חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026

ז' כסלו, תשפ"ו

27 בנובמבר 2025

לכבוד

ח"כ שמחה רוטמן

יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט

שלום רב,

הנדון: עמדת הסניגוריה הציבורית באשר להצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית לאסירים ביטחוניים, התשפ"ו-2025 הצעת החוק שבנדון מבקשת לעגן הסדר קבע שלפיו דיונים של עצורים ואסירים ביטחוניים יתקיימו שלא בנוכחותם אלא בדרך של היוועדות חזותית.1 הסניגוריה הציבורית מתנגדת להצעת החוק וקוראת לוועדה להימנע מקידומה. להלן עיקרי עמדתנו:

.1 בראשית הדברים יצוין כי לקראת ועם פקיעתו (לפני כחודש) של הסדר החירום שחוקק

בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל בעניין קיום דיונים של עצורים ואסירים ביטחוניים

בהיוועדות חזותית,2 התקיימו דיונים אינטנסיביים לגיבוש תקנות לשעת חירום בנושא זה

(וזאת להבנתנו כבסיס לחקיקה ראשית של הוראת שעה שתקודם בהמשך). המהלך שהתגבש

והגיע לשלבים סופיים בהקשר זה היה שונה בתכלית מהמתווה הלאקוני והגורף שמוצע

בהצעת החוק הנוכחית. בהינתן דברים אלה – ואף שלסניגוריה היו השגות עקרוניות

ופרטניות באשר למהלך הממשלתי – הרי שלכל הפחות מן הראוי להסדיר את הסוגיה

שבענייננו בדרך של חקיקת ממשלתית, ולא בדרך של חקיקה פרטית.

.2 מלכתחילה ההצדקה הבסיסית ליצירתו של הסדר החירום החריג (שכאמור פקע זה מכבר)

היתה מצב הלחימה וכן קיומו של "מצב מיוחד בעורף". כפועל יוצא מהסדר חירום זה, במשך תקופה של כשנתיים נשללה מקבוצה נרחבת של עצורים ואסירים ביטחוניים האפשרות לפגוש שופט באופן בלתי אמצעי, במקביל לפגיעות מצטברות נוספות בהיבטים הקשורים בתנאי הכליאה. לעניין זה יצוין כי אוכלוסיית העצורים והאסירים ממילא מצויה הרחק מן העין הציבורית, והמפגש הבלתי אמצעי עם השופט מהווה ערובה מינימאלית לשמירה על זכויותיהם ולקיומו של הליך תקין והוגן.

1 זאת, אלא אם נשיא בית המשפט המחוזי החליט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שקיבל את עמדת שב"ס בעניין.

2 חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), תשפ"ד- .2023

.3 הצעת החוק הנוכחית מעוררת לטעמנו קשיים משפטיים, וייתכן שאף חוקתיים, ממדרגה

ראשונה. כפי שצוין בעמדותיה האחרונות של הסניגורית הארצית באשר להארכת ההכרזה על

"הגבלה ביטחונית" (מכוח הסדר החירום שפקע), מזה זמן אנו סבורים כי בשלה העת לשוב

לסדרי עולם ולהחזיר את הדיונים הפרונטאליים בעניינם של הכלואים הביטחוניים – וכך אכן אירע לבסוף עם פקיעתו של הסדר החירום לפני כחודש ימים.

.4 לנוכח השינוי המהותי שחל במצב הביטחוני ובהתחשב בפגיעה הקשה בזכות היסוד החוקתית לנוכחות העצור והנאשם בדיון ובהשלכות המוכרות של דיוני היוועדות חזותית על תקינות ההליך, אנו סבורים כי אין מקום להסדר חקיקתי חדש המאפשר לשלול את נוכחות העצורים והאסירים בדיונים ולקיים אותם בהיוועדות חזותית שלא על פי בקשת העצור או בניגוד להסכמתו.3 .5 כפי שפורט בהרחבה בעמדות קודמות של הסניגוריה הציבורית, הפגיעה בזכויות העצורים והאסירים כתוצאה מקיום דיונים שלא בנוכחותם אלא בהשתתפותם בדרך של היוועדות חזותית, היא משמעותית וניכרת. הסדר שלמעשה שולל באופן אוטומטי מהעצור, הנאשם או האסיר את זכותו להיות נוכח בדיון, ומנגד כופה עליו להשתתף בדיון באמצעי טכנולוגי – פוגע קשות בזכותו החוקתית להליך הוגן, לא כל שכן כאשר מדובר בהליך פלילי שעניינו הגבלת חירות האדם. השתתפות "וירטואלית" בלבד פוגעת באפשרות ליצור קשר ישיר ובלתי אמצעי עם עורך הדין ועם בית המשפט, והיא פוגעת באופן חריף גם בתחושת הצדק ובמראית פני הצדק. דיונים המתקיימים באמצעות מכשירים טכנולוגיים מעוררים קשיים ניכרים גם בכל הנוגע לניהול המשפט, ולא אחת הם פוגעים בעצם היכולת לקיים הליך תקין והוגן. זאת ועוד, ככל שמתארכת תקופת השלילה, כך מעמיקה הפגיעה ומתחזק עוד יותר הצורך בצמצומה.

.6 בהקשר זה נזכיר כי הסניגוריה הציבורית התריעה (ועדיין מתריעה) על שורה של ליקויים מהותיים ומשמעותיים המתעוררים בדיוני היוועדות חזותית. הדברים הועברו בהרחבה לגורמים הרלוונטיים וגם במסגרת דיוני הוועדה.4 על רקע ליקויים אלה, מתחדדת הבעייתיות של עיגון האמצעי של היוועדות חזותית במתכונת המוצעת.

