הצעת חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ו–2026

הלשכה המשפטית

הייעוץ המשפטי לוועדת הכנסת

(סימוכין: 210477 -2025)

ירושלים, 29 בדצמבר 2025

ט' בטבת התשפ"ו

לכבוד

חברי ועדת הכנסת

שלום רב,

נייר הכנה מס' 1 לישיבת ועדת הכנסת בעניין הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה) פ/5532/25 של חה"כ בוארון ביום 10.12.2025 אושרה בדיון המוקדם הצעת החוק שבנדון, ובהמשך הועברה לדיון בוועדת הכנסת. לקראת ישיבתה הראשונה של הוועדה להכנתה של הצעת החוק לקריאה הראשונה, אבקש להציג בפניכם את עיקרי ההוראות הנוכחיות בעניין שכר ותשלומים אחרים שלהם זכאים נושאי המשרה ברשויות השלטון בעת כהונתם.

הערות: כל הסכומים כולל סכומי שכר היסוד מעודכנים לינואר 2025 ולפיכך חלקם יעלו בימים הקרובים; סדר התשלומים המפורטים במסמך זה הוא ככלל כסדרם בהחלטות השכר השונות; הודעות השכר לקוחות כצילום מתוך הפרסום ברשומות מינואר 2023 שכן מאז הוקפא השכר ויעלה שוב בינואר .2026

א. נשיא המדינה

(1) המקור הנורמטיבי

סעיף 16 לחוק-יסוד: נשיא המדינה קובע כי "משכורתו של נשיא המדינה ותשלומים אחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים."

הכנסת הסמיכה את ועדת הכספים ובהתאם קבעה הוועדה את "החלטת משכורת נשיא המדינה, התשמ"ב-1982".

(2) שכר היסוד

(3) אופן עדכון שכר היסוד: הצמדה לשכר הממוצע במשק.

2

(4) תשלומים נלווים לשכר

תוספת יוקר.

(5) הטבות נוספות



מעון המנוהל ע"ח אוצר המדינה;



שירותים רפואיים כולל בן זוג וילדים קטינים;



רכב.

ב. ראש הממשלה, השרים וסגני השרים

(1) המקור הנורמטיבי

סעיף 36 לחוק-יסוד: הממשלה קובע כי "משכורתם של השרים וסגני השרים ותשלומים אחרים שישולמו להם בתקופת כהונתם או לאחריה, או לשאיריהם לאחר מותם, ייקבעו בחוק, או בהחלטה של הכנסת או של ועדה מוועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך."

הכנסת הסמיכה את ועדת הכספים ובהתאם קבעה הוועדה את "החלטת שכר שרים וסגני שרים, התשמ"ב-1982".

(2) שכר היסוד

(3) אופן עדכון שכר היסוד: הצמדה לשכר הממוצע במשק (ניתן לוותר על עדכון השכר בשנה מסוימת).

(4) תשלומים נלווים לשכר



תוספת יוקר;



דמי כלכלה בסכום חודשי של 1,330 ₪ (מתעדכן כשחל שינוי בתוספת היוקר);



ביגוד כמו מנכ"ל משרד ממשלתי.

(5) הטבות נוספות



26 ימי חופשה בשנה, צבירה מוגבלת, ניתנים לפדיון;



קרן השתלמות;



רכב כולל מימון נסיעה בכביש 6;

3



הוצאות שכ"ד בירושלים או מלון בירושלים;



בדיקה רפואית פעם בשנה עד 1,800 ש"ח;



התקנה ושימוש בטלפון בבית;



מנוי על שני עיתונים;



לימודי שפה בסכום שנתי של עד 4,739 ₪;



נסיעה חינם בתחבורה ציבורית;



תקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית בסכום של 62,527 ₪ למגוון עניינים הקשורים למילוי התפקיד הציבורי (שר שאינו ח"כ ואינו "נורווגי" זכאי לסכום של 5,913 עבור משלוח דואר בלבד).



לראש הממשלה:

 מעון רשמי בירושלים; המעון הרשמי בירושלים ומעון נוסף מחוץ לעיר מנוהלים ע"ח אוצר המדינה;

 הוצאות אירוח ותיעוד הנובע ממילוי תפקידו מחוץ למעון הרשמי אף אם נערך ע"י בת זוגו;

 הוצאות השתתפות בת זוג בכנס או משלחת רשמיים בארץ או בחו"ל;

 החזר הוצאות ביגוד והוצאות נלוות להופעה ייצוגית, שלו ושל בת זוגו, עד 85,034 ₪ לשנה;

ג. חברי הכנסת

(1) המקור הנורמטיבי

סעיף 39 לחוק-יסוד: הכנסת קובע כי "חברי הכנסת יקבלו שכר כפי שנקבע בחוק."

החל מהכנסת ה-16 (2003) נכנס לתוקף פרק ט' לחוק הכנסת, התשנ"ד-,1994 שכותרתו "שכר חברי הכנסת". הפרק מקים ועדה ציבורית, שבוחרת הכנסת מדי 5 שנים, אשר מוסמכת להמליץ לוועדת הכנסת על שכר ותשלומים לחברי הכנסת וכן ליועצים הפרלמנטריים. ההחלטה הסופית מצויה בידיה של ועדת הכנסת.

תנאי חברי הכנסת מוסדרים בשתי החלטות שקבעה ועדת הכנסת: "החלטת שכר חברי הכנסת, התשמ"ז-1987" ו- "החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס"א-2001".

(2) שכר היסוד

(3) אופן עדכון שכר היסוד: הצמדה לשכר הממוצע במשק (ניתן לוותר על עדכון השכר בשנה מסוימת).

4

(4) תשלומים נלווים לשכר



תוספת יוקר;



שירותי תקשורת בבית בסכום חודשי של 500 ₪;



ביגוד כמו מנכ"ל משרד ממשלתי;



דמי כלכלה 123 ₪ ליום השתתפות בישיבת המליאה או ועדה.

(5) הטבות נוספות



מנוי על שני עיתונים;



הוצאות שכ"ד בירושלים או מלון בירושלים;



רכב ליסינג או החזר הוצאות רכב, כולל מימון נסיעה בכביש 6 ומימון חלקי בנתיב המהיר;



קרן השתלמות;



תקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית בסכום של 108,240 ₪ למגוון עניינים הקשורים למילוי התפקיד לפי בחירת חבר הכנסת, כגון: שכירת לשכה פרלמנטרית, רכישת ציוד ללשכה הפרלמנטרית, ללשכה בכנסת וליועצים הפרלמנטריים. ח"כ חדש זכאי לתוספת חד פעמית של 11,731 ₪;



מימון עבור העסקת שלושה (ולעתים ארבעה) יועצים פרלמנטריים;



לימודי שפה בסכום שנתי של עד 4,739 ₪;



בדיקה רפואית פעם בשנה עד 1,800 ש"ח;



נסיעה חינם בתחבורה ציבורית.



ליושב ראש הכנסת:

 דירת שרד בירושלים (בפועל אין דירה וניתנים תשלומים מוגבלים לדירת המגורים בקשר לתפקיד);

 אם נסע לחו"ל בתנאים המפורטים בהחלטה - הוצאות נסיעה גם עבור בן זוג המצטרף אליו;

 הוצאות כלכלה בסכום חודשי של 3,126 ₪ לחודש;

 הוצאות אירוח מחוץ לכנסת במסגרת מילוי תפקידו ועד עשרה אורחים בכל פעם;

 26 ימי חופשה בשנה, צבירה מוגבלת, ניתנים לפדיון.



לראש האופוזיציה:

 מימון עבור 10 ימים בחו"ל לצורך מילוי תפקידו כולל עוזר אחד;

 תקציב שנתי גבוה ב-%15;

 הוצאות אירוח בסכום שנתי של עד 31,809 ₪ במסגרת מילוי תפקידו;

 העסקת עוזר בכיר.

ד. נושאי משרה שיפוטית - שופטים, דיינים, קאדים, קאדים מד'הב

(1) המקור הנורמטיבי

סעיף 10 לחוק-יסוד: השפיטה קובע כך:

5

"(א) משכורותיהם של שופטים ותשלומים אחרים שישולמו להם, בתקופת כהונתם או לאחריה, או לשאיריהם לאחר מותם, ייקבעו בחוק או בהחלטה של הכנסת או של ועדה מוועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך.

(ב) לא תתקבל החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד."

הוראות נוספות נקבעו בחוקים רגילים:



סעיף 8 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-,1969 מחיל את סעיף 10 על שופט בבית דין לעבודה.



סעיף 17 לחוק הדיינים, התשט"ו-,1955 קובע כי "משכורתו של דיין והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו ייקבעו על ידי החלטת הכנסת והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים".



סעיף 14 לחוק הקאדים, התשכ"א-,1961 קובע כי "משכורתו של קאדי והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים".

 סעיף 20 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-,1962 קובע כי "משכורתו של קאדי-מד'הב והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים."

הכנסת הסמיכה את ועדת הכספים לקבוע את שכרם של נושאי המשרה השיפוטית, ובהתאם קבעה הוועדה את "החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ"א-1981".

(2) שכר היסוד

6

(3) אופן עדכון שכר היסוד: הצמדה לשכר הממוצע במשק.

(4) תשלומים נלווים לשכר



תוספת יוקר;



תוספת ותק שיפוטי - "בשיעור של %4 משכרו המשולב בעד כל שנת כהונה מחמש השנים הראשונות של כהונתו בתפקיד שיפוטי, ותוספת חדשית בשיעור של %1 משכרו המשולב בעד כל שנת כהונה החל בשנה השישית ועד לשנת הכהונה השלושים וחמש";

7



תוספת שהיה במשרה שיפוטית - "לנושא משרה שיפוטית המפורט בטור א' לתוספת השניה, שכיהן שבע שנים, תשולם החל בשנה השמינית ואילך וכל עוד הוא מכהן באותה ערכאה, תוספת חדשית של מחצית מההפרש שבין שכרו המשולב לבין השכר המשולב של נושא משרה שיפוטית המפורט בשורה המקבילה בטור ב' לתוספת השניה";



תוספת ייחודית לעיסוק בשפיטה - תוספת חודשית של %15 מהשכר;



גמול ניהול - בשיעור של %5 מהשכר לאלה: נשיא בית משפט מחוזי, נשיא בית משפט שלום, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, נשיא בית דין אזורי לעבודה וכן ראשי אבות בתי דין ואב בית דין אזורי המכהנים במינוי של קבע; ולסגן הנ"ל למעט שופט בכיר - %.3

(5) הטבות נוספות



פיצוי בעת הפרישה עבור ימי מחלה שלא נוצלו בהתאם למידת הניצול;



לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שמונה לפני 30.6.2020 - מענק חד פעמי ומענק סיום כהונה.



קרן השתלמות;



החזר תשלום עבור טלפון בבית כנגד קבלות;



חופשה בשכר לצורך השתלמות - 30 או 27 ימים בשנה, לא ניתנת לפדיון;



ימי מנוחה שנתית וימי חופשה ארעית;



החזר תשלום עבור בדיקה רפואית פעם בשנה;



החזר הוצאות רכב;



לרב הראשי לישראל - החזר הוצאות לשכירת דירה בירושלים כולל ריהוט.

פירוט נוסף בעניין כל התשלומים לנושאי המשרה מופיע כאמור בהחלטות השכר השונות שקבעו ועדת הכספים וועדת הכנסת.

בברכה,

ארבל אסטרחן

היועצת המשפטית לוועדת הכנסת

פיקוח תקציבי

כתיבה: מאיר אזנקוט, כלכלן | אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי

תאריך: כ' באב תשפ"ה, 14 באוגוסט 2025

אומדן החיסכון התקציבי בגין הפחתת שכר לבכירים במגזר הציבורי

מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת אביחי בוארון בנושא אומדן החיסכון התקציבי בגין הפחתת שכר לבכירים במגזר הציבורי. המסמך כולל נתונים על מספר עובדים בעלי שכר חודשי ברוטו ופנסיה תקציבית של מעל 50,000 ש"ח, סקירה על מנגנון עדכון השכר ואומדן החיסכון התקציבי בגין הפחתת שכר של מעל 50,000 ש"ח בחודש.

.1 רקע – מנגנוני השכר במגזר הציבורי

במגזר הציבורי ישנם מגוון מנגנוני שכר עבור העובדים הבכירים ובעלי שכר גבוה, להלן העיקריים:

1

 משרד ממשלה ויחידות הסמך: לרוב השכר של בכירים מעוגן בחוזה מיוחד ומתעדכן בהתאם להוראות הממונה על השכר, למעט מנכ"לים אשר שכרם צמוד למדד המחירים לצרכן. עם זאת, יש בכירים שהתמנו לפני חודש יוני 1996 ששכרם צמוד לשכר הממוצע במשק או לשכר סגני שרים. במשרד המשפטים ישנם תפקידים בכירים אשר שכרם צמוד לשכר שופטים – מוקבלי שופטים. במשרד ראש הממשלה יש בכירים שמדורגים בדירוג המחקר האזרחי, והוא מתעדכן בהתאם להסכמים קיבוציים. יש בכירים שמדורגים לפי דירוג מומחים והוא מתעדכן בהתאם להוראות הממונה על השכר ונציבות שירות המדינה לפי שינויים במדד המחירים לצרכן.

 מערכת הביטחון: עובדים וקצינים בכירים נמצאים ברמות השכר הגבוהות. יש עובדים המועסקים בהסכם קיבוצי בדירוג המחקר הביטחוני שגם בו השכר גבוה, השכר בדירוג זה מתעדכן בהתאם להסכמים קיבוציים.

 תאגידים סטטוטוריים (שהוקמו מכוח חוקים ספציפיים): שכר המנכ"לים נקבע בהוראות הממונה על השכר בהתאם לסיווג התאגיד. השכר מעוגן בחוזה אישי ומתעדכן בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן, יש הבדלים בכללים החלים על מנכ"לים ועובדים בכירים שעבדו לפני פברואר 2001 לעומת אלו שהחלו לעבוד לאחר מכן.

 אוניברסיטאות: שכר בכירים באוניברסיטאות נקבע בהוראות הממונה על השכר, הוא נקבע בחוזה אישי ומתעדכן בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן. לגבי שכר סמנכ"לים, הוא נקבע כאחוז מסויים משכר המנכ"ל.

 שלטון מקומי: שכר מנכ"לים נקבע בהוראות הממונה על השכר, הוא מעוגן בחוזה אישי ומתעדכן בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן. שכר של מנכ"ל רשות מקומית מבוסס על מספר התושבים של הרשות. שכר של בכירים אחרים ברשות המקומית הוא כאחוז מסויים משכרו של המנכ"ל.

 מערכת הבריאות: שכרם של הבכירים בקופות החולים מעוגן בחוזה אישי והוא צמוד לשינויים במדד המחירים לצרכן בהתאם להוראות הממונה על השכר. שכרם של המנהלים האדמיניסטרטיביים בבתי החולים הממשלתיים נקבע בהסכמים קיבוציים. השכר של המשנים למנכ"לים בבתי החולים העצמאיים מעוגן בחוזה אישי.

 גופים נוספים: יש עובדים שמסיבות כלשהן לרוב בשל עיסוק מיוחד מקבלים שכר אלטרנטיבי גבוה במיוחד בשל תנאים מטיבים בהסכמים קיבוציים.

1 שמואל אפלבוים, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר, דוא"ל: 7 ביולי .2025

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת

www.knesset.gov.il/mmm

אומדן החיסכון התקציבי בגין הפחתת שכר לבכירים במגזר הציבורי

2

|

.2 נתונים על שכר ומשרות במגזר הציבורי

בתרשים 1 שלהלן מוצגים מדדים נומינליים של השכר הממוצע במשק, השכר הממוצע במגזר הממשלתי, השכר הממוצע בענף ההייטק ומדד המחירים לצרכן בשנים 2013–.2024 תרשים :1 מדדי השכר הממוצע במשק, במגזר הממשלתי ובהייטק ומדד המחירים לצרכן (2013–2024)

2

180

170.1

170

160

146.1

150

141.1

130.0

128.0

114.5

115.1

140

130

120

110

100

102.1

100

90

2024

2022

2023

2021

מדד שכר - ענף ההייטק

2020

2019

מדד שכר - סך מגזר ממשלתי

2018

2017

2016

מדד שכר - כלל המשק

2015

2014

2013

מדד המחירים לצרכן

אפשר לראות כי בשנים 2013–2024 השכר הממוצע במשק עלה נומינלית ב-%,46.1 השכר במגזר הממשלתי עלה ב-%,30 השכר בענף ההייטק עלה ב-%70.1 ומדד המחירים לצרכן עלה בכ-%.14.5 בדרך כלל השכר הממוצע במשק עולה בשיעור גבוה יותר ממדד המחירים לצרכן, בתקופות של מיתון, בדרך כלל תקופות קצרות, השכר הממוצע במשק עולה בשיעור נמוך ממדד המחירים לצרכן, קרי חלה ירידה בשכר הריאלי. בתרשים 2 שלהלן מוצגים מספר המשרות במגזר הממשלתי בחלוקה לשלושה תתי-המגזרים: ממשלה מרכזית ביטוח לאומי ומוסדות לאומיים; רשויות מקומיות; ומלכ"רים ציבוריים, ואחוז המשרות במגזר הממשלתי מסך המשרות במשק.

תרשים :2 מספר משרות במגזר הממשלתי ואחוז מסך המשרות במשק (באלפים, 2013–2024)

%21.0

%20.5

%20.0

817

788

330

205

900

%20.9

763

737

%20.2

318

309

293

703

268

706

685

264

261

%19.4

%19.5

196

187

181

175

%19.0

180

800

661

638

619

608

593

700

600

250

241

237

239

240

500

400

171

%18.9

%18.5

3

282

274

267

264

260

262

253

2024

2023

2022

2021

2020

2019

2018

163

247

156

148

141

135

300

%18.5

200

240

235

228

219

100

2016

2015

2014

2013

0

%18.0

אחוז מכלל המשק

כלל המגזר הממשלתי

מלכ"רים ציבוריים

2017

רשויות מקומיות

ממשלה מרכזית, ביטוח לאומי ומוסדות לאומיים

2 הלמ"ס, מאגר הנתונים המרכזי, כניסה: 8 ביולי .2025

3 שם.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

|

אומדן החיסכון התקציבי בגין הפחתת שכר לבכירים במגזר הציבורי

3

אפשר לראות כי בשנת 2024 מספר המשרות בכל המגזר הממשלתי היה 817 אלף, עלייה של %37.7 לעומת ,2013 ואחוז המשרות במגזר הממשלתי היה %20.2 מסך המשרות במשק. בשנת 2020 עקב משבר הקורונה היתה ירידה משמעותית של כ-%10 במספר המשרות בכלל המשק, לעומת יציבות יחסית במספר המשרות במגזר הממשלתי, ולכן אחוז המשרות במגזר הממשלתי עלה בשתי נקודות אחוז מ-%18.9 ל-%.20.9

.3 אומדן למספר השכירים ושכר ממוצע למשתכרים מעל ל-50,000 ש"ח בחודש

לשם קבלת נתונים על בכירים במגזר הציבורי בעלי שכר ברוטו חודשי מעל ל-50,000 ש"ח בחודש, פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת לאגף השכר והסכמי עבודה שבמשרד האוצר. אולם נאמר לנו שלא ניתן למסור לנו את הנתונים מסיבות שונות, לרבות פערים מתודולוגיים בין הגופים השונים המעבירים נתוני שכר למשרד האוצר.

עם זאת. נאמר לנו שכ-1,000–1,500 עובדים בכירים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך מקבלים שכר בסיס לפיצויי פיטורין של 50,000 ש"ח ומעלה, ופרט לכך לא נמסרו נתונים נוספים בנושא. לפיכך, נאלצנו לפנות למקורות חלופיים על מנת לאמוד את מספר העובדים הבכירים המקבלים שכר ברוטו של מעל ל-50,000 ש"ח בחודש.

3.1

מתודולוגיה לחישוב האומדנים

מקורות המידע החלופיים שנמצאו והנחות שהונחו בעת החישובים:

 דוחות של אגף השכר והסכמי עבודה לשנים ,2015 ,2016 2019 ו-.2022

4

 דוחות מפורטים של בעלי תפקידים במגזר הציבורי המקבלים שכר עבור שנת 2017 – נתונים אלו פורסמו בעבר באתר של משרד האוצר, אולם לפני מספר שנים הם נגנזו ואינם מפורסמים עוד.

 דוח של הנהלת בתי המשפט על שכר השופטים – נתוני השכר הם לשנת .2023

5

 שכר עובדים בכירים בכנסת – דוח של התנועה לחופש המידע לשנת .2024

 נתונים גלויים באינטרנט על בעלי תפקידים בכירים בצה"ל ובמשטרה (חלק מהנתונים אינם מפורסמים) – בעיקר מספר בעלי התפקידים עם דרגות כתף בכירות (בצה"ל: אלוף, תת-אלוף; במשטרה: ניצב ותת ניצב;

ובשב"ס: גונדר), נתונים על השכר הממוצע של בעלי הדרגות מופיעים בדוחות השכר של משרד האוצר לשנת 2022 אולם לא תמיד הופיעו מספר מקבלי הדרגות, ועל כן איתרנו חלק מבעלי דרגות אלו באינטרנט. בנוסף, לא נכללו באומדנים נתונים על מקבלי שכר בגופים חשאיים לרבות המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ולשירות הביטחון הכללי (שב"כ) בשל אי פרסומם.

 האומדן לא כולל עובדי חברות ממשלתיות, רופאים במערכת הבריאות ונבחרי ציבור.

 הנתונים שנאספו מכלל המקורות היו מהשנים ,2015 ,2016 ,2017 ,2019 ,2022 2023 ו-.2024 בשל השונות של הנתונים בוצעה הצמדה לשינוי של השכר הממוצע במגזר הממשלתי (ראו תרשים 1 לעיל) משנת הנתונים ועד לשנת ,2024 לאחר חישוב ההצמדה כל הנתונים הותאמו לשנה עדכנית אחידה – .2024  הונחה הנחה שמספר העובדים הבכירים לא השתנה במהלך השנים אלא רק השכר השתנה בהתאם להצמדה לשינוי בשכר הממוצע של המגזר הממשלתי. ולכן ככל שהשכר הממוצע במגזר המשלתי עלה במהלך השנים כך יותר עובדים בכירים נכנסו לרמת השכר שמעל ל-50,000 ש"ח בחודש והכל בהתאם לשנת הנתון שפורסם.

4 משרד האוצר, אגף השכר והסכמי עבודה, דוח על הוצאות שכר בשירות המדינה לשנים: ,2015 2016 ,2019 ו-.2022 5 הנהלת בתי המשפט, דו"ח שכר שופטים ממוצע, שנת .2023 הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

אומדן החיסכון התקציבי בגין הפחתת שכר לבכירים במגזר הציבורי

4

|

 בשל איתור נתונים ממקורות שונים, בשל חוסר בנתונים בחלק מהגופים הציבוריים (למשל גופי הביטחון החשאיים וכו') וכן פעולת הצמדה לשנת ,2024 יש להתייחס לאומדנים שיוצגו בזהירות רבה.

3.2

אומדן לסך הקיטון בהוצאות שכר במגזר הממשלתי בשל הפחתת שכר לבכירים

בלוח 1 שלהלן מוצגים אומדן למספר העובדים במגזר הממשלתי שמקבלים שכר ברוטו למס של 50,000 ש"ח לפחות, אומדן לסך השכר הממוצע בגופים שונים במגזר הממשלתי של אותם העובדים ואומדן לסך החיסכון הצפוי בשל הפחתת השכר לתקרה של 50,000 ש"ח בחודש, עבור שנת .2024 לוח :1 אומדנים למספר עובדים, לשכר הממוצע החודשי ולחיסכון נטו בשל הפחתת השכר (מיליוני ש"ח) שכר חודשי ממוצע (בש"ח) 70,135 64,113 59,830

גוף

מספר

עובדים

שופטים

תאגידים

אקדמיה ומוסדות*

803

863

1,186

רשויות מקומיות

439

59,923

משטרה

משרדי ממשלה

צה"ל

שב"ס

איגודי ערים

חברות עירוניות

כנסת ישראל

סך הכול

* ללא רופאים.

194

394

166

50

18

19

14

4,146

65,447

57,464

65,435

63,538

55,965

55,858

54,679

62,982

סך הפחתה

חודשית ממוצעת

לעובד (בש"ח)

20,135

14,113

9,830

6

הפחתה שנתית

ממוצעת לכל

העובדים

194.0

146.2

139.9

סך קיזוז מס

ההכנסה בשל

הפחתה בשכר

91.2

68.7

65.8

סך החיסכון

השנתי נטו בשל

הפחתת השכר

102.8

77.5

74.2

9,923

52.3

24.6

27.7

15,447

7,464

15,435

13,538

5,965

5,858

4,679

12,982

36.0

35.3

30.7

8.1

1.3

1.3

0.8

645.9

16.9

16.6

14.5

3.8

0.6

0.6

0.4

303.6

19.1

18.7

16.3

4.3

0.7

0.7

0.4

342.3

אפשר לראות כי בשנת 2024 האומדן למספר העובדים הבכירים במגזר הממשלתי (ללא רופאים, עובדי חברות ממשלתיות וגופים ביטחוניים שנתוניהם אינם מפורסמים, נבחרי ציבור וכו') היה 4,146; שכרם החודשי הממוצע היה 62,982 ש"ח; האומדן לחיסכון נטו בהוצאות שכר לאחר קיזוז מס הכנסה בשל הפחתת השכר עד לתקרה של 50,000 ש"ח היה 342.3 מיליון ש"ח בשנה. נציין שכאשר מפחיתים שכר לעובדים במגזר הציבורי קיימת הפחתה של סכומי הפרשה לפנסיה ולקרן השתלמות שמשלם המעסיק (המדינה). לגבי סכומים אלו לא חושב אומדן של חיסכון בהוצאות למדינה ועל כן הסכומים שמופיעים בגין חיסכון נטו שבלוח הם מוטים כלפי מטה. עם זאת, ייתכן וחלק מהעובדים הבכירים שמופיעים בלוח הם בקבוצה שצפויה לקבל פנסיה תקציבית בעתיד ולכן קיימת מורכבות באמידת החיסכון בהוצאות השכר בגין הפרשה לפנסיה עבור עובדים אלו.

6 שם; משרד האוצר, אגף השכר והסכמי עבודה, דוח על הוצאות שכר בשירות המדינה לשנים: ,2015 2016 ,2019 ו-2022; התנועה לחופש המידע, עלות מעסיקים בגין שכר בכירים בכנסת בשנת ,2024 מאי 2025 , בפרסום של התנועה לחופש המידע נכתבו נתונים על עלות העסקה של העובדים הבכירים, הגבוהה מהשכר ברוטו (כגון מע"מ על השכר ותשלומים לפנסיה), ולכן השכר הממוצע בלוח הוא אומדן לשכר הממוצע של עובדי הכנסת המשתכרים מעל ל-50,000 ש"ח בחודש; בעת החישוב של קיזוז מס הכנסה בשל הפחתת השכר נקבע שיעור מס של %47; המוסד לביטוח לאומי, שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות לעובדים שכירים תושבי ישראל מעל גיל ,18 כניסה: 4 באוגוסט ,2025 בשנת 2025 על סכומי השכר שמעל ל-50,695 ש"ח לא משלמים תשלומים לביטוח לאומי ולכן לשם הפשטות לא חושב קיזוז בדמי ביטוח לאומי; עיבוד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לכל הנתונים שנאספו.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

|

אומדן החיסכון התקציבי בגין הפחתת שכר לבכירים במגזר הציבורי

5

.4 אומדן למספר מקבלי פנסיה תקציבית מעל ל-50,000 ש"ח בחודש

4.1 רקע לפנסיה תקציבית

7

באופן כללי, עד שנת 2002 , עובדים שנקלטו בשירות המדינה צברו זכויות לאורך שנות עבודתם, ובעת הפרישה מקבלים קצבה חודשית מתקציב המדינה, קרי פנסיה תקציבית. עובדים שנקלטו לאחר מכן, הם במסלול פנסיה צוברת כשהקצבה החודשית בעת הפרישה מחושבת על בסיס הסכומים שהופרשו ונצברו לאורך השנים, ומשולמת מקרנות פנסיה פרטיות ולא מתקציב המדינה. בדרך כלל, סכום הקצבה החודשית בפנסיה תקציבית מחושב על בסיס מכפלה של %2 מהשכר הקובע לפנסיה במספר שנות עבודה מלאות. סכום הקצבה בפנסיה תקציבית לא יעלה על %70 מהשכר הקובע (למעט מקרים חריגים), כך למשל עובד שעבד 20 שנים בשירות המדינה במסלול צבירת זכויות של פנסיה תקציבית צפוי לקבל קצבה חודשית בסכום השווה ל-%40 מהשכר הקובע לפני הפרישה וזאת ללא קשר לסכומים שהופרשו ממשכורתו לאורך שנות עבודתו לטובת צבירת הזכויות בפנסיה התקציבית.

4.2

אומדנים לסך הקיטון בהוצאות שכר לגמלאים בשל הפחתת קצבת הפנסיה התקציבית

כאמור משרד האוצר לא מסר לנו נתונים על מקבלי קצבאות פנסיה תקציבית מעל ל-50,000 ש"ח בחודש, לפיכך פנינו למקורות חלופיים על מנת לאמוד נתון זה. החשב הכללי במשרד האוצר מפרסם דוחות כספיים של מדינת ישראל (להלן: "הדוח"), לרבות נתונים על מקבלי פנסיה תקציבית של חלק מהגופים ממשלתיים, לרבות משטרה ושב"ס; שופטים ודיינים; ומערכת הביטחון. עם זאת, חלק מהנתונים, בעיקר מספר מקבלי הקצבאות, לא צויינו בדוח ולכן חישבנו אומדים על בסיס הנתונים המופיעים בדוח, לפיכך יש להתייחס לאומדנים שיוצגו בזהירות רבה.

האומדנים חושבו על בסיס ההנחות הבאות:

 הנתונים בדוח הם של ספטמבר ,2024 הנחנו שבכל יתר החודשים בשנת 2024 הם זהים לאלו של ספטמבר 2024 על אף שייתכן שיש שונות בין החודשים, בשל תוספות כגון הבראה שמשולמות בחודשים אחרים.

 לצורך חישוב האומדן של מספר מקבלי גמלאות בגופים השונים נלקחו סכומי האמצע של טווחי הקצבאות שמופיעות בדוח.

 מספר מקבלי קצבת פנסיה תקציבית במשטרה ובשב"ס מופיעים בדוח, אולם עבור גמלאי מערכת הביטחון הנתון לא מפורסם, לשם כך הנחנו הנחה שההתפלגות של מקבלי הקצבאות מעל ל-50,000 ש"ח בחודש של מערכת הביטחון זהה לזו שבמשטרה ובשב"ס, ובנוסף סכום הקצבה הממוצעת זהה. ועל כן האומדנים על מערכת הביטחון, המשטרה ושב"ס אוחדו.

בלוח 2 שלהלן מוצגים אומדן למספר הגמלאים במגזר הממשלתי שמקבלים קצבת פנסיה תקציבית של 50,000 ש"ח לפחות, אומדן לסך הקצבה הממוצעת של אותם העובדים ואומדן לסך החיסכון הצפוי בשל הפחתת הקצבה לתקרה של 50,000 ש"ח בחודש, עבור שנת .2024

7 משרד האוצר, אגף החשב הכללי, פנסיה תקציבית, כניסה: 10 באוגוסט .2025

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

אומדן החיסכון התקציבי בגין הפחתת שכר לבכירים במגזר הציבורי

|

לוח :2 אומדנים למקבלי פנסיה תקציבית, סכום קצבה חודשית ממוצעת וחיסכון נטו בשל הפחתת הקצבה

6

8

גוף

אומדן למספר

גמלאים שמקבלים

קצבת פנסיה

תקציבית מעל ל-

50,000 ש"ח

בחודש

אומדן

לקצבת

פנסיה

ממוצעת

סך

הפחתה

חודשית

ממוצעת

(בש"ח)

סך הפחתה

שנתית

ממוצעת

לכלל

העובדים

(מיליוני ש"ח)

סך קיזוז מס

ההכנסה בשל

הפחת הקצבה

(מיליוני ש"ח)

סך החיסכון

השנתי נטו

בשל הפחתת

הקצבה

(מיליוני ש"ח)

מערכת הביטחון, משטרה ושב"ס

שופטים ודיינים

סך הכול

199

267

466

59,713

59,584

59,639

9,713

9,584

9,639

23.1

30.7

53.8

10.9

14.4

25.3

12.3

16.3

28.5

אפשר לראות כי בשנת 2024 האומדן למספר הגמלאים המקבלים פנסיה תקציבית היה 466; סכום הקצבה החודשי הממוצע היה 59,639 ש"ח ; האומדן לחיסכון נטו בהוצאות שכר לאחר קיזוז מס הכנסה בשל הפחתת הקצבה עד לתקרה של 50,000 ש"ח היה 28.5 מיליון ש"ח בשנה. נציין שיתכן שיש גמלאים מגופים אחרים שאינם כלולים בדוח של משרד האוצר לרבות מוסדות להשכלה גבוהה, עובדי כנסת ורשויות מקומיות ולהם יש קצבת פנסיה תקציבית מעל ל-50,000 ש"ח בחודש, ולכן יתכן שהאומדן לחיסכון מוטה כלפי מטה.

בנוסף, בדוח מצויין שהחבות האקטוארית המלאה9 של סך הקצבאות בגין הפנסיות התקציביות נאמדת בכ-747 מיליארד ש"ח. בשנת 2025 סך התשלומים בגין פנסיה תקציבית צפוי להיות כ-30.2 מיליארד ש"ח, בשנת 2039 צפוי להיות השיא של תשלומי קצבת פנסיה תקציבית – כ-41.7 מיליארד ש"ח, לאחר שנה זו סך תשלומי פנסיה תקציבית השנתית צפוי לרדת בהדרגה ובשנת 2095 התשלומים בגין פנסיה תקציבית צפויים להסתיים.

.5 אתגרים צפויים בגין הפחתת השכר שמוצעת

כאמור בסעיף 1 לעיל, מנגנוני השכר במגזר הציבורי הם מורכבים ומגוונים. השכר של חלק מעובדים הבכירים הוא אחוז מהשכר של המנכ"לים; לחלק מהעובדים השכר נקוב בחוזה אישי וצמוד למדד מחירים לצרכן; לחלק מהעובדים במשרדי הממשלה יש שכר של מוקבלי שופטים; לחלק אחר של עובדים השכר כפוף לשינויים לפי הסכמים קיבוציים.

הצעה לקבוע תקרת שכר חודשי של 50,000 ש"ח לעובדי המגזר הציבורי צפויה ליצור קשיים ולהלן חלק מהם:

 הפחתה קבועה של שכר לעובדים עשויה ליצור אתגרים משפטיים, בעיקר בשל הרעה בתנאי העסקה בעת קיום יחסי עובד-מעביד. האתגרים עשויים להיות גדולים יותר במקרים בהם יש התאגדויות עובדים כגון התאגדות בהסתדרות העובדים הכללית.

 הפחתה של שכר לתקרה של 50,000 ש"ח בחודש צפויה להפחית שכר גם לעובדים המשתכרים פחות מ- 50,000 ש"ח, למשל בשל הצמדות של שכר בכירים לאותם אנשים ששכרם יופחת – סמנכ"לים ששכרם הוא אחוז משכר המנכ"ל.

8 משרד האוצר, דוחות כספיים של מדינת ישראל, שנת ,2024 פרק פנסיה תקציבית, 29 ביוני 2025; עיבוד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. בדוח מ וזכרים גם גופים נוספים לרבות הגמלאים של מערכת החינוך, הבריאות ומשרד ביקורת המדינה, עם זאת, לפי הפירוט המופיע בדוח לא נמצאו גמלאים שרמת הקצבה החודשית שלהם היא מעל 50,000 ש"ח בחודש ועל כן הם אינם מופיעים בלוח .2 9 חבות אקטוארית מלאה מוגדרת כחבות הקיימת לזכאים בהתבסס על הוותק הפנסיוני שנצבר לעובדים ובתוספת החבות העתידית שתיווצר בגין עובדים פעילים במהלך שנות עבודתם הצפויות, חבות זו כוללת תשלומים לשארים הזכאים לגמלה על פי החוק.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

אומדן החיסכון התקציבי בגין הפחתת שכר לבכירים במגזר הציבורי



|

7

הפחתה של שכר לתקרה של 50,000 ש"ח בחודש במערכות השונות, כגון בגופי הביטחון, עשויה ליצור מצב בו לבכירים ולכפופים יש אותה רמה שכר, לדוגמה, שכר דומה לרמטכ"ל, לאלופים ולתתי-האלופים, על אף השוני ברמת האחריות והשוני בכפיפות ובדרגות הכתף.

 הפחתת שכר לתקרה של 50,000 ש"ח עשויה ליצור מצב שעובדים בעלי כישורים מסויימים, למשל מהנדסים יבחרו שלא לעבוד במגזר הציבורי בשל השכר הנמוך שיוצע להם לעומת השכר במגזר הפרטי שהוא גבוה יותר, ובכך המגזר הציבורי עלול להיות בבעיה של איתור מועמדים לתפקידים רגישים, למשל במשרד הביטחון.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

נתונים

כתיבה: אילנית בר, כלכלנית | אישור: אליעזר שוורץ, ראש צוות

תאריך: כ"ד בטבת תשפ"ג, 17 בינואר 2023

השינויים בשכר היסוד של נושאי משרה בשנים 2012–2023

מסמך זה נכתב לבקשת יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני לקראת דיון ב-17 בינואר 2023 בנושא החלטות שכר לנושאי משרה. ב-8 בינואר 2023 המליצה הוועדה הציבורית בדבר שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת לוועדת הכנסת להעלות את שכר חברי הכנסת ב-%,5.1 במקום בשיעור עליית השכר הממוצע כפי שפרסם המוסד לביטוח לאומי - %.12.5 בהמלצות הוועדה הוצא כי שיעור עדכון זה יחול גם על נושאי משרה אחרים ששכרם נקבע בוועדת הכספים של הכנסת. במסמך מתואר מנגנון עדכן השכר של נושאי המשרה: נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים, חברי הכנסת ונושאי משרה שיפוטית ומוצגים נתוני שכר היסוד שלהם בעשור האחרון.

.1 סמכות קביעת השכר והצמדתו

בקובץ חיקוקים והחלטות בדבר משכורות וגמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון מפורטים הגופים

המוסמכים לקביעת השכר של כל נושא משרה לפי החוקים השונים, אופן ההצמדה של השכר והחלטות

שהתקבלו במהלך השנים לגבי עדכוני השכר.

1

שכר חברי הכנסת – בחוק הכנסת נקבע כי החל מהכנסת ה-,16 ועדה ציבורית תמליץ לוועדת הכנסת על

שכר חברי הכנסת ותשלומים אחרים עבורם. ועדת הכנסת רשאית לאמץ את המלצות הוועדה הציבורית – אז הן יקבלו מעמד של החלטה, או לדחות את המלצותיה - אז יערך דיון מחודש בוועדה שתגבש המלצות נוספות, אשר גם אותן יכולה ועדת הכנסת לאמץ או לדחות.

שכר היסוד של כל חברי הכנסת, ובכלל זה של יו"ר הכנסת, ראש האופוזיציה, סגני יושב ראש הכנסת ויושבי ראש של ועדות הכנסת צמוד לשכר הממוצע במשק על-פי ההגדרה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-2.1995 נציין כי יש כמה רמות שכר לחברי הכנסת בהתאם לתפקידם: יו"ר הכנסת, יו"ר האופוזיציה, סגני יו"ר הכנסת, יו"ר ועדה וחבר כנסת.

שכר ראש הממשלה, שרים וסגני שרים – חוק יסוד: הממשלה מסמיך את הכנסת או אחת מוועדותיה

שהכנסת הסמיכה לקבוע את שכרם של ראש הממשלה, שרים וסגני שרים. הכנסת הסמיכה את ועדת הכספים

לעניין זה. במהלך השנים חלו שינויים במנגנון ההצמדה של שכר ראש הממשלה, השרים וסגני השרים.

1 הכנסת, קובץ חיקוקים והחלטות בדבר משכורות וגמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, מעודכן ליום 17 בינואר .2022 2 שם.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

|

השינויים בשכר היסוד של נושאי משרה בשנים 2012–2023

2

בינואר 2018 בשל שחיקה בשכר היסוד של ראש הממשלה, השרים וסגני השרים ביחס לשכר חברי הכנסת,

ועדת הכספים השוותה את שכר השרים לשכר יו"ר האופוזיציה, את שכר סגני השרים לשכר חברי הכנסת ואת שכר ראש הממשלה לשכר יו"ר הכנסת. עוד קבעה ועדת הכספים שמשנת 2019 מנגנון ההצמדה של שכר הבסיס יהיה השכר הממוצע במשק, בדומה למנגנון ההצמדה של שכר חברי הכנסת ושל שכר נושאי משרה שיפוטית, ולא לפי מדד המחירים לצרכן כפי שנקבע משנת .2001

3

שכר נושאי משרה שיפוטית - שכר נושאי משרה שיפוטית (שופטים, דיינים, קאדים וקאדים-מד'הב4) מבוסס על כמה חוקים.5 -אשר מסמיכים את הכנסת או את אחת מוועדותיה לקבוע את שכרם של נושאי משרה שיפוטית. הכנסת הסמיכה את ועדת הכספים לקבוע את משכורותיהם. שכר היסוד של נושאי משרה שיפוטית צמוד לשכר הממוצע במשק. יצוין, כי בשונה משכרם של רוב נושאי המשרה, בשכר נושאי משרה שיפוטית ישנו גם מרכיב ותק המשפיע על גובה שכרם בפועל.

.2 שכר יסוד של נושאי משרה בעשור האחרון

בלוח להלן מפורט שכר היסוד כפי שמפורסם בקובץ התקנות עם תוספת יוקר בסך 3,408 ש"ח בחודש של

נושאי משרה ברשויות השלטון בשנים 2012–,2022 ועל-פי המוצע בשנת 2023 (עלייה של %5.1 בשכר). 2023 (השכר המוצג בלוח הוא השכר כפי שנקבע ל-1 בינואר באותה שנה.

שכר נושאי משרה 2012–,2022 ועל-פי המוצע בשנת 2023

שנה

2012

2013

2014

2015

2016

2017

2018

2019

7

נשיא

המדינה

52,855

54,229

55,146

57,139

57,889

59,185

60,791

62,881

ראש

הממשלה

46,003

46,699

47,042

47,485

47,485

47,485

52,962

54,783

שרים

41,324

41,944

42,246

42,644

42,644

42,644

47,631

49,269

חברי כנסת

36,091

38,250

38,897

40,000

40,525

41,432

42,556

44,019

נשיא בית

המשפט

העליון

44,361

45,514

46,283

47,595

48,220

49,300

50,638

52,379

6

שופט -

עליון

40,359

41,408

42,108

43,301

43,869

44,851

46,068

47,652

שופט -

מחוזי

31,044

31,851

32,389

33,307

33,744

34,500

35,436

36,654

3 הכנסת, חדשות הכנסת, ועדת הכספים: שכר השרים יעודכן והחל מ-2019 יוצמד למדד השכר הממוצע במשק, 15 בינואר .2018 4 קאדים-מד'הב: קאדים בעדה הדרוזית.

