פרק א' (מטרת החוק) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024

14 ינואר 2025

לכבוד

ח"כ אופיר כץ – יו"ר ועדת הכנסת

כנסת ישראל, ירושלים

הנדון: פיצול פרק ההייטק מחוק ההסדרים

**פרק ג': מסים, סעיפים 4-5**

מכובדי יו"ר הוועדה, שלום רב.

האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) הינו ארגון הגג של תעשיית ההייטק בישראל. ככזה, הארגון משמש כקולה המקצועי של התעשייה במובנה הרחב ביותר: קרנות הון סיכון, הקרנות השקעה, חברות הזנק, חברות רב לאומיות ועוד).

מתוקף תפקידו ומעמדו, האיגוד מעורב במשך שנים בגיבוש המעטפת הנורמטיבית והמיסויית החיונית להצלחת מגזר ההייטק והמשך תרומתו כ"קטר הצמיחה" של המשק הישראלי. במסגרת זו, האיגוד פעל גם במהלך השנה האחרונה מול הרשויות הרג ולטוריות השונות (משרד האוצר, אגף התקציבים, רשות המסים, רשות החדשנות ועוד) בכדי להסדיר את הרגולציה המיסויית המיטבית שתביא לוודאות ואטרקטיביות איתנה עבור התעשייה.

האמירות של נציגי הרשויות על כך שקיימו עימנו שיחות ודיונים לאורך חודשים הן נכונות. אך יחד עם זאת, לצערנו כרגע אין קשר בין השיח המקצועי לבין הצעת החקיקה שמונחת על שולחן הוועדה. החקיקה המוצעת כרגע היא פלטפורמה ריקה שאמורה להיות מושלמת בתקנות שלא הוצגו לנו כנציגי התעשייה מעולם.

חקיקה או תקנות לא מדויקים אשר יקודמו בלוחות זמנים בהולים, צפויים לעשות יותר נזק מתועלת.

על כן, אנו מעדיפים שהנושא יועבר לתהליך חקיקה ממשלתי רגיל ושעיקר הסוגיות תוסדרנה במסגרת חקיקה ראשית ולא במסגרת תקנות (כאמור, לטובת יצירת ודאות).

אנחנו מעוניינים בהמשך שי תוף הפעולה המקצועי והענייני עם גורמי המקצוע הממשלתיים הנ"ל ובטוחים כי בתהליך נכון, מדויק ומפורט, ניתן להגיע לחקיקה מיטבית המביאה ודאות לענף כלכלי חשוב זה.

בברכה,

עו"ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאה

העתקים:

מר שי אהרונוביץ – ראש רשות המסים

מר דרור בין – מנכ"ל רשות החדשנות

המחלקה לפיקוח תקציבי

לכבוד

חברי ועדת הכנסת

ירושלים, י"ב בטבת תשפ"ה

12 בינואר 2025

שלום רב,

הנדון: טבלה בנושא הצעת חוק ההסדרים לשנת 2025

לקראת הדיון ביום שני ה-13 בינואר 2025 בנושא חלוקה ופיצול של הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-,2024 מצורפת טבלה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עם הערות קצרות וראשוניות לגבי המשמעות התקציבית והכלכלית.

הסיווג לסעיפי הצעת החוק ופירוט הנושא מבוסס על טבלה של הלשכה המשפטית.

נשמח לעמוד לרשותכם כלל האפשר.

בברכה,

עמי צדיק,

מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי

מרכז המחקר והמידע

המחלקה לפיקוח תקציבי

הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 תיקון לחוק/ים

מס'

מס' סעיף

מס' עמוד

.1

1

248

.2

2 ו-4

,248-254

257

חוק תקשורת

דיגיטלית עם

גופים

ציבוריים,

התשע"ח-

2018

.3

3

255-256

חוק חתימה

אלקטרונית,

הוועדה

המוסמכת

פירוט הנושא

הערות מרכז המחקר והמידע

פרק א': מטרת החוק

כספים

מטרת החוק

פרק ב': תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים

מוצע לחייב גופים ציבוריים שיש להם ממשקי שירות מרובים עם הציבור חוקה, חוק הצעת החוק היא חלק מתהליך של קידום תוכנית דיגיטליזציה להנגיש את השירותים הציבוריים הנפוצים שלהם, כך שיוכלו להתבצע ומשפט או לאומית שהואצה במהלך משבר הקורונה. להצעת החוק יש תועלות כלכליות של על ידי קידום תהליכי דיגיטל בממשל באופן דיגיטלי, זאת בנוסף לחובות שכבר קיימות בחוק היום. מדובר על מדע משרדי ממשלה ויחידות סמך, רשויות מקומיות, ומספר תאגידים וטכנולוגיה העשויים לשפר ולייעל את השירותים הציבוריים עבור האזרחים.

חקוקים שייקבעו בתוספת (כעת מנויים - המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, רשות שדות התעופה, מכון התקנים ורשות החדשנות).

לשינוי עשויות להיות השלכות תקציביות ישירות בטווח הקצר, לצד זאת, ולשם איזון חובת ההנגשה מול אינטרסים ותכליות אחרות, מוצע ל קבוע רשימת שירותים שלא יונגשו, וכן להקים ועדת חריגים שתוכל לקבוע החרגה לחובת הנגשת השירותים.

בגין גידול בהוצאות המחשוב של הרשויות השונות, והשלכות

תקציביות בטווח ארוך של חיסכון תקציבי בגין הייעול.

מוצע שעד תום שנה מתחילת החוק יונגשו רבע מהשירותים שהחוק חל עליהם, עד תום שנתיים – יונגשו שלושה רבעים מהשירותים כאמור ועד תום שלוש שנים – יונגשו כל השירותים שהחוק חל עליהם.

התשס"א-

2001

מוצע להסיר חלק מהמגבלות החלות כיום על הנפקת תעודה חוקה, חוק הצעת החוק עשויה לייעל תהליכים של אישורים אלקטרוניים אלקטרונית מאושרת בידי המדינה, ולאפשר הנפקת תעודה כאמור ומשפט או הניתנים על ידי המדינה, ובכך גם לייעל תהליכי עבודה ולהפחית שלא על גבי מסמך זיהוי וכן לשם ביצוע פעולות של מורשי חתימה מטעם מדע תאגידים ובעלי מקצוע מורשים לפי כל דין, המתבצעות לצורך עבודתם וטכנולוגיה

עלויות עבור הציבור.

לשינוי זה אין עלות תקציבית ישירה.

מס'

מס' סעיף

מס' עמוד

תיקון

לחוק/ים

.4

5-7

258-259

חוק המרכז

לגביית

קנסות,

אגרות

והוצאות,

התשנ"ה-

1995; חוק

ההוצאה

לפועל,

התשכ"ז-

1967

.5

8

260-261

חוק תאגידי

מים וביוב,

התשס"א-

2001

הוועדה

המוסמכת

פירוט הנושא

הערות מרכז המחקר והמידע

או תפקידם מול גופים ציבוריים, בהתאם לתקנות הקבועות בעניין זה לגבי גורמים מאשרים שאינם המדינה או בהתאם לתקנות ייעודיות שיותקנו בנושא.

פרק ג': גבייה

מוצע לתקן את חוק המרכז לגביית קנסות, כך שייקבע כי קבלת אישור חוקה, חוק השינוי עשוי לייעל את תהליך "ההמצאה" של מסמך המודיע על חוב. למועד ההמצאה יש חשיבות לצורך חישובי ריביות על של החייב על צפייה בהודעה מקוונת של דרישה לתשלום חוב, לאחר ומשפט החוב, ככל שחייב יידע מוקדם יותר על חוב כך הוא יוכל לשלמו שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות מוקדם ולצמצם את מרכיב הריבית. בשנת 2023 חוב ממוצע גבוהה – תיחשב כהמצאה. כמו כן, מוצע לתקן את חוק ההוצאה לפועל, בעת פתיחת תיק היה 1,762 ש"ח והחציון היה 750 ש"ח.

כך שבמקום שנדרשת המצאה מלאה לפי החוק, היא תתאפשר גם

באמצעות קבלת אישור של החייב על צפייה בהודעה מקוונת, שצפה בה החייב, לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמה גבוהה.

מוצע לקבוע כי שר המשפטים יוסמך לקבוע, בצו, את מועד התחילה של התיקון, בהתאם לכניסתן לתוקף של תקנות מכוח התיקון המוצע.

פרק ד': תשתיות ביוב

מוצע לאפשר גם לחברה ממשלתית (מקורות) לבצע שירותי טיפול כלכלה והולכה במשק הביוב. בנוסף, מוצעים תיקונים משלימים בחוק לעניין ניהול משק הביוב. בהתאם לכך, מוצע לתקן את חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-,2001 ולקבוע כי הממונה על התאגידים ברשות הממשלתית למים וביוב (להלן – רשות המים), באישור מועצת רשות המים, יהיה מוסמך לתת רישיון חברת ביוב גם לחברה ממשלתית, וזאת לאחר

לפי דברי ההסבר, חלק ניכר מהגופים המחזיקים מט"שים אינם

מפתחים אותם ואת מערכי ההולכה, דבר שמביא לעיכוב בשיווק

דירות. התאגידים והגופים המקומיים אינם הגורם היעיל ביותר לעסוק בנושא ברמה האזורית. מתן אפשרות לחברה ממשלתית (מקורות), שיש לה יתרונות לגודל ובעיקר בעלת יכולת גיוס הון במחיר נמוך, להקים ולנהל מט"שים עשויה לצמצם את

התייעצות עם רשות החברות הממשלתיות. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי חלק מהוראות החוק לא יחולו על חברת ביוב שהיא חברה ממשלתית;

החסמים בשוק הדיור.

--2

מס'

מס' סעיף

מס' עמוד

תיקון

לחוק/ים

פירוט הנושא

הערות מרכז המחקר והמידע

הוועדה

המוסמכת

מוצע לקבוע כי תקנון חברה ממשלתית שתקבל רישיון חברת ביוב לא יהיה טעון אישור של הממונה על התאגידים; וכן מוצע לקבוע כי במקרה שבו ספק שירותי ביוב (תאגיד מים וביוב, חברת ביוב או רשות מקומית) בחר לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת ביוב או להצטרף לחברת ביוב

חברת מקורות עוסקת כיום בהולכת מי קולחין (כולל מהשפד"ן

לנגב המערבי), אולם לא בהקמת ובניהול מטש"ים. מקורות

מהווה מונופול במשק המים ובעבר עלו טענות בדבר יעילותה.

כך, בשנת 2020 עלות שכר חודשי לעובד היתה כ-27.6 אלף

משותפת, תקבע מועצת רשות המים אם הסמכות לקבוע הוראות

למפעלים בתחומו של ספק שירותי הביוב בעניין טיפול מקדים בשפכי תעשייה ולדרוש מבעלי מקרקעין בתחום כאמור לנקוט פעולות לשם

ש"ח, גבוהה בכ-%140 מהשכר הממוצע במשק. עם זאת,

בשנים האחרונות נערכה בחברה תכנית הבראה, ורשות המים

הטילה הגבלות על השקעותיה המוכרות לצורך חישוב מחירי

טיפול בשפכים – תהיה סמכות של חברת הביוב או של ספק שירותי הביוב. זאת, במקום ההוראה הקיימת היום שלפיה הסמכויות האמורות

המים.

אין קשר קשר ישיר לתקציב.

הן של חברת הביוב, כברירת מחדל.

פרק ה': רשויות מקומיות

.6

9(1), (2),

(8), (9),

11(1)

,262

,265-266

273

פקודת

העיריות

מוצע לשנות את הרכב ועדת המכרזים ברשויות המקומיות, כך שתכלול פנים והגנת התיקון המוצע עשוי לשפר את תהליך ההתקשרות במכרז ברשויות המקומיות.

רק אנשי מקצוע ולא את חברי המועצה של הרשות המקומית, והסמכתה הסביבה להחליט בענייני מכרזים ולא רק להמליץ לראש הרשות המקומית.

אין השפעה ישירה על תקציב המדינה.

.7

9(3) עד

(5) 262-263

פקודת

העיריות

מוצע לתקן את פקודת העיריות ואת פקודת המועצות המקומיות, כך שלא תהיה חובה להקים את ועדות המועצה המפורטות אלא הקמתן

פנים והגנת התיקון המוצע עשוי להקטין את תהליך פעילויות הרשויות המקומיות.

הסביבה

תהיה נתונה לשיקול דעת מועצת הרשות המקומית: ועדה לקליטת עלייה, ועדת בטיחות בדרכים, ועדה לקידום מעמד הילד, ועדה להנצחת זכרם של נרצחי טרור, ועדה לאיכות הסביבה, ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים והועדה למיגור אלימות.

אין השפעה ישירה על תקציב המדינה.

.8

9(6)

263-264

פקודת

העיריות

מוצע לתקן את פקודת העיריות ואת פקודת המועצות המקומיות לעניין פנים והגנת התיקון המוצע עשוי להגדיל את הכנסות הרשויות המקומיות מעשיה במקרקעין.

פעולות של רשויות מקומיות במקרקעין, הכוללים, מצד אחד, ביטול הסביבה הפטור המלא שניתן לרשויות איתנות מהצורך באישור שר הפנים לעשייה במקרקעין, ומצד שני קביעת הסדר אחיד לכלל הרשויות

--3

אין השפעה ישירה על תקציב המדינה.

מס'

מס' סעיף

מס' עמוד

תיקון

לחוק/ים

הוועדה

המוסמכת

פירוט הנושא

הערות מרכז המחקר והמידע

המקומיות, שמשמעותו החמרה עם רשויות איתנות והקלה עם רשויות לא איתנות בעשיה במקרקעין לעסקאות עד 8 או 10 שנים בהתקיים תנאים מסויימים (במקום 5 שנים כיום).

.9

9(7)

265

פקודת

העיריות

מוצע לתקן את סעיף 196 לפקודת העיריות ולקבוע כי יידרש אישור פנים והגנת השינוי המוצע עשוי להגדיל את יכולת הפיקוח והבקשה של מועצות הרשויות המקומיות.

מועצת העירייה לצורך ביצוע ההתקשרות ארוכת טווח לביצוע מיזם עם הסביבה מי שאינו גוף מתוקצב או נתמך.

אין השפעה ישירה על תקציב המדינה.

.10

9(10)

266-267

פקודת

העיריות

מוצע לקבוע כי רשות מקומית תידרש לפרסם באתר האינטרנט שלה פנים והגנת השינוי המוצע עשוי להגביר את השקיפות ברשויות המקומיות ובכך עשוי להגדיל את אחריותן בשימוש בכספי ציבור.

בתחילת כל רבעון דו״ח התקשרויות עם ספקים, שיכלול את נתוני הסביבה ההתקשרויות של הרשות ותאגידים הנשלטים בידיה, לרבות נושא אין השפעה ישירה על תקציב המדינה.

ההתקשרות, שם הספק וסכום ההתקשרות.

.11

9(11),

11(2)

268-273

פקודת

העיריות

ופקודת

המועצות

"היטלי פיתוח" – קרי מסי פיתוח – מוצע לקבוע הסדר "משלים" ארצי פנים והגנת התיקון המוצע עשוי להגדיל את הכנסות הרשויות המקומיות.

להסדרים הקיימים היום בחוקי עזר של הרשויות המקומיות לגביית היטלי הסביבה אין השפעה ישירה על תקציב המדינה.

פיתוח לסלילה, תיעול ושטחים ציבוריים פתוחים. ההסדר יסמיך את שרי הפנים והאוצר לקבוע בתקנות את פרטי ההסדר – גובה ההיטלים ודרכי

המקומיות

גבייתם; אופן קביעת ההיטלים ואפשרות לקבוע היטלים חריגים; מועד ואופן תשלום ההיטל ועוד, לגבי אותן רשויות מקומיות שלא חוקקו חוקי

.12

9(12),

,10 12

272-273

פקודת

העיריות

.13

13-14

273

חוק יסודות

התקציב,

עזר לגבי אחד או יותר מהיטלי הפיתוח.

מוצע לתקן את סעיף 330 לפקודת העיריות, לעניין נכס הרוס, ולקצר כספים את תקופת הפטור מארנונה שניתנת לבעל נכס שנהרס או ניזוק -

השינוי המוצע עשוי להגדיל את הכנסות הרשויות המקומיות

ולהפחית את תלותן בתקציבי מדינה, ולהגדיל את היצע

לשנתיים (במקום שלוש), כמו כן מוצע לבטל את התקופה שבה נהנה בעל נכס כאמור מתעריפי ארנונה מזעריים, ולקבוע כי נכס שלא הושמש בחלוף 10 שנים יהיה חייב בארנונה בסכום המרבי.

המבנים למגוון שימושים כגון דיור, מסחר ותעסוקה.

השפעה חלקית על תקציב המדינה.

מוצע לתקן את חוק יסודות התקציב, כך שסעיף 45א, שלפיו רשות פנים והגנת השינוי המוצע יפחית את התלות של רשויות מקומיות בממשלה.

מקומית ותאגיד הנשלט בידי רשות מקומית לא יתקשרו בהתקשרות הסביבה אין השפעה ישירה על תקציב המדינה.

--4

מס'

מס' סעיף

מס' עמוד

תיקון

לחוק/ים

התשמ"ה-

1985

.14

15

274-276

.15

16

276-277

.16

17

278

פירוט הנושא

הערות מרכז המחקר והמידע

הוועדה

המוסמכת

ארוכת טווח לביצוע מיזם אלא על פי היתר של שר הפנים ושר האוצר, יבוטל וכך גם לגבי תאגיד שנשלט בידי רשות מקומית, ככל שההליכים המכרזיים ינוהלו על ידי ועדת מכרזים שתורכב מגורמים מקצועיים, כמוצע לעיל, וכלל התקשרויות העיריה יפורסמו באתר האינטרנט שלה.

