חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשפ"ה–2025

סוג: הצעת חוק (ממשלתית)
מספר: 1823

חומר רקע

2024-12-25

הקובץ המקורי באתר הכנסת

16 בדצמבר 2024

ט"ו בכסלו התשפ"ה

לכבוד

ח"כ צביקה פוגל

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי

הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה-2024 – חוות דעת .1 ביום 10 בדצמבר 2024 הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה הצעת חוק ממשלתית לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה-2024 (להלן: הצעת החוק).1 .2 לצד החשיבות שאנו רואים בעיגון מערך השיטור העירוני בחקיקה קבועה, אנו מזהים מספר קשיים משמעותיים בהסדר החקיקתי המוצע. קשיים אלה מחייבים, לטעמנו, דיון יסודי ומעמיק, בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים.

.3 להלן חוות דעתנו ביחס להצעת החוק, בה נעמוד על הקשיים המרכזיים שאנו רואים בנוסח המוצע.

.4 עיקרי דברים:

1) מערך השיטור העירוני מהווה רכיב תשתית מרכזי של פעילות השיטור ואכיפת החוק בישראל בתחומי עבירות איכות חיים ואלימות, ועיגונו בחקיקה קבועה אחרי למעשה מעשור הוא מהלך מבורך.

2) לצד זאת, הצעת החוק המוצעת מעוררת שורה של קשיים מהותיים,

המחייבים דיון ציבורי ומקצועי יסודי ומעמיק:

(א) הרחבת הייעוד של מערך השיטור העירוני באופן שעלול לבוא על- חשבון מימוש הייעוד המקורי שלו, של טיפול בעבירות איכות חיים ואלימות, שיש להן השפעה יום-יומית על הביטחון האישי של אזרחים וקהילות בישראל.

(ב) הרחבת ניכרת ועמומה של סמכויות הפקחים הנמנים עם מערך

השיטור העירוני ושל מרחב הפעילות הגיאוגרפי שלהם, באופן שעלול

להפוך אותם לכוח שיטור של ממש, וזאת חרף הכשירות המוגבלת

שלהם, במחיר של סיכון לתקלות מבצעיות כתוצאה מן הפעילות של

כוחות חמושים שונים באותו תא שטח, ותוך סיכון לאכיפה בעייתית

ביחס לאנשים ולקהילות פגיעים במיוחד.

1 הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה-2024 (להלן: הצעת החוק).

(ג) הרחבת ההשפעה של הדרג הפוליטי על היקף ואופן הפריסה של מערך השיטור העירוני, תוך סיכון שיגבר המשקל שיינתן לשיקולים פוליטיים על-פני שיקולים מקצועיים בהחלטות חשובות הנוגעות לביטחון אזרחי ישראל ולהקצאת משאבים ציבוריים הנוגעים לביטחון.

(ד) צמצום הפיקוח הפרלמנטרי על פעילות מערך השיטור העירוני, וזאת דווקא שעה שמקבעים את פעילות המערך ומרחיבים את ייעודו וסמכויותיו.

(ה) אי-מתן מענה לפערים בכשירות ובהכשרות של פקחי מערך השיטור

העירוני, לרבות בפן התקציבי, וזאת חרף ההצעה להרחיב באופן

משמעותי את סמכויותיהם.

3) אנו קוראים לאפשר תהליך חקיקה סדור בהצעת החוק, שיאפשר דיון מעמיק ורציני בהיבטיה השונים, תוך בחינת הקשיים עליהם הצבענו בחוות דעת זו ובשילוב הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה הרלוונטיים, במשטרת ישראל, בשלטון המקומי ובחברה האזרחית.

א. רקע

.5 לאחר שנים רבות בהן פעילות מערך השיטור העירוני הוסדרה בהוראת שעה, הצעת החוק מעגנת את פעילות המערך בחקיקה קבועה. במקביל, ההצעה מבקשת להתמודד עם חסמים ואתגרים שעולים מהשטח, לרבות הקושי להפעיל את המערך לנוכח התרחבות תופעות עברייניות שאין לפקחים סמכות ויכולת לטפל בהם.

.6 ככלל, יש לראות באופן חיובי את הפיכת ההסדר הזמני המבסס את עבודת השיטור העירוני להסדר קבע. השיטור העירוני, במסגרתו משרתים יחד פקחי עירייה ושוטרים, הוא אחד מרכיבי התשתית של פעילות השיטור ואכיפת החוק בישראל, בפרט בתחומי עבירות איכות חיים ואלימות. למודל השיטור העירוני והמועצתי יתרונות חשובים, כאשר הבולט שבהם הוא הגברת הנוכחות של גורמי אכיפה ושיטור בשטח לטובת טיפול בעבירות האמורות, וזאת כשהמשטרה מתקשה לעמוד בכל משימותיה לנוכח משאביה המוגבלים.2 .7 הצעת החוק מבוססת על תזכיר חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע ותיקונים נוספים) (תיקון), התשפ"ד-2024 (להלן: תזכיר החוק), אשר פורסם להערות הציבור ביום 25 ביולי 3.2024 בתזכיר האמור הוצע להרחיב את תחומי הטיפול והאחריות של מערך השיטור העירוני, כך שיוכל לעסוק גם בתחומי

2 פני יובל ועירית פורת, בשיתוף עם ניצב משנה לילך לאופמן-גברי "אפקטיביות הניהול של דפוסי שיטור מוניציפליים בישראל" העיקר במחקר 2018 (להלן: העיקר במחקר).

3 תזכיר חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע ותיקונים נוספים) (תיקון), התשפ"ד-.2024

המניעה של פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) ופגיעת איבה. הצעת החוק נותנת מענה חלקי בלבד לקשיים עליהם הצבענו ביחס לתזכיר החוק,4 וכפי שיוסבר להלן, מהות ההצעות נותרה דומה: הפיכת פעילות מערך השיטור העירוני לקבועה, ובמקביל - הרחבה בלתי-מאוזנת של תחומי הטיפול והאחריות של המערך וביסוס סמכויות מנהליות שונות הקשורות להקמת ופעילות המערך בידי השר לביטחון לאומי.

ב. הרחבה בעייתית של ייעוד המערך ושל סמכויות הפקחים

.8 מערך השיטור העירוני רשאי לעסוק כיום בעבירות איכות חיים ובפעולות למניעת אלימות.5 הצעת החוק מבקשת להרחיב מאוד את ייעודו לעיסוק ב"עבירות מסכנות חיים במרחב הציבורי ולמניעת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי" (סעיף 2 להצעת החוק). שינוי מהותי זה בייעוד המערך מעורר מספר קשיים:

1) חוסר בהירות בהגדרת ייעוד המערך – המונח "עבירות מסכנות חיים" הוא מושג סתום, אשר נתון לפרשנות רחבה ואין לו הגדרה ברורה בחקיקה (בנוהלי המשטרה, המונח מתייחס דווקא לעבירות מתחום התעבורה והבטיחות בדרכים). 6

2) הסמכת גורמים עירוניים לבצע אכיפת חוק במישור הלאומי – הצעת החוק מבקשת להסמיך את פקחי השיטור העירוני לטפל במנעד רחב מאד של עבירות, לרבות עבירות ביטחון פנים, פשיעה חמורה ותעבורה. מעבר לכך שהפקחים חסרים את ההכשרה הדרושה לשם כך (ר' להלן), יש קושי של ממש בכך שפקחים - שהם עובדי עירייה שנועדו מלכתחילה לטפל בעבירות "מוניציפליות" - יהפכו למעשה לכוח משטרתי בעל תפקידים דומים לאלו של משטרת ישראל. כבר כיום קיים מתח ובלבול בין ההיבט המקומי-עירוני לזה המשטרתי-לאומי בהפעלת המערך. הצעת החוק עלולה להחמיר מצב זה.

3) הזנחה של הטיפול ב"עבירות איכות חיים" – הצעת החוק עלולה להוביל לפגיעה משמעותית בייעוד המקורי לשמו הוקם מערך השיטור העירוני:

מענה לאירועים מקומיים שיש להם השפעה על איכות החיים של האזרח

והקהילה אך שהמשטרה מתקשה להתפנות אליהם, בדרך של אכיפה

"רכה". הצעת החוק עלולה להוביל שוב למצב שבו אין בנמצא גוף שיטור מקומי שאמון על טיפול בעברות הפוגעות באיכות החיים של התושבים.

.9 מבחינת סמכויות הפקחים, לפי החוק החל היום, לפקח המסייע סמכויות זיהוי, חיפוש ועיכוב לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, וזאת בהתקיים כל התנאים הבאים: במקום המנוי בחוק (גנים ציבוריים, אזורי 4 לפירוט על תזכיר החוק, ראו: חוות דעת המכון הישראלי לדמוקרטיה ביחס לתזכיר החוק, מיום 15 באוגוסט .2024 5 סעיף 1 לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), תשע"א-2011 (להלן: חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות).

6 ראו לדוגמה: נוהל מחלקת התנועה מספר 02.231.01 "מדיניות האכיפה" (1.7.2018).

מסחר, חופי רחצה, חניונים, אירועים תחת כיפת השמיים, אזורי בילוי ומרחב חקלאי); במקום שקבע מפקד המחוז במשטרת ישראל; אם בוצע או עומד להיות מבוצע מעשה אלימות בפניו או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני הפקח המסייע.7 הצעת החוק מבקשת להרחיב את סמכויות הפקחים באופן משמעותי, דבר המעורר קשיים של ממש:

1) הרחבת סמכויות הפקחים ביחס למנעד רחב של עבירות – הצעת החוק קובעת כי סמכויות הזיהוי, החיפוש והעיכוב של הפקחים יחולו ביחס למנעד רחב של עבירות: עבירה שעלולה לפגוע בגופו של אדם או מעמידה אותו בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה; עבירה שעלולה לגרום לנזק חמור לרכוש במרחב הציבורי; חשד שאדם נושא עימו שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק (סעיף 10 להצעת החוק). מדובר בנוסח רחב מאד, שטומן בחובו מגוון רב עבירות, ואשר משנה לחלוטין את ייעודו של השיטור העירוני, כמתואר לעיל.

2) חוסר בהירות בהגדרת העבירות שבסמכות המערך – הצעת החוק מציינת סוגי עבירות שבעניינן מתעוררת הסמכות של הפקחים המשרתים במערך השיטור העירוני. כך למשל, הפקח המסייע יכול להפעיל סמכויות מסוימות כאשר מדובר ב"עבירה העלולה לפגוע בגופו של אדם או המעמידה אותו בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה" (סעיף 10 להצעת החוק). לא ברור אם מדובר ברשימה סגורה וממצה של סוגי עבירות שמוגדרות כ"עבירות מסכנות חיים" במרחב הציבורי. כמו כן, רשימה זו לא מסייעת להבהיר ביחס לאילו עבירות בדיוק יכול המערך לפעול. בנוסף, לא ברור אם הצעת החוק מאפשרת למערך השיטור העירוני לעסוק באופן תשתיתי בעבירות מסכנות חיים ובמניעתן כחלק מסל העבירות שבטיפולו, או שמא מדובר במערך שמעניק מענה וסיוע מיידיים למשטרה בקרות עבירות מסכנות חיים. כך למשל, לא ברור אם המערך יוסמך לעסוק בתחום השוהים הבלתי-חוקיים (שב"חים), תחום רגיש שהוחרג מלכתחילה ובאופן מפורש מעיסוקו של מערך השיטור העירוני.

חוסר ודאות כאמור הוא בעייתי ומסוכן כאשר מדובר בהפעלת סמכויות אכיפה שלהן פוטנציאל פגיעה משמעותי באנשים ובקהילות. בנוסף, הוא עלול לגרום לבלבול ולחוסר יעילות במימוש האחריות לאכיפת החוק בישראל.

3) חוסר בהירות באשר להפעלת סמכויות עצמאית על-ידי הפקחים – לפי נוהלי המשטרה, הפקחים המסייעים יכולים לפעול באופן עצמאי רק ביחס לאירועים שמתקבלים ממוקד 106 העירוני, ובאופן יזום רק במסגרת סל העבירות המפורש שנקבע בנוהל. נושא הפעולה העצמאית הוא אחד הנושאים שמאתגרים ביותר את המערכים בשטח, ואשר יכולים להשפיע בצורה הנרחבת ביותר על ייעודו ואופיו של המערך. אכן, הסמכת הפקחים המסייעים להפעיל את סמכויותיהם הייחודיות לבדם ללא נוכחות שוטר,

7 סעיף 13 לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות.

עלולה להפוך את הכוח למעין כוח שיטור עצמאי.8 ודאי לנוכח ההרחבה המשמעותית של סמכויות הפקחים, חשוב להסדיר בחקיקה את הכללים והמגבלות על פעילות עצמאית שלהם.

4) שיקול דעת רחב לפקחים ביחס להפעלת סמכויותיהם –הצעת החוק

מותירה שיקול דעת רחב מאד בידי הפקחים המסייעים: כאשר היה לו

"חשד" בלבד כי אדם מסוים עומד לעבור עבירה כאמור בטווח המיידי

(סעיף 10 להצעת החוק). זאת, בשונה מן המצב הקיים היום, לפיו סמכות הפקח קמה כאשר בוצעה עבירה בפניו או בפני אדם אחר הקורא לעזרה ומצביע על מבצע העבירה. יודגש, כי פעולה על-פי "חשד" בלבד היא פעולה שמכשילה אף שוטרים מנוסים, ועלולה לקדם פעולות לא ראויות.

בתוך כך, פקח יוכל להפעיל סמכויותיו בהתבסס על "חשד" בלבד שאדם נושא עימו נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין נשק. זאת, לעומת דרישה מחמירה יותר של "חשד סביר" במקרים מקבילים לפי החוק, למשל בהפעלת סמכות חיפוש בלא צו של שוטר ביחס לעבירת אלימות או נשיאת נשק שלא כדין.9 לפי החוק כיום, סמכות חיפוש הנשק על אדם תלויה בכך שהתקיימה עבירת אלימות, ואינה עבירה עצמאית שמעוררת את סמכותו של הפקח. 10

5) הרחבה של המרחב הגיאוגרפי בו יוכלו לפעול פקחים – במצב החוקי הנוכחי, מגדיר מפקד המחוז את המתחם הטריטוריאלי שבו הפקחים רשאים להפעיל סמכות לטיפול באלימות (בפרט - במקומות מועדים לאלימות).11 הצעת החוק מבקשת להסיר את המגבלה הטריטוריאלית הזו, והפקח יוכל להפעיל סמכויות שיטור כמעט בכל מקום. הצעת החוק מבטלת את מעורבותה של המשטרה בקביעה מראש באילו מקומות תהיה לפקח סמכות לפעול, ומאפשרת לפקחים המסייעים לפעול במרחב הציבורי בכללו.

.10 בשורה התחתונה, הצעת החוק מעניקה באופן חסר-תקדים סמכויות שיטור לגורמים חוץ-משטרתיים, שאינם נמנים עם כוחות הביטחון של מדינת ישראל, וביחס לתחומים שנמצאים בליבת הפעילות המשטרתית. עד כה, התאפשרה לפי חוק הפעלת סמכויות לגורמים אלו במשורה ובאופן מאוזן, ובעיקר ביחס לעבירות אלימות ואיכות חיים. הצעת החוק תיצור מציאות של "ריבוי סמכויות" (jurisdictions) של שחקנים בעלי סמכויות חופפות, אשר פועלים באותו מרחב, והיא תאפשר לגורמים עירוניים להפעיל סמכויות שיטור כלפי אדם שנחשד כי הוא עומד לבצע עבירה שעלולה לפגוע בגופו של אחר או לגרום לנזק חמור במרחב הציבורי.

8 מתן שחק תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב (הכנסת, מרכז מחקר ומידע 2024).

9 ראו, למשל, סעיפים 3 (ב) ו-3(ב1)(1 ) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-.2005 ראו גם סעיף 14 לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות.

10 סעיף 13(א)(2) לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות.

11 סעיף 15 לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות.

.11 בכך, הצעת החוק עלולה להחמיר את הקשיים הנובעים מן הריבוי של גורמים שונים אשר נושאים נשק במרחב הציבורי ומפעילים סמכויות שיטור. ככל שהפעילות של פקחי העירייה תהיה עצמאית יותר, הדבר עלול לגרום לתקלות מבצעיות מסכנות חיים ולחוסר יעילות. בהצעת החוק לא ניתנה הדעת על הבנייה הולמת של המציאות החדשה שתיווצר על-מנת להתמודד עם אתגר זה.

.12 זאת ועוד, לאור הרחבת ייעוד המערך וסמכויות הפקחים, קיים חשש לניצול לרעה של הסמכויות, בפרט כלפי אוכלוסיות פגיעות במיוחד, לרבות החברה הערבית בישראל, ואוכלוסיית בני נוער מקהילות מיעוטים שונות (לדוגמה בני העדה האתיופית).

ג. הרחבה בלתי-מאוזנת של מעורבות הדרג הפוליטי בהפעלת המערך לצד צמצום פיקוח המשטרה והכנסת .13 הצעת החוק מעניקה סמכויות מנהליות רחבות היקף לשר לביטחון לאומי ביחס לניהול ולהפעלת המערך, אשר מעלות חשש לכך שיגבר המשקל שיינתן לשיקולים פוליטיים על-פני שיקולים מקצועיים בהחלטות חשובות הנוגעות לביטחון אזרחי ישראל:

1) בחירת הרשויות בהן יפעל המערך – במצב החוקי הקיים, הפעלה של מערך שיטור עירוני בעיר מסוימת דורשת קביעה בצו של השר לביטחון פנים, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.12 הצעת החוק מבקשת לשנות זאת ולקבוע כי החלטה כאמור תיעשה על-ידי השר לביטחון לאומי לפי אמות מידה שיקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם משטרת ישראל ובהסכמת שר הפנים. לפי ההצעה, אמות המידה יביאו בחשבון, בין היתר, נתונים אלה: היקף העבריינות בתחומי הרשות המקומית, בעבירות שיקבע השר בהתייעצות עם משטרת ישראל; גודל האוכלוסייה; מדד חברתי כלכלי ומדד הפריפריאליות של הלמ"ס. עם זאת, השר רשאי, בהסכמת שר הפנים, לקבוע כי לעניין סוג רשות מקומית שיקבע יחולו חלק מאמות המידה בלבד, או יחולו אמות מידה נוספות שיקבע (סעיף 5 להצעת החוק). כמו כן, לפי הצעת החוק, השר יקבע בתקנות בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם משטרת ישראל את התנאים נדרשים להקמה והפעלה של מערך אכיפה עירוני.

2) הפסקת הפעילות של המערך ברשויות – לפי הצעת החוק, השר רשאי

לקבוע בצו, בהסכמת שר הפנים, כי ברשות מקומית מסוימת תופסק

הפעילות של המערך, בין היתר משום שלא עמדה בהתחייבויות הנדרשות ממנה לצורך ההקמה או ההפעלה של המערך. לרשות המקומית ניתנת זכות שימוע בפני השר בטרם קבלת ההחלטה. בנוסף, המשרד לביטחון לאומי רשאי להפחית את היקף השתתפותו במימון פקחים מסייעים ברשות מסוימת כאשר היא לא עמדה בהתחייבויות הנדרשות ממנה לצורך ההקמה או ההפעלה של המערך (סעיף 5 להצעת החוק).

12 סעיף 18(א) לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות.

3) הסמכת הפקח המסייע וביטול ההסמכה – החוק הקיים מאפשר לשר

לביטחון לאומי לקבוע אילו פקחים עירוניים יוסמכו לתפקיד פקח מסייע לצורך הפעלת הסמכויות המנויות בחוק.13 לאור הרחבת התרחישים שבהם יוכלו הפקחים המסייעים לפעול, הצעת החוק קובעת את העילות שעשויות להביא לביטול ההסמכה של פקח מסייע וכן מוצע כי בהתממשות אחת מהעילות תפנה המשטרה למינהלת היחידה הארצית לשיטור ואכיפה עירונית במשרד לביטחון לאומי, בבקשה מנומקת בכתב, לביטול ההסכמה של הפקח המסייע (סעיף 10 להצעת החוק). עדיין, הצעת החוק מותירה פתוחות מספר שאלות חשובות בעניין זה. כך למשל, לא ברור מיהו הגורם שמחליט על ביטול הסמכתו של הפקח המסייע. במידה שמדובר בשר לביטחון לאומי – הדבר מוסיף לצבר סמכויותיו המנהליות בניהול המערך. 14 .14 לנוכח השינויים המוצעים האמורים, מתעורר חשש כי יגבר המשקל של שיקולים פוליטיים בהחלטות היכן יוקם ויפעל המערך, והיכן תופסק פעילותו.

בתוך כך, ניסיון העשור האחרון מלמד כי פריסת המערך היטיבה עם קהילות מיעוטים ופריפריה. קיים חשש לשינוי מגמה בעניין זה.

.15 דווקא לצד קיבוע מערך השיטור העירוני, לצד הרחבת ייעודו וסמכויותיו, ולצד השפעת השר על פעילות המערך, הצעת החוק מבקשת להסיר אמצעי פיקוח חשובים על פעילות המערך:

1) צמצום יכולתה של המשטרה לנהל את המערך ולפקח על פעילותו – הצעת החוק מבקשת לוותר על אישור מפקד המחוז ביחס למיקום בו הפקחים יכולים להפעיל סמכויות שיטור וביחס לזכאות הפקח לשאת נשק. פגיעה זו מתחדדת בהתחשב בעובדה שהמשרד לביטחון לאומי מקדם כיום מהלך שיאפשר לפקחים המסייעים לשאת נשק ארוך לצורך פעילותם, מסיבות שאינן ברורות, ולמרות שלא הוכשרו לצורך זה. כמו כן, היבטים חשובים בהפעלת המערך, דוגמת קביעת מבנה הכוח של המערך והרכבו, וכן סוג העבירות שמעוררות את הצורך בהקמת המערך, נעשים אך ורק בהתייעצות עם המשטרה, שהיא הגורם האחראי על-פי חוק על קיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש.

2) צמצום הפיקוח הפרלמנטרי על פעילות המערך – הצעת החוק מצמצמת את המעורבות של הרשות המחוקקת, שלא תידרש עוד לאשר את הרחבת פעילות המערך לרשויות נוספות (סעיף 5 להצעת החוק). כמו כן, הצעת החוק מבטלת את חובת הדיווח מצד השר לכנסת על יישום החוק, ללא כל הסבר מניח את הדעת (סעיף 14 להצעת החוק).

13 סעיף 10 לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות.

14 בהקשר זה, לא ברורה מסגרת שיקול הדעת של הגורם המבטל את ההסמכה. כמו כן, לא ניתן להבין מהו המסלול דרכו ניתן להתלונן על התנהלות בלתי הולמת של פקח עירוני, ובפרט לא ברור בפני מי רשאים אזרחים להתלונן לצורך זה – בייחוד במסלול המשמעתי.

ד. היעדר התייחסות לכשירות הנדרשת מהפקחים

.16 למרות השינוי המהותי העולה מהצעת החוק, היא אינה כוללת התאמות הנדרשות מתבקשות ביחס לתהליך גיוס וההכשרה של המשרתים במערך.

.17 ככלל, הכשרות הן הכלי המרכזי בארגז הכלים המדינתי שנועד לוודא כי גורמים המוסמכים להפעיל סמכויות מטעמה אכן כשירים לעמוד במחויבות המדינה לתת שירותים הוגנים ויעילים, תוך עמידה בסטנדרטיים ערכיים ואתיים.

הפקחים המסייעים, שהם הרגל האזרחית במערך השיטור העירוני, עוברים הכשרה קצרה יחסית שאורכת חמישה ימים בלבד, בטרם יציאתם לשטח להפעלת סמכויות שיטוריות. בעבר עלו טענות לפיהן הכשרה זו אינה מספקת כדי לקבל סמכויות שיטור והפעלת סמכויות אכיפה שלטוניות.15 היעדר הכשרה אף זוהה כגורם לשימוש מצומצם שעושים הפקחים בסמכויות שלהם.16 בנוסף, נמצא כי מערך האכיפה העירוני מטפל באירועים שלא לשמם הוקם במקור, ואף באירועים שהטיפול בהם על-ידי המערך נאסר במפורש בנוהלי המשטרה, דוגמת עבירות שהייה בלתי-חוקית (שב"ח) וצווי הוצאה לפועל.17 .18 אחת מנקודות התורפה של השיטור העירוני כיום, שתתעצם עם ההרחבה המוצעת, הוא היקף ההכשרות אל מול היקף ומורכבות המיומנויות הנדרשות מהפקחים המסייעים.18 על מנת לספק לאזרחים "ביטחון דמוקרטי" – שעולה בקנה אחד עם הציפיות שיש לאזרחים מהשלטונות מבחינת שמירה על רמת ביטחון ומוגנות גבוהות לצד שמירה על שלטון החוק, זכויות האזרחים וכבודם

– נדרשת הכשרה מעמיקה, שתקנה להם הן מיומנויות מקצועיות, והן הפנמה של ערכים דמוקרטיים לחובות אתיות, שהם חיוניים כאשר המדינה מקנה סמכויות שיש להן פוטנציאל פגיעה רב באזרח.

.19 הצעת החוק לא מתמודדת עם אתגרים אלו. לאור ההרחבה המשמעותית של תפקידי המערך ושל סמכויות הפקחים ושיקול הדעת שלהם ביחס להפעלתן,

15 מחקר מלווה של המשרד לביטחון לאומי מצא כי הכשרת הפקחים המסייעים לא מספיקה להתמודדות עם מצבי אלימות, והודגש כי כל עוד נדרשים הפקחים לטפל באלימות, יש להרחיב את ההכשרה והכשירות של הפקחים. המחקר מצא עוד כי הפקחים המסייעים עושים שימוש מועט בסמכויות שניתנו להם ללא נוכחות שוטר, ככל הנראה לאור הפערים בהכשרתם, וייתכן אף שלאור היעדר בהירות ביחס ליכולתם להפעיל את סמכויותיהם. ראו: העיקר במחקר, לעיל ה"ש .2 16 שם. יוער, כי גם במערך השיטור המועצתי מתמודדים עם אתגרים דומים, אך שם קיים פער בהכשרת שוטרי מג"ב לאכיפה של עבירות חיים, למשל השלכת פסולת או צריכת אלכוהול. ראו: ג'רי אלמו-קפיטל יישום תוכנית השיטור העירוני והמועצתי – מסמך עדכון (הכנסת, מרכז מחקר ומידע 2023).

17 יוער, כי רשימת האירועים שבמסגרתם רשאים לפעול הפקחים המסייעים הלכה והתארכה עם השנים, וכעת מופיעה בנוהלי המשטרה רשימה של עשרות אירועים שבטיפול הפיקוח העירוני. וכן, סוג האירועים שבטיפול המערך יכול להשתנות בהתאם לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של הרשות המקומית. בעבר עלו בהקשר זה הטענות כי מגוון זה של עבירות הוא רחב ונתון לפרשנות, ומשתנה תדירות וכי קיים מתח בין צורכי הרשות העירונית לטיפול באירועי איכות חיים וסדר ציבורי לבין צורכי המשטרה לטיפול בעבירות פליליות. ראו: נוהל אג"מ מספר 220.007.01 "נוהל הפעלת מערך שיטור עירוני" (6.6.2021); ג'רי אלמו- קפיטל היבטים בהפעלת השיטור העירוני (הכנסת, מרכז מחקר ומידע 2021); ג'רי אלמו-קפיטל השיטור העירוני – חומר רקע לדיון (הכנסת, מרכז מחקר ומידע 2023); ג'רי אלמו-קפיטל יישום תוכנית השיטור העירוני והמועצתי – מסמך עדכון (הכנסת, מרכז מחקר ומידע 2023).

18 כפי שעולה מנוהלי המשטרה, שיטור עירוני איננו שיטור קלאסי, והפעילות מכילה בתוכה גם היבטים נוספים של דילמות ערכיות. ראו: נוהל אג"מ מספר 220.007.01 "נוהל הפעלת מערך שיטור עירוני"

(6.6.2021).

ולאור העובדה שהמשרד לביטחון לאומי מקדם במקביל מתן נשקים ארוכים לפקחים המסייעים, ההחלטה שלא להתאים בחוק את הכשרת הפקחים מעוררת קושי של ממש, שהשלכותיו הפוטנציאליות מסוכנות.19 ההצעה מתייחסת לכך שרק פקח מסייע שעבר הכשרה יוכל להפעיל את הסמכויות. עם זאת, אין בהחלטה התייחסות לשאלה אם נדרשת הכשרה נוספת של הפקחים הקיימים לאור סל העבירות החדש עימם ידרשו כעת להתמודד או הכשרה ארוכה יותר מהקיים כיום לפקחים חדשים שיגויסו. אם קיימת השלכה תקציבית של הכשרות אלו, חשוב לאתר לה מקור תקציבי מתאים (ככל שיש ציפייה שהרשויות המקומיות יגשרו על הפער באמצעות הכשרות מקומיות, יש לעגן זאת מפורשות ולהתמודד עם ההשלכות של משאבים שונים ושל פערי הכשרה שיכולים להיווצר).

ה. תהליך החקיקה

.20 בהתחשב בקשיים שמעלה הצעת החוק ובהשלכותיה הרבות, נדרש לדון באופן מעמיק בהשלכות האפשריות של השינויים, בין היתר לאור מורכבות פעילות המערך במארג השיטור ואכיפת החוק בישראל.

.21 כאמור לעיל, אמנם תזכיר חוק בנושא פורסם בסוף חודש יולי ,2024 אך דומה שחלק ניכר מעבודת המטה הממשלתית נערך דווקא לאחר פרסומו, וכתוצאה מכך הצעת החוק הנוכחית כוללת שינויים משמעותיים, ודורשת התייחסות ציבורית נפרדת ומעמיקה.

.22 לבסוף, נבקש להעיר כי בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי השיטור העירוני מאפשר פעולה על-פי אסטרטגיית "שיטור פתרון בעיות" (או "שיטור ממוקד בעיות" - Policing Oriented Problem). אסטרטגיית שיטור זו, הנכללת בתפיסות שיטור פרואקטיביות, היא אכן אופן פעולה יעיל ומשמעותי שנעשה בו שימוש ברחבי העולם וגם במשטרת ישראל.20 עם זאת, אין בנוהג הקיים במערך השיטור העירוני או בתזכיר החוק החדש, פעולות העולות בקנה אחד עם אסטרטגיה זו.21 אימוץ אופי פעולה מבוססי מחקר הוא ללא ספק יעד חשוב עבור משטרת ישראל ועבור השיטור העירוני, אך הצעת החוק הנוכחית רחוקה מלבטא הגשמה של יעד זה.

19 למעשה, היקף האימון בירי חי של הפקחים המסייעים כיום אינו ברור. ראו: מתן שחק תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב (הכנסת, מרכז מחקר ומידע 2024).

Institutionalizing .)2020( .S ,Tshuva & ,.T ,Carmel ,.Y ,Litmanovitz ,.B ,Hasisi ,.D ,Weisburd 20 & Criminology .Israel in reform EMUN the of evaluation An :policing oriented‐problem .941-964 ,)3(19 ,Policy Public 21 אסטרטגיה זו מעיקרה מתבססת על אופן עבודה בו בכל עיר/שכונה 1) מזהה המשטרה את בעיות הפשיעה עימם היא מעוניינת להתמודד, 2 ) מאבחנת את הבעיה לעומק, ומציעה תוכנית פעולה ממוקדת לשם פתרונה, הכוללת פעולות מעולם המניעה המצבית, 3) מוציאה לפועל את תוכניתה ו-4) מודדת את הישגיה באופן רציף על מנת לדייק את התוכנית.

ו. סיכום

.23 מערך השיטור העירוני מהווה רכיב תשתית מרכזי של פעילות השיטור ואכיפת החוק בישראל בתחומי עבירות איכות חיים ואלימות, ועיגונו בחקיקה קבועה אחרי למעשה מעשור הוא מהלך מבורך.

.24 לצד זאת, הצעת החוק המוצעת מעוררת שורה של קשיים מהותיים, המחייבים דיון ציבורי ומקצועי יסודי ומעמיק:

1) הרחבת הייעוד של מערך השיטור העירוני באופן שעלול לבוא על-חשבון מימוש הייעוד המקורי שלו, של טיפול בעבירות איכות חיים ואלימות שיש להן השפעה יום-יומית על הביטחון האישי של אזרחים וקהילות בישראל.

2) הרחבת ניכרת ועמומה של סמכויות הפקחים הנמנים עם מערך השיטור העירוני ושל מרחב הפעילות הגיאוגרפי שלהם, באופן שעלול להפוך אותם לכוח שיטור של ממש, וזאת חרף הכשירות המוגבלת שלהם, במחיר של סיכון לתקלות מבצעיות כתוצאה מן הפעילות של כוחות חמושים שונים באותו תא שטח, ותוך סיכון לאכיפה בעייתית ביחס לאנשים ולקהילות פגיעים במיוחד.

3) הרחבת ההשפעה של הדרג הפוליטי על היקף ואופן הפריסה של מערך השיטור העירוני, תוך סיכון שיגבר המשקל שיינתן לשיקולים פוליטיים על- פני שיקולים מקצועיים בהחלטות חשובות הנוגעות לביטחון אזרחי ישראל ולהקצאת משאבים ציבוריים הנוגעים לביטחון.

4) צמצום הפיקוח הפרלמנטרי על פעילות מערך השיטור העירוני, וזאת דווקא שעה שמקבעים את פעילות המערך ומרחיבים את ייעודו וסמכויותיו.

5) אי-מתן מענה לפערים בכשירות ובהכשרות של פקחי מערך השיטור

העירוני, לרבות בפן התקציבי, וזאת חרף ההצעה להרחיב באופן משמעותי את סמכויותיהם.

.25 אנו קוראים לאפשר תהליך חקיקה סדור בהצעת החוק, שיאפשר דיון מעמיק ורציני בהיבטיה השונים, תוך בחינת הקשיים עליהם הצבענו בחוות דעת זו ובשילוב הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה הרלוונטיים, במשטרת ישראל, בשלטון המקומי ובחברה האזרחית.

בברכה,

ד"ר ערן שמיר בורר

מנהל המרכז לביטחון לאומי

ודמוקרטיה

ד"ר יעל ליטמנוביץ

חוקרת בכירה

המרכז לביטחון לאומי

ודמוקרטיה

עו"ד מירית לביא

חוקרת

המרכז לביטחון לאומי

ודמוקרטיה

חומר רקע

2024-12-25

הקובץ המקורי באתר הכנסת

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות )הוראת שעה(, תשע"א-2011 נוסח מלא ומעודכן

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות )הוראת שעה(,

תשע"א-2011

רשויות ומשפט מנהלי – רשויות מקומיות – חוקי עזר

רשויות ומשפט מנהלי – בטיחות – במקומות ציבוריים

תוכן ענינים

סעיף 1

סעיף 2

סעיף 3

סעיף 4

סעיף 5

סעיף 6

סעיף 7

סעיף 8

סעיף 9

סעיף 10

סעיף 11

סעיף 12

סעיף 13

סעיף 14

סעיף 15

סעיף 16

סעיף 17

סעיף 18

סעיף 19

סעיף 20

סעיף 21

סעיף 22

סעיף 23

פרק א': מטרה

מטרה

פרק ב': פרשנות

הגדרות

פרק ג': הסמכת פקחים עירוניים

הסמכת פקחים עירוניים

סמכויות פקח עירוני

זיהוי פקח עירוני

סייג לסמכויות פקח עירוני

פרק ד': מערך אכיפה עירוני

מערך אכיפה עירוני

הנחיית משטרת ישראל

שמירה על המשך אכיפה ופיקוח

הסמכת פקחים מסייעים

הפעלת סמכויות הוראות כלליות

תעודת פקח מסייע

סמכויות למניעת מעשה אלימות

הוראות לעניין סמכות חיפוש

סמכות מפקד מחוז

חובת ביטוח

דיווח על תלונות הציבור

שינוי התוספות

דיווח לכנסת

פרק ה': הוראות שונות

שמירת דינים

תיקון חוק הרשויות המקומיות

ביצוע

תוקף

תוספת ראשונה

תוספת שנייה

333

443

553

554

664

775

885

886

996

12118

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

Desktop\dora\Users\:C\עבודה\איילת\שיטור עירוני\נוסח משולב.doc\\Documents My\kerena\UserProfiles\filesrv\קרן אבירם\שיטור עירוני\הארכת הוראת השעה לחודשיים עד ליום 31.12.24\נוסח משולב- תזכיר החוק 2022+ שינויים- -5.11.24 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות )הוראת שעה( תשעא-541.doc.2011_500\2015-03-22\2015\yael\000-law\:docZ

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות )הוראת שעה(, תשע"א-2011 נוסח מלא ומעודכן

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות )הוראת שעה(,

תשע"א-2011*

פרק א': מטרה

מטרה

)א( מטרתו של חוק זה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות

בעבירות שבתחום אחריותן לכן לאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות עבירות מסכנות חיים במרחב הציבורי ולמניעת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי,, והכל בלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשות המקומית על פי דין.

)ב( לשם השגת מטרת חוק זה יוסמכו פקחים עירוניים בסמכויות לצורך פיקוח על ביצוע חוקי עזר, וברשויותיפעל ברשויות מקומיות מסוימות יפעל, לתקופת ניסיון, מערך אכיפה עירוני שיסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימותכאמור.

פרק ב': פרשנות

הגדרות

)א( בחוק זה –

"חוק כלי הירייה" – חוק כלי הירייה, התש"ט-1949;

"מערך אכיפה עירוני" – מערך כאמור בסעיף .7

"נשק" – כל אחד מאלה:

* פורסם ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1057 )ה"ח הממשלה תשע"א מס' 541 עמ' 179(.

תוקן ק"ת תשע"ב מס' 7134 מיום 27.6.2012 עמ' 1326 – צו תשע"ב-.2012

ס"ח תשע"ג מס' 2404 מיום 1.8.2013 עמ' 113 )ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 777 עמ' 968( – תיקון מס' .1 ק"ת תשע"ג מס' 7318 מיום 30.12.2013 עמ' 346 – צו תשע"ד-.2013 ק"ת תשע"ד מס' 7373 מיום 30.4.2014 עמ' 1108 – צו )מס' 2( תשע"ד-.2014 ק"ת תשע"ה מס' 7438 מיום 11.11.2014 עמ' 79 – צו תשע"ה-2014; תחילתו ביום .1.1.2015 ת"ט ק"ת תשע"ה מס' 7494 מיום 23.2.2015 עמ' .956 פורסמה שוב ק"ת תשע"ה מס' 7510 מיום 30.4.2015 עמ' .1208 ק"ת תשע"ה מס' 7511 מיום 7.5.2015 עמ' 1213 – צו )מס' 2( תשע"ה-.2015 ס"ח תשע"ה מס' 2496 מיום 29.7.2015 עמ' 200 )ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 929 עמ' 752( – תיקון מס' .2 ק"ת תשע"ו מס' 7715 מיום 22.9.2016 עמ' 2272 – צו תשע"ו-.2016 ס"ח תשע"ז מס' 2606 מיום 27.2.2017 עמ' 430 )ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1105 עמ' 750( – תיקון מס' .3 ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 253 )ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1169 עמ' 94( – תיקון מס' 4 בסעיף 12 לחוק לתיקון פקודת המשטרה )מס' 34(, תשע"ח-.2018 ק"ת תשע"ט מס' 8070 מיום 13.9.2018 עמ' 23 – צו תשע"ט-.2018 ק"ת תשע"ט מס' 8070 מיום 13.9.2018 עמ' 23 – צו )מס' 2( תשע"ט-.2018 ס"ח תש"ף מס' 2799 מיום 16.6.2020 עמ' 68 )ה"ח הממשלה תש"ף מס' 1310 עמ' 164( – תיקון מס' .5 ס"ח תשפ"א מס' 2913 מיום 6.7.2021 עמ' 366 )ה"ח הממשלה תשפ"א מס' 1421 עמ' 522( – תיקון מס' .6 ס"ח תשפ"ב מס' 2929 מיום 12.10.2021 עמ' 7 )ה"ח הכנסת תשפ"א מס' 873 עמ' 92( – תיקון מס' 7 בסעיף 17 לחוק לעניין ועדות הכנסת )תיקוני חקיקה והוראת שעה(, תשפ"ב-2021; תוקפו בתקופת כהונתה של הכנסת ה-.24 ק"ת תשפ"ב מס' 9928 מיום 13.1.2022 עמ' 1745 – צו תשפ"ב-.2022 ק"ת תשפ"ב מס' 9960 מיום 31.1.2022 עמ' 1874 – צו )מס' 2( תשפ"ב-.2022 ס"ח תשפ"ג מס' 3016 מיום 9.2.2023 עמ' 24 )ה"ח הכנסת תשפ"ג מס' 945 עמ' 16( – תיקון מס' 8 בסעיף 83 לחוק לעניין ועדות הכנסת )תיקוני חקיקה והוראת שעה(, תשפ"ג-.2023 ס"ח תשפ"ג מס' 3020 מיום 14.2.2023 עמ' 34 )ה"ח הממשלה תשפ"ב מס' 1536 עמ' 814( – תיקון מס' .9 ס"ח תשפ"ג מס' 3053 מיום 27.6.2023 עמ' 422 )ה"ח הממשלה תשפ"ב מס' 1536 עמ' 814( – תיקון מס' .10 ס"ח תשפ"ד מס' 3139 מיום 28.12.2023 עמ' 424 )ה"ח הממשלה תשפ"ד מס' 1695 עמ' 410( – תיקון מס' .11 ס"ח תשפ"ד מס' 3209 מיום 16.4.2024 עמ' 886 )ה"ח הממשלה תשפ"ד מס' 1740 עמ' 864( – תיקון מס' .12 ק"ת תשפ"ד מס' 11387 מיום 4.8.2024 עמ' 3084 – צו תשפ"ד-.2024

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות )הוראת שעה(, תשע"א-2011 נוסח מלא ומעודכן )1( כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;

)2( כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי

כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע

כהגדרתו בחוק כלי הירייה;

)3( תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו,

לרבות חלק של אחד מאלה;

)4( סכין או אולר כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל"ז-1977;

)5( כל נשק, חפץ או חומר אחר שיש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בביטחון

הציבור;

"פקודת החיפוש" – פקודת סדר הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( ]נוסח חדש[, התשכ"ט-

1969;

"פקודת המשטרה" – פקודת המשטרה ]נוסח חדש[, התשל"א-1971;

"פקח מסייע" – עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות סעיף 10;

"פקח עירוני" – עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות סעיף 3373א לפקודת

העיריות1 או סעיף 13ז לפקודת המועצות המקומיות,2 לפי העניין;

"קצין משטרה בכיר" – כהגדרתו בפקודת המשטרה;

"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית;

"השר" – השר לביטחון הפניםלאומי.

פרק ג': הסמכת פקחים עירוניים

הסמכת פקחים

עירוניים

סמכויות פקח עירוני

)א( ראש רשות מקומית רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות המקומית, פקחים עירוניים,

שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר, ובלבד שלא יוסמך פקח עירוני אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:

)1( הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי,

לדעת היועץ המשפטי לרשות המקומית, לשמש כפקח עירוני;

)2( הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי

שהורה שר הפנים בהסכמת השר;

)3( הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר הפנים.

)ב( הודעה על הסמכת פקח עירוני לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

)ג( אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכות ראש הרשות המקומית או מועצת הרשות

המקומית להסמיך פקחים או למנותם לפי כל דין.

)א( לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום הרשות המקומית שבה הוא עובד, רשאי פקח

עירוני, לאחר שהזדהה לפי סעיף 5 –

)1( לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה

רשמית אחרת המזהה אותו;

)2( לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי

להבטיח או להקל את ביצועו של חוק עזר; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט,

כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

)3( להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של

בית משפט.

)ב( אין בסמכויות פקח עירוני לפי פרק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל 1 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,8 עמ' 197; ס"ח התשפ"א, עמ' .229 2 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,9 עמ' .256

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות )הוראת שעה(, תשע"א-2011 נוסח מלא ומעודכן

זיהוי פקח עירוני

סייג לסמכויות פקח

עירוני

דין.

פקח עירוני לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בתחום הרשות

המקומית שבה הוא עובד, בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:

)1( הוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה ראש הרשות המקומית, ובלבד

שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

)2( יש בידו תעודה החתומה בידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל

סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.

פקח עירוני לא ישתמש בסמכויותיו לפי פרק זה כלפי אלה:

)1( מוסד ממוסדות המדינה, למעט בית חולים ממשלתי;

)2( ספקים ומפעלים המפתחים או מייצרים ציוד ביטחוני בעבור כוחות הביטחון, שקבע לעניין זה, מטעמי ביטחון המדינה, ראש הממשלה או שר הביטחון, בהתייעצות עם שר הפנים; לעניין זה, "כוחות הביטחון" ו"ציוד ביטחוני" – כהגדרתם בחוק התאגידים הביטחוניים )הגנה על אינטרסים ביטחוניים(, התשס"ו-.2006 פרק ד': מערך אכיפה עירוני

והפעלה של מערך

אכיפה עירוני

אמות מידה לקביעת

הרשויות המקומיות

כללים לקביעת

מבנה הכוח של מערך

אכיפה עירוני והרכבו

הסכמת הרשות

המקומית

והתחייבותה לעמוד

בתנאים

ברשות מקומית המנויה בתוספת הראשונה יפעל מערך אכיפה עירוני, שיורכב מיחידת

פיקוח עירוני ייעודית של פקחים מסייעים ומכוח שיטור עירוני ייעודי של שוטרים.

)א( ברשויות מקומיות שיקבע השר, בצו, בהסכמת שר הפנים, יוקם ויפעל מערך אכיפה

שיורכב משני אלה:

)1( יחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחים מסייעים;

)2( כוח שיטור ייעודי של שוטרים.

)ב( השר יפרסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי רשימה עדכנית של

הרשויות המקומיות שבהן מוקם ומופעל מערך אכיפה עירוני לפי סעיף זה.

7א. )א( קביעה כאמור בסעיף 7 תיעשה לפי אמות מידה שקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם משטרת ישראל ובהסכמת שר הפנים.

)ב( אמות המידה יביאו בחשבון, בין היתר, נתונים אלה:

)1( היקף העבריינות בתחומי הרשות המקומית, בעבירות שקבע השר בהתייעצות

עם משטרת ישראל;

)2( גודל האוכלוסייה בתחומי הרשות המקומית;

)3( המדד החברתי-כלכלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

)4( מדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

)ג( על אף האמור בסעיף קטן )ב(, רשאי השר, בהסכמת שר הפנים, לקבוע כי לעניין סוג רשות מקומית שיקבע יחולו חלק מאמות המידה בלבד, או כי יחולו אמות מידה נוספות שיקבע, אם קביעה זו נדרשת בשל מאפייני הסוג של הרשות המקומית.

7ב. השר יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר הפנים ועם משטרת ישראל, כללים לקביעת מבנה הכוח של מערך אכיפה עירוני והרכבו.

7ג. לא יקבע השר, בצו כאמור בסעיף ,7 רשות מקומית שבה יוקם ויפעל מערך אכיפה עירוני, אלא אם כן הרשות המקומית נתנה את הסכמתה והתחייבה לעמוד בתנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך האכיפה העירוני בתחומה כפי שנמסרו לה; תנאים כאמור יגובשו בידי השר בהסכמת שר הפנים, בשים לב, בין השאר, למאפיינים של סוג הרשות המקומית ולמשאבים המוקצים לכך; השר, יקבע בתקנות בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם משטרת ישראל תנאים נדרשים להקמה והפעלה של מערך אכיפה עירוני.

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות )הוראת שעה(, תשע"א-2011 נוסח מלא ומעודכן 7ד.

הפסקת פעילותו של

מערך אכיפה עירוני

הנחיית משטרת

ישראל

שמירה על המשך

אכיפה ופיקוח

)תיקון מס' 4(

תשע"ח-2018

הסמכת פקחים

מסייעים

)א( השר רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת שר הפנים, כי ברשות מקומית תופסק פעילות מערך האכיפה העירוני, אם התקיים אחד מאלה:

)1( הרשות המקומית ביקשה את הפסקת הפעילות;

)2( הרשות המקומית לא עמדה בהתחייבויות הנדרשות ממנה לצורך ההקמה או

ההפעלה של מערך האכיפה העירוני בתחומה.

)ב( לא יקבע השר כי פעילות מערך אכיפה עירוני תופסק ברשות מקומית לפי סעיף קטן )א()2(, אלא לאחר שנתן לרשות המקומית הזדמנות להשמיע את טענותיה.

)ג( לא עמדה הרשות המקומית בהתחייבויות הנדרשות ממנה לצורך ההקמה או ההפעלה

של מערך האכיפה העירוני בתחומה, רשאי המשרד לביטחון לאומי להפחית את היקף

השתתפותו במימון פקחים מסייעים ביחידת הפיקוח העירוני הייעודית באותה הרשות,

וזאת לאחר שניתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה כאמור ולאחר שניתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה.

מערך האכיפה העירוני, בסיועו למשטרת ישראל בפעולות למניעת עבירות מסכנות חיים

במרחב הציבורי ולמניעת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי בפעולות למניעת אלימות, יפעל בהנחיית משטרת ישראל; הפקחים המסייעים יונחו על ידי משטרת ישראל לעניין הפעלת סמכויות לצורך מניעת אלימות לפי הוראות פרק חוק זה.

)א( משטרת ישראל לא תפחית את המאמץ המשטרתי הקיים בתחנות משטרה שבמסגרתן

פועל כוח שיטור עירוני ייעודי, ולא תפחית מהיקף כוחות השוטרים ומהיקף הפעילות רק בשל הקמת כוח השיטור העירוני הייעודי, אלא לשם פעילות משטרתית במצבי חירום, לרבות פעילות חבלנית עוינת או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.

)ב( רשות מקומית לא תפחית את מאמץ הפיקוח העירוני הקיים ברשות שבמסגרתה

פועלת יחידת פיקוח עירונית ייעודית, ולא תפחית מהיקף כוחות הפקחים העירוניים ומהיקף הפעילות בשל הקמת יחידת הפיקוח העירוני הייעודית, אלא באישור שר הפנים.

.10 )א( השר, לבקשת רשות מקומית המנויה בתוספת הראשונהשנקבע בצו לפי סעיף 7 כי יוקם ויפעל בתחומה מערך אכיפה עירוני ובהסכמת שר הפנים,3 רשאי להסמיך פקח עירוני כפקח מסייע שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי פרק חוק זה, לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת עבירות מסכנות חיים במרחב הציבורי ולמניעת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי בפעולות למניעת אלימות, ובלבד שלא יוסמך פקח מסייע אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:

)1( הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;

)2( הוא המציא אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית;

)3( הוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי ירייה כאמור בסעיף 4 לחוק כלי

הירייה, ככל שיוחלט על ידי משטרת ישראל שעליו לשאת נשר;

)4( אין מניעה, לדעת קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת

ישראל לעניין זה,4 להסמיכו כאמור מטעמים של שלום הציבור או ביטחון הציבור,

לרבות בשל עברו הפלילי;

)5( הוא סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה,

התש"ט-,1949 או המציא אישור ממשרד החינוך על השכלה כללית שוות ערך לכך;

3 סמכותו של שר הפנים הואצלה למנהל הכללי במשרד הפנים: י"פ תשע"ה מס' 7005 מיום 16.3.2015 עמ' .4110 4 ראש היחידה לביטחון מידע וראש מדור מהימנות ביחידה לביטחון מידע: י"פ תש"ף מס' 9034 מיום 11.8.2020 עמ' .7961

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות )הוראת שעה(, תשע"א-2011 נוסח מלא ומעודכן )6( הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות המסורות לו לפי פרק חוק זה, בשים לב לסוג המקום שבו ייעשה שימוש בסמכויותיו בהתאם להסמכתו, ולרבות לעניין השימוש בסמכויות אלה, הכל כפי שיורה השר או מי שהסמיך לעניין זה.

הפעלת סמכויות –

הוראות כלליות

תעודת פקח מסייע

סמכויות למניעת

עבירות מסכנות חיים

במרחב הציבורי

ולמניעת נזק חמור

לרכוש במרחב

הציבורי

)ב( הודעה על הסמכת פקח מסייע לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של

המשרד לביטחון הפנים לאומי והרשות המקומית הנוגעת בדבר.

)ג( חדל להתקיים בפקח מסייע אחד מן התנאים המנויים בסעיף 10)א()1( עד )7(, תפוג תוקפה של ההסמכה ותחול תקנת משנה )ב( בשינויים המחויבים.

.11 לא יפעיל פקח מסייע את סמכויותיו לפי פרק חוק זה אלא לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת עבירות מסכנות חיים במרחב הציבורי ולמניעת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי בפעולות למניעת אלימות, בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה:

)1( הוא פועל בנוכחות שוטר או בהתאם להנחיות מפקד תחנת המשטרה שבשטח

אחריותה הוא פועל או מי מטעמו, כפי שיינתנו מעת לעת;

)2( הוא לבוש מדי פקח מסייע, ובלבד שאינם נחזים להיות מדי משטרה ושונים ממדי

פקח עירוני ברשות המקומית, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

)3( יש בידו תעודת פקח מסייע שאותה יציג לפי דרישה;

)4( הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית; ובמקום שקבע מפקד המחוז במשטרת

ישראל לפי סעיף .15

.12 )א( תעודת פקח מסייע תהיה חתומה בידי קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה,5 ויצוינו בה תפקידו וסמכויותיו של הפקח המסייע והמקומות המנויים בתוספת השנייה, שבהם הוא מוסמך להפעיל את סמכויותיו.