5 חוק יסוד: השפיטה; חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969; חוק הדיינים, התשט"ו-,1955 חוק הקאדים, התשכ"א-1961; חוק בתי הדין הדתיים הדרוזים, התשכ"ג-.1962 6 משרד המשפטים, רשומות, קבצי תקנות – 7082 מ-,26.11.2012 7088 מ-,9.2.2012 7221 מ-,7.2.2013 7276 מ-,6.8.2013 7295 מ- ,15.10.2013 7345 מ-,26.2.2014 7359 מ-,26.3.2014 7486 מ-,29.1.2015 7611 מ-,31.1.2016 7613 מ-,1.2.2016 7779 מ- ,22.2.2017 7796 מ-,30.3.2017 7933 מ-,18.1.2018 7936 מ-,22.1.2018 7940 מ-,28.1.2018 8158 מ-,28.1.2019 8327 מ- ,15.1.2020 8331 מ-.21.1.2020 7 ביולי 2013 הופחת שכר הבסיס של נושאי המשרה – נשיא המדינה: 50,315 ש"ח, ראש הממשלה: 42,854 ש"ח, שרים: 38,145 ש"ח, חברי כנסת: 34,485 ש"ח, נשיא בית המשפט העליון 41,682 ש"ח, שופט בית משפט עליון 37,614 ש"ח, שופט בית משפט מחוזי 28,146 ש"ח.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

השינויים בשכר היסוד של נושאי משרה בשנים 2012–2023

שנה

2020

2021

2022

8

2023

שינוי מצטבר

נשיא

המדינה

64,673

64,673

64,673

67,971

%28.6

ראש

הממשלה

56,345

56,345

56,345

59,219

%28.7

|

שרים

50,673

50,673

50,673

53,257

%28.9

חברי כנסת

45,274

45,274

45,274

47,583

%31.8

נשיא בית

המשפט

העליון

53,872

53,872

53,872

56,619

%27.6

שופט -

עליון

49,010

49,010

49,010

51,510

%27.6

3

שופט -

מחוזי

37,699

37,699

37,699

39,622

%27.6

שכר היסוד של נשיא המדינה יחד עם תוספת יוקר בסך 3,408 ש"ח צפוי להיות מינואר 2023 67,971 ש"ח והוא משקף שינוי מצטבר של %28.6 ביחס לשכר בשנת .2012 השכר של ראש הממשלה – 59,219 ש"ח, עלייה של %28.7 ביחס לשנת .2012 שכר השרים - 53,257 ש"ח, עלייה של %28.9 ביחס לשנת .2012 שכר חברי הכנסת - 47,583 ש"ח – עלייה של %31.8 ביחס לשנת .2012 שכר נשיא בית המשפט העליון – 56,619 ש"ח, שכר שופט בית משפט עליון – 51,510 ש"ח, שכר שופט בית משפט מחוזי – 39,622 ש"ח, עלייה של %27.6 ביחס לשנת .2012 בתקופה זו השכר הממוצע במשק לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (סעיף 1 בהגדרת שכר ממוצע). עלה מ-8,503 ש"ח ל-11,730 ש"ח – שינוי מצטבר של %9,38 ומדד המחירים לצרכן עלה בשיעור מצטבר של כ-%.11.3

10

נציין כי בשנים 2021 ו- 2022 שכרם של נושאי משרה לא עודכן בשל ההחלטה על הקפאת השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי בשל משבר נגיף הקורונה. בינואר 2023 עדכן המוסד לביטוח לאומי את השכר הממוצע, והוא משקף עלייה של %12.5 ביחס לשכר הממוצע בשנת .2020 כאמור הוועדה הציבורית בדבר שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת המליצה להעלות את שכרם ב-%5.1 במקום ב-%.12.5 כאמור, הנתונים בלוח ביחס לנושאי משרה שיפוטית מתייחסים לשכר היסוד ותוספת יוקר בלבד, ואינם כוללים את מרכיב הוותק בשכרם. מנתוני הנהלת בתי המשפט לשנת 2020 עולה כי שכרם בפועל של נושאי משרה שיפוטית גבוה משכר היסוד בעיקר בגין מרכיב הוותק ורכיבים נוספים (כגון תוספת שהייה). כך למשל, שכרה החודשי (ברוטו) של נשיאת בית המשפט העליון בשנת 2020 היה 97,002 ש"ח, השכר הממוצע ברוטו (לפי וותק ממוצע) של שופט בבית המשפט העליון היה 81,018 ש"ח ושל שופט בבית משפט מחוזי היה 64,044 ש"ח.11 בהקשר זה נציין כי גם נושאי משרה אחרים זכאים להחזר הוצאות בשכרם אך אין להם מרכיב ותק בשכרם והפער בין שכר היסוד לשכר בפועל קטן יותר.

8 ההצמדה של שכר היסוד לשנת 2023 כפי שמתפרם בקובץ התקנות נעשית באופן הבא: הצמדת שכר היסוד עם תוספת יוקר בשנת 2022 בשיעור של %.5.1 מסכום זה מופחתת תוספת היוקר בסכום של 3,408 ש"ח, והסכום המתקבל מתפרסם כשכר היסוד לשנה זו. חיים אבידור, חשב הכנסת ונדב כספי, סגן חשב הכנסת, שיחת טלפון, 16 בינואר .2023 9 המוסד לביטוח לאומי, שכר ממוצע לפי סעיפים 1 ו-2 לחוק הביטוח הלאומי, כניסה: 16 בינואר .2023 10 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחולל מחירים ומדדי מחירים, עיבוד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

11 הרשות השופטת, דו"ח שכר שופטים ממוצע לשנת ,2020 26 באפריל .2022 נתוני השכר של נושאי משרה שיפוטית הם נתוני השכר ברוטו. נתוני השכר ברוטו למס גבוהים יותר שכן הם כוללים זקיפות הטבה בגין הטבות הכללות בתנאי השכר, אך בחרנו להציג את הנתונים ברוטו למס שכן גם בשכר נושאי משרה אחרים יש רכיבים של זקיפת מס שלא נכללו בנתונים שהוצגו במסמך.

הכנסת – מרכז המחקר והמידע

www.knesset.gov.il/mmm

10 דצמבר 2025

כ' כסלו תשפ"ו

לכבוד

חברי וחברות הכנסת

שלום רב,

הנדון: הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון )תיקוני חקיקה( על רקע האתגרים הכלכליים שישראל ניצבת בפניהם, ככל שהיה מדובר בניסיון אמיתי, על סמך שיח ציבורי ומקצועי, להגיע להסדרה בראיה רחבה של שכר נושאי המשרה ברשויות השלטון, ניתן היה לראות במהלך חיובי.

אולם לאור מהות הצעת החוק והשלכותיה על שכר השופטים דווקא, ההקשר שבו יש להבינה הוא המהלך הכולל של הממשלה להחליש את בתי המשפט כגורם עצמאי ששומר על שלטון החוק ועל זכויות האדם בישראל.

להלן חוות דעתנו.

.1 הצעת החוק מבקשת לקבוע כי שכר נושאי המשרה המפורטים בה )נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים וסגני שרים, חברי הכנסת, שופטים, הרבנים הראשיים, דיינים, קאדים וקאדים מד'הב( ייקבע בהתאם להחלטת ועדה ציבורית שתקום לפי החוק המוצע. הצעת החוק עושה זאת על ידי פירוט שיעור השכר של כל נושאי המשרה האלה יחסית לשכרו של נשיא המדינה, שייקבע על ידי הוועדה הציבורית האמורה. שיעורי השכר המפורטים בהצעת החוק ישנו בפועל את שכרם של נושאי המשרה המפורטים בה. בפרט, שכרם של שופטי בתי המשפט, שהוא גבוה כיום משכרם של נושאי משרה אחרים – יושווה להם. לשם הדוגמה, שכרם של חברי הכנסת יושווה לשכרם של שופטי בתי המשפט המחוזיים, ששכרם החודשי כיום גבוה יותר באופן משמעותי. 1 .2 כלומר, אחת ההשלכות של הצעת החוק היא הפחתת שכרם של שופטי בתי המשפט, יחסית לשכרם של נושאי משרה אחרים. במקביל לכך, מוצע בהצעת החוק לתקן את חוק-יסוד: השפיטה, ולהשמיט את הוראת סעיף 10)ב( שלפיה "לא תתקבל החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד" ובכך למעשה נחשפת התכלית האמיתית של החוק.

.3 אשר לתחילתו ולתחולתו של החוק: לפי סעיף 13 להצעת החוק, תחילתו של החוק שלושה חודשים מיום פרסומו, אולם "החלטה לעניין שכר ותשלומים

1 ראו: החלטת שכר חברי הכנסת, תשמ"ז-1987; החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, תשמ"א-1981;

הנהלת בתי המשפט, דו"ח שכר שופטים ממוצע לשנת 2023 )2.2.2025(, report_annual_salary_average_judges_https://www.gov.il/he/pages/2023

שהתקבלה לפני תחילתו של חוק זה תעמוד בתוקפה כל עוד לא שונתה בהחלטה לפי חוק זה", ו"שכרו של נושא משרה לא ייפגע בשל החלטות הוועדה הציבורית לפי חוק זה, כל עוד הוא מכהן באותו תפקיד שבו כיהן ביום תחילתו של חוק זה". כלומר, השפעת החלטת הוועדה שתוקם מכוח החוק על נושא משרה מכהן תהיה רק עתידית, משהחל לכהן בתפקיד אחר.

.4 הצעת החוק היא ניסיון מכוון להפחית ממשכורתם של השופטים ולפגוע במעמדם ומכאן להחליש את בתי המשפט. בכך סותרת הצעת החוק את הוראת סעיף 10)ב( לחוק-יסוד: השפיטה, האוסרת על החלטה מכוונת להפחית ממשכורת השופטים )כאמור, הוראה שאותה מבקשת הצעת החוק לבטל(.

.5 הגנה על משכורת השופטים מפני פגיעה מכוונת, הקבועה בסעיף 10)ב( לחוק- יסוד: השפיטה, היא אמצעי חשוב בהגנה על עקרון אי-תלות השפיטה. איום בפגיעה כלכלית בשופטים והוצאת האיום אל הפועל, הם דרכים ליצירת תלות של שופטים בגורמים אחרים. פגיעה כלכלית כשלעצמה גם עלולה לכרסם ביכולת השופטים לשפוט באופן מקצועי ובלתי תלוי. צעדים כלכליים להפחתת שכרם של כלל עובדי המדינה ונושאי המשרה בה עשויים להיות נחוצים ואף ראויים בתנאים מסויימים, אבל לא אם הם נועדו לפגוע בשכר השופטים לבדם.

חוק-יסוד: השפיטה, כמו עקרונות חוקתיים הנהוגים בדמוקרטיות אחרות, אוסרים על מהלכים כלכליים המכוונים לפגוע בשופטים לבדם. 2 .6 הוראות המגינות על שכר שופטים במהלך כהונתם קבועות בעקרונות שנקבעו על ידי ארגונים בינלאומיים, 3 וכן בדמוקרטיות רבות, כגון בארצות הברית, 4 באנגליה )מבלי שהדבר קבוע בחוק(, 5 בדרום אפריקה, 6 ועוד. בית המשפט בקנדה ראה בשריון השכר אחד משלושת תנאי המינימום לעצמאות השפיטה )בצד קביעות המשרה ועצמאות אדמיניסטרטיבית מינימאלית(. 7 .7 בהקשר הזה נחוץ לומר שממילא לשר המשפטים סמכויות רבות בניהולה של הרשות השופטת, 8 וההסדרים המגנים בישראל על אי-תלות השופטים הם חלשים בהשוואה לדמוקרטיות אחרות, בשל העדר עיגונם בחוקה נוקשה כמו בדמוקרטיות אחרות. הצעת החוק שבנדון ממחישה את החולשות האלה.

2 ראו לדוגמה פסק דין שניתן בשנה האחרונה על ידי בית הדין האירופי לצדק: C-146/23 Cases Joined )25/2/2025( ]ėAdoreik[ C-374/23 and ]ymstokułBia w Rejonowy dąS[. ראו גם: שמעון שטרית על השפיטה ,231-230 426-425 )2004(.

3 לדוגמא, ההצהרה האוניברסאלית בדבר אי-תלות הצדק )1983( )"הצהרת מונטריאול"(.

4 סעיף 3)1( לחוקת ארצות הברית.

5 ראו שטרית, לעיל ה"ש ,2 בעמ' .157

6 סעיף 176)3( לחוקת דרום אפריקה.

7 27-31 paragraphs ,673 .S.C.R 2 ]1985[ ,Queen The .v Valente 8 גיא לוריא ממונים על הצדק )2011(.

.8 החוק יפגע בעצמאות מערכת המשפט ויהווה תקדים לבאות, לפיו ניתן לפגוע בכל התנאים של שופטי בתי המשפט, וכל הגנה שיש עליהם )למשל – קביעות( בחוק או בחוק יסוד ניתנת להסרה לפי גחמה של הקואליציה ובשל רצון להתנקם במערכת.

.9 יש להבין את הצעת החוק הזו על רקע ההקשר הכולל: סדרה של צעדים שהממשלה והקואליציה נוקטות במטרה לפגוע בעצמאות הרשות השופטת.

מבין הצעדים שננקטו בחודשים האחרונים חשוב להזכיר את חוק-יסוד:

השפיטה )תיקון מס' 4(, שהתקבל בכנסת ב-27 במרץ ,2025 והעביר לפוליטיקאים ולנציגיהם את הכוח לבחור את השופטים בכל בתי המשפט. כמו כן חשוב להזכיר את חוק נציב תלונות הציבור על שופטים )תיקון מס' 6(, התשפ"ה-,2025 שהתקבל בכנסת ב-4 במרץ ,2025 והעביר מבחינה מעשית לקואליציה את השליטה במינוי נציב תלונות הציבור על שופטים. חוקים אלה, וצעדים נוספים שנוקט שר המשפטים ביחסו לרשות השופטת, פגעו כבר בהגנות החוקתיות על עקרון אי-תלות השפיטה. הצעת החוק שבנדון מצטרפת ומוסיפה פגיעה נוספת.

.10 במלים אחרות, זהו עוד חלק ממה שכונה על ידי הממשלה כ"רפורמה משפטית", שתכליתו לפגוע בעבודתה של מערכת המשפט לשמור על שלטון החוק ועל זכויות האדם והאזרח. זהו מהלך שמבטא שאיפה של הממשלה להחליש כל גורם המבזר ובולם את כוחה הרב, באופן הפוגע באיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית. יש להתנגד לו בכל תוקף.

בכבוד רב,

ד"ר גיא לוריא

ד"ר עמיר פוקס

י"ח טבת, תשפ"ו

7 בינואר 2026

לכבוד

חה"כ אופיר כץ

יו"ר ועדת הכנסת

שלום רב,

הנדון: הערות אגף החשב הכללי להצעת חוק-יסוד: "שכר נושאי משרדה ברשויות השלטון" הריני מתכבד לפנות אליכם בעניין הצעת החוק שבנדון, במטרה להציג את עמדתנו המקצועית ולהציע מספר תיקונים מהותיים בנוסח החוק, כדלקמן:

.1

.2

.3

.4

.5

סעיף 6(ב) - הצעת החוק קובעת כי הוועדה הציבורית תורכב משלושה חברים: איש אקדמיה, שופט בדימוס ודיין בדימוס. משום שלהחלטות הועדה משמעויות תפעוליות ומקצועיות רבות, אנו סבורים כי נדרשת מעורבות של גורם מקצועי ממשלתי מתחום השכר בהליך קבלת ההחלטות. המוצע:

להוסיף לסעיף 6(ב) את החשב הכללי או מי מטעמו כחבר בוועדה, על מנת להבטיח כי עמדת המדינה וההיבטים המקצועיים והתפעוליים יובאו בחשבון בעת קביעת השכר והתנאים הנלווים.

סעיף 6(ז) – ב הצעת החוק מוצע כי חבר הוועדה יהיה זכאי לגמול "כפי שיקבע מזכיר הממשלה".

עם זאת בהוראת התכ"ם 8.3.2 בנושא "ועדות ציבוריות", הסמכות לקביעת תעריפי התשלום המרביים לחברי ועדה ציבורית נתונה בידי החשב הכללי, והם מתפרסמים בהודעת התכ"ם .8.3.2.1 יצירת מנגנון תשלום עוקף, הנקבע על ידי מזכיר הממשלה, פוגעת באחידות הנהלים ובסמכות החשב הכללי בנושא. המוצע: לתקן את הסעיף כך שיובהר כי הגמול ישולם בהתאם לתעריפים ולכללים הקבועים בהוראות התכ"ם ובהנחיות החשב הכללי אשר מתעדכנות מעת לעת.

סעיף 3 וסעיף 11 – הצעת החוק מתייחסת באופן כללי ל"תנאי עבודה". על מנת למנוע עמימות ולהבטיח שקיפות וסדרי מנהל תקין, ישנה חשיבות רבה כי החוק (או החלטות הוועדה מכוחו) יפרט באופן פוזיטיבי את סל הזכויות המלא, בדומה למפורט כיום ב"חוברת זכויות השרים". המוצע:

לעגן בחוק חובה כי הוועדה הציבורית תדון ותפרט את מכלול הזכויות הרבות הנלוות, ובכלל זה:

דירות שרד, השתתפות בשכירות דירה, רכבי שרד, בדיקות רפואיות תקופתיות, אמצעי תקשורת, לימודי שפה, החזר הוצאות שונים ועוד. פירוט זה נדרש על מנת להבטיח בהירות למול מיצוי זכויות של נושאי המשרה.

יציין בנוסף לגבי סעיף 2(א) - נקבע כי "לנושא משרה ישולם מאוצר המדינה שכר... וחובה עליו לקבלו". נבקש רק לציין שמצב זה שאינו עולה בקנה אחד עם הפרקטיקה הנוהגת כיום, בה נבחרי ציבור מסוימים בוחרים להסתפק בשכר סמלי (כדוגמת שקל אחד בחודש).

נודה על הטמעת הערותינו אלו בנוסח הצעת החוק לקראת הדיונים הבאים.

בברכה,

אלי ביתן

סגן בכיר לחשב הכללי

העתקים:

רו"ח יהלי רוטנברג, החשב הכללי

חה"כ אביחי בוארון , יוזם הצעת החוק

עו"ד ארבל אסטרחן, יועמשי"ת ועדת הכנסת

חברי ועדת הכנסת

רח' קפלן ,1 ירושלים

9103002 , ת.ד 3100

טל'. 5317111 - 02

פקס. 5695353 - 02

אוצר ברשת www.mof.gov.il

שער הממשלה www.gov.il

הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט

COURTS OF ADMINISTRATION

לשכת היועץ המשפטי

Adviser Legal the Of Office

לכבוד

חבר הכנסת אופיר כץ

יו"ר ועדת הכנסת

כנסת ישראל

באמצעות המייל: knesset.gov.il@okatz

כ"ג בטבת התשפ"ו

12 בינואר 2026

4700-1011-2026-0000086

(בתשובה נא לציין מס')

שלום רב,

הנדון: עמדת הנהלת בתי המשפט – הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה) לנוכח העובדה כי הצגת עמדת הנהלת בתי המשפט לא הושלמה בדיון בהצעת החוק מיום

30.12.2025 ובהינתן ההשלכות המשמעותיות של הצעת חוק זו על בתי המשפט בישראל ועל השירות המוענק באמצעותם לציבור, אנו מתכבדים להגיש בכתב את עמדתנו להצעת החוק;

כמו כן נבקש הזדמנות נוספת להציג את עיקרי העמדה בפני הוועדה הנכבדת, הכל כפי שיפורט להלן:

.1 תחילה נבקש להבהיר, כי הנהלת בתי המשפט, כזרוע הניהולית של הרשות השופטת במדינת ישראל, אינה מתנגדת לשקיפות של מנגנוני שכר השופטים, כמו גם לא לבחינה מחודשת, מקצועית ונטולת פניות, של מנגנוני קביעת השכר; בחינה כאמור צריכה להיעשות בראיית האתגרים העומדים לפתחה של מדינה ישראל בכלל והרשות השופטת בפרט, תוך יצירת האיזון הנדרש שיבטיח את היכולת של הרשות השופטת להמשיך ולתפקד באופן עצמאי, מקצועי ואיכותי לטובתם של אזרחי מדינת ישראל.

יודגש, כי שמירה על השכר הראוי של נושאי המשרה השיפוטית אינההטבה או פריבילגיה אישית, אלא אינטרס לאומי מובהק. שכר ראוי ומובטח הוא תנאי יסוד לעצמאות שיפוטית ומהווה חלק בלתי נפרד משלל המנגנונים המאפשרים לשופטים למלא את תפקידם ללא תלות, לחצים או שיקולים זרים בהתאם לדין ולצו מצפונם. לא למותר לציין, כי עיקרון העצמאות ואי התלות הוא עקרון חוקתי המעוגן בחוק יסוד:

השפיטה.

רח' כנפי נשרים 22 ירושלים 95464

Israel ,95464 ,Jerusalem ,22 .st Nesharim Kanfey

טל' : 074-7481919 פקס : 074-7481887

court.gov.il@mishpatit :E-mail -עדיפות לדוא"ל

הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט

COURTS OF ADMINISTRATION

לשכת היועץ המשפטי

Adviser Legal the Of Office

שכר השופטים הוא חלק ממערך שלם שנבנה לאורך שנים, וכל שינוי בהסדרים הללו צריך להיבחן בזהירות, בצורה מאוזנת, ותוך היוועצות עם גורמי מקצוע מומחים המכירים, בין היתר, את ההשלכות המערכתיות והלאומיות הרחבות שעשוי השינוי במבנה שכר השופטים לגלם.

בנוסף יש להביא בחשבון, כי הפחתת שכר השופטים עשויה לפגוע פגיעה אנושה באפשרות מינוי שופטים מקרב המשפטנים הטובים ביותר, בעלי הניסיון העשיר והמגוון ביותר, בעלי היושרה והמחויבות העמוקה לשירות הציבור. כפי שיבואר להלן, פערי השכר המשמעותיים ביותר בין השכר המשולם למשפטני המגזר הפרטי לשכר השופטים (נכון להיום), מהווים כבר היום אתגר בפני המערכת ביחס לגיוס המועמדים הטובים ביותר;

אתגר שצפוי להיות מועצם שבעת מונים אם תקודם הצעת החוק במתכונתה הנוכחית.

חברה דמוקרטית חזקה נשענת על מערכת משפט אמינה, מקצועית ובלתי תלויה. השקעה בשכר השופטים היא איפוא השקעה ישירה באמון הציבור, ביציבות שלטון החוק וביכולתה של המדינה להבטיח שוויון, צדק ובטחון משפטי לכל אזרחיה.

מחיקת סעיף 10(ב) לחוק-יסוד: השפיטה – קושי משמעותי בהיבט החוקתי

.2 לעמדת הנהלת בתי המשפט, הצעת החוק מעוררת קושי משמעותי בהיבט החוקתי, שכן היא מבקשת למחוק את סעיף 10(ב) לחוק יסוד: השפיטה הקובע, כי "לא תתקבל החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד".

ביטול הסעיף טומן בחובו פגיעה בעיקרון העצמאות השיפוטית ואי התלות הקבוע בסעיף 2 לחוק יסוד: השפיטה.

אין חולק, כי לסעיף 10 לחוק יסוד: השפיטה, המבטיח את שכרו של נושא משרה שיפוטית, חשיבות רבה בבידודו מלחצים מצד רשויות אחרות, בשמירה על טוהר המידות במערכת השיפוט ובנטרול השפעות חיצוניות על נושאי משרה אלה. עצמאותו של השופט ואי תלותו, אף בהיבטי שכר וכפיפותו לחוק בלבד, עומדת בבסיס האמון שרוחש הציבור לרשות השופטת והיא הערובה למשפט צדק.

העצמאות השיפוטית של נושאי המשרה השיפוטית, מחייבת אפוא להסיר מהם את החשש כי שכרם יופחת ותיפגע עצמאותם הכלכלית, לא כל שכן שהדבר נעשה באופן מגמתי ומכוון.

רח' כנפי נשרים 22 ירושלים 95464

Israel ,95464 ,Jerusalem ,22 .st Nesharim Kanfey

טל' : 074-7481919 פקס : 074-7481887

court.gov.il@mishpatit :E-mail -עדיפות לדוא"ל

הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט

COURTS OF ADMINISTRATION

לשכת היועץ המשפטי

Adviser Legal the Of Office

ההיסטוריה החקיקתית מלמדת על כך שזו הייתה עמדת המחוקק לאורך השנים. נבקש להפנות בהקשר זה לדברי ועדת המשנה למשכורות של ועדת הכספים בכנסת משנת :1950 "חה"כ אברהם גרנות: 'ודווקא מבחינת ציבורית אני חושב בכנות שלשופטים צריך להיות מעמד מיוחד במדינה. אם אנו באמת רוצים שהאנשים האלה יהיו בלתי תלויים בדעת הציבור ובמידה ידועה בלתי תלויים מבחינה כלכלית ולא ימצאו במצב קשה, אנו צריכים לתת להם מעמד מיוחד'".

בשנת 1952 חה"כ חיים לנדאו בוועדת המשנה למשכורות של ועדת הכספים:

"[...] אני חושב שזכות גדולה היא לכולנו שחלק זה של מנגנון המדינה הוא לכבד לכולנו והציבור ילמד וידע איך לכבד אותו. זהו שטח אחד במדינה שאין כלפיו כל טענות ומענות ומתפקידנו לחזק את מעמד השופט. [...] עלינו לעשות את הכל על מנת ש לסקטור משפטי זה תהיה משכורת נאה, ולדעתי זה תפקיד שבידינו למלא אותו. אנו מצווים לשמור על כך שלא תהיה עזיבת שופטים בישראל, אלא להפך, להביא לידי התחרות על משרת השופט העברי בישראל. אני סבור כי יש לעשות הכל להיות להם לעורף בטוח של אי תלות כספית".

כמו כן, בשנת 1983 בדיון בוועדת הכספים על הפחתת %10 משכר כלל נושאי המשרה השתתף באופן מיוחד שר המשפטים, חה"כ משה ניסים, אשר ציין:

"כלל נקוט היה בידינו כל הימים ששכר השופטים הוא איננו כשכר של כל נושאי משרה, ובכלל איננו צריך להיות חלק ממדיניות שכר כוללת. יש אינטרס בכל מדינה, אינטרס עליון, ששופט יוכל להתקיים בכבוד, ששיפוטו יהיה בנחת, שלא יזדקק לבריות. אבל יש גם מטרה נוספת שבלעדיה אי אפשר לקיים מערכת שיפוט ראויה לשמה. ואם בתי המשפט בישראל זוכים להכרה גבוהה בקשר לרמתם, בקשר לעצמאותם, בקשר למה שהם מגלמים כדי לקיים תרבות של סדר וחוק במדינת ישראל – כול זה נובע מפני שהייתה שקידה כל הימים שיתמנו לתפקידים האלה בכל הדרגות אנשים ראויים. אם אנחנו רוצים ברמה ראויה ובמערכת אמידה, אנחנו צריכים לשקוד מרצוננו, ביוזמתנו, על שכר ראוי לשופט. כפי שאמרתי, גם כדי להבטיח רמה וגם כדי להבטיח אי-תלות, עצמאות, וגם כדי למנוע התפתחותם של תופעות בלתי רצויות. לכן השכר צריך להיות גבוה מכל

רח' כנפי נשרים 22 ירושלים 95464

Israel ,95464 ,Jerusalem ,22 .st Nesharim Kanfey

טל' : 074-7481919 פקס : 074-7481887

court.gov.il@mishpatit :E-mail -עדיפות לדוא"ל

הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט

COURTS OF ADMINISTRATION

לשכת היועץ המשפטי

Adviser Legal the Of Office

גורם אחר. הוא צריך להיות בלתי תלוי, בלתי מושווה, וגם שאין משווים אחרים אליו. זוהי דעתי אני חושב שזו הייתה גם דעתה של ועדת הכספים משכבר הימים".

במשטרים שאינם מושתתים על עקרון הפרדת הרשויות, פגיעה בשכרם של השופטים עשוי לשמש כלי בידי הרשות המחוקקת והמבצעת, לפגיעה בשופטים, מקום שהחלטותיהם אינן לרוחן. אשר על כן מצא לנכון המחוקק הישראלי להבטיח את שכרם של השופטים באמצעות עקרון חוקתי, המעוגן בהוראת סעיף 10(ב) לחוק יסוד: השפיטה.

לנוכח האמור, ביטול סעיף 10(ב) לחוק-יסוד: השפיטה, משמעו, לא רק הכשרה של כל מהלך עתידי, אשר יביא באופן ישיר או עקיף, לפגיעה בשכר השופטים, אלא הוא גם עוקר את אחד השורשים החוקתיים המשמעותיים ביותר שעליהם נטועה הדמוקרטיה הישראלית.

גם אם נניח שהחלטות הוועדה הציבורית שתוקם לפי הצעת החוק לא יביאו לפגיעה בשכר השופטים, הרי שביטול סעיף 10(ב) לחוק-יסוד: השפיטה מבטל עימו את ההגנה שמעניק הסעיף כיום מפני כל פגיעה עתידית אפשרית בשכרם, הן באמצעות תיקון החוק והן באמצעות החלטות מנהליות.

בהקשר זה צוין בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בעת חקיקת חוק-יסוד: השפיטה בדיון מיום 16.2.1984 על ידי פרופ' חה"כ דוד ליבאי:

" בנושא זה אני מביע דעתי, ודעה זו הובעה גם בפומבי כשהיו לאחרונה דיונים בוועדת כנסת, לנוכח חששות שהביעו חברי הכנסת מלמד, אלוני ושחל, יש צורך להבהיר ברבים ולהבטיח אי תלות השופטים. אינני רוצה לנמק כאן מדוע חשוב שבחוק יסוד תובטח אי חלות השופטים, גם ובעיקר מבחינת השכר. הבעיה איננה אם יש או אין אמון בוועדת הכספים של הכנסת. יש אמון מלא כלפי הוועדה הנוכחית או הבאה, אבל בחוק יסוד יש להבטיח בפני מצב של חוסר אמון, שגם אם יהיה כזה, אפשר יהיה להגן על המערכת בחוק-על הוא חוק יסוד."

אף מועצת אירופה (ועידת ונציה) קבעה בהקשר זה:

profession the of dignity the to correspond to has judges of remuneration the‘ undue from judges protect to indispensable is remuneration adequate that and in determined be should remuneration of level The ]…[ .interference outside

רח' כנפי נשרים 22 ירושלים 95464

Israel ,95464 ,Jerusalem ,22 .st Nesharim Kanfey

טל' : 074-7481919 פקס : 074-7481887

court.gov.il@mishpatit :E-mail -עדיפות לדוא"ל

הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט

COURTS OF ADMINISTRATION

לשכת היועץ המשפטי

Adviser Legal the Of Office

of level the to compared and country the in conditions social the of light the a on based be should remuneration The .servants civil higher of remuneration .1’criteria transparent and objective on rely and standard general בנוסף נקבע ב-Judges of Statute the on Charter :European economic true has Judge the that ensure to ,adequate be must salaries judicial'' .2''service s’Judge a of stage any at cut be not must and independence קרי, אף בהתאם להמלצות מועצת אירופה יש לתגמל שופטים באופן שיתרום לעצמאות השיפוטית שלהם. לפיכך, נושא המשכורות לשופטים דורש גישה כוללנית, אשר מעבר לעניין הכלכלי הטהור, מתייחסת להשלכות על יעילות הצדק במובנים של עצמאות שיפוטית, והמלחמה נגד שחיתות בתוך מערכת המשפט ומחוץ לה.

המאפיינים הייחודיים של תפקיד השפיטה

.3 בנוסף, מנגנון קביעת תנאי השכר המוצע מתעלם מהמאפיינים הייחודים של התפקיד השיפוטי, ואף מהווה פגיעה בשכרם של השופטים המכהנים כיום – הצעת החוק מבקשת ליצור מתווה שכר אחיד לכלל נושאי המשרה ברשויות השלטון, ובכך היא מתעלמת מהעובדה שלתפקיד השיפוטי מאפיינים ייחודיים שאינם מתקיימים בתפקידים של יתר נושאי המשרה ברשויות השלטון.

לטעמנו הצעת החוק מתעלמת מהמאפיינים הייחודיים המבדילים בין משרת השופטים לבין נבחרי הציבור ולא נותנת להבחנות אלה כל מענה. כך למשל, שופט, על פי רוב, מכהן משך שנים ארוכות (ככלל, עד הגיעו לגיל 70), וכתוצאה מכך זכאי במהלך כהונתו לתוספת ותק ושהייה; זאת כדי לספק מענה שכר הולם למניעת שחיקה בכהונה נמשכת. תוספות שכר אלה מהוות חלק משמעותי ביותר משכרו של השופט, לעיתים למעלה ממחצית שכרו.

בי טול או הפחתה של תוספות אלה, עשוי להביא לקיצור משמעותי של תקופות הכהונה

1 )COMMISSION VENICE( LAW THROUGH DEMOCRACY FOR COMMISSION .EUROPEAN 2 8 .para ,Europe in Charter ’Judges

רח' כנפי נשרים 22 ירושלים 95464

Israel ,95464 ,Jerusalem ,22 .st Nesharim Kanfey

טל' : 074-7481919 פקס : 074-7481887

court.gov.il@mishpatit :E-mail -עדיפות לדוא"ל

הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט

COURTS OF ADMINISTRATION

לשכת היועץ המשפטי

Adviser Legal the Of Office

ולהוות - כשלעצמו – גורם ליצירת חוסר יציבות, לכרסום באי התלות ולפגיעה בעצמאות השיפוטית.

עוד יצוין כי הגיל הממוצע למינוי לתפקיד השפיטה הוא 43 שנים. שכר השופטים צריך להביא לידי ביטוי את העובדה שהשופט מתחיל קריירה חדשה בגיל מבוגר יותר באופן יחסי לאחר שנים של עשייה ועבודה במגזר הפרטי.

זאת ועוד שופט מכהן מנוע במסגרת תפקידו מיצירת קשרים כלכליים ופוליטיים ומחויב בכללי אתיקה ייחודיים בכל הנוגע ליחסיו עם סביבתו, אשר מונעים הימנו לטוות קשרים כלכליים, עסקיים או מקצועיים במהלך כהונתו ואף כאלה אשר ישרתו אותו לאחר פרישתו.

תנאי השכר הייחודיים נועדו לענות על האתגרים הללו ועל מאפייניה של המשרה ונועדו להבטיח את עצמאותו הכלכלית של השופט, במהלך כהונתו ולאחריה; זאת מתוך אינטרס לאומי וממלכתי לעיגון עצמאותו של היושב בדין ולמניעת היתלותו בכל גורם לשם הבטחת דין ומשפט צדק לאזרחי המדינה.

בנוסף, מתעלמת הצעת החוק מתוספות המשולמות היום כגמול ניהול לשופט הממלא לצד תפקידו השיפוטי תפקיד ניהולי.

.4 כך גם חשוב להדגיש את חשיבות תוספת השהייה, אשר נועדה לשופט המכהן למעלה משבע שנים באותה ערכאה. חשוב להדגיש בהקשר זה כי אפשרויות הקידום לשופט בהיבט השיפוטי הן מצ ומצמות. כך למעשה אפשרות הקידום של שופט בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי נמוכה (בממוצע מאז שנת 2015 מתוך 536 תקנים רק 15 מקודמים מידי שנה).3 המצב מורכב לא פחות בבתי הדין לעבודה, אשר ההתקדמות היחידה האפשרית היא לבית הדין הארצי לעבודה, המונה שמונה תקנים. כך גם בהקבלה אפשרויות הקידום מבית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון מצומצמות עד מאוד, לנוכח העובדה שלבית המשפט העליון מספר התקנים הינו של 15 שופטים, ומספר התקנים המתפנים מידי שנה הוא קטן מאוד, וכן לנוכח העובדה כי על מספר תקנים מצומצם זה ישנם מועמדים אף מהמגזר הפרטי.4

3 מדובר במינויים למשרות קבע ולא במינויים למשרת שופט בפועל/ רשם בבית המשפט המחוזי.

4 נכון להיום %11.5 מהשופטים המכהנים בבית המשפט המחוזי הנם שופטים שמונו ישירות לערכאת המחוזי. בבית המשפט העליון %27.27 מהשופטים המכהנים מונו ישירות לערכאת העליון. יצוין כי גם רשימות המועמדים לבית המשפט העליון המתפרסמות מכילות מספר רב יותר של מועמדים מן החוץ.

רח' כנפי נשרים 22 ירושלים 95464

Israel ,95464 ,Jerusalem ,22 .st Nesharim Kanfey

טל' : 074-7481919 פקס : 074-7481887

court.gov.il@mishpatit :E-mail -עדיפות לדוא"ל

הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט

COURTS OF ADMINISTRATION

לשכת היועץ המשפטי

Adviser Legal the Of Office

.5 בנוסף, יש לציין כי המשרה השיפוטית היא ייחודית בהיבטי קידום, משום שבניגוד לשירות המדינה המאפשר להגיש מועמדות בין משרדים, במערכת השפיטה אפשרות הקידום היא בתוך המערכת בלבד.

.6 הצעת החוק מגלמת פגיעה אפשרית בכל אלו, שכן בהתאם להצעה, הוועדה הציבורית תהא מחויבת לקבוע תנאי שכר אחידים לכלל נושאי המשרה, ומשכך לא תהא מוסמכת לקבוע כי ישולמו לשופטים תוספות ייחודיות מעין אלה. הצעת החוק מהווה איפוא פגיעה אנושה במנגנון השכר, במנגנוני התמרוץ ומניעת השחיקה ובגמולי הניהול.

יצירת שיווין בין בעלי התפקיד השונים

.7 נבקש להבהיר, כי ככל שמבוקש להעלות את שכר חברי הכנסת, השרים או כל גורם אחר – הנהלת בתי המשפט אינה מביעה עמדה בעניין. עם זאת אנו מבקשים להדגיש, כי אנו מתנגדים בתוקף להפחתת שכר השופטים על מנת ליצור איזון השוואה או העלאה בשכרם של גורמים אחרים.

בכל מקרה, קידום העלאת שכר לנושאי משרה שאינם שיפוטיים אינו צריך לפגוע בעקרון החוקתי, המבטיח את שכרו של ממלא תפקיד שיפוטי ואת עצמאותו ואי תלותו בגורם אחר.

שימוש במונח שיווין או אי שוויון אינו מתאים כשמדובר בקבוצות שונות לחלוטין במאפייני כהונתן. ניסיון להציג כאילו מדובר בפרשנות של המונח "שכר" במובנו הצר – אינה נכונה ומטעה.

גם אם עיקרון השוויון מוגדר כיעד (ולא מדובר ביישום של עקרון השוויון כי מדובר בקבוצות שונות בעלות מאפייני כהונה שונים בתכלית – משך כהונה, אופי הכהונה וכדומה), היישום עלול לגרור פגיעה בעקרונות יסוד המגנים על המעמד השיפוטי.

ההשוואה שבוצעה בנתונים השונים אינה נכונה

.8 עוד חשוב להדגיש בהקשר של נתוני השכר – כי אין מקום להשוואה כפי שהוצגה בדיון האחרון על ידי חלק מחברי הכנסת בין עלות השכר למעסיק של שופט ולהשוותו לשכר

רח' כנפי נשרים 22 ירושלים 95464

Israel ,95464 ,Jerusalem ,22 .st Nesharim Kanfey

טל' : 074-7481919 פקס : 074-7481887

court.gov.il@mishpatit :E-mail -עדיפות לדוא"ל

הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט

COURTS OF ADMINISTRATION

לשכת היועץ המשפטי

Adviser Legal the Of Office

היסוד של נושא משרה אחר. כמובן שמדובר בבסיס השוואה שונה שכל מטרתו לייצר הטעיה ומצג שווא.

ככל שמשווים בין נתוני שכר היסוד של נושאי המשרה השונים, ניתן לראות כי שכר היסוד של נשיא המדינה או ראש הממשלה גבוה משכר היסוד של נשיא בית המשפט העליון, ושכר היסוד של שרים גבוה משכר שופט עליון או מכל שופט אחר.

כך לדוגמה עולה מהמסמך של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת בנושא "השינויים בשכר היסוד של נושאי משרה בשנים 2023-2012" מינואר :2023

אם משווים שכר יסוד של שופט בית משפט השלום – השכר יסוד עומד על 30,802 ואילו שכר היסוד של חבר כנסת הוא .47,583 פערי השכר בין השופטים הבכירים לנושאי המשרה הבכירים נובעים כאמור לעיל מתוספת הוותק, תוספת שהייה ותוספת ניהול. דבר אשר כאמור נדרש לנוכח המאפיינים המיוחדים של השפיטה.

פגיעה בשכרם של נושאי המשרה השיפוטית

.9 זאת ועוד, הצעת החוק מגלמת פגיעה בשכרם של נושאי המשרה השיפוטית כפי שהוא משולם כיום. ראשית, לא ידוע מהו שכר נשיא המדינה שייקבע על ידי הוועדה הציבורית, אשר ממנו ייגזר, בהתאם להצעת החוק, שכרם של יתר נושאי המשרה. שנית, כאמור, כיום קיימת שונות בין שכרם של נושאי המשרה השונים ברשויות השלטון, כמו גם בין השופטים לבין עצמם, הנובעת מדרגתם ושנות כהונתם.

ביטול סעיף 10 (ב) לחוק יסוד השפיטה, לצד העובדה כי הוועדה הציבורית לא תהיה מוסמכת לקבוע תוספות שכר ייחודיות לשופטים (כגון תוספת שהייה או תוספת ניהול), והחלטת ועדת שרים לחקיקה לפיה לא תהיה העלאת שכר לנושאי המשרות המפורטות

רח' כנפי נשרים 22 ירושלים 95464

Israel ,95464 ,Jerusalem ,22 .st Nesharim Kanfey

טל' : 074-7481919 פקס : 074-7481887

court.gov.il@mishpatit :E-mail -עדיפות לדוא"ל

הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט

COURTS OF ADMINISTRATION

לשכת היועץ המשפטי

Adviser Legal the Of Office

בהצעה לצורך האיזון, כי אם הפחתת שכר לצורך השוויון בשכר בין הגופים – מלמדים כבר עתה על הפגיעה הצפויה להיגרם לשכרם של השופטים.

גם ביחס לרכיבי שכר המשולמים לשופטים כיום, נקבע בהצעת החוק כי תהיה הפחתה. כך לדוגמה, לפי ההצעה, תוספת הותק השיפוטי מוגבלת ל %15 משכר השופט, הגבלה שלא קיימת כיום. בדומה, הצעת החוק קובעת, כי שכר השופטים יוצמד לממוצע בין מדד המחירים לצרכן והשכר הממוצע במשק, וזאת תחת ההוראה הקיימת לפיה, שכר השופטים יוצמד לשכר הממוצע במשק.