חוק הסדרים

במשק

המדינה

(תיקוני

חקיקה

מוצע לתקן את סעיף 9 לחוק ההסדרים לשנת ,1992 לעניין שינוי שיטת כספים המדידה בארנונה, ולקבוע כי רשות מקומית תהיה רשאית, באישור שר האוצר ושר הפנים לשנות את שיטת המדידה של שטח כלל הנכסים שבתחומה, באופן שבו הארנונה תוטל גם על מטר רבוע של הנכס שלא נכלל במספר המטרים הרבועים של הנכס לצורך הטלת ארנונה בשנה

להשגת יעדי

הקודמת (לעבור לשיטת מדידה רחבה יותר), זאת בשונה מדיני

התקציב),

התשנ"ג-

ההקפאה ששימרו לאורך השנים את שיטות המדידה הנהוגות ברשויות לצורך הטלת ארנונה. בנוסף, מוצע לקבוע כי רשות תוסמך להעלות את

1992

סכום הארנונה בשל מבנה מגורים בשיעור של עד %5 בשנה ללא צורך באישור שר הפנים ושר האוצר.

חוק התכנון

והבניה,

חוק התכנון והבנייה קובע כי רשות מקומית מוסמכת להשתמש פנים והגנת השינוי המוצע עשוי להגדיל את הגמישות התקציבות של הרשויות המקומיות.

בסכומים שנגבו כהיטלי השבחה רק לצורך הכנת תכניות וביצוען (לרבות הסביבה

התשכ"ה-

הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין לצרכי ציבור) ההצעה מבקשת לאפשר

1965

לרשות מקומית להשתמש ב- %5 מהיטלי ההשבחה גם לצורך פעולות תיקון הנדרשות לשם שמירה על תקינות נכסיה (תחזוקת שבר).

התיקון המוצע יקל על הרשויות המקומיות להעלות את תעריף

הארנונה, במסגרת התעריפים המרביים הקבועים בחוק.

תעריף הארנונה כיום מבוסס על אזור ושטח, המלצת ה-OECD

היא תעריף המבוסס על שווי הנכס.

השפעה חלקית על תקציב המדינה.

אין השפעה ישירה על תקציב המדינה.

פרק ו': שירות התעסוקה

חוק שירות

התעסוקה,

מוצע כי הנושא של ריכוז ידיעות על המצב בשוק העבודה ועל מגמות עבודה התפתחות בו על מנת להסדירו יוצא מתחום טיפולו של שירות התעסוקה ורווחה

שירות התעסוקה מפרסם נתונים על דורשי ההעבודה בלוחות

אינטרנטיים אינטגרטיביים, ובדוח תעסוקה מקיף המתפרסם

התשי"ט-

1959

ואולם שירות התעסוקה ימשיך לטפל באיסוף וחקירת נתונים לשם מילוי תפקידיו האחרים. מוצע בסמכותו של מנהל השירות (ולא המינהלת) יהיו

מידי חודש.

--5

תיקון

לחוק/ים

מס'

מס' סעיף

מס' עמוד

.17

18

279

חוק החברות

הממשלתיות,

התשל"ה-

1975

.18

19-20

280-340

פירוט הנושא

הוועדה

המוסמכת

מינוי סגנו ויתר עובדי השירות, וכן יועברו לסמכותו של מנהל השירות בהתייעצות עם הממונה על התקציבים באוצר, סמכויות הנוגעות להקמת לשכות שירות התעסוקה הנתונות היום לשר בהסכמת המינהלת או בהתייעצות עמה. עוד מוצע לבטל את ההוראה על הבאת

הערות מרכז המחקר והמידע

המוסד לביטוח לאומי מפרסם נתונים על שוק העבודה

בהתבסס על נתונים מנהליים, והלמ"ס מפרסם בהתבסס

בעיקר על סקר כוח אדם.

אין השפעה תקציבית ישירה.

תקציב ההוצאות של שירות התעסוקה לכנסת.

פרק ז': חברות ממשלתיות

בהתאם סעיף 307 לחוק החברות, ברירת המחדל היא כי דירקטוריון של חוקה, חוק התיקון המוצע עשוי להגדיל את הכנסות המדינה מחלוקת דיבידנדים מהחברות הממשלתיות. לפי דוח מבקר המדינה, חברה יקבל החלטה על חלוקת דיבידנד, ואולם חברה ראשית לקבוע ומשפט בשנת 2022 הוכרזו דיבידנדים בסך כ-1.4 מיליארד ש"ח, אבל בתקנונה כי ההחלטה תתקבל באסיפה הכללית לאחר שקיבלה את בפועל הועברו לקופת המדינה כ-85 מיליון ש"ח, בגלל שלא המלצת הדירקטוריון. כיום, במסמכי היסוד של חלק מהחברות כונסו האסיפות הכלליות של החברות.

הממשלתיות נקבע כי נדרש אישור אסיפה כללית ובחלקן אין הוראה כזאת.

יש השפעה תקציבית ישירה.

כדי לאפשר לחברות ממשלתיות ליישם החלטות על חלוקת דיבידנד והעברתו לקופת המדינה, מוצע לתקן את חוק החברות הממשלתיות, ולקבוע כי אם קיבל דירקטוריון של חברה ממשלתית החלטה בדבר ייעוד רווחיה או בדבר חלוקה של דיבידנד, וזו אושרה בידי רשות החברות הממשלתיות, היא לא תהיה טעונה אישור האסיפה הכללית של החברה ודי יהיה באישור של השר הממונה על ביצוע חוק החברות הממשלתיות.

פרק ח': רשויות תחבורה ציבורית (רשויות מטרופוליניות ורשות ארצית) חוק חדש – חוק רשויות תחבורה

מוצע לקבוע הסדר חקיקתי חדש לעניין הקמת רשות ארצית לתחבורה כלכלה ציבורית כיחידת סמך במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ולעניין הקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה ציבורית.

שינוי מורכב להקמת רשוויות תחבורה מטרופוליניות, אשר עשוי להגדיל את רמת העצמאות של הרשווות המקומיות ואת שיתוף הפעלה ביניהן בנושא תחבורה.

ציבורית

(רשויות

עיקרי ההסדר המוצע: מוצע להסדיר את הקמתן ופעילותן של רשויות מטרופוליניות לתחבורה ציבורית, ובכלל זה פירוט האורגנים של רשות

אין השפעה ישירה על תקציב המדינה.

--6

מס'

מס' סעיף

מס' עמוד

תיקון

לחוק/ים

מטרופוליניות

ורשות

ארצית),

התשפ"ה–

,2024

תיקונים

עקיפים

לפקודת

התעבורה

ולפקודת

מסילות

הברזל

הוועדה

המוסמכת

פירוט הנושא

מטרופולינית (מועצה, מנהל כללי, ועדת ביקורת), תפקידיהם, סדרי מינויים ועבודתם, הסדרת העסקתם של עובדים ובעלי תפקידים אחרים ברשויות המטרופוליניות, ועוד; לפי המוצע, הרשויות המטרופוליניות יהיו אחראיות, בין השאר, לניהול התחבורה הציבורית, פיתוחה ועידוד השימוש בה בתחומי המטרופולין, למתן רישיונות לקווי שירות ולמוניות שירות ולקביעת הסדרי חניה בצירי הרשות, לאכיפת איסור נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית שלא כדין בתחומי הרשות ואכיפת הסדרי חניה בתחומיה, והכל בכפוף למדיניות הממשלה, ואם לא נקבעה מדיניות בידי הממשלה – בהתאם למדיניות שר התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – השר), ובהתאם לאמות המידה שיקבע מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית.

מוצע לקבוע כי בשלב הראשון יוקמו רשויות מטרופוליניות גוש דן וירושלים, ולהסמיך את השר להורות, בצו, על הקמת רשויות מטרופוליניות במטרופולינים המנויים בתוספת השנייה לחוק המוצע (חיפה ובאר שבע). צו כאמור ייקבע בהסכמת שר האוצר ולאחר שמיעת הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, וקביעת פרטי הצו בעניינים מסוימים הנוגעים לרשויות המקומיות שבתחום המטרופולין תהיה טעונה התייעצות עם שר הפנים. לפי המוצע, השר, בהסכמת שר האוצר, יהיה רשאי להוסיף לתוספת השנייה מטרופולינים שבהם אפשר יהיה להקים רשויות מטרופוליניות.

מוצע להסדיר את הקמתה ופעילותה של הרשות הארצית לתחבורה

ציבורית במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שתפעל כמאסדר של הרשויות המטרופוליניות ותפקח על עבודתן. הרשות הארצית תהיה אחראית, בין השאר, לקידום, פיתוח וייעול התחבורה הציבורית ואסדרתה, לקביעת מדיניות בתחום (ובתחומים משיקים), לניהול

--7

הערות מרכז המחקר והמידע

מס'

מס' סעיף

מס' עמוד

תיקון

לחוק/ים

הוועדה

המוסמכת

פירוט הנושא

פעילות ורישוי של תחבורה ציבורית שאינה בתחום אחריות של רשות מטרופולינית ופיקוח על הפעלתה, ובכלל זה למתן רישיונות להפעלת קווי שירות למוניות ואוטובוסים, לקביעת אמות מידה לחלוקת התקציב שיוקצה לרשויות המטרופוליניות ואישור תכניות העבודה שהן יגישו לה.

פרק ט': תכנון ובנייה

.19

21(1)(א)

341

חוק התכנון

והבניה,

התשכ"ה-

1965

מוצע לתקן את חוק התכנון והבנייה, כך שניתן יהיה להגיש בקשות פנים והגנת להיתר מכח תוכניות מתאר ארציות מפורטות לתשתית לאומית, אשר הסביבה אינן כוללות תשריט לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות.

.20

21(1)(ב)

(5), (6)

,341 345

חוק התכנון

והבניה,

התשכ"ה-

1965

מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה, כך שניתן יהיה להעביר בקשה פנים והגנת להיתר הכוללת בנייה של 80 יחידות דיור לפחות לרשות הרישוי הארצית הסביבה אם חלפו 6 חודשים מהמועד בו הוגשה הבקשה ברשות הרישוי המקומית. ההסדר נועד להחליף את ההסדר הקיים שבו ניתן להעביר בקשה להיתר לרשות רישוי ארצית בחלוף 8 חודשים מהמועד שבו נקלטה ברשות הרישוי המקומית. כמו כן, מוצע לקבוע שניתן להעביר לרשות הרישוי של הות"ל בקשה להיתר לעניין מתן הרשאה לפי תוכנית מיתאר ארצית לפי סעיף 145(ח)(3), ולעניין מתן היתר לפי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית אם חלפו 6 חודשים מהמועד בו הוגשה הבקשה ברשות הרישוי המקומית. ההסדר נועד להחליף את ההסדר הקיים שבו ניתן להעביר בקשה להיתר לרשות רישוי של הות"ל בחלוף 8 חודשים מהמועד שבו נקלטה ברשות הרישוי המקומית.

--8

הערות מרכז המחקר והמידע

הוועדה

המוסמכת

פירוט הנושא

מס'

מס' סעיף

מס' עמוד

תיקון

לחוק/ים

.21

21(2),

(4), 22

,341-342

345

חוק התכנון

והבניה,

מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה, כך שמוסד רישוי ארצי יוכל לתת פנים והגנת היתרים בשטחים גליליים כמשמעותם בסעיף 271 לחוק התכנון והבניה, הסביבה

התשכ"ה-

1965

במקום מתכנן המחוז.

.22

21(3),

(7) ,342-344

345

חוק התכנון

והבניה,

התשכ"ה-

1965

מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה, כך שייקבע שגורמים שאישור או פנים והגנת התייעצות איתם נדרשים לצורך קבלת היתר ורשות מקרקעי ישראל הסביבה (גורמים מאשרים) יפרסמו תוך 90 ימים באתר האינטרנט שלהם נוהל מסודר לקבלת האישור. כן ייקבע כי רשות מקרקעי ישראל וגורמים מאשרים שייקבעו בתוספת לחוק (רשות העתיקות, רש"א, המשרד להגנ"ס, משרד הבריאות, רט"ג) שלא יענו במסגרת הזמן שנקבעה בחוק יראו את אי המענה מצידם כאישור שבשתיקה.

.23

23

346

חוק לקידום

הבנייה

במתחמים

מועדפים

(הוראת

מוצע לתקן את החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת פנים והגנת שעה), כך שיתאפשר להגדיל, ללא הכרזה, את השטח של מתחם מועדף הסביבה לדיור שעליו חלים הליכי תכנון ורישוי הסוטים מהוראות הדין הרגיל ב- %20 וזאת ללא המגבלות הקיימות היום בחוק הדורשות כי הדבר יתאפשר רק לצורך ייעודים ציבוריים שנדרשים לשמש בעיקר את יחידות

שעה),

התשע"ד-

2014

הדיור במתחם.

.24

24

346

חוק התוכנית

הכלכלית

(תיקוני

חקיקה

מוצע לתקן את סעיף 18 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום פנים והגנת המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-,2016 כך הסביבה שהוראת השעה הפוטרת מתשלום היטל השבחה מתקנים פוטו וולטאיים שונים המנויים בסעיף האמור, תוארך בשנה נוספת וזאת לאור הרצון

--9

הערות מרכז המחקר והמידע

מס' עמוד

תיקון

לחוק/ים

ליישום

המדיניות

מס'

מס' סעיף

.25

25

347

.26

26

347

הוועדה

המוסמכת

פירוט הנושא

להמשיך ולעודד הקמת מתקנים כאמור ועמידה ביעדים שנוגעים לעניין זה.

הכלכלית

לשנות

התקציב

2017 ו-

2018),

התשע"ז-

2016

מוצע לקבוע כי תוקפן של החלטות למתן היתר או של היתרי בנייה אשר פנים והגנת פקעו בתוך 6 חודשים לפני מועד כניסתו לתוקף של חוק זה, או שתוקפן הסביבה עומד לפקוע בתוך תקופה של 3 חודשים לאחר מועד כניסתו לתוקף, יוארך ב-6 חודשים ממועד פקיעתן המקורי או עד 3 חודשים לאחר כניסתו של חוק זה לתוקף, לפי המאוחר מביניהם.

פרק י': תחילה

כספים

תחילה

- 10 -

הערות מרכז המחקר והמידע

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 מס' סעיף

מס'

מס' עמוד

תיקון

לחוק/ים

הוועדה

המוסמכת

פירוט הנושא

הערות מרכז המחקר והמידע

פרק א': מטרת החוק

.1

1

348

.2

2-3

348-349

.3

4-7

350-360

כספים

מטרת החוק

פרק ב': ביטוח לאומי

חוק הביטוח

הלאומי [נוסח

משולב],

התשנ"ה-1995

סעיף 2(1) - מוצע להפחית (פעם נוספת) את השתתפות המדינה עבודה ורווחה תקציב המוסד לא צפוי לגדול כתוצאה מהשינוי שכן במקביל לעלייה בהכנסות תהיה הפחתה בהשתתפות אוצר המדינה בתקציב הביטוח הלאומי לשנים 2025 ואילך, כנגד התיקון המפורט בתקציב. לכן לא תהיה השפעה על האיזון האקטוארי לטווח להלן.

סעיף 2(2) ו-(3) – מוצע כי המדרגה שעד אליה משולמים שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מופחתים, ומעליה שיעורים גבוהים, שעומדת כיום על %60 מהשכר הממוצע, תוחלף בסך של 7522 ש"ח שיעודכן מכאן ואילך לפי המדד. (התיקון יביא להגדלת הגבייה, שכן הקטנת המדרגה המופחתת תביא לכך שהכנסות רבות יותר יחויבו בדמי ביטוח בשיעור הגבוה).

סעיף 3 קובע כי תחילת הפרק ביום 1.1.26

ארוך.

עדכון לפי המדד במקום לפי ההכנסה יביא לכך שהמדרגה

בשיעור המופחת תהיה נמוכה יותר. בנתוני 2025 (לפי הערכות האוצר), המדרגה היתה 8,053 ש"ח בעידכון לפי השכר, ו-7,800 ש"ח בעידכון לפי המדד (%3.7). על ההפרש (253 ש"ח) ישולם השיעור המלא, %14.6 או 37 ש"ח, במקום השיעור המופחת, %5.55 או 14 ש"ח, בהנחה ששיעורי דמי הביטוח יעודכנו.

תקבולי הביטוח הלאומי יגדלו והשתתפות אוצר המדינה

תופחת בהתאם.

פרק ג': מסים

פקודת מס

הכנסה;

מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה, כך שבמכירת זכויות בחברה או כספים בהעברת נכסי חברה אגב מיזוג, סך הזכויות של כלל בעלי הזכויות

השינויים המוצעים נועדות לעודד השקעות בעיקר בענף ההייטק של קרנות השקעה מחו"ל על ידי הגמשת הכללים, ושל קרנות

חוק מס ערך

מוסף,

בכל אחת מהחברות המשתתפות במיזוג (מעבירה וקולטת) יהיה

%5 לפחות משווי השוק (במקום %10 כיום), ושווי השוק של כל אחת

הון סיכון בישראל באמצעות הטבת מס.

השקעות בהייטק בישראל הגיעו לשיא ברבעון הרביעי של ,2021

התשל"ו–1975

מהחברות המשתתפות במיזוג לא יעלה על פי 19 משווי השוק של

ולאחר מכן חלה ירידה בכל רבעון בשנת 2022 שהלכה

חברה אחרת המשתתפת במיזוג (במקום פי 9 כיום). כמו כן, מוצע לקבוע שיראו מיזוג בהעברה של %70 מהזכויות בחברה הנעברת

והתמתנה במהלך 2023 בשל סיבות שונות, כגון עליית הריביות בעולם בתחילת .2022 בשנת 2024 החלה שוב עלייה

- 11 -

מס'

מס'

סעיף

מס' עמוד

תיקון

הוועדה

פירוט הנושא

לחוק/ים

המוסמכת

לאחרת (במקום %80 כיום). מוצע לבטל חלק מהמגבלות לעניין

האיסור להפחית את הזכויות המוחזקות בידי בעלי הזכות בחברות המשתתפות בשינוי מבנה, ולבטל את החובה להשלים בניית בניין על

בהשקעות. במשך השנים חסם ההתרחבות של הענף היה בעיקר

מחסור בכוח אדם מיומן ופחות השקעות הון. השאלה היא אם

כלי המדיניות הנכון הוא הגדלת הטבות המס (ואובדן הכנסות

אותה קרקע בתוך 5 שנים ממועד ההעברה.

