הצעת חוק העמותות (תיקון - תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-2024

תקציר חו"ד:

הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-2024

מה קובעת ההצעה?

הצעת החוק של חה"כ קלנר מבקשת לקבוע שני דברים:

.1 ההצעה קובעת שכל תרומה הניתנת לעמותה מישות מדינית זרה, תהיה חייבת במס בגובה של %,80 זאת למעט גופים שיזכו לפטור משר האוצר, וכן גופים המתוקצבים ע"י המדינה.

.2 ההצעה קובעת איסור על בתי המשפט לדון בבקשות מגוף שרוב תרומותיו מגיעות ממדינות זרות.

מה הבעיות בהצעה?

•

ההצעה תפגע קשות בחלק גדול מארגוני החברה האזרחית בישראל ועלולה להוביל לסגירה מוחלטת של עמותות רבות. כל העמותות שמקבלות תרומות ממדינות זרות או מגופים כדוגמת האיחוד האירופי, שגרירויות והאו"ם ייפגעו באופן אנוש מהחוק.

•

ההצעה בלתי חוקתית משום הפגיעה בסמכויות בתי המשפט ובזכות הגישה לערכאות. ההצעה כוללת הוראה קיצונית ביותר שמונעת מבתי משפט להעניק סעד כלשהו לארגונים שרוב תקציבם מבוסס על תרומות ממדינות זרות. הגבלה כזו היא בלתי חוקתית משום הפגיעה הקשה בזכויות מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומשום שהיא שוללת את סמכות בית המשפט לפי חוק יסוד השפיטה.

•

ההצעה נועדה להשתיק ארגוני חברה אזרחית ביקורתיים כלפי הממשלה. החוק מכוון רק כלפי תרומות של מדינות זרות ולא כלפי תרומות פרטיות זרות. הסיבה לכך היא שחלק מהתרומות של מדינות מופנות לארגוני זכויות אדם שמותחים ביקורת על מדיניות הממשלה. מכאן שמדובר ברדיפה פוליטית ובניסיון השתקה וחיסול כלפי ארגונים רק משום שהינם ביקורתיים כלפי מדיניות הממשלה. מעבר לכך, שר האוצר יכול לפטור עמותות שהוא חפץ ביקרן מהמס המוצע, דבר שמוכיח את היות החוק פוליטי ומכוון.

•

ההצעה תפגע ביחסי ישראל עם בעלות בריתה במערב. קשה להבין מה ההצדקה לפגוע במימון ממדינות ידידותיות כמו ארה"ב, גרמניה ובריטניה, ולא במימון מגופים פרטיים זרים, חלקם כאלה שהאינטרסים שלהם שקופים וברורים הרבה פחות מאלה של ממשלות ידידותיות. מעבר לכך, החלשת ארגוני זכויות האדם בישראל עלולה להאיץ אף יותר את המאמצים הבין-לאומיים לנקוט הליכים משפטיים מחוץ לישראל נגד מנהיגים ומפקדים צבאיים ישראלים.

האם קיימת חקיקה דומה בדמוקרטיות אחרות?

אין להצעה זו אח ורע כמעט באף דמוקרטיה מערבית אחרת. הדמוקרטיות היחידות בהן מצאנו חוקים שמזכירים במעט את חוק זה הם הונגריה ופולין, שכידוע מתמודדות עם נסיגה דמוקרטית משמעותית בשנים האחרונות. כך למשל בהונגריה כל ארגון חברה אזרחית המתבסס על מימון חיצוני על ידי מדינות או תורמים זרים, נדרש לסמן את עצמו ככזה באתר האינטרנט שלו ובפלטפורמות שונות של פעילותו. גם חוק זה הוא קיצוני הרבה פחות מהחוק המוצע.

לסיכום

הצעת החוק איננה חוקתית. היא פוגעת ביסודות הדמוקרטיה ותכליתה להשתיק ביקורת כלפי מדיניות הממשלה. ההצעה תפגע באופן אנוש בחברה האזרחית, בזכויות האדם, בחופש ההתאגדות והביטוי, בעקרון השוויון ובשלטון החוק.

17.2.2025

18 פברואר 2025

כ' שבט תשפ"ה

לכבוד חברי וחברות הכנסת

הנדון: הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-2024

"זכות ההתאגדות היא זכות יסוד הן מבחינת זכויותיו האישיות של האזרח במדינה דמוקרטית, הן מבחינת העיקרים החברתיים המנחים אותה והן מבחינת אופייה כמדינת חוק. חופש ההתאגדות הוא זכות היחיד והכלל, והוא תנאי שאין בלעדיו לקיומה של הדמוקרטיה." (הנשיא שמגר, ע"א 1281/93 רשמת העמותות נ' בנימין כהנא) הצעת החוק שבנדון עתידה לעלות ביום רביעי הקרוב להצבעה בקריאה טרומית. אנו מבקשים להתנגד להצעה, שתפגע קשות בחברה האזרחית בישראל. ההצעה תפגע אנושות באפשרות של עמותות לגייס תרומות ולהתקיים. זוהי פגיעה אנושה בזכות ההתאגדות, בחופש הביטוי, וכן בשורה ארוכה של זכויות אדם ומטרות חיוניות שהעמותות שייפגעו פועלות למענן: הגנה על אוכלוסיות מוחלשות, הגנת הסביבה, זכויות מיעוטים, נשים, עובדים וכו'. הצעה זו תציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות הרודפות את ארגוני זכויות האדם. מעבר לכך, ההצעה מגבילה את סמכויות בית המשפט, כולל סמכויות בג"ץ לפי חוק יסוד: השפיטה, ובכך תפגע קשות בזכות הגישה לערכאות ובכל זכויות האדם, עליהן מגן בית המשפט. ההצעה, אם כן, היא בלתי חוקתית באופן מובהק.

מהות ההצעה

.1 ההצעה כוללת מספר תיקונים:

א. ההצעה קובעת שתרומה הניתנת מ"ישות מדינית זרה" (כהגדרתה בחוק

העמותות), תהיה חייבת במס בגובה של %.80 למעט חריגים:

פטור שיתן שר האוצר באישור ועדת כספים של הכנסת בנסיבות מיוחדות. תרומה ל"מוסד ציבורי" (לפי ההגדרה בפקודת מס הכנסה) שמתוקצב עלידי המדינה.

תרומה ל"מוסד ציבורי" כאמור שמחזורו השנתי אינו עולה על 100,000ש"ח לשנה.

ב. ההצעה קובעת איסור על בתי המשפט להיזקק לבקשה מגוף שעיקר מימונו

מישות מדינית זרה, אם אינו מתוקצב על ידי המדינה.

ההשלכות הישירות של ההצעה

.2 ההצעה תפגע קשות בחלק גדול מהחברה האזרחית בישראל. כל העמותות

שמקבלות תרומות ממדינות זרות או מגופים כדוגמת האיחוד האירופי,

שגרירויות והאו"ם (כפי שמוגדרת "ישות מדינית זרה" בחוק העמותות) ייפגעו באופן אנוש, ממיסוי של %80 מהתרומות הניתנות להן. החשש הוא כי מיסוי כזה עלול להפחית לאפס את המוטיבציה של גופים פילנטרופיים לתרום לארגוני החברה האזרחית בישראל, שכן הרוב המכריע של התרומה נגרע ממנה, איננו מגיע ליעדו ואינו משרת את ההגנה על זכויות האדם.

.3 ההצעה תחסום לחלוטין גישה לערכאות של ארגונים שרוב תקציבן נסמך על

תרומות של "ישות מדינית זרה".

מהי תכלית ההצעה?

.4 אין בדברי ההסבר, ולו תחילה של הצגה של תכלית ראויה שיש בה כדי להצדיק פגיעה כה קשה בחופש ההתאגדות, חופש הביטוי וכל הזכויות האחרות שייפגעו. כל שמדובר הוא על "פגיעה בעצמאותה וריבונותה של המדינה." כיצד קיומן של עמותות העוסקות בזכויות אדם של אזרחי מדינת ישראל פוגע במאפייני היסוד של המדינה? כיצד פגיעה בסמכות בית המשפט לאכוף את שלטון החוק וזכויות האדם תורמת לעצמאות המדינה? הרי ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית – ודווקא חופש ההתאגדות וקידומן של מטרות ראויות מתיישבים היטב עם מאפייני היסוד של המדינה. הדמוקרטיה נשענת על המחויבות לכבד ולהגן את זכויות האדם (והגישה לערכאות קריטית לשם כך), ובתרבות היהודית ניתן ערך רב לחופש הביטוי, לכבוד האדם, לשוויון, לפרטיות. חברה אזרחית פעילה ותוססת היא מרכיב חיוני של החוסן הדמוקרטי של מדינה. לעומת זאת, השתקה וייבוש ארגוני החברה האזרחית – סותרים את מאפייני היסוד של מדינת ישראל. בניגוד מוחלט לנטען - ארגוני החברה האזרחית הנתמכים על ידי מדינות זרות או ארגונים בינלאומיים אינם פוגעים בעצמאותה ובריבונותה של המדינה; ואילו ההצעה עצמה פוגעת קשות באופייה הדמוקרטי של המדינה, ובכך חותרת תחת מאפייני היסוד של המדינה.

יש להדגיש כי ממילא קיימת רגולציה כיום המחייבת שקיפות מלאה על כל

תרומה מישות מדינית זרה לפי חוק העמותות.1 כך שדווקא תרומות כאלה

ידועות לכל ומתפרסמות באופן פומבי בדו"חות כספיים של עמותות ובפרסומים נוספים.

1 חוק העמותות התש"ם-,1980 סעיף 36א.

.5 ניתן לעמוד על התכלית האמיתית של ההצעה כאשר בודקים מדוע היא

מכוונת רק כלפי תרומות של ישויות מדיניות זרות ולא כלפי תרומות פרטיות.

כאמור, כמעט ולא מנומק בהצעה מהי תכלית החוק; ומכאן שגם לא נטען

מדוע הצורך בו מתעורר רק במקרים של ישות מדינית, ולא באשר לתרומה

פרטית של גורם זר. מבחינה מהותית, קשה להבין מדוע החשש מפני

התערבות-חוץ של גורמים מחו"ל מצדיק פגיעה במימון כזה דווקא כאשר

מדובר במדינות – למשל מדינות ידידותיות כמו ארה"ב, גרמניה ובריטניה.

זאת, בעוד שתרומות גדולות מוזרמות לעמותות בישראל גם מגופים פרטיים –

חלקם כאלה שהאינטרסים שלהם שקופים וברורים הרבה פחות מאלה של

ממשלות ידידותיות. מדוע שם אין חשש מהתערבות? השפעת ההון הגדול, גם

כזה שמגיע מגורמים פרטיים, על השלטון ועל קביעת מדיניות אינה נופלת

מהשפעתן הפוטנציאליות של ממשלות, ולכן האבחנה בין תרומות פרטיות

ותרומות ממדינות אינה רלוונטית.

.6 התשובה לשאלה פשוטה – על אף שרוב התרומות מישויות מדיניות מופנות

לסיוע כלכלי של ניצולי שואה ולמטרות כגון קידום הגנת הסביבה, שוויון ועוד היבטים הנוגעים לכלל החברה הישראלית, חלק מהתרומות מופנות לארגוני זכויות אדם שמותחים ביקורת על מדיניות הממשלה והמזוהים, בטעות, עם צד אחד של המפה הפוליטית (שכן שיוך זכויות אדם לתפיסה פוליטית מוטעה מיסודו). מכאן שההצעה (כמו הצעות רבות אחרות בעבר) לא עוסקת כלל בהגנה על "ריבונות המדינה". מדובר ברדיפה פוליטית, בהשתקה, בדה- לגיטימציה ובפעולה לשם חיסול - כלפי ארגונים רק משום שהינם ביקורתיים כלפי מדיניות הממשלה. כלומר, מדובר בפגיעה קשה ביותר בחופש הביטוי בתחום המוגן ביותר שלו. במכתב שכתב לפני מעל עשור היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו"ד יהודה ויינשטין, באשר לאחת הגרסאות הישנות של ניסיונות ההתעמרות בארגוני זכויות האדם (הגבלת מימון), הוא עמד על נקודה זו בדיוק:

"אוסיף כי לצד המימון המדינתי קיימים גופים פרטיים רבים

המעבירים כספים למדינת ישראל לשם תמיכה בארגונים שונים.

הצעות חוק אלה מתעלמות מענף מימון זה באופן המעלה חשש

לפגיעה בעקרון השוויון, למצער בהיבט התוצאתי". (מכתב מהיועץ

המשפטי לממשלה לראש הממשלה, באשר להצעות חקיקה שעברו

בוועדת השרים לענייני חקיקה ב-13.11.2011).

.7 האפשרות ששר האוצר יעניק פטור מהמיסוי, "בנסיבות מיוחדות" ובאישור

ועדת הכספים רק מדגישה את הנקודה כי מדובר בהצעה שמבקשת להשתיק

דעות ביקורתיות כלפי הממשלה, ולכן היא מאפשרת לגורם פוליטי (באישור

הרוב הפוליטי בוועדת הכספים) לפטור עמותות שהוא חפץ ביקרן מהמס

המוצע. גם ההחרגה של "מוסד המתוקצב על ידי המדינה" מאפשרת –

באמצעות העברת תקציבים, ולו זעומים – בתקציב המדינה, לרוב הפוליטי

לשלוט לחלוטין בזהות העמותות שיושתקו (וייסגרו, למעשה) ובאלה שלא.

מדובר, לכן, בהצעה שתכליתה לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי, שמצוי בליבת חופש הביטוי ומצריך הגנה תקיפה ורחבה במיוחד. בנוסף, ההצעה כרוכה, כאמור, בפגיעה בעקרון השוויון. לא רק שהצעת החוק נעדרת תכלית ראויה, אלא תכליתה הינה פסולה בעליל.

חסימת הגישה לערכאות

.8 ההצעה כוללת הוראה קיצונית המונעת מבתי משפט להעניק סעד כלשהו

לארגונים שרוב תקציבם מבוסס על תרומות מ"ישות מדינית זרה". ההוראה

שוללת לחלוטין את זכות הגישה לערכאות מאותם ארגונים. זכות הגישה

לערכאות נחשבת "זכות על" משום שהיא זו שמבטיחה את קיומן של כל

הזכויות האחרות. ובלשונו של השופט חשין:

"זכות הגישה לבית-המשפט אין היא זכות-יסוד במובנו הרגיל של

המושג זכות-יסוד. שייכת היא למסדר נורמות אחר בשיטת המשפט.

ניתן לומר - וכך אומר אני - כי נעלה היא על זכות-יסוד. לא עוד, אלא

שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות-היסוד.

זכות הגישה לבית-המשפט הינה צינור החיים של בית-המשפט.

התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק. ... באין

מתדיינים יישב בית-המשפט בטל וחסר-מעש, ובית-משפט שאין

מתדפקים על שעריו כמוהו כמו-לא-היה.2"

.9 הגבלה כזו היא בלתי חוקתית גם משום הפגיעה הקשה בזכויות מכח חוק

יסוד: כבוד האדם וחירותו, בשל הפגיעה הלא מידתית ושלא לתכלית ראויה

בכל אותן זכויות המנויות בו, שלא ניתן יהיה לאוכפן באמצעות פנייה לבתי משפט. בכך היא שוללת מארגונים אלה כלי חיוני בפעילותם להגנה על זכויות האדם עד כדי נטרול יעילות הפעולה שלהם, ויוצרת, בהתאמה, תמריץ שלילי לתמיכה בהם, בשל כך. בנוסף, היא מסירה למעשה את הגנת החוק מן הארגונים הללו שכן לא יוכלו לפנות לבתי משפט בכל עניין שהוא, ולכן היא יוצרת שטח הפקר מסביבם, ובכך חותרת תחת שלטון החוק במדינה. מעבר לכך, היא לא חוקתית באופן מובהק אף יותר משום שהיא מגבילה את סמכותו של בית המשפט המוגדרת בסעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה. החוק

2 ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ (15.7.97).

המוצע (שהוא חוק רגיל) שולל את סמכות בית המשפט, ומכאן אי החוקתיות

המובהקת.

תכלית ההצעה האמיתית: פגיעה בזכויות אדם ושלטון החוק, רדיפה ותיוג ארגוני החברה האזרחית כ"סוכנים זרים" .10 הניסיון להמשיל את ארגוני החברה האזרחית ל "סוכנים" של ממשלות וגופים בין-לאומיים הוא שגוי וחסר שחר מבחינה עובדתית. זהו מהלך מניפולטיבי של דה-לגיטימציה המושתת על הוצאת דיבה רעה. לא מדובר ב"התערבות בענייניה הפנימיים של המדינה". בין אם מדובר בהגנת הסביבה, בקידום זכויות נשים, זכויות ילדים, זכויות בני ובנות אוכלוסיות מסוימות, וכיוצא בזה - הארגונים בהם מדובר קמים ופועלים על פי תפיסת עולם ערכית מקומית אשר נשענת על צרכים ואינטרסים של הציבור הישראלי. התרומות נעשות על סמך הצגת הצעות מחקר, הצגת פעילות קיימת ותכניות עבודה הרלוונטיות להוויה ולאתגרים המקומיים הישראליים. אין בכך להפוך את המדינות המממנות למקבלות החלטות בארגונים, לשולטות בהם או למפעילות אותם. מצב זה שונה מאוד מזה של תאגיד השוכר חברת לובי, שבה כל פעילות השדלן נולדה מתוך יוזמתו של התאגיד ששוכר אותו, והשדלן הוא למעשה שליחו לכל דבר ועניין. האם גוף העוסק בשוויון לנשים בישראל הופך ל"שדלן" מטעם האיחוד האירופי רק משום שקיבל ממנו מענק למימון פעילותו המבוססת רובה ככולה על פעילות לקידום זכויות במדינת ישראל?

הצגת הארגונים על ידי החוק כשלוחים של מדינות זרות או ארגונים

בינלאומיים היא עיוות המציאות. היא נועדה "להשחיר" את הארגונים,

לעשות להם דה-לגיטימציה, לעורר כלפיהם עויינות ואיבה ולהצדיק פגיעה

בהם.

.11 באשר לארגונים העוסקים בזכויות אדם – ההצעה מתעלמת כליל מהמסורת

המודרנית של זכויות האדם שהחלה להתפתח אחרי מלחמת העולם הראשונה

ושהתגבשה אחרי מלחמת העולם השנייה, במידה רבה בעקבות השואה, ותוך

תרומה מכרעת של יהודים כמו רנה קאסן. לפי המסורת האוניברסלית הזו,

שמירה על זכויות אדם הינה עניין של כלל בני האדם וכלל המדינות, ולכן

דאגה לזכויות האדם וטיפוחן אינה נחשבת להתערבות פסולה בעניינים

פנימיים של מדינה אחרת. ישראל מתברכת בכך שהיא חלק מן העולם

הדמוקרטי-ליברלי ושותפה לערכיו האוניברסליים, שבמרכזם זכויות האדם.

לעומת זאת, ההצעה הנדונה מעמידה את ישראל כמי שפותחת חזית נגד

זכויות האדם. קבלת ההצעה תביא לכך שהטיעון הישראלי בדבר שותפות

ערכית עם הדמוקרטיות המתוקנות ייפגע קשות, ועקב כך ייפגע מעמדה

הבינלאומי של ישראל.

.12 החלשת ארגוני זכויות האדם בישראל תחמיר את המאמצים הבין-לאומיים

לנקוט הליכים משפטיים מחוץ לישראל נגד מנהיגים ומפקדים צבאיים

ישראלים. הדרך למנוע הליכים כאלה היא לשכנע את הקהילה הבין-לאומית

שישראל עושה ככל שביכולתה, בהגינות, לטפל בעצמה בחשדות לפשעי

מלחמה. כאשר הכנסת פועלת להצרת צעדיהם של ארגוני זכויות האדם, היא

מכשילה את היכולת לחקור ביעילות חשדות לפשעים. ארגוני זכויות האדם

מהווים צינור חסר תחליף להעברת מידע רלוונטי לפרקליטות אודות חשדות

לפשעים. פעולות לסתימת צינור זה, יביאו להמשך צעדי אכיפה פלילית נגד

אנשינו מחוץ לישראל, משום שאנחנו מסכלים אכיפה פנימית.

.13 באשר לארגונים שעניינם זכויות של המיעוט הערבי, מדובר במיעוט שאין לו ייצוג הולם בקרב מקבלי ההחלטות בתחומי הפעילות השלטונית השונים, ואין לו כמעט השתתפות והשפעה ממשיות על ההחלטות המדינתיות, לרבות התקציביות והתכנוניות. אך מובן הוא שהנושא מדאיג מדינות זרות וארגונים בין-לאומיים והם תומכים במימון מאמצים מקומיים שתכליתם להבטיח מימוש של מה שהתחייבנו לו בהכרזת העצמאות – "תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". כך גם ארגונים שעניינם זכויות להט"ב וזכויות נשים: אלה ארגונים קריטיים לשמירה וקידום של זכויות של קבוצות בציבור שהופלו לאורך שנים ועדיין סובלים מאפליה ורדיפה בקרב חלק מהאוכלוסיה בישראל. פעילותם של ארגוני זכויות האדם, בעיקר באמצעות עתירות לבית המשפט הגבוה לצדק, הביאה לתיקון עיוותים שונים בתחום היחס למיעוטים.

האם מבקשת הקואליציה להתייצב לטובת האפליה לרעה ולפגוע בפעילות

הזו? האם לא ברורות ההשלכות של פעולה כזו על מעמדנו הבין-לאומי?

.14 החוק עלול להוות התגרות במדינות ידידותיות ובכך לפגוע ביחסיה של

ישראל עם ידידותיה ולפגוע במעמדה הבינלאומי, כלומר בנכס אסטרטגי

ראשון במעלה של ישראל. בה בעת, הוא צפוי להגדיל את הריחוק בין יהדות

העולם, בעיקר ארצות הברית, המחויבת לזכויות האדם לבין ישראל ולהגביר

את השסע בעם בתוך המדינה. בצד הפגיעה הקשה שתיגרם לזכויות האדם

בישראל, צפוי החוק האמור לגרום נזקים חמורים נוספים.

.15 ארגונים העוסקים בזכויות האדם ודומיהם הם ארגונים ישראליים שראוי

למדינה להתגאות בפעילותם. בעצם קיומם, ובביקורת הפנימית שהם

מקיימים על פעולות השלטון הם מחזקים את הדמוקרטיה, תורמים

לדמותה המוסרית של המדינה, ללגיטימציה של ישראל בעולם כמדינה

דמוקרטית המכבדת את המשפט הבין-לאומי ואת זכויות המיעוטים החיים

בתוכה.

דמיון למהלכים שננקטו בהונגריה ובפולין כנגד ארגוני זכויות אדם

.16 בשנים האחרונות הונגריה ופולין (בזמן הממשלה הקודמת) אובחנו כמדינות המתרחקות ממודל המדינה הליברלית ומהגדרת אופי המשטר הנוהג בהן כמשטר דמוקרטי.3 במסגרת נסיגתן של המדינות הללו ממאפיינים דמוקרטיים, ניתן לזהות כי שתי המדינות נקטו באמצעים קיצוניים על מנת לתייג באופן שלילי את ארגוני החברה האזרחית, לפגוע בהם מבחינה כלכלית ותדמיתית, ולהצר את צעדיהם בפעילותם.

כך, בהונגריה, נקבע בחקיקה איסור על ארגוני חברה אזרחית לסייע לפליטים ומבקשי מקלט. כמו כן, כל ארגון חברה אזרחית שתומך בהגירה באמצעי חינוך ותעמולה נדרש לשלם מס מוגבר של %.25 כל ארגון חברה אזרחית המתבסס על מימון חיצוני על ידי מדינות או תורמים זרים, נדרש לסמן את עצמו ככזה באתר האינטרנט שלו ובפלטפורמות שונות של פעילותו.4 בפולין עיקר הפעילות היה בהגבלת התמיכה הכספית בארגוני חברה אזרחית וכן נקבע בחוק כי התמיכה הממשלתית תינתן בעיקר לארגונים שמקדמים ערכים נוצריים או פולניים פטריוטיים. בשנת 2023 הוקם ״המשרד להגנה על הריבונות״ שמטרתו ״להגן על הזהות החוקתית״ של הונגריה. המשרד הוסמך לנהל חקירות נגד מי שחשוד כמשרת ״אינטרסים זרים״ או מאיים על הריבונות הלאומית של הונגריה. ביוני 2024 פורסם כי המשרד פתח בחקירה נגד ארגוני חברה אזרחית בחשד לקבלת תרומות מחוץ למדינה. בימים אלה מתנהל הליך נגד הונגריה בגין הקמת המשרד להגנה על הריבונות בבית הדין האירופי לצדק. הממשל צמצם את הפעילות של ארגוני חברה אזרחית בתחומי חינוך מיני ואת הגישה לשירותי הפלות. הממשל פעל לפיתוח של חברה אזרחית שתהיה נאמנה לשלטון. כך לדוגמא, בשנת 2017 הוקם ״המכון לחירות לאומית המרכז לפיתוח החברה האזרחית״ .מטרת החוק שמכוחו קם המכון היא לקדם ערכים נוצריים. כן הוחלט כי תמיכה ממשלתית בארגוני חברה אזרחית תינתן לעמותות המקדמות ערכים נוצרים או מסורתיים ,בהתאם נדחו בקשות למימון ממשלתי מארגונים שונים, כגון ארגונים לקידום זכויות נשים.5 יש לשים לב כי גם אמצעים אלה קלים בהרבה ממה שמוצע בהצעה זו, שלא הייתה בהם אבחנה בין תרומות פרטיות לבין תרומות ממדינות זרות.

3 עודד רון, מרדכי קרמניצר, יובל שני, דמוקרטיות במשבר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, אוגוסט .2020 5 ספיר פז ודפני בנבניסטי "השוואה בין המהלכים לפגיעה בדמוקרטיה בישראל בשנים 2024-2023 לאלו שהתרחשו בהונגריה ובפולין", המכון הישראלי לדמוקרטיה (2025) (טיוטא לפני פרסום).

סיכום

זוהי הצעה פוגענית, שמשתלבת היטב ב"הפיכה המשטרית". תכליתה פסולה והיא פוגעת ביסודות הדמוקרטיה. בחברה האזרחית, בזכויות האדם, בחופש ההתאגדות והביטוי, בעקרון השוויון ובשלטון החוק. ההצעה חותרת תחת ערכי יסוד המדינה ותחת דמותה המוסרית. היא מיועדת לפגוע, ולמעשה לאיין, את קיום ארגוני חברה אזרחית שביקורתיים כלפי הממשלה, על מנת להשתיק ביקורת. היא עושה זאת הן האמצעות התיקון לחוק והן באמצעות הוצאת דיבתם רעה. כמו כן היא מונעת מאותם ארגונים גישה לערכאות. בכך היא פוגעת, כמו צעדי חקיקה ומהלכים נוספים, בזכויות האדם והמיעוט ובסמכות בית המשפט בכלל ובסמכות בג"צ בפרט, להגן עליהן. מדובר בהצעה הנוגדת בעליל את ערכי היסוד של המדינה ואת ההגנה החוקתית על זכויות האדם.

יש לדחות הצעה זו מכל וכל.

פרופ' מרדכי קרמניצר

ד"ר עמיר פוקס

•

•

•

•

•

•

•

•

•

•

•

•

•

•

•

•

•

•

מאי 2025 | אייר תשפ״ה

לכבוד: ועדת החוקה, חוק ומשפט

נייר עמדה: התנגדות תנועת דרכנו להצעה לתיקון חוק העמותות (1980)

רקע - ב-5 למאי 2025 צפויה ועדת חוק, חוקה ומשפט לקדם את הצעת התיקון לחוק העמותות הנוגעת לתרומות מישויות מדיניות זרות. על פי ההצעה, יוטל מס בשיעור של %80 על תרומות ממדינות התומכות בישראל לארגוני חברה אזרחית, וזאת בתנאי שהארגונים הללו אינם מקבלים תקצוב ממשלתי. נוסף על כך, מוצע למנוע מארגונים שהמימון העיקרי שלהם מגיע ממדינות אלה את האפשרות להגיש עתירות לבתי המשפט.

נוסח ההצעה מעיד כי מטרתה היא לצמצם את פעילותם של גורמים המבקרים את מדיניות הממשלה. בהקשר רחב יותר, ניתן לראות בה חלק ממדיניות כוללת של הממשלה והקואליציה הנוכחית לצמצום האיזונים והבלמים המוסדיים והאזרחיים בישראל, לרבות מערכת המשפט, שומרי הסף במשרדי הממשלה, מוסדות אקדמיים, גופי תרבות ואמנות וארגוני חברה אזרחית. דיון ציבורי פתוח, כולל ביקורת על השלטון, הוא מרכיב חיוני בדמוקרטיה, ולכן חשיבותו אינה תלויה בעמדות הפוליטיות של הממשלה המכהנת.

אנו קוראים לחברי וחברות הועדה ולכלל חברי הכנסת להתנגד להצעה זו לתיקון חוק העמותות - וסבורים שיש לדחות אותה מהטעמים הבאים:

1​. החוק הוא צעד משמעותי להפוך את ישראל לדמוקרטיה לא ליברלית

​○

הצעת החוק המוצעת היא צעד משמעותי בהפיכת מדינת ישראל לדמוקרטיה לא-ליברלית. יש להדגיש כי הונגריה ופולין, מדינות המובאות בדברי ההסבר לחוק כדוגמאות למדינות שחוקקו חוקים דומים, הצהירו בזמן קידום החוק בגלוי כי הן אינן מעוניינות להיות דמוקרטיות ליברליות. אם יוזם ההצעה ומפלגתו שואפים לשמור על ישראל כדמוקרטיה ליברלית, עליהם למשוך את ההצעה ולמנוע את הפגיעה בזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות של החברה האזרחית בישראל. אחרת, למען השקיפות, ראוי שמפלגת הליכוד המגדירה את עצמה כמפלגה לאומית-ליברלית תכריז בגלוי שהיא מתכוונת להפוך את ישראל לדמוקרטיה לא ליברלית.

2​. החוק ימנע גישה של עמותות בישראל לערכאות בית משפט - דבר המהווה מדרון חלקלק:

​○

לפי הצעת החוק, ארגונים ועמותות שהמימון העיקרי שלהם מגיע ממדינות זרות התומכות בישראל לא יוכלו להגיש עתירות לבתי המשפט. מדובר בפגיעה חמורה בזכות הגישה לערכאות – עיקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי. הגבלת יכולת ארגונים לעתור כנגד מדיניות ממשלתית אינה אלא ניסיון להשתיק

ביקורת ולמנוע פיקוח משפטי על פעולות השלטון. תקדים כזה מהווה מדרון חלקלק שעלול להוביל בהמשך לפגיעה בזכויות אזרחי מדינת ישראל וביכולת החברה האזרחית לקיים דיאלוג עם השלטון.

3​. החוק יביא גם לסגירה של ארגוני חברה אזרחית המסייעים למגוון אוכלוסיות חלשות:

​○

הצעת החוק קובעת כי יוטל מס בגובה %80 על תרומות ממדינות זרות לעמותות וארגוני חברה אזרחית שאינם מתוקצבים על ידי המדינה. משמעות הצעה זו היא צמצום משמעותי ואולי אף חיסול של תמיכה כלכלית בארגונים אלו, דבר אשר יביא גם לקריסתם של גופים רבים המספקים שירותים חיוניים לאוכלוסיות מוחלשות בישראל.

​○

סגירת עמותות וארגונים אזרחיים תפגע ישירות בקבוצות אוכלוסייה הזקוקות לשירותיהם, כגון פליטי מלחמה, אוכלוסיות במצוקה, נוער בסיכון ועוד. במצב כזה, המדינה תידרש לבחור בין לקיחת אחריות על שירותים אלה מתוך תקציבה או בהפקרת אותן אוכלוסיות לחלוטין – דבר לא יהודי ולא ערכי בעל השלכות הומניטריות חמורות. בנוסף, החוק ייפגע בשכבה רחבה של עובדים במגזר השלישי שמקום עבודתם בעקבות החוק ימצא בסכנת סגירה.

4​. החוק יעניק כוח לממשלה להחליט אילו עמותות מוחרגות מהחוק ואילו חייבות לציית לו:

​○

הצעת החוק יוצרת מצב שבו לממשלה תהיה הסמכות להחליט אילו עמותות וארגונים יוחרגו מהחוק ואילו יחויבו במס. משמעות הדבר היא הענקת כוח מופרז לרשות המבצעת לקבוע מי יוכל לפעול בזירה האזרחית ומי לא, באופן העלול לשמש ככלי פוליטי להחלשת ארגונים ביקורתיים ולהעדפת ארגונים התומכים במדיניות הממשלה.

​○

הצעת החוק מחריגה תרומות מאילי הון ואוליגרכים זרים בעלי אינטרסים עלומים ובכך מאפשרת לעמותות המזוהות עם הממשלה הנוכחית פטור במסלול עוקף, שכן עמותות אלו נסמכות בעיקר על כספים זרים אלו.

5​. החוק עלול להביא להפסקת תמיכת מדינות זרות במוסדות אקדמיה, רפואה ותרבות:

​○

בישראל קיימים מוסדות רבים – לרבות אוניברסיטאות, בתי חולים, מוסדות תרבות ואמנות – הנהנים מתמיכות כספיות הן מישראל והן ממדינות זרות. החלת חוק מסוג זה עלולה בתגובה להוביל למשיכת התמיכה הכספית של מדינות רבות במוסדות אלו (בטיעון שתבחרו אם לקבל "הכל או כלום"), דבר שיביא לפגיעה קשה באקדמיה, במחקר המדעי, ובפעילויות תרבותיות וחברתיות במדינה.

נוכח כלל השלכות השליליות המפורטות במסמך זה – הפגיעה בזכויות דמוקרטיות, הצרת צעדיה של החברה האזרחית, סיכון אוכלוסיות מוחלשות ועובדים במגזר השלישי, וסיכון תקציבי מוסדות ציבור שונים במדינה – תנועת דרכנו קוראת לחברי הכנסת ולחברי הוועדה לדחות מכל וכל את ההצעה לתיקון חוק העמותות ולשמור על אופייה הדמוקרטי והליברלי של מדינת ישראל.

29.4.2025

א' באייר ה׳תשפ״ה

לכבוד:

חברי וחברות ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת

הנדון: הצעת חוק העמותות (תיקון - תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-:2024

קואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל מביעה התנגדות נחרצת להצעת החוק לתיקון חוק העמותות, המבקשת להטיל מס בשיעור של %80 על תרומות מישות מדינית זרה ולאסור על בתי המשפט לדון בעתירות של עמותות שרובן מתוקצבות ממקורות אלה.

הצעת חוק זו מהווה מתקפה ישירה על יסודות הדמוקרטיה בישראל, ביניהן זכות הגישה לערכאות משפטיות, ומאפשרת לדרג הפוליטי לסגור ארגוני חברה אזרחית במחי יד.

בעשורים האחרונים, ארגוני הקהילה הגאה בישראל הובילו מהלכים פורצי דרך בתחומי שוויון, מאבק נגד אפליה ואלימות על בסיס להט"בופובי, וקידום ייצוג פוליטי, חברתי ותרבותי לקהילה הגאה. רוב הישגים אלה לא היו מתאפשרים ללא קיומם של ארגונים חזקים, עצמאיים, שעצם קיומם אינו תלוי באופן ישיר בדרג הפוליטי. ארגוני הקהילה הגאה, כמו רבים וטובים מארגוני החברה האזרחית בישראל שפועלים בתחומים שונים, נשענים על תרומות מגורמים בינלאומיים וידידותיים לישראל, ארגונים אשר מטרתם לתמוך בקהילת הלהט"ב ולהגן על זכויות אדם, כפי שנהוג בדמוקרטיות ליברליות שלוקחות חלק במארג דיפלומטי. בעזרת אותן תרומות הארגונים מפעילים שירותים מצילי חיים של תמיכה נפשית, רווחתית, חברתית ומקצועית לחברי הקהילה הגאה.

ההצעה המדוברת, מציעה למסות ב%80 את התרומות שניתנות לארגונים מגורמים בינלאומיים, למעט ארגונים שיזכו לפטור משר האוצר, או ארגונים שמתוקצבים ע"י המדינה, ובנוסף קובעת איסור על בתי המשפט להיזקק לבקשה מארגון שעיקר מימונו מישות מדינית זרה, אם אינו מתוקצב על ידי המדינה. הצעת החוק מקימה מנגנון חסר תקדים, המשלב פגיעה כלכלית (באמצעות מיסוי עונשי) עם סנקציות משפטיות (שלילת זכות העמידה). שילוב זה יוצר אפקט מצנן כפול: הן צמצום דרסטי במקורות התקציב והן חסימה אפקטיבית של היכולת להיאבק על זכויות בבתי המשפט. בכך, הצעה זו תפגע קשות באפשרות הארגונים להגן על זכויות אזרחיות, חברתיות וכלכליות של אזרחי ואזרחיות המדינה, ולהביא לסדר היום הציבורי את קולם של קבוצות מודרות. כתוצאה מכך, הצעת החוק תוביל לסגירת שירותים ולפגיעה ישירה בזכויות להט"ב בישראל.

מבחינה השוואתית, במדינות שבהן הממשל פגע בעצמאות ארגוני הקהילה הגאה, דוגמת הונגריה ופולין, חלה נסיגה משמעותית בזכויות להט"ב, נרשמה עלייה בלהט"בופוביה, וגברה הפוליטיזציה של תחומי חיים שבעבר נשלטו בידי מוסדות אזרחיים חופשיים. הניסיון ההיסטורי מלמד כי אין מדובר באובדן מימון בלבד:

מדובר בהכפשת ארגוני להט"ב, דה-לגיטימציה של מחאות ציבוריות, ואף רדיפה אישית נגד פעילים ופעילות.

זכויותיהם של אוכלוסיות מוחלשות לא יכולות להסתמך רק על "טוב לבו" של השלטון אלא צריכות להיות מוגנות באמצעות מערכת משפט עצמאית וחברה אזרחית חזקה. כאשר מנגנוני הכוח שולטים גם על החברה האזרחית, נמנעת האפשרות להגן על זכויות בסיסיות, לדרוש שוויון, ולהיאבק כנגד אפליה ורדיפה.

מתן כוח לדרג פוליטי למחוק ארגון חברה אזרחית בפעולה אחת-

בהצעת החוק טמונה מגמה מובהקת להשתקת ארגוני חברה אזרחית ביקורתיים, ובתוך כך – להשתקת הקול של קבוצות מוחלשות בחברה הישראלית, ובכללן הקהילה הגאה. עצם הפטור שניתן אך ורק לארגונים שיש להם התקשרות ממשלתית, נותן לכל שלטון באשר הוא כלי שיכול לסגור בפועל ארגון אם היא מעוניינת בכך. אם הדרג הפוליטי ירצה לפגוע בארגון כלשהו, הוא יבטל את ההתקשרות הממשלתית עימו, וכתוצאה מכך- כלל התרומות שניתנות לו מרחבי העולם תתבטלנה, והאפשרות שלו לגשת לערכאות משפטיות תימחק.

שליטה פוליטית על ארגוני החברה האזרחית משמעה פגיעה אנושה באותם מרכיבים דמוקרטיים קריטיים.

כאשר הדרג הפוליטי שולט במימון ארגון ובזכאותו לגשת לערכאות, משמעות הדבר היא הענקת כוח מופרז לרשות המבצעת לקבוע מי יוכל לפעול בזירה האזרחית ומי לא, ולמעשה שלילת יכולת הארגון להוות שחקן עצמאי בזירה הציבורית.

קואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל

29.4.2025

א' באייר ה׳תשפ״ה

הסתה פוליטית נגד להט"ב במסווה של מאבק בהשפעה זרה-

אחת האסטרטגיות המסוכנות ביותר לפגיעה בחברה האזרחית ובהגנה על זכויות אדם היא תיוגם של ארגונים כ"סוכנים זרים". מדובר במהלך שנועד לערער את האמון הציבורי בארגונים אלו, להציגם כבעלי נאמנות חיצונית ולא כמי שמייצגים את טובת הציבור המקומי. תיוג כזה הוא שקרי ומניפולטיבי. ארגוני הקהילה הגאה, פועלים מתוך מנדט ברור המבטא את צרכיה של הקהילה הגאה הישראלית עצמה, תוך שקיפות מלאה כלפי הציבור, התרומות והמטרות.

תיוג של ארגון כ"סוכן זר" יוצר דה-לגיטימציה כלפי כלל ארגוני הקהילה הגאה, מצדיק אפליה חוקית ומוסדית נגדם, פוגע במוטיבציה של תורמים ומחבל ביכולתם לפעול במרחב הציבורי. מעבר לכך, הוא מהווה עידוד עקיף ואף ישיר לרדיפה ציבורית, הסתה ואלימות כלפי חברי וחברות הקהילה הגאה. בניגוד לתעמולה הפוליטית המושמעת לעיתים, קבלת תרומות ממדינות ידידותיות לשם קידום זכויות להט"ב אינה אקט של חתרנות, אלא ביטוי לערבות הדדית עולמית, ערך אוניברסלי המעוגן באמנות בינלאומיות ובמסורת זכויות האדם. הקהילה הבינלאומית רואה בזכויות להט"ב נכס משותף לכלל האנושות, וסיוע לארגוני זכויות אדם בישראל אינו מהווה "התערבות זרה", אלא מחויבות מוסרית. קבלת סיוע ממדינות דמוקרטיות – דוגמת האיחוד האירופי וארצות הברית – אינה בגדר איום על ריבונות ישראל, אלא ביטוי לשותפות ערכית המבוססת על מחויבות משותפת לזכויות להט"ב, דמוקרטיה ושלטון חוק.

פגיעה חסרת תקדים בזכות הגישה לערכאות משפטיות-

הצעת החוק שוללת בפועל את האפשרות של ארגונים להגיש עתירות לבית המשפט בנוגע לפגיעות בזכויות אדם. זכות זו נחשבת לזכות יסוד בכל משטר דמוקרטי, שהינה הכרחית לקיום כל יתר הזכויות ומבטיחה את יכולתן של קבוצות מוחלשות להתגונן מפני פגיעות שלטוניות. שלילת זכות זו פוגעת באופן בלתי סביר בזכויות מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שלא ניתן יהיה לאכוף ולשמור עליהן באמצעות פנייה לבתי המשפט. כך, יילקחו מהארגונים כלי משמעותי בהגנה על זכויות הקהילה הגאה, ואפשרויות הפעולה שלהן תצומצמנה. בהתאם, סמכות בית המשפט, שמוגדרת בסעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, תוגבל באופן משמעותי והקהילה הגאה תותר ללא אף סיוע והגנה.

עבור אוכלוסיית הלהט"ב, שהמאבק על זכויותיה מושתת על פעילות בלתי תלויה של ארגונים אזרחיים, הסכנה בחוק היא גדולה. הענקת סמכות לדרג הפוליטי לשלוט במימון החברה האזרחית, למנוע ממנה גישה לערכאות, ולסגור ארגונים בהינף אצבע, חמורה עד מאד. בחינה השוואתית מראה לנו שהשתלטות של הדרג הפוליטי על שדה הפעולה של הזירה האזרחית פוגעת ישירות ביכולת להגן על זכויות אדם בסיסיות, לקדם שוויון, להיאבק באפליה ולהבטיח לכל אדם, ללא קשר לנטייתו המינית או לזהותו המגדרית, את זכותו לחיים בכבוד, בחירות ובשוויון מלא. נוכח כלל ההשלכות המפורטות במסמך זה, קואליציית ארגוני הקהילה הגאה קוראת לכלל מקבלי ההחלטות להתנגד להצעת החוק הקיצונית שתיפגע באופן ישיר באוכלוסיות מוחלשות, ביניהן הקהילה הגאה, ולא לאפשר בהצבעתם את מחיקת ארגוני הקהילה הגאה בישראל ואת הפגיעה בערכי היסוד של מדינת ישראל.

על החתום,

קואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל

קואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל

23 בפברואר 2025

לכבוד

ח"כ שמחה רוטמן

יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט

הכנסת

שלום רב,

הנדון: הצ"ח העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-2024 של ח"כ קלנר (5222/25) – נייר עמדה לקראת הדיון בהצעת החוק שבנדון להלן עמדת האגודה לזכויות האזרח.

יאמר מיד, כי אנו סבורים שמדובר בהצעת חוק בלתי חוקתית ואנטי דמוקרטית, הפוגעת בזכויות יסוד, ואנו מתנגדים לה מכל וכל. הצעת החוק תוביל לריסוק עמותות שחרטו על דגלן את ההגנה על זכויות האדם, ותעמיד את ישראל בשורה אחת עם מדינות דיקטטוריות, שפוגעות בארגוני זכויות אדם ואוסרות, הלכה למעשה, על פעולתם במדינה. הצעת החוק מפלה, פוגעת בחופש הביטוי וההתאגדות, בזכות הגישה לערכאות, ובזכויות האדם של כלל האוכלוסייה בכל תחומי החיים, ובפרט בזכויותיהם של קבוצות מוחלשות ומושתקות, אשר מיוצגות על ידי העמותות.

תוכן הצעת החוק

.1 הצעת החוק כוללת שני תיקונים שיחולו על עמותות, אשר התרומות שלהן מגיעות מ"ישות מדינית זרה", כמוגדר בחוק העמותות (דהיינו – מדינות זרות, האיחוד האירופי, האו"ם, קרנות ממשלתיות וכיוצ"ב).

.2 התיקון הראשון קובע, שכל תרומה הניתנת מ"יישות מדינית זרה" לעמותה (אם כי בדברי ההסבר נכתב שזה יחול רק על עמותות שרב המימון שלהן מגיע מ"יישות מדינית זרה"), תחויב במס בשיעור %.80 זאת אלא אם שר האוצר, באישור ועדת הכספים, יפטור את התרומה בשל נסיבות מיוחדות; או אם מדובר ב"מוסד ציבורי" (כמוגדר בפקודת מס הכנסה), המתוקצב ע"י המדינה, או שמחזורו קטן מ- 100 אלף שח.

.3 התיקון השני קובע, שבית משפט לא ייזקק לבקשה מעמותה שעיקר תרומותיה מישות מדינית זרה, אלא אם היא מתוקצבת ע"י המדינה.

מטרת הצעת החוק

.4 הצ"ח זו הינה הצעה אחת מתוך שורה של יוזמות והצעות חקיקה שנעשה ניסיון לקדמן במהלך השנים האחרונות, מתוך כוונה לפגוע ביכולת של עמותות, ובפרט ארגוני זכויות אדם, לקבל תרומות ולפעול.

זאת בשל העובדה שהאג'נדה של הארגונים שונה מזו של הרוב הפוליטי, ומשום שפעילותן מהווה ביקורת על פעילות הממשלה. אם בעבר התמקדו הצעות החוק בשקיפות מקורות התמיכה, עתה מתמקדת הצעת החוק בשלילת האפשרות לקבל תרומות. מדובר אם כן בשינוי דרמטי ביחס השלטון לפעילות ארגוני זכויות האדם במדינה.

האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר) | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | )ACRI( Israel in Rights Civil for Association The איתמר בן אב"י 9 תל אביב 6473629 | شارع ايتمار بن ابي ٩ تل ابيب | Aviv Tel .St Avi Ben Itamar 9 טלפון هاتف: 03-5608185 Phone | פקס فاكس: 03-5608165 :Fax | acri.org.il@mail | www.acri.org.il

2

.5 הטענה של יוזמי הצעת החוק, וכן של הממשלה התומכת בה, שהצעת החוק נועדה כביכול למנוע התערבות לא לגיטימית של מדינות זרות בריבונות ישראל, שהעמותות הן, לפי הנטען, זרוען הארוכה

– היא מופרכת. המדינות התורמות פועלות באופן לגיטימי, והעמותות הנתרמות אינן זרוען הארוכה.

.6 התמונה המעוותת שיוזמי הצעת החוק מנסים לצייר עומדת בסתירה מוחלטת לקשרים הענפים שמנהלת המדינה עם המדינות התורמות. תמוה, שלא לומר מגוחך, הניסיון להציג את "הישויות המדיניות הזרות" כמי שמנסות לחתור תחת הריבונות הישראלית ולהתערב בענייניה הפנימיים. נזכיר שוב, שמדובר במדינות שהן מהטובות בידידותיה של ישראל, כמו ארה"ב ומדינות באיחוד האירופי.

.7 מדינת ישראל מבקשת להיות חלק ממשפחת העמים, ובתוך כך היא מחויבת בשלל אמנות וקשורה בשלל הסכמים, בכל תחומי החיים, עם אותן מדינות ממש. מעבר לכך שהבסיס ליחסיה של מדינת ישראל עם המדינות הדמוקרטיות הוא קיומם של ערכים משותפים, ובראש ובראשונה דמוקרטיה וזכויות אדם (וראו לעניין הזה הסכמי ישראל עם האיחוד האירופי וגורמים נוספים); הרי שמדינת ישראל מקבלת מאותן מדינות כספים, הן במסגרת הסכמי סחר, השקעות והלוואות, והן כתרומות, בסדרי גודל אדירים של עשרות מיליארדים רבים.

.8 "המעורבות" של "הישויות המדיניות הזרות" באמצעות השקעת משאבים מתבטאת בכל תחומי החיים: בחינוך, בתרבות, בבריאות, במדע, וכמובן בביטחון. אפשר לומר כמעט בוודאות, שההשפעות וההשלכות של מעורבות זו, הן משמעותיות בהרבה מההשלכות שיש לתרומות המזעריות באופן יחסי הניתנות לארגוני זכויות האדם, וכן שהתלות של ישראל בקשר עם מדינות אלו ובכספים שלהן, בכל התחומים, היא דרמטית וחיונית, אולי אפילו לעצם קיומה של המדינה.

.9 יש להדגיש, כי התמיכה של מדינות שונות בתחום הדמוקרטיה וזכויות האדם בישראל (ובעולם בכלל) הינה תוצר ישיר של הלקחים שהופקו לאחר זוועות מלחמת העולם השנייה, בעקבותיהן החליטו מדינות העולם לפעול יחד להגנה על זכויות אדם וערכי הדמוקרטיה, והדבר בא לידי ביטוי גם בהקצאת משאבים לתמיכה בארגוני זכויות אדם. לפיכך, אין מדובר בהתערבות בעניינים פנימיים כלל וכלל אלא במחויבות לגיטימית ונחוצה לשמור על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם בכל מקום וזמן ביחד.

.10 יתר על כן, חלק מהמענקים שמדינות דמוקרטיות מעבירים לארגוני זכויות אדם במדינות אחרות נועד להבטיח את הזכויות הבסיסיות של קבוצות מיעוט וקבוצות לא פופולאריות, וגם קבוצות שאינן בעלות מעמד במדינה, אשר ללא סיוע חיצוני יתקשו להתאגד ולעמוד על זכויותיהן או לגייס תרומות מהציבור. כך, למשל, במקרה של הפלסטינים בשטחים, המיעוט הערבי בישראל, ומהגרי העבודה ומבקשי המקלט, אך באותה מידה גם אסירים או חשודים בהליך הפלילי.

רדיפה פוליטית של ארגוני זכויות אדם

.11 על אף שלכאורה תכלית הצעת החוק היא מניעת התערבות זרה בעניינה הפנימיים של מדינת ישראל, הצעת החוק מתמקדת בתרומות מסוג אחד בלבד – תרומות מישות מדינית זרה, ואינה מתייחסת לתרומות המתקבלות מגורמים זרים פרטיים אחרים, לרבות מיליארדרים שונים, קרנות, כספים של גורמים כנסייתיים שונים וכיוצ"ב. זה לכשעצמו שומט את הקרקע מתחת לטענה שהצעת החוק מקודמת של דאגה לריבונות.

.12 הבחירה לסמן כמושא החקיקה רק תרומות מישויות מדיניות זרות, ולא לעסוק כלל בתרומות הזרות הפרטיות, אינה מקרית. תבחין זה "נתפר" כדי שהחקיקה תלכוד את הארגונים שהממשלה

האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר) | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | )ACRI( Israel in Rights Civil for Association The

3

מעוניינת לחסל. קרנות ממשלתיות של מדינות דמוקרטיות נוטות לתרום לעמותות שעוסקות בהגנה על זכויות אדם, חיים משותפים וקידום שלום, ואשר נמנעות מקבלת כסף ממשלתי מקומי כדי לשמור על עצמאותן ויכולתן לבקר את השלטון. אין למדינה כל עניין לפגוע בעמותות שנהנות ממימון זר של מדינות זרות בשלל תחומים, כמו בריאות, תרבות או פיתוח, עמותות שלרוב נהנות גם מתקציבי ממשלה, ולכן פטורות מהמיסוי. הסעיף שעוסק בשלילת זכות העמידה מצביע גם הוא שכל מטרתה של הצעת החוק הוא לסמן את הארגונים שעוסקים בהגנה על זכויות אדם, טוהר המידות או ערכי הדמוקרטיה, ואשר מבקרים את השלטון ולכן לא מבקשים ולא מקבלים מימון ממשלתי.

.13 יוזמי החוק מקבלים בשוויון נפש, ללא כל ביקורת או חשש מפני התערבות והשפעות חיצוניות על ריבונות ישראל, קבלת תרומות זרות מארגונים ומאנשים פרטיים בחו"ל, יהודים ולא יהודים, לעמותות פוליטיות המזוהות עם הימין, ואשר משתמשות במימון הזר לקידום פעולות שיש להן השלכה מדינית מובהקת.

.14 גורמי חוץ פרטיים שתורמים לארגונים ולמטרות שונות בישראל משפיעים על הפוליטיקה והמדיניות בישראל, אולם לגביהם לא נדרשת מגבלה. כדוגמאות בלבד, אפשר לציין את המימון של עיתון חינמי רב תפוצה ע"י תורמת פרטית; וכן את המימון במאות מיליונים של עמותות ימין מכספים פרטיים זרים, שמגישות עתירות לבתי המשפט, ומשפיעות על מדיניות הממשלה ועל החקיקה, על מינוי שופטים ומינויים במגזר הציבורי, וזאת באופן מסיבי בעשורים האחרונים.

.15 בהקשר זה יש לציין, כפי שמתפרסם מעת לעת, שדווקא כספים פרטיים אלו והאג'נדות המתלוות אליהם אינם שקופים, וכי התורמים אינם ידועים, וזוכים לעיתים לחסיון באישורו של רשם העמותות.

זאת בניגוד לתרומות של מדינות דמוקרטיות ידידותיות אשר הן שקופות וממוסמכות.

.16 לפיכך ברור שלא חשש מפגיעה בריבונות עומדת לנגד עיני מקדמי הצעת החוק, אלא יצירת מנגנון שתכליתו רדיפה פוליטית ופגיעה בפעילות ובלגיטימיות של ארגונים וגופים שאינם נושאים חן בעיני הרוב הפוליטי האוחז בהגה השלטון, ואשר חושף עוולות ופגיעה בזכויות אדם.

.17 ואכן, המשמעות של הצעת החוק הינה שעמותה שנסמכת על תרומות מקרנות ממשלתיות, אפילו באופן חלקי, תפגע קשות, ובחלק מהמקרים תעמוד בפני סכנת סגירה מידית. הדבר עלול להוביל לפגיעה דרמטית בארגוני זכויות אדם, שנמצאים על הכוונת של הממשלה. ארגוני החברה האזרחית, וארגוני זכויות האדם בפרט, מהווים קול לאוכלוסיות המוחלשות והמושתקות ביותר בישראל ובשטחים שתחת שליטתה, ופועלות להגן על זכויותיהם.

.18 הצעת החוק לא רק תפגע בעמותות אלא במרחב הדמוקרטי. הבסיס לדמוקרטיה חזקה ופעילה הינו קיומם, בין השאר, של חופש ביטוי, התאגדות ומחאה; אפשרות להעביר ביקורת חופשית, ואף נוקבת, על מדיניות הממשלה ופעילותה; קיום מגוון דעות ועמדות בחברה, כולל דעות מיעוט ודעות לא פופולאריות; חופש לבקר את השלטון, לפקח על פעילותו ולסייע לאלה הנפגעים ממנו; ואפשרות להגן על זכויות קבוצות המיעוט במדינה. הצעת החוק פוגעת בכל אלה.