השפעת פערי השכר בין המגזר הפרטי לבין שכר השופטים על היכולת לאייש משרות פנויות .10 כאמור לעיל כיום ישנו קושי לגייס כח אדם שיפוטי איכותי בשל פערי השכר המשמעותיים בין המגזר הפרטי במשרדי עורכי הדין הגדולים למגזר הציבורי. כך לדוגמה בשל פערי השכר בין המגזר הפרטי לשכר השופטים ישנו קושי מתמשך של שנים באיוש משרות בתחום העבודה והמשפחה. הפחתת השכר של השופטים תהיה בכייה לדורות ותפגע אנושות ביכולת להביא למערכת המשפט את המשפטנים הטובים והאיכותיים ביותר, בעלי הוותק והניסיון המשפטי, אשר יהיו מוכנים לוותר על שכרם הגבוה במגזר הפרטי.

עקרון השקיפות

.11 נושא נוסף שחשוב להציף הוא עקרון השקיפות – קביעת השכר בידי ועדה ציבורית כמוצע אינה מושתתת על דיון ציבורי, פומבי ושקוף.

כיום, שכר השופטים נקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת בדיון פומבי שבו משתתפים הגורמים הרלבנטיים, לרבות נציגי הרשות השופטת ונציגי משרד האוצר. בשונה מוועדות הכנסת שהן חלק מהרשות המחוקקת, שדיוניהן מתקיימים בפומבי, והחלטותיהן הן במעמד של חיקוק - ועדה ציבורית במתווה של הצעת החוק, אינה פועלת בהליך מסודר, פומבי ושקוף. לא זו לבד, לא נקבעו בחיקוק אמות המידה שיכתיבו את עבודתה של הועדה הציבורית ובכלל זה הצורך לשמר את העקרונות החוקתיים של העצמאות ואי התלות שהוזכרו לעיל. בנוסף, לא נקבע כי בוועדה הציבורית ישמשו כחברים שופטים בדימוס, משפטנים בכירים או נציגים בכירים מקרב האקדמיה המשפטית, אשר יביאו אל שולחן את

רח' כנפי נשרים 22 ירושלים 95464

Israel ,95464 ,Jerusalem ,22 .st Nesharim Kanfey

טל' : 074-7481919 פקס : 074-7481887

court.gov.il@mishpatit :E-mail -עדיפות לדוא"ל

הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט

COURTS OF ADMINISTRATION

לשכת היועץ המשפטי

Adviser Legal the Of Office

הועדה את הצורך להבטיח, באמצעות מנגנוני השכר, את העצמאות ואי התלות וכן את איכות השפיטה לא זכאי הציבור בישראל. אין ספק שדלות ההסדר הקבוע לעניין זה בהצעת החוק, ישפיע על תוכן החלטותיה של הועדה הציבורית ויפגע ביציבות שכרם של השופטים.

פגיעה והחלשת הרשות השופטת

.12 לבסוף, ולא בשולי הדברים, חשוב למקם את הצעת החוק בהקשר הכולל ובראי החוקים הנוספים שמטרתם לפגוע בעצמאות הרשות השופטת.

בהקשר זה נבקש להפנות לפסק הדין של בית הדין האירופי לצדק בענין החלטת הרשות המחוקקת להשעות את המנגנון החוקי שמצמיד את שכר השופטים לשכר הממוצע במשק: 5 the with conjunction in read ,independence judicial of principle the ,Furthermore ’judges determining for rules detailed the that requires ,certainty legal of principle any exclude to as so ,transparent and stable ,foreseeable ,objective be remuneration State Member the of executive the and legislature the by intervention arbitrary concerned.6

בתרגום חופשי:

יתרה מזאת, עקרון העצמאות השיפוטית, בשילוב עם עקרון הוודאות המשפטית, מחייב כי הכללים המפורטים לקביעת שכר השופטים יהיו אובייקטיבים, צפויים, יציבים ושקופים, באופן שישלול כל התערבות שרירותית מצד הרשות המחוקקת והרשות המבצעת של המדינה החברה הנוגעת בדבר.

5 C-374/23 and C-146/23 cases joined in 25.02.2025 of judgment ,CJEU 6 סעיף 56 לפסק הדין.

רח' כנפי נשרים 22 ירושלים 95464

Israel ,95464 ,Jerusalem ,22 .st Nesharim Kanfey

טל' : 074-7481919 פקס : 074-7481887

court.gov.il@mishpatit :E-mail -עדיפות לדוא"ל

הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט

ADMINISTRATION OF COURTS

Office Of the Legal Adviser

לשכת היועץ המשפטי

– וכן

"In that regard, it is apparent from the case-law arising from the judgment of 7 February 2019, Escribano Vindel (C-49/18, EU:C:2019:106, paragraphs 70, 71 and

73), that the level of remuneration of judges must be sufficiently high, in the light of the socio-economic context of the Member State concerned, in order to confer on them a certain economic independence to protect them against any external interference or pressure that might undermine the neutrality of the judicial decisions they must take. Thus, the level of that remuneration must be such as to protect judges against the risk of corruption."7

:בתרגום חופשי

כי רמת שכרם של השופטים7.2.2019- עולה מהפסיקה הנובעת מפסק הדין מ,בהקשר זה לאור ההקשר הסוציו אוקונומי של המדינה החברה הנוגעת,חייבת להיות גבוהה דיה על מנת להעניק להם עצמאות כלכלית מסוימת שתגן עליהם מפני כל התערבות או,בדבר , לפיכך.לחץ חיצוניים העלולים לפגוע בניטרליות של ההחלטות השיפוטיות שעליהם לקבל רמת שכר זו חייבת להיות כזו שתכן על השופטים מפני סיכון השחיתות

– וכן

"In order to assess whether judges’ remuneration is adequate, account must be taken not only of the ordinary basic salary but also of the various bonuses and allowances that judges receive, in particular in respect of their seniority or the duties entrusted to them, and of any exemption from social security contributions."8

. לפסק הדין58 סעיף7

. לפסק הדין61 סעיף8

95464 ירושלים22 רח' כנפי נשרים

Kanfey Nesharim st. 22, Jerusalem, 95464, Israel

074-7481887 : פקס074-7481919 : 'טל

עדיפות לדוא"ל- E-mail: mishpatit@court.gov.il

הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט

ADMINISTRATION OF COURTS

Office Of the Legal Adviser

לשכת היועץ המשפטי

:בתרגום חופשי

יש להביא בחשבון לא רק את שכר היסוד,על מנת להעריך האם שכר השופטים הולם בפרט בגין הוותק, אלא גם את הבונוסים והוספות השונות שהשופטים מקבלים,הרגיל . וכן כל פטור מהפרשות ביטוח לאומי,שלהם או התפקידים המוטלים עליהם

– כך גם צוין

"Furthermore, as is apparent from that report (p. 67), in order to guarantee judicial independence and, more broadly, the quality of justice in a State governed by the rule of law, ‘justice policies should also consider the salaries of other legal professions in order to make the judicial profession attractive to highly qualified legal practitioners’. It cannot, however, be inferred from this that the principle of judicial independence precludes the remuneration of judges from being established at a level lower than that of the average remuneration of other legal professionals, in particular those exercising a liberal profession, such as lawyers, where they are clearly in a different situation from that of judges."9

:בתרגום חופשי

ובמובן, על מנת להבטיח עצמאות שיפוטית,)67 ' כפי שעולה מאותו דו"ח (עמ,יתרה מזאת 'על מדיניות המשפט לשקול גם את שכרם, את איכות עשיית הצדק במדינת חוק,רחב יותר על מנת להפוך את המקצוע השיפוטי לאטרקטיבי,של בעלי מקצועות משפטיים אחרים אין להסיק מכך שעקרון העצמאות, עם זאת.'עבור משפטנים בעלי כישורים גבוהים השיפוטית מונע קביעת שכר ברמה נמוכה יותר מזו של השכר הממוצע של משפטנים מקום שהם נמצאים בבירור, כגון עורכי דין, בפרט אלו העוסקים במקצוע חופשי,אחרים .במצב שונה מזה של שופטים

. לפסק הדין63 סעיף9

95464 ירושלים22 רח' כנפי נשרים

Kanfey Nesharim st. 22, Jerusalem, 95464, Israel

074-7481887 : פקס074-7481919 : 'טל

עדיפות לדוא"ל- E-mail: mishpatit@court.gov.il

הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט

COURTS OF ADMINISTRATION

לשכת היועץ המשפטי

Adviser Legal the Of Office

.13 לסיכומם של דברים, הצעת החוק עשויה לפגוע פגיעה משמעותית וקשה בעצמאות השיפוטית ויכולתם של השופטים לבצע את תפקידם ללא תלות, לחצים או שיקולים זרים. ביטול סעיף 10(ב) לחוק-יסוד: השפיטה, משמעו, הלכה למעשה, הכשרה של כל מהלך עתידי, אשר יביא באופן ישיר או עקיף, לפגיעה בשכר השופטים.

פגיעה בשכר השופטים עשויה לפגוע באפשרות מינוי השופטים הטובים ביותר למערכת המשפט, בעלי הניסיון, היושרה ומחויבות עמוקה לשירות הציבור.

שכר השופטים צריך להיות אובייקטיבי, צפוי, יציב ושקוף. רמת השכר צריכה להיות תואמת את חשיבות התפקיד שאותו הם ממלאים.

הקפאה או הפחתת שכר שאינה מכוונת לשופטים בלבד, אלא באופן כללי ורחב באופן החל על כלל נושאי המשרה הציבורית ברשויות המדינה, כפי שנעשה בתקופת משבר הקורונה או מלחמת השבעה באוקטובר הינם אפשריים לנוכח זמניות וחריגות הנסיבות, ובהינתן כי פעולה כזו אינה פוגעת באופיו ההולם של שכר השופטים ביחס לחשיבות התפקידים שהם מבצעים.

נראה כי הצעת החוק תוביל לפגיעה רחבה בשכר השופטים העתידים לכהן במערכת המשפט באופן שיחליש את הרשות השופטת, יפגע באמון הציבור בה ובעצמאות השופטים המכהנים בה.

לנוכח כל האמור, מערכת בתי המשפט שבה וחוזרת על התנגדותה להמשך קידומה של הצעת החוק.

בכבוד רב,

העתק:

כב' השופט צחי עוזיאל, מנהל בתי המשפט;

עו"ד ארבל אסטרחן, היועצת המשפטית לוועדת הכנסת.

ברק לייזר, עו"ד

היועץ המשפטי לרשות השופטת

רח' כנפי נשרים 22 ירושלים 95464

Israel ,95464 ,Jerusalem ,22 .st Nesharim Kanfey

טל' : 074-7481919 פקס : 074-7481887

court.gov.il@mishpatit :E-mail -עדיפות לדוא"ל

הלשכה המשפטית

הייעוץ המשפטי לוועדת הכנסת

(סימוכין: 000186 -2026)

ירושלים, 11 בינואר 2026

כ"ב בטבת התשפ"ו

לכבוד

חברי ועדת הכנסת

שלום רב,

נייר הכנה מס' 2 לישיבת ועדת הכנסת בעניין הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה) פ/5532/25 של חה"כ בוארון בהמשך לישיבת ועדת הכנסת בהצעת החוק שבנדון ביום ,31.12.2025 ולקראת המשך הדיונים, אבקש להעלות על הכתב סוגיות שונות, עקרוניות ופרטניות, שעל הוועדה לדון בהן בהכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה.

.1 לב ההצעה - יצירת הקבלה בין שכר נושאי המשרה ברשויות השלטון השונות

הצעת החוק קובעת שינויים מרחיקי לכת בכל הנוגע לשכרם של נושאי המשרה ברשויות השלטון השונות, בהתאם לרציונל שהציג בוועדת הכנסת חבר הכנסת היוזם. כפי שפורט בנייר ההכנה מס' ,1 כיום השכר נקבע בידי ועדת הכספים וועדת הכנסת, באופן נפרד ביחס לכל סוג של נושאי משרה וללא תלות ביניהם (למעט ביחס לחברי הממשלה וחברי הכנסת שלגביהם נקבעו הוראות דומות). למעשה, הגורם היחיד "הקובע לעצמו" כיום את השכר הוא ועדת הכנסת ביחס לחברי הכנסת, וגם במקרה זה חייבת הוועדה, בטרם תחליט, לקבל המלצה מאת ועדה ציבורית, שאותה היא רשאית לאמץ, לדחות או לשנות.

לפי ההצעה, ועדות הכנסת וחברי הכנסת לא יהיו מעורבים עוד בקביעת השכר (להבדיל מתנאי עבודה), אלא שכר נשיא המדינה ייקבע בידי ועדה ציבורית, וממנו ישתרשר שכר כל נושאי המשרה לפי קטגוריות הנקובות בחוק וללא שיקול דעת נוסף לוועדה הציבורית.

לפיכך, ראשית יש לבחון מהי ההצדקה ליצירת ההקבלה בשכר בין נושאי המשרה ברשויות השונות, בהתייחס בין היתר לאופי העבודה, דרישות התפקיד ומשך הכהונה. בבחינת הדומה והשונה יש להתייחס למשל לכך שחברי הכנסת עומדים לבחירת הציבור מדי ארבע שנים (או פחות) כחלק מרשימת מועמדים, אין הבדל בכוח ההצבעה והשימוש בכלים הפרלמנטריים בין מי שמכהן יום למי שמכהן שנים רבות, וכל אחד מהם יכול למלא כל תפקיד בכנסת ובממשלה, ללא קשר לוותק, לניסיון או להתאמה ספציפית לתפקיד. לעומתם נושאי המשרה השיפוטית מתמנים ככלל עד גיל פרישה, והוותק על כס השיפוט יש בו כדי להשפיע על אופי עבודתם, כמו גם על יכולתם למלא משרות ניהול ולהתקדם לערכאות גבוהות יותר.

בהקשר זה מוצע לבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לבדוק האם הקבלה דומה קיימת במדינות נוספות. כמו כן, בעניין זה החלה להישמע התייחסות בישיבת ועדת הכנסת ביום 31.12.2025 מטעם הנהלת בתי המשפט ומטעם נציגי השופטים והדיינים, והם ביקשו לשוב ולהישמע בדיונים הבאים.

2

.2 הפחתת שכר לנושאי משרה שיפוטית "בלבד"

חוק-יסוד: השפיטה קובע בסעיף 10(ב) כי "לא תתקבל החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד".

סעיף זה התווסף לנוסח במהלך הדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט בחוק היסוד המקורי בשנת ,1984 כביטוי לעצמאותה ואי תלותה של מערכת המשפט.1 בדיונים צוין כי הוראה זו מבוססת על האמור בחוקה האמריקאית לפיה לא יופחת שכר שופטי בית המשפט העליון והשופטים הפדרליים בעת כהונתם.2 כעת מוצע למחוק את הסעיף האמור, לצד קביעת מדרג השכר בחוק החדש. ביטול הוראה חוקתית זו מחייב דיון מעמיק, כנדרש בהקשרים חוקתיים. במסגרת זו מוצע להתייחס לעמדות הגורמים השונים ביחס לחשיבות הסעיף ברמה החוקתית, וכן לדון בהפחתה הנעשית הן בחקיקה הנוכחית והן ביחס לפגיעות אפשריות בחקיקה עתידית.

אמנם, הצעת החוק מפקידה בידי ועדה ציבורית את קביעת השכר, ולכן תיאורטית שכרם של כל נושאי המשרה יכול לעלות או להתאזן בצורה אחרת שבה שכרם של חלק יעלה וחלק ירד. עם זאת, החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה מיום 4.5.2025 מתנה את תמיכת הממשלה בהצעה בכך שהיא לא תביא להעלאת שכר "אלא ייעשה איזון בדרך של הפחתת שכר ושוויון בשכר של נושאי משרות בשלוש הרשויות". כעולה מנייר ההכנה מס' 1 המפרט את תנאי נושאי המשרה השונים, כיום שכר נושאי המשרה השיפוטית הוא היחיד שלגביו קבעו הגורמים המוסמכים בכנסת כי תתווסף לו תוספת ייחודית וכי יושפע מהוותק של נושא המשרה, ובשל כך שכרם של נושאי משרה שיפוטית, בוודאי הוותיקים, עולה על שכר יתר נושאי המשרה, גם כאשר שכר היסוד זהה או אף נמוך יותר. משכך, וגם אם עמדת ועדת השרים לא תעוגן בחוק, השוואת השכר המוצעת תביא הלכה למעשה להפחתת שכר נושאי המשרה השיפוטית בלבד, בניגוד לעקרון הקבוע בחוק-יסוד: השפיטה ולתכליותיו.

ויובהר: סעיף 2(ב) לחוק המוצע קובע כי תוספת הוותק שתקבע הוועדה הציבורית החדשה תשולם באופן אחיד לנושאי המשרה ולא תעלה על %15 מהשכר. כאמור, סוגיית הוותק רלוונטית בעיקר לנושאי המשרה השיפוטית לאור אופי עבודתם והם היחידים שמקבלים אותה כיום, ולכן יצירת התקרה האמורה תפגע רק בהם. לא למותר לציין כי תוספת הוותק היא התשלום היחיד שנוסח ההצעה מגבילו לשיעור מסוים ואינו מסור לשיקול דעתה של הוועדה הציבורית כיתר התשלומים הנלווים לשכר היסוד.

לתוצאה דומה מביאה הרשימה הסגורה של תוספות השכר שהוועדה הציבורית רשאית לקבוע לפי סעיף 2(ב) לחוק המוצע. הרשימה משמיטה תוספות המשולמות כיום לנושאי משרה שיפוטית, כמו תוספת שהיה במשרה שיפוטית ותוספת ייחודית לעיסוק בשפיטה, ולכן ביטולן יביא לפגיעה בשכר נושאי המשרה השיפוטית בלבד.

.3 הוראת המעבר ביחס לנושא משרה מכהן

סעיף 13(ד) להצעת החוק קובע כי "שכרו של נושא משרה לא ייפגע בשל החלטות הוועדה הציבורית לפי חוק זה, כל עוד הוא מכהן באותו תפקיד שבו כיהן ביום תחילתו של חוק זה; החל נושא משרה לכהן בתפקיד אחר שחוק זה חל עליו, יהיה שכרו לפי חוק זה." כלומר, שכר נושא משרה לא ירד כתוצאה מהחוק כל עוד הוא מכהן באותו תפקיד, אך אם הוא משנה את תפקידו (למשל חבר כנסת הנבחר ליו"ר ועדה או שופט המתמנה לנשיא או לערכאה גבוהה יותר) יכול ששכרו ירד אם כך קובע השכר החדש לפי החוק המוצע.

1 ר' דיון בנושא בישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט מיום 6.2.1984

:1 Section III Article ,States United the of Constitution 2

,Times stated at ,shall and ,Behaviour good during Offices their hold shall ,Courts inferior and supreme the of both ,Judges The" ".Office in Continuance their during diminished be not shall which ,Compensation a ,Services their for receive

3

בעת הדיון בוועדת הכנסת ביום 31.12.2025 אמר יוזם ההצעה כי החוק המוצע לא יפגע בשכר נושא משרה מסוים שהחל בכהונתו, גם אם תפקידו ישתנה, אך יכול שהשכר לא יעלה בעת קידום (אם השכר בתפקיד החדש לפי החוק המוצע יהיה נמוך יותר). אמירה זו תואמת עקרונות מקובלים וראויים בחקיקה בענייני שכר, כך שלא יהיו לה השפעות רטרואקטיביות ביחס למי שכבר החלו בתפקידם. ואולם, היא עדיין עלולה להרתיע נושאי משרה מלהתקדם בתפקיד ולקחת על עצמם תפקידי ניהול ותחומי אחריות נוספים, ביודעם שהדבר לא יתבטא בתגמול כספי. בכך עשויה להיות פגיעה גם באינטרס הציבורי נוכח ההשפעות המערכתיות. מכל מקום, כאשר מתקנים עניין זה יש גם להבהיר כי השכר שלא ייפגע כולל את כל התוספות שניתנו לפני קבלת החוק.

יצוין כי אם לא תתקבל העמדה שהוצגה בדיון, יש לקבוע מה הכוונה ב"אותו תפקיד". למשל, אם חבר כנסת נבחר לכנסת חדשה או שר לממשלה חדשה או נושא משרה שיפוטית למשרה זהה ביישוב אחר, ברצף או לא, האם נחשב שהוא מכהן "באותו תפקיד" או לא.

.4 סוגיות נוספות הנוגעות לתוכן ההסדר

4.1 קטגוריות השכר בטבלה המוצעת

לצד הסוגיה העקרונית, יש לבחון את קטגוריות השכר שבטבלה המוצעת בסעיף 4 להצעת החוק. כך למשל, בנוגע לחברי הכנסת, יש לשים לב שהטבלה אינה כוללת התייחסות לתפקיד של יו"ר ועדה שאינה קבועה, שבמקרים מסוימים מקבל כיום שכר גבוה משל חבר כנסת מן השורה. מוצע לבחון האם נדרשת התייחסות מיוחדת ליו"ר ועדה לעניין מסוים (ועדה מיוחדת) שנבחרה לכל כהונת הכנסת או למשימה מוגבלת בזמן, ליו"ר הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, ליו"ר הוועדה המסדרת והוועדות הזמניות שקמות בתחילת הכנסת, וליו"ר ועדת האתיקה - האם שכרם צריך להיות כשל ח"כ "רגיל" או כשל יו"ר ועדה קבועה. בהקשר זה ונוכח ההקבלה המוצעת בין הרשויות יש להפנות את תשומת הלב לכך שנושא משרה שיפוטית שמקבל על עצמו תפקיד נוסף (כמו יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, יו"ר ועדת בחירות אזורית או יו"ר ועדות סטטוטוריות אחרות) אינו זכאי לשכר גבוה יותר. גם ביחס לשרים ניתן לשקול קטגוריות שונות, למשל להבחין בין שר הממונה על משרד לשר בלי תיק.

בנוגע לנושאי משרה שיפוטית, הקטגוריות בטבלה המוצעת דומות בעיקרן לקטגוריות שלפי החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (למשל: שכר היסוד של רב ראשי לישראל ושל שופט בית המשפט העליון הוא זהה), אולם יש לבחון אותן בקפידה ולהיעזר לשם כך בהנהלת בתי המשפט והנהלות בתי הדין הדתיים, שכן בשל הרצון לצמצם את מספר הקטגוריות, אוחד שכרם של נושאי משרה שכיום שכרם אינו זהה. למשל, אוחדו לרמת שכר אחת סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה ונשיא בית משפט מחוזי שכיום יש הפרש של כ-5,000 ₪ בשכר היסוד שלהם.

4.2 חובת נושא משרה לקבל את שכרו

סעיף 2(א) לחוק המוצע קובע כי "לנושא משרה ישולם מאוצר המדינה שכר כפי שתקבע הוועדה הציבורית לפי חוק זה, וחובה עליו לקבלו".

ביחס לחברי הכנסת ההוראה המחייבת קבלת שכר קיימת בחקיקה משנת ,1949 ומעוגנת כיום בסעיף 51(א) לחוק הכנסת. ואולם, מדובר בחובה שאין סנקציה בצידה, והסכמה או סירוב לקבל שכר אינם מהווים תנאי לעצם הכהונה או לקבלת תשלומים נלווים לשכר כגון רכב, טלפון, עוזרים וכד'. כעת מוצע לקבוע הוראה זו ביחס לכל נושאי המשרה, ויש להחליט האם לתת לה "שיניים" ומה ההשלכות של סירוב לקבל שכר.

4

נקודה נוספת באותו הקשר המצריכה התייחסות - כיום ראש הממשלה, השרים, סגני השרים וחברי הכנסת (והם בלבד) רשאים לוותר על הצמדת השכר בשנה מסוימת.3 הצעת החוק אינה מתייחסת לאפשרות זו ויש לשקול אם היא נדרשת לאור ההסדר החדש.

.4.3 אחידות התשלומים הנוספים ביחס לכלל נושאי המשרה

סעיף 2(ב) לחוק המוצע קובע כי הוועדה הציבורית רשאית לקבוע תשלומים נוספים לצד השכר "והם ישולמו באופן אחיד לכל נושאי המשרה". בין תשלומים אלה נזכרים ימי מחלה וימי חופשה, תוספת ותק, החזר הוצאות ועוד.

סעיף 3 מאפשר קביעה של "תנאי עבודה" ייחודיים שאינם ניתנים בכסף לכל נושא משרה, והם לא ייקבעו בידי הוועדה הציבורית אלא ימשיכו להיקבע בידי ועדות הכנסת. הסדר זה מעורר מספר שאלות שיש לדון בהן:

ראשית, יש לבחון כל תשלום כזה לאור הרציונל שבבסיסו ולהחליט האם נכון לתתו "באופן אחיד". למשל: האם ימי חופשה לשרים ולחברי הכנסת צריכים להינתן בשיעור זהה, לרבות זכות לפדיון, כאשר לחברי הכנסת יש תקופות פגרה בהן לא מתקיימות ישיבות כנסת, והאם יו"ר הכנסת צריך לקבל ימי חופשה כמו יתר חברי הכנסת (כיום זכאותו שונה); האם "תשלומים בשל סיום הכהונה" צריכים להינתן באופן זהה לנושאי משרה שיפוטית אשר פורשים מתפקידם פעם אחת בחיים ואשר פעמים רבות יש אינטרס מערכתי לשמרם כעובדים מנוסים, לבין חברי כנסת שיכולים בהתראה קצרה לסיים את כהונתם ואשר לא אחת פורשים ושבים לכהן כעבור זמן, לעתים אפילו באותה כנסת, וכאשר שיטת הבחירות אינה מעודדת את המשך כהונתם של חברי כנסת מסוימים; האם תוספת ותק צריכה להינתן באותו אופן לנשיא המדינה, שכהונתו מוגבלת בזמן, ולנושאי משרה שיפוטית שיכולים לכהן עשרות שנים; האם קצובת ביגוד צריכה להינתן באותו אופן לראש הממשלה שמרבה בהופעות בציבור בארץ ובחו"ל, לחבר כנסת שמופיע תדיר בתקשורת ובאירועים שונים או לנושא משרה שיפוטית שהופעותיו הציבוריות מוגבלות, וכן ביחס לבני ובנות זוגם; האם נדרשת הקבלה בזכות למעון רשמי על כל הנגזר מכך בין נשיא המדינה, ראש הממשלה ויו"ר הכנסת.

שנית, יש להבהיר במה שונה "החזר הוצאות" מ"מתנאי עבודה", ומדוע אלה ייקבעו בוועדה הציבורית ואלה ימשיכו להיקבע בוועדות הכנסת ולא חלה עליהם דרישת האחידות. כך למשל, באיזו קטגוריה נכללים מעון רשמי, לינה בבית מלון או תשלום שכר דירה, תשלומים עבור טלפון ואינטרנט בבית, מימון עבור נהג, חופשת השתלמות, ועוד. האם לא נכון שאותה ועדה ציבורית תלמד את צרכי העבודה של כל נושאי המשרה ותבחן את מכלול ההטבות שראוי לתת להם בקשר למילוי תפקידם.

4.4 הרכב הוועדה הציבורית, עבודתה ומשך כהונתה

לפי הצעת החוק, הוועדה הציבורית החדשה תכלול שלושה חברים שלא היו פעילים בחיים הפוליטיים בשנה שקדמה למועד מינויים (יש לבחון האם זו תקופה מספיקה): היו"ר הוא חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה, בעל ניסיון בתחום המדיניות הציבורית, שימנה נשיא המדינה; שופט לשעבר של בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי, שכיהן ביותר מערכאה שיפוטית אחת, שימנה נשיא בית המשפט העליון; ודיין לשעבר אשר כיהן ביותר מערכאה אחת של בתי הדין, שימנו הרבנים הראשיים לישראל.

אם כן לפי המוצע, לממשלה או לכנסת אין תפקיד במינוי הוועדה והיא אינה "פוליטית". יחד עם זאת, מי שקובעת את הארכת כהונת הוועדה הציבורית היא ועדת הכנסת. יש לשקול האם זהו הפורום המתאים לאור רצונם של חברי הכנסת להרחיק עצמם מקביעת הרכב הוועדה (כפי שגם ציין מציע הצעת החוק בישיבת ועדת הכנסת).

3 לפי סעיף 51(א) לחוק הכנסת וסעיף 5(ה) להחלטת שכר שרים וסגני שרים.

5

בדומה, הצעת החוק קובעת מגבלות רבות על שיקול דעתה של הוועדה הציבורית, למשל בכך שלא ניתנת לה סמכות לקבוע הטבות כספיות נוספות על אלה הנקובות בחוק (לרבות כאלה המשולמות כיום), ובהגבלתה לעניין גובה תוספת הוותק. בכך גוברת מאד השפעת הדרגים הפוליטיים על תוכן ההסדר.

כמו כן, אף שבוועדה הציבורית אין נציגות לכנסת ולממשלה, ההצעה מטילה על מזכיר הממשלה תפקידים בקשר לפעילות הוועדה. יש לשקול האם זה הגורם המתאים ולשמוע את עמדתו, וכן להתייחס להערות בנושא זה של סגן בכיר לחשב הכללי מיום 7.1.2026 שהועברו בכתב.

מאותה סיבה ולאור הטלת תפקיד על נשיא המדינה בקשר להקמת הוועדה יש לשמוע את נציגיו.

4.5 זכויות שנצברו טרם קבלת החוק

לנושאי המשרה שהצעת החוק דנה בהם ישנן זכויות שנרכשו לפני תחילתו של ההסדר המוצע. למשל: ימי חופשה שלא נוצלו ליו"ר הכנסת ולשרים או ימי מחלה שלא נוצלו לנושאי משרה שיפוטית, שלפי הדין כיום ניתנים לפדיון בכסף, דבר שנועד לעודד את נושאי המשרה לא להיעדר מעבודתם. הוראת המעבר צריכה למפות זכויות אלה ולהתייחס אליהן. בהקשר זה יש לציין כי לפי המקובל בדיני העבודה, שינויים מסוג זה אינם חלים למפרע.4

4.6 השלכות רוחב

ישנם עובדים רבים בשירות הציבורי אשר שכרם או תנאי עבודתם מוקבלים לאלה של נושאי משרה ברשויות השלטון. כדי לעמוד על השלכות הרוחב של החקיקה יש לשמוע את נציגי הממונה על השכר במשרד האוצר אשר הוזמנו לדיונים. עניין זה אף יכול להשפיע על מועד תחילתו של החוק המוצע בשל ההתאמות הנדרשות. יוזכר כי ועדת השרים סברה כי מועד התחילה צריך להיות בכנסת ה-.26

בברכה,

ארבל אסטרחן

היועצת המשפטית לוועדת הכנסת

4 ר' לעניין זה בג"ץ 5060/96 קהלני ואח' נ' רה"מ ואח' (ניתן ביום 20.7.2000).

دولة إسرائيل - وزارة القضاء

מדינת ישראל - משרד המשפטים

לשכת מנהל בתי הדין השרעיים

Justice of Ministry - Israel of Stata

Office s'Director Courts Sharia

ديوان مدير المحاكم الشرعية

ب ِۡس ِم ٱ ه َِّلل ٱ هلر ۡ مح َِٰن ٱ هلر ِح ِي

תאריך: 20.2.0208

לכבוד

חבר הכנסת מר אופיר כץ

יו"ר ועדת הכנסת

שלום רב,

הנדון: התנגדות הנהלת בתי הדין השרעיים להצעת:

"חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה)"

פתח דבר

מוגשת בזאת התנגדות מטעם הנהלת בתי הדין השרעיים להצעת "חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה)" ומבוקש מיו"ר הוועדה וחבריה הנכבדים, בשל כל אחד מהטיעונים שבהתנגדות זו, קל וחומר במשקלם המצטבר:

א. לדחות את הצעת החוק במלואה בהיעדר הצדקה מוסדית, חוקתית או מקצועית לפגיעה בהסדרים הייעודיים החלים על שופטים, קאדים ודיינים, ובשל הפגיעה הצפויה בעצמאות השיפוטית, בשוויון המהותי ובאמון הציבור;

ב. לחלופין, להחריג במפורש מתחולת הצעת החוק את השופטים, הקאדים והדיינים ולהותיר על כנם את ההסדרים הייעודיים הקבועים בדין ובכלל זה חוק הקאדים, תשכ״א– 2682 (להלן: "חוק הקאדים" או "החוק"), חוק יסוד: השפיטה ו"החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית", כמתחייב מאופייה הנבדל של המשרה השיפוטית;

ג. למען הזהירות, וכחלופי חילופין, לעצור את הליך החקיקה במתכונתו הנוכחית ולהמליץ על הקמת ועדה מקצועית ייעודית לביצוע עבודת מטה סדורה והערכת ההסדר הקיים של שכר ותנאי כהונה של שופטים, קאדים ודיינים, בנפרד ובמובחן מנבחרי הציבור. ועדה זו תכלול ייצוג הולם של הקאדים, ותבחן את הנושא על בסיס נתונים, השוואות והשלכות מוסדיות לרבות מחקר וניתוח השוואתי משיטות משטר/משפט אחרות, בפרט אלו שנמנות על שיטת המשפט המקובל (אנגלו-אמריקאי) כמו ארה"ב, אנגליה, אוסטרליה וקנדה. רק רח' הלל 73 - ירושלים شارع هيلل 73 - القدس JERUSELEM .ST HELIL 37 טלפון هاتف TEL 2631* פקס فاكس FAX -20-8280606

دولة إسرائيل - وزارة القضاء

מדינת ישראל - משרד המשפטים

לשכת מנהל בתי הדין השרעיים

Justice of Ministry - Israel of Stata

Office s'Director Courts Sharia

ديوان مدير المحاكم الشرعية

לאחר קבלת דו"ח עבודת המטה לרבות המלצות הוועדה, ואם יתברר כי ישנן המלצות בשל צורך ממשי בשינוי חקיקתי, ניתן יהיה לשקול קידום חקיקה שתכלול, לכל הפחות: שמירה מלאה על תנאי השכר וההגנות הקיימות של הקאדים; הוראות מעבר מתוקנות שאינן יוצרות פגיעה או אי שוויון; וייצוג מובטח לקאדים בכל גוף שיוסמך לקבוע את שכרם ותנאי העסקתם.

רקע

.2 בתי הדין השרעיים פועלים במדינת ישראל כחלק בלתי נפרד ממערכת השפיטה הממלכתית מכוח חוק ונועדו להבטיח מענה שיפוטי מקצועי ורגיש לציבור המוסלמי בסוגיות מן המרכזיות והמורכבות של חיי הפרט והמשפחה. הקאדים העומדים בלב מערכת שפיטה זו אינם פועלים בזירה דתית גרידא, אלא נושאים באחריות שיפוטית ממלכתית מלאה המחייבת עמידה בסטנדרטים גבוהים של כשירות, עצמאות ויושרה בדומה לאלה החלים על שופטים במערכת האזרחית.

.0 חוק הקאדים מעגן במפורש את מעמדו של הקאדי כנושא משרה שיפוטית עצמאית. החוק קובע תנאי קבלה מחמירים לשפיטה, הכוללים דרישות של השכלה אקדמית משפטית וניסיון מקצועי, ולצידן דרישות ייחודיות של בקיאות ומומחיות בדין השרעי לרבות עמידה במבחני ידע ייעודיים (סעיף 0 לחוק). בכך מגלמת משרת הקאדי מומחיות כפולה המשלבת בין מערכת המשפט הממלכתית לבין מערכת הדין הדתי השרעי באופן המחייב איזון מקצועי מתמיד ורגישות מוסדית מיוחדת.

.7 עוד קובע חוק הקאדים כי הקאדי אינו כפוף בענייני שפיטה אלא למרותו של הדין בלבד (סעיף 6 לחוק). עקרון אי התלות הוא אבן יסוד שממנה נגזרים יתר ההסדרים המוסדיים החלים על הקאדים. בהתאם לכך, מסדיר החוק את תקופת כהונתו של הקאדי ואת סיומה אך ורק בדרכים הקבועות בו, תוך הבטחת יציבות כהונה והגנה מפני פגיעה שרירותית במעמדו (סעיף 22 לחוק). בנוסף, נקבע כי משרת הקאדי היא משרה שיפוטית ייחודית המחייבת ייחוד כהונה ונאסר על עיסוק נוסף או מילוי תפקיד ציבורי אחר, אלא באישור גורמים שיפוטיים וממלכתיים מוסמכים, וזאת לשם מניעת תלות חיצונית או ניגוד עניינים (סעיף 21 לחוק).

.2 על רקע זה, קובע החוק במפורש כי שכרו של קאדי ותשלומיו בתקופת כהונתו ייקבעו בהחלטת הכנסת או בהסמכה מפורשת שלה לוועדת הכספים ולא כהחלטה מנהלית רגילה (סעיף 22 לחוק). הסדר זה משקף תפיסה חקיקתית ברורה שלפיה תנאי השכר הם רכיב מוסדי מרכזי בהגנה על אי תלותם ועצמאותם השיפוטית של הקאדים. משכך, שינוי הסדר זה מחייב הצדקה כבדה וזהירות חקיקתית מיוחדת.

רח' הלל 73 - ירושלים شارع هيلل 73 - القدس JERUSELEM .ST HELIL 37

טלפון هاتف TEL 2631* פקס فاكس FAX -20-8280606

دولة إسرائيل - وزارة القضاء

מדינת ישראל - משרד המשפטים

לשכת מנהל בתי הדין השרעיים

Justice of Ministry - Israel of Stata

Office s'Director Courts Sharia

ديوان مدير المحاكم الشرعية

.1

ייחודיות משרת הקאדים באה לידי ביטוי גם באופי עבודתם השיפוטית בפועל. הקאדים נדרשים להפעיל את סמכותם השיפוטית במרחב מורכב שבו מיושם הדין השרעי תוך שמירה קפדנית על הלימה עם עקרונות היסוד של המשפט הישראלי והמערכת השיפוטית הכללית, ובפרט בתיקים המצויים בסמכות מקבילה. למציאות זו מתווספת תופעה של עומס עבודה חריג ומתמשך הנובע מהיקף הסמכויות, עומס התיקים, המחסור הבולט בקאדים ועבודת הקאדים בתוך קהילות צפופות ותחת לחצים חברתיים מתמשכים.

.8 שילוב מצטבר זה של מומחיות כפולה, אחריות שיפוטית מוגברת, עומס עבודה חריג והקשר קהילתי ייחודי, מייחד את המשרה השיפוטית של הקאדים ומציב אותה באחת מנקודות הקושי הגבוהות ביותר במערכת השפיטה. מציאות זו מחייבת זהירות חקיקתית מיוחדת בכל מהלך המבקש לשנות את ההסדרים המוסדיים החלים על מערכת בתי הדין השרעיים בכלל, ועל המשרה השיפוטית הייחודית של הקאדים בפרט.

.3 על רקע מאפיינים ייחודיים ורגישים אלה, מתחדדת משמעותה של הצעת החוק המונחת בפני הוועדה והתנגדות בתי הדין השרעיים לה. עיון בסעיפי ההצעה מלמד כי אין מדובר בשינוי טכני או אדמיניסטרטיבי גרידא, אלא במהלך המבקש לשנות מן היסוד את ההסדר המוסדי והנורמטיבי המסדיר את שכרם ותנאי העסקתם של נושאי משרה שיפוטית ובכללם הקאדים.

ההצעה מבקשת להכפיף את שכר הקאדים למנגנון אחיד עם נבחרי ציבור, פוליטיקאים בעיקר, ולנתקם מן ההסדר הייעודי שנקבע בחוק הקאדים ו"בהחלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית" וזאת מבלי שהוצגה תשתית עובדתית המלמדת על כשל בהסדר הקיים או על צורך ממשי ודחוף בשינויו.

.6 הנה כי כן, בנסיבות שבהן משרת הקאדי מתאפיינת במומחיות כפולה, באחריות שיפוטית מוגברת, בעומס עבודה חריג ובחשיפה ללחצים חברתיים ייחודיים, כל פגיעה ביציבות ההסדרים המוסדיים החלים עליה חורגת מעניינם האישי של נושאי המשרה, ונוגעת לליבת עצמאותה של מערכת שיפוטית ממלכתית ולחובתה של הכנסת כרשות מחוקקת לנהוג זהירות חקיקתית מיוחדת בכל שינוי הנוגע לה.

פגיעה בליבת אי התלות השיפוטית באמצעות שינוי משטר השכר

.6 המשפט הישראלי רואה ב"אי תלות שיפוטית" עיקרון יסוד החולש על כלל נושאי סמכות השפיטה ובכללם הקאדים. לפיו, אין מרות בענייני שפיטה זולת מרותו של הדין (סעיף 6 לחוק הקאדים, וסעיף 0 לחוק יסוד: השפיטה). עיקרון זה נשען על מערך של הגנות מוסדיות שנועדו להבטיח הכרעה שיפוטית חופשית מלחצים והשפעות חיצוניות ובראשן קיומו של משטר שכר

רח' הלל 73 - ירושלים شارع هيلل 73 - القدس JERUSELEM .ST HELIL 37

טלפון هاتف TEL 2631* פקס فاكس FAX -20-8280606

دولة إسرائيل - وزارة القضاء

מדינת ישראל - משרד המשפטים

לשכת מנהל בתי הדין השרעיים

Justice of Ministry - Israel of Stata

Office s'Director Courts Sharia

ديوان مدير المحاكم الشرعية

יציב, ייעודי ומוגן הקבוע בדרך נורמטיבית ולא כתולדה של שיח פוליטי משתנה (סעיף 22 לחוק הקאדים וסעיף 22 לחוק יסוד: השפיטה).

.22 הצעת החוק מבקשת לערער על משטר זה באמצעות הכפפת שכר הקאדים למנגנון אחיד עם נבחרי ציבור, ובכך פוגעת בליבת ההגנה על אי התלות השיפוטית. פגיעה זו אינה תאורטית, אלא מעשית, במיוחד בעניינם של קאדים הפועלים בסכסוכים טעונים ובתוך קהילות צפופות, שבהן יציבות והגנה מוסדית הן תנאי יסוד לעצמאות מקצועית.

ערבוב רשויות ושחיקת ההבחנה בין שפיטה לפוליטיקה

.22 הצעת החוק מערערת גם על ההבחנה המוסדית היסודית שבין הרשות השופטת לבין הזירה הפוליטית. חוק יסוד: השפיטה מכיר במפורש בכך שסמכות שפיטה נתונה גם לבתי דין דתיים מכוח חוק, כחלק אינטגרלי מן המערכת השיפוטית הממלכתית (סעיף 2(ב) לחוק יסוד:

השפיטה). השוואה מוסדית שכרית בין קאדים לבין שרים וחברי כנסת מטשטשת הבחנה זו ויוצרת ערבוב רשויות, גם אם אינה נושאת אופי הצהרתי. כאשר מנגנון השכר של נושאי משרה שיפוטית נכרך במנגנון שכר של נבחרי ציבור, נחלשת התפיסה הציבורית של עצמאות השפיטה ונפגעת ההפרדה הנדרשת בין מי שמכריעים בדין לבין מי שפועלים בשדה הפוליטי.