מדינה) או הגדלת השקעות ציבוריות בשיפור איכות הכוח האדם בישראל ובגיוונו ?

בנוסף, מוצע לאפשר לקבוע בתקנות פטור או הנחה ממס לגבי ריווח מהשקעה בנכס פיננסי על ידי משקיעים שאינם תושבי ישראל, ולקבוע כי חלקו של שותף בשותפות מניירות ערך או מנכס פיננסי תחשב כהכנסה ממקור פיננסי או כרווח הון.

כמו כן, מוצע לקבוע כי על החלק שלו זכאי שותף תושב ישראל ברווחי קרן השקעות יחול מס בשיעור %.32 כמו כן, מוצע לתקן את חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-,1975 ולקבוע כי יחול מס בשיעור אפס על מתן שיעורי ניהול לשותפות, ופטור על החלק שזכאי לו שותף ברווחי קרן השקעות.

.4

8-14

360-370

פקודת מס

הכנסה;

מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה, ולקבוע כי לא יותרו לנישום ניכוי כספים הוצאות או הקטנת מקדמות בשל תשלומים שחלה לגביהם חובת

חוק מיסוי

ניכוי במקור אלא אם כן הועבר לפקיד השומה סכום המס שצריך היה

מקרקעין (שבח

ורכישה),

לנכותו במקור.

התשכ"ג–

1963;

חוק מס ערך

מוסף,

התשל"ו–

1975;

הערות מרכז המחקר והמידע

כמו כן, מוצע לתקן את חוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג-,1963 ואת חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-,1975 ולקבוע כי הוצאה של עוסק באמצעות תשלום שיש יסוד סביר להניח שנתינתו מהווה הפרה של הוראה מהוראות החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-,2018 לא תהיה מותרת בניכוי, בניכוי מס תשומות במע"מ או בחישוב השבח. עוד מוצע להרחיב את חובת הדיווח המפורט כך שתחול לגבי

- 12 -

לגבי קרנות בארץ מוצעות הטבות מס: על "דמי הצלחה" שיקבל

שותף שהוא יחיד תושב ישראל – שיעור מס של %32 במקום

שיעור מס שולי; מע"מ בשיעור אפס על מתן שירותי ניהול

לשותפות וזאת לפי שיעור השקעתם של תושבי החוץ בשותפות

(במקרה של מע"מ בשיעור אפס ניתן לקזז את מע"מ התשומות

ששילם אותו השותף). על מתן שירותי ניהול על ידי שותף

שהתמורה היא דמי הצלחה ינתן פטור ממע"מ. נציין כי על

עסקאות פטורות ממע"מ לא ניתן לקזז מע"מ תשומות.

התיקונים המוצעים צפויים להעלות את עלויות הציות לחוק, וכן להעביר חלק מהאחריות מהמדינה אל העסקים.

אי התרה של הוצאה בשל ניכוי במקור צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-30 מיליון ש"ח בשנה.

אי קיזוז מע"מ תשומות, אי התרה של הוצאה לפי פקודת מס

הכנסה בשל חוק המזומן ואי התרה של הוצאות לפי חוק מיסוי

מקרקעין לעניין חישובי השבח צפויים להגדיל את הכנסות

המדינה בכ-130 מיליון ש"ח בשנה.

מס'

מס'

סעיף

מס' עמוד

תיקון

הוועדה

פירוט הנושא

לחוק/ים

חוק

ההתייעלות

הכלכלית

(תיקוני חקיקה

להשגת יעדי

התקציב

לשנות

התקציב 2023

ו-2024),

התשפ"ג–

2023

הערות מרכז המחקר והמידע

המוסמכת

כלל העוסקים שמחזור עסקאותיהם עולה על חצי מלש"ח (במקום

1.5 מלש"ח או 2.5 מלש"ח, לפי העניין, הקבועים כיום).

בנוסף, מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה ולקבוע כי עוסק יהיה רשאי להוציא הוצאות במזומן בסכום מצטבר של עד 200 אלש"ח בשנה, ולבחון את דרך האכיפה המתאימה לכך. מוצע לקבוע כי לא יותרו בניכוי בבירור ההכנסה או בחישוב השבח, תשלום מזומן של עוסק העולה על 200 אלש"ח בשנה.

לעניין קביעת השבח, לא יותרו בניכוי הוצאות בעסקה שעולה על 25 אלש"ח, אלא אם כן הוכיח המוכר באמצעות קבלה או חשבונית את סכום ההוצאה שהוציא. כן מוצע לקבוע כי לצורך קביעת סכום השבח לא תותר עוד בניכוי הוצאה שהיא שוויה המוערך של עבודה, שהוציא בעל הזכות במקרקעין או קרובו, לצורך השבחת המקרקעין שלו.

מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה, ולקבוע כי פלטפורמות מקוונות המשמשות לביצוע עסקאות השכרת נכסי מקרקעין בישראל שבמסגרתן נקבע מחיר העסקה או תנאי התשלום, ידווחו לרשות המסים באופ ן שנתי על עסקאות השכרה, בין אם התשלום עבור העסקה הועבר דרך הפלטפורמה ובין אם לאו (ובכלל זה, דיווח אודות מקבל ההכנסה, פרטים לגבי ההכנסה, העסקה וכיוצב').

עוד מוצע, לשנות את מודל הקצאת מספרים לחשבוניות שנקבע

לאחרונה (בתקציב 2023-2024) בחקיקה, כך שיחול כהוראת קבע ולא כהוראת שעה.

- 13 -

החלת החובה של דיווח מפורט למע"מ (שכולל את כל חשבוניות

עסקאות ותשומות שיש לבעל עסק) על עסקים רבים במחזור של

500 אלף ש"ח ומעלה (במקום 1.5 מיליון ש"ח) צפוייה להגדיל את ההכנסות המדינה בכ-300 מיליון ש"ח בשנה.

דיווח של פלטפורמות דיגיטליות לתיווך השכרת דירות (כגון

Airbnb) על רשימת בעלי הדירות המשתמשים בהן ועוד צפוי

להגדיל את הכנסות המדינה בכ-30 מיליון ש"ח בשנה.

מס'

מס'

סעיף

מס' עמוד

תיקון

הוועדה

פירוט הנושא

לחוק/ים

הערות מרכז המחקר והמידע

המוסמכת

השינוי עשוי להטיל על עוסקים רשומים במאוחד לפצל את

הדיווח כך שיהיה לכל עוסק בנפרד. השינוי עשוי להשית עלויות נוספות בהתאמת המיחשוב וכן להוות בעיות תזרימיות שכן

.5

15

371-372

חוק מס ערך

מוסף,

התשל"ו–1975

מוצע לתקן את חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ולבטל את כספים ההסדר המאפשר את רישומם של עוסקים כעוסק אחד.

.6

16

372-373

חוק מס ערך

מוסף, תשל"ו–

1975

מוצע לתקן את חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-,1975 ולקבוע שעוסק כספים הרשום בישראל שיוציא חשבונית לעוסק, מוסד כספי או מלכ"ר הרשומים באזור ובשטחי עזה ויריחו (חשבונית I) יגיש חשבונית

השינוי המוצע מחייב עוסק ישראלי שמוכר לשטחי הרש"פ

להוציא חשבונית (מסוג I) מקוונת ולא ידנית, השינוי יאפשר לרשות המיסים לבצע מעקב ופיקוח מדוייק יותר, והאומדן של

באופן מקוון, וכן שעוסק שרשום בישראל הזכאי לנכות מס תשומות הכלול בחשבונית שהוצאה לו על ידי עוסק הרשום באזור ובשטחי עזה ויריחו (חשבונית P), יוחרג מחובת הגשת דוח נוסף (יגיש דוח

משרד האוצר לשינוי הוא תוספת הכנסות של כ-200 מיליון ש"ח בשנה.

.7

17

374-377

חוק גמלאות

מע"מ עסקאות מדווח ומשולם בחודש העוקב ואילו חשבוניות

שבהן מע"מ התשומות עשויות להיות מעוכבות לבדיקה. השינוי

יאפשר לרשות המיסים להגביר את הפיקוח והאכיפה. אומדן

משרד האוצר הוא תוספת הכנסות של כ-650 מיליון ש"ח בשנה.

מפורט בלבד).

פרק ד': שינוי שיטת העדכון של פנסיה תקציבית לנושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות המקומיות מוצע כי החל משנת 2025 המשכורת הקובעת לחישוב הקצבה ועדת הפנים כיום הקצבה החודשית של מקבלי פנסיה תקציבית שהם נושאי

לנושאי משרה

בפנסיה תקציבית של נושא משרה או של שאיריו, לא תעודכן לפי והגנת

משרה ברשויות המקומיות, מתעדכנת כל פעם ששכר נושא

ברשויות

השלטון,

השינוי בשכר של נושא משרה פעיל אלא לפי עליית מדד המחירים הסביבה לצרכן. מוצע כי לגבי נושא משרה שפרש לפני סוף 2025 ושכרו

המשרה הפעיל (התפקיד ממנו יצאו לפנסיה) עולה. מוצע

להפסיק הסדר זה, ולהצמיד את הגמלה החודשית למדד

התשכ"ט-1969 "הוקפא" בשנת 2024 במסגרת חקיקה, יבוצע עדכון נוסף בגובה עליית השכר הממוצע שלא עודכנה בשנת .2024

המחירים לצרכן, כפי שנעשה בעבר (החל משנת 2009) ביחס

לעובדי המדינה ועובדים נוספים במגזר הציבורי.

שינוי זה מביא לאחידות במנגנון העדכון של הפנסיה התקציבית במגזר הציבורי. על פי תזכיר החוק, שינוי זה צפוי לחסוך כ-12 מיליון ש"ח בשנה (כולל השינוי בסעיף הבא).

- 14 -

מס'

מס'

סעיף

מס' עמוד

פירוט הנושא

תיקון

הוועדה

לחוק/ים

.8

18

377-379

.9

19-20

380-398

הערות מרכז המחקר והמידע

המוסמכת

חוק הרשויות

המקומיות

(גמלאות

מוצע כי החל משנת 2025 המשכורת הקובעת לחישוב הקצבה ועדת הפנים כיום ראש עיר וסגנו, הנמצאים בהסדר פנסיה תקציבית, קצבת הפנסיה שלהם מתעדכנת כל פעם ששכר בעל התפקיד בו בפנסיה תקציבית של ראש רשות או סגנו, או של שאיריהם, לא והגנת נשאו עולה. מוצע להפסיק הסדר זה, כפי שהופסק בעבר ביחס תעודכן לפי השינוי בשכר של ראש רשות או סגן פעיל אלא לפי עליית הסביבה

לראש רשות

וסגניו),

מדד המחירים לצרכן. מוצע כי לגבי ראש רשות או סגנו שפרש לפני סוף 2025 ושכרו "הוקפא" בשנת 2024 במסגרת חקיקה, יבוצע

לשירות המדינה משנת .2009 לפי ההחלטה, הפנסיה תתעדכן

לפי עליית מדד המחירים לצרכן.

התשל"ז-1977

עדכון נוסף בגובה עליית השכר הממוצע שלא עודכנה בשנת .2024

שינוי זה מביא לאחידות במנגנון העדכון של הפנסיה התקציבית במגזר הציבורי, וצפוי לחסוך לרשויות כסף.

פרק ה': התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) חוק חדש – חוק

מוצע לקבוע חוק חדש שעניינו התחשבנות בין קופות החולים לבין בריאות בתי החולים הפסיכיאטרים ובתי החולים הציבוריים הכלליים שבהם

על פי מודל ההתחשבנות החדש הסכום שישלמו קופות החולים

לבתי החולים לבריאות הנפש (שמגלם גם שינוי בתעריפים וגם

התחשבנות בין

בתי חולים

לקופות חולים

לשנים 2025

עד 2028

(התחשבנות

ניתנים שירותי אשפוז פסיכיאטרי, בעד שירותי אשפוז פסיכיאטרי ואשפוז יום פסיכיאטרי בשנים 2025 עד .2028 ההתחשבנות תכלול תשלום חודשי של קופת החולים בבהתאם לבסיס ההתחשבנות הפרטני שחושב לה לאותה שנה לגבי אותו בית חולים (וברשת – לרשת ולגבי בתי החולים של הרשת) ואולם הצדדים יכולים להסכים ביניהם על הסכם התחשבנות אחר.

הכללת הסובסידיה שעד כה שולמה לבתי החולים לבריאות

הנפש על-ידי משרד הבריאות) יגדל ויהיה צורך להגדיל את עלות סל שירותי הבריאות לקופות החולים בהתאמה. כמו כן, על-פי ההצעה יינתן תקציב נוסף למדדי איכות. נכון להיום לא ידוע מה גובהו ומהם מדדי האיכות לפיהם יחולק. ייתכן שהמקור התקציבי לכך הוא התוכנית הלאומית לבריאות הנפש שבה מוקצים 1.4

בעד שירותי

בריאות הנפש),

התשפ"ד-

2024

כמו כן מוצע כי משרד הבריאות יעביר לבי"ח כאמור תוספת תשלום מתוך סכום שיקבע שר האוצר מידי שנה, אשר יחולק בין בתי החולים לפי מדד איכות לשיפור השירות שיקבע משרד הבריאות.

עוד מוצע כי בית חולים כאמור וקופת חולים יוכלו להסכים על התחשבנות ביניהם לגבי שירות אמבולטורי (שאינו אשפוז או אשפוז יום).

מוצע כי הוראות החוק המוצע לא יגרעו מהסכם שנחתם לפני

תחילתו בין קופת חולים לבית חולים לרכישת שירותי אשפוז בית

- 15 -

מיליארד ש"ח לתחום וכוללת סעיפים של שינוי מודל

ההתחשבנות ושינוי תעריפים.

מס' עמוד

מס'

מס'

סעיף

.10

20 (סעיף

15 לחוק

המוצע)

396

.11

21

399-405

תיקון

הוועדה

פירוט הנושא

לחוק/ים

הערות מרכז המחקר והמידע

המוסמכת

פסיכיאטרי. מוצע כי הסכם לתשלום בעד שירותי מיון פסיכיאטרי או שירותים אמבולטוריים פסיכיאטריים שנחתם לפני יום תחילתו והוראותיו סותרות יהיה בטל.

מוצע כי תחילתו של ההסדר תהיה עם הגדלת עלותו של סל שירותי הבריאות וכי השרים יוכלו בצו להאריך את ההסדר מעבר לשנת 2028 בשנה או במספר שנים בכל פעם, בלי הגבלה.

חוק ביטוח

בריאות

ממלכתי,

מוצע לחייב השתתפות עצמית בעד פניה לחדר מיון פסיכיאטרי, בריאות למעט אם הפניה היא לפי הפניה מרופא או טופס 17 או שהפניה הסתיימה באשפוז.

התשנ"ד-1994

הטלת אגרת מיון משמעותה הכנסה כספית לבתי החולים

לבריאות הנפש. נכון להיום לא ידוע מה גובה האגרה למבוטח.

היקף ההכנסות הצפוי מהצעה זו תלוי בגובה האגרה, במערך

הפטורים שיינתנו ובהתנהגות המבוטחים. כרגע לא ברור לאן

יופנה התקציב הנוסף ומהי הערכת העלות-תועלת מיישום מהלך

זה. פרק ו': גמלאות

חוק שירות

המדינה

(גמלאות)

מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע בצו תוספות למשכורת עבודה ורווחה סכום קצבת הפנסיה התקציבית החודשית נקבע לרוב בזיקה לשכר האחרון של הפורש לפנסיה. כיום, מי שפרש בתקופה בה הקובעת לעניין חישוב פנסיה תקציבית, לגבי מי שפרשו או יפרשו היה הסכם שכר קיבוצי ארצי, שנפרש על פני כמה פעימות, משירות המדינה, או משירות בתאגיד ציבורי או ברשות השידור,

[נוסח משולב],

בתקופות מסוימות שבהן היו מגיעים להם כעובדים הפעילים

השכר הקובע לפנסיה תקציבית נקבע בהתאם לתוספות השכר

התש"ל-1970

תוספות שכר בפעימות לפי הסכמים קיבוציים ארציים מסוימים, ולא קיבלו את כל הפעימות בשכרם עקב הפרישה.

שכבר קיבל, ללא התייחסות לתוספות עתידיות מכוח ההסכם.

לפי המוצע, מי שפרש בשנים בהן החל תשלום פעימות של

הסכם שכר, קצבת הפנסיה התקציבית שלו תתעדכן כאשר

יכנסו לתוקף תוספות השכר שהוסכמו באותו הסכם. מוצע

להחיל זאת רטרואקטיבית עבוד עובדים שפרשו מינואר 2013 ל- 30 בנובמבר ,2019 וכן עובדי הוראה שפרשו מינואר 2013 ל-31 באוגוסט .2020

- 16 -

מס'

מס'

סעיף

מס' עמוד

תיקון

הוועדה

פירוט הנושא

הערות מרכז המחקר והמידע

לחוק/ים

המוסמכת

חוק שירות

הקבע בצבא

הגנה לישראל

מוצע להסמיך את שר הביטחון בהסכמת שר האוצר לקבוע בצו עבודה ורווחה כנ"ל עבור משרתי קבע. תשלום ממוצע של פנסיה תקציבית למשרתי קבע בצה"ל שפרשו בשנת 2023 היה כ-16,666 ש"ח.

תוספות למשכורת הקובעת לעניין חישוב פנסיה תקציבית, לגבי מי שפרשו או יפרשו משירות הקבע בתקופות מסוימות שבהן היו מגיעים

(גמלאות)

[נוסח משולב],

התשמ"ה-

להם כמשרתים פעילים תוספות שכר בפעימות (לפי החלטות

ממשלה ובעקבות תוספות שכר שנקבעו לגבי עובדים בהסכמים

קיבוציים ארציים), ולא קיבלו את כל הפעימות בשכרם עקב

1985

הפרישה.