פגיעה בשוויון

.19 הצעת החוק מבקשת למסות באופן קיצוני וחריג, וזאת ביחס לכל סוגי המיסוי הקיימים בישראל, את התרומות המתקבלות מישויות מדיניות זרות לעמותות שלא נתמכות על ידי המדינה. כאמור – מדובר בקריטריון ש"נתפר" במיוחד כדי לסמן עמותות העוסקות בהגנה על זכויות אדם וביקורת על השלטון.

על כן, מדובר בתבחין שאינו שוויוני.

האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר) | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | )ACRI( Israel in Rights Civil for Association The

4

.20 התבחין שמוצע בהצעת החוק מייצר הבחנה על בסיס השקפה ועל בסיס ביטוי. כמו כן, הוא מבקש לפגוע בייצוג ובחופש ההתאגדות של קבוצות מיעוט, ולכן מהווה גם הפליה על בסיס קבוצתי. פגיעה זו עומדת בסתירה לזכות לכבוד האדם.

.21 הפגיעה בשוויון אינה מצטמצמת בשל המנגנון של הפטור מהמס, שכן הוא נתון בידי שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, שניהם גורמים פוליטיים המשתייכים או נשלטים עי הממשלה. ממילא גם אין קריטריונים למתן הפטור. משמע, הממשלה תוכל לפטור מהצעת החוק את כל הארגונים שהיא אינה מעוניינת לפגוע בהם, ולהשאיר בתחולתו רק קומץ ארגונים שאינם נושאים חן בעיניה, ושבפעילותם היא רוצה לחבל. כלומר – המנגנון שנועד לצמצם את הפגיעה רק מעצים אותה, ומבליט את המניע הפוליטי של הצעת החוק.

.22 מנגנון הפטור האוטומטי לגוף ציבורי (בהתאם להגדרת פקודת המיסים) שמתוקצב גם ע"י המדינה אינו מצמצם את הפגיעה בשוויון אלא רק מעצים אותה ומבליט אותה. זאת משום שארגוני זכויות אדם אינם מבקשים ואינם מקבלים תקציבי מדינה, שאותה הם מבקרים.

פגיעה בזכות הגישה לערכאות

.23 הצעת החוק מבקשת למנוע מעמותות שעיקר תרומותיהן מישויות מדיניות זרות גם את זכות הגישה לבתי המשפט בישראל. זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית, שכן היא מבטיחה את מימוש כל שאר הזכויות.

.24 אמנם העמותות יוכלו להעמיד ייצוג משפטי לאדם שנפגע ממדיניות הממשלה, אך ישנה חשיבות רבה ביכולתן של עמותות להגיש הליכים משפטיים, ובמיוחד בעניינים מנהליים וחוקתיים, בשם העמותה.

הסיבה המרכזית הינה החשש של פרטים להעמיד את עצמם במאבקים משפטיים עקרוניים, וכן הצורך בהגשת עתירות ציבוריות כשמבקשים לבטל מדיניות הפוגעת בפרטים רבים, או בשלטון החוק.

ואכן חוקי המדינה מכירים בחשיבות הייצוג של ארגונים ומעניקים לארגונים מעמד מיוחד להביא בפני בתי המשפט את עניינה של הקבוצה הנפגעת. כך, למשל, בסעיף 7 לחוק איסור הפליה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, התשס"א-,2000 וכן בסעיף 4(3) לחוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-.2006 .25 יתר על כן, גם בעניין זה ישנה הפליה של עמותות מסוימות שדרכן לבית המשפט תיחסם לעומת עמותות אחרות, שדרכן תישאר פתוחה, והכל באופן מפלה, כמפורט לעיל.

סימון הארגונים כסוכנים של מדינות זרות – ניסיון לדה לגיטימציה ולהשתקה

.26 הטענה כאילו ארגוני החברה האזרחית הם סוכני שינוי מטעם ישויות מדיניות זרות (שיש להם לכאורה אג'נדות בלתי לגיטימיות, טענה שקרית לכשעצמה), הינה טענה מסולפת ושקרית, שנועדה אך ורק כדי ליצור דה לגיטימציה לארגונים, לפעיליהם ולעשייתם, ולהכשיר את הפגיעה בהם.

.27 בניגוד מוחלט לטענה מסולפת ושקרית זו, הרי שהארגונים אינם פועלים עבור או בשם מדינה כלשהי.

כל ארגון פועל בהתאם למנדט שלו, למטרות לשמן התאגד, ולסדרי העדיפויות שלו כפי שהם נקבעים מעת לעת על ידי עובדיו הישראלים. במסגרת זו, פונים הארגונים, בין השאר, בבקשה לקרנות ולמדינות זרות לתרום לפרויקטים שונים לקידום זכויות האדם בישראל ובשטחים. כיוון הפניה אינו הפוך. כלומר – המדינות התורמות אינן מזמינות פעילות קונקרטית מהארגונים, אלא לכל היותר מפרסמות קול קורא לבקשת מענקים. התרומה היא לפרויקט מסוים, שקוף, ומבוסס על קריטריונים

האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר) | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | )ACRI( Israel in Rights Civil for Association The

5

מקצועיים. יתר על כן, הארגונים פועלים בשקיפות מלאה ואף נדרשים על ידי חלק מהמדינות התורמות לציין את העובדה שהפרויקט זוכה לתרומתן, כולל דיסקליימר שהעמדה אינה בהכרח משקפת את עמדת המדינה התורמת. מכאן שהפרויקטים בתרומתם של גורמים כמו האיחוד האירופי גלויים וידועים לכל. זאת להבדיל, כאמור, מהתרומות הפרטיות.

.28 הצעת החוק, כמו גם כל קודמותיה הדומות לה, היא מנוף להשמצה ולהאשמה של ארגוני זכויות האדם כאילו הם פוגעים במדינה ופועלים מאינטרסים זרים ובעבור אחרים, אף על פי שכל פעילותם לגיטימית, מותרת עפ"י חוק, מונעת מערכים של קידום הטוב ואף חיונית ונחוצה ביותר למימוש זכויות האדם וערכי הדמוקרטיה.

הצעת החוק הינה חלק מההפיכה המשטרית

.29 הצעת החוק מתווספת למתקפה הנרחבת של הקואליציה על מוסדות הדמוקרטיה, ולניסיון שלה לשנות אותן ולסרס אותן, כך ששום דבר לא יעמוד בדרכה להגשים את כל מאווייה ורצונותיה. כל הגורמים במדינה שמרכיבים את מערכת הפרדת הרשויות, שאמונים על שלטון החוק ואכיפת החוק או שתפקידם לעסוק בביקורת על הממשלה ולאזן את כוחה העודף של הרשות המבצעת, מצויים תחת מתקפה. החל מבית המשפט העליון, היועמ"ש לממשלה ומערכות המשפט ואכיפת החוק בכללותן, דרך התקשורת ועיתונאים שונים, ועד לחברה האזרחית, ובפרט ארגוני זכויות אדם.

.30 מימוש המהלכים הללו של הממשלה, כל אחד בנפרד, ובוודאי שכולם ביחד, מהווים פגיעה אנושה בזכויות האדם ובדמוקרטיה בישראל. חיסול מערכות הבקרה והפרדת הרשויות משמעה שישראל תחדל להיות דמוקרטיה, ותחת זאת יתקיים משטר של עריצות הרוב ופגיעה בזכויות המיעוט.

הצעת החוק מנוגדת למחויבויות הבינלאומיות של ישראל

.31 שלילת הלגיטימיות של ארגונים לפעול ולבקר את פעולות ישראל אף עומדת בסתירה להכרזת האו"ם מ-1999 בדבר "זכותם ואחריותם של יחידים, קבוצות, ואורגנים בחברה לקדם ולהגן על זכויות האדם וחירויות יסוד שזכו להכרה בינלאומית", שאליה הצטרפה ישראל. הכרזת האו"ם קובעת כי "יחידים, קבוצות, מוסדות וארגונים בלתי-ממשלתיים ממלאים תפקיד חשוב ונושאים באחריות" לשמירה על זכויות האדם (סעיף 18). לאור זאת, הוראותיה השונות של ההכרזה עוסקות בהגנה הנדרשת על הזכות לפעול למען זכויות האדם, לבד או בצוותא, לאסוף מידע, לפרסם, להעלות מודעות ציבורית, לפנות לרשויות ממשלתיות באשר למדיניותן הפוגעת בזכויות האדם, להשתתף בפעילויות שוחרות שלום נגד הפרת זכויות האדם, ולבקש ולהשתמש במשאבים שניתנו עבור קידום זכויות האדם.

סיכום

.32 מכל הטעמים שלעיל, אנו מתנגדים לקידום הצעת החוק שבנדון, וקוראים להסירה מסדר היום כדי להבטיח את המשך פעילותה החשובה של החברה האזרחית בישראל, את חופש ההתאגדות ואת חופש הביטוי ללא הפליה על בסיס השקפה, ומעל הכול את המשך הפעילות למען ההגנה על זכויות האדם של כולם.

בכבוד רב,

דבי גילד חיו, עו"ד

קידום מדיניות וחקיקה

האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר) | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | )ACRI( Israel in Rights Civil for Association The

4 במאי 2025

לכבוד

חברי וחברות כנסת ישראל

ועדת החוקה, חוק ומשפט

חברי וחברות כנסת נכבדים,

הנדון: הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מיישות מדינית זרה), התשפ"ה-2025 עמותת מכון ליאו בק ירושלים לתולדות יהודי גרמניה ותרבותם (ע"ר) (להלן: "העמותה" או "המכון") מתכבדת להגיש את התנגדותה והשגותיה להצעת החוק שבנדון (להלן: "הצעת החוק"), בנוסחה הנוכחי.

כפי שנפרט להלן, הצעת החוק עלולה לפגוע אנושות בפעילותם של ארגונים ללא מטרות רווח, לא פוליטיים וללא מטרות פוליטיות, הפועלים לטובת העם היהודי והחברה בישראל, ואף מקבלים הכרה ממוסדות המדינה על תרומתם.

כמו כן עלולה ההצעה לפגוע ביחסי החוץ של מדינת ישראל עם מדינות זרות, התומכות במכון, ואשר בהכרח לא יבינו כיצד מדינת ישראל מסכלת פעילות של מרכז מחקר ותרבות יהודי, בעל היסטוריה של שבעים שנים ופעילות ציבורית, תרבותית וחינוכית מבורכת.

על העמותה

מכון ליאו בק ירושלים חוגג בחודש מאי הקרוב את יום הולדתו השבעים. המכון נוסד בשנת 1955 על ידי פליטים יהודים דוברי גרמנית ממרכז אירופה בירושלים, בהם אינטלקטואלים, חוקרים ומייסדי האקדמיה הישראלית, כגון גרשם שלום, הוגו שמואל ברגמן, מרטין בובר וגם זיגפריד משה, מבקר המדינה הראשון. בד בבד הוקמו עוד שני מכוני מחקר – בלונדון ובניו יורק. כל אחד משלושת המכונים פועל באופן עצמאי.

המכון הוקם במטרה לאסוף ולתעד היסטוריה ותרבות יהודית־גרמנית, לטפח מחקר בנושאים אלה ולהנגיש את הידע על העבר לציבור הרחב. המכון ידוע, לצד מפעלי המחקר שלו, בתוכניותיו הציבוריות המגוונות, הממומנות בחלקן על ידי משרד התרבות הישראלי, ובמסגרתן הוא מציג לציבור הישראלי את ההיסטוריה של יהודי גרמניה, וכן את הנושאים והחוויות המרכזיים שעיצבו את חייהם, ובכללם את זיכרון השואה.

הקמתו של המכון יצאה לפועל הודות לכספים שהתקבלו מוועידת התביעות בשנות החמישים של המאה שעברה. בכל שנות פעילותו, המכון מקבל מימון ממקורות גרמניים – קרנות, משרדי ממשלה

ותרומות פרטיות. מחויבותם של המממנים הגרמנים היא ביטוי לקבלת האחריות לפשעי הנאצים בעבר וערבות לחיים היהודיים בארץ ובתפוצות.

משרדיו ההיסטוריים של המכון, הקיימים מאז שנות השישים של המאה שעברה, כוללים ארכיון של מסמכים היסטוריים, מסמכים משפחתיים וארגוניים, יומנים וחפצים מהעבר היהודי הגרמני שניצלו מהרס.

בדומה לארגונים ישראליים חשובים – כמו יד ושם, מוזיאון לוחמי הגטאות ובית טרזין, כמו גם מרכזי מחקר שונים באוניברסיטאות ישראליות – מכון ליאו בק מייצג את חקר ההיסטוריה של יהדות מרכז אירופה מתחילת תקופת האמנציפציה ועד אחריתה והתחדשותה בארץ. בין ההיבטים הרבים של עבר זה, יש להזכיר כי הציונות נולדה בתוך תרבות זו (תאודור הרצל, מקס נורדאו ואחרים).

המכון זכה לאחרונה בפרסים יוקרתיים עבור תערוכה מקוונת בין־לאומית גדולה וקמפיין מדע אזרחי, המחנך את הדור הצעיר בעולם על פשעי הנאצים, ומציע לצעירים את האפשרות להיות שותפים בפעילות פדגוגית באמצעות ספריית הספרים האבודים. הפרויקט זכה לשבחים רבים הן בעולם והן בתקשורת בישראל.

המכון מחויב לתמיכה באמצעות מלגות לחוקרים ולחוקרות צעירים. הוא מציע בתקופה זו תמיכה מיוחדת לחוקרים שנפגעו מהמצב העוין הנוכחי כלפי האקדמיה הישראלית בחו"ל.

המכון נמצא בקשרי עבודה עם האקדמיה ועם החברה האזרחית בגרמניה, באוסטריה, בשווייץ, בבריטניה ובארצות הברית, והוא משמר זיקות חשובות ובנות קיימא עם קהילות המחקר מעבר לים.

עבודתו של המכון היא בעלת חשיבות ייחודית למדינת ישראל ולעם היהודי, וראוי שמדינת ישראל תשמח בו, לא תפגע חלילה בפעילותו ולא תסכן את קיומו בכך שתביא במו ידיה לסגירתו.

הסכנה הטמונה בהצעת החוק (בנוסחה הנוכחי)

המכון מבקש להתמקד בהשלכות הרות הגורל העלולות לנבוע מן התיקון אם יעבור בנוסח הנוכחי של הצעת החוק, לסכן את קיומו של מכון לאו בק ולערער את יחסי החוץ של המדינה עם מדינות התומכות בפעילות המכון, ובפרט גרמניה.

חלקה הראשון של הצעת החוק קובע כי תרומה שקיבלה עמותה מישות מדינית זרה תהיה חייבת במס בשיעור של %80; כאשר בנסיבות מיוחדות יינתן פטור על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת; ההצעה אינה חלה על מוסדות מתוקצבים.

המשמעות של הטלת מיסוי כאמור היא פגיעה כפולה במכון: ישירה ועקיפה.

פגיעה ישירה – בשל ירידה משמעותית בסכומים שיקבל המכון בפועל מכל תרומה המגיעה אליו.

פגיעה עקיפה – בשל הפגיעה במוטיבציה וברצון של מדינות זרות, של האיחוד האירופי ושל האו"ם לתמוך בפעילות, אם וכאשר ייווכחו שחלק גדול מהתמיכה עושה דרכו לקופת המדינה ואינו מגיע למטרה שלשמה הוא נתרם. המכון ייפגע קשות ויעמוד בפני סכנת סגירה אם יתקבל החוק בנוסחו הנוכחי, אם כי אף אחת מההצדקות שניתנו לחוק אינה נכונה לגביו – לגבי נסיבות הקמתו, מטרותיו, פעילותו בארץ וההכרה וההערכה שלהן הוא זוכה בארץ ובעולם!

מטרת הצעת חוק זו, היא לצמצם את השפעתן העקיפה של ממשלות וישויות מדיניות זרות על מדינת ישראל. השפעה זו מתבטאת, בין היתר, בתמיכה כספית ישירה בעמותות בישראל, הפועלות כסוכנות שינוי מטעם ישויות אלה. תופעה זו חורגת מגבולות המסגרת הדמוקרטית ופוגעת בריבונותה ובעצמאותה של המדינה שבה הדבר נעשה. אם קיימת מחלוקת בין שתי מדינות או יותר, עליהן לנסות לשכנע זו את זו באמצעים דיפלומטיים, באמצעות שיח ועל ידי משא ומתן בין מקבילים, אך לא באמצעות מימון סוכני שינוי וארגונים אשר מטרתם להוביל שינוי מבפנים לטובת האינטרסים הזרים האמורים.

זו רוח הצעת החוק.

מכון ליאו בק אינו "סוכן שינוי" ואינו קשור למחלוקות בין המדינות. אין הוא פועל להוביל שינוי לטובת אינטרסים זרים, ובוודאי שאינו קשור בכל דרך שהיא לאמור בדברי ההסבר להצעה. על פי דברי ההסבר עצמם, המכון אינו אמור להיכלל ברשימת הגופים שעליהם חלה ההצעה.

אלא מאי – ההצעה קובעת החלה גורפת ומלאה על כל עמותה המקבלת מימון מישות מדינית זרה (כפי שהיא מוגדרת בחוק העמותות), ללא הבחנה וללא בדיקה.

אכן, ראינו כי שר האוצר – באישור ועדת הכספים – רשאי לתת פטור "בנסיבות מיוחדות". איננו יודעים מהן אותן "נסיבות מיוחדות", ואיננו סבורים שהמכון צריך לבקש פטור שלא ברור כלל אם הוא זכאי לו. אישור הפטור אף עלול לארוך זמן, ובמהלכו לא יוכל המכון לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות. החוק אינו אמור לחול על מכון ליאו בק.

חלקה השני של ההצעה קובע איסור על בתי משפט להזדקק לבקשה שתגיש עמותה שעיקר מימונה מישות מדינית זרה.

ככלל, העמותה אינה מעורבת בהליכים משפטיים, וככל שזה תלוי בה – היא לא תהיה מעורבת.

אולם אין כל הצדקה למנוע ממנה לפנות לערכאות, אם יהיה צורך בכך. מדובר בפגיעה חמורה בזכות הגישה לערכאות ובאחד מכללי הצדק הבסיסיים בחברה דמוקרטי, על אחת כמה וכמה שסעיף זה כלל אינו כולל פטור, ולמעשה הופך את העמותה לגוף מוגבל מבחינת יכולתו להתנהלות תקינה מן הבחינה המשפטית המקובלת.

סעיף זה אינו יכול לעמוד.

לסיכום

יוצאי ויוצאות יהדות גרמניה ייסדו את מכון ליאו בק במדינת ישראל הצעירה במטרה לשמר את מורשתם ולטפח מוסד מחקר והשכלה לציבור הרחב.

השנה – כשאנו מציינים שמונים שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, שבעים שנה לקיומו של המכון ושישים שנה ליחסי ישראל–גרמניה, וימים ספורים לאחר יום הזיכרון לשואה ולגבורה – המשך קיומו של המכון נמצא בסכנה עקב הצעת החוק.

אנו קוראים לכם לא לתת יד להצעת החוק בנוסחה הנוכחי, ולפעול מיידית לביטולה, או לכל הפחות לתיקונה, כך שלא יתבטלו התרומות שעמותת מכון ליאו בק מקבלת ממדינות זרות.

אנו מודים לכם על תשומת הלב ועל שיקול דעתכם, בציפייה כנה כי תעשו את הדבר הנכון ותיענו לבקשה כה הגיונית וכה צנועה זו.

בברכה,

ד"ר אירנה אווה בן דוד

פרופ גלילי שחר

מנהלת מכון ליאו בק ירושלים

י"ר הנהלת מכון ליאו בק ירושלים

ו' אייר תשפ"ה

04 מאי 2025

לכבוד

חברי וחברות הכנסת

הנדון: הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-2024 נייר עמדה מטעם המרכז הרפורמי לדת ומדינה המרכז הרפורמי לדת ומדינה, הזרוע הציבורית והמשפטית של התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר), מתנגד להצעת החוק שבנדון, הטומנת בחובה פגיעה קשה ובלתי חוקתית בקשת רחבה של ארגוני חברה אזרחית הפועלים למען הציבור בישראל וכן בערכי הדמוקרטיה, בראשם חופש הביטוי וחופש ההתאגדות.

הצעת החוק - תמצית

.1 הצעת החוק מבקשת להטיל על עמותות שמקבלות תרומות מישות מדינית זרה, כגון מדינות, קרנות מדינתיות או ארגונים בינלאומיים כגון האיחוד האירופי או האו"ם, "סנקציות" ומגבלות חסרות תקדים, בשני אופנים:

א. מיסוי התרומות מישות מדינית זרה בשיעור חסר תקדים של %,80 ממנו יוחרגו עמותות המתוקצבות על-ידי המדינה, עמותות שמחזורן השנתי אינו עולה על 100 אש"ח ועמותות שבנסיבות מיוחדות יקבלו פטור משר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

ב. חסימת הגישה לערכאות שיפוטיות לעמותות שעיקר מימונן מתרומות מישות

מדינית זרה.

השלכות הצעת החוק

.2 הצעת חוק זו תפגע פגיעה קשה במגוון רחב של מאות 1 ארגונים ועמותות התורמים תרומה משמעותית לחברה ולמדינת ישראל, העוסקים בפעילות חברתית , תרבותית, משפטית, סביבתית במגוון רחב של תחומים, לרבות סיוע לניצולי שואה והנצחת זיכרון השואה, תרבות ואמנות, סיוע לאוכלוסיות מוחלשות ומיעוטים, ארגוני סביבה, ארגוני נשים, ארגוני סיוע משפטי וזכויות אדם ועוד.

1 בהתאם לנתונים המפורסמים באתר גיידסטאר, בשנת 2023 קיבלו כ- 200 עמותות תרומות מישות מדינית זרה.

.3 חלק מעמותות אלו אינן נתמכות על- ידי המדינה אלא ממומנות מכספי תרומות בלבד, לעיתים בעיקר מכספי תרומות מדינות זרות, ארגונים בינלאומיים או קרנות מדינתיות, רובם המכריע ממדינות שלהן יחסים קרובים וידידותיים עם ישראל כגון ארה"ב, גרמניה והאיחוד האירופי. בעבור אותן עמותות, מהווה הצעת חוק זו מכת מוות שתביא להפסקת פעילותן.

.4 יצוין כי בחלק מהמדינות, כגון ארה"ב, קיימת מגבלה חוקית על מתן תרומות שממוסות על- י די מדינת היעד. לפיכך, הטלת מיסוי כלשהו, ודאי בשיעור כה גבוה של %80 כאמור בהצעת החוק - תביא הלכה למעשה לביטול התרומות לעמותות ישראליות.

.5 הסייג שמאפשר לשר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת לפטור עמותה מתחולת החוק, יאפשר לממשלה, השולטת בקואליציה ובוועדת הכספים, לפטור עמותות בהתאם לשיקול דעתם הבלעדי והאינטרסים הפוליטיים שלהם, וכפועל יוצא מכך – לקיים שליטה פוליטית של הממשלה בחברה האזרחית באמצעות פגיעה בארגונים המביעים ביקורת על הממשלה תוך פגיעה קשה בזכויות היסוד לחופש ביטוי, חופש ההתאגדות והשוויון, ובאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.

.6 בנוסף לכך, הצעת החוק מבקשת לפגוע באופן חסר תקדים ובלתי חוקתי בעמותות שעיקר מימונן מישות מדינית זרה ב אמצעות הגבלת זכות הגישה שלהן לערכאות המהווה זכות יסוד חוקתית.

.7 דברי ההסבר להצעת החוק כוללים טענות חסרות בסיס, חמורות וקשות בדבר עמותות הפועלות לכאורה כסוכני שינוי מטעם ישויות זרות וכן טענה כללית לפיה מדינת ישראל אינה יוצאת נשכרת מפעילות העמותות והתרומות האמרות . טענות אלו, שמובאות בדברי ההסבר כהנחות יסוד עובדתיות, נטענות ללא כל תימוכין או פירוט.

.8 ו אולם בפועל, כפי שצוין לעיל, כלל העמותות שמקבלות תרומות מישות זרה (כפי שניתן לראות בפירוט באתר גיידסטאר ונתוני רשם העמותות), עוסקות במגוון תחומים חברתיים, חינוכיים, תרבותיים ואזרחיים התורמים תרומה משמעותית לחברה הישראלית ומדינת ישראל ועולים בקנה אחד עם אופיי ה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

.9 ז את ועוד, גם אם חלק מהעמותות האמורות מביעות ביקורת על מדיניות הממשלה ולוקחות חלק במחאה כנגד הממשלה, הרי שמדובר בפעילות שמאפיינת משטר דמוקרטי והחוסה תחת זכויות היסוד ה חוקתיות לחופש ביטוי וחופש ההתאגדות ובוודאי שאין מקום להטיל על עמותות אלו סנקציות כה חמורות, מעבר למגבלות הקבועות כבר כיום בחוק העמותות ה אוסרות למשל על רישום עמותה ש"מ טרה ממטרותיה שוללת את קיומה של מדינת ישראל

או את אופי יה הדמוקרטי, או אם יש יסוד סביר למסקנה כי העמותה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות".

.10 הצעת החוק גם לוקה בהפליה ובחוסר סבירות בכך שהיא עוסקת אך ורק בתרומות מישויות זרות ש מועברות בצורה שקופה ומוסדרת על פי כללים ותבחינים ברורים, ולא בתרומות מגורמים או ארגונים פרטיים זרים, שעשויים באותה המידה לממן "סוכני שינוי" מטעם אינטרסים זרים והמתנהלים בחוסר שקיפות מוחלט ומממנים בין היתר שורה של ארגוני ימין. כך, תרומות מגורמים זרים פרטיים ועלומי שם זוכות לחסינות חוקית ואילו על תרומות ממדינות וארגונים בינ"ל המקדמים בשקיפות ערכ ים דמוקרטיים וזכויות אדם מוטלות סנקציות חסרות תקדים שאין להם אח ורע בעולם הדמוקרטי. בכך נחשפת תכליתו האמיתית של החוק, המבקש לפגוע באופן ממוקד ומפלה בארגוני זכויות אדם וארגונים המבקרים את מדיניות הממשלה.

.11 יצוין כי אין בעולם אח ורע ל חקיקה דומה המגבילה ופוגעת בארגוני חברה אזרחית, למעט במדינות לא- דמוקרטיות או המאופיינות בתהליכי נסיגה דמוקרטית כגון הונגריה ופולין.

לפיכך, ונוכח העובדה שהצעת החוק מטילה מגבלות על תרומות ממדינות ידידותיות שלהן יחסי חוץ ומסחר טובים וקרובים עם ישראל, עשויה הצעת החוק לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל וביחסי החוץ שלה עם מדינות וארגונים בינלאומיים חשובים כגון ארה"ב, גרמניה, האיחוד האירופי ועוד, המבקשים לתרום לעמותות העוסקות בתחומים ראויים וחשובים.

סיכום

הצעת החוק הינה הצעה פסולה, אנטי-דמוקרטית ובלתי חוקתית, המבקשת לפגוע בחברה האזרחית בכללותה ובפרט בארגונים המבקרים את מדיניות הממשלה ולוקחים חלק במחאה כנגד הממשלה, באמצעות רדיפה פוליטית, השתקה, דה-לגיטימציה ו הגבלת פעילותן ואפשרויות מימונן של עמותות המקבלות תרומות מישויות זרות, ותוך פגיעה בזכויות יסוד חוקתיות ו במעמדה הבינלאומי ויחסי החוץ של מדינת ישראל.

מדובר בהמשך ישיר של חוקי ההפיכה המשטרית המבקשים לקעקע, צעד אחד צעד, את אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל ואנו קוראות לחברי וחברות הכנסת להתנגד להצעה.

בכבוד רב,

תמר הלוי, עו"ד

05.05.2025

לכבוד,

מר שמחה רוטמן, יו״ר וועדת החוקה, חוק ומשפט

בכנסת וחברי הוועדה

באמצעות דוא"ל: knesset.gov.il@vhuka

עו״ד גור בליי

היועץ המשפטי, ועדת החוקה, חוק ומשפט

באמצעות דוא"ל: knesset.gov.il@vhuka

עו״ד אביטל סומפולינסקי

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה

באמצעות טופס מקוון

שלום רב,

הנדון: הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-2024

בשם העמותות נשים נגד אלימות, תשרין, בלדנא – העמותה למען נוער וצעירים ערביים, האגודה לתרבות ערבית, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, מדה אלכרמל - המרכז הערבי למחקר חברתי ויישומי, מואססת חדאנאת אלנאסרה ועמותת אזרחים למען הסביבה הרינו לפנות אליכם בעניין הצעת החוק שבנדון ולבקשכם לחדול מקידומה בהיותה בלתי חוקתית – הכל כמפורט להלן:

.1 ביום ,16.12.2024 הונחה הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ״ה-2024 (להלן: הצעת החוק) של ח״כ אריאל קלנר על שולחן הכנסת לדיון מוקדם. ביום ,19.02.2025 הצעת החוק עברה בקריאה טרומית והועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה ראשונה.

.2 הצעה זו קובעת כי כל תרומה שמקבלת עמותה מישות מדינית זרה, כהגדרתה בסעיף 36א(א) לחוק העמותות, התש״ם-,1980 תהיה חייבת במס בשיעור של %.80 לסעיף זה מספר חריגים: אותה תרומה קיבלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, פטור משר האוצר; אותה עמותה מתוקצבת על ידי המדינה;

או אם מדובר בעמותה שהמחזור השנתי שלה אינו עולה על 100,000 ש״ח. בנוסף, הצעה זו קובעת כי ״לא ייזקק בית המשפט לבקשה שהוגשה על ידי עמותה שעיקר מימונה מישות מדינית זרה, אם אינה מתוקצבת על ידי המדינה.״ .3 מדובר בהצעה חרגיה ביותר שאין לה אח ורע באף מדינה דמוקרטית בעולם ואשר, אם תהפוך לחוק, תסב פגיעה ממשית וקשה ביותר בעמותות רבות המשרתות קבוצות אוכלוסייה מוחלשות שונות, ותביא לפגיעה בשורת זכויות ועקרונות יסוד – הכל מטעמים פוליטיים פסולים.

0 4 1 3 - 0 5 9 - -4 ) 2 7 9( :x a F | 0 1 6 -1 0 5 9 - -4 ) 2 7 9( : l Te | l e ra Is 1 0 0 0 0 1 3 fa i Ha 4 5 x o B .O . P حــيــفا 1 0 0 0 0 1 3، ص . ب . 4 5 | هــاتــف 0 1 6 1 0 5 9 - 4 0 | فاكس 0 4 1 3 0 5 9 - 4 0 adalah.org@adalah :Email www.adalah.org

.4 הצעה זו מבקשת הלכה למעשה לכופף את ארגוני החברה האזרחית בישראל לשלטון, ופוגעת בעצמאותם באמצעות יצירת הבחנה ברורה: עמותות המתוקצבות ע״י המדינה או כאלה המקבלות פטור משר האוצר – להן מותר להתקיים ומותר לגשת לערכאות. לעומת זאת, עמותות שאינן מתוקצבות או מקבלות פטור כאמור, תהיינה כפופות לחובת תשלום מס בגובה %80 אשר יצמצם עד מאוד את פעילותן או יביא לסגירתן, ואם הן מקבלות את ״עיקר״ תמיכתן מישויות זרות תישלל מהן גם זכות הגישה לערכאות. התוצאה היא מיון עמותות לפי מאוויי גורמי השלטון ולפי מפתח פוליטי שיקבע אם הן תוכלנה להתקיים או לא, ויצירת תלות שתכריח גם עמותות שכן מתוקצבות ע״י המדינה להתנהל בצורה שאינה ביקורתית כלפי השלטון בכדי לשמור על מעמדן.

.5 הצעה זו, אם כן, פוגעת בחופש ההתאגדות, הקובע כי לכל אדם ״נתונה זכות האדם להתאגד, יחד עם אחרים, לשם קידום מטרות משותפות״ (רע״א 7504/95 גאנם יאסין נ׳ רשם המפלגות, נ(2) 045 (1996) בעמ׳ 58). זכות זו היא ״ זכות יסוד הן מבחינת זכויותיו האישיות של האזרח במדינה דמוקרטית, הן מבחינת העיקרים החברתיים המנחים אותה והן מבחינת אופייה כמדינת חוק. חופש ההתאגדות הוא זכות היחיד והכלל, והוא תנאי שאין בלעדיו לקיומה של הדמוקרטיה״ (ע"א 1282/93 רשמת העמותות נ' כהנא, מו (3) ,541 מז(4) 100 (1993) בעמ׳ 107).

.6 הצעה זו פוגעת בחופש הביטוי : ״חופש הביטוי, מבוסס בין השאר, על הצורך בהגשמתו העצמית של האדם ועל הצורך להבטיח החלפת דעות בין בני הציבור לשם גיבוש עמדה בנושאים העומדים על הסדר הלאומי [...] אחת מדרכי ההגשמה של חופש הביטוי היא בחופש ההתאגדות [...] זכות חופש ההתאגדות ׳כמוה כזכות חופש הדיבור בחברה דמוקרטית, וקשורה היא אליה בקשר הדוק, כשההתאגדות היא שלב, בו מתלכדים מספר אנשים, לליבון וקידום רעיון מסוים, והיא עדות למעבר שבין הגיבוש האינדיבידואלי של הרעיון לגיבושו החברתי׳״ (עניין גאנם יאסין, בעמ׳ 58).

.7 אין ספק כי הצעת חוק שנועדה באופן מובהק ביותר להחליש ואף לחסל ארגוני חברה אזרחית, פוגעת באופן קשה בחופש ההתאגדות ובחופש הביטוי. בנוסף, הפגיעה בחופש הביטוי מתבטאת בכך שגם ארגונים שיצליחו לשרוד, באמצעות קבלת תמיכת המדינה או שר האוצר, יהיו תלויים בתמיכה זו וייאלצו ליישר קו ולהימנע מכל ביטוי או פעולה שעלולים להיתפס כביקורתיים.

.8 הצעה זאת פוגעת גם בעקרון השוויון: הצעת החוק מפלה בין עמותות הנתמכות על ידי המדינה לבין אלו שלא נתמכות ואף לא מבקשות תמיכה, מטעמים הקשורים למנדט שלהן כמו ארגוני זכויות אדם.

כך שלצורך מיסוי, הצעת החוק מבחינה בין ארגונים על יסוד מפתח פוליטי, לא ענייני או מקצועי, של קבלת תמיכה מהמדינה או פטור מגורם פוליטי בהתאם לשיקול דעתו – זאת כאשר ארגונים שמלכתחילה הוקמו בכדי להגן על זכויות אדם מפני גורמי השלטון או בכדי לאתגר מדיניות ופעולות שלטוניות מסוימות, לא יוכלו להיות מוחרגים מתחולת הצעה זו באופן מובנה שכן הם אינם נתמכים ע״י המדינה ואין לשר בממשלה שום אינטרס להעניק להם פטור אלא להפך.

.9 מדובר בהבחנה לא רלוונטית בין עמותות, שכן אם המטרה הייתה אכן למנוע את השפעתן, כביכול, של מדינות זרות בנעשה במדינת ישראל – הרי שההצעה הייתה מבקשת למנוע את העברתן של כלל 2

התרומות מישויות זרות לתוך המדינה, ללא הבחנה בין יעד התרומה. אולם, החריגים הכלולים בהצעה משמעותן שהיא ״נתפרה״ במיוחד למידותיהם של ארגוני זכויות אדם בכדי לפגוע דווקא בהם ולהוציא אותן מפעילות. זאת בעוד שארגונים שאינם מאתגרים את השלטון ואולי אף מזוהים אתו יוכלו להמשיך ולקבל תרומות ממדינות וגורמים זרים.

.10 הצעה זו שוללת את זכות הגישה לערכאות שיפוטיות שהינה זכות יסוד בכל משטר דמוקרטי. לא זאת בלבד שאותם ארגונים לא יוכלו לקבל את יומם בבתי משפט, אלא שהצעת החוק תפגע גם בקבוצות אוכלוסייה מוחלשות רבות שמקבלות סיוע ו/או ייצוג מאותם ארגונים.

.11 תכלית הצעת החוק היא פסולה . לא הוצגה שום תשתית עובדתית התומכת במסקנה כי הצעה זו מקדמת צורך חברתי נחוץ או מטרה חיונית אחרת. להפך – החריגים שהוכנסו להצעה, כאמור לעיל, והעובדה כי היא חלה רק על תרומה מישות מדינית זרה ולא מגורמים פרטיים זרים וקרנות פרטיות זרות כאלה או אחרות (שעיקר מימונם אינו מישות מדינית זרה) וללא שום הסבר המניח את הדעת להבחנה מדוע התערבות (כביכול) כזאת היא מותרת ואחרת היא לא – מלמדים כי אינטרסים ושיקולים פוליטיים זרים ופסולים עומדים ביסוד ההצעה.

.12 ועוד, הצעת החוק, לפי דברי ההסבר שלה, מבוססת על תפיסה לפיה מדינות זרות מגייסות, באמצעות תמיכה כספית, עמותות מקומיות בכדי להביא לשינויים מסוימים שמקדמים את האינטרסים של אותן מדינות. לא הונחה שום תשתית עובדתית לתמיכה בתפיסה זו. מה גם, שלפי סעיף 36א(ב)(2) לחוק העמותות קיימת חובה לציין בדו״ח הכספי השנתי של עמותה את ״מטרת התרומה או ייעודה״ ו- ״התנאים לתרומה, לרבות ההתחייבויות שנתנה העמותה בנוגע לתרומה, בעל פה או בכתב, במישרין או בעקיפין״ וזאת לגבי כל תרומה מישות מדינית זרה. חוק העמותות מעניק לרשם העמותות סמכויות רחבות לפקח כי כל תרומה כאמור תואמת למטרות העמותה הרשומות בתקנון שלה. לכן אם מטרת העמותה היא חוקית על פי הדינים הרלוונטיים, אין זה ברור כלל ועיקר מדוע למקור המימון, בכוח או בפועל, נפקות כלשהי מלבד הרצון למגר פעילות חוקית של אזרחי המדינה מטעמים פוליטיים פסולים.

.13 הצעת החוק אינה מידתית. לא ברור כיצד הטלת מס על תרומות שמקבלות עמותות ישראליות ושלילת גישתן לערכאות תקדם את המטרה של שמירה על עצמאות המדינה או ריבונותה, כך שאין כל קשר רציונלי בין ההצעה לבין המטרה שהיא מבקשת לכאורה לקדם. ועוד, כאמור לעיל, חוק העמותות כבר מסדיר את הפיקוח והבקרה על פעילותן של עמותות ומעניק לרשם העמותות מספיק כלים לטפל בנושאי חריגה מן המטרות. מנגד, הצעה זו תגרום בהכרח לפגיעה קיצונית ביותר, ואף תשלול, שורת זכויות יסוד של הפרט ועקרונות יסוד של שיטת המשפט ותביא לפגיעה באוכלוסיות המוחלשות ביותר במדינה.

לכן ולאור כל האמור לעיל, נבקשכם לחדול לאלתר מקידומה של הצעת החוק שבנדון.

בכבוד רב,

סלאם ארשייד, עו"ד

3

לכבוד ועדת חוקה חוק ומשפט

04.05.25

הנדון: תמיכה בהצעת חוק העמותות – מדינות זרות יוצרות קמפיינים שיקרים ומשסים איש באחיו, מדינות זרות מממנות עמותות קש שאף אחד בעולם לא יודע מה הם עושים ולאן הולך הכסף – מדינות זרות מממנות לוביסטים בישראל ובחו"ל והוספת הארות .

שלום רב

פתח דבר.

.1 בפני הוועדה מונחת הצעת חוק שכוללת בתוכה שני רכיבים דרמטיים

א. הטלת קנס כספי עצום בסך 80 אחוז על כל תרומה מישות מדינית זרה.

ב. מניעת אפשרות מעמותה כזו לעתור לבג"ץ ברוב המקרים.

.2 מדובר לכאורה בהצעת חוק דרקונית קשה בבחינת ייקוב הדין את ההר והיה מקום כארגון זכויות אדם להתנגד אליה.

.3 בפועל אני מביע בה תמיכה ובשורות הקצרות אפרט מדוע.

מקרה בוחן שוברים שתיקה.

.4 כמדומני שאין אף אזרח במדינת ישראל שלא שמע על הארגון הזה. מדובר בארגון קיצוני שרוב עצום של אזרחי מדינת ישראל ונבחרי הציבור מתנגדים אליו. ביניהם כלל מפלגות המרכז כולל יו"ר יש עתיד שהביע התנגדות ברורה לארגון פעמים רבות וכן בני גנץ ועוד.

.5 תקציבו השנתי של הארגון הינו כמעט 11 מיליון שקל ו 86 אחוז מכספו מגיע מחו"ל ומישות מדיניות זרות.

.6 מבדיקה באתר גיידסטאר נכתב במילים די ספורות "פעילות ציבורית". אולם בפועל זה ממש אבל ממש לא פעילות ציבורית. הכסף ניתן למטרות ספציפיות.

.7 כך למשל לפני מספר שנים התעוררו כלל אזרחי ישראל מול קמפיין ענק שכונה "אלימות המתנחלים" אפילו פה בוועדת חוקה במחטף לא חוקי בחר יו"ר הוועדה לשעבר גלעד קריב לקיים אינספור דיונים על "אלימות המתנחלים".

.8 אף גורם מקצוע לא הכיר את התופעה המכונה "אלימות המתנחלים" אבל מה מתברר?

"האיחוד האירופי העביר תקציב מיוחד לקמפיין על אלימות המתנחלים"!

.9 מדובר בתקציב של מיליון שקל! נטו לקמפיין על אלימות המתנחלים!

.10 אנשים לא יודעים אבל האיחוד האירופי מפעיל פה מספר לוביסטים שכמובן הם לא מוגדרים לוביסטים! מצ"ב צילום מסך במגוון נושאים ויש עוד .

.11 נסביר שוב. האיחוד האירופי ומדינות זרות פשוט מחליטים משהו. נותנים ים כסף לארגון שמאל קיצוני שיפרסם, יעשה דיונים בכנסת , תוך שימוש בלוביסטים ששוב הם מממנים והכל תוך פגיעה עצומה באזרחי ישראל.

.12 כך למשל חוק ההמרדה סעיפים 3-4 קובעים : לעורר אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ;

(4) לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין.

.13 דהיינו מדינות זרות גורמות להפרת החוק על ידי כסף מסיבי שהם מפזרים.

.14 ברור שאין אף בנאדם או גוף שבכלל יכול להתמודד מול זה.

מקרה בוחן חמור עוד יותר- מדינה זרה שמממנת לכאורה עמותה במאה אחוז מימון ובעצם היא היד הארוכה שלה.

.15 מקודם הראנו כיצד האיחוד האירופי מזרים כספים לקדם אגנדה מסויימת.

.16 עכשיו נראה משהו חמור הרבה יותר מדינות זרות מקימות לכאורה ארגוני קש שהם יעשו בשבילם מה שהם לא מצליחים מול הממשלה.

.17 הכירו את ארגון ירושלים דלמטה. ארגון שמעולם לא שמעתם עליו. אבל אתם יודעים מי כן שמע עליו? ממשלת קנדה! וממשלת בריטניה.

.18 ממשלת קנדה תקצבה אותו ביותר ממיליון ושש מאות אלף שקל! ממשלת בריטניה זרקה עליו כמה פירורים.

.19 עכשיו שימו לב לזה- אין שום מסמכים. אין שום מידע. הכל לא קיים. אפילו לא הוגשה בקשה לניהול תקין! אין דיווחים אין כלום.

20 ושימו לב למשהו מעניין נוסף. זה מאה אחוז מהתקציב. כן. זאת אומרת יש פה גוף שאף אחד לא יודע מה הוא עושה. יש לו עובד אחד! הוא מקבל ממשלת קנדה סכום מטורף שנתי. לא מדווח לאף אחד בניגוד לחוק. ואף אחד לא יודע מה הוא עושה! (אגב למי שתוהה מדוע הסכומים שונים שכן

באתר גיידסטאר מופיע רק עד שנת 2022 . את שנת 2023 הם לא דיווחו. הם פשוט מצפצפים על החוק. אולם זה התקציב השנתי שלהם ולכן ברור שמאה אחוז מהכסף זה בא ממדינת קנדה) מה שמדהים זה עוד דבר כאשר בודקים מי הם בעלי התפקידים בארגון לא מופיע כלום. פשוט נעלם.

אבל מי כן מופיע? כל העובדים בארגון שלום עכשיו! למשל חגית עופרן שהיא מובילה את ההלשנות בעולם נגד הבנייה ביו"ש, ועוד

לכאורה ממשלת קנדה מעבירה מיליוני שקלים לארגון שלום עכשיו דרך עמותת צינור שנקראת ירושלים דלמטה בלי לדווח, בלי להודיע בלי כלום. כאשר אף אחד לא יודע לאן ומה נעשה עם הכסף. מדובר בטירוף!

ניתן לראות פה-

זה נקרא חתרנות! כן. עזבו שהארגון מפר את כל החוקים, זה הדבר הכי פחות חמור פה. יש פה מיליוני שקלים שמועברים ממדינות, לכאורה לעמותות קש בלי שאף אחד יודע מה קורה עם הכסף!

הדבר הזה חייב להיפסק ומיד!

.20 ועוד מילה לגבי עתירות. בעבר בג"ץ הרחיב מאוד את זכות העמידה והיום כל ארגון עותר כמה שבא לו ואיך שבא לו. ממחקר שעשינו עולה שרוב ככל העתירות של הארגונים הללו כלל לא מקבלים הוצאות משפט למרות שהם נדחות, כך שאין להם שום סיבה לא לעתור ולערער ואז לבקש דיון נוסף בהרכב מורחב וכו.

.21 דהיינו בג"ץ בוחר שוב ושוב לא רק שלא לדחות את העתירות הללו על הסף ולחייב את העותרים בהוצאות עבור בזבוז זמן שיפוטי יקר, הוא גם דן תמיד בעתירות ולעולם! לא פוסק הוצאות לארגונים הללו. ארגוני ימין לעומת זאת חוטפים הוצאות על ימין ועל שמאל בסכומים מטורפים.

.22 הדבר הזה פוגע באופן קשה ביותר בביטחון ישראל, כי בעוד משאבי הצבא מוגבלים המשאבים שלהם לעולם לא יהיו מוגבלים וההיפך, הם מקבלים פעמים רבות תקציב להגשת עתירות מגופים זרים. ולכן החוק חייב לקבוע בצורה פשוטה, לכל אדם שנפגע יש זכות עתירה, ככל כמובן שהארגון עצמו נפגע מהחלטה באופן ישיר שניתן להוכיח יהיה לו זכות עמידה. אחרת לא יהיה לו.

.23 מדינות זרות לא יכולות לשבש את מערכת המשפט ואת ביטחון ישראל.

לסיכום אנקדוטה קטנה. לפני מספר חודשים פרסם שגריר גרמניה בישראל מר סטפן זייברט שהוא עושה את שביל ישראל עם אזרחים וארגונים מתוך מטרה להכיר את גווני החברה הישראלית. אחד מהאנשים שהוא הלך איתם בשביל היה דובר שוברים שתיקה (לשעבר) פניתי אליו במייל רשמי שיצרף גם אותי למסע, ואכן קיבלתי ממנו מייל נלהב שהוא מאוד ישמח להיות בקשר. אבל לאחר מכן הוא נעלם. מה מתברר? שהוא חשב שאני מנכ"ל בצלם...

בברכה

שי גליק מנכ"ל בצלמו

העתק : חברי הוועדה.

4.5.2025

לכבוד

חה"כ שמחה רוטמן

יו"ר וועדת החוקה, חוק ומשפט

שלום רב,

פונה אליך בדחיפות בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-2024 בשם הנציבות האזרחית לפשעי חמאס בנשים וילדים (מכון דבורה ע"ר 580782506).

הנציבות האזרחית הוקמה מיד אחרי ה 7.10 במטרה לתעד את פשעי המלחמה בנשים, ילדים ומשפחות ולתקשר את הממצאים לקהילייה הבינלאומית וזאת כדי להילחם בהכחשה ולהביא להכרה בפשעים ולתגובה. בנוסף עוסקת הנציבות באופן פעיל בהובלת תהליכי צדק בזירה הישראלית והבינלאומית עבור קורבנות ה .7.10 יצוין, כי ד"ר כוכב אלקיים- לוי, מייסדת הנציבות האזרחית, זכתה בפרס ישראל לשנת 2024 על פועלה לחשיפת הפשעים המיניים של ה .7.10 מצורף קישור לנאום שנשאה הבוקר ד"ר אלקיים-לוי בוועידת JNS בירושלים:

nCg_XIoyXMbIXS-G=si?https://youtu.be/1CEoxVU-HyQ

על הישגי הנציבות ניתן למנות את הקמת הארכיון לפשעי חמאס בנשים ילדים ומשפחות, פגישות ותדרוכים שוטפים לגורמים הבכירים בעולם, כולל הבית הלבן ומחלקת המדינה האמריקאית, שגרירים ופוליטיקאים בכירות/ים וחשיפה תקשורתית בינלאומית חסרת תקדים. יצוין כי לכתבות בתקשורת הבינלאומית שסיקרו את ממצאי עבודת הנציבות האזרחית היו עד היום למעלה מ 9 מיליארד צפיות.

בדצמבר 2024 פרסמה הנציבות האזרחית דו"ח לקהילייה הבינלאומית שכותרתו : on Families of Weaponization the Uncovering :Kinocide 2023 ,7 October הדו"ח נכתב בשיתוף פרופ' ארווין קוטלר ומכון ראול וולנברג לזכויות אדם בקנדה והוא מבקש מהקהילייה המשפטית הבינלאומית להכיר בטרור מכוון משפחות כבפשע מלחמה חדש - "קינוסייד"- שימוש במשפחות ככלי מלחמה, התעללות מכוונת במשפחות תוך ניצול קשרי המשפחה במטרה להעצים את הסבל והטראומה, להרוס את התא המשפחתי, הקהילה והחברה .

עבודתה של הנציבות האזרחית מסייעת בהנחת תשתית לשנים רבות למערכה המשפטית והציבורית הענפה, שנמצאת רק בתחילתה, שתכליתה לקבע את האמת ההיסטורית בנוגע לפשעים שבוצעו ב 7.10 וממשיכים להתבצע בשבי ולהשיג צדק משפטי לקורבנות. בתוצרי הנציבות כבר נעשה שימוש בבתי המשפט בי שראל ובימים אלו מגישה הנציבות האזרחית חוות דעת מומחה במסגרת הליכים משפטיים המיוצגים על ידי הסיוע המשפטי להכרה בבני משפחה של נרצחים וחטופים כקורבנות טרור, לאחר שאולצו על ידי חמאס לחזות ביקיריהם נרצחים ונחטפים באמצעים דיגיטליים בזמן אמת.

הנציבות האזרחית מונה כיום כ- 15 עובדות/ים ועוד מתנדבים רבים. הקרדביליות המקצועית של הנציבות האזרחית והאמון שהיא זוכה לו, נשענים במידה רבה על העובדה כי הנציבות איננה מקבלת מימון מהמדינה והיא פועלת כגוף עצמאי, לא ממשלתי ובלתי תלוי. לפיכך המקורות הכספיים המאפשרים את עבודת הנציבות נשענים באופן בלעדי על פילנתרופיה וקרנות שונות.

ארכיון הנציבות, מהווה את הלב הפועם של הנציבות והוא הבסיס הראייתי למחקר ולפעילות האדבוקציה של הנציבות. הארכיון אוסף לתוכו את חומרי המקור המתעדים את פשעי המלחמה בנשים, ילדים ומשפחות ועדויות מצולמות של שורדים ומגיבים ראשונים. מטרת הארכיון לשמש כנכס היסטורי לדורי דורות, לשמש למחקר אקדמי בעולם ולשרת טריבונלים בינלאומיים.

dvora-institute.org@info | /http://www.dvora-institute.org

הקמת הארכיון התאפשרה בזכות תמיכתה הנדיבה של שגרירות גרמניה בישראל. שגרירות גרמניה רואה חשיבות רבה בפרויקט זה ומעוניינת להמשיך בתמיכתה הנדיבה, אלא שלאחרונה קיבלנו מהשגרירות פניה המבקשת לדעת כיצד אנחנו מתכוונים להתמודד עם השלכות החוק שבנדון. משמעות הדברים הי א, כי הצעת החוק כבר פוגעת בנציבות האזרחית שכן בקשתנו להמשך המימון נותרה נכון לרגע זה תלויה ועומדת.

הפסקת המימון על ידי שגרירות גרמניה, תהווה פגיעה אנושה בפרויקט הארכיון ותעמיד את המשך פעילות הנציבות האזרחית כולה בסכנה ומכאן שהחלת החוק על הנציבות האזרחית תוביל לפגיעה בקורבנות ה .7.10 לאור האמור, אנו מצטרפות לחוות הדעת שכבר הוגשו לוועדה ומתריעות בכל לשון כי אישור התיקון לחוק יפגע קשות בחברה האזרחית. כמו במקרה שלנו, פרויקט התיעוד והמחקר של השבעה באוקטובר נכללים בחוק ומהווים פגיעה בעבודת קודש של ממש למען קורבנות האסון .

אין חולק על חשיבות העשייה למען קורבנות 7.10 וברור לנו, כי לא לפגיעה זו התכוון המחוקק, לפיכך, נודה כי יובהרו ובהקדם האפשרי הדברים על ידי הוועדה בראשותך, על מנת שנוכל להמשיך ולקיים את פעילותינו.

במידת הצורך ובטרם תאושר הצעת החוק אנו מבקשים לתאם פגישה דחופה בנושא ולהציג את פעילות הנציבות האזרחית ואת השלכות החוק על המשך פעילותה.

בכבוד רב,

מירב ישראלי אמרנט

מנכ"לית

dvora-institute.org@info | /http://www.dvora-institute.org

4 במאי 2025

ו' באייר, תשפ"ה

לכבוד:

חברי ועדת חוקה חוק ומשפט

כנסת ישראל

מכובדיי

הנדון: עמדת מנהיגות אזרחית בנוגע להצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מיישות זרה) מנהיגות אזרחית מתכבדת להציג את עמדתה ביחס להצעת חוק העמותות (תיקון- תרומה מיישות זרה), התשפ"ה- .2024 .1 מנהיגות אזרחית הוא ארגון הגג של המגזר השלישי בישראל הפועל למען חברה אזרחית מפותחת, מגוונת ומקצועית, ואשר פועל במגוון שדות חברתיים, לשיפור איכות החיים של אזרחי ישראל, תוך דיאלוג מתמיד עם הממשלה והכנסת, ותוך שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, המגזר העסקי והפילנתרופיה.

.2 מנהיגות אזרחית הוא בית לאלפי עמותות ולארגונים חברתיים, המייצג את החברה האזרחית ומקדם מדיניות תומכת מגזר, מפתח תשתיות מקצועיות, מעודד פורומים ורשתות של ארגונים, מהווה מרכז ידע ומחקר למגזר השלישי ובתוך כך מייצג כ- 15,000 עמותות, אשר מעסיקות כ- 600,000 עובדים ועוד אלפי מתנדבים.

.3 אין צורך להזכיר את המובן מאליו ועל פיו המגזר השלישי בישראל הנו הנושא המרכזי בעול בניית החוסן החברתי בישראל בשגרה ועל אחת כמה וכמה בחירום. נושא זה מקבל משנה תוקף דווקא היום כאשר אנחנו נמצאים כשנה וחצי אל תוך מלחמת "חרבות ברזל"- בה המגזר השלישי לא רק היה הראשון להיכנס תחת האלונקה, אלא גם ידע להתאים עצמו לשטח ולפעול במגוון "גזרות" כגון: מפונים, חיילים, יתומים וכיוצ"ב.

.4 אלא שדווקא בעת הזו, כאשר החברה האזרחית זקוקה למשאבים משמעותיים לשיקום החברה הישראלית בצפון ובדרום הונחה בפני ועדת חוקה הצעת חוק אשר עלולה לפגוע בצורה אנושה בכל ארגוני החברה האזרחית בישראל באשר הם ומכל קצוות הקשת הפוליטית, גם אם נראה כאילו חלק מהארגונים מוחרגים, בשלב זה, מהצעת החוק.

.5 ובמה הדברים אמורים? הצעת החוק, בתמצית, קובעת שעמותה שמקבלת תרומה מיישות מדינית זרה חייבת בתשלום מס בשיעור %80 על התרומה (במקום פטור מלא על תרומות).

כאשר בהצעת החוק נקבעו חריגים כגון עמותות מתוקצבות על ידי המדינה וכאלה שהמחזור השנתי שלהן עד 100,000 ₪.