שינוי יסודי ללא עבודת מטה וללא קיומו של כשל מוכח בהסדר הקיים

.20 זאת ועוד, כל שינוי יסודי של הסדר מוסדי יציב הנוגע לליבת עצמאות השפיטה מחייב תחילה וכתנאי בל יעבור: תשתית עובדתית, עבודת מטה והערכת השלכות רוחב. בענייננו, לא הוצגה תשתית מקצועית המלמדת על כשל בהסדר השכר הקיים לקאדים, ולא הונחה בפני הוועדה עבודת מטה בין-משרדית, ניתוח השוואתי או הערכת השפעה. בהינתן שחוק הקאדים קובע הסדר ייעודי לקביעת שכר הקאדים בדרך פרלמנטרית (סעיף 22 לחוק), וכי חוק יסוד: השפיטה מגן על שכרם ותנאי כהונתם של נושאי משרה שיפוטית (סעיף 22), קידום שינוי כה מהותי ללא הצדקה עובדתית מבוססת חורג מחובת הזהירות החקיקתית המוטלת על הכנסת ועל ועדותיה.

שונות מהותית בין תפקידים פוליטיים לבין משרות שיפוטיות

.27 נבחרי ציבור שהם חברי כנסת ושרים פועלים בזירה פוליטית ציבורית מובהקת. תפקידם מבוסס על מנדט דמוקרטי זמני, והם מופקדים על קידום מדיניות, קבלת הכרעות ערכיות, רח' הלל 73 - ירושלים شارع هيلل 73 - القدس JERUSELEM .ST HELIL 37 טלפון هاتف TEL 2631* פקס فاكس FAX -20-8280606

دولة إسرائيل - وزارة القضاء

מדינת ישראל - משרד המשפטים

לשכת מנהל בתי הדין השרעיים

Justice of Ministry - Israel of Stata

Office s'Director Courts Sharia

ديوان مدير المحاكم الشرعية

ניהול פשרות והתמודדות יומיומית עם לחצים ציבוריים, תקשורתיים וקואליציוניים.

אחריותם היא כלפי ציבור הבוחרים והקשר בין תנאי כהונתם לרבות שכרם לבין השיח הציבורי והפוליטי הוא חלק אינהרנטי ובלתי נפרד מן המערכת הדמוקרטית. בתוך מרחב זה, שינויים בתנאי שכר או כהונה נתפסים כלגיטימיים, כחלק מדיון ציבורי רחב על סדרי עדיפויות, מדיניות ואמון הציבור בנבחריו.

.22 מטעם זה, אין זה אפשרי (לא משפטית, לא מוסדית ולא תפקודית) לכלול נבחרי ציבור ונושאי משרה שיפוטית באותה הצעה ובאותו הסדר שכר. מדובר בתפקידים הנשענים על עקרונות הפוכים: האחד פוליטי ייצוגי, דינמי ותלוי שיח ציבורי משתנה; האחר שיפוטי, מקצועי ומחויב לניתוק מוחלט מהשפעות חיצוניות. החלת מנגנון אחיד מטשטשת הבחנה מוסדית יסודית, אינה יוצרת שוויון אלא אחידות מלאכותית ועלולה להחדיר שיקולים זרים לזירה שבה נדרשת הכרעה נקייה ועצמאית. לפיכך, עצם הכללתם של שני סוגי התפקידים באותו הסדר חקיקתי מהווה כשל תפיסתי הפוגע בליבת ההבחנה בין הרשויות ובתפקוד התקין של כל אחת מהן.

מומחיות כפולה ועבודת שפיטה דואלית כהצדקה להסדר ייעודי

.21 לא זו אף זו, ייחודיות משרת הקאדי מתבטאת גם בדרישות הכשירות ובמומחיות הכפולה הנדרשת לשם מילויה. חוק הקאדים, כאמור, מעגן דרישות מקצועיות המבטאות שליטה בדין השרעי לצד השתלבות מלאה במערכת השיפוטית הממלכתית (סעי 0 לחוק). לעומת זאת, נבחרי ציבור אינם נדרשים לכשירות מקצועית ייעודית, למומחיות כפולה או למבחני ידע, ותפקידם פוליטי ייצוגי ולא שיפוטי. משכך, ההסדרים המוסדיים שנקבעו לגבי תנאי הכהונה והשכר של קאדים אינם מקריים, אלא תוצאה של התאמה לתפקיד הדורש איזון מתמיד בין מערכות דינים שונות. אי לזאת, החלפת הסדר מותאם זה במנגנון שכר אחיד פוגעת בעקרון התאמת ההסדר לאופי התפקיד המורכב והייחודי ומסכנת את יכולת המערכת להבטיח איכות שיפוטית גבוהה לאורך זמן.

עומס עבודה חריג, מחסור בקאדים ופגיעה בתפקוד המערכת

.28 לדיון זה מתווספת מציאות של עומס עבודה חריג ומחסור מתמשך בקאדים. בעוד שנבחרי הציבור אינם כפופים לייחוד כהונה, אינם נושאים בעומס שיפוטי קבוע ואינם מחויבים להכריע באלפי תיקים פרטניים במסגרת זמנים שיפוטית מחייבת, קאדים בבתי הדין השרעיים האזוריים נדרשים להתמודד בממוצע עם היקף תיקים גדול פי שלושה מזה המוטל על שופטים במערכת האזרחית, וזאת במסגרת משרה המחייבת ייחוד כהונה ואוסרת עיסוקים נוספים רח' הלל 73 - ירושלים شارع هيلل 73 - القدس JERUSELEM .ST HELIL 37 טלפון هاتف TEL 2631* פקס فاكس FAX -20-8280606

دولة إسرائيل - وزارة القضاء

מדינת ישראל - משרד המשפטים

לשכת מנהל בתי הדין השרעיים

Justice of Ministry - Israel of Stata

Office s'Director Courts Sharia

ديوان مدير المحاكم الشرعية

(סעיף 21 לחוק הקאדים). להמחשה, שופט בבית משפט אזרחי מקבל לידיו בשנה כאלף תיקים חדשים, בעוד שקאדי איזורי בבית דין שרעי מקבל לידיו בשנה כשלושת אלפים תיקים חדשים.

ברי כי במציאות זו, כל פגיעה בוודאות השכרית ובתנאי הכהונה אינה רק שינוי תיאורטי, אלא מהלך שמעמיק שחיקה, פוגע ביכולת גיוס ושימור קאדים איכותיים ומסכן את תפקודה התקין של מערכת שיפוטית כה חיונית וייחודית.

פגיעה בהסתמכות, ביציבות, בקידום ובתמריצים מקצועיים תקינים

.23 יודגש עוד כי משטר שכר ותנאי כהונה יציבים מהווים תנאי חשוב ולגיטימי להסתמכות סבירה ולתמריצים מקצועיים תקינים. סעיף 22 לחוק יסוד: השפיטה קובע כי שכר ותשלומים של נושאי משרה שיפוטית נקבעים בדרך נורמטיבית וכי אין לפגוע בהם באופן סלקטיבי, וסעיף 22 לחוק הקאדים מעגן קביעת שכר פרלמנטרית ייעודית. כנגד יציבות נורמטיבית זו השוררת מזה עשרות שנים, הצעת החוק בענייננו עלולה ברמת וודאות גבוהה לפגוע ביציבות; בתנאי השכר ובהטבות אחרות; יוצרת מסלולים שונים של תנאי שכר בתוך אותה מערכת; הופכת קידום ושינוי בתפקיד לפגיעה כלכלית; ושוברת את כללי המשחק.

.26 אף יתירה מזו, הצעת החוק דווקא מייצרת תמריצים שליליים במערכת שכבר מתמודדת עם מחסור בקאדים ועומס חריגים ופוגעת ביציבות ובאינטרס ההסתמכות הן של קאדים מכהנים והן של מועמדים פוטנציאליים לקאדים. על אף שסעיף 27(ד) להצעה מבקש לשמר לכאורה את תנאי שכרם של קאדים מכהנים, הוא מרתיע ויוצר בפועל תמריץ שלילי לקידום ולאיוש תפקידי שפיטה בכירים, שעה שמעבר לתפקיד או דרגה אחרת עלול להביא להחלת הסדר שכר חדש ופוגעני. מצב זה מרתיע קאדים מכהנים לקבל קידום מחשש לפגיעה בשכר ובתנאי הכהונה, ופוגע בהתפתחות המקצועית ובניהול התקין של המערכת. נוסף לאמור, ההצעה מגלמת כאמור פגיעה בוודאות השכרית ובתנאי הכהונה ויוצרת תמריץ שלילי למועמדים פוטנציאליים לשפיטה, מרתיעה מועמדים איכותיים מהצטרפות למערכת ומעמיקה את המחסור בקאדים, וזאת דווקא בתקופה שבה נדרשת יציבות מוסדית לחיזוק המערכת ולהבטחת רמתה המקצועית.

פגיעה באמון הציבור ובמערכת בתי הדין השרעיים

.26 לבסוף, יש ליתן את הדעת לפגיעה האפשרית באמון הציבור. כאמור, נבחרי ציבור פועלים בזירה הנתונה ללחצים ציבוריים ופוליטיים אינהרנטיים ולשיקולים של קידום מדיניות ואחריותיות כלפי ציבור הבוחרים ואינם סותרים את אופן תפקודם. לעומת זאת, בזירה רח' הלל 73 - ירושלים شارع هيلل 73 - القدس JERUSELEM .ST HELIL 37 טלפון هاتف TEL 2631* פקס فاكس FAX -20-8280606

دولة إسرائيل - وزارة القضاء

מדינת ישראל - משרד המשפטים

לשכת מנהל בתי הדין השרעיים

Justice of Ministry - Israel of Stata

Office s'Director Courts Sharia

ديوان مدير المحاكم الشرعية

השיפוטית של הקאדים, עקרון אי התלות נועד להבטיח כי הכרעות שיפוטיות יינתנו ללא חשש, לחץ או תלות (סעיף 6 לחוק הקאדים וסעיף 0 לחוק יסוד: השפיטה). לפיכך, כאשר משטר השכר של הקאדים מוצמד לזירה הפוליטית ומאבד את ייחודיותו המוסדית, עלולה להיווצר תחושת אי ודאות ולחץ סמוי הפוגעים בשיקול הדעת המקצועי ובאמון הציבור במערכת. יוטעם ויובהר כי בבתי הדין השרעיים הפגיעה באמון אינה עניין תדמיתי בלבד: היא פוגעת ביכולת המערכת לייצר הכרעות שיפוטיות שרעיות שיתקבלו כלגיטימיות ומחייבות בתוך הקהילה, ומכאן שהמחיר הציבורי של ההצעה גבוה לאין שיעור מן התועלת הנטענת בדברי ההסבר.

לסיום

.02 מן המקובץ עולה כי הצעת החוק, במתכונתה הנוכחית, פוגעת בעקרונות יסוד חוקתיים ומוסדיים החלים על הרשות השופטת בכלל ועל מערכת בתי הדין השרעיים והקאדים בפרט.

ההצעה מערערת על ההסדרים הייעודיים שנקבעו בדין, חורגת מהבחנה מוסדית יסודית בין נבחרי ציבור לנושאי משרה שיפוטית, ונעדרת תשתית מקצועית ועבודת מטה המצדיקות שינוי כה מהותי.

.02 בנסיבות אלה, מתבקשת הוועדה להפעיל את סמכותה ואת שיקול דעתה הפרלמנטרי בזהירות הראויה, ולנקוט באחד מן הצעדים/הסעדים שפורטו בפתיח התנגדות זו על פי סדר העדיפות.

.00 הסעדים שבפתח ההתנגדות מבטאים ללא ספק איזון ראוי בין סמכותה של הכנסת לעצב מדיניות לבין חובתה לשמור על עצמאות הרשות השופטת, על ההסדרים המוסדיים שנקבעו בדין ועל אמון הציבור במערכת השפיטה הממלכתית על כל רכיביה.

בכבוד רב ובברכה,

עו"ד ד"ר איהאב אבו גוש

רח' הלל 73 - ירושלים شارع هيلل 73 - القدس JERUSELEM .ST HELIL 37

טלפון هاتف TEL 2631* פקס فاكس FAX -20-8280606

משרד המשפטים Ministry Of Justice

היועץ המשפטי של בתי

הדין הדתיים הדרוזיים

Druze Religious Courts Legal Adviser

المستشار القضائي للمحاكم الدينية

الدرزية

יום ראשון 18 בינואר 2026

כ"ט בטבת, תשפ"ו

January 18th 2026

לכבוד,

חבר הכנסת אופיר כץ

יו"ר ועדת הכנסת

כנסת ישראל

ירושלים

בדוא"ל: HYPERLINK "mailto:okatz@knesset.gov.il"

okatz@knesset.gov.il ,vadatk@knesset.gov.il

שלום רב,

מכובדי,

הנדון- התנגדות בתי הדין הדתיים הדרוזיים

להצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות

השלטון (תיקוני חקיקה)

הנני להתכבד להביא בפניך את

עמדת בתי הדין הדתיים הדרוזיים באשר הצעת

החוק שבנדון, וכדלקמן:

1.כחלק ממערכת השיפוט בארץ, לקאדים מד'הב

ולבתי הדין הדתיים הדרוזיים מוקנה מעמד

מיוחד אשר הוכר ועוגן בחקיקה ובהחלטות

ייעודיות.

2.השיטה המשפטית בארץ הקנתה מעמד מיוחד

ליושבים בכס השיפוט ולעיסוק בשפיטה, וזאת

מפאת נחיצות השמירה על עצמאות עיסוק זה,

אי תלותו ונייטרליותו, כמי שאין מרות

עליהם מלבד מרות החוק.

3.המעמד המיוחד של מערכת המשפט והיושבים

בכס השיפוט קיבלו ביטוי בהסדרים

ייעודיים, נבדלים וספציפיים להם, בין

היתר, בכללי המשמעת והאתיקה, תלונות

הציבור, קביעת סמכויותיהם, משכורותיהם

ותנאי העסקתם גם כן, ועוד.

4.הצעת החוק מבקשת לשנות מהסדרים

ייחודיים וייעודיים אלה, אשר הוכיחו

לאורך השנים כי הינם טובים.

5.בתי הדין הדתיים הדרוזיים סבורים, כי

השינוי המבוקש במתכונת המוצעת , לרבות

מחיקת סעיף 10(ב) לחוק, טומן בחובו פגיעה

במעמד הקאדים מד'הב ובאימון קהל היעד

הדרוזי בהם- אימון אשר נצבר בעבודה

מקצועית וקשה לאורך שנים.

¶

Â

Æ

È

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

o(

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

f

h

_H

_H

_H

⡯ᘖ轨℮伀ъ儀ъ帀ъ开ň,ᔤ轨℮ᘀ晨䌀᱊伀ъ儀ъ帀ъ

开ň愬᱊ᄀh

’

À

Â

Æ

Ê

Ì

Ü

Þ

à

6

_H

_H

_H

" hì0

_H

＀଀È

Ê

Ì

Þ

à

נ

ò

ô

␃ഀ׆Āᝎ฀„ༀ„愀Ȥ摧些;᐀à

î

נ

ò

ô

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

6

_H

6

_H

6

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

_H

␃ഃ׆Āᝎ฀梄༁„帀梄愁̤摧站¶᐀ככל ויתברר כי

יש מקום לביצוע רביזיה בשכר היושבים בכס

השיפוט ובתנאי העסקתם, הרי יש לעשות זאת

במסגרת בחינה מדוקדקת, וייעודית אך להם

ובנפרד מנושאי משרה אחרים שאינם שופטים.

7.שכר הקאדים מד'הב הנוכחי דהיום אינו

תואם את אופי העיסוק ואינו הולם את מעמדם,

ויש בהצעת החוק כדי להחריף את הפגיעה

שבשכר הקאדים מד'הב ובתנאי העסקתם.

8.מערכת השיפוט הדרוזית מתמודדת לאורך

השנים עם קשיים במציאת ובמינוי מועמדים

טובים וראויים לשיפוט, והצעת החוק

במתכונתה הנוכחית תציב חסמים נוספים, על

הקשיים הקיימים.

בכבוד רב,

רמי טרביה ,עו"ד

היועץ המשפטי

לבתי הדין הדתיים הדרוזיים

העתק:

כב' השיח' הקאדי מד'הב מוופק טריף, נשיא

ביה"ד הדתי הדרוזי לערעורים.

עו"ד חסן מדאח, מנהל בתי הדין הדתיים

הדרוזיים.

עו"ד ארבל אסטרחאן, היועצת המשפטית

לוועדה.

כחלק מהשירות שניתן לך אנו מזמינים אותך

להיכנס HYPERLINK "http://www.kolzchut.org.il/justice" לאתר

'כל זכות ' - כי יש לך את הזכות לדעת מהן

הזכויות שלך!

רחוב שלום הגליל 1 ,עכוAcre ,Shlom Hagalil St. 1

טלפון Tel: +972(0)4-6297600 :,פקס: +972(0)2-6467580

Fax:

הנהלת בתי המשפט

ADMINISTRATION COURTS

פרסום דו"ח שכר שופטים ממוצע

בהתאם להחלטת נשיאת בית המשפט העליון בדימוס כב' השופטת אסתר חיות, מידי שנה מפרסמת הרשות השופטת דו"ח הכולל נתונים על שכרם הממוצע של השופטים, לפי פילוח לערכאה בה מכהנים השופטים ולתפקידם.

בהתאם לסעיף 10 לחוק יסוד השפיטה שכרם ותנאי העסקתם של השופטים נקבע על-ידי ועדת הכספים של הכנסת והוא מפורט בהחלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ"א-.1981 שכר היסוד של השופט נקבע בהתאם לערכאה בה הוא מכהן ולתפקיד שבו הוא נושא. שכרם של השופטים מוצמד לשכר הממוצע במשק ומשתנה בהתאם לוותק השיפוטי שלהם.

בדו"ח המצ"ב ניתן למצוא נתונים על שכר השופטים הממוצע לשנת .2023 לשכרו של שופט שמכהן בתפקיד ניהול של נשיא או סגן נשיא, מתווסף גמול ניהול בשיעור של %5 או %3 בהתאמה. שכרם של השופטים מושפע אף משיעור תוספת הוותק לה הם זכאים ומרכיבי השכר הנוספים, כמפורט בהחלטת משכורת של ועדת הכספים.

בדו"ח מופיעות שלוש טבלאות.

להלן הסברים על אודות הנתונים המפורטים בהן:



שכר ברוטו ממוצע – כולל שכר משולב, תוספות שכר, החזר הוצאות, תשלומים אחרים והפרשים ברוטו



שכר ברוטו למס ממוצע – שכר ברוטו בתוספת זקיפות הטבה (זקיפות הטבה – הטבות בשווי כספי כגון רכב, פלאפון, הפרשות ועוד).



הנתונים כוללים את השכר הממוצע של כלל השופטים שכיהנו בשנת 2023 כולה או חלק )כולל שופטים שפרשו במהלך השנה או מונו במהלך השנה).



השכר הממוצע בדוח זה הוא סך השכר החודשי הממוצע של כל השופטים שכיהנו במהלך 2023 )כולה או חלקה) חלקי מספר השופטים.



נתוני הערכאה והתפקיד מתייחסים לערכאה ולתפקיד האחרון שבו כיהן השופט בשנת .2023 (לדוגמה – שכרו הממוצע של שופט שבמהלך שנת 2023 עבר מבית משפט השלום לכהונה בבית המשפט המחוזי חושב על בסיס שכרו בתקופת כהונתו כשופט שלום ושכרו בתקופת כהונתו כשופט מחוזי, ושכר ממוצע זה שויך בדו"ח לבית המשפט המחוזי(.

הנהלת בתי המשפט

ADMINISTRATION COURTS

שכר ברוטו

מספר

שופטים ממוצע

שכר ברוטו

למס ממוצע

1

105,152.54

116,606.18

1

96,041.47

105,016.22

שופט

13

85,266.65

93,602.05

שופט שלום ורשם של בית המשפט העליון

1

56,456.43

62,420.30

סה"כ שופטים

16

85,382.30

93,804.33

2

84,000.12

99,664.03

2

84,000.12

99,664.03

2

76,642.05

82,721.20

2

76,642.05

82,721.20

נשיאת בית הדין הארצי לעבודה

1

100,631.25

109,496.08

סגן נשיאת בית הדין הארצי לעבודה

1

82,547.65

99,589.06

5

71,477.12

80,887.73

שופט בית דין אזורי לעבודה ורשם של בית הדין

הארצי לעבודה

סה"כ שופטים

1

54,214.95

59,374.19

8

74,347.43

84,112.25

נשיא/ה

5

84,843.18

94,891.91

סגן נשיא

25

81,746.80

89,239.03

שופט

161

68,180.16

75,413.97

שופט בכיר

19

81,680.55

88,038.11

שופט של בית משפט מחוזי (במינוי בפועל) ורשם של

בית משפט מחוזי

סה"כ שופטים

16

63,668.08

70,423.67

226

70,865.09

78,082.24

נשיא/ה

8

65,116.58

71,312.11

סגן נשיא

50

62,471.65

68,984.82

שופט

366

53,993.24

59,168.21

שופט בכיר

66

65,902.21

72,591.79

תפקיד

נשיאת בית המשפט העליון

בית

המשפט

העליון

משנה לנשיאת בית המשפט העליון

הנהלת

בתי

סה"כ שופטים

המשפט

המרכז

מנהל המרכז להכשרה והשתלמות שופטים

להכשרה

והשתלמות סה"כ שופטים

שופטים

מנהל בתי המשפט

בית הדין

הארצי

לעבודה

בית

המשפט

המחוזי

בית

המשפט

השלום

שופט

הנהלת בתי המשפט

ADMINISTRATION COURTS

בית הדין

האזורי

לעבודה

סה"כ

סה"כ שופטים

490

56,644.06

62,176.25

נשיא

6

69,013.63

78,168.14

סגן נשיא

3

66,197.78

74,399.88

שופט

42

57,023.26

62,567.54

שופט בכיר

8

67,711.03

75,669.63

סה"כ שופטים

59

60,158.31

66,532.24

61,771.63

67,966.24

803

סכום כולל

ממוצע של ברוטו שוטף לדוח

שכר שופטים לפי ערכאה

100,000₪

90,000₪

ממוצע של ברוטו למס לדוח

93,804.33

85,382.30

84,112.25

78,310.25

80,000₪

74,347.43

71,029.54

66,532.24

70,000₪

62,176.25

60,158.31

56,644.06

60,000₪

50,000₪

40,000₪

30,000₪

20,000₪

10,000₪

0₪

מספר שופטים

בית משפט העליון

בית הדין הארצי לעבודה

מחוזי

שלום

בית הדין האזורי לעבודה

16

8

230

490

59

הנהלת בתי המשפט

ADMINISTRATION COURTS

ממוצע של ברוטו שוטף

לדוח

ממוצע של ברוטו למס לדוח

שכר שופטים ממוצע לפי תפקיד

140,000₪

120,000₪

116,606.18

105,152.54

100,000₪

105,016.22

96,041.47

99,664.03

84,000.12

80,000₪

82,721.20

81,173.07

76,642.05

72,993.08

76,012.25

69,281.34

75,987.41

68,967.01

69,365.18

62,742.26

64,814.85

58,942.69

60,000₪

40,000₪

20,000₪

0₪

נשיא בית משנה לנשיא מנהל בתי

המשפט

משפט העליון בית משפט

עליון

מספר שופטים

2

1

1

נשיא/ה

20

מנ' מר' הכש' שופט בכיר

והשת'

שופטים

93

2

סגן נשיא

שופט רשם

שופט

79

18

587

נייר עמדה על הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי

משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה)

התנועה למען איכות השלטון

ינואר ,2026 תשפ"ה

נוכח דיוני ועדת הכנסת (להלן: "הוועדה") לקראת קריאה ראשונה על הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה) (להלן: "הצעת חוק שכר נושאי משרה" או "הצעת החוק") אנו מתכבדים להעביר את עמדתה של התנועה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר (להלן: "התנועה") בנושא.

בנייר עמדה זה נבקש להביע את עמדת התנועה לפיה הצעת חוק שכר נושאי משרה במתכונתה הנוכחית, מעוררת שורה של קשיים מהותיים ומוסדיים, ואינה מגשימה את תכליותיה. הצעת החוק מקודמת ללא תשתית עובדתית מספקת וללא עבודת מטה מקצועית; קיימים פערים מהותיים בין תכליותיה המוצהרות לבין ההסדרים שנקבעו בפועל; והיא מייצרת אי-בהירות בנוגע להסדרי גמלאות וחלוקת הסמכויות בין גופים שונים. מעבר לכך, מחיקת ההגנה הקיימת על שכר השופטים מעוררת חשש ממשי כי מאחורי ההצהרה לשאיפה לשוויון פורמלי בין רשויות השלטון, מסתתרת תכלית של פגיעה במעמדה של הרשות השופטת ובעצמאותה. כן חורגת ההצעה מן האופי הממלכתי-ייצוגי של סמכויות המינוי הנתונות לנשיא המדינה. על בסיס מכלול טעמים אלו, מתנגדת התנועה להצעת החוק במתכונתה הנוכחית וקוראת להסירה מסדר היום.

תוכן עניינים

ב..1 כשל במינוי גורם מתכלל לקביעת שכר הבכירים בראייה כוללת 3

ב..2 כשל במניעת השפעת נושאי המשרה על קביעת שכרם 3

ב..3 חשש לתכלית סמויה – פגיעה במעמדה של הרשות השופטת 4

עיקרי הצעת החוק והשלכותיה

.1 הצעת החוק שכר נושאי משרה מבקשת להסדיר מחדש את אופן קביעת שכרם של נושאי משרה בכירים ברשויות השלטון, ובכלל זה נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים וסגני שרים, חברי הכנסת, שופטים, הרבנים הראשיים, דיינים, קאדים וקאדים מד'הב.

.2 לפי ההצעה, שכרם של נושאי משרה אלה, לרבות התשלומים הנלווים, ייגזר, לכאורה, באופן יחסי ובשיעורים קבועים משכרו של נשיא המדינה, שייקבע בידי ועדה ציבורית ייעודית שתוקם לעניין זה (להלן: "הוועדה הציבורית"). ואולם, חרף ההצגה של מנגנון יחסי ומדורג, ההצעה קובעת בפועל זהות שכר מלאה בין המשרות הבכירות ברשויות השלטון – נשיא המדינה, ראש הממשלה, יושב ראש הכנסת ונשיא בית המשפט העליון – ובכך יוצרת השוואת שכר פורמאלית בין רשויות שונות ובין תפקידים בעלי מאפיינים מוסדיים שונים.

2

.3 הוועדה הציבורית המוצעת, שחבריה ימונו על ידי נשיא המדינה, נשיא בית המשפט העליון והרבנים הראשיים לישראל, מוסמכת לקבוע את שכרו של נשיא המדינה בלבד, בעוד שמדרג המשרות, זהותן ושיעורי השכר היחסיים ביניהן נקבעים מראש בהוראות החוק עצמו.

.4 לצד זאת, הצעת החוק מבקשת למחוק הגנה חוקתית קיימת על הרשות השופטת, שאינה מתחייבת מעצם שינוי מנגנון קביעת השכר, באמצעות מחיקה של סעיף 10(ב) לחוק-יסוד: השפיטה, הקובע כי לא תתקבל החלטה המכוונת להפחתת משכורתם של שופטים בלבד.

.5 לצורך יישום ההסדר, ההצעה כוללת תיקונים משלימים לארבעה חוקי יסוד, המסמיכים קביעה של שכר נושאי המשרה.1 עוד כוללת ההצעה הסדרי תחילה, תחולה ושמירת תוקף, הקובעים כי החלטות שכר קודמות יעמדו בתוקפן עד לשינוין, וכי שכרו של נושא משרה לא ייפגע במהלך כהונתו באותו תפקיד. קרי, מרגע המעבר לתפקיד בכיר יותר, ניתן יהא לפגוע או לשנות את שכרו.

ההסדר המוצע לא תואם את תכליותיו

.6 תכליות הצעת החוק מפורטות בדברי ההסבר, ובראשן מינוי גורם מתכלל שיקבע את הסדרי השכר של נושאי המשרה הבכירים בראייה כוללת, ומניעת השפעתם של נושאי המשרה על גובה השכר שיקבלו ואופן עדכונו.

ואולם, בחינה של ההסדרים הקונקרטיים שנקבעו בהצעה מעלה כי התכליות המוצהרות אינן מתממשות בפועל, וכי ההסדר המוצע אינו נותן מענה ממשי לבעיות שהוא נועד לפתור.

ב..1 כשל במינוי גורם מתכלל לקביעת שכר הבכירים בראייה כוללת

.7 כביכול, ההצעה מבקשת לאחד את סמכויות קביעת שכר הבכירים, שכיום מפוזרות בין ועדת הכספים של הכנסת, ועדת הכנסת וועדה ציבורית, לכדי גוף מתכלל אחד, שיקבע את שכר כל הבכירים בשלטון בראייה כוללת ורחבה. ואולם בפועל, אין מדובר בהאצלת סמכות מהותית לגורם מתכלל, אלא בהעברת סמכות מצומצמת ונקודתית בלבד.

.8 לפי ההצעה, הוועדה הציבורית תוסמך לקבוע את שכר נשיא המדינה בלבד, בעוד שמדרג המשרות, זהותן, ושיעורי השכר היחסיים ביניהן – לרבות ההשוואות בין הרשויות השונות – מעוגנים מראש בחקיקה עצמה. בכך, נמנעת מן הוועדה האפשרות הממשית לשקול בפועל שיקולים מערכתיים, מקצועיים או השוואתיים, אשר אמורים היו לעמוד בלב תכלית הקמתה. כאשר, הוועדה יכולה לקבוע את רף השכר הגבוה ביותר, ותו לא.

.9 בכך מצטמצם בפועל שיקול הדעת המקצועי המסור לוועדה כבעלת הסמכות, חרף התכלית המוצהרת של קביעת שכר הבכירים בראייה כוללת. במצב דברים זה, אין מתקיימת תכלית זו: ההסדר המוצע אינו מקים גורם המוסמך לבחון באופן מקצועי את מכלול התפקידים, אחריותם והיקף סמכויותיהם, אלא יוצר מנגנון קשיח של השוואות שכר קבועות מראש, ללא שיקול דעת מקצועי מהותי

ב..2 כשל במניעת השפעת נושאי המשרה על קביעת שכרם

.10 לפי ההסדרים בדין כיום, ועדת הכספים הוסמכה ע"י הכנסת, מכוח סעיפי ההסמכה האמורים בארבעת חוקי היסוד המנויים, לקבוע את השכר והתשלומים של נשיא המדינה, 2 חברי הממשלה 3 ונושאי משרה שיפוטית.4

1 ס' 39 לחוק-יסוד: הכנסת; ס' 36 לחוק-יסוד: הממשלה; ס' 16 לחוק-יסוד: נשיא המדינה; ס' 10(א) לחוק-יסוד: השפיטה.

2 החלטת הכנסת ה-8 "הסמכת ועדת הכספים לקבוע את משכורתו של נשיא המדינה" י"פ התשל"ד, עמ' .1734 3 החלטת הכנסת ה-16 "הסמכת ועדת הכספים לקבוע את משכורתם של השרים וסגני השרים ותשלומים אחרים שישולמו להם או לשאיריהם" י"פ התשס"ג, עמ' .2082 4 החלטות הכנסת ה-8 "הסמכת ועדת הכספים" י"פ התשל"ד, עמ' 1734; החלטת הכנסת ה-13 "הסמכת ועדת הכספים לקבוע משכורותיהם של שופטים" י"פ התשנ"ג, עמ' 591; החלטת הכנסת ה-17 " הסמכת ועדת הכספים לקבוע את משכורתו של מנהל בתי הדין השרעיים" י"פ

3

לעניין שכר ותשלומים של חברי הכנסת, הכנסת בוחרת אחת לחמש שנים ועדה ציבורית הממליצה לוועדת הכנסת, וזו האחרונה מקבלת את ההחלטה הסופית.5 כלומר, בניגוד לתכלית הנטענת בהצעת החוק, בפועל במצב הדברים הנוכחי, נושאי המשרה היחידים שהם בעלי השפעה ישירה על שכרם הם חברי הכנסת.

.11 קרי, כבר מטעם זה, הצעת החוק אינה נותנת מענה לבעיה מערכתית רחבה, אלא לכל היותר לשאלת מעורבותם של חברי הכנסת בשכרם – סוגיה נקודתית שניתן היה להסדיר באמצעים ממוקדים ופחות דרסטיים.

.12 בעניינו, אף שההצעה מעבירה את סמכות קביעת השכר לגורם בלתי-תלוי פוליטית ופותרת לכאורה את הקושי במעורבותם של חברי הכנסת בשכרם, הלכה למעשה, הסמכויות הניתנות לוועדה הציבורית שתוקם, כאמור, מצומצמות מאוד והיא כבולה מראש לדרגות השכר, לרבות המשרות הנכללות בהן ושיעורי השכר ביחס לשכר הנשיא – שכולן נקבעו בהצעת החוק על ידי חברי הכנסת עצמם.

.13 לצד זאת, יש ליתן את הדעת לכך שמנגנון מינוי חברי הוועדה הציבורית לא רק שאינו מגשים את התכלית של ניתוק השפעתם של נושאי משרה על קביעת שכרם ואופן עדכונו, אלא אף יוצר הסדר מרחיב של ניגודי עניינים ביחס למספר גדול יותר של נושאי משרה מכפי שקיים בדין כיום. לפי ההצעה, אחד מחברי הוועדה הציבורית יתמנה בידי נשיא בית המשפט העליון, ויו"ר הוועדה הציבורית יתמנה בידי נשיא המדינה, כאשר לפי המדרג המוצע, שני נושאי משרה אלה מצויים בדרגת השכר הגבוהה ביותר. קושי זה בולט במיוחד בעניינו של נשיא המדינה, הממנה את בעל התפקיד הבכיר ביותר בוועדה הציבורית, שתפקידה הישיר הוא לקבוע את שכרו שלו.

.14 בכך, ההסדר המוצע אינו מנתק את השפעתם של נושאי משרה על קביעת שכרם, אלא משנה את מוקד ההשפעה ומעבירו למנגנון מינוי ריכוזי, אשר אינו חף מקשיי ניגוד עניינים.

ב..3 חשש לתכלית סמויה – פגיעה במעמדה של הרשות השופטת

.15 מחיקת סעיף 10(ב) לחוק-יסוד: השפיטה המגן על שכר השופטים, אינה נדרשת לשם הגשמת אף אחת מן התכליות המוצהרות של הצעת החוק, ומעוררת חשש ממשי כי מאחורי ההסדר עומדת תכלית שונה – סמויה ובלתי-ראויה – של פגיעה במעמדה של הרשות השופטת.

.16 סעיף 10(ב) קובע כי "לא תתקבל החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד." כלומר, הסעיף אוסר על החלטות המכוונות ספציפית כלפי שכר השופטים, ואין בו כדי למנוע החלטות רוחביות לגבי שכרם של כלל נושאי המשרה ברשויות, ככל שאלו אינן פוגעות בשכר שופטים במכוון. מכאן, שמחיקת הסעיף אינה נדרשת לצורך חקיקת ההסדר המוצע, ויש בה כדי לחשוף מוטיבציה אפשרית של המחוקק להסיר הגנות על שכר השופטים, ובכך לפגוע באופן פסול במעמדה של הרשות השופטת.

ההצעה היא חלק ממהלך כולל של פגיעה במערכת המשפט

.17 הצעת החוק אינה עומדת לבדה, ויש לבחון אותה על רקע שורה ארוכה של יוזמות חקיקה מהעת האחרונה, שנועדו להחליש את ההגנות המוסדיות הנתונות לרשות השופטת ולצמצם את מידת עצמאותה ויכולתה לשמש גורם מפקח ושומר סף על פעילות הרשויות האחרות. קצרה היריעה מלמנות את כלל הצעדים, אולם הצעת החוק מצטרפת למהלכים קודמים שפגעו במבנה האיזונים והבלמים בין הרשויות ובראשן תיקון מס' 4 לחוק-יסוד:

השפיטה, אשר העביר סמכויות מהותיות של מינוי שופטים לידיים פוליטיות.

התשס"ח, עמ' 1323; החלטת הכנסת ה-17 " הסמכת ועדת הכספים לקבוע את משכורתו של מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים" י"פ התשס"ח, עמ' .1323 5 כמפורט בפרק ט' לחוק הכנסת, התשנ"ד-.1994

4

.18 במובן זה, יש לראות בהצעת החוק נדבך נוסף במהלך כולל, אשר מבקש לשנות רכיב נוסף ביחסי הכוחות בין הרשויות, תוך החלשת ההגנות המוסדיות הנתונות לרשות השופטת. כאמור, מחיקת סעיף 10(ב) המגן על שכר השופטים אינה נדרשת לקיום ההסדר או להגשמת מטרותיו המוצהרות. משכך, ובהיעדר הצדקה נורמטיבית למחיקה זו, מדובר בפגיעה ישירה במנגנון מוסדי מרכזי שנועד להגן על עקרון אי-תלות השפיטה – עקרון המהווה אחד מאבני היסוד של המשטר הדמוקרטי,6 ומוצא ביטויו בסעיף 2 לחוק-יסוד: השפיטה, הקובע:

"בעניני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין."

.19 תכלית סעיף 10(ב) היא למנוע מקרים של ענישה כלכלית של שופטים, מקום בו הגורמים שקובעים את שכרם אינם שבעי רצון מפסקי הדין שניתנו. בכך מבטיח הסעיף כי שופטים יוכלו למלא את תפקידם ולפסוק על פי דין ולפי צו מצפונם, ללא מורא וללא תלות בגורמים פוליטיים או כלכליים, ותוך שקילת שיקולים מקצועיים בלבד.7 .20 בהתאם לכך, פגיעה כלכלית בשופטים אינה אמצעי ניטרלי, אלא כלי משטרי ליצירת תלות ולחץ פסול, אשר עלול להרתיע שופטים מלממש את תפקידם באופן עצמאי ומקצועי, ולפגוע בליבת עקרון שלטון החוק.

.21 נציין, בהקשר זה, כי על פי סטנדרטים בינלאומיים מקובלים, הגנה על שכר השופטים מפני התערבות ישירה או ממוקדת מהווה מנגנון מוסדי חיוני לשמירה על אי-תלותם, ואומצה בשיטות משפט דמוקרטיות רבות כאמצעי להגנה על יכולת השפיטה מקצועית ובלתי-תלויה.8 .22 על כן נדגיש, גם בדין הישראלי וגם בדין הבינלאומי, אין משמעות הדבר ששכר השופטים אינו בר שינוי – אלא, ששינויו כאמור חייב להיעשות כחלק מצעד כלכלי כללי, שנשען על תשתית עובדתית סדורה.9 בהיעדר תנאים אלה, ביטול ההגנה על שכרם של השופטים הקבועה בסעיף 10(ב), תיצור אפקט מצנן חמור, הן כלפי שופטים מכהנים והן כלפי מועמדים פוטנציאליים לשיפוט, ועלול להרתיע אנשי מקצוע ראויים מלבחור במסלול זה.

ההצעה נעדרת תשתית עובדתית ועבודת מטה מקצועית מספקת

.23 הצעת החוק לוקה בכשל יסודי של היעדר תשתית עובדתית ועבודת מטה מקצועית, אשר אמורות היו לעמוד ביסוד כל שינוי מהותי בהסדרי שכר של נושאי משרה בכירים ברשויות השלטון. דרך המלך לשינויים תקציביים מסוג זה היא באמצעות חקיקה ממשלתית, הנשענת על מחקר מעמיק, תשתית עובדתית רלוונטית והיוועצות סדורה עם גורמי המקצוע. אולם, בעניינו, הליך החקיקה של הצעת החוק דנן נעשה בחופזה, באמצעות הצעת חוק פרטית וללא כל עבודת מטה המצדיקה את השינויים המוצעים בה.

.24 כידוע, מנגנוני השכר במגזר הציבורי הם מורכבים ומבוססים על שיקולים מקצועיים מגוונים – משפטיים, כלכליים וחברתיים. שינויים בהם משפיעים לא רק על נושאי המשרה עצמם, אלא גם על תפקוד הרשויות, על אמון הציבור ועל האיזון ביניהן. חרף זאת, הצעת החוק מבקשת לשנות מן היסוד את ההסדרים הקיימים, מבלי שנערכה בחינה מקצועית מינימלית של השלכותיה.

6 ראו למשל: עע"מ 3908/11 מדינת ישראל הנהלת בתי המשפט נ' עיתון דה מרקר עיתון הארץ בע"מ, פס' 28 לפסק דינה של השופטת (בדימ') ארבל (נבו 22.09.2014).

7 שמעון שטרית על השפיטה: מערכת הצדק במשפט פרק 15 (2004).

8 למשל, הסטנדרטים לעצמאות שיפוטית שנקבעו על ידי איגוד עורכי-הדין הבינלאומי: Minimum ,Association Bar International )1982( )b(15 .art Independence Judicial of Standards; הכלל אומץ גם בהצהרה הבינלאומית לאי-תלות הצדק: International .art )Declaration Montreal( Justice of Independence the on Declaration Universal ,Lawyers Democratic of Association )c(2.21 (1983).

9 שמעון שטרית "תרבות העצמאות השיפוטית בישראל: היבטים מוסדיים ומהותיים של מערכת השפיטה בראייה היסטורית" ,525 533 משפט ועסקים י (התשס"ט).

5

.25 היעדר עבודת המטה בהקשר זה מהווה, אם כן, כשל מהותי אשר ממנו נגזרים קשיים נוספים בהצעה, ובהם וכפי שיבואר בהמשך, עמימות באשר להשפעת ההסדר המוצע על תשלומי הגמלאות של נושאי משרה לשעבר, וכן שינוי אופיו הממלכתי של תפקיד נשיא המדינה – סוגיות כבדות משקל אשר לא זכו לכל בחינה מקדימה.

.26 נוסף לאלו, ההצעה קובעת מדרג קשיח של דרגות שכר, תוך שיוך משרות שונות בשלוש הרשויות לדרגות זהות, ולצידן שיעורי שכר קבועים הנגזרים משכרו של נשיא המדינה. קביעה מסוג זה מחייבת בחינה מקצועית המבוססת על קריטריונים רלוונטיים לקביעת שכר, ובהם היקף סמכויות, ותק, היקף משרה ותנאי סף. בהיעדר כל ייעוץ מקצועי או הנמקה עניינית לעניין זה, החלוקה שנקבעה בהצעה נחזית כשרירותית, וכך גם שיעורי השכר שנקבעו לכל דרגה.

.27 שאלה נוספת שלא נבחנה כלל טרם הנחת ההצעה על שולחן הכנסת היא הבחירה לייצר קשר ישיר, ואף זהות, בין שכרו של נשיא המדינה לבין שכרם של נושאי משרה אחרים ברשויות השלטון, על אף שתפקידם שונים מהותית באופיים. קביעה זו, כשלעצמה, מחייבת הצדקה מקצועית ונורמטיבית – אשר אינה מצויה בהצעה.