חוק חדש –

מוצע להקפיא את סכום דמי ההבראה לשנת .2025 מוצע להפחית עבודה ורווחה כל עובד זכאי לקבל דמי הבראה. ככל שוותק העובד במקום

חוק הקפאה

והפחתה של

דמי הבראה

בשנת ,2025

את דמי ההבראה לשנת 2025 במחיר יום הבראה אחד (לגבי

עובדים בשכר נמוך עם זכאות מינימלית לדמי הבראה מוצע

להפחית מחיר של חצי יום הבראה), ולחייב את המעסיקים להעביר לפקיד השומה את הסכום שהופחת מדמי ההבראה וכן את הסכום

העבודה גבוה יותר, כך הוא זכאי למספר גבוה יותר של ימי

הבראה. תשלום דמי ההבראה מחושב כמכפלה של שווי יום

הבראה, במספר ימי ההבראה להם זכאי העובד ובשיעור

המשרה (עד %100). הזכאות לימי הבראה היא מחמישה ימים

שנחסך מאי-עדכון דמי ההבראה. ההפחתה לא תובא בחשבון לעניין

עבור ותק של שנה ומגיעה במגזר הפרטי עד לעשרה ימים עבור

בשנת 2023 פנסיה תקציבית ממוצעת של גמלאי הוראה היתה

כ-9,607 ש"ח, של גמלאי מערכת הבריאות היתה כ-7,870 ש"ח

ושל יתר גמלאי המדינה, ללא שופטים ודיינים, נבחרי ציבור

וביקורת המדינה, היתה כ-6,733 ש"ח.

כל זאת בהסכמת שר האוצר.

עלות התיקון נאמדת בכ-1.4 מיליארד ש"ח חד-פעמית ועלות

שנתית שוטפת של כ-166 מיליון ש"ח.

לפי תיקון נוסף, תקופת הזמן בה שאיר של זכאי לפנסיה

תקציבית יכול להגיש תביעה לקבלת קצבה תוארך משנתיים

לארבע שנים, אומדן עלות שנתית שוטפת הוא כ-600,000 ש"ח.

.12

22

405-407

.13

23-24

408-422

פרק ז': הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025

- 17 -

מס'

מס'

סעיף

.14

25-26

מס' עמוד

תיקון

הוועדה

פירוט הנושא

לחוק/ים

התשפ"ה-

2024

הערות מרכז המחקר והמידע

המוסמכת

חישוב זכויות מסוימות כגון לעניין תשלומים לפנסיה. ההוראות יחולו בהתאמות גם על נושא משרה וחייל בשירות קבע. מתווה החוק המוצע דומה לזה שנקבע בחוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה

ותק של 20 שנים. שווי יום ההבראה מזערי הוא 418 ש"ח, אך יש מקומות עבודה בהם שווי יום הבראה גבוה יותר. שווי יום הבראה לעובדים בשירות המדינה, הוא 471.4 ש"ח. מוצעי כי בשנת

בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים, התשפ"ד-.2024

2025 המעסיקים יקזזו עבור כל עובד שווי של יום הבראה לו הם זכאים עד לתקרה של 471.4 ש"ח (בהתאם לשיעור המשרה) ויעבירו סכום זה, למדינה. כמו כן, שווי יום הבראה שלרוב מתעדכן בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן יוקפא. למרות הקיזוז של יום הבראה, מוצע כי הפרשות המעסיק על יום זה ישולמו כאילו שולם יום ההבראה לעובד (ביטוח לאומי מעסיקים, מע"מ והפרשות פנסיוניות במידה וזכאי להן).

מוחרגים מחוק זה הם:

עובד המועסק על ידי יחיד, שלא במסגרת עסק (כגון עובדמשק בית).

מי שזכאי בשנת 2025 לפחות משישה ימי הבראה ושכרוהחודשי הממוצע באוקטובר-דצמבר 2024 היה פחות מ-6,150 ש"ח למשרה מלאה, יופחת לו חצי יום הבראה ולא יום הבראה שלם.

על פי תזכיר הצעת החוק, צעד זה יביא להכנסות של כ-1.3

מיליארד ש"ח בשנת .2025 על פי הצעת החוק, ההכנסות

מתיקון זה נועדו למימון הטבות למשרתי המילואים.

פרק ח': השתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו־ 2026 (הוראת שעה) 423-439

חוק חדש - חוק

להשתתפותם

מוצע להפחית את שכרם של עובדי השירות הציבורי המועסקים עבודה ורווחה השינוי המוצע יקטין את הוצאות השכר שהממשלה משלמת לעובדים במגזר הציבורי. לפי האומדן של משרד האוצר בשנת בשירות הציבורי (במדינה, בגוף מתוקצב, בתאגיד בריאות, או בגוף

של העובדים

נתמך או במוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו) ושל בעלי

2025 סך ההוצאות השכר שייחסכו לממשלה הוא כ-5 מיליארד

ובעלי תפקיד

תפקיד מסוימים בגופים האמורים ונושאי משרה כמוגדר בהצעת

ש"ח ובשנת 2026 – 2.5 מיליארד ש"ח.

- 18 -

מס'

מס'

סעיף

מס' עמוד

תיקון

הוועדה

פירוט הנושא

לחוק/ים

המוסמכת

בשירות

הציבורי,

בצעדים

החוק, בשיעור שנקבע בהסכם קיבוצי שאושר בידי שר האוצר או הממונה על השכר של %2.29 בחודשים דצמבר 2024 עד סוף 2025 ושל %1.2 בשנת ,2026 ולגמי מי שלא חל עליו הסכם קיבוצי כאמור

נזכיר כי לפי הסכמי שכר משנת 2023 שכר עובדי המדינה היה

צפוי לעלות ב-%2 בשנת .2025 בעקבות השינוי המוצע בחלק

מחודשי 2025 השכר הנטו יירד ולא יעלה.

לייצוב המצב

הפיסקלי

בשיעור שנקבע בחוק, של %2.705 בחודשים פברואר 2025 עדסוף 2025 ושל %1.2 בשנת .2026 שיעורי ההפחתה יחושבו מהבסיס

השפעה ישירה על הכנסות המדינה.

במדינה

במהלך השנים

2025 ו־ 2026

(הוראת שעה),

התשפ"ה-

הקובע המוגדר בהצעת החוק ומהתשלומים המופרשים לקרן

השתלמות, ככל שישנה. הוראות אלה יחולו גם על חיילים בשירות קבע, שוטרים, סוהרים ועובדי שירות הביטחון. המעסיקים יודיעו לחשב הכללי על הסכומים שיחסכו ויעביר את הכספים לאוצר המדינה ואולם לגבי מעסיק שהוא מוסד חינוך או רשות מקומית

2024

שהמדינה משתתפת בעלויות שכר עובדי ההוראה בהם, העברת

הסכומים תבוצע באמצעות הפחתה בהשתתפות המדינה. מוצע כי

חרף ההפחתה, לא ייפגעו זכויות מסוימות, לרבות קצבאות

המשולמות לנכה עבודה ולתלויים בו, והפרשות לפנסיה, שיחושבו כאילו לא בוצעה הפחתה. כנגד הסכומים המשוערים ייועד סכום בתקציב המדינה לשנת 2025 להטבות לחיילי מילואים ולשיקום יישובי הצפון. מוצע לאפשר הגשת עתירה מינהלית בעניין ההפחתה, וכן מוצעות הוראות לעניין העברת מידע לביצוע האמור והגנה על פרטיות בקשר לכך.

פרק ט': תחילה

.15

27

439

הערות מרכז המחקר והמידע

כספים

תחילה

- 19 -

הלשכה המשפטית

הצעת חוק התו כנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 מס'

נושא

מס' סעיף

מס' עמוד

2 ו-4

התיקון המוצע נוגע להיקף רחב מאד

,248-254 חוק תקשורת מוצע לחייב גופים ציבוריים שיש להם ממשקי שירות מרובים עם הציבור מדע דיגיטלית עם להנגיש את השירותים הציבוריים הנפוצים שלהם, כך שיוכלו להתבצע באופן וטכנולוגיה של גופים ציבוריים ושירותים 257 דיגיטלי, זאת בנוסף לחובות שכבר קיימות בחוק היום. מדובר על משרדי או חוקה, ציבוריים, ותהיה לו השפעה רבה הן על גופים ממשלה ויחידות סמך, רשויות מקומיות, ומספר תאגידים חקוקים שייקבעו חוק ומשפט התנהלות הגופים הציבוריים ובהם כלל ציבוריים, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, התשע"ח-2018 בתוספת (כעת מנויים - המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, רשות שדות ועל תוכניות העבודה שלהם לשנים התעופה, מכון התקנים ורשות החדשנות).

הקרובות, והן על שירותים רבים

לצד זאת, ולשם איזון חובת ההנגשה מול אינטרסים ותכליות אחרות, מוצע הניתנים לאזרחי ותושבי מדינת ישראל.

לקבוע רשימת שירותים שלא יונגשו, וכן להקים ועדת חריגים שתוכל לקבוע חובות ההנגשה הנרחבות מורכבות החרגה לחובת הנגשת השירותים.

ליישום, ומעוררות שאלות ואתגרים

מוצע שעד תום שנה מתחילת החוק יונגשו רבע מהשירותים שהחוק חל רבים, בין היתר, בתחום הגנת עליהם, עד תום שנתיים – יונגשו שלושה רבעים מהשירותים כאמור ועד תום הפרטיות, אבטחת מידע והגנה על שלוש שנים – יונגשו כל השירותים שהחוק חל עליהם.

מאגרי מידע, הנגשה לאוכלוסיות

מיוחדות והשפעת החקיקה על הפערים

הדיגיטליים בחברה בישראל.

ההשלכה התקציבית שיש להנגשת

שירותים ציבוריים על ייעול המגזר

הציבורי היא לטווח ארוך.

עמדתנו היא שאין הצדקה לדון בתיקון

זה במסגרת הצעת חוק התוכנית

הכלכלית; מדובר על תיקונים מורכבים

שיישומם ממילא ממושך, גם לפי

הוראת התחולה המוצעת, ויש לדון

בהם בזהירות הנדרשת ולא תחת לחץ

והמשמעת

התקציב

דיוני

הקואליציונית. מוצע לפצל.

תיקון לחוק/ים

הוועדה

המוסמכת

פירוט הנושא

הערות הייעוץ המשפטי לכנסת

פרק ב': תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים

.1

--1

מס' סעיף

מס' עמוד

תיקון לחוק/ים

מס'

.2

3

255-256

חתימה מוצע להסיר חלק מהמגבלות החלות כיום על הנפקת תעודה אלקטרונית חוק מאושרת בידי המדינה, ולאפשר הנפקת תעודה כאמור שלא על גבי מסמך אלקטרונית, התשס"א-2001 זיהוי וכן לשם ביצוע פעולות של מורשי חתימה מטעם תאגידים ובעלי מקצוע מורשים לפי כל דין, המתבצעות לצורך עבודתם או תפקידם מול גופים ציבוריים, בהתאם לתקנות הקבועות בעניין זה לגבי גורמים מאשרים שאינם המדינה או בהתאם לתקנות ייעודיות שיותקנו בנושא.

.3

5-7

258-259

נושא

פירוט הנושא

הוועדה

המוסמכת

מדע

וטכנולוגיה

או חוקה,

חוק ומשפט

פרק ג': גבייה

המרכז

חוק

לגביית קנסות,

אגרות

והוצאות,

התשנ"ה-1995;

חוק ההוצאה

לפועל,

התשכ"ז-1967

מוצע לתקן את חוק המרכז לגביית קנסות, כך שייקבע כי קבלת אישור של חוקה, חוק החייב על צפייה בהודעה מקוונת של דרישה לתשלום חוב, לאחר שהזדהה ומשפט באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה – תיחשב כהמצאה. כמו כן, מוצע לתקן את חוק ההוצאה לפועל, כך שבמקום שנדרשת המצאה מלאה לפי החוק, היא תתאפשר גם באמצעות קבלת אישור של החייב על צפייה בהודעה מקוונת, שצפה בה החייב, לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמה גבוהה.

מוצע לקבוע כי שר המשפטים יוסמך לקבוע, בצו, את מועד התחילה של התיקון, בהתאם לכניסתן לתוקף של תקנות מכוח התיקון המוצע.

--2

הערות הייעוץ המשפטי לכנסת

הסמכת המדינה להנפיק תעודות

אלקטרוניות מאושרות היא סוגיה

מורכבת שמאזנת בין היבטי פרטיות,

אמינות ובטיחות ברשת, להגברת

יעילות ושימוש הציבור בשירותים

דיגיטליים של גופים ציבוריים. תיקון

זה קשור לתיקון לחוק תקשורת

דיגיטלית, אך רחב יותר ומבקש להסיר

מגבלות במצבים נוספים. גם תיקון זה

נוגע לגופים רבים ולשירותים רבים,

והשלמתו מחייבת גם התקנת תקנות.

עמדתנו היא שאין הצדקה לדון בו תחת

לחץ דיוני התקציב והמשמעת

מורכבות

לאור

הקואליציונית

וכשממילא

הנדונים,

ההסדרים

התועלת שעשויה לצמוח מהתיקון לא

תורגש בטווח הקרוב שכן נדרשת

התקנת תקנות. מוצע לפצל.

פרק ד': תשתיות ביוב

.4

8

260-261

תאגידי מוצע לאפשר גם לחברה ממשלתית (מקורות) לבצע שירותי טיפול והולכה כלכלה חוק וביוב, במשק הביוב. בנוסף, מוצעים תיקונים משלימים בחוק לעניין ניהול משק מים התשס"א-2001 הביוב. בהתאם לכך, מוצע לתקן את חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-,2001 ולקבוע כי הממונה על התאגידים ברשות הממשלתית למים וביוב (להלן – רשות המים), באישור מועצת רשות המים, יהיה מוסמך לתת רישיון חברת ביוב גם לחברה ממשלתית, וזאת לאחר התייעצות עם רשות החברות הממשלתיות. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי חלק מהוראות החוק לא יחולו על חברת ביוב שהיא חברה ממשלתית; מוצע לקבוע כי תקנון חברה ממשלתית שתקבל רי שיון חברת ביוב לא יהיה טעון אישור של הממונה על התאגידים;

וכן מוצע לקבוע כי במקרה שבו ספק שירותי ביוב (תאגיד מים וביוב, חברת ביוב או רשות מקומית) בחר לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת ביוב או להצטרף לחברת ביוב משותפת, תקבע מועצת רשות המים אם הסמכות לקבוע הוראות למפעלים בתחומו של ספק שירותי הביוב בעניין טיפול מקדים בשפכי תעשייה ולדרוש מבעלי מקרקעין בתחום כאמור לנקוט פעולות לשם טיפול בשפכים – תהיה סמכות של חברת הביוב או של ספק שירותי הביוב.

זאת, במקום ההוראה הקיימת היום שלפיה הסמכויות האמורות הן של חברת הביוב, כברירת מחדל.

--3

התיקון המוצע נוגע לאסדרת משק

הביוב – הסדר שנחקק במסגרת חוק

התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018

ונדון בשנת 2016 בוועדת הפנים והגנת

הסביבה (למרות שחוק תאגידי מים

וביוב הוא חוק שנדון ככלל בוועדת

הכלכלה). התיקון שאושר בשנת 2016

קבע הסדר חדש לעניין מתן שירותי

ביוב (הולכת שפכים וטיפול בהם),

שיאפשר מתן רישיון ייעודי ל"חברת

ביוב" שתספק שירותי ביוב במרחב

מסוים, תוך שיתוף פעולה בין מספר

רשויות מקומיות (ובכלל זה מועצות

אזוריות) וספקי ביוב לשם טיפול יעיל

במערכות הביוב של אותם גורמים.

לפי דברי ההסבר, הגופים הקיימים

"אינם הגורם היעיל ביותר, מבחינה

מבנית, להיות אחראי על הקמת

תשתיות הולכה וטיפול אזוריות".

כלומר, ניתן להבין מהאמור שהרפורמה

שאושרה בשנת 2016 לא הביאה ככל

הנראה להתייעלות בטיפול במערכות

הביוב.

התיקון המוצע כעת, שעיקרו שינויים

בניהול משק הביוב תוך מתן אפשרות

לחברת מקורות לעסוק בתפעול

תשתיות הביוב, איננו בעל זיקה ישירה

לתקציב המדינה.

עמדתנו היא שאין הנמקה שמצדיקה

לדון בו במסגרת חוק ההסדרים.

פרק ה': רשויות מקומיות

.5

פקודת העיריות מוצע לשנות את הרכב ועדת המכרזים ברשויות המקומיות, כך שתכלול רק פנים והגנת 9(1), (2), ,262 אנשי מקצוע ולא את חברי המועצה של הרשות המקומית, והסמכתה הסביבה

(8), (9), ,265-266 ופקודת

להחליט בענייני מכרזים ולא רק להמליץ לראש הרשות המקומית.

המועצות

273

11(1)

המקומיות

פנים והגנת

הסביבה

.6

9(3) עד (5)

262-263

.7

9(6)

263-264

פקודת העיריות מוצע לתקן את פקודת העיריות ואת פקודת המועצות המקומיות, כך שלא תהיה חובה להקים את ועדות המועצה המפורטות אלא הקמתן תהיה נתונה לשיקול דעת מועצת הרשות המקומית: ועדה לקליטת עלייה, ועדת בטיחות בדרכים, ועדה לקידום מעמד הילד, ועדה להנצחת זכרם של נרצחי טרור, ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים והועדה למיגור אלימות.