שר האוצר יכול לתת פטור על התרומות משיקולים מיוחדים, באישור ועדת הכספים. כמו כן, בית המשפט לא יזדקק לבקשה שהוגשה על ידי הארגון שעיקר ממנו הוא מיישות מדינית זרה.

1

זהות הארגונים אשר עלולים להיפגע מהצעת החוק גורפת ואינה משרתת את רציונל הצעת החוק .6 אלא שעוד טרם ניכנס לניסוחים המשפטיים המורכבים של מהו ארגון הנחשב כ- "מוסד ציבורי", אזי ברור לכל בר בי רב, כי בהתאם להצעת החוק ארגון אשר מקבל תרומות ממדינה זרה (כולל גופי המשנה שלה) או ארגונים של מדינות, יאלץ לשלם %80 מס על התרומה.

.7 כבר כאן יצויין, כי במשך שנים רבות מדינת ישראל פעלה ללא לאות כדי שגופים וארגונים ישראליים יקבלו כסף מקולות קוראים של האיחוד האירופאי ואף הקימה גופים שיעזרו להם בכך. הגופים הישראלים הצליחו להשיג את הקולות הקוראים האירופאיים ובתוך כך קידמו בתחומים שונים עבודת מחקר ופיתוח, חדשנות, חינוך, איכות סביבה ועוד, וכעת הצעת החוק למעשה עומדת "לזרוק" את כל המאמצים הרבים שהושקעו בנושא זה לפח.

.8 אלא שלא רק ארגונים שעובדים עם האיחוד האירופאי ינזקו מהצעת החוק אלא גם ארגונים אחרים.

נזכיר, כי בסיס הרציונל שעומד מאחורי הצעת החוק הינו "צימצום השפעתן העקיפה של ממשלות וישויות מדיניות זרות על מדינת ישראל. השפעה זו מתבטאת, בין היתר, בתמיכה כספית ישירה בעמותות בישראל, הפועלות כסוכנות שינוי מטעם ישויות אלה", אלא שבחינה של הארגונים אשר עלולים להינזק מהצעת חוק כזו מגלה רשימה ארוכה של עמותות שאין בינן לבין רציונל זה כלום ושום דבר.

כך למעשה החוק בפועל יעניש את האוכלוסיות החלשות במקום את "הגורמים הזרים". מי שייפגע מהצעת החוק הם ניצולי שואה, קשישים, ילדים בסיכון, נכים, בעלי מוגבלויות, חולים בפריפרייה ועוד- אותם ישראלים הזקוקים לסיוע מעמותות.

ארגונים כמו מרכזי הסיוע לתקיפה מינית שמטרתו לעזור לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית או עמותת יוניסטרים (חינוך בלתי בפריפרייה), הקרן לרווחת ניצולי השואה, איגוד האינטרנט הישראלי, בית לוחמי הגטאות, תנועות נוער ועוד - כולם עלולים להיפגע מהחוק כאשר אין לארגונים אלה שום קשר לפוליטיקה והפגיעה בהם היא פגיעה בחברה כולה.

.9 ויובהר, %80 מס על תרומות שווה לפגיעה ישירה בשירותים מצילי חיים! הטלת מיסוי של %80 על תרומה מיישות זרה היא למעשה גזר דין מוות לתוכניות חברתיות רבות. חוק כזה ייאלץ עמותות לצמצם או לסגור תוכניות סיוע לנזקקים כי רוב הכסף שנתרם יילך למיסים במקום לאנשים הזקוקים לו.

האם ראוי שמדינת ישראל תגבה 80 אגורות מכל שקל תרומה שמיועד לקשישים, לנכים, לבעלי מוגבלויות או לילדים? זהו תקדים מסוכן שפוגע במי שאין להם קול פוליטי.

.10 לא זו אף זו, דווקא לאחר שהעמותות והמגזר החברתי כולו הוא זה שהציל חיים במלחמה החליטה המדינה "לקצוץ" להם את הכנפיים? נזכיר כי בשנה וחצי האחרונות, במהלך משבר "חרבות ברזל" ארגוני החברה האזרחית היו הראשונים להתגייס ולסייע למפונים, לחיילים, ליתומים, לנכים לבעלי מוגבלויות ולמשפחות במצוקה. במקום להכיר להם תודה ולחזק אותם בתקופת שיקום קשה בצפון ובדרום, הממשלה מציעה חוק שיחליש אותם.

זהו מהלך הפוך להגיון ולצדק – בזמן שיותר אזרחים זקוקים לעזרה, אסור למנוע מעמותות את המשאבים שהן חייבות לקבל.

2

הצעת החוק תפגע גם בארגונים שאינם מקבלים כספים מיישות מדינית זרה

.11 זאת ועוד, הצעת החוק מהווה מדרון חלקלק, אשר עלול לפגוע בסופו של יום לא רק בארגונים אשר מקבלים כספים מיישות זרה אלא גם ארגונים אשר מקבלים כספים מתורמים פרטיים, שהרי ככל שתתפרסם הצעת חוק מסוג זה- קיים חשש ממשי וכבד כי תורמים מחו"ל לא ירצו כלל לתרום למדינה שבה יש סיכוי שאחוז ניכר מהתרומה שלהם לא יגיע ליעדו.

.12 הצעת החוק עלולה ליצור "אפקט מצנן" חמור שבו תורמים מחו"ל- אפילו פרטיים שאינם כפופים לחוק- עלולים להירתע מלתת תרומות לישראל בכלל מחשש שחלק ניכר מכספם יירד לטימיון דרך מיסוי. רבים מהם לא יבדקו את האותיות הקטנות מי בדיוק חייב במס ומי לא, ופשוט יפנו את כספם למדינות אחרות. המשמעות הינה ירידה דרסטית בכלל התרומות מחו"ל לכלל העמותות, גם כאלה שאינן נתמכות מישות מדינית זרה וייבוש מקורות המימון של המגזר השלישי כולו.

.13 באופן דומה, הצעת החוק עלולה לעורר תגובה נגדית של גופים בין לאומיים. למשל האיחוד האירופי שעלול לצמצם פרויקטים ומענקים לישראל, כולל מימון למשרדי ממשלה ותוכניות מחקר רישמיות. אם יבין שרוב כספו ממילא נלקח כמס ולא מגיע לייעוד מקורי. לשון אחר, החוק לא רק שלא יועיל לריבונות, אלא יגרום לאובדן תמיכה בין לאומית שגם הממשלה נסמכת עליה בתחומים רבים.

הצעת החוק תפגע באמון ובשותפות של הפילנתרופיה בארץ ובעולם שנבנתה במשך שנים .14 פילנתרופים מהארץ ומהעולם השקיעו בישראל במשך עשרות שנים בבניית בתי חולים, אוניברסיטאות ותוכניות חברתיות. הצעת החוק משדרת להם מסר שתרומתם כבר אינה רצויה או מוערכת. ברי כי איננו רוצים לאבד את ידידי ישראל שסייעו לנו לבנות חברה טובה וחזקה.

התרומה שלהם אינה "התערבות זרה" אלא אקט של אכפתיות וסולידריות עם העם בישראל.

.15 ובתוך כך לא ברור מי ימלא את החלל אם התרומות ייפסקו? תרומות מחו"ל מימנו בין השאר מחקרים רפואייים מצילי חיים, ציוד בבתי חולים ותוכניות חינוך לנוער בפריפריה. אם החוק יבריח את התורמים הגדולים, הממשלה לבדה לא תצליח לכסות את החסר. דהיינו פחות מלגות, פחות מכשירי MRI בבתי החולים, פחות פרוייקטים למען ילדים עם צרכים מיוחדים.

אין ספק שכולנו נפסיד מכך.

הגדרת החריג לחוק אינה ברורה

.16 החריג להחלת החוק הינו ארגון אשר נחשב כ"מוסד ציבורי" כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, המתוקצב על ידי המדינה או תרומה למוסד ציבורי כאמור שמחזורו השנתי אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים.

.17 רוב הארגונים המוגדרים כ"מוסד ציבורי" אינם מתוקצבים. חלקם מקבלים תמיכות ממשרדי הממשלה ועל כן אינם נופלים בגדר החריג. כך גם ארגונים אשר מקבלים תמיכות מרשויות מקומיות ולא ממשרדי הממשלה ישירות.

.18 הוא הדין לגבי ארגונים אשר נותנים לממשלה שירותים בהליך מכרזי.

3

רוב שירותי הרווחה במדינה הופרטו וארגוני חברה אזרחית רבים העוסקים ברווחה מעניקים את השירותים הללו עבור אוכלוסיות הקצה במסגרת "רכש חברתי".

ארגונים אלה אינם מתוקצבים ועל כן לא יכללו במסגרת הארגונים שהחוק לא חל עליהם.

כך למשל שירותי הרווחה למגוון אוכלוסיות כגון: קשישים, ניצולי שואה, ילדים עם מוגבלות, נשים בסיכון, נוער בסיכון ועוד מקבלים את שירותי הרווחה מארגונים אשר זכו במכרז שמפרסם משרד הרווחה.

.19 הצעת החוק, למעשה, עלולה לפגוע בארגונים אלה אשר מסייעים בסופו של יום לאוכלוסיה הכי מוחלשת במדינת ישראל.

הצעת החוק משתמשת בהליך המיסוי כענישה לארגונים אשר מקבלים כספים מיישות זרה .20 הרציונל מאחורי הטלת מיסים הוא תשלום הנגבה על פי חוק למימון פעולות שונות של גופי ציבור. אלא שמערכת המיסוי אינה אמורה לשרת מטרות נוספות ובוודאי שאינה אמורה להוות כלי לצמצם את ההשפעה של ממשלות זרות על מדינת ישראל.

.21 נראה כי המחוקק בהצעת החוק כאן משתמש בכלי המיסויי כדי להעניש ארגונים.

וכאן חשוב להגיד, כי ככל שישנם ארגונים אשר מסכנים את ביטחון המדינה, הרי שניתן להטיל עליהם סאנקציה משמעותית במסגרת הוראות וחוקים ספציפיים אשר עוסקים בביטחון המדינה.

.22 הטלת ענישה מיסויית קולקטיבית וכוללנית על כלל הארגונים רק בשל הצורך למנוע מארגונים כאלה לפעול למעשה "שופכת את התינוק עם המים".

בכבוד רב,

רוית גרוס, עורכת-דין

מנכ"לית מנהיגות אזרחית

4

עמדת "חיים וסביבה" לגבי הצעת חוק העמותות

)תיקון - תרומה מישות מדינית זרה(, התשפ"ה - 2024

ביום שני, ה-5 במאי ,2025 ז' באייר התשפ"ה, תובא לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הצעת חוק שתחיל מס בגובה %80 על תרומות ממדינות ידידות לישראל, ארגונים בינלאומיים או ארגונים שאינם נמצאים בישראל, לארגוני חברה אזרחית שאינם מקבלים תקצוב מהמדינה או פטור משר האוצר. בנוסף, מוצע למנוע מאותם ארגונים את הזכות לעתור לבתי המשפט בישראל.

לעמדתנו, הצעת החוק תפגע בעצמאותה ובחוזקה של החברה האזרחית בישראל, ובכך בחוסנה של מדינת ישראל. הצעת החוק מייצרת מנגנון עונשי למימון חוץ-ממשלתי לגיטימי, עומדת בסתירה לעקרונות של שוק חופשי ואחריות אזרחית, מעודדת תלות של ארגונים אזרחיים בממשלה, ומערערת את החופש לביקורת, חדשנות ופיקוח דווקא בעת בה החברה האזרחית בישראל התגלתה במלוא תפארתה וחשיבותה בעת מלחמת חרבות ברזל ולאחר אירועי ה-.7.10.23 יתר על כן, דווקא בתחומים קריטיים ומשמעותיים כמו סביבה, בריאות ואקלים, שמהווים אתגר גדול מתמיד במאה ה-,21 יש צורך וחשיבות גדולים במיוחד בחיזוק החברה האזרחית ובשיתוף פעולה חוצה גבולות.

ההשלכות על ארגונים סביבתיים ועל הסביבה בישראל:

.1

.2

.3

.4

.5

ארגונים רבים נתמכים באופן זה או אחר על ידי מימון המגיע מחו"ל )מדינות ידידות, ארגונים בינלאומיים, קרנות וכו'( – מימון שמאפשר פעילות מקצועית, אחראית ועצמאית ופיקוח אזרחי לשם הגנה על החי והצומח ועל בריאות הציבור.

גיוון מקורות המימון, הופך לעורק חמצן חיוני לקידום סביבה מקיימת ובריאה בישראל ממנו נהנים ישירות כלל אזרחי מדינת ישראל, זאת לאור השקעה נמוכה מדי של הממשלה במגוון התחומים הנכללים תחת הגנת הסביבה.

החוק יפגע גם בארגונים הנתמכים כיום על ידי המדינה – בכך שהוא יוצר מנוף לחץ העלול לפגוע בעצמאותם החשובה של ארגוני החברה האזרחית - עצמאות שהיא קריטית בכדי לייצר פיקוח אזרחי מקצועי על פעילות הממשלה בפרט בתחומי הגנת הסביבה ובריאות הציבור. התנגדות מקצועית מהותית לפעולה ממשלתית עלולה להיות מושתקת לא רק על ידי מניעת תמיכה ממשלתית אלא על ידי מיסוי מקורות הכנסה אחרים - מדובר במדרון חלקלק ומסוכן.

הצעת החוק תפגע במוטיבציה של מדינות ידידות לתרום לישראל בתחומים רבים

אחרים ועלולה להקריס את החברה האזרחית המפוארת הקיימת במדינתנו. למדינות

ידידות אלה יש קשרים ענפים עם ישראל בסחר, מחקר, השכלה, תרבות, חברה

אזרחית, ועוד - כולם תורמים להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים שעומדים לפנינו.

בנושאי הגנת הסביבה וכדור הארץ- יש חשיבות מיוחדת לשיתוף פעולה אזורי

ובינלאומי. משאבי טבע ואזורים גאוגרפיים מסלולי נדידת הציפורים או תחומי המחייה של בעלי החיים הימיים, אסונות טבע, מגפות, וכמובן משבר האקלים - כולם לא נעצרים בגבולות מדינתיים. לכן, יש חשיבות מיוחדת לשיתופי פעולה הנסמכים במקרים רבים על מקורות מימון משותפים, אזוריים ובינלאומיים.

אנו קוראים לחברי הכנסת שלא לקדם את הצעת החוק שתפגע בארגוני החברה האזרחית בישראל, בעבודתם ובאיכות חייהם של אזרחי מדינת ישראל. תחומים רבים נסמכים על עבודת החברה האזרחית. וישראל זקוקה לארגונים חזקים, חופשיים, ובלתי תלויים, הפועלים למען החוסן הסביבתי והחברתי של ישראל, למען הציבור, ולמען עתיד בטוח יותר לכולנו.

ערן בן ימיני, מנכ״ל חיים וסביבה

ע"ר 580410967

5 במאי 2025

תיק פפ/מש/1106

לכבוד

ח"כ שמחה רוטמן - יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט

knesset.gov.il@vhuka

שלום רב,

הנדון : הצעת חוק העמותות תיקון – תרומה מישות מדינית זרה

.1 בהצעת החוק מוצע להטיל מס בשיעור של %80 על תרומה שקיבלה עמותה מישות מדינית זרה . שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת יהיה רשאי לקבוע פטור מתרומה בנסיבות מיוחדות. הוראות סעיף זה לא יחולו על תרומה למוסד ציבורי המתוקצב על ידי המדינה או למוסד ציבורי שמחזורו אינו עולה על מאה אלף שקלים חדשים.

.2 בהצעת החוק אין הגדרה מהי ישות מדינית זרה ועל כן ישנה אפשרות לשר האוצר עם ועדת הכספים של הכנסת להגדיר עמותה ככזאת כל עמותה שפעילותה לא נראית להם.

.3 אשר על כן תנועת אומ"ץ מתנגדת לחקיקת התיקון שבנדון במיוחד כאשר בהצעת התיקון נכתב כי לא יזקק בית המשפט לבקשה שהוגשה על ידי עמותה שעיקר מימונה מישות מדינית זרה אם אינה מתוקצבת על ידי המדינה, שכן גם פניה לבית המשפט חסומה בפני עמותה שכזו.

בכבוד רב,

עו"ד שנבל מרדכי ומר שלמה קלדרון

נציגי אומ"ץ בוועדות הכנסת

פליצ'ה פנחס פלד

יו"ר תנועת אומ"ץ והנהלתה

העתקים:

חברי ההנהלה וחברי הנהלת מחוז צפון

חברי המועצה הציבורית שליד אומ"ץ

מנחם בגין ,44 תל-אביב

ת"א, 6100101

טל': 03-5605588 (א'-ה' 8:30-14:30)

ometz.org.il@office

פקס: 03-5600469

www.ometz.org.il

23/05/2025

לכבוד,

ח"כ שמחה רוטמן

יו"ר וועדת החוקה, חוק ומשפט

בכנסת וחברי הוועדה

בדו"ל: knesset.gov.il@vhuka

נייר עמדה

הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה ה 2024

(פ/5222/25)-הצעת חוק העמותות (תיקון- תרומה מישות זרה), התשפ"ה-2024 .

תיקון סעיף 36א

.1

בחוק העמותות, התש"ם–,11980 בסעיף 36א,

בסופו יבוא:

"(ד) תרומה שקיבלה עמותה משות מדינית זרה,

תהיה חייבת במס בשיעור של %80; שר האוצר,

באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע

פטור מתרומה כאמור בנסיבות מיוחדות.

(ה) הוראות סעיף קטן (ד) לא יחולו על תרומה

למוסד ציבורי, כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת

מס הכנסה, המתוקצב על ידי המדינה או תרומה

למוסד ציבורי כאמור שמחזורו השנתי אינו עולה

על 100,000 שקלים חדשים.

1 ס"ח התש"ם, עמ' .210

1

(ו) לא ייזקק בית המשפט לבקשה שהוגשה על ידי

עמותה שעיקר מימונה מישות מדינית זרה, אם

אינה מתוקצבת על ידי המדינה."

.1

.2

.3

.4

.5

הצעת החוק של חבר הכנסת אריאל קלנר , אשר נמצאת בשלבי הכנה בוועדה לקראת קריאה ראשונה, מציעה שני מישורים חריגים:

א. מיסוי על תרומות מישות זרה –הצעת החוק קובעת מיסוי בגובה %80 על כל תרומה המתקבלת בעמותה מישות זרה, למעט גופים המתוקצבים על ידי המדינה, או ארגונים שיזכו לפטור על פי החלטת שר האוצר באישור וועדת הכספים.

ב. איסור על בית המשפט לדון בבקשות מגופים המקבלים רוב תרומותיהם ממדינות זרות –הצעת החוק אוסרת על בתי המשפט לדון בבקשות של ארגונים ועמותות שמקבלות תרומות ממדינות זרות.

עמדת מרכז מוסאוא:

חקיקה אנטי דמוקרטית : מרכז מוסאוא מביע דאגה עמוקה מהשלכות החקיקה שמקדמת הממשלה ה-,37 אשר מהווה חלק אינטגרלי מההפיכה המשטרית שהיא מובילה. חקיקה זו פוסחת על יסודות הדמוקרטיה, פוגעת בזכויות יסוד כמו חופש הביטוי ובכבוד האדם, ומעמידה בסכנה ממשית את זכויות האדם של כלל אזרחי המדינה, ובפרט באזרחים הערבים במדינה.

פגיעה בזכויות אדם: הממשלה, במסגרת ניסיונה להרחיב את שליטתה על מוסדות המדינה, מקדמת חקיקה הסותרת את ערכי היסוד של משטר דמוקרטי. חוקים אלה פוגעים בזכויות יסוד מהותיות, שהן אבן יסוד בכל חברה דמוקרטית, ובהן: כבוד האדם, הזכות לפרטיות, חופש הביטוי, הזכות לשוויון, חופש ההתאגדות וחופש העיסוק.

רדיפה פוליטית וצמצום המרחב הציבורי: כחלק ממדיניות הממשלתית, ניכרת מגמה עקבית וברורה של רדיפה פוליטית כלפי גורמים המבקרים את הממשלה , ובפרט כלפי האזרחים הערבים, הסובלים מאפליה ממוסדת ומאיומים מתמשכים באמצעות יוזמות חקיקה שנועדו לפגוע בזכויותיהם הבסיסיות ולהרתיעם מהבעת עמדותיהם.

נוסף על כך, פועלת הממשלה לצמצום פעילותם של ארגוני החברה האזרחית המבקרים את מדיניותה, בין היתר באמצעות הטלת מיסוי נרחב על תרומות – צעד שמטרתו להגביל את עצמאותם ולמנוע מהם לפעול במרחב הציבורי באופן חופשי ואפקטיבי.

פגיעה בקבוצות מוחלשות: מרכז מוסאוא מזהיר כי חקיקה זו צפויה להעמיק את הפגיעה בזכויות האזרח בכלל, ובזכויותיהן של קבוצות מוחלשות בפרט – ובהן נשים, ילדים, קשישים ובני ובנות קבוצות מיעוט לאומי, תרבות, עדתי או פוליטי . פגיעה זו עלולה להוביל להחרפת אי-השוויון החברתי ולהחלשת ההגנה על זכויות בסיסיות של אוכלוסיות פגיעות.

פגיעה במרקם החברתי: מרכז מוסאוא מתריע כי מדיניות זו עלולה להוביל לפגיעה ישירה בזכויות המיעוט הערבי, ולהשלכות רחבות היקף על חופש הפעולה של קבוצות שונות בישראל. בנוסף, מהלכים אלו עלולים לערער את המרקם החברתי העדין ולהעמיק מתחים פנימיים בין חלקי האוכלוסייה.

סיכונים והשלכות של הצעת החוק:

2

.6 פגיעה בזכויות הקבוצות הזקוקות להגנה : הצעת החוק צפויה להשפיע לרעה על ארגוני חברה אזרחית רבים העוסקים בקידום זכויות אדם, הגנה על קבוצות מוחלשות, שוויון מגדרי וזכויות מיעוטים. חקיקה זו עלולה להביא לסגירתן של עמותות רבות, משיקולים זרים.

.7 פגיעה ביחסים הבינלאומיים הצעת החוק תעמיק את הפגיעה בשיתופי פעולה בינלאומיים, לרבות עם מדינות וגורמים הפועלים לקידום שלום וזכויות אדם ברחבי העולם. עמותות הנתמכות על ידי האיחוד האירופי, ארגון האומות המאוחדות ושגרירויות זרות עשויות להיפגע באופן חמור במיוחד.

.8 פגיעה בסמכויות באיזונים בין הדרג הפוליטי לעקרון הפרדת הרשויות: בנוסף, הצעת החוק פוגעת בסמכויות בתי המשפט ובזכות הגישה לערכאות. החוק מונע מבית המשפט להעניק סעד לארגונים המקבלים מרבית כספם מתרומות ממדינות זרות, ומגביל את יכולת בתי המשפט לדון בעניינים אלה.

.9 חשיבותה של זכות ההתאגדות במשטר דמוקרטי: חשיבותה של הזכות:

חופש ההתאגדות הוא אחת מהזכויות האזרחיות המרכזיות במשטר דמוקרטי. זוהי זכותו של אדם לחבור לאחרים לשם קידום מטרות משותפות – אישיות, תרבותיות, דתיות, כלכליות, חברתיות או פוליטיות. זכות זו מהווה אבן יסוד בכל חברה חופשית, והיא חיונית לשמירה על חופש הביטוי, על שיח פתוח ועל פעולה אזרחית.

הפסיקה הישראלית הכירה בזכות זו כזכות יסוד, ונקבע כי "לכל אדם בישראל נתונה הזכות להתאגד, יחד עם אחרים, לשם קידום מטרות משותפות.2 .10 זכות ההתאגדות מאפשרת ליחידים לפעול במסגרת קולקטיבית לשם הגשמת אינטרסים משותפים, והיא מבטאת את חירותו של האדם לשיתוף פעולה חברתי מרצון.3 נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר עמד על חשיבותה וקבע:

זו

זכות

של

"זכות ההתאגדות היא זכות יסוד הן מבחינת זכויותיו האישיות של האזרח במדינה דמוקרטית, הן מבחינת העיקרים החברתיים המנחים אותה, והן מבחינת אופייה כמדינת חוק. חופש ההתאגדות הוא זכות היחיד והכלל, והוא תנאי שאין בלעדיו לקיומה של הדמוקרטיה".4 פגיעה בזכות ההתאגדות: הצעת חוק העמותות מבקשת לצמצם את פעילותם של ארגוני חברה אזרחית, ובכך מהווה פגיעה ישירה בזכות להתאגד וביכולת לקדם מטרות אזרחיות, חברתיות ופוליטיות באמצעות פעולה משותפת. פגיעה בזכות זו אינה פוגעת רק ביחידים ובארגונים עצמם, אלא מערערת את יסודות הדמוקרטיה ומצמצמת את המרחב האזרחי החופשי במדינה.

.11 פגיעה בזכות הגישה לערכאות בית משפט: הגישה לערכאות היא זכות יסוד,5 שעליה מתחנך כל פרח משפטים, היא זכות כמעט מקודשת במשטר דמוקרטי,6 זכות זו קיבלה בפסיקה מעמד על חוקתי, על אף שזכות זו אינה מעוגנת בחקיקה, אך היו מספר ניסיונות לעגנה בחקיקה שעד עתה לא צלחה.7 2 רע"א 7504/95 יאסין נ' ימין ישראל, פ"ד נ' (2) .45 3 הכנסת מחלקת מידע ומחקר: שלי לוי: זכות ההתאגדות בישראל, כ"ט בסיוון תשס"ו, 25 ביוני .2006 4 ע"א 1282/93 רשמת העמותות נ' כהנא, פ"ד מז (4), .100,106 5 מאמר: ליאב אורגד ויורם רבין, מחקרי משפט כ"ט, התשע"ד-2014 , זכות הגישה לערכאות של נתיני אויב, עמ' .470 6 ראו: בג"ץ 910/86 רסלר נ' שר הביטחון, פ"ד מב (2) 441 (1988). בג"ץ 1358/91 ארשיד נ' שר המשטרה, פ"ד מה (2) 747 (1991). כתב העת פרקליטות המדינה אוגוסט :,2019 משפט מפתח, אריאל נתן: "הגבלת זכות הגישה לערכאות כאינטרס ציבורי: על תובעים טרדניים וצווים חסומים".

7 מלבד ההוראה בחוק יסוד: הממשלה, הקובעת שאין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פנייה לערכאות, הצעות חוק בעבר: בס' 15 להצעת חוק יסוד זכויות האדם והאזרח, ה"ח 1085 משנת :1973 " כל אדם זכאי לפנות לערכאות שיפוטיות למימוש זכויותיו ולהגנה

3

הצעת חוק העמותות מעוררת חשש כבד לאי-חוקתיות, שכן היא פוגעת בזכויות יסוד המעוגנות בחוקי היסוד של מדינת ישראל, ובראשן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ו-חוק יסוד: השפיטה.

אחת הפגיעות המרכזיות נעוצה בהגבלת סמכויות בית המשפט ובשלילה, הלכה למעשה, של זכותו של האזרח לפנות לערכאות. פגיעה זו פוגעת בזכות הגישה לערכאות – זכות יסוד הנובעת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומהעיקרון הבסיסי שלפיו לכל אדם זכות לקבל את יומו בבית המשפט, ולהגן על עצמו הן בהליכים פליליים והן בהליכים אזרחיים.

בנוסף, פגיעה זו עשויה להשליך גם על חוק יסוד: חופש העיסוק ,שכן צמצום האפשרות לפנות לערכאות פוגע בזכותו של הפרט להגן על פעילותו המקצועית והעסקית. ההכרה בזכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית חיזקה עם השנים את מעמדה כעקרון יסוד בשיטת המשפט הישראלית, וכל פגיעה בה מחייבת בחינה קפדנית ועמידה באמות המידה של פסקת ההגבלה.

ניתן למצוא בע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ ,פ"ד נא(3) ,577 629 (1997), עת ציין כבוד השופט חשין, כדלקמן:

..."דעתי-שלי היא, כי זכות הגישה לבית המשפט אין היא זכות יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות-יסוד. שייכת היא למסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר- וכך אומַ ר אני - כי נעלה היא על זכות יסוד .לא עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות היסוד. זכות הגישה לבית המשפט הינה צינור החיים של בית-המשפט. התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק. בזאת נשתנתה הרשות השופטת משתי אחיותיה - הרשות המחוקקת והרשות המבצעת - ששתי אלו האחרונות יוזמות ועושות, אם בתחום החקיקה ואם בתחום המעשה, בעוד אשר הרשות השופטת יושבת על מושבה ומצפה כי יבואו אליה לקבל את חוות-דעתה ואת הכרעותיה"...

וכן:

.."מסקנה נדרשת מאליה היא, כי קיומה של רשות שופטת - כאונה חיונית בגופה של המדינה הדמוקרטית - משמיע מעצמו איסור חסימת צינורות הדם המוליכים אליה ,איסור חסימת דרכו של אדם לבית המשפט. הסדר ראוי לפנייה לבית משפט - כן; חסימת הדרך - בין במישרין בין בעקיפין - לא ולא"...

" באין ביקורת שיפוטית יאבד שלטון החוק ותיעלמנה זכויות היסוד".

זכות הגישה לערכאות היא מקור החיים של הרשות השופטת, והיא תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של זכויות היסוד, ולתפקידו של בית המשפט כזירה שבה יכול אדם לשטוח את ריבו עם השלטון.

שלילת זכות הגישה לערכאות חותרת תחת תפקידו של בית המשפט כמגן על זכויות האדם ועל ערכי יסוד של החוקה.8 .12 פגיעה בחוק יסוד: השפיטה הצעת החוק פוגעת באופן לא חוקתי בחוק יסוד : השפיטה, כאשר הצעת החוק מטילה איסור ישיר על בתי המשפט לדון בבקשות מגופים המקבלים רוב תרומותיהם ממדינות זרות. הפגם שנופל בהצעת החוק פוגע בעצמאות בית המשפט ובסמכויותיו.

עליהן", ובסעיף 4 להצעת חוק יסוד: זכויות במשפט, ה"ח 2256 משנת ,1994 המציעה לקבוע כי "לכל אדם הזכות לפנות לרשויות שיפוטיות לשם הגנה על זכויותיו".

8 אהרון ברק: "תיקון החוקה שאינו חוקתי" ספר גבריאל בך ,361 377 (2011).

4

.13 מטרת הצעת החוק היא להרתיע את ארגוני החברה האזרחית שמשמשים כקול ביקורתי עצמאי ואינם תלויים במימון ממשלתי , ובפועל להשתיק את אותם ארגונים המבקרים את מדיניות הממשלה ולפגוע ביכולתם להפעיל לחץ ציבורי, משפטי ופוליטי לקידום שקיפות, שוויון וזכויות אדם .

.14 הצעת החוק נתפסת כרדיפה פוליטית כלפי ארגוני חברה אזרחית, במיוחד כלפי עמותות הפועלות לקידום זכויות אדם, שוויון ודמוקרטיה, המקבלות תמיכה מישויות מדיניות זרות. עמותות אלו מרבות להביע ביקורת כלפי מדיניות הממשלה ומקדמות שיח ציבורי מגוון ועצמאי, והצעת החוק נתפסת כניסיון לצמצם את מרחב הפעולה שלהן ולהרתיע אותן מפעולה ציבורית.

.15 אפליה ממוסדת ושימוש פוליטי בתקנות מיסוי: הצעת החוק אינה חלה על כלל העמותות המקבלות מימון מחו"ל, אלא ממוקדת בעמותות הנתמכות על ידי ישויות מדיניות זרות. לעומת זאת, עמותות המקבלות תרומות פרטיות מגורמים בחו"ל אינן כפופות להסדר זה, באופן המעורר חשש לאפליה מכוונת.

בנוסף, הצעת החוק מקנה לשר האוצר שיקול דעת נרחב לפטור עמותות מסוימות מהחבות במס, דבר היוצר פתח לקבלת החלטות סלקטיביות על בסיס פוליטי . סמכות זו עלולה לשמש ככלי פוליטי להחרגת ארגונים המזוהים עם עמדות הקואליציה, ובעיקר ארגוני ימין, תוך פגיעה ממוקדת בעמותות הפועלות לקידום זכויות אדם, ערכי דמוקרטיה וייצוג קבוצות מיעוט.

הצעה זו משתלבת במגמה מדאיגה של שימוש בדיני המס כאמצעי להחלשת החברה האזרחית ולנטרול ביקורת לגיטימית על פעולות הממשלה. מרכז מוסאוא קורא לחברי ועדת החוקה שלא לקדם את התיקון המוצע לחוק העמותות, המטיל מס של %80 על תרומות שמטרתן לקדם שלום ולהגן על זכויות אדם בישראל ובשטחים.

.16 פגיעה בפעילי זכויות אדם בזירה המקומית ובינלאומית: מרכז מוסאוא מדגיש כי הצעת החוק נועדה להעמיק את הפגיעה בזכויות האדם, בין היתר באמצעות פגיעה ישירה בשליחים, פעילים ונציגים של ארגוני זכויות אדם הפועלים בזירה המקומית והבינלאומית. פגיעה זו עלולה לצמצם את מרחב הפעולה של אותם ארגונים, להגביל את שליחותם המקצועית והציבורית, ולפגוע בשיתופי פעולה עם מוסדות וגורמים בינלאומיים בתחום ההגנה על זכויות האדם.

.17 אחריות בינלאומית להגנה על זכויות אדם: מאז מלחמת העולם השנייה, ההגנה על זכויות האדם אינה עוד עניין פנימי של מדינות ריבוניות, אלא נושא בעל השלכות בינלאומיות ברורות. המחויבות של הקהילה הבינלאומית לערכי זכויות האדם נולדה כתוצאה מהכשל המוסרי של העולם לנוכח הרדיפה והחיסול ההמוניים שבוצעו בגרמניה, באירופה וברחבי העולם בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-.20 השלום העולמי וכיבוד זכויות האדם הוכרו כערכים מרכזיים ונחוצים לשמירה על יציבות בין-לאומית. המדינות החברות בארגון האומות המאוחדות התחייבו לפעול יחד, מתוך שותפות ואחריות הדדית, לקידום יחס של כבוד כלפי זכויות האדם וחירויות היסוד ולהבטיח את מימושן בפועל.

מדינה הפוגעת בערכים אלה אינה פוגעת רק באזרחיה שלה, אלא מערערת את יסודות הסולידריות הבינלאומית ופוגעת גם בעמים אחרים ובעקרונות היסוד עליהם מושתתת השותפות בין מדינות דמוקרטיות.9

9 הכרזת האו"ם לכל באי עולם בדבר זכויות אדם.

5

.18 הצעת החוק תביא לפיטורי מאות עובדים בארגוני החברה האזרחית, תנמיך את סכומי התרומות שמגיעות לארגונים בארץ, תנמיך את רמת המסים שמשלמים העמותות ותכביד על תקציב המדינה. להצעה יש השלכות כספיות ועל כן יש לבחון את ההשלכות הכלכליות של הצעת החוק.

לסיכום:

מרכז מוסאוא מביע דאגה עמוקה מהצעת חוק העמותות שמקדמת ממשלת ישראל, כחלק ממגמה כוללת של פגיעה בזכויות האדם וביסודות הדמוקרטיה במסגרת ההפיכה המשטרית. החוק צפוי לפגוע באופן ישיר בזכויות אזרחים מוחלשים, בזכויות יסוד כגון חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, שוויון וכבוד האדם, ולצמצם את חופש הפעולה של ארגוני חברה אזרחית – במיוחד אלה הפועלים לקידום זכויות מיעוטים, נשים וקבוצות מוחלשות.

הצעת החוק מפלה לרעה עמותות המקבלות מימון מגורמים מדיניים זרים, תוך השארת פתח לשיקול דעת פוליטי וסלקטיבי במתן פטור ממס. מדובר במהלך מסוכן המבקש לסגור את המרחב האזרחי ולסתום פיות למול ביקורת על השלטון, בייחוד מצד ארגוני זכויות אדם. המרכז מדגיש כי יישום החוק יפגע גם ביחסים הבינלאומיים של ישראל עם מדינות וגופים בינלאומיים שותפים לקידום זכויות אדם ושלום.

המסמך ממקם את ההתנגדות לחוק גם בתוך הקשר היסטורי ומשפטי רחב יותר, בהדגישו את המחויבות הבינלאומית לזכויות אדם מאז מלחמת העולם השנייה, ואת עקרונות היסוד של הדמוקרטיה..

מרכז מוסאוא קורא לבלום את חקיקת החוק ולהבטיח את ההגנה על חופש ההתאגדות ועל זכויות האדם לכלל האזרחים במדינה.

בכבוד רב,

ניבאל אבו ערדאת

רכזת קידום מדיניות

6

מדינת ישראל

משרד ראש הממשלה

תאריך: 26 במאי 2025

כ"ח באייר התשפ"ה

לכבוד

מר גור בליי, עו"ד

יועמ"ש ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת

א.נ., שלום רב,

הנדון: הצעת חוק העמותות (תיקון - תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-2024

הריני מתכבדת להביא את התייחסות הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד ראש הממשלה (להלן – הרשות), להצעת החוק שבנדון, כדלהלן:

.1 הרשות הנה הגוף הממשלתי שמעניק קצבאות, מענקים והטבות לכל ניצולי השואה החיים בישראל, בהתאם לחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-,1957 חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-,1954 חוק הטבות לניצולי השואה, תשס"ז-2007 והחלטות מנהליות שונות.

.2 לצד פעילותה הממשלתית של הרשות במתן קצבאות ושירותים לניצולי השואה קיימת פעילות נרחבת מצד ארגונים חברתיים ועמותות באפיקים שונים הנוגעים לרווחת הניצולים, כגון בתחום הנגשת דיור, הפעלת מועדונים חברתיים, סיעוד, ועוד; ואשר לנוכח חשיבותה נתמכת בחלקה על ידי הרשות במסגרת סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-.1985 .3 מספר עמותות כאמור נתמכות גם על ידי ועידת התביעות החומריות של היהודים נגד גרמניה (להלן - ועידת התביעות), שמקום התאגדותה בניו יורק, ואשר הוקמה על ידי הקונגרס היהודי העולמי במטרה לנהל מו"מ עם גרמניה.

.4 ועידת התביעות מקיימת מדי שנה משא ומתן לקבלת תקצוב מגרמניה לצורך קידום סיוע והטבות למען ניצולי השואה, ובמסגרת זו גם מפעילה קרנות כספיות למען הניצולים. בנוסף, לרשות ולוועידת התביעות שיתוף פעולה באפיק סיוע שעניינו מימון תוספת סיוע לניצולי שואה סיעודיים.

.5 מעמדה של ועידת התביעות אף הוכר בהחלטת ממשלה מספר 3940 מיום 17.08.2008 בסעיף 3ג שכותרתו "הסדרת אופי היחסים שבין ממשלת ישראל לבין ועידת התביעות".

.6 בהתאם לסעיף 36א לחוק העמותות, תש"ם-,1980 ולנוכח תקציבה מגרמניה, עשויה להיחשב ועידת התביעות כישות מדינית זרה, בהתאם לפסקה (4) לסעיף האמור. בהתאם לכך, עלולה להיגרם פגיעה בפעילותן של העמותות הנתמכות על ידי ועידת התביעות כאמור, ואשר חלקן נתמכות על ידי המדינה או מהוות ספק שירות שלה, כגון עמותת הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, עמותת עמך, עמותת לתת, מרכז אלה, עמותת מט"ב, ועוד שורה ארוכה של עמותות שפועלות למען רווחת ניצולי השואה בתחומים שונים.1 .7 לאור האמור, ועל מנת שלא להביא לפגיעה בהסדרי הסיוע לניצולים, אלו הנתמכים בידי ועידת התביעות, יש להחריג מקורות מימון ו/או מטרות מימון כאמור, ולכל הפחות להחריג גופים הנתמכים על ידי המדינה, או המהווים ספק שירות של המדינה.

בכבוד רב,

העתקים:

ח"כ אורי מקלב, סגן שר במשרד ראש הממשלה

גב' רונית רוזין, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה

עו"ד עמיחי פישמן, ממונה בכיר (ייעוץ משפטי)

גליה מאיר אריכא, עו"ד

היועצת המשפטית

1 ר' רשימה באתר ועידת התביעות - /https://www.claimscon.org/our-work/allocations/grants-database-2025

בנין נצבא רח' יצחק שדה 17 קומה 6 ת"א, ת.ד. ,9188 מיקוד 6109101 טל' 03-5682651 פקס 03-5682691 מייל :

hsa.gov.il@info קבלת קהל: ימים א', ב', ד', ה', בשעות 15:00-08:00 בימי ג' ו' אין קבלת קהל אתר אינטרנט : https://www.gov.il/he/Departments/holocaust-survivors-rights

כ"ט באייר התשפ"ה

27 במאי 2025

אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט

מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה

מסמך רקע לקראת הדיון ביום 28.5.2025 בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה–2024 (פ/5222/25) של חה"כ אריאל קלנר – הדין החל על עמותות בכל הנוגע לקבלת מימון זר ביום 5.5.25 התקיים דיון ראשון בהצעת החוק שבנדון, שעניינה – בנוסח שאושר בקריאה הטרומית – בהטלת מס בשיעור %80 על עמותות המקבלות מימון מישויות מדיניות זרות (בכפוף לחריגים מסוימים), ובמניעת גישה לערכאות של עמותות שעיקר מימונן מישויות מדיניות זרות (בכפוף לחריג).

במהלך הדיון ציין יו"ר הוועדה כי בכוונתו להוביל לשינויים משמעותיים בהסדר המוצע, וכי לשם בחינת צרכי החקיקה הדיון הבא יתחיל בתיאור פעולות היישום והאכיפה המבוצעות על-ידי הממשלה בכל הנוגע לחובות המוטלות על עמותות המקבלות מימון מישויות מדיניות זרות, בהתאם לדין הקיים.

משכך, יובא להלן תיאור קצר של הדין החל על עמותות המקבלות תרומות מישויות מדיניות זרות.

תרומות לעמותות מישות מדינית זרה – המצב המשפטי הקיים

כאמור, על-פי הדין הקיים כיום, מוטלות חובות מיוחדות החלות על תרומות לעמותות ולחברות לתועלת הציבור (להלן – חל"צ) מישות מדינית זרה, כהגדרתה בסעיף 36א לחוק העמותות, התש"ם–1980 (להלן: חוק העמותות או החוק).1 חובות אלה מוסדרות בחוק העמותות, בחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א–2011 (להלן: חוק חובת גילוי) ובסעיף 345כד לחוק החברות, התשנ"ט–,1999 המטיל את ההוראות הרלוונטיות בחוק העמותות גם על חל"צ (חברות לתועלת הציבור).

.1 סעיף 36א לחוק העמותות

לפי חוק העמותות, כל העמותות והחל"צ (להלן יחד – עמותות) מחויבות לדווח בדוח השנתי שהן מגישות לרשם העמותות או ההקדשות, לפי העניין, על כל התרומות שהן מקבלות (מכל מקור שהוא).2 עמותה רשאית לא לרשום בדוח הכספי שם של תורם אם סכום התרומה אינו עולה על 20,000 ₪ או אם העמותה קיבלה אישור מיוחד מרשם העמותות.3 ניתן לעיין בדוח הכספי של העמותה, שבו רשימת התורמים (שלא קיבלו חיסיון) במשרד רשם העמותות. בנוסף, הדוחות הכספיים מפורסמים באתר "גיידסטאר" באינטרנט, אך ללא שמות התורמים, מאחר שחוק העמותות אוסר על הרשם לפרסם באינטרנט שמות של תורמים (סעיף 39(ג)).

לגבי תרומות מישות מדינית זרה נקבעו לראשונה הוראות שקיפות מיוחדות בשנת ,2008 בתיקון מס' 11 לחוק שהוסיף לו את סעיף 36א לחוק העמותות.4 לפי דברי ההסבר לקריאה הראשונה, התיקון נועד "להגביר את השקיפות בהתנהלותן של עמותות וחברות לתועלת הציבור ולאפשר ביקורת ציבורית על פעילותן על ידי חיובן בפרסום כל תרומה העולה על סכום מסוים המגיעה אליהן מגוף מדיני זר" (ה"ח הכנסת ,182 בעמ' 41 (2007)).

1 יודגש כי הגדרה זו רחבה יותר ממדינה זרה או איחוד של מדינות זרות בלבד. ראו פירוט בהמשך.

2 סעיפים 35(א) ו-36 בצירוף פרטים א(3)(ב1) ו-ב(1)(א)(2א) לתוספת השנייה לחוק העמותות, וסעיף 345כד(ב) המחיל את אותן חובות דיווח גם על חל"צ – לדיווח לרשם ההקדשות.

3 פרט ג' לתוספת השניה לחוק העמותות בצירוף סעיף 1 לתקנות העמותות (קביעת סכום מרבי ונהלים לרישום תרומה בעילום שם בדוח הכספי), התשס"ג–.2002 4 בתיקון 11 לחוק החברות נעשה גם תיקון עקיף לסעיף 345כד(ב) לחוק החברות, כך שחובות הדיווח לסי סעיף 36א לחוק העמותות הוחלו גם על חל"צ, אך עליהן לדווח לרשם ההקדשות ולא העמותות.

1

לפי הסעיף, עמותה שמחזור פעילותה עולה על 300,000 ₪ וקיבלה תרומות מישויות מדיניות זרות בסך של מעל 20,000 ₪ בשנה במצטבר, תדווח על כך בדוח הכספי השנתי המוגש לרשם, ובכלל זה תדווח על זהות נותן התרומה, סכום התרומה, התנאים לתרומה, לרבות התחייבות שנתנה ביחס אליה, ומטרת התרומה (אשר חייבת על פי דין להלום את מטרות העמותה, שהן מטרות חוקיות שאושרו ושיש עליהן פיקוח לפי חוק העמותות).5 העמותה נדרשת לפרסם את המידע גם באתר האינטרנט שלה, ואם אין לה אתר אינטרנט, עליה להודיע זאת לרשם והוא יפרסם את המידע באתר האינטרנט של משרד המשפטים. עמותה חייבת לעשות כל שביכולתה כדי לדעת אם התרומה הגיעה מישות מדינית זרה, וחובות הדיווח והגילוי יחולו אם ידעה או היה עליה לדעת שהתרומה היא מישות מדינית זרה.

המונח "ישות מדינית זרה" כולל מדינה זרה (לרבות איחוד, ארגון או חבר של מדינות זרות (דוגמת האיחוד האירופי או האו"ם); אורגן, רשות או נציגות של מדינה זרה או של איחוד מדינות זרות; הרשות הפלסטינית;

תאגיד שהוקם בחיקוק של אחד מהגופים שפורטו לעיל , או שגוף כאמור מחזיק ביותר ממחצית מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד או שהוא מינה את התאגיד לפעול בשמו; חברת חוץ (שהיא תאגיד, למעט שותפות, שהתאגד מחוץ לישראל) שמחזורה בשנה האחרונה היה ברובו מהגופים שנמנו לעיל.

.2 חוק חובת גילוי

בשנת 2011 נחקק חוק חובת גילוי, שקבע הוראות נוספות לעניין תרומות המתקבלות מישויות מדיניות זרות, שגם הן נועדו להגביר את השקיפות ביחס לתרומות כאלה. לפי חוק זה, עמותה או חל"צ שמקבלות תרומה מישות מדינית זרה מוגדרות כ"נתמך", ועל נתמך כאמור מוטלת חובה להגיש לרשם העמותות בתוך שבוע מתום אותו רבעון שבו התקבלה תרומה מישות מדינית זרה, בכל סכום, דו"ח רבעוני בו יפורטו אותם תנאים המנויים בסעיף 36א לחוק העמותות (סעיף 2 לחוק חובת גילוי).

עוד קובע חוק זה כי אם התרומה מהישות המדינית הזרה נועדה למימון מסע פרסום, חובה על הנתמך לפרסם באותו דבר פרסום את דבר קבלת התרומה, ואם יש לו אתר אינטרנט – עליו לפרסם בו את המידע המפורט בדו"ח הרבעוני. כן נקבע כי רשם העמותות חייב לפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים את רשימת הנתמכים שהגישו דו"ח רבעוני (סעיפים 4 ו-5 לחוק חובת גילוי).

בשנת 2016 תוקן חוק חובת גילוי ונוסף לו סעיף 5א, בו נקבע כי נתמך ש"עיקר מימונו" התקבל מישויות מדיניות זרות, חייב לציין זאת בדיווח לרשם העמותות, במסעות פרסום שהוא עורך, בפנייה שלו לעובד הציבור או לנבחר ציבור בעניינים הקשורים למילוי תפקידם, בדוחות שהוא מפרסם לציבור, ובישיבות של ועדות הכנסת שבה משתתף נציג שלו בצורה פעילה. כמו כן, רשם העמותות חייב לפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים את רשימת הנתמכים שעיקר מימונם מתרומות שהתקבלו שהגיעו מישויות מדיניות זרות (סעיף 4 לחוק חובת גילוי).

כמו כן, תוקן חוק העמותות ונקבע שהפרת החובות לפי חוק חובת גילוי, להגשת דוח רבעוני ולפרסום שעיקר מימונה של עמותה מגיע מישות מדינית זרה, מהווה עבירה של אחריות קפידה ודינה קנס.

5 ראו למשל: סעיפים ,3 ,11 27 ו-30(א)(1) לחוק העמותות.

2

נייר עמדה על הצעת חוק העמותות (תיקון –

תרומה מישויות מדיניות זרות), התשפ"ה–2024

התנועה למען איכות השלטון

מאי ,2025 תשפ"ה

נוכח דיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת (להלן: "הוועדה") לקראת קריאה ראשונה על הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה) התשפ"ה–2024 (להלן: "הצעת החוק" או "הצעה"), אנו מתכבדים להעביר את עמדתה של התנועה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר (להלן: "התנועה") בנושא.

בנייר העמדה נבקש לעמוד על התנגדותנו להצעת החוק, אשר מבקשת להטיל חבות מס "עונשית" וחריגה על תרומות מישויות מדיניות זרות, אשר שוללת את זכות הגישה לערכאות מארגוני חברה אזרחית ומקנה לשר האוצר שיקול דעת רחב וכמעט בלתי מוגבל להחרגת ארגונים מהוראות החוק, ללא קביעת אמות מידה או קריטריונים מנחים, באופן המקים חשש כבד לפגיעה קשה בזכויות חוקתיות, בעקרונות שלטון החוק וביכולתה של החברה האזרחית למלא את תפקידה במדינה דמוקרטית.

ג.1 ההבחנה המלאכותית בין סוגי תרומות זרות – מכוונת ולמצער אינה רלוונטית 4

ג.2 ההצעה ככלי להשתקת ביקורת נגד מדיניות הממשלה 5

ה.1 ההצעה פוגעת בזכות הגישה לערכאות ובזכות העמידה 6

ה.2 הסמכות המוענקת לשר האוצר מעמיקה את הפגיעה בעקרון השוויון 6

ה.3 ההצעה פוגעת בחופש ההתאגדות ובחופש הביטוי הפוליטי 7

עיקרי הצעת החוק והשינויים המוצעים בה

.1 ביום 16.12.2024 הונחה על שולחן הכנסת הצעת החוק מטעם ח"כ אריאל קלנר. ההצעה גובשה בשיתוף פעולה הדוק עם עמותת "אם תרצו - ציונות להיות או לחדול" (ע"ר), שהציגה את עיקריה בשם יוזם הצעת החוק בתחילת הדיון שהתקיים להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה של הכנסת.

.2 ההצעה מבקשת להטיל מס בשיעור %80 על כל תרומה שעמותה תקבל מישות מדינית זרה. שיעור המס נושא אופי עונשי, החורג מעקרונות היסוד של שיטת המס בישראל ועשוי לשמש ככלי ענישה שיפגע ביכולתם של ארגוני חברה אזרחית לפעול במסגרת החוק למימוש מטרותיהם, לשם הגנה על זכויות אדם והגנה על האינטרס הציבורי.

.3 ההצעה מחריגה עמותות מחובת המס בשתי נסיבות בלבד: האחת, באמצעות הענקת פטור על פי שיקול דעתו הבלעדי של שר האוצר, המותנה באישור ועדת הכספים של הכנסת, הנתונה לשליטה קואליציונית.

זאת, ללא קביעת כל קריטריונים מנחים להפעלת הסמכות; והשנייה, כל עמותה המתוקצבת על ידי המדינה, בהתאם לסדרי העדיפויות הקואליציוניים שנקבעו בתקציב המדינה. בכך נוצרת הבחנה מהותית בין עמותות הזוכות לתמיכה ממשלתית לבין יתר ארגוני החברה האזרחית, אשר עשויה ליצור אפליה ולהציב חסמים על פעילותם של אותם ארגונים, שנפגעים פעמיים – פעם ראשונה מעצם אי קבלת תקציב מהמדינה, ובפעם שנייה כאשר רק עליהם המדינה משיטה מס חריג בשיעור של %.80 2

www.mqg.org.il :Site Web | mqg.org.il@office :E-mail | 02-5000076 :Fax | 02-5000073 :Tel

.4 בנוסף, ההצעה אוסרת על עמותות שעיקר מימונן מתקבל מישות מדינית זרה, שאינן מתוקצבות על ידי המדינה, לפנות לערכאות – תוך ביטול האפשרות של בית המשפט, על כלל ערכאותיו, להושיט להן סעד. מדובר בהוראה חריגה וחסרת תקדים, הפוגעת בזכות הגישה לערכאות – זכות חוקתית שהוכרה כזכות יסוד בשיטת המשפט הישראלי, המאפשרת את מימושן של זכויות היסוד האחרות ובלעדיה לא ניתן להגן על זכויות הפרט שנפגעו או על אינטרס ציבורי שנרמס.

.5 כפי שנראה להלן, בשקלול מרכיביה מדובר בהצעת חוק בעלת פוטנציאל משמעותי לפגיעה בזכויות חוקתיות יסודיות, אשר צפויה להטיל אפקט מצנן על פעילותם של ארגוני חברה אזרחית בישראל ולפגוע ביכולתם לממש את תפקידם במדינה דמוקרטית.

הצעת החוק נעדרת ביסוס המצדיק את השינויים המעוגנים בה

.6 מדברי ההסבר להצעת החוק עולה, כי מטרתה למנוע פעילות של ארגונים בישראל אשר פועלים, לכאורה, כ"סוכני שינוי" מטעם ממשלות וישויות מדיניות זרות. כפתרון לכך, מבקשת ההצעה לטיל מיסוי כבד וחריג על תרומות שמגיעות מישויות מדיניות ולשלול את זכות הגישה לערכאות מאותם ארגונים שנתמכים בעיקר על ידי תרומות אלה.

.7 על פניו, מדברי ההסבר עולה כי קיימת בעיה, לה ניתן בהצעה פתרון קיצוני בדמות הטלת מס דרקוני על ארגונים והגבלת זכות גישתם לערכות. זאת כאשר, בפועל, הצעת החוק חסרה כל ביסוס עובדתי, אמפירי, משפטי או מקצועי, לקיומה של בעיה ולהצדקת הפתרון הקיצוני שמעוגן בה.

.8 ראשית, הצעת החוק לא נשענת על תשתית עובדתית סדורה, הבעיה המוצגת בה לא נבחנה לעומקה, אם בכלל וכלל לא נתקבלה התייחסותם ועמדתם של הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. הטענה בדבר פעולותיהם של ארגוני חברה אזרחית כ"סוכני שינוי" של מדינות, הפועלים עבור אינטרסים זרים חסרת גיבוי בנתונים מהימנים ומבוססת על סיסמאות רטוריות ואמירות פופוליסטיות.

.9 יתרה מכך, אף שדברי ההסבר מציגים פתרון מצומצם בהרבה הנוגע אך ורק "לארגונים אשר עיקר מימונם מישויות מדיניות זרות ואינם נתמכים על ידי המדינה",1 גם ביחס לשיעור המס הכבד המוטל בהצעה – נוסח ההצעה מחיל בפועל, בניגוד לדברי ההסבר שלה, את חבות המס על כל תרומה בודדת מישות מדינית, ללא קשר להיקף המימון וכך מרחיב מאוד את תחולתה בפועל.