)ב( תוקפה של תעודת פקח מסייע יהיה שנתיים מיום הינתנה, ובלבד שמקבל התעודה

משמש בתפקיד פקח מסייע.

.13 )א( לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, רשאי פקח מסייע להפעיל את הסמכויות המפורטות להלן, במקום המנוי בתוספת השנייה כפי שקבע מפקד המחוז במשטרת ישראל לפי סעיף ,15 אם ביצע אדם מעשה אלימות בפניו או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני הפקח המסייע או אם נוכח הפקח המסייע כי בשל איום או מעשה של אדם בפניו או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני הפקח המסייע, הוא עומד לבצע מעשה אלימות:

)א( לשם סיוע למשטרת ישראל, רשאי פקח מסייע להפעיל את הסמכויות המפורטות

בסעיף קטן )ב( אם ביצע אדם במרחב הציבורי בפני הפקח המסייע אחת מן העבירות המנויות להלן או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני הפקח המסייע, או אם היה לפקח המסייע חשד כי אותו אדם עומד לעבור עבירה כאמור בטווח הזמן המיידי, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות לפי סעיף זה.

)1( עבירה העלולה לפגוע בגופו של אדם או המעמידה אותו בסכנת מוות או בסכנת

חבלה חמורה.

)2( עבירה העלולה לגרום לנזק חמור לרכוש במרחב הציבורי .

)3( חשד שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק,

או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי תחבורה.

)ב( הסמכויות המפורטות להלן הן הנתונות לפקח מסייע; לעניין סעיף זה "עיכוב" –

5 ראש חטיבת האבטחה )ובהעדרו ראש מדור הנחייה והכשרות בחטיבת האבטחה(: י"פ תשע"ז מס' 7518 מיום

6.6.2017 עמ' .6523

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות )הוראת שעה(, תשע"א-2011 נוסח מלא ומעודכן הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי:

)1א(לדרוש מאותו אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או

תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

)2ב( לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי תחבורה אם יש לו חשד סביר שהאדם

נושא עמו שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שנשק המוחזק

שלא כדין נמצא בכלי תחבורה;

)3ג( לעכב את האדם עד לבואו של שוטר; על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות

סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה – מעצרים(, התשנ"ו-

,1996 בשינויים המחויבים, וכן סעיף 44 לפקודת החיפוש; פקח מסייע המבצע עיכוב

לפי פסקה זו, רשאי להשתמש בכוח סביר, אם סירב האדם להיעתר לבקשת העיכוב,

ויש חשש שיימלא או שזהותו אינה ידועה.

)ב( בסעיף זה –

"מעשה אלימות" – הכאת אדם או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית;

"עיכוב" – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי.

)ג( הפעיל פקח מסייע את סמכויותיו לפי סעיפים או 13 או 13א, יתעד את פעולותיו;

תיעוד כאמור יועבר למפקד יחידת השיטור העירוני הנוגעת לעניין; התיעוד יכלול, בין היתר, את פרטי האירוע, פרטי המעורבים והסמכויות שהופעלו.

)ד( המשטרה תעביר דיווח חודשי בעניין הפעלת סמכויות הפקחים המסייעים לפי סעיף 13 ו-13א למנהלת הארצית לשיטור ואכיפה עירונית במשרד לביטחון לאומי.

)ה( השתמש פקח מסייע בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את

תפקידו, ובכלל זאת הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה, או כי הוא חדל להיות מתאים לשמש בתפקיד מכל טעם אחר שיירשם, וזאת באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו, תפנה משטרת ישראל למנהלת היחידה הארצית לשיטור ואכיפה עירונית במשרד לביטחון לאומי בבקשה מנומקת בכתב לביטול הסמכתו כפקח מסייע.

סמכויות למאבק

בתופעת השכרות

)הוראת השעה(

הוראות לעניין סמכות

חיפוש

13א. )א( לשם סיוע למשטרת ישראל במאבק בתופעת השכרות, יהיו לפקח מסייע סמכויות לפי חוק המאבק בתופעת השכרות, תש"ע-2010 )להלן בסעיף זה – חוק המאבק בתופעת השכרות(, באזורים שהורה מפקד המחוז במשטרת ישראל שהם מסוג המקומות המנויים בתוספת.

)ב( על אף האמור בסעיף קטן )א( לא יפעיל פקח מסייע את סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי קטין אלא בין השעות 21:00 ל-.06:00 )ג( סעיף 2)ג( לחוק המאבק בתופעת השכרות יחולו גם לעניין סמכויות פקח מסייע לפי סעיף זה.

)ד( השר רשאי בצו לשנות את התוספת.

.14

)א( על חיפוש לפי סעיף 13)א()2( יחולו הוראות אלה:

)1( חיפוש על גופו של אדם הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו, אלא אם כן

בנסיבות העניין לא ניתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום

הציבור או לשלומו של אדם;

)2( אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי

למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלם הציבור;

)3( התגלה אגב החיפוש חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור, רשאי פקח מסייע

לתפוס אותו ולהעבירו בהקדם האפשרי למשטרת ישראל, ויחולו עליו הוראות הפרק

הרביעי של פקודת החיפוש, בשינויים המחויבים;

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות )הוראת שעה(, תשע"א-2011 נוסח מלא ומעודכן

סמכות מפקד מחוז

חובת ביטוח

דיווח על תלונות

הציבור

)תיקון מס' 8(

תשפ"ג-2023

)4( סירב אדם לחיפוש, והיה חשד סביר שהוא נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות

שימוש שלא כדין בנשק, רשאי פקח מסייע לערוך את החיפוש, על אף הסירוב, ואף

להשתמש בכוח סביר לשם כך.

)ב( בסעיף זה, "חיפוש על גופו של אדם" – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או

בכליו שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי(, התשנ"ו-.1996 .15 מפקד מחוז במשטרת ישראל יקבע מקומות מסוימים, שהם מסוג המקומות המנויים בתוספת השנייה או חלק ממקומות כאמור, שיש חשש שיתבצע בהם מעשה אלימות, ופקח מסייע יהיה רשאי להפעיל בהם בלבד את סמכויותיו לפי פרק זה.

.16 לא יוסמך פקח עירוני כפקח מסייע אלא אם כן הרשות המקומית ביטחה אותו לשם

הבטחת פיצויו, אם ייפגע בעת מילוי תפקידו לפי פרק זה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של פקח מסייע לפיצוי על פי כל דין.

.17 ראש רשות מקומית המנויה בתוספת הראשונה שפועל בתחומה מערך אכיפה עירוני

יפרסם, בתחילת כל שנה, דוח שיכלול את מספר התלונות שהוגשו לרשות המקומית בקשר

להפעלת סמכויות על ידי פקח מסייע לפי פרק חוק זה בשנה שקדמה לה, ובו סקירה כללית של התלונות ותיאור הטיפול בהן; דוח כאמור יוגש לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

שינוי

התוספותהתוספת

השנייה

)תיקון מס' 8(

תשפ"ג-2023

.18 )א( השר רשאי, בצו, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה.

)ב( השר רשאי, בצו, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לשנות את התוספת

השנייה.

דיווח לכנסת

)תיקון מס' 8(

תשפ"ג-2023

.19

שמירת דינים

.20

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות שוטר ופקח לפי כל דין.

תיקון חוק הרשויות

המקומיות )משמעת(

– הוראת שעה

.21

ביצוע

.22

תוקף

)תיקון מס' 12(

תשפ"ד-2024

.23

בחוק הרשויות המקומיות )משמעת(, התשל"ח-,1978 בסעיף ,9 בסופו יבוא:

")8( ערך חיפוש, ביצע עיכוב או נכנס לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב, או השתמש בכוח כלפי אדם, במסגרת מילוי תפקידו, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד להנחיות שקיבל ממשטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין."

)א( השר ממונה על ביצועו של חוק זה., למעט פרק ג'.

)ב( שר הפנים ממונה על ביצועו של פרק ג'.

חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום כ"ט בתשרי התשפ"ה )31 באוקטובר 2024(.

השר ימסור לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, מדי חצי שנה, דיווח על כל אלה:

)1( מספר עבירות האלימות שבוצעו בכל אחת מהרשויות המקומיות המנויות בתוספת

הראשונה בששת החודשים שקדמו לדיווח, לפי סוג העבירה, והשינוי בהשוואה לששת

החודשים שקדמו להם;

)2( מספר עבירות האלימות שבוצעו ברשויות המקומיות שאינן מנויות בתוספת הראשונה בששת החודשים שקדמו לדיווח, לפי סוג העבירה, והשינוי בהשוואה לששת החודשים שקדמו להם;

)3( שינוי במספר השוטרים הפועלים דרך קבע בתחומי הרשויות המקומיות המנויות

בתוספת הראשונה;

)4( מספר המקרים שבהם עשו פקחים מסייעים שימוש בכל אחת מסמכויותיהם לפי פרק

זה. פרק ה': הוראות שונות

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות )הוראת שעה(, תשע"א-2011 נוסח מלא ומעודכן הוראת מעבר:

)א( רשות מקומית שערב תחילתו של חוק זה )להלן – יום התחילה(, הייתה מנויה

בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, יראו אותה כאילו נקבעה בצו לפי סעיף 7 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, ומערך האכיפה העירוני ימשיך לפעול בתחומה, אלא אם כן הופסקה פעילותו בהתאם להוראות סעיף 7ד לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה.

)ב( תקנות ראשונות לעניין אמות מידה לפי סעיף 7א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, יגובשו בתוך שנה; עד לקביעת אמות מידה כאמור יקבע השר בצו לפי סעיף 7 לחוק זה רשויות מקומיות שהן יוקם ויופעל מערך אכיפה עירוני לפי אמות המידה שנהגו לפיהן ערב תחילתו של חוק זה.

)ג( הסמכה לפקח עירוני שנעשתה ערב יום התחילה, לפי סעיף 3 לחוק העיקרי כנוסחו

ערב יום התחילה, ועמדה בתוקף ערב המועד האמור, יראו אותה כהסמכה שניתנה לפי סעיף 337א לפקודת העיריות או לפי סעיף 13ז לפקודת המועצות המקומיות, כנוסחם בסעיפים 19 ו 20 לחוק זה, בהתאמה, לפי העניין, והיא תעמוד בתוקפה עד תום תקופת תוקפה, אלא אם כן בוטלה או שתוקפה פקע קודם לכן לפי כל דין.

)ד( הסמכה לפקח מסייע שנעשתה ערב יום התחילה, לפי סעיף 10 לחוק העיקרי כנוסחו

ערב יום התחילה, ועמדה בתוקף ערב המועד האמור, תעמוד בתוקפה עד תום תקופת תוקפה, אלא אם כן בוטלה או שתוקפה פקע קודם לכן לפי כל דין.

)ד( כל עוד לא עבר פקח מסייע כאמור בסעיף קטן )ד( הכשרה מתאימה, יהיו נתונות לו כל הסמכויות שהיו לו ערב יום התחילה בלבד.

)ה( כללים ראשונים לפי סעיף 7ב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה יגובשו בתוך שנה; עד לקביעת כללים כאמור יוחלט על מבנה הכוח של מערך האכיפה העירוני לפי הכללים שנהגו לפיהם ערב תחילתו של חוק זה.

תוספת ראשונה

)סעיף 13א(

.1 חופי רחצה;

.2 טיילות;

.3 חניונים ציבוריים;

.4 גנים ציבוריים;

.5 פארקים;

.6 אזורי מסחר ובכלל זה מרכזי קניות ואזורי בילוי;

.7 בתי חולים ומקומות אשפוז.

תוספת ראשונה

)סעיף 7(

אילת;

בני ברק;

גבעתיים;

דימונה;

טירה;

כרמיאל;

לוד;

מגדל העמק;

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות )הוראת שעה(, תשע"א-2011 נוסח מלא ומעודכן

צו תשע"ב-2012

צו תשע"ד-2013

צו )מס' 2(

תשע"ד-2014

צו )מס' 2(

תשע"ד-2014

צו )מס' 2(

תשע"ד-2014

צו )מס' 2(

תשע"ד-2014

צו )מס' 2(

תשע"ד-2014

צו )מס' 2(

תשע"ד-2014

צו )מס' 2(

תשע"ד-2014

צו )מס' 2(

תשע"ד-2014

צו )מס' 2(

תשע"ד-2014

צו )מס' 2(

תשע"ד-2014

צו )מס' 2(

תשע"ד-2014

צו )מס' 2(

תשע"ד-2014

צו )מס' 2(

תשע"ד-2014

צו תשע"ט-2018

צו )מס' 2(

תשע"ד-2014

צו )מס' 2(

תשע"ד-2014

צו תשע"ה-2014

צו תשע"ט-2018

צו תשע"ה-2014

צו תשע"ט-2018

צו תשע"ה-2014

.10

.11

.12

.13

.14

.15

.16

.17

.18

.19

.20

.21

.22

.23

.24

.25

.26

.27

.28

.29

.30

.31

.32

.33

.34

.35

.36

.37

.38

.39

.40

.41

.42

.43

.44

.45

.46

.47

.48

נצרת;

נתניה;

ערד;

רמת גן;

באר שבע;

עפולה;

רמלה;

)בוטל(;

בת ים;

אשקלון;

חדרה;

פתח תקוה;

קרית ביאליק;

טבריה;

קרית גת;

באקה אל גרביה;

הרצליה;

כפר סבא;

אור יהודה;

גדרה;

יבנה;

צפת;

שפרעם;

עראבה;

קריית אתא;

עכו;

ראש העין;

אשדוד;

נשר;

מבשרת ציון;

אלעד;

תל אביב;

רעננה;

מודיעין-מכבים-רעות;

קרית מלאכי;

טמרה;

אום אל פאחם;

קרית מוצקין;

כפר יונה;

רחובות;

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות )הוראת שעה(, תשע"א-2011 נוסח מלא ומעודכן צו תשע"ה-2014 צו תשע"ה-2014 צו תשע"ה-2014 צו תשע"ה-2014 צו תשע"ה-2014 צו תשע"ה-2014 צו תשע"ה-2014 צו תשע"ה-2014 צו )מס' 2( תשע"ה-2015 צו תשע"ו-2016 צו תשע"ו-2016 צו תשע"ו-2016 צו תשע"ו-2016 צו תשע"ו-2016 צו תשע"ו-2016 צו תשע"ו-2016 צו תשע"ו-2016 צו תשע"ו-2016 צו תשע"ו-2016 צו תשע"ט-2018 צו תשע"ו-2016 צו תשע"ו-2016 צו תשע"ו-2016 צו תשע"ו-2016 צו תשפ"ב-2022 צו תשפ"ב-2022 צו תשפ"ב-2022 צו תשפ"ב-2022 צו תשפ"ב-2022 צו תשפ"ב-2022 צו )מס' 2( תשפ"ב-2022 צו )מס' 2( תשפ"ב-2022 צו )מס' 2( תשפ"ב-2022 צו )מס' 2( תשפ"ב-2022 צו )מס' 2( תשפ"ב-2022 צו )מס' 2( תשפ"ב-2022 צו )מס' 2( תשפ"ב-2022 צו )מס' 2( תשפ"ב-2022 צו )מס' 2( תשפ"ב-2022 צו תשפ"ד-2024

.49

.50

.51

.52

.53

.54

.55

.56

.57

.58

.59

.60

.61

.62

.63

.64

.65

.66

.67

.68

.69

.70

.71

.72

.73

.74

.75

.76

.77

.78

.79

.80

.81

.82

.83

.84

.85

.86

.87

.88

קרית ים;

יהוד-מונוסון;

אופקים;

טייבה;

קלנסואה;

נתיבות;

קרית שמונה;

שדרות;

ירושלים;

באר יעקב;

טירת כרמל;

חולון;

גן יבנה;

בית שאן;

אור עקיבא;

נצרת עילית;

יקנעם עילית;

רהט;

דלית אל-כרמל;

פרדס חנה-כרכור;

ראשון לציון;

בית שמש;

מעלות תרשיחא;

תל שבע;

מעלה יוסף;

מרום הגליל;

לכיש;

בני שמעון;

שדות נגב;

מרחבים;

ג'סר א-זרקא;

ג'לג'וליה;

טורעאן;

כפר יאסיף;

כפר כנא;

כפר קאסם;

ערערה בנגב;

שגב שלום;

דיר אל-אסד;

אשכול;

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות )הוראת שעה(, תשע"א-2011 נוסח מלא ומעודכן צו תשפ"ד-2024 צו תשפ"ד-2024

.89

.90

חוף אשקלון;

שער הנגב.

צומח.

גנים ציבוריים;

אזורי מסחר;

חופי רחצה;

חניונים;

מקומות שבהם מתקיימים אירועים תחת כיפת השמים;

אזורי בילוי.

מרחב חקלאי – שטח שבו מתבצעות פעולות של עיבוד קרקע, או של ניהול משק חי או

תוספת שנייה

)סעיף 13(

)תיקון מס' 11(

תשפ"ד-2023

בנימין נתניהו

יצחק אהרונוביץ

ראש הממשלה

השר לביטחון הפנים

שמעון פרס

ראובן ריבלין

נשיא המדינה

יושב ראש הכנסת

נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il

המאגר המשפטי הישראלי

חומר רקע

2024-12-25

הקובץ המקורי באתר הכנסת

הכנסת

הלשכה המשפטית

הייעוץ המשפטי

לוועדה לביטחון לאומי

כ"א בכסלו, התשפ"ה

22 בדצמבר 2024

לכבוד

חברי הוועדה לביטחון לאומי

נכבדי,

הנדון: הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס'14) – סקירת הצוות המשפטי .1 ביום י"ז בכסלו התשפ"ה (18 בדצמבר 2024) אישרה מליאת הכנסת את פיצול הצעת החוק שבנדון. כך, שהוראת השעה בעניין מערכי אכיפה עירוניים הוארכה עד ליום כ"א בשבט התשפ"ה (19 בפברואר 2025).

.2 לקראת ישיבת הוועדה לביטחון לאומי, האמורה להתקיים ביום שני, כב' בכסלו התשפ"ה (23 בדצמבר 2024).בהצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), מצורפת סקירה לעניין החלק שפוצל ושנותר על שולחן הוועדה, הכוללת את הערותינו הראשוניות להצעת החוק.

רקע למערכי האכיפה העירוניים הקיימים היום– עיקרי ההוראות בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות .3 בשנת 2011 חוקקה הכנסת את חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–2011 (להלן – החוק), המסדיר את מערך האכיפה והפיקוח העירוני.

בטרם חקיקת החוק פעלה מתכונת של מערך אכיפה ופיקוח עירוני על בסיס שתי החלטות ממשלה מרכזיות אשר התקבלו החל משנת .2010 .4 בחוק הוסדרו שני נושאים מרכזיים:

א. הראשון, נוגע להסדרת סמכויותיהם של פקחים עירוניים אשר הוסמכו בסמכויות לצורך פיקוח על ביצוע חוקי עזר.

ב. השני, נוגע להקמתו של הקמת מערך אכיפה עירוני – הוא מערך האכיפה והפיקוח העירוני

– שיורכב מיחידת פיקוח עירונית ייעודית של פקחים שיסייעו למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות ומכוח שיטור עירוני ייעודי של שוטרים.

.5 במסגרת הסיוע למשטרת ישראל, הוסמכו חלק מפקחי הרשויות המקומיות בסמכויות נוספות המאפשרות להם, במקרה של מעשה אלימות, לדרוש מאדם להזדהות, לחפש עליו 1

נשק ולעכב אותו עד לבואו של שוטר, תוך שימוש בכוח סביר. השימוש בסמכויות אלה הוגבל רק למקומות הקבועים בחוק – אזורי בילוי, אזורי מסחר, גנים ציבוריים וכו', ועליהם לפעול רק בנוכחות שוטר או לפי הנחיה של מפקד תחנת המשטרה בשטח אחריותה הוא פועל או מי מטעמו. יצוין כי הוראות החוק מחייבות קבלת הכשרה מתאימה לפקח בטרם הכשרתו כפקח מסייע למשטרת ישראל.

.6 החוק קובע כי הקמת מערך אכיפה ופיקוח עירוני ברשות מקומית לא יפחית את המאמץ המשטרתי הקיים בתחנות אשר במסגרתן פועל מערך של אכיפה ופיקוח עירוני. כמו-כן, המשטרה לא רשאית להפחית את היקף כוחות השוטרים והיקף הפעילות הקיים ברשות המקומית, רק בשל הקמת המערך. כל שינוי בסדר הכוחות של התחנה יעשה רק לשם פעילות משטרתית במצבי חירום, כגון פעילות חבלנית עוינת או אירוע חירום אזרחי.

.7 בנוסף, קובע החוק כי רשו ת מקומית לא תפחית את מאמץ הפיקוח העירוני הקיים ברשות שבמסגרתה פועל מערך של אכיפה ופיקוח עירוני, ולא תפחית מהיקף כוחות הפקחים העירוניים ומהיקף הפעילות בשל הקמת מערך של אכיפה ופיקוח עירוני בתחומה, אלא באישור שר הפנים.

החלטות ממשלה מרכזיות שליוו את פעילות מערכי אכיפה עירוניים ברשויות המקומיות

א. הפעלת הכוח בעניין ברשויות המקומיות:

.8 במהלך השנים התקבלו מספר החלטות ממשלה מרכזיות, כמפורט להלן - החלטת ממשלה מס' 1848 מיום 24.6.2010 בשם "מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי" הקמתו של מערך אכיפה עירוני משולב ברשויות מקומיות הכולל כוח שיטור ייעודי ויחידת פיקוח עירונית ייעודית, אשר "ירתיע, ימנע ויאכוף בתחום עבירות איכות החיים, האלימות וההתנהגות האנטי חברתית". החלטה זו, שעוצבה עוד בטרם קבלת החוק, עיצבה את משימותיו של מערך האכיפה והפיקוח העירוני בתחומי הבריונות, האלימות והוונדליזם ובתחומי המאבק בעבירות איכות החיים, פעילות בתחומי התנועה (עבירות חנייה גרירת רכבים), המאבק בשכרות, פעולות בתחומי אבטחת אירועים ועוד. כן נקבע כי תמהיל התקצוב לכוח השיטור העירוני יהא %40 עבור מימון הפקחים, ו-%60 למימון כוח השיטור העירוני. כן נקבע בזמנו שסך חלקה של המדינה לא יעלה על %50 אך כדי לעודד השתתפות של רשויות לא חזקות כלכלית נקבע כי ניתן יהיה לקבוע מודל של השתתפות דיפרנציאלית כך שחלקן של הרשויות המקומיות יהא במימון של %20 עד %.80 .9 בהחלטת ממשלה מס' 696 בנושא "הפעלת מערך אכיפה ושיטור עירוני משולב" מיום

21.8.2013 נקבע כי גודלו של כוח הפיקוח העירוני יעמוד על יחס של פקח לכל שוטר, כאשר ניתן יהיה להגדיל או להקטין את כמות הפקחים ביחס של עד %50 מסד"כ העוגן שנקבע לכוח המשטרתי. כן נקבע כי הרשויות יממנו את כוח הפיקוח העירוני ואלו המשטרה תהא אחראית לכוח השיטור העירוני.

.10 בהחלטת ממשלה מס' 1331 "הרחבת פיילוט מערכי אכיפה עירוניים לערי כרך ועדכון התבחינים להכללת רשויות מקומיות בפיילוט" מיום 12.2.2014 ובהחלטה המתקנת 1645 בנושא "עדכון תבחינים וכללי תקצוב בתוכניות שמפעיל המשרד לביטחון הפנים ברשויות 2

המקומיות וקביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין השתתפות המשרד לביטחון הפנים במימונן" מיום ,7.7.2016 נקבעו תבחינים לרשויות שבין 16,000 תושבים ל-250,000 תושבים הכוללים מדדי בחירה ברשויות הנכנסות לתוכנית תוך התייחסות לייצוגיות בבחירת הרשויות המקומיות (הכוללים התייחסות למגזר הכללי, החרדי בשיעור של %10 והלא יהודי – בשיעור של %20); התייחסות לדירוג חברתי-כלכלי, גודל העיר ולפריסה גאוגרפית וכן לקבוע כי המימון יהא תוך קביעה של "מדד משולב המורכב משקלול של המדד החברתי-כלכלי (%60) ומדד הפריפריאליות (%40) , כך שמימון המשרד יהא באופן דיפרנציאלי על בסיס האשכול שבה נמצאת הרשות (על פי מפתח של ארבע אשכולות). בפועל, המשרד לביטחון לאומי משתתף במימון שכר הפקחים המסייעים לפי השתייכותן לארבע האשכולות בין %25 ל-%.35 במסגרת זו נקבע כי סל עבירות איכות החיים יעמוד על %60 וסל עבירות הרחוב יעמוד על %.40 כן נקבע כי בערים שגודלם מעל ,250,000 התמהיל יהא עבירות איכות חיים %,50 שיעור סל עבירות הרחוב יהא %,30 מדד עבירות איכות החיים יהא %.20 .11 בהחלטת ממשלה מס' 631 בנושא "הקמת מערכי אכיפה עירוניים ברשויות מקומיות בחברה הערבית, וברשויות המקומיות הדרוזית והצ'רקסית מיום 14.11.2021 נקבע, בין היתר, כי עלות ההשתתפות של המשרד במימון הפקחים העירוניים ברשויות הערביות יעמוד על %70 וכי הפעלת התוכנית תתאפשר ברשויות מקומיות ערביות המונות מעל 10,000 תושבים.

.12 בהחלטת ממשלה מס' 462 בנושא "תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי 'עוטף עזה' לשנים 2023-2024 ותיקון החלטות ממשלה" מיום 20.4.2023 נקבע בין היתר, כי ביישובי עוטף עזה ימשיך המשרד לביטחון לאומי לממן בהיקף של עד %90 ממצבת הפקחים הפועלים במערך האכיפה העירוני. ("ישוביי עוטף עזה" הוגדרו: שדרות רבתי והאזורים בישובים במועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב, אשר בתיהם כולם או חלקם נמצאים בישובים של עד 7 ק"מ מגדר המערכת סביב רצועת עזה).

ב. הפעלת מערך אכיפה ופיקוח במודל מועצתי

.13 החלטת ממשלה מס' 2415 בנושא "תוכנית לחיזוק הביטחון האישי במרחב הכפרי" מיום

16.2.2017 קבעה מאפיינים להכללת רשויות במרחב הכפרי אשר ביניהם יכללו, בין היתר, מועצות אזוריות המונות מעל 7,500 איש באחריות משטרת ישראל או מג"ב כך, שמודל ההכללה יהא סל עבירות הפע"ר (עבירות פריצה) בשיעור של %50 ועבירות החקלאיות והשגת הגבול יהא בשיעור של %.50 .14 בהחלטת ממשלה מס' 4389 בנושא "מערכי אכיפה עירוניים במודל מותאם למועצות אזוריות" מיום 20.12.2018 נקבעו, בין היתר, תבחינים ייעודיים, ביחס למועצות אזוריות.

התמהיל שנקבע נתן ביטוי לעבירות איכות חיים בשיעור של %,40 עבירות פריצה בשיעור של %,20 עבירות רכוש אחרות בשיעור של %20 ועבירות חקלאיות והסגת גבול בשיעור של %.20

הארכות הוראת השעה לאורך השנים

.15 מאחר שהוחלט שמערכי אכיפה עירוניים יופעלו בתחילה לתקופת ניסיון, נקבע ההסדר כהוראת שעה לשנתיים. החל משנת 2013 הוארכה הוראת השעה 11 פעמים. בשנים הראשונות, הוארכה הוראת השעה לפרקי זמן של בין שנה עד שנתיים ועשרה חודשים. תקופה אשר הסתיימה ב-.30.06.2023 לאחר מכן, הוארכה הוראת השעה בכל פעם לתקופות נוספות של מספר חודשים כל אחת. לאחרונה, אישרה מליאת הכנסת את פיצול הצעת כך, שהוראת השעה בעניין מערכי אכיפה עירוניים הוארכה עד ליום כ"א בשבט התשפ"ה (19 בפברואר 2025). ראוי לציין כי מספר פעמים החליטה הוועדה להאריך את הוראת השעה בשל העובדה כי בקשת הממשלה להפוך את ההסדר לקבוע הובאה בסמוך מאוד לפקיעתה. וזאת, כדי להותיר זמן לעריכת דיונים במשמעויות הפיכת ההסדרים הנוגעים להפעלתם של מערכי אכיפה עירוניים להסדרים קבועים.

.16 בעניין זה ראוי לציין כי מספר פעמים ביקשה הממשלה להפוך את הוראת השעה להוראת קבע. ועדת הפנים והגנת הסביבה אשר דנה בנושא החליטה שלא להיענות לדרישה זו. ב-2015 היה זה משום שבמסגרת המעבר להוראת קבע ביקשה הממשלה להקנות סמכויות עיכוב לכלל פקחים העירוניים ה"רגילים" (אלה שאינם חלק ממערך האכיפה והפיקוח העירוני).

ב-2017 היה זה משום שהוועדה הוטרדה מהשימוש בהיטל שמירה שגובות חלק מהרשויות המקומיות לטובת הפעלת מערך הפיקוח והאכיפה העירוני.

.17 בעת חקיקת החוק, מערך האכיפה והפיקוח העירוני החל כפיילוט, ב-12 רשויות מקומיות, אך נקבע בו מנגנון של הרחבה, בצו של השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה. כך, לאורך השנים הורחבה תחולת החוק באמצעות צו זה, כך שכיום ניתן להפעיל את המערך ב-100 רשויות מקומיות, אם כי בפועל המערך פועל ב-88 רשויות מקומיות באופן מבצעי וב-12 רשויות נוספות הוא מצוי בתהליך הקמה או בשלבי היערכות שונים.

.18 כחלק מההסדר , נקבעה בחוק חובת דיווח חצי שנתית לוועדת הפנים והגנת הסביבה על יישומו. במסגרת חובת דיווח זו נדרש השר לביטחון הפנים לדווח לוועדה על:

א. מספר עבירות האלימות שבוצעו בכל אחת מהרשויות המקומיות, שבהן פועל מערך האכיפה והפיקוח העירוני, לפי סוג העבירה, והשינוי בהשוואה לדיווח הקודם;

ב. מספר עבירות האלימות שבוצעו ברשויות המקומיות, שבהן לא פועל מערך האכיפה והפיקוח העירוני, לפי סוג העבירה, והשינוי בהשוואה לששת החודשים שקדמו להם;

ג. שינוי במספר השוטרים הפועלים דרך קבע בתחומי הרשויות המקומיות שבהן פועל מערך השיטור העירוני.

ד. מספר המקרים שבהם עשו פקחים מסייעים שימוש בכל אחת מסמכויותיהם לפי פרק זה.

הסוגיות שבהצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה ועמדתנו הראשונית של הצוות המשפטי לוועדה ביחס לסוגיות אלה:

.19 הצעת חוק המונחת על שולחן הוועדה מבקשת לקבוע כי הפעלת מערכי אכיפה עירוניים תהפוך להוראה קבועה, וזאת, לצד מספר שינויים עקרוניים אותם מבקשת הצעת החוק לערוך בחוק. שינויים אלה יפורטו להלן בתמצית, ולצידן עמדתנו המשפטית העקרונית ביחס לכל אחת מסוגיות אלה:

א. הצעת החוק מבקשת להתוות מחדש את מטרת החוק לייעול האכיפה ברשויות המקומיות במתכונת קבועה (סעיף 2 להצעת החוק):

.20 ההצעה מבקשת להפוך את ההסדר בעניין מערכי אכיפה עירוניים להוראת קבע. לצד זאת, ההצעה מבקשת לקבוע כי מטרת הסיוע של מערך הפקחים העירוניים המסייעים למשטרת ישראל, יעבור מסיוע לפעולות למניעת אלימות בלבד לסיוע למשטרת ישראל במניעת עבירות מסכנות חיים במרחב הציבורי ולמניעת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי.

הצעת החוק מבקשת להתוות מחדש את מטרת החוק לייעול האכיפה ברשויות המקומיות במתכונת קבועה: בחלוף כ-13 שנים שבה הוראת השעה עומדת לבחינה עיתית של הוועדה, לעמדתנו, על הוועדה לדון בשינוי המטרה בהפעלתם של מערכי אכיפה עירוניים.

כבר בראשית הדברים נציין כי לעמדתנו, על הוועדה לדון בדמותו של "הפקח המסייע", בדבר שאלת תפקידו וסמכויותיו וכן להידרש לשאלות הנוגעות להרחבת ביזור האכיפה, במובן זה שסמכויות האכיפה ניתנות למספר גורמים כדוגמת מאבטחים, פקחים מסייעים ועוד.

יתרה מזו, לפי תאוריית האמנה החברתית, האזרח מוותר על כוחות וסמכויות ומעניק לריבון את האפשרות להשתמש בסמכויות אלה שלעיתים הן פוגעניות, וזאת במטרה לשמור על ביטחונו האישי והאינטרס הציבורי. המשטרה היא אורגן של המדינה ואילו מערך האכיפה העירוני הוא אורגן של הרשות המקומית. לכן מתעוררת כאן השאלה מהן הסמכויות אותן מבקשת הצעת החוק להעניק לפקחים המסייעים?

בנוסף, מתעוררת השאלה האם בהוספת תפקידים לפקחים המסייעים בכל הנוגע לתיבה "עבירות מסכנות חיים במרחב הציבורי" אין פגיעה בתפקידי הליבה המסורתיים של משטרת ישראל או אין כדי לשנות או לגרוע מתפקידיה ומשימותיה של משטרת ישראל.

ב. שינוי מנגנון הוספת רשויות למערכי האכיפה העירוניים (סעיף 5 להצעת החוק):

.21 הצעת החוק מבקשת לשנות מהמצב הקיים ולקבוע שהוספה (או גריעה) רשות מקומית תיעשה בצו של השר לביטחון פנים וכי לכך, לא יתבקש אישור של הוועדה. (להבדיל, מהמצב היום שבו הוספה או גריעה של רשות נעשים על ידי תיקון של התוספת הראשונה באישור הוועדה לביטחון לאומי).

לעמדתנו, הפיכתו של ההסדר בעניין מערכי אכיפה עירוניים להוראה קבועה מחדדת את הצורך בשמירה על מנגנוני הפיקוח של הכנסת על ההסדר הסופי שיתקבל, ועל כן יש, לעמדתנו, להבטיח כי בסעיפי החוק ישנה חלופה ראויה לפיקוח הכנסת על מערכי אכיפה עירוניים (שתחליף את הצורך באישור כל רשות ורשות) – ראו הצעותינו בהמשך ביתר סעיפי הצעת החוק.

ג. אמות מידה להכללת רשויות שבהן יפעלו מערכי אכיפה עירוניים (סעיף 5 להצעת החוק, סעיף 7א המוצע):

.22 הצעת החוק מבקשת לקבוע כי השר יקבע בתקנות, בהתייעצות עם משטרת ישראל ובהסכמת שר הפנים, אמות מידה להכללת רשות מקומית שבהם יוקם ויופעל מערך האכיפה העירוני.

בהצעה מבוקש לקבוע כי אמות המידה יביאו בחשבון את אלה:

1) היקף העבריינות ברשות המקומית ביחס לעבירות שייקבע השר באמות המידה בתיאום עם משטרת ישראל;

2) גודל האוכלוסייה בתחומי הרשות המקומית;

3) המדד החברתי-כלכלי שמפרסמת הלמ"ס ומדד הפריפריאליות שמפרסמת הלמ"ס.

למרות הוראות אלה, מציע הסעיף לקבוע כי השר יוכל לסטות מאמות המידה שנקבעו להכללת רשות מקומית או לקבוע אמות מידה נוספות ביחס לחלק מן הרשויות המקומיות.

הצעת החוק מבקשת להתוות את אמות המידה המקצועיות והבסיסיות ביותר להכללת רשות במערכי האכיפה העירוניים. אמות מידה אלה, מופעלות גם היום במסגרת החלטות הממשלה השונות.

לעמדתנו, אמות מידה אלו הן הכרחיות על מנת ליצור שוויון מהותי בפרמטרים מקצועיים בכניסה של רשות מקומית למערכי אכיפה עירוניים או ביציאה של רשות מקומית או מועצה אזורית מהן – ומשכך , לעמדתנו, יש להוסיף את אישורה של הוועדה לביטחון לאומי בכנסת להכללת אמות מידה נוספות במערכי האכיפה העירוניים.

עם זאת, לעמדתנו, על הוועדה לבחון את ההסדר המוצע בסעיף 7א(ג) לפיו השר לביטחון לאומי יכול לחרוג, ביחס לכל רשות מאמות מידה אלה, או להוסיף אמות מידה אחרות.

לעמדתנו קביעה כזו עלולה "לאיין" את אמות המידה העקרוניות שיקבעו בסעיף המסמיך בחוק. משכך, לעמדתנו, לבחון הסרת סעיף זה.

ד. הסמכות לקבוע את מבני הכוח במערכי האכיפה העירוניים (סעיף 5 להצעת החוק, סעיף 7ב' המוצע):

.23 הצעת החוק מבקשת לקבוע כי השר יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר הפנים ובהתייעצות עם משטרת ישראל, כללים לקביעת מבנה הכוח של מערך אכיפה עירוני והרכבו. הנהלים יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

בהקשר זה, נציין כי מבנה הכוח במערכי האכיפה והפיקוח העירוניים נקבעו עד כה בהחלטות ממשלה.1 לעמדתנו, מאחר והחלטות במבנה הכוח יכולות להשפיע על האפקטיביות של הפעלת המערך לרבות בשאלת מספר השוטרים שיפעלו בו, הלכה למעשה, יש לבחון את האופן בו יעוגנו עקרונות שיוויוניים להפעלת הכוח בין אם בחקיקה ראשית או בתקנות ויש לדון בשאלה מי יקבע עקרונות אלה.

ה. תנאים נוספים שקבע השר להיכללות במערך אכיפה עירוניים: (סעיף 5 להצעת החוק, סעיף 7ג' המוצע):

.24 בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי רשות מקומית לא תיכלל במערך אכיפה עירוני אם לא עמדה בתנאים להכללה במערכי האכיפה העירוניים שקבע השר בהסכמת שר הפנים, בשים לב למאפיינים של הרשות המקומית ובמשאבים המוקצים לכך. השר יקבע בתקנות בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם משטרת ישראל תנאים נדרשים להפעלה והקמה של מערך אכיפה עירוני לעמדתנו, מאחר והתנאים להכללת במערכי אכיפה עירוניים יכולים להשפיע על תמהיל הרשויות המוכללות במערכי אכיפה עירוניים, יש להוסיף את אישור הוועדה לתקנות אלה.

ו. הפסקת פעילות של רשות מקומית מלפעול במסגרת מערכי אכיפה עירוניים (סעיף 5 להצעת החוק, סעיף 7ד' המוצע):

.25 הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הפעלת מערך אכיפה ופיקוח עירוני ברשות מקומית תופסק, בצו השר לביטחון לאומי בהסכמת שר הפנים, במקרים הבאים: אם הרשות ביקשה זאת או אם היא לא עמדה בהתחייבויותיה – הפסקת הפעילות תהא רק לאחר שלרשות ניתנה אפשרות להשמיע טענותיה.

.26 בנוסף לכך, מבקשת הצעת החוק לקבוע כי אם רשות מקומית לא תעמוד בהתחייבויותיה הקשורות להקמה או להפעלת מערכי האכיפה העירוניים – יכול ויופחת המימון והשתתפות המשרד לביטחון לאומי במימון פקחים מסייעים באותה רשות וזאת כל עוד ניתן לה זמן סביר לעמוד באותן התחייבויות.

לעמדתנו, גריעה של רשות מקומית או מועצה אזורית מהשתתפות במערכי האכיפה והפיקוח העירוניים יכולה לשנות את תמהיל השתתפות הרשויות השונות במערכי האכיפה העירוניים, כלומר, יש להבטיח כי נשמר תמהיל מאוזן של רשויות חלשות משתתפות במערכי האכיפה העירוניים לצד רשויות חזקות).

1 יחס פקחים-שוטרים במערכי השיטור ברשויות המקומיות עומד על 1:10 לטובת השוטרים לעומת יחס של 4:7 במודל המופעל במועצות האזוריות, אשר ניתן לשינוי על פי מודל הסכמי).

הצעת החוק אינה קובעת את תמהיל המימון ביחס לרשויות המקומיות ואף אינה קובעת אמות מידה מרכזיות למימון זה – משכך, לא ברור מהצעת החוק מאיזה סמכות רשאי השר להפחית את המימון – לעמדתנו, על הצעת החוק לקבוע עקרונות גם בשאלה זו.

ראוי לציין כי אמות מידה עקרוניות אלה נקבעו עד כה בהחלטות ממשלה. לעמדתנו, לאור הכוונה לעגן את ההסדר כהסדר של קבע, יש לשקול ולעצב את אמות המידה המרכזיות גם ביחס לסוגיות המימון – אשר משפיעה בפועל על יכולתה של רשות להיכלל במסגרת התוכנית. משכך, לעמדתנו, יש לקבוע אמות מידה למימון הפרויקט בתקנות שיובאו לאישור הוועדה.

לעמדתנו, וכדי להבטיח השתתפות של רשויות חזקות לצד רשויות חלשות – יש לחזק בסעיף זה את מנגנוני הפיקוח של הכנסת בכל הנוגע לגריעת רשויות. משכך, מוצע לקבוע כי תוסף חובת דיווח חצי שנתית, לוועדה לביטחון לאומי אודות הרשויות אשר נגרעו מהשתתפות במערכי האכיפה והפיקוח העירוניים והסיבות בעטיין רשויות אלה הפסיקו להפעיל מערך אכיפה ופיקוח עירוני בתחומן. לכן, לאור כל האמור לעיל, השאלה הנשאלת אם גריעה של רשות לא צריכה לבוא לאישור הוועדה.

ז. הרחבת הסמכויות של פקחים מסייעים במערכי האכיפה העירוניים (סעיף 10 להצעת החוק, סעיף 13 המוצע):

.27 הצעת החוק מבקשת להרחיב את סמכויות הפקחים המסייעים. בחוק לייעול האכיפה, בנוסחו כיום, פקח מסייע יפעיל את סמכויותיו במקרים של אלימות הנגלית לפניו – קרי, במקרים של אלימות המתבצעת בפניו או בפני אדם אחר הקורא לו לעזרה או אם נוכח הפקח המסייע כי בשל איום או מעשה של אדם לפניו הוא עומד לבצע מעשה אלימות. אלימות הוגדרה כ"הכאת אדם או הפעלת כוח על גופו בכל דרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בהסכמתו או שלא בהסכמתו שהושגה בתרמית" ובהתקיים התנאים הבאים: אם הוא פועל בנוכחות שוטר או בהנחיית מפקד תחנת משטרה בשטח אחריותו או מי מטעמו, כשהוא לובש מדים ונושא תעודה מתאימה ובמקומות ייחודיים שנקבעו לנושא. במצבים אלה יכול פקח מסייע, בנוסחו של החוק כיום, להפעיל את הסמכויות הבאות: סמכות חיפוש בשל חשש לנשיאת נשק וסמכות עיכוב בהתאם לפקודת סדר הדין הפלילי ועד ל-3 שעות (ובכמה מעורבים עד ל – 6 שעות).

.28 הצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה מבקשת לבצע הרחבות בשלושה נושאים מרכזים:

הרחבת התפקידים שבהם ניתן להפעיל את הסמכויות של פקחים מסייעים, הרחבת סמכויות החיפוש והרחבת אזורי הפעולה שבהם ניתן להפעיל סמכויות אלה, באופן שיפורט להלן:

א. הרחבת המשימות שבהם ניתן להפעיל את סמכויות הפקחים המסייעים: הצעת החוק מבקשת להרחיב את הסמכות לסייע לשוטר במצבים בו הפקח המסייע מבצע כל פעילות של "סיוע למניעת עבירות מסכנות חיים במרחב הציבורי". כך, מוצע לקבוע כי סיוע של הפקח יהא במצבים גם כאשר העבירות נגלות בפניו או אם הפקח סבור כי הן עתידות 8

להתבצע בטווח הזמן המידי. עבירות אלו, על פי ההצעה, תהא כשמדובר בעבירה העלולה לפגוע בגופו של אדם או המעמידה אותו בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה; עבירה האמורה לגרום לנזק חמור לרכוש במרחב הציבורי, או במקרים של חשד לנשיאת נשק שלא כדין, או של חשד לשימוש שלא כדין בנשק, או אם ישנו חשד להחזקת נשק שלא כדין בכלי התחבורה.

ב. הרחבת סמכויות החיפוש: הצעת החוק מבקשת להרחיב את סמכויות החיפוש בהתקיים חשד לנשיאת נשק הקיימות כיום לגבי חיפוש על גוף, גם להרחבת החיפוש בכלי תחבורה.

ג. הרחבה טריטוריאלית של אזורי הפעולה שבהם ניתן להפעיל את הסמכויות: ההצעה מבקשת לבטל את מגבלת המקומות הייחודים שבהם יכול היה פקח מסייע להפעיל את סמכויותיו ולקבוע כי הפעלת הסמכויות תהא ללא הגבלת המיקום ובלבד שמדובר באותו תחום השיפוט של הרשות המקומית.

.29 על פי הוראות סעיף 4 לפקודת המשטרה "משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש. בנוסף, סעיף 4א(א)(1) קובע כי בסמכותו של שוטר להורות לכל אדם על מניעת גישה לאזור או למקום, או יציאה ממנו...לשם הצלת הנפש או הרכוש" ...

משכך, לעמדתנו, הרחבת התפקידים והסמכויות המוצעות בהצעת החוק מעוררת שאלות יסוד הנוגעות למשימותיה הליבתיים של המשטרה, ונוגעות אף לחלוקת הסמכות והאחריות בתחומי השיטור שבין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי.

לעמדתנו, הפעלת הסמכויות של הפקח המסייע כל אימת של חשש בעבירה העלולה לפגוע "בגופו של אדם או המעמידה אותו בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה" עלולה להשתמע כאילו היא המקבילה למשימת המשטרה ב"הצלת הנפש" ובאותו אופן תפקידי הפקח המסייע בסיוע למניעת עבירה של מניעת "נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי היא המקבילה ל"הצלת הרכוש" – ודאי במקום בו אין הגבלה טריטוריאלית על הפעלת הסמכות – כך שאין כל הבדלים ניכרים בינה לבין תפקידי השוטר באירועים אלה (מלבד סמכות המעצר).

יוצא מהאמור לעיל, כי לא ברור אם למשל, כלל המשימות בתחומי הסיור, או בתחום תפיסת סמים שיכולים לעלות בתיבה "כמעמידים בסכנת מוות" נכללות בתפקידים בהם יוכל פקח להפעיל את סמכותו, בהנחיית שוטר, כפי שיאפשר החוק, אם יתוקן באופן זה.

לעמדתנו, יש לדון בשאלה מהו הגבול בין תפקידיו ומשימותיו של השוטר הקלאסי" לבין תפקידיו ומשימותיו של "הפקח המסייע". לאחר מכן, יש לעמדתנו לחדד את ההגדרה ולדון בהבניה או בפירוט של העבירות בהן יוכל פקח מסייע להפעיל את סמכויותיו.

יש לציין בהקשר זה, כי מלבד המשטרה ומערך האכיפה העירוני, קיימים במרחב גם בעלי תפקידים נוספים עם סמכויות שונות כדוגמת מאבטחים, כיתות הכוננות, וסיירות ביטחון עירוניים או יוזמות התנדבותיות בתחום הביטחון האישי הקיימות בחלק מן הרשויות מקומיות כך שלא ברור מה תהיה מערכת יחסי הכוחות בין כלל גורמים אלו. יש לדון בכך ולבחון הסדרה זו.

ח. הוספת חובת תיעוד פעולותיו של פקח מסייע (סעיף 10 להצעת החוק, סעיפים 13(ג) ו- 13(ד) המוצעים):

.30 הצעת החוק מבקשת לקבוע חובת תיעוד לפקח המסייע כאשר הוא מפעיל את סמכויותיו בסיוע למשטרת ישראל בביצוע עבירות העלולה לפגוע בגופו של אדם או המעמידה אותו בסכנת מוות או בסכנה חבלה חמורה, או כאשר הפקח המסייע לשוטר במניעת בגרימת נזק חמור לרכוש, או כאשר יש חשד לנשיאת נשק – כאשר העבירות הללו מתבצעות במרחב הציבורי. חובת התיעוד, כך על פי המוצע, תחול גם בהפעלת הסמכויות במסגרת הסיוע למשטרת ישראל במאבק בתופעת השכרות. על פי ההצעה דיווח חודשי על הפעלת הסמכויות תועבר למנהלת הארצית לשיטור ואכיפה במשרד לביטחון לאומי.

לעמדתנו, ישנה חשיבות בתיעוד סמכויותיו של הפקח המסייע כמוצע בסעיף זה – ואולם, על הוועדה לבחון האם יש לדון ולקבוע מנגנון סדור לבחינת תלונות אלו ולעגן את עקרונותיו בהצעת החוק.

ט. הפסקת פעילותו של פקח מסייע בשל שימוש שלא כדין בסמכות (סעיף 10 להצעת החוק, סעיף 13(ה) המוצע):

.31 הצעת החוק מבקשת לקבוע כי פקח מסייע שהשתמש שלא כדין בסמכות או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זה הפר הנחיות או חדל להיות מתאים לתפקיד מכל טעם אחר תפנה היחידה הארצית לשיטור ואכיפה בבקשה לשר להפסקת הסמכתו כפקח מסייע.

לעמדתנו, יש לבחון את התאמת הדין המשמעתי למציאות המשתנה, במיוחד לאור ההצעה להפוך את ההסדר להוראת קבע – כך שיש צורך לדון בהבניית מנגנון סדור לטיפול בתלונות הקשורות בהפעלת הסמכות של פקחים מסייעים. במקביל, יש לעמדתנו, לדון בשאלה האם מתחייבת הוספת הגנות משפטיות לפקחי הסיוע המפעילים את סמכותם.

לצד זאת, לעמדתנו, יש לשקול הוספת חובת דיווח תקופתית לוועדה על סוגי התלונות שהוגשו כנגד הפקחים המסייעים ועל הטיפול בהן.

י. הרחבת הסמכות ועשיית שימוש בסמכויות מכוח חוק המאבק בתופעת השכרות – למשך שנה מיום תחילתו של החוק (סעיף 11 להצעת החוק):

.32 הצעת החוק מבקשת לקבוע כי פקח מסייע יוכל להפעיל סמכויות מתחום חוק המאבק בתופעת השכרות – מדובר בסמכויות בעניין תפיסה והשמדה של משקה משכר וכלי קיבולו.

בנוסף, אנו מציעים, לאור המוצע להוסיף סמכויות לפקחים המסייעים בתחום המאבק בשכרות, כי הוועדה לביטחון לאומי תקבע מנגנון לדיווח על שימוש בסמכויות אלה: לרבות בדיווח על אירועים חריגים בהם הופעלה הסמכות שלא כדין.

יא. התנהגות לא הולמת של פקח מסייע – (סעיף 10 להצעת החוק, סעיף 13(ה) המוצע) .33 הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בהתנהגות לא הולמת של פקח מסייע – תפנה משטרת ישראל למנהלת היחידה הארצית לביטול הסמכתו כפקח מסייע.

לא ברור מהצעת החוק מי הגורם שיקבע כי פקח מסייע פעל בהתנהגות שאינה הולמת ומה מקומה של הרשות המקומית ביחס למשטרה כאשר תוגש תלונה בעניין הפעלת סמכות שאינה כדין כנגד פקח מסייע.

יב. הכשרת פקחים מסייעים (סעיף 10 להצעת החוק, סעיף 13(א) המוצע)

.34 אחד מהתנאים ההכרחיים להסמכת פקח מסייע בחוק הקיים הינו קבלת הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות המסורות לו, כפי שעולה גם בהצעת החוק, אשר מוסיפה כי עליו לעמוד בתנאי כשירות נוספים לרבות ביצוע הכשרות עתיות. היבט זה מקבל ביטוי גם בסעיף הפעלת הסמכויות המתיר לבצען בתנאי שהפקח המסייע קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות המופעלות.

לעמדתנו, נושא עקרונות הכשרתם של הפקחים המסייעים – יובהרו בהצעת החוק, וזאת בשל כך שהצעת החוק מבקשת להרחיב את הסמכויות והטריטוריה בהם הפקחים המסייעים יוכלו לפעול בה.

יג. הוראות נוספות

.35 הצעת החוק מבקשת להעביר את הפרק שעוסק במינוי פקחים עירוניים – לפקודת העיריות.

.36 בנוסף, מוצע לבטל את סעיף הדיווח החצי שנתי לוועדה בעניין הפעלת מערכי אכיפה עירוניים (בחוק כיום מדווח על מספר עבירות האלימות שבוצעו התחומי הרשות לעומת אלו שבהם אין מערך אכיפה ופיקוח עירוני, מספר השוטרים הפועלים ברשויות שבהן פועל המערך וכן מספר הפעמים שבהם פקחים עירוניים עשו שימוש בסמכויות מכוח החוק) (סעיף 9 להצעת החוק). כאמור – לאורך סקירה זו הוצעו הוראות שונות בעניין הדיווח שיחליפו סעיף זה (כגון דיווח על גריעת רשויות, הפעלת סמכויות ועוד).

.37 בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע מספר הוראות מעבר הנותנות תוקף להחלטות הממשלה בדבר התבחינים ואמות המידה שהיו רלוונטיים עד לכניסתו של חוק זה לתוקף.