פקודת העיריות מוצע לתקן את פקודת העיריות לעניין פעולות של רשויות מקומיות פנים והגנת במקרקעין, הכוללים קביעת הסדר אחיד לכלל הרשויות המקומיות לעניין הסביבה השכרת מקרקעין לתקופה של עד 8 או 10 שנים בהתקיים תנאים מסויימים (במקום 5 שנים כיום).

.8

9(7)

265

פקודת העיריות מוצע לתקן את סעיף 196 לפקודת העיריות ולקבוע כי יידרש אישור מועצת פנים והגנת העירייה לצורך ביצוע ההתקשרות ארוכת טווח לביצוע מיזם עם מי שאינו הסביבה גוף מתוקצב או נתמך.

--4

התיקון מבקש ליישם המלצות צוות

מקצועי שהוגשו בשנת 2016 ואין לו

קשר לתקציב.

נסיונות קודמים לחוקקו (לרבות

במסגרת הצעת חוק העיריות, התשס"ז-

2007 והצעת חוק התכנית הכלכלית

(תיקוני חקיקה ליישום המדיניות

הכלכלית לשנת התקציב 2019),

התשע"ח-2018) לא צלחו.

עמדתנו היא שיש לפצל את ההסדר שכן

ההליך של חוק ההסדרים לא נועד

להכשיר דברי חקיקה שלא עברו וניתן

היה להביאם בהליך חקיקה רגיל.

מדובר בביטול למעשה של חקיקה

פרטית, ללא משמעות תקציבית.

עמדתנו היא שחוק ההסדרים לא נועד

לבטל חקיקה פרטית ולכן מוצע לפצל

להליך חקיקה רגיל.

הממשלה כורכת את הצעתה לעניין זה

בכך שיקודם התיקון שמוצע קודם

לעניין הרכב ועדת המכרזים ברשויות

המקומיות – תיקון שהוצע בחוקי

הסדרים קודמים ולא קודם.

לפיכך עמדתנו היא לפצל.

ההסדר המוצע של אישור מועצה

למיזמים ארוכי טווח של רשות מקומית

הינו חלף ההסדר בסעיף 45א לחוק

יסודות התקציב שאותו מוצע לבטל

והדורש אישור השרים למיזמים

כאמור. כיוון ששני ההסדרים כרוכים

זה בזה מוצע לפצלם יחד.

.9

9(10)

266-267

.10

9(11),

11(2)

268-273

פקודת העיריות

ופקודת

המועצות

המקומיות

פקודת העיריות

ופקודת

המועצות

המקומיות

.11

9(12), ,10 272-273

12

פקודת העיריות

.12

13-14

273

יסודות

חוק

התקציב,

התשמ"ה-1985

.13

15

274-276

חוק הסדרים

במשק המדינה

(תיקוני חקיקה

יעדי

להשגת

התקציב),

התשנ"ג-1992

מוצע לקבוע כי רשות מקומית תידרש לפרסם באתר האינטרנט שלה בתחילת פנים והגנת מדובר בהסדר פשוט המגביר את השקיפות בהתקשרויות של רשויות כל רבעון דו״ח התקשרויות עם ספקים, שיכלול את נתוני ההתקשרויות של הסביבה מקומיות.

הרשות ותאגידים הנשלטים בידיה, לרבות נושא ההתקשרות, שם הספק וסכום ההתקשרות.

"היטלי פיתוח" – קרי מסי פיתוח – מוצע לקבוע הסדר "משלים" ארצי פנים והגנת נושא זה נכלל בחוק ההסדרים מ-2009 ופוצל ממנו בשל קשיים חוקתיים להסדרים הקיימים היום בחוקי עזר של הרשויות המקומיות לגביית היטלי הסביבה ופרקטיים. ניסיונות לכלול אותו שוב פיתוח לסלילה, תיעול ושטחים ציבוריים פתוחים. ההסדר יסמיך את שרי בחוקי ההסדרים 2013 ו-,2015 נבלמו הפנים והאוצר לקבוע בתקנות את פרטי ההסדר – גובה ההיטלים ודרכי עוד לפני הנחת החוק בכנסת וניסיון גבייתם; אופן קביעת ההיטלים ואפשרות לקבוע היטלים חריגים; מועד נוסף בחוק ההסדרים לשנת 2017 לא ואופן תשלום ההיטל ועוד, לגבי אותן רשויות מקומיות שלא חוקקו חוקי עזר קודם אף הוא. מאז ועד היום הנושא לא לגבי אחד או יותר מהיטלי הפיתוח.

הובא לכנסת כהצעה ממשלתית.

עמדתנו היא כי יש לפצל למסלול

חקיקה רגיל.

מדובר בתיקון שהובא בעבר מספר

מוצע לתקן את סעיף 330 לפקודת העיריות, לעניין נכס הרוס, ולקצר את כספים פעמים, ולאחרונה במסגרת הצעת חוק תקופת הפטור מארנונה שניתנת לבעל נכס שנהרס או ניזוק - לשנתיים ההסדרים לשנים 2023-2024 (סעיפים (במקום שלוש), כמו כן מוצע לבטל את התקופה שבה נהנה בעל נכס כאמור 81-84 להצעת החוק), ונוכח הקשיים מתעריפי ארנונה מזעריים, ולקבוע כי נכס שלא הושמש בחלוף 10 שנים יהיה שהתעוררו בו הוחלט שלא לקדמו. מוצע חייב בארנונה בסכום המרבי.

לפצל.

מוצע לתקן את חוק יסודות התקציב, כך שסעיף 45א, שלפיו רשות מקומית פנים והגנת ההסדר מיותר שהרי השרים יכולים לתת היתר כללי וגורף ולייתר את ותאגיד הנשלט בידי רשות מקומית לא יתקשרו בהתקשרות ארוכת טווח הסביבה הצורך באישורם למיזמי הרשויות לביצוע מיזם אלא על פי היתר של שר הפנים ושר האוצר, יבוטל וכך גם לגבי המקומיות. יש לשים לב שגם בהקשר תאגיד שנשלט בידי רשות מקומית, ככל שההליכים המכרזיים ינוהלו על ידי זה הממשלה כורכת את התיקון ועדת מכרזים שתורכב מגורמים מקצועיים, כמוצע לעיל, וכלל התקשרויות בהסדרת השינוי המוצע לעניין ועדת העיריה יפורסמו באתר האינטרנט שלה.

המכרזים, כמפורט לעיל. מוצע לפצל.

מדובר בנושא מעורר מחלוקת שנעשו

מוצע לתקן את סעיף 9 לחוק ההסדרים לשנת ,1992 לעניין שינוי שיטת כספים ניסיונות להסדירו לאורך השנים ללא המדידה בארנונה, ולקבוע כי רשות מקומית תהיה רשאית, באישור שר הצלחה והוחלט שלא לקדמו עד שתובא האוצר ושר הפנים לשנות את שיטת המדידה של שטח כלל הנכסים בנושא הסדרה יסודית ומקיפה. התיקון שבתחומה, באופן שבו הארנונה תוטל גם על מטר רבוע של הנכס שלא נכלל הובא גם במסגרת הצעת חוק ההסדרים במספר המטרים הרבועים של הנכס לצורך הטלת ארנונה בשנה הקודמת לשנים 2023-2024 (סעיף 80) ולאחר (לעבור לשיטת מדידה רחבה יותר), זאת בשונה מדיני ההקפאה ששימרו שהתקיים בו דיון בוועדת הכספים לאורך השנים את שיטות המדידה הנהוגות ברשויות לצורך הטלת ארנונה.

הוחלט שלא לקדמו. מוצע לפצל.

--5

.14

16

276-277

.15

17

278

.16

18

279

בנוסף, מוצע לקבוע כי רשות תוסמך להעלות את סכום הארנונה בשל מבנה מגורים בשיעור של עד %5 בשנה ללא צורך באישור שר הפנים ושר האוצר.

התכנון חוק התכנון והבנייה קובע כי רשות מקומית מוסמכת להשתמש בסכומים פנים והגנת חוק שנגבו כהיטלי השבחה רק לצורך הכנת תכניות וביצוען (לרבות הוצאות הסביבה והבניה, התשכ"ה-1965 פיתוח ורכישת מקרקעין לצרכי ציבור) ההצעה מבקשת לאפשר לרשות מקומית להשתמש ב- %5 מהיטלי ההשבחה גם לצורך פעולות תיקון הנדרשות לשם שמירה על תקינות נכסיה (תחזוקת שבר).

ההצעה מעלה קשיים בהקשר של צדק

חלוקתי לאור החשש כי תגדיל את הפער

בין רשויות מקומיות שונות. יש צורך

לעשות איזונים ולגדר את ההצעה דבר

שאינו מתאפשר במסגרת הזמן של חוק

ההסדרים. מוצע לפצל.

פרק ו': שירות התעסוקה

שירות מוצע כי הנושא של ריכוז ידיעות על המצב בשוק העבודה ועל מגמות עבודה חוק התפתחות בו על מנת להסדירו יוצא מתחום טיפולו של שירות התעסוקה ורווחה התעסוקה, התשי"ט-1959 ואולם שירות התעסוקה ימשיך לטפל באיסוף וחקירת נתונים לשם מילוי תפקידיו האחרים. מוצע בסמכותו של מנהל השירות (ולא המינהלת) יהיו מינוי סגנו ויתר עובדי השירות, וכן יועברו לסמכותו של מנהל השירות בהתייעצות עם הממונה על התקציבים באוצר, סמכויות הנוגעות להקמת לשכות שירות התעסוקה הנתונות היום לשר בהסכמת המינהלת או בהתייעצות עמה. עוד מוצע לבטל את ההוראה על הבאת תקציב ההוצאות של שירות התעסוקה לכנסת.

אין קשר לתקציב, ולפיכך מוצע לפצל.

פרק ז': חברות ממשלתיות

חוק החברות בהתאם סעיף 307 לחוק החברות, ברירת המחדל היא כי דירקטוריון של חוקה, חוק אין מניעה לקדם במסגרת חוק ההסדרים חברה יקבל החלטה על חלוקת דיבידנד, ואולם חברה ראשית לקבוע בתקנונה ומשפט הממשלתיות, התשל"ה-1975 כי ההחלטה תתקבל באסיפה הכללית לאחר שקיבלה את המלצת הדירקטוריון. כיום, במסמכי היסוד של חלק מהחברות הממשלתיות נקבע כי נדרש אישור אסיפה כללית ובחלקן אין הוראה כזאת.

כדי לאפשר לחברות ממשלתיות ליישם החלטות על חלוקת דיבידנד

והעברתו לקופת המדינה, מוצע לתקן את חוק החברות הממשלתיות, ולקבוע כי אם קיבל דירקטוריון של חברה ממשלתית החלטה בדבר ייעוד רווחיה או בדבר חלוקה של דיבידנד, וזו אושרה בידי רשות החברות הממשלתיות, היא לא תהיה טעונה אישור האסיפה הכללית של החברה ודי יהיה באישור של השר הממונה על ביצוע חוק החברות הממשלתיות.

--6

פרק ח': רשויות תחבורה ציבורית (רשויות מטרופוליניות ורשות ארצית) .17

19-20

280-340

חוק חדש – חוק מוצע לקבוע הסדר חקיקתי חדש לעניין הקמת רשות ארצית לתחבורה כלכלה ציבורית כיחידת סמך במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ולעניין הקמת רשויות רשויות מטרופוליניות לתחבורה ציבורית.

תחבורה

עיקרי ההסדר המוצע: מוצע להסדיר את הקמתן ופעילותן של רשויות ציבורית מטרופוליניות לתחבורה ציבורית, ובכלל זה פירוט האורגנים של רשות (רשויות מטרופולינית (מועצה, מנהל כללי, ועדת ביקורת), תפקידיהם, סדרי מינויים מטרופוליניות ורשות ארצית), ועבודתם, הסדרת העסקתם של עובדים ובעלי תפקידים אחרים ברשויות המטרופוליניות, ועוד; לפי המוצע, הרשויות המטרופוליניות יהיו אחראיות, התשפ"ה– בין השאר, לניהול התחבורה הציבורית, פיתוחה ועידוד השימוש בה בתחומי ,2024 המטרופולין, למתן רישיונות לקווי שירות ולמוניות שירות ולקביעת הסדרי תיקונים חניה בצירי הרשות, לאכיפת איסור נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית שלא כדין עקיפים בתחומי הרשות ואכיפת הסדרי חניה בתחומיה, והכל בכפוף למדיניות לפקודת הממשלה, ואם לא נקבעה מדיניות בידי הממשלה – בהתאם למדיניות שר התעבורה התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – השר), ובהתאם לאמות המידה שיקבע ולפקודת מסילות הברזל מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית.

מוצע לקבוע כי בשלב הראשון יוקמו רשויות מטרופוליניות גוש דן וירושלים, ולהסמיך את השר להורות, בצו, על הקמת רשויות מטרופוליניות במטרופולינים המנויים בתוספת השנייה לחוק המוצע (חיפה ובאר שבע). צו כאמור ייקבע בהסכמת שר האוצר ולאחר שמיעת הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, וקביעת פרטי הצו בעניינים מסוימים הנוגעים לרשויות המקומיות שבתחום המטרופולין תהיה טעונה התייעצות עם שר הפנים. לפי המוצע, השר, בהסכמת שר האוצר, יהיה רשאי להוסיף לתוספת השנייה מטרופולינים שבהם אפשר יהיה להקים רשויות מטרופוליניות.

מוצע להסדיר את הקמתה ופעילותה של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שתפעל כמאסדר של הרשויות המטרופוליניות ותפקח על עבודתן. הרשות הארצית תהיה אחראית, בין השאר, לקידום, פיתוח וייעול התחבורה הציבורית ואסדרתה, לקביעת מדיניות בתחום (ובתחומים משיקים), לניהול פעילות ורישוי של תחבורה ציבורית שאינה בתחום אחריות של רשות מטרופולינית ופיקוח על הפעלתה, ובכלל זה למתן רישיונות להפעלת קווי שירות למוניות ואוטובוסים, לקביעת אמות מידה לחלוקת התקציב שיוקצה לרשויות המטרופוליניות ואישור תכניות העבודה שהן יגישו לה.

--7

מדובר בתיקון חקיקה תקדימי, מורכב,

בהיקף רחב מאוד ובעל השלכות

משמעותיות, הן בתחום התחבורה והן

לעניין מערכת היחסים בין הממשלה

ובין השלטון המקומי.

יצוין כי ההסדר המוצע מבוסס על פרק

י"א להצעת חוק התכנית הכלכלית

(תיקוני חקיקה ליישום המדיניות

הכלכלית לשנת התקציב 2019),

התשע"ח–,2018 שאושר בכנסת,

בקריאה הראשונה בלבד, בשנת ,2018

וכולל מספר שינויים ביחס לפרק י"א

האמור (הפרק הועבר ב-2018 לדיון

בוועדה מיוחדת אך זו מעולם לא

התכנסה והתיקון לא קודם).

עמדתנו היא שראוי לאפשר דיון מעמיק

בהסדר המוצע במסגרת הליך חקיקה

רגיל. זאת, מאחר שאין לתיקון המוצע

זיקה ישירה לתקציב המדינה, ובעיקר

נוכח מורכבותו הרבה, ההסדר

התקדימי המוצע בו והיקף הנושאים

וההיבטים שיש לדון בהם בנוגע לתיקון

רשויות

הקמת

ובהם

המוצע

מטרופוליניות לתחבורה ציבורית

לראשונה בישראל, על כל המשתמע

מכך, היבטים תחבורתיים וגיאוגרפיים,

היבטים תאגידיים, היבטים מינהליים

ורגולטוריים, היבטים הנוגעים לשלטון

מקומי, לשלטון מרכזי וליחסים

ביניהם. ליבון כלל הסוגיות האמורות

ומתן אפשרות לחברי הכנסת ללמוד את

ההסדר המוצע על השלכותיו – לא

יתאפשרו להבנתנו במסגרת סד הזמנים

של חוק ההסדרים. מוצע לפצל.

פרק ט': תכנון ובנייה

.18

21(1)(א)

341

.19

21(1)(ב)

(5), (6)

,341 345

התכנון מוצע לתקן את חוק התכנון והבנייה, כך שניתן יהיה להגיש בקשות להיתר פנים והגנת הצעה זו נכללה בהצעת חוק התוכנית חוק הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום מכח תוכניות מתאר ארציות מפורטות לתשתית לאומית, אשר אינן כוללות הסביבה והבניה, המדיניות הכלכלית לשנות התקציב התשכ"ה-1965 תשריט לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות.

2023 ו-2024) ולא התקבלה על ידי

הוועדה במהלך הדיונים בהצעת החוק.

ההצעה בעייתית בין היתר מכיוון

שבתוכנית ללא תשריט, הציבור אינו

מודע למיקום הסופי של התשתית ואינו

יכול להשיג לגביה. כאשר הדיונים

נעשים ברשות רישוי מקומית ההנחה

היא שתהיה התייחסות להיבטים

המקומיים הנובעים ממיקום התשתית

וזאת בשונה מדיונים שנעשים ברמה

הארצית במסגרת רשות הרישוי של

הות"ל כפי שמוצע. יש לפצל.

אין מקום לקדם את התיקון במסגרת

חוק ההסדרים. התקיים דיון בנושא

בוועדה במסגרת הדיונים בחוק

ההסדרים הקודם והיא החליטה שלא

לקבל את התיקון. ועל כן, אם מבקשים

להביא את אותו ההסדר, יש מקום

לקיים דיון מעמיק שאינו מתאפשר בסד

הזמנים של חוק ההסדרים.