.28 לבסוף, אף שההצעה מציגה את העברת סמכויות קביעת השכר לוועדה ציבורית כצעד מקצועי ומתבקש, ההרכב המוצע של חברי הוועדה אינו מבטיח מומחיות רלוונטית בתחומי שכר, תקציבים או מדיניות ציבורית. לא נקבעו תנאי כשירות לחברי הוועדה, ובפועל הם אינם נדרשים להיות בעלי ידע או ניסיון מקצועי בתחומים אלה, ועל כן אין די בהוראה שלפיה יימסר להם מידע לפי דרישה.10 בהיעדר קורלציה בין תחום מומחיותם של חברי הוועדה לבין הסמכויות המופקדות בידם, אין בוועדה המוצעת כדי לרפא את הכשל המקצועי שביסוד ההצעה.

אי בהירות ופגיעה בוודאות בהסדרי הגמלאות של נושאי משרה לשעבר

.29 הסדרי הגמלאות של נושאי משרה ברשויות השלטון ושאיריהם מעוגנים בחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט–,1969 ובהחלטות שהתקבלו מכוחו. מכוח חוק זה, נקבעו הגמלאות של נשיא המדינה,11 חברי הממשלה,12 חברי הכנסת13 ונושאי משרה שיפוטית,14 בהחלטות של ועדת הכספים של הכנסת, שהוסמכה לכך על ידי המחוקק. 15 .30 הקצבה לה זכאי כל נושא משרה נגזרת במישרין מן השכר ששולם לו בתקופת כהונתו, בהתאם להגדרת השכר שנקבע בהחלטות של ועדת הכספים וועדת הכנסת. כך למשל, נשיא המדינה לשעבר זכאי לקצבה בשיעור של %70 ממשכורתו כפי שנקבעה על ידי ועדת הכספים, לכל ימי חייו.16 לפיכך, כל שינוי במנגנון קביעת השכר או בגובה השכר בתקופת הכהונה משליך במישרין גם על היקף הגמלאות שישולמו לאחר סיומה.

.31 הצעת החוק מבקשת להסמיך את הוועדה הציבורית לקבוע תשלומים נלווים לנושאי המשרה, ובכלל זה גם הפרשות לקופת גמל לקצבה.17 ואולם, מדובר בסמכות רשות בלבד, ולא בסמכות חובה, וההצעה אינה כוללת כל הסדר מפורש באשר לאופן יישומה או להשלכות הימנעות ממימושה. בהיעדר התייחסות כזו, מתעוררת אי- בהירות מהותית באשר להסדרי הגמלאות שיחולו אם וכאשר תימנע הוועדה הציבורית לממש את סמכותה זו.

10 ס' 6(ח) להצעת החוק.

11 החלטת ועדת הכספים של הכנסת ה-10 " גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נשיא המדינה ושאיריו), התשמ"א-1981" ק"ת התשמ"א, עמ' .1433 12 החלטת ועדת הכספים של הכנסת ה-10 " גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאיריהם), התשמ"א-1981" ק"ת התשמ"א, עמ' .1435 13 החלטת ועדת הכספים של הכנסת ה-7 " גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם), תש"ל-1969" ק"ת התש"ל, עמ' .33 14 החלטת ועדת הכספים של הכנסת ה-10 " גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם), תשמ"א-1981" ק"ת התשמ"א, עמ' .1440 15 ס' 1 לחוק גמלאות לנושאי-משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט–.1969 16 החלטת ועדת הכספים "גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נשיא המדינה ושאיריו)" לעיל ה"ש ,11 ס' .1-2 17 ס' 2(ב)(1) להצעת החוק.

6

.32 אי-בהירות זו מתעצמת נוכח העובדה שהצעת החוק אינה מתקנת את חוק הגמלאות ואינה גורעת מסמכויות ועדת הכספים הקבועות בו. כתוצאה מכך, עלול להיווצר מצב של כפל סמכויות שלא הוסדר בחקיקה.

.33 יתרה מכך, עצם קביעת השכר בתקופת הכהונה בידי הוועדה הציבורית צפויה להשפיע בפועל על היקף הגמלאות, הנגזרות מן המשכורת הקובעת. בכך, משנה ההסדר המוצע את נקודת האיזון הקיימת בדיעבד, מבלי שנבחנה השפעתו על זכויות פנסיוניות שנרכשו או על ציפיות לגיטימיות של נושאי משרה.

.34 אי-בהירות מוסדית ומהותית זו עלולה לפגוע בעקרונות יסוד של ודאות, הסתמכות והגינות, החיוניים במיוחד בהסדרי פרישה וגמלאות. נושאי משרה זכאים לדעת מראש מהם תנאי פרישתם ומהו היקף הגמלאות להם יהיו זכאים עם סיום כהונתם. הסדר המאפשר שינוי מתמשך של רכיבי הגמלה פוגע ביציבות ההסדרים הקיימים, ועלול לגרום לפגיעה ממשית בזכויותיהם של נושאי המשרה.

סטייה מאופיו הממלכתי-ייצוגי של מוסד נשיא המדינה

.35 סמכויות המינוי הנתונות לנשיא המדינה בדין נושאות, ככלל, אופי ממלכתי-ייצוגי מובהק. ברובן המכריע של סמכויות אלה, אין לנשיא שיקול דעת עצמאי ביחס לעצם הבחירה או לזהות המועמד, והן מופעלות על יסוד המלצה של גורם אחר – מקצועי או מיניסטריאלי – כאשר תפקידו של הנשיא הוא ליתן גושפנקה רשמית ופורמלית לפעולת המינוי. חריג יחיד לכלל זה בחוק הישראלי מצוי במינוי נשיא מגן דוד אדום, אשר נעשה על בסיס שיקול דעתו של הנשיא.18 .36 אופי ממלכתי זה של תפקיד הנשיא במינויים עליהם הוא חתום משקף את מעמדו הרם ואת תכלית סמכויותיו, אשר אינן נועדו להקנות לו כוח הכרעה מהותי, אלא להבטיח מימד ייצוגי-מוסדי. יפים לכך דבריו של השופט בדימ' לוין: "תפקיד זה הוא מסוג התפקידים המסורים לנשיא המדינה בתוקף מעמדו הרם ליתן גושפנקה רשמית, ייצוגית ופורמאלית לפעולות, שמבחינה עניינית נשקלות על-ידי סמכות אחרת."19

.37 חרף האמור, הצעת החוק מבקשת להקנות לנשיא המדינה סמכות למנות את יו"ר הוועדה הציבורית על בסיס שיקול דעתו הבלעדי, וללא המלצה של גוף אחר.20 בכך חורגת ההצעה מן התפקיד הממלכתי-ייצוגי המסורתי של הנשיא במינויים, ומעניקה לו שיקול דעת מהותי במינוי בעל תפקיד מרכזי.

.38 כשלעצמה, חריגה זו אינה מהווה בהכרח פגם חוקתי עצמאי; ואולם, בשים לב לכך שיו"ר הוועדה אמון על קביעת שכרו של נשיא המדינה עצמו, היא יוצרת חשש ממשי לניגוד עניינים ולפגיעה במראית הצדק, ומחייבת קביעת מנגנוני איזון ובקרה מתאימים. ואולם, בהצעת החוק הנדונה, לא נקבעו מנגנוני איזון או בקרה כלשהם לעניין זה, ואף אין בה התייחסות לקושי המוסדי והמערכתי הנובע מן ההסדר המוצע.

.39 יתרה מכך, בדין הקיים, מינוי החתום בידי נשיא המדינה טעון, ככלל, חתימת קיום של ראש הממשלה או של שר אחר שהחליטה עליו הממשלה, אשר נושא באחריות פוליטית וחשוף לביקורת פרלמנטרית ושיפוטית.21 הצעת החוק אינה קובעת כל מנגנון מקביל של חתימת קיום או אחריות למינוי יו"ר הוועדה הציבורית, ואינה מבהירה מי הגורם שיישא באחריות הציבורית והמשפטית למינוי זה. היעדר הסדר כאמור מעצים את הקושי המוסדי שבהצעה ומחדד את הפגם שבהרחבת שיקול הדעת העצמאי של הנשיא בהקשר זה.

18 משה לנדוי פירוש לחוקי היסוד: חוק יסוד: נשיא המדינה, 31-32 )1994(.

19 549/83 דניאל ש' הופר נ' שר המשפטים לז(4) ,24 25 (1983).

20 ס' 6(ב)(1) להצעת החוק.

21 משה לנדוי פירוש לחוקי היסוד לעיל ה"ש ,19 בעמ' .50

7

סיכום

.40 מן האמור בנייר עמדה זה עולה כי הצעת החוק, במתכונתה הנוכחית, לוקה בפגמים מהותיים המצדיקים בחינה מחודשת ועיבוד יסודי של ההסדר המוצע. ההצעה מקודמת כהצעת חוק פרטית, ללא שקדמה לה עבודת מטה מקצועית מספקת, חרף מורכבותם והשלכותיהם הרחבות של הסדרי שכר וגמלאות לנושאי משרה בכירים. נוסף על כך, ההסדר שנקבע אינו מגשים בפועל את תכליות ההצעה, ובפרט אינו מונע השפעה של נושאי משרה על קביעת שכרם, ואף יוצר קשיים חדשים הנובעים ממנגנון המינויים שנקבע לוועדה הציבורית.

.41 מחיקת ההגנה הקבועה כיום על שכר השופטים אינה נדרשת לצורך יישום ההסדר המוצע, ומעוררת חשש לפגיעה בלתי ראויה בעצמאות הרשות השופטת ובהגנות המוסדיות שנועדו להבטיח את אי-תלותה. כן הובהר כי ההסדר המוצע יוצר אי-בהירות משמעותית באשר למעמדם של הסדרי הגמלאות הקיימים ולחלוקת הסמכויות בין הוועדה הציבורית לבין ועדת הכספים, אשר עשויה לפגוע בנושאי המשרה עצמם ולשלול מהם ודאות באשר לתנאי פרישתם. לבסוף, עמדנו על כך שהסמכות המוצעת לנשיא המדינה למנות את יו"ר הוועדה הציבורית חורגת מן האופי הממלכתי-ייצוגי המסורתי של תפקידו, ובנסיבות העניין יש ליתן לכך משקל מיוחד.

.42 נוכח מכלול הפגמים האמורים, סבורה התנועה כי אין מקום לקדם את הצעת החוק במתכונתה הנוכחית. ככל שמבקשים להסדיר מחדש את מנגנוני קביעת השכר לנושאי משרה ברשויות השלטון, יש לעשות זאת במסגרת הסדר שלם, שקול ומבוסס, הנשען על עבודת מטה מקצועית ואשר נותן מענה ברור לקשיים שפורטו, תוך שמירה על העקרונות החוקתיים והמוסדיים העומדים ביסוד שיטת המשטר בישראל.

.43 משכך, אנו קוראות לחברי הוועדה הנכבדת להתנגד להצעת החוק במתכונתה הנוכחית.

בכבוד רב,

8

סתיו לבנה להב, עו"ד

הגר אבידור

מנהלת מחלקת מדיניות וחקיקה

רכזת מחלקת מדיניות וחקיקה

הלשכה המשפטית

הייעוץ המשפטי לוועדת הכנסת

(סימוכין: 2026-015527 – (2))

ירושלים, 18 בינואר 2026

כ"ט בטבת התשפ"ו

לכבוד

חברי ועדת הכנסת

שלום רב,

נייר הכנה מס' 3 לישיבת ועדת הכנסת בעניין הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה) פ/5532/25 של חה"כ בוארון ** מסמך זה זהה לנייר הכנה מס' 1 אך הוא כולל את הסכומים כפי שהתעדכנו ביום .1.1.2026 כל המשכורות עלו ב-1.1.2026 בהצמדה לשכר הממוצע במשק ב-%9.58 (לאחר שהוקפאו ב-1.1.24 ו-1.1.25) ** ביום 10.12.2025 אושרה בדיון המוקדם הצעת החוק שבנדון, ובהמשך הועברה לדיון בוועדת הכנסת. לקראת ישיבתה הראשונה של הוועדה להכנתה של הצעת החוק לקריאה הראשונה, אבקש להציג בפניכם את עיקרי ההוראות הנוכחיות בעניין שכר ותשלומים אחרים שלהם זכאים נושאי המשרה ברשויות השלטון בעת כהונתם.

א. נשיא המדינה

(1) המקור הנורמטיבי

סעיף 16 לחוק-יסוד: נשיא המדינה קובע כי "משכורתו של נשיא המדינה ותשלומים אחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים."

הכנסת הסמיכה את ועדת הכספים ובהתאם קבעה הוועדה את "החלטת משכורת נשיא המדינה, התשמ"ב-1982".

(2) שכר היסוד: 71,082 ₪.

(3) אופן עדכון שכר היסוד: הצמדה לשכר הממוצע במשק.

(4) תשלומים נלווים לשכר

תוספת יוקר.

(5) הטבות נוספות



מעון המנוהל ע"ח אוצר המדינה;



שירותים רפואיים כולל בן זוג וילדים קטינים;



רכב.

2

ב. ראש הממשלה, השרים וסגני השרים

(1) המקור הנורמטיבי

סעיף 36 לחוק-יסוד: הממשלה קובע כי "משכורתם של השרים וסגני השרים ותשלומים אחרים שישולמו להם בתקופת כהונתם או לאחריה, או לשאיריהם לאחר מותם, ייקבעו בחוק, או בהחלטה של הכנסת או של ועדה מוועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך."

הכנסת הסמיכה את ועדת הכספים ובהתאם קבעה הוועדה את "החלטת שכר שרים וסגני שרים, התשמ"ב-1982".

(2) שכר היסוד:

ראש הממשלה: 61,491 ₪;

שר: 54,957 ₪;

סגן שר: 48,739 ₪.

(3) אופן עדכון שכר היסוד: הצמדה לשכר הממוצע במשק (ניתן לוותר על עדכון השכר בשנה מסוימת).

(4) תשלומים נלווים לשכר



תוספת יוקר;



דמי כלכלה בסכום חודשי של 1,330 ₪ (מתעדכן כשחל שינוי בתוספת היוקר);



ביגוד כמו מנכ"ל משרד ממשלתי.

(5) הטבות נוספות



26 ימי חופשה בשנה, צבירה מוגבלת, ניתנים לפדיון;



קרן השתלמות;



רכב כולל מימון נסיעה בכביש 6;



הוצאות שכ"ד בירושלים או מלון בירושלים;



בדיקה רפואית פעם בשנה עד 1,843 ₪ (כמו ח"כים);



התקנה ושימוש בטלפון בבית;



מנוי על שני עיתונים;



לימודי שפה בסכום שנתי של עד 4,851 ₪ (כמו ח"כים);



נסיעה חינם בתחבורה ציבורית;



תקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית וקשר עם הציבור בסכום של 64,003 ₪ למגוון עניינים הקשורים למילוי התפקיד הציבורי (שר שאינו ח"כ ואינו "נורווגי" זכאי לסכום של 6,052 עבור משלוח דואר בלבד).



לראש הממשלה:

 מעון רשמי בירושלים; המעון הרשמי בירושלים ומעון נוסף מחוץ לעיר מנוהלים ע"ח אוצר המדינה;

 הוצאות אירוח ותיעוד הנובע ממילוי תפקידו מחוץ למעון הרשמי אף אם נערך ע"י בת זוגו;

 הוצאות השתתפות בת זוג בכנס או משלחת רשמיים בארץ או בחו"ל;

 החזר הוצאות ביגוד והוצאות נלוות להופעה ייצוגית, שלו ושל בת זוגו, עד 87,282 ₪ לשנה.

3

ג. חברי הכנסת

(1) המקור הנורמטיבי

סעיף 39 לחוק-יסוד: הכנסת קובע כי "חברי הכנסת יקבלו שכר כפי שנקבע בחוק."

החל מהכנסת ה-16 (2003) נכנס לתוקף פרק ט' לחוק הכנסת, התשנ"ד-,1994 שכותרתו "שכר חברי הכנסת". הפרק מקים ועדה ציבורית שבוחרת הכנסת מדי 5 שנים, אשר מוסמכת להמליץ לוועדת הכנסת על שכר ותשלומים לחברי הכנסת וכן ליועצים הפרלמנטריים. ההחלטה הסופית מצויה בידיה של ועדת הכנסת.

תנאי חברי הכנסת מוסדרים בשתי החלטות שקבעה ועדת הכנסת: "החלטת שכר חברי הכנסת, התשמ"ז-1987" ו- "החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס"א-2001".

(2) שכר היסוד:

יו"ר הכנסת: 61,491 ₪ (כמו רה"מ);

ראש האופוזיציה: 54,957 ₪ (כמו שר);

סגן יו"ר הכנסת ויו"ר ועדה: 51,359 ₪;

חבר כנסת: 48,739 ₪.

(3) אופן עדכון שכר היסוד: הצמדה לשכר הממוצע במשק (ניתן לוותר על עדכון השכר בשנה מסוימת).

(4) תשלומים נלווים לשכר



תוספת יוקר;



שירותי תקשורת בבית בסכום חודשי של 500 ₪;



ביגוד כמו מנכ"ל משרד ממשלתי;



דמי כלכלה 126 ₪ ליום השתתפות בישיבת המליאה או ועדה.

(5) הטבות נוספות



מנוי על שני עיתונים;



הוצאות שכ"ד בירושלים או מלון בירושלים;



רכב ליסינג או החזר הוצאות רכב, כולל מימון נסיעה בכביש 6 ומימון חלקי בנתיב המהיר;



קרן השתלמות;



תקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית בסכום של 110,795 ₪ למגוון עניינים הקשורים למילוי התפקיד לפי בחירת חבר הכנסת, כגון: שכירת לשכה פרלמנטרית, רכישת ציוד ללשכה הפרלמנטרית, ללשכה בכנסת וליועצים הפרלמנטריים. ח"כ חדש זכאי לתוספת חד פעמית של 12,008 ₪;



מימון עבור העסקת שלושה (ולעתים ארבעה) יועצים פרלמנטריים;



לימודי שפה בסכום שנתי של עד 4,851 ₪;



בדיקה רפואית פעם בשנה עד 1,843 ₪;



נסיעה חינם בתחבורה ציבורית.



ליושב ראש הכנסת:

 דירת שרד בירושלים (בפועל אין דירה וניתנים תשלומים מוגבלים לדירת המגורים בקשר לתפקיד);

4

 אם נסע לחו"ל בתנאים המפורטים בהחלטה - הוצאות נסיעה גם עבור בן זוג המצטרף אליו;

 הוצאות כלכלה בסכום חודשי של 3,200 ₪;

 הוצאות אירוח מחוץ לכנסת במסגרת מילוי תפקידו ועד עשרה אורחים בכל פעם;

 26 ימי חופשה בשנה, צבירה מוגבלת, ניתנים לפדיון.



לראש האופוזיציה:

 מימון עבור 10 ימים בחו"ל לצורך מילוי תפקידו כולל עוזר אחד;

 תקציב שנתי גבוה ב-%15;

 הוצאות אירוח בסכום שנתי של עד 32,560 ₪ במסגרת מילוי תפקידו;

 העסקת עוזר בכיר.

ד. נושאי משרה שיפוטית - שופטים, דיינים, קאדים, קאדים מד'הב

(1) המקור הנורמטיבי

סעיף 10 לחוק-יסוד: השפיטה קובע כך:

"(א) משכורותיהם של שופטים ותשלומים אחרים שישולמו להם, בתקופת כהונתם או לאחריה, או לשאיריהם לאחר מותם, ייקבעו בחוק או בהחלטה של הכנסת או של ועדה מוועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך.

(ב) לא תתקבל החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד."

הוראות נוספות נקבעו בחוקים רגילים:



סעיף 17 לחוק הדיינים, התשט"ו-,1955 קובע כי "משכורתו של דיין והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו ייקבעו על ידי החלטת הכנסת והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים".



סעיף 14 לחוק הקאדים, התשכ"א-,1961 קובע כי "משכורתו של קאדי והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים".



סעיף 20 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-,1962 קובע כי "משכורתו של קאדי-מד'הב והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים."



סעיף 8 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-,1969 מחיל את סעיף 10 לחוק היסוד על שופט בבית דין לעבודה.



סעיף 26(ד) לפקודת התעבורה קובע כי "יחולו על מינוי שופט תעבורה ועל מינוי של סגן נשיא בית משפט שלום לעניני תעבורה, ועל כהונתם, הוראות חוק בתי המשפט החלות על מינויו ועל כהונתו של שופט בית משפט שלום או של סגן נשיא בית משפט שלום, לפי הענין."

הכנסת הסמיכה את ועדת הכספים לקבוע את שכרם של נושאי המשרה השיפוטית, ובהתאם קבעה הוועדה את "החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ"א-1981".

5

(2) שכר היסוד

המשרה השיפוטית

משכורת יסוד

א. שופטים

המשרה השיפוטית

משכורת יסוד

ג. שופטי תעבורה

נשיא בית המשפט העליון

58,641 ₪

56,966 ₪

שופט תעבורה

34,082 ₪

משנה לנשיא בית המשפט

העליון

שופט בית המשפט העליון

53,041 ₪

ד. דיינים

נשיא בית משפט מחוזי

43,537 ₪

רב ראשי לישראל

53,041 ₪

סגן נשיא בית משפט מחוזי

42,481 ₪

חבר בית הדין הרבני הגדול

47,516 ₪

שופט בכיר בבית משפט מחוזי

42,481 ₪

שופט בית משפט מחוזי

40,013 ₪

נשיא בית משפט שלום

39,061 ₪

ראש אבות בתי דין שאינו

מכהן כרב של עיר

ראש אבות בתי דין המכהן

כרב של עיר

אב בית דין אזורי

43,537 ₪

39,061 ₪

סגן נשיא בית משפט שלום

37,566 ₪

דיין בכיר

37,566 ₪

שופט בכיר בבית משפט שלום

37,566 ₪

חבר בית דין אזורי

34,082 ₪

שופט בית משפט שלום

34,082 ₪

40,013 ₪

ה. קאדים

ראש בית הדין לערעורים

53,041 ₪

ב. שופטי ביה"ד לעבודה

נשיא בית הדין הארצי

52,151 ₪

חבר בית הדין לערעורים

47,516 ₪

סגן נשיא בית הדין הארצי

49,234 ₪

קאדי

34,082 ₪

שופט בכיר בבית הדין הארצי

49,234 ₪

שופט בית הדין הארצי

42,732 ₪

ו. קאדים מד'הב

נשיא בית דין אזורי

39,061 ₪

ראש בית הדין לערעורים

53,041 ₪

סגן נשיא בית דין אזורי

37,566 ₪

חבר בית הדין לערעורים

47,516 ₪

שופט בכיר בבית דין אזורי

37,566 ₪

חבר בית הדין

34,082 ₪

שופט בית דין אזורי

34,082 ₪

(3) אופן עדכון שכר היסוד: הצמדה לשכר הממוצע במשק.

(4) תשלומים נלווים לשכר



תוספת יוקר;



תוספת ותק שיפוטי - "בשיעור של %4 משכרו המשולב בעד כל שנת כהונה מחמש השנים הראשונות של כהונתו בתפקיד שיפוטי, ותוספת חדשית בשיעור של %1 משכרו המשולב בעד כל שנת כהונה החל בשנה השישית ועד לשנת הכהונה השלושים וחמש";



תוספת שהיה במשרה שיפוטית - "לנושא משרה שיפוטית המפורט בטור א' לתוספת השניה, שכיהן שבע שנים, תשולם החל בשנה השמינית ואילך וכל עוד הוא מכהן באותה ערכאה, תוספת חדשית של מחצית מההפרש שבין שכרו המשולב לבין השכר המשולב של נושא משרה שיפוטית המפורט בשורה המקבילה בטור ב' לתוספת השניה";

6



תוספת ייחודית לעיסוק בשפיטה - תוספת חודשית של %15 מהשכר;



גמול ניהול - בשיעור של %5 מהשכר לאלה: נשיא בית משפט מחוזי, נשיא בית משפט שלום, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, נשיא בית דין אזורי לעבודה וכן ראשי אבות בתי דין ואב בית דין אזורי המכהנים במינוי של קבע; ולסגן הנ"ל למעט שופט בכיר - %.3

(5) הטבות נוספות



פיצוי בעת הפרישה עבור ימי מחלה שלא נוצלו בהתאם למידת הניצול;



לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שמונה לפני 30.6.2020 - מענק חד פעמי ומענק סיום כהונה.



קרן השתלמות;



החזר תשלום עבור טלפון בבית כנגד קבלות;



חופשה בשכר לצורך השתלמות - 30 או 27 ימים בשנה, לא ניתנת לפדיון;



ימי מנוחה שנתית וימי חופשה ארעית;



החזר תשלום עבור בדיקה רפואית פעם בשנה;



החזר הוצאות רכב;



לרב הראשי לישראל - החזר הוצאות לשכירת דירה בירושלים כולל ריהוט.

פירוט נוסף בעניין כל התשלומים לנושאי המשרה מופיע כאמור בהחלטות השכר השונות שקבעו ועדת הכספים וועדת הכנסת.

בברכה,

ארבל אסטרחן

היועצת המשפטית לוועדת הכנסת

25 January 2026

To

The Speaker of the Knesset, MK Amir Ohana

The Chair of the Knesset Committee, MK Ofir Katz

MK Avihai Boaron

Excellencies,

As President of the International Association of Judges (IAJ) I hereby address you on behalf of

the entire Presidency Committee to express our profound concerns about the independence of the

judiciary of Israel.

I.

The IAJ was founded in Salzburg (Austria) in 1953. It is a professional, non-political, international

organisation, bringing together national associations of judges approved as members by the Central

Council. The main aim of the IAJ is to safeguard the independence of the judiciary, which is an

essential requirement of the judicial function, guaranteeing human rights and freedom. The IAJ

currently encompasses 93 such national associations or representative groups from five continents.

The Israeli Association of Judges (ILAJ), founded in the late 1970s, represents all judges of

Israel and is a valued member of the IAJ.

II.

The Presidency Committee of the IAJ was informed by its Israeli member association ILAJ

about the bill called “Basic Law: Remuneration of Office Holders in the Branches of Government

(Legislative Amendments)” – hereinafter: “the Bill” – which intends to align salaries of judges with

those of elected officials of the state of Israel.

Until now, judicial remuneration in Israel has been determined through a separate statutory

framework, not by reference to elected officials. Judges’ salaries are anchored in legislation, and updates

Palazzo di Giustizia, Piazza Cavour, 00193 Roma, Italy

Tel.: +39 06 6883 2213

fax: +39 06 6871195

e-mail: secretariat@iaj-uim.org web: https://www.iaj-uim.org

to judicial remuneration have so far been decided by the Finance Committee of the Knesset in

accordance with section 10 (b) of the Israeli Basic Law on the Judiciary (1984) which reads, according

to the translation provided by the Knesset: “No decision shall be taken designed to reduce the salaries

of judges only”.

In contrast to that, the Bill is aimed at repealing the existing constitutional safeguard in section

10 (b) of the Israeli Basic Law on the Judiciary (1984).

III.

The Presidency Committee of the IAJ wishes to express its deep concerns over the implications

of this Bill on the independence of the Israeli judiciary.

It is well-established by international law and legal principles that

The independence of the judiciary shall be guaranteed by the State and enshrined in the

Constitution or the law of the country. It is the duty of all governmental and other institutions

to respect and observe the independence of the judiciary (UN Basic Principles on the

Independence of the Judiciary 1985, Principle 1).

Judicial independence shall be statutory, functional and financial. It shall be guaranteed

with regard to the other powers of the State, to those seeking justice, other judges and society in

general, by means of national rules at the highest level. The State and each judge are responsible

for promoting and protecting judicial independence (CCJE, Magna Carta of Judges

(Fundamental Principles), 2010, principle 3).

Judges exercising judicial functions in a professional capacity are entitled to

remuneration, the level of which is fixed so as to shield them from pressures aimed at

influencing their decisions and more generally their behaviour within their jurisdiction, thereby

impairing their independence and impartiality (Council of Europe, European Charter on the

Statute for Judges, 1998, principle 6.1).

Judges must receive sufficient remuneration to secure true economic independence and,

through this, their dignity, impartiality and independence (IAJ, Universal Charta of the Judge,

1999/2017).

Beyond that, as the Council of Europe stressed in the European Charter on the Statute for

Judges, none of such provisions can justify modifications in national statutes tending to decrease the

level of guarantees already achieved.

2

Financial security is an indispensable component of judicial independence. The other branches

of government, the other powers of the state, must respect and protect that. The proposed Bill fails in

that regard.

While the remuneration of judges has so far been set independently from the remuneration of

other state officials in order to guarantee and preserve the independence of the Israeli judiciary, the Bill

sets aside these established safeguards.

Most concerning is that the Bill is aimed at repealing the existing constitutional safeguard in

section 10 (b) of the Israeli Basic Law on the Judiciary (1984) which is supposed to guarantee the

economic independence of judges on a constitutional level. This repeal is not a necessary consequence

of changing a remuneration mechanism and gives rise to a genuine concern that the arrangement

reflects an improper underlying purpose: weakening the judiciary as an institution.

Moreover, the Bill is part of a broader pattern of measures affecting the justice system of Israel,

including legislation that has already transferred substantial powers over judicial appointments into

political hands.

IV.

The Presidency Committee of the IAJ therefore calls upon the Knesset and the Government of

the State of Israel

to refrain from proceeding with the Bill “Basic Law: Remuneration of Office Holders in

the Branches of Government (Legislative Amendments)” and

to maintain the existing system to determine judicial remuneration as it is best designed

to respect and safeguard the independence of the Israeli judiciary.

3

29 ינואר 2026

לכבוד

חבר הכנסת אופיר כ"ץ

יו"ר ועדת הכנסת

כנסת ישראל

שלום רב,

הנדון: נייר עמדה של נציגות שופטי ישראל בעניין הצעת חוק יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה) .1 נציגות השופטים, המשמשת כפה לכלל השופטים המכהנים בכלל הערכאות, לרבות אלו העתידיים לכהן, שבצוותא חדא יעצבו את דמותה של המערכת השיפוטית לדורותיה, מתכבדת להגיש בכתב את עיקרי עמדתה בנוגע להצעת החוק. זאת, בהמשך לדברים שנאמרו על ידי נציגיה במהלך דיוני ועדת הכנסת (להלן- הוועדה).

הנציגות סבורה כי הצעת החוק במתכונתה הנוכחית מבקשת לברוא 'עולם חדש' שבמסגרתו יערכו שינויים מרחיקי לכת בדרך קביעת שכר השופטים ומבנהו. ההצעה טומנת בחובה פגיעה קשה במעמדם ובתנאי שכרם של השופטים, והיא מעוררת קשיים מהותיים. לפיכך, נציגות השופטים מתנגדת להצעה והיא סבורה כי אין מקום לקדמה.

על מנת להבהיר את הקשיים נעמוד תחילה על מאפייניו הייחודיים של העיסוק בשפיטה.

ייחודיות המשרה השיפוטית

.2 תפקיד השיפוט הוא תפקיד מורכב ומיוחד במינו, המחייב עמידה בסטנדרטים גבוהים ביותר של מקצועיות, כשירות, אחריות עצומה, עצמאות והכרעה בגורלות של אנשים. לתפקיד השיפוטי מאפיינים ייחודיים:

א. ראשית, לרשות השופטת ולחבריה השופטים- מעמד מיוחד של עצמאות, של אי תלות ושל מי שנהנים מאמון הקהילה. מעמד זה מטיל על השופטים נורמות התנהגות ייחודיות, כמו גם חובות ונטלים ייחודיים שנועדו לשמר את מעמדו הייחודי של השופט בקהילה.

ב. שנית, בעת המינוי לשפיטה נבחנת המצוינות המקצועית של המועמד והאם הוא ניחן במזג שיפוטי. בשל סינון קפדני זה רבים מהמתמנים היו חוד החנית של העשייה המשפטית במסגרת משרדים משגשגים, בתפקידים בכירים בשירות הציבורי

1

ובאקדמיה. עם מינויו נדרש השופט לנתק את זיקותיו לקריירה הקודמת, וככל שהיה בידיו משרד להעבירו לאחר.

ג. שלישית, השופטים מתמנים לרוב בין גיל 40 לגיל 50 ומשמשים בתפקידם בין 20 שנים לבין 30 שנים, היינו מדובר במשך כהונה של עשרות שנים, כשבסיומם יוצא השופט לגמלאות. המדובר במסלול קריירה ארוך טווח, ולא תפקיד זמני, המכוון לפרישה לגמלאות.

ד. רביעית , במהלך הכהונה מקדיש השופט את כל כולו לעשייה השיפוטית, לילות כימים, תוך שהוא מוגבל ביכולת לעסוק בעיסוקים נוספים.

נוכח המאפיינים הייחודיים של התפקיד שפורטו לעיל, עוגנו במסגרת חוק יסוד: השפיטה - כמו גם בהחלטת נושאי משרה שיפוטית, התשמ"א -1981 (להלן- החלטת נושאי משרה) - הסדרים ייחודיים לנושאי המשרה השיפוטית. נעמוד תחילה על עקרון היסוד הגלום בסעיף 10(ב) לחוק היסוד.

השלכות ביטול סעיף 10 (ב) לחוק היסוד

.3 סעיף 10 (ב) לחוק יסוד: השפיטה קובע כי "לא תתקבל החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד".

העקרון החוקתי בדבר העצמאות השיפוטית ואי התלות מגולם בחוק יסוד: השפיטה. הגנה על שכר השופטים מפני פגיעה ממוקדת בהם באופן סלקטיבי, הקבועה בסעיף 10 (ב) לחוק היסוד, היא אחד האמצעים הבולטים בהגנה על עקרון אי התלות.

עקרון חוקתי זה מעניק הגנות מוסדיות, על מנת להבטיח אי תלות של שופטים, שכן נאסרת פגיעה בהם מעצם עיסוקם בשפיטה. חשיפת השופטים לפגיעה ממוקדת בהם פוגעת בהכרח במעמדם וב עצמאותם. בנוסף, האיסור על פגיעה מכוונת בשופטים משמעותו כי פגיעה בהם יכולה להתבצע אך כחלק ממהלך רחב יותר של פגיעה בכלל רשויות השלטון.

ביטול סעיף 10(ב) לחוק היסוד - שאינו נחוץ לטובת קידום תכלית ההצעה - משמעותו פגיעה קשה בעיקרון העצמאות השיפוטית. ביטול הוראה זו עלול להכשיר פגיעה ממשית וקשה בשכרם של השופטים המכהנים והעתידיים. פגיעה כזו עלולה להיגרם בעתיד במסגרת חוקים 'רגילים', שכן סעיף 10(ב) מבטיח כיום כי הפחתת השכר תהא כללית, ולא של נושאי המשרה השיפוטית בלבד, ובכך נשמרת עצמאותם של השופטים.

מנגנון קביעת השכר, מבנה השכר ועדכונו מעוצבים כיום לאור המאפיינים היחודיים של נושאי המשרה השיפוטית ונועדו להבטיח את מעמדם ואת עצמאותם השיפוטית. שינוי המנגנון המוצע טומן בחובו סיכון לפגיעה ממשית במעמד השופטים, אי תלותם ועצמאותם, כפי שיפורט להלן. נפנה אפוא לבחון את עיקרי ההצעה.

2

הפגיעות במנגנון השכר המוצע

.4 במתכונתה הנוכחית מגלמת הצעת החוק פגיעות רבות במעמד השופטים ובשכרם. פגיעות אלה יחולו על כלל השופטים העתידיים כפי שיפורט להלן. בהמשך נתייחס לתחולת פגיעות אלה על שופטים מכהנים.

ביחס לשופטים עתידיים:

א. ראשית, נכון להיום, קביעה, קידום והתפתחות בשכר השופטים נעשים באמצעות מנגנון של 'טייס אוטומטי' ולא באמצעות ניהול משא ומתן, כפי שמתנהל בין עובד לבין מעסיק למתן תוספת שכר. בניגוד למגזרים אחרים במשק, לשופטים אין וועד עובדים ולא חלים עליהם הסכמים קיבוציים. כיום תנאי השופטים מוסדרים בהחלטת הכנסת, ועדכונם אינו מצריך הפעלת שיקול דעת שלטוני. בהקשר זה כבר נאמר כי "שכר השופטים איננו חלק ממדיניות שכר כוללת".1 שינוי מנגנון 'הטייס האוטומטי' תוך הפקדת קביעת השכר בידי ועדה פוגע מניה וביה במעמדה של הרשות השופטת ועצמאותה. ויודגש, פגיעה כזו קיימת אף אם הועדה הציבורית תחליט על עליית שכר, שכן המיקוד בהיבט זה הוא בדרך קביעתו ולא בגובהו. עצם אי הוודאות הנוצרת מכוחו של המודל המוצע פוגע בעקרון אי התלות ומהווה פגיעה.

ב. שנית , שכר ראוי לשופטים הוא ערובה חשובה לעצמאות השיפוטית ולכך שמועמדים ראויים יעמידו עצמם לכהונה. במתכונתה הנוכחית יש בהצעה כדי לפגוע בשכר השופטים. שכן הוועדה הציבורית אמורה לקבוע תנאי שכר אחידים לכלל נושאי המשרה, בהתאם לטבלת מדרג שכר חדשה (בעלת 7 רמות שכר יסוד שונות בעוד שכיום קיימות 12 רמות). ביטולן של 5 רמות שכר פוגעת בשכרם של אותם שופטים שהרמה בה היו אינה קיימת עוד. כמו כן, לא ברור מהו שכר נשיא המדינה שייקבע על ידי הוועדה הציבורית.

בנוסף, הוועדה הציבורית רשאית לקבוע כי לנושאי משרה ישולמו תשלומים המפורטים ברשימה סגורה, ואולם אין וודאות בעצם תשלומם2 וממילא נפקד מקומם של חלק מהרכיבים להם זכאים נושאי משרה כיום.

ג. שלישית , פגיעה קשה נוספת בתנאי שכרם של השופטים נעוצה בעובדה כי תוספות השכר, אם בכלל תינתנה, הן מוגבלות. להלן, ובשל סד הזמנים הקצר, יפורטו מספר דוגמאות שאינן ממצות את הזכויות המעוגנות, בין היתר, בהחלטת נושאי משרה:

(1) תוספת ייחודית – תוספת בשיעור של %15 ניתנת לשופטים בשל המאפיינים הייחודיים של העיסוק בשפיטה, כפי שפורט לעיל, ומגלמת אף תוספות הניתנות למגזרים אחרים ואינן ניתנות לשופטים (שעות נוספות, כוננות, ביגוד, ועוד). תוספת

1 דבריו של שר המשפטים ניסים בשנת 1983 בדיון בוועדת הכספים על הפחתת %10 משכר כלל נושאי המשרה; עוד לעניין זה ראו דיון בועדת הכספים בכנסת מיום 13.3.1995 במסגרתה נדונה התוספת הייחודית לשופטים, כמו גם התוספת על אי קידום בדרגה;

וכן דיון בועדת המשנה בכנסת לעניין שכר השופטים מיום 13.11.1997 במסגרתה נדונה תוספת וותק.

2 נציין כי החלטת ועדת שרים לענייני חקיקה מיום 4.5.2025 מתנה את תמיכת הממשלה בהצעה בכך שהיא לא תביא להעלאת שכר "אלא ייעשה איזון בדרך של הפחתת שכר ושוויון בשכר של נושאי משרה בשלוש הרשויות". אמנם לא ברור אם ההחלטה כאמור תעוגן בחוק, אך בהסתברות קרובה, השוואת השכר תביא להפחתה בשכר השופטים.

3

זו אינה מופיעה ברשימה בסעיף 2(ב) להצעה ואי תשלומה לשופטים העתידיים מהווה פגיעה קשה בהם.

(2) תוספת ותק שיפוטי - הצעת החוק מגבילה את זכאותם של שופטים חדשים לתוספת ותק שיפוטי, שלא תעלה על %15 מהשכר, למרות תקרת ותק שיפוטי של 35 שנים, הקיימת כיום. תוספת זו נועדה ליתן ביטוי למאפיין הייחודי של הכהונה השיפוטית, שהיא קריירה ארוכת טווח.

(3) תוספת שהייה – שופט המכהן מעל שבע שנים באותה ערכאה, זכאי לתוספת זו החל מהשנה השמינית ואילך, וכל עוד הוא מכהן באותה ערכאה. מדובר בתוספת חודשית של מחצית ההפרש שבין שכרו המשולב לבין השכר של נושא משרה שיפוטית ברמת ערכאה אחת גבוהה יותר. תוספת זו נתנה על רקע אפשרויות הקידום המועטות בתוך המערכת. תוספת זו אינה מופיעה ברשימה בסעיף 2(ב) להצעה.

(4) גמול ניהול – תוספת בשיעור של %3 -%5 הניתנת לקבוצה מצומצמת של שופטים, כדוגמת נשיאים וסגני נשיאים, אשר ממלאים תפקיד ניהולי לצד תפקידם השיפוטי.

תוספת זו אינה מופיעה ברשימה בסעיף 2 (ב) להצעה.

(5) הצמדה לשכר הממוצע במשק – כיום שכרם של השופטים מוצמד לשכר הממוצע במשק; הצעת החוק מבקשת לקבוע מנגנון אחר של הצמדה- בין מדד המחירים לצרכן לבין השכר הממוצע במשק. מדובר בקריירה ארוכת טווח והפער בין השיטות כאמור מהווה פגיעה משמעותית בשכר. שכן, בראיה ארוכת טווח היא תיצור שחיקה יחסית של שכר השופטים ביחס לקידום השכר הממוצע במשק (ששיעורו, בה סתכלות ארוכת טווח, עולה על שיעור המדד), מה שיחייב בעתיד, מעת לעת, דיון על שכר השופטים.

(6) הפקדות לקופת גמל לקצבה ולקרן השתלמות; תשלומים בקשר לימי מחלה וימי חופשה; תוספת יוקר ותשלומים בשל סיום כהונה לרבות פיצוי בשל ימי מחלה שלא נוצלו – ההסדרים החלים כיום על שופטים בעניינים אלה תואמים את ההסדרים הנוהגים במגזר הציבורי בכללותו. על פי הצעת החוק תשלומים אלה נתונים לשיקול דעתה של הוועדה הציבורית. בכך טמון סיכון לפגיעה בשופטים החדשים הן בשכרם והן במעמדם ביחס לכלל המועסקים בשירות הציבורי. נציין כי בין עוצמת הפגיעה עקב שינוי ההסדרים הקיימים לבין עומק הפגיעה, קיימת זיקת גומלין. מאחר שהעיסוק בשפיטה הוא מסלול קריירה המכוון לכהונה ארוכת טווח, הרי שאם יחול שינוי באלה ביחס לנהוג כיום, הרי הפגיעה הצפויה בשופטים תהא עמוקה.