.7 מבלי להמעיט מהשיקולים שהוצגו בעבר (וגם כעת) על ידי שב"ס, מתעורר חשש כבד כי

המהלך המוצע נובע גם מאילוצים "משאביים-ארגוניים". בראייתנו, אילוצים ממין אלה

(משמעותיים ככל שיהיו) אינם יכולים להצדיק פגיעה בזכות היסוד החוקתית לנוכחות

במשפט ובתקינות ההליך הפלילי.5

3 לעניין זה יוזכר כי כבר קיים כיום "הסדר שגרה" שלפיו ניתן לקיים דיון בהיוועדות חזותית לבקשת העצור/האסיר באמצעות בא כוחו. כמו כן, להבנתנו עדיין קיים מענה רחב יותר ביחס לכלואים ביטחוניים הנדונים בבתי המשפט הצבאיים. לבסוף יודגש כי הסניגוריה אינה מתנגדת ליצירת הסדר ייעודי ורחב יותר של קיום דיונים בהיוועדות חזותית ביחס לאכלוסיית עצורי ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה.

4 בין היתר, דווח כי עצורים ונאשמים מתקשים מאד להבין את המתרחש בדיון, בפרט בדיונים הנערכים בדרך כלל באמצעות מתורגמן השוהה בבית המשפט; נמסר כי מתעוררים קשיים ניכרים ביחס לאפשרות לקיים את השיחה החסויה והפרטית בין העצור לסניגורו; כי עצורים ואסירים רבים מועברים למצב "השתק" כדבר שבשגרה; תוארו עיכובים חריגים וממושכים הנובעים מקיום הדיונים בהיוועדות חזותית בתיקים אלה; ונמסר כי במקרים רבים עצורים נותרים אזוקים בעמדת ההיוועדות החזותית (ולעניין זה יוזכר כי על פי החוק הדבר ניתן להיעשות במקרים חריגים בלבד).

5 עוד נוסיף כי ממה שנמסר לאחרונה מספר הדיונים הרלוונטיים הנדונים בבתי המשפט האזרחיים אינו רב, ועומד על 70-40 דיונים ביום.

.8 מכל מקום, אף בהינתן קיומו של היבט ביטחוני – שבכל מקרה דרוש בחינה מעמיקה

ועדכנית – אנו סבורים כי יש להמשיך ולקיים את הדיונים המשפטיים בנוכחותם של

העצורים והאסירים, כפי שנעשה בחודש האחרון, ותוך ביצוע ההתאמות הנדרשות במערך

ההסעות והליווי של שב"ס.

.9 לגופו של עניין, הצעת החוק אינה כוללת תשתית עובדתית כלשהי התומכת במהלך המוצע;

היא נוקטת במתווה גורף וכמעט אוטומטי של קיום הדיונים בהיוועדות חזותית, ללא צורך

בבחינה פרטנית של העצור/האסיר הספציפי ואף ללא קביעת סוגי אוכלוסיות או סוגי דיונים מהותיים שבהם תחול חובה לקיים את הדיון בנוכחות העצור/האסיר; היא אינה כוללת הוראות דיוניות כלשהן בדבר אופן קיום הדיונים בהיוועדות חזותית; והיא מעוררת חשש כבד ל"זליגה" גם לאוכלוסיות עצורים ואסירים נוספים במשפט הפלילי.

בכבוד רב ובברכה,

עו"ד ישי שרון

מנהל מחלקה (חקיקה, תכנון ומדיניות)

הסניגוריה הציבורית הארצית

י' בכסלו התשפ"ו

30 בנובמבר 2025

מאת: הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה

אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט

מסמך רקע לקראת דיון הוועדה ביום 1.12.2025 בהצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית לאסירים ביטחוניים, התשפ"ו-2025 של ח"כ פוגל (פ/6253/25) – הכנה לקריאה הראשונה הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע הסדר לפיו כלל הדיונים בעניינם של עצורים ואסירים ביטחוניים יתקיימו בהיוועדות חזותית (,video-conferencing או VC). השימוש בהיוועדות חזותית לצורך דיונים של עצורים ואסירים מעורר מורכבת רבה ועומד במתח את מול עקרונות יסוד של ההליך הפלילי. עד היום השימוש בו נעשה לצורכי חירום, או בשגרה רק לבקשת העצור או האסיר וגם אז באופן מוגבל. ההחלה הגורפת של הסדר זה על כלל העצורים והאסירים הביטחוניים בכלל הדיונים, ללא הבחנה פרטנית, מעוררת קשיים משמעותיים במישור ההליך ההוגן, כמפורט להלן.

רקע – נוכחות חשודים ונאשמים בדיונים בעניינם

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), קובע כעיקרון-על כי "לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו" (סעיף 126). כך גם אחד העקרונות הבסיסיים בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-,1996 הוא שלא יורה בית המשפט על מעצרו של אדם שלא בפניו. גם אם נקבעו חריגים לכלל זה, המאפשרים במקרים מסוימים לקיים דיון שלא בנוכחות העצור או האסיר, ברור כי יש חשיבות רבה במפגש הפיסי של הנאשם או העצור עם השופט ועם מערכת המשפט באולם בית המשפט, מטעמים שיפורטו בהרחבה להלן. ואולם, בשנים האחרונות, נקבעו הסדרים זמניים של היוועדות חזותית, בין היתר נוכח מצבי החירום אליהם נקלעה מדינת ישראל:

הסדרים בתקופת הקורונה, בתקופת מלחמת חרבות ברזל, ובהוראת שעה (פיילוט):

א. בתקופת הקורונה:

בעת התפרצות נגיף הקורונה הופעל הסדר רחב שאיפשר דיונים בעניינם של עצורים ואסירים ב- ,VC ראשית מכוח תקנות שעת חירום (תקש"ח) שהותקנו על-ידי הממשלה וחקיקה שהאריכה את תוקפן של תקנות שעת החירום ולאחר מכן מכוח חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–,2020 שנחקק באוגוסט ,2020 תוקן והורחב באוגוסט ,2021 ופקע בסוף שנת .2022 במסגרת תקנות שעת החירום שפורסמו במרץ 2020 עם תחילת הסגר הראשון בתקופה בה הוגבלה גם התנועה במדינה, נקבע כי בשל הסכנה הטמונה לבריאות העצורים והאסירים בהבאתם לבית המשפט, בכל יום יובאו מספר העצורים והאסירים המירבי האפשרי באותה עת לפי סדר קדימויות שנקבע לעניין הדיונים.