התכנון מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה, כך שניתן יהיה להעביר בקשה להיתר פנים והגנת ההסדר הקיים המתייחס לפרק זמן של חוק שמונה חודשים מיום קליטת הבקשה הכוללת בנייה של 80 יחידות דיור לפחות לרשות הרישוי הארצית אם חלפו 6 הסביבה והבניה, להיתר נחקק רק לאחרונה בחוק התשכ"ה-1965 חודשים מהמועד בו הוגשה הבקשה ברשות הרישוי המקומית. ההסדר נועד התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להחליף את ההסדר הקיים שבו ניתן להעביר בקשה להיתר לרשות רישוי ליישום המדיניות הכלכלית לשנות ארצית בחלוף 8 חודשים מהמועד שבו נקלטה ברשות הרישוי המקומית. כמו התקציב 2023 ו-2024). בהצעת החוק כן, מוצע לקבוע שניתן להעביר לרשות הרישוי של הות"ל בקשה להיתר לעניין הממשלתית שקדמה לחקיקת החוק, מתן הרשאה לפי תוכנית מיתאר ארצית לפי סעיף 145(ח)(3), ולעניין מתן הממשלה ביקשה לתת את הסמכות היתר לפי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית אם לשר הפנים לקבוע מהו פרק הזמן חלפו 6 חודשים מהמועד בו הוגשה הבקשה ברשות הרישוי המקומית.

שיאפשר את העברת הבקשה לרשות

ההסדר נועד להחליף את ההסדר הקיים שבו ניתן להעביר בקשה להיתר הרישוי הארצית. ועדת הפנים דרשה כי --8

.20

21(2), (4),

22

.21

21(3), (7)

.22

23

התכנון

,341-342 חוק

והבניה,

345

התשכ"ה-1965

התכנון

,342-344 חוק

והבניה,

345

התשכ"ה-1965

346

לקידום

חוק

הבנייה

במתחמים

מועדפים

(הוראת שעה),

התשע"ד-2014

המועדים יהיו קבועים בחוק ואף קבעה

לרשות רישוי של הות"ל בחלוף 8 חודשים מהמועד שבו נקלטה ברשות מהו פרק הזמן הראוי (שמונה חודשים).

הרישוי המקומית.

להסדר שחוקק נקבעה תחולה נדחית

לאמצע 2024 ובפועל הוא טרם הופעל

כלל.

עמדתנו היא שאין מקום לדון בנושא

מחדש בחוק הסדרים לאחר שנדון זה

עתה על ידי הכנסת והתקבלה החלטה

שונה. ממילא עוד לא נעשה שימוש

במנגנון של רשות רישוי ארצית ולא

ברור האם הוא ישים ואפקטיבי ולכן

אין מקום להרחיב את ההסדר בטרם

החל יישומו. מוצע לפצל.

מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה, כך שמוסד רישוי ארצי יוכל לתת פנים והגנת מדובר בתיקון פשוט.

היתרים בשטחים גליליים כמשמעותם בסעיף 271 לחוק התכנון והבניה, הסביבה במקום מתכנן המחוז.

מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה, כך שייקבע שגורמים שאישור או פנים והגנת מדובר בפגיעה של ממש בסמכויותיהם של גורמי הסדרה רבים העלולה לפגוע התייעצות איתם נדרשים לצורך קבלת היתר (גורמים מאשרים) יפרסמו תוך הסביבה באינטרסים של הציבור באופן שקשה 90 ימים באתר האינטרנט שלהם נוהל מסודר לקבלת האישור. כן ייקבע כי לברר בהליך חוק ההסדרים. ההצעה גורמים מאשרים לפי תכנית או גורמים מאשרים לפי חוק או תקנות שייקבעו מנסה להחיל את ההסדר של אישור בתוספת לחוק (רשות העתיקות, רת"א, המשרד להגנ"ס, משרד הבריאות, שבשתיקה שהוצע על ידי הממשלה רט"ג) שלא יענו במסגרת הזמן שנקבעה בחוק יראו את אי המענה מצידם לענייין גופי תשתית במסגרת חוק כאישור שבשתיקה.

ההסדרים הקודם ופוצל מהותית

בוועדת הכנסת. מוצע לפצל.

מוצע לתקן את החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), כך פנים והגנת הצעה המעלה קשיים רבים. חוק הותמ"ל נקבע כהוראת שעה, שהוארכה שיתאפשר להגדיל, ללא הכרזה, את השטח של מתחם מועדף לדיור שעליו הסביבה מעת לעת, ב- .2014 החוק קובע הוראות חלים הליכי תכנון ורישוי הסוטים מהוראות הדין הרגיל ב-%20 וזאת ללא הסוטות מהליכי התכנון הרגילים המגבלות הקיימות היום בחוק הדורשות כי הדבר יתאפשר רק לצורך ייעודים לזירוז הליכי הבנייה. עתירות רבות ציבוריים שנדרשים לשמש בעיקר את יחידות הדיור במתחם.

הוגשו על החוק וההליכים שבו ובתי

המשפט הצביעו על הקושי בחוק האמור

במספר פסקי דין. התיקון מבקש לשנות

סעיף אשר כשלעצמו יוצר סטיה מדרך

המלך שנקבעה בחוק ומעלה קשיים

--9

.23

24

346

.24

25

347

.25

,1 26

,248 347

מהותיים. הצעת תיקון דומה הוצעה

(בהליך רגיל) בשנת 2017 אך נדחתה על

ידי ועדת הפנים.

עמדתנו היא שיש לדון בנושא זה בהליך

חקיקה רגיל לנוכח כובד משקלו.

חוק התוכנית מוצע לתקן את סעיף 18 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום פנים והגנת מדובר בהסדר פיסקלי במהותו, שאינו מעורר קשיים ומהווה הארכה קצרה המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-,2016 כך הסביבה הכלכלית של מצב קיים.

(תיקוני חקיקה שהוראת השעה הפוטרת מתשלום היטל השבחה מתקנים פוטו וולטאיים ליישום שונים המנויים בסעיף האמור, תוארך בשנה נוספת וזאת לאור הרצון המדיניות להמשיך ולעודד הקמת מתקנים כאמור ועמידה ביעדים שנוגעים לעניין זה.

הכלכלית

לשנות

התקציב 2017

ו-2018),

התשע"ז-2016

מוצע לקבוע כי תוקפן של החלטות למתן היתר או של היתרי בנייה אשר פקעו פנים והגנת התיקון המוצע נועד לתת מענה לעיכובים שחלו בהתחלות בנייה בגלל בתוך 6 חודשים לפני מועד כניסתו לתוקף של חוק זה, או שתוקפן עומד הסביבה המחסור בעובדים שנבע ממלחמת לפקוע בתוך תקופה של 3 חודשים לאחר מועד כניסתו לתוקף, יוארך ב-6 חרבות ברזל. מדובר בחקיקה שאמורה חודשים ממועד פקיעתן המקורי או עד 3 חודשים לאחר כניסתו של חוק זה לשנות הוראות הקבועות בתקנות. לא לתוקף, לפי המאוחר מביניהם.

ברור מדוע זה נעשה בתיקון חקיקה

ראשית, כיוון שלמעשה מדובר בתיקון

תקנות.

פרק א': מטרת החוק ופרק י': תחילה

כנסת

מטרת החוק והוראות תחילה

- 10 -

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 מס' סעיף

מס' עמוד

מס'

.1

1

348

.2

2-3

348-349

.3

4-7

350-360

נושא

תיקון לחוק/ים

הוועדה

המוסמכת

פירוט הנושא

הערות הייעוץ המשפטי לכנסת

פרק א': מטרת החוק

כספים

מטרת החוק

פרק ב': ביטוח לאומי

חוק הביטוח סעיף 2(1) - מוצע להפחית (פעם נוספת) את השתתפות המדינה בתקציב עבודה ורווחה הלאומי [נוסח הביטוח הלאומי לשנים 2025 ואילך, כנגד התיקון המפורט להלן.

סעיף 2(2) ו-(3) – מוצע כי המדרגה שעד אליה משולמים שיעורי דמי ביטוח משולב], התשנ"ה-1995 לאומי ודמי ביטוח בריאות מופחתים, ומעליה שיעורים גבוהים, שעומדת כיום על %60 מהשכר הממוצע, תוחלף בסך של 7522 ש"ח שיעודכן מכאן ואילך לפי המדד. (התיקון יביא להגדלת הגבייה, שכן הקטנת המדרגה המופחתת תביא לכך שהכנסות רבות יותר יחויבו בדמי ביטוח בשיעור הגבוה).

סעיף 3 קובע כי תחילת הפרק ביום 1.1.26

פרק ג': מסים

מס מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה ולקבוע הוראות לעניין שינוי מבנה ומיזוג, כספים פקודת בין היתר, מוצע לקבוע שיראו מיזוג בהעברה של %70 מהזכויות בחברה הכנסה;

חוק מס ערך הנעברת לאחרת (במקום %80 כיום), ושבמכירת זכויות בחברה או בהעברת נכסי חברה אגב מיזוג, סך הזכויות של כלל בעלי הזכויות בכל אחת מהחברות מוסף, התשל"ו–1975 המשתתפות במיזוג יהיה %5 לפחות משווי השוק (במקום %10 כיום), ושווי השוק של כל אחת מהחברות המשתתפות במיזוג לא יעלה על פי 19 משווי השוק של חברה אחרת המשתתפת במיזוג (במקום פי 9 כיום). כמו כן, מוצע לבטל את התנאי לעניין חובת החזקה של בעלי הזכויות שביצעו שינוי מבנה להחזיק ב-%25 מכל אחת מזכויות החברה, וכן לבטל את החובה להשלים בניית מבנה על מקרקעין בתוך 5 שנים ממועד שינוי מבנה.

מוצע לעניין קרנות השקעה, להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים, לקבוע תנאים למתן פטור או הנחה ממס לתושב שאינו תושב ישראל על הכנסות הנובעות מהשקעות שביצע בניירות ערך או בנכסים פיננסיים אחרים או מניהולן, וכן לקבוע תנאים לפטור ממס רווח הון של תושב חוץ אף אם רווח ההון היה במפעל קבע. כמו כן, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע כי חלקו של שותף בהכנסה של שותפות מניירות ערך או מנכס פיננסי ייחשב בידי אותו שותף כהכנסה ממקור פסיבי או כרווח הון.

- 11 -

בשנת 2024 תיקון שעסק בהקפאת

השכר הממוצע לעניין המדרגה

המופחתת היה חלק מחוק ההסדרים

שפוצל לחוקים נפרדים.

מס'

נושא

.4

מס' סעיף

מס' עמוד

תיקון לחוק/ים

8-14

360-370

מס

פקודת

הכנסה;

מיסוי

חוק

מקרקעין (שבח

ורכישה),

התשכ"ג–

1963;

חוק מס ערך

מוסף,

התשל"ו–

1975;

חוק

ההתייעלות

הכלכלית

(תיקוני חקיקה

יעדי

להשגת

התקציב לשנות

התקציב 2023

ו-2024),

התשפ"ג–2023

הוועדה

המוסמכת

פירוט הנושא

מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע תנאים שבהם הכנסה המיוחסת לשותף תושב ישראל בשל זכאותו לדמי הצלחה מתוך רווחי קרן שמקורם בהשקעות בניירות ערך או בנכסף פיננסי, תחויב במס בשיעור של %.32 מוצע לתקן את חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-,1975 ולקבוע כי יחול מס בשיעור אפס על שירותי ניהול לשותפות, ביחס להשקעותיהם של תושבי חוץ בשותפויות, בהתאם לשיעור חלקם של תושבי החוץ, וכן כי יחול פטור ממע"מ לגבי דמי הצלחה המשולמים לשותף בקרן השקעות.

מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה, ולקבוע כי לא תותר בניכוי הוצאה שיש כספים יסוד סביר להניח ששולמה תוך הפרת הוראת החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-,2018 וכן כי לא תותר בניכוי הוצאה במזומן בסכום מצטבר העולה על 200 אלש"ח. הוראה מקבילה נקבעה גם ביחס להכרה בהוצאות כאמור בחישוב השבח.

כמו כן, מוצע לקבוע כי לא ניתן יהיה לנכות הוצאה בשל עסקה שסכומה גבוה מהסכום המחייב מספר הקצאה, ללא חשבונית שהוקצה לה מספר כאמור, וכי תנאי להתרת הוצאה שחלה לגביה חובת ניכוי מס, הוא העברת סכום המס שלגביו חלה חובה כאמור.

מוצע לקבוע כי בעל עסק לא יהיה רשאי להוציא הוצאות במזומן בסכום מצטבר העולה על 200 אלש"ח בשנה, וכן לקבוע חובת דיווח על תשלומים ששולמו כאמור, כמו כן מוצע לקבוע כי לא תותר בניכוי הוצאה במזומן בסכום מצטבר העולה על הסכום האמור.

מוצע לקבוע חובת דיווח על עסקאות המבוצעות באמצעות פלטפורמות מקוונות המשמשות לביצוע עסקאות להשכרת מקרקעין, שבמסגרתן נקבע מחיר העסקה או תנאי התשלום, לצורך כך יחולו על מפעיל הפלטפורמה המקוונת חובות איסוף מידע ויידוע משתמשים.

מוצע לתקן את חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-,1963 ולקבוע לעניין קביעת השבח, כי לא תותר בניכוי הוצאה בסכום העולה על 25 אלש"ח, אלא אם כן המוכר הציג קבלה או חשבונית שהוצאה בעדה. כן מוצע לקבוע כי לצורך קביעת סכום השבח לא תותר עוד בניכוי הוצאה שהיא שוויה המוערך של עבודה, שהוציא בעל הזכות במקרקעין או קרובו, לצורך השבחת המקרקעין שלו.

מוצע להרחיב את חובת הדיווח המפורט, כך שתחול לגבי כלל העוסקים שמחזור עסקאותיהם עולה על חצי מלש"ח (במקום 1.5 מלש"ח או 2.5 מלש"ח, לפי העניין, הקבועים כיום).

בנוסף, מוצע לשנות את מודל הקצאת מספרים לחשבוניות שנקבע לאחרונה (בתקציב 2023-2024) בחקיקה, כך שיחול כהוראת קבע ולא כהוראת שעה, ולבטל את ההחלה ההדרגתית של המודל האמור, כך שהסכום שלגביו יידרש מספר הקצאה לצורך ניכוי מס תשומות יירד ל-5,000 ש"ח.

- 12 -

הערות הייעוץ המשפטי לכנסת

מדובר בשורה של תיקונים שמוצע

להחיל כבר בשנת ,2025 ויש בהם כדי

לעורר התנגדות. חלקם הובאו בעבר

במתכונת שונה, כך למשל לעניין הדיווח

על עסקאות השכרה - נעשו בעבר מספר

ניסיונות לקדם תיקון חקיקה שבו

יבוטל הפטור לעניין דיווח על הכנסה

מהשכרת דירה. תיקונים אלה עוררו

התנגדות רבה, והוחלט שלא לקדמם.

לעניין אי התרת הוצאות בניכוי לעניין

קביעת השבח אלא בהוכחת קבלה או

חשבונית, מדובר בנושא שנדון בפסיקה,

כך שניתן יהיה לנכות גם אם אין קבלה

או חשבונית בהסתמך על אמצעים

חלופיים, כדוגמת חוות דעת שמאית,

ומוצע כעת לשנות.

לעניין מודל הקצאת מספרים

לחשבוניות, מדובר במודל שהובא

מספר פעמים בעבר ולא קודם בשל

קשיים שהתעוררו בו. בתקציב -2023

2024 הוחלט לקדמו במתכונת של

הוראת שעה שתאפשר מעקב אחר

יישומו, ומוצע כעת לבטלה, אף שהמודל

יושם באופן חלקי ומצומצם לתקופה

של 5 חודשים בלבד.

רצוי שהמשך הליכי החקיקה

והתיקונים השונים ייעשו תוך דיון

מעמיק ויסודי, בהליך חקיקה רגיל.

מס' סעיף

מס' עמוד

מס'

.5

15

371-372

.6

16

372-373

.7

17

374-377

חוק גמלאות מוצע כי החל משנת 2025 המשכורת הקובעת לחישוב הקצבה בפנסיה עבודה לנושאי משרה תקציבית של נושא משרה או של שאיריו, תעודכן לא לפי השינוי בשכר של ורווחה נושא משרה פעיל אלא לפי עליית מדד המחירים לצרכן. מוצע כי לגבי נושא ברשויות משרה שפרש לפני סוף 2025 ושכרו "הוקפא" בשנת 2024 במסגרת חקיקה, השלטון, התשכ"ט-1969 יבוצע עדכון נוסף בגובה עליית השכר הממוצע שלא עודכנה בשנת .2024

.8

18

377-379

חוק הרשויות מוצע כי החל משנת 2025 המשכורת הקובעת לחישוב הקצבה בפנסיה עבודה תקציבית של ראש רשות או סגנו, או של שאיריהם, לא תעודכן לפי השינוי ורווחה המקומיות (גמלאות לראש בשכר של ראש רשות או סגן פעיל אלא לפי עליית מדד המחירים לצרכן. מוצע רשות וסגניו), כי לגבי ראש רשות או סגנו שפרש לפני סוף 2025 ושכרו "הוקפא" בשנת 2024 התשל"ז-1977 במסגרת חקיקה, יבוצע עדכון נוסף בגובה עליית השכר הממוצע שלא עודכנה בשנת .2024

נושא

הוועדה

תיקון לחוק/ים פירוט הנושא

המוסמכת

חוק מס ערך מוצע לתקן את חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ולבטל את ההסדר כספים המאפשר את רישומם של עוסקים כעוסק אחד.

מוסף,

התשל"ו–1975

הערות הייעוץ המשפטי לכנסת

מדובר בתיקון מורכב שעשוי לעורר

התנגדות, ליצור שינויים במבנה

וליצור

במשק,

ההתאגדויות

בירוקרטיה, סרבול ועלויות נוספות.

לנוכח חקיקה שאושרה לאחרונה בעניין

מודל חשבוניות פיקטיביות ומיסוי

רווחים לא מחולקים, יש לקיים דיון

מעמיק בהשלכות התיקון, ומוצע לפצל.

חוק מס ערך מוצע לתקן את חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-,1975 ולקבוע שעוסק הרשום כספים מוסף, תשל"ו– בישראל שיוציא חשבונית לעוסק, מוסד כספי או מלכ"ר הרשומים באזור 1975 ובשטחי עזה ויריחו (חשבונית I) יגיש חשבונית באופן מקוון, וכן שעוסק שרשום בישראל הזכאי לנכות מס תשומות הכלול בחשבונית שהוצאה לו על ידי עוסק הרשום באזור ובשטחי עזה ויריחו (חשבונית P), יוחרג מחובת הגשת דוח נוסף (יגיש דוח מפורט בלבד).

