלכלית במכירת המיטלטלין;

(ב) הרשם שקל את קיומן של נסיבות מיוחדות

המצדיקות את אי־הוצאת המיטלטלין, לרבות פגיעה

בחייב ובבני המשפחה הגרים עימו, אם נסיבות כאמור

פורטו בדוח או הוצגו על ידי החייב.

(א3) הוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2) לא יחולו לגבי מיטלטלין שהם רכב, ויחולו על מיטלטלין כאמור הוראות סעיף קטן (א).

(א4) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הרביעית א'."

( 4)

בסעיף קטן (ב), האמור בו יסומן "(1)", ואחריו יבוא:

"(2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין צו חיפוש בחצרים שבהחזקת החייב או שאינם בהחזקתו לפי סעיף 15(א) או (ב), לפי העניין, יראו בצו חיפוש כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי חיפוש, רק אם התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א1) או (א2), לפי העניין".

תיקון סעיף 22

6 .5

בסעיף 22(א) לחוק העיקרי –

(1) בפסקה (2), במקום "מערכות בגדים" יבוא "ריהוט, מערכות בגדים" ובמקום "והכל אם הם צרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו החיים עמו" יבוא "בשימוש החייב ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב מבית מגוריו";

( 2)

אחרי פסקה (6) יבוא:

--4

"(6א) טלפונים ניידים ומחשבים אישיים בשימוש חייב שהוא יחיד ובני משפחתו החיים עימו למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב;".

תיקון סעיף 23

.7

בסעיף 23 לחוק העיקרי, במקום "עוקלו מיטלטלין" יבוא "הורה הרשם על הוצאת מיטלטלין לפי סעיף 21(א1) או (א2)".

הוספת תוספת

רביעית א'

8 .6

אחרי התוספת הרביעית לחוק העיקרי יבוא:

תיקון התוספת

החמישית

9 .7

תחילה

.810 (א) תחילתם של סעיפים 1 ו־4 עד 7 לחוק זה, למעט סעיף 21(א3) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4(3) לחוק זה, שישה חודשים מיום פרסומו (בסעיף קטן זה – מועד התחילה הנדחה), ואולם תחילתו של סעיף 21(א4) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 4(3) לחוק זה, בתום שנתיים ממועד התחילה הנדחה.

"תוספת רביעית א'

(סעיף 21(א2))

35,000 שקלים חדשים".

בתוספת החמישית לחוק העיקרי –

( 1)

במקום פרט (1) יבוא:

"(1)

( 2)

מדפסת;";

בפרט (3), המילים "או טלפון נייד" – יימחקו.

(ב) תחילתם של סעיפים 2 ו־3 לחוק זה, למעט סעיף 10ג(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

תחילתו של סעיף 10ג(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, ביום

(ג) תחילתו של חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד–.22023 עדכון ראשון

.911 עדכון ראשון של סכום שכר טרחת עורך דין, לפי סעיף 10ג(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, יהיה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025).

***************************************************************************************

2 ס"ח התשפ"ד, עמ' .145

ד' בתמוז התשפ"ד

10 ביולי 2024

אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט

מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה

.1 הצעת חוק ההוצאה לפועל (חובות בסכום נמוך ועיקול מיטלטלין), התשפ"ד-2024

(מ-1769);

.2 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – טלפונים ניידים ומחשבים אישיים), התשפ"ג-

2022 של חה"כ גלעד קריב (פ/45/25)

הצעת החוק הממשלתית המונחת על שולחן הוועדה מבקשת לערוך שני תיקונים מרכזים: (1) לקבוע הסדר שמגביל את שכר טרחת עורך הדין שניתן לגבות ביחס לחובות בסכום נמוך; (2) להחמיר את התנאים הנדרשים לצורך עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל, ובכלל זה להוסיף לרשימת המיטלטלין שלא ניתן לעקלם גם טלפונים ניידים ומחשבים אישיים.

בדומה להצעת החוק הממשלתית, גם הצעת החוק הפרטית של חה"כ קריב מבקשת לקבוע כי לא ניתן יהיה לעקל מיטלטלין שהם טלפונים ניידים ומחשבים אישיים שהם בשימוש החייב ובני משפחתו (למעט אם מדובר במיטלטלין בעל אופי מסחרי).

שכר טרחת עורך דין בחובות בסכום נמוך

סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק) קובע כי זוכה המיוצג על ידי עו"ד בתיק הוצאה לפועל, זכאי לשכר טרחת עורך דין בהתאם לתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-,1961 אלא אם כן קבע רשם ההוצאה לפועל (להלן – הרשם) שכר אחר על פי בקשה שהוגשה לו. בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, או של ביצוע בעין וחיובים אחרים שאינם כספיים, שכר עורך הדין נקבע על ידי הרשם. דינו של שכר הטרחה כדינם של אגרות והוצאות שמשולמות בתיק, כלומר הוא הופך להיות חלק מחובו של החייב.

כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000 (להלן – הכללים), מחלקים את שכר טרחת עורך הדין בהוצאה לפועל לשכר טרחה א' – שנזקף לזכותו של עורך הדין המייצג מיד עם פתיחת התיק בהוצאה לפועל, ולשכר טרחה ב' – שנזקף לזכותו של עורך הדין המייצג עם ביצועו של הליך הגבייה הראשון בתיק. בתוספת לכללים קבועים תעריפים מפורטים לסוגי התיקים השונים שמתנהלים בהוצאה לפועל ולביצוע פעולות שונות בהם.

סעיף 2 להצעת החוק – הוספת סעיף 10ג לחוק שעניינו "חובות בסכום נמוך"

10ג. שכר עורך דין בחובות בסכום נמוך

על אף האמור בסעיף 10(א) רישה, לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר

(א) שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 236 שקלים חדשים או בשיעור העולה על %10 מסכום החוב, לפי הגבוה, ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה 1

שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו.

(1) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור

(ב) השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(2) סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה.

(3) עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחההמעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), ואולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.

(4) שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל.

הוראות סעיף 9(ד) ו-(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם

(ג) לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".

הוספת אגרות, הוצאות ושכר טרחת עורך דין לחוב גורמות לכך שהחוב גדל לאורך זמן באופן לא פרופורציונאלי לערך הקרן, ומכביד מאוד על החייבים שתשלום שכר הטרחה מגולגל אליהם.

ביולי 2023 נכנס לתוקף תיקון מס' 151 לפקודת העיריות (להלן – תיקון 151), שקבע כי חייב (שאינו תאגיד) שנפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל בגין תשלום חובה שהוא חייב לרשות מקומית, וגובה החוב אינו עולה על 4,500 ₪, לא יישא בשכר טרחת עורך דין שעולה על סך 236 ₪ או %10 מסכום החוב (כלומר, עד 450 ₪ מקסימום), לפי הגבוה. כלומר, לגבי חובות כאמור לא יחול ההסדר הרגיל של שכר טרחה א' ושכר טרחה ב', והסכום האמור יהיה שכר הטרחה המקסימלי שבו יידרש החייב לשאת. בדברי ההסבר להצעת החוק נטען, כי במסגרת הדיונים בוועדת הפנים בעניין תיקון 151 האמור, הובהר כי הסכום האמור משקף שכר טרחה כולל מס ערך מוסף.

במטרה להבטיח מידתיות ולעודד חייבים להסדיר את החוב, וכן כדי לייצר אחידות בין חובות בסכומים נמוכים שנגבים בהוצאה לפועל בעבור רשויות מקומיות ובין חובות בסכומים נמוכים שנגבים בהוצאה לפועל בעבור זוכים אחרים, מוצע להרחיב את ההסדר שנקבע בתיקון 151 לפקודת העיריות ביחס לגביית חובות עד לסכום של 4,500 שקלים חדשים, כך שיחול על כלל החובות הנגבים במערכת ההוצאה לפועל.

עוד מוצע לקבוע מנגנון אוטומטי בחוק לעדכון הסכום שנקבע. בנוסף, מוצע לקבוע כי הוראות סעיף 9(ד) ו-(ה) לחוק (שצפויות להיכנס לתוקף באוקטובר ,2024 כחלק מהתיקונים המקיפים שנערכו בחוק פסיקת ריבית והצמדה), שקובעות את ההסדרים לעניין התווספות וצירוף של ריבית שקלית ודמי פיגורים לחוב האגרות וההוצאות, יחולו גם לעניין חוב שכר טרחת עורך הדין.