.10 זאת ועוד, אף אם נניח, לצורך הדיון בלבד, קיומה של בעיה מצומצמת כלשהי, הפתרון החקיקתי הקיצוני המוצע אינו מידתי , אינו נחוץ ואינו עומד בעקרונות יסוד של המשפט החוקתי. כמו כן, לא הוסברה בדברי ההסבר ההבחנה בין תרומות מישויות מדיניות זרות לבין תרומות מכל מקור זר אחר – הבחנה שנעדרת בסיס ענייני, העלולה להוביל לאכיפה בררנית ולאפליה פסולה בין עמותות.

.11 ונזכיר, כי כבר כיום קיים הסדר חקיקתי המאפשר לציבור ולרשויות המדינה לפקח על תרומות מישויות מדיניות זרות. הסדר זה, שנקבע בחוק בשנת ,2007 נועד להגביר את השקיפות והביקורת הציבורית בנוגע להשפעת מדינות וגופים זרים על פעילות פוליטית בישראל. בהתאם להוראות החוק, עמותות מחויבות בגילוי נאות של כל תרומה מישות מדינית זרה, לרבות ברישום בדוחות הכספיים שלהן.2 1 בדברי ההסבר מצוין במפורש: "על כן, ביחס לארגונים אשר עיקר מימונם מישויות מדיניות זרות ואשר אינן מתוקצבות על ידי מדינת ישראל, מוצע כי יוטל עליהם מס בשיעור של %80 על כל תרומה מישות מדינית כאמור."

2 ראו דברי ההסבר להצעת חוק העמותות (תיקון מסי 11) (דיווח על תרומות מישות מדינית זרה), התשס״ח-2007; וסעיף 36(א) לחוק העמותות. למעשה, ההסדר החוקי הקיים קובע כי על כל עמותה שמחזורה השנתי עולה על ₪300,000 לציין האם קיבלה תרומה מישות מדינית זרה. עמותה שקיבלה מישויות מדיניות זרות תרומות בשווי ₪20,000 או יותר, מחויבת לפרוט בדוח הכספי

3

www.mqg.org.il :Site Web | mqg.org.il@office :E-mail | 02-5000076 :Fax | 02-5000073 :Tel

.12 נוכח האמור, עולה ספק רב בנוגע לצורך, לתכלית ולחוקיות של הצעת החוק – על אחת כמה וכמה בראי הפגיעה הטמונה בה לזכויות יסוד חוקתיות.

הצעת החוק ככלי לרדיפה פוליטית ולהשתקת ביקורת על השלטון

ג..1 ההבחנה המלאכותית בין סוגי תרומות זרות – מכוונת ולמצער אינה רלוונטית

.13 הצעת החוק קובעת הסדר סלקטיבי אשר מבחין בין תרומות מגורמים מדיניים זרים (כגון האיחוד האירופי או ממשלות זרות) לבין תרומות מגורמים פרטיים מחו"ל – וקובעת מס דרקוני בשיעור של %80 רק על תרומות מישויות מדיניות. תרומות פרטיות, אשר לעיתים קרובות מונעות מאינטרסים כלכליים או אידיאולוגים עלומים מוחרגות מההסדר ואינן כפופות כלל למס האמור.

.14 הבחנה זו אינה רק בלתי רלוונטית עבור התכליות המוצהרות של הצעת החוק, אלה שהיא גם נעדרת כל היגיון פנימי. בעוד שמדינות וארגונים בין־מדינתיים מחויבות לפעול לפי הדין הבינלאומי והישראלי, ולנהוג בהתאם לנורמות של שקיפות ורגולציה ונתונים לביקורת ציבורית מתמדת, לגורמים פרטיים אין חובות דומות והם יכולים לפעול הרחק מעיני הציבור בשם אינטרסים עלומים וממניעים סמויים, שאינם נתונים לפיקוח ציבורי.

.15 לאור זאת, קשה להבין מדוע דווקא הגופים המדיניים נבחרו כמטרה להסדרה, בעוד שהסיכון להשפעה זרה עמומה ובלתי שקופה, דווקא מצויה במידה רבה יותר בגורמים פרטיים. חלקם, בעולם המודרני, אף בעלי כוח השפעה דומה או גבוה ממדינות כמו ישראל. הבחירה להחיל את החוק אך ורק על ישויות מדיניות זרות – ולא על כלל הגורמים הזרים – יוצרת הפליה בלתי מוצדקת ומחזקת את התחושה כי מדובר במהלך שמטרתו פגיעה ממוקדת בארגונים מסוימים.

.16 יתרה מזו, הצעת החוק מקודמת בשיתוף פעולה עם ארגון חברה אזרחית אשר נהנה בעצמו ממימון נרחב מגורמים פרטיים זרים – כאשר למעלה ממחצית מהכנסותיו, על פי מידע פומבי, מקורן בתרומות כאלו.3 ארגון זה אינו צפוי להיפגע מהצעת החוק הנוכחית, שהוא עצמו מסייע לקדם – תוצאה הממחישה את הכוונה שביסוד ההצעה: להוציא מחוץ למשחק הפוליטי והחברתי עמותות מהצד השני של המפה הפוליטית, המזוהות ככאלה שממומנות בידי ממשלות וארגונים מדיניים.4 .17 אף שהצעת החוק אינה מציינת שמות של עמותות מסוימות, הרוח הנושבת ממנה ברורה. בפתח דיוני ועדת חוקה, הצגת החוק כללה מצגת ובה רשימה מפורטת של ארגונים ספציפיים, כולם מצד אחד של המפה הפוליטית. בחירה זו, בשילוב עם הקריטריון הסלקטיבי של "ישות מדינית זרה" בלבד, יוצרת תחושת מיקוד מכוון דווקא בעמותות ביקורתיות לשלטון.

.18 כפי שנרחיב בהמשך, מדובר במהלך תקדימי, הפוגע בזכות החוקתית לשוויון ובחופש ההתאגדות והביטוי של החברה האזרחית בישראל. ההצעה אינה מבוססת על קריטריונים ענייניים אלא על הבדלים אידיאולוגים-פוליטיים, באופן שיותיר - או למצער יחזק - את הקולות "הנוחים" לשלטון בשדה הציבורי.

שלה את זהות התורם, הסכום הנתרם, מטרת וייעוד התרומה, תנאים והתחייבויות הנוגעות לתרומה ולפרסם זאת גם באתר האינטרנט שלה.

3 לפי המידע המפורסם באתר גיידסטאר %50.9 מתקציב "אם תרצו" מקורו בתרומות מחו"ל. ראו בלינק הבא:

https://www.guidestar.org.il/organization/580471662/finances

4 דברים אלו הומחשו ביתר שאת, בהצגת החוק באמצעות מצגת לדיון בוועדה מאת ח"כ קלנר, שנכתבה והוצגה בדיון בוועדת חוקה על ידי עמותת "אם תרצו", אשר טרגטה במסגרתה ארגונים ספציפיים מצד אחד בלבד במפה הפוליטית בישראל.

4

www.mqg.org.il :Site Web | mqg.org.il@office :E-mail | 02-5000076 :Fax | 02-5000073 :Tel

ג..2 ההצעה ככלי להשתקת ביקורת נגד מדיניות הממשלה

.19 הבחנה הסלקטיבית שבין תרומות מישויות מדיניות לבין תרומות מגורמים פרטיים, והעובדה שההצעה פוגעת כמעט באופן בלעדי בעמותות המזוהות עם ביקורת על הממשלה – מעוררת חשש ממשי כי ההצעה נועדה לשמש כלי להשתקה ולחסימת קולות ביקורתיים במרחב הציבורי ולפגיעה מכוונת באלו שמאתגרים את מדיניות הממשלה.

.20 הצעת החוק, במתכונתה הנוכחית, עלולה להביא לפגיעה קשה ואף לסגירתם של ארגוני חברה אזרחית המבקשים לקדם תפיסות עולם שונות מאלו של השלטון. אותם ארגונים יידרשו להעביר נתח ניכר מהתרומות שקיבלו אל המדינה, תוך סיכון ממשי לקיומן. ולעומתם, ארגונים שתומכים במדיניות הממשלה ואינם נתמכים על ידי מדינות אלא על ידי גורמים פרטיים, לא יושפעו כלל מהחוק. כאשר, במקרה חריג בו ארגון שהממשלה חפצה בעיקרו כן יקבל תרומה מישות מדינית זרה, הוא יוכל לזכות בפטור ממס שיוענק לו על ידי גורם קואליציוני – שר האוצר או על ידי תקצוב אותו גוף על ידי המדינה, באופן כזה שמוציא אותו מתחולת התיקון לחוק.

.21 הצעת החוק צפויה לשמש, אם כן, כאפקט מצנן ולעודד ארגוני חברה אזרחית להימנע מפעילות ואף מהבעת עמדה פוליטית ביקורתית, מחשש לאובדן מקורות מימון החשובים לפעילותה התקינה. המס המשמעותי שהחוק מטיל, בצירוף האפשרות של שר האוצר להחריג תרומות מסוימות משיעור המס, מייצרת מערכת של תמריצים שליליים שבהם קיום התקציב של עמותה תלוי למעשה בחסדי השלטון.

.22 על כן, ככל שההצעה תאושר, צפויה להיווצר חברה אזרחית מעוותת: עמותות המקורבות לשלטון או הזוכות להגנתו הפוליטית ימשיכו לפעול ללא מגבלות, ואילו עמותות המבקשות להציע אלטרנטיבה רעיונית או לבקר את פעולות הממשלה יידרשו לשלם מחיר כבד על עצם קיומן ופועלן. בכך, נחלשת משמעותית היכולת של החברה האזרחית לקיים שיח דמוקרטי חופשי, כמתחייב במדינה דמוקרטית.

השימוש במנגנון המס ככלי ענישתי – בניגוד לעקרונות המיסוי בישראל

.23 תכלית ה מיסוי במדינה דמוקרטית היא לאפשר למדינה לגבות כספים מהציבור לצורך מימון שירותים ציבוריים והשגת מטרות כלכליות וחברתיות.5 לעומת זאת, קנס מהווה כלי עונשי שנועד להרתיע מהתנהגות אסורה או פסולה. כאשר שיעור המס המוטל אינו נגזר משיקולים תקציביים כלליים אלא מיועד להכווין התנהגות ולמנוע התנהלות מסוימת, הוא חדל מלהיות מס – והופך בפועל לקנס.

.24 שיעור המס שנקבע – %80 מהתרומה – אינו משקף תכלית תקציבית, אלא למעשה פועל כקנס מרתיע החורג באופן קיצוני מהמקובל במשטר המס בישראל. כיום, מדרגת המס הגבוהה ביותר עומדת על %,50 ואילו תרומות לעמותות פטורות ממס לחלוטין.6 המשמעות היא מעבר חד מהיעדר מיסוי – להטלת נטל חסר תקדים, שיש בו כדי לחסל את יכולת הקיום הכלכלי של הארגונים שאליהם מכוון החוק.

.25 טענה זו מתחדדת לאור ההבחנה הסלקטיבית שהחוק מבצע בין סוגי תורמים: תרומות מגורמים פרטיים מחו"ל אינן ממוסות כלל ואילו תרומות מגורמים מדיניים "נענשות" במס דרקוני, כאשר החוק אף העניק סמכות להחריג תרומות מסוימות בהחלטת שר האוצר.

5 כידוע, בישראל נהוגה שיטת מיסוי פרוגרסיבית על הכנסות: ככל שהכנסתו של אדם עולה, כך יוטל עליו שיעור מס גבוה יותר, כאשר העקרון המסדיר של דיני המס בישראל הוא עקרון השוויון, לפיו דיני המס חלים באופן שווה על כל אדם בהתאם להכנסותיו, לפני מדרגות קבועות מראש, המתעדכנות מידי שנה. להרחבה ראו: רשות המיסים בישראל, מס הכנסה.

6 רשות המיסים בישראל, מס הכנסה, מדרגות המס.

5

www.mqg.org.il :Site Web | mqg.org.il@office :E-mail | 02-5000076 :Fax | 02-5000073 :Tel

.26 בכך הופך המיסוי למנגנון של תגמול ועונש, בניגוד לעקרונות היסוד של שיטת המיסוי הישראלית. עניין, שצפויי להרתיע מדינות וארגונים בינלאומיים מלתמוך בעמותות בישראל – גם כאשר מטרת התרומה היא לגיטימית לחלוטין. כפי שנרחיב בהמשך, מדובר במהלך שעלול לבודד את החברה האזרחית הישראלית מהקהילה הבינלאומית, ולפגוע אנושות בתפקודה.

פגיעה במנגנוני השמירה על זכויות אדם בישראל

.27 עמותות וארגוני חברה אזרחית מעניקים מענה לאזרחים כאשר נפגעות זכויותיהם במגוון תחומים, החל מאיכות הסביבה, חינוך ורווחה וכלה בזכויות קבוצתיות של מיעוטים. פגיעה ביכולת הפעולה של ארגונים אלה משמעה צמצום בפועל של ההגנות על הזכויות והאינטרסים של אזרחי המדינה.

.28 הפגיעה מתעצמת נוכח ההגבלה המוצעת על פנייה לערכאות משפטיות, המונעת מארגונים לייצג את הציבור ולקדם את זכויותיו בבתי משפט – שמהווה הזירה המרכזית להגנה על זכויות אדם ואזרח.

.29 לכך מצטרפת הסכנה שבהצגת ארגונים כמי שפועלים "כסוכני שינוי" בשם "אינטרסים זרים",7 רק בשל קבלת מימון ממדינות – תיאור שאינו נתמך בעובדות – באופן שמערער את הלגיטימציה של ארגוני זכויות אדם, פוגע באמון הציבור בהם כמו גם מביא לפגיעה במעמד השיח על זכויות כעניין אזרחי רחב.

ה..1 ההצעה פוגעת בזכות הגישה לערכאות ובזכות העמידה

.30 ההצעה מבקשת לשלול – באופן חריג וחסר תקדים בנוף המשפטי בישראל – את זכות העמידה של ארגוני החברה האזרחית, אשר מייצגים עניינים ציבוריים מהותיים, באמצעות הגשת עתירות שנוגעות בזכויות של קבוצות מיעוט, בהגנה על שלטון החוק ובפיקוח על רשויות השלטון במדינה. זאת, רק בשל זהות מקורות המימון של הארגון המייצג ומקדם אותן.

.31 בכך, נפגעת זכות יסוד, המהווה תנאי הכרחי למימוש זכויות אחרות – שכן בלעדיה, לא ניתן לפנות לבית המשפט כדי להגן על זכויות ואינטרסים פרטיים או ציבוריים שנפגעו. 8 .32 ארגוני חברה אזרחית הם לעיתים הגורם היחיד שמספק ייצוג לאוכלוסיות מודרות ומוחלשות – כאלה שאין להן ידע, משאבים או נגישות לפנייה לבתי המשפט. חסימת דלתות בג"ץ בפני גופים אלה אינה מהווה רק פגיעה בארגונים עצמם, אלא מהווה חסימה ממשית של ההגנה על זכויות האוכלוסיות שהן מייצגות – ומחלישה את יכולת האכיפה של זכויות חוקתיות במדינת ישראל.

ה..2 הסמכות המוענקת לשר האוצר מעמיקה את הפגיעה בעקרון השוויון

.33 הצעת החוק יוצרת אפליה בין עמותות בהתאם למקור המימון שלהן: עמותות הנתמכות בידי תורמים פרטיים יקבלו את התרומות במלואן, בעוד עמותות הנתמכות בידי ישויות מדינתיות ימוסו בשיעור חריג של %.80 הבחנה זו, שאין לה הצדקה מהותית, פוגעת בשוויון ומהווה מכשול בפני פעילותם של ארגוני זכויות אדם רבים.

.34 באופן זה, עולה חשש ממשי להפליה פסולה, במסווה של קריטריונים ניטרליים. בעניין זה, עמד בית המשפט על הסכנה בשימוש בתבחינים "ניטרליים" שמהווים בפועל אצטלה להפליית קבוצות מסוימות.

7 ראו דברי ההסבר להצעת החוק.

8 ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, נא(3) 577 (1997).

6

www.mqg.org.il :Site Web | mqg.org.il@office :E-mail | 02-5000076 :Fax | 02-5000073 :Tel

כך למשל, נפסק בעע"מ 343/09 הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות נ' עיריית ירושלים, בפסקה 44 לפסק דינו של השופט עמית:

"כשם שאין להתעלם מקשר אינהרנטי בין קבוצה מסוימת לבין תבחין המתקיים רק בה, כך אין להתעלם מקשר אינהרנטי בין קבוצה מסוימת לבין תבחין אשר אינו מתקיים רק בה. זאת, מאחר ששימוש בתבחין מסוים עלול לשמש כאצטלה להפלייתן של קבוצות מסוימות באוכלוסייה".9 .35 מעבר לכך, הצעת החוק מעניקה לשר האוצר סמכות לקבוע פטור ממס עבור עמותות מסוימות – וזאת ללא כל קריטריונים מנחים. בכך נפתחת הדלת לשקילת שיקולים פוליטיים או זרים בהחלטה על מתן הפטור, באופן שעלול להיטיב עם עמותות שתומכות במדיניות הממשלה ולהכביד על אלו שמתנגדות לה.

ה..3 ההצעה פוגעת בחופש ההתאגדות ובחופש הביטוי הפוליטי

.36 ההצעה מעניקה לגורמים פוליטיים שליטה מהותית על יכולתם של ארגוני חברה אזרחית להתקיים, לפעול ולהשמיע קול – ולפיכך מובילה לפגיעה חמורה בזכויות יסוד חוקתיות נוספות, בראשן חופש ההתאגדות וחופש הביטוי הפוליטי.

.37 זכות ההתאגדות, המוכרת כזכות יסוד במשפט הישראלי, מהווה בסיס לפעילות עמותות וארגוני חברה אזרחית. הצעת החוק צפויה לפגוע בפעילות הארגונים, לעודד את סגירתם ואף לחסום הקמת ארגונים חדשים, בשל הפגיעה הכלכלית הקשה שהיא מטילה.10 .38 בנוסף, הצעת החוק יוצרת אפקט מצנן על חופש הביטוי הפוליטי: עמותות המבקרות את השלטון עלולות לשאת בנטל מס כבד, בעוד עמותות התומכות בו עשויות לזכות בפטור. כך מתפתחת מערכת תמריצים המעודדת תמיכה בממשלה ומרתיעה מפני ביקורת פוליטית.11

השלכות הצעת החוק על מעמד ישראל כדמוקרטיה ליברלית בזירה הבינלאומית

.39 הצעת החוק כוללת סממנים אנטי-דמוקרטיים אופייניים למשטרים סמכותניים, אשר לא מתיישבים עם אופייה של ישראל כמדינה דמוקרטית. השתקת ביקורת פוליטית, מניעת גישה לערכאות והפגיעה בשוויון בין ארגוני חברה אזרחית, מהווים מאפיינים של משטרים סמכותניים שמאפשרים לשלטון להתנהל ללא ביקורת אפקטיבית.

.40 כאשר, למעשה, הצעת חוק כזו אינה קיימת באף דמוקרטיה מערבית בעולם – למעט הונגריה ופולין, שנמצאות בנסיגה דמוקרטית משמעותית וגם בהן מדובר בגרסאות מרוככות בהרבה מזו המוצעת.

.41 הצעת החוק והסכנות הטמונות בה, מצטרפות לשורה ארוכה של הצעות חקיקה נוספות המקודמות על ידי הקואליציה הנוכחית וזכו לשם "הרפורמה המשפטית", אשר מעמיקים את הפגיעה במנגנוני הבקרה והאיזון ההכרחיים לדמוקרטיה תקינה.

.42 לצד זאת, ההצעה עשויה לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל וממקמת אותה בשורה אחת עם מדינות הפוגעות בזכויות אדם ורודפת ארגוני חברה אזרחית. מעמדה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית, האמונה על הגנה על זכויות האדם, הוא מרכיב חיוני לביסוס כוחה הבינלאומי ובהכרה העולמית שלה.

9 ראו גם בג"ץ 11163/03 ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל נ' ראש ממשלת ישראל (נבו, 27.2.2006).

10 רע״א 7504/95 יאסין נ׳ רשם המפלגות, נ(2) 045 (1996); ע"א 1282/93 רשמת העמותות נ' כהנא, מו(3) ,541 מז(4) 100 (1993).

11 עניין זה עומד בניגוד לפסיקה שקבעה כי "אסור לפיכך לחוק ליצור 'אפקט מצנן' מוגזם לחופש הביטוי הפוליטי" בג"ץ 5239/11 אבנרי נ' הכנסת (נבו 15.4.2015) פס' 38 לפסק דינו של השופט הנדל.

7

www.mqg.org.il :Site Web | mqg.org.il@office :E-mail | 02-5000076 :Fax | 02-5000073 :Tel

.43 החלשת מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית מגבירה את הסיכון להטלת סנקציות ומגבלות מצד הקהילה הבינלאומית, ופוגעת בשיתופי פעולה חיוניים באקדמיה, בתרבות, בחינוך ובתחומים נוספים.

.44 בנוסף, נזכיר כי התערבות טריבונלים בינלאומיים במשפט הפנימי של ישראל תלויה במידה רבה בעצמאותן ויעילותן של המערכות המשפטיות המקומיות. הצעת חוק אשר מחלישה את ארגוני החברה האזרחית ומונעת מהם גישה לערכאות משפטיות, עלולה לעודד התערבות וביקורת בינלאומית מוגברת, ואף לסכן תביעות משפטיות שכבר מתנהלות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" כנגד מדינת ישראל ואזרחיה – לרבות נגד חיילי צה"ל – במסגרת דיני המשפט הבינלאומי.

סוף דבר

.45 הבאנו בפניכם התנגדות נחרצת להצעת החוק, שמעגנת ניסיון פסול להצר את פעולתם של ארגוני החברה האזרחית, תוך שימוש חריג ובלתי מידתי במיסוי כאמצעי עונשי והגבלת גישתם לערכאות שיפוטיות. ההצעה מקדמת הבחנה מפלה בין ארגונים, נעדרת הצדקה עובדתית או משפטית ומערערת את יסודות הדמוקרטיה והמשפט במדינת ישראל.

.46 על כן, אנחנו קוראים לחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק ולהסירה מסדר היום.

בכבוד רב,

8

סתיו לבנה להב, עו"ד

מנהלת מחלקת מדיניות וחקיקה

אלה משה

רכזת מחלקת מדיניות וחקיקה

www.mqg.org.il :Site Web | mqg.org.il@office :E-mail | 02-5000076 :Fax | 02-5000073 :Tel

כ' בתמוז התשפ"ה

16 ביולי 2025

נוסח מטעם יו"ר ועדת החוקה לקראת דיון ביום 22.7.25 –

הכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה–,2024 פ/5222/25 של חה"כ אריאל קלנר בחודש מאי האחרון החלה ועדת החוקה את דיוניה בהכנת הצעת החוק שבכותרת לקריאה הראשונה. לקראת הדיון הבא, ועל דעת יוזם הצעת החוק, מובא להלן נוסח מעודכן מטעם יו"ר הוועדה.

הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה–2024*

תיקון סעיף 36א

לדיון:

מה יהיה

התרומות?

כמו כן, האם לקבוע

כי שיעור התרומות

מישות מדינית זרה

צריך לעמוד על אחוז

ממחזור

מסוים

העמותה.

סכום

.1

בחוק העמותות, התש"ם–11980 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 36א, בסופו יבוא:

עמותה שציינה בדוח הכספי לפי סעיף 36 כי קיבלה תרומות כאמור בסעיף "(ד) קטן (ב)(1) מישות מדינית זרה בסך מצטבר העולה על , תצרף לדוח הכספי הודעה בה תצהיר כי למשך שלוש שנים ממועד הגשת ההודעה, לא תעשה מעשה מהמעשים הבאים:

מעשה האסור על סוגים של עובדים או נושאי משרות בשירות המדינה

(1) לפי סעיף 1 לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959*, בשינויים המחויבים;

*לנוחותכם, להלן נוסח הסעיף האמור:

.1 סיוג פעילות מפלגתית

הממשלה תקבע, בהתייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ובהודעה שתפורסם ברשומות, סוגים של עובדים בשירות המדינה או נושאי משרות בשירות המדינה, שעליהם יחולו איסורים אלה, דרך כלל או לתקופה שתקבע:

(1) להיות חברים בהנהלה הפעילה של מפלגה או של גוף מדיני;

(2) לארגן אסיפה פומבית בעלת אופי מדיני, לשבת בשולחן הנשיאות של אסיפה כאמור ולנאום בה;

(3) להשתתף בהפגנה או בתהלוכה בעלות אופי מדיני;

(4) להשתתף בתעמולה פומבית, בכתב או בעל-פה, לבחירות לכנסת, או למועצה של רשות מקומית, או לבחירות שעליהן חל חוק הבחירות לגופים ציבוריים, תשי"ד- 1954;

(5) לבקר את המדיניות של משרדיהם, של משרדים אחרים או של הממשלה, במסיבת עתונאים, בראיון עתונאי, בנאום במקום פומבי, בשידור, בעתון או בספר.

מעשה ששדלן נדרש להיתר כתנאי לביצועו, לפי פרק י"ב לחוק הכנסת,

(2) התשנ"ד–1994* (בסעיף זה – חוק הכנסת), בשינויים המחויבים;

*לנוחותכם, להלן סעיף 66(א) לחוק האמור:

.66 היתר לשדלן

(א) לא יפעל שדלן בכנסת אלא בהיתר מאת הוועדה; האמור יחול גם על ישיבת ועדה של הכנסת המתקיימת מחוץ למשכן הכנסת.

* הצעת חוק מס' פ/5222/25 (מספר פנימי: 2224634); הועברה לוועדה ביום כ"א בשבט התשפ"ה (19 בפברואר 2025).

1 ס"ח התש"ם, עמ' .210

מעשה האסור על שדלן לפי סעיף 69(א) לחוק הכנסת*, בשינויים

(3) המחויבים;

*לנוחותכם, להלן נוסח הסעיף האמור:

.69 איסורים

(א) לא יעשה שדלן אחד מאלה:

(1) יציע או יעניק לחבר הכנסת טובת הנאה במסגרת מאמציו לקדם את ענייניהם של לקוחותיו;

(2) יטעה את חבר הכנסת ביחס לעובדה מהותית כלשהי בקשר לפעילות הפרלמנטרית של חבר הכנסת;

(3) ינקוט פעולות לשכנוע חבר הכנסת באמצעים פסולים, לרבות לחץ, איום, פיתוי או הבטחה לטובת הנאה;

(4) יביא את חבר הכנסת להתחייב כלפי השדלן או לקוחותיו כי יצביע או יפעל בדרך מסוימת;

(5) יפעל כאמור בפסקאות (1) עד (4) כלפי אדם המנוי בסעיף 67)2(

(6) יפגע, בפעילותו כשדלן, פגיעה ממשית בכבוד הכנסת או חבריה;

(7) יפנה, בכתב או בכל פה, בקשר לפעילותו כשדלן, לעובד מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

מעשה המהווה פעילות בחירות כהגדרתה בסעיף 1 לחוק מימון

(4) מפלגות, התשל"ג–1973*.

*לנוחותכם, להלן נוסח ההגדרה האמורה:

"פעילות בחירות" – אחת או יותר מהפעילויות המנויות להלן שבוצעה שלא בידי מפלגה או גוף הקשור לסיעה:

(1) יצירת מאגר מידע ובו פרטים מזהים של בוחרים בבחירות לכנסת לצד מידע בדבר כוונות ההצבעה שלהם בבחירות, לשם ביצוע הפעילויות האמורות בפסקאות (2) עד

(4) שלהלן, ושלא לשם מכירתו למפלגה;

(2) הסעת בוחרים ביום הבחירות לכנסת, שלא לפי חוק ושלא בתמורה מלאה, לשם הבטחת הצבעתם בשל כוונות ההצבעה שלהם בבחירות;

(3) פנייה ישירה בתקופת הבחירות לבוחרים בעלי עמדות פוליטיות מסוימות שמטרתה להשפיע עליהם להצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת או להימנע מלהצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת;

(4) תעמולה באמצעות מודעות פרסום, שמטרתה להשפיע על בוחרים להצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת או להימנע מלהצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת.

(*)

לדיון: האם להוסיף – קריאה להטלת חרם על מדינת ישראל;

פעילות דה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל; שיתוף פעולה עם ארגון טרור מוכרז או פעיל טרור מוכרז; שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית.

לא הגישה עמותה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) – על התרומות מישויות

(ה) מדיניות זרות עליהן דווח בדוח הכספי לפי סעיף קטן (ב)(1), יוטל מס בשיעור הקבוע בסעיף 126(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]*.

*לנוחותכם, להלן סעיף 126(א) האמור:

.126 מס חברות

(א) על הכנסתו החייבת של חבר-בני-אדם יוטל מס שייקרא "מס חברות", בשיעור של %.23

(ו) הגישה עמותה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) ופעלה באופן המנוגד להודעה – הוראות סעיף קטן (ה) יחולו על התרומות מישויות מדיניות זרות עליהן

(1) דווח בדוח הכספי לפי סעיף קטן (ב)(1);

2

לצורך חישוב מס החברות על התרומות לפי פס' (1), יקראו את סעיף

(2) 126 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] כאילו במקום "%23" בא "%46";

אגרת בית המשפט בעתירה המוגשת לבית המשפט הגבוה לצדק על ידי

(ז) עמותה שציינה באחד הדוחות הכספיים שהגישה לפי סעיף 36 בשלוש השנים שקדמו להגשת העתירה, כי קיבלה תרומות כאמור בסעיף קטן (ד), תהיה בשיעור של שקלים חדשים."

לדיון: סכום

האגרה.

תיקון סעיף 49

.2

הוספת פרק ח'1

.3

בסעיף 49 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:

העמותה פרסמה ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל , ועל "(7) פי תוכנה של הקריאה והנסיבות שבהן פורסמה יש אפשרות סבירה שהקריאה תביא להטלת החרם; בפסקה זו, "חרם על מדינת ישראל" – כהגדרתו בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–2011;

הוטלו על העמותה שני עיצומים כספיים בשל הפרת חובה כאמור בסעיף 62א,

(8) בתוך שלוש שנים.".

אחרי סעיף 62 לחוק העיקרי יבוא:

"פרק ח':1 עיצומים כספיים

סימן א': הטלת עיצום כספי

לדיון: סכום

העיצום.

עיצום כספי

62א. היה לרשם יסוד סביר להניח כי עמותה הפרה חובה

כאמור בסעיפים 2 או 5א(א) עד (ג) לחוק חובת גילוי

לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א–

,2011 או שפעלה באופן המנוגד להודעה שהגישה לפי

סעיף 36א(ד), רשאי הוא להטיל עליה עיצום כספי בסך

____ שקלים חדשים.

עדכון עיצום כספי

עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום

62ב. (א)

מסירת הדרישה לתשלומו, ואם הוגש ערעור ובית

המשפט הדן בערעור לא הורה על תשלומו, לפי סכומו

המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

הרשם רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי

(ב) באחד בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד

מהמדד האחרון שפורסם לפני העדכון לעומת המדד

האחרון שפורסם לפני תחילתו של חוק זה; כן רשאי

הרשם לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב

שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים.

הרשם יפרסם, בהודעה ברשומות, את סכום

(ג) העיצום הכספי המעודכן.

3

היה לרשם יסוד סביר להניח כי עמותה הפרה

(א) הוראה מההוראות המפורטות בסעיף 62א, ובכוונתו

להטיל עליה עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור

לעמותה הודעה על הכוונה להטיל עליה עיצום כספי

הודעה על כוונת חיוב 62ג.

(בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

בהודעה על כוונת חיוב יציין הרשם, בין השאר,

(ב) את אלה:

המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה)

(1) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;

סכום

(2) לתשלומו;

העיצום

הכספי

והתקופה

זכותה של העמותה לטעון את טענותיה

(3) לפני הרשם לפי הוראות סעיף 62ד;

זכות טיעון

62ד. עמותה שנמסרה לה הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות

סעיף 62ג רשאית לטעון את טענותיה, בפני הרשם,

בכתב או בעל פה לפי החלטת הרשם, לעניין הכוונה

להטיל עליה עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים

ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הרשם להאריך את

התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45

ימים.

החלטת הרשם

ודרישת תשלום

הרשם יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו

62ה. (א)

לפי סעיף 62ד, אם להטיל על העמותה עיצום כספי,

ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי

הוראות סעיף 62ו.

(ב) החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) –

להטיל על העמותה עיצום כספי – ימסור

(1) לה דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי

(בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין

השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת

התקופה לתשלומו;

שלא להטיל על העמותה עיצום כספי –

(2) ימסור לה הודעה על כך, בכתב.

בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב)

(ג) יפרט הרשם את נימוקי החלטתו.

4

לא טענה העמותה את טענותיה לפי הוראות

(ד) סעיף 62ד בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו

את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה,

כדרישת תשלום שנמסרה לעמותה במועד האמור.

הוגש ערעור על החלטת הרשם כאמור בסעיף

(ה) קטן (א), לא ישולם העיצום הכספי אלא אם כן הורה

בית המשפט אחרת.

הרשם אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום

(א) הנמוך מהסכום הקבוע בפרק זה אלא לפי הוראות סעיף

קטן (ב).

סכומים מופחתים

62ו.

המועד לתשלום

העיצום הכספי

62ז.

ריבית שקלית ודמי

פיגורים

62ח. לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת

הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו,

ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה בשינויים

המחויבים; בחוק זה, חוק פסיקת ריבית והצמדה –

חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–.1961

גבייה

62ט. עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק

המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–

.1995

שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור

(ב) ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע

מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל

עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק

זה, בשיעורים שיקבע.

העמותה תשלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום

מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 62ה.

סימן ב': התראה מינהלית

התראה מינהלית

היה לרשם יסוד סביר להניח כי עמותה הפרה

(א) חובה כאמור בסעיף 62א, והתקיימו נסיבות שקבע שר

המשפטים, רשאי הרשם, במקום להטיל עליה עיצום

כספי לפי הוראות סימן א', למסור לה התראה מינהלית

לפי הוראות סימן זה.

62י.

בהתראה מינהלית יציין הרשם מהו המעשה

(ב) המהווה את ההפרה, נסיבות ביצועו ומועד ביצועו, יודיע

לעמותה כי עליה להפסיק את ההפרה, וכן יציין את

זכותה של העמותה לבקש את ביטול ההתראה לפי

הוראות סעיף 62יא.

5

בקשה לביטול

התראה מינהלית

נמסרה לעמותה התראה מינהלית כאמור בסעיף

62יא. (א)

62י, רשאית היא לפנות לרשם, בכתב, בתוך 45 ימים,

בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים

אלה:

(1) העמותה לא ביצעה את ההפרה;

המעשה שביצעה העמותה, המפורט

(2) בהתראה, אינו מהווה עבירה;

הרשם רשאי להאריך את התקופה האמורה

(ב) בסעיף קטן (א) מטעמים מיוחדים שיירשמו.

קיבל הרשם בקשה לביטול התראה מינהלית,

(ג) לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את

ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה

על כנה; החלטת הרשם תינתן בכתב ותימסר לעמותה

בצירוף נימוקים.

סימן ג': הוראות שונות לעניין עיצום כספי

ערעור

על החלטת הרשם לפי סעיף 62ה ניתן לערער

62יב. (א)

לבית משפט השלום, בתוך שלושים ימים מיום קבלת

הדרישה.

שולם העיצום הכספי והתקבל הערעור, יוחזר

(ב) הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, ויחולו הוראות

חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים

המחויבים.

על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער

(ג) ברשות.

פרסום

הטיל הרשם עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם

62יג. (א)

באתר האינטרנט של רשות התאגידים את הפרטים

שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול

דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום

(2) הכספי ונסיבות ההפרה;

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות

(4) שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור

ההפחתה;

6

פרטים על אודות העמותה המפרה,

(5) הנוגעים לעניין;

(6) שמה של העמותה המפרה.

הוגש ערעור לפי סעיף 62יב, יפרסם הרשם

(ב) בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור

ואת תוצאותיו, באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן

(א).

על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הרשם

(ג) פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה

מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח–

,1998 וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה

שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור

לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

פרסום לפי סעיף זה יהיה לתקופה של ארבע

(ד) שנים; בפרסום כאמור יישם הרשם אמצעים

טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל

האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט

של רשות התאגידים בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש

אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.

שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי

(ה) לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים

בסעיף זה.

שמירת אחריות

פלילית

אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכותו של

62יד. (א)

תובע להגיש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה שעליה

ניתן להטיל עיצום כספי לפי פרק זה, מטעמים

שיירשמו; לענין זה, "תובע" – כמשמעותו בסעיף 12

לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–.1982

הוגש נגד המפר כתב אישום כאמור בסעיף קטן

(ב) (א), לא יחויב בתשלום העיצום הכספי לפי פרק זה, ואם

שולם – יורה הרשם על החזרת הסכום ששולם למפר,

בתוספת ריבית שקלית, ויחולו הוראות חוק פסיקת

ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים."

תיקון סעיף 66

.5

בסעיף 66(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4)

הפחתת סכום עיצום כספי, לפי סעיף 62ו."

7

תחילה

.6

תחילתו של פרק ח'1 שנה מיום פרסומו של חוק זה, ובלבד שעד לאותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיף 66(א)(4); לא הותקנו תקנות כאמור עד לאותו מועד, ידחה שר הפנים, בצו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, את מועד תחילתו של פרק ח'1 לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.

* מוצע לדון בהחלת ההוראות המפורטות לעיל גם על חברות לתועלת הציבור.

8

20 יולי 2025

לכבוד

ועדת חוקה חוק ומשפט

הנדון: התנגדות להצעת חוק העמותות המתוקנת (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה – 2024 נייר עמדה מעודכן בעקבות פרסום נוסח חדש

נייר העמדה המעודכן שלנו עומד על כך שהצעת החוק גם בנוסחה המתוקן היא מתקפה ישירה על עצם קיומה של חברה אזרחית עצמאית בישראל. זהו צו השתקה ברור של החברה האזרחית ונדבך נוסף בהפיכה המשטרית.

" אחים ואחיות לנשק למען הדמוקרטיה" היא עמותה שהוקמה כדי להגן על מדינת ישראל מפני ניסיון ההפיכה המשטרית שמאיימת על הדמוקרטיה הישראלית. אנו פועלים למען שמירה על ישראל חזקה יהודית, דמוקרטית, ליברלית ושוויונית לדורות על פי ערכי ורוח מגילת העצמאות. מתוקף כך אנו מתנגדים בתוקף להצעת החוק המתוקנת שפורסמה ביום ,16.7.25 חמורה לא פחות מההצעה המקורית, ומהווה מכה קשה נוספת לדמוקרטיה הישראלית.

הצעת החוק המתוקנת חושפת את מטרתה: צו השתקה ברור לחברה האזרחית

הצעת החוק המתוקנת חושפת את מטרתה האמיתית: השתקה מוחלטת של הביקורת האזרחית על הממשלה.

ההצעה החדשה דורשת מעמותות הנתמכות מישויות מדיניות זרות להתחייב למשך שלוש שנים שלא לבקר את מדיניות הממשלה, שלא לעסוק בפעילות בכנסת ולהימנע מכל מעשה שאסור על שדלן, ושלא לעסוק ב"פעילות בחירות". זוהי למעשה דרישה מארגונים אזרחיים לוותר על תפקידם הדמוקרטי הבסיסי - לשמש כגוף מפקח ומבקר על השלטון.

עמותה שמקבלת מימון זר תוכל לבחור בין שתי אפשרויות בלבד: לוותר על זכותה לביקורת ולמעורבות פוליטית לגיטימית, או לשלם מס בשיעור %23 שעלול למחוק את יכולתה לפעול. אם תבחר להתחייב ותפר את התחייבותה, היא תחויב במס כפול בשיעור %.46 זוהי למעשה יצירת מעמד שני בחברה האזרחית, שבו עמותות מסוימות נדרשות לוותר על זכויות יסוד על מנת להמשיך להתקיים.

פגיעה קשה בזכויות יסוד ובמבנה הדמוקרטי

הצעת תיקון החוק יוצרת אפליה מובנית בין עמותות על בסיס מקורות המימון שלהן. עמותות הנתמכות מתורמים פרטיים זרים אינן כפופות לכל הגבלה, ואילו עמותות הנתמכות מישויות מדיניות זרות כפופות להגבלות דרקוניות. הבחנה זו היא שרירותית וחסרת הצדקה, ומטרתה היחידה היא לפגוע בעמותות המבקרות את מדיניות הממשלה.

מעבר לכך, החוק מעניק לרשם העמותות - גוף מנהלי הכפוף לממשלה - סמכויות שיפוטיות רחבות להטלת עיצומים ופרסום פומבי של עמותות. ועוד, החוק גם מטיל אגרות מוגברות על עתירות של עמותות הנתמכות מישויות זרות, מה שמהווה פגיעה ישירה בזכות הגישה לערכאות ויצירת מחסום כלכלי למימוש זכויות.

הפרדוקס הדמוקרטי: מיסוי ביקורת על השלטון

הצעת החוק יוצר אבסורד דמוקרטי: מי שרוצה לממש את זכותו הדמוקרטית הבסיסית לבקר את הממשלה - נדרש לשלם עליה מס. במדינה דמוקרטית, הביקורת על השלטון היא זכות וחובה אזרחית, והיא צריכה להיות נגישה ופתוחה, ללא מחסומים כלכליים. זהו עיוות יסודי של העקרונות הדמוקרטיים ויצירת חסמים כלכליים למימוש זכויות יסוד.

נדבך נוסף בהפיכה המשטרית

לא פחות מגרסתה המקורית, הצעת החוק המתוקנת היא נדבך נוסף במתקפה השיטתית על מוסדות הדמוקרטיה הישראלית. לאחר ניסיון לנטרל את הרשות השופטת באמצעות "הרפורמה המשפטית", מגיע כעת הניסיון לנטרל את החברה האזרחית באמצעות תיקון חוק העמותות. המטרה היא יצירת משטר ללא איזונים ובלמים, שבו הממשלה יכולה לפעול ללא ביקורת או פיקוח חיצוני .

ארגוני החברה האזרחית ממלאים תפקיד חיוני בהבטחת ביקורת ופיקוח על פעולות הממשלה, ובקידום זכויות אדם ושלטון החוק. החוק לא מספק כל מנגנון מידתי להתמודדות עם חששות לגיטימיים מהשפעה זרה במקום שקיפות מוגברת הוא מציע השתקה מוחלטת, במקום דיאלוג פתוח הוא מטיל עונשים כלכלייםמקפחים, ובמקום חיזוק הביקורת הדמוקרטית הוא פועל לחיסולה.

השפעות חמורות על החברה הישראלית ומעמדה הבינלאומי

רבות מהעמותות הנפגעות פועלות למען זכויות מיעוטים, רווחת הפרט, הגנת הסביבה, זכויות אדם בשטחים, וקידום דו- קיום וסובלנות. חיסול עמותות אלה יפגע באופן ישיר ברכיבים החלשים ביותר בחברה הישראלית ויחסל מנגנונים חיוניים להגנה על זכויות אדם ושלטון החוק.

מבחינה בינלאומית, החוק יציג את ישראל כמדינה המדכאת את החברה האזרחית שלה, בניגוד גמור לערכים דמוקרטיים ולהתחייבויותיה הבינלאומיות. זה יגרום נזק חמור למעמדה של ישראל בקהילה הבינלאומית ויחזק את אלה הטוענים שישראל אינה דמוקרטיה אמיתית.

מכונת הרעל מפיצה פרסומים שקריים ומגמתיים

לקראת סוף השבוע האחרון הפיצו ראש הממשלה ויו"ר הועדה הזו, ידיעות אודות דוח שפרסם הקונגרס האמריקאי1 - דוח מגמתי ומטעה שמהווה בעצמו התערבות פוליטית בוטה בענייני ישראל. הידיעות שוכפלו ודוקלמו על ידי השופרות הנאמנים של מכונת הרעל. ביניהם גורמים המקבלים מימון ישיר ועקיף מהממשלה ומגורמים זרים בעצמם.

הדוח טוען כי ממשל ביידן השתתף בשנת 2023 במימון ההתנגדות להפיכה המשטרית, באמצעות סכומים משמעותיים שהועברו לארגונים אזרחיים הפועלים בישראל. טענות אלו מבוססות על פרסומים כוזבים מנותקים מהמציאות .

העיתוי אינו מקרי: הדוח הופץ במקביל לפרסום הצעת החוק המתוקנת, ערב קידומה לקריאה ראשונה, ועל רקע האווירה הפוליטית הרוחשת של טרום בחירות. הפרסום מתעלם בנוחיות מאזכור המימון הזר המסיבי, הגלוי והנסתר, של שופרות מכונת הרעל עצמן וההרס שהן מביאות על הדמוקרטיה הישראלית. וכל זאת בעיצומה של חקירה המתנהלת נגד אנשי לשכתו של ראש הממשלה בדבר התערבות מדינת אויב בעניינים הפנימיים של ישראל , ובמקביל להזמנת התערבות הממשל האמריקאי במערכת המשפט הישראלית.

להסרת כל ספק: עמותת אחים ואחיות לנשק לא קיבלה מעולם תרומות מישות מדינית זרה - אמריקאית או אחרת. כל התרומות לעמותה מדווחות, מפוקחות ומבוקרות כנדרש בחוק.

סיכום עמדתנו

הצעת החוק המתוקנת מהווה פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית ובחברה האזרחית שהיא נדבך חיוני בה.

החוק אינו מידתי, מפלה, ועלול לגרום נזק רב לארגונים המספקים שירותים חיוניים לאוכלוסיות מוחלשות.

כמדינה דמוקרטית, ישראל זקוקה לחברה אזרחית חזקה ופעילה, וחוק זה יחסל אותה למעשה.

את התיקון יש לראות בהקשר הרחב יותר של ההפיכה המשטרית וניסיונות הממשלה לפרק כל גורם מאזן ובולם שעלול לאיים על התקדמותה, בניתוק מוחלט מקול העם. בעוד אזרחי המדינה דורשים את החזרת החטופים, משפחות מתפרקות תחת עול המילואים, קהילות שלמות מפוזרות בבתים ארעיים, בעלי עסקים קורסים, מעמדנו בעולם הולך ומתדרדר ועמל עמנו יורד לטמיון, מוצאת לה הממשלה זמן להתעסק בחיזוק שלטונה. לכן הצעתנו בהקשר של הצעת החוק היא לגנוז אותה, ולחזור ולעסוק בחוסן הישראלי, השבת החטופים וסיום המלחמה.

1 -Anti of Funding s’Administration Biden-Harris The ,Judiciary the on Committee ,States United the of Congress 2025 Jul 17 , Organizations Governmental Non Netanyahu

אנו קוראים לחברי הוועדה לדחות את הצעת החוק המתוקנת במלואה, לקדם חלופות מידתיות הכוללות שקיפות מוגברת מבלי לפגוע בחופש הפעילות, לשמור על החברה האזרחית כנדבך חיוני במערכת הדמוקרטית, ולהתנגד להמשך ההפיכה המשטרית.

בכבוד רב,

איתן הרצל, מנכ"ל

אחים ואחיות לנשק למען הדמוקרטיה

העתקים:

ראש הממשלה - מר בנימין נתניהו

שר המשפטים - מר יריב לוין

היועצת המשפטית לממשלה - עוה"ד גלי בהרב מיארה

04 מאי 2025

לכבוד

ועדת החוקה חוק ומשפט

הנדון: התנגדות להצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות זרה), התשפ"ה - 2024

'אחים ואחיות לנשק למען הדמוקרטיה' היא עמותה שהוקמה כדי להגן על מדינת ישראל מפני ניסיון ההפיכה המשטרית שאיימה על הדמוקרטיה הישראלית, ושמה לה למטרה לפעול למען שמירה על ישראל חזקה יהודית, דמוקרטית, ליברלית ושוויונית לדורות על פי ערכי ורוח מגילת העצמאות. מתוקף כך אנו מתנגדים בתוקף להצעת חוק העמותות כפי שפורסמה באתר הכנסת, וזאת מהסיבות המפורטות מטה.

הצעת החוק המבקשת להטיל מס בשיעור %80 על תרומות המתקבלות מישויות מדיניות זרות מהווה פגיעה חמורה בחברה האזרחית בישראל, בדמוקרטיה הישראלית, ובמעמדה הבינלאומי של המדינה. היא אינה מידתית, מפלה, ועלולה לגרום נזק רב לארגונים המספקים שירותים חיוניים לאוכלוסיות מוחלשות. יש לדחות הצעת חוק זו ולקדם חלופות שיבטיחו שקיפות ואחריות מבלי לפגוע בחברה האזרחית ובדמוקרטיה.

ההצעה היא ניסיון להשתקת ארגונים אזרחיים ופגיעה בחופש הביטוי

הטלת מס כבד על תרומות מישויות זרות היא ניסיון להשתיק קולות ודעות מגוונים בחברה הישראלית שאינם רוקדים לחליל הממשלה. הרי נפגעי ההצעה הם בעיקר ארגוני זכויות אדם וחברה אזרחית, ארגוני סביבה, ארגוני דו-קיום ושלום.

נתונים משנת 2022 מלמדים כי 178 עמותות קיבלו בשנה זו מימון מישות מדינית זרה. החוק צפוי לחול על 96 עמותות מתוך אלה (כאלה שמחזורן מעל 100 אלף ₪ ושאינן מתוקצבות על ידי המדינה). בשנת 2022 הסכום המצטבר שנתרם כמימון זר ל-96 עמותות אלה היה 116 מיליון ₪, כאשר מעל %80 מסכום זה הועבר ל-29 עמותות כמקור הכנסתן העיקרי.

הטלת מס בשיעור חסר תקדים של %80 מאיינת את כדאיות התרומה, ותפגע באופן קריטי באותן עמותות שנתמכות בעיקרן ממימון זר. השימוש במדיניות פיסקלית כדי לצמצם ביקורת על מדיניות ממשלה היא כלי של משטרים חשוכים. ואילו בדמוקרטיה בריאה, פלורליזם מתיר מגוון דעות ועמדות, גם כאלה המבקרות את מדיניות הממשלה (אך לא כאלה המבקשות לפגוע בדמוקרטיה עצמה!). חופש הביטוי הוא זכות יסוד בדמוקרטיה, והגבלתו באמצעות חקיקה פיסקלית מהווה פגיעה חמורה בעקרונות הדמוקרטיים.

ההצעה היא פגיעה בשוויון

הניסיון להשתיק ביקורת היא אפליה פסולה ומנוגדת לעקרון השוויון. חוסר המידתיות בהטלת מס בגובה %80 הוא הלכה למעשה איסור על קבלת תרומות ממקורות זרים. זוהי גם פגיעה קשה בחופש ההתאגדות ובזכות לקבל מימון. וזאת במקום ליישם מנגנונים מידתיים יותר במקרה של חשש מהשפעה אסורה, למשל קיום דיאלוג פתוח וחיזוק מנגנוני השקיפות הקיימים, מבלי לפגוע בפעולתם של הארגונים.

דברי ההסבר להצעת החוק מתייחסים לצורך למנוע השפעה זרה על מדיניות העמותות באמצעות מימונן. גישה זו משקפת אבסורד של סטנדרט כפול ביישום מדיניות הממשלה. ראשית, מכיוון שמדינת ישראל נסמכת בתחומים רבים על מימון זר, הן בסקטור הציבורי והן בסקטור הפרטי. שנית, מכיוון שהחוק אינו מתייחס לתרומות פרטיות זרות, המהוות מקור מימון משמעותי לעמותות וגופים שונים, ומן הסתם גם למקור זה עשויה להיות השפעה על מדיניות גופים אלה. ושלישית, החוק פותר עמותות מתוקצבות מהטלת המס החדש, ולכן פוסח על עמותות המקיימות את מדיניות הממשלה. מכאן ברור שהחוק מכוון להקשות על פעילות לעומתית לממשלה.

שלילת הגישה לערכאות היא פגיעה בזכויות האדם

הצעת החוק מבקשת למנוע מעמותות הנתרמות בעיקרן מישויות מדיניות זרות את זכות הגישה לבית המשפט בישראל. בכך היא שוללת את סמכות בתי המשפטי לפי חוק יסוד השפיטה ומהווה פגיעה משמעותית ביסודות הדמוקרטיה. זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד בדמוקרטיה. מניעת זכות זו מארגונים המייצגים אינטרס ציבורי פוגעת בעקרון היסוד של נגישות לצדק ולסעד משפטי, ופוגעת ביכולת של קבוצות מוחלשות להגן על זכויותיהן.

שלילת הגישה לערכאות היא פגיעה ביסודות הדמוקרטיה

עקרון הפרדת הרשויות מכתיב שמערכת המשפט תהא רשות עצמאית שאמורה לפקח על חוקיות פעולות הממשלה. ארגונים מהסוג הנפגע מסייעים לשמירה על האיזונים הללו ולהגנה על זכויות אדם ואזרח - ערכי יסוד בכל משטר דמוקרטי. ללא גישה של ארגונים שמהווים גורם ביקורתי ומפקח על הממשלה, לבתי המשפט, נפגע האיזון החיוני בין הרשויות.

ההצעה היא פגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל

מעבר לפגיעות המהותיות שהזכרנו למעלה, השלכה נוספת היא פגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל כשזו הופכת ומציגה את עצמה כמדינה הפועלת לדיכוי החברה האזרחית.

ההצעה היא נדבך נוסף בהפיכה המשטרית

הצעת החוק מתווספת לרשימה הארוכה של ניסיונות הקואליציה לפרק את אושיות הדמוקרטיה הישראלית.

ארגוני החברה האזרחית ממלאים תפקיד חיוני בהבטחת ביקורת ופיקוח על פעולות הממשלה, ובקידום זכויות אדם ושלטון החוק. מטרת החוק כאמור היא החלשת הפיקוח האזרחי על רשויות השלטון, צרופה מושלמת להפיכה המשטרית.

אם תתקבל ההצעה, ארגון אזרחי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, סביר שיעלם, ובכל מקרה לא יוכל לפנות לערכאות. כאשר מונעים מארגונים לאתגר החלטות שלטוניות בבתי משפט, השלטון יכול לפעול ללא ביקורת משפטית מספקת, מבלי להסביר ולנמק את החלטותיו בפומבי, ולכן יש בכך צמצום של השקיפות השלטונית.

לסיכום, אנו קוראים לחברי הוועדה להתנגד להצעת החוק אשר מהווה רק עוד נדבך בחקיקה הבלתי חוקתית של המהפכה המשטרית.

בכבוד רב,

איתן הרצל, מנכ"ל

אחים ואחיות לנשק למען הדמוקרטיה

העתקים:

ראש הממשלה - מר בנימין נתניהו

שר המשפטים - מר יריב לוין

היועצת המשפטית לממשלה - עוה"ד גלי בהרב מיארה

כ"ד תמוז תשפ"ה

20 יולי 2025

לכבוד

חברי וחברות הכנסת

הנדון: הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-2024 נייר עמדה מטעם המרכז הרפורמי לדת ומדינה המרכז הרפורמי לדת ומדינה, הזרוע הציבורית והמשפטית של התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר), מתנגד להצעת החוק שבנדון, הטומנת בחובה פגיעה קשה ובלתי חוקתית בקשת רחבה של ארגוני חברה אזרחית הפועלים למען הציבור בישראל וכן בערכי הדמוקרטיה, בראשם חופש הביטוי וחופש ההתאגדות.

הצעת החוק החדשה - תמצית

.1 ביום 22.7.2024 פורסם נוסח מעודכן של הצעת החוק מטעם יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, חה"כ שמחה רוטמן, המשנה את הצעת החוק הראשונית מן היסוד והמעגן שורה של הגבלות דרקוניות ואנטי-דמוקרטיות על עמותות המקבלות תרומות מישות מדינית זרה (מדינות, ארגונים בינ"ל ו גופים מדינתיים כגון קרנות) שבמסגרת פעילותן מבקרות את פעילות הממשלה באמצעות פעילות מחאה, פעילות "בעלת אופי מדיני" או פעילות בכנסת.