פרק ד': שינוי שיטת העדכון של פנסיה תקציבית לנושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות המקומיות

- 13 -

התיקון המוצע קובע הסדר משלים

לעניין אופן עדכון הקצבאות של נושאי

משרה בפנסיה תקציבית, כך שגם לגבי

נושאי משרה שחל עליהם חוק גמלאות

לנושאי משרה או חוק הרשויות

המקומיות, תעודכן הגמלה המשולמת

להם פעם בשנה בהתאם לשיעור עליית

המדד ולא בהתאם לשינוי בשכר של

נושא משרה פעיל. שינוי שיטת העדכון

נקבעה במקור לגבי עובדי שירות

המדינה בחוק ההסדרים לשנים -2009

2010 ומאז הוחלה על עוד זכאים

לפנסיה תקציבית. התיקון המוצע יחול

גם על נושאי המשרה לשעבר שכבר

החלו לקבל גמלה ושאיריהם.

התיקון המוצע קובע הסדר משלים

לעניין אופן עדכון הקצבאות של נושאי

משרה בפנסיה תקציבית, כך שגם לגבי

נושאי משרה שחל עליהם חוק גמלאות

לנושאי משרה או חוק הרשויות

המקומיות, תעודכן הגמלה המשולמת

להם פעם בשנה בהתאם לשיעור עליית

מס' סעיף

מס' עמוד

תיקון לחוק/ים

מס'

.9

19-20

380-398

חוק חדש – חוק

התחשבנות בין

חולים

בתי

לקופות חולים

לשנים 2025 עד

2028

(התחשבנות

שירותי

בעד

בריאות הנפש),

התשפ"ד-2024

.10

20 (סעיף 396

15 לחוק

המוצע)

נושא

הוועדה

המוסמכת

פירוט הנושא

הערות הייעוץ המשפטי לכנסת

המדד ולא בהתאם לשינוי בשכר של

נושא משרה פעיל. שינוי שיטת העדכון

נקבעה במקור לגבי עובדי שירות

המדינה בחוק ההסדרים לשנים -2009

2010 ומאז הוחלה על עוד זכאים

לפנסיה תקציבית. התיקון המוצע יחול

גם על נושאי המשרה לשעבר שכבר

החלו לקבל גמלה ושאיריהם.

פרק ה': התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)

ביטוח

חוק

בריאות

ממלכתי,

התשנ"ד-1994

מוצע לקבוע חוק חדש שעניינו התחשבנות בין קופות החולים לבין בתי בריאות החולים הפסיכיאטרים ובתי החולים הציבוריים הכלליים שבהם ניתנים שירותי אשפוז פסיכיאטרי, בעד שירותי אשפוז פסיכיאטרי ואשפוז יום פסיכיאטרי בשנים 2025 עד .2028 ההתחשבנות תכלול תשלום חודשי של קופת החולים בהתאם לבסיס ההתחשבנות הפרטני שחושב לה לגבי אותו בית חולים בהתחשב בין השאר בחלקה היחסי בתפוסת המוסדות הפסיכיאטקים (וברשת – עם אפשרות לחלוקה שונה לרשת ולגבי בתי החולים של הרשת) ואולם הצדדים יכולים להסכים ביניהם על הסכם התחשבנות אחר בכפוף לתנאים שבהצעת החוק.

כמו כן מוצע כי משרד הבריאות יעביר לבי"ח כאמור תוספת תשלום מתוך סכום שיקבע שר האוצר מידי שנה, אשר יחולק בין בתי החולים לפי מדד איכות לשיפור השירות שיקבע משרד הבריאות.

עוד מוצע כי בית חולים כאמור וקופת חולים יוכלו להסכים על התחשבנות ביניהם לגבי שירות אמבולטורי (שאינו אשפוז או אשפוז יום).

מוצע כי הוראות החוק המוצע לא יגרעו מהסכם שנחתם לפני תחילתו בין קופת חולים לבית חולים לרכישת שירותי אשפוז בית פסיכיאטרי. מוצע כי הסכם לתשלום בעד שירותי מיון פסיכיאטרי או שירותים אמבולטוריים פסיכיאטריים שנחתם לפני יום תחילתו והוראותיו סותרות יהיה בטל.

מוצע כי תחילתו של ההסדר תהיה עם הגדלת עלותו של סל שירותי הבריאות וכי השרים יוכלו בצו להאריך את ההסדר מעבר לשנת 2028 בשנה או במספר שנים בכל פעם, בלי הגבלה.

מוצע לחייב השתתפות עצמית בעד פניה לחדר מיון פסיכיאטרי, למעט אם בריאות הפניה היא לפי הפניה מרופא או טופס 17 או שהפניה הסתיימה באשפוז.

- 14 -

אמנם בעבר הסדרי התחשבנות נכללו

בחוקי ההסדרים ואולם מוצע לפצל

מחוק ההסדרים מאחר ומועד תחילתו

של ההסדר תלוי בהתקיימות תנאי

שמועד התקיימותו אינו ידוע, כך שאין

דחיפות בדיון. עמדתנו היא שראוי לפצל

גם מאחר ומדובר בחוק חדש שיעמוד

בפני עצמו.

בנוסף, סעיף 20 (סעיף 16(ד) המוצע)

מציע להסמיך להאריך תוקף בצו,

לאחר שנת 2028 ללא הגבלה. הוראה זו

אינה דחופה ואינה משפיעה על התקציב

ואף לא על הנומרטור. הסמכה להאריך

תוקף של הוראת חוק ללא הגבלה וללא

פיקוח פרלמנטרי, היא בעייתית

ומחייבת דיון משפטי שאינו הולם את

מסגרת חוק ההסדרים.

המשמעות התקציבית של ההסדר

זניחה ואינה בעלת השפעה מהותית על

תקציב המדינה. אין לנושא קשר לנושא

ההתחשבנות בין בית החולים לקופת

החולים. לעומת זאת הפגיעה בפרט

הפונה לקבלת שירות בחדר מיון

פסיכיאטרי עשויה להיות עצומה, ויש

לאפשר דיון מעמיק בהצעה כזו שלא

מס' סעיף

מס' עמוד

תיקון לחוק/ים

מס'

.11

21

399-405

שירות

חוק

המדינה

(גמלאות) [נוסח

משולב],

התש"ל-1970

.12

22

405-407

שירות

חוק

בצבא

הקבע

הגנה לישראל

(גמלאות) [נוסח

משולב],

התשמ"ה-1985

.13

23-24

408-422

חוק חדש – חוק

הקפאה

של

והפחתה

הבראה

דמי

,2025

בשנת

התשפ"ה-2024

נושא

הוועדה

המוסמכת

פירוט הנושא

הערות הייעוץ המשפטי לכנסת

במסגרת סד הזמנים והאילוצים של

חוק ההסדרים.

פרק ו': גמלאות

מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע בצו תוספות למשכורת הקובעת לעניין עבודה חישוב פנסיה תקציבית, לגבי מי שפרשו או יפרשו משירות המדינה, או ורווחה משירות בתאגיד ציבורי או ברשות השידור, בתקופות מסוימות שבהן היו מגיעים להם כעובדים הפעילים תוספות שכר בפעימות לפי הסכמים קיבוציים ארציים מסוימים, ולא קיבלו את כל הפעימות בשכרם עקב הפרישה.

מוצע להסמיך את שר הביטחון בהסכמת שר האוצר לקבוע בצו תוספות עבודה למשכורת הקובעת לעניין חישוב פנסיה תקציבית, לגבי מי שפרשו או יפרשו ורווחה משירות הקבע בתקופות מסוימות שבהן היו מגיעים להם כמשרתים פעילים תוספות שכר בפעימות (לפי החלטות ממשלה ובעקבות תוספות שכר שנקבעו לגבי עובדים בהסכמים קיבוציים ארציים), ולא קיבלו את כל הפעימות בשכרם עקב הפרישה.

מוצע לפצל. למרות שמדובר בהסדר

מסוימות

לאוכלוסיות

מיטיב

הממתינות לו, החקיקה תלויה בתקנות.

אין דחיפות ואין סיבה לחקיקה זו

במסגרת חוק ההסדרים ובסד הזמנים

של חוק ההסדרים.

מוצע לפצל. למרות שמדובר בהסדר

מסוימות

לאוכלוסיות

מיטיב

הממתינות לו, החקיקה תלויה בתקנות.

אין דחיפות ואין סיבה לחקיקה זו

במסגרת חוק ההסדרים ובסד הזמנים

של חוק ההסדרים.

פרק ז': הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025

מוצע להקפיא את סכום דמי ההבראה לשנת .2025 מוצע להפחית את דמי עבודה ההבראה לשנת 2025 במחיר יום הבראה אחד (לגבי עובדים בשכר נמוך עם ורווחה זכאות מינימלית לדמי הבראה מוצע להפחית מחיר של חצי יום הבראה), ולחייב את המעסיקים להעביר לפקיד השומה את הסכום שהופחת מדמי ההבראה וכן את הסכום שנחסך מאי-עדכון דמי ההבראה. ההפחתה לא תובא בחשבון לעניין חישוב זכויות מסוימות כגון לעניין תשלומים לפנסיה.

ההוראות יחולו בהתאמות גם על נושא משרה וחייל בשירות קבע. מתווה החוק המוצע דומה לזה שנקבע בחוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים, התשפ"ד-.2024

הצעת חוק קודמת פוצלה מחוק

ההסדרים לשנת 2024 ואושרה כחוק

נפרד. להצעה השלכה תקציבית

משמעותית אך מדובר בחוק חדש

שיעמוד בפני עצמו ומשכך מוצע לפצלו

ולדון בו במסלול רגיל.

פרק ח': השתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו־ 2026 (הוראת שעה) .14

25-26

423-439

חוק חדש - חוק

להשתתפותם

של העובדים

ובעלי תפקיד

בשירות

הציבורי,

בצעדים

לייצוב המצב

הפיסקלי

מוצע להפחית את שכרם של עובדי השירות הציבורי המועסקים בשירות עבודה הציבורי (במדינה, בגוף מתוקצב, בתאגיד בריאות, או בגוף נתמך או במוסד ורווחה חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו) ושל בעלי תפקיד מסוימים בגופים האמורים ונושאי משרה כמוגדר בהצעת החוק, בשיעור שנקבע בהסכם קיבוצי שאושר בידי שר האוצר או הממונה על השכר של %2.29 בחודשים דצמבר 2024 עד סוף 2025 ושל %1.2 בשנת ,2026 ולגבי מי שלא חל עליו הסכם קיבוצי כאמור – בשיעור שנקבע בחוק, של %2.705 בחודשים פברואר 2025 עד סוף 2025 ושל %1.2 בשנת .2026 שיעורי ההפחתה יחושבו מהבסיס הקובע המוגדר בהצעת החוק ומהתשלומים המופרשים לקרן השתלמות, ככל

- 15 -

בשנת 2013 הסדר דומה הובא בחוק

נפרד. להצעה השלכה תקציבית

משמעותית אך מדובר בחוק חדש

שיעמוד בפני עצמו ומשכך מוצע לפצלו

ולדון בו במסלול רגיל שיאפשר לקיים

בו דיונים ראויים.

מס'

נושא

מס' סעיף

מס' עמוד

27

439

תיקון לחוק/ים

הוועדה

המוסמכת

פירוט הנושא

במדינה במהלך שישנה. הוראות אלה יחולו גם על חיילים בשירות קבע, שוטרים, סוהרים השנים 2025 ו־ ועובדי שירות הביטחון. המעסיקים יודיעו לחשב הכללי על הסכומים 2026 (הוראת שיחסכו ויעביר את הכספים לאוצר המדינה ואולם לגבי מעסיק שהוא מוסד חינוך או רשות מקומית שהמדינה משתתפת בעלויות שכר עובדי ההוראה שעה), התשפ"ה-2024 בהם, העברת הסכומים תבוצע באמצעות הפחתה בהשתתפות המדינה. מוצע כי חרף הפחתת השכר, לא ייפגעו זכויות מסוימות, לרבות קצבאות המשולמות לנכה עבודה ולתלויים בו, והפרשות לפנסיה, שיחושבו כאילו לא בוצעה הפחתה. כנגד הסכומים המשוערים ייועד סכום בתקציב המדינה לשנת 2025 להטבות לחיילי מילואים ולשיקום יישובי הצפון. מוצע לאפשר הגשת עתירה מינהלית בעניין ההפחתה, וכן מוצעות הוראות לעניין העברת מידע לביצוע האמור והגנה על פרטיות בקשר לכך.

פרק ט': תחילה

.15

כספים

תחילה

- 16 -

הערות הייעוץ המשפטי לכנסת

היועצת המשפטית לכנסת

(סימוכין: 2025-020585)

ירושלים, י"ב בטבת התשפ"ה

12 בינואר 2025

לכבוד

חברות וחברי הכנסת

נכבדיי שלום רב,

הנדון: הצעת חוק התקציב וההסדרים לשנת 2025

רקע:

.1 ביום ה-,4/12/2024 באיחור של חודש מהמועדים הקבועים בחוק-יסוד: משק המדינה, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק התקציב לשנת הכספים ,2025 התשפ"ה–.2024 וכן הונחו באותו היום הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנת 2025), התשפ"ה–,2024 ושתי הצעות חוק ההסדרים: הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-,2024 שעניינה "שינויים מבניים"; והצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-,2024 שעניינה "שינויים פיסקליים".

.2 הצעות חוק ההסדרים, בשונה מהצעות חוק רגילות, כוללות תיקוני חקיקה בתחומים רבים ו שונים, והן מקודמות בעיקר על ידי משרד האוצר בממשלה ובכנסת, לצד הצעת חוק התקציב.

זאת, גם בשונה מהצעות חוק ממשלתיות אחרות שהמשרד הממשלתי מקדם עבורו, בתחומי עיסוק המשרד.

.3 משהצעת חוק התקציב לשנת 2025 הונחה באיחור כאמור, המשמעות היא שמיום 1/1/2025 המדינה מתנהלת בתקציב של 1/12 מדי חודש עד לאישור הצעת חוק התקציב, בהתאם לסעיף 3ב לחוק-יסוד: משק המדינה.

.4 לכנסת מוקנים לפחות 60 ימים לדיון ולהכנת התקציב בהתאם לסעיף 3(ב)(1)(א) לחוק-יסוד:

משק המדינה. אין באיחור הממשלה בהגשת הצעת חוק התקציב כדי לפגוע בזמנים המוקנים לכנסת לדעתי. ואולם, בהתאם לחוק-יסוד: הכנסת ככל שהצעת חוק התקציב לא תתקבל בכנסת 90 ימים ממועד תחילת שנת הכספים יראו בכך כאילו הכנסת החליטה על התפזרותה.

.5 ביום 16/12/2024 הצעות החוק האמורות עברו בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. כמו כן, יצויין כי ב-23/12/24 התקבל בקריאה השנייה והשלישית בכנסת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס'), התשפ"ה–,2024 ובסמוך לכך אושרו גם מספר חוקים בנושאי מיסוי שתחילתם ב-1/1/2025 ושהובאו כחלק מצעדי הממשלה להתכנסות למסגרות הפיסקליות לשנת .12025

1 חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 275), התשפ"ה–2024; חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025 ) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025), התשפ"ה–2024; חוק

הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים | knesset.gov.il@mishpatit | טל' 02-6408541 | פקס: 02-6496802

.6 ענייננו, אם כן, בשנה עם נסיבות חריגות גם מבחינה תקציבית לנוכח תכתיבי המלחמה שחייבו התאמות רבות בתקציב וכן לאור העובדה ששנת 2025 באה לאחר שנה של תקציב דו-שנתי שדרש אישור תקציבים נוספים לשתי שנות התקציב (אחד לשנת הכספים 2023 ושלושה תקציבים נוספים לשנת הכספים 2024). נסיבות המלחמה חייבו גם שינוי בהיקף החקיקה המובאת בפני הכנסת, בין היתר נוכח החקיקה בנושא מיסוי הקשורה בתקציב 2025 שכבר אושרה בכנסת, כאמור, ונועדה לחול ביחס אליו.

ביקורת על חוק ההסדרים:

.7 לאורך השנים הועלתה ביקורת נוקבת על השימוש בחוק ההסדרים, בין היתר, על ידי חברי הכנסת, היועצים המשפטיים של הכנסת ובית המשפט העליון. הביקורת עסקה הן בסד הזמנים להעברת הצעות החוק, המקשה על קיום דיון מקיף בנושאים השונים בוועדות הכנסת; הן בפגיעה הכרוכה בהעברת מכלול ההסדרים בהצבעה אחת, המונעת מחברי הכנסת מלהצביע ביחס לכל ענין בנפרד; הן בחוסר בשלות ההסדרים המוצעים, שהוביל לא אחת לקשיים ביישומם.

.8 כמו כן, נטען כי לנוכח הגידול בהיקף הצעות חוק ההסדרים, התעצמה הפגיעה במעמדה וכבודה של הכנסת הנגרמת עקב חקיקת תיקוני חקיקה משמעותיים במסגרת זו. ראו בנושא זה דבריו של כב' השופט חשין בבג"ץ 4885/03 ארגון מגדלי העופות בישראל אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' ממשלת ישראל (להלן – בג"ץ מגדלי העופות): "חוק התכנית הכלכלית וכמוהו חוקי ההסדרים למיניהם – יש בהם כדי לטלטל את המערכת הרחק אל מעבר למידה הראויה. תזוזת יבשות זו שחוק התכנית הכלכלית וחוקי ההסדרים למיניהם הביאו עימהם- העברה דה פקטו של הסמכות המחוקקת לידי הרשות המבצעת- נושאת בכנפיה סיכונים רבים ועצומים".