בראש התעדוף עמדו דיוני הוכחות, ולאחריהן דיונים ראשונים במעצר ימים ודיונים ראשונים

1

במעצר עד תום ההליכים. לאחר שיבוץ הדיונים בכמות המירבית, יתר הדיונים התקיימו בהיוועדות חזותית.

עם פקיעת תקנות שעת החירום, בהליכי חקיקת הסדר זמני בכנסת לתקופת הקורונה, נקבע כי הגבלת הבאת העצורים תיעשה רק אם יש הכרזה על הגבלה מלאה או חלקית של הדיונים, שניתנה על ידי שר המשפטים והשר לביטחון לאומי, ואם הוארכה, אז גם באישור ועדת החוקה, וזאת לאחר ששקלו את ההגבלות הקיימות והסיכון הבריאותי למול הפגיעה בזכויות העצורים והאסירים.

ואולם, ועדת החוקה עמדה לכל אורך הדרך (בהארכת התקש"ח ובחקיקת החוק) על כך שלכל הפחות לכל הדיונים הראשונים במעצר ימים יובאו כל העצורים וכך גם לדיוני ההוכחות.

בנוסף נקבע כי כאשר יש הגבלה כאמור והעצור לא הובא לדיון, בית המשפט ישקול את חיוניות המעצר גם בשים לב בפגיעה בעצור בשל כך שלא נכח בדיון.

יצוין כי ההסדר כלל גם את הדיונים בוועדת השחרורים כך שגם דיונים בפני הוועדה התקיימו בהיוועדות חזותית בתקופה של הכרזה. עוד יצוין כי ההסדר חל גם על בתי הדין הצבאיים ואיפשר הכרזה של שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים, על הגבלות כאמור.

ההסדר פקע כאמור בסוף שנת .2022

ב. בתקופת מלחמת חרבות ברזל:

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, פורסמו תקנות שעת חירום (דיוני מעצרים) , התשפ"ד–,2023 שקבעו כי שר המשפטים ושר הבל"מ רשאים להכריז ל-7 ימים כל פעם שלא ניתן להביא עצורים מבתי הכלא לבתי המשפט וכי דיוני המעצר יתקיימו בהיוועדות חזותית בשל מצב החירום. תקנות שעת החירום פורסמו לחודש ועם פקיעתן החל הליך חקיקה בכנסת שבסופו התקבל חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות אסירים, עצורים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד- .2023 גם בחוק זה נקבע מנגון הכרזה שלפיו שר המשפטים עם השר לביטחון לאומי רשאים להכריז על הגבלות, ואולם, בשונה מההסדר שהיה קיים בתקופת מגפת הקורונה, ונוכח מצב המלחמה והמצוקה, נקבעו בחוק שני סוגים של הכרזה – הכרזה על הגבלה מלאה והכרזה על הגבלה ביטחונית:

הכרזה על הגבלה מלאה – הכרזה הנעשית על-ידי שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, והיא חלה על כלל העצורים והאסירים, במדינה כולה או בחלק ממנה; היא נועדה למצבים של סיכון חמור מיוחד הנשקף לחיי העצורים והסוהרים, דוגמת המצב ששרר בשבועות הראשונים של המלחמה, או למקרה של מתקפת טילים לתקופה ארוכה באזור מסוים; ההכרזה יכולה להיות בתוקף בשלב ראשון לכל היותר ל-7 ימים אם מדובר בהכרזה על כל המדינה או 14 ימים אם היא נעשית רק בחלק מהמדינה, ואולם, יש אפשרות להארכתה באישור ועדת החוקה. בתקופת הכרזה זו, ככלל, לא יתקיימו דיונים אלא בהיוועדות חזותית ועצורים ואסירים לא יובאו לבית המשפט.

ואולם, לנשיא בית משפט, ובהיעדרו – סגנו, ניתנה הסמכות להורות במקרים חריגים על קיום דיון בנוכחות העציר או האסיר, בהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בחוק.

לצד זאת, נקבעה בחוק אפשרות להכרזה על הגבלה בטחונית – הכרזה זו הנעשית על-ידי שר המשפטים והשר לביטחון לאומי, ביחד, והיא לתקופה של 28 ימים עם אפשרות הארכה באישור ועדת החוקה. הכרזה ביטחונית תחול אם נשקפת סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר הנשקף 2

בהבאתם לדיונים של עצורים ואסירים בשל מצב המלחמה במדינה, והיא חלה רק ביחס לאסירים ועצורים "ביטחוניים", בעבירות המפורטות בחוק, וכן על מי שעצור במעצר מינהלי.

ביסוד הסדר זה עמדו הסיכונים הביטחוניים אשר הוצגו בפירוט לוועדה על-ידי גורמי שב"ס בדיון חסוי שהתקיים בפני הוועדה. בהתאם לכך, בתקופת ההגבלה הביטחונית הדיונים הנוגעים לאסירים הביטחוניים התקיימו בהיוועדות חזותית ולא בנוכחותם, בעוד שהדיונים בעניינם של אסירים שאינם ביטחוניים התקיימו בנוכחותם הפיזית באולם בית המשפט. יצוין כי ברקע ההגבלה הביטחונית עמדה בין היתר המצוקה אליה נקלעו בשירות בתי הסוהר בשל המלחמה ונוכח גידול ניכר ומהיר בכמות העצורים הביטחוניים בתקופה זו.