.2 פגיעה בחופש הביטוי וההתאגדות - הצעת החוק החדשה מבקשת להטיל על עמותות המקבלות תרומות מישות מדינית זרה בשיעור מסוים (שטרם נקבע), הגבלות ואיסורים חסרי תקדים הפוגעים פגיעה קשה בחופש הביטוי וההתאגדות, בהם:

א. איסור להעביר ביקורת על מדיניות הממשלה;

ב. איסור על השתתפות בהפגנות בעלות אופי מדיני;

ג. איסור על חברות בהנהלה של מפלגה או גוף מדיני , ארגון אסיפות בעלות אופי מדיני וכן השתתפות בתעמולה לבחירות לכנסת או לרשויות המקומיות;

ד. איסור על פעילות שדלנות (לובי) בכנסת ובישיבות הכנסת;

ה. איסור על פעילות בחירות (כהגדרתה בחוק מימון מפלגות) לרבות יצירת מאגר מידע של בוחרים פוטנציאליים, הסעות לקלפי, פנייה לבוחרים פוטנציאליים בתקופת בחירות ועוד.

.3 על-פי הצעת החוק, על עמותה המקבלת תרומות מישות מדינית זרה לצרף לדוח הכספי שלה הודעה במסגרתה מצהירה העמותה שתפעל בהתאם לאיסורים הנ"ל במשך 3 שנים, שאם לא כן – תוטל על העמותה סנקציה כספית בשיעור של %23 מהתרומות מישות מדינית זרה (לפי שיעור מס חברות).

.4 זאת ועוד, על עמותה שהצהירה שתעמוד באיסורים כאמור אך פעלה בניגוד להצהרתה – תוטל סנקציה כספית כפולה בשיעור של %46 מהתרומות מישות מדינית זרה.

.5 הצעת החוק מבקשת להוסיף סמכות לרשם העמותות ל הטלת עיצומים כספיים (בסך שטרם נקבע) על עמותות שמקבלות תרומות מישות מדינית זרה בשני מקרים:

א. מקרה בו עמותה אינה עומדת בחובות הגילוי והדיווח החלות עליה כיום בהתאם להוראות החוק העמותות המחייבות דיווח על תרומות מישות מדינית זרה – מקרים שכיום מטופלים בעיקר באמצעות הליכי פיקוח מינהליים ובמקרים רבים מקורם ב שגיאות טכניות וכיו"ב.

ב. מקרה בו עמותה פועלת בניגוד להצהרתה שלא תעסוק בביקורת על הממשלה,

פעילות מדינית/פוליטית וכיו"ב. דהיינו, מדובר בסנקציה כפולה – עיצום כספי שיוטל על העמותה בנוסף ל"מיסוי" חסר תקדים בשיעור של %46 מהתרומות.

.6 פגיעה בזכות הגישה לערכאות שיפוטיות - הצעת החוק מבקשת להגביל את האפשרות להגיש עתירה לבג"ץ של עמותות שקיבלו תרומות מישות מדינית זרה ב-3 השנים שקדמו להגשת העתירה, באמצעות הטלת אגרת בית משפט בשיעור מיוחד (שטרם נקבע) – הגבלה שמשמעותה פגיעה משמעותית בזכות הגישה לערכאות שיפוטיות, שהוכרה כאמור כזכות יסוד חוקתית בשיטת המשפט שלנו.

השלכות הצעת החוק

.7 הצעת חוק זו תפגע פגיעה קשה ואף אנושה במגוון רחב של מאות 1 ארגונים ועמותות התורמים תרומה משמעותית לחברה ולמדינת ישראל, העוסקים בפעילות חברתית, תרבותית, משפטית, סביבתית במגוון רחב של תחומים, לרבות סיוע לניצולי שואה והנצחת זיכרון השואה, תרבות ואמנות, סיוע לאוכלוסיות מוחלשות ומיעוטים, ארגוני סביבה, ארגוני נשים, ארגוני סיוע משפטי, זכויות אדם ועוד.

.8 חלק מעמותות אלו אינן נתמכות על- ידי המדינה אלא ממומנות מכספי תרומות בלבד, לעיתים בעיקר מכספי תרומות מדינות זרות, ארגונים בינלאומיים או קרנות מדינתיות,

1 בהתאם לנתונים המפורסמים באתר גיידסטאר, בשנת 2023 קיבלו כ- 200 עמותות תרומות מישות מדינית זרה.

רובם המכריע ממדינות שלהן יחסים קרובים וידידותיים עם ישראל כגון ארה"ב, גרמניה והאיחוד האירופי. בעבור אותן עמותות, מהווה הצעת חוק זו מכת מוות שתביא להפסקת פעילותן.

.9 זאת ועוד, הצעת החוק הנוכחית מתמקדת באופן בוטה וחסר תקדים בהשתקת עמותות ה מביעות ביקורת על מדיניות הממשלה ולוקחות חלק במחאה כנגד הממשלה, כאשר היא מתנה את האפשרות להמשיך לקבל תרומות מישות מדינית זרה בהימנעות מביקורת על הממשלה, פעילות מחאה ואפילו קידום מדיניות בכנסת ובוועדות הכנסת – פעילות לגיטימית המבוצעת בשגרה על-ידי רובם המוחלט של הארגונים, החברות והגופים המסחריים בארץ המבקשים לקדם אינטרסים ציבוריים או פרטיים שונים.

.10 בהקשר זה יוזכר כי בניגוד לנטען, אין מדובר ב סוכנים זרים אלא בעמותות ישראליות שהוקמו על- ידי חבר בני אדם פרטיים לצורך קידום מטרות ציבוריות שונות ופעילותן הציבורית, החברתית והמשפטית, עומדת בליבת חופש הביטוי וחופש ההתאגדות שהם כידוע מערכי היסוד של שיטת המשפט הישראלית.

.11 לפיכך, אין כל הצדקה להטיל על עמותות פרטיות הגבלות האוסרות על פעילות פוליטית/מדינית החלות על עובדי מדינה מסוימים (בהתאם לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי"ט- 1959)) , שתכליתן שמירה על ממלכתיות השירות הציבורי ואכיפתן מתבצעת במישור יחסי העבודה בין עובדי המדינה לבין המדינה כמעסיקתם (ראה לעניין זה: ע"ע (ארצי) 11297-04-23 שאול כהן - מדינת ישראל (נבו

26.6.2023)).

.12 הצעת החוק גם לוקה בהפליה ובחוסר סבירות בכך שהיא עוסקת אך ורק בתרומות מישויות זרות שמועברות בצורה שקופה ומוסדרת על פי כללים ותבחינים ברורים, ולא בתרומות מגורמים או ארגונים פרטיים זרים, העוסקים בפעילות "פוליטית" או "מדינית" ועשויים באותה המידה לממן "סוכני שי נוי" מטעם אינטרסים זרים והמתנהלים בחוסר שקיפות מוחלט ומממנים בין היתר שורה של ארגוני ימין. כך, תרומות מגורמים זרים פרטיים ועלומי שם זוכות לחסינות חוקית ואילו על תרומות ממדינות וארגונים בינ"ל המקדמים בשקיפות ערכים דמוקרטיים וזכויות אדם מוטלות סנקציות חסרות תקדים שאין להם אח ורע בעולם הדמוקרטי. בכך נחשפת תכליתו האמיתית של החוק, המבקש לפגוע באופן ממוקד ומפלה בארגוני זכויות אדם וארגונים המבקרים את מדיניות הממשלה.

.13 לאור האמור, אין כל הצדקה להטלת הסנקציות החמורות המוצעות בחוק – של עיצומים כספיים, "מיסוי" בשיעור גבוה והגבלת הגישה לערכאות באמצעות אגרה מיוחדת, זאת בפרט כאשר כבר כיום ישנן בחוק העמותות הוראות ה אוסרות למשל על רישום עמותה

ש"מ טרה ממטרותיה שוללת את קיומה של מדינת ישראל או את אופי יה הדמוקרטי, או אם יש יסוד סביר למסקנה כי העמותה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות".

.14 יצוין כי אין בעולם אח ורע לחקיקה דומה המגבילה ופוגעת בארגוני חברה אזרחית, למעט במדינות לא- דמוקרטיות או המאופיינות בתהליכי נסיגה דמוקרטית כגון הונגריה ופולין.

לפיכך, ונוכח העובדה שהצעת החוק מטילה מגבלות על תרומות ממדינות ידידותיות שלהן יחסי חוץ ומסחר טובים וקרובים עם ישראל, עשויה הצעת החוק לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל וביחסי החוץ שלה עם מדינות וארגונים בינלאומיים חשובים כגון ארה"ב, גרמניה, האיחוד האירופי ועוד, המבקשים לתרום לעמותות העוסקות בתחומים ראויים וחשובים.

סיכום

.15 הצעת החוק הינה הצעה פסולה, אנטי-דמוקרטית ובלתי חוקתית, המבקשת לפגוע בחברה האזרחית בכללותה ובפרט בארגונים המבקרים את מדיניות הממשלה ולוקחים חלק במחאה כנגד הממשלה, באמצעות רדיפה פוליטית, השתקה, דה-לגיטימציה והגבלת פעילותן ואפשרויות מימונן של עמותות המקבלות תרומות מישויות זרות, ותוך פגיעה בזכויות יסוד חוקתיות ו במעמדה הבינלאומי ויחסי החוץ של מדינת ישראל.

.16 מדובר בהמשך ישיר של חוקי ההפיכה המשטרית המבקשים לקעקע, צעד אחד צעד, את אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.

.17 הצעת החוק אף נוגדת את רוח היהדות ואת תורת ישראל אשר לנוכח עוולות קוראת לנו שלא לעמוד מנגד ולהחריש אלא לעמוד בשער ולהביע ביקורת: "הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא, י"ט, י"ז). הצעת חוק שנועדה להשתיק ביקורת בוודאי שאינה עולה בקנה אחד עם הציווי האמור.

.18 לאור כל האמור לעיל אנו קוראות לחברי וחברות הכנסת להתנגד בתוקף להצעה.

בכבוד רב,

תמר הלוי, עו"ד

1

כ"ח בתשרי, תשפ״ו

20 באוקטובר, 2025

לכבוד

חברי הכנסת

חוות דעת – הצעת חוק העמותות )תיקון - תרומה מישות מדינית זרה(, התשפ"ה-2024

לאחרונה הובא בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט נוסח חדש להצעת החוק הפרטית להסדרת קבלת תרומות מישויות מדיניות זרות לעמותות )הצעת חוק העמותות )תיקון - תרומה מישות מדינית זרה(, התשפ"ה- ,2024 להלן: "הצעת החוק"(. חרף שינויי הנוסח, הצעת החוק שומרת על מהותה המקורית בכל הנוגע להטלת מערך הגבלות על עמותות בשל עצם קבלת תרומה מישות מדינית זרה, ולא בשל זיקה ממשית לפעולה מטעמה. גם במתכונתה המעודכנת, ההצעה ממשיכה להישען על הנחה מובלעת כי עצם קבלת תרומה מישות מדינית זרה כשלעצמה מצדיקה יחס משפטי נבדל, תוך ייבוא מגבלות שאינן מתאימות למסגרות הפעולה של חברה אזרחית חופשית במדינה דמוקרטית. נוסח הצעת החוק הנוכחי מעורר גם קשיים מהותיים במישור המשפט והמדיניות הציבורית. כפי שנפרט להלן, אנו מתנגדים להצעת החוק במתכונתה הנוכחית.

תמצית עמדתנו:



במציאות גלובלית שבה מדינות ו/או גורמים זרים עלולים לפעול לקידום אינטרסים זרים באמצעות מימון פעילות גופים מקומיים, מדובר בסוגיה רגישה המחייבת הסדרה זהירה. ואולם, בנוסחה המוצע, הצעת החוק מעוררת חשש כי היא פורסת רשת רחבה מדי, העלולה לפגוע בפעילותם של ארגונים רבים, ולקבוע מגבלות החורגות ממתחם החוקתיות.



הצעת החוק מבוססת על הנחה שלפיה עצם קבלת תרומה מישות מדינית זרה מהווה עילה מספקת להחיל על המקבל מגבלות חוקיות מכבידות. זוהי הנחה חסרת תשתית עובדתית וכזו שתבדיל בין ישראל לבין אמת המידה הנהוגה בעולם הדמוקרטי. היעדר ההבחנה בין עמותות הפועלות באופן עצמאי וזוכות לתרומות ממדינות זרות, לבין עמותות הפועלות למעשה כזרועות מטעם ממשלות זרות פוגע קשות במידתיות ההסדר.



הטלת מגבלות רבות והכבדה על הגישה לערכאות של גופים אזרחיים, רק בשל מקור המימון שלהם, עלולה לפגוע אנושות בפעולתה של חברה אזרחית דמוקרטית וביכולתה לקדם שיח ציבורי ולקיים ביקורת אפקטיבית על מוסדות השלטון. בנוסף, קיים חשש שהחוק יוביל לפגיעה באינטרסים לאומיים בשל תגובת נגד )"Backlash"( שתכוון כלפי גופים ישראליים או כאלה המזוהים עם יהדות התפוצות.



אנו סבורים שכעניין של מדיניות ציבורית ראויה, על הכנסת מוטל נטל לבסס את הצורך בהגבלות מסוג המוצע בחוק על ידי תשתית עובדתית מוצקה ומפורטת יותר מזו שמצויה בידי הכנסת כעת.

גם אם תהיה הצדקה למדיניות שבבסיס הצעת החוק, אנו סבורים כי ניתן יהיה להגשים את תכליתה באופן מידתי ויעיל יותר באמצעות אימוץ מודל מקביל לחוק האמריקאי, ה- Agents Foreign Act Registration )להלן: "FARA"(, הקובע אמות מידה מדויקות לזיהוי הגופים שעליהם יחולו המגבלות, לצד סט מגבלות מצומצם ומאוזן יותר, השומר על האינטרסים האסטרטגיים של המדינה תוך שמירה על חירויות יסוד. נרחיב להלן.

2

.1 הצעת התיקון שלעיל מבקשת להתמודד עם תופעה מדינית רגישה, שבמסגרתה גורמים מדינתיים זרים עושים שימוש בעמותות מקומיות ככלי לקידום אינטרסים זרים בזירה הישראלית. לא ניתן לשלול כי הפעלה מתוחכמת של גופים מקומיים באמצעות מדינות זרות יכולה להוביל לעיוות סדר היום הציבורי כמו גם לזרוע קיטוב וערעור אמון במוסדות. מטרה זו של הגנה על ריבונות המדינה וצמצום השפעה זרה עקיפה על תהליכים פנים- ישראליים היא כשלעצמה מטרה לגיטימית, ובימים אלו ככל הנראה גם רלוונטית ומשכך ראוי לקיים בעניינה דיון מושכל.

.2 בד בבד, כל הסדר שנועד לטפל בתופעה זו חייב להלום את מחויבותה של מדינת ישראל לערכי יסוד דמוקרטיים ובראשם חופש ההתאגדות, חופש הביטוי, שוויון בפני החוק וזכות הגישה לערכאות. אשר על כן, חשוב לוודא שהאמצעים הננקטים אינם חורגים מן הנדרש ואינם פוגעים פגיעה בלתי מידתית בפעולתה ותפקודה הסדיר של החברה האזרחית. מדיניות זהירה ומידתית תוכל להגשים את תכלית החוק תוך שמירה על יסודותיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ומבלי לייצר השלכות בלתי רצויות על מעמדה הבינלאומי של ישראל ועל אינטרסים שלה ושל יהדות התפוצות.

א. הצדקה להגבלת פעילות של חברה אזרחית צריך שתישען על בסיס עובדתי כגון טיב

היחסים או אמת השליטה של הישות הזרה לא על עצם התרומה בלבד

.3 הצעת החוק מחילה את המגבלות על בסיס גובה התרומה בלבד, מבלי לבחון את מהות הקשר בין העמותה לבין הישות המדינית הזרה ובכך מטשטשת את ההבחנה בין תרומה לגיטימית לבין פעולה מטעמה של מדינה זרה. בכך מחליפה הצעת החוק מבחן מהותי של שליחות או זיקה פוליטית במבחן טכני וכמותי, שאינו משקף את רמת ההשפעה או מידת התלות בפועל.

.4 למודל ההגבלה המוצע בנוסחו של התיקון כעת, הכולל מגבלות אופרטיביות, הטלת מס עונשי, עילות פירוק, עיצומים כספיים והכבדה על הגישה לערכאות, אין אח ורע בעולם הדמוקרטי. המגבלות שהוא מטיל הן גורפות ומרחיקות לכת, ונוסו בחלקן במדינות שחוו נסיגה דמוקרטית משמעותית כגון הונגריה.

להבדיל, אנו סבורים שככל שהמחוקק בוחר לעסוק בבעיה, יהיה זה ראוי ללמוד מהניסיון של מדינה הנתונה למאמצי השפעה זרה בהיקפים גדולים ופועלת נגדם מתוך עולם ערכים הדומה לזה המנחה את מדינת ישראל – זוהי ארצות הברית.

.5 החוק האמריקאי, )FARA( Act Registration Agents ,Foreign מקודד תחת 611 § .U.S.C 22 )ואילך(, וכללי היישום שלו נמצאים תחת 5 Part .C.F.R 28 Title )ואילך(. מטרתו דומה בעיקרה להצעת החוק שבכותרת, אולם החוק אינו מגביל ישירות את עצם הפעילות של גופים הנתמכים על ידי ישויות מדיניות זרות, אלא מדייק את תחולתו על כל אדם או גוף הפועל "מטעם" או "בשליחות" של ישות זרה. כלומר, תחת החוק האמריקאי קיים הבדל בין גוף חברה אזרחית מקומי-אורגני המקדם את מטרותיו ובין היתר נשען על תרומות זרות, לבין גוף המהווה בעיקרו צינור להשפעה של גורם זר. אימוץ המודל האמריקאי המבחין בין תמיכה כספית לבין פעולה בשליחות ישות מדינה זרה, יציב מבחני סף מהותיים וברורים לפני החלת המגבלות, באופן שיאפשר להגן על האינטרסים הלאומיים של המדינה, תוך שמירה על עקרונות יסוד דמוקרטיים.

.6 ההסדר מורכב משני חלקים מרכזיים: הראשון הוא שאלת התחולה, דהיינו קביעת התנאים מיהו גוף הפועל מטעם או בשליחות ישות מדינית זרה. השני עניינו שאלת ההגבלות, קרי היקף החובות אשר גוף כזה כפוף להן בפעילותיו. נדון בשאלות כסדרן.

.7 החוק מגדיר כ"גורם זר" )Principal Foreign( ממשלות זרות, מפלגות פוליטיות זרות, גופים שהתאגדו מחוץ לארצות הברית או תושבים שאינם אזרחים אמריקאים. במקביל, הגדרת "סוכן זר" ) Foreign

3

agent( כוללת גם מי שפועל ללא חוזה פורמלי אך בהתאם ל-בקשה, ציפייה, תיאום או השפעה עקיפה של אותו גורם, כאשר הדגש הוא על מערכת היחסים בפועל ולא על זהות הדעות או ההזדהות הרעיונית.

כלומר, נדרש כי הגורם הזר מפעיל דה-פקטו את הגוף הנתמך, ולא די בכך שהוא מספק תמיכה כספית בפעילותו. אבחנה חשובה היא כי מטרת החוק האמריקאי היא אינה להגביל את הביטוי )או למנוע הבעת דעות(, אלא לזהותו כביטוי של גורם זר, ובכך להבטיח שמידע רלוונטי על מקור ההשפעה יעמוד בפני הציבור האמריקאי כחלק מהערכת המסר. דבר שעשוי להוביל לפגיעה מהותית בעיני הציבור בלגיטימיות של הגוף המופעל על ידי הישות הזרה.

.8 בשנת 2020 פורסם מסמך הנחיות של משרד המשפטים האמריקאי שנועד לפרש את המונח Agent“ ”Principal Foreign a of ולספק קריטריונים מעשיים להגדרת פעילות “מטעם” או “בשליחות” של ישות זרה לפי .FARA בפרשנות שניתנה על ידי משרד המשפטים האמריקאי, זוהו שישה שיקולים מעשיים לזיהוי שליחות: )1( מידת הספציפיות של הבקשה, )2( קיומו של תמריץ, )3( עצמאות הפעולה, )4( זהות האינטרס המיוצג, )5( תדירות הקשר בין הגורם הזר לבין הגוף הנתמך, ו-)6( היכולת של הגורם הזר להשפיע על ההתנהלות. כאשר עולה מהנסיבות שהישות הנתמכת פועלת לא רק משיקול דעתו העצמאי, אלא כמייצג אינטרס זר, עשויה לקום חובת רישום לפי החוק.

.9 גוף המקיים את התנאים לצורך הגדרתו כשלוח של מדינה זרה מחויב בשורה של הגבלות, הכוללות:



רישום במשרד היועץ המשפטי לממשלה תוך עשרה ימים מהפיכתו של הגוף לסוכן של גורם זר, תוך דיווח על פרטיו האישיים;



הצהרה מקיפה על אופי עסקיו;



מסירת עותקים של כל הסכם בכתב ובעל פה, לרבות כל שינוי שלהם, שבגינם הוא נחשב לסוכן של גורם זר )ככל שאין הסכם פורמלי - הצהרה מלאה על כל הנסיבות שבגינן הוא נרשם(;



פירוט אודות אופי וסכום התרומות, ההכנסות, מקורות המימון או כל דבר בעל ערך שהנרשם קיבל במהלך 60 הימים שקדמו מכל גורם זר, בין אם כפיצוי ובין אם עבור תשלומים או בכל דרך אחרת, וכן האופן והזמן של כל תמורה כזו וממי התקבלה;



הצהרה מפורטת של כל פעילות שהנרשם מבצע או מתחייב לבצע, שבגינה הוא מחויב ברישום על פי ,FARA לרבות הצהרה מפורטת לגבי כל פעולה בעלת אופי פוליטי;



הצהרה מפורטת של הכספים וכל שווי אחר שהוציא או העביר הנרשם במהלך 60 הימים שקדמו, בקשר או לטובת הפעולות שבגינן הוא מחויב ברישום, וכן הצהרה המפורטת כל תרומה כספית )או אחרת( שביצע במהלך תקופה זו;



הצהרות ו/או צירוף מידע או מסמכים נוספים מעת לעת לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, תוך התחשבות בביטחון הלאומי ובאינטרס הציבורי;



הצהרות נוספות ועותקים נוספים של מסמכים, ככל שיידרשו כדי שההצהרה וכל תוספותיה לא תהיינה מטעות או חסרות.



הסעיף גם מחייב את הנרשם למסור מידע מפורט על כל גורם אחר )הגם שאינו ישות זרה( שהוא פועל מטעמו או עבורו במסגרת פעילות שמחייבת רישום לפי FARA כדי לחשוף יחסים עקיפים עם ישות זרה. הרציונל לכך הוא שקיפות ביחסים עקיפים או נסתרים בין הנרשם, גורם אחר, וישויות זרות.

4

.10 אשר לתדירות הדיווח, כל מי שהגיש את הצהרת הרישום הראשונית, אף מחויב להגיש תוך 30 יום בתום כל שישה חודשים ממועד ההגשה, תוספת חתומה בשבועה ליועץ המשפטי לממשלה, בה יצוינו העובדות הנדרשות לעדכון, השלמה והבהרה של המידה שהוגש, והיועץ המשפטי לממשלה אף רשאי, מטעמים של אינטרס ציבורי וביטחון לאומי, לדרוש דיווחים נוספים בתדירות גבוהה יותר, באופן כללי או לגבי פרטים מסוימים.

.11 בנוסף, כל חומר מידע, בין אם מודפס, דיגיטלי, או בכל פורמט אחר, אשר מופץ לציבור בארצות הברית על ידי סוכן של גורם זר, חייב לכלול הצהרה ברורה המזהה את מקורו. הצהרה זו נועדה להבטיח שקיפות וליידע את הציבור על הקשר בין התוכן לבין הישות הזרה שעומדת מאחוריו. הדרישה חלה על כל סוגי החומרים, כולל פוסטים ברשתות החברתיות, מכתבים, עלונים, ומסמכים אחרים, ומטרתה למנוע מצבים שבהם הציבור נחשף לתוכן שמקדם אינטרסים של ישות זרה מבלי להיות מודע לכך.

.12 בשנת 1966 בוצע התיקון המקיף ביותר לחוק, אשר הסיט את מוקד היישום שלו מתעמולה פוליטית גרידא אל פעילות המקדמת אינטרסים כלכליים של גורמים זרים. התיקון אף צמצם את היקף החובה לרישום כסוכן זר, כך שלא די עוד בכך שהפעילות משרתת, באופן כללי, את האינטרסים של מדינה זרה ונדרש כי הפעילות תיעשה בשמה או בשליחותה הישירה של אותה מדינה. אבחנה חשובה היא כי מטרת החוק האמריקאי היא אינה להגביל את הביטוי )או למנוע הבעת דעות(, אלא לזהותו כביטוי של גורם זר, ובכך להבטיח שמידע רלוונטי על מקור ההשפעה יעמוד בפני הציבור האמריקאי כחלק מהערכת המסר — דבר שעשוי להוביל לפגיעה מהותית בעיני הציבור בלגיטימיות של הגוף המופעל על ידי הישות הזרה.

האמור בא לידי ביטוי על ידי בית המשפט לערעורים בוושינגטון, אשר קבע באחת הפרשות כי Congress“ internal eflsti to imposed be not would registration that concerned particularly was from free but foreigners of views the to sympathetic citizens by issues political on debate 1 ”control or direction .foreign .13 .14 להשלמת התמונה יצוין כי עצם הרישום אינו מקנה חסינות מהעמדה לדין, שכן יש לעמוד במלוא הדרישות הקבועות בחוק. לפיכך, אי הגשה במועד, הצהרה כוזבת במזיד בנוגע לעובדה מהותית, או השמטה מכוונת של פרט או מסמך מהותיים – עשויים כולם להוות עילה לפתיחה בהליך פלילי. בנוסף, הפרה מכוונת של חוק FARA עשויה אף להוביל לעונש של עד חמש שנות מאסר, קנס כספי של עד 250,000 דולר, או שניהם גם יחד. לצד זאת, החוק מבחין בין דרגות חומרה, ובמקרים מסוימים קובע סנקציות מקלות יותר של עד שישה חודשי מאסר או קנס של עד 5,000 דולר.

.15 בעוד שהצעת החוק הישראלית והחוק האמריקאי מבוססים על הנחת יסוד משותפת שלפיה מימון על ידי ישויות מדיניות זרות עשוי לשמש אמצעי לקידום אינטרסים פוליטיים, קיים פער מהותי באופן ההסדרה של סוגיה רגישה זו בין החוק האמריקאי לבין המוצע בתיקון החקיקה העדכני.

החוק האמריקאי קובע כאמור סטנדרט מדוד: הוא אינו מטיל סנקציות כספיות או מגבלות על עצם קבלת המימון, אלא מטיל מגבלות מידתיות כאשר גוף פועל בפועל "כשלוח" של מדינה זרה. זאת אומרת, לא כל קבלת תרומה מקנה לגוף את ההגדרה הזו, אלא רק כאשר מתקיימת זיקה תפקודית מהותית, הכוללת פעילות מובהקת בשליחות או בהכוונה של ישות מדינית זרה. בכך יוצר החוק הבחנה ברורה בין תרומות לגיטימיות מישות מדינית זרה לבין פעילות כשלוח או מטעם מדינה זרה, המצדיקה פיקוח ייחודי. לעומת זאת התיקון המוצע קובע מנגנון גורף, המטיל מגבלות על חופש

)1986 .Cir .D.C( 524 ,520 F.2d 796 ,.Inc ,People Irish .v .U.S of .Gen Attorney

1

5

הפעולה של עמותות, הכבדה על הגישה לערכאות וסנקציות כספיות, וזאת גם כאשר אין כל אינדיקציה לפעולה בשליחות זרה או לפעילות המערערת את הריבונות הישראלית. בכך, ההצעה חורגת מאמות המידה המקובלות במדינות דמוקרטיות, ומייצרת הסדר דרקוני שאינו מותאם למרחב המשפטי והאזרחי בישראל. מדובר במהלך שעלול להזיק לא רק לחברה האזרחית אלא גם למעמדה הבינלאומי של ישראל, ואף לפגוע בשדות קריטיים דוגמת האקדמיה, התרבות והמחקר.

.16 בנוסף, בעוד ש-FARA כולל מנגנוני פטור ברורים המחריגים מראש תחומים כמו פעילות הומניטרית, דיפלומטית, אקדמית ודתית, התיקון המוצע מעגן מנגנון "סכומים מופחתים" )עיצום כספי נמוך מהקבוע בחוק( הנתון לשיקול דעתו של שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אך מבלי לקבוע אמות מידה ברורות להפעלתו. הסדר זה יוצר חשש ממשי לאכיפה בררנית, המבוססת על שיקולים פוליטיים במקום על קריטריונים ניטרליים ואחידים החלים באופן שוויני. חשש זה קיבל משנה תוקף במהלך דיוני וועדת חוקה, חוק ומשפט, כאשר צוין על ידי מנסחי ההצעה כי אין שום כוונה לפגוע בפעילות בתחומים מסוימים כגון פילנתרופיה, ניצולי שואה, מחקר, מדע ותרבות, אך יחד עם זאת אלו נמנעו מלעגן מפורשות את החריגים הללו בנוסח הצעת החוק. לפיכך, היעדר עיגון חוקי לחריגים שצוינו בעל-פה מעורר חשש כי ההבחנה בין ארגונים תתבסס על תוכן פעילותם או עמדותיהם, ולא על אמות מידה ברורות, שוויוניות ופומביות. מעבר לכך חשוב להדגיש כי החוק האמריקאי אף אינו פוגע בזכות הגישה לערכאות, גם כאשר מדובר בגוף הרשום כסוכן זר, זאת בניגוד להצעה הישראלית, המכבידה על זכות חוקתית יסודית זו בעצם העלאת האגרה.

.17 אם כן, נוסח הצעת החוק מבקש לייצר מנגנון שמבוסס על איסור גורף חלף מנגנון המתמקד באיום עצמו, מבלי לפגוע בפעילות אזרחית לגיטימית. סוגיית ההשפעה הזרה היא סכנה שיש להתייחס אליה בכובד ראש, אך נדמה כי הדרך הראויה להתמודד עם תופעת השליחים של מדינות זרות היא באמצעות הסדר מדוד, הנשען על אמת מידה מהותית, קרי זיהוי ופיקוח על מי שאכן פועל בשליחות מדינה זרה דה פקטו ולא הטלת סנקציות רוחביות ומרחיקות לכת על כלל העמותות שמקבלות תרומות מחו"ל. תיקון ההצעה, ובמסגרתו אימוץ עקרונות המודל האמריקאי, יאפשר לטעמנו ליצור איזון ראוי בין הצורך להגן על ריבונות המדינה מפני השפעה זרה, לבין החובה לשמר את חירויות היסוד והמרחב הדמוקרטי של החברה האזרחית בישראל.

ב. הצעת החוק מבקשת להחיל על עמותות מגבלות אשר יועדו לקבוצות ספציפיות כמו עובדי מדינה או שדלנים, זאת למרות שהרציונליים שבבסיס ההסדרים הללו שונים באופן מהותי, ולא ניתן לייבא אותם אוטומטית אל תוך המרחב של פעילות אזרחית עצמאית.

.18 איסורים על פעילות פוליטית בהסתמך על חוק שירות המדינה )סיווג פעילות מפלגתית(, התשי"ט–.1959 סעיף )ד()1( להצעת החוק, מחיל על עמותות את האיסורים לעניין עובדי מדינה בכל הנוגע לפעילות פוליטית ומגבית כספים, אלא שהסדר זה בחוק שירות המדינה נועד לשמור על ניטרליות, אמון הציבור ומקצועיות השירות הציבורי. זאת אומרת, ההגבלות אינן מכוונות כלפי הציבור הרחב או החברה האזרחית, אלא כלפי עובדי ציבור שאמונים על יישום מדיניות ואמורים לשמש כזרוע מקצועית וניטרלית של המדינה. משכך, החלתן על עמותות חורגת מההיגיון של ההסדר המקורי ופוגעת בהבחנה המוסדית בין המדינה לאזרחיה.

.19 על פי דברי ההסבר לחוק שירות המדינה מטרת ההסדר היא "לתרום ליציבותו של מנגנון העובדים במשרדי הממשלה ולהרחיק את הפקידות הבכירה מפעילות מפלגתית בולטת העלולה להזיק למעמדה

6

בעיני הציבור". לכן, מקור ההגבלה הוא במעמדו הציבורי של עובד המדינה, ולא במקורות מימון או בהשקפות אישיות. החלת מגבלות אלה על עמותות רק בשל מקור המימון שלהן, מערערת כאמור את ההבחנה הבסיסית בין חברה אזרחית לרשות שלטונית. יתרה מכך, בעוד ההסדר המקורי נושא אופי משמעתי בלבד, הצעת החוק מטילה סנקציה כלכלית בדמות מיסוי, המרחיבה את הפגיעה בחופש הפעולה של העמותות אף מעבר לזו הקבועה בהסדר המקורי.

.20 החלת פרק י"ב לחוק הכנסת בנושא שדלנים: סעיפים )ד()2(-)3( להצעת החוק, מחילים על עמותות מגבלות החלות על שדלנים, כקבוע בסעיפים 66)א( ו-69)א( לחוק הכנסת. הוראות אלו נחקקו מתוך מטרה להתמודד עם פערי נגישות והשפעה בין בעלי הון וקבוצות אינטרס לבין הציבור הרחב.2 זאת אומרת, המחוקק לא ביקש לאסור את פעילות השדלנות, אלא להסדירה, להבטיח שוויון הזדמנויות ולחזק את השקיפות במרחב הפרלמנטרי.

.21 החלת מגבלות אלו על עמותות, מנותקת מתכליתן המקורית ומחילה אותן על מסגרת שונה בתכלית.

עמותות הן אינן שדלנים מקצועיים ולעיתים תכליתן היא דווקא לייצג אוכלוסיות שאין להן גישה למוקדי השפעה. עבור קבוצות רבות בחברה, העמותות הן כלי ביטוי הכרחי ולעיתים אף הדרך היחידה לחדור אל המרחב הפרלמנטרי ולהיות חלק מאותו שיח מדיני ומוסדי. משכך, החלת ההסדרים שבחוק הכנסת על כלל פעילותן של עמותות רק משום שהן נתמכות על ידי ישות מדינית זרה חוטאת להיגיון שהוביל לחקיקת הסדרי השדלנות עצמם )שהוא כאמור צמצום פערי הגישה( ופוגעת פגיעה לא מידתית בזכותן של עמותות לפעול, להתאגד ולהשפיע על המדיניות הציבורית כחלק בלתי נפרד ממעורבות אזרחית לגיטימית. נדרשת הצדקה נוספת, קונקרטית יותר לפעילות עמותה, על מנת להצדיק הטלת מגבלות עליה כפי שמקובל להטיל על פעילות שדלנות.

.22 הגבלה על פעילות בחירות מכוח חוק מימון מפלגות, התשל"ג – .1973 סעיף )ד()4( מבקש להכפיף את העמותות המקבלות תרומה מישות מדינית זרה להוראות סעיף 1 לחוק מימון מפלגות, שעניינו ב"פעילות בחירות" ובתחולה של דיני מימון מפלגות על גופים שאינם מפלגות רשמיות. חשוב להבין כי הוראה זו היא חלק מתיקון חקיקה ממוקד שנועד להתמודד עם ניסיונות לעקוף את מגבלות המימון החלות על מפלגות, באמצעות גופים חוץ מפלגתיים המקיימים בפועל פעילות תעמולתית מובהקת.3 התיקון התמקד בפעילות ממשית וארגונית שנועדה להשפיע באופן ישיר על תוצאות הבחירות כגון הפעלת מערכת הסעות, ניתוח דפוסי הצבעה, רכישת מאגרי מידע ועוד. לעומת זאת, ההצעה הנוכחית לא דורשת שום הוכחה לכך שעמותה מקיימת פעילות שיש בה דמיון לפעילות מפלגתית או תעמולת בחירות ועצם קבלת תרומה מישות מדינית זרה מספיקה לצורך הפעלת כל אותן הוראות מגבילות. בכך נוצר מצב אבסורדי שבו עמותות שאינן עוסקות כלל בפעילות פוליטית או תעמולתית, ואינן פועלות מטעמה של מפלגה, כפופות למגבלות החוק אך ורק בשל זהות הגורם שתרם להן.

.23 הצעת החוק מקנה לרשם העמותות סמכות רחבה מדי. בתוך כך מוקנית לו הסמכות להטיל עיצומים כספיים על עמותות שפעלו בניגוד לאמור בהצעת החוק או לכאלו שהפרו את חובת הגילוי לפי סעיפים 2

2 לעניין הרציונל שבהכנסת סעיפים אלו ראו דברי ההסבר לחוק.

3 בדברי ההסבר מדגישים את הצורך למנוע מצב שבו בעלי הון, לרבות מחו"ל, יוכלו לממן פעילות פוליטית במסווה של פעילות אזרחית, תוך עקיפת מגבלות החוק.

7

או 5א)א(-)ג( לחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א-.2011 4 מדובר בהוספת סנקציה כספית-מנהלית, שלא הייתה קיימת קודם לכן בחוק העמותות, והיא מצטרפת לרף ענישה חמור יותר מזה שהיה קיים בעבר. בנוסף, הצעת החוק קובעת הסדר לפיו אם עמותה תפר את חובת הגילוי פעמיים בתוך תקופה של שלוש שנים, הדבר יהווה עילה לפירוקה בצו של בית המשפט המחוזי. חרף הרחבת סמכויותיו של רשם העמותות, ההצעה אינה כוללת כל מנגנון פיקוח חיצוני על אופן הפעלת סמכויות אלו. היעדרו של גורם מבקר על סמכויות הרשם מעלה חשש ממשי לריכוז כוח מנהלי רחב בידי גורם אחד, מה שעלול להוביל להפעלת סמכויות מרחיקות לכת, ללא מנגנון אפקטיבי שיבחן באופן שוטף את סבירות ההחלטות, שקיפות ההליך ועמידתו בעקרונות של מנהל תקין ומשפט מנהלי ראוי.

.24 לפיכך, אנו מבקשים להביע את התנגדותנו להצעת החוק במתכונתה הנוכחית. ספק רב אם הונחה תשתית עובדתית מספקת המצביעה על בעיה של השפעה זרה מצד מדינות על השיח הציבורי בישראל כדי להצדיק חקיקה חדשה. ככל שברצון המחוקק לקדם עיסוק בנושא, אנו סבורים כי ראוי לפעול בדומה למודל האמריקאי.

.25 תחת מודל זה, תנוסח הצעת החוק במודל דו-שלבי. ראשית, יתווסף סעיף 36ב לחוק העמותות תש״ם- 1980 כך שתוגדר בחוק עמותה המהווה ״שלוחה של ישות מדינית זרה״. שלוחה של ישות מדינית זרה היא עמותה הפועלת כסוכנת, נציגה, עובדת, או נושאת בכל תפקיד אחר לפי הוראה, בקשה, או תחת הכוונה או שליטה של ישות מדינית זרה; לרבות עמותה אשר פעולותיה מונחות, נשלטות, ממומנות, מסובסדות או נמצאות תחת פיקוח באופן ישיר או עקיף, כולן או ברובן, של ישות מדינית זרה.

שנית, ייקבעו הוראות המחייבות שלוחות של ישות מדינית זרה בחובות רישום, דיווח ושקיפות מוגברות.

מטרת ההוראות היא לאזן בין חופש ההתארגנות והביטוי של העמותות והחברים בהן, לבין הצורך להבטיח פיקוח הדוק על גופים הפועלים תחת הכוונה ובתיאום עם מדינות זרות. ככל שיהיה רצון לקבוע מגבלות נוספות, עליהן להיגזר מצורך קונקרטי ולהתבסס על זיקה ממשית למטרות ההסדרה. דהיינו, אין מקום לאמץ הסדרים החלים על עובדי ציבור או שדלנים, שעה שהקשר בינם לבין פעילות של עמותות הנתמכות בידי ישות זרה הוא חלש ולעיתים מקרי בלבד. תחת זאת, יש לגבש הסדרה ייעודית ומצומצמת, שתושת רק כאשר קיימת תשתית עובדתית ברורה לקיומה של פגיעה מהותית באינטרס ציבורי המצדיקה התערבות רגולטורית.

נשמח להמשיך לעמוד לרשותכם לשם גיבוש המתווה החקיקתי הראוי תחת אמות המידה המפורטות לעיל.

ענבר שמאי

תכלית - המכון למדיניות ישראלית

4 החוק מחייב עמותות המקבלות תרומות מישות מדינית זרה להגיש דוח רבעוני לרשם העמותות הכולל את הפרטים הבאים: זהות התורם, סכום התרומה, מטרתה ותנאיה )אם ישנם( וכן לציין את דבר המימון הזר בפרסומיהן ובפניותיהן לגורמים ציבוריים באופן גלוי לעין.

לכבוד חברי ועדת חוקה חוק ומשפט

כנסת ישראל

29 באוקטובר, 2025

הנדון: התנגדות להצעת חוק העמותות (תיקון - תרומה מישות מדינית זרה),

התשפ"ה-2024 (פ/5222/25)

נייר עמדה זה מוגש מטעם עמותת החזית הוורודה (ע"ר 580765865) אשר פועלת לקידום ערכים דמוקרטיים וליברליים במדינת ישראל לרבות הזכות לשיוויון של כלל קבוצות האוכלוסיה במדינת ישראל.

מבוא

אנו מתנגדות להצעת החוק העדכנית שהונחה בפני הוועדה, אשר מבקשת להגביל את פעילותן של עמותות הפועלות בישראל ומקבלות תמיכה מישויות מדיניות זרות (להלן: "העמותות" או "העמותה" לפי העניין).

הצעת החוק כוללת שורת הגבלות דרקוניות על פעילות העמותות, הכוללות איסור על ארגון או השתתפות באסיפה פומבית ו/או הפגנות בנושא מדיני, איסור על השתתפות בפעילות המבקרת את הממשלה כולל מסיבת עיתונאים, איון עיתונאי, נאום פומבי, שידור, עיתון או ספר. בצריך עיון הושאר הנושא של איסור פעילות השוללת את קיומה שלר נת ישראל כמדינה יהודית, אולם שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית לא נכללה בגדרמדי יסורים כאמור. נוסף על כל אלו, על העמותות להימנע מפעילות בכנסת אלא באישור מועדה בראשות יו"רהא הכנסת. עוד מוצע כי היה ועמותה תגיש עתירה לבג"צ היא תשלם אגרה בסכום גבוה יותר. כלומר, עמותות ידרשו להימנע מביקורת על ממשלה בשלושה אפיקים משמעותיים שהם הפצת ביקורת לציבור, פעילות פרלמנטרית ופניה לרשות השופטת. כל אלו יחולו למשך שלוש שנים מיום קבלת התמיכה.

מטרתה המוצהרת של ההצעה היא למנוע השפעה זרה על תהליכים פנימיים בישראל, אולם בפועל מדובר בפגיעה ישירה ובלתי מידתית בזכויות יסוד כגון חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, הזכות לשוויון, והזכות לגישה לערכאות וזאת ללא כל דרישה לקיום בסיס עובדתי לניסיון השפעה פוליטי, ויובהר קיומה של תמיכה כספית בלבד אינה יכולה להוכיח זיקה ברורה לניסיון להשפעה פוליטית זרה בישראל.

פגיעה בעבודת החברה האזרחית

כאמור העמותות ידרשו לפי הצעת החוק להימנע מכל פעילות ביקורת על מדיניות הממשלה. זוהי פגיעה חמורה ,בעבודת החברה האזרחית אשר מקדמת אינטרסים ציבוריים כגון בריאות, חינוך, תמיכה בניצולי שואה, זכויות אדם איכות הסביבה ועוד. קידום אינטרסים ציבוריים כולל בחובו, לעיתים, זיהוי כשלים בעבודת הממשלה מתוך היכרות ותבפועל של השלכות הפעילות הממשלתית על אזרחים או על קבוצות אוכלוסיה שונות. בנוסף, עמותות המבקש לקדם זכויות שונות כאמור, מבקשות להציע דרך תיקון כולל פעילות בפני ועדות הכנסת או קידום ביקורת ציבורית.

פגיעה בחופש הביטוי ובפלורליזם הדעות

הצעת החוק מבקשת להטיל מגבלות על חופש הביטוי ובכלל זה חופש ההפגנה. הצעת החוק שואבת, בין השאר, את המקור להגבלות כאמור מהוראות חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים) התשי"ט - .1959 ברם, חוק זה נחקק מתוך מטרה לשמור על ניטרליות השירות הציבורי, תכלית שמקורה בצורך לשמר את אמון הציבור ברשויות המדינה ולמנוע ניצול של סמכות מנהלית לצרכים פוליטיים. רציונל זה רלוונטי רק לעובדי ציבור הכפופים למערכת הממשלתית, ואינו חל על עמותות אזרחיות, אשר מטבען פועלות מחוץ למנגנון הממשלתי ומתוך מטרה לקדם אינטרס ציבורי, לעיתים אף באמצעות ביקורת על מדיניות ממשלתית.

משכך, לא ניתן לקבוע דמיון מהותי בין חובות עובדי ציבור לעמותות אזרחיות, ועל כן, החלת מגבלות שמקורן בהסדרים החלים על עובדי מדינה חורגת מגדרי המידתיות, ואינה עומדת באמות המידה החוקתיות שנקבעו בעניין פגיעה בזכויות יסוד, ובראשן חופש הביטוי.

בדומה לכך, הצעת החוק שואבת הגבלות החלות על שתדלנים לפי חוק הכנסת התשנ"ד – 1994 למרות הבדל מהותי יבתכליות החוק. ההגבלות על שתדלנים בכנסת נועדו למנוע השפעה בלתי הוגנת או הטעיה של נבחרי ציבור על ידי בעל הון או עניין פרטיים, ואין לכך דבר עם מטרות ציבוריות שמקדמות עמותות, לרוב בשם קבוצות מוחלשות או בלתי מיוצגות.

יתרה מכך, הצעת החוק מבקשת לפגוע בזכות ההפגנה. לפי בג"צ 2557/05 מטה הרוב נגד משטרת ישראל זכות ההפגנה הינה זכות יסוד הנגזרת מהזכות לחופש הביטוי ועל המדינה להגן על זכות זו ולהמנע מהגבלות על מימוש הזכות להפגין. על פי דין יש להגביל את חופש ההפגנה אך ורק כאשר מתקיימת סכנה ממשית לשלום הציבור או בטחון המדינה. מגבלות שאינן מתבססות על עילות אלו ובפרט כאלה הנשענות על זהות המפגינים או תוכן ההפגנה עומדות .בניגוד לערכים דמוקרטיים בסיסיים פגיעה לא מידתית בזכות לשוויון צעת החוק מתמקדת בעמותות הנתמכות על ידי ישויות מדיניות זרות ומתעלמת ממקורות מימון פרטיים זרים, ובכךה יוצרת הבחנה פסולה המתבססת על עקרון בלתי רלוונטי שאינו נוגע למהות פעילות הארגונים והיא מנוגדת לזכות וקתית לשיוויון, זאת במיוחד כאשר עד כה טרם הוסבר הרציונאל המקצועי והניטרלי להבחנה אקראית זו. יצויין כי עלהח פי הפרסום של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיום 30.9.25 רוב המדינות שבחרו להסדיר בחקיקה מגבלות בנוגע לתמיכה ממקורות זרים לא בצעו הבחנה בנוגע לזהות התורם הזר.

פגיעה בזכות ההתאגדות

התניית פעילות עמותות בהתחייבות להימנע מפעילות מדינית, פוליטית או מביקורת על הממשלה – חותרת תחת זכות ההתאגדות, שהיא יסוד חיוני בדמוקרטיה (ר' ע"א 1281/93 רשמת העמותות נ' בנימין כהנא), ומצרה את תחום הפעולה של העמותות למטרות מוגבלות בלבד המקובלות על הממשלה.

צמצום זכות העמידה היא פגיעה בצביון הדמוקרטי של מדינת ישראל

צעת החוק מבקשת לקבוע כי אגרה בסכום גבוה יותר תוטל על עתירות המוגשות על ידי העמותות, זוהי הפליה ובנוסףה נסיון לצמצם את זכות העמידה בבית המשפט הגבוה לצדק.

הצעה זו יוצרת אפליה בין עותרים פרטיים לבין עמותות, על אף שהאחרונות ממלאות תפקיד מרכזי בייצוג קבוצות מיעוט שונות, אשר נגישותם למערכת המשפטית ממילא מוגבלת בשל חסמים כלכליים, תרבותיים, לשוניים, גיאוגרפיים ובירוקרטים. עבור אוכלוסיות אלו, עמותות הן לעיתים האפשרות היחידה שבאמצעותה ניתן להעלות טענות משפטיות עקרוניות בפני ערכאות שיפוטיות.

צמצום זכות העמידה אינה רק פגיעה טכנית בסדרי הדין, אלא פגיעה מהותית ביכולת לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על פעילות הרשות המבצעת והמחוקקת. מהלך זה מחליש את אחד מיסודות הדמוקרטיה, ועלול להוביל לביסוס "עריצות הרוב" שהינו מצב בו לרוב הפוליטי ניתנת אפשרות לשלול זכויות יסוד מקבוצת מיעוט ללא פיקוח שיפוטי.

הצעת החוק פוגעת באופן בלתי מידתי בזכויות ובעקרונות המשטר הדמוקרטי בהיעדר תשתית עובדתית מספקת.

הצעת החוק מבוססת על הנחות שאינן מגובות בתשתית עובדתית מוצקה, ועל כן מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד ובצביונה הדמוקרטי של מדינת ישראל. מן ההצעה עולה כי עצם קבלת מימון מישויות מדינתיות זרות מספיקה כדי לקבוע קיומה של התערבות פוליטית או מדינית במדינת ישראל. גישה זו אינה מבוססת על ראיות כלשהן ואינה עומדת .בקנה אחד עם חקיקה בעלת רציונל דומה בעולם הדמוקרטי

כך למשל, המחקר שנערך על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעלה כי במדינות שבהן קיימת הסדרה חקיקתית מימון ממקורות זרים, מסתפקים ברוב המקרים בדרישות לשקיפות או למצער בהוכחת זיקה ישירה בין המימון הזרשל לפעילות פוליטית פנים מדינתית, ולא בקביעה מרחיבה וכוללנית המבוססת על זהות התורם הזר בלבד.

במסגרת הדיון בועדת החוקה הוצגה מצגת של עמותת "אם תרצו" אשר ביקשה להצביע על קשר בין מימון זר לבין ניסיון להשפיע על מדיניות פנים ישראלית, בטענה כי עמותות המגישות עתירות לבג"צ ממומנות על ידי ישויות מדיניות זרות.

יצויין כי לא הובאה כל ראיה לכך שהמדינות התורמות מודעות לעצם הגשת העתירות או לתוכנן, ולא כל שכן שהן שותפות בגיבושן או במטרותיהן.

יתרה מכך, נתונים שהוצגו במצגת אינם מציגים תמונה מדויקת:

.1 י התאמה לנתונים רשמיים- סכומי התרומות מישויות מדיניות זרות שצוינו במצגת אינם תואמים נתונים רשמיים שלא רשם העמותות (כפי שמופיעים באתר גיידסטאר). לדוגמה, עמותת "בצלם" קיבלה מימון מישויות מדיניות זרות- בין השנים 2012-2024 סכומים של 62,921,105 ש"ח ולא של 83,222,613 ש"ח, כפי שנמסר במצגת ואילו עמותת "רופאים לזכויות אדם" קיבלו תמיכה בסכום של 39,343,387 ש"ח ולא 46,250,588 ש"ח.

.2 יקף העתירות ועומס הפעילות- לפי המצגת, העמותות "מציפות את בג"צ", אולם בדיקת נתונים בנוגע למספרה תירות כפי שהוצגו במצגת אל מול דוחות הרשות השופטת מעלה כי היקף העתירות של העמותות אינו עולה עלהע %7.5 מתוך סך העתירות שהוגשו בשנים שהוצגו במצגת. זאת ועוד, חלק מהעתירות שנספרו במצגת עוסקות תבקידום זכויות סוציאליות (כגון חינוך, זכויות עובדים, ניתוקי חשמל למעוטי יכולת) ולא כפי שהוצגו כ"מנטרלות א הריבונות הישראלית".

.3 תוצאות ההליך המשפטי – בחינה של מרבית העתירות אותן בחרו המציגים להציג כדוגמה לפגיעה בריבונות הישראלית נדחו ע״י בית המשפט העליון ועל כן לא השפיעו על מדיניות הממשלה, דבר השומט את הקרקע מתחת לטענה כי מדובר בהתערבות אפקטיבית או מסוכנת לריבונות המדינה.

.4 פגיעה ביחסי החוץ של ישראל

.5 שיתופי פעולה בין עמותות ישראליות לישויות מדיניות זרות מקדמים מטרות חברתיות, סביבתיות וכלכליות. הצעת חוק מסכנת את שיתופי הפעולה הללו, ובכך עלולה לפגוע ביחסי החוץ של ישראל עם מדינות ידידותיות, ואףה להחליש את טענתה לקיומה של מערכת משפט עצמאית – טענה המשמשת כיום חיץ בפני התערבות של מוסדות משפטיים בינלאומיים, לרבות בהקשרים ביטחוניים.

סיכום

הצעת חוק זו מבקשת, למעשה, להצר את צעדי החברה האזרחית, לסתום פיות, ולהרתיע כל פעילות שאינה עולה בקנה אחד עם עמדות השלטון. היא חותרת תחת יסודות הדמוקרטיה: פלורליזם, שוויון, חופש ביטוי והפרדת רשויות מבלי הניח תשתית עובדתית המצדיקה פגיעה חמורה כאמור. אנו קוראות לנבחרי הציבור לנהל דיון מעמיק ושקולל תבהשלכותיה האפשריות של הצעה זו ולחפש אחר פתרונות מאוזנים שלא יפגעו בעושר ובחיוניות של החברה האזרחי .בישראל

בברכה,

עינת קוק לנדאו, עו"ד

בשם עמותת החזית הוורודה

לכבוד: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט

​

​

כנסת ישראל ​

​

​

​

​

​

​

​

​

​תל אביב, 2 לנובמבר 2025

​י"א מרחשוון התשפ"ו

​

הנדון: עמדה מעודכנת של "חיים וסביבה" על הצעת חוק העמותות

(תיקון - תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה - 2024

שלום וברכה,

בשם "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, המייצג כ-150 ארגוני חברה אזרחית הפועלים בשלל תחומי הגנת הטבע, סביבה, אקלים ובריאות הציבור, אני מבקש להביע את עמדתנו בנוגע להצעת חוק העמותות שתעלה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום שלישי, הרביעי לנובמבר 2025 (י"ג במרחשוון התשפ"ו).

לחוק בנוסח המוצע עלולות להיות השפעות שליליות משמעותיות על שורה של תחומים חיוניים לאיכות החיים של כולנו, לבריאות הציבור ואף על תחומים בעלי משמעות של ביטחון לאומי.

בין הפרויקטים שכיום ממומנים על ידי ישות זרה, כהגדרתה בחוק המוצע, נמנים: שיפור מדיניות הפסולת ברשויות מקומיות; מניעת זיהום ים ונחלים; מחקר לבחינת לשוברי גלים אקולוגיים המאפשרים לחול לעבור;

שיפור המדיניות הישראלית בתחום ביזור האנרגיה, קידום אנרגיה מתחדשת וחיסכון באנרגיה. פרויקטים אלה משמעותיים עבור הגנה על הטבע ועל הסביבה, שיפור איכות החיים ובריאות הציבור, ובחלקם משמעותיים אף מבחינת הביטחון הלאומי של ישראל.

כך למשל, האיחוד האירופי מממן מחקרים לשיפור מדיניות ישראל בנושא ביזור אנרגיה והתייעלות אנרגטית.

הוא עושה זאת כחלק ממדיניותו להפחתת פליטות גזי חממה. אולם, במציאות הישראלית – ובמיוחד זו שנוצרה בעקבות המלחמה – ביזור מקורות ייצור האנרגיה והפחתת הצריכה משפרים את יכולתה של ישראל לעמוד בפני מתקפה על תשתיות ייצור האנרגיה שלה.

מקדמי החוק מציעים לתת פטור מהטלת המס דרך מנגנון ממשלתי מיוחד. זוהי אוויליּות משני טעמים: ראשית, מדובר בעודף רגולציה מיותר; שנית, אפשרות זו עלולה למנוע מלכתחילה מהארגונים את האפשרות לקבל מימון על ידי ישות זרה, אשר בדרך כלל נותנת לגופים פטורים ממס.