נקודות לדיון

(1) נתונים – כדי להבין טוב יותר את היקף התיקים שהתיקון המוצע אמור לחול לגביהם מוצע לבקש מרשות האכיפה והגבייה את הנתונים הבאים: מה אחוז החובות בהוצאה לפועל שקרן החוב בהם הוא עד 4,500 ₪ מתוך מכלול החובות? האם ניתן לדעת מה שיעורו של מרכיב שכר הטרחה בחובות בהוצאה לפועל עד ל-4,500 ₪ ביחס למרכיבי החוב האחרים?

(2) הניסיון שהצטבר מתיקון 151 – מה מלמד הניסיון שנצבר מאז התיקון לפקודת העיריות לעניין תפיחת החובות מצד אחד והיקף הגבייה מצד שני? האם הניסיון מלמד שהפחתת שכר הטרחה משפיע על היקף הגבייה (לחיוב או לשלילה)?

2

סעיפים 3 ו-4 להצעת החוק – תיקון סעיף 20ח לחוק שעניינו "העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין" וסעיף 20כא שעניינו "שכר טרחת עורך דין במסלול מזונות" .20 העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין

(א) על אף האמור בסעיף ,10 זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי סעיף 10(א) או לשכר טרחת עורך דין כאמור בסעיף 10ג לעניין הגשת בקשה כאמור במסלול מקוצר לגבי עשרים הבקשות הראשונות שהגיש לביצוע חיוב במסלול המקוצר בכל שנה החל מיום 16 בספטמבר באותה שנה.

20כא. שכר טרחת עורך דין במסלול מזונות

על אף האמור בסעיף בסעיפים 10 ו-10ג, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מזונות, ואולם רשם הוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת לגבי זוכה שאינו המוסד במקרים שבהם, לדעת הרשם, ייצוג הזוכה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין.

נוכח התיקון המוצע בסעיף 2 להצעת החוק, נדרשת התאמה בסעיף 20ח לחוק, שעניינו העדר זכאות לשכר טרחה במסגרת המסלול המקוצר, כך שבמקרים שבהם כן יש זכאות לשכר טרחה לפי סעיף ,10 תהיה זכאות לשכר טרחה גם לפי סעיף 10ג המוצע. כן נדרשת התאמה בסעיף 20כא לחוק, שעניינו העדר זכאות לשכר טרחה במסגרת מסלול המזונות, כך שזוכה לא יהיה שכר לשכר טרחה לא רק לפי סעיף 10 אלא גם לא לפי סעיף 10ג.

עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל

עיקול מיטלטלין הוא אחד מההליכים שניתן לנקוט כנגד חייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל, במטרה לקדם את גביית החוב ממנו. מטרת העיקול היא לתפוס נכס של החייב, על מנת להגביל את יכולתו להשתמש בנכס ולמנוע ממנו להבריח אותו, ובכך לאפשר לזוכה (=הנושה) להיפרע מהנכס, באמצעות מכירתו וגביית החוב מהתמורה שניתנה בעד מכירתו.

לפי סעיף 21 לחוק, הרשם רשאי לצוות על עיקול מיטלטליו של החייב ומכירתם או מימושם בדרך אחרת.

צו העיקול מסמיך את מנהל לשכת ההוצאה לפועל להיכנס לביתו של החייב או של צד ג', שבהם נמצאים או עשויים להימצא מיטלטלי החייב, ולעקלם. מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להוציא את הנכסים המעוקלים ממקום הימצאם ולהעבירם למקום אחר או להשאירם במקום הימצאם בתנאים שקבע (סעיף 23 לחוק). אם הרשם הורה על מכירת המיטלטלין, ניתן למכור את המיטלטלין ולהשתמש בכספים שיתקבלו ממכירתם לצורך פירעון החוב אחרי שחלפו 14 ימים מיום הוצאת המיטלטלין ממקום הימצאם (סעיף 27(א) לחוק).

סעיף 22(א) לחוק מונה רשימה של מיטלטלין שאין לעקל אותם, ובכלל זה: צורכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו לתקופה של 30 יום; מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, אם הם צרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו; דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו; וכן רשימה נוספת של סוגי מיטלטלין שנמנו בסעיף שהמחוקק קבע כי הם אינם ניתנים לעיקול. נוסף על רשימת המיטלטלין שאין לעקלם המנויה בסעיף, לרשם יש סמכות לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסוימים אף אם אינם מנויים בסעיף, אם מצא

3

כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.

סעיף 1 להצעת החוק – תיקון סעיף 8 לחוק שעניינו "נקיטת הליכים הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה"

(א) ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע רשם ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.

(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור.

(ג) הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.

(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי סעיפים 7ב(א2) ו-(א3), ,11 ,14 ,15 ,19 21(א2), ,25 ,27 ,48 ,53 ,59 61 עד ,64 66א, ,67 69ג, 69יב, ,70 74 והליכים לפי פרק ז'3; לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.

(ה) הוטל עיקול על נכסי החייב, הנמצאים בידי צד שלישי והוסר העיקול, תימסר על כך הודעה לצד השלישי.

התיקון המוצע להלן לסעיף 21 לחוק, שקובע את ההסדר בעניין עיקול מיטלטלין, נועד להחמיר את התנאים לנקיטת הליך של עיקול מיטלטלין מביתו של החייב, ולהגביר את מעורבות רשם ההוצאה לפועל בנקיטת ההליך. כהשלמה לאותו תיקון, מוצע לתקן את סעיף 8(ד) לחוק שמסמיך את שר המשפטים לקבוע בצו הליכים שיינקטו על ידי לשכת ההוצאה לפועל על פי בקשת הזוכה בלבד. מוצע להחריג מגדר הליכים אלה את האפשרות להורות על עיקול מיטלטלין מבית החייב, מאחר שעל פי המוצע עיקול כאמור ידרוש מעתה החלטה של רשם.

סעיפים 5 ו-8 להצעת החוק – תיקון סעיף 21 לחוק שעניינו "עיקול מיטלטלין ומכירתם" והוספת תוספת רביעית א'

(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, בכפוף להוראות סעיף קטן סעיפים קטנים (א1) ו-(א2), ומשציווה כך, רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל –

(1) להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם;

(2) להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל מיטלטלי החייב, ובלבד שימסור תחילה למחזיק החצרים הודעה על הצו ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם רשם ההוצאה לפועל סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול;

(3) למכור את המעוקלים, ובלבד שעברו ארבעה עשר ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק; היו הנכסים פסידים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.

(א1) הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא עסק או לעיקול מיטלטלין המשמשים לעסק (להלן – עסק), ובכלל זה עסק שמנהל החייב מבית מגוריו, רשאי רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה רשאי הוא להורות על עיקול המיטלטלין כאמור בדרך של רישומם בדוח (להלן – עיקול ברישום), על הוצאת מיטלטלין שנרשמו בדוח כאמור מהעסק, על הוצאת המעוקלים ללא רישומם תחילה בדוח או על כל אחד מאלה, ובלבד שחלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לצוות כאמור אף אם לא התקיימו התנאים האמורים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם ביקש הזוכה לעקל מיטלטלין של חייב שהוא עסק – מטעמים שיירשמו.

(א2) הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא יחיד בבית מגוריו, רשאי רשם ההוצאה לפועל – 4

(1) להורות על עיקול ברישום אם התקיימו כל אלה:

(א) החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על הסכום המנוי בתוספת רביעית א';

(ב) חלפו שישה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב;

(ג) רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד בקשת הזוכה, כי ההליך מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת הכלכלית הצפויה מביצוע ההליך, בפגיעה שעלולה להיגרם לחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל שנדרש;

(2) להורות על הוצאת המיטלטלין שנרשמו בדוח כאמור בפסקה (1), מבית מגוריו של החייב, אם התקיימו שני אלה:

(א) הרשם שוכנע, לאחר עיון בדוח שערך מנהל לשכת ההוצאה לפועל בעת ביצוע העיקול ברישום, כי צפויה תועלת כלכלית במכירת המיטלטלין;

(ב) הרשם שקל את קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי הוצאת המיטלטלין,

לרבות פגיעה בחייב ובבני המשפחה הגרים עימו, אם נסיבות כאמור פורטו בדוח או הוצגו על ידי החייב;

(א3) הוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2) לא יחולו על מיטלטלין שהם רכב, ויחולו על מיטלטלין כאמור הוראות סעיף קטן (א).

(א4) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הרביעית א'.

צו חיפוש לפי סעיף 15 כמוהו כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי חיפוש.

(1)

(ב) על אף האמור בפסקה (1), לעניין צו חיפוש בחצרים שבהחזקת החייב או שאינם

(2) בהחזקתו לפי סעיף 15(א) או (ב), לפי העניין, יראו בצו חיפוש כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי חיפוש, רק אם התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א1) או (א2), לפי העניין.

תוספת רביעית א'

(סעיף 21(א2))

35,000 שקלים חדשים.