.9 בהקשר זה, חשוב לציין כי מנסיון העבר אנו למדים שלעיתים הצעות שנכללו בהצעות חוק ההסדרים התאפיינו בחוסר בשלות ובכלל זה חוסר בעבודת מטה משותפת למשרדי הממשלה ולרשויות. אף התרעתי על כך בפני היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, והעברתי את מכתבי האמור גם לתשומת ליבה של היועצת המשפטית לממשלה הנוכחית.

.10 השנה, עמדתי היא כי אין מקום לחקיקה של "הסדרים" שאינם בעלי משמעויות תקציביות הקשורות קשר ישיר והכרחי לתקציב אלא רק לחקיקה בעלת משמעויות כספיות ושיש לה קשר ישיר לתקציב, ועמדתי על כך כבר במכתבי מיום 18/11/2024 לשר האוצר. זאת גם לנוכח האיחור המשמעותי של הממשלה בהנחת הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025 וכן לאור העובדה שעוד קודם להנחת הצעת חוק התקציב הניח משרד האוצר שורת הצעת חוק בנושאי מס והקפאות סכומים שונות שהכנסת התבקשה להעבירן קודם לשנת הכספים 2025 על מנת שיחולו ביחס אליה.

הליך החקיקה הייחודי של חוק ההסדרים:

.11 לאור הביקורת שנמתחה לאורך השנים על חקיקת חוקי הסדרים, ובפרט לאחר בג"ץ ארגון מגדלי העופות, גובש בכנסת הליך עבודה לחקיקת הצעות חוק ההסדרים. ההליך גובש בגיבוי יושבי ראש הכנסת ויושבי ראש ועדת הכנסת ובשיתוף היועצים המשפטיים לכנסת, על מנת לאפשר לכנסת ולוועדותיה להתמודד עם היקפי החקיקה המוצעים בו. כמו גם,לאפשר לכל חברי הכנסת את הזכות להשתתף בהליך החקיקה באופן נאות, לעבד באופן עצמאי את המידע הנמסר להם ולגבש ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה– 2024 ; חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה–2024; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון 252 והוראת שעה), התשפ"ה–2025 שאושרה בוועדת העבודה והרווחה לקריאה שניה ושלישית.

הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים | knesset.gov.il@mishpatit | טל' 02-6408541 | פקס: 02-6496802

את עמדתם המושכלת ביחס להצעות החוק (ראו לענין זה בג"ץ 10042/16 צחי קוונטינסקי נ' כנסת ישראל).

.12 בהתאם להליך שגובש בכנסת כאמור, לא ניתן להעניק פטור מחובת הנחה להצעות חוק התקציב וההסדרים. כמו כן, לפי ההליך, לאחר ההצבעה בקריאה הראשונה על הצעות חוק ההסדרים, הן מועברת לדיון בוועדת הכנסת. ועדת הכנסת מנתבת את נושאי ופרקי ההצעות לוועדות השונות לפי תחומי עניינן ("פיצול דיוני") וכן היא מפצלת נושאים או פרקים שיחקקו בהליך חקיקה רגיל, שלא במסגרת חוק ההסדרים ("פיצול מהותי"). פיצול מהותי של נושא או פרק מסוים בוועדת הכנסת למעשה מוציא אותו מהצעות חוק ההסדרים. החלק המפוצל הופך להצעת חוק נפרדת המונחת על שולחן ועדה להכנתה לאחר הקריאה הראשונה, במנותק מסד הזמנים של חוק התקציב וההסדרים, דבר שכמובן מאפשר דיון מעמיק יותר.

משא ומתן עם יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת אמיר אוחנה:

.13 מזה כעשור, יושבי ראש הכנסת עומדים על פיצול נושאים מסוימים מהצעות חוק ההסדרים עוד לפני הנחתן במליאת הכנסת. זאת, במסגרת משא ומתן עם משרד האוצר הנערך על בסיס טיוטות החלטת הממשלה. ככל שהממשלה תבקש לקדם נושא שפוצל בשלב מקדמי זה, יהא עליה להביאו כהצעת חוק ממשלתית חדשה שתונח על שולחן הכנסת.

.14 לאור חריגותה של שנה זו כמפורט לעיל, יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת אמיר אוחנה, סיכם באופן מקדמי עם שר האוצר כי בכוונתו לחתור לפיצול של כלל הנושאים שאינם בעלי משמעות תקציבית כך שהפיצול ייעשה בוועדת הכנסת ובתיאום עם יושב ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת אופיר כץ. המשמעות היא כי יש לפצל מהצעת החוק בהתאם לסיכום האמור את הפרקים הבאים:

א. בהצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–:2024 פרק ב' (שירותים דיגיטליים עם גופים ציבוריים); פרק ד' (תשתיות וביוב); פרק ה' (רשויות מקומיות); פרק ו' (שירות התעסוקה); פרק ח' (רשויות מטרופוליניות ורשות ארצית); פרק ט' (תכנון ובנייה).

ב. בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–:2024 בפרק ג' (מסים): שינוי מבני בקבוצת תאגידים וקרנות השקעה; פרק ה' (התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש)); פרק ו׳ (גמלאות).

.15 כמו כן, סוכם כי ייקבע סד זמנים לחקיקה ביחס לשלושה פרקים בהצעת חוק התוכנית הכלכלית, שיפוצלו בשל ההסכמה בדבר חשיבותם (שירותים דיגיטליים עם גופים ציבוריים, רשויות מטרופוליניות ורשות ארצית, תכנון ובניה).

טבלה לפירוט הצעות חוק ההסדרים

.16 מצורפת למכתבי טבלה הכוללת פירוט תמציתי ביחס לכל הנושאים בהצעות חוק ההסדרים.

מטרת הטבלה לאפשר לחברי הכנסת התמצאות בסיסית עם הנושאים הכלולים בהצעות החוק.

מובן כי אין בכך כדי למצות את מלוא המידע ביחס לכל נושא. כמו כן, לצד הייעוץ המשפטי לכנסת ינכחו בדיון נציגי מרכז המחקר והמידע של הכנסת להשיב על שאלות שבתחומי ענינם.

.17 לצד פירוט הנושאים, הטבלה מפרטת גם את הערות הייעוץ המשפטי לכנסת לענין הפיצולים המהותיים והדיוניים. בין הערות אלה התייחסנו לקיומה של זיקה לתקציב או לצמיחה כלכלית בשנות התקציב; מורכבות ההסדר והיקפו ביחס לסד הזמנים לחקיקת התקציב וההסדרים;

הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים | knesset.gov.il@mishpatit | טל' 02-6408541 | פקס: 02-6496802

בשלות ההסדר לחקיקה; האם מדובר בנושא שהממשלה ביקשה להביאו בעבר במסגרת חוק הסדרים או בהליך חקיקה רגיל, והכנסת לא מצאה לנכון לקדמו בשל קשיים שמצאה בו או מסיבות אחרות; תיקונים לחקיקה שנעשתה בחוק הסדרים ועלו קשיים ביישומה ועתה מבוקש לתקנה שוב בהצעת חוק הסדרים; כמו כן, ציינו את הוועדות המוסמכות לדון בנושאים השונים בהתאם לתקנון ולתקדימים. הערות הייעוץ המשפטי של הכנסת הכלולות בטבלה אינן הערות לגוף ההצעות ואלו יוצגו כמובן בפירוט על ידי היועצים המשפטיים לוועדות במהלך דיוני החקיקה.

.18 אני תקווה כי טבלה זו תהיה לכם לעזר לקראת הדיון בוועדת הכנסת בהצעות החוק. הטבלה מוגשת ליושב ראש הכנסת, חבר הכנסת אמיר אוחנה, ליושב ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת אופיר כץ, לחברי הוועדה ולכלל חברי הכנסת, לצורך הדיונים על פיצול הצעות חוק ההסדרים, כך שיוגשמו התכליות שבבסיס הליך החקיקה ותינתן אפשרות מעשית לחברי הכנסת לקיים דיון פרלמנטרי אמיתי.

בכבוד רב,

שגית אפיק

העתקים:

חבר הכנסת אמיר אוחנה, יושב ראש הכנסת

חבר הכנסת אופיר כץ, יושב ראש ועדת הכנסת

היועצים המשפטיים לוועדות הכנסת

הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים | knesset.gov.il@mishpatit | טל' 02-6408541 | פקס: 02-6496802

י"ד טבת, תשפ"ה

14 ינואר, 2025

לכבוד

ח"כ אופיר כץ, יו"ר ועדת הכנסת

חברי ועדת הכנסת

שלום רב,

הנדון: בקשה להכללת רפורמת המיסוי בחוק התקציב לשנת 2025

מכובדיי,

.1 השנתיים האחרונות היו שנתיים לא פשוטות עבור ההייטק הישראלי. תעשיית ההייטק נדרשה להתמודד עם אתגרים מבית ומחוץ. השינויים בסביבת הריבית הובילו לירידה עולמית בהשקעות הון הסיכון, והמלחמה והמצב הפוליטי בישראל יצרו אתגר נוסף לפעילות החברות. כך, בעוד שבשנים 2020 ו-2021 חברות הייטק ישראליות גייסו מעל ל-20 מיליארד דולר כל שנה, בשנתיים האחרונות היקף הגיוסים ירד מתחת ל-10 מיליארד דולר וההייטק הישראלי חזר לרמות ההשקעה של שנת ,2019 בעוד התחרות הבינלאומית נושפת בעורפנו.

.2 לא בכדי ההייטק הישראלי מכונה "קטר הצמיחה של המשק" – סקטור ההייטק אחראי ליותר מחצי מהייצוא, לכחמישית מהתוצר, ולכרבע מכלל הכנסות המדינה ממיסי עבודה. במיוחד בעת הזו, מדובר בגורם יציבות קריטי לכלכלה הישראלית.

.3 רפורמת המיסוי להייטק שנדונה בוועדת הכנסת נבנתה בהובלה משותפת של רשות המסים ומשרד האוצר עם רשות החדשנות, במטרה לתת מענה מיידי ומהיר לאתגרים של ההייטק הישראלי – לעודד הרחבה של השקעות של קרנות זרות וישראליות, ולהקל על מיזוגים ורכישות וכך לחזק את התעשייה, להניב תרומה משמעותית לפעילות הכלכלית ואף להגדיל את הכנסות המדינה בטווח הבינוני והארוך.

.4 השבוע שבתי מארה"ב מסדרת פגישות עם משקיעי הון הסיכון המובילים בעמק הסיליקון (ולמעשה המובילים בעולם). שוב ושוב נשמעה האמירה עד כמה ההייטק הישראלי אטרקטיבי, אך לצד זאת הובהר על ידי המשקיעים כי נדרשת הגברה משמעותית של הוודאות המיסויית בישראל, לטובת הרחבת השקעותיהם ושמירה על האטרקטיביות של ההייטק הישראלי - נושא שהוא בלב הרפורמה המוצעת.

.5 החקיקה שהובאה בפניכם מורכבת משני פרקים – האחד רלוונטי לנושא המיזוגים והרכישות ואינו דורש התקנת תקנות ויכול להשפיע באופן מיידי על חברות הייטק שמתקשות לייצר מיזוגים לצורך יצירת מכפילי כח. השני, רלוונטי לנושא עידוד ההשקעות בישראל והוא מסמיך את השר להתקין תקנות בנושא. למיטב הבנתי התקנות האמורות נמצאות בשלבי נוסח אחרונים ויוכלו להיות מוכנות לעיון הוועדה הרלוונטית תוך זמן קצר.

גם בחלק השני מדובר ביצירת אימפקט שיכול להשפיע בטווח של חודשים בודדים על המשק, וככל שידוע לנו יש משקיעים שיושבים על הגדר ומחכים לחקיקה שתעבור כדי להחליט על אסטרטגיית השקעה.

1

.6 לסיכום - מדובר במהלך דחוף ביותר, שצפוי להיות בעל השלכות משמעותיות על הכלכלה הישראלית וכל עיכוב בהעברתו עלול להוביל לנזק לתעשייה ולכלכלה. אודה על כל מאמץ לסייע בהעברת רפורמה משמעותית זו ואשמח להרחיב בשיחה ככל שיתבקש.

דרור בין

מנכ"ל רשות החדשנות

העתקים:

ח"כ גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות

2

ח"כ אופיר כץ

יו"ר ועדת הכנסת

ירושלים

תל-אביב, י"ב טבת תשפ"ה

12 ינואר 2025

לנ- 1028

נכבדי,

הנדון: עמדת התאחדות התעשיינים - ביטול מעמד "איחוד עוסקים" לצרכי דיווח למע"מ התאחדות התעשיינים מתנגדת להצעת רשות המסים לביטול איחוד העוסקים לצרכי דיווח למע"מ, וזאת מהסיבות הבאות:

.1

.2

.3

.4

.5

.6

.7

.8

תכליתו של איחוד העוסקים היא להקל על דיווח בעסקאות בין עוסקים, ולייתר את הצורך בדיווח על ידי צד אחד ובקיזוז מס תשומות על ידי האחר. איחוד עוסקים נהוג ברוב מדינות ה- .OECD "איחוד עוסקים" הוא ביטוי לכך כי העסקאות בין העוסקים באיחוד אינן עסקאות לצורך מע"מ. על מנת לבקר באופן אפקטיבי את האחודים הללו אין צורך להכביד את הנטל על כל איחודי העוסקים, שברובם המכריע עובדים באופן חוקי. על הרשות לוודא כי איחוד העוסקים אינו מנוצל לרעה באמצעות שימוש בביקורות ולא באמצעות הכבדת נטל הדיווח על המגזר העסקי כולו.

תוספת הדיווחים שיידרשו בעקבות ביטול מעמד איחוד העוסקים תהווה דרישה נוספת, שמשמעותה העמסת עבודה רבה על העוסקים ותוספת עלות גבוהה. הדרישה מיותרת ומכבידה על העוסקים, החייבים ממילא בדרישות דיווח מפורט.

אי מתן רשות לקזז בין תשלומים בחברה אחת כנגד החזרים בחברה האחרת תגדיל את הוצאות המימון בסכומים גבוהים ותכביד על תזרים המזומנים של החברות ללא הצדקה.

מערכות המידע של החברות הפועלות במסגרת קבוצת חברות מותאמות כיום למצב של איחוד עוסקים, שבו עסקאות פנימיות בין חברות הקבוצה אינן חייבות בדיווח, ורק העסקאות עם גורמים חיצוניים חייבות בדיווח. ההתאמה שתידרש למערכות המחשב עלולה לקחת זמן רב, ומשמעותה עלויות גבוהות (אשר נעות בין עשרות אלפי שקלים לכ-100 אלף ₪ לחברה) וזמן רב שיושקע.

איחוד עוסקים בחברות יצרניות המפעילות מערך הפצה ומכירה (דרך חברת מכירות אחת) חוסך את הפקת החשבוניות והדיווח בגין הפעילות שבין החברות היצרניות לחברת המכירות.

מדובר בסדר גודל של עשרות אלפי חשבוניות אספקה/זיכויים בחודש, לעיתים מעל 100 אלף חשבוניות בחודש. החובה לדווח על תנועות אלה תגדיל באופן משמעותי את מספר העסקאות המטופלות על ידי מערכות המחשב ולעומס רב.

כבר היום, כל עוסק הכלול באיחוד עוסקים נדרש לדווח בנפרד על סכומי העסקאות והתשומות (כולל בין חברי האיחוד) ברמה שנתית על פי סעיף 71(א) לחוק מע"מ, כך שנתוני כל חבר באיחוד העוסקים מתקבלים ונמצאים בידי רשות המסים. הדיווח האמור מאפשר לרשות המסים לבצע בדיקות נוספות על האיחוד, והוא גוזל משאבים רבים מהחברות.

העיתוי המוצע לביטול איחוד העוסקים מעורר קושי מיוחד לאור המצב הביטחוני והכלכלי במשק. בתקופה זו, כאשר המגזר העסקי מתמודד עם אתגרים תפעוליים וכלכליים משמעותיים הנובעים מהמלחמה, לטענת רשות המסים, אחת הסיבות המרכזיות לכוונתה לבטל את איחוד העוסקים היא מניעת מניפולציות מיסוי הנוצרות באמצעות מנגנון זה. לפי הרשות, ביטול איחוד העוסקים יגדיל את הכנסות המדינה ממסים ויסכל עבירות מס. לדעתנו, טענה זו בעייתית משתי סיבות: ראשית, מנגנון דומה קיים ברוב המדינות המערביות ואין כל כוונה לשנותו; שנית, לא הובהר כיצד

מנגנון איחוד העוסקים מאפשר העלמת מסים מרשויות החוק או מהו ההפסד הכספי למדינה ולא הוצגו כלל נתונים התומכים בעצם קיומה של 'הבעיה', היקפה והצורך בהתערבות בה.

בהיעדר דוגמאות מוכחות מהשטח, נראה כי מדובר בהחלטה המטילה נטל בירוקרטי נוסף על חברות פרטיות שומרות חוק בשל תופעה שולית וללא תוספת משמעותית לקופת המדינה, אם בכלל.

לאור זאת, ביטול איחוד העוסקים יפגע משמעותית בפעילות העסקית של החברות, יגדיל את העלויות התפעוליות ויכביד על המגזר העסקי בתקופה מאתגרת במיוחד. אנו סבורים כי את מטרות רשות המסים בהצעה זו ניתן להשיג באמצעות הגברת הפיקוח והבקרה ללא הוספת נטל בירוקרטי על המשק. לפיכך, לאור הגברת הנטל על המגזר העסקי והתעשייה בתקופה זו, ולאור מורכבות הנושא הדורש דיון מעמיק, אנו קוראים שלא לקדם את הצעת החוק במסגרת חוקי התקציב, ולהסירה מסדר היום.

בברכה,

ד"ר רון תומר

העתק:

ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים

עו"ד שגית אפיק, יועמ"ש הכנסת

עו"ד שלומית ארליך, יועמ"ש וועדת הכספים

חברי ועדת הכנסת