בהתייחס לשופטים מכהנים:

.5 בישיבות הועדה מיום 31.12.2025 ומיום 20.1.2026 הבהירו יוזם הצעת החוק ויו"ר הוועדה, כי דרך קביעת השכר, כמו גם תוספות שכר שניתנו לשופטים מכהנים או שנצברו לטובתם, לא ייפגעו. הבהרות אלו באו על רקע ההבנה, כי החלת החוק על שופטים מכהנים תפגע פגיעה קשה בעיקרון ההסתמכות של השופטים המכהנים.

4

.6 אמנם ההבהרות ביקשו לתת מענה לטענות כבדות המשקל בדבר פגיעה בעקרון ההסתמכות, אך אנו סבורים כי נדרש נוסח ברור. כך, למשל, יש להבהיר אם על קידומו של שופט יחול הנוסח המקורי. אם יחול הנוסח המקורי על השופטים המכהנים, הרי שיהא בכך כדי לגדוע באבחה אחת את רצונם של השופטים להתקדם במערכת, במסגרת אפשרויות הקידום המצומצמות ממילא, תוך רתיעה מליטול על עצמם תפקידי ניהול, הכרוכים באחריות משמעותית, שלא יקנו להם תגמול. התוצאה היא שההצעה יוצרת תמריץ שלילי להתקדם במערכת, שכן מדובר ב'שטר ושובר בצדו'. אינטרס ההסתמכות ראוי להגנה מיוחדת, כך שהמצג שעל יסודו כלכלו השופטים צעדיהם, יישמר ולא ישונה לרעה.

.7 כמו כן, יש להבהיר בצורה מספקת כי גם זכויות שמימושן עתידי (כגון, ובלי למצות, זכויות פנסיה ופדיון ימי מחלה) מוגנות. לפיכך מוצע להבהיר כי "שכרו של שופט או כל תשלום נלווה לשכר או ששולם בקשר אליו או כל זכות שנתגבשה, רכש או צבר גם אם מימושה עתידי, לרבות לעניין זכויות הנובעות מקידום, לא יפגעו".

.8 עוד נבקש לציין כי גם אם יאומץ נוסח חלופי, אזי תוותר פגיעה בכל הנוגע לכך ששכרם של השופטים המכהנים יהא בהתאם למנגנון ההצמדה החדש – בין מדד המחירים לצרכן לבין השכר הממוצע במשק, כפי שצוין לעיל. למותר לציין, כי ככל שיאומץ נוסח שונה מהנוסח החלופי, הנציגות תתייחס לכך בהתאם.

סוף דבר

.9 הנציגות, בהיותה פה לשופטים מכהנים ועתידיים כאחד, סבורה שאין מקום לקדם את הצעת החוק. הצעת החוק, אם תתקבל, תפגע אנושות במעמדם ובעצמאותם של השופטים, מעצם ביטולו של סעיף 10(ב) לחוק יסוד: השפיטה וביטול מנגנון עדכון השכר הנוהג כיום, בדמות 'טייס אוטומטי'.

.10 בנוסף, ההצעה עתידה לפגוע משמעותית בתנאי השכר הקיימים כיום שעוצבו, משך עשרות שנים, לאור מאפייניה הייחודיים של המשרה השיפוטית.

.11 ההצעה מהווה פגיעה משמעותית הן ביחס לרשמים שהם בשר מבשרה של המערכת השיפוטית, והן בכל הנוגע לרצון של משפטנים ועורכי דין מהמגזר הפרטי והציבורי כאחד, המעוניינים להיקלט במערכת בעתיד. שכן, מנגנון השכר החדש עלול להוות 'אפקט מצנן' בשל תנאי כהונה, שאינם וודאיים ומאחר שהסדרים ייחודיים, הנובעים מאופייה הממושך והייחודי של הכהונה השיפוטית, בוטלו או נשחקו. ברור כי אטרקטיביות המשרה עקב הפגיעה הכלכלית והמעמדית, מחד גיסא, ויכולתה של הרשות השופטת לקלוט שופטים מקצועיים ואיכותיים, מאידך גיסא, עתידים להיפגע. תוצאה קשה נוספת של החוק היא פגיעה קשה בשופטים עתידיים, שכן היא תיצור בהכרח שני מעמדות שכר באותה מערכת, בדמות דור א' ודור ב', ללא כל הצדקה לכך. זאת, בפרט שעה שההסדרים החדשים אינם נותנים ביטוי למעמדם הייחודי של השופטים ולאופי עיסוקם.

5

אמנם ביחס לשופטים מכהנים פגיעה זו צומצמה אך לא בוטלה, ועל פי ההצעה, עתיד להיות לה ביטוי בהקשר של קידום ומענק בסיום כהונה. נציגות השופטים סבורה כי יש לבטל גם פגיעות אלה.

ירון לוי, שופט בכיר

יו"ר נציגות שופטי ישראל

6

חו"ד על הצעת חוק-יסוד שכר נושאי משרה ברשויות השלטון

של חה"כ אביחי אברהם בוארון

חו"ד על הצעת חוק-יסוד שכר

נושאי משרה ברשויות השלטון

של חה"כ אביחי אברהם בוארון

ינואר, 2026

1

תקציר דברים

.1 בהמשך לבקשת נציגות השופטים, נתבקשתי לחוות דעתי על ההשלכות הכספיות של הצעת חוק שכר נושאי משרה של ח"כ אביחי אברהם בוארון על שכר השופטים.

.2 מנקודת מבטה של נציגות השופטים הצעת החוק של חה"כ בוארון, בטעות יסודה ולא קיים בסיס ולא קיימת הצדקה להשוואת שכר השופטים לשכר נושאי משרה אחרים.

.3 כעולה מחו"ד, בהינתן שרמת שכר נשיא המדינה תישאר ברמה הקיימת, שכר השופטים ירד בכ- %.18 המדובר על כ- 11,000 ₪ הפחתה בממוצע לחודש.

.4 ההפחתה הצפויה לשופטים בבית משפט שלום נעה בשיעורים של %13-22 בממוצע ובהיקף חודשי של כ- 7500-14,000 ₪.

.5 ההפחתה הצפויה לשופטים בערכאות מחוזי ועליון משמעויות יותר ומגיעים לסכומים של – -31,000 23,000 ₪ לחודש ולשיעורים של עד %39 בשכר.

.6 בהצעת החוק שכר ובטיוטת נוסח לדיון שהועברה על ידי היוצת המשפטית של הועדה מיום 28/1 קיימת חלוקה ל- 7 קטגוריות זאת כאשר במצב הקיים קיימת חלוקה ל- 12 קטגוריות שונות (וביחד עם הדיינים 13 קטגוריות שונות). הצעת החוק מבטלת הבדלים בין התפקידים של נושאי משרה שיפוטית ותעורר חוסר מוטיבציה להתקדם בתפקידים השונים.

.7 הצעת החוק מבטלת התמריץ לתפקידי ניהול הקיים בשכר השופטים כיום בתפקידי סגן נשיא (%3) ונשיא (%5), דבר המקובל בעיסוקים רבים בתפקידי ניהול.

.8 הצעת החוק מבטלת מנגנון הוותק המהווה גורם מוטיבציוני וביטוי לניסיון התעסקותי בקריירה ארוכת שנים בכלל ולשופטים בפרט.

.9 הצעת החוק פוגעת במנגנון עדכון השכר – כיום ההצמדה היא לשינויים בשכר הממוצע במשק כאשר הצעת החוק משנה לעדכונים של מחצית השכר הממוצע במשק ומחצית מדד המחירים לצרכן. מדובר על פגיעה של כ- %1 מדי שנה.

.10 קיים חשש שפגיעה משמעותית בשכר תרחיק מועמדים איכותיים לשפיטה אשר יעדיפו חלופות השתכרות אחרות.

.11 קיימות תמורות כלכליות אשר השופטים מקבלים כיום ובסכומים משמעותיים שלא ברור מה יהיה מצבם לאחר כניסת החוק לתוקף כגון: פדיון ימי מחלה, מענקים לשופטים בפנסיה צוברת, אחזקת רכב ועוד. מדובר על היקפים של עשרות אלפי ₪ כמפורט בחו"ד.

.12 בהתייחס לשופטים מכהנים שינוי כללי התגמול תהווה פגיעה בהסתמכות השופט על תנאי העסקתו הצפויים כאשר נכנס לכס השפיטה.

תוכן עניינים

עמוד

מטרת חו"ד 3

רקע 3

תהליך אישור הצעת החוק 3

עיקרי הצעת החוק 4

קביעת שכר שופטים ומנגנון עדכון שכר במצב הקיים 7

משמעויות והשלכות הצעת החוק 9

סיכום 22

נספחים 23

2

28 בינואר, 2026

חו"ד על הצעת חוק-יסוד שכר נושאי משרה ברשויות השלטון

של חה"כ אביחי אברהם בוארון

מטרת חו"ד

.1 מנקודת מבטה של נציגות השופטים הצעת החוק של חה"כ בוארון, בטעות יסודה ונוכח מאפייני התפקיד השונים, כפי שיתואר להלן, לא קיים בסיס ולא קיימת הצדקה להשוואת שכר השופטים לשכר נושאי משרה אחרים.

.2 מטרת המסמך להמחיש במספרים את עוצמת הפגיעה בנושאי המשרה השיפוטית אם תתקבל הצעת החוק, האמורה.

רקע

הצעת החוק של ח"כ בוארון מתייחסת לקביעת שכר של נשיא המדינה, השרים, חברי הכנסת, והשופטים וכן נושאי משרה כרבנים ראשיים, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, דיינים, דיינים בכירים וראשי אבות בתי דין, קאדי, קאדי חבר בית הדין לערעורים, קאדי מד'הב וקאדי מד'הב חבר בית הדין לערעורים.

בדברי ההסבר של הצעת החוק נאמר כי להצעת החוק שתי מטרות עיקריות:

.3 לקבוע כי שכרם של נושאי המשרה ברשות המבצעת, ברשות המחוקקת וברשות השופטת, יהיה שווה, בהתאם לדרגתם ומעמדם באותה רשות, וייקבע על ידי גורם אחד ותוך ראיה כוללת.

.4 למנוע ממקבלי השכר, לקבוע את גובהו ואופן עדכונו כאשר צוין כי כיום השכר של נושאי המשרה נקבע בוועדות הכנסת השונות.

תהליך אישור הצעת החוק

.5 ועדת השרים לחקיקה אישרה ביום 4/5/2025 את הצעת החוק והתנתה את תמיכתה בהצעה באלה:

.5.1 תחילתו של החוק תהיה בכנסת ה-.26

.5.2 האיזון לא יעשה דרך העלאת שכר לנושאי המשרות אלא ייעשה איזון בדרך של הפחתת שכר ושוויון בשכר של נושאי משרות בשלוש הרשויות.

.5.3 השכר ייקבע על ידי ועדה ציבורית מחוץ לכנסת.

.6 החלטת ועדת השרים קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 13/5/2025 שמספרה 3021 (חק/1876).

.7 מליאת הכנסת אישרה ביום 10/12/2025 בקריאה טרומית את הצעת החוק. 56 חברי כנסת תמכו בהצעה אל מול 41 מתנגדים. הצעת החוק הועברה לוועדת הכנסת אשר קבעה שהיא הוועדה שבה תידון ההצעה.

3

עיקרי הצעת החוק

.8 ועדה ציבורית –

.8.1 לפי הצעת החוק, תוקם ועדה ציבורית. בוועדה הציבורית יהיו שלושה חברים שלא היו פעילים בחיים הפוליטיים בשנה שקדמה למועד מינוים, ואלה הם:

• חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה, בעל ניסיון בתחום המדיניות הציבורית, שימנה נשיא המדינה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה

• שופט לשעבר של בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי, שכיהן ביותר מערכאה שיפוטית אחת, שימנה נשיא בית המשפט העליון

• דיין לשעבר אשר כיהן ביותר מערכאה אחת של בתי הדין, שימנו הרבנים הראשיים לישראל .8.2 תקופת כהונתה של הוועדה הציבורית –

• תקופת הכהונה תהיה של חמש שנים.

• לא יאוחר מ-60 ימים לפני תום תקופת כהונתה תקבע ועדת הכנסת האם כהונת הוועדה הציבורית תסתיים במועדה, או שכהונתה תוארך לתקופת כהונה אחת נוספת .9 קביעת שכר נשיא המדינה – .9.1 הועדה הציבורית תקבע את שכרו של נשיא המדינה.

.9.2 מהשכר שייקבע לנשיא ייגזרו יתר המשכורות במדרג קבוע. בהצעת החוק חולקו נושאי המשרה כמפורט בטבלה להלן ונקבעה רמת השכר כמפורט בטבלה להלן:

תפקיד נושא המשרה

רמת השכר -

הצעת החוק

ראש הממשלה, יושב ראש הכנסת, נשיא בית המשפט

העליון;

%100

ממלא מקום ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, משנה

לנשיא בית המשפט העליון;

%94

שר, שופט בית המשפט העליון, רב ראשי לישראל, נשיא

בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי

לערעורים, נשיא בית הדין הארצי לעבודה;

%88

סגן שר, סגן ליושב ראש הכנסת, יושב ראש ועדה קבועה

של הכנסת, סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה, שופט

בכיר ושופט של בית הדין הארצי לעבודה, נשיא בית

משפט מחוזי, ראש אבות בתי דין שאינו מכהן כרב של

עיר;

%82

4

.9.3

( 1)

תפקיד נושא המשרה

רמת השכר -

הצעת החוק

חבר הכנסת, חבר בית הדין הרבני הגדול, קאדי חבר בית

הדין לערעורים, קאדי מד'הב חבר בית הדין לערעורים;

סגן נשיא, שופט בכיר ושופט בית משפט מחוזי, נשיא בית

משפט שלום, נשיא בית דין אזורי לעבודה, ראש אבות

בתי דין המכהן כרב של עיר, דיין אב בית דין אזורי;

%76

סגן נשיא בית משפט שלום, שופט בכיר בבית משפט

שלום, סגן נשיא בית דין אזורי לעבודה, שופט בכיר בבית

דין אזורי לעבודה, דיין בכיר;

%70

שופט בית משפט השלום, שופט בית דין אזורי לעבודה,

שופט תעבורה, דיין חבר בית דין רבני אזורי, קאדי, קאדי

מד'הב חבר בית דין.

%64

ביום 28/1/26 הועברה טיוטה לדיון על ידי היועצת המשפטית של הוועדה. במסגרת הטיוטה הוכנסו תיקונים לטבלה – העתק הטבלה מהטיוטה מוצג להלן:

טור א'

טור ב'

ראש הממשלה, יושב ראש הכנסת, נשיא בית המשפט העליון;

%95

(2) ממלא מקום ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, משנה לנשיא בית %90

המשפט העליון;

(3) שר, שופט בית המשפט העליון, רב ראשי לישראל, נשיא בית הדין %85 השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, נשיא בית הדין הארצי לעבודה;

(4) סגן שר, סגן ליושב ראש הכנסת, יושב ראש ועדה קבועה של %80

הכנסת, יושב ראש ועדת האתיקה, יושב ראש הקואליציה ומרכז סיעות

האופוזיציה; סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה, שופט בכיר של בית הדין הארצי לעבודה נשיא בית משפט מחוזי, דיין בבית הדין הרבני הגדול, ראש אבות בית דין רבני אזורי שאינו מכהן כרב של עיר; קאדי של בית הדין השרעי לערעורים, קאדי-מד'הב של בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;

נשיא בית משפט מחוזי, ראש אבות בית דין רבני אזורי שאינו מכהן כרב של עיר;

5

(5) חבר הכנסת, סגן נשיא בית המשפט המחוזי, שופט בכיר בבית %75

משפט מחוזי, שופט בבית משפט מחוזי, שופט של בית הדין הארצי

לעבודה; נשיא בית משפט שלום, נשיא בית דין אזורי לעבודה, ראש אבות בית דין רבני אזורי המכהן כרב של עיר, אב בית דין רבני אזורי, דיין בכיר;

(6) סגן נשיא בית משפט השלום, שופט בכיר בבית משפט השלום, סגן %70 נשיא בית דין אזורי לעבודה, שופט בכיר בבית דין אזורי לעבודה, דיין חבר בית דין רבני אזורי, קאדי של בית דין שרעי, קאדי-מד'הב של בית דין דתי דרוזי;

(7) שופט בית משפט השלום, שופט בית דין אזורי לעבודה, שופט %65

תעבורה.

.9.4

יצוין כי קיימת בעייתיות בחלוקה שבוצעה בהצעת החוק כאמור המשטיחה את ההבדלים בין התפקידים של נושאי משרה שיפוטית ומתעלמת משופטים הממלאים תפקידים ניהוליים. בהנחה שתשמר החלוקה הקיימת כיום ל- 12 קטגוריות שונות, (וביחד עם הדיינים 13 קטגוריות שונות) יש מקום לייתן לה ביטוי אף במדרג הקבוע בהצעת החוק.

.10 שכרו של נושא משרה לא ייפגע בשל החלטות הוועדה הציבורית לפי החוק החדש כל עוד הוא מכהן באותו תפקיד שבו כיהן ביום תחילתו של חוק זה; עם שינוי תפקיד יהיה שכרו לפי החוק החדש.

6

קביעת שכר השופטים ומנגנון עדכון השכר במצב הקיים

.11 בהתאם לסעיף 10 לחוק יסוד השפיטה שכרם ותנאי העסקתם של השופטים נקבע על-ידי ועדת הכספים של הכנסת והוא מפורט בהחלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ"א .1981 .12 שכר היסוד של השופט נקבע בהתאם לערכאה בה הוא מכהן ולתפקיד שבו הוא נושא. כיום, כאמור, קיימות 12 רמות שכר יסוד (ועם הדיינים קיימות 13 רמות שכר יסוד) כמפורט בטבלה להלן:

רמה קיימת

1

1

1

2

2

2

2

3

3

4

5

5

6

7

8

8

9

10

11

12

תפקיד

שופט בית דין אזורי

שופט בית משפט שלום

שופטי תעבורה

סגן נשיא בית דין אזורי

סגן נשיא בית משפט שלום

שופט בכיר בבית דין אזורי

שופט בכיר בבית משפט שלום

נשיא בית דין אזורי

נשיא בית משפט שלום

שופט בית משפט מחוזי

סגן נשיא בית משפט מחוזי

שופט בכיר בבית משפט מחוזי

שופט בית הדין הארצי

נשיא בית משפט מחוזי

סגן נשיא בית הדין הארצי

שופט בכיר בבית הדין הארצי

נשיא בית הדין הארצי

שופט בית המשפט העליון

משנה לנשיא בית המשפט העליון

נשיא בית המשפט העליון

.13 שכרם של השופטים מוצמד לשכר הממוצע במשק ובפועל מתעדכן אחת לשנה במשכורת חודש ינואר. בשנים מסוימות בוצעה הקפאה בעדכון שכר נושאי משרה ובכללם השופטים.

.14 שכרם של השופטים משתנה בהתאם לוותק השיפוטי שלהם כאשר מקבלים מיד חודש ינואר עדכון לתוספת הוותק שלהם. ב- 5 השנים הראשונות לכהונתם מקבלים תוספת של %4 לכל שנת וותק ולאחר מכן תוספת של %1 לכל שנת וותק ועד תקרת וותק שיפוטי של 35 שנים.

.15 תוספת שהיה במשרה שיפוטית - לנושא משרה שיפוטית, שכיהן שבע שנים, תשולם החל בשנה השמינית ואילך וכל עוד הוא מכהן באותה ערכאה, תוספת חודשית של מחצית מההפרש שבין שכרו המשולב לבין השכר המשולב של נושא משרה שיפוטית ברמת ערכאה אחת גבוהה יותר.

7

.16 תוספת ייחודית לעיסוק בשפיטה - לנושא משרה שיפוטית, תשולם במשך תקופת כהונתו כאמור, תוספת חודשית של %15 משכרו.

.17 לשכרו של שופט שמכהן בתפקיד ניהול של נשיא או סגן נשיא, מתווסף גמול ניהול בשיעור של %5 או %3 בהתאמה.

.18 בשכרם של השופטים קיים החזר הוצאות טלפון כמפורט בהחלטת משכורת של ועדת הכספים. הונח כי מדובר על תשלום זניח שלא נכלל בעיבודים המוצגים.

8

משמעויות והשלכות הצעת החוק

.19 כללי

.19.1 שכרם של שופטי בתי המשפט הותיקים גבוה כיום משכרם של נושאי משרה אחרים.

.19.2 בהנחה ששכרם של שופטים מכהנים, לרבות תוספות השכר המגיעות להם לא יפגע, הצעת החוק קובעת ששכרם של השופטים חדשים ושופטים שישנו תפקיד יושווה לנושאי משרה אחרים.

.19.3 המשמעות הלכה למעשה של הצעת החוק הינה הפחתת שכר השופטים, כפי שמפורט לאורך חו"ד, כאשר יתר נושאי המשרה לא רק שלא יפגעו ברמת השכר אלא אף חלקם ייהנו מתוספת לעומת המצב הקיים (וזאת בהינתן שרמת שכר נשיא תשמר על רמתה הקיימת כיום).

.19.4 בשל כך שולב סעיף בהצעת החוק, כפי שיוצג להלן, המבטל את סעיף 10 (ב) לחוק יסוד השפיטה.

.19.5 בהתאם לסעיף זה "לא תתקבל החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד".

.19.6 הצעת החוק סותרת את סעיף 10 (ב) לחוק יסוד השפיטה ובכדי להתגבר עליו הצעת החוק מבטלת אותו.

.19.7 סעיף זה תכליתו הגנה על שכר השופטים מפגיעה מכוונת, דבר אשר נעשה הלכה למעשה במסגרת החוק החדש.

.20 הערכת גובה הפגיעה בשכר השופטים

.20.1 נערך עיבוד להערכת גובה הפגיעה בשכר השופטים.

.20.2 העיבוד נעשה בהתבסס על פרסום הנהלת בתי המשפט של דו"ח שכר שופטים ממוצע לשנת .2023 יוזכר כי מאז לא עודכנו טבלאות השכר של השופטים.

הה שוואה המופיע בסעיף זה מתייחס לשכר ונתוני השכר שהיו בשנת .2023 נוכח העובדה כי שכר היסוד לא עודכן מ- 1/23 ועד ל- 1/26 הנתונים משקפים בצורה דומה את המצב כפי שהוא בשנת .2025 .

.20.3 בשכר החדש הונח כי שכר הנשיא יישאר ברמתו הקיימת והשכר שיהווה הבסיס ממנו ייגזר שכר נושאי המשרה יכלול גם תשלום תוספת יוקר כך שהשכר %100 יעמוד על 67,972 ₪ המורכב משכר היסוד של הנשיא בגובה 64,564 ₪ ותוספת יוקר בגובה 3,408 ₪ (כאמור נתוני 2023).

.20.4 בוצעה השוואה בין רמות השכר החדשות לשכר הממוצע הקיים בכל רמה ורמה.

העיבוד נעשה על בסיס האחוזים משכר הנשיא כפי שמופיעים בטיוטה המעודכנת שהופצה על ידי היועצת המשפטית של הועדה מיום 28/1 – ראה סעיף 9.3 לעיל.

.20.5 כחלק מהנחות העבודה לחישוב הונח כי השופטים ימשיכו להיות זכאים לתשלומי אחזקת רכב (בסך 3,782 ₪ לחודש) כפי שקיים במצב הנוכחי וזאת מעבר לשכר הנגזר משכר הנשיא, אם כי אין הדבר מובטח מהצעת החוק. לגבי נשיא בית משפט עליון מכיוון שמקבל רכב צמוד לא נכללו תשלומי אחזקת רכב בשכרו החדש. יצוין 9

כי מרבית השופטים אינם זכאים לרכב צמוד זאת בעוד שח"כ זכאי לרכב ליסינג ו עלות רכב ליסינג לרבות הוצאות דלק עולות בצורה משמעותית על תשלומי אחזקת רכב ומוערכות בכ 5,500-6,500 ₪ לחודש.

.20.6 הפערים בין המצב הקיים למצב החדש מוצגים בטבלאות להלן:

ממוצע

מספר ממוצע

מצב חדש

פער

אחוז משכר שופטים לשופט של לשופט של

נשיא לפי אחוז מצב קיים מצב חדש פער בש"ח ממצב קיים ממצב קיים

%87

%13

7,457

47,964

55,422

410

%65

%78

14,207 %22

51,363

65,570

127

%70

%77

16,793 %23

54,761

71,554

240

%75

%71

23,184 %29

58,160

81,344

8

%80

%68

28,407 %32

61,559

89,966

16

%85

%68

31,084 %32

64,957

96,041

1

%90

%61

40,578 %39

105,152 64,574

1

%95

סה"כ/ממוצע 803

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

61,771

50,948

10,824 %18

%82

מספר

ממוצע

שופטים ממוצע

מצב חדש

פער

בקטגורי לשופט של לשופט של

מצב קיים מצב חדש פער בש"ח ממצב קיים ממצב קיים

קטגוריה ה

%87

%13

7,457

47,964

55,422

410

%78

14,207 %22

51,363

65,570

127

%82

12,303 %18

54,761

67,065

14

%83

11,163 %17

54,761

65,924

177

%67

26,952 %33

54,761

81,713

44

%77

16,716 %23

54,761

71,477

5

%72

22,582 %28

58,160

80,743

7

%70

24,387 %30

58,160

82,547

1

%61

39,072 %39

100,631 61,559

1

%73

23,074 %27

61,559

84,633

15

%68

31,084 %32

64,957

96,041

1

%61

40,578 %39

105,152 64,574

1

סה"כ /ממוצע 803

61,771

50,948

10,824 %18

%82

בנספח 1 מוצגות הטבלאות ברמת פרוט לכל תפקיד ותפקיד.

המסקנות המרכזיות שעולות מההשוואה:

.20.6.1 קיימת פגיעה ממוצעת של %18 בשכר השופטים.

.20.6.2 ככל שרמת המשרה עולה, הפער הולך וגדל. כך לדוגמה שכר נשיא בית משפט מחוזי צפוי להיפגע בכ- %,31 שכר נשיא בית הדין הארצי לעבודה צפוי להיפגע בכ- %39 ושכר נשיא בית משפט עליון צפוי להיפגע בכ- %.39 .20.6.3 גם ברמות הנמוכות ביותר (%70%/65) הפגיעה מגיעה ל- %.13-22 10

.20.6.4 ברמת ההכנסה של כלל השופטים קיימת פגיעה ממוצעת של כ- 11,100 ₪ לחודש כאשר הפגיעה קיימת גם בשכר שופטים בערכאות נמוכות (פגיעה של -7,500 14,000 ₪ בממוצע) ומגיעה להיקף של מעל 27,000 ₪ לחודש בשכר נשיא בית מחוזי, מעל 39,000 ₪ לחודש בשכר נשיא בית הדין הארצי לעבודה ומעל 40,000 ₪ לחודש בשכר נשיא בית משפט עליון.

.21 פגיעה בתמריץ לתפקידי ניהול

.21.1 ביטול גמול הניהול הקיים כיום בשכר השופטים, ייצר תמריץ שלילי לשופטים להתקדם ובפרט לתפקידי נשיאי בתי משפט וסגניהם בהם הפגיעה תהיה משמעותית.

כיום קיימת תוספת יעודית בשיעור של %3 לסגן נשיא ושל %5 לנשיא. מקובל שמנהלים הנושאים בתפקיד ניהולי מקבלים תוספת וביטוי כספי בגין הניהול, כפי שגם קיים לדוגמה בשכר יו"ר ועדה בכנסת.

.22 מבנה שכר תומך התפתחות קריירה

.22.1 בשונה מנושאי משרה האחרים, לשופטים קיים מסלול קריירה ארוך הנמשך לרוב מעל 20 שנים. אין המדובר על קדנציה מוגבלת בזמן כמו לדוגמה של נשיא המדינה, רב ראשי וכו'. גם בקרב חברי הכנסת אורך הקריירה באופן יחסי קצר משמעותית מזה של השופטים. בהתאם לנתונים שפורסמו על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודש 3/2025 עולה כי משך כהונת חברי וחברות הכנסת החציוני ממועצת המדינה הזמנית עד הכנסת ה- 25 עומד על 4 שנים בלבד לחברות כנסת ו – 6 שנים בלבד לחברי כנסת. אין ספק כי קיים שוני מהותי במאפייני העסקה של נושאי המשרה השונים ובפרט של שופטים הנבדלים מכל יתר נושאי המשרה.

.22.2 לעובדים במסלולי קריירה ממושכים מקובל וקיימת חשיבות רבה לעדכוני שכר במהלך תקופת הקריירה כגורם מוטיבציוני וביטוי לניסיון התעסוקתי שהעובד צובר במשך השנים.

.22.3 בהצעת החוק מנוטרלים כלי תגמול אלה ושכרו של השופט יקבע כאחוז משכר נשיא המדינה. פגיעה במרכיב הוותק ותגמול על שנות הניסיון עלולה ליצר חוסר מוטיבציה בקרב השופטים להישאר בעבודה.

.22.4 הצגה גרפית לשכר שופט לאורך שנות השפיטה

.22.4.1 הגרפים הבאים מציגים וממחישים את השינוי המהותי שיחול בהתפתחות שכר השופט לאורך שנות הכהונה בין המצב הקיים למצב החדש המוצע (כאחוז משכר הנשיא).

.22.4.2 נוכח העובדה כי בהצעת החוק קיימת אפשרות שהועדה הציבורית תקבע תוספת וותק לשופט ועד %15 מוצגת חלופה נוספת של התפתחות השכר בה הונח כי תינתן תוספת בשיעור של %1 לכל שנת כהונה ועד שנת כהונה של 15 שנים. גם אם תינתן תוספת זו עדיין ניכר גודל הפגיעה בהתפתחות השכר לאורך שנות הקריירה השיפוטית.

11

.22.4.3 הגרפים מציגים שתי חלופות של קריירה שיפוטית:

.22.4.3.1 שופט שלום לאורך כל שנות כהונתו – יודגש כי מרבית השופטים מכהנים כשופטי בית משפט שלום ומרביתם כלל אינם מתקדמים לערכאות גבוהות יותר או לתפקידי ניהול.

.22.4.3.2 שופט שלום המתקדם לאחר 5 שנים לתפקיד של סגן נשיא, לאחר 5 שנים נוספות מתמנה לשופט מחוזי ולאחר 10 שנים נוספות מתמנה לתפקיד סגן נשיא מחוזי.

.22.4.4 הגרפים המוצגים על בסיס שכר יסוד בשתי חלופות:

.22.4.4.1 נתוני שכר יסוד 2025

.22.4.4.2 נתוני שכר יסוד של שופטים ושל נשיא המדינה העדכניים לינואר 2026 כפי שהתפרסמו היום (שלום – 34,082 ₪, סגן נשיא שלום – 37,566 ₪, מחוזי

– 40,013 ₪, סגן נשיא מחוזי – 42,481 ₪, נשיא המדינה - 71,082 ₪) שכר יסוד – 2025

שופט שלום

71,409

75,000

70,000

68,278

65,299

65,000

62,464

55,076

55,076

55,076

55,076

47,964

47,964

47,964

47,964

59,767

55,076

60,000

57,201

52,586

47,964

47,964

55,000

51,648

50,218

47,964

50,000

47,964

43,124

45,000

40,000

35,000

30,000

35

30

25

מצב חדש+ וותק

20

15

מצב חדש

10

5

0

מצב קיים

12

שכר יסוד 1/2026

שלום - סגן נשיא שלום - מחוזי - סגן נשיא מחוזי

99,173

94,846

90,730

86,814

78,382

68,643

68,643

68,643

68,643

68,643

59,650

59,650

59,650

59,650

59,650

35

30

105,000

100,000

95,000

90,000

85,000

80,000

75,000

70,000

65,000

60,000

55,000

50,000

45,000

40,000

35,000

30,000

25

מצב חדש+ וותק

20

75,125

65,495

59,650

15

מצב חדש

62,831

58,585

55,925

10

52,201

46,896

5

0

מצב קיים

.22.5 כאמור, מרבית השופטים מתחילים הקריירה בערכאה של בית משפט שלום ומרביתם נשארים בו. יהיה לא סביר לצפות שבמשך 20 שנים ישאר השופט בתפקיד ובאותה רמת שכר. לכך יש להוסיף כי דבר זה יפגע גם במוטיבציה להיכנס לתפקיד שיפוטי מלכתחילה כי קיימים קשיים לשופט למצוא תעסוקה חלופית לאחר פרישתו.

.22.6 בהקשר זה יש לציין כי גם בהצמדת השכר מוחל שינוי בחוק הפוגע בקידום השכר.

בעוד שבמצב הקיים ההצמדה היא לשכר הממוצע במשק הצעת החוק משנה את מנגנון ההצמדה למחצית מדד המחירים לצרכן ומחצית לשכר הממוצע במשק. דבר זה יפגע במרכיב נוסף של עדכוני השכר לאורך שנות הקריירה. ראה גם סעיף 23 להלן.

13

.22.7 לכך נדרש להוסיף כי בהתאם להצעת החוק יבוטל גמול הניהול המהווה כיום כלי תגמול לשופטים להתקדם לתפקידי ניהול ובפרט לתפקידי נשיאי בתי משפט וסגניהם בהם הפגיעה תהיה משמעותית.

.22.8 בהקשר זה יש גם לציין את שכר השופטים המכהנים. בהתאם להצעת החוק, השכר של השופטים המכהנים אמנם לא יפגע, אך עם שינוי תפקיד יהיו זכאים לקבל השכר לפי התנאים החדשים, הצפוי להיות ברמה נמוכה יותר. דבר זה מהווה פגיעה קשה בשכר השופטים המכהנים (והן שופטים חדשים) ועלול להרתיע שופטים להתקדם בתפקיד ולקחת תפקידי ניהול ואחריות.

.23 פגיעה במנגנון עדכון השכר

.23.1 על פי המצב הקיים עדכון שכר השופטים יעשה אחת לרבעון בהתאם לשיעור השינוי בשכר הממוצע במשק.

.23.2 בפועל מתבצע עדכון אחת לשנה במשכורת חודש ינואר וזאת כאמור בהתאם לשיעור עליית השכר הממוצע במשק.

.23.3 כפי שתואר לעיל, על פי הצעת החוק יחול שינוי במנגנון ההצמדה והוא יהיה ממוצע של שינוי במדד המחירים ושל השכר הממוצע במשק.

.23.4 בהתאם לנתונים עולה כי השכר הממוצע עולה ביותר מעליית המדד כך שמנגנון הצמדה זה מהווה פגיעה נוספת בשכר השופטים.

.23.5 בהערכה זהירה על בסיס נתוני השנים 2021-2025 מדובר על פגיעה של כ- %1 בכל שנה.

.23.6 נוסיף כי כיום מתקבלות מעת לעת החלטות בדבר הקפאת שכר אשר נעשית לאחר דיון ציבורי וחקיקה בעוד שלפי המצב החדש בהתאם להצעת החוק ניתן יהיה לקבל החלטה כזו כהחלטה מנהלית של הועדה הציבורית.

.24 חלופות קריירה והשתכרות הקיימות למועמדים לשפיטה

.24.1 במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי קיימים משרות ותפקידים שונים היכולים להוות חלופה לקריירה שיפוטית. סביר שככל שהפגיעה בשכר שופטים חדשים תהיה גדולה מועמדים לשפיטה ובמיוחד מועמדים איכותיים שבהם יעדיפו חלופות השתכרות משמעותיות יותר לדוגמה במשרדי עורכי דין ותפקידי יועצים משפטיים בחברות שונות וכך תוביל לפגיעה באיכות השופטים.

.25 סוגיות כלכליות נוספות שעולות מהוראות החוק

.25.1 תשלומים מסוימים המקבלים כיום שופטים כאחזקת רכב לא מקבלים ביטוי בהצעת החוק. המדובר על סכום של 3,782 ₪ לחודש ובשנה סך של 45 אלפי ₪.

.25.2 כמו כן, קיימים מענקים בפרישה להם זכאים שופטים בצוברת. לא ברור מה מעמדם של מענקים אלה בהצעת החוק החדשה. שווי המענקים בפרישה מגיעים 14

להיקף של עד 6 משכורות קובעות. בהתאם מענק זה מגיע להיקפים של 400-500 אלפי ₪.

.25.3 לא ברור מהצעת החוק מה התנאים ומעמד התנאים שכבר נצברו לשופטים כגון ימי מחלה (להם גם כללי פדיון בתום כהונה) וימי חופשה. שופט זכאי לפדיון ימי מחלה (בהתאם לאחוז הניצול) וכן לפדיון ימי חופשה. מספר ימי מחלה המירביים לפדיון הינם 8 ימים עבור יתרה של כל 30 ימי מחלה. אם לדוגמה קיימת יתרה של 450 ימי מחלה אזי מדובר על פדיון של 120 ימים שהינם שווה ערך לכ- 5.5 חודשי מענק וכ- 360-450 אלפי ₪.

.25.4 יצוין, במאמר מוסגר כי השלכות השינויים דומות גם בקרב נושאי משרה בבתי הדין הרבניים ומקביליהם המוסלמים והדרוזים ושיעורי הפגיעה בקרבם אמורים להיות דומים למקביליהם השופטים.

15

.26 פערי השתכרות בין ח"כ לבין שופט שלום או שופט מחוזי – נתוני 2025 שכר ח"כ .26.1 .26.1.1 ח"כ זכאי לשכר ותשלומים אחרים מכח חוק יסוד הכנסת והחלטות ועדת הכנסת ואחרות.

.26.1.2 ניתן לחלק את מרכיבי השכר ותשלומים האחרים להם זכאי ח"כ ל- 3 סוגים עיקריים:

.26.1.2.1 חלק 1 - שכר הבא לידי ביטוי בתלוש השכר של הח"כ

.26.1.2.2 חלק 2 - תקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית - תשלומים שונים שהח"כ יכול לממש עבור שירותים מוגדרים וההוצאות הכרוכות במילוי תפקידו וההוצאות הנחוצות לו לשם שמירה על הקשר עם ציבור הבוחרים.

.26.1.2.3 חלק 3 - תקציב להעסקת יועצים פרלמנטריים ועובדים בלשכה הפרלמנטרית. לצורכי השוואה לשכר שופט לא נכלל תקציב זה בניתוח הכספי המוצג להלן.

.26.1.3 בטבלה להלן מוצגות המשמעויות הכספיות של כל חלק וחלק ושל כל מרכיב בכל חלק בהשוואה בין המצב הקיים למצב החדש (לפי %75 משכר הנשיא). נוכח העובדה כי מרבית הח"כים מקבלים רכב צמוד לא קיימת זכאות לתשלום אחזקת רכב. עם זאת הונח לצורך השוואה לשכר שופט, כמפורט להלן, אשר כאמור מרביתם אינם מקבלי רכב צמוד, תשלום בגובה אותו שופט זכאי לקבל (3,782 ₪ לחודש). כמו כן הונח תשלום דמי כלכלה לפי 14 ימי תשלום.

סוג התשלום

סעיף

מהחלטת

שכר ח"כים

תעריף /סכום

יסוד

תוספת יוקר

1

44,176

3,408

50,979

תשלום הוצאות ביגוד

סעיף 13

כמנכ"ל משרד ממשלתי

418

תשלום שנתי 5,015 ₪

418

תשלום הוצאות כלכלה

אחזקת רכב

סעיף 14

סעיף 16

תשלום 123 ₪ ליום

ישיבות/סיור ועדה

בטווח של 2000-3000 ק"מ

1,722

3,782

אחזקת רכב

סעיף 17

החזר ביטוחים ורישוי

לפי 14 ימים

לפי 68 אגורות נטו

לפי 7000 ₪ ביטוחים -

1800 רישוי נטו

1,722

3,782

סה"כ 1

2

ח"כ קיים

הערות

ח"כ חדש

53,506

שירותי תקשורת בביתו של

חבר הכנסת, ובכלל זה טלפון,

אינטרנט ושידורים בכבלים,

בלווין או באמצעות שיטת

שידורים אחרת, בסכום חודשי

סעיף (1)1א

של 500 שקלים חדשים;

סעיף 2

עיתונים - 2 עיתונים

השתתפות בהוצאות שכר

סעיף 12

דירה

התקציב השנתי לפעילות

פרלמנטרית

לימודי שפה

בדיקה רפואית

סעיף 27 א

סעיף 50

סעיף 50

500

116

56,901

500

232

232

4,917

ח"כ שמגוריו לא בירושלים

השוכר דירה בירושלים

4,917

9,160

לרבות לכיסוי טלפון נייד, דואר,

שכירת לשכה, רכישת ריהוט

וציוד ללשכה פרלמנטרית

(כמפורט בחוק)

9,160

395

150

סך שנתי של 4739

סך שנתי של 1800

109,921

395

150

סה"כ 2

15,354

15,354

סה"כ 2+1

68,860

72,255

16

.26.1.4 יובהר כי החלק השני – התקציב השנתי לפעילות פרלמנטרית הינו בערכי נטו המשולמים על ידי הכנסת.

.26.1.5 מניתוח הטבלה עולה כי השכר של ח"כ (חלק 1) יעלה כתוצאה מהחלת הוראות החוק החדש וזאת בהתבסס על השכר הקיים של נשיא המדינה והמשך התנאים הקיימים להם זכאי ח"כ (ביגוד ודמי כלכלה). שכרו החדש יהיה כ- 57,000 ₪ הגבוה בכ- %6.3 מהשכר הקיים. באם ננטרל את מרכיב אחזקת הרכב, השכר יעלה ביותר מ- %6.8 ויעמוד על כ- 53,000 ₪ לחודש.

.26.1.6 מהניתוח עולה כי במצב הקיים שווי חלקים 1 ו- 2 (גם כאשר נלקח הסכום של חלק 2 בערכי נטו) הינו כ- 69,000 ₪ (המורכבים מכ- 53,500 ₪ שכר וכ- 15,000 ₪ תשלומים אחרים) כאשר במצב החדש יעלה הסכום לכ- 72,000 ₪ לחודש.

17

שכר שופט

.26.2

.26.2.1 לצורך ההשוואה נבחן שכר שופט שלום ושכר שופט מחוזי המכהנים 20 שנים.

.26.2.2 בטבלה להלן מוצגות המשמעויות הכספיות בין המצב הקיים למצב החדש - שופט מחוזי לפי %75 משכר הנשיא ושופט שלום לפי %65 משכר הנשיא.

20 שנות כהונה

מחוזי

שלום

קיים

חדש

קיים

חדש

יסוד

30,802

44,182

36,214

50,979

תוספת יוקר

3,408

3,408

וותק - שופט 20 שנות כהונה

14,112

16,344

שהייה

ייחודית - %15

2,706

7,654

5,943

9,286

אחזקת רכב

3,782

3,782

3,782

3,782

סה"כ

62,464

47,964

74,978

54,761

פער

14,500

20,217

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

90,280

94,928

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת המצב

הקיים

%33

%40

.26.2.3 מסקנות מרכזיות אשר עולות מניתוח הפערים:

.26.2.3.1 קיים פער של 14,500 ש"ח בשכר שופט שלום בין המצב הקיים למצב החדש. כדי לגשר על פער זה בשכר, שכר נשיא נדרש לעמוד על כ- 90,000 ₪ - גידול של %33 מהמצב הקיים.