יד. לקראת סיום – הקשר של הצעת החוק לשימוש בהיטל שמירה

.38 במנותק מחוק לייעול האכיפה, מוסמכות הרשויות המקומיות לגבות אגרת שמירה. בדיונים שהיו בוועדה בעבר, התברר כי חלק מהרשויות המקומיות משתמשות בכספי אגרת השמירה כדי לממן את מערך האכיפה והפיקוח העירוני. משמעות הדבר היא כי תושביהן של רשויות אלה מממנים מכיסם, באמצעות מס נוסף, את הביטחון האישי שלהם, שזו חובתה של המדינה באמצעות המשטרה – מניעת אלימות. מיותר לציין כי לו הייתה המשטרה ממשיכה למלא תפקידים אלו בעצמה, לא היה נדרש מהם כל תשלום נוסף בגין פעילות זו. לכן, לעמדתנו, הסדר זה מעורר שאלות ויש לדון בשאלת הממשק שבין גביית היטל שמירה ומימון מערך האכיפה והפיקוח העירוני.

טו. לקראת הדיון בוועדה המתקיים בוועדה ביום שני:

.39 כאמור, הצעת החוק מבקשת להפוך את הוראת השעה להוראת קבע כמו גם לקבוע שינויים בסמכויות ובתפקידים של מערכי האכיפה העירוניים. לעמדתנו על הוועדה להיווכח כי אכן יש הצדקה לשינוי דמותו של מערכי האכיפה העירוניים, תוך בחינת השינויים המבוקשים בהצעת החוק ובהתאם לשאלות שהוצגו בסקירה זו.

.40 לאור כל האמור, נוסחים מעודכנים עם שאלותינו או הצעותינו לשינויים יועברו במהלך דיוני הוועדה.

בברכה,

הייעוץ המשפטי לוועדה לביטחון לאומי.

נספח א' - להלן תרשים המרכז את השינויים המרכזיים שמבקשת הצעת החוק לערוך:

נושא:

החוק הנוכחי:

שינויים שמבקשת הצעת החוק:

תפקידי הפקח המסייע

(בא לידי ביטוי גם בשינוי

מטרת החוק).

לסייע במניעת מעשה אלימות

לסייע במניעת עבירות מסכנות חיים במרחב הציבורי ולמניעת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי.

הגדרת העבירות

יהיה הסיוע:

בהן הכאת אדם או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית.

(1)

(2)

(3) עבירה העלולה לפגוע בגופו של אדם או המעמידה אותו בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה.

עבירה העלולה לגרום לנזק חמור לרכוש במרחב הציבורי.

חשד שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי תחבורה.

זמן הפעלת הסמכות של א ם העבירה בוצעה בפניו או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני הפקח אם העבירה בוצעה בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני הפקח המסייע, או אם המסייע או אם הפקח נוכח כי בשל איום או בשל מעשה אדם עומד לבצע מעשה אלימות היה לפקח המסייע חשד כי אותו אדם עומד לעבור עבירה כאמור בטווח הזמן המיידי.

הפקח המסייע

סמכות הזדהות

קיימת.

סמכויות חיפוש

חיפוש בגוף במצב של חשד להמצאות כלי נשק.

+חיפוש בכלי תחבורה.

סמכות עיכוב

קיימת ועד ל-3 שעות (במקרי אלימות).

קיימת ועד ל-3 שעות (במקרה של עבירה מסכנת חיים או עבירת נזק חמור לרכוש).

סמכויות מכוח חוק לא קיימת.

המאבק בתופעת השכרות

אזורי הפעלת הסמכות

סמכויות תפיסה והשמדה של משקה משכר וכלי קיבולו מכוח חוק המאבק בתופעת השכרות באזורים שקבע מפקד המחוז.

מקומות שהיו מנויים בתוספת השנייה:



גנים ציבוריים.



אזורי מסחר.



חופי רחצה.



חניונים.



מקומות שבהם מתקיימים אירועים תחת כיפת השמיים.

בכל המרחב הציבורי.



אזורי בילוי.



מרחב חקלאי, שטח שבו מתבצעת פעילות של עיבוד קרקע או של ניהול של משק צומח.

הסדרים המובאים מכוח צו, תקנות המופיעים בהצעת החוק הממשלתית

נושא

סעיף

המוצע

לתיקון

מסגרת

נורמטיבית

גורם קובע

הסכמה

נדרשת

התייעצות

נדרשת

הערות

הערות ראשוניות צוות הייעוץ המשפטי

לוועדה

קביעת רשויות מקומיות בהן

יפעל מערך האכיפה והפיקוח

העירוני

צו

השר

לביטחון

לאומי

שר

הפנים

קביעת אמות מידה לבחירת

הרשויות בהן יפעל מערך

האכיפה העירוני

7א

תקנות

השר

לביטחון

לאומי

שר

הפנים

משטרת

ישראל

יגובשו בתוך שנה

(סעיף 23(ב))

מומלץ להוסיף את אישור הוועדה

לביטחון לאומי.

קביעת רשויות מקומיות בהן

יופעל מערך האכיפה העירוני

עד להתקנת התקנות (אמות

המידה) לעניין זה

23(ב)

צו

השר

לביטחון

לאומי

סטייה מאמות המידה הקבועות

בחוק (יחולו חלק או נוספות)

בשל מאפייני הרשות המקומית

7א(ג)

לא ברור

(תקנות?)

השר

לביטחון

לאומי

לעמדתנו, מומלץ לבחון הסרת סעיף זה.

כללים לקביעת מבנה הכוח

והרכבו של מערך האכיפה

העירוני

7ב

תקנות

השר

לביטחון

לאומי

שר הפנים;

יגובשו בתוך שנה

(סעיף 23(ה))

יש לבחון את האופן בו יעוגנו עקרונות

שיוויוניים להפעלת הכוח בין אם בחקיקה

ראשית או בתקנות ויש לדון בשאלה מי

יקבע עקרונות אלה

הפסקת פעילות מערך אכיפה

עירוני ברשות מקומית

7ד

צו

השר

לביטחון

לאומי

חובת מתן הזדמנות

לרשות להשמיע

טענותיה טרם קבלת

החלטה

יש להוסיף חובת דיווח חצי שנתית

לוועדה על הסרת רשויות והנימוקים

לכך.

מומלץ לקצר את התקופה להבאת אמות

המידה לאישור.

שר

הפנים

משטרת

ישראל

שר

הפנים

שינוי המקומות שנקבעו

בתוספת בדבר הפעלת סמכויות

פקח מסייע במסגרת מאבק

בתופעת השכרות

13א

צו

השר

לביטחון

לאומי

מומלץ להוסיף את אישור הוועדה

לביטחון לאומי.

מסמך של מרכז המחקר והמידע

2024-12-25

הקובץ המקורי באתר הכנסת

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת

מצב

כתיבה: מתן שחק | אישור: אורלי אלמגור לוטן

תאריך: י"ד בכסלו תשפ"ה, 15 בדצמבר 2024

סקירה

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

תוכן עניינים

תמצית 1

רקע 10

מסגרת התוכנית 11

2.1

היקף תכנית השיטור העירוני – תמונת מצב כללית 14

הגופים המשתתפים בהפעלת התוכנית, תפקידיהם והרכבם 17

תבחינים להשתתפות בתכנית ותיעדוף רשויות להצטרפות לתכנית 21

4.1

תקצוב ומשאבים להפעלת התכנית 28

5.1

צפי/תכנית עבודה לשילוב רשויות נוספות בתכנית 25

נתוני תקציב השתתפות המשרד לביטחון לאומי בהפעלת התכנית 29

תקני כח אדם ומצבה – שוטרים ופקחים 34

6.1

שיעור איוש תקני השוטרים והפקחים המסייעים 35

6.2

סוגיית ת ֹוסַ ְפ ִתיו ּת כח האדם ביחידת האכיפה העירונית 39

הקצאת כלי רכב ליחידות האכיפה העירוניות 43

אופן הפעלת יחידת הפיקוח העירונית, המשימות וסל העבירות שבאחריותה 45

.10

8.1

טיפול יחידות האכיפה העירונית בפניות למוקד המשטרתי (100) בנושאים שבאחריותה 49

8.2

חריגה מסל העבירות הייעודי של השיטור העירוני 54

סמכויות הפקחים המסייעים 57

9.1

נתונים על שימוש בסמכויות הנוספות של הפקחים המסייעים 59

9.2

סוגיית הרחבת הסמכויות הנוספות של הפקחים המסייעים 60

הכשרת פקחים מסייעים ושוטרים ביחידת האכיפה העירונית 61

10.1 הקצאת נשק ארגוני לפקחים מסייעים 63

.11

שימוש במערך טכנולוגי מתקדם בהפעלת יחידת האכיפה העירונית 65

.12

פיקוח ובקרה על יישום התכנית 66

12.1 אכיפת תנאי ההסכם עם הרשויות המקומיות 70

.13

מדידה והערכה של תכנית השיטור העירוני 70

13.1 אופן בחינת אפקטיביות השיטור העירוני 74

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

.14

נספח א 76

.15

נספח ב 78

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

תמצית

מסמך זה נכתב לבקשת הוועדה לביטחון לאומי בראשות חה"כ צביקה פוגל, לקראת דיון בהצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה-,2024 המציעה לעגן את תכנית השיטור העירוני והמועצתי (להלן: התכנית, או תכנית השיטור העירוני) בהוראת קבע.

במסמך מוצג תיאור של התכנית, ונסקרות כמה סוגיות הנוגעות להפעלתה, ובכלל זה: הגופים המעורבים בהפעלת התכנית - במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות - וממשקי העבודה ביניהם; תנאי הסף להצטרפות לתכנית; אופן דירוג ותעדוף הרשויות המועמדות להצטרפות ותכנית העבודה לצירופן; תקציב ומשאבים המוקצים לתכנית; תקני כח האדם וכלי הרכב ברשויות המשתתפות בתכנית ושיעורי המיצוי שלהם; אופן הפעלת השיטור העירוני וסל העבירות הייעודי שבאחריותו; הכשרת כוח האדם – שוטרים ופקחים מסייעים – סמכויותיהם, ואופן השימוש בסמכויות אלו;

שימוש בערכך טכנולוגי מתקדם ברשויות המשתתפות בתכנית; מנגנוני הפיקוח והבקרה על התכנית וממצאיהם;

ואופן בחינת האפקטיביות של התוכנית וממצאיה. נציין כי בעבר נכתבו במרכז המחקר והמידע של הכנסת כמה מסמכים בנושא.

לצורך הכנת המסמך פנינו למשרד לביטחון לאומי, למשרד הפנים, ולכל הרשויות המקומיות שבהן פועלות יחידות שיטור עירוני, בבקשה לקבל מידע ונתונים בנושא. עד למועד סיום כתיבת המסמך קיבלנו תשובות משני משרדי הממשלה הרלוונטיים, אולם ללא מענה לחלק משמעותי מהשאלות ששאלנו אותם. בתוך כך, המשרד לביטחון לאומי, שהוא הגורם הראשי האחראי להפעלת התוכנית, לא השיב לשורת שאלות, ובהן שאלות שנוגעות לנתוני פעילות השיטור העירוני. נציין, כי לגבי חלק מהנושאים הללו קיבלנו את התייחסות המשרד בשנים קודמות, ועל כן נראה כי יש בידי המשרד את המידע המבוקש. למשרד הפנים, שהוא הרגולטור של הרשויות המקומיות, לא היה מידע על תקני פקחים רגילים ברשויות המקומיות ומידת איושם, על סוגיית איוש תקני פקחים מסייעים ברשויות ערביות, ונתונים לגבי רשויות שמשרד הפנים לא אישר את השתתפותן בתכנית בשל חוסר יכולת כלכלית לעמוד בהתחייבויות הכרוכות בכך. נוסף על שני המשרדים הללו השיבו על פנייתנו 15 רשויות מקומיות, ובהן ארבע רשויות ערביות, רשות מעורבת אחת, ומועצה אזורית אחת.

להלן מוצגים עיקרי המסמך.

תכנית השיטור העירוני הוקמה בהחלטת ממשלה 1848 בשנת 2010 כתכנית ניסיונית ("פיילוט") ב-12 רשויות מקומיות למשך שנתיים. כשנה לאחר מכן, בשנת 2011 עוגן פיילוט השיטור העירוני בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–.2011 (להלן: חוק הייעול והאכיפה או החוק). במהלך השנים הוארכה הוראת השעה כמה וכמה פעמים ובתוך כך הורחבה התכנית לרשויות ערביות ולמועצות אזוריות.

מטרות התכנית הן לחזק באופן מהותי את יכולת המניעה, ההרתעה והאכיפה ברמה המקומית-מוניציפאלית ולהפחית באופן ניכר את רמת האלימות, העבריינות וההתנהגות ה"אנטי חברתית", תוך דגש ברור על עבירות 1 מרכז המחקר והמידע פרסם שני מסמכים מרכזיים בנושא בשנים האחרונות: ג'רי אלמו-קפיטל, נתונים על יישום תוכנית השיטור העירוני והמועצתי- עדכון, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 20 ביוני 2023; ג'רי אלמו-קפיטל, היבטים בהפעלת השיטור העירוני, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 13 בדצמבר .2021 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

שבתחום איכות החיים; זאת, בהובלת ראש הרשות המקומית, ובשיתוף פעולה צמוד בין השוטרים לבין הפקחים המסייעים, המרכיבים את השיטור העירוני.

מערך השיטור העירוני ברשות המקומית נקרא יחידת אכיפה עירונית. היחידה מורכבת משני כוחות: כוח שיטור ייעודי שהוסמך לתפקידו בהכשרה ייעודית נוספת על הכשרה כשוטר סיור, בפיקוד קצין משטרה; וכוח פיקוח ייעודי, המורכב מפקחים עירוניים שהוסמכו לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, הכפוף לראש הרשות המקומית. הפקחים המסייעים הם פקחי עירייה אשר עברו הכשרה ייעודית של חמישה ימים ובסיומה קיבלו סמכויות ייחודיות לסיוע לשוטר למנוע ולאכוף עבירות אלימות ועבירות איכות חיים, סמכויות שאין לפקחים עירוניים "רגילים".

סמכויות אלו מאפשרות לפקח מסייע לדרוש מאדם להזדהות; לערוך חיפוש על אדם אם מתעורר חשד סביר שהוא נושא נשק שלא כדין או עומד להשתמש בנשק שלא כדין; לתפוס חפץ שהתגלה במהלך חיפוש ועלול לפגוע בביטחון הציבור; ולעכב חשוד עד לבואו של שוטר תוך שימוש בכוח סביר.

הצטרפות רשויות לתכנית

מאז הקמתה, פריסת התוכנית הלכה והתרחבה. נכון למועד כתיבת מסמך זה, ב-87 רשויות מקומיות פועלת יחידת אכיפה עירונית מבצעית. כשני שליש מהן (59 רשויות) הן יהודיות, כ-%19 הן רשויות ערביות, דרוזיות או צ'רקסיות, כ-%7 הן ערים מעורבות, וכ-%3 הן רשויות חרדיות. 6 מועצות אזוריות משתתפות בתכנית.

התבחינים להשתתפות בתכנית נקבעו בהחלטות ממשלה המתעדכנות מעת לעת. תנאי הסף להצטרפות לתוכנית הוא גודל אוכלוסיית הרשות – ככלל, רק רשויות שאוכלוסייתן מונה מעל 16,000 תושבים יכולות להצטרף אליה.

רשויות שעמדו בתנאי סף זה מדורגות על פי "מדד הצורך", המשקלל כמה גורמים, ובהם היקף עבירות הרחוב והיקף אירועי איכות החיים ברשות. מדד זה קובע את סדר העדיפויות בצירוף רשויות לתכנית. הכללת רשויות ערביות ומועצות אזוריות נעשית בהסדרים ייחודיים. לדברי המשרד לבל"מ, לאור הצרכים שעלו מהשטח מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", יש צורך בעדכון התבחינים הקובעים את סדר ההצטרפות לתכנית. המשרד מסר כי ביצע עבודת מטה כדי לבחון את שינוי ועדכון התבחינים, אך לא נמסר מהם השיקולים שהנחו בחינה זו, או מהם התבחינים אותם שוקלים לאמץ.

תקצוב ומשאבים להפעלת התכנית

הפעלת יחידות השיטור העירוני ממומנת בשיטת המימון התואם (מצ'ינג) – המשרד לביטחון לאומי מממן את כח האדם המשטרתי ואת התחזוקה השוטפת, וכן משתתף במימון שכרם של פקחים מסייעים בחלק מהרשויות שבהן פועלת התכנית; הרשות המקומית מחויבת מצידה להעמיד את המשאבים הנדרשים לתפעול השיטור העירוני:

להקצות רכבים, ניידות ומבנה לתפעול השיטור העירוני ולגייס ולהכשיר פקחים מסייעים. כדי לעודד את כלל הרשויות המקומיות להשתתף בתוכנית ללא תלות ביכולתן הכלכלית, הוחלט כי המנהלה הארצית של התכנית תקבע שיעורי השתתפות דיפרנציאליים לכל רשות מקומית המשתתפת בתכנית, לפי תבחינים שונים, ובהם האשכול החברתי-כלכלי של הרשות, מגזר הרשות ותבחינים נוספים. השתתפות המשרד היא בטווח של %20– %90 משכר הפקחים המסייעים. לצד זאת, הוחלט כי תינתן לרשות מקומית האפשרות להציע הגדלה של שיעור ההשתתפות הקבוע לה, באופן שיעניק לה ניקוד עודף בדירוג הכניסה לתוכנית.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

כ-70 רשויות מקומיות המשתתפות בתכנית (שהן כ-%80 מהרשויות המשתתפות בתכנית) מקבלות השתתפות בשכר פקחים מסייעים, בשיעורים שונים. ביקשנו מהמשרד לבל"מ את שיעור ההשתתפות שנקבע לכל רשות המשתתפת בתכנית, אך מידע זה לא הועבר לידינו.

הסדר המימון התואם מהווה חסם בפני הצטרפות של רשויות לתכנית: אמנם נקבעו שיעורי השתתפות דיפרנציאליים, המיטיבים עם רשויות חלשות יותר, אך ההצטרפות עדיין מבוססת על יכולתה של הרשות המקומית לממן את חלקה בתכנית, ול כן לאיתנותה הכלכלית של הרשות יש חלק מרכזי ביכולתה להקים ולתפעל את מערך השיטור העירוני. גם מתן ניקוד עודף בדירוג הכניסה לתכנית לרשויות המציעות להגדיל את שיעור ההשתתפות שלהן במימון, מתעדפת רשויות בעלות יכולת כלכלית גבוהה יחסית, על פני רשויות חלשות יותר. נציין כי לאחרונה עיריית מודיעין עילית הודיעה שלא תצטרף לתכנית בשל קושי להעמיד את המשאבים הדרושים להפעלת התכנית, למרות שהיא נמצאת בסדר העדיפויות להצטרפות.

בהקשר זה יצוין כי משרד הפנים מאשר לרשויות מקומיות המעוניינות בכך לגבות היטל שמירה לצורך מימון חלקן בתוכנית השיטור העירוני. לפי נתוני המשרד, נכון לאוגוסט ,2024 23 רשויות מקומיות המשתתפות בתכנית (כרבע מהרשויות בה) גובות היטל שמירה לצורך מימון חלקן בתכנית.

נתוני כח אדם ואמצעים ביחידות האכיפה העירוניות

ככלל נקבע, כי ביחידת האכיפה העירונית יהיו עשרה שוטרים, ועל כל שוטר – פקח מסייע. בשיטור המועצתי סדר הכוחות אמור להיות קטן יותר – שבעה שוטרי מג"ב וארבעה פקחים מסייעים. עם זאת, סדר הכוחות נקבע גם בהתאם למאפייני הרשויות, ולכן התקן לסדר הכוחות ביחידות השיטור שונה בכל רשות. אין בידינו מידע לגבי התבחינים לפיהם קובע המשרד לביטחון לאומי את סדר הכוחות והאמצעים של יחידות השיטור העירוני השונות. כמה רשויות מקומיות הצביעו בפנינו על כך שתקני כח האדם והאמצעים להפעלת התכנית נקבעים בשלב הצטרפות הרשות לתכנית ואינם מתעדכנים עם הזמן, בהתאם לגידול האוכלוסייה, גידול השטח הבנוי, או גידול בהיקף המשימות בתחום איכות החיים והאלימות. לשיטתן, דבר זה יוצר אי הלימה בין התקנים המוקצים ליחידה לבין משימותיה, לאורך זמן.

לפי נתוני המשרד לביטחון לאומי, נכון ליוני 2024 - ב-87 יחידות אכיפה עירוניות מבצעיות (כלומר, יחידות שכבר הוקמו) נקבע תקן ל-1,049 שוטרים ו-1,000 פקחים מסייעים. ברשויות אלו היו באותו מועד 751 שוטרים במצבה הפעילה (%74 איוש) ו-857 פקחים מסייעים במצבה הפעילה (%82 איוש). רק בשבע יחידות אכיפה עירוניות (%8 מהרשויות בתכנית), התקינה מלאה, כלומר, מספר הפקחים המסייעים והשוטרים במצבה פעילה תואם את הנדרש בתקן.

יש שונות גדולה בשיעור איוש תקני השוטרים והפקחים המסייעים בין הרשויות: שיעור האיוש הממוצע הגבוה ביותר הוא ברשויות חרדיות (%84 איוש תקני שוטרים, ו-%98 שיעור איוש תקני פקחים מסייעים, בממוצע); ברשויות יהודיות לא חרדיות שיעור האיוש הממוצע היה %75 איוש שוטרים ו-%88 איוש פקחים; ברשויות מעורבות - %71 איוש שוטרים ו-%87 איוש פקחים; וברשויות ערביות, דרוזיות או צ'רקסיות שיעור האיוש הממוצע של פקחים מסייעים הוא הנמוך ביותר – %,58 ושיעור איוש תקני השוטרים גבוה במעט מבערים מעורבות - %.72 נתונים אלו מדגישים את הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

הקושי הקיים ברשויות ערביות בגיוס פקחים מסייעים ליחידת הפיקוח העירונית, ואת המחסור הכללי בשוטרים בכל היחידות.

באשר לתקני כלי רכב ומידת מיצוים, מנתוני המשרד לבל"מ עולה כי בכל היחידות מצבת כלי הרכב המשטרתיים מלאה, ובכמה רשויות יש יותר כלי רכב מהתקן.

סוגיית הפחתת מאמץ וסד"כ שוטרים ופקחים שאינם שייכים לשיטור העירוני בשל הקמת היחידה

בהחלטת הממשלה ובחוק נקבע כי כוחות השיטור והפיקוח של יחידת האכיפה העירונית יהיו תוספתיים, וכי לא יופחתו המאמצים והכוחות מהשיטור ומהפיקוח העירוני בשל הקמת היחידה. הפחתה כזו מצריכה את אישור השרים. לדברי המשרד לבל"מ ומשרד הפנים, לא ניתנו אישורים מהשרים להפחתת מאמצים וכוחות בשל הקמת היחידות השונות.

מכאן שבאופן רשמי, תקני השוטרים והפקחים המסייעים הם תוספתיים, כלומר אינם באים על חשבון תקני השוטרים או הפקחים הקיימים; אך השאלה עליה קשה יותר לענות היא האם בפועל השוטרים המגויסים ליחידות השיטור העירוני או עוברים אליהן מיחידות אחרות במשטרה, באים על חשבון כוח השיטור בתחנות;

זאת, נוכח המחסור הקיים בשוטרי סיור והקושי לגייסם, כפי שעלה בדיונים ובסיורים שונים שהתקיימו בשנים האחרונות בוועדה לביטחון לאומי.

ביקשנו לבחון שאלה זו באמצעות נתוני כוח אדם במשטרה, ולצורך כך פנינו למשטרת ישראל, באמצעות המשרד לבל"מ, בבקשה לקבל נתונים על תקני שוטרי במשטרה ואיושם לפי מחוזות, בנקודות זמן שונות מאז תחילת התכנית. בנוסף, ביקשנו את פירוט הוותק של סיירי השיטור העירוני (ותק במשטרה, וותק ביחידת הסיור העירוני) בכל יחידה לאכיפה עירונית, כדי לבחון מהיכן הגיעו השוטרים המרכיבים את יחידות השיטור העירוניות, וכיצד השפיעה העברתם על מצבת הסיירים בתחנות. עד מועד סיום כתיבת מסמך זה, וחרף תזכורות חוזרות ונשנות, לא התקבלה מהמשרד לביטחון לאומי תשובת המשטרה. במסמך מוצגות דוגמאות המסייעות לקבל תמונה חלקית של הנושא, אך השאלות המרכזיות עומדות בעינן:



האם כוחות השיטור והאכיפה הייעודיים של יחידת האכיפה העירונית הם כולם תוספתיים גם בפועל, כנדרש בחוק? או שמא, עם הקמת היחידה הצטמצמו למעשה כוח השיטור בתחנה או כוח הפיקוח ברשות, שאינם חלק מיחידת האכיפה העירונית?



האם פקחים מסייעים מחפים למעשה על מחסור בשוטרים? האם העסקת פקחים מסייעים מעבר

לתקן נעשית כדי להתמודד עם איוש חסר של תקני השוטרים ביחידה?



האם קיים קושי לגייס פקחים מסייעים בחלק מהרשויות? מהם הקשיים, וכיצד מתמודדים איתם?

אופן הפעלת התכנית והמשימות שבאחריות היחידה לאכיפה עירונית

יחידת האכיפה העירונית יכולה לפעול בשלושה אופנים: פעילות אכיפה משטרתית על ידי שוטרים בלבד; פעילות אכיפה עירונית על ידי פקחים בלבד; ופעילות אכיפה משולבת על ידי צוות משולב של פקחים ושוטרים. נוהל ההפעלה של התכנית מנחה את היחידות לתעדף פעילות משולבת. ככלל, השיטור העירוני מטפל בתשעה סוגי עבירות ואירועים : איכות חיים, אלימות, ביטחון, חירום וסכנות לציבור, מין, סדר ציבורי, פעילות משטרתית, רכוש, ותנועה.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

הרשות המקומית ממקדת את העבירות שבאחריות היחידה בהתאם למיפוי מצב הפשיעה ברשות וקביעת סדרי עדיפויות לאכיפה מתוך סל העבירות. עם זאת, נקבע כי במצבי חירום אפשר להסיט את השיטור העירוני מייעודו לפעולות מצילות חיים, לרוב רק באישור מפכ"ל, ולשם כך התירו חריגה מעבירות אלו, בשיעור של %10 לכל היותר. עוד נקבע כי היחידה ולא תעסוק במשימות ביטחון שוטף, במניעת פח"ע ובפעילות שב"ח, וכי חל איסור על הפעלת כוח השיטור העירוני שלא בייעודו כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, וכל חריגה מחייבת אישור מפכ"ל . למרות זאת, היו רשויות שעברו את שיעור החריגה המותר בשנים האחרונות, ומדיוני הוועדה עלה כי יש רשויות שמשתמשות בשיטור העירוני למשימות בטחון שוטף ושב"ח למרות האיסור.

במסגרת בקשת המידע מהמשרד לביטחון לאומי, ביקשנו גם לקבל נתונים עדכניים על חריגת יחידות האכיפה העירוניות מסל המשימות והעבירות שבאחריותן. עד למועד הגשת המסמך, לא קיבלנו נתונים אלה. מנתונים שהתקבל מהמשרד בנושא זה בשנת 2023 עלה כי בשמונה רשויות מקומיות הייתה חריגה מסל העבירות הייעודי שבטיפול השיטור העירוני בשיעור גבוה מהמותר באחת מהשנים 2021–.2022 כאמור, יחידות השיטור העירוני מורכבות משתי מסגרות: אזרחית – רשויות מקומיות, ומשטרתית; לכל אחד מהגופים האלה יש אינטרסים, מטרות מקצועיות וכפיפות ארגונית שונים. דבר זה עשוי לאפשר שיתופי פעולה פוריים, אך עלול גם לגרום למחלוקות, התנגשות אינטרסים, או אי הלימה בין סדרי עדיפויות שונים. לדברי המשרד לבל"מ, אחד הקשיים בהפעלת התכנית נוגע לאי הסכמות בין הרשות המקומית למשטרה לגבי הפעלת כוח השיטור העירוני. כפי שעלה במסמך זה ובממסכים קודמים בנושא, רשויות מקומיות רבות הצביעו על מורכבות זו והשלכותיה. הדבר משפיע על פעילות היחידה בשתי דרכים:



תעדוף המשימות שבהן השיטור העירוני מטפל ברשות – בעוד הרשויות המקומיות מעדיפות להתמקד באכיפה ובמניעה של אירועים בתחום איכות החיים והסדר הציבורי, המשטרה מעדיפה לטפל בעבירות פליליות.



טיפול בעבירות שאינן בסל העבירות הייעודי של השיטור העירוני באותה רשות –כאמור, בשנים 2022-2021 חרגו שמונה רשויות מקומיות מסל העבירות הייעודי שהוגדר עבורן בשיעור העולה על החריגה המותרת (%10). חלק מהרשויות המקומיות שבהן הייתה חריגה מעבר לשיעור המותר, טענו כי החריגה נובעת ממחסור בכוח אדם במשטרה. לפי רשויות אלו, יחידות השיטור העירוני מסופחות לעיתים למשטרה לצורך מילוי תפקידי השגרה של מפלגי סיור, בעיקר כאשר פעילות מפלגי הסיור נדרשת לצורך אבטחה של אירועים גדולים. נוסף על כך, לפי הרשויות האלה, תחנות המשטרה "מושכות" את יחידות השיטור העירוני לביצוע משימות מחוץ לסל באמצעות שליחתן לטפל באירועים שאינם בסל עד להגעת שוטרי סיור לזירת האירוע. נציין, כי הסטת כוחות השיטור העירוני לטובת משימות שמחוץ לסל האירועים עלתה גם בבקרות שהמשרד לבל"מ עושה על התוכנית, וראו להלן.

הסמכויות הנוספות של הפקחים המסייעים



מנתוני המשרד לבל"מ עולה כי השימוש בסמכויות הייחודיות של הפקחים המסייעים מצומצם – בשנים 2021–2023 היו 244 מקרים שבהם הפקחים המסייעים השתמשו בסמכויותיהם הייחודיות, בעיקר דרישת

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

הזדהות (%73) ועיכוב (%16). לדברי המשרד על-פי רוב הפקח המסייע אינו מממש את סמכויותיו ומסתייע בשוטר הפועל לצדו.



בין השנים 2021 ל-2023 ירד בצורה ניכרת השימוש בסמכויות הייחודיות של הפקחים – מ-179 פעמים בשנת ,2021 עבור ב-49 מקרים בשנת 2022 ועד ל-16 מקרים בלבד בשנת .2023



11 מבין 15 רשויות מקומיות שהשיבו לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציינו בתשובתן לבקשת המידע כי סמכויות הפקחים כפי שהן כיום אינן מספיקות, ומגבילות מדי. רשויות אלה מעוניינות להרחיב את סמכויותיהם של הפקחים המסייעים, כדי שיוכלו לטפל בעבירות ומפגעים נוספים (למשל, שפיכת אלכוהול). מנגד, רשויות אחרות אינן מעוניינות בהרחבת הסמכויות האלו, בטענה שהסמכויות הקיימות מספיקות, ובטענה שהפקחים המסייעים אינם תחליף לשוטרים, וכי גם אם יינתנו להם סמכויות נוספות חדשות, השימוש בהן יהיה מוגבל ובעייתי בשל היעדר הרתעה של הפקחים (לעומת שימוש בסמכויות אלו על ידי שוטר).



מהמשרד לבל"מ נמסר כי במסגרת עבודת המטה שנעשתה לקראת הוראת הקבע, ובשל הצורך בהרחבת

הסמכויות לפקחים המסייעים העולה גם מצד הרשויות המקומיות והשלטון המקומי, הנושא נבחן בקפידה במטרה להתאים את הסמכויות הנוספות של הפקח המסייע לצרכים הנדרשים בעת הנוכחית. לא נמסר מהי העבודה שנעשתה ואיזה שינוי מוצע.



בהקשר זה עולה השאלה, האם הרחבת סמכויות הפקחים המסייעים, ובפרט הסמכתם להפעיל את סמכויותיהם הייחודיות לבדם ללא נוכחות שוטר, עשויה למעשה לשנות את תפקידם מפיקוח עירוני למעין כוח שיטור.

הכשרה והקצאת נשק ארגוני לפקחים מסייעים



בשנים קודמות עלה צורך בטיוב ההכשרות המועברות לבעלי תפקידים ביחידות השיטור העירוני, ובפרט בהכשרות משותפות לשוטרים ולפקחים המסייעים. לדברי המשרד לבל"מ, לאור הצורך המבצעי שעלה להכשרות משותפות, בשנת 2021 מנהלת מערכי אכיפה במשרד לבל"מ קידמה בשיתוף ותיאום עם מדור שיטור עירוני במשטרת ישראל אימון מבצעי משותף לכלל השוטרים והפקחים של יחידות האכיפה העירוניות והמועצתיות, וכי הנושא מעוגן בפקודת אימון. בנוסף נמסר, כי החל משנת 2023 האימון המבצעי כולל גם אימון בירי חי, במימון מלא של המשרד. לא עלה בידינו לברר האם מדובר באימון חובה והאם האימון הוא עיתי/שגרתי או חד פעמי.



לפי נתוני המשרד לבל"מ, נכון לספטמבר ,2024 ב-62 רשויות מקומיות המשתתפות בתכנית הוקצה נשק ארגוני לפקחים המסייעים (כ-%71 מהרשויות המשתתפות בתכנית), ואילו ב-25 רשויות מקומיות לא הוקצה לפקחים המסייעים נשק ארגוני (%29 מהרשויות). בכל הנוגע להקצאת נשק ארגוני לפקחים המסייעים יש הבדלים גדולים בין רשויות שונות: רק בשתי רשויות ערביות הוקצה נשק לפקחים המסייעים (%11 מהרשויות הערביות המשתתפות בתכנית); לעומת זאת, בכ-%83 מהרשויות המעורבות ובכ-%88 מהרשויות היהודיות הוקצה נשק לפקחים. בכל שלוש הרשויות החרדיות המשתתפות בתכנית הוקצה נשק ארגוני לפקחים המסייעים.

שימוש במערך טכנולוגי מתקדם ברשויות המשתתפות בתכנית

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

החלטת הממשלה 1848 קובעת כי ברשויות המשתתפות בתכנית יוקם מערך טכנולוגי מתקדם שיכלול מוקד עירוני ופריסת מערך מצלמות, סנסורים ואמצעים שונים. המערך יוקם ב"נקודות חמות", כלומר במקומות המוכרים כמועדים לאלימות או ונדליזם, ויפעל מול יחידת האכיפה העירונית. ביקשנו לדעת באילו רשויות הוקמו מערכים כאלו, ועד כמה הם עובדים עם היחידה. לפי המשרד לבל"מ, למנהלת מערכי אכיפה במשרד לביטחון לאומי לא ידוע על שימוש במנגנוני מעקב דיגיטליים במערכי האכיפה העירוניים והמועצתיים. כל 15 הרשויות שהשיבו לבקשת המידע שנשלחה אליהן לצורך כתיבת המסמך השיבו כי יש בהן מערכת מצלמות במרחב הציבורי, בכמות זו או אחרת. נראה, כי למרות הקבוע בעניין זה בהחלטת הממשלה, נושא השימוש במערך טכנולוגי מתקדם לא יושם בצורה סדורה כחלק מתכנית השיטור העירוני ואין לגביו בקרה מצד המשרד.

פיקוח ובקרה על יישוב התכנית

המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל עורכים בקרה שנתית יזומה בכל אחת מיחידות השיטור העירוני והמועצתי שהוגדרו כמבצעיות. במסגרת הבקרה נבחנים פרמטרים שונים של יישום התכנית, כגון עמידה בתקינת כוח אדם;

ביצוע הכשרות ואימונים; התכנסות המועצה לאכיפה עירונית וועדת המשנה לאכיפה עירונית על פי נוהל תפיסת ההפעלה; שיעור ה חריגה מסל העבירות הייעודי של השיטור העירוני; תיקון ליקויים שעלו בבקרות קודמות, ועוד.

תוצאות הבקרה מובאות לידיעת כל בעלי העניין. מבחינת ציוני הבקרות עולה כי ברוב הרשויות חל שיפור בציוני הבקרה בשנים האחרונות . עם זאת, במקרים שבהם יחידת אכיפה עירונית מקבלת ציון נמוך או נכשלת בבקרה, אין לכך השלכות מעשיות על הפעלת התכנית ברשות.

לפי ציוני הבקרה של המשרד לבל"מ לרשויות המשתתפות בתכנית, בשנת 2021 היו 19 רשויות שבהן היו סיפוחים של שוטרי היחידה בניגוד לנוהל, בשנת 2022 היתה רק רשות אחת בה הדבר קרה (תל שבע), ובשנת 2023 היו 15 רשויות שבהן נמצא בבקרה כי שוטרי יחידת האכיפה העירונית סופחו למשימות/יחידות/פעילויות אחרות בניגוד לנוהל.

מדידה והערכה של התכנית ומידת האפקטיביות שלה

בהתאם להחלטת הממשלה ,1848 יישום התכנית לווה בקביעת מדדי תפוקה ותוצאה ובמחקר הערכה לגבי תוצאותיה והשלכותיה, ובתוך כך ריכוז וניתוח נתונים על יישום התכנית והערכת התכנית על סמך מקורות נוספים כגון סקרים (סקר אקלים ארגוני וסקר דעת קהל).

במסגרת המסמך הנוכחי, ביקשנו להציג את ממצאי מחקרי ההערכה שנעשו מאז שנת ,2021 אז פורסמו תוצאות המחקרים הקודמים. לדברי המשרד, משנת 2021 ערכה לשכת המדען הראשי של המשרד לביטחון לאומי מספר מחקרים שתכליתם לנתח את נתוני היישום ואת האפקטיביות של תכנית השיטור העירוני: ניתוח איכותני של פרוטוקולים של מועצת האכיפה העירונית בשנת 2023 – בדיקה איכותנית של סיכומי ישיבות מועצת האכיפה העירונית ב-31 רשויות בהן נכתב פרוטוקול מסוג זה; סקר אנשי מפתח לשנת 2024; וסקר עמדות תושבים בשנת .2024 עם זאת, הסקרים של שנת 2024 ככל הנראה לא הושלמו. כמו כן, למרות פניותינו לא הועברו לנו מידע ונתונים על ביצוע מחקרים אלו וממצאיהם המלאים, אלא רק התייחסו חלקית.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

המשרד לבל"מ מסר כי אפקטיביות התכנית נבחנת באמצעות מספר תבחינים ומדדים לאורך זמן, בכמה יישובים שהגדיר כמייצגים: ניתוח מגמות בעבירות עבירות פע"ר (פשיעת עברות רחוב – התפרצות לדירה, התפרצות לבית עסק, גניבת רכב והתפרצות לרכב); אירועי איכות חיים (שיגור ניידות באמצעות מוקד 100 לאירועים מסוג של גרימת רעש, השלכת פסולת ועברות מנהליות); ואירועי שיטור עירוני (שיגור ניידות לאירועים בסל העבירות שבאחריות השיטור העירוני). מהמשרד נמסר כי לפי מדדים אלו התכנית אפקטיבית, אך למרות בקשתינו לא מסר לנו את ממצאי הבדיקה והנתונים שבבסיסה.

מכאן, שמאז שנת 2021 הסתיים רק מחקר אחד על התוכנית - ניתוח איכותני של פרוטוקולי מועצת האכיפה העירונית, ,2023 שנערך רק -31 רשויות בהן נכתב פרוטוקול של ישיבות מועצת האכיפה העירונית; ואופן בחינת אפקטיביות השיטור העירוני אינה נעשית בכל הרשויות בהן פועלת התכנית, אלא רק ברשויות המוגדרות כ"מייצגות". ממצאי בחינה זו לא הועברו לנו או פורסמו לציבור. לאור זאת - נשאלת השאלה מה היה הבסיס העובדתי של השינוי המוצע?

יודגש כי מסמך זה מציג את תכנית השיטור העירוני ואופן יישומה כפי שהיא כיום, ואינו מתייחס לשינויים המוצעים בהצעת החוק. לפיכך, אין בידינו לומר האם וכיצד מוצע לשנות את תכלית התכנית ומטרותיה, מאפייני התכנית והנהלים המסדירים את פעילותה, מנגנוני הפיקוח והבקרה על יישומה, וחובות הדיווח לוועדה.

מסמך זה נכתב לבקשת הוועדה לביטחון לאומי בראשות חה"כ צביקה פוגל, לקראת דיון

ב הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס'

14), התשפ"ה-,2024 המציעה לעגן את תכנית השיטור העירוני והמועצתי (להלן: התכנית, או

תכנית השיטור העירוני) בהוראת קבע. במסמך מוצג תיאור של התכנית, ונסקרות כמה סוגיות

הנוגעות להפעלתה, ובכלל זה: הגופים המעורבים בהפעלת התכנית - במשרדי הממשלה

וברשויות המקומיות - וממשקי העבודה ביניהם; תנאי הסף להצטרפות לתכנית; אופן דירוג

ותעדוף הרשויות המועמדות להצטרפות ותכנית העבודה לצירופן; תקצוב ומשאבים המוקצים

לתכנית; תקני כח האדם וכלי הרכב ברשויות המשתתפות בתכנית ושיעורי המיצוי שלהם; אופן

הפעלת השיטור העירוני וסל העבירות הייעודי שבאחריותו; הכשרת כוח האדם – שוטרים ופקחים מסייעים – סמכויותיהם ואופן השימוש בסמכויות אלו; שימוש במערך טכנולוגי מתקדם ברשויות שבהן פועלת יחידת אכיפה עירונית; מנגנוני הפיקוח והבקרה על התכנית וממצאיהם; ואופן בחינת האפקטיביות של התוכנית וממצאיה.

יודגש כי מסמך זה אינו מציג או מנתח את הצעת החוק הנוכחית ואינו ממפה את השינויים שחלו בה ביחס לחוק הקיים, אלא ממפה ומציג את יישום תכנית השיטור העירוני עד כה. בכך, מציע המסמך נקודת ייחוס לבחינת השינויים המוצעים בהצעת החוק שעל הפרק.

לצורך כתיבת המסמך פנינו למשרד לביטחון לאומי, הגורם האחראי להפעלת התוכנית; למשרד

הפנים, הרגולטור של הרשויות המקומיות והאחראי להסמכת הפקחים העירוניים; ולכל הרשויות

המקומיות והמועצות האזוריות המשתתפות בתכנית. עד סיום כתיבת המסמך קיבלנו מענה מ-

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

15 רשויות מקומיות (כ-%17 מהרשויות המשתתפות בתכנית).2 נציין כי חלק גדול מהשאלות

שהעברנו למשרדים לא קיבלו מענה, או שקיבלו מענה חלקי בלבד: למשרד הפנים אין מידע

על היבטים שונים הנוגעים להפעלת תכנית השיטור העירוני, ובתוך כך, לגבי תקני פקחים רגילים ברשויות המקומיות ומידת איושם, סוגיית איוש תקני פקחים מסייעים ברשויות ערביות, ונתונים לגבי רשויות שמשרד הפנים לא אישר את השתתפותן בתכנית בשל חוסר יכולת כלכלית לעמוד בהתחייבויות הכרוכות בכך; תשובת המשרד לביטחון לאומי, שהוא הגוף המרכזי בהפעלת התוכנית, הייתה חלקית מאוד, ולא כללה התייחסות לחלק מהשאלות שהעברנו לצורך כתיבת המסמך, ובהן, שאלות לגבי נתוני פעילות השיטור העירוני במענה לפניות למוקד המשטרתי וממצאי מחקרי הבקרה וההערכה לתכנית. לכן, אין בידינו להציג חלק מהמידע והנתונים הנדרשים לצורך הבנת הנושא, כפי שיפורט במקומות הרלוונטיים לאורך המסמך. נוסף על כך, נעזרנו במסמכים ודוחות של גופים שונים על התכנית ובנתונים שקיבלנו בעבר ממשרד הבל"מ במסגרת כתיבת מסמכים קודמים בנושא.

2 רשויות מקומיות שענו למרכז המחקר והמידע של הכנסת: רשויות יהודיות – אילת, חדרה, נתניה, ראשון לציון, בית שאן, עפולה, קריית ביאליק, רמת גן, והמועצה האזוריות בני שמעון; רשויות ערביות ודרוזיות – רהט, קלנסווה, אום אל פחם ודליית אל כרמל; רשויות מעורבות: תל אביב-יפו.

3 מרכז המחקר והמידע פרסם שני מסמכים מרכזיים בנושא בשנים האחרונות: ג'רי אלמו-קפיטל, נתונים על יישום תוכנית השיטור העירוני והמועצתי- עדכון, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 20 ביוני 2023; ג'רי אלמו-קפיטל, היבטים בהפעלת השיטור העירוני, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 13 בדצמבר .2021

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

.1 רקע

בפקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א-,1971 נקבע כי "משטרת ישראל תעסוק במניעת

עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום

הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש".4 במודל השיטור הקלאסי (השיטור המסורתי) יש חלוקה

ברורה של הסמכויות: משטרת ישראל מבצעת אכיפה בתחום הפלילי ופקחי העירייה עוסקים

בעיקר באכיפה של חוקי עזר עירוניים.

לצד מודל זה, בעשורים האחרונים התפתחו בישראל שני מודלים נוספים לחלוקת עבודה

ולשיתוף הפעולה בין הפקחים המקומיים לבין המשטרה:

.1 מודל השיטור המשולב: מודל שהחל לפעול בשנת ,2000 לפי החלטת מפכ"ל המשטרה

דאז (יהודה וילק), לצורך אכיפה של אירועי איכות חיים – עבירות מטרד לציבור כגון

ונדליזם, הקמת רעש, בריונות, חסימת דרכים והשלכת פסולת.6 במודל זה פועלת ניידת

שיטור משולב המאוישת על ידי שוטר סיור ופקח עירוני (ללא הכשרה וסמכות בתחום

השיטור). מודל זה מופעל באכיפת עבירות בהן הרשות המקומית חולקת תחומי אחריות

עם המשטרה. שיתוף פעולה זה מבוסס על ההבנה כי מרחב החפיפה בין שירותים ציבוריים

עליהם מופקדת הרשות המקומית ויחידות המשטרה רחב ומגוון, וכי שיתוף פעולה זה

יאפשר לסגור את התפר בין שני מוסדות אכיפה אלו. יש לציין כי במודל זה המשטרה אינה

מקצה תקנים נוספים לשוטרים והשוטרים בניידת השיטור המשולב נמנים על כוח

הסיור המשטרתי.

.2 מודל מערכי אכיפה עירוניים (להלן: שיטור עירוני): מודל שהחל לפעול בשנת ,2010

כשיפור של מודל השיטור המשולב,8 הכולל כוח משולב המורכב מכוח שיטור ייעודי וכוח

פיקוח עירוני ייעודי (להלן: "פקחים מסייעים"), שבו פקחים עירוניים ייעודיים שקיבלו

סמכויות מיוחדות בתחום מניעת האלימות (כפי שיפורט להלן).9 במודל זה נקבע כי

השוטרים והפקחים המסייעים ביחידות השיטור העירוני לא יבואו על חשבון מצבת

מודל השיטור

הקלאסי מציע חלוקה

ברורה של הסמכויות:

המשטרה אוכפת

בתחום הפלילי,

ופקחי העירייה

אוכפים חוקי עזר

עירוניים

בעשורים האחרונים

התפתח מודל

לשיתוף פעולה בין

הפקחים העירוניים

לבין המשטרה,

שהבשיל לתכנית

מערכי האכיפה

העירוניים – השיטור

העירוני – יחידה

המשלבת כח שיטור

ייעודי וכח פקחים

מסייעים שלהם

סמכויות מיוחדות

בתחום מניעת

אלימות.

השוטרים בתחנת המשטרה ומצבת פקחי העירייה ה"רגילים", אלא יתווספו עליהם. מטרת

4 פקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א-.1971

5 ד"ר פני יובל, עירית פורת, אפקטיביות הניהול של דפוסי שיטור מוניציפליים בישראל, העיקר במחקר- מחקרים וסקרי ספרות בתחומי העשייה של משטרת ישראל, בהוצאת משטרת ישראל, אגף תכנון, מחלקת אסטרטגיה, מדור מחקר ואסטרטגיה, .2018 6 המשרד לביטחון פנים, לשכת המדען הראשי, מחקרים, סקרים וסטטיסטיקות, שיטור קהילתי בישראל, המכון לקרימינולוגיה, הפקולטה למשפטים האוניברסיטה העברית, ,2001 עמ' .22 7 ד"ר פני יובל, עירית פורת, אפקטיביות הניהול של דפוסי שיטור מוניציפליים בישראל, העיקר במחקר- מחקרים וסקרי ספרות בתחומי העשייה של משטרת ישראל, בהוצאת משטרת ישראל, אגף תכנון, מחלקת אסטרטגיה, מדור מחקר ואסטרטגיה, .2018 8 שם.

9 החלטת ממשלה ,1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל- רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני .2010

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

השיטור העירוני היא להגביר במידה משמעותית את הביטחון האישי ואת תחושת הביטחון

האישי של התושבים, באמצעות הרתעה, מניעה ואכיפה של עבירות בתחומי איכות החיים,

אלימות והתנהגות "אנטי-חברתית" בתחום המוניציפלי, תוך שיתוף פעולה צמוד של

שוטרים ופקחים מסייעים.10 ברמת הרשות, ראש הרשות אמור להוביל את השיטור העירוני

והוא גם האחראי על קביעת מדיניות וסדר העדיפות העירוני בתיאום עם משטרת ישראל.

נציין כי כיום פועלת גם תכנית השיטור הקהילתי, העוסקת בחיזוק הקשר בין המשטרה לבין

הקהילה. בתוכנית זו יש מודל שונה של ממשק בין שיטור לקהילה, שאינו מתמקד באכיפה ואינו מיועד לסגור את הפער שבין הפיקוח העירוני למשטרה בעבירות איכות חיים ואלימות. במסמך זה לא נעסוק במודל השיטור הקהילתי

מודל השיטור העירוני עוגן עד כה בהחלטות ממשלה ובחקיקה זמנית (הוראות שעה) שחודשה

מעת לעת ב-12 השנים האחרונות. מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם בשנים האחרונות

תכנית השיטור

העירוני נועדה לחזק

את הקשר בין

האכיפה המשטרתית

והאכיפה העירונית

של עבירות איכות

חיים ועבירות אלימות

במרחב הציבורי,

ובכך להגביר את

הביטחון האישי של

התושבים ואיכות

חייהם.

כמה מסמכים בנושא, במסגרת הדיונים בעניין בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.13 כעת,

חקיקת הוראת הקבע לתכנית השיטור העירוני נמצאת על שולחן הכנסת,14 והמסמך הנוכחי

נכתב לקראת הדיונים בה בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

.2 מסגרת התוכנית

להלן נציג את ההוראות המעגנות את התוכנית ומסדירות את עקרונותיה. לאחר מכן נציג נתונים כלליים על הרשויות המשתתפות בתכנית.

תוכנית השיטור העירוני נקבעה בהחלטת ממשלה 1848 מיוני ,2010 במסגרתה הוחלט להקים

מערך שיטור עירוני בלא יותר מ-15 רשויות מקומיות כ"פיילוט" לשנתיים.15 המטרות שנקבעו

למערכי השיטור העירוני היו לחזק באופן מהותי את יכולת ההרתעה והאכיפה ברמה

המקומית- מוניציפאלית ולהפחית באופן ניכר את רמת האלימות, העבריינות וההתנהגות

ה"אנטי חברתית", תוך דגש ברור על עבירות שבתחום איכות החיים; זאת בהובלת ראש

הרשות המקומית, ובשיתוף פעולה צמוד בין השוטרים לבין הפקחים המסייעים, המרכיבים

את יחידות השיטור העירוני.16 החלטת הממשלה (והחלטות הממשלה העוקבות שתיקנו אותה

תכנית השיטור

העירוני הוקמה

בהחלטת ממשלה

1848 בשנת ,2010

כ"פיילוט" לשנתיים

ב-12 רשויות

מקומיות.

בשנת 2011 עוגנה

התכנית בחקיקה

בהוראת שעה,

שחודשה מעת לעת

לאורך השנים

10 החלטת ממשלה ,1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל- רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני .2010 11 החלטת ממשלה ,1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל- רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני .2010 12 משטרת ישראל, שיטור קהילתי. ראו גם: המשרד לביטחון לאומי, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי.

13 ג'רי אלמו-קפיטל, נתונים על יישום תוכנית השיטור העירוני והמועצתי- עדכון, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 20 ביוני 2023; ג'רי אלמו-קפיטל, היבטים בהפעלת השיטור העירוני, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 13 בדצמבר .2021 14 הצעת חוק לייעול האכיפה והפ יקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה-.2024 15 החלטה 1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני .2010 16 החלטה 1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני .2010

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

במהלך השנים) קובעת, בין היתר, את יעוד השיטור העירוני; תפקידיו; הרכב הכוחות בו; הגופים, המבנים ומנגנוני הניהול שנכללים בו; התבחינים לצירוף רשויות מקומיות לתכנית ומדדים לתיעדוף בין רשויות אלה; מנגנוני פיקוח ובקרה על יישום התכנית; וניהול מחקר מלווה הבודק את אופן יישום התכנית ומידת האפקטיביות בהשגת מטרותיה.