מוצע להבחין בין התנאים הנדרשים לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא עסק או של מיטלטלין המשמשים לעסק שמנהל החייב מבית מגוריו, לבין התנאים הנדרשים לעיקול מיטלטלין מביתו של החייב שאינו משמש לעסק כאמור.

כיום, התנאים לביצוע עיקול מיטלטלין בביתו של החייב הם שחלפו 6 חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב והחוב עולה על 2,500 ₪. על פי המוצע, התנאים הקבועים כיום לגבי עיקול מיטלטלין בבית החייב, יהיו התנאים ביחס לעיקול מיטלטלין בעסק או מיטלטלין המשמשים לעסק שמנהל החייב מבית מגוריו.

מנגד, ביחס לעיקול מיטלטלין מביתו של החייב מוצע לקבוע תנאים מחמירים יותר. זאת, נוכח התפיסה שמדובר בהליך גבייה פוגעני שעלותו בהשוואה להליכים אחרים גבוהה, אך פעמים רבות התועלת הנובעת ממנו לצמצום החוב נמוכה (בשל ירידת הערך המתקבל במרוצת השנים האחרונות בעד מיטלטלין משומשים, וכן בשל עלויות ההוצאה, השינוע והאחסנה שלהם), ואינה מצדיקה את נקיטתו כמו כן, מוצע להסדיר בחוק את הפרקטיקה הקיימת, ולפיה בטרם ביצוע הליך הוצאת המעוקלים, מבוצע שלב של "עיקול ברישום". כלומר, נציג מערכת ההוצאה לפועל מגיע לביתו של החייב, ומבצע רישום של המיטלטלין שהם בני עיקול. בשלב הזה החייב מועמד כנאמן על המיטלטלין, והוא מנוע מלמכור אותם.

5

במסגרת עיגון שלב העיקול, מוצע לקבוע כי עיקול ברישום יותנה בתנאים הבאים: חלפו 6 חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב; החוב הפסוק עולה על 35 אלף ₪ (הסכום קבוע בתוספת וניתן לשנותו בצו של שר המשפטים באישור הוועדה); הרשם שוכנע כי ההליך מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת הכלכלית הצפויה ממנו, בפגיעה שעלולה להיגרם לחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב. בשלב ההחלטה בדבר הוצאת המעוקלים מביתו של החייב, מוצע לקבוע כי הרשם ישקול אם קיימת תועלת כלכלית במכירת המיטלטלין שצוינו בדו"ח שערך מנהל לשכת ההוצאה לפועל בעת ביצוע העיקול ברישום, ואם אין נסיבות מיוחדות שפורטו בדו"ח או הוצגו ע"י החייב, שמצדיקות את אי הוצאת המעוקלים.

עוד מוצע להבהיר, כי ההסדר האמור לא יחול על מיטלטלין שהם רכבים, מהטעם שהליך עיקול רכב שונה מהליך עיקול מיטלטלין, והנימוקים לצמצום השימוש בהליך עיקול מיטלטלין אינם רלוונטיים לגביו.

בנוסף, מוצע להבהיר כי ההוראה הקובעת כי צו חיפוש לפי סעיף 15 כמוהו כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי חיפוש, תחול לגבי צו חיפוש בחצרי החייב רק אם התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א1) או (א2), לפי העניין.

נקודות לדיון

תנאי לעיקול מיטלטלי חייב: חוב של 35,000 ₪ לפחות – איך הגיעו דווקא לסכום הזה? כמה אחוזים מהחובות הם מעל לסכום הזה? בכמה אחוזים מהתיקים התבצעו עיקולי מיטלטלין בסכומי חוב שבין 2,500 ₪ לבין 35,000 ₪?

סעיפים 6 ו-9 להצעת החוק – תיקון סעיף 22 לחוק שעניינו "מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול" ותיקון התוספת החמישית .22 מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול

(א) ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם:

(1) צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;

(2) ריהוט, מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, והכל אם הם צרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמובשימוש החייב ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב מבית מגוריו;

(3) דברים הדר ושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו; לעניין זה, "תשמישי קדושה" – לרבות מיטלטלין בבית תפילה שנועדו לאפשר את קיום התפילה באופן סביר;

(4) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;

(5) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;

(6) חיות מחמד; לענין זה, "חיית מחמד" – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;

(6א) טלפונים ניידים ומחשבים אישיים בשימוש חייב שהוא יחיד ובני משפחתו החיים עימו למעט מיטלטלים כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב;

(7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת החמישית, הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד שוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי, בצו, להוסיף לתוספת החמישית סוגי מיטלטלין, שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה 6

מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד שוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;

(8) מיטלטלין ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי.

(ב) הפטור מעיקול לפי סעיף קטן (א)(3), (4), (5) ו-(7) לא יחול לגבי חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.

(ג) האמור בסעיף קטן (א)(1), (2), (3), (5) ו-(7) יחול גם כאשר החייב הוא קיבוץ לענין מיטלטלין כאמור בפסקאות אלה, הנמצאים ברשות חבר הקיבוץ או בני משפחתו התלויים בו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לבקשת חייב שהוא קיבוץ, כי מיטלטלין כאמור בפסקה (4) לא יעוקלו, כולם או מקצתם, הכל כפי שיורה, אם שוכנע כי הם משמשים מקור פרנסה מהותי לחברי הקיבוץ ולבני משפחתם התלויים בהם, ובלבד ששוויים אינו עולה על מכפלת הסכום הקבוע בתקנות במספר החברים והתלויים בהם כאמור, והכל בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).

(ד) תקנות וצווים לפי סעיף זה טעונים אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסוימים, אף אם אינם מנויים בסעיף קטן (א), אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.

.1

.2

.3

.4

תוספת חמישית

(סעיף 22)

מיטלטלין דרושים שאינם ניתנים לעיקול

מחשב אישי ומדפסת; בפסקה זו "מחשב" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-,1995 אך למעט מערכת מחשבים.

מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב.

מכשיר טלפון נייח או טלפון נייד.

מכונת כביסה.

מוצע לסייג את פסקה (2 ) לרשימת המיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, באופן שייקבע כי רשימת המיטלטלין המנויים בה, שעיקרם ציוד ביתי בסיסי, לא יחול אם מדובר במיטלטלין המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב מבית מגוריו.

כן מוצע לקבוע כי גם טלפונים ניידים ומחשבים אישיים ייחשבו למיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול. זאת, נוכח העובדה שבשנים האחרונות הם הפכו לכלי עבודה ולימוד חשובים, והשימוש בהם הולך ונעשה משמעותי יותר, וההבנה של הפגיעה הקשה שעשויה להיגרם כתוצאה מעיקולם.

כפי שצוין לעיל, גם הצעת החוק הפרטית של חה"כ קריב מבקשת לערוך תיקון דומה בעיקרו.

סעיף 7 להצעת החוק – תיקון סעיף 23 לחוק שעניינו "הוצאת מעוקלים"

הורה הרשם על הוצאת מיטלטלין מבית מגוריו של החייב לפי סעיף 21(א1) או (א2)עוקלו מיטלטלין, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוציאם ממקום הימצאם ולהעבירם למקום אחר או להשאירם במקום הימצאם, בתנאים שקבע; היה למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין, לא יוציא את המיטלטלין כל עוד לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

מוצע לתקן את סעיף ,23 כדי להתאים אותו לתיקון המוצע, ולהבהיר כי סמכותו של מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוצאת המיטלטלין כפופה להחלטת הרשם על הוצאתם.

7

הוראות תחילה ועדכון

סעיפים 10 ו-11 להצעת החוק – תחילה ועדכון ראשון

.8 תחילה

(א) תחילתם של סעיפים 1 ו־4 עד 7 לחוק זה, למעט סעיף 21(א3) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4(3) לחוק זה, שישה חודשים מיום פרסומו (בסעיף קטן זה – מועד התחילה הנדחה), ואולם תחילתו של סעיף 21(א4) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 4(3) לחוק זה, בתום שנתיים ממועד התחילה הנדחה.

(ב) תחילתם של סעיפים 2 ו־3 לחוק זה, למעט סעיף 10ג(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

(ג) תחילתו של סעיף 10ג(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, ביום תחילתו של חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד–.2023 .9 עדכון ראשון עדכון ראשון של סכום שכר טרחת עורך דין, לפי סעיף 10ג(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, יהיה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025).