בשל הפגיעה בזכויותיהם של האסירים הביטחוניים הנובעת מקיום הדיון בעניינם בהיוועדות חזותית, החוק כלל מספר הסדרים שנועדו לתת איזון מסוים. כך נקבע כי דיון המעצר הראשון בעניינו של אסיר או עצור החשוד בעבירת טרור שאינה חמורה, יתקיים בנוכחותו באולם בית המשפט ויתר דיוני המעצרים בהיוועדות חזותית. ביחס לחשוד בעבירה טרור חמורה, אשר קיים סיכון רב יותר בהוצאתו ממקום כליאתו לבית המשפט, לא הייתה חובה להוציאו לדיון בבית המשפט, אך נקבע כי כל עוד לא התקיים דיון מעצר אחד לפחות בעניינו בנוכחות, לא ניתן להאריך את המעצר בדרך של היוועדות חזותית לתקופה העולה על 14 ימים כל פעם. עוד נקבע כי גם לעניין קטינים החשודים בעבירת ביטחון, חובה להביא אותם לבית המשפט לדיון מעצר ראשון, למעט במצבים חריגים.

בנוסף, החוק קבע סעיף מפורט בעניין אופן קיום דיון בהיוועדות חזותית, ובין היתר נקבע שהדיון יתקיים בדרך שכל המשתתפים בדיון ישמעו ויראו אחד את השני ברציפות במהלך הדיון, וכי תתאפשר לעצור או האסיר לתקשר עם עורך דינו בפרטיות. כמו כן, נקבע כי הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור או האסיר; ככל שהוא אינו מיוצג, ימנה לו בית המשפט סניגור.

עוד קבע החוק כי בתקופת תוקפה של הכרזה גם הדיונים בפני ועדת השחרורים וגם דיונים בעתירות אסירים יתקיימו בהיוועדות חזותית, ואולם, אם החליטה הוועדה שלא לשחרר אסיר על תנאי, תשוב ותדון בכך הוועדה לאחר שתפקע ההכרזה, אם האסיר ביקש זאת.

החוק כלל גם אפשרות להכריז על הגבלת הבאת עצורים בבתי הדין הצבאיים.

יוער כי לאורך כל התקופה שבה החוק היה בתוקף, השרים הכריזו (באישור ועדת החוקה) על הכרזה ביטחונית בהתאם לחוק.

מעבר לכך, החוק קבע, גם ללא צורך בהכרזה, כי דיוני מעצר בהתאם לחוק המעצרים בעניינו של חשוד, שחלות עליו הוראות תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד-2023 – קרי, עצורים הקשורים לאירועי ה-7 באוקטובר – יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית בלבד.

חוק זה פקע עם פקיעתו של המצב המיוחד בעורף בסוף אוקטובר .2025

ג. הוראת שעה – "פיילוט השגרה":

בסוף שנת ,2021 נקבע באופן ניסיוני, בהוראת שעה שבמסגרתה הוספו סעיפים 133א-133ו לחוק סדר הדין הפלילי הסדר, לפיו, לבקשת עצור או אסיר, שהובאה באמצעות סניגורו, ניתן יהיה לקיים 3

דיון כשהעצור או האסיר בהיוועדות חזותית בהתקיים התנאים הקבועים בחוק. אפשרות זו הוגבלה לדיונים מסוימים בלבד והוחרגו ממנה דיוניים משמעותיים כפי שיפורט. "פיילוט" זה נכנס לתוקפו בתחילת ינואר .2022 החוק נחקק בזמנו במטרה לחסוך את הצורך בניוד של מספר רב של עצורים ואסירים לבתי המשפט, באופן שמכביד מאד על העצורים והאסירים ושכרוכה בו עלות תקציבית ניכרת. יודגש כי בהסדר הפיילוט, שער הכניסה לאפשרות לקיים דיון בהיוועדות חזותית הוא בקשת העצור או האסיר, כלומר, לא ניתן לקיים דיון בהיוועדות חזותית ללא בקשה יזומה של העצור או האסיר כאמור, ובתנאי שהוא בגיר, מיוצג על ידי סניגור, והגיש את בקשתו באמצעותו, וזאת רק בדיונים מסוימים.

לבית המשפט ניתן שיקול דעת להחליט האם להיעתר לבקשה, אם שוכנע כי די בהשתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית בהתחשב, בין השאר במהות הדיון, בנסיבות הנוגעות לעצור או לאסיר ובמידת החשיבות שהעצור או האסיר יהיה נוכח באולם בית המשפט.

בנוסף, בהסדר השגרה נקבעו סוגי דיונים שבהם ראה המחוקק חשיבות לכך שבית המשפט יתרשם באופן בלתי אמצעי מהעצור או מהאסיר, או שקיימת חשיבות מיוחדת להגעת העצור או האסיר לאולם בית המשפט, ואשר לא יוכלו להתקיים דיון בדרך של היוועדות חזותית (אף לא לבקשת העצור או האסיר). ביניהם: דיון שבו מודה בעובדות כתב האישום; דיון שבו מוצג הסדר טיעון;

דיון שבו מעיד הנאשם; דיון שבו נשמעת עדות של אדם אחר, אלא בהתקיים תנאים מסוימים; דיון שבו נשמעת הכרעת הדין, דיון שבו נשמעים טיעונים לעונש; ודיון שבו נשמע גזר דין. בנוסף, חברי הכנסת ראו חשיבות מיוחדת בנוכחות העצור בדיוני מעצרים. לכן נקבע כי דיון מעצר ראשון יתקיים, ללא חריגים, בנוכחות העצור בבית המשפט; עוד נקבע כי בית המשפט לא יורה על מעצרו של אדם עד תום ההליכים נגדו אלא אם כן התקיים לכל הפחות דיון אחד מהותי בעניין מעצרו עד תום ההליכים בנוכחותו. אם נמנע מהעצור להיפגש עם סנגורו, לא יתקיים דיון המעצר בדרך של היוועדות חזותית.