כשנה לאחר מכן עוגן פיילוט השיטור העירוני בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים

ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–2011 (להלן: חוק הייעול והאכיפה או

החוק).17 בחוק הוסדרו כמה נושאים מרכזיים:

.1 עיגון בחוק של הקמת פיילוט מערך האכיפה העירוני ב-12 רשויות מקומיות כהוראת

שעה לשנתיים.

.2 הסמכת פקחים עירוניים לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום הרשויות המקומיות

שבהן הם עובדים,18 וקביעת סייגים לשימוש בסמכויות אלו.

.3 קביעת תנאים להסמכת פקחים מסייעים ליחידות השיטור העירוני.

.4 קביעת הסמכויות הנוספות שיינתנו לפקחים המסייעים למניעת מעשי אלימות:

לדרוש מאדם להזדהות;21 לערוך חיפוש על אדם, אם יש חשד סביר שאדם נושא נשק

שלא כדין או עומד להשתמש בנשק שלא כדין; לתפוס חפץ שהתגלה במהלך חיפוש

ועלול לפגוע בביטחון הציבור; לעכב חשוד עד לבואו של שוטר תוך שימוש בכוח סביר.

.5 קביעת הסייגים לשימוש בסמכויות הנוספות של הפקחים המסייעים: הפעלת

סמכויות פקחים מסייעים תעשה רק בתחום השיפוט של הרשות המקומית בה הם

עובדים, ורק במקומות הקבועים בתוספת השנייה לחוק, שהוגדרו כמועדים לאלימות:

גנים ציבוריים, אזורי מסחר, חופי רחצה, חניונים, אירועים תחת כיפת השמים, אזורי

בילוי ומרחב חקלאי.

.6 קביעה שכח האדם של יחידת השיטור העירוני – גם השוטרים וגם הפקחים

המסייעים – יהיה תוספתי על כוחות השיטור והפיקוח הקיימים; כלומר, שהקמת

שיטור עירוני לא תפחית את המאמץ המשטרתי ואת היקף כוחות השוטרים הקיימים

בתחנות משטרה שבמסגרתן פועל כוח שיטור עירוני ייעודי, ולא תפחית את מאמץ

17 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–.2011

18 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–,2011 סעיפים, 4 ו-.5 19 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–,2011 סעיף .6 20 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–,2011 סעיף .10 21 לדרוש מאדם למסור את שמו ומענו ולהציג תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.

22 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–,2011 סעיף13 (א). לפי החוק, הפעלת סמכויות הפקחים המסייעים תעשה במגבלות האלה: הפעלת הסמכויות תיעשה בנוכחות שוטר או בהנחיה של מפקד תחנה ורק בתחום השיפוט של הרשות המקומית ש בה הם עובדים, וכן במקומות הקבועים בתוספת השנייה לחוק שהוגדרו כמועדים לאלימות.

23 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–,2011 סעיפים ,11 12 ו-,14 והתוספת השניה לחוק.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

הפיקוח העירוני ואת היקף כוחות הפקחים העירוניים הפועלים ברשות מקומית שבה

פועלת יחידת שיטור עירוני ייעודית.

.7 קביעת חובות דיווח של הרשות המקומית לציבור ולוועדה לביטחון לאומי של

הכנסת לגבי תלונות שהוגשו על הפעלת סמכויות הפקחים המסייעים;25 וקביעת חובת

דיווח חצי שנתית של המשרד לביטחון לאומי לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת לגבי

מספר עבירות האלימות ברשויות שבהן פועלת תכנית השיטור העירוני, מספר עבירות

האלימות ברשויות שאינן משתתפות בתכנית, שינוי במספר השוטרים ברשויות

המשתתפות בתכנית, ומספר המקרים שבהם עשו פקחים מסייעים שימוש

בסמכויותיהם הייחודיות.

בנוסף להחלטות הממשלה ולחוק, המסגרת המארגנת ועקרונות ההפעלה של התכנית

נקבעו בשני מסמכים מרכזיים: מסמך נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, שפרסם אגף

מבצעים במשטרת ישראל; ומסמך מערכי אכיפה עירוניים – תפיסת ההפעלה, שפרסם

המשרד לבל"מ, שניהם עודכנו בשנת .2020 מסמכים אלו קובעים את אופן הפעלת יחידת

האכיפה העירונית, את ההכשרות והדרישות הייעודיות מהשוטרים ומהפקחים המסייעים

המרכיבים את היחידה, את אופן הניהול והדיווח של הכוחות ועוד.

לאורך השנים הוארכה הוראת השעה מספר פעמים ומספר הרשויות שהוכללו בתכנית גדל,

כפי שהוצג במסמכים הקודמים שנכתבו בנושא במרכז המחקר והמידע של הכנסת.27 כך למשל,

בשנת 2018 הוחלט על הקמת יחידות שיטור מועצתי, שהותאמו למועצות אזוריות, 28 ובשנת

2021 הוחל בהקמת מערכי אכיפה עירוניים ברשויות מקומיות בחברה הערבית וברשויות

הדרוזיות והצ'רקסיות.

נכון למועד כתיבת מסמך זה, הוראת השעה תקפה עד יום 18

בדצמבר 30.2024 ביום 25 ביולי 2024 פורסם להערות הציבור תזכיר חוק לייעול האכיפה

והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע

ותיקונים נוספים) (תיקון), התשפ"ד-,2024 העוסק בעיגון תכנית השיטור העירוני בהוראת קבע,

לאורך השנים גדל

בהדרגה מספר

הרשויות המשתתפות

בתכנית. נכון ליולי

2024 התכנית פעלה

ב-87 רשויות מקומיות

(לרבות מועצות

אזוריות), שהן כשליש

מהרשויות המקומיות

בישראל. %68

מהרשויות בהן

מופעלת התוכנית הן

יהודיות לא-חרדיות,

%22 הן רשויות

ערביות או דרוזיות,

%7 הן רשויות

מעורבות, ו-%3 הן

רשויות חרדיות.

וביום 10 בנובמבר 2024 הוגשה לוועדת שרים לחקיקה טיוטת חוק לייעול האכיפה והפיקוח

העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס'_), התשפ"ה-,2024 המציעה נוסח

24 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–,2011 סעיף .9 25 שם, סעיף .17 26 שם, סעיף .19 27 ג'רי אלמו-קפיטל, נתונים על יישום תוכנית השיטור העירוני והמועצתי- עדכון, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 20 ביוני 2023; ג'רי אלמו-קפיטל, היבטים בהפעלת השיטור העירוני, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 13 בדצמבר .2021 28 החלטה 4389 של הממשלה ה-,34 מערכי אכיפה עירוניים במודל מותאם למועצות אזוריות, 20 בדצמבר .2018 29 החלטה 631 של הממשלה ה-,36 הקמת מערכי אכיפה עירוניים ברשויות מקומיות בחברה הערבית וברשויות המקומיות הדרוזיות והצ'רקסיות, 14 בנובמבר .2021 30 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 13), התשפ"ה-.2024

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

להוראת הקבע לתכנית השיטור העירוני. ביום 10 בדצמבר 2024 הונחה הצעת החוק על שולחן

הכנסת.

2.1 היקף תכנית השיטור העירוני – תמונת מצב כללית

נכון ליולי ,2024 תכנית השיטור העירוני פעלה ב-87 רשויות מקומיות

(לרבות מועצות אזוריות),32 שהן כשליש מהרשויות המקומיות בישראל.

ברשויות אלו גרים נכון לסוף שנת 2022 כ-6.8 מיליון נפש, שהם כ-%70

תרשים :1 מספר רשויות מקומיות

שבהן פועלת יחידת שיטור עירוני,

לפי מגזר הרשות, יולי 2024

ערבי או דרוזי,

,19 %22

מהאוכלוסייה בישראל בשנה זו.33 כפי שניתן לראות בתרשים ,1 כ-%68

מהרשויות בהן מופעלת התוכנית הן יהודיות לא חרדיות, %22 הן רשויות

ערביות או דרוזיות, %7 הן רשויות מעורבות ו-%3 הן רשויות חרדיות.

בטבלה שלהלן מוצג מספר הרשויות המקומיות שהצטרפו לתכנית בכל

יהודי לא חרדי,

,59 %68

מעורב,

,6 %7

חרדי, ,3

שנה משנות פעילותה, לפי מגזר הרשות. השנה המוצגת היא השנה בה

לפי נתוני המשרד לבל"מ יחידת האכיפה העירונית הפכה מבצעית, כלומר הוקמה בפועל.

טבלה :1 מספר רשויות מקומיות שבהן פועלת יחידת שיטור עירוני, לפי שנת הצטרפות לתכנית ומגזר, יולי .2024 שנת הצטרפות לתכנית 2011 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2024 סך הכל

יהודית

חרדית

מעורבת

ערבית או

דרוזית

סך הכל

31 הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה-.2024 32 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר .2024 התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 33 למ"ס, קובץ רשויות מקומיות ,2022 כניסה: 29 באוקטובר .2024 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

בתרשים 2 שלהלן מוצג מספר הרשויות

שנכללות

בתכנית,

לפי

המעמד

המוניציפלי של הרשות. ניתן לראות

תרשים :2 מספר רשויות מקומיות שבהן

פועלת יחידת שיטור עירוני, לפי סוג רשות

מקומית, יולי 2024 מועצה אזורית, ,6

בתרשים כי %85 מהרשויות המשתתפות

מועצה מקומית,

,7 %8

בתכנית הן עיריות, %8 הן מועצות

מקומיות ו-%7 הן מועצות אזוריות.

ב-19

רשויות

מקומיות

המשתתפות

בתכנית אין תחנת משטרה או נקודת

עירייה, ,74

%85

ב-19 רשויות מקומיות

המשתתפות בתכנית

(שהן כ-%22

מהרשויות

המשתתפות בה) אין

תחנת משטרה או

נקודת משטרה

בשטח הרשות

משטרה ברשות המקומית (כ-%22 מהרשויות). מהן, 13 רשויות הן יהודיות (שהן כ-%22

מהרשויות היהודיות שאינן חרדיות המשתתפות בתכנית), ושש רשויות הן ערביות, דרוזיות או

צ'רקסיות (שהן כ-%32 מהרשויות הערביות, דרוזיות או צ'רקסיות המשתתפות בתכנית.34 נציין כי בכל הרשויות החרדיות והמעורבות המשתתפות בתכנית יש תחנת משטרה או נקודת משטרה.

המפה שלהלן מציגה את הרשויות המקומיות בישראל בהן פועלת תכנית השיטור העירוני.

במפה לא מוצגות הרשויות המקומיות ביהודה ושומרון המשתתפות בתכנית (אריאל, ביתר עלית

ומעלה אדומים).

34 להלן רשימת הרשויות המקומיות המשתתפות בתכנית ואין בהן תחנת משטרה או נקודת משטרה: באר יעקב, בני שמעון, ג'לג'וליה, דאלית אל-כרמל, דייר אל-אסד, טורעאן, יהוד-מונוסון, כפר יונה, לכיש, מעלה יוסף, מרום הגליל, מרחבים, עראבה, קלנסווה, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית ים, קריית מוצקין, שדות נגב.

35 נתוני מיקומי תחנות ונקודות המשטרה נלקחו ממאגר המידע הממשלתי, והם הוצלבו עם נתוני הרשויות המשתתפות בתכנית. לנתוני המיקום של המשטרה ראו: מאגרי המידע הממשלתיים, יחידות מקבלות קהל של משטרת ישראל, תאריך עדכון: 29 באוקטובר .2024 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

כפי שניתן לראות במפה, באזור המרכז יש ריכוז של רשויות מקומיות המשתתפות בתכנית,

היוצרות רצף, וכך גם באזור באר שבע-שדות נגב, ובמידה פחותה גם באזור הקריות.

.3 הגופים המשתתפים בהפעלת התוכנית, תפקידיהם והרכבם

תכנית השיטור העירוני כוללת גופי שלטון מקומי, משרדי ממשלה ואת משטרת ישראל (לרבות

מג"ב, במועצות האיזוריות). בפרק זה נציג את מנגנון התכנית ואת הגופים הלוקחים חלק

בהפעלתה - תפקידיהם והרכבם.

לפי החוק לייעול האכיפה והפיקוח ברשויות המקומיות, האחריות ליישום הוראות החוק מוטלת

על השר לביטחון לאומי,36 ומשתתפים בהפעלתה גם משרד הפנים והרשויות המקומית. להלן

נפרט על הגורמים המשתתפים בתוכנית, תפקידיהם וסמכויותיהם. נציג את הגופים מלמעלה

למטה : נתחיל מהצגת גופי הניהול ברמה הממשלתית, נמשיך בהצגת גופי הניהול ברמת

המשרד, ולאחר מכן נציג את הגופים ברמת הרשות המקומית ותחנת המשטרה המקומית, שהן

אלו שאחראיות על הנחיית יחידת האכיפה העירונית והפעלתה.

ועדת היגוי לאומית בנושא שיטור ואכיפה עירונית (להלן: ועדת ההיגוי הלאומית) -

משמשת כפורום שקובע את המדיניות וסדרי העדיפויות ברמה הלאומית. בראשות הוועדה

עומד מנכ"ל המשרד לבל"מ ויהיו חברים בה מנכ"ל משרד הפנים, הממונה על התקציבים

במשרד האוצר, נציג היועץ המשפטי לממשלה, נציג משרד ראש הממשלה ונציג בכיר

ממשטרת ישראל. הוועדה אמורה להתכנס אחת לשלושה חודשים.

במסגרת הקמת

התכנית, הוקמו גופים

ומנגנונים בממשלה

ובשלטון המקומי,

שתפקידם להפעיל

את התכנית,

להנחותה מבחינה

מקצועית ולפקח על

יישומה.

ברמה הממשלתית

הוקמה ועדת היגוי

לאומית, מנהלה

ארצית לשיטור

ואכיפה עירונית

במשרד הבל"מ,

ומדור שיטור עירוני

במשטרת ישראל.

המשרד לביטחון לאומי אחראי על ההיבטים האלה:



אישור צירופן של הרשויות המקומיות לתוכנית השיטור העירוני על פי התבחינים

הקבועים בהחלטות הממשלה (שמתעדכנות מעת לעת, וראו להלן);



גיבוש נוהל תפיסות הפעלה – נוהל המגדיר את התנאים, התהליכים והעקרונות

להפעלת השיטור העירוני;



ניהול חלק ממשאבי התכנית;



קיום מחקר והערכה על השיטור העירוני והצגתו לגורמי ממשלה;



דיווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על פעילות השיטור העירוני.

לשם כך הוקמה במשרד לביטחון לאומי מנהלה ארצית לשיטור ואכיפה עירונית (להלן: מנהלה

ארצית). המנהלה מסדירה, מתכננת ומנהלת את תכנית השיטור העירוני ברמה הלאומית.40 בין

36 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–,2011 סעיף 22 (א).

37 החלטה 1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני ,2010 סעיף 13א.

38 המשרד לביטחון לאומי, מערכי אכיפה- תפיסת ההפעלה, דצמבר ,2020 עמ' .3

39 החלטת ממשלה ,1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני- רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני .2010 40 אתר האינטרנט של המשרד לביטחון פנים, שיטור עירוני-מערכי אכיפה עירוניים, כניסה: 10 במאי .2021 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

תפקידיה, ניתן למנות את אלה: פיתוח מדיניות לאומית כוללת בנושא; גיבוש סדרי עדיפויות

ברמה הלאומית; ניהול התכנית ברמה הלאומית; תכנון וניהול כולל של משאבי התכנית; גיבוש

מחקר והערכה לתכנית, קביעת יעדים ומדדי תפוקה; הסדרת הממשקים בין הגופים

המשתתפים בתכנית; תכנון וביצוע תכנית מעקב, הובלת תהליכי חקיקה נדרשים.

גם במשטרת ישראל הוקם גוף מקצועי האחראי על נושא השיטור העירוני - מדור שיטור עירוני

במטה הארצי במשטרת ישראל (להלן: מדור שיטור עירוני). 41 גוף זה אחראי, בין היתר, על

בניין הכוח, תורת הפעלה, מתן הנחיות מקצועיות, הכשרות, רכש, פיקוח ובקרה ופעולות תיאום בנוגע ליחידות השיטור העירוני.

משרד הפנים, שהוא הרגולטור של הרשויות המקומיות, אחראי על חלק מתוכנית ההכשרה של

פקחים מסייעים ונדרש לתת את הסכמתו לכל צירוף של רשות מקומית לתוכנית.

ברמה המוניציפלית, הרשויות המקומיות המפעילות את יחידות השיטור העירוני בתחום

שיפוטן, אחראיות להקצות משאבים לצורך תפעולו, ובין היתר לצורך העסקת כוח אדם של

פקחים מסייעים והקצאת מבנה, רכבים וניידות ליחידות השיטור העירוני.

בנוסף, על כל רשות מקומית המשתתפת בתכנית להקים ולכנס את שני הגופים האלה:



מועצה לאכיפה עירונית (להלן: המועצה העירונית), בראשות ראש הרשות המקומית,

היא הפורום המרכזי ברמה המקומית. היא אחראית על גיבוש המדיניות, קביעת

המטרות והיעדים וסדר העדיפות ברמה המוניציפאלית, הפקת דוח תכנון מול ביצוע

ודיווח למנהלה הארצית. המועצה תתכנס פעמיים בשנה: בחודשים נובמבר-דצמבר

ברמה המוניציפלית,

על הרשויות

המשתתפות בתכנית

להקים מועצה

לאכיפה עירונית,

שבראשה עומד ראש

הרשות, ותפקידה

לגבש מדיניות

בתחום. כמו כן, עליהן

להקים ועדת משנה

עירונית לאכיפה,

האחראית למעקב

ויישום המדיניות

שנקבעה.

לסיכום שנה וקביעת יעדים לשנה הבאה; ובחודשים יוני-יולי לביצוע מעקב אחר היעדים

שנקבעו.

41 החלטה 1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני ,2010 סעיף 13ה.

42 המשרד לביטחון פנים, מערכי אכיפה- תפיסת ההפעלה, דצמבר ,2020 עמ' .5

43 סעיף 22 (ב) ל חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות מהקומיות (הוראת שעה), התשע"א-.2011 44 משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך שיטור עירוני, מס' ,220.007.01 יוני ,2020 נספח י"ח, עמ' .57 45 החלטה 1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני ,2010 סעיף 13ג.

46 משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני .2020 עמ' ,2 סעיף ה'. הרכב המועצה: ראש העירייה, סגני ראש העירייה, מנכ"ל הרשות המקומית, נציג מנהלת השיטור הארצית, מנהלי מחלקות חינוך, רווחה, ביטחון, ברשות המקומית, מנהל מערך הפיקוח העירוני, מפקד העירוני הייעודי בתחנה ושני נציגי ציבור אשר יסוכמו במשותף על ידי ראש הרשות והמנהלה הארצית.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב



ועדת המשנה העירונית לאכיפה (להלן: ועדת המשנה), אחראית על יישום המדיניות

וסדרי העדיפויות שנקבעו במועצת האכיפה העירונית, על ידי תרגומן לתוכנית

אופרטיבית והתאמתן לפעילות של מערכי השיטור העירוניים.47 תפקידי הוועדה כוללים,

בין היתר, גיבוש תכנית עבודה, תיאום הפעילות ושיתופי הפעולה בין כוח השיטור העירוני

ליחידת הפיקוח העירוני הייעודית וגורמי האכיפה העירוניים, הפקת דוחות ביצוע.

הוועדה תתכנס אחת לחודש.

יחידת האכיפה העירונית (להלן: יחידת האכיפה או היחידה) מורכבת מכח שיטור עירוני

ייעודי במשטרת ישראל, ומיחידת פיקוח עירוני ייעודית של "פקחים מסייעים"

המוסמכים לפי החוק לסיוע למשטרה במניעת אלימות, ברשות המקומית:



כח השיטור העירוני הוא כח אורגני של משטרת ישראל וחלק מסדר הכוחות (להלן:

סד"כ) של התחנה המקומית הפועלת בשטח הרשות המקומית. כוח זה יהווה יחידה

נפרדת בתוך תחנת המשטרה הרלוונטית והוא יוכפף ישירות למפקד התחנה, או

לקצין האגם של המרחב המשטרתי האופרטיבי;



כח הפקחים הייעודי ("פקחים מסייעים") הוא יחידה מובחנת במערך הפיקוח

העירוני הרשות המקומית, בה משרתים פקחים שלהם סמכויות נוספות בהתאם

לחוק, כאמור. הפקחים המסייעים כפופים לראש הרשות המקומית או מי מטעמו.

היחידה תפעל ככח אורגני בתחומי הרשות המקומית ולפי תכנית עבודה כפי שהוגדרה על

ידי המועצה לאכיפה עירונית. היחידה תפעל בפיקוד קצין השיטור העירוני אשר יהיה כפוף

יחידת האכיפה

העירונית מורכבת

מכח שיטור עירוני

ייעודי במשטרת

ישראל; ומיחידת

פיקוח עירוני ייעודית

של "פקחים

מסייעים",

המוסמכים לפי החוק

לסיוע למשטרה

במניעת אלימות

ליחידת הפיקוח

העירונית יש שני

ראשים – ראש

הרשות המקומית לו

כפוף כח הפקחים

הייעודי; ומפקד

משטרתי המפקד על

כוח השוטרים

הייעודי.

למפקד התחנה שבתחומי הרשות או בפיקודו של קצין אג"מ במרחב אופרטיבי. אישור

המשימות יע שה על ידי מפקד תחנת המשטרה ברשות המקומית ובכפיפות מלאה אליו,

ובמרחב האופרטיבי הכפיפות תהיה לקצין אג"מ מרחבי.

מכאן עולה שעל פניו, ליחידת הפיקוח העירונית יש שני ראשים – ראש הרשות המקומית

מצד אחד, ומפקד משטרתי מצד שני. דבר זה עשוי לאפשר שיתופי פעולה, אך עלול גם לגרום

למחלוקות, התנגשות אינטרסים, אי הלימה בין סדרי עדיפויות שונים, וכדומה. לכן, כחלק

ממנגנוני הפיקוח והבקרה על יישום התכנית, נקבעו גם מנגנונים ליישוב מחלוקות.

47 החלטה 1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני ,2010 סעיף 13ד.

48 משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני .2020 עמ' ,2 סעיף ו'. הרכב ועדת המשנה: נציג בכיר ברשות המקומית האחראי על תחום האכיפה, מפקד תחנת המשטרה הרלוונטי או סגנו, מפקד כוח השיטור העירוני המשטרתי,

מנהל יחידת הפיקוח הייעודית ברשות המקומית וממונה הביטחון ברשות המקומית.

49 במקרים שבהם אין תחנת משטרה בתחום הרשות המקומית, או שיש יותר מתחנה אחת או יותר ממרחב אחד בתחומי הרשות – למשל בירושלים 50 משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני .2020 סעיפים 1–.6

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, שגובש על ידי המשרד לבל"מ ומשטרת ישראל, קובע

את הכללים והעקרונות האחידים להפעלת יחידות האכיפה העירוניות; מגדיר את תחומי

הפעילות וממשקי הפעילות עם גורמי משטרה אחרים; וקובע מסגרת לתיאום הפעילות

המבצעית בין כח השיטור העירוני ויחידת הפקחים בייעודית ברשות המקומית.

לסיכום חלק זה, להלן נציג את הגופים המשתתפים בהפעלת התכנית בתרשים.

51 משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני .2020

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

תרשים :3 הגופים המשתתפים בהפעלת תכנית השיטור העירוני

ועדת היגוי לאומית בנושא

שיטור ואכיפה עירונית

המשרד לביטחון לאומי



יישום הוראות החוק



צירוף רשויות נוספות לתכנית



גיבוש נוהל תפיסת הפעלה



ניהול חלק ממשאבי התכנית



קיום מחקר והערכה לתכנית



פיקוח ובקרה על יישום

משרד הפנים

רשויות מקומיות

 רגולטור של הרשויות



המקומית

בתחומה

 הסכמה להצטרפות רשויות



לתכנית

גיבוש מדיניות מקומית

והוצאתה לפועל

 משתתף בהכשרת פקחים

מסייעים



הקצאת משאבים להפעלת

התכנית – מבנה, כח אדם, וכלי

התכנית



הפעלת יחידת השיטור העירוני

רכב

דיווח לכנסת

מועצה לאכיפה עירונית

מנהלה ארצית לשיטור

בראשות ראש הרשות

ואכיפה עירונית במשרד

לביטחון הפנים

ועדת המשנה העירונית

לאכיפה

מדור שיטור עירוני במטה

הארצי במשטרת ישראל

תחנת משטרה מקומית

יחידת אכיפה עירונית

כוח שיטור עירוני ייעודי

כוח פיקוח עירוני ייעודי

.4 תבחינים להשתתפות בתכנית ותיעדוף רשויות להצטרפות לתכנית

צירוף רשויות לתוכנית השיטור העירוני נעשה לפי תבחינים שנקבעו בהחלטות הממשלה

ובהתחשב במגבלת התקציב המוקצה לעניין, ובהקצאת חלקה של הרשות המקומית בתקציבים

הדרושים להפעלתה, כפי שנפרט להלן.

תנאי הסף לצירוף רשויות מקומיות לתוכנית הוא גודל אוכלוסיית הרשות – ככלל, יצורפו

לתוכנית רשויות מקומיות שאוכלוסייתן מונה מעל 16,000 תושבים; אך בשנת 2021 נקבע

כי ביישובים ערביים תנאי הסף הוא אוכלוסייה המונה מעל 10,000 תושבים. לכל רשות העומדת בתנאי הסף נקבע מדד הקובע את מידת הצורך בשיטור עירוני, כפי שיפורט בהמשך. כמו כן, הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

נקבעו תבחינים להבטחת ייצוגיות לרשויות בעלות מאפיינים שונים בהצטרפות לתוכנית

(שנערך לאחר דירוג מידת הצורך), ובהם האשכול החברתי-כלכלי של הרשות, ייצוג קבוצות

אוכלוסייה ייחודיות (רשויות ערביות, דרוזיות, צ'רקסיות או חרדיות) וגודל האוכלוסייה ברשות.

נציין כי בשנת 2022 היו 130 רשויות מקומיות שבהן יש פחות מ-16 אלף תושבים (מתוך 256

רשויות מקומיות בישראל), 70 מהן ערביות, דרוזיות או צ'רקסיות. בשנה זו היו 30 רשויות ערביות שמנו פחות מ-10 אלף תושבים (מתוך 85 רשויות מקומיות ערביות, דרוזיות או צ'רקסיות).

התוכנית מופעלת בשיטת המימון התואם (מצ'ינג) - המשרד לביטחון לאומי משתתף, בשיעורים

שונים, במימון שכרם של פקחים מסייעים ברשויות מקומיות המשתתפות בתכנית, כפי שיפורט

בהמשך.54 הרשויות המקומיות המעוניינות להצטרף לתוכנית נדרשות להעמיד את חלקן

במשאבים הנדרשים לצורך הפעלת התכנית בתחומן. זאת, בין היתר, באמצעות הקצאת

רכבים וניידות על פי חוזה התקשרות עם המשרד לביטחון לאומי; הקצאת מבנה לתפעול יחידות

השיטור העירוני בתיאום עם משטרת ישראל; גיוס והכשרה של פקחים מסייעים והנפקת מדים

ייחודיים לפקחים המסייעים הפועלים ביחידות השיטור העירוני על פי חוק.55 כל זאת, כמובן, נוסף על תשלום החלק היחסי של אותה רשות בשכרם של הפקחים.

בשנים שבהן תכנית השיטור העירוני פועלת התקבלו כמה החלטות ממשלה שקבעו

תבחינים להכללת קבוצות מסוימות של רשויות בתוכנית,56 ובפרט מועצות אזוריות ורשויות

ערביות:

צירוף רשויות

לתוכנית נעשה לפי

תבחינים שנקבעו

בהחלטות הממשלה

ובהתחשב במגבלת

התקציב המוקצה

לעניין, ובהקצאת

חלקה של הרשות

המקומית בתקציבים

הדרושים להפעלתה.

ככלל, תנאי הסף

להצטרפות הוא

לפחות 16 אלף

תושבים ברשות

התכנית מתוקצבת

בשיטת המימון

התואם, כאשר שיעורי

השתתפות של

המשרד משתנים

בהתאם למאפייני

הרשויות.

52 החלטה 1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני 2010; החלטה 1645 של הממשלה ה-,34 עדכון תבחינים וכללי תקצוב בתוכניות שמפעיל המשרד לביטחון פנים ברשויות המקומיות וקביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין השתתפות המשרד לביטחון הפנים במימונן, 7 ביולי 2016 (עודכנה בספטמבר 2017).

53 למ"ס, קובץ רשויות מקומיות ,2022 כניסה: 29 באוקטובר .2024

54 החלטה 1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני 2010; החלטה 1645 של הממשלה ה-,34 עדכון תבחינים וכללי תקצוב בתו כניות שמפעיל המשרד לביטחון פנים ברשויות המקומיות וקביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין השתתפות המשרד לביטחון הפנים במימונן, 7 ביולי 2016 (עודכנה בספטמבר 2017).

55 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–.2011 החוק קובע כי מדי הפקחים לא ייחזו להיות מדי משטרה, ותהיה אפשרות להבדיל בינם לבין הפקחים העירוניים הרגילים.

56 בשנים 2012 ו-2014 התקבלו שתי החלטות ממשלה לצירוף סוגי הרשויות האלה: רשויות מקומיות ביהודה ושומרון: באוגוסט 2012 הוחל החוק גם על רשויות מקומיות באיו"ש מכוח סעיף 87ג לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ"א–,1981 ולפיו הוקמו יחידות שיטור עירוני בשלושה יישובים בתחומי איו"ש: אריאל, ביתר עילית ומעלה אדומים; הכללת ערי כרך: בפברואר 2014 התקבלה החלטת ממשלה 1331 שעניינה הרחבת פיילוט מערכי האכיפה העירוניים לערי כרך ועדכון התבחינים להכללת רשויות מקומיות בפיילוט. בהחלטה זו נקבע כי הפיילוט יופעל גם ברשויות מקומיות שאוכלוסייתן מונה יותר מ-250,000 תושבים, וכל ערי הכרך מלבד חיפה צורפו לתוכנית

– באר שבע, תל אביב וירושלים. לפי המשרד לביטחון לאומי, בשנת 2014 הוצע לחיפה להצטרף לפרויקט אולם היא סירבה. ראש העיר הנוכחית פנתה למשרד בבקשה להצטרף לתוכנית כמה פעמים מאז נכנסה לתפקידה בשנת ,2019 אך הדבר לא אושר מחוסר תקציב. להרחבה ראו: ג'רי אלמו-קפיטל, היבטים בהפעלת השיטור העירוני, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דצמבר .2021

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב



שיטור עירוני במועצות האזוריות: בדצמבר 2018 התקבלה החלטת ממשלה 4389 בנושא

מערכי אכיפה עירוניים במודל מותאם למועצות אזוריות, בה הוחלט על הקמת יחידות שיטור

עירוני מותאמות למועצות אזוריות במודל ניסיוני בעשר מועצות אזוריות ולפי תבחינים

ייעודיים,57 מבין 17 המועצות האזוריות אשר בתחומן הופעלה התכנית לחיזוק הביטחון האישי במרחב הכפרי.58 ב-28 בדצמבר 2021 הוחלט על צירוף שש מועצות מתוך העשר לפיילוט: בני שמעון , לכיש, מעלה יוסף, מרחבים, מרום הגליל ושדות נגב. לפי המשרד לביטחון לאומי, נכון לאוגוסט 2024 המודל מיושם בשש מועצות אזוריות אלו.



לאורך השנים

התקבלו כמה

החלטות ממשלה

שקבעו תבחינים

להכללת קבוצות

מסוימות של רשויות

בתכנית.

שיטור עירוני ברשויות ערביות: בנובמבר 2021 התקבלה החלטת הממשלה 631 שעניינה

הקמת מערכי אכיפה עירוניים ברשויות מקומיות בחברה הערבית וברשויות הדרוזיות

והצ'רקסיות.60 בהחלטה זו תנאי הסף לצירוף רשויות מקומיות ערביות שונה, כך שרשויות ערביות שאוכלוסייתן מונה למעלה מ-10,000 תושבים יוכלו להצטרף לתוכנית. כמו כן, שונה שיעור המימון של המשרד לביטחון לאומי ונקבע כי המשרד ישתתף במימון שכרם של פקחים מסייעים ברשויות מקומיות בחברה הערבית בשיעור של %70 (לעומת עד %35 ברשויות אחרות, כאמור).

בינואר 2022 הוחלט על הקמת שיטור עירוני בשמונה רשויות ערביות: ג'לג'וליה, ג'יסר א-זרקא, טורעאן, כפר יאסיף, כפר כנא, כפר קאסם, ערערה בנגב ושגב שלום.

רשויות מקומיות

המועמדות להצטרף

לתכנית מדורגות לפי

"ציון צורך" - המורכב

מהיקף עבירות שונות

ביחס לגודל

אוכלוסיית הרשות

בשלוש השנים

שקדמו למועד

הבחינה.

רשויות מקומיות שעמדו בתנאי הסף להצטרפות, התחייבו לחלקן בתקצוב התכנית ונמצא

שהן מתאימות להיכלל בתוכנית, מדורגות לפי "ציון צורך" - המורכב מהיקף עבירות שונות

ביחס לגודל אוכלוסיית הרשות בשלוש השנים שקדמו למועד הבחינה. ככלל, רשויות ש"ציון

הצורך" שלהן גבוה יקבלו עדיפות בהצטרפות לתכנית. היקף העבירות וסוג העבירות המרכיבות

את "ציון הצורך" תלוי במאפייני הרשויות:

57 דירוג המועצות האזוריות להשתתפות בתכנית מערכי אכיפה עירוניים במועצות אזוריות נעשה על בסיס ציון ה"צורך" המורכב משקלול נתוני עבירות בתחומן, לפי סוגי העבירות והמשקלות שהוגדרו בהחלטת הממשלה. נציין כי בתבחינים אין התייחסות לשטח המועצה, כלומר למידת פריסתה הגיאוגרפית, או לקיומה של תחנת משטרה בתחומה. ראו: החלטה 4389 של הממשלה ה-,34 מערכי אכיפה עירוניים במודל מותאם למועצות אזוריות, 20 בדצמבר .2018 58 החלטה 4389 של הממשלה ה-,34 מערכי אכיפה עירוניים במודל מותאם למועצות אזוריות, 20 בדצמבר .2018 לתכנית לחיזוק הביטחון האישי במרחב הכפרי ראו החלטת ממשלה מס' 2415 (אלמ/9) בנושא תכנית לחיזוק הביטחון האישי במרחב הכפרי, 16 בפברואר .2017 59 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר .2024 התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 60 החלטה 631 של הממשלה ה-,36 הקמת מערכי אכיפה עירוניים ברשויות מקומיות בחברה הערבית וברשויות המקומיות הדרוזיות והצ'רקסיות, 14 בנובמבר .2021

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב



כלל הרשויות – ציון הצורך מורכב מ-%60 עבירות אלימות61 ו-%40 עבירות רחוב

(עבירות פע"ר – פשיעת עבירות רחוב, הכוללות התפרצות לדירה, התפרצות לבית

עסק, גניבת רכב והתפרצות לרכב).



רשויות ערביות – ציון הצורך מורכב מ-%60 עבירות איכות חיים ו-%40 כלל העבירות

הפליליות;



מועצות אזוריות – ציון הצורך מורכב מ-%40 אירועי איכות חיים, %20 עבירות פע"ר

(התפרצות לרכב, התפרצות לבית או עסק), %20 עבירות רכוש (כל העבירות שלא

נכללו בעבירות פע"ר) ו-%20 עבירות חקלאיות והסגת גבול. נציין כי שטח המועצה

האזורית, פריסתה הגיאוגרפית וקיומה של תחנת משטרה בתחומה, אינם משוקללים

בחישוב ציון הצורך של רשויות אלו.

כאמור, בהחלטות הממשלה נקבעו קריטריונים למתן ייצוג לרשויות שונות, כמפורט להלן:



דירוג חברתי-כלכלי של הרשות – ייצוגיות יחסית לכל אחת מהקבוצות: %20 לרשויות

שלהן דירוג גבוה (אשכולות 7-10); %40 לרשויות שלהן דירוג בינוני (אשכולות 3-6);

ו-%40 לרשויות שלהן דירוג נמוך (אשכולות 1-2). נציין כי הדירוג החברתי כלכלי מודד

את מצבם הכלכלי של התושבים, ולא של הרשות המקומית. עם זאת, זהו מדד מקובל

לזכאות של רשויות המקומיות להטבות כלכליות בתחומים שונים.



גודל האוכלוסייה ברשות המקומית – ייצוגיות יחסית לכל אחת מהקבוצות: %50

לרשויות קטנות,64 %30 רשויות בינוניות,65 ו-%20 רשויות גדולות.



הבטחת ייצוג לרשויות ערביות וחרדיות – מתוך כל 10 רשויות מקומיות שיוכללו

בתכנית- לפחות %20 תהיינה מהמגזר הלא יהודי ו-%10 מהמגזר החרדי.

61 עבירות אלימות כוללות, בין היתר, איומים הטרדה או תקיפה במרחב הציבורי, דקירה, קטטה, התעללות בחסר ישע, עבירות אלימות כלפי בעלי חיים, שוד ושוטר במצוקה – הכשלה, העלבה או תקיפה של שוטר). ראו: משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני ,2020 עמ' ,16 נספח א').

62 סעיף 490 לחוק העונשין, התשל"ז–.1977

63 הממשלה ה-,34 החלטה 1645 בנושא עדכון תבחינים וכללי תקצוב בתכניות שמפעיל המשרד לביטחון פנים ברשויות המקומיות וקביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין השתתפות המשרד לביטחון הפנים במימונן, 7 ביולי 2016 (עודכנה בספטמבר 2017). נספח .1 64 רשויות המונות 16–35 אלף תושבים.

65 רשויות המונות 35–75 אלף תושבים.

66 רשויות המונות 75–250 אלף תושבים.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

דרוג כלל הרשויות המועמדות להשתתף התכנית מתבצע על פי ניקוד הצורך, תוך חלוקה

לקבוצות של עשר רשויות על פי כללי הייצוג ובהתאמה לתקציב שהוקצה לכך על ידי

המשרד לביטחון לאומי.67 הכללת הרשויות בתוכנית מתבצעת על פי צו של השר לביטחון

לאומי, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי.68 לאחר צירופה של רשות מקומית

לתוכנית נחתם הסכם התקשרות בינה לבין המשרד לביטחון לאומי לצורך הסדרת שיתוף

הפעולה ביניהם וקידום הפעלת התוכנית.

לדברי המשרד לביטחון לאומי, מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ולאור הצרכים שעולים

מהשטח בתקופה זו, עולה צורך בעדכון התבחינים לפיהם יקבע סדר הצטרפות

הרשויות/מועצות הפוטנציאליות להצטרפות לתכנית. בספטמבר 2024 מסר לנו המשרד,

כי טרם פקיעת הוראת החוק והפיכתו לחוק של קבע, המשרד מבצע עבודת מטה רחבה

עם משטרת ישראל, משרד הפנים, השלטון המקומי ושותפים נוספים על מנת לבחון את

שינוי ועדכון התבחינים באופן שייטיב עם המהלך ויעמוד בהלימה למדיניות השר ולצרכים

העולים מהשטח.70 מהמשרד לא נמסר מהם השיקולים המעורבים בבחינה זו, או מהם

התבחינים אותם שוקלים לאמץ.

4.1 צפי/תכנית עבודה לשילוב רשויות נוספות בתכנית

לדברי המשרד לבל"מ, לפי התבחינים הקיימים, יש 54 רשויות מקומיות שלהן פוטנציאל להיכלל

לדברי המשרד

לבל"מ, מאז פרוץ

מלחמת "חרבות

ברזל", ולאור

הצרכים שעולים

מהשטח בתקופה זו,

עלה צורך בעדכון

התבחינים לצירוף

רשויות לתכנית.

בספטמבר 2024

מסר לנו המשרד על

עבודת מטה שביצע

בעניין זה בשיתוף

גורמים נוספים,

אולם לא פירט לגבי

תוכנה, מסקנותיה,

השיקולים שעמדו

בבסיסה, או מהם

התבחינים אותם

שוקלים לאמץ.

בתכנית: שיטור עירוני ב-43 רשויות, ושיטור מועצתי ב-11 רשויות.

בספר תכניות העבודה הממשלתיות לשנת 2024 נקבעו כמה משימות הקשורות להרחבת

השיטור העירוני, כחלק מיעד מניעת פשיעה וחיזוק הביטחון האישי ברחובות, בכבישים ביישובים ובתוך המשפחה. בין המשימות הקשורות לכך:

.1 חיזוק הביטחון האישי בערים ובמרחבים מעורבים תוך חיזוק משטרת ישראל כולה

ובפרט מערך הסיור בתחנות המשטרה.

.2 הגברת האכיפה כנגד פשיעת רחוב ועבירות אלימות ביישובים ובערים תוך שילוב

טכנולוגיות והרחבת השיטור העירוני והמועצתי.

67 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר .2024 התקבל במ ייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 68 סעיף 18 לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) התשע"א–2011). אשר לשיטור העירוני ביהודה ושומרון, הכללת הרשויות נעשית לפי ההסדרה החוקית הנוגעת לאיו"ש.

69 המשרד לביטחון פנים, תפיסת הפעלה – נספח סל עבירות, דצמבר ,2020 עמ' .10

70 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר .2024 התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 71 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר .2024 התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 72 תכניות העבודה הממשלתית, המשרד לביטחון לאומי, תכנית עבודה לשנת ,2024 עמ' .106 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

מדד התפוקה שנקבע ליעדים אלו הוא הקמת שלוש

תרשים :4 הצטרפות רשויות מקומיות לתכנית

השיטור העירוני לפי סוג הרשות, 2011-2024

יחידות שיטור מועצתי חדשות, במועצות האזוריות

אשכול, שער הנגב וחוף אשקלון. זאת, לעומת צירוף

של מועצה אזורית אחת (מועצה אזורית לכיש)

לתכנית בשנת .2023

לפי הנתונים שהועברו לנו מהמשרד לבל"מ, בשנת

2023 הוקמו יחידות שיטור מועצתי בשתי רשויות

(לכיש ומעלה יוסף), ובשנת 2024 טרם הוקמו יחידות

שיטור מועצתי נוספות, כפי שניתן לראות בתרשים 3

להלן.74 נציין כי בשנת 2024 אושר צירופן של

מועצה אזורית

עירייה

מועצה מקומית

המועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון ושער הנגב

לתכנית (והן נוספו לתוספת הראשונה לחוק),75 אך נכון לנובמבר 2024 יחידות האכיפה

המועצתיות ברשויות אלו היו בהליכי הקמה, ועדיין לא מבצעיות.

כמו כן, בתכנית העבודה הממשלתית נקבעה הרחבת מערך השיטור העירוני במרחב קדם

בירושלים (מזרח העיר(: הוספת 40 תקני שוטרים ו-40 תקני פקחים למערך השיטור העירוני

בירושלים, לטובת אכיפה במזרח העיר.76 התקנים נוספו בהחלטת ממשלה 880 בנושא צמצום

פערים חברתיים וכלכליים במזרח ירושלים, מיום 20 באוגוסט .2023 כפי שנראה בפרק ,6.1 איוש תקנים אלו טרם הושלם.

לפי המשרד לביטחון לאומי, ביולי 2024 נתן מנכ"ל המשרד אישור עקרוני לצירופן של עשר

רשויות נוספות לתכנית: חריש, נהריה, גבעת זאב, קדימה-צורן, זיכרון יעקב, קריית טבעון, בנימינה- גבעת עדה, מודיעין עילית, כפר מנדא וריינה. תשע מתוך עשר רשויות אלו הביעו את רצונן להשתתף בתכנית והרשות האחרונה – מודיעין עילית – הודיעה למשרד שלא תוכל להצטרף לתכנית בשל חוסר יכולת כלכלית לעמוד בחלקה במימון התכנית.77 צירוף רשויות נוספות לתכנית אושר על ידי שר הפנים והוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, ובנובמבר 2024 פורסמה טיוטת צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ה-,2024 לפיה יצורפו לתכנית השיטור העירוני שמונה רשויות:

73 שם, עמ' .116

74 מקור נתוני התרשים: ליאור מזרחי, ראש מ נהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר 2024 . התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 75 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), תשע"א-,2011 תוספת ראשונה.

76 תכניות העבודה הממשלתית, המשרד לביטחון לאומי, תכנית עבודה לשנת ,2024 עמ' ,.106 עמ' .124 77 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר .2024 התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

חריש, נהריה, קדימה צורן, זכרון יעקב, קרית טבעון, בנימינה גבעת עדה, כפר מנדא וריינה.

גבעת זאב, הנמצאת באיו"ש, מצורפת לתכנית בהליך שונה.

נוסף על כך, ביולי 2024 אישרה הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת את צירופן של שלוש מועצות אזוריות ב"עוטף עזה" – חוף אשקלון, שער הנגב ואשכול – וזאת כחלק מאתגרי השעה וכדי לתת מענה מידי להשבת תושבי הדרום לביתם.

פנינו למשרד לבל"מ, וביקשנו לקבל את פירוט הרשויות המקומיות שביקשו להצטרף לתוכנית

וטרם הצטרפו אליה בארבע השנים האחרונות (2020–2023) ואת פירוט הרשויות המקומיות

שהמשרד ביקש לצרף והן סירבו, באם ישנן כאלו. בטבלה 3 שלהלן, מוצגות הרשויות שביקשו

להצטרף לתכנית, וסטאטוס אפשרות צירופן, לפי המשרד.

טבלה :3 רשויות מקומיות שביקשו מהמשרד לבל"מ להצטרף לתכנית השיטור העירוני, וסטאטוס הבקשה, יולי 2024 סטאטוס

שם הרשות

מ.מ קדימה צורן

אופציונלית להצטרפות - נשלח בחודש יולי 2024 אישור עיקרוני לצירופה.

נהריה

אופציונלית להצטרפות - נשלח בחודש יולי אישור עיקרוני לצירופה.

חריש

לא עמדה בתנאי הסף להצטרפות בעבר, אך בעקבות עדכון נתוני למ"ס הרשות המקומית כעת

אופציונלית להצטרפות. נשלח בחודש יולי 2024 אישור עיקרוני לצירופה.

שוהם

אופציונלית להצטרפות אך לא נמצאת בסדר כניסת הרשויות הבאות

חיפה

אופציונלית להצטרפות אך לא נמצאת בסדר כניסת הרשויות הבאות

מ. מ. חורה

אופציונלית להצטרפות אך לא נמצאת בסדר כניסת הרשויות הבאות

מ.מ מג'אר

אופציונלית להצטרפות אך לא נמצאת בסדר כניסת הרשויות הבאות

מ.מ אבן יהודה

אופציונלית להצטרפות אך לא נמצאת בסדר כניסת הרשויות הבאות

מ.מ אבו סנאן

אופציונלית להצטרפות אך לא נמצאת בסדר כניסת הרשויות הבאות

מ.מ יפיע

אופציונלית להצטרפות אך לא נמצאת בסדר כניסת הרשויות הבאות

גבעת שמואל

אופציונלית להצטרפות אך לא נמצאת בסדר כניסת הרשויות הבאות

מ.א. נאות חובב

לא עומדת בתבחינים שנקבעו בהחלטת ממשלה מס' 4389 להצטרפות לתכנית "שיטור מועצתי"

קריית עקרון

לא עומדת בתנאי הסף להצטרפות (אוכלוסיית הרשות מונה כ-11 אלף תושבים)

חצור הגלילית

לא עמדה בתנאי הסף להצטרפות

מזכרת בתיה

לא עמדה בתנאי הסף להצטרפות

מ.מ רמת ישי

לא עמדה בתנאי הסף להצטרפות

מ.מ להבים

לא עמדה בתנאי הסף להצטרפות

מ.מ בענה

לא עמדה בתנאי הסף להצטרפות במגזר הלא יהודי

כפי שניתן לראות בטבלה, 3 מתוך 18 הרשויות שביקשו להצטרף לתכנית בשנים האחרונות,

קיבלו אישור עקרוני לצירופן בשנת 2024; 8 רשויות נוספות אופציונליות להצטרפות (כלומר,

78 שם.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

עומדות בתנאי הסף), אולם לא דורגו גבוה מספיק בסדר העדיפויות, כלומר אינן נכללות

בעשירייה של הרשויות הבאות להצטרפות; 7 רשויות לא עמדו בתנאי הסף להצטרפות.

.5 תקצוב ומשאבים להפעלת התכנית

תוכנית השיטור העירוני מתוקצבת בשיטת המימון התואם (מצ'ינג), בחלוקה בין הממשלה

לבין כל אחת מהרשויות המשתתפות בתכנית, כפי שנקבע בהחלטות הממשלה בנושא.

המשאבים המרכזיים המוקצים לתכנית הם לתוספת תקני כח אדם ואיושם – שוטרים ופקחים

מסייעים; ולהקצאת אמצעי תחבורה – ניידות וקטנועים. בפרק זה נציג את אופן התקצוב של

התכנית, ואת נתוני התקציב שמקצה המשרד לבל"מ להשתתפות בהפעלת התכנית ברשויות

המקומיות. בפרק הבא נציג את נושא כוח האדם, ולאחר מכן את נושא כלי הרכב.

ככלל נקבע, כי סך חלקה של המדינה לא יעלה על %50 מהתקציב הנדרש להפעלת

התכנית. עם זאת, כדי לעודד את כלל הרשויות המקומיות להשתתף בתוכנית ללא תלות

ביכולתן הכלכלית, נקבע כי המנהלה הארצית תקבע שיעורי השתתפות דיפרנציאליים לכל

רשות מקומית המשתתפת בתכנית, בשיעור של %20–%.80 לצד זאת, תינתן

לרשות מקומית האפשרות להציע הגדלת שיעור ההשתתפות הקבוע לה באופן שיעניק לה

ניקוד עודף בדירוג הכניסה לתוכנית; על פניו, אפשרות זו עשויה "להקפיץ" רשויות חזקות יותר בדירוג העדיפות לכניסה, על חשבון רשויות בעלות פחות אמצעים. עוד נקבע כי ועדת ההיגוי הלאומית, באישור שר האוצר ושר הפנים, תהיה רשאית לשנות את שיעורי ההשתתפות הדיפרנציאליים, כדי לעמוד במגבלת חלקה של המדינה במימון התוכנית.

כדי לעודד את כלל

הרשויות להשתתף

בתוכנית, ללא תלות

ביכולתן הכלכלית,

נקבע כי המנהלה

הארצית תקבע

שיעורי השתתפות

דיפרנציאליים לכל

רשות המשתתפת

בתכנית, בשיעור של

%20–%.80

לצד זאת, תינתן לכל

רשות האפשרות

להציע הגדלה של

שיעור ההשתתפות

הקבוע לה, באופן

שיעניק לה ניקוד

עודף בדירוג הכניסה

לתוכנית.

השתתפות המשרד לביטחון לאומי בתקצוב התכנית מיועדת לכוח אדם משטרתי, תחזוקה

שוטפת, והשתתפות בשכר הפקחים המסייעים ברשויות המקומיות. קביעת שיעור ההשתתפות

של המשרד במימון שכרם של הפקחים המסייעים נעשית לפי "מדד משולב" המשקלל את

הדירוג החברתי-כלכלי ואת המדד הפריפריאלי של הרשות המקומית.80 אופן שקלול התבחינים

נקבע בנוהל פנימי של המשרד, ומפורט להלן.

כפי שהוצג במסמך קודם בנושא, הרשויות המקומיות חולקו על פי המדד המשולב

לארבעה אשכולות:



אשכול נמוך (מדד משולב 4-1).



אשכול בינוני (מדד משולב 6-5).

קביעת שיעור

ההשתתפות של

המשרד במימון

שכרם של הפקחים

המסייעים נעשית לפי

"מדד משולב",

המשקלל את הדירוג

החברתי-כלכלי ואת

המדד הפריפריאלי

של הרשות המקומית.

79 החלטה 1848 של הממשלה ה-,32 בנושא מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל -רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני ,2010 סעיף 20ד.

80 המדד החברתי-פריפריאלי של הרשות נקבע על פי פרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

81 ג'רי אלמו-קפיטל, היבטים בהפעלת השיטור העירוני, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דצמבר .2021 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב



אשכול גבוה (מדד משולב 7).



אשכול גבוה מאוד (מדד משולב 10-8).

רשויות מקומיות שדורגו באשכול הנמוך ובאשכול הבינוני זכאיות למימון ממשלתי עד

שיעור של %25 ו-%,35 בהתאמה, משכר כלל הפקחים המסייעים שהרשות המקומית

התחייבה להעמיד במסגרת התוכנית. לעניין השתתפות המשרד, שכר פקח מסייע מחושב לפי

10,833 ש"ח בחודש למשרה מלאה.82 נציין כי יש שונות רבה בשכר הפקחים העירוניים ברשויות מקומיות שונות, וכך גם בשכר פקחים מסייעים.