מוצע לקבוע כי ההוראות הנוגעות לעיקול מיטלטלים ייכנסו לתוקף בתוך 6 חודשים ממועד הפרסום, למעט האפשרות של שר המשפטים לשנות את הסכום המינימלי לעיקול שבתוספת הרביעית א' (35,000 ₪), שתיכנס לתוקף בתוך שנתיים ממועד הפרסום, ולמעט ההוראה שמחריגה עיקול רכב מתחולת ההוראות החלות על עיקול מיטלטלין שתיכנס לתוקף באופן מיידי.

כן מוצע לקבוע כי ההוראות הנוגעות לשכר טרחה בחובות בסכום נמוך ייכנסו לתוקף בתוך 3 חודשים מיום פרסומו של החוק, וכי ההוראות הנוגעות להתווספות וצירוף של ריבית שקלית ודמי פיגורים, ייכנסו לתוקף באוקטובר ,2024 בשעה שהתיקונים של חוק פסיקת ריבית והצמדה ייכנסו לתוקף.

עוד מוצע כי עדכון ראשון של סכום שכר הטרחה יהיה ב-1 בינואר .2025

נקודות לדיון

עיקול רכב – כניסה לתוקף מיידית של ההוראה בעניין עיקול רכב מובילה לתוצאה מוזרה, ולפיה הסעיף יחריג, באופן מיידי, עיקול רכב מ"סעיפים קטנים (א1) ו-(א2)", כאשר סעיף קטן (א2) אינו קיים בחוק בששת החודשים הקרובים.

8

מדינת

ישראל

דן בן סימון

סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה

Deputy ,Simon Ben Dan

Authority Collection & Enforcement

בחינת הליך עיקול מיטלטלין ברישום בין 01.01.2022 ועד היום

ברשות האכיפה והגבייה

ח' תמוז תשפ"ד

14.07.2024

במסגרת בדיקה זו נבדקו הליכי עיקול מטלטלין ברישום ברשות האכיפה והגבייה.

החלופה הזו ניתנת לזוכה. זוכה הוא אדם המחזיק בפסק דין, שיק, חשבונות או כל מסמך אחר המחייב אדם לשלם לו, או לעשות פעולה שהוא מחויב לעשות. על הזוכה להחזיק באישור על זכאותו לכך: פסק דין, שיק, שטר וכדומה.

ברוב המקרים, תהליך עיקול מיטלטלין מורכב משני שלבים.

.1 רישום עיקול מיטלטלין - הליך התראתי בו נרשמים הנכסים שניתן לעקל. הרישום מתבצע על ידי עובד מדינה, שהינו פקיד הוצאה לפועל או פקיד בית המשפט, ומונע מהחייבים למכור או להעביר בעלות על נכסים אלו.

.2 הוצאת מיטלטלין של החייבים והוצאתם.

בין 01.01.2022 ועד היום אושרו 21,496 הליכי עיקול מטלטלין ברישום, שעמדו בתנאים המוגדרים בחוק.

הליכים אלו בוצעו ב 18,869 תיקים. (הפער בין ההליכים לתיקים יכול להיווצר ממצב בו ההליך הראשון היה בכתובת שאינה נכונה, כאשר אחרי ביצוע ההליך הראשון תיקן הזוכה את הכתובת וביקש עיקול ברישום, מחדש).

רשות האכיפה והגביה, רח' ירמיהו ,37 ירושלים. ת.ד ,34235 מיקוד 9134102 טל': 02-5084049 02 מייל eca.gov.il@danb -

מדינת

דן בן סימון

סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה

ישראל

Deputy ,Simon Ben Dan

Authority Collection & Enforcement

בטבלה הבאה ניתן לראות את התפלגות הליכי עיקול מטלטלין ע"פ סוגי התיקים ואת סטאטוס התיק. ניתן לראות שב %18.5 מכלל התיקים שבהם אושר ההליך, התיק נסגר מעת ביצוע ההליך ועד להפקת דו"ח זה.

הסגירה יכולה להיות בשל ביצוע הליך העיקול ברישום או בשל הליך אחר שננקט.

סוג התיק

פתוח

סגור

סה"כ

ביצוע הליך

2

1

3

כביש אגרה

2

2

פסק דין אחר

10

10

פסק דין כספי

3,454

709

4,163

פסק דין מזונות

177

17

194

פסק דין פינוי

7

3

10

שטרות

תביעה על סכום

קצוב

4,359

689

5,048

7,921

1,518

9,439

סה"כ

15,932

2,937

18,869

מתוך 21,496 הליכים שאושרו במהלך תקופה זו, 5,124 הליכים בוצעו והם מהווים %24 מסך ההליכים שאושרו (יתר ההליכים לא בוצעו מסיבות כמו כתובת שגויה, סירוב החייב לפתוח את הדלת) . ערך החוב במעמד הפתיחה בכלל התיקים אילו עמד על 1,173,127.09 ₪ כאשר ערך החוב בתיקים שנסגרו עמד על 152,040,279 ₪.

5,124 הליכים שבוצעו התבקשו ב 4,851 תיקים שערך החוב בפתיחה שלהם היה 340,968,529 ₪. כאשר מתוכם נסגרו 1,337 תיקים עם ערך החוב בפתיחה של 76,061,235 ₪. התיק נסגר מעת ביצוע ההליך ועד להפקת דו"ח זה. הסגירה יכולה להיות בשל ביצוע עיקול המיטלטלין ברישום, או בשל הליך אחר שננקט.

רשות האכיפה והגביה, רח' ירמיהו ,37 ירושלים. ת.ד ,34235 מיקוד 9134102 טל': 02-5084049 02 מייל eca.gov.il@danb -

מדינת

ישראל

דן בן סימון

סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה

Deputy ,Simon Ben Dan

Authority Collection & Enforcement

בתיקים אלו נגבו במהלך התקופה הזו ישירה ועקיפה ( קטנות חוב )

בגבייה ישירה סך של 24,667,703 ₪.

בגבייה עקיפה סך של 140,507,830 ₪.

ב - 709 הליכים מתוך 5,124 ההליכים שבהם בוצע הליך עיקול המטלטלין ברישום בפועל, התבצעה גביה ישירה או הקטנת חוב בטווח של 14 יום מביצוע ההליך :



התבצעה גבייה ישירה ב 546 הליכים בסך כולל של 1,460,980 ₪



התבצעה הקטנת חוב ב 163 הליכים בסך כולל של 3,490,163 ₪

בכבוד רב,

דן בן סימון

רשות האכיפה והגביה, רח' ירמיהו ,37 ירושלים. ת.ד ,34235 מיקוד 9134102 טל': 02-5084049 02 מייל eca.gov.il@danb -

מדינת

דן בן סימון

סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה

ישראל

Deputy ,Simon Ben Dan

Authority Collection & Enforcement

רשות האכיפה והגביה, רח' ירמיהו ,37 ירושלים. ת.ד ,34235 מיקוד 9134102 טל': 02-5084049 02 מייל eca.gov.il@danb -



בשנת 2022 נפתחו 35,091 תיקים שסכום החוב שבפתיחה היה מעל 35,000 ₪. (למעט תיקי משכון שאינם רלבנטיים כי לא מבוצע בהם הליך עיקול מטלטלין ולכן הושמטו)



בשנת 2023 נפתחו 39,687 תיקים שסכום החוב שבפתיחה היה מעל 35,000 ₪.(למעט תיקי משכון שאינם רלבנטיים כי לא מבוצע בהם הליך עיקול מטלטלין ולכן הושמטו)

סוג תיק:

סוג תיק

2022

אחוזים

2023

אחוזים

כביש אגרה

166

%0.5

221

%0.6

מזונות ביטוח לאומי

446

%1.3

242

%0.6

פסק דין כספי

11,834

%33.7

13,001

%32.8

פסק דין מזונות

436

%1.2

459

%1.2

שטרות

10,197

%29.1

12,698

%32.0

תביעה על סכום קצוב

12,007

%34.2

13,058

%32.9

תיק חייב

5

%0.0

8

%0.0

סכום כולל

35,091

%100.0

39,687

%100.0

סוג זיהוי זוכה:

סוג זיהוי

2022

אחוזים

2023

אחוזים

אגודות שיתופיות

106

%0.3

156

%0.4

דרכון

283

%0.8

196

%0.5

חברה/שותפות

26,404

%75.2

30,761

%77.5

חסרי ישות

262

%0.7

217

%0.5

ממשלה-

משרדים/חברות

582

%1.7

407

עמותות

164

%0.5

206

%0.5

רשויות מקומיות

1,943

%5.5

1,836

%4.6

שירותי בריאות

66

%0.2

110

%0.3

ת.ז.

5,281

%15.0

5,797

%14.6

סכום כולל

35,091

%100.0

39,687

%100.0

%1.0

ענף כלכלי של זוכים המחזיקים מעל 350 תיקים:

שנת :2022 13 זוכים המחזיקים בסה"כ 13,016 תיקים.