.26.2.3.2 קיים פער של כ-20,000 ₪ בשכר שופט מחוזי בין המצב הקיים למצב החדש. כדי לגשר על פער זה בשכר, שכר הנשיא נדרש לעמוד על כ- 95,000 ₪ גידול של %40 מהמצב הקיים.

.26.2.3.3 מצ"ב כנספח 2.1 השוואה של המצב הקיים והמצב החדש של שכר שופט שלום ושופט מחוזי בשנות כהונה שונות.

18

.27 פערי השתכרות בין ח"כ לבין שופט שלום או שופט מחוזי – נתוני 1/2026 בהמשך לעדכון שכר היסוד של נושאי משרה מיום 1/1/26 מובאת בחלק זה השוואה לפי השכר העדכני לחודש ינואר .2026 שכר ח"כ .27.1 .27.1.1 ח"כ זכאי לשכר ותשלומים אחרים מכח חוק יסוד הכנסת והחלטות ועדת הכנסת ואחרות.

.27.1.2 ניתן לחלק את מרכיבי השכר ותשלומים האחרים להם זכאי ח"כ ל- 3 סוגים עיקריים:

.27.1.2.1 חלק 1 - שכר הבא לידי ביטוי בתלוש השכר של הח"כ

.27.1.2.2 חלק 2 - תקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית - תשלומים שונים שהח"כ יכול לממש עבור שירותים מוגדרים וההוצאות הכרוכות במילוי תפקידו וההוצאות הנחוצות לו לשם שמירה על הקשר עם ציבור הבוחרים.

.27.1.2.3 חלק 3 - תקציב להעסקת יועצים פרלמנטריים ועובדים בלשכה הפרלמנטרית. לצורכי השוואה לשכר שופט לא נכלל תקציב זה בניתוח הכספי המוצג להלן.

.27.1.3 בטבלה להלן מוצגות המשמעויות הכספיות של כל חלק וחלק ושל כל מרכיב בכל חלק בהשוואה בין המצב הקיים למצב החדש (לפי %75 משכר הנשיא). נוכח העובדה כי מרבית הח"כים מקבלים רכב צמוד לא קיימת זכאות לתשלום אחזקת רכב. עם זאת הונח לצורך השוואה לשכר שופט, כמפורט להלן, אשר כאמור מרביתם אינם מקבלי רכב צמוד, תשלום בגובה אותו שופט זכאי לקבל (3,782 ₪ לחודש). כמו כן הונח תשלום דמי כלכלה לפי 14 ימי תשלום.

סוג התשלום

סעיף

מהחלטת

שכר ח"כים

תעריף /סכום

יסוד

תוספת יוקר

1

ח"כ קיים

הערות

48,739

3,408

ח"כ חדש

55,868

תשלום הוצאות ביגוד

סעיף 13

כמנכ"ל משרד ממשלתי

418

תשלום שנתי 5,015 ₪

418

תשלום הוצאות כלכלה

אחזקת רכב

סעיף 14

סעיף 16

תשלום 123 ₪ ליום

ישיבות/סיור ועדה

בטווח של 2000-3000 ק"מ

1,722

3,782

אחזקת רכב

סעיף 17

החזר ביטוחים ורישוי

לפי 14 ימים

לפי 68 אגורות נטו

לפי 7000 ₪ ביטוחים -

1800 רישוי נטו

1,722

3,782

סה"כ 1

שירותי תקשורת בביתו של

חבר הכנסת, ובכלל זה טלפון, סעיף (1)1א

סעיף 2

עיתונים - 2 עיתונים

השתתפות בהוצאות שכר

סעיף 12

דירה

116

2

התקציב השנתי לפעילות

פרלמנטרית

לימודי שפה

בדיקה רפואית

סעיף 27 א

סעיף 50

סעיף 50

58,069

61,790

500

232

500

232

4,917

ח"כ שמגוריו לא בירושלים

השוכר דירה בירושלים

4,917

9,160

לרבות לכיסוי טלפון נייד, דואר,

שכירת לשכה, רכישת ריהוט

וציוד ללשכה פרלמנטרית

(כמפורט בחוק)

9,160

395

150

סך שנתי של 4739

סך שנתי של 1800

395

150

109,921

סה"כ 2

15,354

15,354

סה"כ 2+1

73,423

77,144

19

.27.1.4 יובהר כי החלק השני – התקציב השנתי לפעילות פרלמנטרית הינו בערכי נטו המשולמים על ידי הכנסת.

.27.1.5 מניתוח הטבלה עולה כי השכר של ח"כ (חלק 1) יעלה כתוצאה מהחלת הוראות החוק החדש וזאת בהתבסס על השכר הקיים של נשיא המדינה והמשך התנאים הקיימים להם זכאי ח"כ (ביגוד ודמי כלכלה). שכרו החדש יהיה כ- 62,000 ₪ הגבוה בכ- %6.4 מהשכר הקיים. באם ננטרל את מרכיב אחזקת הרכב, השכר יעלה ביותר מ- %6.9 ויעמוד על כ- 58,000 ₪ לחודש.

.27.1.6 מהניתוח עולה כי במצב הקיים שווי חלקים 1 ו- 2 (גם כאשר נלקח הסכום של חלק 2 בערכי נטו) הינו כ- 73,500 ₪ (המורכבים מכ- 58,500 ₪ שכר וכ- 15,000 ₪ תשלומים אחרים) כאשר במצב החדש יעלה הסכום לכ- 77,000 ₪ לחודש.

20

שכר שופט

.27.2

.27.2.1 לצורך ההשוואה נבחן שכר שופט שלום ושכר שופט מחוזי המכהנים 20 שנים.

.27.2.2 בטבלה להלן מוצגות המשמעויות הכספיות בין המצב הקיים למצב החדש - שופט מחוזי לפי %75 משכר הנשיא ושופט שלום לפי %65 משכר הנשיא.

20 שנות כהונה

מחוזי

שלום

קיים

חדש

קיים

חדש

יסוד

34,082

48,419

40,013

55,868

תוספת יוקר

3,408

3,408

וותק - שופט 20 שנות כהונה

15,465

17,911

שהייה

ייחודית - %15

2,966

8,388

6,514

10,177

אחזקת רכב

3,782

3,782

3,782

3,782

סה"כ

68,091

52,201

81,806

59,650

פער

15,890

22,156

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

98,936

104,031

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת המצב

הקיים

%33

%40

.27.2.3 מסקנות מרכזיות אשר עולות מניתוח הפערים:

.27.2.3.1 קיים פער של כ- 16,000 ש"ח בשכר שופט שלום בין המצב הקיים למצב החדש. כדי לגשר על פער זה בשכר, שכר נשיא נדרש לעמוד על כ- 98,000 ₪ - גידול של %33 מהמצב הקיים.

.27.2.3.2 קיים פער של כ-22,000 ₪ בשכר שופט מחוזי בין המצב הקיים למצב החדש. כדי לגשר על פער זה בשכר, שכר הנשיא נדרש לעמוד על כ- 104,000 ₪ גידול של %40 מהמצב הקיים.

.27.2.3.3 מצ"ב כנספח 2.2 השוואה של המצב הקיים והמצב החדש של שכר שופט שלום ושופט מחוזי בשנות כהונה שונות.

21

סיכום

.1 הצעת החוק תביא לפגיעה בשכר השופטים, כאשר יתר נושאי המשרה לא רק שלא יפגעו ברמת השכר אלא חלקם אף ייהנו מתוספת לעומת המצב הקיים.

.2 שיעור הפגיעה בשכר תלוי בוותק השופט, בתפקיד ובערכאה. השיעור הממוצע של הפגיעה הינו כ- %18 לעומת המצב הקיים ומגיע אף לרמות של כ- %39 בערכאות הגבוהות.

.3 קיים שוני מהותי במאפייני העסקה של נושאי המשרה ובפרט של השופטים הנבדלים מכל יתר נושאי המשרה. השוואה שכר של בעלי תפקידים שונים צריכה להתייחס למאפייני העסקה של בעלי התפקידים. לא נכון לערוך השוואה כאשר קיימים פערים מהותיים במאפייני העסקה.

.4 שופט מכהן נכנס לכס השפיטה בידיעה לגבי שכרו, אופן קידום השכר לאורך השנים לרבות בתוספת וותק וכן לגבי רמת השכר הצפויה בערכאות גבוהות יותר או בתפקידי ניהול. שינוי כללי התגמול תהווה פגיעה בהסתמכות השופט המכהן על תנאי העסקתו הצפויים כאשר נכנס לכס השפיטה.

בברכה,

גלעד דוויק

22

נספח 1 – מצב קיים ומצב חדש ברמת תפקיד (נתוני 2023)

מספר ממוצע לשופט ממוצע לשופט

מצב חדש

שופטים מצב קיים

תוויות שורה

47,964

55,422

410

%65

47,964

57,023

42

שופט בית דין אזורי

47,964

54,214

שופט בית דין אזורי לעבודה ורשם של בית הדין הארצי לעבודה 1

47,964

53,993

366

שופט בית משפט שלום

47,964

56,456

1

שופט שלום ורשם של בית משפט עליון

51,363

65,570

127

%70

51,363

66,197

3

סגן נשיא בית דין אזורי

51,363

62,471

50

סגן נשיא בית משפט שלום

51,363

67,711

8

שופט בכיר בבית דין אזורי

51,363

65,902

66

שופט בכיר בבית משפט שלום

54,761

71,554

240

%75

54,761

69,013

6

נשיא בית דין אזורי

54,761

65,116

8

נשיא בית משפט שלום

54,761

81,746

25

סגן נשיא בית משפט מחוזי

54,761

71,477

5

שופט בית הדין הארצי

54,761

68,180

161

שופט בית משפט מחוזי

54,761

81,680

19

שופט בכיר בבית משפט מחוזי

54,761

63,668

16

שופט של בית משפט מחוזי ורשם של בית משפט מחוזי

58,160

81,344

8

%80

58,160

76,642

2

מנהל המכרז להכשרה והשתלמות שופטים

58,160

84,843

5

נשיא בית משפט מחוזי

58,160

82,547

1

סגן נשיא בית הדין הארצי

61,559

89,966

16

%85

61,559

84,000

2

מנהל בתי המשפט

61,559

100,631

1

נשיא בית הדין הארצי

61,559

85,266

13

שופט בית המשפט העליון

64,957

96,041

1

%90

64,957

96,041

1

משנה לנשיא בית המשפט העליון

64,574

105,152

1

%95

64,574

105,152

1

נשיא בית המשפט העליון

סה"כ/ממוצע

803

61,771

50,948

מספר ממוצע לשופט ממוצע לשופט

מצב חדש

תוויות שורה שופטים מצב קיים

47,964

55,422

410

1

47,964

57,023

42

שופט בית דין אזורי

47,964

54,214

שופט בית דין אזורי לעבודה ורשם של בית הדין הארצי לעבודה 1

47,964

53,993

366

שופט בית משפט שלום

47,964

56,456

1

שופט שלום ורשם של בית משפט עליון

51,363

65,570

127

2

51,363

66,197

3

סגן נשיא בית דין אזורי

51,363

62,471

50

סגן נשיא בית משפט שלום

51,363

67,711

8

שופט בכיר בבית דין אזורי

51,363

65,902

66

שופט בכיר בבית משפט שלום

54,761

67,065

14

3

54,761

69,013

6

נשיא בית דין אזורי

54,761

65,116

8

נשיא בית משפט שלום

54,761

65,924

177

4

54,761

68,180

161

שופט בית משפט מחוזי

54,761

63,668

16

שופט של בית משפט מחוזי ורשם של בית משפט מחוזי

54,761

81,713

44

5

54,761

81,746

25

סגן נשיא בית משפט מחוזי

54,761

81,680

19

שופט בכיר בבית משפט מחוזי

54,761

71,477

5

6

54,761

71,477

5

שופט בית הדין הארצי

58,160

80,743

7

7

58,160

76,642

2

מנהל המכרז להכשרה והשתלמות שופטים

58,160

84,843

5

נשיא בית משפט מחוזי

58,160

82,547

1

8

58,160

82,547

1

סגן נשיא בית הדין הארצי

61,559

100,631

1

9

61,559

100,631

1

נשיא בית הדין הארצי

61,559

84,633

15

10

61,559

84,000

2

מנהל בתי המשפט

61,559

85,266

13

שופט בית המשפט העליון

64,957

96,041

1

11

64,957

96,041

1

משנה לנשיא בית המשפט העליון

64,574

105,152

1

12

64,574

105,152

1

נשיא בית המשפט העליון

סה"כ/ממוצע

803

61,771

50,948

פער

7,457

9,059

6,250

6,029

8,492

14,207

14,834

11,108

16,348

14,539

16,793

14,252

10,355

26,985

16,716

13,419

26,919

8,907

23,184

18,482

26,683

24,387

28,407

22,441

39,072

23,707

31,084

31,084

40,578

40,578

מצב חדש

פער

ממצב קיים ממצב קיים

%87

%13

%84

%16

%88

%12

%89

%11

%85

%15

%78

%22

%78

%22

%82

%18

%76

%24

%78

%22

%77

%23

%79

%21

%84

%16

%67

%33

%77

%23

%80

%20

%67

%33

%86

%14

%71

%29

%76

%24

%69

%31

%70

%30

%68

%32

%73

%27

%61

%39

%72

%28

%68

%32

%68

%32

%61

%39

%61

%39

10,824

%18

פער

7,457

9,059

6,250

6,029

8,492

14,207

14,834

11,108

16,348

14,539

12,303

14,252

10,355

11,163

13,419

8,907

26,952

26,985

26,919

16,716

16,716

22,582

18,482

26,683

24,387

24,387

39,072

39,072

23,074

22,441

23,707

31,084

31,084

40,578

40,578

מצב חדש

פער

ממצב קיים ממצב קיים

%87

%13

%84

%16

%88

%12

%89

%11

%85

%15

%78

%22

%78

%22

%82

%18

%76

%24

%78

%22

%82

%18

%79

%21

%84

%16

%83

%17

%80

%20

%86

%14

%67

%33

%67

%33

%67

%33

%77

%23

%77

%23

%72

%28

%76

%24

%69

%31

%70

%30

%70

%30

%61

%39

%61

%39

%73

%27

%73

%27

%72

%28

%68

%32

%68

%32

%61

%39

%61

%39

10,824

%18

%82

%82

23

נספח -2.1 השוואה של המצב הקיים והמצב החדש של שכר שופט שלום ושופט מחוזי בשנות כהונה שונות - שכר יסוד ושהייה עדכני ל- 2025 35 שנות כהונה

30 שנות כהונה

מחוזי

שלום

25 שנות כהונה

שלום

קיים

חדש

קיים

חדש

יסוד

30,802

44,182

36,214

50,979

תוספת יוקר

3,408

3,408

וותק - שופט 35 שנות כהונה

21,890

25,353

וותק - שופט 30 שנות כהונה

שהייה

ייחודית - %15

2,706

8,821

5,943

10,638

שהייה

ייחודית - %15

2,706

8,413

מחוזי

20 שנות כהונה

שלום

קיים

חדש

קיים

חדש

יסוד

30,802

44,182

36,214

50,979

תוספת יוקר

3,408

3,408

19,167

22,199

וותק - שופט 25 שנות כהונה

5,943

10,165

שהייה

ייחודית - %15

2,706

8,024

מחוזי

15 שנות כהונה

שלום

קיים

חדש

קיים

חדש

יסוד

30,802

44,182

36,214

50,979

תוספת יוקר

3,408

3,408

16,577

19,199

וותק - שופט 20 שנות כהונה

5,943

9,715

שהייה

ייחודית - %15

2,706

7,654

מחוזי

קיים

שלום

קיים

חדש

יסוד

30,802

44,182 36,214 50,979

תוספת יוקר

3,408

3,408

תוספת יוקר

14,112

16,344

וותק - שופט 15 שנות כהונה

11,766

5,943

9,286

שהייה

ייחודית - %15

2,706

7,302

3,782

חדש

3,782

מחוזי

קיים

חדש

קיים

חדש

יסוד

30,802

44,182

36,214

50,979

3,408

3,408

13,628

5,943

8,879

אחזקת רכב

3,782

3,782

3,782

3,782

אחזקת רכב

3,782

3,782

3,782

3,782

אחזקת רכב

3,782

3,782

3,782

3,782

אחזקת רכב

3,782

3,782

אחזקת רכב

3,782

3,782

3,782

3,782

סה"כ

71,409

47,964

85,338

54,761

סה"כ

68,278

47,964

81,712

54,761

סה"כ

65,299

47,964

78,261

54,761

סה"כ

62,464

47,964 74,978 54,761

סה"כ

59,767

47,964

71,854

54,761

פער

23,445

30,577

פער

20,314

26,950

פער

17,335

23,500

פער

14,500

20,217

פער

11,803

17,093

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

104,605

108,741

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

99,225

103,906

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

94,641

99,305

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

90,280

94,928

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

86,131

91,387

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת

המצב הקיים

%54

%60

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת

המצב הקיים

%46

%53

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת

המצב הקיים

%39

%46

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת המצב

הקיים

%33

%40

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת

המצב הקיים

%27

%34

10 שנות כהונה

שלום

יסוד

תוספת יוקר

קיים

30,802

3,408

וותק - שופט 10 שנות כהונה

שהייה

9,535

2,706

ייחודית - %15

אחזקת רכב

סה"כ

6,968

3,782

57,201

פער

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת

המצב הקיים

7 שנות כהונה

מחוזי

חדש

44,182

קיים

36,214

3,408

שלום

חדש

50,979

11,043

5,943

3,782

47,964

8,491

3,782

68,882

3,782

54,761

9,237

82,183

14,121

86,800

%21

%28

יסוד

תוספת יוקר

קיים

30,802

3,408

וותק - שופט 7 שנות כהונה

שהייה

8,248

2,706

ייחודית - %15

אחזקת רכב

סה"כ

6,775

3,782

55,722

פער

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת

המצב הקיים

5 שנות כהונה

מחוזי

חדש

44,182

קיים

36,214

3,408

שלום

חדש

50,979

9,553

5,943

3,782

47,964

8,268

3,782

67,169

3,782

54,761

7,757

79,907

12,407

84,515

%18

%24

יסוד

תוספת יוקר

קיים

30,802

3,408

וותק - שופט 5 שנות כהונה

שהייה

7,412

ייחודית - %15

אחזקת רכב

סה"כ

6,243

3,782

51,648

פער

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת

המצב הקיים

תחילת כהונה

מחוזי

חדש

44,182

קיים

36,214

3,408

חדש

50,979

8,584

3,782

47,964

7,231

3,782

59,220

יסוד

תוספת יוקר

שלום

מחוזי

קיים

30,802

3,408

חדש

קיים

חדש

44,182 36,214 50,979

3,408

וותק - שופט מתחיל

שהייה

3,782

54,761

3,683

73,639

4,458

73,917

%8

%9

ייחודית - %15

אחזקת רכב

סה"כ

פער

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת המצב

הקיים

5,132

3,782

43,124

5,943

3,782 3,782 3,782

47,964 49,348 54,761

-4,840

60,526

-5,414

60,754

%-11

%-11

24

נספח -2.2 השוואה של המצב הקיים והמצב החדש של שכר שופט שלום ושופט מחוזי בשנות כהונה שונות – שכר יסוד ושהייה עדכני ל- 1/2026 35 שנות כהונה

30 שנות כהונה

מחוזי

שלום

25 שנות כהונה

שלום

קיים

חדש

קיים

חדש

יסוד

34,082

48,419

40,013

55,868

תוספת יוקר

3,408

3,408

וותק - שופט 35 שנות כהונה

23,989

27,784

שהייה

2,966

6,514

שהייה

ייחודית - %15

9,667

11,658

ייחודית - %15

אחזקת רכב

3,782

3,782

סה"כ

77,893

52,201

מחוזי

20 שנות כהונה

שלום

קיים

חדש

קיים

חדש

יסוד

34,082

48,419

40,013

55,868

תוספת יוקר

3,408

3,408

וותק - שופט 30 שנות כהונה

21,005

24,328

2,966

6,514

שהייה

9,219

11,139

ייחודית - %15

3,782

3,782

אחזקת רכב

3,782

3,782

93,159

59,650

סה"כ

74,462

52,201

מחוזי

15 שנות כהונה

שלום

קיים

חדש

קיים

חדש

יסוד

34,082

48,419

40,013

55,868

תוספת יוקר

3,408

3,408

וותק - שופט 25 שנות כהונה

18,166

21,040

2,966

6,514

שהייה

8,793

10,646

ייחודית - %15

3,782

3,782

אחזקת רכב

3,782

3,782

89,185

59,650

סה"כ

71,197

52,201

מחוזי

קיים

שלום

קיים

חדש

יסוד

34,082

48,419 40,013 55,868

תוספת יוקר

3,408

3,408

תוספת יוקר

וותק - שופט 20 שנות כהונה

15,465

17,911

וותק - שופט 15 שנות כהונה

2,966

6,514

שהייה

8,388

10,177

ייחודית - %15

3,782

3,782

אחזקת רכב

3,782

3,782

85,403

59,650

סה"כ

68,091

52,201 81,806 59,650

3,782

חדש

3,782

מחוזי

קיים

חדש

קיים

חדש

יסוד

34,082

48,419

40,013

55,868

3,408

3,408

12,894

14,934

2,966

6,514

8,003

9,730

אחזקת רכב

3,782

3,782

3,782

3,782

סה"כ

65,135

52,201

78,382

59,650

פער

25,692

33,509

פער

22,261

29,535

פער

18,996

25,754

פער

15,890

22,156

פער

12,934

18,732

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

114,635

119,169

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

108,738

113,870

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

103,715

108,828

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

98,936

104,031

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

94,389

100,151

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת

המצב הקיים

%54

%60

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת

המצב הקיים

%46

%53

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת

המצב הקיים

%39

%46

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת המצב

הקיים

%33

%40

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת

המצב הקיים

%27

%34

10 שנות כהונה

שלום

יסוד

תוספת יוקר

קיים

34,082

3,408

וותק - שופט 10 שנות כהונה

שהייה

10,449

2,966

ייחודית - %15

אחזקת רכב

סה"כ

7,636

3,782

62,323

פער

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת

המצב הקיים

7 שנות כהונה

מחוזי

חדש

48,419

קיים

40,013

3,408

שלום

חדש

55,868

12,102

6,514

3,782

52,201

9,306

3,782

75,125

3,782

59,650

10,122

90,062

15,475

95,124

%21

%28

יסוד

תוספת יוקר

קיים

34,082

3,408

וותק - שופט 7 שנות כהונה

שהייה

9,039

2,966

ייחודית - %15

אחזקת רכב

סה"כ

7,424

3,782

60,701

פער

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת

המצב הקיים

5 שנות כהונה

מחוזי

חדש

48,419

קיים

40,013

3,408

שלום

חדש

55,868

10,469

6,514

3,782

52,201

9,061

3,782

73,247

3,782

59,650

8,501

87,568

13,597

92,620

%18

%24

יסוד

תוספת יוקר

קיים

34,082

3,408

וותק - שופט 5 שנות כהונה

שהייה

8,122

ייחודית - %15

אחזקת רכב

סה"כ

6,842

3,782

56,237

פער

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת

המצב הקיים

תחילת כהונה

מחוזי

חדש

48,419

קיים

40,013

3,408

חדש

55,868

9,407

3,782

52,201

7,924

3,782

64,535

יסוד

תוספת יוקר

שלום

מחוזי

קיים

34,082

3,408

חדש

קיים

חדש

48,419 40,013 55,868

3,408

וותק - שופט מתחיל

שהייה

3,782

59,650

4,036

80,699

4,885

81,004

%8

%9

ייחודית - %15

אחזקת רכב

סה"כ

פער

שכר נשיא נדרש כדי לגשר על הפער

גידול בשכר הנשיא הנדרש לעומת המצב

הקיים

5,624

3,782

46,896

6,513

3,782 3,782 3,782

52,201 53,717 59,650

-5,305

66,329

-5,933

66,579

%-11

%-11

25

--1

סימוכין: 0200-0001-2026-071653 [מספר פנימי: 2228758]

נוסח לדיון בוועדת הכנסת ביום 17.2.2026 – הכנה לקריאה ראשונה הנוסח מוצג כשתי הצעות נפרדות – יש לפצל בין חוקי היסוד לחוק הרגיל [חוק היסוד מחייב רוב של 61 בקריאה הראשונה השנייה והשלישית] הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה) תיקון חוק-יסוד:

הכנסת

.1

בחוק-יסוד: הכנסת,1 בסעיף ,39 אחרי "שנקבע בחוק" יבוא "או לפי חוק".

תיקון חוק-יסוד:

הממשלה

.2

בחוק-יסוד: הממשלה,2 בסעיף ,36 אחרי "ייקבעו בחוק" יבוא "או לפי חוק".

תיקון חוק-יסוד:

נשיא המדינה

.3

בחוק-יסוד: נשיא המדינה,3 בסעיף ,16 במקום "על ידי החלטת הכנסת" יבוא "בחוק או לפי חוק או בהחלטה של הכנסת".

תיקון חוק-יסוד:

השפיטה

.4

בחוק-יסוד: השפיטה,4 בסעיף 10 –

( 1)

בסעיף קטן (א), אחרי "ייקבעו בחוק" יבוא "או לפי חוק";

( 2)

סעיף קטן (ב) – בטל.

הצעת חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ו–2026

הגדרות

.1

בחוק זה –

"הוועדה הציבורית" – הוועדה שהוקמה לפי סעיף 6;

האם צריך להוסיף

"ראש הממשלה"? לפי

חוק-יסוד: הממשלה

"הממשלה מורכבת

מראש הממשלה

ומשרים אחרים"

"נושא משרה" – נשיא המדינה, [ראש הממשלה], שר, סגן שר, חבר הכנסת, שופט, רב ראשי לישראל, דיין, קאדי, קאדי-מד'הב;

"שכר" – תגמול חודשי שלו זכאי נושא משרה בעד כהונתו.

שכר, ותשלומים

אחרים ותוספות

[מה דין מי שסרב

לקבל שכר?]

1 ס"ח התשי"ח, עמ' .69

2 ס"ח התשס"א, עמ' .158

3 ס"ח התשכ"ד, עמ' .118

4 ס"ח התשמ"ד, עמ' .78

.2

(א) לנושא משרה ישולם מאוצר המדינה שכר כפי שתקבע הוועדה הציבורית לפי חוק זה, וחובה עליו לקבלו; לא ישולם ישולמו לנושא משרה שכר, תשלומים אחרים או ולא תינתן לו הטבה תוספות כספיות שלא נקבעו בידי הוועדה הציבורית לפי חוק זה.

--2

(ב) נוסף על שכר היסוד ישולמו לכל נושאי המשרה תשלומים אלה והם ישולמו באופן אחיד לכל נושאי המשרה:

(1) הפרשות לקופת גמל לקצבה לנושא משרה הזכאי לפנסיה צוברת כאמור בחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט- 51969;

(2) הפרשות לקרן השתלמות, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–,62005 בשיעור המקובל ל...;

( 3)

דמי הבראה בשיעור המקובל ל....

(בג) נוסף על שכר היסוד לפי סעיף קטן (א), רשאית הוועדה הציבורית לקבוע כי לנושאי המשרה ישולמו תשלומים אלה, והם ישולמו באופן אחיד לכל נושאי המשרה:

(1) הפרשות לקופת גמל לקצבה ולקרן השתלמות, כהגדרתן בחוק

הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005; [המחיקה עברה לס"ק (ב)]

(51) תוספת ותק בשיעור שלא יעלה על %15 מהשכר;

הצעת הח"כ היוזם: %1 לשנת כהונה ללא תקרה

כיום ליו"ר הכנסת יש

ימי חופשה ולח"כים

אין, האם נכון שאותו

מספר ימים יחול על

כולם?

האם ימי חופשה לנשיא

המדינה צריכים להיות

כמו לשופט?

מה לגבי ימי השתלמות

לשופטים שניתנים כיום

ואינם ניתנים לפדיון?

(32) זכאות תשלומים בקשר לימי מחלה וימי חופשה ותשלומים

בקשר לכך;

(63) תשלומים חד פעמיים המשולמים בשל סיום הכהונה, כגון מענק פרישה או מענק הסתגלות אף אם כינוים שונה, ויכול שייקבעו תשלומים שונים לנושאי משרה הזכאים לפנסיה תקציבית ולפנסיה צוברת.

(ד) נוסף על שכר היסוד ותשלומים נוספים לפי סעיף קטן (ג), רשאית הוועדה הציבורית לקבוע כי לנושאי המשרה ישולמו תוספות אלה בהתחשב בצורכי התפקיד:

5 ס"ח התשכ"ט, עמ' .98

6 ס"ח התשס"ה, עמ' .889

--3

ר' טבלה בעמוד

האחרון.

( 1 4)

כיום לראש הממשלה

החזר הוצאות ביגוד גם

עבור בת זוגו

(22) דמי הבראה וקצובת ביגוד או תשלומים אחרים הדומים להם במהותם אף אם כינוים שונה; [המחיקה הועברה לס"ק (ב)]

החזר הוצאות וגילום מס בקשר לכך;

(גה) החלטות הוועדה הציבורית בענייני שכר ותשלומים תיכנס ייכנסו לתוקף ב-1 בחודש שלאחר פרסומןה ברשומות או במועד אחר שתקבע הוועדה הציבורית.

תנאי עבודה

.3

אין בהוראות חוק זה כדי למנוע קביעה בידי הגורם המוסמך לפי חוק של תנאי עבודה הנגזרים מאופי עבודתו של נושא המשרה ודרושים לו לשם מילוי תפקידו ואינם ניתנים לו בכסף, ובכלל זה מעון רשמי ותשלומים בקשר אליו, כוח אדם, לשכה, רכב, הוצאות אירוח, נסיעות לחוץ לארץ וכיוצא באלה.

.4

(א) הוועדה הציבורית תקבע את שכרו היסוד של נשיא המדינה, ורשאית היא להעלות את השכר או להפחיתו, לרבות לתקופה מסוימת.

[הצעת החשב הכללי

שכל התנאים ייקבעו

בידי הוועדה

הציבורית

קביעת השכר

ואחידותו

(ב) שכר נושאי המשרה המפורטים בטור א' שלהלן יהיה באחוזים משכרו היסוד של נשיא המדינה כמצוין בטור ב' לצידם:

טור א'

טור ב'

(1) ראש הממשלה, יושב ראש הכנסת, נשיא בית המשפט %10095

העליון;

[כיום אין שכר מיוחד

למ"מ רה"מ]

(2) ממלא מקום ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, משנה %9490

לנשיא בית המשפט העליון;

(3) שר, שופט בית המשפט העליון, רב ראשי לישראל, נשיא בית %8885 הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, נשיא בית הדין הארצי לעבודה;

--4

[הצעת יו"ר הוועדה]

[הצעת היוזם]

[הצעת היוזם]

(4) סגן שר, סגן ליושב ראש הכנסת, יושב ראש ועדה קבועה של %8280 הכנסת, יושב ראש ועדת האתיקה, יושב ראש הקואליציה ומרכז סיעות האופוזיציה; סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה, שופט בכיר ושופט של בית הדין הארצי לעבודה, נשיא בית משפט מחוזי, דיין בבית הדין הרבני הגדול, ראש אבות בית דין רבני אזורי שאינו מכהן כרב של עיר; קאדי של בית הדין השרעי לערעורים, קאדי- מד'הב של בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; נשיא בית משפט מחוזי, ראש אבות ביתי דין רבני אזורי שאינו מכהן כרב של עיר;

(5) חבר הכנסת, סגן נשיא בית המשפט המחוזי, שופט בכיר %7675 בבית משפט מחוזי, שופט בבית משפט מחוזי, שופט של בית הדין הארצי לעבודה; נשיא בית משפט שלום, נשיא בית דין אזורי לעבודה, חבר בית הדין הרבני הגדול, קאדי חבר בית הדין לערעורים, קאדי מד'הב חבר בית הדין לערעורים, ראש אבות ביתי דין רבני אזורי המכהן כרב של עיר, דיין אב בית דין רבני אזורי, דיין בכיר;

(6) סגן נשיא בית משפט השלום, שופט בכיר בבית משפט %70

השלום, סגן נשיא בית דין אזורי לעבודה, שופט בכיר בבית דין אזורי לעבודה, דיין בכיר דיין חבר בית דין רבני אזורי, קאדי של בית דין שרעי, קאדי-מד'הב של בית דין דתי דרוזי;

(7) שופט בית משפט השלום, שופט בית דין אזורי לעבודה, %6465 שופט תעבורה, דיין חבר בית דין רבני אזורי, קאדי, קאדי מד'הב חבר בית דין.

( ג)

בסעיף זה –

"יושב ראש הקואליציה" – חבר הכנסת שהסיעה שראש הממשלה חבר בה הודיעה על זהותו ליושב ראש הכנסת לאחר כינון הממשלה; כהונתו תחל עם מסירת ההודעה, ותסתיים עם מסירת הודעה בדרך האמורה על סיום כהונתו או על תחילת כהונה של חבר כנסת אחר בתפקיד, או בתום כהונתה של הכנסת שבה כוננה אותה ממשלה, או עם כינון ממשלה חדשה, לפי המוקדם;

--5

"מרכז סיעות האופוזיציה" – חבר הכנסת שהסיעה שראש האופוזיציה חבר בה הודיעה על זהותו ליושב ראש הכנסת לאחר כינון הממשלה; כהונתו תחל עם מסירת ההודעה, ותסתיים עם מסירת הודעה בדרך האמורה על סיום כהונתו על תחילת כהונה של חבר כנסת אחר בתפקיד, או בתום כהונתה של הכנסת שבה כוננה אותה ממשלה, או עם כינון ממשלה חדשה, לפי המוקדם.

האם נדרשת התייחסות לתפקידים נוספים בכנסת כמו יו"ר ועדה מיוחדת; יו"ר הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל; יו"ר הוועדה המסדרת והוועדות הזמניות חו"ב וכספים.

האם להוסיף קטגוריות נוספות? כי כיום בהחלטת שכר נושאי משרה שיפוטית יש 13 רמות שכר

עדכון השכר

.5

(א) שכר היסוד של נשיא המדינה יתעדכן מדי 1 בינואר לפי ממוצע בין שיעור עליית המדד והשכר הממוצע בשנה שחלפה.

(ב) הוועדה הציבורית רשאית לקבוע כי בשנה מסוימת או בחלק ממנה לא יתעדכן השכר או יתעדכן בשיעור נמוך מהאמור בסעיף קטן (א), וכן לקבוע את אופן העדכון בתום התקופה האמורה.

נושא משרה רשאי לוותר בשנה מסוימת על קבלת חלק השכר הנובע

(ג) מעדכון השכר באותה שנה; הודיע נושא משרה לגורם המשלם את שכרו על ויתור כאמור, לא ישולם לו חלק השכר כאמור מהשכר המשולם לאחר מסירת ההודעה ועד השכר האחרון המשולם בעבור אותה שנה, והוויתור יחול לכל דבר ועניין; נושא משרה שהודיע כאמור לא יהיה רשאי לשנות את הודעתו באותה שנה.

(ד) בסעיף זה –

"המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"השכר הממוצע" – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה– .71995 הוועדה הציבורית .6

(א) תוקם ועדה ציבורית לעניין קביעת שכר ותשלומים אחרים לנושאי משרה לפי סעיף .2

(ב) בוועדה הציבורית יהיו שלושה חברים שלא היו פעילים בחיים הפוליטיים בשנה שקדמה למועד מינוים, ואלה הם: [המחיקה עברה להמשך]

7 ס"ח התשנ"ה, עמ' .210

--6

נשמעו בדיון הצעות

לצרף את נציג החשב

הכללי, את נציג

הקאדים

(1) חבר סגל אקדמי בכיר במוסד מוכר להשכלה גבוהה, כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–,81958 בעל מומחיות וניסיון בתחום המדיניות הציבורית, שימנה נשיא המדינה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

[המחיקה – הצעת

היוזם]

(2) שופט לשעבר בדימוס של בית המשפט העליון או בית המשפט

המחוזי, שכיהן ביותר מערכאה שיפוטית אחת, שימנה נשיא בית

המשפט העליון;

[המחיקה – הצעת

היוזם]

(3) דיין לשעבר אשר כיהן ביותר מערכאה אחת של בתי הדין

הרבניים, שימנוה הרבנים הראשיים לישראל נשיא בית הדין הרבני הגדול.

[האם לקבוע שלוש

שנים?]

לא ימונה כחבר הוועדה מי שהיה פעיל בחיים הפוליטיים או חבר מפלגה

(ג) בשנה שקדמה למועד המינוי.

[המחיקה – הצעת

היוזם]

(גד) לא ימונה כחבר הוועדה הציבורית מי שהורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה., או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.

(דה) תקופת כהונתה של הוועדה הציבורית תהיה חמש שנים מיום מינויה;

תקופת כהונתו של חבר הוועדה הציבורית תהיה עד תום תקופת כהונתה של הוועדה שבה כיהן אף אם נבחר במהלך כהונתה. מזכיר הממשלה יפרסם ברשומות את הרכב הוועדה הציבורית ואת מועד מינויה וכל שינוי בהרכבה.

[המחיקה עברה להמשך]

לא יאוחר מ-60 ימים לפני תום תקופת כהונתה של הוועדה הציבורית ( ו) תקבע ועדת הכנסתיקבע מי שמינה חבר ועדה כאמור בסעיף קטן (ב) אם כהונתו הוועדה הציבורית תסתיים במועדה , או שכהונתה תוארך לתקופת כהונה אחת נוספת. [** הצעת היוזם: תוארך בשנה אחת נוספת] חבר הוועדה הציבורית יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת

(ז) מאלה, וימונה בהקדם האפשרי חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתה של הוועדה:

8 ס"ח התשי"ח, עמ' .191

( 1)

הוא התפטר במסירת כתב התפטרות למי שמינה אותו;

( 2)

מי שמינה אותו סבר שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

--7

(3) מי שמינה אותו סבר כי אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה לאחר שהתקיים בו האמור בסעיף קטן (ד).הוא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.

(ח) חבר הוועדה הציבורית זכאי לקבל מאוצר המדינה גמול בעד השתתפות בישיבות הוועדה כמקובל לעניין חברי ועדות ציבוריות לפי הנחיות החשב הכללי במשרד האוצרכפי שיקבע מזכיר הממשלה.

* הלשכה המשפטית

של משרד רה"מ

ביקשה למסור

שלגישתה אין לערב

את מזכירות

הממשלה בטיפול

המנהלי והמקצועי

לוועדה הציבורית

(ט) מזכירות הממשלה תעמיד לרשות הוועדה הציבורית סיוע מקצועי ומינהלי ; חשב הכנסת, החשב הכללי במשרד האוצר, מנהל בתי המשפט ומנהלי בתי הדין הדתיים ימסרו לוועדה הציבורית כל מידע שתדרוש לשם מילוי תפקידה.

הוועדה הציבורית רשאית להזמין לישיבותיה את החשב הכללי במשרד ( י) האוצר, הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, חשב הכנסת, מנהל בתי המשפט ומנהלי בתי הדין הדתיים, ולבקש מהם מידע המצוי בידיהם והדרוש לשם מילוי תפקידה; ממלאי התפקידים האמורים או נציגיהם ישתתפו בישיבה שאליה הוזמנו וימסרו לוועדה הציבורית את המידע כאמור.

סדרי עבודת הוועדה .7

הציבורית

האם הרוב בוועדה

צריך להיקבע בחוק?

למשל האם הפחתת

שכר רק פה אחד (כמו

לגבי יחידת המימון)?

פרסום ברשומות

.7

(איא) הוועדה הציבורית תקבע את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה; בישיבות הוועדה יירשם פרוטוקול.

(בא) הוועדה הציבורית תפרסם ברשומות את החלטותיה בעניין שכר ותשלומים.

(ב) החשב הכללי במשרד האוצר יפרסם ברשומות מדי חודש ינואר את שכר היסוד של נשיא המדינה כפי שעודכן לפי חוק זה.

כנ"ל – הערת משרד

רה"מ שמזכיר

הממשלה אינו

הגורם המתאים

תיקון חוק הכנסת .8

מזכיר הממשלה יפרסם ברשומות את הרכב הוועדה הציבורית ואת

(ג) מועד מינויה וכל שינוי בהרכבה.

בחוק הכנסת, התשנ"ד–91994 –

( 1)

9 ס"ח התשנ"ד, עמ' .140

בכותרת פרק ט', במקום "שכר" יבוא "תנאי עבודת";

--8

(2) בסעיף ,49 במקום "שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בלבד" יבוא "תנאי עבודה לחברי הכנסת ושכר ותשלומים אחרים למועסקים על ידם" ובסופו יבוא "אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ו–.2026";

( 3)

בסעיף ,50 ההגדרה "שכר" – תימחק;

( 4)

סעיף 51 – בטל;

(5) בסעיף 52(א), במקום "שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת" יבוא "תנאי עבודה לחברי הכנסת ושכר ותשלומים אחרים למועסקים על ידם";

( 6)

בסעיף 55 –

(א) בסעיף קטן (א) –

(1) בפסקה (1), המילים "בדבר שכר ותשלומים אחרים לחברי

הכנסת, ורשאית היא להמליץ על דרכי הצמדתם ועדכונם" –

יימחקו;

( 2)

בפסקה (2), פסקת משנה (ב) – תימחק;

(ב) בסעיף קטן (ד)(1), המילים "לעניין שכר ותשלומים אחרים שישולמו לחברי הכנסת" – יימחקו.

תיקון חוק הדיינים .9

בחוק הדיינים, התשט"ו–,101955 בסעיף 17 –,

(1) בכותרת השוליים, במקום "משכורת ותשלומים אחרים" יבוא "תנאי עבודה";

(2) במקום "משכורתו של דיין והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו" יבוא "תנאי עבודתו של דיין שאינם נקבעים לפי חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ו–2026".

תיקון חוק הקאדים .10

בחוק הקאדים, התשכ"א–,111961 בסעיף 14–,

(1) בכותרת השוליים, במקום "משכורת ותשלומים אחרים" יבוא "תנאי עבודה";

(2) במקום "משכורתו של קאדי והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו" יבוא "תנאי עבודתו של דיין קאדי שאינם נקבעים לפי חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ו–2026".

10 ס"ח התשט"ו, עמ' .68

11 ס"ח התשכ"א, עמ' .118

--9

תיקון חוק בתי הדין .11

הדתיים הדרוזיים

בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג–,121962 בסעיף 20–,

(1) בכותרת השוליים, במקום "משכורת ותשלומים אחרים" יבוא "תנאי עבודה";

(2) במקום "משכורתו של קאדי-מד'הב והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו" יבוא "תנאי עבודתו של קאדי-מד'הב שאינם נקבעים לפי חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ו–2026".

תיקון חוק שירות 11א. בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–,131959 בסעיף 2(1), בסופו יבוא "או לפי חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ו–2026".

המדינה (מינויים)

תיקון חוק גמלאות 11ב. בחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט–,141969 אחרי סעיף 2א יבוא:

לנושאי משרה

ברשויות השלטון

[האם צריך את הסעיף

הזה או תיקון אחר לחוק

זה]

"תשלומים בשל 2ב.