במהלך שנות פעילות התכנית התקבלו כמה החלטות ממשלה שבהן נקבעו שיעורי

השתתפות גדולים יותר של המשרד לביטחון לאומי בתקצוב התכנית ברשויות בעלות

מאפיינים ייחודיים:



הגדלת השתתפות המשרד לביטחון לאומי במימון פקחים מסייעים עד לשיעור של %90

בשדרות ו-%60 באשקלון לזמן קצוב, עד סוף שנת .2022



הארכת תקופת ההשתתפות המוגדלת של המשרד במימון פקחים מסייעים בעיר

אשקלון, בשיעור של %,60 עד סוף שנת .2024



הגדלת שיעור המימון הממשלתי להפעלת התוכנית ברשויות הערביות הדרוזיות

והצ'רקסיות – המשרד לביטחון לאומי יממן %70 מהשכר של כלל הפקחים המסייעים

ברשויות הערביות (לעומת השתתפות של עד %35 ברשויות אחרות) עד סוף שנת

.2026

מכאן שלמעשה, שיעור ההשתתפות של המשרד במימון שכר הפקחים המסייעים ברשויות

שנמצאו זכאיות להשתתפות נע בין %20–%.90 נציין כי ביקשנו מהמשרד לבל"מ את

שיעור ההשתתפות שנקבע לכל רשות המשתתפת בתכנית, אך נתונים אלו לא הועברו

בפועל, שיעור

ההשתתפות של

המשרד במימון שכר

הפקחים המסייעים

ברשויות שנמצאו

זכאיות להשתתפות

נע בין %20–%.90

ביקשנו מהמשרד

לבל"מ את שיעור

ההשתתפות שנקבע

לכל רשות

המשתתפת בתכנית,

אך מידע זה לא

הועבר לידינו.

לידינו.

5.1 נתוני תקציב השתתפות המשרד לביטחון לאומי בהפעלת התכנית

המשרד לביטחון לאומי העביר את נתוני התקציב שהוקצה לתכנית בכל שנה, לכח אדם

משטרתי והפעלה שוטפת - ללא נתוני ניצול התקציב; כמו כן, המשרד העביר את נתוני

82 ג'רי אלמו-קפיטל, היבטים בהפעלת השיטור העירוני, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דצמבר 2021; ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, שיחת טלפון, 11 בנובמבר .2024 83 החלטה 566 של הממשלה ה-,35 תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי עוטף עזה לשנים 2022-2011 ותיקון החלטות ממשלה, 22 בנובמבר 2020; החלטה 658 של הממשלה ה-,35 תוכנית לחיזוק העיר אשקלון ותיקון החלטת ממשלה, 22 בדצמבר .2020 84 הממשלה ה-,37 החלטה 852 בנושא תוכנית לחיזוק העיר אשקלון ותיקון החלטת ממשלה, 30 ביולי .2023 85 החלטה 631 של הממשלה ה-,36 הקמת מערכי אכיפה עירוניים ברשויות מקומיות בחברה הערבית וברשויות המקומיות הדרוזיות והצ'רקסיות, 14 בנובמבר .2021 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

השתתפות המשרד בשכר פקחים מסייעים ברשויות המקומיות ושיעור הניצול שלו. להלן מוצגים

נתוני התקציב שהמשרד לבל"מ הקצה בשנים 2020–.2023 ראשית נציג את כלל התקציב

שהוקצה לתכנית, גם לכוח אדם-שוטרים ולתחזוקה שוטפת וגם להשתתפות בשכר הפקחים

המסייעים ברשויות המקומיות; לאחר מכן נתמקד בנתוני תקציב השתתפות המשרד בשכר

הפקחים המסייעים ברשויות הזכאיות לכך, ונציג את שיעור הניצול שלו בכל רשות.

בתרשים 5 שלהלן מוצגים

תרשים :5 הקצאת תקציב להפעלת תכנית השיטור

העירוני מהמשרד לבל"מ, ,2020-2023 אלפי שקלים

נתוני המשרד לבל"מ לגבי

תקצוב התכנית בארבע

השנים

בתקופה

התכנית

האחרונות.

זו

280,000

260,000

תוקצבה

30,810

227,235

232,612

2023

2022

לא

בהקצאת

שיש

התקציב.

219,368

240,000

220,000

234,890

200,000

180,000

מיליון שקל בממוצע בשנה.

מגמה

15,819

17,795

בכמיליארד

שקלים, כלומר, בכ-252

ניכר

28,417

השתתפות בשכר פקחים מסייעים

2021

2020

כח אדם משטרתי ותחזוקה שוטפת

גם

היחס בין התקציב המוקצה להפעלת התכנית באופן כללי, לבין תקציב ההשתתפות של המשרד

בשכר הפקחים והוא בין %6–%12 מסך התקציב שהמשרד מקצה לתכנית.

באשר להשתתפות המשרד לביטחון לאומי בשכר פקחים מסייעים - מהמשרד נמסר כי כ-70

רשויות מקומיות המשתתפות בתכנית (שהן כ-%80 מהרשויות המשתתפות בתכנית נכון

לאוגוסט ,2024 שלפי החישוב שלנו כוללות גם רשויות באשכול 7) מקבלות השתתפות בשכר

פקחים מסייעים, בשיעורים שונים.

לפי נתוני התקציב שהועברו מהמשרד, בשנים 2020–2023 המשרד הקצה כ-93 מיליון שקלים

להשתתפות בשכר פקחים מסייעים ב-70 רשויות אלו. היקף הביצוע של התקציב בתקופה זו היה

כ-75 מיליון שקלים, כלומר, שיעור ביצוע ממוצע של כ-%.82 בתרשים 6 ניתן לראות את

התקציב שהוקצה, את התקציב שנוצל, ואת שיעור הניצול בכל שנה. מהנתונים עולה כי התקציב

86 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר .2024 התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

גדל בשיעור ממוצע של

תרשים :6 הקצאה וניצול תקציב השתתפות המשרד

לבל"מ בשכר פקחים מסייעים ברשויות המקומיות,

מיליוני שקלים, 2020-2023

%25 בכל שנה, ולעומת

זאת, התקציב שנוצל גדל ב-

%16 בממוצע בכל שנה.

%100

%80

%79

כלומר, ששיעור הניצול של

%60

התקציב ירד.

%40

%71

המשתתפות

16 18

15 16

בשיעור ביצוע התקציב בין

הרשויות

%92

%91

%20

נציין כי יש שונות רבה

2023

שיעור ניצול

2022

2021

ביצוע התקציב

2020

תקציב

בתכנית, כפי שמוצג בטבלה 4 שלהלן. נציין, כי הרשויות בטבלה מסודרות לפי אחוז הביצוע

הנומינלי,87 בסדר עולה. ניצול חלקי של תקציבים אלו נובע מאיוש חסר של תקני הפקחים

המסייעים, שתקציב זה מיועד להשתתפות בשכרם. נציין כי חלק מהרשויות המוצגות בטבלה

הצטרפו לתכנית במהלך התקופה הנסקרת, ובשתי רשויות שהצטרפותן לתכנית אושרה – שגב

שלום וערערה בנגב – היחידה בהליכי הקמה ועדיין אינה מבצעית, דבר המשפיע על שיעורי

הביצוע של התקציב המיועד להשתתפות המשרד בשכר הפקחים המסייעים.

טבלה :4 הקצאת תקציב להשתתפות בהפעלת התכנית, היקף הביצוע ושיעור הביצוע, 2020–2023

שם רשות מקומית

מ. מ. שגב-שלום

מ. מ. ערערה-בנגב

מ. מ. ג'יסר א-זרקא

עיריית כפר קאסם

מ. מ. כפר-כנא

מ. מ. טורעאן

מ. מ. ג'לג'וליה

מ. מ. דיר אל-אסד

מ. א. שדות נגב

מ. מ. כפר יסיף

מ. א. לכיש

מ. א. מרחבים

עירית רהט

מ. א. מרום הגליל

מ. א. מעלה יוסף

ערך הזמנה כולל

מע"מ בש"ח

955,500

682,500

955,500

492,917

682,500

955,500

936,000

955,500

195,000

260,000

2,493,500

364,000

260,000

ביצוע חשבוניות

כולל מע"מ

בש"ח

226,971

207,808

302,832

250,337

276,531

491,812

404,488

565,996

443,116

544,969

64,133

138,425

1,122,879

205,920

153,176

אחוז ביצוע

נומינאלי

%18

%23

%27

%28

%34

%41

%43

%47

%48

%49

%53

%57

%59

87 שיעור נומינאלי מתייחס לניצול התקציב בשקלים בעת התש לום, ללא הצמדה של הסכומים למדד המחירים וללא שיקלול של השפעת האינפלציה לאורך השנים שעליהן מוצגים הנתונים. נציין כי הקצאת התקציבים כוללת מע"מ מפני שמדובר למעשה בהתקשרות בין המשרד לרשות המקומית, שבמסגרתה מועבר כסף בצורת עסקה לקניית שירות מהרשות המקומית.

88 ליא ור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, קובץ נתונים שהועבר במענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר 2024 . התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

שם רשות מקומית

ערך הזמנה כולל

מע"מ בש"ח

עירית אל-טירה

מ. מ. תל שבע

מ. א. בני שמעון

עירית בית-שמש

עירית שפרעם

עירית טבריה

עירית אור עקיבא

מ. מ. דלית אל כרמל

עירית נצרת

עירית קרית מלאכי

עירית קלנסווה

עירית מעלות תרשיחא

עירית טייבה

עירית חדרה

עירית ביתר עילית

עירית אריאל

עירית טמרה

עירית אום-אל-פחם

מ.מ. באקה אל-גרבייה

עירית עראבה

עירית צפת

עירית קרית ים

עירית בית שאן

עירית נשר

עירית אופקים

מ. מ. גן יבנה

עירית טירת כרמל

עירית שדרות

עירית מעלה אדומים

עירית ערד

עירית עפולה

עירית אילת

עירית נתיבות

עירית רמלה

עירית קרית גת

עירית דימונה

עירית קרית ביאליק

עירית אשדוד

עירית יבנה

עירית עכו

עיריית אלעד

עירית אשקלון

עירית קרית אתא

עירית בני ברק

1,401,500

1,911,000

260,000

908,500

1,699,500

880,000

1,865,500

2,440,000

893,500

1,270,500

1,337,701

1,683,500

1,720,000

1,219,500

910,000

1,839,500

2,184,000

1,696,500

1,865,500

1,274,000

1,300,000

1,133,000

780,000

1,274,000

666,250

1,300,000

2,537,000

1,267,500

1,339,000

1,950,000

1,411,000

1,274,000

1,917,500

851,500

1,820,000

910,000

1,820,000

731,250

1,456,000

910,000

3,731,000

1,527,500

910,000

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

ביצוע חשבוניות

כולל מע"מ

בש"ח

790,954

1,054,318

175,130

624,132

989,268

1,208,727

658,279

1,377,277

1,730,515

613,073

1,023,683

971,456

1,239,915

1,381,707

949,654

736,555

1,504,385

1,719,228

1,327,498

1,469,345

1,092,956

1,131,882

1,008,830

691,717

1,129,965

599,297

1,189,995

2,281,492

1,164,326

1,223,131

1,819,090

1,319,464

1,195,791

1,805,212

804,908

1,735,618

867,807

1,737,692

705,823

1,391,421

873,012

3,569,633

1,472,130

887,321

אחוז ביצוע

נומינאלי

%62

%64

%67

%68

%71

%72

%75

%76

%78

%79

%80

%81

%82

%83

%86

%87

%88

%89

%92

%93

%94

%95

%96

%98

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

שם רשות מקומית

ערך הזמנה כולל

מע"מ בש"ח

מ. מ. פרדס-חנה-כרכור

עיריית נוף הגליל

עירית קרית מוצקין

עירית קרית שמונה

עירית מגדל העמק

עיריית נתניה

עירית כרמיאל

עירית ירושלים

עירית יקנעם עילית

עירית באר שבע

עירית לוד

סכום כולל

650,000

1,560,000

1,300,000

1,820,000

1,040,000

1,462,500

1,820,000

1,625,000

1,267,500

2,600,000

1,820,000

92,840,618

ביצוע חשבוניות

כולל מע"מ

בש"ח

635,616

1,542,557

1,285,861

1,800,443

1,037,058

1,457,705

1,816,606

1,622,203

1,265,513

2,596,263

1,818,906

75,521,736

אחוז ביצוע

נומינאלי

%98

%99

%100

%82

באשר לתקצוב התכנית על ידי הרשויות המקומיות, חלק מהרשויות המקומיות גובות היטל

שמירה לצורך מימון חלקן בתוכנית השיטור העירוני. היטל שמירה נגבה באישור משרד הפנים

ומכוח חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"א–89,2011 המסמיך את הרשויות

המקומיות לגבות אגרה או היטל שמירה לצורך הסדרת שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומן.

לפי נתוני משרד הפנים, נכון לאוגוסט ,2024 58 רשויות מקומיות גובות היטל שמירה; מהן,

יש 23 רשויות מקומיות המשתתפות בתכנית השיטור העירוני, שגובות את ההיטל לצורך

מימון חלקן בתכנית. כלומר, שכ-%40 מהרשויות שגובות היטל שמירה, משתתפות

בתכנית השיטור העירוני, וכרבע מהרשויות המשתתפות בתכנית, גובות היטל שמירה

למימון חלקן בתכנית: 19 רשויות יהודיות, רשות חרדית אחת, שתי רשויות מעורבות ורשות

ערבית אחת.

לפי נתוני משרד

הפנים, נכון לאוגוסט

-2024 23 רשויות

המשתתפות בתכנית

גובות היטל שמירה

לצורך מימון חלקן

בתכנית.

נציין כי לפי הנתונים שהוצגו במסמך קודם, בשנת 2023 היו 36 רשויות מקומיות שהשתתפו

בתכנית וגבו היטל שמירה.91 בהקשר זה יצוין כי בדיונים קודמים של הוועדה בנושא, ובכלל זה בדיון במאי 2023 , חברי הוועדה העירו על השימוש בהיטל השמירה לצורך מימון השיטור העירוני.92 ניתן לראות כי מספר הרשויות הגובות היטל שמירה ומשתתפות בתכנית ירד מ-36 ל-.23

89 חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"א–.2011

90 כפיר יעקב, מנהל תחום (קשרי לקוחות), אגף בכיר לתכנון מדיניות במשרד הפנים, מכתב מענה לבקשת מידע, הועבר בדוא"ל, 12 בספטמבר .2024 91 ג'רי אלמו-קפיטל, נתונים על יישום תוכנית השיטור העירוני והמועצתי- עדכון, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 20 ביוני ,2023 עמ' .12 92 הכנסת ה-,25 הוועדה לביטחון לאומי, דיון בנושא הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"ב–2022 – החלק שפוצל, 29 במאי 2023; טרם פורסם פרוטוקול.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

.6 תקני כח אדם ומצבה – שוטרים ופקחים

כאמור, מערך השיטור העירוני מורכב ממסגרת משטרתית וממסגרת אזרחית: כוח שיטור ייעודי

– המהווה חלק מסדר הכוחות בתחנה המקומית הפועל כיחידה נפרדת בתוך תחנת המשטרה

וכפוף למפקד התחנה;93 וכוח פיקוח ייעודי (פקחים מסייעים) – יחידה נפרדת בתוך מערך

הפקחים העירוני הרגיל, המורכבת מפקחי עירייה שקיבלו סמכויות נוספות כדי לסייע למשטרת

ישראל בפעולות למניעת אלימות, הכפופה לראש הרשות המקומית ולגורמים רלוונטיים אחרים

מטעמו. לפי החלטת ממשלה ,1848 שבה הוחלט על הקמת השיטור העירוני,

ראש הרשות המקומית יעמוד בראש השיטור העירוני ויוביל אותו.

עוד נקבע כי ככלל, ביחידות השיטור העירוני יהיו עשרה שוטרים ועל כל שוטר ימונה פקח

מסייע. עם זאת, ניתן לשנות את מספר השוטרים ביחידה ואת היחס בין מספר השוטרים למספר

הפקחים, בהתאם לצרכים ולמאפיינים של הרשות המקומית ובהתאם להסכם ההתקשרות בינה

לבין המשרד לביטחון לאומי.94 בהחלטת ממשלה ,4389 שבה הוחלט על הקמת יחידות שיטור

עירוני במודל המותאם למועצות האזוריות, נקבע כי ככלל, סדר כוחות השיטור המועצתי יורכב משבעה שוטרי משמר הגבול (מג"ב) וארבעה פקחים מסייעים בכל יחידה, כלומר, סדר הכוחות בשיטור המועצתי קטן מזה של השיטור העירוני והיחס בין שוטרים לפקחים מסייעים נמוך יותר . עם זאת, כמו ברשויות המקומיות, גם במועצות אזוריות ניתן לשנות את סדר הכוחות בהתאם למאפייני המועצות.95 מכיוון שניתן לשנות את מספר השוטרים והפקחים על פי צורכי הרשות, ברשויות מקומיות שונות נקבעו סדרי כוחות שונים ביחידות האכיפה העירוניות.

אין בידינו מידע לגבי התבחינים לפיהם קובע המשרד לביטחון לאומי את סדר הכוחות

והאמצעים של יחידות השיטור העירוני השונות. עוד, כמה רשויות מקומיות הצביעו בפנינו

על כך שתקני כח האדם והאמצעים להפעלת התכנית נקבעים בשלב הצטרפות הרשות

המקומית לתכנית, ואינם מתעדכנים עם הזמן, בהתאם לגידול האוכלוסייה, גידול השטח

הבנוי, או גידול בהיקף המשימות בתחום איכות החיים והאלימות. סוגיה זו עלתה בתשובות

לבקשת המידע של שלוש רשויות מקומיות (באר שבע, קרית ביאליק ורמת גן),96 שבהן

תכנית השיטור העירוני פועלת כבר עשר שנים או יותר, וגם בסיור הוועדה לבל"מ של

הכנסת לנצרת.97 לטענת רשויות אלו, עניין זה יוצר למעשה אי הלימה בין התקנים

ככלל, ביחידות השיטור

העירוני יהיו עשרה

שוטרים, ועל כל שוטר

ימונה פקח מסייע, אך

ניתן לשנות את מספר

השוטרים ביחידה ואת

היחס בין מספר השוטרים

למספר הפקחים,

בהתאם לצרכים

ולמאפיינים של הרשות

המקומית ובהתאם

להסכם ההתקשרות בינה

לבין המשרד לביטחון

לאומי.

ביחידות השיטור

המועצתי נקבע שהיחידה

תורכב משבעה שוטרי

מג"ב וארבעה פקחים

מסייעים.

אין בידינו מידע לגבי

התבחינים לפיהם

המשרד קובע את סדר

הכוחות והאמצעים של

יחידות השיטור העירוני

השונות.

כמה רשויות מקומיות

הצביעו על כך שתקני

כח האדם והאמצעים

להפעלת התכנית

נקבעים בשלב

ההצטרפות לתכנית,

ואינם מתעדכנים עם

הזמן, בהתאם לגידול

האוכלוסייה, ושינוי

ביתר התבחינים.

93 החלטה 1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני .2010 94 החלטה 1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני .2010 95 החלטה 4389 של הממשלה ה-,34 מערכי אכיפה עירוניים במודל מותאם למועצות אזוריות, 20 בדצמבר .2018 96 בקרית ביאליק הנושא עלה גם בביקורת פנימית שנעשתה בתחום. ראו: עיריית קריית ביאליק, ביקורת בנושא השיטור העירוני, ,2023 עמ' .4 97 הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, סיור בעיריית נצרת, 30 במאי ,2024 כ"ב באייר תשפ"ד.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

המוקצים לתכנית לאורך זמן, לבין מידת הצורך והיקף המשימות של יחידת האכיפה

העירונית.

6.1 שיעור איוש תקני השוטרים והפקחים המסייעים

לפי

נתוני

המשרד

תרשים :7 מצבה פעילה ותקנים לא מאויישים של

שוטרים ופקחים מסייעים בבכלל השיטור העירוני,

יוני 2024

לביטחון לאומי, נכון ליוני

2024 - ב-87 יחידות

נכון ליוני ,2024 %74

מתקני השוטרים

במצבת השיטור

העירוני היו מאוישים,

ו-%82 מתקני

הפקחים המסייעים.

אכיפה עירוניות מבצעיות

(כלומר,

יחידות

שכבר

הוקמו)

נקבע

תקן

143

פקחים מסייעים. ברשויות

אלו היו באותו מועד 751

שוטרים במצבה הפעילה

857

298

ל-1,049 שוטרים ו-1,000

1200

1000

פקחים מסייעים

שוטרים

751

800

600

תקן לא מאויש

400

200

מצבה פעילה יוני 2024

(%74 איוש) ו-857 פקחים מסייעים במצבה הפעילה (%82 איוש).98 כלומר, נכון ליוני

2024 היו חסרים ביחידות הפיקוח העירוניות 298 שוטרים ו-143 פקחים מסייעים. נציין כי

לפי נתוני המשרד, באותו מועד היו 11 שוטרים מיחידות פיקוח עירוני שונות, שסופחו

ליחידות אחרות של המשטרה, על אף שהדבר אסור בנוהל ההפעלה של השיטור העירוני.

שיעורי האיוש משתנים במידה רבה בין הרשויות, בין היתר, לפי סוגי הרשויות ושיוכן המגזרי, כפי שמוצג בתרשים שלהלן.

100

מתוך 87 יחידות

אכיפה עירוניות

מבצעיות, רק בשבע

יחידות שיטור עירוני

הייתה תקינה מלאה.

ב-16 יחידות שיעור

איוש תקני השוטרים

הוא %50 או פחות,

וב-10 יחידות שיעור

איוש תקני הפקחים

המסייעים הוא %50

או פחות.

98 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר .2024 התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 99 משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני ,2020 עמ' .6 100 שם. נציין כי יש רשויות מקומיות שבהן יש עודף פקחים ביחס לתקן, דבר שמשפיע על הממוצעים המוצגים.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

כפי שניתן לראות בתרשים ,8 שיעור האיוש הממוצע הגבוה ביותר הוא ברשויות חרדיות (%84

איוש תקני שוטרים, ו-%98 שיעור איוש תקני פקחים מסייעים, בממוצע); ברשויות יהודיות לא חרדיות

שיעור

האיוש

תרשים :8 שיעור איוש ממוצע של תקני פקחים

מסייעים ושוטרים ביחידות אכיפה עירוניות לפי

מגזר, יוני 2024

הממוצע היה %75 אצל

שוטרים

אצל

ו-%88

%100

הפקחים; ברשויות מעורבות

%71

ו-%87

איוש

שוטרים

איוש

פקחים;

%88

%87

%72

%98

%71

%75

%84

%58

%20

או צ'רקסיות שיעור האיוש

הממוצע

של

מסייעים הוא הנמוך ביותר –

%60

%40

וברשויות ערביות, דרוזיות

פקחים

%80

ברשויות ערביות,

דרוזיות וצ'רקסיות,

שיעור איוש הפקחים

המסייעים נמוך

משיעור איוש

השוטרים, בעוד ביתר

הרשויות, המצב

בדרך כלל הפוך.

ערבי, דרוזי

וצ'רקסי

מעורב

שיעור איוש ממוצע פקחים מסייעים

יהודי

חרדי

שיעור איוש ממוצע שוטרים

%,58 ושיעור איוש תקני

השוטרים גבוה במעט מבערים מעורבות - %72 איוש שוטרים. עוד עולה מהנתונים, כי ברשויות

ערביות, דרוזיות וצ'רקסיות, שיעור איוש הפקחים נמוך משיעור איוש השוטרים, בעוד

ביתר הרשויות, ככלל, המצב הפוך – שיעור האיוש של הפקחים גדול משיעור האיוש של

השוטרים . נתונים אלו מדגימים את הקושי הקיים ברשויות ערביות בגיוס פקחים מסייעים

ליחידת הפיקוח העירונית. נציין כי ברשויות אלו יש קושי כללי לגייס פקחים עירוניים ונטען כי בחלק מהן הפקחים העירוניים היחידים הפעילים בתחומי הרשות הם הפקחים המסייעים של השיטור העירוני.

101

בבחינת נתוני המשרד לביטחון לאומי על היקף כוחות השיטור העירוני (מספר הפקחים

המסייעים והשוטרים) בפילוח לפי רשות עולה, כי מ-87 יחידות אכיפה עירוניות מבצעיות, רק בשבע יחידות התקינה מלאה, כלומר, מספר הפקחים המסייעים והשוטרים במצבה פעילה תואם את הנדרש בתקן: בית שאן, אשקלון, באר יעקב, יבנה, כרמיאל, מגדל העמק, וקריית גת.102 לעומת זאת, ב-16 יחידות אכיפה עירוניות שיעור איוש תקן השוטרים הוא %50 או פחות,103 וב-10 יחידות אכיפה עירוניות שיעור איוש תקן הפקחים המסייעים הממוצע הוא

101 הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, סיור במרחב נגב, יום שלישי , 17 בספטמבר 2024 , י"ד באלול תשפ"ד; הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, סיור בעיריית נצרת, 30 במאי ,2024 כ"ב באייר תשפ"ד.

102 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, קובץ נתונים שהועבר במענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר 2024 . התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 103 12 רשויות יהודיות ומעורבות, וארבע רשויות ערביות: אור יהודה, באר שבע, בת ים, ג'לג'וליה, חדרה, חולון, טייבה, טירת הכרמל, יהוד- מונוסון, לוד, לכיש, פתח תקווה, ראש העין, רהט, תל אביב-יפו, ותל שבע.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

%50 או פחות.104 כפי שנראה בהמשך, יש שש יחידות אכיפה עירוניות שבהן שיעור איוש תקן

הפקחים המסייעים הוא יותר מ-%,100 בחלקן שיעור איוש תקני השוטרים נמוך;105 ויחידות שבהן שיעור איוש תקן השוטרים הוא מלא, אך שיעור איוש תקן הפקחים הוא חלקי, ואף נמוך. נציין כי נכון ליוני 2024 היו שתי יחידות אכיפה עירוניות בהליכי הקמה - בערערה בנגב ובשגב שלום - והן אינן מופיעות בנתונים. להצגת הנתונים על גבי מפה, ראו בנספח בסוף המסמך. בטבלה שלהלן מוצגים נתוני המשרד לבל"מ לתקני השוטרים והפקחים המסייעים ושיעור איושם בכל יחידה, נכון ליוני .2024 טבלה :5 תקני שוטרים ופקחים מסייעים ושיעור איושם בכל יחידת פיקוח עירונית, יוני 2024 רשויות לפי מגזר

תקן

שוטרים

רשויות חרדיות

אלעד

ביתר עילית

בני ברק

רשויות יהודיות לא חרדיות

אופקים

אור יהודה

אור עקיבא

אילת

אריאל

אשדוד

אשקלון

באר יעקב

באר שבע

בית שאן

בית שמש

בני שמעון

בת ים

גבעתיים

גדרה

גן יבנה

דימונה

הרצלייה

חדרה

חולון

טבריה

טירת כרמל

יבנה

651

מצבה

פעילה

שוטרים

471

שיעור

איוש

שוטרים

%84

%77

%88

%75

%62

%46

%85

%88

%86

%71

%100

%40

.%100

%67

%71

%50

%60

%90

%80

%60

%90

%50

%80

%40

%100

תקן

פקחים

638

מצבה

פעילה

פקחים

579

106

שיעור איוש

פקחים

%98

%100

%63

%131

%88

%71

%129

%57

%88

%71

%86

%100

%135

%100

%67

%75

%86

%90

%50

%80

%100

%106

%79

%73

%80

%100

104 שבע רשויות ערביות, ושלוש רשויות יהודיות: ג'לג'וליה, דייר אל אסד, טירה, כפר קאסם, רהט, תל שבע, ג'אסר א זרקא, גדרה, יהוד- מונוסון ומעלה יוסף.

105 ירושלים, רמת גן, קריית מוצקין, נתניה, הרצליה ובאר שבע.

106 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, קובץ נתונים שהועבר במענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר 2024 . התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

רשויות לפי מגזר

תקן

שוטרים

יהוד-מונוסון

יקנעם עילית

כפר יונה

כפר סבא

כרמיאל

לכיש

מבשרת ציון

מגדל העמק

מודיעין-מכבים-רעות

מעלה אדומים

מעלה יוסף

מרום הגליל

מרחבים

נוף הגליל

נשר

נתיבות

נתניה

עפולה

ערד

פרדס חנה-כרכור

פתח תקווה

צפת

קריית אתא

קריית ביאליק

קריית גת

קריית ים

קריית מוצקין

קריית מלאכי

קריית שמונה

ראש העין

ראשון לציון

רחובות

רמת גן

רעננה

שדות נגב

שדרות

מעורבות

ירושלים

לוד

מעלות-תרשיחא

עכו

רמלה

תל אביב -יפו

ערביות, דרוזיות וצ'רקסיות

158

203

מצבה

פעילה

שוטרים

109

140

שיעור

איוש

שוטרים

%30

%100

%86

%64

%100

%43

%100

%71

%100

%86

%71

%92

%86

%77

%65

%100

%88

%60

%45

%69

%92

%100

%70

%90

%54

%70

%50

%64

%56

%71

%60

%86

%62

%71

%88

%41

%90

%88

%67

%50

%72

תקן

פקחים

200

100

134

מצבה

פעילה

פקחים

173

שיעור איוש

פקחים

%50

%90

%71

%113

%75

%86

%100

%71

%80

107

%75

%100

%150

%87

%100

%90

%60

%86

%100

%86

%100

%80

%110

%57

%100

%108

%81

%100

%129

%89

%75

%100

%87

%122

%100

%80

%75

%73

%70

%58

107 נציין כי יחידת הפיקוח העירונית במועצה אזורית מעלה יוסף הוקמה בשנת ,2023 ורוב יישובי המועצה פונו לאחר ה-7 באוקטובר באותה שנה. לסקירת היישובים שפונו ראו: מיכל לרר, ריכוז נתונים לקראת יום למען שיקום ותקומת בצפון, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 27 במאי .2024 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

רשויות לפי מגזר

אום אל-פחם

באקה אל-גרביה

ג'אסר א-זרקא

ג'לג'וליה

דאלית אל-כרמל

דייר אל-אסד

טורעאן

טייבה

טירה

טמרה

כפר יאסיף

כפר כנא

כפר קאסם

נצרת

עראבה

קלנסווה

רהט

שפרעם

תל שבע

סך הכל

תקן

שוטרים

1,049

שיעור

איוש

שוטרים

%75

%86

%43

%77

%100

%86

%46

%71

%69

%100

%90

%60

%92

%62

%60

%44

%85

%31

%74

מצבה

פעילה

שוטרים

751

תקן

פקחים

1,000

מצבה

פעילה

פקחים

857

שיעור איוש

פקחים

%63

%71

%43

%29

%71

%14

%100

%71

%43

%86

%71

%80

%40

%70

%57

%80

%10

%71

%29

%82

6.2 סוגיית תוספתיות כח האדם ביחידת האכיפה העירונית

כאמור , החלטת הממשלה קבעה כי כוחות השיטור והפיקוח של יחידת האכיפה העירונית יהיו

תוספתיים. בתוך כך נקבע, כי "המשטרה לא תפחית את המאמץ המשטרתי הקיים

בתחנות אשר במסגרתן יוקם מערך השיטור העירוני ולא תפחית מהיקף סד"כ השוטרים

והיקף הפעילות הקיים רק בשל הקמת כוח השיטור העירוני" וכי "כל חריגה מהמדיניות

כאמור בסעיף ,9 קרי שינוי בסד"כ התחנה, תיעשה רק בנסיבות מיוחדות, לאחר

שמוצו כלל האפשרויות הנוספות, באישור מראש של השר לביטחון הפנים ולאחר תיאום מלא עם

המנהלה הארצית והרשות המקומית".108 הדבר נקבע גם בחוק,109 שקובע בנוסף כי "רשות

מקומית לא תפחית את מאמץ הפיקוח העירוני הקיים ברשות שבמסגרתה פועלת יחידת פיקוח

עירונית ייעודית, ולא תפחית מהיקף כוחות הפקחים העירוניים ומהיקף הפעילות בשל הקמת

יחידת הפיקוח העירוני הייעודית, אלא באישור שר הפנים."

110

בהחלטת הממשלה

ובחוק נקבע כי כוחות

השיטור והפיקוח של

יחידת האכיפה

העירונית יהיו

תוספתיים, וכי

המשטרה והרשויות

המקומיות לא יפחיתו

את הסד"כ ה"רגיל"

של השוטרים

והפקחים לצורך

הפעלת התכנית, ולא

יפחיתו מפעולות

השיטור והפיקוח

האחרות בשל הקמת

היחידה.

108 החלטה 1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני ,2010 סעיף ח(9–

10).

109 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–,2011 סעיף 9(א).

110 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–,2011 סעיף 9(ב).

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

לאור דברים אלה, במסגרת כתיבת המסמך שאלנו את המשרד לבל"מ ואת משרד הפנים האם

השרים (שר הבל"מ ושר הפנים, בהתאמה) אישרו הפחתה של סד"כ כוחות השיטור בתחנה

המקומית, או הפחתה של כוחות הפיקוח העירוניים בשל הקמת יחידת הפיקוח העירונית.

מהמשרד לבל"מ נמסר כי מיום התחלת התכנית ועד ספטמבר 2024 לא ניתן אישור השר

להפחתת כח אדם משטרתי בשל הפעלת התכנית.111 משרד הפנים מסר כי לא ניתן אישור

מתוקף סעיף 9(ב) לחוק, להפחתת כח האדם בפיקוח העירוני בשל הקמת היחידה.

112

מכאן, שבאופן רשמי, תקני השוטרים והפקחים המסייעים הם תוספתיים, כלומר אינם

באים על חשבון תקני השוטרים או הפקחים הקיימים; אך השאלה עליה קשה יותר לענות

היא האם בפועל השוטרים המגויסים ליחידות השיטור העירוני או עוברים אליהן מיחידות

אחרות במשטרה באים על חשבון כוח השיטור בתחנות, בשל המחסור הקיים בשוטרי סיור

במשטרה והקושי לגייס שוטרי סיור, כפי שעלה בדיונים ובסיורים שונים שהתקיימו בשנים

האחרונות בוועדה לביטחון לאומי, כמפורט להלן.

ראשית, בהקמת יחידת אכיפה עירונית, חלק מהשוטרים המאיישים את כוח השיטור הייעודי הם

שוטרים ותיקים המוצבים ליחידה מתחנת המשטרה, וחלקם מגויסים חדשים ליחידה.113 כלומר,

בפועל, תחנת המשטרה צריכה להשלים את כח האדם הנגרע ממנה לטובת הקמת יחידת

נוכח המחסור הקיים

במשטרה בשוטרים

סיור, והקושי לגייס

שוטרים כאמור,

נשאלת השאלה האם

אכן כלל כוח האדם

המשטרתי בתכנית

הוא אכן תוספתי, או

שבפועל היתה

הפחתה או הסטת

כוחות לצורך השיטור

העירוני באים על

חשבון כוח השיטור

בתחנות, בשל

המחסור הקיים

בשוטרי סיור והקושי

בגיוסם.

אכיפה עירונית. בשל הקושי של המשטרה לגייס את מלוא מצבת השוטרים הדרושים לה, ובפרט

שוטרי סיור, הדבר מעורר שאלות באשר לביצוע השלמה זו בפועל. בדיון הוועדה מיום 29 במאי 2023 טען סנ"צ משה משה, ראש מדור שיטור עירוני במשטרת ישראל, כי חסרים שוטרים, בייחוד סיירים, וכי יש קושי לגייס שוטרים לתפקידים אלו. סנ"צ משה ציין כי יותר קל לאייש את תקני השיטור העירוני מאשר את תקני הסיירים בתחנות, משכן שתפקיד הסייר קשה וטובעני יותר, מפני שהוא כולל יותר משמרות, תגבורים וליוויים, ששוטרי השיטור העירוני לא נדרשים לעשות.

114

תמונה דומה עולה מתשובותיהן של חלק מהרשויות המקומיות לבקשת המידע ששלחנו אליהן,

לפיהן יש העדפה של שוטרי סיור לעבור לשיטור העירוני בשל תנאי עבודה נוחים יותר,115 ולכן לעיתים יותר קל למלא את תקני שיטור העירוני. מנגד, רשויות אחרות ציינו כי יש העדפה של

111 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר .2024 התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 112 כפיר יעקב, מנהל תחום (קשרי לקוחות), אגף בכיר לתכנון מדיניות במשרד הפנים, מכתב מענה לבקשת מידע, הועבר בדוא"ל, 12 בספטמבר .2024 113 החלטה 1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני ,2010 סעיף ח(14).

114 הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, דיון בנושא הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"ב-,2022 יום שני , 29 במאי 2023 , ט' בסיוון תשפ"ג.

115 תשובת אום אל פחם, אילת, דליית אל כרמל, חדרה, באר שבע, חדרה.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

שוטרים לשרת דווקא בתחנת המשטרה על פני השיטור העירוני, מפני ששם יש יותר אפשרויות

קידום.

116

עוד תופעה שרשויות מסוימות ציינו היא העדפה של שוטרי השיטור העירוני לעבור לעבוד

כפקחים מסייעים, כפי שעלה למשל בסיורי הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בירושלים

ורמלה.117 העדפות אלו עשויות לנבוע מהבדלים בשכר ובתנאי העבודה בין פקחים מסייעים

ושוטרים ביחידות האכיפה העירוניות. בהקשר זה נציין כי עשויה להיות שונות גדולה בשכר

הפקחים בין רשויות מקומיות שונות, למרות ששכר הבסיס דומה, בשל התמריצים והתגמולים

הנוספים שביכולתם לקבל מהרשות המקומית, כמו שעות נוספות, אחזקת רכב, כוננות וכדומה,

שאינם רלוונטיים לשוטרים. מרכיבים אלו מאפשרים לרשות המקומית גמישות יותר גדולה

ביקשנו מהמשרד

לביטחון לאומי נתוני

כוח אדם שיאפשרו

לבחון שאלה זו, אך

נתונים אלה לא

הועברו אלינו

בתגמול הפקחים. לדברי המשרד לבל"מ, אחד הקשיים בהפעלת התכנית נוגע לחוסר אחידות

בנושא שכר פקחים מסייעים.118 נציין עוד, כי שכר הפקחים המסייעים גבוה משכר פקחים

עירוניים "רגילים", ולו בשל תוספת שכר ייחודית של 50 שקלים ביום הניתנים כתמריץ לפקחים המסייעים.119 הבדלים אלו, בנוסף להבדלים באופי התפקיד, עשויים למשוך שוטרים (או פקחים רגילים) לעבור לפיקוח.

לאור דברים אלו, ביקשנו לבחון האם גם בפועל כוחות השיטור והאכיפה הייעודיים של יחידת

האכיפה העירונית הם כולם תוספתיים, כלומר – שהוספת שוטרים לשיטור העירוני לא

גרעה ממצבת שוטרי הסיור. ביקשנו לבחון שאלה זו באמצעות נתוני כוח אדם במשטרה.

לצורך כך, פנינו למשטרת ישראל, באמצעות המשרד לבל"מ, בבקשה לקבל את נתוני

התקן, המצבה והמצבה הפעילה/מבצעית של כלל שוטרי הסיור במשטרה (מגזר הסיור),

לפי מחוזות, נכון לסוף כל שנה מהשנים ,2010 ,2015 2020 ,2024; וכן את נתוני התקן,

המצבה והמצבה הפעילה של סיירי השיטור העירוני, לפי מחוז, נכון לסוף כל שנה מהשנים

.2010-2023 בנוסף, ביקשנו את פירוט הוותק של סיירי השיטור העירוני (ותק במשטרה,

וותק ביחידת הסיור העירוני) בכל יחידה לאכיפה עירונית, כדי לבחון מהיכן הגיעו השוטרים המרכיבים את יחידות השיטור העירוניות, וכיצד השפיעה העברתם על מצבת הסיירים בתחנות.

116 תשובת ראשון לציון, רמת גן.

117 הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, סיור בעיר ירושלים, יום ראשון, 3 בנובמבר ,2024 ב' בחשוון תשפ"ה; הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, סיור בעיר רמלה, יום ראשון , 24 בנובמבר 2024 , כ"ג בחשוון תשפ"ה.

118 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר 2024 . התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 119 ראו למשל בפרט י הדיון לצירוף המועצה האזורית אשכול תכנית: המשרד לביטחון לאומי, מנהלת מערכי אכיפה שיטור עירוני ומועצתי, סיכום דיון התנעה – מ.א. אשכול, 19 בנובמבר .2023

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

עד מועד סיום כתיבת מסמך זה, וחרף תזכורות חוזרות ונשנות, לא התקבלה מהמשרד

לביטחון לאומי תשובת המשטרה לעניין זה. עם זאת, במסגרת התייחסות המשרד לשאלה

אחרת שלנו נמסר, כי אחד החס מים בהפעלת התכנית נוגע לקשיי שכר או אי יכולת שימור כח

אדם איכותי לאורך זמן.

120

בד בבד, הפנינו למשרד הפנים את השאלות האלה: האם תקני הפקחים המסייעים ביחידות

השיטור העירוני הם תוספתיים? האם הקצאת פקחים מסייעים מעבר לתקן, ברשויות בהן הדבר

קיים, מיועד לפצות על מחסור בשוטרים או איוש חסר של תקני השוטרים? נוסף על כך, ביקשנו את נתוני תקן הפקחים העירוניים בכל רשות מקומית בה פועלת יחידת שיטור עירוני, לפני הקמת יחידת השיטור העירוני, ולאחריה. למשרד הפנים לא היה מידע רלוונטי למענה על שאלות אלה.

לאור השיעורים הנמוכים של איוש תקני הפקחים המסייעים בחלק מהרשויות, בייחוד ברשויות

ערביות, שאלנו את משרד הפנים גם האם קיים קושי לגיוס פקחים עירוניים ברשויות מקומית

מסוימות, ואם כן, מהם הקשיים ומהן דרכי ההתמודדות איתם? לדברי המשרד, "קיים פער

לאורך זמן במצבת השוטרים לעומת התקן המהווה בעיה כלל מערכתית במשטרה. פער מצבת

הפקחים לעומת התקן הינו שולי ולא משמעותי, לרשויות חלשות (אשכול חברתי-כלכלי נמוך)

מקצה המשרד לביטחון לאומי בתיאום משרד הפנים תקציב השתתפות בשכר הפקחים."

בהעדר נתונים מלאים

על כוחות השיטור

והפיקוח בכלל הרשויות

המשתתפות בתכנית,

לא ניתן לדעת האם

הייתה הסטת כוח אדם

לצורך הפעלתה.

מתשובת המשרד עולה שבעיית איוש תקני הפקחים המסייעים בחלק מהרשויות אינה מוכרת לו,

ונחשבת בעיניו לעניין שולי ולא משמעותי.

לפיכך, שאלות אלו עומדות בעינן:



האם כוחות השיטור והאכיפה הייעודיים של יחידת האכיפה העירונית הם כולם

תוספתיים גם בפועל, כנדרש בחוק? או שמא, עם הקמת היחידה הצטמצמו

למעשה כוח השיטור בתחנה או כוח הפיקוח ברשות, שאינם חלק מיחידת האכיפה

העירונית?



האם פקחים מסייעים מחפים למעשה על מחסור בשוטרים? האם העסקת פקחים

מסייעים מעבר לתקן נעשית כדי להתמודד עם איוש חסר של תקני השוטרים

ביחידה?



האם קיים קושי לגייס פקחים מסייעים בחלק מהרשויות? מהם הקשיים, וכיצד

מתמודדים איתם?

120 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר 2024 . התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

מנושא זה עולה שאלה עקרונית יותר: האם תכנית השיטור העירוני, ובתוך כך הקניית

סמכויות נוספות לפקחים, משמשת כדי לפצות על מחסור בשוטרי סיור בתחנות

המשטרה? נציין כי התכנית במקורה לא מיועדת למטרה זו באופן רשמי, אך הטענה כי זו אחת

המטרות שהתוכנית יכולה לשרת עלתה כבר בדיוני הממשלה לקראת החלטת הממשלה

שהקימה את התכנית,121 וכן בדיוני הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת ובסיוריה בשנים

האחרונות.122 גם מתשובת אחת הרשויות לבקשת המידע עלה כי חשיבותו המרכזית של השיטור

העירוני בעיני הרשות המקומית הוא הגברה משמעותית, לעיתים פי שניים, של היקף כוחות

השיטור והניידות ברשות, הגברת הנוכחות ברחובות ויכולת המענה לאירועים.

123

.7 הקצאת כלי רכב ליחידות האכיפה העירוניות

נוסף על מימון שכר הפקחים המסייעים, גם העמדת המשאבים הנדרשים להפעלת התוכנית,

ובכלל זה הקצאת כלי תחבורה (רכבים וקטנועים), נחלקת בין הרשויות המקומיות שבהן

התוכנית מופעלת למשרד לביטחון לאומי. מספר הרכבים והקטנועים ביחידות האכיפה

העירוניות נקבע לפי תבחינים של המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, ובין היתר לפי מספר הפקחים המסייעים והשוטרים הפועלים ביחידות האכיפה העירוניות והמועצתיות. לפי התבחינים נקבע מספר הרכבים והקטנועים שהמשטרה מקצה לשיטור העירוני ומספר כלי התחבורה שהרשות או המועצה האזורית נדרשת להעמיד.

124

לפי נתוני המשרד לביטחון לאומי, נכון למאי 2024 - ברשויות המקומיות שבהן התוכנית פועלת הקצתה המשטרה 142 תקני רכבים ו-112 תקני קטנועים, ובפועל, הוקצו 148 רכבים (%104 ביחס לתקן), ו-106 קטנועים (%95 מהתקן). הרשויות שבהן התוכנית מופעלת התחייבו להעמיד

גם בנושא הקצאת

כלי רכב ליחידות

האכיפה העירוניות יש

שונות בין הרשויות

המקומיות, אך באופן

כללי מהנתונים עולה

כי בכל הרשויות תקני

הרכבים המשטרתיים

מלאים, ובכמה

רשויות יש יותר כלי

רכב מאשר בתקן.

133 תקני רכבים ו-99 תקני אופנועים, ובפועל הוקצו 179 רכבים (%135 ביחס לתקן), ו-90

קטנועים (%91 מהתקן).125 גם בנושא זה יש שונות בין הרשויות המקומיות, אך באופן כללי

מהנתונים עולה כי בכל הרשויות תקני הרכבים המשטרתיים מלאים, ובכמה רשויות יש יותר

121 פרוטוקול ועדת שרים לבחינת הקמת מערך שיטור עירוני, יום שלישי, כ"ו בסיוון התש"ע, 8 ביוני .2010 במסגרת דיון זה ציין חגי פלג, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים דאז, כי מספר השוטרים בישראל ירד בשנים 2003-2010 מ-3.5 שוטרים ל-1,000 נפש, ל-3 שוטרים ל- 1,000 נפש, וכי "תוספת כוח הפקחים תוכל לפצות במשהו על הירידה האמורה". שם עמ' .3 122 ראו למשל: הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, דיון בנושא הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"ב-,2022 יום שני , 29 במאי 2023 , ט' בסיוון תשפ"ג; הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, סיור בעיריית נצרת, 30 במאי ,2024 כ"ב באייר תשפ"ד.

123 תשובת דאלית אל-כרמל,

124 ג'רי אלמו-קפיטל, נתונים על יישום תוכנית השיטור העירוני והמועצתי- עדכון, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 20 ביוני ,2023 עמ' .19 125 עדן ששון, עוזרת השר לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 17 ביוני .2024

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

כלי רכב מאשר בתקן.126 בטבלה שלהלן מוצגים נתוני המשרד לבל"מ על תקני כלי רכב

משטרתיים ומידת מילוים, נכון למאי .2024

טבלה 6 : תקן ומצבה כלי רכב משטרתיים ביחידות האכיפה העירוניות, מאי 2024

מגזר

מספר

רשויות

תקן רכבי

משטרה

חרדי

מעורב

יהודי

ערבי

סך הכל

142

מצבת

רכבי

משטרה

148

שיעור ממוצע

מילוי תקן רכבי

משטרה

%100

%101

%122

%105

תקן דו גלגלי

משטרה

112

מצבת דו

גלגלי

משטרה

106

שיעור ממוצע

מילוי תקן דו

גלגלי משטרה

%100

%97

%67

%94

כפי שאפשר לראות בנתוני הטבלה, תקני כלי הרכב המשטרתיים המוקצים לתכנית מלאים

בדרך כלל – תקני הניידות מלאים בכל הרשויות, ותקני הקטנועים מלאים בדרך כלל, אך לא

תמיד. ניכר שברשויות ערביות יש בממוצע יותר רכבים ממה שנקבע בתקן, אך שיעור מילוי תקני הקטנועים נמוך יחסית. נציין כי בכל שש המועצות האזוריות התקן הוא ניידת אחת לכל רשות, והוא מלא. אין ברשויות האזוריות הקצאה של קטנועים, ואין להן בפועל כלים כאלו.

טבלה 7 : תקן ומצבה כלי רכב של הרשות המקומית המוקצים ליחידות האכיפה העירוניות, מאי .2024

מגזר

מספר

רשויות

מעורב

ערבי

יהודי

חרדי

סך הכל

תקן

רכבים

רשות

מקומית

133

מצבת

רכבים

רשות

מקומית

116

179

שיעור ממוצע

מילוי תקן

רכבים רשות

מקומית

%117

%133

%148

%167

%144

תקן דו

גלגלי רשות

מקומית

מצבת דו

גלגלי

רשות

מקומית

שיעור ממוצע

מילוי תקן דו

גלגלי רשות

מקומית

%69

%10

%83

%267

%79

באשר לנתוני מילוי תקני כלי הרכב המוקצים על ידי הרשויות המקומיות, בטבלה 7 אפשר

לראות כי לגבי ניידות יש בממוצע יותר ניידות ממה שנקבע בתקנים, בעיקר ברשויות

חרדיות. לעומת זאת, שיעור מילוי תקני הקטנועים בדרך כלל נמוך בממוצע מהתקן,

בעיקר ברשויות ערביות. יוצאות מכלל זה רשויות חרדיות, שבהן יש בממוצע יותר קטנועים

מבתקן. נציין כי ממוצע זה מוטה על ידי מספר הקטנועים הגדול בבני ברק, בה יש %700

קטנועים ביחס לתקן – בעוד יש תקן לשני קטנועים, בפועל יש 14 קטנועים (תקן הניידות בבני ברק מלא).

126 באשדוד, עראבה ורהט יש %150 רכבים ביחס לתקן, ובבאקה אל-גרביה, דליית אל כרמל וטירה יש %200 רכבים ביחס לתקן. נציין כי בחלק מרשויות אלו יש חוסר בקטנוע משטרתי, כלומ ר שעודף הרכבים ביחס לתקן בא במקום קטנועים, שהתקן שהוקצה להן לא מלא (טירה, עראבה, ובאקה אל-גרביה).

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

.8 אופן הפעלת יחידת הפיקוח העירונית, המשימות וסל העבירות

שבאחריותה

נוהל ההפעלה ומסמך תפיסת ההפעלה127 קובעים את תחומי פעילות יחידת האכיפה העירונית,

תפקידיה ומתווי הפעלתה, ובתוך כך את ממשקי העבודה בין השוטרים לפקחים המסייעים

ביחידה, את המשימות הייעודיות שלה ואת סל העבירות שבאחריותה. לפי הנוהל, ניתן להפעיל

את יחידות הפיקוח העירוניות בשלושה אופנים:

.1 פעילות אכיפה משטרתית – על ידי שוטרים בלבד;

.2 פעילות אכיפה עירונית – על ידי פקחים מסייעים בלבד;

.3 פעילות משולבת – על ידי צוות משולב של פקחים ושוטרים.

נוהל ההפעלה מנחה את כל יחידות הפיקוח העירוניות לתעדף פעילות משולבת לצורך

מימוש פוטנציאל ההרתעה שבשילוב הסמכויות של שני הגורמים. נציין כי סוגי הפניות שלהן

יכולה היחידה להיענות והעבירות שביכולתה לאכוף תלויות בהרכב הצוות – אם הוא משולב,

פעילות האכיפה

יכולה להיעשות על

ידי שוטרים בלבד, על

ידי פקחים מסייעים

בלבד או על-ידי צוות

משולב של שוטרים

ופקחים, שהיא

האפשרות המועדפת.

סוגי הפניות שלהן

יכולה היחידה

להיענות והעבירות

שביכולתה לאכוף

תלויות בהרכב הצוות

ושל הפקח המסייע.

וכולל שוטר ופקח מסייע, או כולל רק שוטרים או רק פקחים – בהתאם לסמכויות האכיפה של

השוטר ושל הפקח המסייע . בהמשך המסמך נציג את סמכויותיהם הייחודיות של הפקחים

המסייעים.

עבודת הצוותים של יחידת האכיפה העירונית (שוטרים ופקחים מסייעים) יכולה להתבצע

בשלושה אופנים: סיור ממונע – רכבים משטרתיים או רכבי אכיפה עירונית של הרשות; סיור

ממונע בקטנוע – קטנועים שהקצתה המשטרה או שהרשות רכשה לצורך תפעול יחידות

השיטור העירוני; סיורים רגליים.

כאמור, מערכת היחסים בין גופי הרשות המקומית לבין גופי המשטרה והמשרד המשתתפים

בתכנית מוסדרת בנוהל ההפעלה המשטרתי,128 במסמך תפיסת ההפעלה של השיטור

העירוני,129 ובהסכם התקשרות בין המשרד לבל"מ לבין הרשות המקומית שבתחומה התוכנית

פועלת.130 הנוהל קובע כי על שני הגופים – משטרת ישראל והרשות המקומית – לבצע מדי שנה

מיפוי של נתוני פשיעה, של גורמים מחוללי פשיעה ושל אזורים שבהם נדרשת פעילות אכיפה

127 המשרד לביטחון פנים, מנהלת מערכי אכיפה עירוניים, מערכי אכיפה עירוניים – תפיסת ההפעלה, דצמבר .2020 128 משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני .2020 129 המשרד לביטחון פנים, מנהלת מערכי אכיפה עירוניים, מערכי אכיפה עירוניים – תפיסת ההפעלה, דצמבר .2020 130 משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני .2020

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

בתחומי הרשות, לצורך הכוונת יחידת האכיפה העירונית לטיפול באתגרים שעלו במיפוי, וקביעת מדיניות מקומית לפעילות היחידה.