שנת :2023 16 זוכים המחזיקים בסה"כ 15,829 תיקים.

ענף כלכלי

2022

אחוזים

2023

אחוזים

ביטוח

368

%2.8

0

%0.0

בנקים

10,049

%77.2

10,178

%64.3

כרטיסי אשראי

1,405

%10.8

2,686

%17.0

מימון

1,194

%9.2

2,965

%18.7

סכום כולל

13,016

%100.0

15,829

%100.0

סוג זיהוי החייב הראשון בתיק:

סוג זיהוי חייב

2022

אחוזים

2023

אחוזים

אגודות שיתופיות

15

%0.0

24

%0.1

דרכון

157

%0.4

165

%0.4

חברה/שותפות

7,740

%22.1

8,611

%21.7

חסרי ישות

35

%0.1

43

%0.1

עמותות

120

%0.3

129

%0.3

רשויות מקומיות

73

%0.2

103

%0.3

שירותי בריאות

1

%0.0

3

%0.0

ת.ז.

26,950

%76.8

30,609

%77.1

סכום כולל

35,091

%100.0

39,687

%100.0

--1

מספר פנימי: 2219511

מספר סימוכין: 2024-001084

נספח מס' מ-/1769א'

חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' ...), התשפ"ד–2024

תיקון סעיף 8

.1

בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–11967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 8(ד), במקום ",19 25" יבוא ",19 21(א2), 25".

הוספת סעיף 10ג

.2

בחוק העיקרי לפני סעיף 11 יבוא:

"שכר עורך דין

בחובות בסכום

נמוך

10ג. (א) על אף האמור בסעיף 10(א) רישה, לעניין

בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר

שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט,

שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא

יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין

בסכום העולה על 236 שקלים חדשים או בשיעור

העולה על %10 מסכום החוב, לפי הגבוה, ואולם

רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי

בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר

מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו.

(ב) (1) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף

קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה בהתאם

לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן

המרכזית

הלשכה

שמפרסמת

לסטטיסטיקה.

(2) סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל

לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות

או יותר יעוגל כלפי מעלה.

(3) עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה,

ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה

לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני

שעוגל לפי פסקה (2), ואולם חלקי אגורה לא

יובאו בחשבון.

1 ס"ח התשכ"ז, עמ' 116; התשפ"ד עמ' .145

--2

(4) שר המשפטים יפרסם בהודעה

ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל.

הוראות סעיף 9(ד) ו-(ה), לעניין צירוף ריבית

(ג) לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם

לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים

המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום

הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע"."

תיקון סעיף 20ח

.3

תיקון סעיף 20כא .4

תיקון סעיף 21

5 .4

בסעיף 20 ח לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), אחרי "שייקבע לפי סעיף 10(א)" יבוא "או לשכר טרחת עורך דין כאמור בסעיף 10ג".

בסעיף 20כא לחוק העיקרי, במקום "בסעיף 10" יבוא "בסעיפים 10 ו-10ג".

בסעיף 21 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "הוראות סעיף קטן (א1)" יבוא "הוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2)";

(2) בסעיף קטן (א1), במקום "רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כאמור בסעיף קטן (א)" יבוא "הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא עסק או לעיקול מיטלטלין המשמשים לעסק (להלן- עסק) , ובכלל זה עסק שמנהל החייב מבית מגוריו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה רשאי הוא להורות על עיקול המיטלטלין כאמור בדרך של רישומם בדוח (להלן – עיקול ברישום), על הוצאת מיטלטלין שנרשמו בדוח כאמור מהעסק, על הוצאת המעוקלים ללא רישומם תחילה בדוח או על כל אחד מאלה" ובמקום הסיפה החל במילים "מטעמים מיוחדים שיירשמו" יבוא "מטעמים שיירשמו";

( 3)

אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:

"(א2) הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא יחיד בבית מגוריו, רשאי רשם ההוצאה לפועל –

(1) להורות על עיקול המיטלטלין בדרך של רישומם בדוח

(להלן – עיקול ברישום) אם התקיימו כל אלה:

--3

(א) החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים

על הסכום המנוי בחלק א' לתוספת רביעית א' – אם

הזוכה הוא יחיד, או על הסכום המנוי בחלק ב' לתוספת

רביעית א' – אם הזוכה הוא תאגיד;

(ב) חלפו שישה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב;

רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד בקשת הזוכה,

(ג) כי ההליך מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת

הכלכלית הצפויה מביצוע ההליך, ובפגיעה שעלולה

להיגרם לחייב וכן שוכנע כי בננקטו הליכים אחרים

שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על

החייב, ככל שנדרש, ואלה לא הביאו תועלת;

(2) להורות על הוצאת המיטלטלין שנרשמו בדוח כאמור

בפסקה (1), מבית מגוריו של החייב, אם התקיימו שני אלה:

(א) הרשם שוכנע, לאחר עיון בדוח שערך מנהל לשכת

ההוצאה לפועל בעת ביצוע העיקול ברישום, כי צפויה

תועלת כלכלית במכירת המיטלטלין;

(ב) הרשם שקל את קיומן של נסיבות מיוחדות

המצדיקות את אי־הוצאת המיטלטלין, לרבות פגיעה

בחייב ובבני המשפחה הגרים עימו, אם נסיבות כאמור

פורטו בדוח או הוצגו על ידי החייב.

(א3) הוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2) לא יחולו לגבי מיטלטלין שהם רכב, ויחולו על מיטלטלין כאמור הוראות סעיף קטן (א).

(א4) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הרביעית א'."

( 4)

בסעיף קטן (ב), האמור בו יסומן "(1)", ואחריו יבוא:

"(2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין צו חיפוש בחצרים שבהחזקת החייב או שאינם בהחזקתו לפי סעיף 15(א) או (ב), לפי העניין, יראו בצו חיפוש כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי חיפוש, רק אם התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א1) או (א2), לפי העניין".

תיקון סעיף 22

6 .5

בסעיף 22(א) לחוק העיקרי –

--4

(1) בפסקה (2), במקום "מערכות בגדים" יבוא "ריהוט, מערכות בגדים" ובמקום "והכל אם הם צרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו החיים עמו" יבוא "בשימוש החייב ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב מבית מגוריו";

( 2)

אחרי פסקה (6) יבוא:

"(6א) טלפונים ניידים ומחשבים אישיים בשימוש חייב שהוא יחיד ובני משפחתו החיים עימו למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב;".

תיקון סעיף 23

.7

בסעיף 23 לחוק העיקרי, במקום "עוקלו מיטלטלין" יבוא "הורה הרשם על הוצאת מיטלטלין לפי סעיף 21(א1) או (א2)".

הוספת תוספת

רביעית א'

8 .6

אחרי התוספת הרביעית לחוק העיקרי יבוא:

תיקון התוספת

החמישית

9 .7

תחילה

.810 (א) תחילתם של סעיפים 1 ו־4 עד 7 לחוק זה, למעט סעיף 21(א3) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4(3) לחוק זה, שישה חודשים מיום פרסומו (בסעיף קטן זה – מועד התחילה הנדחה), ואולם תחילתו של סעיף 21(א4) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 4(3) לחוק זה, בתום שנתיים ממועד התחילה הנדחה.

"תוספת רביעית א'

(סעיף 21(א2))

חלק א'

4,500 שקלים חדשים.

חלק ב'

35,000 שקלים חדשים.".

בתוספת החמישית לחוק העיקרי –

( 1)

במקום פרט (1) יבוא:

"(1)

( 2)

מדפסת;";

בפרט (3), המילים "או טלפון נייד" – יימחקו.

--5

(ב) תחילתם של סעיפים 2 ו־3 לחוק זה, למעט סעיף 10ג(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

תחילתו של סעיף 10ג(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, ביום

(ג) תחילתו של חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד–.22023 עדכון ראשון

.911 עדכון ראשון של סכום שכר טרחת עורך דין, לפי סעיף 10ג(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, יהיה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025).

***************************************************************************************

2 ס"ח התשפ"ד, עמ' .145

מדינת

ישראל

דן בן סימון

סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה

Deputy ,Simon Ben Dan

Authority Collection & Enforcement

בחינת הליך עיקול מיטלטליו בין 01.012022 ועד היום

ברשות האכיפה והגבייה

ז' תמוז תשפ"ד

13.07.2024

במסגרת בדיקה זו נבדקו הליכי עיקולי מטלטליו ברשות האכיפה והגבייה .

החלופה הזו ניתנת לזוכה. זוכה הוא אדם המחזיק בפסק דין, שיק, חשבונות או כל מסמך אחר המחייב אדם לשלם לו, או לעשות פעולה שהוא מחויב לעשות. על הזוכה להחזיק באישור על זכאותו לכך: פסק דין, שיק, שטר וכדומה.