עוד נקבעו הוראות שונות לגבי אופן קיום הדיון, כדי שכל המשתתפים בדיון ישמעו ויראו אחד את השני בצורה המיטבית. ניתן דגש מיוחד לזכות של העצור או האסיר לתקשר עם עורך דינו בפרטיות. הוועדה עמדה על כך שדיונים בהיוועדות חזותית יתקיימו רק באולמות בית משפט ומתקני כליאה שקיבלו אישור של הגורמים המוסמכים בהנהלת בתי המשפט ושירות בתי הסוהר כי הם עומדים בתנאים הטכניים, כפי שנקבעו בתקנות.

הוראת השעה הייתה אמורה לעמוד בתוקפה עד לסוף שנת ,2023 ונקבע כי שר המשפטים והשר לביטחון לאומי רשאים, באישור ועדת החוקה, להאריך את תקופת הוראת השעה לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנתיים נוספות.

ואולם, לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, נחקק החוק שתואר לעיל בעניין הסדרי היוועדות חזותית בתקופת המלחמה, שמכוחו הוארך הפיילוט. עם פקיעת הוראת השעה – חרבות ברזל, האריכה הכנסת, באמצע נובמבר ,2025 את תקופת תוקפו של "פיילוט השגרה" עד לסוף דצמבר ,2025 באופן שאינו תלוי עוד בתקופת תוקפה של הוראת השעה חרבות ברזל ובהכרזה על מצב מיוחד בעורף. עוד נקבע כי השרים רשאים להאריך את תקופת הוראת השעה לתקופות של שישה חודשים, לתקופה שלא תעלה על שנתיים במצטבר. במהלך התקופה הנוספת, נמשכת בחינת אופן היישום של ההסדר שעוגן בהוראת השעה.

4

הצעת החוק שבנדון

בהצעת החוק מוצע כי כל דיון של עצור או אסיר ביטחוני, בכל הליך משפטי, יתקיים ללא נוכחותו אלא בדרך של היוועדות חזותית. לפי דברי ההסבר, בבסיס ההצעה עומד הסיכון הביטחוני הנשקף מכלל האסירים הביטחונים. נשיא בית המשפט המחוזי יהיה רשאי לקבוע כי הדיון יתקיים בכל זאת בנוכחות האסיר הביטחוני, לאחר שקיבל את עמדת שירות בתי הסוהר לעניין הסיכון הביטחוני הכרוך בהבאתו של האסיר, ומטעמים מיוחדים שיירשמו. ההגדרה של אסיר ביטחוני, כך מוצע, תכלול כל מי שחשוד, נאשם או מורשע בכל עבירה לפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (או העבירות המקבילות לאותו חוק מלפני חקיקתו), וכן עבירה נגד ביטחון המדינה שנקבעה בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (ככל שמתקיים לגביהם דיון בבית משפט שאינו באזור).

נושאים לדיון:

.1 מהי ההצדקה לקביעת הסדר של היוועדות חזותית על כלל האסירים ועצורים

הביטחוניים?

הנחת המוצא של מערכת הפלילית היא כי העברת עצורים ואסירים לבית המשפט כרוכה תמיד בסיכון, הן לעניין עצורים ביטחוניים והן לעניין עצורים פליליים בעבירות חמורות אחרות, והמערכת נדרשת להקצות משאבים מתאימים בכל מקרה של חשש מוגבר או מסוכנות מיוחדת כדי למזער את הסיכון. החזקת אדם במעצר ומאסר כרוכה בלית ברירה במשאבים שהמדינה נדרשת להקצות, ובכלל זה המשאבים הנדרשים להבטיח הליך הוגן.

נוכחות עצור בדיוני מעצר ובדיונים הפליליים בעניינו אינם בגדר פריוולגיה או הטבה, אלא הם חלק בלתי נפרד מתפיסת ההליך ההוגן. כמו הסדרים רבים אחרים שעניינם ניהול ההליך הפלילי, הם נועדו לוודא כי הצדק ייעשה וגם ייראה. בדיון שנעשה ללא נוכחות פיסית של העצור בבית המשפט יש כדי לעורר חשש לפגיעה בהליך ממספר טעמים:

▪

בהיוועדות החזותית יש כדי לפגוע ביכולת של השופט להתרשם מהעצור או האסיר באופן ישיר ובלתי אמצעי. צפייה בעצור או אסיר דרך מסך, ללא אפשרות להתרשם משפת הגוף ומקשר עין, עלולה לגרום לתפיסה מעוותת של תגובות העצור, וכן להגביל את היכולת של השופט להעריך את האמינות של נאשמים ועדים. ולא למותר להזכיר כי בשלב זה טרם הוכחה אשמתו של החשוד – הקפדה על הליך הוגן נועדה גם לוודא שמבצע העבירה הוא זה שנתפס, נעצר והורשע, ולא שנעצר אדם חף מפשע כאשר מבצע העבירה ממשיך להסתובב חופשי. במצב דברים זה ישנו חשש שבשלב המעצר השופט עשוי שלא לראות את מצבו של העצור; בהליך הפלילי ישנו חשש שהדבר פוגע ביכולת השופט להתרשם מהעצור ומהעדים, מה שעלול להקשות מחד על ההגנה ומאידך על התביעה בהוכחת האשמה.

▪

ההיוועדות החזותית מעלה חשש לפגיעה בייצוג ובחיסיון הקשר בין העצור לבא כוחו.