131

לאחר ביצוע המיפוי, קצין השיטור העירוני יקבע את המשימות היזומות של יחידת האכיפה

העירונית בהתאם להכוונת ועדת המשנה העירונית לאכיפה, ולאור המדיניות שקבעה. בהתאם,

תגובש תכנית עבודה חודשית ושבועית לפעילות יזומה לפי החלטות הוועדה ולצרכי העיר, כפי

שנקבעו בתכנית העבודה.132 המיקוד העירוני במשימות או בעבירות מסוימות נעשה מתוך

האירועים שהוגדרו לטיפול היחידה וסל העבירות הייעודי שבאחריות יחידת האכיפה העירונית, כפי שנקבע בנוהל.

133

הנוהל קובע כי יחידת האכיפה העירונית תבצע פעולות יזומות במסגרת סל העבירות שנקבע

בנוהל, ובהתאם לתכנית עבודה, כמוצג לעיל. נוסף על כך, יחידת האכיפה העירונית תגיב

לאירועים שבתחום אחריותה, כפי שהוגדרו בנוהל ההפעלה שהוצג לעיל,134 בהתאם

להרכב הכוח: כאשר הצוות כולל שוטרים, הוא יגיב לקריאות למוקד המשטרתי 100 (פניות

של אזרחים המתקבלות במוקד הטלפוני המשטרתי), בתחומים המוגדרים בסל העבירות

הייעודי שבטיפול השיטור העירוני; כאשר הצוות כולל פקחים מסייעים, הוא יגיב לאירועים

המתקבלים מהמוקד העירוני (106); וכאשר הצוות משולב וכולל שוטר ופקח, הוא יגיב לקריאות משני המוקדים.

135

נוהל ההפעלה קובע

כי יחידת האכיפה

העירונית תגיב

לאירועים שבתחום

אחריותה, כפי שאלו

הוגדרו ב"סל

העבירות", ובהתאם

להרכב הכח.

הנוהל מגדיר את

העבירות הנכללות

בסל שבאחריות

השיטור העירוני, אך

גם מאפשר גמישות

בחריגה מסל זה,

בהתאם לצרכים

ולמאפיינים הייחודיים

של הרשות המקומית.

כאמור, נוהל ההפעלה מגדיר את סוג המשימות וסל העבירות הייעודי שבטיפול השיטור העירוני.

הנוהל גובש על ידי המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, והוא עודכן לאחרונה בשנת .2020

עם זאת, יש גמישות באכיפה ובמניעה של עבירות מתוך סל העבירות שבאחריות היחידה,

בהתאם לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של הרשות המקומית, כפי שאלו נקבעו על ידי

המועצה לאכיפה עירונית. ככלל, השיטור העירוני מטפל בתשעה סוגי עבירות ואירועים:

131 המשרד לביטחון פנים, מנהלת מערכי אכיפה עירוניים, מערכי אכיפה עירוניים – תפיסת ההפעלה, דצמבר ,2020 עמ' ,10-11 ונספח א בעמ' .28 ראו גם: ג'רי אלמו-קפיטל, נתונים על יישום תוכנית השיטור העירוני והמועצתי- עדכון, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 20 ביוני .2023 132 משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני ,2020 עמ' .8 133 משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני ,2020 עמ' ,16 נספח א.

134 משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני ,2020 עמ' 5–.6 135 משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני ,2020 עמ' .9-10

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

איכות חיים,136 אלימות,137 ביטחון,138 חירום וסכנות לציבור,139 מין,140 סדר ציבורי,141 פעילות משטרתית,142 רכוש,143 ותנועה.

144

נציין כי הנוהל קובע שחל איסור על הפעלת כוח השיטור העירוני שלא בייעודו כפי שנקבע

בהחלטת הממשלה, וכל חריגה מחייבת אישור מפכ"ל. הנוהל מציין במפורש פעילויות

ואירועים בהם כוח השיטור העירוני לא ייקח חלק, ובהם: כוח השיטור העירוני לא יתגבר מחוץ לתחנה, ולא בתוכה בכפוף לחריגים שנקבעו בהחלטת הממשלה; לא יבצע משימות תחנתיות כמו תפקידי יומן, ליווי עצורים מחוץ לתחומי הרשות וכדומה; ולא יעסוק במשימות ביטחון שוטף, במניעת פח"ע ובפעילות שב"ח.

145

לדברי המשרד לבל"מ, סל העבירות נבחן בימים אלו במסגרת עבודת מטה של המשרד לביטחון

לאומי ומשטרת ישראל, והמלצות בנדון יוגשו לשר לביטחון לאומי. עוד נמסר, כי במסגרת החלת פיילוט "שיטור מועצתי", אושרה בכנסת הוספת האכיפה בתחום "גניבה חקלאית במרחב הציבורי" לסל העבירות אולם הנושא טרם הוטמע בתפיסת ההפעלה.146 נציין כי למרות בקשתינו, לא הועבר לנו מידע לגבי אופי עבודת המטה שנעשתה, הסוגיות שעלו מהעבודה,

נוהל ההפעלה קובע

שחל איסור על

הפעלת כח השיטור

העירוני שלא בייעודו

כפי שנקבע בהחלטת

הממשלה, וכל חריגה

מחייבת אישור

מפכ"ל מראש.

כמו כן, נקבע כי הכח

לא יעסוק במשימות

ביטחון שוטף,

במניעת פח"ע

ובפעילות שב"ח

ההצעות לעדכון הסל, והשיקולים שלאורם הן גובשו.

בנוסף לגמישות באכיפה ובמניעה של עבירות מתוך סל העבירות שנקבע בנוהל, שנועדה

להתאים את פעילות היחידה לצרכי הרשות המקומית, נוהל ההפעלה והחלטת ממשלה 1848

136 עבירות איכות חיים בטיפול השיטור העירוני: גרימת רעש מדירה, רכב, אתר בנייה או מקום ציבורי; השלכת פסולת מעסק, רכב או בשטח פתוח; עבירות מינהליות.

137 עבירות אלימות בטיפול השיטור העירוני : איומים במרחב הציבורי, דקירה, הטרדה במרחב הציבורי, קטטה, תקיפה, התעללות בחסר ישע, לחצן מצוקה מעסק, הפרעה; אלימות כלפי בעלי חיים: התעללות בבעלי חיים, בע"ח משוטט, בע"ח מפריע, בע"ח במצוקה, בע"ח תוקף, בע"ח משתולל, בע"ח בנתיב תחבורה; שוד: חטיפת תיק או חפץ במרחב הציבורי; שוטר במצוקה: הכשלה, העלבה או תקיפה כלפי שוטר.

138 עבירות ביטחון בטיפול השיטור העירוני: אדם חשוד; אמל"ח – החזקת פיגיון, הפעלת חזיזים ונפצים ותפיסת אמל"ח.

139 עבירות חירום וסכנות לציבור בטיפול השיטור העירוני: חשש לחיי אדם – צעקות לעזרה; מטרד לציבור – אדם במצוקה, אדם משתולל, חסר בית, מטריד עוברי אורח, נרקומן, עישון במקום ציבורי, קבצנות, רוכלות ושיכרות; סכנות לציבור – חומרים מסוכנים, פגיעה בתשתיות;

שרפה – יער, חורש, כלי תחבורה, עסק, קוצים, שטח עירוני ושטח פתוח.

140 עבירות מין בטיפול השיטור העירוני: הטרדה מינית במרחב הציבורי ומעשה מגונה במרחב הציבורי.

141 עבירות סדר ציבורי בטיפול השיטור העירוני: תלייה או הסרה של שלטי תעמולה, תעמולה אסורה, הפגנה, משמרת מחאה, הפרת סדר, הפרת סדר בקלפי והתקהלות.

142 עבירות הנוגעות לפעילות משטרתית בטיפול השיטור העירוני: הפרת צו וסיוע לבעלי סמכות חוקית; פגעי טבע – פגעי מזג האוויר, צונאמי, רעידת אדמה ושיטפון.

143 עבירות רכוש בטיפול השיטור העירוני: גנבה – חפצים; נזק – השחתת פני מקרקעין, פגיעה בצומח, אורות דולקים ברכב, רכב נטוש, רכב פתוח, רכב שרוף.

144 עבירות תנועה בטיפול השיטור העירוני: הפרעה לתנועה, חסימת מעבר, נהג שיכור ורכב חונה באיסור.

145 משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני ,2020 עמ' .4 ההדגשה במקור.

146 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר .2024 ה תקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

הגדירו מקרים מיוחדים בהם יחידות השיטור העירוני מורשות לפעול מחוץ לסל המשימות

הייעודי שבטיפול השיטור העירוני: הפעלת הכוח מחוץ לתחומי הרשות המקומית או

למשימות שאינן בתחום עיסוקה של היחידה תעשה רק במצבי חירום ובמקרים חריגים (כפי

שהוגדרו בהחלטת הממשלה ובנוהל ההפעלה) ולאחר קבלת אישור מפכ"ל, 147 כמפורט

להלן:

1) במצבי חירום לאומיים, כגון: מלחמה, אירוע אסון המוני וכיוצא בזה ניתן יהיה להסיט את כוח השיטור הייעודי מהתחום המוניציפאלי או מתחום משימותיו;

2) במצבי קיצון מבצעיים, כגון אירוע טרור, ניתן יהיה להסיט את הכוח ממשימותיו

לשם מתן מענה מידי וראשוני בלבד.

עוד נקבע בהחלטת הממשלה ובנוהל ההפעלה, כי כל החלטה להפעיל את הכוח מחוץ לתחום

המוניציפאלי או להפעילו מחוץ למשימותיו, במקרים החריגים שהוצגו לעיל, תעשה באישור

המפכ"ל בלבד, ובהתאם לקריטריונים שיקבעו מראש ע"י השר לביטחון הפנים בתאום

עם ראש הממשלה ויוצגו לוועדת השרים.148 לדברי המשרד לבל"מ, החריגה מסל המשימות

נועדה לאפשר ליחידות השיטור העירוני והמועצתי לתת מענה ראשוני לאירוע מציל חיים

בלבד, עד להגעת כוחות אחרים.

149

עם זאת, בדיוני הוועדה עלה כי יש רשויות שמשתמשות ביחידת השיטור הייעודית גם למשימות

ביטחון שוטף ושב"ח.150 גם בתשובות שתי רשויות מקומיות לבקשת המידע למסמך הנוכחי עלו

טענות דומות לגבי משיכת יחידת השיטור הייעודית לטיפול באירועים כאלו.

151

כפי שנכתב גם במסמך קודם בנושא,152 רוב הרשויות המקומיות שהשיבו לפנייתנו בעבר,

העלו טענות על מערכת היחסים בינן לבין המשטרה בכל הנוגע להפעלת יחידות השיטור

העירוני . בין השאר נטען כי מכיוון ששני הגורמים האחראים להפעלת התוכנית משתייכים

למסגרות שונות – אזרחית ומשטרתית – לכל אחד מהם אינטרסים ומטרות משלו, והדבר

משפיע על פעילות יחידות השיטור העירוני, בשני אופנים: (1) תיעדוף המשימות שבהן

הן המשרד לבל"מ והן

רשויות מקומיות

שונות ציינו כי יש

לעיתים מחלוקות בין

ראש הרשות

המקומית למשטרה

לגבי אופן הפעלתן

של יחידות השיטור.

נראה, כי הדבר נובע

מהניהול הדו-ראשי

של התכנית

ומהתנגשות

אינטרסים בין

המשטרה לרשויות

המקומיות.

147 משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני ,2020 עמ' ,3 סעיף 1(ב); עמ' 33 נספח ה'.

148 החלטה 1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל – רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני ,2010 סעיפים ח(4)-ח(8); משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני ,2020 עמ' ,3 סעיף 1(ב); עמ' 33 נספח ה'.

149 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר .2024 התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 ראו גם: משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני ,2020 עמ' 33 נספח ה'.

150 הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, דיון בנושא עצימת עיניים של משרדי הממשלה במענה לחדירת שבחים - ישיבת מעקב, יום שלישי , 29 באוקטובר 2024 , כ"ז בתשרי תשפ"ה.

151 תשובת חדרה ועפולה.

152 ג'רי אלמו-קפיטל, נתונים על יישום תוכנית השיטור העירוני והמועצתי- עדכון, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 20 ביוני .2023 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

מטפלת יחידת האכיפה העירונית ברשות ו(2) הטיפול בעבירות שאינן בסל העבירות

הייעודי של השיטור העירוני.

פנינו לרשויות המשתתפות בתכנית וביקשנו לדעת האם היו סוגיות לגביהן היו חילוקי דעות ואי הסכמות בין הפיקוד המשטרתי המקומי לבין ראש הרשות המקומית באשר להפעלת כוח השיטור העירוני המשטרתי, וכיצד מיושבות מחלוקות כאלו. מהתשובה שהתקבלה מחדרה עלה כי בעיר היו חילוקי דעות בין קצין השיטור העירוני לבין הרשות המקומית, כאשר קצין השיטור העירוני משך את היחידה לפעילות משטרתית קלאסית, ולא היה שיתוף פעולה בין הרשות למשטרה בהפעלת היחידה. התערבות המשרד לביטחון פנים פתרה את הסוגיה ומנעה את פירוק השיטור העירוני שם. מעיריית עפולה נמסר כי היו מחלוקות בין הרשות למשטרה לגבי הפעלת היחידה בהכוונת תנועה ובטחון שוטף, אך המחלוקות נפתרו. לא נמסרו פרטים נוספים בעניין.

מהמשרד לבל"מ נמסר כי לעיתים יש מחלוקות בין ראש הרשות המקומית למשטרה לגבי אופן

הפעלת ופריסת יחידת האכיפה העירונית. כך למשל היה בשדות נגב ובבית שאן. לדברי המשרד,

מחלוקות אלו נפתרו באמצעות דיון משותף לכלל הנוגעים בדבר, בו הובהרו החוק ותפיסת

ההפעלה, לרבות מנגנוני ניהול סדורים למניעת הישנות מחלוקות מסוג זה בעתיד. עוד נמסר,

כי אחד הקשיים בהפעלת התכנית נוגע לאי הסכמות בין הרשות המקומית למשטרה לגבי

הפעלת כוח השיטור העירוני.

153

לפיכך, עולה כי יש לעיתים מתח בין המשטרה לרשות המקומית לגבי אופן הפעלת יחידת השיטור הייעודית ומשימותיה, אך יש מנגנונים לטיפול במחלוקות אלו, ברשות עצמה (למשל המועצה לאכיפה עירונית, וועדת המשנה העירונית לאכיפה), ובמשרד לבל"מ. מתשובת המשרד לא ברור האם מנגנוני יישוב המחלוקות הקיימים מספקים, והאם הם מצליחים ליצור שיתופי פעולה ולהתגבר על המכשולים שנקרים במהלך העבודה בין המשטרה לבין הרשות המקומית. זאת, בעיקר בהינתן מצוקת כח האדם במשטרה, והלחץ הקיים להיעזר ביחידות השיטור העירוניות למשימות שיטור קלאסיות.

8.1 טיפול יחידות האכיפה העירונית בפניות למוקד המשטרתי (100)

בנושאים שבאחריותה

במסגרת בקשת המידע שלנו למשרד לבל"מ ביקשנו לקבל נתונים על מספר הפניות שהתקבלו

במוקד 100 ובמוקדים העירוניים 106 בתחומי פעילותה של יחידת האכיפה העירונית, ומהן, את אלו שטופלו על ידי יחידת האכיפה העירונית בכל רשות המשתתפת בתכנית, בשש השנים 153 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר 2024 . התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

האחרונות. המשרד לא העביר את הנתונים המבוקשים. נציין כי נתוני הפניות למוקדים

העירוניים 106 אי נם מרוכזים על ידי משרד לבל"מ (גם במשרד הפנים נתונים אלו אינם

מרוכזים) והם קיימים ברשויות המקומיות בלבד. עוד נציין, כי לא בכל הרשויות יש מוקד עירוני.

המשרד לבל"מ כן מרכז את נתוני הפניות למוקד המשטרתי ,100 אך כאמור - לא העביר את

הנתונים המבוקשים. אי לכך, נציג להלן נתונים שהתקבלו מהמשרד לבל"מ לפני כשנה וחצי

והוצגו במסמך קודם בנושא, על פניות למוקד 100 בכל אחת מהרשויות המשתתפות בתכנית

בתחומי פעילותו של השיטור העירוני, ומהן, מספר הפניות שטופלו על ידי יחידת האכיפה

העירונית.

154

לפי נתוני המשרד על השנים 2021–,2022 בכל אחת משנים אלו התקבלו במוקדי המשטרה

ברשויות המשתתפות בתכנית השיטור העירוני כ-1.8 מיליון פניות בנושאים שבהם מטפלת

יחידת האכיפה העירונית (סל המשימות והעבירות שבאחריות היחידה); מהן, יחידות האכיפה

העירוניות/מועצתיות ברשויות אלו טיפלו בכ-547 אלף פניות בשנת 2021 (כ-%29), ובכ-523

אלף פניות בשנת 2022 (%30). כלומר, בשנים אלו יחידות האכיפה העירוניות טיפלו בממוצע

בכשליש מהפניות למוקדי המשטרה בנושאים שבטיפולן באותן רשויות. בטבלאות הבאות נציג

את הנתונים של כל רשות, בפילוח לפי מגזר. נציין כי מספר הפניות למוקד המשטרתי משתנה

בכל שנה, ולכן גידול בשיעור הפניות המטופלות על ידי היחידה אינו בהכרח מצביע על גידול במספר הפניות שבהן היא טיפלה, ולהיפך- גידול במספר הפניות בהן טיפלה היחידה אינו מצביע בהכרח על גידול בשיעור הפניות שבהן טיפלו. מסיבה זאת, יש לשים לב גם לסך הפניות שטופלו על ידי היחידה בכל שנה וגם לשיעורן בכלל הפניות.

מהנתונים המוצגים להלן ניתן ללמוד על היקף פעילות יחידות האכיפה העירוניות בתגובה

לאירועים משטרתיים שבתחומי אחריותן בכל רשות. נזכיר, כי יחידת אכיפה עירונית יכולה לענות לפניות למוקד המשטרתי רק כאשר הצוות כולל שוטר; כלומר – כאשר אין שוטר בצוות היחידה, אין באפשרותה לענות לפניות למוקד המשטרתי בנושאים שבתחום אחריותה. נציין כי המשרד לבל"מ משתמש בנתונים אלו כחלק ממדדי האפקטיביות של התכנית – ככל ששיעור הפניות שבתחומי אחריות היחידה שבהן היחידה מטפלת גדל, כך היא נחשבת אפקטיבית יותר (ראו להלן פרק 13 ). עם זאת, אין בנתונים אלו כדי ללמד על פעילות היחידה במענה לפניות למוקד העירוני, והם גם אינם כוללים את הפעילויות היזומות של היחידה.

בטבלה 8 שלהלן מוצגים נתוני הפניות למוקד 100 בנושאים שבאחריות יחידת האכיפה

העירונית, בכל אחת מהרשויות היהודיות שהשתתפו בתכנית נכון לשנת ,2022 ומהן, מספר

הפניות שטופלו על ידי יחידת האכיפה העירונית.

154 ג'רי אלמו-קפיטל, נתונים על יישום תוכנית השיטור העירוני והמועצתי- עדכון, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 20 ביוני .2023 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

טבלה :8 פניות למוקד 100 ברשויות יהודיות וחרדיות בנושאים שבאחריות יחידת האכיפה העירונית, ומספר הפניות שטופלו על ידי יחידת האכיפה עירונית בכל שנה בשנים 2021–2022 2021

שם הרשות

סך כול

הפניות

למוקד

בעיר

פניות

שטופל על

ידי שיטור

עירוני

אלעד

באר יעקב

גן יבנה

יהוד-מונסון

קריית ים

אור יהודה

גדרה

רעננה

יוקנעם עילית

קריית מוצקין

מבשרת ציון

נשר

כפר סבא

קריית אתא

קריית ביאליק

רחובות

כפר יונה

מגדל העמק

מודיעין מכבים רעות

יבנה

אור עקיבא

בת ים

ראש העין

יוקנעם

עפולה

קריית מלאכי

חולון

אופקים

פרדס חנה כרכור

דימונה

כרמיאל

ביתר עילית

נתיבות

בית שאן

שדרות

מעלה אדומים

ראשון לציון

אריאל

גבעתיים

קריית שמונה

8,114

7,882

5,791

7,641

11,609

10,367

6,481

16,894

4,730

13,058

6,639

7,352

22,974

21,032

15,297

33,683

4,691

5,770

14,349

12,596

5,118

26,748

14,509

444

17,287

8,801

29,306

9,330

10,860

12,661

9,976

6,840

14,330

4,532

10,227

8,956

78,219

5,087

14,329

6,461

5,844

5,532

4,036

5,323

7,982

6,845

4,295

11,184

3,024

8,182

4,053

4,456

13,401

12,210

8,908

19,585

2,697

3,257

8,091

6,772

2,606

13,100

7,085

213

8,266

4,238

13,901

4,310

4,984

5,547

4,429

2,970

5,972

1,857

4,232

3,132

27,564

1,583

4,448

1,858

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

2022

שיעור

הפניות

שטופל על

ידי השיטור

עירוני

%72

%70

%69

%66

%64

%63

%61

%58

%57

%56

%54

%51

%49

%48

%47

%46

%44

%43

%42

%41

%35

%31

%29

סך כול

הפניות

למוקד

בעיר

פניות

שטופל על

ידי שיטור

עירוני

9,548

7,746

5,235

7,764

11,249

11,087

6,107

14,333

4,843

12,992

6,142

7,945

22,052

20,592

15,243

31,345

4,989

5,219

13,966

12,422

5,547

37,442

14,294

465

16,013

9,004

42,111

9,654

10,117

12,088

9,347

6,731

16,249

4,453

10,314

8,994

75,870

5,365

13,079

6,154

7,021

5,932

3,792

5,025

7,164

7,680

4,584

8,906

3,183

8,170

3,837

3,326

13,504

11,325

8,518

19,959

2,731

2,944

8,431

7,397

3,244

9,471

8,212

242

7,490

3,826

13,541

4,344

5,361

5,440

4,204

3,579

6,074

1,995

4,173

3,441

26,810

1,609

4,157

2,165

שיעור

הפניות

שטופל על

ידי השיטור

עירוני

%74

%77

%72

%65

%64

%69

%75

%62

%66

%63

%62

%42

%61

%55

%56

%64

%55

%56

%60

%58

%25

%57

%52

%47

%42

%32

%45

%53

%45

%53

%37

%45

%40

%38

%35

%30

%32

%35

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

2021

סך כול

הפניות

למוקד

בעיר

פניות

שטופל על

ידי שיטור

עירוני

בני ברק

טירת הכרמל

צפת

רמת גן

פתח תקווה

הרצליה

חדרה

קריית גת

טבריה

נתניה

אשקלון

באר שבע

אשדוד

אילת

ערד

בית שמש

45,621

9,197

12,205

51,776

77,128

27,197

30,906

17,147

22,917

70,217

57,412

102,603

55,403

35,130

7,113

20,112

12,943

2,589

3,381

14,290

20,359

6,600

6,979

3,715

4,889

14,736

10,761

17,952

9,535

5,169

1,083

411

סך הכול

1,173,055

403,364

שם הרשות

2022

שיעור

הפניות

שטופל על

ידי השיטור

עירוני

%28

%26

%24

%23

%22

%21

%19

%17

%15

סך כול

הפניות

למוקד

בעיר

פניות

שטופל על

ידי שיטור

עירוני

47,896

9,373

12,421

49,262

76,805

26,149

31,210

18,366

20,119

71,991

50,999

99,158

58,884

33,882

6,367

19,815

13,456

2,768

3,085

12,464

21,325

5,757

7,226

4,096

4,334

14,196

9,786

12,030

8,757

4,170

2,008

4,914

%34

1,176,807

393,179

שיעור

הפניות

שטופל על

ידי השיטור

עירוני

%28

%30

%25

%28

%22

%23

%22

%20

%19

%12

%15

%12

%32

%25

%33

מנתוני הטבלה עולה כי מתוך כ-1.2 מיליון פניות למוקד המשטרתי 100 בנושאים שבתחומי

האחריות של השיטור העירוני ברשויות היהודיות המשתתפות בתכנית השיטור העירוני,

בממוצע כשליש טופלו על ידי יחידות האכיפה העירוניות. עם זאת, יש שונות רבה בין

הרשויות: שיעור הפניות שטופלו על ידי השיטור העירוני נע בין %12 ל-%.77 הבדלים אלו

עשויים להצביע על הבדלים באופן הפעלת יחידת האכיפה העירונית, סדרי עדיפויות

מקומיים בהפעלת היחידה, ומדיניות מקומית לגבי היחידה. בד בבד, הבדלים אלו עשויים

לשקף פערים בנוכחות שוטרים בצוותי היחידה, שכן כאמור - רק בנוכחות שוטר בצוות ניתן

מענה לפניות למוקד המשטרתי.

נוסף על כך, בחלק מהרשויות ניתן לראות מגמות שינוי בין השנים המוצגות. כך למשל, בבת ים ירד מספר הפניות שטופלו על ידי היחידה בכ-%25 בין השנים המוצגות. לעומת זאת בביתר עילית חלה עליה של כ-%20 במספר הפניות בהן טיפלה היחידה. נציין כי יחידת האכיפה העירונית בבית שמש הוקמה בסוף 2021 ולכן שיעור הפניות שטופלו על ידה בשנה זו נמוך במיוחד.

טבלה :9 פניות למוקד 100 ברשויות מעורבות בנושאים שבאחריות יחידת האכיפה העירונית, ומספר הפניות שטופלו על ידי יחידת האכיפה עירונית בכל שנה בשנים 2021–2022

שם הרשות

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

סך כול

הפניות

2021

פניות

שטופל על

שיעור

הפניות

סך כול

הפניות

2022

פניות

שטופל על

שיעור

הפניות

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

לוד

מעלות תרשיחא

רמלה

עכו

נוף הגליל

תל אביב-יפו

ירושלים

סך הכול

למוקד

בעיר

ידי שיטור

עירוני

28,956

3,855

26,575

17,225

11,614

255,995

245,740

589,960

15,301

1,917

10,774

5,457

3,623

45,431

36,673

119,176

שטופל על

ידי השיטור

עירוני

%53

%50

%41

%32

%31

%18

%15

%20

למוקד

בעיר

ידי שיטור

עירוני

28,205

3,480

25,053

17,301

10,461

236,292

222,553

543,345

14,745

1,428

12,952

5,901

3,794

36,138

30,081

105,039

שטופל על

ידי השיטור

עירוני

%52

%41

%52

%34

%36

%15

%14

%19

מנתוני הטבלה עולה כי ברשויות מקומיות מעורבות, יחידות האכיפה העירוניות טיפלו בממוצע בכ-%20 מהפניות למוקד המשטרתי בנושאים שבתחומי האחריות של השיטור העירוני, ובשתי הערים הגדולות במדינה – ירושלים ותל אביב-יפו - שיעור הפניות שטופלו על ידי היחידה נמוך עוד יותר. נציין כי אלו הערים הגדולות במדינה מבחינת מספר התושבים.

טבלה :10 פניות למוקד 100 ברשויות ערביות דרוזיות וצ'רקסיות בנושאים שבאחריות יחידת האכיפה העירונית, ומספר הפניות שטופלו על ידי יחידת האכיפה עירונית בכל שנה בשנים 2021–2022 2021 שם הרשות

סך כול

הפניות

למוקד

בעיר

פניות

שטופל על

ידי שיטור

עירוני

דלית אל -כרמל

ערבה

קלנסווה

תל שבע

טייבה

אום אל פחם

באקה אל גרביה

שפרעם

רהט

טמרה

נצרת

אום אל פחם

טירה

סך הכול

2,076

2,795

3,682

3,587

6,284

6,726

5,399

6,657

9,114

4,344

11,766

102,603

5,393

67,823

1,492

1,756

2,163

1,933

3,143

2,798

1,879

2,273

2,973

1,160

2,837

17,952

410

24,817

2022

שיעור

הפניות

שטופל על

ידי השיטור

עירוני

%72

%63

%59

%54

%50

%42

%35

%34

%33

%27

%24

%17

%37

סך כול

הפניות

למוקד

בעיר

פניות שטופל

על ידי שיטור

עירוני

3,021

3,032

3,473

2,094

5,545

6,537

3,844

4,870

8,367

3,800

10,632

99,158

5,312

60,527

2,603

2,193

2,310

753

2,540

2,886

1,416

1,748

2,852

1,097

2,435

12,030

2,047

24,880

שיעור

הפניות

שטופל על

ידי השיטור

עירוני

%86

%72

%67

%36

%46

%44

%37

%36

%34

%29

%23

%12

%39

%41

כפי שניתן לראות בטבלה ,10 ברשויות ערביות, דרוזיות וצ'רקסיות שיעור הפניות למוקד

המשטרתי בהן טיפלה יחידת האכיפה העירונית הוא %25%-23 בממוצע בתקופה זו. גם בין

רשויות אלו יש שונות רבה בשיעור הפניות שטופלו על ידי היחידה – בין %8 ל-%.72 נציין כי יחידת האכיפה העירונית בטירה הוקמה בשנת ,2021 דבר המסביר את השיעור הנמוך של פניות בהן טיפלה היחידה בשנה זו.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

כאמור, אין בידינו נתונים על סוגי העבירות שהוגדרו במיקוד של כל יחידה, ואין בידינו

מידע לגבי טיפול היחידות בפניות למוקד העירוני, ולגבי פעולות אכיפה יזומות של היחידות השונות.

8.2 חריגה מסל העבירות הייעודי של השיטור העירוני

כאמור, לפי החלטת ממשלה ,1848 וכפי שעוגן בנוהל ההפעלה ובתפיסת ההפעלה של השיטור

העירוני, יחידות האכיפה העירוניות יפעלו על פי סל משימות שהוגדר עבורן.155 לצד זאת נקבע, כי במצבי חירום אפשר להסיט את השיטור העירוני מייעודו לפעולות מצילות חיים, לרוב רק באישור מפכ"ל.156 לפיכך, המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל התירו חריגה של עד %5 מסך הפעילות השנתית של השיטור העירוני לפעילות שאינה בתחום עיסוקו. לפי המשרד לביטחון לאומי, סמוך למבצע שומר חומות הועלה שיעור החריגה המותר ל-%10 בכל הרשויות המקומיות שבהן התוכנית מופעלת.

157

ניתן להסיט את

יחידות השיטור

העירוני לביצוע

פעולות מחוץ לסל

העבירות, עד לשיעור

של %10 מסך

העבירות המטופלות

בכל רשות

במסגרת בקשת המידע ששלחנו למשרד לביטחון לאומי, ביקשנו גם לקבל נתונים עדכניים על

חריגת יחידות האכיפה העירוניות מסל המשימות והעבירות שבאחריותן. עד למועד הגשת

המסמך, לא קיבלנו נתונים אלה. זאת, על אף שבשנת 2023 הועברו לנו נתונים מסוג זה, ועל כן נראה כי קיימת אפשרות טכנית להפיקם. על כן, נציג להלן את הנתונים שהוצגו במסמך קודם בנושא.

158

לפי נתוני המשרד לביטחון לאומי, בשנים 2021-2017 מספר האירועים שטופלו על ידי יחידות

השיטור העירוני עלה, והגיע לשיא בשנת 2021 – כ-665,000 אירועים – ככל הנראה בשל מבצע

שומר חומות. אשר לטיפול במשימות שאינן כלולות בסל העבירות הייעודי של השיטור העירוני, להלן יוצגו בטבלה 11 כל האירועים שטופלו על ידי השיטור העירוני, ובהם האירועים שנגעו לעבירות שמחוץ לסל העבירות הייעודי של השיטור העירוני.

155 סעיף ח(6) להחלטה 1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני – רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני 2010; משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני ,2020 עמ' ,6 נספח ה' עמ' 33; המשרד לביטחון פנים, מנהלת מערכי אכיפה עירוניים, מערכי אכיפה עירוניים – תפיסת ההפעלה, דצמבר .2020 156 שם.

157 ג'רי אלמו-קפיטל, נתונים על יישום תוכנית השיטור העירוני והמועצתי- עדכון, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 20 ביוני ,2023 עמ' .27 158 שם, עמ' .28

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

טבלה :11 כלל האירועים שטופלו על ידי השיטור העירוני, מהם, מספר האירועים מחוץ לסל

העבירות הייעודי שבטיפול השיטור העירוני ושיעורם, 2022-2017

כלל אירועי

159

אירועים

שיעור

מחוץ לסל

חריגה

2017

285,798

16,608

2018

344,314

14,620

%4.20

2019

354,685

13,557

%3.80

2020

464,209

11,950

%2.60

2021

665,033

17,595

%2.60

2022

559,233

10,498

סך הכל

2,673,272

84,828

שנה

השיטור

העירוני

מנתוני הטבלה עולה כי בשנים 2022-2017 שיעור החריגה מסל העבירות הייעודי שבטיפול

השיטור העירוני היה %2–%.6 כלומר, בעוד שבשנת 2017 הייתה חריגה משיעור החריגה

המותר מסל העבירות (%5 באותה העת), ביתר השנים החריגה לא עלתה על המותר.

בטבלה 11 הוצגו נתונים על שיעור החריגה בכל יחידות השיטור ברמה ארצית, אולם שיעור

החריגה המותרת (%10) הוא ברמת הרשות. בחינת נתוני החריגה מסל העבירות הייעודי

שבטיפול השיטור העירוני לפי רשות מקומיות מלמדת כי בשמונה רשויות מקומיות הייתה חריגה מסל העבירות הייעודי שבטיפול השיטור העירוני בשיעור גבוה מהמותר באחת מהשנים 2021– .2022 יוזכר כי בשנת ,2021 סמוך למבצע "שומר חומות", המשרד לביטחון פנים העלה את שיעור החריגה ל-%.10 טבלה :12 רשויות מקומיות שבהן הייתה חריגה מסל העבירות הייעודי, מעבר לשיעור המותר (%10), 2022-2021

160

שנה

שם רשות

סך

משימות

2021

קריית ים

יבנה

נשר

נתיבות

קריית מוצקין

ראש העין

8,674

9,697

5,798

11,322

6,312

4,319

משימות

מחוץ

לסל

1,040

1,826

739

1,555

1,333

824

שיעור

חריגה

%12

%19

%13

%14

%21

%19

159ג'רי אלמו-קפיטל, נתונים על יישום תוכנית השיטור העירוני והמועצתי- עדכון, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 20 ביוני ,2023 עמ' .29 160 עדן ששון, רכזת לשכה בכירה בלשכת השר לביטחון לאומי, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 6 ביוני .2023 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

שנה

שם רשות

סך

משימות

2022

כפר יאסיף

ג'לג'וליה

591

1,161

משימות

מחוץ

לסל

304

407

שיעור

חריגה

%51

%35

לפי נתוני הטבלה, בשנת 2021 - בשש רשויות מקומיות בהן התכנית פועלת, הייתה חריגה

משיעור החריגה המותר לטיפול בעבירות שאינן בסל העבירות הייעודי שבטיפול השיטור

העירוני (יותר מ-%10). מהן, בשלוש רשויות החריגה הייתה כפליים מהמותר (כ-%20). נציין כי לא נרשמה בשנת 2021 זו חריגה כזו ברשויות המעורבות, למרות אירועי "שומר חומות";

למעשה, שיעור החריגה ברשויות המעורבות בשנת 2021 היה %5 או פחות. בשנת 2022 הייתה

חריגה ניכרת מהשיעור המותר בשתי רשויות: כפר יאסיף (חריגה גדולה פי חמישה מהשיעור

המותר) וג'לג'וליה (חריגה גדולה פי שלושה וחצי מהשיעור המותר).

בתשובותיהן לפנייתנו לקראת כתיבת המסמך קודם טענו חלק מהרשויות המקומיות שבהן

הייתה חריגה מהסל הייעודי מעבר לשיעור המותר, כי החריגה נובעת ממחסור בכוח אדם

במשטרה. לפי רשויות אלו, יחידות השיטור העירוני מסופחות לעיתים למשטרה לצורך

חלק מהרשויות

המקומיות שבהן

הייתה חריגה מהסל

הייעודי מעבר לשיעור

המותר, טענו כי

החריגה נובעת

ממחסור בכוח אדם

במשטרה, שמביא

להסטת יחידות

השיטור העירוני

לצורך מילוי תפקידי

השגרה של מפלגי

סיור.

מילוי תפקידי השגרה של מפלגי סיור, בעיקר כאשר פעילות מפלגי הסיור נדרשת לצורך

אבטחה של אירועים גדולים (לדוגמה בחודש הגאווה השיטור העירוני מתגבר את תחנות

המשטרה בזמן ששוטרי הסיור מאבטחים את אירועי מצעד הגאווה). נוסף על כך, לפי

הרשויות האלה, תחנות המשטרה "מושכות" את יחידות השיטור העירוני לביצוע משימות

מחוץ לסל באמצעות שליחתן לטפל באירועים שאינם בסל עד להגעת שוטרי סיור לזירת

האירוע. בכפר יאסיף נטען שהחריגה מהשיעור המותר נבעה בעיקר מכך שהיחידה היתה

חדשה, והצוותים הפועלים בה לא הכירו די הצורך את סל המשימות הייעודי.

161

בתשובות של שתי רשויות לבקשת המידע ששלחנו לצורך כתיבת המסמך הנוכחי צוין כי

המשטרה "מושכת" את פעילות יחידת השיטור הייעודית למשימות משטרתיות קלאסיות, על

חשבון משימות השיטור העירוני. כך למשל, מעיריית חדרה נמסר כי בעבר היו חילוקי דעות בין קצין השיטור לרשות, בכך שהקצין משך לצד המשטרה ולא היה שת"פ בין הרשות למשטרה; לפי התשובה, מחלוקת זאת כמעט הביאה לפירוק השיטור העירוני בעיר, אולם בהתערבות המשרד לביטחון פנים נפתרה הסוגיה. מעיריית עפולה נמסר, כי בעבר היו מחלוקות מול המשטרה שמשכה את יחידת השיטור הייעודית למשימות הכוונות תנועה וביטחון שוטף, על פני ביצוע משימות שיטור עירוני.

כאמור, לא קיבלנו מהמשרד לביטחון לאומי מידע עדכני בעניין חריגה של יחידות האכיפה

העירוניות מסל העבירות. עם זאת, בדיון של הוועדה לביטחון בנושא הטיפול הממשלתי בשוהים 161 טענות אלו נשמעו מהרשויות ראש העין וכפר יאסיף, בתשובתם לבקשת המידע למסמך קודם בנושא.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

בלתי חוקיים (שב"חים) עלה כי לפחות בחלק מהרשויות נעשה שימוש ביחידת האכיפה העירונית

כדי להתמודד עם תופעת השב"חים, וכן למשימות ביטחון שוטף.162 גם מתשובת עיריית עפולה

לבקשת המידע למסמך זה עלה כי קרה בעבר שהמשטרה משכה את יחידת השיטור הייעודית

לטיפול בביטחון שוטף, על חשבון משימות שיטור עירוני. זאת, למרות שבנוהל ההפעלה נקבע

במפורש ובהדגשה כי "כוח השיטור העירוני לא יעסוק במשימות בטחון שוטף, במניעת פח"ע

ופעילות שב"ח" (ההדגשה במקור).

163

.9 סמכויות הפקחים המסייעים

פקח עירוני ברשות מקומית העומד בתבחינים שנקבעו בחוק ועבר את ההכשרה הנדרשת לפי

חוק מוסמך לאכוף חוקי עזר עירוניים, ככל שישנם חוקים כאלו ברשות המקומית. לעומת זאת,

פקח ביחידת האכיפה הייעודית, המסייע למשטרת ישראל במניעת אלימות במרחב הציבורי,

שעמד בתבחינים שנקבעו בחוק והוסמך על ידי השר לביטחון לאומי ובאישור שר הפנים, מקבל

סמכויות אכיפה ייחודיות נוספות כדי שיוכל לעמוד במשימתו לעניין אכיפת עבירות אלימות

במרחב הציבורי, כמפורט להלן. החלטת הממשלה 1848 קובעת כי בנוסף לסמכויות המוקנות

לפקחים עירוניים על פי חוק, יוענקו לפקחי כוח הפיקוח העירוני הייעודי, שיהיו עובדי הרשות המקומית, סמכויות ייחודיות נוספות בכל הקשור למניעת אלימות.164 סמכויות אלו עוגנו בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-,2011 ופורטו - לצד אופי ההכשרה הנדרש לתפקיד - בנוהל ההפעלה של השיטור העירוני. החוק קובע כי פקח מסייע יפעיל את סמכויותיו הנוספות לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות בלבד, בעת מילוי תפקידו, ומונה את התנאים להפעלת סמכויות אלו:

165

.1 הוא פועל בנוכחות שוטר או בהתאם להנחיות מפקד תחנת המשטרה שבשטח

אחריותה הוא פועל או מי מטעמו, כפי שיינתנו מעת לעת;

166

.2 הוא לבוש מדי פקח מסייע, ובלבד שאינם נחזים להיות מדי משטרה ושונים ממדי פקח

עירוני ברשות המקומית, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

.3 יש בידו תעודת פקח מסייע שאותה יציג לפי דרישה;

.4 הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית ובמקומות שמפקד המחוז במשטרת

ישראל קבע שיש חשש שיתבצע בהם מעשה אלימות, לפי סעיף 15 לחוק. מקומות

פקח ביחידת האכיפה

הייעודית, שהוסמך

לסייע למשטרת

ישראל במניעת

אלימות במרחב

הציבורי, מקבל

סמכויות אכיפה

ייחודיות כדי שיוכל

לעמוד במשימתו

לעניין אכיפת עבירות

אלימות במרחב

הציבורי.

לפקח מסייע יש

סמכויות ייחודיות

לדרוש הזדהות,

לערוך חיפוש על

אדם, לתפוס חפץ,

לעכב ולהשתמש

בכח.

השימוש בסמכויות

הייחודיות של הפקח

המסייע מותנה

בקיומו של אירוע

אלימות, ובמיקום

אירוע האלימות.

162 למשל, בעיריית תל אביב-יפו. ראו: הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, דיון בנושא עצימת עיניים של משרדי הממשלה במענה לחדירת שבחים - ישיבת מעקב, יום שלישי, 29 באוקטובר 2024 , כ"ז בתשרי תשפ"ה, בשעה .12:00 163 משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני ,2020 עמ' ,6 סעיף 6(ז).

164 החלטת ממשלה ,1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל- רפורמה בתחום הביטחון האישי, 24 ביוני ,2010 סעיף י(3).

165 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-,2011 סעיף .11 166 נוהל ההפעלה קובע כי פקח מסייע יורשה להפעיל סמכויות ללא נוכחות שוטר רק לאחר תקופת חניכה בשטח והמלצה של מפקד היחידה.

ראו: משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני ,2020 עמ' .12

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

אלו מנויים בתוספת השנייה לחוק, ובהם בלבד רשאי פקח מסייע להפעיל את

סמכויותיו.

167

לפי החוק, לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, רשאי פקח מסייע להפעיל את

הסמכויות המפורטות להלן. נציין כי הפעלת סמכויות אלו מותרת רק במקומות שנקבע בחוק

שיש בהם חשש לביצוע מעשי אלימות,168 אם ביצע אדם מעשה אלימות בפני הפקח המסייע או

בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני הפקח המסייע או אם נוכח הפקח המסייע כי

בשל איום או מעשה של אדם בפניו או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני הפקח

המסייע, הוא עומד לבצע מעשה אלימות:

169

.1 דרישת הזדהות: לדרוש מאותו אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות

או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

.2 חיפוש: לערוך חיפוש על גופו של האדם אם יש לו חשד סביר שהאדם נושא עמו שלא

כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק;

.3 שימוש בכח: אם סירב אדם לחיפוש, והיה חשד סביר שהוא נושא שלא כדין נשק או

עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, רשאי פקח מסייע לערוך את החיפוש, על אף

הסירוב, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך.

170

.4 תפיסת חפץ: אם התגלה אגב החיפוש חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור, רשאי פקח

מסייע לתפוס אותו ולהעבירו בהקדם האפשרי למשטרת ישראל.

171

.5 עיכוב: לעכב את האדם עד לבואו של שוטר; על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות

סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-,1996

בשינויים המחויבים, וכן סעיף 44 לפקודת החיפוש; פקח מסייע המבצע עיכוב לפי

פסקה זו, רשאי להשתמש בכוח סביר, אם סירב האדם להיעתר לבקשת העיכוב, ויש

חשש שיימלא או שזהותו אינה ידועה.

כאמור, השימוש בסמכויות הנוספות של הפקח המסייע מותנה במקום הפעילות. סוג

המקומות בהם יותר לפקח מסייע להפעיל סמכויותיו נקבעו בחוק, ומפקד המחוז במשטרה

מגדיר מקומות ספציפיים בתחומי הרשות המועדים לאלימות שבהם יכולים הפקחים

המסייעים להפעיל את סמכותם:

167 סעיף 15 קובע כי " מפקד מחוז במשטרת ישראל יקבע מקומות מסוימים, שהם מסוג המקומות המנויים בתוספת השנייה או חלק ממקומות כאמור, שיש חשש שיתבצע בהם מעשה אלימות, ופקח מסייע יהיה רשא י להפעיל בהם בלבד את סמכויותיו לפי פרק זה."

168 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-,2011 תוספת שנייה.

169 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-,2011 סעיף 13(א).

170 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-,2011 סעיף 14(א)(4).

171 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-,2011 סעיף 14(א)(3).

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

.1 מקומות שנקבעו בתוספת השנייה לחוק: גנים ציבוריים; אזורי מסחר; חופי רחצה;

חניונים; מקומות שבהם מתקיימים אירועים תחת כיפת השמים; אזורי בילוי; מרחב

חקלאי – שטח שבו מתבצעות פעולות של עיבוד קרקע, או של ניהול משק חי או צומח.

172

.2 מפקד מחוז במשטרה יקבע כי פקח מסייע יהיה רשאי להפעיל סמכויותיו במקום מסוים

שבתוספת השנייה לחוק או חלק ממנו, בלבד שמקום זה אושר על ידו כמקום מועד

לאלימות.

173

נזכיר כי אכיפת חוקי עזר עירוניים על ידי פקחים עירוניים "רגילים", כמו גם על ידי פקחים מסייעים, תלויה באישור חוקי העזר העירוניים בהתאם לנהלים.174 במסגרת מסמך זה לא ריכזנו מידע לגבי חקיקת חוקי עזר ומצב אישורם ברשויות המקומיות המשתתפות בתכנית, אך אפשר לומר שלא בכל הרשויות יש חוקי עזר עירוניים עדכניים מאושרים.

החוק קובע חובת דיווח חצי-שנתי, הכולל בין היתר דיווח על שימוש בסמכויות הייחודיות

של פקח מסייע שלא בנוכחות שוטר. להלן מוצגים נתונים אלו על השנים האחרונות.

9.1 נתונים על שימוש בסמכויות הנוספות של הפקחים המסייעים

לפי נתוני המשרד לביטחון לאומי, שהועברו בדיווח לפי חוק לוועדה לביטחון לאומי של

הכנסת,175 בשנים 2021–2023 היו 244 מקרים של שימוש בסמכויות הייחודיות של הפקחים

המסייעים, בכל הרשויות שבהן התכנית פועלת. בטבלה שלהלן מוצגים הנתונים לפי שנה ולפי

סוג הסמכות שהופעלה. נציין כי בדיווחים קודמים לוועדה באותו נושא נפלה טעות, והדיווח

האחרון מציג נתונים מתוקנים; לכן נתונים אלו נמוכים יותר מהנתונים שהוצגו על השנים

2021-2022 במסמך קודם.

טבלה :13 שימוש בסמכויות הייחודיות של הפקחים המסייעים לפי סוג הסמכות שהופעל ושנה, 2021–2023 שנה

דרישת

עיכוב

הזדהות

שימוש

חיפוש

בכח

תפיסת

סך הכל

חפץ

2021

151

179

2022

2023

סך הכל

179

244

172 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-,2011 תוספת שניה.

173 משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני ,2020 עמ' ,13 ונספח י"ב, עמ' .47 174 משרד הפנים, נוהל אישור ופרסום חוקי עזר, יולי .2021 ראו גם: ד"ר מיכל לרר, תהליך אישור חוקי עזר – עיכובים וחסמים, מרכזה מחקר והמידע של הכנסת, 28 בספטמבר .2023 175 משטרת ישראל, אגף המבצעים, הפעלת סמכויות פקחים, 14 בדצמבר 2023 . מכתב דיווח לפי חוק לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

כפי שניתן לראות בטבלה, מספר המקרים בהם נעשה שימוש בסמכויות הייחודיות של

הפקחים המסייעים ירד במידה רבה – בשנת 2022 היקף השימוש בסמכויות אלו ירד

בכ-%73 ביחס לשנת ,2021 ובשנת 2023 ירד בכ-%67 נוספים. רוב הסמכויות שהופעלו הן

דרישה להזדהות (%73 ממקרי הפעלת הסמכויות הייחודיות בתקופה זו); בכ-%16 ממקרי

הפעלת הסמכויות הייחודיות היה שימוש בסמכות עיכוב.

מנתונים אלו עולה כי השימוש בסמכויות הנוספות של הפקחים המסייעים, שמטרתן לסייע

למשטרה לטיפול באירועי אלימות, מצומצם. לדברי המשרד לביטחון לאומי, על-פי רוב

הפקח המסייע אינו מממש את סמכויותיו ומסתייע בשוטר הפועל לצדו, ולראיה, מספר

המקרים המדווחים בהפעלת הסמכויות האלו נמוכה מאוד. המשרד ציין כי החקיקה הנוכחית

מגבילה את הפעלת סמכותו של הפקח המסייע למקרים בהם ארע מקרה האלימות, או לחילופין

נשקף איום שמדווח מגורם אחר. במקרים אלו, בהם אפשרות הפעלת הסמכות מלכתחילה

לפי נתוני המשרד

לבל"מ, בשנים

2021–2023 היו 244

מקרים של שימוש

בסמכויות הייחודיות

של הפקחים

המסייעים, בכל

הרשויות שבהן

התכנית פועלת.

בשנים האחרונות ירד

במידה רבה השימוש

של הפקחים

בסמכויות אלה.

מוגבלת, גם שכיחות הפעלת הסמכויות הקיימות נמוכה.176 בפרק הבא נציג את סוגיית הרחבת

סמכויות הפקחים המסייעים.

9.2 סוגיית הרחבת הסמכויות הנוספות של הפקחים המסייעים

במהלך דיוני הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בנושא השיטור העירוני ובסיורי הוועדה, שב

ועלה נושא הסמכויות הנוספות של הפקחים המסייעים. בעוד חלק מהרשויות מעוניינות להרחיב

את סמכויותיהם של הפקחים המסייעים, כדי שיוכלו לטפל בעבירות ומפגעים נוספים (למשל,

שפיכת אלכוהול, ועיכוב חשוד ללא נוכחות שוטר), רשויות אחרות אינן מעוניינות בהרחבת

הסמכויות האלו, בטענה שהסמכויות הקיימות מספיקות. 177 טענה נוספת שנשמעה נגד הרחבת

הסמכויות גורסת שהפקחים המסייעים אינם תחליף לשוטרים, וכי גם אם יינתנו להם סמכויות

כאלו, השימוש בהן יהיה מוגבל ובעייתי בשל היעדר הרתעה של הפקחים (לעומת שימוש

בסמכויות אלו על ידי שוטר).

178

11 מבין 15 רשויות מקומיות שהשיבו לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציינו בתשובתן

לבקשת המידע כי סמכויות הפקחים כפי שהן כיום אינן מספיקות, ומגבילות מדי.179 חלקן ציינו שיש לאפשר לפקחים מסייעים להפעיל את סמכותם גם ללא נוכחות שוטר; חלקן ביקשו סמכויות נוספות בתחומים שונים, ובהם, ביצוע צווי בית משפט בתחומים שבסל העבירות, שפיכת אלכוהול, מתן דוחות לאופנועים, דוחות למפגעי רעש ממכוניות, כניסה לשטח פרטי באירוע 176 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר 2024 . התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 177 הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, דיון בנושא סטאטוס השיטור העירוני בישראל, יום שני , 18 בנובמבר 2024 , י"ז בחשוון תשפ"ה.

178 ראו: סיור הוועדה לביטחון לאומי בעיריית ירושלים, דיון הוועדה לביטחון לאומי בנושא שיטור עירוני, 29 באוקטובר ,2024 18 בנובמבר .2024 179 אילת, דליית אל כרמל, חדרה, נתניה, ראשון לציון, תל אביב, באר שבע, קלנסווה, קריית ביאליק, רמת גן, עפולה.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

מציל חיים, חציה באדום, חיפוש ברכב. חלק מהרשויות ביקשו שתינתן לפקח המסייע סמכות או

אפשרות להשתמש בטאבלט המשטרתי, כדי לראות בו אירועים משטרתיים ולהגיב.