ברוב המקרים, תהליך עיקול מיטלטלין מורכב משני שלבים.

.1 רישום עיקול מיטלטלין - הליך התראתי בו נרשמים הנכסים שניתן לעקל. הרישום מתבצע על ידי עובד מדינה, שהינו פקיד הוצאה לפועל או פקיד בית המשפט, ומונע מהחייבים למכור או להעביר בעלות על נכסים אלו.

.2 הוצאת מיטלטלין של החייבים והוצאתם.

עיקול מטלטלין ברישום:

בין 01.01.2022 ועד היום אושרו 21,496 הליכי עיקול מטלטלין ברישום, שעמדו בתנאים המוגדרים בחוק.

הליכים אלו בוצעו ב 18,869 תיקים. (הפער בין ההליכים לתיקים יכול להיווצר ממצב בו ההליך הראשון היה בכתובת ש אינה נכונה, כאשר אחרי ביצוע ההליך הראשון תיקן הזוכה את הכתובת וביקש עיקול ברישום, מחדש).

רשות האכיפה והגביה, רח' ירמיהו ,37 ירושלים. ת.ד ,34235 מיקוד 9134102 טל': 02-5084049 02 מייל eca.gov.il@danb -

מדינת

דן בן סימון

סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה

ישראל

Deputy ,Simon Ben Dan

Authority Collection & Enforcement

בטבלה הבאה ניתן לראות את התפלגות הליכי עיקול מטלטלין ע"פ סוגי התיקים ואת סטאטוס התיק. ניתן לראות שב %18.5 מכלל התיקים שבהם אושר ההליך, התיק נסגר מעת ביצוע ההליך ועד להפקת דו"ח זה.

הסגירה יכולה להיות בשל ביצוע הליך העיקול ברישום או בשל הליך אחר שננקט.

סוג התיק

פתוח

סגור

סה"כ

ביצוע הליך

2

1

3

כביש אגרה

2

2

פסק דין אחר

10

10

פסק דין כספי

3,454

709

4,163

פסק דין מזונות

177

17

194

פסק דין פינוי

7

3

10

שטרות

תביעה על סכום

קצוב

4,359

689

5,048

7,921

1,518

9,439

סה"כ

15,932

2,937

18,869

מתוך 21,496 הליכים שאושרו במהלך תקופה זו, 5,124 הליכים בוצעו והם מהווים %24 מסך ההליכים שאושרו (יתר ההליכים לא בוצעו מסיבות כמו כתובת שגויה, סירוב החייב לפתוח את הדלת) . ערך החוב במעמד הפתיחה בכלל התיקים אילו עמד על 1,173,127.09 ₪ כאשר ערך החוב בתיקים שנסגרו עמד על 152,040,279 ₪.

5,124 הליכים שבוצעו התבקשו ב 4,851 תיקים שערך החוב בפתיחה שלהם היה 340,968,529 ₪. כאשר מתוכם נסגרו 1,337 תיקים עם ערך החוב בפתיחה של 76,061,235 ₪. התיק נסגר מעת ביצוע ההליך ועד להפקת דו"ח זה. הסגירה יכולה להיות בשל ביצוע עיקול המיטלטלין ברישום, או בשל הליך אחר שננקט.

רשות האכיפה והגביה, רח' ירמיהו ,37 ירושלים. ת.ד ,34235 מיקוד 9134102 טל': 02-5084049 02 מייל eca.gov.il@danb -

מדינת

דן בן סימון

סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה

ישראל

Deputy ,Simon Ben Dan

Authority Collection & Enforcement

בתיקים אילו נגבו במהלך התקופה הזו ישירה ועקיפה ( הקטנות חוב )

בגבייה ישירה סך של 24,667,703 ₪.

בגבייה עקיפה סך של 140,507,830 ₪.

ב - 709 הליכים מתוך 5,124 ההליכים שבהם בוצע הליך עיקול המטלטלין ברישום בפועל, התבצעה גביה ישירה או הקטנת חוב בטווח של 14 יום מביצוע ההליך :



התבצעה גבייה ישירה ב 546 הליכים בסך כולל של 1,460,980 ₪



התבצעה הקטנת חוב ב 163 הליכים בסך כולל של 3,490,163 ₪

רשות האכיפה והגביה, רח' ירמיהו ,37 ירושלים. ת.ד ,34235 מיקוד 9134102 טל': 02-5084049 02 מייל eca.gov.il@danb -

מדינת

דן בן סימון

סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה

ישראל

Deputy ,Simon Ben Dan

Authority Collection & Enforcement

הוצאת מיטלטלין :

נבדקו הליכי "הוצאה מיטלטלין " להליכים בין 01.01.2022 ועד היום.

מתוך 5,124 ההליכים שבהם בוצע הליך עיקול מיטלטלין ברישום ניתנה החלטה ואושרה הוצאה מיטלטלין ב 3,007 הליכים.

בטבלה הבאה ניתן לראות את התפלגות הליכי הוצאת מיטלטלין ע"פ סוגי התיקים ואת סטאטוס התיק . ניתן לראות שב %15.2 מכלל התיקים שבהם אושר ההליך, התיק נסגר מעת ביצוע ההליך ועד להפקת דו"ח זה.

הסגירה יכולה להיות בשל ביצוע הליך העיקול ברישום או בשל הליך אחר שננקט.

סוג תיק

פתוח

פסק דין אחר

1

פסק דין כספי

427

פסק דין מזונות

16

520

סגור

סה"כ

1

101

528

16

98

618

שטרות

תביעה על סכום

קצוב 1,074

166 1,240

סכום כולל 2,038

365 2,403

רשות האכיפה והגביה, רח' ירמיהו ,37 ירושלים. ת.ד ,34235 מיקוד 9134102 טל': 02-5084049 02 מייל eca.gov.il@danb -

מדינת

דן בן סימון

סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה

ישראל

Deputy ,Simon Ben Dan

Authority Collection & Enforcement

3,007 הליכים התבקשו ב 2,403 תיקים שערך החוב בפתיחה בכלל התיקים אלו עמד על 167,061,786 ₪ כאשר ערך החוב בתיקים שנסגרו עמד על 17,770,710 ₪.

מתוך 3,007 הליכים שאושרו במהלך התקופה, בוצעה הוצאה ב- 633 הליכים. יתר ההליכים בוטלו טרם ביצוע ההוצאה.

633 הליכים שבוצעו התבקשו ב 560 תיקים שערך החוב בפתיחה שלהם היה 35,232,421 ₪. כאשר מתוכם נסגרו 121 תיקים עם ערך החוב בפתיחה שעמד על 3,903,121 ₪.

בתיקים אילו נגבו במהלך התקופה הזו ישירה ועקיפה ( קטנות חוב )

בגבייה ישירה סך של 2,958,652 ₪.

בגבייה עקיפה סך של 7,420,289 ₪.

רשות האכיפה והגביה, רח' ירמיהו ,37 ירושלים. ת.ד ,34235 מיקוד 9134102 טל': 02-5084049 02 מייל eca.gov.il@danb -

מדינת

דן בן סימון

סגן מנהל רשות האכיפה והגבייה

ישראל

Deputy ,Simon Ben Dan

Authority Collection & Enforcement

כאשר ב 633 הליכים שבוצעו מתוך 3,007 ההליכים שאושרו התבצעה גביה ישירה או הקטנת חוב בטווח של 14 יום מביצוע ההליך :



התבצעה גבייה ישירה ב 404 הליכים בסך כולל של 1,137,563 ₪



התבצעה הקטנת חוב ב 25 הליכים בסך כולל של 307,701 ₪

בכבוד רב,

דן בן סימון

רשות האכיפה והגביה, רח' ירמיהו ,37 ירושלים. ת.ד ,34235 מיקוד 9134102 טל': 02-5084049 02 מייל eca.gov.il@danb -

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נוסח משולב לדיון 16 ביולי 2024

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

נקיטת הליכים,

הפסקתם וביטולם

לפי בקשת הזוכה

(תיקון מס' 4)

תשל"ח-1978

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 20)

תש"ס-2000

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(הוראת שעה)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 21)

(תיקון) תשס"א-2001

שכר עורך-דין

(תיקון מס' 7)

תשמ"ו-1985

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 7)

תשמ"ו-1985

(תיקון מס' 7)

תשמ"ו-1985

(תיקון מס' 75)

תשפ"ד-2023

(תיקון מס' 7)

תשמ"ו-1985

(א) ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע רשם ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם .8 בזה אחר זה או בבת אחת.

(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור.

(ג) הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.