על חשש זה ניתן להוסיף את החשש לפגיעה בעיקרון הייצוג הנאות, משום שהחשוד וסניגורו נמצאים פיזית במקומות שונים. לעתים התקשורת ביניהם היא קטועה, ואף 5

יכולה להיפגע האפשרות לנהל שיחה חסויה, במיוחד במהלך הדיון. למרות שבהסדרים הזמניים של ההיוועדות החזותית שנקבעו בחוק (ראו להלן) נקבע כתנאי שתתאפשר שיחה טלפונית חסויה בין העצור לסניגורו, בפועל נשמעה שוב ושוב בדיוני הוועדה הטענה כי הלכה למעשה לא מתאפשרת שיחה באמת חסויה ביניהם.

▪

חשיבות היציאה ממקום המעצר – היציאה ממקום המעצר מגבירה את תחושת הצדק

אצל החשוד; היציאה מהמרחב הפיזי של שירות בתי הסוהר מדגישה לחשוד ולציבור כי ביהמ"ש משמש מנגנון בקרה חיצוני ונפרד מרשויות החקירה והכליאה, המגן ושומר על זכויות חשודים בעת הצורך.

▪

הנוכחות באולם בית המשפט יוצר אצל החשוד והנאשם יראת כבוד כלפי בית

המשפט, וכלפי מערכת המשפט בכלל. נוכחות בדרך של היוועדות חזותית עלולה

לפגום ביסוד חשוב זה.

ההצדקה המרכזית להצעת החוק מבוססת על מסוכנותם של אסירים בעבירות ביטחון בהעברתם לדיונים בבית המשפט, ואולם יודגש כי תכלית זו מעוררת קושי. שהרי מאז קום המדינה ועד מלחמת חרבות ברזל הובאו גם העצורים הביטחוניים לדיוניהם ולא נשמעה טענה כי לא ניתן להתמודד עם הסכנה, גם בתקופות ביטחוניות קשות. מדינת ישראל באמצעות שב"ס מצאה את הדרך להתמודד עם הסכנה ולמזער אותה.

בהתחשב בכך, מוצע כי הוועדה תדון בהצדקה לקיום דיונים בהיוועדות חזותית בהליך הפלילי של עצורים ואסירים בעבירות ביטחון, ובהשלכות שיש לכך על זכותו של אדם כי חירותו תישלל בהליך הוגן.

.2 הבחנה בין עצורים ואסירים שלא על בסיס מסוכנות אישית –

כאמור, מוצע בהצעת החוק לקבוע כלל גורף ביחס למי שנאשם או הורשע בעבירות הביטחוניות שמפורטות בהצעה, תוך הנחת יסוד שאינה ניתנת לסתירה ולפיה העברתו של אדם זה כרוכה בסיכון ביטחוני גבוה. במסגרת דיוני הוועדה במהלך תקופת המלחמה, נטען בצורה דומה כי הסכנה בהבאת החשוד אינה טמונה בסכנה אישית שאפשר להוכיח בצורה פרטנית, אלא בסכנה ב"פתיחת הדלת" של האגף הביטחוני. ואולם, כפי שעלה בדיונים הקודמים, ההחלטה בדבר שיוך החשוד או האסיר לאגף הביטחוני מתקבלת על- ידי שב"ס, ואינה מבוססת בהכרח על הערכת מסוכנותו האישית. לכן מוצע לדון בהנחות יסוד אלה.

האם יש בסיס להבחנה, אפריורית, בין כל העצורים שחשודים ברשימת עבירות הביטחון לבין כל אלה שחשודים בעבירות שאינן מסווגות כביטחוניות? לדוגמא, גם מי שחשוד בהסתה לטרור – לא יובא לדיון בנוכחות, גם כאשר לא נטען שקיימת מסוכנות אישית לגביו. ומהצד השני – מי שחשוד בעבירה חמורה שאינה ביטחונית, כגון רצח, ואף אם יש לגביו חשש שינסה לפגוע באחרים, יובא בפני שופט.

6

.3 חלופות להסדר המוצע –

בשל חשיבות ההקפדה על הליך הוגן במשפט הפלילי, ככל שקיים סיכון מוגבר בהעברת עצורים או אסירים, למרות הפסקת הלחימה, יש להעדיף צעדים ואמצעים חלופייים לצמצום הסיכון. בין האפשרויות שנבחנו בעבר – הוצעו הקמת אולמות בתי משפט בקרבת מתקני כליאה, במטרה להפחית את הסיכון במעברים. בנוסף, יש לשקול להוסיף התקנים שניתנים לשב"ס ולהנהלת בתי המשפט לצורך שמירה על ביטחונם. לכן, נציע לוועדה כי תדון בחלופות לוגיסטיות להתמודדות עם הסיכון הכרוך בהבאת אסירים ביטחוניים לדיונים בבתי משפט.

כמו כן, נציע לוועדה לדון בחלופות מהותיות להסדר המוצע, שיוכלו לתת מענה מסויים לסיכון שהוצג. לדוגמא, מוצע לשקול להרחיב את ההסדר הקיים ב"פיילוט השגרה" שפורט לעיל, ולאפשר באופן רחב יותר לקיים דיון בהיוועדות חזותית בהסכמת העצור או האסיר.

עוד אפשר לשקול מתן סמכות לקבלת החלטה פרטנית להתקיימות דיון בהיוועדות

חזותית גם ללא הסכמת העצור, כאשר נשקפת סכנה אישית מאותו אדם. חלופות אלו, שגם הן חריגות ביחס לעצורים פליליים אחרים, יכולות לתת מענה לעניין עצורים ביטחוניים מהם נשקפת סכנה מיוחדת ויכולות להוביל להרחבת השימוש בדיונים באמצעות היוועדות חזותית בצורה מדודה ומדויקת, ובכך ניתן יהיה להקצות את המשאבים הקיימים באופן מיטבי.

לצורך בדיקה זו, מוצע כי הוועדה תבקש נתונים לעניין מספר הדיונים שההסדר המוצע חל עליהם – מספר הדיונים שעצורים ואסירים ביטחוניים מגיעים לבתי משפט בישראל.