לבסוף, אי אפשר שלא לדון בהשפעת החוק על מעמדה הבינלאומי של ישראל. בעוד שחלק מהעולם מנסה לבודד אותנו, יש כאן מהלך שמציע לישראל להתבודד. זה נכון באופן מובהק בנוגע לתחומים של הגנת הטבע והסביבה, אשר לרוב מְ חַ ּברים. במסגרת מדיניות החוץ של ישראל, ראוי שיהיו תחומים של שיתוף פעולה והשקעות זרות בישראל, לצד הנושאים השנויים במחלוקת. נושא הסביבה מהווה הזדמנות לא רק עבור שיפור איכות החיים של כלל תושבי ישראל אלא גם עבור מעמדה של ישראל בקהילה הבינלאומית.

לאור האמור, אנו סבורים כי אין לקדם את החוק המוצע.

בברכה,

ד"ר יונתן אלון (אייקנבאום)

סמנכ"ל אסטרטגיה, מחקר וקשרי ממשל

חיים וסביבה

חוות-דעת בעניין הצעת חוק העמותות )תיקון – תרומה

מישות מדינית זרה(, התשפ"ה-2024

רקע בתמצית ועיקרי הצעת החוק

.1 הצעת החוק של ח"כ קלנר נועדה להחמיר את הפיקוח וההגבלות על עמותות המקבלות תרומות מ"ישות מדינית זרה" – כלומר, מדינות זרות או גופים ציבוריים הנתמכים על-ידי מדינות כאלו.

.2 לפי הצעת החוק, עמותה שקיבלה תרומות מישות מדינית זרה בסכום מצטבר העולה על סף שייקבע, תידרש להצהיר שלא תבצע במשך שלוש שנים פעולות מסוימות, ביניהן: )1( מעשים שאסורים על עובדי מדינה לפי חוק שירות המדינה )למשל: פעילות פוליטית, נאומים מדיניים, השתתפות בהפגנות פוליטיות(; )2( פעילות שדלנית בכנסת; )3( פעילות בחירות אסורה לפי חוק מימון מפלגות )כגון תעמולה, מאגרי מידע פוליטיים, הסעת בוחרים וכו'(.

.3 עמותה שלא הגישה את ההצהרה האמורה תחויב במס חברות בשיעור %23 על סכום התרומות מישות מדינית זרה; עמותה שתפר את הצהרתה תחויב בכפל המס )%46(.

.4 נוסף על כך, בהצעת החוק הוספה סמכות לרשם העמותות להטיל עיצומים כספיים מנהליים על עמותות שעברו על אחת מהחובות שנקבעו. משמעות הדבר היא שהפעלת הסמכות יכולה להתבצע אף ללא צורך בפנייה לערכאות. יצוין שגם ביחס לפנייה לערכאות נקבע שבעתירה של עמותה לבג"ץ, אם קיבלה תרומות מישות מדינית זרה – תוטל עליה אגרה מוגדלת )בשיעור שייקבע בהמשך(.

המצב המשפטי העדכני

.5 ככלל, בהתאם להוראות החוק עמותות חייבות בדיווח לרשם העמותות על כל תרומה או הקדש שהן מקבלות, ואולם, תרומה מישות מדינית זרה מעל סכום מסוים )20,000 שקלים(, מחייבת את העמותה לדווח בדו"ח הכספי על זהות התורם, סכום התרומה, מטרתה והתחייבויות הקשורות בה.

מידע זה מפורסם באתר העמותה, ובאתר משרד המשפטים בידי רשם העמותות.

.6 בשנת 2011 נחקק חוק חובת גילוי ובמסגרתו הורחבה חובת השקיפות ונקבעה חובה על עמותות נתמכות בידי ישות מדינית זרה להגיש לרשם העמותות בתוך שבוע מתום אותו רבעון שבו התקבלה

1

תרומה מישות מדינית זרה, בכל סכום, דו"ח רבעוני מתאים. בשנת 2016 תוקן חוק חובת גילוי ונוסף לו סעיף 5א, בו נקבע כי עמותה נתמכת ש"עיקר מימונו" התקבל מישויות מדיניות זרות, חייב לציין זאת בדיווח לרשם העמותות, במסעות פרסום שהוא עורך, בפנייה שלו לעובד הציבור או לנבחר ציבור בעניינים הקשורים למילוי תפקידם, בדוחות שהוא מפרסם לציבור, ובישיבות של ועדות הכנסת שבה משתתף נציג שלו בצורה פעילה.

.7 נכון להיום, הדין הישראלי אינו אוסר על קבלת תרומות מישות מדינית זרה, אך הוא מטיל חובות שקיפות ודיווח מחמירות על עמותות נתמכות: כך קיימת חובות רישום ודיווח כספי, חובת פרסום באתר, הגשת דוחות לרשם ואף חובת גילוי גם בפרסומים שונים ובכנסת.

עמדת מרכז מנור

.8 העולה מהאמור הוא שהתיקון משנה את נקודת האיזון החוקתית וההשלכות המשפטיות הנובעות מכך ביחס לתרומות מישות מדינית זרה. עד היום החוק הטיל חובות שקיפות ודיווח הולכות ומחמירות על עמותות נתמכות – אך הקפיד להרחיב דרישותיו אלו במישור הגילוי הנאות; וכעת, התיקון מבקש לאסור בפועל על פעילות של עמותות אלו או למצער לצמצם את היקף הפעילות, באמצעות מיסוי מדינתי, השווה ערך למס החברות הישראלי.

.9 מרכז מנור שואף לשמר את הלגיטימיות הדמוקרטית של מוסדות המדינה, לחזק את המשילות, ולחזק את הלכידות החברתית סביב עקרונות של ריבונות, אחריות ושותפות אזרחית. מנקודת מבט זו, ניתן להצביע על כשלים מהותיים בהצעת החוק, משום שהוא עלול דווקא לפגוע באינטרסים של המדינה עצמה בתחומים אלה. ונרחיב:

.10 החוק מביא לפגיעה בלגיטימיות הממלכתית של מוסדות המדינה, בכך שהוא מקרין חוסר ביטחון עצמי דווקא מצד המדינה – כאילו מוסדות השלטון אינם מסוגלים להתמודד עם ביקורת אזרחית כלשהי או קולות-חוץ. תחת חיזוק מעמד המדינה, הוא מצייר את המדינה כנתונה לאיום חיצוני קבוע, עובדה המביאה לשחיקה של אמון הציבור במדינה, ופגיעה בלכידות סביב מוסדות ממלכתיים.

.11 למעשה מדובר בחולשה משילותית במסווה של עוצמה. באופן פרדוקסלי, החוק אינו מחזק משילות אלא מבטא חוסר יכולת להתמודד עם חברה אזרחית חיה ודינמית: משילות אמיתית מתבטאת ביכולת להכיל ביקורת, לנהל שיח ולבנות שותפויות, גם עם גופים ממומנים חלקית מחו"ל. שימוש בכלים חוקיים כדי להגביל שחקנים ביקורתיים נתפס לעיתים כהכרה בכישלון של המערכת לרתום

2

אותם לאינטרס הציבורי.

.12 החוק אף עלול להביא לפגיעה באינטרסים ריבוניים של מדינת ישראל. כדי לחזק משילות, המדינה נדרשת לפעול גם בזירה הבינלאומית באחריות ולשמר יחסים דיפלומטיים טובים. החוק בסבירות גבוהה יביא לפגיעה ביחסים עם מדינות ידידות שתומכות בפעילות חינוכית וחברתית בישראל.

החוק עלול לייצר עימות דיפלומטי לא הכרחי, שעה שהוא נתפס כאנטי-דמוקרטי בזירה הבינלאומית

– במיוחד כשישראל נזקקת ללגיטימציה חיצונית. למיטב ידיעתנו, אין בעולם הדמוקרטי תקדים למיסוי כזה שמטרתו ברורה – לצמצם ואף להפסיק את פעילותם של ארגונים שמבקרים את הממשלה.

1

.13 החוק אף מביא לפגיעה במרכז הישראלי המתון. עמותות מהמרכז האזרחי שזוכות לתמיכה מדינית שעוסקות בחיזוק ערכים דמוקרטיים או הגנה על זכויות אדם, הגברת השקיפות, סיוע למוחלשים או למיעוטים )כמו מרכז הארגונים של ניצולי השואה ואף הרשות לניצולי השואה או הנציבות האזרחית של פשעי חמאס או התנועה לחופש המידע או עמותת "יוזמות עתיד", הפועלת להעצמה כלכלית של נשים שנקלעו למורכבות כלכלית ומלווה אותן בתהליך הקמת עסק קטן או עמותת "איתך–מעכי" הפועלת לקידום זכויות של נשים מוחלשות2( – עלולות להיחלש.

.14 היחלשות עמותות מהמרכז האזרחי מביא בהכרח לכך שתוצאת החוק היא דווקא העצמת הקצוות – שממילא פחות תלויות במימון מדינתי )אלא פרטי(, ומתאפיינות בנרטיבים קיצוניים. וכך, במקום ליצור חברה אזרחית אחראית ומשתפת פעולה עם המדינה, החוק יוצר דו-קוטביות ומרחב ציבורי מלא חשדנות. הדבר פוגע באמון הציבורי בתרומה הלגיטימית של עמותות לחיים הדמוקרטיים עצמם.

.15 בכך מביא החוק לפגיעה ביכולת החיבור וההתלכדות של "המרכז הישראלי", שהרי תנאי הכרחי לבניית "המרכז הישראלי" הוא היכולת לקיים שיח משותף, שיש בו כדי ללבן סוגיות עקרוניות וקשיים שונים תוך הבעת עמדות כנות, ללא מורא – על מנת למצוא את המרכז המשותף לכוחות השונים הפועלים בזירה. הביטוי הפוליטי של ארגונים אזרחיים הוא אפוא תנאי יסודי ליכולת לייצר הסכמות

1 ראו, סקירה משווה מאת מרכז המחקר והמידע של הכנסת "הסדרת הפעילות של עמותות הממומנות על ידי ישויות מדיניות זרות" )30.9.2025( בכתובת: 9189041.pdf_mmm_ls_https://fs.knesset.gov.il/25/law/25 2 שירה קדרי-עובדיה, "הברירה האכזרית" של הממשלה - השתקת ביקורת או סגירה: חוק העמותות חוזר לכנסת YNET )21.7.2025( /replace!#https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14447047

3

מאחדות. החוק עצמו מביא לפגיעה ב"שוק הרעיונות הפוליטיים" ובפעילות הציבורית של ארגוני החברה האזרחית.

.16 החוק מציב חסמים בפני ארגונים המקדמים סדר יום ציבורי שאינו עולה בקנה אחד עם עמדות הממשלה, ועלול להחליש את החברה האזרחית ואת יכולתה לפקח על השלטון. החוק עלול להוביל לצמצום פעילותם של ארגונים המקבלים תרומות ממדינות זרות, ולהגביל את יכולתם להביע דעות,

להתארגן ולהשפיע על החברה. לא למותר לציין בהקשר זה שכבר כיום חוק העמותות מונע פעילותה של עמותה אם מטרה ממטרותיה שוללת את קיומה של מדינת ישראל או את אופייה הדמוקרטי, או אם יש יסוד סביר למסקנה כי העמותה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות )סעיף 3 לחוק העמותות(.

.17 יש לזכור שארגוני החברה האזרחית ממלאים תפקיד מרכזי בדמוקרטיה. הם מזהים כשלים וליקויים בפעילות הממשלתית )חלקם כאלה שאינם ידועים כלל למדינה(, ומשמשים מסגרת להתארגנות אזרחית לתיקון ליקויים אלה. בין היתר, גם באמצעות קידום מדיניות או באמצעות פנייה לערכאות שיפוטיות לשם הסרת עוולות או פגיעות חוקתיות אחרות. קבלת החוק שעניינו הטלת הגבלות על פעילות זו, ועל ארגונים אלה, שפועלים כדין, עולה כדי פגיעה אסורה בחופש ההתאגדות ובחופש הביטוי, שעה שתכליתה העיקרית היא מניעת ביקורת על הממשלה.

.18 הדבר חמור שבעתיים נוכח האופי הבררני של הצעת החוק, שעה שהיא חלה רק על עמותות המקבלות תרומות מיישויות מדינתיות, אך לא מגופים פרטיים זרים למדינה. למעשה, אם קיים חשש ממשי ביחס לאינטרסים העומדים מאחורי תרומות ולהשפעות זרות הרי שצריכה להיות העדפה כלשהי לטובת תרומות מדיניתיות. תרומות מדינתיות הן שקופות ותחת עין פתוחה וביקורתית של גורמים שונים במדינות-התורמות עצמן. להבדיל, כסף פרטי המוזרם לעמותות בישראל אינו מפוקח והוא עשוי להיות כסף המוצמד לאינטרסיים כלכליים או עסקיים של אנשים פרטיים )שאף מקורם אינו ברור(.

סיכום

.19 על אף הרצון הלגיטימי להבטיח ריבונות, משילות ולכידות לאומית – לשיטתנו, הצעת החוק שוחקת את אמון הציבור במוסדות המדינה, מעמיקה את הקיטוב ופוגעת באינטרסים ריבוניים של המדינה. הצעת החוק יש בה כדי להעצים את קצוות החברה ולהקשות על יצירת הברית הציונית, וכך פוגעת דווקא במרכז המתון, המחויב לחיזוק החברה הישראלית מתוך נאמנות למדינה ולערכיה.

4

י"ב בחשוון התשפ"ו, 3 בנובמבר 2025

אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט

מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה

מסמך הכנה לקראת הדיון ביום :4.11.2025 הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה–2024 (פ/5222/25 של חה"כ קלנר) – הכנה לקריאה ראשונה בהצעת החוק מוצע לקבוע הוראות שיגבילו את הפעילות של עמותות המקבלות תרומות מישויות מדיניות זרות.

בנוסח לדיון מטעם יו"ר הוועדה שהופץ ביום 16.7.2025 הוצע הסדר הכולל ארבעה מרכיבים:

ראשית, מוצע לקבוע כי העמותות האמורות יידרשו לשלם מס בשיעור %23 בגין התרומות מהישויות המדיניות הזרות. הן יוכלו להימנע מתשלום המס אם יחתמו על תצהיר לפיו לא יפעלו במישור הפוליטי, ובכלל זה לא יפעלו בכנסת, לא ישתתפו בהפגנה "בעלת אופי מדיני", לא יבקרו את הממשלה ועוד. עמותה שחתמה על התצהיר ופעלה באופן המנוגד אליו, תהיה חשופה לכפל מס בגין התרומה (%46), לעיצום כספי, ובמקרים מסוימים אף לפירוק העמותה; שנית, מוצע לקבוע כי עמותה כאמור תידרש לשלם אגרה מוגדלת כדי לעתור לבג"ץ; שלישית, מוצע לקבוע עיצומים כספיים בגין הפרת התחייבויות שבתצהיר האמור, או הפרת חובות דיווח ופרסום על תרומות מישויות מדיניות זרות לפי חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א–2011 (להלן: חוק חובת גילוי), נוסף לקנסות הקיימים היום בדין; לבסוף, מוצע לקבוע שתי עילות חדשות לפירוק עמותות: אם העמותה פרסמה קריאה לחרם על מדינת ישראל או אם הוטלו עליה שני עיצומים כספיים בשל הפרת ההוראות החלות על עמותה בכל הנוגע לקבלת מימון מישות מדינית זרה במהלך 3 שנים.

ההסדר המוצע מעלה קשיים חוקתיים, משפטיים ומעשיים, עליהם נעמוד בהמשך.

תרומות לעמותות מישות מדינית זרה – המצב המשפטי הקיים

כפי שתואר במסמך הרקע שפרסמנו לקראת הדיון שהתקיים ב-,28.5.2025 כבר על-פי הדין הקיים כיום, מוטלות חובות מיוחדות על עמותות וחברות לתועלת הציבור (חל"צ) המקבלות תרומות מ"ישות מדינית זרה", כהגדרתה בסעיף 36א לחוק העמותות, התש"ם–.1980 חובות אלה מוסדרות בחוק חובת גילוי, בחוק העמותות ובסעיף 345כד לחוק החברות, התשנ"ט–,1999 המחיל את ההוראות גם על חברות לתועלת הציבור.

על-פי סעיף 36א האמור, "ישות מדינית זרה" כוללת מדינה זרה (לרבות איחוד, ארגון או חבר של מדינות זרות, דוגמת האיחוד האירופי או האו"ם); אורגן, רשות או נציגות של מדינה זרה או של איחוד מדינות זרות; הרשות הפלסטינית; תאגיד שהוקם בחיקוק של אחד מהגופים שפורטו לעיל, או שגוף כאמור מחזיק ביותר ממחצית מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד או שהוא מינה את התאגיד לפעול בשמו; וחברת חוץ (שהיא תאגיד, למעט שותפות, שהתאגד מחוץ לישראל) שמחזורה בשנה האחרונה היה ברובו מהגופים שנמנו לעיל.

לפי הסעיף, עמותה שמחזור פעילותה עולה על 300,000 ₪ וקיבלה תרומות מישויות מדיניות זרות בסך של מעל 20,000 ₪ בשנה במצטבר, נדרשת לפרסם זאת באתר האינטרנט שלה ולדווח על כך בדוח הכספי השנתי לרשם העמותות, ובכלל זה, לדווח ולפרסם פרטים על זהות נותן התרומה, סכומה, תנאיה ומטרותיה (אשר חייבות על פי דין להלום את מטרות העמותה, שהן מטרות חוקיות שאושרו ושיש עליהן פיקוח לפי חוק העמותות).

בנוסף לכך, לפי חוק חובת גילוי, על עמותות וחל"צ שמקבלות תרומה מישות מדינית זרה להגיש דו"ח רבעוני לרשם, בתוך שבוע מתום אותו רבעון שבו התקבלה תרומה כאמור, בכל סכום, ולפרסם זאת גם באתר האינטרנט שלהן (ככל שיש להן אתר). עוד קובע חוק זה כי אם התרומה נועדה למימון מסע פרסום, יש לפרסם בו את דבר 1

קבלת התרומה. לגבי עמותות וחל"צ ש"עיקר מימונן" (יותר מ-%50 מהתרומות שקיבלו) מישויות מדיניות זרות, נקבעה חובה לציין זאת בדיווח לרשם, במסעות פרסום שהן עורכות ובישיבות של ועדות הכנסת שבהן משתתפים נציגיהן בצורה פעילה.

משפט משווה

מסקירת המשפט המשווה עולה כי מספר לא מבוטל של מדינות מתחבטות בשאלת ההסדרה והרגולציה הראויה של "התערבות זרה" בענייניהן בכלל, ושל מימון זר המועבר לגורמי חברה אזרחית בפרט. החוק שנתפס כמשמעותי ביותר בהקשר זה, ושימש כמקור השראה למדינות רבות, הוא חוק מארה"ב בשם Agents Foreign Act Registration (611-621 §§ U.S.C ,22 להלן: FARA) אשר נחקק בשנת 1938 במטרה להתמודד עם תעמולה נאצית ערב מלחמת העולם השנייה. חוק זה קובע כי, ככלל, אדם (לרבות ארגון) הפועל כשליח, נציג או עובד, או שפועל לבקשת או בשליטת גורם זר – מדינתי או פרטי – מהווה "סוכן זר", ונדרש להירשם ככזה במרשם של משרד המשפטים האמריקאי (ה-DOJ). כלומר, מדובר בחוק הדורש רישום, שעשוי להוביל ל"תיוג שלילי" של האדם או הארגון הנרשם במסגרתו, אך אינו מגביל באופן פורמאלי כלשהו את יכולתם של שחקנים פרטיים או עמותות לפעול למימוש מטרותיהם במרחב הציבורי (או לקבל מימון לשם כך). מאז אמצע שנות ה-60 ועד 2016 היו הליכי אכיפה מועטים יחסית מכוח החוק. בשנים האחרונות חל גידול מחודש בשימוש בחוק זה על רקע העדויות להתערבות רוסית בבחירות של .2016 למרות זאת, ישנה ביקורת על החוק, שנוסחו נחשב כרחב ועמום באופן המאפשר לשלטון לפרש אותו ולהשתמש בו בצורה מגמתית כנגד מבקריו. מכל מקום, נראה שה-FARA משמש כהשראה למחוקקים רבים ברחבי העולם המבקשים להתמודד עם הנושא של "השפעה זרה" בתחומם.

לפי בקשת יו"ר הוועדה וחה"כ אלהרר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין סקירה רחבה של הסדרים דומים במדינות שונות העולם, והיא פורסמה ביום 30.9.2025 (להלן: דוח הממ"מ). מן הסקירה עולה כי ברוב המדינות שנענו לפניית הממ"מ (22 מתוך 33 מדינות וכן באיחוד האירופי) אין היום הסדרים ייעודיים המטילים חובות ספציפיות על ארגונים שמקבלים מימון מגורמים זרים.

בכל הנוגע למדינות שבחרו להסדיר סוגיה זו, קיימת הבחנה בין הגישה הטיפוסית בדמוקרטיות מערביות ובין הגישה במדינות אחרות. כשמדובר בדמוקרטיות המערביות, הדבר נעשה, ככלל, כהסדרה שנועדה בעיקרה לקידום שקיפות. כך, בשלוש מדינות מערביות בולטות שנסקרו – ארה"ב, בריטניה וקנדה – קיימים הסדרים הקובעים חובות שקיפות, רישום ודיווח על גורמים מקומיים הפועלים מטעמם או בהנחייתם של גורמים זרים, עניין המתבטא לעתים גם במימון, כמפורט בהרחבה בסקירה.

בהקשר זה יצוין שבהונגריה היה בעבר חוק שעסק בדיווח ושקיפות (ללא הגבלות פורמאליות נוספות), אך עסק רק בארגוני חברה אזרחית ומקורות מימונן, בדומה להסדרים שקיימים כבר היום במדינת ישראל. החוק ההונגרי בוטל בשנת 2021 לאחר שבית הדין לצדק של האיחוד האירופי קבע שהוא סותר זכויות יסוד ועקרונות המעוגנים באמנה האירופית1 (החוק ההונגרי האמור הוחלף בחוקי שקיפות וחקירה חדשים, שגם בעניינם מתנהל היום הליך בבית הדין האמור; C-829/24 Case).

במספר קטן של מדינות – רוסיה, ניקרגואה, אל סלבדור, טאיוואן והודו – נמצאו, מעבר לחובות הרישום והדיווח, גם דרישות, הגבלות ואיסורים החלים על גופים המקבלים מימון זר.

1 )2020 ,18 June( -78/18 C Case ,Union European the of Justice of Court ,Hungary .v Commission European (להלן: ה- CJEU בעניין הונגריה).

2

ההסדר המוצע

כאמור, ההסדר המוצע בנוסח היו"ר מורכב מארבעה רכיבים עיקריים, העוסקים במיסוי תרומות מישויות מדיניות זרות, בקביעת אגרה מוגדלת לעתירות לבג"ץ, בהטלת עיצומים כספיים, ובהוספת עילות פירוק לעמותות. נציג כעת בפירוט את התיקונים בסדר זה.

.1 מיסוי התרומות מישויות מדיניות זרות:

בנוסח הצעת החוק שאושר בקריאה הטרומית, הוצע להטיל מס בשיעור של %80 על כל תרומה שקיבלה עמותה מישות מדינית זרה, אלא אם מתקיים אחד משלושה חריגים: מדובר בתרומה ל"מוסד ציבורי" שמחזורו השנתי אינו עולה על 100,000 ₪; העמותה מתוקצבת על-ידי המדינה; או ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, נתן פטור לתרומה מסוימת בשל נסיבות מיוחדות.

כעת, בנוסח היו"ר, מוצע כי עמותה הנדרשת לדווח על תרומה מישות מדינית זרה לפי סעיף 36א לחוק, תידרש לבחור בין אחת משתי חלופות:

א. לוותר על פטור ממס שניתן לה לפי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ביחס לתרומות ה"זרות" שקיבלה. המשמעות היא כי העמותה תחויב ב"מס חברות" לפי סעיף 126(א) לפקודת מס הכנסה בגין תרומה זו, ששיעורו היום %.23

ב. לצרף תצהיר לדו"ח השנתי שהעמותה מגישה לרשם העמותות, בו היא מתחייבת להימנע, למשך 3 שנים, מביצוע המעשים המפורטים במספר חוקים,2 כך שבפועל היא תתחייב להימנע, בין היתר ממעשים אלו:

לפעול בכנסת; לפגוע פגיעה ממשית בכבוד הכנסת או חבריה; לבקר את המדיניות של הממשלה במסיבת עיתונאים, בראיון עיתונאי, בנאום במקום פומבי, בשידור, בעיתון או בספר; להשתתף בהפגנה או בתהלוכה בעלת אופי מדיני; לעשות "פעילות בחירות". עוד הוצע, לדון בוועדה בהוספת התחייבות להימנע מפעילויות נוספות: פעולה לדה-לגיטימציה של ישראל, קריאה להחרימה, שלילת אופייה היהודי של המדינה ושיתוף פעולה עם ארגון או פעיל טרור מוכרז.

אם עמותה תפר את התחייבותה, היא תחויב בכפל "מס חברות" בגין התרומות שקיבלה מישויות מדיניות זרות בשיעור %46 (במקום %23), והיא תהיה חשופה לעיצום כספי ואולי אף לפירוק.

.2 עתירות לבג"ץ:

בנוסח הצעת החוק שאושר בקריאה הטרומית, הוצע לקבוע כי עמותה שעיקר מימונה (למעלה מ-%50) מישות מדינית זרה, לא תוכל לעתור לבית המשפט, אלא אם היא מתוקצבת על-ידי המדינה.

כעת, בנוסח היו"ר, מוצע לוותר על הדרישה לעיקר מימון ולקבוע כי כל עמותה שדיווחה באחד משלושת הדוחות השנתיים האחרונים שלה על קבלת תרומה מישות מדינית זרה תידרש לשלם אגרה מוגדלת לשם הגשת עתירה לבג"ץ (סכום האגרה ייקבע בדיוני הוועדה). זאת בשונה מכל אדם או גוף אחר המחויב כיום באגרה של 2,092 ₪, הקבועה בתקנות (פרט 24 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז–2007).

2 המעשים המפורטים בסעיף 1 לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959; המעשים המפורטים בסעיף 69(א) לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994 ; ומביצוע "מעשה ששדלן נדרש להיתר כתנאי לביצועו" לפי חוק הכנסת ו"מעשה המהווה פעילות בחירות" לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג–.1973

3

.3 עיצומים כספיים:

מוצע להוסיף לחוק העמותות פרק שעניינו בעיצומים כספיים (שלא הופיע בנוסח הקריאה הטרומית), ולקבוע כי ניתן להטיל על עמותה עיצום כספי בגין הפרת חובות דיווח ופרסום הנוגעות לתרומות מישויות מדיניות זרות לפי חוק חובת גילוי. לפי הדין הקיים היום, הפרת סעיפים אלה מהווה עבירה של אחריות קפידה, ודין עמותה וכל אדם שהיה אחראי להפרתם – קנס בגובה עד 29,200 ₪ (סעיף 64א לחוק העמותות).

כן מוצע לקבוע כי הפרת התחייבות לפי התצהיר המתואר לעיל, ככל שהעמותה החליטה לחתום עליו, מאפשרת גם היא הטלת עיצום כספי על ידי הרשם. גובה העיצומים הכספיים טרם נקבע, והוא צפוי להיות נדון בוועדה.

.4 עילות פירוק:

סעיף 49 לחוק העמותות מפרט את העילות שבגינן בית המשפט המחוזי רשאי לצוות על פירוק עמותה. בנוסח היו"ר מוצע להוסיף שתי עילות חדשות לרשימה זו (גם נושא זה לא הופיע בנוסח הקריאה הטרומית):

העילה המוצעת הראשונה, היא הטלת שני עיצומים כספיים על עמותה בטווח של 3 שנים. קרי, 2 הפרות של חובות הדיווח והפרסום או של התחייבות עליה חתמה עמותה, בתוך שלוש שנים.

העילה המוצעת השנייה, היא אם העמותה פרסמה ביודעין קריאה פומבית לחרם על מדינת ישראל, לפי ההגדרה בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–,2011 בנסיבות בהן יש אפשרות סבירה שקריאתה של העמותה אכן תביא להטלת חרם.

לפני סיום פרק זה יצוין עוד, כי בעוד הנוסח שאושר בקריאה הטרומית עסק בעמותות בלבד, היו"ר והיוזם שוקלים להחיל את ההסדרים המפורטים לעיל (או חלקם) גם על חברות לתועלת הציבור.

נקודות לדיון

.1 הנוסח המוצע מוביל לפגיעה משמעותית בחופש הביטוי ובזכות ההתאגדות

קיומה של חברה אזרחית פעילה ומגוונת, הכוללת עמותות שונות, לרבות עמותות המקדמות זכויות אדם או עמדות ביקורתיות לממשלה או למדינה, היא מאפיין יסודי של חברה דמוקרטית.

ברמה החוקתית, המשפט הישראלי הכיר בחופש ההתאגדות כזכות חוקתית בעלת חשיבות רבה, שמשמעותה זכותו של היחיד להתאגד עם אחרים לשם קידום מטרות משותפות, ובכלל זה מטרות פוליטיות, חברתיות, וכיו"ב. כדברי הנשיא שמגר, זכות ההתאגדות היא "תנאי שאין בלעדיו לקיומה של הדמוקרטיה" (ע"א 1282/93 רשם העמותות נ' כהנא, פ"ד מז(4) ,100 פס' 6 לפסק דינו (1993)). מעבר לכך, חופש ההתאגדות כרוך באופן מובנה גם בחופש הביטוי – שכן במקרים רבים ההתארגנות בעמותה מהווה אמצעי אפקטיבי לביטוי של היחידים המרכיבים אותה. ההתארגנות בעמותה מאפשרת במקרים לא מעטים גם ביטוי לקבוצות מיעוט שאינן חלק מהשלטון, ובמובן הזה מקדמת עקרונות של פלורליזם והרחבת "שוק הרעיונות".

הטלת מגבלות חמורות על החברה האזרחית פוגעת בזכויות אלה, וככלל, היא מהווה מאפיין מובהק של חברות שאינן דמוקרטיות. למרות האמור, גם בדמוקרטיה ניתן לפגוע בזכויות דוגמת זכות ההתאגדות וחופש הביטוי, לשם הגשמת אינטרסים ציבוריים חשובים, ובכלל זה, בנסיבות מסוימות, לתת מענה להתערבויות פסולות של גורמים זרים, ובפרט גורמים עוינים, במתרחש במדינה ובמיוחד בשדה הפוליטי שלה.

4

על- פי ההסדר המוצע כאן, מוצע להטיל שתי מגבלות משמעותיות על פעילותן של עמותות המקבלות מימון מישויות מדיניות זרות, אשר מטבען יגבילו את זכות ההתאגדות ואת חופש הביטוי של חבריהן, עובדיהן ותומכיהן – המגבלה האחת במישור המיסויי והשנייה במישור של האגרה להגשת עתירות לבג"ץ:

א. בכל הנוגע למס המוצע – הרי שככלל, עמותות, חל"צ ומוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"ר) הם גופים משפטיים שלפי חוק, פעילותם נועדה לקדם מטרות ציבוריות שלא לשם הפקת רווח. בהתאם לסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, גופים מסוג זה נהנים, בדרך כלל, מפטור ממס על הכנסותיהם מכוח הגדרתם כ"מוסדות ציבור" שפעילותם נועדה ל"מטרה ציבורית" (למעט הכנסות עסקיות או מדיבידנד).

על- פי ההסדר המוצע, עמותות המקבלות מימון מישויות מדיניות זרות ואינן חותמות על התצהיר שתואר לעיל, "יפסידו" את הפטור האמור ויחויבו במס חברות על התרומות "הזרות" המתקבלות אצלן (בשיעור %23 היום). אמנם מדובר במס בשיעור נמוך יותר מזה שהוצע מלכתחילה בהצעת החוק המקורית, ואולם, כפי שנטען גם בניירות העמדה שהוגשו לוועדה, נדמה שבמקרים לא מעטים גם מס זה עשוי להוביל לאובדן של כלל התרומה נוכח חוסר הרצון של ישויות מדיניות זרות להפנות כרבע מתרומותיהן לקופת המדינה.

מכל מקום, גם אם התרומות לא ייפסקו כליל, הרי שמס זה יוביל בהכרח להקטנה של המקורות הכספיים של עמותות המקבלות כספים מישויות מדיניות זרות, ויעמיד אותן במקום שונה מכמעט כל העמותות בישראל שאינן חייבות במס מסוג זה.

יתרה מכך, כמפורט להלן, מנגנון התצהיר המוצע שמאפשר לכאורה לעמותות ש"אינן פוליטיות" לקבל פטור מהמס האמור, פוגע פגיעה נוספת בחופש הביטוי של עמותות, מונע מהן מלבקר את הממשלה המכהנת ואף מונע מהן את חופש הפעולה בשורה ארוכה של תחומים.

ב. האגרה המוגדלת בעתירות לבג"ץ – כאמור, לפי המוצע, עמותות שדיווחו באחת משלוש השנים האחרונות על קבלת תרומה מישות מדינית זרה ברף שהוועדה תקבע, יידרשו לשלם אגרה מוגדלת כדי להגיש עתירה לבג"ץ, וזאת במקום אגרה של 2,092 ₪ שבה מחויב כל עותר אחר.

בהקשר זה יודגש כי כיום, אגרות בית המשפט נקבעות בתקנות לפי סוג בית המשפט וסוג ההליך שבו מדובר. בהצעת החוק מוצע לראשונה לקבוע בחקיקה כי שני עותרים המגישים עתירה זהה לבג"ץ ישלמו אגרה שונה רק על בסיס זהות התורמים שלהם. בשונה מהסדר המיסוי, האגרה המוגדלת תחול גם על עמותות שחתמו על התצהיר שלפיו אינן "פוליטיות", כמו עמותות העוסקות בפעילות רווחה או חינוך למשל.

מעבר לכך, ככל שהאגרה שתיקבע תהיה גבוהה יותר, הרי שיש חשש שיהיה בכך גם כדי להשליך גם על זכות הגישה לערכאות של אותן עמותות. זכות הגישה לערכאות בישראל אינה קבועה במפורש בחוקי היסוד, אך היא הוכרה כזכות יסוד בשורה של פסקי דין. בענייננו, קביעת אגרה גבוהה עלולה להקשות משמעותית על עמותות לעתור לבג"ץ ולהטיל עליהן הגבלה משמעותית במימוש הזכות המוקנית לכל גוף אחר – לפנות לבית המשפט כנגד צעד שלטוני מסוים.

מדובר בשתי מגבלות משמעותיות מאוד על פעילותן של עמותות המקבלות תרומות מישויות מדיניות זרות, אשר כפי שעולה מן הסקירה של הממ"מ, הן חריגות ביותר במבט השוואתי. כאמור, מן הסקירה עולה שבמרבית המדינות שנסקרו אין כל מגבלה ביחס למימון זר המתקבל בידי עמותות או גורמים אחרים, ואולם, גם באותן דמוקרטיות-מערביות שבהן קיימות מגבלות על גופים בתוך המדינה שהם בעלי זיקה לגורמים מחוץ למדינה, ההסדרים, ככלל, הם כאלה הדורשים רישום ושקיפות, כמו ההסדר שקיים כבר כיום בישראל.

5

יצוין כי בטריבונלים וגופים בינלאומיים שבחנו הוראות שקיפות על מימון זר לכשעצמו, נקבע כי יש בקיומן של הוראות שקיפות מסוג זה כדי להגביל את זכות ההתאגדות, בין היתר, בשל הנטל שהן מטילות על פעילותם השוטפת של הארגונים, וכן בשל "התיוג" שלהם שעלול להרתיע גם תורמים מקומיים מלתרום להם.3 מטבע הדברים, הטלת נטל כספי על עמותות כאלה וכן הגבלת גישתן לבית המשפט הם צעדים חריגים וחריפים בהרבה.

מוצע כי הוועדה תיתן דעתה לקשיים בקביעת מגבלות חמורות אלה על זכויותיהן של העמותות האמורות ושל חבריהן ותומכיהן לחופש התאגדות וביטוי.

.2 קיים ספק רב האם המגבלות המוצעות תואמות את התכלית המוצהרת של החוק – התמודדות עם גורמים המהווים "סוכני שינוי" מטעם ישות מדינית זרה בדברי ההסבר להצעת החוק מובהר כי "מטרת הצעת חוק זו, היא לצמצם את השפעתן העקיפה של ממשלות וישויות מדיניות זרות על מדינת ישראל. השפעה זו מתבטאת, בין היתר, בתמיכה כספית ישירה בעמותות בישראל, הפועלות כסוכנות שינוי מטעם ישויות אלה". ואולם, הנחת המוצא כי בעת קבלת מימון מידי ישות מדינית זרה עמותה הופכת בצורה אוטומטית ומיידית ל"סוכנת שינוי" מטעם אותה ישות זרה, באופן המצדיק הטלת מגבלות חמורות עליה, נעדרת תשתית עובדתית או תמיכה השוואתית, ומוטלת בספק רב.

ראשית, הנחת מוצא קטגורית זו אינה תואמת את אופן פעולתן הטיפוסי של עמותות. כידוע, עמותה נדרשת לפעול לפי דין לקידום מטרותיה הרשומות בלבד. מטרות אלה לרוב נרשמו לפני גיוס התרומות וחייבות להיות חוקיות. המהלך הטבעי של הדברים הוא כי עמותה קמה בראש ובראשונה כדי לקדם את האידיאולוגיה והערכים של חבריה, ולאחר מכן מוצאת תורמים שערכים אלו קרובים לליבם. בהתאם לכך, גם אם לתורמים שלה, הזרים ושאינם זרים, יכולה להיות השפעה על פעילותה, בוודאי שלא ניתן לומר באופן קטגורי כי כל עמותה משמשת בהכרח כ"סוכן שינוי" של תורמים אלה, ללא בחינה פרטנית של אופי הזיקה שבין כל עמותה ובין התורמות שלה.

הדברים אמורים במיוחד במצב שבו הכספים המתקבלים מתורמים זרים הם חלק קטן מתקציבה של העמותה, או כאשר הכספים מתקבלים ממספר רב של גורמים זרים, ממדינות שונות.

לשם המחשה, נניח שעמותה מסוימת מקבלת %20 מתקציבה ממדינה א', %10 ממדינה ב', %10 ממדינה ג', %30 מקרן פילנטרופית, %20 מחברה גדולה במשק, ואת %10 הנותרים ממימון המונים. כיצד ניתן לומר שהיא משמשת "סוכנת שינוי" מטעם מדינה כזאת או אחרת? באיזו מהמדינות מדובר? מדוע לא ניתן לראות בה כ"סוכנת שינוי" מטעם הקרן הפילנטרופית או החברה המסחרית דווקא?

מעבר לכך, וכפי שעולה מהמשפט המשווה וההסדרים שנסקרו בדוח הממ"מ, הנחת המוצא לפיה עמותה מקומית המקבלת כספים מגורם זר הופכת בשל כך בלבד ל"סוכנת שינוי" מטעמו, אף אינה מקובלת במדינות דמוקרטיות מערביות. כאמור, אף במדינות שבהן יש דרישות מיוחדות של שקיפות ורישום הן חלות רק אם בפועל, כעניין עובדתי, הגוף המקומי מהווה סוכן או נציג של הגורם הזר. העובדה כי הגוף המקומי מקבל מימון

3 ראו לעניין זה, למשל: פסה"ד של ה-CJEU בעניין הונגריה, בפס' 119-114; פסק-דין של בית הדין האירופי לזכויות אדם בעניין גלגול קודם של חוק הסוכנים הזרים הרוסי, שאז קבע הוראות שקיפות בלבד – European ,Russia .vs Others and Ecodefence of Case )2022 ,14 June( 168 .pp ,others 60 and 9988/13 .Nos Case ,Rights Human of .Ct (להלן: ה-ECHR בעניין רוסיה); ובדוח ועדת ונציה בעניין גיאורגיה – ,)Commission Venice( Law through Democracy for Commission European ,Europe of Council )2024( 75-76 .pp ,013)2024(CDL-PI , Influence Foreign of Transparency on Law the on Opinion Urgent :.Georgia

6

משמעותי מגורם זר יכולה להיות אחת מן הצורות לשליטה כזאת, אבל היא אינה בליבת ההסדר החקיקתי ואין בה, ככלל, כדי לבסס באופן קטגורי כי גוף מהווה "סוכן" מטעם הישות הזרה, כפי שמוצע בהצעת החוק דנן.4 כך למשל, בפסק הדין של בית המשפט של האיחוד האירופי משנת 2020 בעניין חוק השקיפות ההונגרי שהוזכר לעיל, ציין בית הדין כי גם אם הגברת השקיפות של מקורות המימון היא תכלית לגיטימית, ההנחה לפיה עצם ה קבלה של תרומה זרה משמעה פעילות למען הגורם הזר בניגוד לאינטרס ההונגרי, היא הנחה שגויה ולא מבוססת (שם, פס' 86).

נוכח האמור, מוצע כי הוועדה תבחן את ההצדקה להטלת מגבלה כה רחבה על פעילותן של עמותות, שנראה שאינה הולמת את התכלית המוצהרת של הצעת החוק – למנוע פעולתן של ישויות מדיניות זרות באמצעות גורמים המהווים "סוכנים" מטעמם.

.3 החשש לפגיעה בשוויון בין עמותות המקבלות מימון מישות מדינית זרה ובין עמותות המקבלות מימון זר אחר וכן בין עמותות לגופים אחרים כאמור, המגבלות המוצעות, כמו הוראות השקיפות הקיימות כיום, מופנות רק כלפי קבוצה ספציפית של גופים

– עמותות המקבלות מימון מישויות מדיניות זרות. התמקדות זו מעוררת קשיים בשני מישורים עיקריים:

ראשית, ככל שתכליתה של הצעת החוק היא אכן לצמצם את השפעתן של ישויות מדיניות זרות על מדינת ישראל, הרי שהגיונו של ההסדר חל בראש ובראשונה על גורמים המייצגים במישרין מדינות זרות, דוגמת שלוחים ושדלנים הפועלים מטעמן. לגביהם, אין ספק שאין להם אידיאולוגיה משל עצמם ושכל תכליתם היא לייצג את המדינה זרה ולפעול בעבורה. בהתאם לכך, על רקע תכלית ההסדר, קיימת אנומליה בהחלתו רק על עמותות ולא על גופים אחרים הפועלים כ"סוכנים" מובהקים של גורמים זרים. ודוק, אף כי גופים מסוג זה ברובם משלמים מס גם לפי הדין הקיים, הם אינם נדרשים לפי החוק המוצע לשלם אגרה מוגדלת להגשת עתירה.

שנית, ההסדר המוצע מתייחס רק לתרומות מישות מדינית זרה ואינו חל כשהעמותה מקבלת תרומות מגורם זר אחר – תאגיד או אדם פרטי. מדברי ההסבר עולה כי ההבחנה בין ישות מדינית זרה ובין גורם זר אחר מבוססת על התפיסה לפיה מתן תרומה על-ידי ישות מדינית זרה לגוף פנים-מדינתי נתפסת כ"מאיימת יותר" על ריבונותה של המדינה, מאשר במצב שבו הכספים מועברים על-ידי גורמים פרטיים. זאת, בשל הציפייה שמדינות יתקשרו זו עם זו באמצעים דיפלומטיים. ואכן, כבר בהסדר השקיפות המעוגן בחוק כיום, קיימת חובת דיווח ושקיפות רק ביחס לכספים המתקבלים מישות מדינית זרה ולא ביחס לכספים המתקבלים מגורמים זרים פרטיים.

אולם, מוצע כי הוועדה תבחן האם הבחנה זו מתיישבת עם ההיגיון הבסיסי של ההסדר המוצע כעת, שאינו מסתפק בקביעת חובות שקיפות של גילוי או דיווח באשר למימון מישות מדינית זרה, אלא מוסיף הגבלות ממשיות על פעילות העמותה.

4 כך למשל, ב-FARA האמריקני נקבע כי סוכן של גורם זר הוא גורם שפועל תחת הנחיה או שליטה של גורם זר, או שפעילויותיו מפוקחות, מונחות, נשלטות, ממונות או מסובסדות, במלואן או בחלקן הארי (part major) ע"י הגורם הזר; החוק הבריטי חל על גורמים מקומיים ש"מקבלים 'הנחיה' לבצע פעילויות מסוימות בבריטניה", כשהנחיה כזאת יכולה להינתן רשמית (למשל בחוזה) או לא רשמית, בהסדר של "משהו תמורת משהו"; ולפי החוק הקנדי החדש, יוטלו חובות רישום ושקיפות על ישות משפטית או אדם שמתקשר בהסדר עם גורם זר, ופועל בהנחייתו או בקשר איתו. בדומה לכך, גם הצעה לדירקטיבה שנדונה כעת באיחוד האירופי, מציעה לעסוק ב"פעילות ייצוג אינטרסים" מטעם מדינות שלישיות (עמ' ,11 ,16 ו-24-23 לדוח הממ"מ, בהתאמה).

7

כפי שצוין לא פעם במהלך דיוני הוועדה, בבסיס ההסדר המוצע כעת עומדת התפיסה כי יש להתייחס בצורה שונה לגורמים המבקשים להשפיע מבחוץ על החברה הישראלית, משום שאזרחי ישראל הם שצריכים לקבוע כיצד תתנהל המדינה ולא אנשים מחוצה לה, והכספים הזרים עלולים "לעוות את מגרש המשחקים הפוליטי".

על פניו, ההיגיון הנוגע לשמירה על "שיח ציבורי אותנטי", חל לא רק על עמותות המקבלות תרומות מישויות מדיניות זרות אלא גם על עמותות המקבלות תרומות מגורמים זרים אחרים, דוגמת תאגידי ענק או טייקונים זרים. גם הם אינם אזרחי ישראל ואינם חלק מהקהילה הפוליטית בישראל, וגם הם עשויים לעשות שימוש בכספים המועברים לתוך המדינה כדי להשפיע ולקדם מדיניות המיטיבה עמם.

הבדל זה מעלה ביתר שאת את החשש מפני פגיעה בשוויון במיוחד בשל הנתון הבא: על-פי החומרים שנתקבלו בוועדה ועל-פי הנטען בדיוני חקיקה קודמים שעסקו בשקיפות תרומות מישויות מדיניות זרות, בחיתוך גס, עמותות המזוהות עם עמדות האופוזיציה הנוכחית ממומנות יותר בידי ישויות מדיניות זרות ועמותות המזוהות עם עמדות הקואליציה הנוכחית אינן ממומנות על ידי ישויות מדיניות זרות, אף כי חלקן ממומנות בצורה משמעותית בידי גורמים זרים לא מדינתיים. כלומר, במישור התוצאתי – ההסדר המוצע צפוי להשפיע בעיקר על עמותות המזוהות עם צד אחד של המפה הפוליטית, המתנגד לשלטון הנוכחי.

בהקשר זה יוזכר שעל-פי הפסיקה, פגיעה תוצאתית בשוויון יכולה להתקיים גם במצב שבו אין כוונה להפלות – "הוכחת ההפליה האסורה אינה מצריכה לבחון האם מנסחי הנורמה ביקשו להפלות, אלא אך אם נוצרה תוצאה שהיא מפלה הלכה למעשה".5 כלומר, השוויון נמדד גם במבחן התוצאה. ככל שבמבחן התוצאה קיימת הפליה בין מי שנמצאים באותה קבוצת שוויון, ואין שוני רלוונטי להבחנה ביניהם, הרי שבפנינו הפליה אסורה.

הנה כי כן, ההסדר יוצר אי שוויון בהיבטים שתוארו לעיל בין העמותות הנפגעות ממנו ובין עמותות אחרות או גופים אחרים המצויים בזיקה לגורמים מחוץ לישראל. מוצע כי הוועדה תיתן דעתה לקשיים אלה.

.4 קיים חשש שהתצהיר המוצע מחמיר את הפגיעה בזכויות במקום להפחית אותה

על-פי המוצע, ניתן לקבל פטור מהמס החדש, אם עמותה שקיבלה תרומה מישות מדינית זרה תחתום על תצהיר שבו היא מתחייבת שבמשך 3 שנים היא לא תנקוט בשום פעולה בעלת מאפיינים "פוליטיים", ובכלל זה, כל פעולה בכנסת, הבעת ביקורת על הממשלה, השתתפות בהפגנה וכיוצא באלה.

מתן אפשרות להגשת תצהיר מהווה לכאורה הקלה בהסדר, אשר אמורה לתת מענה לעמותות העוסקות בעשייה שאינה פוליטית, דוגמת עמותות רווחה או חינוך. ואולם, בפועל, הוספת חריג מסוג זה דווקא מחמירה את הפגיעה בחופש הביטוי של העמותה וחבריה ואת הפגיעה בשיח הציבורי כולו. זאת מכמה טעמים:

ראשית, משום שהתנאים לקבלת הפטור מבוססים במידה רבה על השאלה אם העמותה היא עמותה

אופוזיציונית לשלטון, כל שלטון. כך, לפי המוצע, כדי לקבל פטור מהמס העמותה נדרשת להצהיר, בין היתר, כי לא תביע ביקורת על מדיניות הממשלה ולא תשתתף בהפגנות "בעלות אופי מדיני". התוצאה – עמותות שאין להן כל עיסוק פוליטי או עמותות המקורבות לשלטון ומבקשות לתמוך בו, אינן זקוקות להפגנות כדי לקדם את האידיאולוגיה שלהן, ויוכלו לחתום על תצהיר ולקבל מימון מישות מדינית זרה ללא מיסוי, בעוד שעמותות אופוזיציוניות המבקשות לבקר את השלטון ולהפגין נגדו, אינן יכולות לחתום על התצהיר.

5 ראו למשל, בג"ץ 8300/02 גדבאן נסר נ' ממשלת ישראל (22.5.2012), פסקה 42 לפסק הדין (2012).

8

אכן, בפסיקה האמריקאית נקבע לא אחת כי הפליה על בסיס עמדה ('discrimination viewpoint') בין מי שהשלטון "חפץ ביקרו" ומי שמתנגד לשלטון – נחשבת לפגיעה החמורה ביותר בזכות משום שהיא פוגעת בתכליות המרכזיות של חופש הביטוי, ובראשן פיתוח שוק הדעות וחשיפת האמת וכן קידום המשטר הדמוקרטי.

כפי שציין השופט לנדוי, "שלטון הנוטל לעצמו את הרשות לקבוע מה טוב לאזרח לדעת, סופו שהוא קובע גם מה טוב לאזרח לחשוב; ואין סתירה גדולה מזו לדמוקרטיה אמיתית, שאינה 'מודרכת' מלמעלה" (בג"ץ 243/62 אולפני הסרטה בישראל בע"מ נ' גרי, פ"ד טז ,2407 2416 (1962)).

שנית, משום שבפועל מנגנון התצהיר עלול לחשוף עמותות לסנקציות של כפל מס, עיצום כספי ואף פירוק אם יפרו אותו, ולכן צפוי לייצר "אפקט מצנן" ולהגביל מאוד את פעולתה של עמותה החותמת על התצהיר.

כך, גם לעמותה שככלל אינה עוסקת בעניינים "פוליטיים" ואינה פועלת בכנסת, עשוי להתעורר הצורך לפעול בכנסת לשם השגת תקציב או לשם הבעת עמדה בנוגע לחקיקה מסוימת, בתחום בו היא מתמחה (דוגמת עמותה המסייעת לנוער בסיכון שתבקש להציג נתונים לוועדת החינוך כדי לסייע בהליך גיבוש מדיניות של הוועדה).

העמותה עלולה גם להגיע להפרה בשוגג, או בשל פעולה חד-פעמית שאינה מאפיינת את פעולתה הרגילה. כך למשל, עמותה הפועלת להעצמת נשים שתכתוב פוסט בעניין ייצוג חסר לנשים במשרדי הממשלה – יכולה להיחשב כ מי שמבקרת את הממשלה. ארגון שביומיום עוסק במתן סיוע לניצולי שואה העושה באופן חד-פעמי קמפיין למען ניצולי שואה מחוסרי כל או ירצה לפעול בכנסת להגדלת הגמלה – יכול להפר את האיסור לבקר את הממשלה או את האיסור על פעולה בכנסת.

יתרה מזאת, העובדה שהאיסורים שמוצע להחיל על עמותה הם עמומים וארכאיים – דוגמת "לארגן אסיפה פומבית בעלת אופי מדיני", "לבקר את המדיניות" של משרדי ממשלה באופן פומבי או להימנע מ"פגיעה ממשית בכבוד הכנסת או חבריה" – רק מחמירה את "האפקט המצנן" האמור על פעילותה, ומעוררת חשש לאכיפה סלקטיבית.6 בפרט, כשבאים לבחון מתי פעולתם של אנשים המזוהים עם העמותה תיחשב כפעולה של העמותה עצמה. כך למשל, האם די בכך שמנכ"ל העמותה מותח ביקורת על הממשלה או משתתף בהפגנה כדי לייחס פעילות זו לעמותה עצמה? אם אדם מגיע להפגנה עם חולצה של עמותה שהוא אינו עובד בה או חבר פורמאלי שלה האם זה ייוחס לעמותה עצמה?

סיכומו של דבר, מנגנון התצהיר המוצע מחמיר בהיבטים רבים את הפגיעה בחופש הביטוי ובזכות ההתאגדות, ומעורר חשש לקיומו של "אפקט מצנן" ולאכיפה לא אחידה.

.5 האם יש מקום לחוקק פרק ספציפי העוסק בעיצומים כספיים רק ביחס להפרות הקשורות במימון זר?

כאמור לעיל, בנוסח היו"ר מוצע להוסיף פרק חדש לחוק העמותות שעניינו בעיצומים כספיים, שיעסוק רק בהפרות הנוגעות לקבלת תרומות מישויות מדיניות זרות.

כיום, הוראות אופרטיביות רבות בחוק העמותות מעוגנות כאיסורים פליליים, הדין על הפרתן הוא קנס פלילי ולרשם העמותות כלל אין סמכות להטיל על עמותות עיצומים כספיים. בהתאם, המחוקק קבע כי גם הפרת חובות מכוח חוק חובת גילוי, המוטלות על עמותות (בשונה מחל"צ), ייאכפו באמצעות קנסות (ר' בסעיף 64א

6 השוו לביקורת של בית המשפט האירופי לזכויות אדם על חוק הסוכן הזר הרוסי (הקודם), שאמנם קבע הוראות שקיפות בלבד, אך נוסח בצורה עמומה שפגעה באפשרות הצפיות של הארגונים, והוביל גם ארגונים שלא תפסו את פעילותם כפוליטית לוותר על מימון זר (ה-ECHR בעניין רוסיה, בפס' 167-168).

9

לחוק העמותות). בדיוני הוועדה נמסר כי רשמת העמותות, המשמשת גם כרשמת החברות, כלל אינה משתמשת בסמכותה להטיל קנסות על עמותות.

לכן, הממשלה החלה בעבודת מטה לקראת איחוד דרכי האכיפה, ביטול הקנסות הקבועים בחוק העמותות וקביעת עיצומים כספיים במקומם ולפני כשלושה חודשים אף פורסם תזכיר חוק בעניין להערות הציבור.

בנסיבות אלה, מוצע כי חברי הוועדה ישקלו האם נכון לחוקק כעת פרק שלם של עיצומים כספיים בחוק העוסק אך ורק בנושא דנן, או להמתין להסדרה כוללת יותר של הנושא במסגרת הצעת החוק הממשלתית הצפויה.

.6 סוגיות נוספות העולות במסגרת ההסדר המוצע

לבסוף, מוצע כי הוועדה תיתן דעתה גם לשורה של סוגיות פרטניות העולות במסגרת ההסדר המוצע, ובכלל זה, עילות הפירוק המוצעות; קביעת תקדים של כפל מס כ"סנקציה" על התנהגות; הצורך ביצירת הסדר מיוחד לעמותות שעליהן ההסדר חל כדי לחשב את המס על הכנסתם החייבת (תוך שיוך הוצאות להכנסות החייבות);

ואופן אכיפת ההסדר המוצע. נוסיף ונתייחס לסוגיות פרטניות נוספות תוך כדי עיסוק בהוראות הספציפיות של הצעת החוק.