(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי סעיפים 7ב(א2) ו-(א3), ,11 ,14 ,15 ,19 21(א2), ,25 ,27 ,48 ,53 ,59 61 עד ,64 66א, ,67 69ג, 69יב, ,70 74 והליכים לפי פרק ז'3; לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.

(ה) הוט ל עיקול על נכסי החייב, הנמצאים בידי צד שלישי והוסר העיקול, תימסר על כך הודעה לצד השלישי.

.10 (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-,1961 זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחי ובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.

(ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן

(א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.

(ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף ,9 ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום.

(ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.

מיום 1.10.2024

תיקון מס' 75

ס"ח תשפ"ד מס' 3117 מיום 19.11.2023 עמ' 147 (ה"ח 1542)

(ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף ,9 ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום.

(ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.

(ה) הוראות סעיף 9(ד) ו-(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".

(תיקון מס' 21)

תשס"א-2001

(הוראת שעה)

תשפ"א-2020

10א. (בוטל).

10ב. (פקע).

1

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

שכר עורך דין

בחובות בסכום נמוך

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 51)

תשע"ו-2016

העדר זכאות לשכר

טרחת עורך דין

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 41)

תשע"ב-2012

(תיקון מס' 42)

תשע"ג-2013

(תיקון מס' 65)

תש"ף-2020

שכר טרחת עורך דין

במסלול מזונות

(תיקון מס' 42)

תשע"ג-2013

10ג. (א) על אף האמור בסעיף 10(א) רישה, לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 236 שקלים חדשים או בשיעור העולה על %10 מסכום החוב, לפי הגבוה, ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו.

(ב) (1) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(2) סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות

או יותר יעוגל כלפי מעלה.

(3) עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחההמעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), ואולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.

(4) שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל.

(ג) הוראות סעיף 9(ד) ו-(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".

פרק א':1 הוצאה לפועל במסלול מקוצר

20ח. (א) על אף האמור בסעיף 10 , זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי סעיף 10(א) או לשכר טרחת עורך דין כאמור בסעיף 10ג לעניין הגשת בקשה כאמור במסלול מקוצר לגבי עשרים הבקשות הראשונות שהגיש לביצוע חיוב במסלול המקוצר בכל שנה החל מיום 16 בספטמבר באותה שנה.

פרק א':2 הוצאה לפועל במסלול מזונות

20כא. על אף האמור בסעיף בסעיפים 10 ו-10ג, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מזונות, ואולם רשם הוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת לגבי זוכה שאינו המוסד במקרים שבהם, לדעת הרשם, ייצוג הזוכה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין.

פרק ב': עיקול מיטלטלין

עיקול מטלטלין

ומכירתם

(תיקון מס' 9)

תש"ן-1990

(תיקון מס' 20)

תש"ס-2000

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 68)

תשפ"א-2020

.21 (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, בכפוף להוראות סעיף קטן סעיפים קטנים (א1) ו-(א2), ומשציווה כך, רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל –

(1) להי כנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם;

(2) להי כנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל מיטלטלי החייב, ובלבד 2

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

(תיקון מס' 9)

תש"ן-1990

(תיקון מס' 68)

תשפ"א-2020

שימסור תחילה למחזיק החצרים הודעה על הצו ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם רשם ההוצאה לפועל סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול;

(3) למכור את המעוקלים, ובלבד שעברו ארבעה עשר ימים מיום הטלת העיקול

והחייב לא שילם את החוב הפסוק; היו הנכסים פסידים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.

(א1) הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא עסק או לעיקול מיטלטלין

המשמשים לעסק (להלן – עסק), ובכלל זה עסק שמנהל החייב מבית מגוריו, רשאי רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה רשאי הוא להורות על עיקול המיטלטלין כאמור בדרך של רישומם בדוח (להלן – עיקול ברישום), על הוצאת מיטלטלין שנרשמו בדוח כאמור מהעסק, על הוצאת המעוקלים ללא רישומם תחילה בדוח או על כל אחד מאלה, ובלבד שחלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לצוות כאמור אף אם לא התקיימו התנאים האמורים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם ביקש הזוכה לעקל מיטלטלין של חייב שהוא עסק – מטעמים שיירשמו.

(א2) הוגשה בקשה לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא יחיד בבית מגוריו, רשאי רשם ההוצאה לפועל –

(1) להורות על עיקול ברישום אם התקיימו כל אלה:

(א) החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על הסכום המנוי בחלק

א' לתוספת רביעית א' – אם הזוכה הוא יחיד, או על הסכום המנוי בחלק ב'

לתוספת רביעית א' – אם הזוכה הוא תאגיד;

(ב) חלפו שישה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב;

(ג) רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד בקשת הזוכה, כי ההליך מוצדק

בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת הכלכלית הצפויה מביצוע ההליך, ובפגיעה

שעלולה להיגרם לחייב, וכן שוכנע כי ננקטו הליכים אחרים לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל שנדרש, ואלה לא הביאו תועלת;

(2) להורות על הוצאת המיטלטלין שנרשמו בדוח כאמור בפסקה (1), מבית מגוריו של החייב, אם התקיימו שני אלה:

(א) הרשם שוכנע, לאחר עיון בדוח שערך מנהל לשכת ההוצאה לפועל בעת

ביצוע העיקול ברישום, כי צפויה תועלת כלכלית במכירת המיטלטלין;

(ב) הרשם שקל את קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי הוצאת

המיטלטלין, לרבות פגיעה בחייב ובבני המשפחה הגרים עימו, אם נסיבות

כאמור פורטו בדוח או הוצגו על ידי החייב;

(א3) הוראות סעיפים קטנים (א1) ו-(א2) לא יחולו על מיטלטלין שהם רכב, ויחולו על מיטלטלין כאמור הוראות סעיף קטן (א).

(א4) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הרביעית א'.

(ב) (1) צו חיפוש לפי סעיף 15 כמוהו כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי חיפוש.

(2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין צו חיפוש בחצרים שבהחזקת החייב או שאינם בהחזקתו לפי סעיף 15(א) או (ב), לפי העניין, יראו בצו חיפוש כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי חיפוש, רק אם התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים

(א1) או (א2), לפי העניין.

עיקול רכב

(תיקון מס' 44)

תשע"ד-2014

21א. ציווה רשם ההוצאה לפועל לעקל את רכבו של החייב, והיה הרכב חונה ברשות הרבים, יעוקל הרכב, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:

(1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;

(2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:

(א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה 3

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

על כך; מישכן החייב את הרכב כערובה לחיוב שבשלו הוטל העיקול – לא תחול

הדרישה האמורה;

(ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול,

לחייב, לאם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשות של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;

(ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

מיטלטלין שאינם

ניתנים לעיקול

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 49)

תשע"ו-2016

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 44)

תשע"ד-2014

(תיקון מס' 3)

תשל"ה-1974

(תיקון מס' 44)

תשע"ד-2014

(תיקון מס' 19)

תשנ"ט-1999

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 3)

תשל"ה-1974

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 49)

תשע"ו-2016

(תיקון מס' 14)

תשנ"ד-1994

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

.22 (א) ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם:

(1) צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;

(2) ריהוט, מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, והכל אם הם צרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמובשימוש החייב ובני משפחתו הגרים עימו, למעט מיטלטלין כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב מבית מגוריו;

(3) דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו; לעניין זה, "תשמישי קדושה" – לרבות מיטלטלין בבית תפילה שנועדו לאפשר את קיום התפילה באופן סביר;

(4) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;

(5) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;

(6) חיות מחמד; לענין זה, "חיית מחמד" – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;

(6א) טלפונים ניידים ומחשבים אישיים בשימוש חייב שהוא יחיד ובני משפחתו החיים עימו למעט מיטלטלים כאמור המשמשים לצורך עסק שמנהל החייב;

(7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת החמישית, הדרוש

לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד שוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי, בצו, להוסיף לתוספת החמישית סוגי מיטלטלין, שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד שוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;

(8) מיטלטלין ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי.

(ב) הפטור מעיקול לפי סעיף קטן (א)(3), (4), (5) ו-(7) לא יחול לגבי חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.

(ג) האמור בסעיף קטן (א)(1), (2), (3), (5) ו-(7) יחול גם כאשר החייב הוא קיבוץ לענין מיטלטלין כאמור בפסקאות אלה, הנמצאים ברשות חבר הקיבוץ או בני משפחתו התלויים בו;

רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לבקשת חייב שהוא קיבוץ, כי מיטלטלין כאמור בפסקה (4) לא יעוקלו, כולם או מקצתם, הכל כפי שיורה, אם שוכנע כי הם משמשים מקור פרנסה מהותי לחברי הקיבוץ ולבני משפחתם התלויים בהם, ובלבד ששוויים אינו עולה על מכפלת הסכום הקבוע בתקנות במספר החברים והתלויים בהם כאמור, והכל בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).