מנגד, שלוש רשויות מקומיות (שתיים מהן רשויות ערביות) ציינו כי הסמכויות המוקנות כיום לפקחים המסייעים מספיקות לצרכיהן.180 בסיור הוועדה בעיריית ירושלים טען מנהל יחידת האכיפה העירונית כי סמכויות הפקחים המסייעים מספיקות ואין להרחיב אותן. הטעם לכך, לשיטתו, הוא שהפקחים אינם שוטרים, אין להם את יכולת ההרתעה שיש לשוטרים, ולכן שימוש בסמכויות שיטור עצמאיות עשוי להביא אותם למצבים מסוכנים.

181

מהמשרד לביטחון לאומי נמסר כי במסגרת עבודת המטה שנעשתה לקראת הוראת

הקבע, ובשל הצורך בהרחבת הסמכויות לפקחים המסייעים העולה גם מצד הרשויות

המקומיות והשלטון המקומי, נושא זה נבחן בקפידה במטרה להתאים את הסמכויות

הנוספות של הפקח המסייע לצרכים הנדרשים בעת הנוכחית.

סוגיית הסמכויות המוקנות לפקחים קשורה להגדרת התפקיד שלהם לעומת תפקידם של

שוטרים. הרחבת סמכויות הפקחים המסייעים, ובפרט הסמכתם להפעיל את סמכויותיהם

הייחודיות לבדם ללא נוכחות שוטר, עשויה למעשה לשנות את תפקידם מפיקוח עירוני

למעין כוח שיטור. נזכיר, כי תפקיד הפקחים המסייעים הוא לסייע לשוטר לטפל במקרי אלימות, אך לא הייתה כוונה מראש כי הפקחים המסייעים יעשו זאת בעצמם או במקום שוטרים, גם במצב בו יש מחסור בשוטרי סיור.

מהמשרד לבל"מ

נמסר כי במסגרת

עבודת המטה

שנעשתה לקראת

חקיקת הוראת

הקבע, ובשל הצורך

בהרחבת סמכויות

הפקחים המסייעים

העולה גם מצד

הרשויות המקומיות,

המשרד פועל

להתאים את

הסמכויות הנוספות

של הפקח המסייע

לצרכים הנדרשים

בעת הנוכחית.

סוגיה נוספת בהקשר להיקף הסמכויות והשימוש בהן, נוגעת להכשרת הפקחים המסייעים

לשימוש בסמכויות אלו, ומידת ההלימה בין ההכשרה לבין התפקיד ולשימוש בסמכויות הנוספות

בפועל. ככל שסמכויות הפקחים המסייעים גדלות, נדרשת התאמה של ההכשרה שהם עוברים

לתפקידם, וכן לאופן הפיקוח והבקרה על פעילותם. בפרק הבא נציג את נושא ההכשרה.

.10

הכשרת פקחים מסייעים ושוטרים ביחידת האכיפה העירונית

כאמור, יחידות השיטור העירוני מורכבות מכוח שיטור ייעודי ומכוח פיקוח ייעודי שהוסמך לסייע למשטרת ישראל באירועי אלימות ושניתנו לפקחים המשרתים בו סמכויות נוספות לשם כך. תנאי הקבלה של כל אחד מהגורמים וההכשרות שעליהם לעבור במסגרת התפקיד, בנפרד וביחד, נקבעו בחוק ופור טו בנוהל ההפעלה. נציין כי נוהל ההפעלה מציג בפירוט את תכניות ההכשרה, תכני הלימודים, ולוח הזמנים של קורסי ההכשרה.

כח פיקוח ייעודי – פקחים מסייעים

180 רהט, אום אל פחם, מועצה אזורית בני שמעון.

181 הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, סיור בעיר ירושלים, יום ראשון, 3 בנובמבר ,2024 ב' בחשוון תשפ"ה.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

לפי החלטת הממשלה ונוהל ההפעלה, פקח מסייע הוא פקח עירוני שעבר הכשרה ייעודית של

חמישה ימים ובסיומה קיבל סמכויות נוספות כדי לסייע למשטרה בטיפול באירועי אלימות (כפי שפורט בפרק שעבר). דרישות התפקיד לפקח מסייע הן, בין היתר, סיום 12 שנות לימוד; בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי ירייה, ככל שיוחלט על ידי משטרת ישראל שעליו לשאת נשק; רישיון נהיגה; קבלת אישור ביטחוני מהמשטרה על היעדר עבר פלילי ומסוכנות לביטחון הציבור; מעבר בהצלחה של קורס הכשרה לפקחים עירוניים וקורס פקחים מסייעים באחד מבתי ספר להכשרת פקחים מסייעים שאושרו על ידי חטיבת האבטחה של משטרת ישראל.182 פקחים מסייעים שעברו הכשרה זו בהצלחה רשאים להפעיל את הסמכויות הנוספות הייחודיות שהוקנו להם בחוק (כפי שפירטנו בפרק שעבר), שהן בעיקרן סמכויות שיטור: היתר לבקש הזדהות, לערוך חיפוש ולעכב חשוד עד הגעת שוטר, תוך שימוש סביר בכוח.

183

כוח שיטור ייעודי

נוהל ההפעלה קובע כי שיטור עירוני הוא מקצוע שבדומה לתחומי עיסוק אחרים, מחייב מומחיות ו התמקצעות, ואין הוא מתמצה במסגרת השיטור הקלאסי בלבד, אלא מכיל גם היבטים של עבודה מול רשות מקומית ודילמות ערכיות. לפיכך נקבע כי שוטרים ביחידות השיטור העירוני יעברו תהליך הכשרה הכולל הכשרה במסלול אג"מ/סיור – קורס סייר בסיסי וקורס סייר מתקדם שכל אחד מהם נמשך כמה שבועות; וקורס הכשרה ייעודי לשוטרי השיטור העירוני שאורכו שבועיים.184 כלומר, הכשרתם מקיפה יותר מזו של הפקחים המסייעים.

הכשרה משותפת לשוטרים ולפקחים המסייעים

נוהל ההפעלה קובע כי בנוסף להכשרה של כח השיטור הייעודי ושל כח הפיקוח הייעודי, יתקיים אחת לשנה יום הכשרה משותף לשוטרים ולפקחים.

185

כפי שעלה במסמך קודם,186 בשלב חקיקת החוק ובשנים שחלפו מאז עלו טענות בדבר מתן

סמכויות שיטור לפקחים עירוניים, ובעיקר על כך שהכשרתם של פקחים מסייעים אינה מספקת

לפערי ההכשרה בין

פקחים מסייעים

לשוטרים יש שתי

השלכות מרכזיות:

שימוש מועט

בסמכויות הייחודיות

של הפקחים

המסייעים, כפי

שהוצג בפרק קודם,

ובעיית חוסר אמון בין

שוטרים לפקחים

מסייעים.

לקבל סמכויות שיטור. כמו כן, ממסמכים קודמים וממחקר מלווה של המשרד לביטחון לאומי על

תכנית השיטור העירוני שפורסם בשנת ,2018 עלה כי הכשרת הפקחים המסייעים אינה מספקת

182 החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–,2011 סעיף 10(א); המשרד לביטחון פנים, מנהלת מערכי אכיפה עירוניים, מערכי אכיפה עירוניים – תפיסת ההפעלה, דצמבר ,2020 נספח ג' – דרישות תפקיד פקח מסייע, עמ' ,36 נספח

– תכנית הכשרה של פקח עירוני, עמ' .50

183 החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–,2011 סעיף 13(א).

184 משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני ,2020 עמ' ,13 ונספח ג' בעמ' .24 185 משטרת ישראל, אגף המבצעים, נוהל הפעלת מערך השיטור העירוני, 16 ביוני ,2020 עמ' 13; המשרד לביטחון פנים, מנהלת מערכי אכיפה עירוניים, מערכי אכיפה עירוניים – תפיסת ההפעלה, דצמבר ,2020 עמ' .18-19 186 ג'רי אלמו-קפיטל, נתונים על יישום תוכנית השיטור העירוני והמועצתי- עדכון, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 20 ביוני ,2023 עמ' .33

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

להתמודדות עם מצבי אלימות.187 עוד עלה כי לפערי ההכשרה בין פקחים מסייעים לשוטרים יש

שתי השלכות מרכזיות: שימוש מועט בסמכויות הייחודיות של הפקחים המסייעים, כפי

שהוצג בפרק קודם, ובעיית חוסר אמון בין שוטרים לפקחים מסייעים, כפי שיפורט להלן.

נוסף על כך, מתוצאות סקר אקלים ארגוני על תכנית השיטור העירוני, שפרסמה בשנת 2021

לשכת המדען הראשי של המשרד לביטחון הפנים בשיתוף מנהלת השיטור העירוני, עלה כי יש

פערי אמון בין שוטרים לפקחים מסייעים (הפער נשמר במהלך השנים). בפרט, שוטרים נטו

לסמוך פחות על פקחים מסייעים בביצוע משימות משותפות. לפי עורכי הסקר, ייתכן

שהדבר נובע מפערים בהכשרה. לצורך הגברת האמון ההדדי בעבודת הצוות בין שוטרים

לפקחים הוצע בסקר, בין היתר, לבנות ולפתח תכנית משותפת לפקחים ולשוטרים.

נציין כי כפי שעלה במסמך קודם,188 מכמה רשויות שבהן התקיים אימון שנתי משותף של שוטרים ופקחים מסייעים, כנדרש בנוהל ההפעלה, נמסר כי לא די באימון חד-שנתי להשלמת פערי ההכשרה בין שני הגורמים ויש צורך בהשתלמויות מקצועיות (תיאורטיות) לצורך צמצום הפערים המקצועיים. אחד הפערים שצוינו היה כי הפקחים המסייעים אינם בקיאים בחוקים שאכיפתם

לפי המשרד לבל"מ,

המשרד והמשטרה

קידמו בשלוש השנים

האחרונות אימון

מבצעי משותף לכלל

השוטרים והפקחים

המסייעים, והדבר

עוגן בפקודת אימון.

לא עלה בידינו להבין

האם מדובר באימון

חובה, והאם זהו אימון

שגרתי או חד פעמי.

מוטלת על המשטרה, ואילו לשוטרים ביחידות השיטור העירוני אין ידע באכיפה של חוקי עזר

עירוניים.

189

המשרד לביטחון לאומי מסר במענה לבקשת המידע כי לאור הצורך המבצעי שעלה

להכשרות משותפות של פקחים ושוטרים, בשנת 2021 מנהלת מערכי אכיפה במשרד

לבל"מ קידמה בשיתוף ותיאום עם מדור שיטור עירוני במשטרת ישראל אימון מבצעי

משותף לכלל השוטרים והפקחים של יחידות האכיפה העירוניות והמועצתיות, וכי הנושא

מעוגן בפקודת אימון. בנוסף נמסר, כי החל משנת 2023 האימון המבצעי כולל גם אימון

בירי חי, במימון מלא של המשרד.190 ניסינו לברר האם אימון זה הוא אימון חובה, והאם הוא חלק מאימון הקמה או אימון שגרתי, אך לא עלה בידינו לקבל תשובות לשאלות אלו.

10.1 הקצאת נשק ארגוני לפקחים מסייעים

לפי החוק, ככל שיוחלט על ידי משטרת ישראל כי על פקח מסייע לשאת נשק, הפקח המסייע

יידרש להיות בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת נשק.191 לפי מסמך תפיסת ההפעלה של

187 ד"ר פני יובל ועירית פורת, "אפקטיביות הניהול של דפוסי שיטור מוניציפליים בישראל", העיקר במחקר – מחקרים וסקרי ספרות בתחומי העשייה של משטרת ישראל, בהוצאת משטרת ישראל, אגף תכנון, מחלקת אסטרטגיה, מדור מחקר ואסטרטגיה, .2018 188 ג'רי אלמו-קפיטל, נתונים על יישום תוכנית השיטור העירוני והמועצתי- עדכון, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 20 ביוני ,2023 עמ' .33 189 טענות אלו עלו בעבר ברשויות אום אל- פחם, אילת, באר שבע, מגדל העמק, עכו, בני ברק, קריית ים ורעננה.

190 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר 2024 . התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 191 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-,2011 סעיף 10(א)(3).

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

השיטור העירוני, את ההחלטה על חימוש פקחים מקבל ראש הרשות בעצה אחת עם מפקד

המשטרה המקומית. נוסף על כך צוין במסמך ההפעלה, כי פקחים מסייעים שקיבלו אישור

לשאת נשק יקבלו הכשרה מתאימה ויעברו אימון שמירת כשירות אחת לחצי שנה.192 נציין כי כדי לחמש פקחים מסייעים בנשק ארגוני, הרשות המקומית נדרשת להיות מוכרת כ"מפעל ראוי" בהתאם לחוק כלי ירייה, תש"ט-193,1949 ובמסגרת זו לקבל את אישור השר לכך.

כפי שהוצג במסמך קודם,194 לפי מודעת גיוס פקחים מסייעים שמסר אז המשרד לביטחון לאומי, בכל הנוגע לדרישות התפקיד של פקח מסייע ניתן יתרון למועמדים בעלי רישיון לשאת נשק (נציין כי בדרישות התפקיד לפקח עירוני "רגיל" לא נמצאו אז עדיפות או יתרון לבעלי רישיון נשק).

בהקשר זה נציין כי חלק מהרשויות (יהודיות וערביות, לרבות מועצות אזוריות) שהשיבו בעבר על פנייתנו טענו שלפקחים המסייעים אין אישור או רישיון לשאת נשק אף כי חימוש הפקחים המסייעים עשוי להגן עליהם, בעיקר בתקופות של מתיחות ביטחונית. מתשובות הרשויות

לפי נתוני המשרד

לבל"מ, נכון

לספטמבר ,2024

ב-62 רשויות

מקומיות המשתתפות

בתכנית הוקצה נשק

ארגוני לפקחים

המסייעים, ואילו ב-

25 רשויות מקומיות

לא הוקצה לפקחים

המסייעים נשק

ארגוני (%29

מהרשויות).

המקומיות לבקשת המידע ששלחנו לקראת כתיבת המסמך הנוכחי עלה, כי נוסף על הצורך

בהגנה עצמית של הפקחים המסייעים, חלק מהרשויות שענו לבקשת המידע טענו שיש בכך גם

צורך הרתעתי. בעוד רוב הרשויות התייחסו לחימוש פקחי מסייעים באקדחים, היו שטענו שיש

לחמשם בנשק ארוך, בדומה לכיתות הכוננות.

לפי נתוני המשרד לבל"מ, נכון לספטמבר ,2024 ב-62 רשויות מקומיות המשתתפות

בתכנית הוקצה נשק ארגוני לפקחים המסייעים (כ-%71 מהרשויות המשתתפות בתכנית),

ואילו ב-25 רשויות מקומיות לא הוקצה לפקחים המסייעים נשק ארגוני (%29 מהרשויות).

בכל הנוגע להקצאת נשק ארגוני לפקחים המסייעים יש הבדלים גדולים בין רשויות שונות: רק

בשתי רשויות ערביות הוקצה נשק

לפקחים המסייעים (%11 מהרשויות

הערביות

המשתתפות בתכנית);

תרשים :9 הקצאת נשק לפקחים מסייעים

ברשויות המשתתפות בתכנית השיטור

העירוני, לפי מגזר, 2024

לעומת זאת, בכ-%83 מהרשויות

המעורבות

ובכ-%88

מהרשויות

היהודיות הוקצה נשק לפקחים. בכל

שלוש

הרשויות

החרדיות

%100

%80

%60

%40

%20

המשתתפות בתכנית הוקצה נשק

ערבי

לפקחים המסייעים, כפי שניתן

לא הוקצה נשק לפקחים

מעורב

יהודי

חרדי

הוקצה נשק לפקחים

לראות בתרשים .9 נציין כי אין בידינו

192 המשרד לביטחון פנים, מנהלת מערכי אכיפה עירוניים, מערכי אכיפה עירוניים – תפיסת ההפעלה, דצמבר .2020 193 סעיף 10(א-ד).

194 ג'רי אלמו-קפיטל, נתונים על יישום תוכנית השיטור העירוני והמועצתי- עדכון, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 20 ביוני ,2023 עמ' .32 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

מידע לגבי הסיבות להחלטה בעניין הקצאת נשק לפקחים מסייעים ברשות זו או אחרת. פירוט

הרשויות מוצג בנספח.

.11שימוש במערך טכנולוגי מתקדם בהפעלת יחידת האכיפה העירונית

החלטת הממשלה 1848 קובעת כי ברשויות המשתתפות בתכנית יוקם מערך טכנולוגי

מתקדם שיכלול מוקד עירוני ופריסת מערך מצלמות, סנסורים ואמצעים שונים. המערך

יוקם ב"נקודות חמות", כלומר במקומות המוכרים כמועדים לאלימות או ונדליזם. מטרות

המערך הטכנולוגי הנ"ל הן יצירת הרתעה; יצירת כלי פיקוח, בקרה ואכיפה לגורמי הביטחון

העירוניים

ולמשטרת

ישראל;

יצירת

תשתית

למערכת

שליטה

ובקרה

(שו"ב)

שתאפשר איסוף מידע, תחקורו, ניתוחו, אחזורו והפצתו לגורמי אכיפת החוק הנוגעים בדבר.

המערכת לא תפגע בצנעת הפרט ובדרישות החוק; ויצירת יכולת התערבות בזמן אמת לצורך

סיכול ומניעת אלימות, עבריינות והפרות סדר ציבורי.195 ההחלטה קובעת את אופן הקמת

המערך הטכנולוגי, באמצעות מיפוי הצרכים וגיבוש מודל מפורט של המענה הטכנולוגי הנדרש,

קביעת הנחיות של המשרד לעניין הצבה ושימוש במצלמות שיובאו לאישור ועדת ההיגוי

הלאומית.

פנינו למשרד לבל"מ וביקשנו לדעת באילו רשויות, מתוך אלו שפועלת בהן יחידת שיטור עירוני, יש מערך מצלמות במרחב הציבורי לצרכי פיקוח ומעקב? האם ברשויות אלו יש חדר בקרה/חמ"ל המרכז את נתוני המעקב בזמן אמת? האם יחידת השיטור העירוני ברשויות אלו פועלת בממשק עם מערך המצלמות של הרשות?

מהמשרד נמסר כי למנהלת מערכי אכיפה במשרד לביטחון לאומי לא ידוע על שימוש

במנגנוני מעקב דיגיטליים במערכי האכיפה העירוניים והמועצתיים.

כל 15 הרשויות שהשיבו לבקשת המידע שנשלחה אליהן לצורך כתיבת המסמך השיבו כי יש בהן

מערכת מצלמות במרחב הציבורי. עם זאת, בחלקן המוקד המרכז את הצילומים עובד ישירות

מול השיטור העירוני,196 ואילו באחרות אין ממשק ישיר ביניהם.197 נוסף על כך, יש שונות גדולה בהיקף מערך המצלמות ואופן השימוש בו – בעוד מחלק מהרשויות נמסר כי מערך המצלמות נרחב,198 באחרות דווח כי המערך אינו מספיק, וכי יש צורך במצלמות נוספות, 199 או שהן נמצאות בשלבי הרחבה של המערך.

200

195 החלטת ממשלה ,1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל- רפורמה בתחום הביטחון האישי, סעיף י"א.

196 ברמת גן, למשל, הפקחים המסייעים של יחידת האכיפה העירונית יכולים לצפות במצלמות באמצעות הטאבלט שלהם.

197 למשל בחדרה.

198 כך למשל בנתניה, תל אביב, אילת, דאלית אל כרמל.

199 כך למשל באום-אל פחם, וברהט.

200 חדרה.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

גם מסיורים שערכה הוועדה לבל"מ של הכנסת בכמה רשויות שבהן פועלת התכנית עלתה שונות

בהקשר לסוגיה זו. כך למשל, בעיר טייבה אין מוקד עירוני, ולצורך ריכוז פניות תושבים פיתחו אפליקציה לדיווח, כתחליף למוקד. בנוסף, בטייבה הוצבו כמה מצלמות לפיקוח ובקרה במרחב הציבורי, וחדר הבקרה שממנו ניתן לצפות בתיעוד, אינו נמצא בעיר, אלא ביישוב אחר.

201

ברמלה, לעומת זאת, יש מערך חדש של מצלמות לפיקוח ובקרה במרחב הציבורי, והוקם חדר

בקרה בעיר, אך כל זאת במימון עצמי, ללא סיוע של המשרד.

202

מכאן נראה, כי למרות הקבוע בעניין זה בהחלטת הממשלה, נושא השימוש במערך

טכנולוגי מתקדם לא יושם בצורה סדורה כחלק מתכנית השיטור העירוני ואין לגביו בקרה

מצד המשרד.

.12

נראה כי למרות

הקבוע בעניין זה

בהחלטת הממשלה,

נושא השימוש

במנגנוני מעקב

דיגיטאליים לא יושם

בצורה סדורה כחלק

מתכנית השיטור

העירוני ואין לגביו

בקרה מצד המשרד.

פיקוח ובקרה על יישום התכנית

לדברי המשרד לביטחון לאומי, מנהלת מערכי אכיפה בתיאום ושיתוף מדור שיטור עירוני

במשטרת ישראל מבצעים בקרה שנתית אחודה בכל אחת מיחידות השיטור העירוני

והמועצתי שהוגדרו כמבצעיות. סיכום הבקרה מועבר לידיעת כלל בעלי העניין במשרד,

ברשויות המקומיות ובמשטרת ישראל, ומתבצעים מעקב ובקרה אחר תיקון הליקויים.

203

במסגרת הבקרה נבחנים פרמטרים שונים של יישום התכנית, כגון עמידה בתקינת כוח אדם;

ביצוע הכשרות ואימונים; התכנסות המועצה לאכיפה עירונית וועדת המשנה לאכיפה עירונית

על פי נוהל תפיסת ההפעלה; שיעור החריגה מסל העבירות הייעודי של השיטור העירוני; תיקון ליקויים שעלו בבקרות קודמות; מספר התגבורים שכוח השיטור הייעודי ביצע. נוסף על כך יש פרמטר המבוסס על התרשמות כללית של המבקר מתוצאות סקר תושבים שבו הם נשאלים על תחושת הביטחון האישי, המודעות לקיום יחידות השיטור העירוני והירידה במספר עבירות איכות חיים.

201 הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, סיור הוועדה בעיריית טייבה, יום ראשון, 17 בנובמבר ,2024 ט"ז בחשוון תשפ"ה.

202 הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, סיור בעיר רמלה, יום ראשון , 24 בנובמבר 2024 , כ"ג בחשוון תשפ"ה.

203 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר 2024 . התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

לפי נתוני המשרד,

204

כפי שמוצג

בתרשים ,10 בשנת 2021 - במחצית

מהרשויות ציון הבקרה היה 30–,79

ובמחצית השניה הציון היה 80–.100

בשנת 2022 לעומת זאת, 6 רשויות בלבד

תרשים :10 ציוני בקרה של יחידות השיטור העירוני,

2021-2023

קיבלו ציון נמוך מ-79 (%8 מהרשויות

שבהן בוצעה בקרה), הרוב המכריע –

%91 מהרשויות שבהן בוצעה בקרה –

קיבלו ציון 80–,100 ורשות אחת נכשלה.

בשנת 2023 - 10 רשויות קיבלו ציון נמוך

2022

2023

לא בוצע

מ-79 (%12), %75 מהרשויות קיבלו ציון

נכשל

2021

<79

80-100

80-100 , רשות אחת נכשלה (אותה רשות שנכשלה בשנה הקודמת), ובתשע רשויות לא בוצעה

בקרה למרות שהיה בכך צורך, כלומר שהיה מדובר ברשויות שבהן יחידת האכיפה העירונית כבר

פעילה ומבצעית.

טבלה :14 ציוני הבקרה של הרשויות המשתתפות בתכנית, 2021–2023

שם הרשות

תל שבע

קריית מלאכי

אופקים

נתיבות

לוד

ביתר עילית

אריאל

טירת הכרמל

ד.א כרמל

מעלה אדומים

אשדוד

חדרה

מעלות תרשיחא

אילת

טמרה

גבעתיים

טבריה

יבנה

ציון

בקרה

2021

ציון

בקרה

2022

נכשל

100

205

ציון

בקרה

2023

נכשל

לא בוצע

100

לא בוצע

204 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, קובץ נתונים במענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר .2024 התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 205 שם.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

שם הרשות

צפת

רהט

באר –שבע

אום אל –פחם

פתח תקוה

קריית מוצקין

נשר

קריית ים

ראשל"צ

שדרות

כפר סבא

נתניה

שפרעם

בת-ים

גדרה

טייבה

מודיעין

קריית שמונה

עכו

באר יעקב

קלנאסווה

רעננה

קרית- גת

אור- עקיבא

הרצליה

ירושלים

גן- יבנה

נצרת

פרדס חנה

חולון

כפר יונה

תל אביב

בני ברק

אשקלון

ראש העין

עפולה

באקה

דימונה

יהוד

כרמיאל

יוקנעם

קריית ביאליק

רמלה

אור יהודה

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

ציון

בקרה

2021

100

ציון

בקרה

2022

100

94.5

100

80.5

100

ציון

בקרה

2023

לא בוצע

100

לא בוצע

100

לא בוצע

100

94.5

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

שם הרשות

אלעד

בית שאן

מבשרת

מגדל העמק

נוף הגליל

עראבה

קריית אתא

רחובות

רמת –גן

בית שמש

טירה

ערד

ג'לגוליה

כפר יאסיף

מ.א מעלה יוסף

מ.א מרום גליל

מ.א מרחבים

מבשרת

ציון

בקרה

2021

100

ציון

בקרה

2022

100

ציון

בקרה

2023

100

לא בוצע

100

לא בוצע

מנתוני הטבלה עולה, כי ברוב הרשויות ציון הבקרה עלה במהלך תקופה זו (2021–2023). עם

זאת, יש רשויות שציון הבקרה שלהן ירד, כמו אור-עקיבא ויהוד. תל שבע בולטת בציונה הנמוך בשנת 2021 ובכישלונה בבקרות בשנתיים שלאחר מכן. זאת, מפני שבתל שבע לא כונסה מועצת אכיפה עירונית, לא כונסה ועדת משנה לאכיפה, לא גובשה תכנית עבודה שנתית, והיו סיפוחים של שוטרי היחידה בניגוד לנוהל.206 נציין כי לפי נתוני המשרד לבל"מ על ציוני הבקרה ברשויות המשתתפות בתכנית, בשנת 2021 היו 19 רשויות שבהן היו סיפוחים של שוטרי היחידה בניגוד לנוהל, בשנת 2022 היתה רק רשות אחת בה הדבר קרה (תל שבע), ובשנת

בבקרות המשרד

לבל"מ עלה, כי

בשנת 2023 היו 15

רשויות בהן שוטרי

יחידת האכיפה

העירונית סופחו

למשימות אחרות

בניגוד לנוהל.

2023 היו 15 רשויות שבהן נמצא בבקרה כי שוטרי יחידת האכיפה העירונית סופחו

למשימות/יחידות/פעילויות אחרות בניגוד לנוהל.

נציין כי מהצעת החוק לא ברור האם מנגנוני הפיקוח והבקרה על יישום התכנית, כמו גם

נהלי ההפעלה המקצועיים וחובות הדיווח לכנסת, ישארו כמו שהם כיום, או אילו מנגנונים,

נהלים וחובות דיווח ילוו את התכנית בהוראת הקבע.

206 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר 2024 . התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

12.1 אכיפת תנאי ההסכם עם הרשויות המקומיות

כאמור, ההתקשרות של המשרד לבל"מ עם הרשות המקומית לעניין הקמת יחידת אכיפה

עירונית נעשית באמצעות הסכם, הקובע את התנאים והמחויבויות ההדדיות. שאלנו את המשרד

לגבי מקרי הפרות של ההסכם מצד הרשויות המקומיות, הכלים העומדים כיום לרשות המשרד

לעניין פיקוח ובקרה על יישום התכנית וכן פעולות/סנקציות שביכולתו של המשרד לנקוט כלפי רשויות שאינן עומדות בהסכם. מהמשרד נמסר כי על פי רוב, הפרות ההסכם נעשות בעיקר בנושא אי העמדת כח האדם הנדרש בתכנית (שיעור איוש תקנים נמוך). הפער והדרישה לתיקון הליקוי עולים במסגרת הבקרה השנתית, וממצאי הבקרה מועברים באמצעות ראש המנהלת לאנשי המקצוע לטובת השלמת הפערים.

207

עוד נמסר מהמשרד, כי במסגרת הסכם ההתקשרות יש למשרד כלים מול הרשויות המקומיות

והמשטרה בנושא המשך הפעלת התכנית, כלומר, שביכולתו של המשרד להחליט על הפסקת

ההתקשרות עם הרשות ועצירת הפעלת התכנית בתחומה בשל הפרת ההסכם מצד הרשות

המקומית.208 לפי המידע שנמסר, עד כה לא בוטל הסכם עם רשות מקומית המשתתפת בתכנית.

כחלק מהתחייבויות הרשות המקומית במסגרת ההשתתפות בתכנית, על הרשות להקצות מבנה

משותף ליחידת האכיפה העירונית. לפי נתוני המשרד, 209 בשש רשויות מקומיות המשתתפות

בתכנית לא הוקצה מבנה כזה, בחמישה מקרים בשל חוסר תקציב,210 ובמקרה אחד בשל רצון

העירייה לפעול מתוך תחנת המשטרה.211 ברשויות אלו יחידת האכיפה העירונית פועלת מתוך

תחנת המשטרה.

.13

מדידה והערכה של תכנית השיטור העירוני

אחד הנדבכים של תכנית השיטור העירוני הוא מחקר, מדידה והערכה של התוכנית. בחלוקה

גסה, בבחינת תכניות ניתן להבחין בין ניטור (monitoring) ובין הערכה (evaluation):212 ניטור יתמקד בעיקר במדדי ביצוע של התוכנית; במקרה הנוכחי הדבר יכול לכלול מדידה של מספר הרשויות שהוכללו בתוכנית, מספר השוטרים והפקחים המועסקים בה, מספר הפעולות שביצעו וכן הלאה. הערכת תוכניות היא מורכבת יותר, וכוללת התייחסות למידת ההשפעה שלהן.

בהקשר של השיטור העירוני, הערכת ההשפעה תוכל להתייחס למדדי פשיעה שונים וכן למדדים

207 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר 2024 . התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 208 שם.

209 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר 2024 . התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 210 ברשויות טבריה, באקה אל גרביה, טייבה, צפת ואריאל.

211 בנתניה.

212 רמי שוורץ וד"ר נורית יכימוביץ- כהן, מעקב אחרי יישום מדיניות הממשלה: סקירה משווה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 22 באוקטובר .2020 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

הנוגעים לתחושת הביטחון האישי של התושבים. בהקשר זה נציין כי במדידת עבריינות יש קושי מובנה, הנובע מכך כי במקרים רבים עבריינות נמדדת על בסיס תלונות למשטרה או פעולות אכיפה של המשטרה. אולם, עלייה או ירידה של נתוני המשטרה על עבריינות לא מלמדת בהכרח על שינויים בהיקפי העבריינות, אלא עשויה לנבוע משינויים בדיווח או בפעולות האכיפה.

ההוראות המסדירות את השיטור העירוני התייחסו גם לסוגיית המחקר והמדידה של התוכנית:

החוק לייעול האכיפה הטיל על השר לביטחון הפנים חובת דיווח על משתנים שונים לוועדת

הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (וראו להלן); החלטת הממשלה 1848 קבעה

כי יישום התוכנית ילווה בקביעת מדדי תפוקה ותוצאה ובמחקר הערכה על תוצאותיה

והשלכותיה; גיבוש והובלת מחקר ההערכה ייעשה על-ידי המנהלה הארצית; גיבוש מחקר

ההערכה יבוצע בתוך 60 יום מיום הקמת המנהלה הארצית, והמחקר יוצג לוועדת ההיגוי

הלאומית ויאושר על ידי ועדת השרים למאבק באלימות.

בהוראות המסדירות

את התכנית נקבע כי

יישומה ילווה בקביעת

מדדי תפוקה ותוצאה

ובמחקר הערכה של

תוצאותיה

והשלכותיה.

213

במסמך קודם בנושא נסקרו ממצאי מחקרי ההערכה השונים שבוצעו עד שנת 214.2021 להלן

עיקר ממצאי הסקרים שהוצגו במסמך קודם:

סקר אקלים ארגוני :2017



בהירות המשימות המוטלות על היחידות - שוטרים נטו להסכים יותר מפקחים עם

ההיגד כי הם מבינים את המשימות המוטלות עליהם. זאת על אף ששוטרים ופקחים

אמורים לעבור תדריך משותף על ידי קצין לפני כל יציאה למשמרת. לפי עורכי הסקר,

ייתכן שהפער בין השוטרים והפקחים המסייעים נובע מפערים בהכשרה.



אמון הדדי בין חברי צוות – ככלל, שוטרים נוטים לתת פחות אמון בשותפיהם הפקחים.

הסיבה המרכזית לכך עליה הצביעו השוטרים שנסקרו היא היעדר הכשרה מספקת של

פקחים.



הכשרה - שוטרים נטו להסכים יותר כי ההכשרות המקצועיות שלהם מתאימות יותר

לתפקיד מאשר עמיתיהם הפקחים. החוקרים הציעו בניית תכנית אימון משותפת

לפקחים ושוטרים שתאפשר לפקחים לתרגל את המיומנות המקצועית החסרה

להם, ומנגד תאפשר בנייה של אמון הדדי בין פקחים ושוטרים דרך עבודת צוות

ואימון משותף.

סקר דעת קהל :2017 רוב המשיבים (%73) היו מודעים לפעילות השיטור העירוני בעירם, %18

לא ידעו אם קיים שיטור עירוני ברשות ו-%9 חשבו שלא פועל ברשות בה הם גרים שיטור עירוני.

מי שענו כי הם מודעים לפעילות השיטור העירוני בעירם נשאלו על שביעות רצונם מפעילותו

בתחומים שונים. הנשאלים הביעו שביעות רצון גבוהה יותר לגבי השפעת השיטור העירוני על

213 החלטת ממשלה ,1848 של הממשלה ה-,32 מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל- רפורמה בתחום הביטחון האישי, סעיף .19 214 ג'רי אלמו-קפיטל, היבטים בהפעלת השיטור העירוני, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 13 בדצמבר .2021 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

תחושת הביטחון בעיר ועל רמות האלימות. רמה נמוכה יותר של שביעות רצון הובעה ביחס

לטיפול השיטור העירוני באירועי איכות חיים, ונדליזם ובריונות בכביש.

סקר אנשי מפתח :2021



מידת שביעות הרצון מהפעלת התכנית: ישנה שביעות רצון גבוהה מאוד מהתוכנית

בקרב אנשי המפתח וכן ישנו שיתוף פעולה ותיאום בין המשטרה לגורמים רלוונטיים

ברשות המקומית בכל הנוגע להפעלתה.



השגת מטרות התוכנית: אנשי מפתח במשטרה דירגו את המטרות המתייחסות

להפחתת הקמות רעש ושיפור איכות המענה של שירותי העירייה בעיני התושבים ברמת

חשיבות הנמוכה ביותר, ואילו אנשי מפתח ברשות המקומית דירגו את המטרות הנוגעות

להפחתת רמת האלימות ביישוב ברמה הנמוכה ביותר.



הצעות לשיפור: הצורך לצייד את הפקחים במצלמות גוף, בשל בעיות אמינות בין

פקחים לשוטרים, וכן לצורך יצירת הרתעה וביצוע אימונים משותפים של שוטרים

ופקחים. בנוסף עלו מספר הצעות הנוגעות לסוגיות שצוינו לעיל במסמך זה, כמו

התאמת סל העבירות הייעודי של השיטור העירוני לצורכי ומאפייני הרשויות

המקומיות, בעיקר לרשויות ערביות ורשויות חרדיות.

215

במסגרת המסמך הנוכחי, ביקשנו להציג את ממצאי מחקרי ההערכה שנעשו מאז. לדברי

המשרד, לשכת המדען הראשי של המשרד לביטחון לאומי ערכה מספר מחקרים שתכליתם

לנתח את נתוני היישום ואת האפקטיביות של תכנית השיטור העירוני. משנת 2021 נערכו

המחקרים והסקרים הבאים: ניתוח איכותני של פרוטוקולים של מועצת האכיפה העירונית

בשנת ,2023 סקר אנשי מפתח לשנת ,2024 וסקר עמדות תושבים בשנת 216.2024 נציין כי

ככל הנראה - סקר אנשי מפתח וסקר עמדות תושבים טרם הושלמו. בניגוד לתשובות

קודמות של המשרד לביטחון לאומי, הפעם לא הועברו לנו ממצאים מלאים או מפורטים

של המחקרים הללו (גם לא של המחקר שהסתיים), אלא רק מידע נקודתי לגביהם,

כמפורט להלן:

ניתוח איכותני של פרוטוקולים של מועצת האכיפה העירונית (שנת 2023) – בדיקה

איכותנית של סיכומי ישיבות של מועצת האכיפה העירונית ככלי לבקרה ניהולית. מטרת הניתוח של הפרוטוקולים היא לבחון האם נקבעו יעדים קונקרטיים לטיפול מתוך סל העבירות הרלוונטי בהתאמה למאפיינים המקומיים, ולבחון מגמות שינוי בהם. מעבר לכך, לבחון האם מתקיימות מועצות אכיפה באופן סדיר והאם מיישמים במועצות האכיפה את הכתוב בתפיסת ההפעלה.

לצורך כך, נערכה בדיקה ב-31 רשויות בהן נכתב פרוטוקול, הכולל התייחסות לזהות

המשתתפים, סדר היום ונתונים שהוצגו, קביעת יעדים, עמידה ביעדים ובתכניות העבודה

משנת 2021 נערכו

שלושה מחקרים

וסקרים:

 ניתוח איכותני של

פרוטוקולים של

מועצת האכיפה

העירונית בשנת

2023;

 סקר אנשי מפתח

לשנת 2024;

 סקר עמדות

תושבים בשנת

.2024

נציין כי סקר אנשי

מפתח וסקר עמדות

תושבים טרם הושלמו

ככל הנראה. בניגוד

לתשובות קודמות של

המשרד לביטחון

לאומי, הפעם לא

הועברו לנו ממצאים

מלאים או מפורטים

של המחקרים הללו

אלא רק מידע נקודתי

לגביהם.

215 ג'רי אלמו-קפיטל, היבטים בהפעלת השיטור העירוני, מרכז מהחקר והמידע של הכנסת, 13 בדצמבר .2021 216 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר .2024 התקב ל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

שהוגדרה, החלטות שהתקבלו, פעולות שהוגדרו, לו"ז ואחריות לביצוע. תוצאות המיפוי קבעו כי רוב הרשויות מקיימות מועצות אכיפה כנדרש, תוך הגדרת יעדים, בהתאם למטרות השיטור העירוני וקביעת אחריות ולוח זמנים לביצוע המשימות. נציין כי בדיקה זו כמובן אינה משקפת את המצב ברשויות שבהן לא נערכו ישיבות של מועצת האכיפה העירונית כנדרש או שלא נכתבו פרוטוקולים לישיבות אלו. כאמור, לא התקבלו מהמשרד תוצאות והמלצות המחקר המלא.

217

סקר אנשי מפתח (לשנת 2024) – מטרת הסקר היא בחינת מגמות בעמדות אנשי מפתח. הוא

בוצע בקרב מנהלים בכירים ברשויות המקומיות ומפקדי תחנות במשטרת ישראל. הסקר בוחן

את טיב שיתוף הפעולה בין היחידה המשטרתית לבין הרשות המקומית, לרבות שביעות רצון

מהתכנית ומידת העמידה במטרות התכנית. להבנתנו המחקר טרם הסתיים ככל הנראה, ולא

התקבלו מהמשרד נתונים ומידע לגבי ממצאיו והמלצותיו.

סקר עמדות תושבים (שנת 2024) – במהלך השנה האחרונה החל מחקר בנושא עמדות

תושבים בארבע מועצות אזוריות שהצטרפו בשנה האחרונה למערך השיטור המועצתי )בשתי

מועצות נוספות הסקר לא מומש מפאת פינוי האוכלוסייה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל").

במחקר זה, שנערך במועד קבלת מענה המשרד (ספטמבר 2024), תבחן האפקטיביות של

מערך השיטור המועצתי בהתאם למדדים הבאים:



218

היקף וחומרת אירועי פשיעה אלימה, פשיעה לא אלימה ואירועי איכות-חיים בסביבת

המגורים מנקודת מבטו של התושב.



תחושת הביטחון האישי של תושבי הרשות.



רמת האמון בשיטור המקומי.



ידע והיכרות עם השיטור המקומי ברשות.

כאמור, ממצאי מחקרים אלו לא הועברו לידינו, ולכן אין באפשרותנו להציגם, ובפרט, להתייחס לבעיות ופערים ביישום התכנית (כפי שהוצג במסמכים הקודמים). לאור העובדה שמאז שנת 2021 הסתיים רק מחקר אחד על התוכנית, וגם הוא לא בחן את כל הרשויות (ניתוח איכותני של מועצת האכיפה העירונית, 2023) – נשאלת השאלה מה היה הבסיס המחקרי של עבודת המטה שעמדה בבסיס תזכיר החוק שפורסם על-ידי המשרד בקיץ האחרון?

נציין עוד כי בהצעת החוק לא מופיעים מנגנוני מדידה והערכה לתכנית, וגם לא חובות

דיווח לכנסת לגבי פעילות מערך השיטור העירוני.

217 שם.

218 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר .2024 התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

13.1 אופן בחינת אפקטיביות השיטור העירוני

לדברי המשרד, על מנת לבחון ולעמוד על אפקטיביות המערך, הוחלט לבדוק את

הפרמטרים שיפורטו להלן. הבדיקה תעשה במספר תבחינים ומדדים, לאורך שנים, במספר

יישובים שהמשרד הגדיר כמייצגים. לא צוין באיזה יישובים מדובר ועל בסיס איזה תבחינים

נקבעו כמייצגים. להלן הפרמטרים:

219

ניתוח מגמת עבירות פע"ר (פשיעת עברות רחוב – התפרצות לדירה, התפרצות לבית עסק,

גניבת רכב והתפרצות לרכב). מניתוח המגמות החל משנת 2010 ביישובים המייצגים נמצאה

ירידה בעבירות פע"ר בשיעור ל-1,000 נפש, לאורך השנים מיום הקמת היחידה. יחד עם זאת,

לאחר תקופת הקורונה נמדדה עלייה בעבירות הפע"ר, בדומה למגמה הארצית.

אירועי איכות חיים – שיגור ניידות באמצעות מוקד 100 לאירועים מסוג של גרימת רעש, השלכת פסולת ועברות מנהליות. מניתוח המגמות החל משנת 2010 ביישובים החרדיים והערביים נמצאה מגמת עלייה מיום הקמת יחידת האכיפה העירונית, וזאת לפי המשרד - כתגובה לתת- הדיווח שהיה קיים עד אז. לעומת זאת, ברשויות הגדולות נמצאה מגמת ירידה בשיעור אירועי איכות החיים ל-1,000 נפש. גם בנושא זה שנת ,2020 שנת הקורונה, היתה חריגה והתאפיינה בעלייה משמעותית בשיעור עבירות אלו ברוב היישובים.

אירועי שיטור עירוני– פניות למוקד המשטרתי לגבי אירועים שבתחומי הפעילות של השיטור

העירוני, להם מגיבות יחידות האכיפה העירוניות. בתחום זה נבדק שיעור הפניות למוקד

המשטרתי 100 שטופלו על ידי יחידת השיטור העירונית, מסך הפניות למוקד המשטרתי בנושאים

שבאחריות היחידה, בתקופות זמן שונות בכל הרשויות בהן הוקם המערך: שנת ההקמה; שנה

לאחר ההקמה; שנתיים לאחר ההקמה; ושלוש שנים לאחר ההקמה. לדברי המשרד, ממצאי

ניתוח הנתונים מצביעים על גידול בשיעור האירועים שבהם מטפל השיטור העירוני בשלוש

השנים שלאחר הצטרפות לתכנית. לפי המשרד, מגמה זו מעידה על גידול באפקטיביות של

מערך השיטור העירוני לאורך זמן וכן, כי ניידות השיטור העירוני מטפלות ביותר אירועים בתחום אחריות היחידה לאורך השנים. כאמור בפרק 8.1 ביקשנו לקבל את הנתונים לגבי טיפול יחידת האכיפה עירונית בפניות למוקד המשטרתי, אך המשרד לא מסר את הנתונים.

זמן תגובה – משך הזמן משיגור הניידת ועד להגעתה לאירוע. מניתוח זמני ההגעה של יחידת

השיטור העירוני לאירועים שבתחום אחריותה עלה, כי במהלך ארבע השנים הראשונות לפעילות

התוכנית ברשות, זמן ההגעה הממוצע התקצר ב- 4 דקות. עוד נטען, כי זמנים אלו קצרים מזמני התגובה של ניידת המשטרה המטפלת בשאר אירועי המשטרה (שאינם בסל השיטור העירוני).

219 ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי, מכתב מענה לבקשת מידע, 8 בספטמבר 2024 . התקבל במייל, מעדן ששון, רכזת לשכה בכירה, המשרד לביטחון לאומי, דוא"ל, 12 בספטמבר .2024 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

נציין כי למרות בקשתינו, לא קיבלנו לידינו את כלל ממצאי המחקרים של בחינת

אפקטיביות השיטור העירוני המוצג לעיל. לפיכך, אין בידינו להציג את מנעד התוצאות של

בחינת אפקטיביות התכנית לפי רשות.

נציין עוד, כי תכנית השיטור העירוני הייתה עד כה תכנית ניסיונית ("פיילוט"), והממצאים, המסקנות והלקחים משנות הפעלתה עד כה חשובים כדי לגבש הוראת קבע על בסיס הידע והניסיון שנצברו עד כה, למידה מטעויות ותיקון בעיות במודל הקיים. לכן יש חשיבות גדולה בריכוז ופרסום כלל נתוני הסקרים והמחקרים שנערכו עד כה, ושימוש בהם בקביעת הוראות הקבע.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

.14

נספח א

מפה :2 שיעור איוש תקני שוטרים ביחידות האכיפה העירוניות, יוני .2024

מפה :3 שיעור איוש תקני פקחים מסייעים ביחידות האכיפה העירוניות, יוני 2024

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

.15

נספח ב

מפה :4 רשויות מקומיות המשתתפות בתכנית השיטור העירוני, שבהן מוקצה נשק ארגוני לפקחים המסייעים, ספטמבר 2024

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

רשויות שבהן מוקצה נשק

ארגוני לפקחים מסייעים לפי

מגזר

יהודי לא חרדי

אופקים

אור יהודה

אור עקיבא

אילת

אריאל

אשדוד

אשקלון

באר יעקב

באר שבע

בית שאן

בת ים

גבעתיים

גדרה

גן יבנה

דימונה

הרצלייה

חדרה

חולון

טירת כרמל

יבנה

יהוד-מונוסון

יקנעם עילית

כפר יונה

כפר סבא

כרמיאל

מגדל העמק

מודיעין-מכבים-רעות

מעלה אדומים

מעלה יוסף

מרום הגליל

מרחבים

נוף הגליל

נשר

נתיבות

נתניה

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

עפולה

ערד

פרדס חנה-כרכור

פתח תקווה

קריית אתא

קריית ביאליק

קריית גת

קריית ים

קריית מוצקין

קריית שמונה

ראש העין

ראשון לציון

רחובות

רמת גן

רעננה

שדות נגב

שדרות

מעורב

לוד

מעלות-תרשיחא

עכו

רמלה

תל אביב -יפו

ערבי

טייבה

קלנסווה

חרדי

אלעד

ביתר עילית

בני ברק

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

תכנית השיטור העירוני והמועצתי – תמונת מצב

מפת רשויות לפי השתתפות בתכנית השיטור העירוני ופריסת תחנות ונקודות משטרה,

אוקטובר 2024

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

חומר רקע

2025-01-16

הקובץ המקורי באתר הכנסת

לכבוד,

חה"כ צביקה פוגל

יו"ר הועדה לביטחון לאומי

ט"ו טבת תשפ"ה

15 ינואר 2025

סימוכין:356552

שלום רב,

הנדון: הרחבת תחומי העיסוק וסמכויות פקחי האכיפה של

השיטור העירוני והמועצתי – עבירות איכות חיים

בימים אלה נדונה בועדה בראשותך הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה-,2024 העוסקת בשיטור העירוני והמועצתי.

אנו מברכים על קידומה של הצעת החוק, שתעגן את השיטור העירוני והמועצתי בחקיקת קבע, תקבע כמטרת השיטור המוניציפלי, הן את ייעול יכולת האכיפה של הרשויות המקומיות את העבירות שבאחריותן והן את הסיוע למשטרת ישראל בפעולות מסכנות חיים ובמניעת נזק לרכוש הציבורי, ותקבע הסדרים ברורים לפעילות חשובה זו.

יחד עם זאת, אנו סבורים כי מהצעת החוק הממשלתית נעדרו מספר תחומי עיסוק וסמכויות, בנוש אים מרכזיים של עבירות איכות החיים, אשר לדעתנו צריכים להכלל בפרויקט השיטור העירוני והמועצתי:

.1 מניעת רעש – כידוע, סוגיית הרעש היא אחת המרכזיות והבולטות בתחומי עבירות איכות החיים. מדובר במפגע ובמטרד של ממש, המעסיק את התושבים ואת המוקדים העירוניים.

חרף הבולטות של הנושא בשיח המקומי, כאמור, לפקחי השיטור העירוני והמועצתי אין סמכות כניסה למקום (ובפרט למקום מגורים) לשם הפסקת הרעש, זאת בניגוד לשוטר, לו מוקנית סמכות כאמור, גם בלא צו של בית משפט, לפי סעיף 11א1 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-.1961 אנו סבורים כי ניתן לקבוע – ולו בהוראת שעה לשנתיים – שגם לפקחי השיטור העירוני והמועצתי (במודל של 2 פקחים או במודל של פקח לצדו של שוטר), תהיה סמכות זהה לסמכות הקיימת כיום לשוטר הפועל לבדו.

כ ך נוכל לתת מענה לפניות הרבות של התושבים, וגם לאפשר למשטרת ישראל לפנות את משאביה המוגבלים לפשיעה החמורה והמורכבת יותר.

.2 סדר ציבורי – הרשויות המקומיות מוסמכות להסדיר שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומיהן, וראוי שגם השיטור העירוני והמועצתי יוכלו לפעול בתחומים אלה. לשם כך נדרשות לפקחי השיטור העירוני והמועצתי גם סמכויות להכוונת תנועה, עקב:

תאונה, רמזור שחדל לפעול, בור בכביש וכד', וכן סמכויות להורות על פינוי חסימות כביש עקב חניה במקום אסור וכד'.

.3 שמירה ואבטחה של ארועים המוניים ושל משימות אכיפה ופיקוח בתחומי התכנון והבניה וסילוק פולשים – כאמור לעיל, הרשויות המקומיות מוסמכות להסדיר שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומיהן, וראוי שגם השיטור העירוני והמועצתי יוכלו לפעול בתחומים אלה. איננו רואים סיבה לכך ששוטרים יעבדו בשכר באבטחה של ארועים המוניים ובסיוע לאכיפת עבירות תכנון ובניה, אך הרשויות לא יוכלו להפעיל את פרויקט השיטור העירוני והמועצתי לביצוע משימות אלו.

נבקש לקבו ע בחוק כי שוטרי ופקחי השיטור העירוני והמועצתי, יהיו מוסמכים לבצע עבודות שמירה ואבטחה של ארועים המוניים שמקיימת הרשות המקומית, ושל משימות אכיפה ופיקוח בתחומי התכנון והבניה וסילוק פולשים, ולשם כך להורות על בדיקת חפצים ועל מניעת כניסה ו/או הוצאת אדם ו/או חפץ, וכיו"ב סמכויות הקשורות בביצוע המטלה.

.4 כייסות-גניבות – הצעת החוק אמנם קובעת כי לפקחים השיטור העירוני והמועצתי תהיה סמכות במקרה של פגיעה ברכוש במרחב הציבורי, אך חסרה ממנה הסמכות במקרה של עבירות גניבה פשוטות, בהתקיים חשד – בפרט במקומות מועדים לפורענות, כגון חוף ים.

.5 דרישת הזדהות ועיכוב שוהים בלתי חוקיים – לצערנו, הולכת ונפוצה ומתגברת תופעת השוהים הבלתי חוקיים מיהודה ושומרון, אשר נקבע בעבר כי יש בעניינם חזקת מסוכנות, ועל כן כנסת ישראל תקנה שוב ושוב את החוק והחמירה עמם ועם הסייענים שלהם.

כידוע, חוק הכניסה לישראל מאפשר הענקת סמכויות אף לפקחים שמונו בידי שר הפנים, מול שוהים בלתי חוקיים, כלומר: המחוקק ראה צורך בהענקת סמכות זו גם לעובדי ציבור שאינם שוטרים.

נדמה שלפחות בעת הזו, חיוני להעניק סמכות אכיפה גם לפקחי השיטור המוניציפלי, שפועלים ללא שוטר צמוד.

הוספתם של הנושאים האמורים לעיל לחקיקה המתגבשת בועדה בראשותך, תואמת את החלטת הממשלה מס' 1848 מיום 24.06.2010 (שהקימה את השיטור העירוני), אשר קבעה כי תכלית המערך היא להפחית באופן ניכר את רמת האלימות, העבריינות וההתנהגות האנטי חברתית, תוך דגש ברור על עבירות שבתחום איכות החיים, כדרך מרכזית לשיפור איכות החיים של התושבים.