.4 אפיון הדיונים שיתנהלו בנוכחות העצור –

אם הוועדה תחליט כי קיימת הצדקה להחיל הסדר שונה כלשהו לעניין חשודים בעבירות מסוימות – מוצע עוד לדון בסוג הדיונים שבהם יש חשש מיוחד לפגיעה בהליך ההוגן בקיומם בדרך של היוועדות חזותית ואשר ועדת החוקה בתקופת הקורונה היא זו שעמדה על קיומם רק בנוכחות העצור:

א. דיון ראשון במעצר: נזכיר כי הוועדה היתה סבורה לאורך כל הדיונים בתקופת הקורונה כי לא ראוי שדיון ראשון במעצר ימים יהיה בהיוועדות חזותית ואין טעמים שאמורים לאפשר זאת.

ב. דיון מהותי במעצר עד תום ההליכים: הוועדה סברה בדיונים בהקשר של היוועדות חזותית בקורונה ושל הסדר השגרה כי דיון מהותי במעצר עד תום ההליכים הכרחי שיתקיים בנוכחות.

ג. דיוני הוכחות: יודגש לעניין זה כי אף התביעה בדיונים קודמים בנושא עמדה על כך שהעצור יהיה נוכח בדיוני ההוכחות גם לצורכי התביעה והוכחת האשמה.

ד. דיון שבו נשמעת הכרעת הדין: לדיון זה, שבו נקבעת אשמתו של הנאשם, יש ערך סימבולי לנאשם ולמערכת הצדק, על כן מוצע כי גם בו לא ניתן יהיה לקיים את הדיון בהיוועדות חזותית.

7

.5 הוספת הוראות בעניין אופן ניהול ההליך בהיוועדות חזותית –

כפי שפורט בהרחבה לעיל, בכל הסדר חקיקתי הנוגע לקיום דיונים בהיוועדות חזותית, נקבעו הוראות מפורטות לעניין אופן ניהול ההליך והתנאים הנדרשים לקיומו התקין של דיון מסוג זה. בין היתר, הדגישה הוועדה את החשיבות שבייצוג משפטי על ידי סניגור כאשר הדיון מתקיים שלא בנוכחות העצור או האסיר, וכן את הצורך בתנאים פיזיים מינימליים המאפשרים לעצור או לאסיר להבין את מהלך ההליך ולהשתתף בו באופן הולם (ובכלל זה לשוחח בפרטיות עם עורך דינו). כמו כן, נקבעו הוראות מיוחדות להבטיח שיבוצעו ההתאמות הנדרשות לאדם עם מוגבלויות, וכן נקבעו הסדרים מיוחדים בעניין קטינים. אם תחליט הוועדה לקדם הסדר לעניין היוועדות חזותית, מוצע לדון בהוספת אותם סעיפים ולהחריג קטינים ואנשים עם מוגבלות.

.6 גיבוש הצעת חוק ממשלתית –

כפי שנמסר בדיונים בנושא זה במשך השנתיים האחרונות, נעשתה עבודה במשרדי

הממשלה במטרה לגבש הצעת חוק ממשלתית בעניין. מוצע כי הוועדה תשמע מגורמי הממשלה על ההסדרים שהוצעו במסגרת עבודה זו.

.7 עצורים הקשורים לאירועי ה-7 באוקטובר –

נוכח המאפיינים היחודיים והמורכבות החריגה של האירועים ושל החקירה בעניינם, מוצע שהוועדה תשקול קביעת הסדר ייחודי בעניינם, כפי שנעשה גם בדברי חקיקה נוספים.

8

רשומות

ספר החוקים

י"ד בכסלו התשפ"ב

2933

18 בנובמבר 2021

עמוד

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2021 ו–2022), התשפ"ב-2021 80 תיקונים עקיפים:

חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1984 - מס' 56

חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012 - מס' 9 חוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 - מס' 90 חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 - מס' 35 חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 - מס' 16 חוק שחרור על–תנאי ממאסר, התשס"א-2001 - מס' 18 פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 - מס' 56 פקודת התעבורה - מס' 129 חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 - מס' 20 פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943 - מס' 4 חוק נתיבים מהירים, התש"ס-2000 - מס' 3 חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012 - מס' 10 חוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש, התשע"ה-2014 חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 - מס' 128 חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 - מס' 75 פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 - מס' 7 חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 - מס' 10 חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 - מס' 129 חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011 - מס' 3 חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 - מס' 130 חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו–2018), התשע"ז-2016 - מס' 5 חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 - מס' 18 חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 - מס' 131 חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2016 - מס' 2 חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 - מס' 132 חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 - מס' 133 חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו-2006 - מס' 7 חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008 - מס' 6 חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז-2017 - מס' 2 חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960 - מס' 14 חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016 - מס' 2 חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 - מס' 96 חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1999 - מס' 10 חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 - מס' 36

חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 34), התשע"ח-2018

חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012 - מס' 11 חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ"ד-1994 - מס' 3 חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 - מס' 10 חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 - מס' 134 חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101), התשע"ד-2014 - מס' 6 חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 - מס' 10 חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 - מס' 135 חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 - מס' 75 חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 - מס' 59 פקודת מס הכנסה - מס' 258 חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 - מס' 97 חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 - מס' 7 חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 - מס' 228 חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 - מס' 58 חוק האזרחים הוותיקים, התש"ן-1989 - מס' 16 חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 - מס' 17 חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 - מס' 64 חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 - מס' 13 חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007 - מס' 17 חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ"ה-1995 - מס' 3 חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983 - מס' 3 חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 - מס' 25 חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980 - מס' 6 חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 - מס' 127 חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 - מס' 70 חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 - מס' 12 חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 - מס' 3 חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 - מס' 25 חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019 - מס' 2 פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979 - מס' 4 חוק התקנים, התשל"ט-1979 - מס' 16 חוק מקורות אנרגיה, התש"ן-1989 - מס' 3 פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 - מס' 8 פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 - מס' 32 חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 - מס' 3 חוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956 - מס' 4 חוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש, התשע"ה-2014 - מס' 2