(ד) תקנות וצווים לפי סעיף זה טעונים אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין 4

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

מסוימים, אף אם אינם מנויים בסעיף קטן (א), אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.

הוצאת מעוקלים

(תיקון מס' 19)

תשנ"ט-1999

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

.23 הורה הרשם על הוצאת מיטלטלין מבית מגוריו של החייב לפי סעיף 21(א1) או (א2)עוקלו מיטלטלין, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוציאם ממקום הימצאם ולהעבירם למקום אחר או להשאירם במקום הימצאם, בתנאים שקבע; היה למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין, לא יוציא את המיטלטלין כל עוד לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

העמדת נאמן

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

.24 (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד אדם שהסכים לכך להיות נאמן על שמירת המיטלטלין המעוקלים, ואם היו בעלי חיים - גם על הזנתם, ולמסור את המיטלטלין לידי מנהל לשכת ההוצאה ל פועל באופן, במועד ובמקום שיורה על כך בהודעה שתימסר לנאמן; הוצאותיו ושכרו של הנאמן כאמור יהיו לפי המוסכם בינו לבין מנהל לשכת ההוצאה לפועל, ובאין הסכם - כפי שיקבע רשם ההוצאה לפועל.

(ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד את החייב עצמו, אף אם לא הסכים לכך, נאמן על המיטלטלין, שיהא חייב בכל החו בות האמורות בסעיף קטן (א) אך לא יהא זכאי לשכר, ולא להוצאות זולת לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל.

תוספת רביעית א'

(סעיף 21(א2))

חלק א'

4,500 שקלים חדשים

חלק ב'

35,000 שקלים חדשים.

תוספת חמישית

(סעיף 22)

(תיקון מס' 29)

תשס"ט-2008

מיטלטלין דרושים שאינם ניתנים לעיקול

.1

.2

.3

.4

מחשב אישי ומדפסת; בפסקה זו "מחשב" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-,1995 אך למעט מערכת מחשבים.

מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב.

מכשיר טלפון נייח או טלפון נייד.

מכונת כביסה.

5

המטה למען ארץ ישראל

מבית יש צדק לעם בע"מ ח"פ 516954641 רח' התאנה 5 נשר 3686405

טל': 050-5791746 פקס: 8243490 - 04 דוא"ל: mateh.org@info

בס"ד

מבלי לפגוע בזכויות

י' תמוז התשפ"ד 16.7.24

לכב'

ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט

כל חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט

הכנסת, ירושלים

הנדון: נייר עמדה בעניין תיקון חוק ההוצאה לפועל

להלן נייר עמדה מטעם המטה למען ארץ ישראל בנוגע להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 76) (חובות בסכום נמוך ועיקול מיטלטלין), התשפ"ד 2024 הנדונה כעת בפני הוועדה. אבקש להוסיף את נייר העמדה ל"חומר רקע" לדיונים בהצעת החוק.

חוק ההוצאה לפועל נחקק בשנת ,1967 לפני 57(!) שנה. בתקופה שבה הוא נחקק לא היו מחשבים, לבטח לא מחשבים אישיים, לא היו טלפונים סלולריים, לא היה אינטרנט, לא היו כרטיסי אשראי, לא היו תשלומים דיגיטליים, לא היו עקרונות חוקתיים, לא היתה פנסיה צוברת, ובקושי היו פקדונות בבנקים וניירות ערך סחירים. במדינת ישראל חיו אז כ- 2.5 מיליון אזרחים.

ב – 57 השנים שעברו מאז חקיקה החוק, השתנו חיי אזרחי מדינת ישראל (והעולם כולו) באופן כה דרסטי, מהותי ועמוק עד שאי אפשר בכלל להשוות בין התקופות. הגיע הזמן שהכנסת תבדוק את החוקים העתיקים והמיושנים שנחקקו אז, ובמיוחד חוק ההוצאה לפועל, ואת הנחות היסוד העומדות בבסיסם, ותעדכן אותם למציאות החיים העכשווית.

חוק ההוצל"פ הוא חוק דרקוני הפוגע בעיקר בשכבות החלשות בחברה הישראלית. החוק פוגע בעיקר בזכויות החוקתיות של העניים כזכות הקניין, הזכות לפרטיות, חופש התנועה, חופש ההתאגדות ובבריאות הנפשית שלהם ושל בני ביתם (במיוחד ילדים).

הנחת היסוד העומדת בבסיס חוק ההוצל"פ, כי הוא מטפל ב"סרבני תשלום" ואוכף עליהם פירעון חובות הינה מוטעית מעיקרה כיום, לבטח ביחס ללמעלה מ – %95 מהחייבים הפרטיים.

אחד הכלים ה"דינוזאוריים" בחוק ההוצל"פ הוא "עיקול מטלטלין". במציאות החיים העכשווית, הערך של מטלטלין משומשים בביתו של אדם למכירה בשוק, הינו שולי עד אפסי.

לפי נתוני רשות האכיפה והגביה, מוצאים בשנה למעלה מ – 20,000 צווי עיקול מטלטלין, מהן בוצעו בפועל 16(!) צווים בלבד. בהנחה שעלות ביצוע צו עיקול מטלטלין, אפילו ברישום, היא כ

– 200 ₪ לפחות, הרי שעלות הצווים שהוצאו היא יותר מ- 4 מיליון ₪. על מנת להוציא 20 אלף 1

צווי עיקול מטלטלין, המדינה מעסיקה כמה רשמים ועשרות פקידי הוצל"פ על חשבון הקופה הציבורית. אלה עולים עוד מיליוני ₪ לקופה הציבורית.

אותם 16 צווי עיקול שבוצעו הניבו, לכל היותר, כמה עשרות אלפי ₪. אין כל הצדקה כלכלית, חוקית, חוקתית, חברתית או ציבורית שהמדינה תבזבז מיליוני ₪ מכספי משלמי המיסים כדי לאפשר לכמה זוכים בהוצל"פ לגבות כמה עשרות אלפי ₪, אם בכלל.

סביב צווי עיקולי מטלטלין התפתחה תעשייה שלמה של גובי חובות אגרסיביים, המשתמשים באיומים ולפעמים באלימות, כדי לבצע את צווי העיקול. ביצוע הוצאת מטלטלים מחייב נוכחות של שוטר, גובה, סבלים, משאית ומחסנים. ספק רב אם בכל 16 עיקולי המטלטלין שבוצעו המכירה כיסתה את הוצאות הליכי העיקול. ככל הנראה לא.

רוב הכלכלה המודרנית כיום מתנהלת באמצעים דיגיטליים. ניתן לעקל כספים בעיקולים פיננסיים כיום, היעילים פי עשרות מונים מאשר אלה שהיו קיימים בעת חקיקת חוק ההוצל"פ.

הגיע הזמן שהכנסת תבטל כליל את הכלי הדינוזאורי הקרוי "עיקול מטלטלין". כלי זה פוגע בפרטיות החייבים, בקניינם, בשלוות חייהם ובעיקר בילדים של החייבים החווים טראומות וחרדות ממעקלי ההוצל"פ המגיעים לביתם שוב ושוב – טראומות המלוות אותם לכל חייהם.

אם הכנסת לא תבטל כליל את עיקולי המטלטלין בהוצל"פ, עליה לצמצם אותם דרסטית למקרים חריגים בלבד ולכמות של כמה עשרות בשנה, ועליהם לעמוד בהתניות הבאות:

א. זוכים שהם תאגידים לא יוכלו להשתמש בעיקולי מטלטלין כלל.

ב. צווי עיקול מטלטלין יוצאו על ידי רשמי הוצל"פ אך ורק אם הוכח להם בראיות מובהקות כי המטלטלין המעוקלים, לאחר תשלום כל הוצאות העיקול, יניבו לזוכה תשלום של לפחות %20 מיתרת החוב.

ג. יתרת החוב המינימלית לשימוש בעיקול מטלטלין תהיה 35,000 ₪ כמוצע בהצעת החוק.

תיקון חוק ההוצל"פ הנוכחי הוא הזדמנות פז לעדכן את החקיקה למציאות החיים כיום ולבטל את הכלי המיותר והפוגעני המכונה "עיקול מטלטלין" – כלי שמציאות החיים כיום מוכיחה שהוא ארכאי ומיותר, וחסר כל משמעות, יעילות או אפקטיביות כלכלית.

בכבוד רב,

העתק:

עו"ד אביעד ויסולי, יו"ר

המטה למען ארץ ישראל

ח"כ יריב לוין, שר המשפטים

2