סיום כהונה

בהחלטה לפי סעיף 1 לעניין נושא משרה כהגדרתו

בחוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ו–

,2026 לא ייקבעו תשלומים בשל סיום הכהונה אלא אם

כן נקבעו לפי סעיף 2(ב)(6) לחוק האמור."

ביצוע

.12

ראש הממשלה ממונה על ביצועו של חוק זה.

תחילה, תחולה

ושמירת תוקף

.13

(א) תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר תום שלושה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה); עד יום התחילהתו של חוק זה תמונה הוועדה הציבורית הראשונה. [עמדת ועדת השרים: תחילה בכנסת ה-26]

(ב) הוועדה הציבורית הראשונה תקבע בתוך שלושה חודשים מיום מינויה את שכר נשיא המדינה לפי הוראות חוק זה.

[האם צריך להוסיף בסוף:

"ובלבד שאינה סותרת את

הוראות חוק זה"?]

החלטה לעניין שכר ותשלומים אחרים ותוספות לנושאי משרה

(ג) שהתקבלה לפני יום התחילתוה של חוק זה תעמוד בתוקפה כל עוד לא שונתה בהחלטה לפי חוק זה.

(ד) הנוסח כפי שהיה בדיון המוקדם:

שכרו של נושא משרה לא ייפגע בשל החלטות הוועדה הציבורית לפי חוק זה, כל עוד הוא מכהן באותו תפקיד שבו כיהן ביום תחילתו של חוק זה; החל נושא משרה לכהן בתפקיד אחר שחוק זה חל עליו, יהיה שכרו לפי חוק זה.

12 ס"ח התשכ"ג, עמ' .20

13 ס"ח התשי"ט, עמ' .86

14 ס"ח התשכ"ט, עמ' .98

- 10 -

נוסח מוצע לדיון לאור הנאמר בדיוני הוועדה:

(1) הוראות חוק זה יחולו גם על נושא משרה שהחל לכהן לפני יום התחילה, אולם שכרו לא ייפגע בשל החלטות הוועדה הציבורית לפי חוק זה, בין אם נשאר בתפקידו ובין אם החל לכהן בתפקיד אחר; אין בהוראה זו כדי למנוע עלייה בשכרו של נושא המשרה בשל החלטות הוועדה הציבורית.

(2) הוראות פסקה (1) יחולו גם על כל תשלום שנלווה לשכר או ששולם בקשר אליו לפני יום התחילה ועל זכויות שרכש או צבר נושא משרה לפני יום התחילה, לרבות זכויות ותשלומים בקשר לסיום הכהונה.

(3) נושא משרה שהחל לכהן לפני יום התחילה וזכאי לתשלומים או לזכויות לפי פסקאות (1) ו-(2) בהתאם להחלטה שחלה עליו לפני יום התחילה, וכן לתשלומים או לזכויות דומות בעד אותה תקופה גם לפי החלטה של הוועדה הציבורית לפי חוק זה, לא יהיה זכאי לכפל תשלום אלא לתשלום הגבוה מביניהם.

******

- 11 -

לדיון: כיצד להבחין בין החזר הוצאות אחיד שנקבע ע"י הוועדה הציבורית החדשה לפי סעיף 2 לבין תנאי עבודה לפי סעיף 3 שנקבעים ע"י ועדות הכנסת ואינם אחידים?

תשלומים לפי סעיף 2

ייקבעו בידי הוועדה הציבורית החדשה

ישולמו באופן אחיד לכל נושאי המשרה:

תוספת ותק

(1) ימי מחלה וימי חופשה

(2) תשלומים בשל סיום הכהונה.

(3) ישולמו באופן לא אחיד:

החזר הוצאות וגילום מס בקשר לכך;

(1) קצובת ביגוד.

(2) תשלומים המשולמים כיום ולא ניתן יהיה לשלם

לפי הצעת החוק:

תנאי עבודה לפי סעיף 3

ייקבעו ע"י ועדת הכספים / הכנסת

לא ישולמו באופן אחיד

נשיא המדינה:

(1) מעון המנוהל ע"ח אוצר המדינה

רה"מ:

(1) מעון רשמי בירושלים ומימון למעון נוסף

(2) הוצאות אירוח ותיעוד

(3) הוצאות להשתתפות בת זוג בכנסים

יו"ר הכנסת:

(1) דירת שרד

(2) הוצאות אירוח

(3) הוצאות נסיעה לחו"ל כולל בני זוג

(1) תוספת יוקר

(2) לנושאי משרה שיפוטית:

תוספת שהיה במשרה שיפוטית תוספת ייחודית לעיסוק בשפיטה גמול ניהול(3) החזר הוצאות ביגוד והוצאות נלוות להופעה לבת שרים וח"כים:

(1) תקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית וקשר עם

זוגו של רה"מ

הציבור

(4) מענקי הפרישה יאוחדו לפי קביעת הוועדה

הציבורית ויבוטלו המענקים הקיימים היום

ח"כים:

(1) יועצים פרלמנטריים

ראש האופוזיציה:

(1) הוצאות אירוח

(2) 10 ימים בחו"ל כולל עוזר אחד

הרב הראשי לישראל:

(1) שכירת דירה בירושלים כולל ריהוט

האם אלה ייחשבו החזר הוצאות אחיד או תנאי עבודה:

(1) תקשורת: טלפון נייד, טלפון ואינטרנט בבית

(2) דמי כלכלה (כיום יש הבדל בין הרשויות וגם בין יו"ר הכנסת לחברי הכנסת)

(3) רכב / החזר הוצאות רכב, גילום רכב ממוגן

(4) נסיעה בכביש אגרה

(5) מימון שכר דירה או מלון, כולל גילום

(6) בדיקה רפואית

(7) לימודי שפה

(8) מנוי לעיתונים

(9) שירותים רפואיים – כיום זכאות רק לנשיא המדינה כולל בן זוג וילדים קטינים

(10) חופשה בשכר לצורך השתלמות (לא ניתן לפדיון) – כיום זכאות רק לנושאי משרה שיפוטית

******

16.2.2026

נייר עמדה

שכר השופטים ככלי לנ יג וח פוליטי

ניתוח הצעת חוק - יסוד : שכר נושאי משרה

ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה)1

כתיבה וייעוץ משפטי: עו"ד טל הלל

הצעת החוק שבנדון הינה חוליה נוספת בשרשרת מהלכים שמטרתם להחליש את הרשות השופטת ולהכפיפה לרשות המבצעת. החל מחקיקת החוק לשינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים , דרך החרם חסר התקדים של שר המשפטים על נשיא בית המשפט העליון, ועד הקמפיין הציבורי של הממשלה המ טיל על בג״ ץ אחריות למחדלי השבעה באוקטובר, מתגבשת מדיניות שיטתית המבקשת לצייר את מערכת המשפט כמוסד עוין שיש לשלוט בו. בתוך הקשר זה, הצעת החוק הנוכחית מהווה כלי דורסני, שמטרתו להרתיע שופטים ולהבטיח את צייתנותם באמצעות פגיעה במעמדם ובתנאי העסקתם.

ניסיון לפגוע בשכר השופטים ובמעמדם הציבורי, ובכך להחליש את בתי

במוקד ההצעה עומד ה

המשפט מבפנים ולפגוע ב עקרון העצמאות ואי -התלות של הרשות השופטת.

ביטול "חומת המגן" של אי - התלות השיפוטית

המנגנון המוצע בהצעת החוק צפוי להביא בפועל בראש ובראשונה לפגיעה בשכר נושאי המשרה השיפוטית. זאת, משום ששכרם של שופטים גבוה כיום מזה של יתר נושאי המשרה שאיתם מבקשת ההצעה ליצור אחידות, והוא כולל רכיבים ייחודיים הנגזרים מאופי כהונתם, מהיקפה וממשכה. בנסיבות אלה, תוצאת ההשוואה המוצעת צפויה להתממש בעיקר כהפחתה בשכר השופטים, ומשכך מדובר במהלך המנוגד ל סעיף10 (ב) לחוק - יסוד: השפיטה, האוסר על קבלת החלטה המכוונת להפחית את שכרם של שופטים. הצעת החוק אף מבקשת לבטל הוראה זו, אשר משמשת כחומת מגן חוקתית לאי - התלות השיפוטית, שכן היא מונעת מהרשויות הפוליטיות להשתמש בשכר ככלי לחץ על שופטים.

ביטול הסעיף מכשיר הלכה למעשה אפשרות לפגיעה מובחנת בשכרם של השופטים גם בעתיד, והופך את תנאיהם הכלכליים לשיקול הנתון להשפעה פוליטית. מצב שבו שופט יודע כי פרנסתו עשויה להשתנות בהחלטה פוליטית, עלול ליצור לחץ סמוי בעת הכרעה בתיקים רגישים, ובכך לפגוע בליבת עצמאות השפיטה.

לכך מצטרפת העובדה כי בניגוד למצב הקיים, שבו קביעת שכר השופטים נעשית בדיון פומבי בוועדת הכנסת ובהשתתפות גורמי מקצוע רלוונטיים, הוועדה הציבורית המוצעת אינה מחויבת להליך שקוף, פומבי או מבוסס אמות מידה חוקתיות ברורות. בכך מתרחק המנגנון המוצע מן העקרונות שנועדו להבטיח את עצמאות הרשות השופטת, ומחליף מסגרת מוסדית מפוקחת בהסדר שאינו מעניק את אותן הגנות של שקיפות ועיגון חוקתי.

1 הצעת חוק - יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה), מאגר החקיקה הלאומי – אתר הכנסת.

שכר השופטים ככלי לניגוח פוליטי

מנגנון "הוועדה הציבורית" : אחיזת עיניים

הצעת החוק מציגה מנגנון של ועדה ציבורית כחלופה אובייקטיבית לקביעת שכר נושאי המשרה, אולם בפועל מדובר רק במראית עין של ניטרליות. אמנם חברי הוועדה אינם אמורים להיות פעילים פוליטית בסמוך למינויים, אך סמכויותיה ומסגרת פעולתה של הוועדה מוכתבות מראש על ידי הדרג הפוליטי:

הכנסת היא שתקבע את הארכת כהונתה של הוועדה,2 והיא גם כובלת את שיקול דעתה באמצעות אינה רשאית לקבוע הטבות מעבר לאלה המנויות בחוק,4 מגבלות מהותיות.3 כך, למשל, הו ועדה והתשלום בעד ו תק מוגבל לתוספת שכר בגובה%15 בלבד (תוספת שרלוונטית בעיקר כשמדובר בשופטים המכהנים שנים ארוכות).5 בכך הופכת הוועדה לכלי יישומי של מדיניות פוליטית שנקבעה מראש, ולא לגוף עצמאי המפעיל שיקול דעת מקצועיבהתאם למאפייניה של כל אחת מהמשרות עליה היא ממונה.

חשיבותו של שכר ראוי לשופטים

שכר השופטים נועד להבטיח את עצמאות הרשות השופטת ואת יציבותה. לא מדובר בהטבה אישית, אלא במימו ש ה אינטרס ה ציבורי , שכן שכר מובטח והוגן מאפשר לשופטים למלא את תפקידם ללא תלות, לחצים או חשש מפני פגיעה כלכלית, ובהתאם לדין ולצו מצפונם בלבד.

מעבר לכך, פגיעה בשכר השופטים עלולה לפגוע ביכולתה של המערכת למשוך אליה משפטנים טובים ומנוסים. כבר כיום, הפער בין השכר במגזר הפרטי לבין השכר השיפוטי מציב אתגר בגיוס מועמדים מובילים לשפיטה, ואתגר זה צפוי להחריף אם יופחתו תנאי ההעסקה.

טשטוש ההבחנה בין הרשויות במסווה של "שוויון"

הצעת החוק מבקשת לעגן מתווה שכר אחיד לכלל נושאי המשרה ברשויות השלטון, אולם בכך היא מטשטשת הבחנה יסודית בין תפקידים שונים במהותם. התפקיד השיפוטי מאופיין בכהונה מקצועית ארוכת טווח, לרוב עד גיל פרישה, ובחובות ייחודיות של עצמאות, אי - תלות ואיפוק מוסדי, מאפיינים שאינם מתקיימים אצל נבחרי ציבור המכהנים לתקופות קצובות ותחת היגיון פוליטי. לפיכך, שימוש במונח שכר "שווה" בהקשר זה הוא מטעה, שכן אין מדובר בקבוצות דומות המצדיקות הסדר אחיד.

גם אם השוויון מוצג כיעד נורמטיבי, יישומו בתחום זה עלול להביא דווקא לפגיעה בעקרונות היסוד המגנים על המעמד השיפוטי ועל עצמאות הרשות השופטת, ובכך לערער את האיזון החוקתי בין הרשויות במסווה של הסדרה טכנית של שכר.

2 סעיף 6.6 (ה) להצעת החוק קובע כי לא יאוחר מ -60 ימים לפני תום תקופת כהונתה תקבע ועדת הכנסת האם כהונת הוועדה הציבורית תסתיים במועדה, או שכהונתה תוארך לתקופת כהונה אחת נוספת.

3 סעיף6.2 (א) להצעת החוק קובע כי לא ישולם לנושא משרה שכר ולא תינתן לו הטבה כספית שלא נקבעו בידי הוועדה הציבורית לפי חוק זה.

4 סעיף6.2 (ב)(5 ) להצעת החוק קובע כי תוספת ותק תהיה בשיעור שלא יעלה על%15 מהשכר.

5 סעיף6.2 (ב) להצעת החוק קובע רשימה סגורה של תשלומים אשר ישולמו באופן אחיד לכל נושאי המשרה.

שכר השופטים ככלי לניגוח פוליטי

י צירת אנטגוניזם ודה - לגיטימציה

מעבר להיבטים המשפטיים, יש לראות בהצעת החוק חלק מאסטרטגיה רחבה של דה - לגיטימציה כלפי מערכת המשפט. העלאת סוגיית שכר השופטים לדיון ציבורי בעת הזו אינה מהלך ניטרלי, אלא ניסיון למסגר את השופטים כקבוצה פריב ילגית ומנותקת, ו כך לעורר נגדם שיח ציבורי.

הסטת הדיון מחשיבותה של מערכת משפט עצמאית ומקצועית אל שאלות פופוליסטיות של שכר נועדה לשחוק את אמון הציבור ולהציב את שומרי הסף בעמדת התגוננות. בתוך כך, השימוש במונח שכר "שווה" בהצעת החוק יוצר מצג מטעה כאילו השופטים נהנים ממעמד עודף, וכך מסייע לבנות נרטיב שלפיו מדובר בקבוצה מורמת מעם שיש לאזנה או לרסנה. במובן זה, ההצעה הינה חלק מקמפיין פוליטי מסית שנועד ל יצו ר אנטגוניזם בקרב הציבור כלפי המערכת שתפקידה להגן על זכויותיו, ולהכשיר את הקרקע לפגיעה נוספת בעצמאותה.

סיכום

הצעת החוק אינה עוסקת רק במנגנון שכר, אלא בשאלת מעמדה של הרשות השופטת בדמוקרטיה הישראלית. עצמאות השיפוט אינה פריבילגיה מקצועית של שופטים, אלא תנאי יסוד לקיומו של שלטון ה חוק ולהגנה על זכויות אדם. כאשר שכרם של שופטים הופך לכלי הנתון לשינוי פוליטי, נפגעת לא רק יציבותם האישית, אלא גם עצם היכולת להבטיח הכרעה משפטית חופשית מלחצים שלטוניים.

בכך מתערער אחד מן העקרונות החוקתיים המרכזיים המאפיין משטר דמוקרטי – קיומה של רשות שופטת עצמאית המוסמכת לבקר את השלטון ללא חשש מפגיעה מוסדית או כלכלית.

מנקודת מבט רחבה יותר, ההצעה משקפת תפיסה שלפיה רשויות השלטון אינן מאזנות זו את זו אלא כפופות לרצון הרוב הפוליטי. תפיסה זו מחלישה את מנגנוני הבלימה והאיזון שעליהם נשענת כל דמוקרטיה מתפקדת, ומסכנת את אמון הציבור ביכולתה של מערכת המשפט להגן עליו מפני שרירות הש לטון. הגנה על עצמאות השופטים, לרבות על ביטחונם הכלכלי, מבטיחה כי גם מול כוח שלטוני חזק יישאר לאזרח מרחב של צדק, זכויות והגנה משפטית.

נציגות הרשמים הארצית

16 פברואר 2026

כ"ט שבט תשפ"ו

לכבוד

מנהל בתי המשפט, כב' השופט צחי עוזיאל

הנדון: עמדת נציגות הרשמים הארצית בעניין הצעת חוק יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון )תיקוני חקיקה( שלום רב, נציגות הרשמים הארצית, בשם הרשמים הבכירים ורשמי בתי המשפט ובתי הדין לעבודה, מבקשת להביע דאגה עמוקה מיוזמת החקיקה המתגבשת במטרה לערוך שינוי במבנה שכרם של נושאי משרה שיפוטית, במסגרת הצעת חוק יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון )תיקוני חקיקה(, בין היתר תוך יצירת מנגנון של "דרג א'" ו-"דרג ב'" בשכר השופטים המכהנים והעתידיים. אנו פונים לכב' המנהל מתוך תחושת אחריות לעתיד המערכת ולשמירה על מעמדה העצמאי של הרשות השופטת בישראל, בתקווה שתמצא להביא נייר עמדה זה לפני מקבלי ההחלטות, על מנת שישקלו גם את עמדתנו בטרם קבלת ההחלטות בנוגע לתיקון החקיקה המוצע.

ברשות השופטת מכהנים כיום כ-70 רשמים ורשמים בכירים )להלן יחד: "הרשמים"(. לרשמים הוקנו בחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, תשמ"ד- ,1984 סמכויות שיפוט – הם דנים בהליכים משפטיים שבתחום סמכותם ומכריעים בהם כגון בתיקי בתי משפט המתבררים במסלול דיון מהיר, מטפלים בבקשות דחופות כדוגמת בקשות להטלת סעדים זמניים, ומסייעים לקדם גם הליכים משפטיים שאינם בגדרי סמכות הדיון שלהם, כאשר תחת ידיהם מנוהלים עשרות אלפי הליכים משפטיים מדי שנה. העומס המוטל על כתפי הרשמים הוא רב, ולרשם מוקצים אלפי תיקים לטיפול מדי שנה.

אנו סבורים כי לאימוץ המתווה המוצע בהצעת החוק וליצירת מדרג שכר בין השופטים, באופן שיהיה שכר נבדל לשופט מכהן כיום ולשופט שיתמנה בעתיד, תהיה משמעות קשה וחמורה מבחינת הרשות השופטת, ומבחינת הרשמים, שהמינוי לתפקיד שופט הוא מבחינתם התפתחות מקצועית טבעית ומתבקשת, במספר אופנים, שההתייחסות אליהם להלן תהיה בתמצית:

פגיעה בעקרון העצמאות השיפוטית: עצמאותה של הרשות השופטת נשענת על חסינות וביטחון כלכלי של נושא המשרה. יצירת "שופטים מדור ב'" תכרסם במעמד השפיטה בעיני הציבור ובעיני המערכות השלטוניות, ותייצר תקדים מסוכן לשחיקה רוחבית של תנאי השירות בכלל המערכת בעתיד.

פגיעה מידית בשכרם של הרשמים: שכר הרשמים במדינת ישראל נגזר כיום משכר השופטים.

למשל, שכרו של רשם בכיר משולם לפי דרגה הנקבעת בהתאם לוותק המקצועי שלו, ונע בין %75 ל-%85 משכר שופט. כל פגיעה במבנה השכר המערכתי של שופטים מכהנים תהווה בהכרח פגיעה ישירה, מידית ושאינה מקובלת, בשכרם של הרשמים המכהנים כיום.

נציגות הרשמים הארצית

פגיעה בציפייה הלגיטימית של הרשמים לעתיד: כמי שמשמשים גם כיום כחלק בלתי נפרד מהסגל השיפוטי, נוצרה אצל הרשמים ציפייה לגיטימית שכאשר יבקשו, באופן טבעי, להתקדם לשלב הבא בעשייה השיפוטית ולהציע את מועמדותם להתמנות כשופטים, וככל שהגורמים המוסמכים ימצאו אותם מתאימים לכך, יועמד שכרם על מלוא השכר ממנו נגזר שכרם כיום. בכך, פועלים הרשמים מתוך הסתמכות על יציבותו של מבנה השכר המקובל כיום, ושינוי כללי המשחק באופן שמבקש לקבוע לרשמים שיתמנו לשופטים בעתיד שכר נמוך יותר, פוגע בביטחונם הכלכלי של הרשמים כבר עתה. יודגש, כי בתפקידם, הרשמים כפופים לכל הכללים והמגבלות החלים על שופטים, לרבות בנוגע לאתיקה שיפוטית ולסמכות נציב תלונות הציבור על שופטים. מינוי רשמים בכירים לכהונה מתבצע באופן זהה להליך מינויים של שופטים, בהחלטה של הוועדה למינוי שופטים. כניסה לכהונה ברשות השופטת במסגרת תפקידי רשמות מהווה, במידה רבה, צעד ראשון של מי שמבקש לכהן בעתיד כשופט, במסגרת קריירה ארוכת שנים בתפקידי שיפוט. המשמעות של אימוץ הצעת החוק במתכונתה, היא שהקידום המקצועי אליו הרשמים נושאים עיניים עלול להיות כרוך בקבלת שכר נמוך מזה שהיה צפוי להם עת מונו לתפקיד הנוכחי.

הבחנה לא עניינית בין המכהנים בתפקידי שיפוט: החרגת השופטים המכהנים כיום )"דור א'"( מתחולת הצעת החוק, תוך מתן ביטוי לאינטרס ההסתמכות שלהם, מבלי להביא בחשבון את האינטרס של מי שמבקשים להתמנות כשופטים בעתיד, היא מהלך שעלול להחליש את כוחה של מערכת המשפט. פיצול כזה יפר את השוויון הראוי בין נושאי משרה שיפוטית ויפגע בלכידות הפנימית ההכרחית לתפקודה התקין של המערכת.

הרתעת מועמדים ראויים: פגיעה בתנאי השכר של שופטים שיתמנו בעתיד, תרתיע משפטנים מן השורה הראשונה מלהצטרף למערכת, ואף תיצור תמריץ שלילי לרשמים להתקדם לתפקידי שפיטה במערכת. ירידה באטרקטיביות של המשרה תוביל בהכרח לירידה ברמה המקצועית של המכהנים בערכאות השונות בטווח הארוך, פגיעה שאת מחירה ישלם הציבור כולו.

אנו פונים אליך כמנהל מערכת בתי המשפט בבקשה לתמוך בעמדתם של הרשמים, להביא עמדתנו זו בפני חברי ועדת הכנסת היושבים על המדוכה בעניין הצעת החוק שבנדון, ולהבהיר בפניהם את האופן שבו החקיקה המתגבשת תביא לפגיעה ישירה בנו, הגם שהצעת החוק כלשונה אינה מתייחסת לתפקידנו. אנו מבקשים כי תנאי שכרנו לא ייפגעו כתוצאה מהליך החקיקה, לא בהווה ולא בעתיד ככל שרשמים יקודמו לתפקידי שפיטה.

כמי שמהווים חלק בלתי נפרד מהסגל השיפוטי כיום, ונושאים בעומס הרב המוטל על הרשות השופטת לצד שופטי ישראל, במתן שירות כה חשוב לציבור, אנו מאמינים שעצמאותה של מערכת המשפט מחייבת למנוע גם את הפגיעה בתנאי העסקתנו.

נציגות הרשמים הארצית

בכבוד רב,

יניב לוזון, רשם בכיר

ויו"ר נציגות הרשמים הארצית

העתק:

היועץ המשפטי למנהל בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר

היועצת המשפטית לענייני חקיקה, הנהלת בתי המשפט, עו"ד חנית בכר

--1

סימוכין: 0200-0005-2026-000836 [מספר פנימי: 2228758]

נוסח לדיון בוועדת הכנסת ביום 1.6.2026 – הכנה לקריאה ראשונה (פ/5532/25 של ח"כ בוארון) הנוסח מוצג כשתי הצעות נפרדות – יש לפצל בין חוקי היסוד לחוק הרגיל חוק היסוד מחייב רוב של 61 בקריאה הראשונה השנייה והשלישית הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה) תיקון חוק-יסוד:

הכנסת

.1

בחוק-יסוד: הכנסת,1 בסעיף ,39 אחרי "שנקבע בחוק" יבוא "או לפי חוק".

תיקון חוק-יסוד:

הממשלה

.2

בחוק-יסוד: הממשלה,2 בסעיף ,36 אחרי "ייקבעו בחוק" יבוא "או לפי חוק".

תיקון חוק-יסוד:

נשיא המדינה

.3

בחוק-יסוד: נשיא המדינה,3 בסעיף ,16 במקום "על ידי החלטת הכנסת" יבוא "בחוק או לפי חוק או בהחלטה של הכנסת".

תיקון חוק-יסוד:

השפיטה

.4

בחוק-יסוד: השפיטה,4 בסעיף 10 –

( 1)

בסעיף קטן (א), אחרי "ייקבעו בחוק" יבוא "או לפי חוק";

( 2)

סעיף קטן (ב) – בטל.

הצעת חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ו–2026

הגדרות

.1

בחוק זה –

"הוועדה הציבורית" – הוועדה שהוקמה לפי סעיף 8;

"ועדה של הכנסת" – ועדה קבועה של הכנסת, ועדת האתיקה של חברי הכנסת, הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, הוועדה המסדרת והוועדות הזמניות שקמו לפי סעיף 2א(א) ו־(ה) לחוק הכנסת;

"חוק הכנסת" – חוק הכנסת, התשנ"ד–51994;

1 ס"ח התשי"ח, עמ' .69

2 ס"ח התשס"א, עמ' .158

3 ס"ח התשכ"ד, עמ' .118

4 ס"ח התשמ"ד, עמ' .78

5 ס"ח התשנ"ד, עמ' .140

--2

"יושב ראש הקואליציה" ו"מרכז סיעות האופוזיציה" – חבר הכנסת שהסיעה שראש הממשלה או ראש האופוזיציה, לפי העניין, חבר בה, הודיעה על זהותו ליושב ראש הכנסת לאחר כינון הממשלה; כהונת מי מהם תחל עם מסירת ההודעה, ותסתיים עם מסירת הודעה בדרך האמורה על סיום כהונתו או על תחילת כהונה של חבר כנסת אחר בתפקיד, או בתום כהונתה של הכנסת שבה כוננה אותה ממשלה, או עם כינון ממשלה חדשה, לפי המוקדם;

"נושא משרה" – נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, שופט, רב ראשי לישראל, דיין, קאדי, קאדי-מד'הב;

"שכר" – תגמול חודשי שנושא משרה זכאי לו בעד כהונתו, הכולל את שכר היסוד לפי סעיף 3 ותוספת ותק לפי סעיף 5(ב).

תשלום שכר

.2

לנושא משרה ישולם מאוצר המדינה שכר כפי שתקבע הוועדה הציבורית לפי חוק זה, וחובה עליו לקבלו; לא ישולמו לנושא משרה שכר, תשלומים אחרים או תוספות שלא נקבעו בחוק זה או בידי הוועדה הציבורית לפי חוק זה.

שכר היסוד

ואחידותו

.3

(א) הוועדה הציבורית תקבע את שכר היסוד של נשיא המדינה, ורשאית היא להעלותו או להפחיתו, לרבות לתקופה מסוימת.

(ב) שכר נושאי המשרה המפורטים בטור א' שלהלן יהיה באחוזים משכר היסוד של נשיא המדינה כמצוין בטור ב' לצידם:

טור א'

( 1)

( 2)

( 3)

(א) ראש הממשלה;

(ב) יושב ראש הכנסת;

(ג) נשיא בית המשפט העליון;

(א) ממלא מקום ראש הממשלה;

(ב) ראש האופוזיציה;

(ג) משנה לנשיא בית המשפט העליון;

(א) שר;

(ב) שופט בית המשפט העליון;

(ג) נשיא בית הדין הארצי לעבודה;

טור ב'

%95

%90

%85

--3

(ד) רב ראשי לישראל;

(ה) נשיא בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין

הדתי הדרוזי לערעורים;

( 4)

(א) סגן שר;

%80

(ב) סגן ליושב ראש הכנסת, יושב ראש ועדה של הכנסת,

יושב ראש הקואליציה ומרכז סיעות האופוזיציה;

נשיא בית משפט מחוזי;

(ג) (ד) סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה, שופט בכיר של

בית הדין הארצי לעבודה;

(ה) דיין בבית הדין הרבני הגדול, ראש אבות בית דין

רבני אזורי;

קאדי של בית הדין השרעי לערעורים, קאדי-מד'הב

(ו) של בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;

( 5)

(א) חבר הכנסת;

%75

(ב) סגן נשיא בית המשפט המחוזי, שופט בכיר בבית

משפט מחוזי, שופט בבית משפט מחוזי;

(ג) נשיא בית משפט שלום;

(ד) שופט של בית הדין הארצי לעבודה; נשיא בית דין

אזורי לעבודה;

(ה) אזורי;

( 6)

אב בית דין רבני אזורי, דיין בכיר בבית דין רבני

(א) סגן נשיא בית משפט השלום, שופט בכיר בבית

משפט השלום;

%70

(ב) סגן נשיא בית דין אזורי לעבודה, שופט בכיר בבית

דין אזורי לעבודה;

(ג) דיין חבר בית דין רבני אזורי;

(ד) קאדי של בית דין שרעי, קאדי-מד'הב של בית דין

דתי דרוזי;

( 7)

(א) שופט בית משפט השלום;

%.65

--4

עדכון השכר

.4

תשלומים אחרים

ותוספות שכר

.5

(ב) שופט תעבורה;

(ג) שופט בית דין אזורי לעבודה

(א) שכר היסוד של נשיא המדינה ישתנה מדי 1 בינואר לפי שיעור עליית השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה– ,61995 בשנה שחלפה.

(ב) הוועדה הציבורית רשאית לקבוע כי בשנה מסוימת או בחלק ממנה לא יתעדכן השכר או יתעדכן בשיעור נמוך מהאמור בסעיף קטן (א), וכן לקבוע את אופן העדכון בתום התקופה האמורה.

הוועדה הציבורית תפרסם ברשומות מדי חודש ינואר את שכר היסוד ( ג) של נושאי המשרה כפי שעודכן לפי חוק זה.

(א) נוסף על שכר היסוד ישולמו לכל נושאי המשרה תשלומים אלה:

(1) הפרשות לקופת גמל לקצבה לנושא משרה הזכאי לפנסיה צוברת כאמור בחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט– 71969;

(2) הפרשות לקרן השתלמות, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–,82005 בהתאם לכללים החלים על מנהל כללי של משרד ממשלתי;

(3) דמי הבראה בהתאם לכללים החלים על מנהל כללי של משרד

ממשלתי.

(ב) נוסף על שכר היסוד רשאית הוועדה הציבורית לקבוע כי לנושאי המשרה ישולמו תשלומים אלה:

(1) תוספת ותק בשיעור שלא יעלה על %1 משכר היסוד בעד כל שנת כהונה מלאה;

( 2)

זכאות לימי מחלה וימי חופשה ותשלומים בקשר לכך;

(3) תשלומים חד־פעמיים המשולמים בשל סיום הכהונה, כגון מענק פרישה או מענק הסתגלות אף אם כינוים שונה, ויכול שייקבעו תשלומים שונים לנושאי משרה הזכאים לפנסיה תקציבית ולפנסיה צוברת.

6 ס"ח התשנ"ה, עמ' .210

7 ס"ח התשכ"ט, עמ' .98

8 ס"ח התשס"ה, עמ' .889

--5

תשלומים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ישולמו באופן אחיד לכל נושאי

(ג) המשרה.

(ד) נוסף על שכר היסוד רשאית הוועדה הציבורית לקבוע כי לנושאי המשרה ישולמו תוספות אלה בהתחשב בצורכי התפקיד:

( 1)

החזר הוצאות וגילום מס בקשר לכך;

(2) קצובת ביגוד או תשלומים אחרים הדומים להם במהותם אף אם כינוים שונה.

.6

אין בהוראות חוק זה כדי למנוע קביעה בידי הגורם המוסמך לפי חוק של תנאי עבודה הנגזרים מאופי עבודתו של נושא המשרה ודרושים לו לשם מילוי תפקידו ואינם ניתנים לו בכסף, ובכלל זה כוח אדם, לשכה, רכב, הוצאות אירוח, נסיעות לחוץ לארץ וכיוצא באלה.

תנאי עבודה

קביעת תנאי עבודה .7

של ראשי רשויות

המדינה

על אף האמור בסעיף ,6 הוועדה הציבורית תקבע את תנאי העבודה של נשיא המדינה, יושב ראש הכנסת, ראש הממשלה ונשיא בית המשפט העליון, ובין השאר את התשלומים בשל המעונות הרשמיים של נשיא המדינה ושל ראש הממשלה ודירות השרד של יושב ראש הכנסת ונשיא בית המשפט העליון, וההוצאות הנלוות להם, וכן הוצאות אירוח, ביגוד וייצוג לנושאי המשרה האמורים ולבני זוגם.

הוועדה הציבורית .8

(א) תוקם ועדה ציבורית לעניין קביעת שכר ותשלומים אחרים לנושאי משרה לפי חוק זה.

(ב) בוועדה הציבורית יהיו שלושה חברים ואלה הם:

(1) חבר סגל אקדמי בכיר במוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–,91958 בעל מומחיות וניסיון בתחום המדיניות הציבורית, שימנה נשיא המדינה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי, שימנה נשיא בית המשפט העליון;

( 3)

דיין בדימוס שימנה נשיא בית הדין הרבני הגדול.

לא ימונה כחבר הוועדה מי שהיה פעיל בחיים הפוליטיים או חבר מפלגה ( ג) בשלוש השנים שקדמו למועד המינוי.

9 ס"ח התשי"ח, עמ' .191

--6

(ד) לא ימונה כחבר הוועדה הציבורית מי שהורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה.

(ה) תקופת כהונתה של הוועדה הציבורית תהיה חמש שנים מיום שהושלם מינוי חבריה.

חבר הוועדה הציבורית יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת ( ו) מאלה:

( 1)

הוא התפטר במסירת כתב התפטרות למי שמינה אותו;

( 2)

נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, לדעת מי שמינה אותו;

(3) אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה לאחר שהתקיים בו האמור בסעיף קטן (ד), לדעת מי שמינה אותו.

פסקה כהונתו של חבר הוועדה הציבורית במהלך תקופת כהונתה של

(ז) הוועדה, ימונה בהקדם האפשרי חבר אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתה של הוועדה.

(ח) לא יאוחר מ-60 ימים לפני תום תקופת כהונתה של הוועדה הציבורית יקבע הגורם הממנה חבר ועדה אם כהונתו של אותו חבר ועדה תסתיים במועדה או תוארך בשנה נוספת, ובלבד שלא תוארך כהונה של חבר ועדה יותר מפעמיים.

(ט) חבר הוועדה הציבורית זכאי לקבל מאוצר המדינה גמול בעד כל ישיבה שבה השתתף, בהתאם לקבוע בהוראות החשב הכללי במשרד האוצר בדבר תשלום גמול לחברי ועדות ציבוריות.

הרכב הוועדה הציבורית ומועד מינויה וכל שינוי בהרכבה יפורסמו

(י) ברשומות מטעם משרד ראש הממשלה.

סדרי עבודת

הוועדה הציבורית

.9

(א) הוועדה הציבורית תקבע את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ובכלל זה את תדירות ישיבותיה; בישיבות הוועדה יירשם פרוטוקול.

(ב) (1) הוועדה הציבורית רשאית להזמין לישיבותיה את החשב הכללי במשרד האוצר, הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, חשב הכנסת, מנהל בתי המשפט ומנהלי בתי הדין הדתיים, ולבקש מהם מידע שברשותם והדרוש לשם מילוי תפקידה.

(2) ממלאי התפקידים האמורים או נציגיהם ישתתפו בישיבה

שאליה הוזמנו וימסרו לוועדה הציבורית את המידע כאמור.

--7

(3) הוועדה הציבורית רשאית להזמין לישיבותיה עובדי מדינה נוספים ולבקש מהם מידע שברשותם והדרוש לשם מילוי תפקידה.

הוועדה הציבורית תפרסם ברשומות את החלטותיה בעניין שכר

( ג)

ותשלומים.

(ד) החלטות הוועדה הציבורית ייכנסו לתוקף ב־1 בחודש שלאחר פרסומן ברשומות או במועד אחר שתקבע הוועדה הציבורית שיחול לא יאוחר משנה מיום הפרסום, ולעניין החלטות בעניין שכר היסוד לפי סעיף 2 – לא יאוחר משלושה חודשים מיום הפרסום.

(ה) משרד ראש הממשלה יעמיד לרשות הוועדה הציבורית סיוע מקצועי ומינהלי.

תיקון חוק הדיינים .10

בחוק הדיינים, התשט"ו–,101955 בסעיף 17 –

(1) בכותרת השוליים, במקום "משכורת ותשלומים אחרים" יבוא "תנאי עבודה";

(2) במקום "משכורתו של דיין והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו" יבוא "תנאי עבודתו של דיין שאינם נקבעים לפי חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ו–2026".

תיקון חוק שירות .11

המדינה (מינויים)

בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–,111959 בסעיף 2(1), בסופו יבוא "או לפי חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ו–2026".

תיקון חוק הקאדים .12

בחוק הקאדים, התשכ"א–,121961 בסעיף 14–

(1) בכותרת השוליים, במקום "משכורת ותשלומים אחרים" יבוא "תנאי עבודה";

(2) במקום "משכורתו של קאדי והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו" יבוא "תנאי עבודתו של קאדי שאינם נקבעים לפי חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ו–2026".

תיקון חוק בתי הדין .13

הדתיים הדרוזיים

בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג–,131962 בסעיף 20–

(1) בכותרת השוליים, במקום "משכורת ותשלומים אחרים" יבוא "תנאי עבודה";

10 ס"ח התשט"ו, עמ' .68

11 ס"ח התשי"ט, עמ' .86

12 ס"ח התשכ"א, עמ' .118

13 ס"ח התשכ"ג, עמ' .20

--8

(2) במקום "משכורתו של קאדי-מד'הב והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו" יבוא "תנאי עבודתו של קאדי-מד'הב שאינם נקבעים לפי חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ו–2026".

תיקון חוק גמלאות .14

לנושאי משרה

ברשויות השלטון

בחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט–,141969 אחרי סעיף 2א יבוא:

"תשלומים בשל 2ב.

סיום כהונה

תיקון חוק הכנסת .15

בהחלטה לפי סעיף 1 לעניין נושא משרה כהגדרתו

בחוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ו–

,2026 לא ייקבעו תשלומים בשל סיום הכהונה אלא אם

כן נקבעו לפי סעיף 5(ב) לחוק האמור."

בחוק הכנסת, התשנ"ד–151994 –

( 1)

בכותרת פרק ט', במקום "שכר" יבוא "תנאי עבודת";

(2) בסעיף ,49 במקום "שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בלבד" יבוא "תנאי עבודה לחברי הכנסת ושכר ותשלומים אחרים למועסקים על ידם" ובסופו יבוא "אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ו–.2026";

( 3)

בסעיף ,50 ההגדרה "שכר" – תימחק;

( 4)

סעיף 51 – בטל;

(5) בסעיף 52(א), במקום "שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת" יבוא "תנאי עבודה לחברי הכנסת ושכר ותשלומים אחרים למועסקים על ידם";

( 6)

בסעיף 55 –

(א) בסעיף קטן (א) –

(1) בפסקה (1), המילים "בדבר שכר ותשלומים אחרים לחברי

הכנסת, ורשאית היא להמליץ על דרכי הצמדתם ועדכונם" –

יימחקו;

( 2)

בפסקה (2), פסקת משנה (ב) – תימחק;

(ב) בסעיף קטן (ד)(1), המילים "לעניין שכר ותשלומים אחרים שישולמו לחברי הכנסת" – יימחקו.

14 ס"ח התשכ"ט, עמ' .98

15 ס"ח התשנ"ד, עמ' .140

--9

ביצוע

.16

ראש הממשלה ממונה על ביצועו של חוק זה.

תחילה, תחולה

ושמירת תוקף

.17

(א) תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר תום שלושה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה); עד יום התחילה תמונה הוועדה הציבורית הראשונה.

הוראות מעבר

.18

(ב) הוועדה הציבורית הראשונה תקבע בתוך שלושה חודשים מיום מינויה את שכר נשיא המדינה לפי הוראות חוק זה.

כל עוד לא פורסמה ברשומות החלטת הוועדה הציבורית לפי סעיף קטן

(ג) (ב) לא יחול שינוי בשכרם או תנאי עבודתם של נושאי משרה הנובע מהוראות חוק זה.

(ד) החלטה לעניין שכר ותשלומים אחרים ותוספות לנושאי משרה המצויה בסמכותה של הוועדה הציבורית ושהתקבלה לפני יום התחילה תעמוד בתוקפה כל עוד לא שונתה בהחלטה לפי חוק זה.

* תוספת ותק – האם נמנית גם מלפני תחילת החוק?

טרם נדונה תחולת החוק על נושא משרה שהחל לכהן לפני יום התחילה.

דובר על כך שהחוק יחול גם עליו, אולם השכר ותנאי העבודה שלהם היה זכאי מעת לעת לפי הדין שחל עליו עד תחילת החוק (לרבות תשלומים נלווים לשכר וזכויות שנצברו ונרכשו לפני התחילה, וכולל זכויות בקשר לסיום הכהונה) לא ייפגעו, בין אם נשאר בתפקידו ובין אם החל לכהן בתפקיד אחר ברצף או בתוך תקופה שלא תעלה על ....

כלומר יכול ששכרו ותנאי עבודתו של נושא משרה "ותיק" ישופרו בעקבות החוק אך לא ירדו (ואם זכאי גם לפי החלטת הוועדה הציבורית וגם לפי החלטת ועדת כנסת – יקבל את הגבוה).

האם זה אומר ש וועדת הכנסת וועדת הכספים ימשיכו עוד עשרות שנים לקבל ולתקן החלטות הנוגעות לשכר, ושיהיה לנצח פער בין נושא משרה ותיק לחדש?

ועדות הכנסת יוכלו להחליט על שכר ותוספות, על הצמדה למדד המחירים לצרכן, על הקפאת שכר ועוד?

וכן - אם הוועדה הציבורית תקבע הקפאת שכר כפי שנעשה למשל במלחמה – תידרש גם החלטה של ועדות הכנסת כדי שזה יחול על כל נושאי המשרה?

יש לקבוע עלות תקציבית לפי הערת האוצר שלפיה מדובר בהצ"ח תקציבית המחייבת רוב של 50 ח"כים בכל הקריאות.

******

מסמך רקע ארוך (לרוב חוברת שמכילה גם הצעות חוק אחרות). הטקסט המלא זמין בקובץ המקורי של הכנסת (קישור למעלה).