נבהיר ונדגיש : אנו סבורים כי יש להסמיך את השיטור העירוני והמועצתי לעסוק במגוון רחב ככל הניתן של סוגי תחומים ופעילויות, כאשר בכל רשות – תכנית השיטור המוניציפלי תיבנה ע"י ראש הרשות יחד עם מפקד תחנת המשטרה הטריטוריאלית, כך שהתכנית תהלום את הצרכים של המקום, ובמקרה של אי הסכמה בין ראש הרשות לבין מפקד התחנה הטריטוריאלית על התכנית – יובא הדבר להכרעת ראש מנהלת מערכי אכיפה (שיטור עירוני ומועצתי) במשרד לבטחון לאומי.

אנו שבים ומודים לך על מחויבותך לשלומם ולבטחונם של תושבינו, ועל הירתמותך, יחד עם השר לבטחון לאומי, לטובת עיגון השיטור העירוני והמועצתי כהוראת קבע.

 לוט למכתבנו כנספח (בהמשך):

רשימת הסמכויות הנדרשות לפקחי השיטור המוניציפלי, לשם ביצוע תפקידיהם (בכפוף לביצוע ההכשרות המתאימות), וכן את הצעתנו להגנות על הפקחים מפני תלונות שווא.

בברכה,

שי חג'ג'

חיים ביבס

ראש מועצה אזורית מרחבים

ראש עיריית מודיעין מכבים רעות

ויו"ר מרכז השלטון האזורי בישראל

ויו"ר מרכז השלטון המקומי

העתקים:

ח"כ איתמר בן גביר, השר לבטחון לאומי

חברי הועדה לבטחון לאומי

מר רפול אנגל, מנכ"ל המשרד לבטחון לאומי

רב ניצב דניאל לוי, מפכ"ל משטרת ישראל

גב' לירון דורון-לוי, מנכ"לית מרכז השלטון המקומי

מר איציק אשכנזי, מנכ"ל מרכז השלטון האזורי בישראל

עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15

גב' מירי שמואלי, המשנה למנכ"ל המשרד לבטחון לאומי

מר ליאור מזרחי, ראש מנהלת מערכי אכיפה (שיטור עירוני ומועצתי), המשרד לבטחון לאומי סנ"צ מארק כהן, רמ"ד שיטור עירוני, משטרת ישראל מר כפיר מצוינים, סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי מר יוחאי וג'ימה, ראש מינהל בטחון וחירום, מרכז השלטון המקומי מר אלון ביטון, ראש אגף בטחון וחירום, מרכז השלטון האזורי מר חיים נוגלבלט, קב"ט עיריית בני ברק ויו"ר איגוד הקב"טים ברשויות המקומיות

נספח

א. רשימת הסמכויות המבוקשת לפקחי השיטור המוניציפלי*:

* חלק ניכר מהסמכויות קיימות כבר עתה לפקחי השיטור העירוני ו/או לסוגי פקחים אחרים העובדים ברשויות המקומיות, ועם הסמכת השיטור המוניציפלי לעסוק בתחומים נוספים שהרשויות המקומיות אחראיות לאכוף – נדרש לעגנם בצורה מפורטת.

.1 סמכויות כלליות:

.1.1 הסמכות לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

.1.2 הסמכות לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך;

בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-

1995;

.1.3 הסמכות לבצע בדיקות, לערוך מדידות או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את הבדיקות, המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

.1.4 הסמכות להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא באחד מאלה:

.1.4.1 בעת סבירה ולאחר שקיבל את הסכמת המחזיק, ובלבד שהמחזיק

הוא בגיר ושהפקח הודיע למחזיק כי הוא רשאי לסרב לכניסתו;

.1.4.2 בהיותו יחד עם שוטר ובהתאם להנחיות השוטר;

.1.4.3 לשם הפסקת רעש, ובלבד שנכנסו למקום הציבורי לפחות 2 פקחי השיטור המוניציפלי (ללא שוטר), בהתאם להנחיות מפקד תחנת המשטרה הטריטוריאלית;

.1.4.4 על פי צו של בית משפט.

.1.5 הסמכות למסור הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-,1982 ביחס לעבירה על חיקוק בתחום מתחומי השיטור המוניציפלי, שנקבעה כעבירת קנס לפי סעיף 221(א) לחוק האמור;

.1.6 הסמכויות לפי סעיף 4 וסעיף 9 לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-,2016 בכפוף לתנאים כמפורט בסעיף 5 לאותו חוק;

.1.7 הסמכויות לפי סעיף 70ב3 וסעיף 77ד(ה)-(ח) לפקודת התעבורה [נוסח חדש];

.1.8 הסמכויות הנתונות לשוטר לפי סעיף 2 לחוק המאבק בתופעת השכרות, התש"ע-2010;

.1.9 הסמכויות הנתונות לפקח לפי סעיף 13ה לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952;

.1.10 סמכות בדיקה בכלים ובחפצים, כתנאי לכניסה למקום (במקרה של אבטחת ארועים המוניים, למשל).

.2 סמכויות במקרה שבו התעורר חשד לביצוע עבירה על חיקוק בתחום מתחומי השיטור המוניציפלי:

.2.1 לתשאל (תשאול ראשוני) כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור;

.2.2 לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור, ובמקרה של התנגדות לתפיסה – להשתמש בכח סביר לשם כך;

.2.3 לערוך חיפוש על גופו של אדם או בכלי התחבורה בו הוא נמצא או המצוי בהחזקתו ובסביבתו הקרוב, ולשם כך רשאי הוא להורות על עצירת רכב, לצרכי בדיקתו וביצוע חיפוש בו;

.2.4 לבקש מבית משפט צו חיפוש.

.3 סמכויות במקרה שבו סירב אדם להיענות לדרישת פקח, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה:

.3.1 עיכוב עד לבואו של שוטר;

.3.2 למנוע מאותו אדם או ממיטלטלין שברשותו, כניסה למקום;

.3.3 להוציא מהמקום את האדם, או את המיטלטלין שברשותו.

.4 סמכויות במקרה שבו ביצע אדם מעשה של פגיעה בשלום הציבור או הפרת הסדר הציבורי, או מעשה אלימות, לרבות מעשה של פעילות חבלנית עוינת או פגיעת איבה, בפניו של פקח השיטור המוניציפלי או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני פקח השיטור המוניציפלי, או אם התעורר חשד כי עומד להתבצע מעשה כאמור:

.4.1 לערוך חיפוש בכליו ועל גופו של אדם, אם יש לו חשד סביר שהאדם נושא עמו שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך;

.4.2 למנוע מאותו אדם או ממיטלטלין שברשותו, כניסה למקום, ואף

להשתמש בכוח סביר לשם כך;

.4.3 להוציא מהמקום את האדם, או את המיטלטלין שברשותו, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך;

.4.4 לעכב את האדם עד לבואו של שוטר, ואף להשתמש בכוח סביר, אם סירב האדם להיעתר לבקשת העיכוב, ויש חשש שיבצע מעשה של פגיעה בשלום הציבור או הפרת הסדר הציבורי, או מעשה אלימות, או שיימלט או שזהותו אינה ידועה;

.4.5 לפעול לנטרול האיום, ורשאי הוא לעשות שימוש בכח סביר לשם כך.

אין בסמכויות פקח כאמור לעיל כדי לגרוע מסמכויות שניתנו לו לפי כל דין, לשם אכיפת אותו הדין.

ב. הגנות על פקחי השיטור העירוני והמועצתי:

מעבר לחובת הביטוח של הפקחים, הקבועה בסעיף 16 לחוק הקיים כיום, אנו מבקשים לקבוע מנגנון, שלפיו חקירה של גורם אכיפה בגין תלונה שהוגשה כנגדו במסגרת עבודתו, תעשה בשים לב לכך שמדובר בגורם אכיפה.

בין היתר ניתן לחשוב על ליווי פרקליטות מהרגע הראשון, העברת הטיפול בתיק לגורם חוקר בכיר, קביעת נוהל ייעודי לחקירת גורם אכיפה וכד'.

כמו כן נבקש לתחום את משך ניהול החקירה – תחילת טיפול בתוך שבוע ממועד הארוע (התלונה), קבלת החלטה באם מדובר בארוע המחייב חקירת עומק או סגירת התיק, בתוך חודש, וסיום הליכי החקירה ללא עכוב.

***

חומר רקע

2025-02-12

הקובץ המקורי באתר הכנסת

בחר פריט.

מספר פנימי: 2225247

מספר סימוכין: 2024-002081

נספח מס' מ-1823/א'

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' ...), התשפ"ה–2024

הצעות הצוות המשפטי לוועדה - לקראת דיונים קרובים בהצעת החוק – נוסח להערות

נכון ליום 12.2.2025

תיקון שם החוק	1.	בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–2011‏ (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, המילים "(הוראת שעה)" – יימחקו.
תיקון סעיף 1	2.	בסעיף 1 לחוק העיקרי –
מטרות החוק ייבחנו לאחר גיבוש סעיף הסמכויות		(1) בסעיף קטן (א), במקום האמור בויבוא "מטרתו של חוק זה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בתחומי איכות החיים ולסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת עבירות האלימות, נזק חמור לרכוש וההתנהגות האנטי חברתית המתבצעות במרחב הציבורי וזאת במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו,.
		(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
			"(ב) לשם השגת מטרות חוק זה, יפעל ברשויות מקומיות מערך אכיפה עירוני והכל במטרה כי מערכים אלו יוקמו בכל רשות מקומית
תיקון סעיף 2	3.	בסעיף 2 לחוק העיקרי –
		(1) אחרי ההגדרה "חוק כלי הייריה" יבוא:
תוספת להגדרת מרחב ציבורי			""מרחב ציבורי" – כמשמעותו בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל"ז–1977;";
			""מערך אכיפה עירוני" – מערך כאמור בסעיף 7;";
		(2) בהגדרה "פקח עירוני", במקום "סעיף 3" יבוא "סעיף 337א לפקודת העיריות‏" או "סעיף 13ז לפקודת המועצות המקומיות‏, לפי העניין";
		(3) בהגדרה "השר", במקום "הפנים" יבוא "לאומי".
ביטול פרק ג'	4.	פרק ג' לחוק העיקרי – בטל.
החלפת סעיף 7	5.	במקום סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא:
הנוסח באפור – להחלטת הוועדה		"הקמת והפעלה של מערך אכיפה עירוני			7.	(א) ברשויות מקומיות שיקבע השר, בצו, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בהסכמת שר הפנים, יוקם ויפעל מערך אכיפה שיורכב משני אלה:
							(1) יחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחים מסייעים;
							(2) כוח שיטור ייעודי של שוטרים.
						(ב) השר יפרסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי, רשימה עדכנית של הרשויות המקומיות שבהן מוקם ומופעל מערך אכיפה עירוני לפי סעיף זה.
לעמדתנו, יש לחייב אישור הכנסת לאמות המידה.		אמות מידה ותבחינים לקביעת הרשויות המקומיות			7א.	(א) קביעה כאמור בסעיף 7 תיעשה לפי אמות מידה ותבחינים שיוויונים– שקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת,.
						(ב) תבחינים שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א) יתבססו על אמות מידה אלה::
							(1) היקף העבריינות בתחומי הרשות המקומית, בעבירות שיציג המפקח הכללי של משטרת ישראל בתחומי איכות החיים, אלימות וגרימת נזק חמור לרכוש המתבצעים במרחב הציבורי ;
							(2) גודל האוכלוסייה בתחומי הרשות המקומית;
							(3) רמת הביטחון האישי ברשות המקומית בתחומי איכות החיים, האלימות ןגרימת נזק חמור לרכוש המתבצעים במרחב הציבורי;
שאלה לדיון – האם לפצל למענה גאוגרפי וכמות הכוחות – בהתאם למודל החדש.							(4) המענה המשטרתי בתחומי הרשות המקומית;


שאלה מדוע יש צורך בסעיף זה?						(ג) השר, רשאי, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע כי לעניין סוג רשות מקומית שיקבע יחולו חלק מאמות המידה בלבד, או כי יחולו אמות מידה נוספות שיקבע, אם קביעה זו נדרשת בשל מאפייני הסוג של הרשות המקומית.

		מבנה הכוח של מערך אכיפה עירוני			7ב.	(א) היחס בין פקחים לשוטרים במערכי אכיפה עירוניים לא יעלה על יחס של שלושה פקחים מסייעים על כל שוטר,:
						(ב) השר יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר הפנים ועם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר שהסמיך לכך, תבחינים שוויונים להכללתה של רשות מקומית לפי אמות המידה אלה
							(1) גודל האוכלוסייה ברשות המקומית.
							(2) המענה המשטרתי הקיים בתחומה.
המשרד לביטחון לאומי מבקש לעגן את ההסדר בכללים ולא בתקנות						(ג) בתקנות כאמור בסעיף קטן (ב) ייקבעו גם תבחינים לגודלם של מערכי אכיפה עירוניים בהתאם לאמות מידה אלה:
							(1) גודל האוכלוסייה ברשות המקומית,
							(2) לעניין מועצה אזורית – גם בהתאם למספר היישובים בה;
לבחון אם צריך						(ד) השר רשאי לקבוע באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אמות מידה נוספות על אמות המידה המנויות בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג).
						(ו) השר יפרסם את התבחינים לגודלם של מערכי אכיפה עירוניים באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.
הוספנו את אישור הוועדה לביטחון לאומי לשיח בין משרד המשפטים והמשרד לביטחון לאומי, אם לא מושגת הסכמה בין המשרדים, עמדתנו כי יש להשאיר את הסעיף בנוסחו הנוכחי.		הסכמת הרשות המקומית והתחייבותה לעמוד בתנאים			7ג.	(א) לא יקבע השר בצו כאמור בסעיף 7 רשות מקומית שבה יוקם ויפעל מערך אכיפה עירוני, אלא אם כן הרשות המקומית נתנה את הסכמתה והתחייבה לעמוד בתנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך האכיפה העירוני בתחומה כפי שנמסרו לה; תנאים כאמור יגובשו בידי השר בהסכמת שר הפנים,, בשים לב, בין השאר, למאפיינים של סוג הרשות המקומית ולמשאבים המוקצים לכך; השר יקבע בתקנות בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין בכיר שהסמיך לכך ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, תנאים נדרשים להקמה והפעלה של מערך אכיפה עירוני.
						(ב) תנאים כאמור בסעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.
		השתתפות במימון מערך אכיפה עירוני			7ג1.	(א) השר לביטחון לאומי יישא בעלות כוח שיטור ייעודי של שוטרים במערך אכיפה עירוני;
						(ב) הרשויות המקומיות, יישאו בעלות פקחים של מערך אכיפה עירוני הפועל בתחומן;
						(ג) השר לביטחון לאומי רשאי לסייע במימון פקחים מסייעים ביחידות הפיקוח העירוני הייעודיות לפי תבחינים שיוויונים שיקבע בכללים, לפי אמות מידה אלה;
							(1) המדד החברתי־כלכלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
							(2) מדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בבחינה						(ד1) על אף האמור בסעיף קטן (א) השר רשאי באישור הממשלה לסייע בהיקף מימון שלא על פי אמות מידה אלה ובשל צורך דחוף לתקופה קצובה;
בבחינה						(ד) השר רשאי לקבוע בתקנות באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אמות מידה נוספות על אמות המידה כאמור בסעיף קטן (ג).
להערות משרד האוצר						(ה) בכללים כאמור בסעיף זה יקבע את האופן בו ניתן להפחית את היקף השתתפותו במימון פקחים מסייעים ביחידת הפיקוח העירוני הייעודית באותה הרשות בנסיבות שבהן הרשות לא עמדה בהתחייבויותיה כאמור בסעיף 7ד .
		הפסקת פעילותו של מערך אכיפה עירוני			7ד.	(א) השר רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת שר הפנים, כי ברשות מקומית תופסק פעילות מערך האכיפה העירוני, אם התקיים אחד מאלה:
							(1) הרשות המקומית ביקשה את הפסקת הפעילות כאמור;
							(2) הרשות המקומית לא עמדה בהתחייבויות הנדרשות ממנה לצורך ההקמה או ההפעלה של מערך האכיפה העירוני בתחומה.
						(ב) לא יקבע השר כי פעילות מערך אכיפה עירוני תופסק ברשות מקומית לפי סעיף קטן (א)(2), אלא לאחר שנתן לרשות המקומית הזדמנות להשמיע את טענותיה ולאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה.
						(ג) לא עמדה הרשות המקומית בהתחייבויות הנדרשות ממנה לצורך ההקמה או ההפעלה של מערך האכיפה העירוני בתחומה, רשאי המשרד לביטחון לאומי להפחית את היקף השתתפותו במימון פקחים מסייעים ביחידת הפיקוח העירוני הייעודית באותה הרשות, וזאת לאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה כאמור ולאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה."
						(ג1) השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לחצי שנה, על רשויות שבהן הופסקה פעילות מערך אכיפה העירוני ועל הסיבות לכך וכן ידווח על הפילוח של חלקן של רשויות אלה מסך הכולל של הרשויות או המועצות האזוריות בהן מופעל מערך אכיפה עירוני ועל חלקן של רשויות אלה ביחס לסך שהן מהוות ממאפיני הסוג של הרשות המקומית".
תיקון סעיף 8 יסוכם לאחר גיבוש סעיף הסמכויות	6.	בסעיף 8 לחוק העיקרי, במקום "אלימות" יבוא אלימות, נזק חמור לרכוש והתנהגות האנטי חברתית המתבצעות במרחב הציבורי המילים "לצורך מניעת אלימות" – יימחקו, ובמקום "פרק" יבוא "חוק".
תיקון סעיף 10	7.	בסעיף 10 לחוק העיקרי –
		(1) בסעיף קטן (א) –
יסוכם לאחר גיבוש סעיף הסמכויות			(א) ברישה, במקום "המנויה בתוספת הראשונה" יבוא "שנקבע בצו לפי סעיף 7, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, כי יוקם ויפעל בתחומה מערך אכיפה עירוני", במקום "פרק" יבוא "חוק" ובמקום "אלימות" יבוא " אלימות, נזק חמור לרכוש והתנהגות האנטי חברתית המתבצעות במרחב הציבורי ";
			(ב) בפסקה (6)–
				(1) במקום "פרק" יבוא "חוק" והמילים "בשים לב לסוג המקום שבו ייעשה שימוש בסמכויותיו בהתאם להסמכתו" – יימחקו;
				(2) אחרי סעיף קטן (6)(א) יבוא:
				"(ב) לעניין פסקה זו, הכשרה מתאימה בהתאם לאישור קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, לרבות לגבי:
					(1) כשירות הגוף נותן ההכשרה ובעלי השליטה ונותני ההכשרה בו, אם נמצא כי אין מניעה לכך מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות לענין עברם הפלילי;
					(2) כשירות מקצועית מתאימה של נותני ההכשרה;
					(3) אופן מתן ההכשרה, תוכנה, היקפה ומקום נתינתה, ובפרט בנושא הפעלת הסמכויות כאמור בסעיפים 13 ו- 13 א ובפרט כלפי קטינים וחסרי ישע כהגדרתם בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977
					(4) מועדי הכשרות ריענון לפקחים מסייעים בתפקיד אחת לשנה לפחות ,."
		(2) בסעיף קטן (ב), במקום "הפנים" יבוא "לאומי";
		(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
			"(ג) חדל להתקיים בפקח מסייע אחד מן התנאים המנויים בסעיף 10(א)(1) עד (6), תפוג תוקפה של ההסמכה ותחול תקנת משנה (ב), בשינויים המחויבים."
תיקון סעיף 11	8.	בסעיף 11 לחוק העיקרי –
יסוכם לאחר גיבוש סעיף הסמכויות		(1) ברישה, במקום "פרק" יבוא "חוק" ובמקום "אלימות" יבוא " אלימות, נזק חמור לרכוש והתנהגות האנטי חברתית המתבצעות במרחב הציבורי ";
		(2) בפסקה (4) המילים "ובמקום שקבע מפקד המחוז במשטרת ישראל לפי סעיף 15" – יימחקו.
תיקון סעיף 12	9.	בסעיף 12 לחוק העיקרי, המילים "והמקומות המנויים בתוספת השנייה, שבהם הוא מוסמך להפעיל את סמכויותיו" – יימחקו.
החלפת סעיף 13	10.	במקום סעיף 13 לחוק העיקרי יבוא:
לעמדתנו, הרחבת התפקידים והסמכויות המוצעות בהצעת החוק מעוררת שאלות יסוד הקשורות לעיצוב הגבולות שבין תפקידי השלטון המרכזי לשלטון המקומי ולמשימותיה הליבתיים של המשטרה בנוגע לשמירה על הסדר הציבורי וביטחון הציבור. בנוסף, נושא עקרונות הכשרתם של הפקחים המסייעים - יובהרו בהצעת החוק, וזאת בשל כך שהצעת החוק מבקשת להרחיב את הסמכויות והטריטוריה בהם הפקחים המסייעים יוכלו לפעול בה.		" סמכויות למניעת מעשה אלימות ועבירות למניעת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי			13.	(א) לשם סיוע למשטרת ישראל, רשאי פקח מסייע להפעיל את הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ב) אם ביצע אדם במרחב הציבורי בפני הפקח המסייע מעשה אלימות או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו לפני הפקח המסייע, או אם נוכח הפקח המסייע כי בשל איום או מעשה של אדם בפניו או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני הפקח המסייע הוא עומד לבצע מעשה אלימות או אם היה לפקח המסייע חשד כי אותו אדם עומד לעבור עבירה כאמור בטווח הזמן המיידי אם בוצעה אחת מן העבירות המנויות להלן



							(א1) בסעיף זה– "מעשה אלימות" הכאת אדם או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית"
יש לוודא שאינו כולל עיכוב כלי רכב.						(ב) הסמכויות המפורטות להלן הן הנתונות לפקח מסייע ושימוש בהן יהא במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו; לעניין סעיף קטן זה, "עיכוב" – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי:
							(1) לדרוש מאותו אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
שאלה בבחינה uלדיון בוועדה – יש כאן שינוי מהמצב הקיים בחוק מתi סמכות כשיש חשד לנשיאת נשק שלא רק אגב מעשה אלימות.							(2) לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי תחבורה אם יש לו חשד סביר שהאדם נושא עימו שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי תחבורה;
							(3) לעכב את האדם עד לבואו של שוטר; על עיכוב לפי סעיף זה יחולו סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, בשינויים המחויבים, וכן סעיף 44 לפקודת החיפוש; פקח מסייע המבצע עיכוב לפי פסקה זו, רשאי להשתמש בכוח סביר, אם סירב האדם להיעתר לבקשת העיכוב ויש חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה.
						(ג) הפעיל פקח מסייע את סמכויותיו לפי סעיף 13, יתעד את פעולותיו; תיעוד כאמור יועבר למפקד יחידת השיטור העירוני הנוגעת לעניין; התיעוד יכלול, בין השאר, את פרטי האירוע, פרטי המעורבים והסמכויות שהופעלו.
הערת נוסח סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) הם לא סעיפי סמכויות – צריך למצוא להם מקום אחר						(ד) קצין בכיר שמנינה המפקח הכללי של משטרת ישראל יעביר דיווח חודשי בעניין הפעלת סמכויות הפקחים המסייעים לפי סעיף 13 לראש מינהלת הארצית לשיטור ואכיפה עירונית במשרד לביטחון לאומי.
						(ד1) השר יקבע בהתייעצות עם המפקח הכללי או מי מטעמו נהלים בעניין אופן ההכשרה, תוכנה והיקפה בשים לב ,בין השאר, לאופן השימוש בסמכויות לפי פרק זה.
						(ה1) השר יעביר דיווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על אירועים חריגים בהפעלת סמכויות של הפקחים המסייעים והטיפול בהם;
						(ה2) השר יעביר דיווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על סוגי התלונות שהוגשו על פקחים מסייעים והטיפול בהן;
תיקון סעיף 14	10א.	בסעיף 14, במקום "13(א)(2)" יבוא "13(א)(3)".
ביטול סעיף 15	11.	סעיף 15 לחוק העיקרי – בטל.
החלפת סעיף 17	12.	במקום סעיף 17 לחוק העיקרי יבוא:
להערות: משרד המשפטים, המשרד לביטחון לאומי, משרד הפנים והשלטון המקומי		"טיפול בתלונות			17.	(א) כל אדם רשאי להגיש תלונה בקשר להפעלת סמכות של פקח מסייע לפי חוק זה –
							(1) למינהלת;
							(2) לממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית; על תלונה כאמור יחולו הוראות חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ח–2008.
						(ב)	(1) הוגשה התלונה לממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית, יודיע על כך למינהלת בתוך 7 ימים.
							(2) בסוף כל שנה יגיש ממונה על תלונות הציבור למינהלת דוח על הטיפול בתלונות שהוגשו במהלך השנה.
						(ג)	(1)	הוגשה תלונה למינהלת או הודיע ממונה על תלונות הציבור למינהלת על הגשת תלונה כאמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאי עובד המינהלת שהסמיך לכך ראש המינהלת לברר את התלונה, ואם מצא ראש המינהלת כי התלונה היתה מוצדקת, רשאי הוא:
									(א) להמליץ לראש הרשות המקומית על אמצעים למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד;
									(ב) להמליץ לשר על עריכת הכשרה עתית לפקח המסייע, כאמור בסעיף 10(א)(6)(א);
									(ג) להמליץ לראש הרשות המקומית או ליועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה בשל עבירת משמעת כאמור בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח–1978;
									(ד) להמליץ לשר לבטל את הסמכתו כפקח מסייע.
								(2) השר יקבע הוראות לעניין דרכי בירור התלונה במינהלת.
								(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לפי כל דין לקיום הליך משמעתי או פלילי בקשר למעשה נשוא התלונה או מסמכות הממונה על תלונות הציבור.
							(ד) החליט ראש רשות מקומית או היועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה נגד פקח מסייע בשל עבירת משמעת כאמור בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח–1978, בין ביוזמתו ובין בהמלצת ראש המינהלת כאמור בסעיף קטן (ג)(1)(ג), יודיע על כך לשר.
							(ה) השר יגיש לוועדה עד ה-31 במרץ בכל שנה דיווח הכולל את כל אלה:
								(1) דוחות כאמור בסעיף קטן (ב)(2);
								(2) תלונות שהתבררו במינהלת, תוצאות בירור התלונות וצעדים שננקטו לפי סעיף קטן (ג);
								(3) קובלנות שהוגשו לבית הדין למשמעת כאמור בסעיף קטן (ד) והחלטות בית הדין בעניינן.
							(ו) בסעיף זה –
שאלה לדיון - מי החברים במנהלת להערות המשרד לביטחון לאומי								"המינהלת" – המינהלת הארצית לשיטור ואכיפה עירונית במשרד לביטחון לאומי;
								"הממונה על תלונות הציבור" – כהגדרתו בחוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור, התשס"ח–2008".
לעמדתנו, יש לקבוע את הגורם הפונה בכל אחד מן הגופים במסגרת הפסקת פעילותו של פקח מסייע . בנוסף, לעמדתנו, יש לבחון את התאמת הדין המשמעתי למציאות המשתנה, במיוחד לאור ההצעה להפוך את ההסדר להוראת קבע – כך שיש צורך לדון בהבניית מנגנון סדור לטיפול בתלונות הקשורות בהפעלת הסמכות של פקחים מסייעים							(ו) השתמש פקח מסייע בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זה הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה, או שהוא חדל להיות מתאים לשמש בתפקיד מכל טעם אחר, וזאת באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו, יפנה קצין בכיר שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיך לצורך חוק זה לראש מנהלת היחידה הארצית לשיטור ואכיפה עירונית במשרד לביטחון לאומי בבקשה מנומקת בכתב לביטול הסמכתו לפקח מסייע
		(1) במקום "המנויה בתוספת הראשונה" יבוא "שפועל בתחומה מערך אכיפה עירוני";
		(2) במקום "פרק" יבוא "חוק".
		(1) במקום "המנויה בתוספת הראשונה" יבוא "שפועל בתחומה מערך אכיפה עירוני";
		(2) במקום "פרק" יבוא "חוק".
ביטול סעיף 18	13.	סעיף 18 לחוק העיקרי – בטל.
החלפת סעיף 19	14.	במקום סעיף 19 יבוא:
ישנם גם סעיפי דיווח נקודתיים ביחס לשכרות ולמנגנון התלונות. ככל שיתווספו סמכויות - יתווספו גם סעיפי דיווח על סמכויות אלה.		"דיווח לכנסת			19.	השר ימסור לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, דיווח על כל אלה:
							(1) אחת לחצי שנה– רשויות שבהן הופסקה פעילות מערך אכיפה העירוני ועל הסיבות לכך, וכן ידווח על הפילוח של חלקן של רשויות אלה מסך הכולל של הרשויות או המועצות האזוריות בהן מופעל מערך אכיפה עירוני ועל חלקן של רשויות אלה ביחס לסך שהן מהוות ממאפייני הסוג של הרשות המקומית".
							(2) אחת לשנה– על אירועים חריגים בהפעלת סמכויות של הפקחים המסייעים והטיפול בהם;
							(3) אחת לשנה - דיווח על רשויות מקומיות שהוקמו בהם מערכי אכיפה עירוניים וכן ידווח על הפילוח של חלקן של רשויות אלה מסך הכולל של הרשויות שבהן לא פועל מערך אכיפה עירוני.
תיקון סעיף 21	15.	בסעיף 21 לחוק העיקרי, בכותרת השוליים, המילים "הוראת שעה" – יימחקו.
תיקון סעיף 22	16.	בסעיף 22 לחוק העיקרי –
		(1) בסעיף קטן (א), המילים "למעט פרק ג'" – יימחקו;
		(2) סעיף קטן (ב) – בטל.
ביטול סעיף 23	17.	סעיף 23 לחוק העיקרי – בטל.
החלפת התוספת הראשונה והשנייה	18.	במקום התוספות הראשונה והשנייה לחוק העיקרי יבוא:
		"תוספת
		(סעיף 13א)
		(1) חופי רחצה;
		(2) טיילות;
		(3) חניונים ציבוריים;
		(4) גנים ציבוריים;
		(5) פארקים;
		(6) אזורי מסחר ובכלל זה מרכזי קניות ואזורי בילוי;
		(7) בתי חולים ומקומות אשפוז."
תיקון פקודת העיריות	19.	בפקודת העיריות, אחרי סעיף 337 יבוא:
		"סימן א'1: הסמכת פקחים עירוניים
		הסמכת פקחים עירוניים			337א.	(א) ראש עירייה רשאי להסמיך, מקרב עובדי העירייה, פקחים עירוניים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר, ובלבד שלא יוסמך פקח עירוני אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
משרד המשפטים אמור להחזיר תשובה – האם יש סתירה למול הנוסח בפקודת העיריות							(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת היועץ המשפטי לעירייה, לשמש כפקח עירוני;
							(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון לאומי;
							(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, אם השר הורה עליהם.
						(ב) הודעה על הסמכת פקח עירוני לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
						(ג) אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכות ראש העירייה או מועצת העירייה להסמיך פקחים או למנותם לפי כל דין.
		סמכויות פקח עירוני			337ב.	(א) לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום העירייה שבה הוא עובד, רשאי פקח עירוני, לאחר שהזדהה לפי סעיף 337ג –
							(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
							(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק עזר; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995‏;
							(3) להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
						(ב) אין בסמכויות פקח עירוני לפי פרק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין.
		זיהוי פקח עירוני			337ג.	פקח עירוני לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בתחום העירייה שבה הוא עובד, בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
						(1) הוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה ראש העירייה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
						(2) יש בידו תעודה החתומה בידי ראש העירייה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.
		סייג לסמכויות פקח עירוני			337ד.	פקח עירוני לא ישתמש בסמכויותיו לפי פרק זה כלפי אלה:
						(1) מוסד ממוסדות המדינה, למעט בית חולים ממשלתי;
						(2) ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים ציוד ביטחוני לכוחות הביטחון, שקבע לעניין זה, מטעמי ביטחון המדינה, ראש הממשלה או שר הביטחון, בהתייעצות עם השר; לעניין זה, "כוחות הביטחון" ו"ציוד ביטחוני" – כהגדרתם בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו–2006‏."
תיקון פקודת המועצות המקומיות	20.	בפקודת המועצות המקומיות, אחרי סעיף 13ו יבוא:
		"תחולת הוראות – הסמכת פקחים וסמכויות פיקוח			13ז.	סעיפים 337א עד 337ד לפקודת העיריות יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית."
הוראת שעה	21.	בתקופה שעד תום שנה מיום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), יראו כאילו –
		(1) בסעיף 13 לחוק העיקרי –
			(א) בסעיף קטן (ג), במקום "סעיף 13" נאמר "סעיפים 13 או 13א";
			(ב) בסעיף קטן (ד), במקום "סעיף 13" נאמר "סעיפים 13 ו-13א";
		(2) אחרי סעיף 13 לחוק העיקרי נאמר:
		"סמכויות למאבק בתופעת השכרות			13א.	(א) לשם סיוע למשטרת ישראל במאבק בתופעת השכרות, יהיו לפקח מסייע סמכויות לפי חוק המאבק בתופעת השכרות, התש"ע–2010‏ (להלן בסעיף זה – חוק המאבק בתופעת השכרות), באזורים שהורה מפקד המחוז במשטרת ישראל שהם מסוג המקומות המנויים בתוספת.

						(ג) סעיף 2(ג) לחוק המאבק בתופעת השכרות יחול גם לעניין סמכויות פקח מסייע לפי סעיף זה.
לעמדתנו, יש לאשר הצו בוועדה לביטחון לאומי.						(ד) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי בצו לשנות את התוספת.
		דיווח לכנסת – סמכויות לפקח מסייע למאבק בתופעת השכרות			13ב.	(ב) השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת מידי חצי שנה על מספר המקרים שבהם עשו פקחים מסייעים שימוש בסמכויותיהם לפי סעיף זה.
		"דיווח לכנסת – מאבק בתופעת השכרות			13ג.	(א) השר לביטחון לאומי ידווח, ביום____, וביום___ לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על השימוש בסמכות תפיסה והשמדה לפי סעיף 2 לחוק המאבק בתופעת השכרות, לרבות תדירות השימוש והשפעתו על המאבק בתופעת השכרות, וכן על מספר המקרים שבהם –
							(1) נפתחו חקירות בשל חשד לעבירות לפי סעיף 193א לחוק העונשין;
							(2) הסתיימו חקירות כאמור בפסקה (1) בלא הגשת כתב אישום והעילות לכך
							(3) הוגשו כתבי אישום בשל עבירות כאמור בפסקה (1)
							(4) ניתנו פסקי דין וגזרי דין בהליכים פליליים שהתקיימו בשל עבירות כאמור בפסקה (1), ותוצאותיהם
							(5) לעניין השימוש בסמכות תפיסה והשמדה לפי סעיף 2 – הבחנה בין פעולות שננקטו כלפי בגירים וכלפי קטינים
הוראת מעבר	22.	(א) רשות מקומית שערב תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), הייתה מנויה בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, יראו אותה כאילו נקבעה בצו לפי סעיף 7 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, ומערך האכיפה העירוני ימשיך לפעול בתחומה, אלא אם כן הופסקה פעילותו לפי סעיף 7ד לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה.
		(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף 7א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, יגובשו בתוך שלושה חודשים; עד לקביעת אמות המידה כאמור יקבע השר בצו לפי סעיף 7 לחוק זה רשויות מקומיות באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת שבהן יוקם ויופעל מערך אכיפה עירוני לפי אמות המידה שנהגו לפיהן ערב תחילתו של חוק זה.
		(ג) הסמכה לפקח עירוני שנעשתה ערב יום התחילה, לפי סעיף 3 לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, ועמדה בתוקף ערב המועד האמור, יראו אותה כהסמכה שניתנה לפי סעיף 337א לפקודת העיריות או לפי סעיף 13ז לפקודת המועצות המקומיות, כנוסחם בסעיפים 19 ו־20 לחוק זה, בהתאמה, לפי העניין, והיא תעמוד בתוקפה עד תום תקופת תוקפה, אלא אם כן בוטלה או שתוקפה פקע קודם לכן לפי כל דין.
		(ד) הסמכה לפקח מסייע שנעשתה ערב יום התחילה, לפי סעיף 10 לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, ועמדה בתוקף ערב המועד האמור, תעמוד בתוקפה עד תום תקופת תוקפה, אלא אם כן בוטלה או שתוקפה פקע קודם לכן לפי כל דין.
		(ה) כל עוד לא עבר פקח מסייע כאמור בסעיף קטן (ד) הכשרה מתאימה, יהיו נתונות לו הסמכויות שהיו לו ערב יום התחילה בלבד.
		(ו) כללים ראשונים לפי סעיף 7ב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה יגובשו בתוך שלושה חודשים; עד לקביעת כללים כאמור יוחלט על מבנה הכוח של מערך האכיפה העירוני לפי הכללים שנהגו לפיהם ערב תחילתו של חוק זה.
		(ו1) תנאים ראשונים להקמה והפעלה של מערכי אכיפה עירוניים לפי סעיף 7ג לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה יגובשו בתוך שלושה חודשים; עד לקביעת תנאים כאמור יחולו תנאים נדרשים להקמה והפעלה של מערך האכיפה העירוני לפי התנאים שנהגו לפיהם ערב תחילתו של חוק זה.

***************************************************************************************

מספר פנימי: 2225247

נספח מס' מ-1823/א'

הסתייגויות ובקשות רשות דיבור

להצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' ...), התשפ"ה–2024

* הערה: אם תתקבל הסתייגות המצריכה זאת, ימוספרו יתר הוראות החוק ויתוקנו ההפניות אליהן בהתאם.

הסברים ודגשים (למחוק בסיום העבודה):

• לרשימת קבוצות מסתייגים לחצו על קישור זה.

• הסתייגות לנושא היא הסתייגות שמצריכה תיקונים בסעיפים שונים בהצעת החוק. הסתייגות שמצריכה תיקון בשני סעיפים קטנים או בשתי פסקאות של אותו סעיף אינה הסתייגות לנושא

• חשוב לציין גם סעיפים שאין להם הסתייגויות - תחת כותרת הסעיף או הסעיפים ציינו "אין הסתייגויות";

• אם אין בקשות רשות דיבור, ציינו "אין".

• מספרו את ההסתייגויות במספור אוטומטי (מספר ונקודה אחריו)

• אנא הימנעו מכתיבת הסתייגויות בטבלה , אלא במקרים שבהם מתבקשת הוספת סעיף שלם, עם כותרת שוליים ומספר סעיף. הכתיבה בטבלה מפריעה למספור האוטומטי ומשנה את שולי השורה.

• בסוף ההסתייגויות ובסוף בקשות רשות הדיבור (גם אם אין כאלה) צריכות להופיע שורות כוכביות.

• לפני ההנחה – ודאו שהטקסט של שמות המסתייגים ושל ההסתייגויות מיושר לשני הצדדים, שהרווחים בין השורות אחידים ושהכותרות "לסעיף 1", "לסעיף 2" וכו' לא נמצאות בתחתית עמוד.

הסתייגויות

לסעיף 1

חברי הכנסת מציעים:

1. * הערה: הסתייגות לנושא

[הסתייגות לנושא מעניקה זמן דיבור לפי כל אחד מהסעיפים שיש לתקן בה ולכן יש לפרטם, אך ההצבעה היא אחת]

אם תתקבל הסתייגות זו, יתוקנו סעיפים אלה כך:

(1) בסעיף ...

(2) בסעיף ...

2. לסעיף 2

חברי הכנסת מציעים:

3. לסעיף/פים ...

אין הסתייגויות

***************************************************************************************

בקשות רשות דיבור

חברי הכנסת [לכתיב שמות הח"כים לחצו על קישור זה]

אין

***************************************************************************************

הצעת חוק לקריאה השנייה והשלישית

2025-02-18

הקובץ המקורי באתר הכנסת

17/2/2025

מספר פנימי: 2225771

מספר סימוכין: 2025-000330

נספח מס' מ-/1823א'

הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשפ"ה–2025 הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום ט"ז בכסלו התשפ"ה (17 בדצמבר 2024) [בישיבה שהחלה ביום ט"ו בכסלו התשפ"ה (16 בדצמבר 2024) ], והועברה לוועדה לביטחון לאומי.

ביום י"ז בכסלו התשפ"ה (18 בדצמבר 2024) החליטה הכנסת, בהתאם

להוראות סעיף 84 (ב) לתקנון הכנסת, לאשר את החלטת הוועדה לפצל את

הצעת החוק להצעות חוק נפרדות כך שהחלק הראשון מההצעה יכלול את סעיף

17 והחלק השני יכלול את יתר הסעיפים.

ביום י"ט בשבט התשפ"ה (17 בפברואר 2025) החליטה הכנסת, בהתאם

להוראות סעיף 84 (ב) לתקנון הכנסת, לאשר את החלטת הוועדה לפצל את

הצעת החוק הכוללת את החלק השני להצעות חוק נפרדות כך שחלק אחד

יכלול את נושא הארכת תוקף הוראת השעה לתקופה מזערית וחלק אחר יכלול

את נושא הפיכת הוראת השעה להוראת קבע.

הצעת החוק, הכוללת את החלק הראשון שעניינו הארכת תוקף הוראת

השעה לתקופה מזערית, מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה

ולקריאה השלישית ביום י"ט בשבט התשפ"ה (17 בפברואר 2025).

להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור.

--1

17/2/2025

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

מספר פנימי: 2225771

מספר סימוכין: 2025-000330

נספח מס' מ-/1823א'

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשפ"ה–2025 תיקון סעיף 23

בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה),

התשע"א–,12011 בסעיף ,23 במקום "כ"א בשבט התשפ"ה (19 בפברואר

2025)" יבוא "ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025)".

***************************************************************************************

1 ס"ח התשע"א, עמ' 1057; התשפ"ה, עמ' .134

--2

17/2/2025

מספר פנימי: 2225771

נספח מס' מ-/1823א'

הסתייגויות ובקשות רשות דיבור

ל הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשפ"ה–2025 * הערה: אם תתקבל הסתייגות המצריכה זאת, ימוספרו יתר הוראות החוק ויתוקנו ההפניות אליהן בהתאם.

להלן שמות חברי הכנסת המסתייגים לפי קבוצות:

 קבוצת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון, ירון לוי  קבוצת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת בנימין גנץ, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, אלון שוסטר

הסתייגויות

לסעיף 1

אין הסתייגויות

לאחרי סעיף 1

קבוצת יש עתיד וקבוצת המחנה הממלכתי מציעות:

אחרי הסעיף יבוא:

חוק זה יכנס לתוקף אך ורק לאחר חתימה על הסכם שלב ב' של העסקה לשחרור

"תחילה .2

יתר החטופים והחטופות."

אחרי הסעיף יבוא:

חוק זה יחול אך ורק לאחר קביעת מועד מוסכם לבחירות."

"תחילה .2

***************************************************************************************

בקשות רשות דיבור

חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין, יאסר חוג'יראת, איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף עטאונה ***************************************************************************************

חומר רקע

2025-02-19

הקובץ המקורי באתר הכנסת

מודל שיטור עירוני – השפעה על

הרשויות המקומיות

יותם ארנסברג

מינהל תקציבים

מרכז השלטון המקומי

פברואר, 2025

הצגת השפעות המודל החדש על רשויות להן

קיים מערך כיום (עיריות ומועצות מקומיות בלבד)

על בסיס נתוני מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא

השיטור העירוני

רשויות עם שיטור עירוני קיים – מעמסה תקציבית

רשויות ערביות

כיום, רשויות אלו מקבלות מימון של %70 מעלויות הפקחים שלהן. בעקבות המודל המוצע, אחוז ההשתתפות עתיד לפחות משמעותית, לצד גידול במספר הפקחים הנדרשים, מה שיוביל לעומס תקציבי משמעותי על הרשויות הללו:

שיעור גידול בעלות

סה"כ תוספת תקציב גידול בעלות

רשות מקומית סה"כ תוספת שוטרים סה"כ תוספת פקחים סה"כ

הרשויות בשנה הרשות המקומית

תוספת כוח משטרתית בשנה

לפי המודל המוצע

ג'לג'וליה

דייר אל-אסד

שגב-שלום

כפר יאסיף

טורעאן

כפר מנדא

תל שבע

עראבה

דאלית אל-כרמל

ריינה

ג'סר א-זרקא

טירה

כפר כנא

קלנסווה

ערערה-בנגב

רהט

נצרת

כפר קאסם

אום אל-פחם

שפרעם

טמרה

טייבה

באקה אל-גרביה

סכום כולל

-2

-6

-3

-9

-3

-7

-4

-67

-2

-4

-6

-1

-3

-1

-11

409,500 ₪-

318,500 ₪-

455,000 ₪-

136,500 ₪-

45,500 ₪-

273,000 ₪-

136,500 ₪

227,500 ₪

182,000 ₪

4,140,500 ₪-

149,500 ₪

318,500 ₪

455,000 ₪

396,500 ₪

825,500 ₪

533,000 ₪

903,500 ₪

942,500 ₪

988,000 ₪

11,420,500 ₪

%55

%117

%167

%203

%212

%273

%290

%345

%362

*בהינתן שעלות חודשית לפקח עומדת על 10,833 ₪, וזמן התגובה של כלל הרשויות הנבדקות הוא 18-25 לפי המודל

רשויות עם שיטור עירוני קיים – מעמסה תקציבית

רשויות גדולות

גם כאשר מדובר על רשויות שאינן מתוקצבות כיום ב %,70 תוספת כוח האדם מבטאת העמסה תקציבית לא מבוטלת. להלן מס' דוגמאות:

רשות מקומית

סה"כ תוספת שוטרים

לפי המודל המוצע

סה"כ תוספת פקחים

לפי המודל המוצע

סה"כ תוספת כוח

סה"כ תוספת תקציב

משטרתית בשנה

גידול בעלות

הרשויות בשנה

שיעור גידול בעלות

הרשות המקומית

חולון

ראשון לציון

באר שבע

נתניה

פתח תקווה

רחובות

בת ים

אשדוד

בני ברק

אשקלון

רמת גן

בית שמש

סכום כולל

-3

189

208

0₪

1,059,500 ₪

416,000 ₪

0₪

416,000 ₪

923,000 ₪

0₪

1,404,000 ₪

6,064,500 ₪

910,000 ₪

630,500 ₪

1,274,000 ₪

1,690,000 ₪

2,210,000 ₪

2,054,000 ₪

1,547,000 ₪

2,470,000 ₪

1,716,000 ₪

18,505,500 ₪

%27

%32

%49

%65

%106

%113

%136

%226

*בהינתן שעלות חודשית לפקח עומדת על 10,833 ₪, וזמן התגובה של כלל הרשויות הנבדקות הוא 18-25 לפי המודל

רשויות עם שיטור עירוני קיים

רשויות קטנות

כאשר מדובר על רשויות קטנות (עד 30,000 תושבים), המודל עתיד להפחית משמעותית את כוח האדם המשולב הצפוי לפעול בהן (מה שנלווה באופן טבעי להקטנת עלויות הן מצד הרשויות והן מצד המשטרה):

רשות מקומית

נשר

גן יבנה

מעלות-תרשיחא

קריית שמונה

יקנעם עילית

גבעת זאב

בית שאן

בנימינה-גבעת עדה

כפר יונה

קדימה-צורן

מבשרת ציון

קריית טבעון

זכרון יעקב

קריית מלאכי

אור עקיבא

אריאל

סכום כולל

סה"כ תוספת שוטרים סה"כ תוספת פקחים סה"כ תוספת כוח

לפי המודל המוצע

-3

-6

-24

-5

-3

-17

-5

-6

-41

סה"כ תוספת תקציב

משטרתית בשנה

208,000 ₪-

0₪

136,500 ₪-

143,000 ₪-

91,000 ₪

0₪

45,500 ₪-

624,000 ₪-

גידול בעלות

הרשויות בשנה

442,000 ₪-

390,000 ₪-

253,500 ₪-

247,000 ₪-

91,000 ₪-

0₪

45,500 ₪

1,586,000 ₪-

*בהינתן שעלות חודשית לפקח עומדת על 10,833 ₪, וזמן התגובה של כלל הרשויות הנבדקות הוא 18-25 לפי המודל

שיעור גידול בעלות

הרשות המקומית

%-38

%-30

%-25

%-13

רשויות עם שיטור עירוני קיים

פילוח לפי אשכול חברתי-כלכלי (2021)

סה"כ תוספת שוטרים

מדד חברתי כלכלי 2021 מספר רשויות מקומיות

לפי המודל המוצע

סכום כולל

-54

-22

-11

-26

-15

-11

-25

-1

-165

סה"כ תוספת

פקחים לפי המודל

המוצע

סה"כ תוספת כוח

סה"כ תוספת

תקציב משטרתית

בשנה

גידול בעלות

הרשויות בשנה

104

-15

329

-9

-40

164

5,908,500 ₪

2,190,500 ₪

2,353,000 ₪

5,811,000 ₪

2,730,000 ₪

273,000 ₪-

182,000 ₪

0₪

18,902,000 ₪

2,054,000 ₪

2,229,500 ₪

1,807,000 ₪

7,709,000 ₪

3,770,000 ₪

9,763,000 ₪

2,132,000 ₪-

780,000 ₪

25,980,500 ₪

*בהינתן שעלות חודשית לפקח עומדת על 10,833 ₪, וזמן התגובה של כלל הרשויות הנבדקות הוא 18-25 לפי המודל

רשויות עם שיטור עירוני קיים – תמונת מצב

השפעת המודל על כלל 92 הערים והמועצות המקומיות

כלל הרשויות:

סה"כ תוספת פקחים

סה"כ תוספת שוטרים

סה"כ תוספת כוח

385

-232

153

סה"כ גידול בעלויות סה"כ תוספת תקציב

משטרתית בשנה

הרשויות בשנה

14,761,500 ₪

37,401,000 ₪

רשויות המתוקצבות כיום %70 בלבד:

סה"כ תוספת פקחים

סה"כ תוספת שוטרים

סה"כ תוספת כוח

-67

-11

סה"כ גידול בעלויות סה"כ תוספת תקציב

משטרתית בשנה

הרשויות בשנה

4,140,500 ₪-

11,420,500 ₪

שאר הרשויות:

סה"כ תוספת פקחים

סה"כ תוספת שוטרים

סה"כ תוספת כוח

329

-165

164

סה"כ גידול בעלויות סה"כ תוספת תקציב

משטרתית בשנה

הרשויות בשנה

18,902,000 ₪

25,980,500 ₪

*בהינתן שעלות חודשית לפקח עומדת על 10,833 ₪, וזמן התגובה של כלל הרשויות הנבדקות הוא 18-25 לפי המודל

רשויות עם שיטור עירוני קיים – תמונת מצב

סיכום

•

בעוד שהמודל מוסיף כוח לשיטור העירוני המשולב, הוא מפחית משמעותית את מספר השוטרים הקיים כיום מנגד בקרב הרשויות המפעילות מערך.

•

בעוד שסך הכוח המשולב (פקחים + שוטרים) צפוי לגדול במגזר הכללי, במגזר הערבי, לצד הגידול הצפוי בעלויות בסך של 11 מלש"ח בשנה, חל קיטון בסך הכוח המשולב הצפוי ברשויות אלו, למרות תוספת פקחים.

12 רשויות נפגעות כמותית, 5 נותרות ללא שינוי ו- 4 עם גידול כמותי.

•

גם ברשויות קטנות שאינן מתוקצבות כיום %70 (עד 30,000 תושבים), צפוי לפחות סך הכוח המשולב הפועל בהן.

7 רשויות נפגעות כמותית, 9 נותרות ללא שינוי (אריאל ואור עקיבא צפויות אף להגדיל את עלותן ללא גידול בכוח)

•

עבור 19 מתוך 23 הרשויות המתוקצבות כיום בשיעור של %,70 לצד 7 מתוך 12 רשויות גדולות (מעל 150 אלף תושבים - ללא ת"א וירושלים), הגידול הצפוי בעלות השנתית עתיד לעלות על %.100

•

*בהינתן שעלות חודשית לפקח עומדת על 10,833 ₪, וזמן התגובה של כלל הרשויות הנבדקות הוא 18-25 לפי המודל

תודה על ההקשבה

יותם ארנסברג

מינהל תקציבים

מרכז השלטון המקומי

חוק - פרסום ברשומות

2025-02-20

הקובץ המקורי באתר הכנסת

רשומות

ספר החוקים

כ"א בשבט התשפ"ה 3373 19 בפברואר 2025

עמוד

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס'15), התשפ"ה-2025 312

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)

(תיקון מס' 15), התשפ"ה-2025*

תיקון סעיף 23 1. בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 1, בסעיף 23, במקום "כ"א בשבט התשפ"ה 19(בפברואר ")2025 יבוא "ב' בניסן התשפ"ה 31(במרץ ")2025.

ראש הממשלה ממלא מקום השר לביטחון לאומי

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

* התקבל בכנסת ביום כ' בשבט התשפ"ה (18 בפברואר 2025); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 1823, מיום ט' בכסלו התשפ"ה (10 בדצמבר 2024), עמ' 448.

1 ס"ח התשע"א, עמ' 1057; התשפ"ה, עמ' 134.

סודר במחלקת רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי

חוק - נוסח לא רשמי

2025-02-24

הקובץ המקורי באתר הכנסת

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשפ"ה–2025*

תיקון סעיף 23

בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה),
התשע"א–2011‏, בסעיף 23, במקום "כ"א בשבט התשפ"ה (19 בפברואר 2025)" יבוא "ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025)".

בנימין נתניהו

ראש הממשלה

חיים כץ

ממלא מקום השר לביטחון לאומי

יצחק הרצוג

נשיא המדינה

אמיר אוחנה

יושב ראש הכנסת