10

30 אוקטובר 2025

ח' חשון תשפ"ו

לכבוד ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט

הנדון: הצעת חוק העמותות )תיקון – תרומה מישות מדינית זרה(, התשפ"ה-2024 – נוסח יו"ר

"זכות ההתאגדות היא זכות יסוד הן מבחינת זכויותיו האישיות של האזרח במדינה דמוקרטית- הן מבחינת העיקרים החברתיים המנחים אותה והן מבחינת אופייה כמדינת חוק/ חופש ההתאגדות הוא זכות היחיד והכלל- והוא תנאי שאין בלעדיו לקיומה של הדמוקרטיה #/ )הנשיא שמגר, ע"א 1281/93 רשמת העמותות נ' בנימין כהנא( אנו מתכבדים להגיש את התייחסותנו לנוסח החדש של הצעת החוק שהופץ על ידי יו"ר הועדה.

גם בנוסחה החדש של ההצעה, היא תפגע קשות בחברה האזרחית בישראל.

ההצעה מניחה בפני כל עמותה המגייסת כספים מ"ישות מדינית זרה" בחירה כמעט בלתי אפשרית: או לפגוע באפשרותה לגייס תרומות ולהתקיים, או לחתום על תצהיר שמשתק אותה מכל פעילות ביקורתית או מכל נסיון להשפיע על המציאות בישראל.

האפשרות השנייה הופכת את העמותה לכלי ריק ומרוקנת ממשמעות את החופש להתאגד. זוהי פגיעה חמורה בזכות ההתאגדות, בחופש הביטוי, וכן בשורה ארוכה של זכויות אדם ומטרות חיוניות שהעמותות שייפגעו פועלות למענן: הגנה על אוכלוסיות מוחלשות, הגנת הסביבה, זכויות מיעוטים, זכויות נשים, זכויות עובדים וכו'. הצעה זו תציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות הרודפות את ארגוני זכויות האדם. מעבר לכך, ההצעה פוגעת בזכות הגישה לערכאות, בזכויות האדם ובשלטון החוק, בהטילה אגרה מיוחדת על עתירות לבג"צ מצד עמותות כאמור.

הנוסח החדש

נציין כי הנוסח החדש מציג מודל שונה מהמודל הקודם, ולמעשה זוהי הצעה חדשה שיש לדון בה בכובד ראש מבראשית.

.1 ההצעה כוללת מספר תיקונים:

לפי ההצעה, כל עמותה המקבלת תרומות שניתנות מ"ישות מדינית זרה" )כהגדרתה בחוק העמותות(, מעל סכום מסוים שטרם הוגדר, תהיה חייבת במס של %23 על אותן תרומות, אלא אם תחתום על תצהיר התחייבות להימנע ממעשים שונים.

התצהיר יכלול התחייבות שלא לעסוק, למשך 3 שנים מיום קבלת התרומה בפעולות הבאות:

הצעת החוק מפנה למה שמוגדר כ"פעילות מפלגתית" לפי סעיף 1 לחוק שירות המדינה )סיוג פעולות מפלגתית ומגבית כספים(, ובין השאר: לארגן אסיפה פומבית בעלת אופי מדיני, להשתתף בהפגנה או תהלוכה בעלת אופי מדיני, לבקר את המדיניות של משרדי הממשלה, או משרדים אחרים של הממשלה,

בכל דרך. יש לציין כי פרשנות המונח "אופי מדיני" בהקשר זה היא רחבה מאד, ולא מוגבלת להפגנות בקשר ליחסי החוץ והבטחון של מדינת ישראל אלא גם לסוגיות פוליטיות פנימיות .1

מעשה ששדלן נדרש להיתר כתנאי לביצועו לפי פרק י"ב של חוק הכנסת. יש להדגיש ששדלן נדרש להיתר בכדי לפעול בכל דרך שהיא, בכנסת.

פעולות שמהוות "פעילות בחירות" לפי חוק מימון מפלגות – הקשורה בנסיון להנעת בוחרים להצבעה, תעמולת בחירות וכדומה.

עמותה שתפר את התחייבותה בתצהיר תספוג "כפל מס" על תרומותיה מישות מדינית ועלולה לספוג עיצומים כספיים.

כל עמותה כאמור בסעיף א, בין אם כזו שהצהירה על אי עיסוק בתחומים המנויים בסעיף ב ובין שלא, תהיה כפופה לאגרה גבוהה במיוחד בעת עתירה לבג"צ )שסכומה טרם נקבע(.

עמותה ש"קראה בפומבי להטלת חרם על מדינת ישראל" )לפי ההגדרה שבחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם( - המעשה יהווה עילה לפירוק העמותה. כמו כן במקרה שהוטלו שני עיצומים כספיים בשל הפרת החובות עליה התחייבה העמותה בתצהיר גם בכך תהיה עילה לפירוק העמותה.

ההשלכות הישירות של ההצעה

.2 ההצעה תפגע קשות בחלק גדול מהחברה האזרחית בישראל. כל העמותות שמקבלות תרומות ממדינות זרות או מגופים כדוגמת האיחוד האירופי, האו"ם ושגרירויות שונות )כפי שמוגדרת "ישות מדינית זרה" בחוק העמותות( ייפגעו. אכן, מיסוי של %23 הוא שעור מס קטן יותר מהמיסוי של %80 שהוצע בהצעה המקורית. אלא שההבדל אינו משמעותי, שכן ברוב מוחלט של המקרים התוצאה תהיה דומה: מדינות לא יהיו מעוניינות "לתרום" לתקציב מדינת ישראל באמצעות מיסוי. התוצאה תהיה הימנעות שלהן מלתרום לעמותות ישראליות כאלה.

המשמעות הסמויה מן העין -אך האמיתית - של ההצעה היא, איפוא, פגיעה כלכלית קשה בעמותות שלא יבחרו ב"תצהיר הנאמנות" שהמדינה דורשת מהן כדי שלא להיות כפופות למיסוי.

.3 ההצעה עלולה לחסום גישה לערכאות, או למצער להעמיד משוכה גבוהה בפני עתירה לבג"צ לעמותות המקבלות תרומות מ"ישות מדינית זרה", ובכך לפגוע גם ביכולתו של בג"צ לשמור על שלטון החוק באמצעות פיקוח על רשויות השלטון.

1 כך נפסק לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה, באשר להפגנות כנגד "ההפיכה המשטרית" ב-,2023 ע"ע )ארצי( 11297-04-23 שאול כהן – מדינת ישראל )26.06.2023(: "לדידנו, לא ניתן לומר כי ההפגנות נגד תכנית הממשלה אינן בעלות "אופי מדיני ,"שכן הפגנות אלה נובעות ממחלוקת פוליטית הנוגעת לשינויי חקיקה שמקדמת הממשלה. משכך, בצדק קבע בית הדין האזורי כי "מחאת ההמונים היא בעלת גוון מדיני פוליטי" וכי "העניינים אותם מבקשות ההפגנות לקדם, או חלקם, הם עניינים בעלי אופי מדיני מובהק, שכן מעורבים בהם אינהרנטית נושאים המצויים במחלוקת פוליטית".

ההיגיון שב"הצהרת הנאמנות"

.4 אין שום הגיון מסדר לגיטימי מאחורי כל התחומים השונים שאמורה העמותה להתחייב שלא לפעול בהם. עובדי עמותות אינם עובדי מדינה. ההיגיון שמאחוריהן נועד למשטר, להשתיק ביקורת, למנוע קידום מדיניות או כל דבר שיש לו זיקה למחשבה חופשית ולפעולה חופשית מצד העמותות.

האם באמת מצופה מעמותה שתכליתה לדאוג לזכויות ניצולי שואה, שלא לבקר את הממשלה במידה וזו אינה מספקת את חובתה כלפיהם? האם מצופה ממנה לוותר על חלק משמעותי מתרומות )אולי על כולן( בכדי להתחייב שלא לבוא לדיון בוועדות הכנסת שעוסק בזכויות ניצולי השואה? או להשתתף בהפגנה לצורך כך? הנוסח החדש, אם כן, ובמידה אפילו קשה יותר מהקודם, מבטא נסיון להשתיק ביקורת ולפגוע בחירות הפעולה של ארגונים. פועל יוצא אפשרי מהחובות שתיאלץ עמותה לקחת על עצמה הוא שעמותות ייאלצו להחתים את כל עובדיה על הימנעות מהשתתפות בהפגנות, מהבעת דעות ביקורתיות, על מנת שיוכלו לעמוד בהתחייבות שלהם.

הבחירה הניצבת בפני העמותות פוגעת באופן קשה ובלתי מידתי בחופש הביטוי, בחופש ההתאגדות, וכן בכל זכויות האדם שלטובתן פועלות העמותות שייפגעו מהצעת החוק. הזכות להתאגד אין פירושה זכות להתאגד לשם התאגדות. משמעות הזכות היא התאגדות למען הגשמת מטרות ציבוריות חוקיות, שחברי ההתאגדות מבקשים לקדם. זהו לשד העצמות של העמותות, ובלעדיו הזכות להתאגד מתרוקנת מכל משמעות והופכת להיות "כאילו זכות", זכות פרו פורמה בלבד.

תכלית ההצעה

.5 גם לאחר התיקונים, לא עולה מן ההצעה כל תכלית ראויה, כזו שעשויה להצדיק פגיעה זכויות כאמור. כל שדובר בו בעת הדיונים הוא על "פגיעה בעצמאותה וריבונותה של המדינה." כיצד קיומן של עמותות העוסקות בזכויות אדם של אזרחי מדינת ישראל פוגע במאפייני היסוד של המדינה? כיצד פגיעה בסמכות בית המשפט לאכוף את שלטון החוק וההגנה על זכויות האדם תורמת לעצמאות המדינה? הרי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. חופש ההתאגדות וקידומן של מטרות חוקיות באמצעותו מתיישבים היטב עם מאפייני היסוד של המדינה.

הדמוקרטיה נשענת על המחויבות לכבד ולהגן את זכויות האדם, כאשר הזכות להתאגד היא תנאי בלעדיו אין למשטר דמוקרטי, והגישה לערכאות היא חיונית לשם כך. ובתרבות היהודית ניתן ערך רב, בין השאר, לחופש הביטוי, לכבוד האדם, לשוויון ולפרטיות.

.6 חברה אזרחית פעילה ותוססת היא מרכיב חיוני של החוסן הדמוקרטי של מדינה.

לעומת זאת, השתקה וייבוש של ארגוני החברה האזרחית סותרים את מאפייני היסוד של מדינת ישראל. בניגוד מוחלט לנטען - ארגוני החברה האזרחית הנתמכים כספית על מנת להגשים את מטרותיהם, על ידי מדינות זרות או ארגונים בינלאומיים, אינם פוגעים בעצמאותה ובריבונותה של המדינה. לעומת זאת, ההצעה עצמה פוגעת קשות באופייה הדמוקרטי של המדינה, ובכך חותרת תחת מאפייני היסוד של המדינה.

.7 יש להדגיש כי ממילא קיימת רגולציה מקיפה כיום המחייבת שקיפות מלאה על כל תרומה מישות מדינית זרה לפי חוק העמותות .2 כך שדווקא תרומות כאלה ידועות לכל ומתפרסמות באופן פומבי בדו"חות כספיים של עמותות ובפרסומים נוספים.

.8 ניתן לעמוד על התכלית האמיתית של ההצעה כאשר בודקים מדוע היא מכוונת רק כלפי תרומות של ישויות מדיניות זרות ולא כלפי תרומות פרטיות. אין בהצעה הנמקה לכך. מבחינה מהותית, קשה להבין מדוע החשש מפני התערבות-חוץ של גורמים מחו"ל מצדיק פגיעה במימון כזה, דווקא כאשר מדובר במדינות – למשל מדינות ידידותיות כמו ארה"ב, גרמניה ובריטניה. זאת, בעוד שתרומות גדולות מוזרמות לעמותות בישראל גם מגופים פרטיים זרים – חלקם כאלה שהאינטרסים שלהם שקופים וברורים הרבה פחות מאלה של ממשלות ידידותיות.

מדוע שם אין חשש מהתערבות חיצונית? השפעת ההון הגדול, גם כזה שמגיע מגורמים פרטיים, על השלטון ועל קביעת מדיניות אינה נופלת מהשפעתן הפוטנציאליות של ממשלות. על כן האבחנה בין תרומות פרטיות ותרומות ממדינות לא מצדיקה את ההבדל הקיצוני שהחוק יוצר ביניהן. האבחנה יוצרת אפליה בין תרומות לארגונים שמקדמים אג'נדות שלטוניות ו"שבאים טוב" לשלטון בעין לבין תרומות לגופים המבקרים את מדיניות הממשלה. אף שתרומות רבות מישויות מדיניות מופנות לסיוע כלכלי של ניצולי שואה ולמטרות כמו קידום הגנת הסביבה, חלק מהתרומות מופנות לארגוני זכויות אדם שמותחים ביקורת על מדיניות הממשלה ומתויגים עקב כך, בהתאם לגישה הפופוליסטית-סמכותנית, כאויבים פוליטיים של השלטון. מכאן שההצעה )כמו הצעות רבות אחרות בעבר( לא עוסקת כלל בהגנה על "ריבונות המדינה". מדובר ברדיפה פוליטית, בהשתקה, בדה-לגיטימציה כלפי ארגונים רק משום שהם ביקורתיים כלפי מדיניות הממשלה. כלומר, מדובר, בפגיעה קשה ביותר בחופש הביטוי בתחום המוגן ביותר שלו. חשוב להדגיש: חופש ביטוי שחל רק על דברי שבח והוקרה לשלטון איננו חופש ביטוי. בהעדר חופש ביטוי פוליטי מובהק, אין משמעות להליכים של בחירות, והדמוקרטיה חדלה להתקיים גם במובנה הפרוצדורלי הצר ביותר.

.9 במכתב שכתב לפני מעל עשור היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו"ד יהודה ויינשטין, באשר לאחת הגרסאות הישנות של ניסיונות ההתעמרות בארגוני זכויות האדם )הגבלת מימון(, הוא עמד על נקודה זו בדיוק:

"אוסיף כי לצד המימון המדינתי קיימים גופים פרטיים רבים

המעבירים כספים למדינת ישראל לשם תמיכה בארגונים שונים.

הצעות חוק אלה מתעלמות מענף מימון זה באופן המעלה חשש

לפגיעה בעקרון השוויון, למצער בהיבט התוצאתי" .3

מדובר, לכן, בהצעה שתכליתה לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי, שמצוי בליבת חופש הביטוי ומצריך הגנה תקיפה ורחבה במיוחד. בנוסף, ההצעה כרוכה, כאמור, בפגיעה בעקרון השוויון. לא רק שהצעת החוק נעדרת תכלית ראויה, אלא תכליתה הינה פסולה.

2 חוק העמותות התש"ם-,1980 סעיף 36א.

3 )מכתב מהיועץ המשפטי לממשלה לראש הממשלה, באשר להצעות חקיקה שעברו בוועדת השרים לענייני חקיקה ב-13.11.2011(.

הגבלת הגישה לערכאות

.10 ההצעה כוללת הוראה, לפיה תיקבע אגרה מיוחדת בעת עתירה לבג"צ, לארגונים הנהנים מתרומות מ"ישות מדינית זרה". טרם נקבע מה יהיה גובה האגרה. ככל שהכוונה היא לקבוע סכום גבוה במיוחד, הוא יפגע באפשרות העתירה לבג"צ.

זכות הגישה לערכאות נחשבת ל"זכות על" משום שהיא זו שמבטיחה את קיומן של כל הזכויות האחרות. ובלשונו של השופט חשין:

"זכות הגישה לבית-המשפט אין היא זכות-יסוד במובנו הרגיל של

המושג זכות-יסוד. שייכת היא למסדר נורמות אחר בשיטת המשפט.

ניתן לומר - וכך אומר אני - כי נעלה היא על זכות-יסוד. לא עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות-היסוד.

זכות הגישה לבית-המשפט הינה צינור החיים של בית-המשפט.

התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק. ... באין

מתדיינים יישב בית-המשפט בטל וחסר-מעש, ובית-משפט שאין

מתדפקים על שעריו כמוהו כמו-לא-היה .4"

הגבלה כזו עלולה להיות בלתי חוקתית גם משום הפגיעה הקשה הכרוכה בה בזכויות הנקובות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ניתן יהיה לפגוע בהן שלא לתכלית ראויה או מעבר לנדרש ולא ניתן יהיה לאכוף הגנה ראויה עליהן באמצעות פנייה לבג"צ.

הטלת "חרם על מדינת ישראל" כעילה לפירוק עמותה

.11 נתייחס בקצרה לסעיף זה, שלא היה קיים בהצעת החוק המקורית, ומהווה הרחבה ל"חוק החרם" המקורי שנחקק בשנת .2011 .12 נקודת המוצא שלנו היא כי קריאה להטלת חרם על המדינה היא מעשה לא ראוי, ומדובר, ככלל, בדרך פסולה לנהל מאבק או מחאה ציבוריים. עם זאת, יש לזכור את ההגדרה בחוק ל"הטלת חרם". ההגדרה בו לא נוגעת רק לקריאה ל"חרם על מדינת ישראל" אלא לקריאה להחרמת אדם או כל גורם אחר, מחמת זיקתו למדינת ישראל או ל"אזור בשליטת בישראל". מכאן, שגם קריאה להטלת חרם הקשורה לשטחי יהודה ושומרון מוחזקת כהטלת חרם על מדינת ישראל; ומדובר למעשה בניסיון להתערב בוויכוח הפוליטי בישראל באמצעות הטלת מגבלה על חופש הביטוי. בית המשפט העליון, כאשר דן ב"חוק החרם" המקורי, אף שלא פסל את החוק כולו )לפי דעת הרוב(, פסל – פה אחד על דעת תשעת שופטים - את רכיב הסנקציה החמורה שהיה טמון בו )פיצויים ללא הוכחת נזק( 5 כסנקציה בלתי מידתית היוצרת אפקט מצנן קשה. לדעת שופטי המיעוט, התבקש צמצום החוק לקריאה לחרם על המדינה בלבד.

.13 התיקון המוצע בא להחמיר. הוא גוזר את פירוק העמותה, שזוהי סנקציה קיצונית, מבחינת פגיעתה בחופש ההתאגדות, בוודאי כאשר מדובר בעילה המבוססת על התבטאות בלבד.

4 ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ )15.7.97(.

5 בגצ 5239/11 אבנרי נ' הכנסת )15.4.2015(

היבט נוסף של תכלית ההצעה: רדיפה, תיוג ודה-לגיטימציה של ארגוני החברה האזרחית כ"סוכנים זרים" .14 ההצעה מבקשת לדכא את ארגוני החברה האזרחית המבקרים את מדיניות הממשלה באמצעות האשמתם כסוכנים זרים, הפועלים עבור ישויות מדיניות אחרות. הניסיון להמשיל את ארגוני החברה האזרחית ל"סוכנים" של ממשלות וגופים בין-לאומיים הוא שגוי וחסר שחר מבחינה עובדתית. זהו מהלך מניפולטיבי של דה-לגיטימציה המושתת על הוצאת דיבה רעה. לא מדובר ב"התערבות בענייניה הפנימיים של המדינה". בין אם מדובר בהגנת הסביבה, בקידום זכויות נשים, זכויות ילדים, זכויות של אוכלוסיות מיעוט, וכיוצא בזה. הארגונים בהם מדובר קמים ופועלים על פי תפיסת עולם ערכית מקומית אשר נשענת על צרכים ואינטרסים של הציבור הישראלי. התרומות ניתנות על סמך הצגת הצעות מחקר, הצגת פעילות קיימת ותוכניות עבודה הרלוונטיות להוויה ולאתגרים המקומיים הישראליים. אין בכך להפוך את המדינות המממנות למי שמקבלות החלטות בארגונים, לשולטות בהם או למפעילות אותם. מצב זה שונה מאוד מזה של תאגיד השוכר חברת לובי, שבה כל פעילות השדלן נולדה מתוך יוזמתו של התאגיד ששוכר אותו, והשדלן הוא למעשה שליחו לכל דבר ועניין. ארגון העוסק בקידום שוויון לנשים בישראל פועל להגשים מטרה זו, גם אם הפעילות שלו נתמכת על ידי גוף כדוגמת האיחוד האירופי. הצגת הארגונים על ידי החוק כשלוחים של מדינות זרות או ארגונים בינלאומיים היא עיוות המציאות. היא נועדה "להשחיר" את הארגונים, לעשות להם דה-לגיטימציה, לעורר כלפיהם עויינות ואיבה בקרב הציבור ובכך להצדיק פגיעה בהם. ההצעה מתעלמת כליל מהמסורת המודרנית של זכויות האדם שהחלה להתפתח אחרי מלחמת העולם הראשונה ושהתגבשה אחרי מלחמת העולם השנייה, במידה רבה בעקבות השואה, ותוך תרומה מכרעת של יהודים כמו רנה קאסן. לפי המסורת האוניברסלית הזו, שמירה על זכויות אדם הינה עניין של כלל בני האדם וכלל המדינות, ולכן דאגה לזכויות האדם וטיפוחן אינה נחשבת להתערבות פסולה בעניינים פנימיים של מדינה אחרת. ישראל מתברכת בכך שהיא חלק מן העולם הדמוקרטי-ליברלי ושותפה לערכיו האוניברסליים, שבמרכזם זכויות האדם.. קבלת ההצעה תביא לכך שהטיעון הישראלי בדבר שותפות ערכית עם הדמוקרטיות המתוקנות ייפגע, ועקב כך ייפגע מעמדה הבינלאומי של ישראל, ותדמיתה כמדינה ליברלית. החוק עלול להוות התגרות במדינות ידידותיות ובכך לפגוע ביחסיה של ישראל עם ידידותיה ובמעמדה הבינלאומי, כלומר בנכס אסטרטגי ראשון במעלה של ישראל. בה בעת, הוא צפוי להגדיל את הריחוק בין יהדות העולם, בעיקר ארצות הברית, המחויבת לזכויות האדם לבין ישראל ולהגביר את השסע בעם בתוך המדינה. בצד הפגיעה הקשה שתיגרם לזכויות האדם בישראל, צפוי החוק האמור לגרום נזקים חמורים נוספים ובהן פגיעה בחופש הפעולה של ארגונים יהודיים במדינות זרות, שמקבלים מימון ממדינת ישראל )"מימון מדינתי זר"(.

.15 באשר לארגונים שעניינם זכויות של המיעוט הערבי, מדובר במיעוט שאין לו ייצוג הולם בקרב מקבלי ההחלטות בתחומי הפעילות השלטונית השונים, ואין לו כמעט השתתפות והשפעה ממשיות על ההחלטות המדינתיות, לרבות התקציביות והתכנוניות. אך מובן הוא שהנושא מדאיג מדינות דמוקרטיות וארגונים בין- לאומיים והם תומכים במימון מאמצים מקומיים שתכליתם להבטיח מימוש של מה שהתחייבנו לו בהכרזת העצמאות – "תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". כך גם ארגונים שעניינם זכויות להט"ב וזכויות נשים: אלה ארגונים

קריטיים לשמירה וקידום של זכויות של קבוצות בציבור שהופלו לאורך שנים ועדיין סובלים מאפליה בקרב חלק מהאוכלוסייה בישראל. פעילותם של ארגוני זכויות האדם, בעיקר באמצעות עתירות לבית המשפט הגבוה לצדק, הביאה לתיקון עיוותים שונים בתחום היחס למיעוטים. אחד ממאפייניה החיוניים של הדמוקרטיה הוא הגנה על המיעוטים. ההצעה מבטאת הפניית עורף למאפיין זה לטובת שחרור הרוב הפוליטי מרסן, והפקרת המיעוט לשרירות ליבו של הרוב.

דמיון למהלכים שננקטו בהונגריה ובפולין כנגד ארגוני זכויות אדם .16 בשנים האחרונות אובחנו הונגריה ופולין )בזמן הממשלה הקודמת( כמדינות המתרחקות ממודל המדינה הליברלית ומהגדרת אופי המשטר הנוהג בהן כמשטר דמוקרטי. 6 במסגרת נסיגתן של המדינות הללו ממאפיינים דמוקרטיים, ניתן לזהות כי שתי המדינות נקטו באמצעים קיצוניים על מנת לתייג באופן שלילי את ארגוני החברה האזרחית, לפגוע בהם מבחינה כלכלית ותדמיתית, ולהצר את צעדיהם בפעילותם.

כך, בהונגריה, נקבע בחקיקה איסור על ארגוני חברה אזרחית לסייע לפליטים ומבקשי מקלט. כמו כן, כל ארגון חברה אזרחית שתומך בהגירה באמצעי חינוך ותעמולה נדרש לשלם מס מוגבר של %.25 כל ארגון חברה אזרחית המתבסס על מימון חיצוני על ידי מדינות או תורמים זרים, נדרש לסמן את עצמו ככזה באתר האינטרנט שלו ובפלטפורמות שונות של פעילותו .7 בפולין, עיקר הפעילות היה בהגבלת התמיכה הכספית בארגוני חברה אזרחית. כן נקבע בחוק כי התמיכה הממשלתית תינתן בעיקר לארגונים שמקדמים ערכים נוצריים או פולניים פטריוטיים. בשנת 2023 הוקם בהונגריה ״המשרד להגנה על הריבונות״ שמטרתו ״להגן על הזהות החוקתית״ של הונגריה. המשרד הוסמך לנהל חקירות נגד מי שחשוד כמשרת ״אינטרסים זרים״ או מאיים על הריבונות הלאומית של הונגריה.

ביוני 2024 פורסם כי המשרד פתח בחקירה נגד ארגוני חברה אזרחית בחשד לקבלת תרומות מחוץ למדינה. בימים אלה מתנהל הליך נגד הונגריה בגין הקמת המשרד להגנה על הריבונות בבית הדין האירופי לצדק. השלטון בהונגריה צמצם עד איסור כמעט מוחלט את פעילות ארגוני החברה האזרחית בתחומי חינוך מיני וגישה לשירותי הפלות. בתוך כך פעל השלטון שם לפיתוח חברה אזרחית שתהיה נאמנה לשלטון. לדוגמא, בשנת 2017 הוקם ״המכון לחירות לאומית המרכז לפיתוח החברה האזרחית״ .מטרת החוק שמכוחו קם המכון הייתה לקדם ערכים נוצריים.

כן הוחלט כי תמיכה ממשלתית בארגוני חברה אזרחית תינתן לעמותות המקדמות ערכים נוצרים או מסורתיים ,ובהתאם נדחו בקשות למימון ממשלתי מארגונים שונים, כגון ארגונים לקידום זכויות נשים8 .

יש לשים לב כי גם אמצעים אלה קלים בהרבה ממה שמוצע בהצעה זו, ושלא הייתה בהם אבחנה בין תרומות פרטיות לבין תרומות ממדינות זרות.

6 עודד רון, מרדכי קרמניצר, יובל שני, דמוקרטיות במשבר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, אוגוסט .2020 8 ספיר פז ודפני בנבניסטי "השוואה בין המהלכים לפגיעה בדמוקרטיה בישראל בשנים 2024-2023 לאלו שהתרחשו בהונגריה ובפולין", המכון הישראלי לדמוקרטיה )2025( )טיוטא לפני פרסום(.

סיכום

גם בנוסחה החדש, זהי הצעה פוגענית, שמשתלבת היטב במהלכים השונים שמבצעת הממשלה לפגיעה באופייה הדמוקרטי של ישראל. תכלית ההצעה פסולה והיא פוגעת ביסודות הדמוקרטיה, בחברה האזרחית, בזכויות האדם, בחופש ההתאגדות והביטוי, בעקרון השוויון ובשלטון החוק. .ההצעה מיועדת לפגוע, בקיום ארגוני חברה אזרחית שביקורתיים כלפי הממשלה. היא עושה זאת הן באמצעות התיקון לחוק והן באמצעות הוצאת דיבתם רעה. כמו כן היא פוגעת בגישה לערכאות של אותם ארגונים. בכך היא פוגעת, כמו צעדי חקיקה ומהלכים נוספים, בזכויות האדם והמיעוט ובכוחו של בג"צ להגן עליהן. מדובר בהצעה הנוגדת את ערכי היסוד של המדינה ואת ההגנה החוקתית על זכויות האדם. היא מהלך נוסף של פגיעה בדמוקרטיה הליברלית.

פרופ' מרדכי קרמניצר

ד"ר עמיר פוקס

נייר עמדה מעודכן על הנוסח החדש של הצעת

חוק העמותות (תיקון – תרומה מישויות מדיניות

זרות), התשפ"ה-2024

התנועה למען איכות השלטון

נובמבר ,2025 תשפ"ה

נוכח דיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט (להלן: "הוועדה") לקראת קריאה ראשונה על הנוסח החדש להצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישויות מדיניות זרות) התשפ"ה-2024 (להלן "הצעת החוק") אנו מתכבדים להעביר את עמדתה של התנועה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר (להלן: "התנועה") בנושא.

בנייר העמדה נבקש לעמוד על התנגדותנו להצעת החוק בנוסחה החדש, אשר מבקשת להטיל על עמותות המקבלות תרומה מישות מדינית זרה מגבלות שמטרתן המעשית היא צמצום ביקורת ציבורית ופיקוח אזרחי על השלטון. ההסדר המוצע כופה על עמותות לבחור בין מס "עונשי" וחריג על תרומות מישויות מדיניות זרות, לבין ויתור על פעולות דמוקרטיות חיוניות – ובראשן השתתפות בהפגנות, לובינג בכנסת והבעת ביקורת על מדיניות שלטונית. נוסף על כך, ההצעה יוצרת הסדר סלקטיבי ובלתי מוצדק, החל רק על תרומות ממדינות זרות, להבדיל מגופים פרטיים זרים, ומגבילה את זכות הגישה לערכאות של עמותות אלה באמצעות אגרה ייעודית.

הצעת החוק מבקשת לרסן באופן יזום את פעילות החברה האזרחית ולהגביל את יכולתה למלא את תפקידה במשטר דמוקרטי. ההצעה מגלמת פגיעה ישירה בעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, ומקימה חשש כבד לפגיעה בלתי מידתית בזכויות חוקתיות, בעקרון שלטון החוק ובמערכת האיזונים והבלמים בדמוקרטיה בישראל.

תוכן עניינים

ב.1 עמותות כחלק אינהרנטי משמירה על זכויות האדם בישראל 4

ב.2 התיקון כאמצעי להשתקת ביקורת על השלטון 5

ב.3 החלת סטנדרטים של עובדי ציבור ושדלנים על עמותות, ללא כל הצדקה 5

ד.1 שימוש במיסוי כאמצעי ענישה, בניגוד לעקרונות המיסוי בישראל 6

ד.2 חשש משימוש לרעה בעיצומים כספיים 7

2

עיקרי הצעת החוק בנוסחה החדש

.1 ביום 16.12.2024 הונחה הצעת החוק מטעם ח"כ אריאל קלנר על שולחן הכנסת. ביום ,22.7.2025 במהלך הדיונים לקראת קריאה ראשונה, פרסם יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט נוסח חדש להצעת החוק. 1 .2 הנוסח החדש מציע שימוש במנגנונים חלופיים, ובהם התאמת שיעור המס שנקבע לצד חתימה על הצהרת "נאמנות" לשלטון, הוספת אפשרות להטלת עיצומים כספיים שיובילו במקרים חריגים אף לפירוק העמותה, וכן החלפת החסימה הישירה לגישה לערכאות שיפוטיות בקביעת אגרה ייעודית.

.3 אולם, חרף השינויים המוצעים, תכלית ההצעה נותרה זהה ואף חודדה במסגרת הנוסח החדש: הגבלה ומשטור של ארגוני החברה האזרחית הממלאים תפקיד מרכזי בפיקוח ובביקורת על פעולת השלטון המכהן, תוך קשירה ישירה ובלתי אמצעית בין קבלת תמיכה מגורם מדינתי זר לבין ויתור על יכולת למתוח ביקורת על מדיניות שלטונית.

.4 להלן נעמוד על עיקרי הצעת החוק בנוסחה החדש:

.4.1 ראשית, ההצעה מחייבת עמותה שמקבלת תרומה מישות מדינית זרה (מעל סף שיוגדר) לחתום על "הצהרת נאמנות" לשלטון, ולהיות כפופה למגבלות החלות על פי דין על עובדי מדינה ושדלנים, ובכלל זה: איסור פעילות בכנסת ובוועדותיה; איסור העברת ביקורת על הממשלה ומשרדי השירות הציבורי; איסור השתתפות בהפגנה או תהלוכה בעלת אופי מדיני; איסור ארגון ואף נאום באספה פומבית בעלת אופי מדיני; איסור חברות בהנהלה פעילה של מפלגה או גוף מדיני; ואיסור השתתפות בתעמולת בחירות לכנסת, לרשות מקומית או לגוף ציבורי. עמותה שלא הגישה תצהיר תחויב במס בשיעור %23 על כל תרומה; ואילו עמותה שתצהיר, אך תפעל בניגוד למגבלות, תחויב במס כפול בשיעור %.46 מודל זה מציב את העמותות בפני בחירה בלתי אפשרית בין חיוב מס מהותי, שעלול להוביל לסגירתן, לבין קבלת מערכת מגבלות חסרת תקדים על פעילותן הציבורית, הנושאות פוטנציאל ממשי לצמצום ואף איון פעילותן הדמוקרטית לצד חשיפה להפרות לא מכוונות, והכפלת שיעור המס שיוטל עליהן.

.4.2 שנית, הצעת החוק מציגה מערך עיצומים שיוטלו על עמותות שיפרו את חובת הגילוי והדיווח.

הטלת העיצומים תעשה לצד הטלת המס ותיקבע על ידי רשם העמותות, לפי שיקול דעתו. על עמותה שחויבה בעיצום לפרסם את פרטיה, ופרטי העיצום שהוטל עליה, למשך 4 שנים.

.4.3 שלישית, מוסיפה הצעת החוק עילות חדשות לפירוק עמותה על ידי צו בית משפט. הראשונה, היא פרסום קריאה לחרם על מדינת ישראל או על "אזור בשליטה ישראלית", לרבות קריאה לחרם בשטחי יהודה ושומרון;2 והשנייה, הטלת שני עיצומים כספיים על העמותה, בגין הפרת המגבלות החלות עליה מכוח תצהיר "הנאמנות" עליו חתמה.

.4.4 לבסוף, הצעת החוק קובעת סכום אגרה חריג שעל אותן עמותות לשלם לצורך פנייה לערכאות משפטיות בבקשה לקבלת סעד. סכום האגרה טרם נקבע, אך מרוח הצעת החוק ומנוסחה

1 נוסח מטעם יו"ר ועדת החוקה לקראת דיון ביום 22.7.2025 – הכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-.2024 2 ראו סעיף 1 לחוק חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, תשע"א-.2011

3

המקורי, ניתן להניח כי יקבע סכום אגרה גבוה, שמשמעותו המעשית: הגבלת זכות הגישה לערכאות וזכות העמידה של אותן עמותות וארגוני החברה האזרחית.

.5 מדברי ההסבר להצעת החוק (שלא זכו לעדכון בנוסח החדש) עולה, כי מטרת ההצעה למנוע פעילות של ארגונים בישראל אשר פועלים, לכאורה, כ"סוכני שינוי" מטעם ממשלות וישויות מדיניות זרות. ואולם, כפי שפורט בהרחבה בעמדתנו מחודש מאי האחרון, תכלית זו, אינה נסמכת על כל תשתית עובדתית, אמפירית או משפטית, המלמדת על קיומה של בעיה, ובטח לא כזו המצדיקה את הסדר כה מרחיק לכת, כמו זה שהוצע במסגרת הנוסח החדש להצעת החוק.3 .6 כפי שיוצג להלן, הצעת החוק בנוסחה החדש מבקשת לקבוע מנגנונים חסרי תקדים המצמצמים באופן מהותי את יכולתם של ארגוני החברה האזרחית להשתתף בשיח הציבורי, לבקר את פעולת הרשויות ולפנות לערכאות משפטיות לקבלת סעד משפטי. בכך, ההצעה יוצרת אפקט מצנן נרחב על פעילותם של גופים הפועלים לפיקוח ציבורי ולהגנה על זכויות אדם ואזרח, וחותרת תחת תפקידם המרכזי והחיוני בהבטחת הגנה על זכויות ובשמירה על האינטרס הציבורי במדינה דמוקרטית.

פגיעה במעמדם ובתפקידם של ארגוני חברה אזרחית במדינה דמוקרטית

ב..1 עמותות כחלק אינהרנטי משמירה על זכויות האדם בישראל

.7 טרם נצלול לבעיות הקונקרטיות הנובעות מסעיפי הצעת החוק לגופן, נכון לעמוד על מהותם ותפקידם של עמותות וארגוני החברה האזרחית במערכת הדמוקרטית.4 עמותות אינן פועלות למטרות רווח, אלא לשם קידום מטרות ציבוריות, הגנה על זכויות אדם ואזרח, ומתן שירותים חברתיים משלימים וחיוניים.

.8 ארגוני החברה האזרחית בישראל מהווים נדבך מרכזי ומשמעותי בתמיכה באוכלוסיות מוחלשות, בקידום מדיניות ובשמירה על מנגנוני שקיפות ובקרה. אזרחים רבים אינם מחזיקים במשאבים, בידע או בזמן הדרוש להתמודדות עם פעולות הרשויות או מחדליהן, והעמותות ממלאות תפקיד חיוני בגישור על פער זה ובהבטחת מימוש זכויותיהם.

.9 פגיעה ביכולתן של עמותות לפעול למען מטרה ציבורית, לרבות הגבלות על השתתפותן בשיח הציבורי, בפעילות פרלמנטרית ודרישה להימנעות מכל הבעת ביקורת נגד מדיניות שלטונית, צפויה לצמצם ואף לאיין את הכלים העומדים לרשותן בקידום מטרותיהן הציבוריות – ולפגוע בראש ובראשונה ביכולתם של אזרחים לממש את זכויותיהם וביכולת העמותות להגן על האינטרס הציבורי.

.10 ההתנגדויות הרבות ורחבות היריעה להצעת החוק – החל מהרשות לניצולי השואה, 5 דרך ארגוני סביבה,6

ארגוני הקהילה הגאה,7 ארגוני זכויות אדם,8 וארגונים המקדמים דמוקרטיה ומנהל תקין,9 וכלה

3 התנועה למען איכות השלטון, נייר עמדה על הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישויות מדיניות זרות), התשפ"ה-2024 .

4 חוק העמותות, התש"ם-,1980 ס' .1

5 נייר עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-,2024 הרשות לניצולי השואה.

6 נייר עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-,2024 "חיים וסביבה".

7 נייר עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-,2024 קואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל.

8 נייר עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-,2024 מכון זולת; נייר עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-,2024 עדאלה; נייר עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-,2024 האגודה לזכויות האזרח.

9 נייר עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-,2024 התנועה לאיכות השלטון; נייר עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-,2024 המכון הישראלי לדמוקרטיה; נייר עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-,2024 תנועת אומץ.

4

בארגוני דת ויהדות10 וארגונים חברתיים11 – מחזקות את המסקנה כי עסקנו בהצעה בעלת השלכות רוחב הפוגעת בחברה האזרחית בכללותה, ובכך בציבור בכללותו.

.11 לכך מצטרפת הסכנה שבהצגת ארגונים כמי שפועלים "כסוכני שינוי" בשם "אינטרסים זרים",12 רק בשל קבלת מימון ממדינות – תיאור שאינו נתמך בעובדות – באופן שמערער את הלגיטימציה של ארגוני זכויות אדם, פוגע באמון הציבור בהם כמו גם מביא לפגיעה במעמד השיח על זכויות כעניין אזרחי רחב.

ב..2 התיקון כאמצעי להשתקת ביקורת על השלטון

.12 מלשון ההצעה עולה חשש ממשי וקונקרטי, כי מטרתה להשתיק ביקורת ציבורית נגד מדיניות הממשלה וכנגד פעילותן של רשויות השלטון.

.13 ההצעה מחייבת כל עמותה שמקבלת מימון מישות מדינית זרה, לבחור בין שתי חלופות: תשלום מס משמעותי העלול לפגוע ביכולת קיומה הכלכלית; או לחלופין, חתימה על הצהרת נאמנות המגבילה את חופש הביטוי הפוליטי שלה ויכולתה לקחת חלק במרחב הציבורי והפרלמנטרי.

.14 ההסדר יוצר מצב שבו המשך פעילותה הציבורית של עמותה מותנה בהימנעות מביקורת על רשויות השלטון. תוצאה זו צפויה לצמצם באופן ניכר את חופש הביטוי הפוליטי ולהגביל השתתפות של ארגונים אזרחיים בהליכי מדיניות, בפעילות ציבורית ובפיקוח פרלמנטרי.

.15 חופש הביטוי הפוליטי – וכנגזרת מכך הזכות לבקר את מדיניות השלטון – הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון כ"יהלום שבכתר" המהווה זכות בסיסית ויסודית במשטר הדמוקרטי בישראל.13 ההצעה הנוכחית, פוגעת אנושות ביכולת של החברה האזרחית לפעול כגורם בקרה חוץ-ממשלתי ומייצרת מציאות בה השלטון פועל בלא כל ביקורת אפקטיבית על פועלו.

.16 תוצאה זו תגרע מהדמוקרטיה הישראלית ומערכי היסוד בבסיסה, תצמצם את הביקורת והפיקוח הציבוריים על עבודת הפרלמנט הנבחר, ותגרום להשתקה וניוון של פעילות המגזר השלישי בישראל.

ב..3 החלת סטנדרטים של עובדי ציבור ושדלנים על עמותות, ללא כל הצדקה

.17 הצעת החוק בנוסחה החדש, מעתיקה את המגבלות החלות בדין על עובדי ציבור ושדלנים לעמותות המקבלות תרומה מישות זרה.14 החלה זו נעדרת כל הצדקה נורמטיבית, ואף חותרת תחת התכליות שביסוד ההסדרים החקיקתיים שנקבעו.

.18 תפקידו של עובד ציבור, ויחסיו עם השלטון שונים בתכלית מיחסיה של עמותה עם השלטון. עובד הציבור הוא אורגן של המדינה, מייצגה ומיישם את מדיניותה. לפיכך הוא כפוף למגבלות הנובעות מחובותיו אלה, והוא מוגבל ביכולתו לבקר בפומבי את הממשלה ופועלה. בדומה, שדלנים מקדמים בהכרח אג'נדה

10 נייר עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-,2024 מרכז ליאו בק; נייר עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-,2024 המרכז הרפורמי לדת ומדינה.

11 נייר עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-,2024 מנהיגות אזרחית; נייר עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-,2024 אחים ואחיות לנשק.

12 ראו דברי ההסבר להצעת החוק.

13 בג"ץ 5239/11 אבנרי נ' הכנסת (נבו 15.4.2015) פס' 24 לפסק דינו של השופט הנדל.

14 לפי חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי"ט-,1959 ס' 1 וחוק הכנסת, תשנ"ד-,1994 ס' 66(א), 69 בהתאמה.

5

אישית של הלקוחות ששכרו אותם ומטרתם להפיק רווח או טובת הנאה אישית. לכן, המגבלות החלות עליהם נועדו למנוע ניצול של ההליך הדמוקרטי לקידום אינטרסים פרטיים או מסחריים אישיים. 15 .19 עמותות, לעומת זאת, בהגדרה אינן אורגן של המדינה ואינן פועלות לקידום אינטרס פרטי או מסחרי.

מטרתן לקדם אינטרסים ציבוריים, להגן על זכויות אדם ולתרום לשיח הדמוקרטי. כחלק מתפקיד זה, נדרש מהן לעיתים להביע עמדות ביקורתיות, להציע תיקוני מדיניות ולהשמיע קול עצמאי ובלתי תלוי שאינו מוכתב על ידי גורמים שלטוניים-פוליטיים.

.20 החלת מגבלות שנועדו לעובדי ציבור ולשדלנים על עמותות, חסרה הצדקה נורמטיבית ומשוללת יסוד.

מהלך זה מעורר חשש כי תכליתו אינה שמירה על טוהר המידות או מניעת השפעה בלתי הוגנת, אלא נועד לפגוע ביכולתן של עמותות המבקרות את השלטון לפעול, באופן המקהה ואף מרוקן מתוכן את תפקידן כחוליה חיונית במארג הדמוקרטי בדמוקרטיה הישראלית.

פגיעה בזכות הגישה לערכאות

.21 זכות הגישה לערכאות מהווה עקרון בסיסי בדמוקרטיה, המאפשרת את מימושן של הזכויות האחרות, ובלעדיה לא ניתן להגן על זכויות הפרט שנפגעו או על אינטרס ציבורי שנרמס. 16 .22 הנוסח החדש, מגביל הלכה למעשה את זכות הגישה לערכאות של עמותות המקבלות תרומות מגורמים מדיניים זרים. הטלת אגרה בסכום שטרם נקבע – אך ברוח נוסח הצעת החוק המקורי, סביר להניח שיהיה גבוה במיוחד, ימנע מעמותות רבות לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת סעד ובכך ייפגע יכולתו של בג"ץ לשמור על שלטון החוק. זאת, רק בשל זהות מקורות המימון של הארגון המייצג ומקדם אותן.

.23 נזכיר, כי עמותות וארגוני חברה אזרחית פועלות לרוב מול אוכלוסיות מוחלשות, ממועטות אמצעים כלכליים. על כן, חסימת דלתות בית המשפט בפני עמותות אלה אינה מהווה רק פגיעה בארגונים עצמם, אלא מהווה חסימה ממשית של ההגנה על זכויות האוכלוסיות שהן מייצגות – ומחלישה את יכולת האכיפה של זכויות חוקתיות במדינת ישראל.

שימוש במיסוי ובעיצומים בניגוד לתכליתם

ד..1 שימוש במיסוי כאמצעי ענישה, בניגוד לעקרונות המיסוי בישראל

.24 ת כלית המיסוי במדינה דמוקרטית היא לאפשר למדינה לגבות כספים מהציבור לצורך מימון שירותים ציבוריים והשגת מטרות כלכליות וחברתיות.17 לעומת זאת, קנס מהווה כלי עונשי שנועד להרתיע מהתנהגות אסורה או פסולה. כאשר שיעור המס המוטל אינו נגזר משיקולים תקציביים כלליים אלא מיועד להכווין התנהגות ולמנוע התנהלות מסוימת, הוא חדל מלהיות מס – והופך בפועל לקנס. שיעור המס שנקבע בהצעה אינו משקף תכלית תקציבית, אלא למעשה פועל כקנס, ומטרתו הרתעה וענישה.

15 חוק הכנסת, תשנ"ד-,1994 סעיף .65

16 ראו למשל, ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, נא(3) 577 (1997).

17 כידוע, בישראל נהוגה שיטת מיסוי פרוגרסיבית על הכנסות: ככל שהכנסתו של אדם עולה, כך יוטל עליו שיעור מס גבוה יותר, כאשר העקרון המסדיר של דיני המס בישראל הוא עקרון השוויון , לפיו דיני המס חלים באופן שווה על כל אדם בהתאם להכנסותיו, לפני מדרגות קבועות מראש, המתעדכנות מידי שנה. להרחבה ראו: רשות המיסים בישראל, מס הכנסה.

6

.25 כיום, תרומות לעמותות פטורות ממס לחלוטין.18 המשמעות בקבלת הצעת החוק היא מעבר חד מהיעדר מיסוי – להטלת נטל כבד על העמותות. הסדר זה, צפויי להרתיע מדינות וארגונים בינלאומיים מלתמוך כספית בעמותות בישראל, אם יידעו שחלק ניכר מתרומתן תגיע ישירות לקופת המדינה.

.26 טענה זו מתחדדת לאור ההבחנה הסלקטיבית שהחוק מבצע בין סוגי תורמים: תרומות מגורמים פרטיים מחו"ל אינן ממוסות כלל ואילו תרומות מגורמים מדיניים "נענשות" במס ייחודי. בכך הופך הכלי המיסוי למנגנון של תגמול ועונש, בניגוד לעקרונות היסוד של שיטת המיסוי הישראלית.

ד..2 חשש משימוש לרעה בעיצומים כספיים

.27 עיצום כספי הוא אמצעי רגולטורי-מנהלי, המשמש, ככלל, להטלת קנסות כספיים על הפרות בנושאי איכות הסביבה, יחסי עבודה, צרכנות וכדומה. ההצעה בנוסחה החדש, מבקשת לייסד עילת עיצומים חדשה – הפרה של חובת הגילוי והדיווח החלה על עמותות.19 כאשר, לאחר שהוטלו שני עיצומים, ההצעה מסמיכה את בית המשפט להורות על פירוק העמותה.

.28 רשם העמותות כפוף למשרד המשפטים, ולו סמכויות נרחבות עוד טרם התיקון המוצע, לרבות רישום עמותות והענקת חיסיון לעמותות לפי ראות עיניו. הענקת סמכויות מעין-שיפוטיות חדשות לגורם מנהלי, שמחזיק מלכתחילה בסמכויות רבות ומשמעותיות, עלולה להעלות קושי מוסדי ומשטרי ממשי. 20 .29 ההסדר המוצע מעניק לרשם סמכויות נוספות, ונרחבות, להטלת עיצומים כספיים באופן המעורר חשש כי ייעשה בהם שימוש כאמצעי ליצירת אפקט מצנן ולהטלת מורא על עמותות וארגוני חברה אזרחית.

.30 ד בר מה נוסף שיש לעמוד עליו בהקשר זה הוא אופי העילה בשמה נתן להטיל עיצומים על עמותה.

המקרים המוצעים בהצעת החוק, שנוגעים לחובת הגילוי, לעיתים שכיחות מופרים עקב טעויות טכניות או מחדלים שוליים, מאחוריהם אין כל כוונת זדון או הסתרה. ואף על פי כן, במתווה המוצע, גם טעויות טכניות שכאלה עלולות להביא להטלת עיצומים כספיים משמעותיים, בהתאם לשיקול דעתו הרחב של הרשם, ובמקרים קיצוניים אף לפירוק העמותה.

ההבחנה המלאכותית בין סוגי תרומות זרות, מכוונת ולמעצר אינה רלוונטית

.31 הצעת החוק קובעת הסדר סלקטיבי אשר מבחין בין תרומות מגורמים מדיניים זרים (כגון האיחוד האירופי וממשלות זרות) לבין תרומות מגורמים פרטיים, וקובעת מגבלות וחובות המוטלות רק על אלו הראשונות. הבחנה זו אינה רק בלתי רלוונטית עבור התכליות המוצהרות של הצעת החוק, אלה שהיא גם נעדרת כל היגיון פנימי.

.32 בעוד שמדינות וארגונים בין-מדינתיים מחויבות לפעול לפי הדין הבינלאומי והישראלי, לנהוג בהתאם לנורמות של שקיפות ורגולציה ונתונים לביקורת ציבורית מתמדת, לגורמים פרטיים אין חובות דומות והם יכולים לפעול הרחק מעיני הציבור בשם אינטרסים עלומים וממניעים סמויים, שאינם נתונים

18 רשות המיסים בישראל, מס הכנסה, מדרגות המס.

19 מאגר המידע הממשלתי, עיצומים כספיים.

20 בעבר, אף עלו חשדות לשימוש שאינו תקין בסמכויות הרשם, ובין היתר, הועלה החשש שפסילת עמותות או עיכוב רישומן, כמו גם מתן חיסיון לעמותות אחרות, נעשה משיקולים פוליטיים. ראו רותי סיני, "העמותה עלולה לפגוע ברגשות הציבור" הארץ 6.6.2007; אורי בלאו "עמותת סודי ביותר" הארץ .17.11.2011

7

לפיקוח ציבורי. לאור זאת, קשה להבין מדוע דווקא הגופים המדיניים נבחרו כמטרה להסדרה, בעוד שהסיכון להשפעה זרה עמומה ובלתי שקופה, מצוי במידה רבה יותר בידיהם של גורמים פרטיים.

.33 הבחירה להחיל את החוק אך ורק על ישויות מדיניות זרות – ולא על כלל הגורמים הזרים – יוצרת הפליה בלתי מוצדקת ומחזקת את התחושה כי מדובר במהלך שמטרתו פגיעה ממוקדת בארגונים מסוימים. יתרה מזו, הצעת החוק מקודמת בשיתוף פעולה עם ארגון חברה אזרחית אשר נהנה בעצמו ממימון נרחב מגורמים פרטיים זרים – כאשר למעלה ממחצית מהכנסותיו, על פי מידע פומבי, מקורן בתרומות כאלו.21 ארגון זה אינו צפוי להיפגע מהצעת החוק הנוכחית, שהוא עצמו מסייע לקדם – תוצאה הממחישה את הכוונה שביסוד ההצעה: להוציא מחוץ למשחק הפוליטי והחברתי עמותות מהצד השני של המפה הפוליטית, המזוהות ככאלה שממומנות בידי ממשלות וארגונים מדיניים.22

השלכות ההצעה על מעמד ישראל כדמוקרטיה ליברלית בזירה הבינלאומית

.34 הצעת החוק כוללת סממנים אנטי-דמוקרטיים אופייניים למשטרים סמכותניים, אשר לא מתיישבים עם אופייה של ישראל כמדינה דמוקרטית. השתקת ביקורת פוליטית, פגיעה בזכות הגישה לערכאות והפגיעה בשוויון בין ארגוני חברה אזרחית, מהווים מאפיינים של משטרים סמכותניים שמאפשרים לשלטון להתנהל ללא ביקורת אפקטיבית.

.35 ההצעה, אם כן, עשויה לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל וממקמת אותה בשורה אחת עם מדינות הפוגעות בזכויות אדם ורודפת ארגוני חברה אזרחית. זאת, בשעה שישראל ניצבת מול משבר דיפלומטי ומעמדה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית, האמונה על הגנה על זכויות האדם, הוא מרכיב חיוני לביסוס כוחה הבינלאומי ובהכרה העולמית שלה.

.36 החלשת מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית מגבירה את הסיכון להטלת סנקציות ומגבלות מצד הקהילה הבינלאומית, ופוגעת בשיתופי פעולה חיוניים באקדמיה, בתרבות, בחינוך ובתחומים נוספים.

בנוסף, נזכיר כי התערבות טריבונלים בינלאומיים במשפט הפנימי של ישראל תלויה במידה רבה בעצמאותן ויעילותן של המערכות המשפטיות המקומיות. הצעת חוק אשר מחלישה את ארגוני החברה האזרחית ומונעת מהם גישה לערכאות משפטיות, עלולה לעודד התערבות וביקורת בינלאומית מוגברת, ואף לסכן תביעות משפטיות שכבר מתנהלות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" כנגד מדינת ישראל ואזרחיה – לרבות נגד חיילי צה"ל – במסגרת דיני המשפט הבינלאומי.

.37 לצד זאת, חשוב לזכור כי מדינת ישראל עצמה תומכת בפעילות של ארגוני חברה אזרחית ברחבי העולם, ובפרט ארגונים הפועלים למאבק באנטישמיות ובהסתה ולחיזוק מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית.

החלת מגבלות על עמותות בישראל המקבלות תמיכה ממשלות זרות עלולה לפגוע בלגיטימציה של פעילות ישראל בתפוצות ולערער את יכולתה להמשיך לקיים שיתופי פעולה חיוניים עם ארגונים הפועלים נגד אנטישמיות ודה-לגיטימציה של מדינת ישראל.

21 לפי המידע המפורסם באתר גיידסטאר %50.9 מתקציב "אם תרצו" מקורו בתרומות מחו"ל. ראו בלינק הבא:

https://www.guidestar.org.il/organization/580471662/finances

22 דברים אלו הומחשו ביתר שאת, בהצגת החוק באמצעות מצגת לדיון בוועדה מאת ח"כ קלנר, שנכתבה והוצגה בדיון בוועדת חוקה על ידי עמותת "אם תרצו", אשר טרגטה במסגרתה ארגונים ספציפיים מצד אחד בלבד במפה הפוליטית בישראל.

8

סיכום

.38 בנייר עמדה זה הוצגה התנגדות עקרונית ויסודית להצעת החוק, המבקשת להטיל מגבלות רחבות וחסרות תקדים על פעילותם של ארגוני חברה אזרחית, לרבות הגבלת גישה לערכאות, הטלת נטל מס "עונשי" משמעותי ושימוש בהצהרות נאמנות כמנגנון לצמצום חופש הביטוי והפעולה הציבורית של עמותות. ההצעה נעדרת תשתית עובדתית ומשפטית המצדיקה פגיעה מרחיקת לכת זו, יוצרת אפליה פסולה בין ארגונים על בסיס מקורות מימון, ועלולה לפגוע באופן ממשי במנגנוני הבקרה הדמוקרטיים, בשלטון החוק ובזכויות ובאינטרסים ציבוריים בסיסיים.

.39 משכך, אנו קוראות לחברי הכנסת להתנגד נחרצות להצעת החוק, ולהסירה מסדר היום.

בכבוד רב,

סתיו לבנה להב, עו"ד

מנהלת מחלקת מדיניות וחקיקה

9

אלה משה

רכזת מחלקת מדיניות וחקיקה

כ' בתמוז התשפ"ה

16 ביולי 2025

נוסח מטעם יו"ר ועדת החוקה לקראת דיון ביום 22.7.25 –

הכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה–,2024 פ/5222/25 של חה"כ אריאל קלנר בחודש מאי האחרון החלה ועדת החוקה את דיוניה בהכנת הצעת החוק שבכותרת לקריאה הראשונה. לקראת הדיון הבא, ועל דעת יוזם הצעת החוק, מובא להלן נוסח מעודכן מטעם יו"ר הוועדה.

הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה–2024*1

תיקון סעיף 36א

.1

בחוק העמותות, התש"ם–21980 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 36א, בסופו יבוא:

לדיון :

מה יהיה

התרומות?

כמו כן, האם לקבוע

כי שיעור התרומות

מישות מדינית זרה

צריך לעמוד על אחוז

ממחזור

מסוים

העמותה.

סכום

"(ד)

עמותה שציינה בדוח הכספי לפי סעיף 36 כי קיבלה תרומות כאמור

בסעיף קטן (ב)(1) מישות מדינית זרה בסך מצטבר העולה על , תצרף לדוח הכספי הודעה בה תצהיר כי למשך שלוש שנים ממועד הגשת ההודעה, לא תעשה מעשה מהמעשים הבאים:

(1) מעשה האסור על סוגים של עובדים או נושאי משרות בשירות

המדינה לפי סעיף 1 לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959*, בשינויים המחויבים;

*לנוחותכם, להלן נוסח הסעיף האמור:

.1 סיוג פעילות מפלגתית

הממשלה תקבע, בהתייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ובהודעה שתפורסם ברשומות, סוגים של עובדים בשירות המדינה או נושאי משרות בשירות המדינה, שעליהם יחולו איסורים אלה, דרך כלל או לתקופה שתקבע:

(1) להיות חברים בהנהלה הפעילה של מפלגה או של גוף מדיני;

)2( לארגן אסיפה פומבית בעלת אופי מדיני, לשבת בשולחן הנשיאות של אסיפה כאמור ולנאום בה;לארגן, לממן או לתמוך בהפגנות ובמחאות התומכות או מתנגדות לפעילות של נבחרי ציבור בישראל )3( להשתתף בהפגנה או בתהלוכה בעלות אופי מדיני;

(4) להשתתף בתעמולה פומבית, בכתב או בעל-פה גם שלא במהלך בחירות ,כפי שנאסר בלבחירות לכנסת, או למועצה של רשות מקומית, או לבחירות שעליהן חל חוק הבחירות לגופים ציבוריים, תשי"ד-1954;

לעניין סעיף 4 אין נפ"מ אם עסקינן בתקופת בחירות

(5) לבקר את המדיניות של משרדיהם, של משרדים אחרים או של הממשלה, במסיבת עתונאים, בראיון עתונאי, בנאום במקום פומבי, בשידור, בעתון או בספר.

מעוצב:גופן: (ברירת מחדל) semiT weN ,namoR 12 נק', לא

נטוי, צבע גופן: אוטומטי, גופן עבור עברית ושפות אחרות:

semiT weN ,namoR 12 נק', לא נטוי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

(2) מעשה ששדלן נדרש להיתר כתנאי לביצועו, לפי פרק י"ב לחוק

הכנסת, התשנ"ד–1994* (בסעיף זה – חוק הכנסת), בשינויים המחויבים;

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

*1

הצעת חוק מס' פ/5222/25 (מספר פנימי: 2224634); הועברה לוועדה ביום כ"א בשבט התשפ"ה (19 בפברואר 2025).

2 ס"ח התש"ם, עמ' .210

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

*לנוחותכם, להלן סעיף 66(א) לחוק האמור:

.66היתר לשדלן

לא יפעל שדלן בכנסת אלא בהיתר מאת הוועדה; האמור יחול גם על ישיבת ועדה של הכנסת המתקיימת מחוץ למשכן הכנסת.

(1) לא תפעל עמותה דרך קבע (למעט פעילות אקראי) או תנקט פעולות לשכנוע חברי כנסת בקשר להצעות חוק ולחקיקת משנה בכנסת או בוועדותיה אלא בהיתר מאת הוועדה ;האמור יחול גם על ישיבת ועדה של הכנסת המתקיימת מחוץ למשכן הכנסת.

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

מעוצב:צבע גופן: אוטומטי

2

(3) מעשה האסור על שדלן לפי סעיף 69(א) לחוק הכנסת*, בשינויים

המחויבים;

*לנוחותכם, להלן נוסח הסעיף האמור:

.69 איסורים

(1) לא יעשה שדלן אחד מאלה:

(1) יציע או יעניק לחבר הכנסת טובת הנאה במסגרת מאמציו לקדם את ענייניהם של לקוחותיו;

(2) יטעה את חבר הכנסת ביחס לעובדה מהותית כלשהי בקשר לפעילות הפרלמנטרית של חבר הכנסת;

(3) ינקוט פעולות לשכנוע חבר הכנסת באמצעים פסולים, לרבות לחץ, איום, פיתוי או הבטחה לטובת הנאה;

(4) יביא את חבר הכנסת להתחייב כלפי השדלן או לקוחותיו כי יצביע או יפעל בדרך מסוימת;

(5) יפעל כאמור בפסקאות (1) עד (4) כלפי אדם המנוי בסעיף 67(2)

(6) יפגע, בפעילותו כשדלן, פגיעה ממשית בכבוד הכנסת או חבריה;

(7) יפנה, בכתב או בכל פה, בקשר לפעילותו כשדלן, לעובד מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

(4) מעשה המהווה פעילות בחירות כהגדרתה בסעיף 1 לחוק מימון

מפלגות, התשל"ג–1973*.

*לנוחותכם, להלן נוסח ההגדרה האמורה:

"פעילות בחירות" – אחת או יותר מהפעילויות המנויות להלן שבוצעה שלא בידי מפלגה או גוף הקשור לסיעה:

(1) יצירת מאגר מידע ובו פרטים מזהים של בוחרים בבחירות לכנסת לצד מידע בדבר כוונות ההצבעה שלהם בבחירות, לשם ביצוע הפעילויות האמורות בפסקאות (2) עד

(4) שלהלן, ושלא לשם מכירתו למפלגה;

(2) הסעת בוחרים ביום הבחירות לכנסת, שלא לפי חוק ושלא בתמורה מלאה, לשם הבטחת הצבעתם בשל כוונות ההצבעה שלהם בבחירות;

(3) פנייה ישירה בתקופת הבחירות לבוחרים בעלי עמדות פוליטיות מסוימות שמטרתה להשפיע עליהם להצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת או להימנע מלהצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת;

(4) תעמולה באמצעות מודעות פרסום, שמטרתה להשפיע על בוחרים להצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת או להימנע מלהצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת בכל זמן ולא רק בתקופת בחירות.

)*(

לדיון: האם להוסיף – קריאה להטלת חרם על מדינת ישראל; פעילות דה-

לגיטימציה נגד מדינת ישראל; שיתוף פעולה עם ארגון טרור מוכרז או פעיל טרור מוכרז; שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית.

(ה) לא הגישה עמותה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) – על התרומות מישויות

מדיניות זרות עליהן דווח בדוח הכספי לפי סעיף קטן (ב)(1), יוטל מס בשיעור הקבוע בסעיף 126(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]*.

*לנוחותכם, להלן סעיף 126(א) האמור:

.126 מס חברות

(א) על הכנסתו החייבת של חבר-בני-אדם יוטל מס שייקרא "מס חברות", בשיעור של %.23

3

(ו) הגישה עמותה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) ופעלה באופן המנוגד

להודעה –

(1) הוראות סעיף קטן (ה) יחולו על התרומות מישויות מדיניות זרות

עליהן דווח בדוח הכספי לפי סעיף קטן (ב)(1);

(2) לצורך חישוב מס החברות על התרומות לפי פס' (1), יקראו את

סעיף 126 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] כאילו במקום "%23" בא "%46";

אגרת בית המשפט בעתירה המוגשת לבית המשפט הגבוה לצדק על ידי

לדיון: סכום

(ז) האגרה.

עמותה שציינה באחד הדוחות הכספיים שהגישה לפי סעיף 36 בשלוש השנים שקדמו להגשת העתירה, כי קיבלה תרומות כאמור בסעיף קטן (ד), תהיה בשיעור של שקלים חדשים."

תיקון סעיף 49

.2

הוספת פרק ח'1

.3

בסעיף 49 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:

"(7)

העמותה פרסמה ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל

, ועל פי תוכנה של הקריאה והנסיבות שבהן פורסמה יש אפשרות סבירה שהקריאה תביא להטלת החרם; בפסקה זו, "חרם על מדינת ישראל" – כהגדרתו בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–2011;

(8) הוטלו על העמותה שני עיצומים כספיים בשל הפרת חובה כאמור בסעיף

62א, בתוך שלוש שנים.".

אחרי סעיף 62 לחוק העיקרי יבוא:

"פרק ח':1 עיצומים כספיים

סימן א': הטלת עיצום כספי

לדיון: סכום העיצום.

עיצום כספי

62א. היה לרשם יסוד סביר להניח כי עמותה הפרה חובה

כאמור בסעיפים 2 או 5א(א) עד (ג) לחוק חובת גילוי

לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א–

2011 , או שפעלה באופן המנוגד להודעה שהגישה

לפי סעיף 36א(ד), רשאי הוא להטיל עליה עיצום

כספי בסך ____ שקלים חדשים.

עדכון עיצום כספי

62ב. (א)

עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום

מסירת הדרישה לתשלומו, ואם הוגש ערעור ובית

המשפט הדן בערעור לא הורה על תשלומו, לפי

סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

4

(ב) הרשם רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי

באחד בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל

במדד מהמדד האחרון שפורסם לפני העדכון לעומת

המדד האחרון שפורסם לפני תחילתו של חוק זה; כן

רשאי הרשם לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום

הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים.

(ג) הרשם יפרסם, בהודעה ברשומות, את סכום

העיצום הכספי המעודכן.

הודעה על כוונת

62ג. (א)

חיוב

היה לרשם יסוד סביר להניח כי עמותה הפרה

הוראה מההוראות המפורטות בסעיף 62א, ובכוונתו

להטיל עליה עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור

לעמותה הודעה על הכוונה להטיל עליה עיצום כספי

(בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הרשם, בין

השאר, את אלה:

(1) המעשה או המחדל (בפרק זה –

המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;

(2) סכום

העיצום

הכספי

והתקופה

לתשלומו;

(3) זכותה

של

העמותה

לטעון

את

טענותיה לפני הרשם לפי הוראות סעיף 62ד;

זכות טיעון

62ד. עמותה שנמסרה לה הודעה על כוונת חיוב לפי

הוראות סעיף 62ג רשאית לטעון את טענותיה, בפני

הרשם, בכתב או בעל פה לפי החלטת הרשם, לעניין

הכוונה להטיל עליה עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך

45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הרשם

להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא

תעלה על 45 ימים.

החלטת הרשם

62ה. (א)

ודרישת תשלום

הרשם יחליט, לאחר ששקל את הטענות

שנטענו לפי סעיף 62ד, אם להטיל על העמותה עיצום

כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי

לפי הוראות סעיף 62ו.

5

(ב) החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) –

(1) להטיל על העמותה עיצום כספי –

ימסור לה דרישה, בכתב, לשלם את העיצום

הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה

יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי

המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2) שלא להטיל על העמותה עיצום כספי –

ימסור לה הודעה על כך, בכתב.

(ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן

(ב) יפרט הרשם את נימוקי החלטתו.

(ד) לא טענה העמותה את טענותיה לפי הוראות

סעיף 62ד בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו

את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה,

כדרישת תשלום שנמסרה לעמותה במועד האמור.

(ה) הוגש ערעור על החלטת הרשם כאמור בסעיף

קטן (א), לא ישולם העיצום הכספי אלא אם כן הורה

בית המשפט אחרת.

סכומים מופחתים

62ו. (א)

הרשם אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום

הנמוך מהסכום הקבוע בפרק זה אלא לפי הוראות

סעיף קטן (ב).

(ב) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע

מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל

עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק

זה, בשיעורים שיקבע.

המועד לתשלום

62ז. העמותה תשלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים

מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 62ה.

העיצום הכספי

6

ריבית שקלית ודמי 62ח. לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד

פיגורים

לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה

בשינויים המחויבים; בחוק זה, חוק פסיקת ריבית

והצמדה – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–

.1961

גבייה

62ט. עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול

חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות,

התשנ"ה–.1995

סימן ב': התראה מינהלית

התראה מינהלית

62י. (א)

היה לרשם יסוד סביר להניח כי עמותה הפרה

חובה כאמור בסעיף 62א, והתקיימו נסיבות שקבע

שר המשפטים, רשאי הרשם, במקום להטיל עליה

עיצום כספי לפי הוראות סימן א', למסור לה התראה

מינהלית לפי הוראות סימן זה.

(ב) בהתראה מינהלית יציין הרשם מהו המעשה

המהווה את ההפרה, נסיבות ביצועו ומועד ביצועו,

יודיע לעמותה כי עליה להפסיק את ההפרה, וכן יציין

את זכותה של העמותה לבקש את ביטול ההתראה

לפי הוראות סעיף 62יא.

בקשה לביטול

62יא. (א)

התראה מינהלית

נמסרה לעמותה התראה מינהלית כאמור

בסעיף 62 י, רשאית היא לפנות לרשם, בכתב, בתוך

45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד

מטעמים אלה:

(1) העמותה לא ביצעה את ההפרה;

(2) המעשה שביצעה העמותה, המפורט

בהתראה, אינו מהווה עבירה;

(ב) הרשם רשאי להאריך את התקופה האמורה

בסעיף קטן (א) מטעמים מיוחדים שיירשמו.

7

(ג) קיבל הרשם בקשה לביטול התראה מינהלית,

לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את

ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את

ההתראה על כנה; החלטת הרשם תינתן בכתב

ותימסר לעמותה בצירוף נימוקים.

סימן ג': הוראות שונות לעניין עיצום כספי

ערעור

62יב. (א)

על החלטת הרשם לפי סעיף 62ה ניתן לערער

לבית משפט השלום, בתוך שלושים ימים מיום קבלת

הדרישה.

(ב) שולם העיצום הכספי והתקבל הערעור, יוחזר

הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, ויחולו

הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו,

בשינויים המחויבים.

(ג) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער

ברשות.

פרסום

62יג. (א)

הטיל הרשם עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם

באתר האינטרנט של רשות התאגידים את הפרטים

שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול

דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום

הכספי ונסיבות ההפרה;

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות

שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור

ההפחתה;

(5) פרטים על אודות העמותה המפרה,

הנוגעים לעניין;

(6) 8

שמה של העמותה המפרה.

(ב) הוגש ערעור לפי סעיף 62יב, יפרסם הרשם

בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת

הערעור ואת תוצאותיו, באותה הדרך שפרסם לפי

סעיף קטן (א).

(ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הרשם

פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה

מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע,

התשנ"ח–,1998 וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים

לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה

חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ד) פרסום לפי סעיף זה יהיה לתקופה של ארבע

שנים; בפרסום כאמור יישם הרשם אמצעים

טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל

האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר

האינטרנט של רשות התאגידים בתום תקופת

הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת

העיון כאמור.

(ה) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי

לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים

בסעיף זה.

שמירת אחריות

62יד. (א)

פלילית

אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכותו של

תובע להגיש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה

שעליה ניתן להטיל עיצום כספי לפי פרק זה, מטעמים

שיירשמו; לענין זה, "תובע" – כמשמעותו בסעיף 12

לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–

.1982

(ב) הוגש נגד המפר כתב אישום כאמור בסעיף

קטן (א), לא יחויב בתשלום העיצום הכספי לפי פרק

זה, ואם שולם – יורה הרשם על החזרת הסכום

ששולם למפר, בתוספת ריבית שקלית, ויחולו

הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו,

בשינויים המחויבים."

תיקון סעיף 66

.5

בסעיף 66(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא:

9

"(4)

תחילה

.6

הפחתת סכום עיצום כספי, לפי סעיף 62ו."

תחילתו של פרק ח'1 שנה מיום פרסומו של חוק זה, ובלבד שעד לאותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיף 66(א)(4); לא הותקנו תקנות כאמור עד לאותו מועד, ידחה שר הפנים, בצו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, את מועד תחילתו של פרק ח'1 לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.

* מוצע לדון בהחלת ההוראות המפורטות לעיל גם על חברות לתועלת הציבור.

10

ב' כסלו, תשפ"ו

22 נובמבר 2025

לכבוד

ח"כ שמחה רוטמן

יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט

כנסת ישראל, ירושלים

כתובת אלקטרונית : knesset.gov.il@vhuka

כבוד היו"ר

הנדון : הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה)

.1

בהצעת החוק שבנדון מוצע להטיל מס בשיעור של %80 על תרומה שקיבלה עמותה מישות מדינית זרה.

שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת יהיה רשאי לקבוע פטור ממס בנסיבות מיוחדות. הוראות סעיף זה לא יחולו על תרומה למוסד ציבורי המתוקצב על ידי המדינה או למוסד ציבורי שמחזורו אינו עולה על מאה אלף שקלים חדשים.

.2

בהצעת החוק אין הגדרה מהי ישות מדינית זרה ועל כן ישנה אפשרות לשר האוצר עם ועדת הכספים של הכנסת להגדיר עמותה ככזאת כל עמותה שפעילותה לא נראית להם.

.3

אשר על כן תנועת אומ"ץ מתנגדת לחקיקת התיקון שבנדון במיוחד כאשר בהצעת התיקון נכתב כי לא יזקק בית המשפט לבקשה שהוגשה על ידי עמותה שעיקר מימונה מישות מדינית זרה אם אינה מתוקצבת על ידי המדינה, שכן גם פניה לבית המשפט חסומה בפני עמותה שכזו.

בכבוד רב,

עו"ד שנבל מרדכי ומר שלמה קלדרון

נציגי תנועת אומ"ץ בכנסת

מר פנחס ( פליצ'ה ) פלד

יו"ר תנועת אומ"ץ והנהלתה

העתקים :

ח"כ אריאל קלנר

חברי ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת

חברי הנהלת תנועת אומ"ץ וחברי הנהלה בצפון

חברי המועצה הציבורית שליד אומ"ץ

מנחם בגין ,44 תל-אביב

ת"א, 6100101

טל': 03-5605588 (א'-ה' 8:30-14:30)

ometz.org.il@office

פקס: 03-5600469

www.ometz.org.il

י"ט בכסלו התשפ"ו

9 בדצמבר 2025

נוסח מעודכן מטעם היוזם – לקראת הדיון ביום :10.12.25 הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ו–2025*

תיקון סעיף 36א

.1

בחוק העמותות, התש"ם–11980 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 36א, בסופו יבוא:

עמותה שציינה בדוח הכספי לפי סעיף 36 כי קיבלה תרומות כאמור בסעיף "(ד) קטן (ב)(1) מישות מדינית זרה בסך מצטבר העולה על 100,000 שקלים חדשים, תצרף לדוח הכספי הודעה בה תצהיר כי למשך שלוש שנים ממועד הגשת ההודעה, לא תעשה מעשה מהמעשים הבאים:

לנוחותכם, להלן ההגדרה בחוק

המפלגות:

"'נבחר הציבור' – ראש הממשלה,

שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש

רשות מקומית או חבר מועצת רשות

מקומית".

תארגן או תממן מחאה או הפגנה שעניינה תמיכה או התנגדות לפעילות

(1) של נבחרי הציבור; בפסקה זו, "נבחר הציבור" – כהגדרתו בסעיף 28א לחוק המפלגות, התשנ"ב–.1992

(2) תפרסם או תממן תעמולת בחירות לכנסת או למועצת רשות מקומית;

תפעל, דרך קבע, בכנסת ובוועדותיה או תנקוט פעולות לשכנוע חבר

(3) הכנסת בקשר להצעות חוק ולחקיקת משנה בכנסת או בוועדותיה; האמור יחול גם על ישיבת ועדה של הכנסת המתקיימת מחוץ למשכן הכנסת;

האיסורים

לנוחותכם, להלן

האמורים בחוק המימון:

(1) יצירת מאגר מידע ובו פרטים

מזהים של בוחרים בבחירות

לכנסת לצד מידע בדבר כוונות

ההצבעה שלהם בבחירות,

הפעילויות

ביצוע

לשם

האמורות בפסקאות (2) עד (4)

שלהלן, ושלא לשם מכירתו

למפלגה;

(2) הסעת בוחרים ביום הבחירות

לכנסת, שלא לפי חוק ושלא

בתמורה מלאה, לשם הבטחת

הצבעתם בשל כוונות ההצבעה

שלהם בבחירות;

בתקופת

ישירה

(3) פנייה

הבחירות לבוחרים בעלי

עמדות פוליטיות מסוימות

שמטרתה להשפיע עליהם

להצביע בעד רשימת מועמדים

מסוימת או להימנע מלהצביע

מועמדים

רשימת

בעד

מסוימת;

תעשה מעשה המהווה פעילות בחירות כהגדרתה בסעיף 1(1)-(3) לחוק

(4) מימון מפלגות, התשל"ג–.1973

* הצעת חוק מס' פ/5222/25 (מספר פנימי: 2224634); הועברה לוועדה ביום כ"א בשבט התשפ"ה (19 בפברואר 2025).

1 ס"ח התש"ם, עמ' .210

לנוחותכם, להלן סעיף

126(א) האמור:

.126 מס חברות

על הכנסתו

(א) החייבת של חבר-בני-אדם

יוטל מס שייקרא "מס

חברות", בשיעור של

%.23

לא הגישה עמותה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) – על התרומות מישויות

(ה) מדיניות זרות עליהן דווח בדוח הכספי לפי סעיף קטן (ב)(1), יוטל מס בשיעור הקבוע בסעיף 126(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

(ו) הגישה עמותה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) ופעלה באופן המנוגד להודעה – הוראות סעיף קטן (ה) יחולו על התרומות מישויות מדיניות זרות עליהן

(1) דווח בדוח הכספי לפי סעיף קטן (ב)(1);

לצורך חישוב מס החברות על התרומות לפי פס' (1), יקראו את סעיף

(2) 126 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] כאילו במקום "%23" בא "%46";

אגרת בית המשפט בעתירה המוגשת לבית המשפט הגבוה לצדק על ידי

(ז) עמותה כמפורט להלן תהיה בשיעור של 50,000 שקלים חדשים:

עמותה שעיקר מימונה מתרומות מישויות מדיניות זרות, כמשמעותה

(1) בסעיף 5א(א) לחוק חובת גילוי;

עמותה שבשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרשה להגיש דוח כספי לפי

(2) סעיף 36 קיבלה תרומות מישויות מדיניות זרות ששוויין המצטבר עלה על 250,000 שקלים חדשים;

עמותה שבשלוש השנים האחרונות לגביהן נדרשה להגיש דוח כספי לפי

(3) סעיף ,36 קיבלה תרומות מישויות מדיניות זרות ששוויין המצטבר עלה על 1,000,000 שקלים חדשים.

הוראות סעיפים קטנים (ד) עד (ז) לא יחולו על עמותה שאחת ממטרותיה

(ח) ועיקר פעילותה נוגעת לסיוע לרווחת ניצולי שואה."

תיקון סעיף 49

.2

הוספת פרק ח'1

.3

בסעיף 49 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:

העמותה פרסמה ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל , ועל "(7) פי תוכנה של הקריאה והנסיבות שבהן פורסמה יש אפשרות סבירה שהקריאה תביא להטלת החרם; בפסקה זו, "חרם על מדינת ישראל" – כהגדרתו בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–2011;

הוטלו על העמותה שני עיצומים כספיים בשל הפרת חובה כאמור בסעיף 62א,

(8) בתוך שלוש שנים."

אחרי סעיף 62 לחוק העיקרי יבוא:

"פרק ח':1 עיצומים כספיים

סימן א': הטלת עיצום כספי

2

לדיון: סכום העיצום.

עיצום כספי

62א. היה לרשם יסוד סביר להניח כי עמותה הפרה חובה

כאמור בסעיפים 2 או 5א(א) עד (ג) לחוק חובת גילוי

לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א–

,2011 או שפעלה באופן המנוגד להודעה שהגישה לפי

סעיף 36א(ד), רשאי הוא להטיל עליה עיצום כספי בסך

____ שקלים חדשים.

עדכון עיצום כספי

עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום

62ב. (א)

מסירת הדרישה לתשלומו, ואם הוגש ערעור ובית

המשפט הדן בערעור לא הורה על תשלומו, לפי סכומו

המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

הרשם רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי

(ב) באחד בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד

מהמדד האחרון שפורסם לפני העדכון לעומת המדד

האחרון שפורסם לפני תחילתו של חוק זה; כן רשאי

הרשם לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב

שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים.

הרשם יפרסם, בהודעה ברשומות, את סכום

(ג) העיצום הכספי המעודכן.

היה לרשם יסוד סביר להניח כי עמותה הפרה

(א) הוראה מההוראות המפורטות בסעיף 62א, ובכוונתו

להטיל עליה עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור

לעמותה הודעה על הכוונה להטיל עליה עיצום כספי

הודעה על כוונת חיוב 62ג.

(בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

בהודעה על כוונת חיוב יציין הרשם, בין השאר,

(ב) את אלה:

המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה)

(1) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;

סכום

(2) לתשלומו;

העיצום

הכספי

והתקופה

זכותה של העמותה לטעון את טענותיה

(3) לפני הרשם לפי הוראות סעיף 62ד;

3

זכות טיעון

62ד. עמותה שנמסרה לה הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 62ג רשאית לטעון את טענותיה, בפני הרשם, בכתב או בעל פה לפי החלטת הרשם, לעניין הכוונה להטיל עליה עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הרשם להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

החלטת הרשם

ודרישת תשלום

הרשם יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו

62ה. (א)

לפי סעיף 62ד, אם להטיל על העמותה עיצום כספי,

ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי

הוראות סעיף 62ו.

(ב) החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) –

להטיל על העמותה עיצום כספי – ימסור

(1) לה דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי

(בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין

השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת

התקופה לתשלומו;

שלא להטיל על העמותה עיצום כספי –

(2) ימסור לה הודעה על כך, בכתב.

בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב)

(ג) יפרט הרשם את נימוקי החלטתו.

לא טענה העמותה את טענותיה לפי הוראות

(ד) סעיף 62ד בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו

את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה,

כדרישת תשלום שנמסרה לעמותה במועד האמור.

הוגש ערעור על החלטת הרשם כאמור בסעיף

(ה) קטן (א), לא ישולם העיצום הכספי אלא אם כן הורה

בית המשפט אחרת.

סכומים מופחתים

הרשם אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום

(א) הנמוך מהסכום הקבוע בפרק זה אלא לפי הוראות סעיף

קטן (ב).

62ו.

שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור

(ב) ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע

מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל

עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק

זה, בשיעורים שיקבע.

4

העמותה תשלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום

מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 62ה.

המועד לתשלום

העיצום הכספי

62ז.

ריבית שקלית ודמי

פיגורים

62ח. לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה בשינויים המחויבים; בחוק זה, חוק פסיקת ריבית והצמדה – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–.1961

גבייה

62ט. עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה– .1995 סימן ב': התראה מינהלית היה לרשם יסוד סביר להניח כי עמותה הפרה

(א) חובה כאמור בסעיף 62א, והתקיימו נסיבות שקבע שר

המשפטים, רשאי הרשם, במקום להטיל עליה עיצום

כספי לפי הוראות סימן א', למסור לה התראה מינהלית

לפי הוראות סימן זה.

התראה מינהלית

62י.

בקשה לביטול

התראה מינהלית

נמסרה לעמותה התראה מינהלית כאמור בסעיף

62יא. (א)

62י, רשאית היא לפנות לרשם, בכתב, בתוך 45 ימים,

בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים

אלה:

בהתראה מינהלית יציין הרשם מהו המעשה

(ב) המהווה את ההפרה, נסיבות ביצועו ומועד ביצועו, יודיע

לעמותה כי עליה להפסיק את ההפרה, וכן יציין את

זכותה של העמותה לבקש את ביטול ההתראה לפי

הוראות סעיף 62יא.

(1) העמותה לא ביצעה את ההפרה;

המעשה שביצעה העמותה, המפורט

(2) בהתראה, אינו מהווה עבירה;

הרשם רשאי להאריך את התקופה האמורה

(ב) בסעיף קטן (א) מטעמים מיוחדים שיירשמו.

קיבל הרשם בקשה לביטול התראה מינהלית,

(ג) לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את

ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה

על כנה; החלטת הרשם תינתן בכתב ותימסר לעמותה

בצירוף נימוקים.

סימן ג': הוראות שונות לעניין עיצום כספי

5

ערעור

על החלטת הרשם לפי סעיף 62ה ניתן לערער

62יב. (א)

לבית משפט השלום, בתוך שלושים ימים מיום קבלת

הדרישה.

שולם העיצום הכספי והתקבל הערעור, יוחזר

(ב) הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, ויחולו הוראות

חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים

המחויבים.

על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער

(ג) ברשות.

פרסום

הטיל הרשם עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם

62יג. (א)

באתר האינטרנט של רשות התאגידים את הפרטים

שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול

דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום

(2) הכספי ונסיבות ההפרה;

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות

(4) שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור

ההפחתה;

פרטים על אודות העמותה המפרה,

(5) הנוגעים לעניין;

(6) שמה של העמותה המפרה.

הוגש ערעור לפי סעיף 62יב, יפרסם הרשם

(ב) בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור

ואת תוצאותיו, באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן

(א).

על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הרשם

(ג) פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה

מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח–

,1998 וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה

שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור

לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

6

פרסום לפי סעיף זה יהיה לתקופה של ארבע

(ד) שנים; בפרסום כאמור יישם הרשם אמצעים

טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל

האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט

של רשות התאגידים בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש

אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.

שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי

(ה) לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים

בסעיף זה.

שמירת אחריות

פלילית

אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכותו של

62יד. (א)

תובע להגיש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה שעליה

ניתן להטיל עיצום כספי לפי פרק זה, מטעמים

שיירשמו; לענין זה, "תובע" – כמשמעותו בסעיף 12

לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–.1982

הוגש נגד המפר כתב אישום כאמור בסעיף קטן

(ב) (א), לא יחויב בתשלום העיצום הכספי לפי פרק זה, ואם

שולם – יורה הרשם על החזרת הסכום ששולם למפר,

בתוספת ריבית שקלית, ויחולו הוראות חוק פסיקת

ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים."

תיקון סעיף 64א

.5

בסעיף 64א(א)(8) לחוק העיקרי, במקום "בסעיף קטן" יבוא "בחוק".

תיקון סעיף 66

.6

בסעיף 66(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא:

תחילה

.7

"(4)

הפחתת סכום עיצום כספי, לפי סעיף 62ו."

תחילתו של פרק ח'1 שנה מיום פרסומו של חוק זה, ובלבד שעד לאותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיף 66(א)(4); לא הותקנו תקנות כאמור עד לאותו מועד, ידחה שר הפנים, בצו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, את מועד תחילתו של פרק ח'1 לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.

* מוצע לדון בהחלת ההוראות המפורטות לעיל גם על חברות לתועלת הציבור.

7

כ"ח כסלו תשפ"ו

18 דצמבר 2025

לכבוד,

ח"כ שמחה רוטמן

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

א.נ,

ח"כ אריאל קלנר

יוזם הצ"ח שבנדון

הנדון: עמדת ור"מ בעניין הצעת חוק העמותות ) תיקון- תרומה מישות מדינית זרה(, התשפ"ו- 2025

.1 24 המכללות האקדמיות הציבוריות )בתקצוב ות"ת(, מאוגדות על פי חוק כעמותות או כחל"צ.

.2 הצעת החוק שבנדון, מגבילה את החופש האקדמי של המוסדות להשכלה גבוהה, המאוגדים כעמותות או כחל"צ, לפעול ולקדם יחסי גומלין עם מוסדות אקדמיים ו/או קרנות ו/או מוסדות אחרים ו/או האיחוד האירופי בחוץ לארץ. לרבות, לעניין שיתופי פעולה מחקריים ו/או תמיכה במחקרים ו/או מתן מלגות לסטודנטים וכיוצ"ב. קיים חשש סביר ואף למעלה מכך, שחלקן של מי מהמוסדות האמורים )בחוץ לארץ( עונה אחר הגדרת "ישות מדינית זרה ".

.3 למותר לציין, כי האמור במכתב זה עולה בקנה אחד אף עם דבריו של יו"ר הועדה, ח"כ שמחה רוטמן בדיון מיום 21 ביולי ,2025 אשר ציין מפורשות בדבריו כי אין כל כוונה בהצעת החוק לפגוע, בין היתר, במחקר ובפילנתרופיה.

.4 בנסיבות העניין נראה כי זה אך נכון טבעי וצודק לפעול להחריג את המוסדות להשכלה גבוהה מהאמור, באופן שהתיקון המוצע לא יחול עליהן.

בברכה,

פרופ' נסים בן דוד

יו"ר ור"מ ונשיא המכללה האקדמית גליל מערבי

העתקים:

מר יואב קיש, יו"ר המל"ג ושר החינוך.

ד"ר מאיה לוגסי בן חמו, מנכ"לית מל"ג/ות"ת.

עו"ד גור בליי, יועץ משפטי ועדת החוקה, חוק ומשפט.

עו"ד עמרי גולן, יועץ משפטי מל"ג/ות"ת.

ב' בטבת התשפ"ו

22 בדצמבר 2025

נוסח מעודכן מטעם היוזם – לקראת הדיון ביום :23.12.25 *השינויים ביחס לנוסח שהופץ ביום 9.12.2025 מסומנים ב'עקוב'.

הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ו–2025*

תיקון סעיף 36א

.1

בחוק העמותות, התש"ם–11980 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 36א, בסופו יבוא:

עמותה שציינה בדוח הכספי לפי סעיף 36 כי קיבלה תרומות כאמור בסעיף "(ד) קטן (ב)(1) מישות מדינית זרה בסך מצטבר העולה על 100,000 שקלים חדשים, תצרף לדוח הכספי הודעה בה תצהיר כי למשך שלוש שנים ממועד הגשת ההודעה, לא תעשה מעשה מהמעשים הבאים:

לנוחותכם, להלן ההגדרה בחוק

המפלגות:

"'נבחר הציבור' – ראש הממשלה,

שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש

רשות מקומית או חבר מועצת רשות

מקומית".

תארגן או תממן מחאה או הפגנה שעניינה תמיכה או התנגדות לפעילות

(1) של נבחרי הציבור; בפסקה זו, "נבחר הציבור" – כהגדרתו בסעיף 28א לחוק המפלגות, התשנ"ב–.1992

(2) תפרסם או תממן תעמולת בחירות לכנסת או למועצת רשות מקומית;

תפעל, דרך קבע, בכנסת ובוועדותיה או תנקוט פעולות לשכנוע חבר

(3) הכנסת בקשר להצעות חוק ולחקיקת משנה בכנסת או בוועדותיה; האמור יחול גם על ישיבת ועדה של הכנסת המתקיימת מחוץ למשכן הכנסת;

האיסורים

לנוחותכם, להלן

האמורים בחוק המימון:

(1) יצירת מאגר מידע ובו פרטים

מזהים של בוחרים בבחירות

לכנסת לצד מידע בדבר כוונות

ההצבעה שלהם בבחירות,

הפעילויות

ביצוע

לשם

האמורות בפסקאות (2) עד (4)

שלהלן, ושלא לשם מכירתו

למפלגה;

(2) הסעת בוחרים ביום הבחירות

לכנסת, שלא לפי חוק ושלא

בתמורה מלאה, לשם הבטחת

הצבעתם בשל כוונות ההצבעה

שלהם בבחירות;

בתקופת

ישירה

(3) פנייה

הבחירות לבוחרים בעלי

עמדות פוליטיות מסוימות

שמטרתה להשפיע עליהם

להצביע בעד רשימת מועמדים

מסוימת או להימנע מלהצביע

מועמדים

רשימת

בעד

מסוימת;

תעשה מעשה המהווה פעילות בחירות כהגדרתה בסעיף 1(1)-(3) לחוק

(4) מימון מפלגות, התשל"ג–1973;.

* הצעת חוק מס' פ/5222/25 (מספר פנימי: 2224634); הועברה לוועדה ביום כ"א בשבט התשפ"ה (19 בפברואר 2025).

1 ס"ח התש"ם, עמ' .210

תפעל בשטח של ישות מדינית שהיא מתגמל טרור כהגדרתו בחוק

(5) לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ"ד–.2024

לנוחותכם, להלן ההגדרה מהחוק

האמור:

"'מתגמל טרור' – מי שמעביר

כספים בשל מעשה טרור לטובת

מבצע מעשה הטרור או למי מטעמו,

ובכלל זה חבר בני אדם, בין שהם

מאוגדים ובין שאינם מאוגדים, וכן

הרשות הפלסטינית, ארגון השחרור

הפלסטיני או מי מטעמם".

לנוחותכם, להלן סעיף

לא הגישה עמותה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) – על התרומות מישויות

(ה) 126(א) האמור:

מדיניות זרות עליהן דווח בדוח הכספי לפי סעיף קטן (ב)(1), יוטל מס בשיעור הקבוע .126 מס חברות על הכנסתו

(א) בסעיף 126(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

החייבת של חבר-בני-אדם

יוטל מס שייקרא "מס

חברות", בשיעור של

%.23

(ו) הגישה עמותה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) ופעלה באופן המנוגד להודעה – הוראות סעיף קטן (ה) יחולו על התרומות מישויות מדיניות זרות עליהן

(1) דווח בדוח הכספי לפי סעיף קטן (ב)(1);

לצורך חישוב מס החברות על התרומות לפי פס' (1), יקראו את סעיף

(2) 126 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] כאילו במקום "%23" בא "%46";

אגרת בית המשפט בעתירה המוגשת לבית המשפט הגבוה לצדק על ידי

(ז) עמותה כמפורט להלן תהיה בשיעור של 50,000 שקלים חדשים:

עמותה שעיקר מימונה מתרומות מישויות מדיניות זרות, כמשמעותה

(1) בסעיף 5א(א) לחוק חובת גילוי;

עמותה שבשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרשה להגיש דוח כספי לפי

(2) סעיף 36 קיבלה תרומות מישויות מדיניות זרות ששוויין המצטבר עלה על 250,000 שקלים חדשים;

עמותה שבשלוש השנים האחרונות לגביהן נדרשה להגיש דוח כספי לפי

(3) סעיף ,36 קיבלה תרומות מישויות מדיניות זרות ששוויין המצטבר עלה על 1,000,000 שקלים חדשים.

הוראות סעיפים קטנים (ד) עד (ז) לא יחולו על העמותות שלהלן:

(ח) עמותה שאחת ממטרותיה ועיקר פעילותה נוגעת לסיוע לרווחת ניצולי שואה."

(1) עמותה שאחת ממטרותיה ועיקר פעילותה נוגעת לסיוע לרווחת ניצולי שואה;

(2) עמותה שהיא מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–.1958 תיקון סעיף 49

.2

בסעיף 49 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:

2

העמותה פרסמה ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל , ועל "(7) פי תוכנה של הקריאה והנסיבות שבהן פורסמה יש אפשרות סבירה שהקריאה תביא להטלת החרם; בפסקה זו, "חרם על מדינת ישראל" – כהגדרתו בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–2011;

הוטלו על העמותה שני עיצומים כספיים בשל הפרת חובה כאמור בסעיף 62א,

(8) בתוך שלוש שנים."

הוספת פרק ח'1

.3

אחרי סעיף 62 לחוק העיקרי יבוא:

"פרק ח':1 עיצומים כספיים

סימן א': הטלת עיצום כספי

לדיון: סכום העיצום.

עיצום כספי

62א. היה לרשם יסוד סביר להניח כי עמותה הפרה חובה

כאמור בסעיפים 2 או 5א(א) עד (ג) לחוק חובת גילוי

לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א–

,2011 או שפעלה באופן המנוגד להודעה שהגישה לפי

סעיף 36א(ד), רשאי הוא להטיל עליה עיצום כספי בסך

____ שקלים חדשים.

עדכון עיצום כספי

עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום

62ב. (א)

מסירת הדרישה לתשלומו, ואם הוגש ערעור ובית

המשפט הדן בערעור לא הורה על תשלומו, לפי סכומו

המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

הרשם רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי

(ב) באחד בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד

מהמדד האחרון שפורסם לפני העדכון לעומת המדד

האחרון שפורסם לפני תחילתו של חוק זה; כן רשאי

הרשם לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב

שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים.

הרשם יפרסם, בהודעה ברשומות, את סכום

(ג) העיצום הכספי המעודכן.

היה לרשם יסוד סביר להניח כי עמותה הפרה

(א) הוראה מההוראות המפורטות בסעיף 62א, ובכוונתו

להטיל עליה עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור

לעמותה הודעה על הכוונה להטיל עליה עיצום כספי

הודעה על כוונת חיוב 62ג.

(בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

בהודעה על כוונת חיוב יציין הרשם, בין השאר,

(ב) את אלה:

המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה)

(1) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;

3

סכום

(2) לתשלומו;

העיצום

הכספי

והתקופה

זכותה של העמותה לטעון את טענותיה

(3) לפני הרשם לפי הוראות סעיף 62ד;

זכות טיעון

62ד. עמותה שנמסרה לה הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 62ג רשאית לטעון את טענותיה, בפני הרשם, בכתב או בעל פה לפי החלטת הרשם, לעניין הכוונה להטיל עליה עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הרשם להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

החלטת הרשם

ודרישת תשלום

הרשם יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו

62ה. (א)

לפי סעיף 62ד, אם להטיל על העמותה עיצום כספי,

ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי

הוראות סעיף 62ו.

(ב) החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) –

להטיל על העמותה עיצום כספי – ימסור

(1) לה דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי

(בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין

השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת

התקופה לתשלומו;

שלא להטיל על העמותה עיצום כספי –

(2) ימסור לה הודעה על כך, בכתב.

בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב)

(ג) יפרט הרשם את נימוקי החלטתו.

לא טענה העמותה את טענותיה לפי הוראות

(ד) סעיף 62ד בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו

את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה,

כדרישת תשלום שנמסרה לעמותה במועד האמור.

הוגש ערעור על החלטת הרשם כאמור בסעיף

(ה) קטן (א), לא ישולם העיצום הכספי אלא אם כן הורה

בית המשפט אחרת.

סכומים מופחתים

הרשם אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום

(א) הנמוך מהסכום הקבוע בפרק זה אלא לפי הוראות סעיף

קטן (ב).

62ו.

4

שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור

(ב) ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע

מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל

עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק

זה, בשיעורים שיקבע.

העמותה תשלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום

מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 62ה.

המועד לתשלום

העיצום הכספי

62ז.

ריבית שקלית ודמי

פיגורים

62ח. לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה בשינויים המחויבים; בחוק זה, חוק פסיקת ריבית והצמדה – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–.1961

גבייה

62ט. עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה– .1995 סימן ב': התראה מינהלית היה לרשם יסוד סביר להניח כי עמותה הפרה

(א) חובה כאמור בסעיף 62א, והתקיימו נסיבות שקבע שר

המשפטים, רשאי הרשם, במקום להטיל עליה עיצום

כספי לפי הוראות סימן א', למסור לה התראה מינהלית

לפי הוראות סימן זה.

התראה מינהלית

62י.

בקשה לביטול

התראה מינהלית

נמסרה לעמותה התראה מינהלית כאמור בסעיף

62יא. (א)

62י, רשאית היא לפנות לרשם, בכתב, בתוך 45 ימים,

בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים

אלה:

בהתראה מינהלית יציין הרשם מהו המעשה

(ב) המהווה את ההפרה, נסיבות ביצועו ומועד ביצועו, יודיע

לעמותה כי עליה להפסיק את ההפרה, וכן יציין את

זכותה של העמותה לבקש את ביטול ההתראה לפי

הוראות סעיף 62יא.

(1) העמותה לא ביצעה את ההפרה;

המעשה שביצעה העמותה, המפורט

(2) בהתראה, אינו מהווה עבירה;

הרשם רשאי להאריך את התקופה האמורה

(ב) בסעיף קטן (א) מטעמים מיוחדים שיירשמו.

5

קיבל הרשם בקשה לביטול התראה מינהלית,

(ג) לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את

ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה

על כנה; החלטת הרשם תינתן בכתב ותימסר לעמותה

בצירוף נימוקים.

סימן ג': הוראות שונות לעניין עיצום כספי

ערעור

על החלטת הרשם לפי סעיף 62ה ניתן לערער

62יב. (א)

לבית משפט השלום, בתוך שלושים ימים מיום קבלת

הדרישה.

שולם העיצום הכספי והתקבל הערעור, יוחזר

(ב) הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, ויחולו הוראות

חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים

המחויבים.

על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער

(ג) ברשות.

פרסום

הטיל הרשם עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם

62יג. (א)

באתר האינטרנט של רשות התאגידים את הפרטים

שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול

דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום

(2) הכספי ונסיבות ההפרה;

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות

(4) שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור

ההפחתה;

פרטים על אודות העמותה המפרה,

(5) הנוגעים לעניין;

(6) שמה של העמותה המפרה.

הוגש ערעור לפי סעיף 62יב, יפרסם הרשם

(ב) בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור

ואת תוצאותיו, באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן

(א).

6

על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הרשם

(ג) פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה

מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח–

,1998 וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה

שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור

לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

פרסום לפי סעיף זה יהיה לתקופה של ארבע

(ד) שנים; בפרסום כאמור יישם הרשם אמצעים

טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל

האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט

של רשות התאגידים בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש

אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.

שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי

(ה) לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים

בסעיף זה.

שמירת אחריות

פלילית

אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכותו של

62יד. (א)

תובע להגיש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה שעליה

ניתן להטיל עיצום כספי לפי פרק זה, מטעמים

שיירשמו; לענין זה, "תובע" – כמשמעותו בסעיף 12

לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–.1982

הוגש נגד המפר כתב אישום כאמור בסעיף קטן

(ב) (א), לא יחויב בתשלום העיצום הכספי לפי פרק זה, ואם

שולם – יורה הרשם על החזרת הסכום ששולם למפר,

בתוספת ריבית שקלית, ויחולו הוראות חוק פסיקת

ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים."

תיקון סעיף 64א

.5

בסעיף 64א(א)(8) לחוק העיקרי, במקום "בסעיף קטן" יבוא "בחוק".

תיקון סעיף 66

.6

בסעיף 66(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא:

תחילה

.7

"(4)

הפחתת סכום עיצום כספי, לפי סעיף 62ו."

תחילתו של פרק ח'1 שנה מיום פרסומו של חוק זה, ובלבד שעד לאותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיף 66(א)(4); לא הותקנו תקנות כאמור עד לאותו מועד, ידחה שר הפנים, בצו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, את מועד תחילתו של פרק ח'1 לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.

* מוצע לדון בהחלת ההוראות המפורטות לעיל גם על חברות לתועלת הציבור.

7

חברת הכנסת קארין אלהרר

לכבוד

ינון אהרוני

מנכ"ל משרד הרווחה

ד' בטבת התשפ"ו

24 לדצמבר 2025

מאיר שמעוני

מנכ"ל משרד החינוך

משה בר בימן טוב

מנכ"ל משרד הבריאות

הנדון: בקשה לחוות דעת מקצועית בנוגע להשפעת הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-2024 בימים אלה מתקדמת בוועדת החוקה, חוק ומשפט הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה- 2024 להצבעה לקריאה ראשונה. הצעת החוק קובעת כי כל עמותה שתקבל תרומה מישות מדינית זרה בסכום מצטבר העולה על 100,000 ₪ תחויב במס בשיעור %23 מסכום התרומה. נוסף על כך, העמותה תידרש לחתום על תצהיר לפיו היא מתחייבת שלא לבצע, במשך שלוש שנים ממועד הגשת ההודעה, מעשים מסוימים, ובהם ארגון מחאה או הפגנה שעניינה תמיכה או התנגדות לנבחרי ציבור, פרסום או מימון תעמולת בחירות, פעילות קבועה בוועדות הכנסת, או מעשה המהווה "פעילות בחירות" כהגדרתה בחוק מימון מפלגות. במקרה של הפרת התחייבות זו, העמותה תחויב במס כפול בשיעור של %.46 עמותות רבות בחברה האזרחית הפועלות בתחומי הרווחה, החינוך והבריאות מקבלות תרומות ממדינות זרות ומקרנות בינלאומיות. עמותות אלה עוסקות בקידום זכויות נשים, זכויות אנשים עם מוגבלות, סיוע לאוכלוסיות בסיכון ומגוון פעילויות חברתיות נוספות. חלק ניכר מעמותות אלה פועלות בשיתוף פעולה הדוק עם משרדי הממשלה, ומסייעות למדינה במילוי תפקידיה בתחומים חיוניים אלה. שיעור המס וההגבלות הדרקוניות כפי שהחוק קובע צפויים להשפיע באופן מכריע על תקציבי החברה האזרחית, לגרום לירידה דרסטית בתקציבי העמותות, ואף עלולים להביא לסגירתן המוחלטת של חלקן.

כמו כן, חוק בעל השלכות כה מרחיקות לכת על המגזר השלישי עשוי להשפיע לא רק על העמותות המקבלות תרומות זרות באופן ישיר, אלא על כלל החברה האזרחית ועל יכולת המדינה להיעזר בה. כידוע, כאשר זורקים אבן למים, לא תמיד ברור לאן האדוות יגיעו, ומשרדי הממשלה שעובדים בשיתוף פעולה עם עמותות בחברה האזרחית מחויבים לבצע בדיקה מקיפה של האופן שבו החוק המוצע ישפיע על פעילותן.

לאור האמור לעיל, אני פונה אליכם בבקשה לקבל חוות דעת מקצועית ומקיפה המתייחסת למספר היבטים מרכזיים. ראשית, מהו היקף העמותות הפועלות בשיתוף פעולה עם משרדכם אשר עשויות להיפגע מהחוק המוצע? שנית, כיצד צפויה הצעת החוק להשפיע על יכולת משרדכם לספק שירותים באמצעות עמותות אלה?

ולבסוף, אבקש לקבל את עמדת המשרד המקצועית בנוגע להצעת החוק הנדונה, ובפרט האם לדעתכם קיים חשש שהחוק עלול לפגוע בחברה האזרחית ובכך לפגוע באוכלוסיות שונות הנזקקות לשירותיה.

לא ניתן לקדם חקיקה בעלת השפעה מהותית על החברה האזרחית ללא עבודת מטה מקדימה ומעמיקה של כלל הגורמים הרלוונטיים. אשמח לקבל את תגובת המשרדים בהקדם האפשרי, טרם קידום הליך החקיקה.

בברכה,

חברת הכנסת קארין אלהרר

אימייל: Knesset.gov.il@Kelharrar | כנסת ישראל, קריית בן גוריון ירושלים | טלפון: 02-6408012

מדינת ישראל

משרד הרווחה והביטחון החברתי

המנהל הכללי

כ"ט שבט תשפ"ו

16 פברואר 2026

2026-0002-149

לכבוד:

חה"כ קארין אלהרר

שלום רב,

הנדון: בקשתך לחוות דעת מקצועית בנוגע להשפעת הצעת חוק העמותות (תיקון - תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-2024 סימוכין: מכתבך מיום 24.12.25 במענה למכתבך שבסימוכין, להלן התייחסותנו לשאלות שהועלו בו.

.1 היקף העמותות הפועלות בשיתוף פעולה עם המשרד אשר עשויות להיפגע מהחוק המוצע- למשרד הרווחה והבטחון החברתי מגוון צורות של שיתופי פעולה עם עמותות העוסקות בתחומי הרווחה, שהעיקריות שבהן הן התקשרויות בהסכמים למתן שירותים וקבלת תמיכות ממשלתיות לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-.1985 ככלל, בהתאם לחוק העמותות, הדו"חות הכספיים של עמותה, לרבות דיווחיה כמתחייב מהחוק אודות תרומות שקיבלה (הן תרומות מכל מקור שהוא והן תרומות מישות מדינית זרה), מוגשים לרשם העמותות. מכאן, שאין למשרד הרווחה או מי מטעמו יכולת לעקוב אחר הדו"חות שאינם מוגשים אלינו כלל.

אמנם, במסגרת יחסי המשרד עם העמותות, בחלק מהמקרים העמותות מחויבות להגיש למשרד הרווחה דו"חות כספיים, אך אין בכך כדי להצביע על חובה לפרט מהיכן התרומות. יתרה מכך, לעניין עמותות העוסקות בתחומי רווחה שאינן מקיימות שיתוף פעולה עם המשרד באחת הדרכים המצוינות לעיל, בוודאי שאין למשרד כל דרך לבחון אם ומהיכן הן מקבלות תרומות.

כך שלמעשה, אין למשרד כל דרך לאסוף את הנתונים ולקבוע מהו היקף העמותות הפועלות בשיתוף פעולה עמו, אשר עשויות להיפגע מהחוק המוצע.

.2 כיצד צפויה הצעת החוק להשפיע על יכולת משרדכם לספק שירותים באמצעות עמותות אלה- לרוב, המשרד מספק שירותים באמצעות עמותות שונות בדרך של התקשרות בהסכם. ההסכם והכספים הניתנים מכוחו אינם מושפעים מתרומה כזו או אחרת הניתנת לעמותה. יודגש כי על העמותה חלה חובה מכוח ההסכם לקבל אישור מראש על תרומה הניתנת לטובת עניין מענייני ההסכם, אך בכל עניין אחר שאינו קשור להסכם, התרומה אינה מובאת כלל לידיעת המשרד ומשכך גם אינה משפיעה על מתן השירותים, במיוחד כשמדובר בהתקשרות שבמסגרתה המשרד מממן %100 מעלות השרות, שאלה רוב המקרים. באשר לחובת העמותות המתקשרות עם לשכת המנהל הכללי | www.molsa.gov.il | molsa.gov.il@mankal אתר ממשל זמין - www.gov.il רח' קפלן 2 ירושלים | טל. 0723740021

מדינת ישראל

משרד הרווחה והביטחון החברתי

המנהל הכללי

המשרד מכח המכרז לדווח למשרד ולקבל אישור על תרומה הקשורה להסכם מתן השירותים עצמו, יצוין כי בשנים האחרונות לא התקבלו במשרדנו בקשות לאישור תרומות כאמור. כלומר, גם במסלול זה אין קיימים בידי המשרד נתונים שניתן לעשות בהם שימוש כדי לבחון את האפשרות של השפעת הצעת החוק על יכולת המשרד לספק שירותים באמצעות העמותות המתקשרות עמו למתן שירותים.

.3 עמדת המשרד ביחס להצעת החוק הנדונה וביחס לשאלה אם המשרד סבור כי קיים חשש לכך שהחוק עלול לפגוע בחברה האזרחית ובכך לפגוע באוכלוסיות שונות הזקוקות לשירותיה.

בהיעדר נתונים אודות מקורות התרומות של העמותות המשתפות פעולה עם המשרד, לא ברור אם החרגת עמותות הפועלות בתחומי רווחה שחלקן מקבלות תרומות מחו"ל בהיקף רחב, אכן תסייע למניעת או צמצום השפעת הצעת החוק האמורה על עמותות אלה.

בברכה,

ינון אהרוני

המנהל הכללי

לשכת המנהל הכללי | www.molsa.gov.il | molsa.gov.il@mankal אתר ממשל זמין - www.gov.il רח' קפלן 2 ירושלים | טל. 0723740021