תיקון חוק רישוי

עסקים - מס' 35

.4

תיקון חוק סדר

הדין הפלילי -

מס' 90

.5

בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968,4 בסעיף 9 -

(1) בסעיף קטן (א), אחרי "השר לביטחון הפנים" יבוא "באישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, ואם לא הוקמה - ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת";

(2) במקום סעיפים קטנים (ב) עד (ה) יבוא:

"(ב) בטרם התקנת תקנות לפי סעיף זה, יבחן נציב כבאות והצלה את עלות יישומן.

(ג) מצא נציב כבאות והצלה כי לתקנות יש השלכה כלכלית, יחולו הוראות סעיף קטן (ו).

(ד) מצא נציב כבאות והצלה כי לתקנות אין השלכה כלכלית, יפנה לעובד משרד ראש הממשלה שהמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה הסמיך לעניין זה (בסעיף זה - עובד משרד ראש הממשלה) לשם ביצוע בחינת עלות יישומן;

העלות

עובד משרד ראש הממשלה יודיע לנציב על עמדתו בעניין בחינת בתוך 14 ימים מיום שהועברה לו.

(ה) (1) הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כבאות והצלה כי לתקנות יש השלכה כלכלית, יחולו הוראות סעיף קטן (ו).

(2) הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כבאות והצלה כי לתקנות אין השלכה כלכלית, או לא הודיע לנציב על עמדתו כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך 14 ימים, רשאי השר לביטחון הפנים להתקין את התקנות.

(ו) מצא נציב כבאות והצלה או הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי לתקנות יש השלכה כלכלית כאמור בסעיף קטן (ג) או (ה)(1), לפי העניין, יעביר הנציב את התקנות לבחינת הוועדה המייעצת לאסדרה ויודיע לשר לביטחון הפנים על העברתן; הוועדה המייעצת תמסור לנציב את חוות דעתה בנוגע לתקנות בתוך 60 ימים מיום שהועברו לה והנציב יעבירה לשר לביטחון הפנים.

(ז) חוות הדעת של הוועדה המייעצת לאסדרה תצורף לתקנות עם הבאתן לאישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, ואם לא הוקמה - ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

(ח) בסעיף זה, "הוועדה המייעצת לאסדרה" ו"השלכה כלכלית" - כהגדרתן בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-.2012"

פרק ד': היוועדות חזותית

בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982,5 אחרי סעיף 133 יבוא:

"סימן ב':1 היוועדות חזותית - הוראת שעה

השתתפות עצור

133א. (א) בסימן זה, "היוועדות חזותית" - תקשורת בין כמה או אסיר בדיון מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.

בדרך של היוועדות

חזותית

(ב) על אף האמור בסעיף ,126 לבקשת עצור או אסיר רשאי בית המשפט להורות על קיום דיון בעניינו שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, אם שוכנע כי די בהשתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית בהתחשב, בין השאר במהות הדיון, בנסיבות הנוגעות לעצור או לאסיר ובמידת החשיבות שהעצור או האסיר יהיה נוכח 4 5

88

ס"ח התשכ"ח, עמ' 204; התשע"ח, עמ' .778

ס"ח התשמ"ב, עמ' 43; התשע"ט, עמ' .319

ספר החוקים ,2933 י"ד בכסלו התשפ"ב, 18.11.2021

או האסיר הוא בגיר,

בגיר,

שהעצור

האסיר הוא

המשפט,אוובלבד

ביתשהעצור

ובלבד

באולם

באולם בית המשפט,

באמצעותו.בקשתו באמצעותו.

סניגור והגיש את

ידיבקשתו

עלאת

והגיש

מיוצג על ידי סניגורמיוצג

להשתתפות בדיון בדרך של

בדיון בדרך של

להשתתפותאסיר

בקשת עצור או

או אסיר

(ג) בקשת עצור (ג)

באחת (ב) תהיה באחת

בסעיף קטן

כאמורתהיה

חזותיתקטן (ב)

היוועדותבסעיף

היוועדות חזותית כאמור

מהדרכים האלה: מהדרכים האלה:

במעמד דיון שמתקיים

שמתקיים

דיוןסניגורו,

באמצעות

פה,במעמד

סניגורו,

באמצעות בעל

(1) (1) בעל פה,

אחר שנקבע בעניינו;

בעניינו;

לגבי דיון

שנקבע

בעניינו

בעניינו לגבי דיון אחר

באמצעות סניגורו, והעתק

סניגורו, והעתק

באמצעותהמשפט,

בכתב, לבית

המשפט,

(2) בכתב, לבית (2)

הסוהר ולתובע לא יאוחר

בתי יאוחר

ולתובע לא

הסוהרלשירות

בתי יימסר

מהבקשה

מהבקשה יימסר לשירות

שעות לפני מועד הדיון.

מ־72הדיון.

מ־72 שעות לפני מועד

להשתתף בדיון בדרך של

האסירבדרך של

להשתתף בדיון

האסירהעצור או

(ד) ביקש העצור(ד)או ביקש

את לבית המשפט את

להגיש

המשפט

התובע

לבית

רשאי

להגיש

חזותית,

התובע

היוועדות

היוועדות חזותית, רשאי

האפשרי לאחר הדיון

הדיון

בהקדם

לאחר

האפשריאו

במעמד הדיון

בהקדם

לכך

התנגדותואו

התנגדותו לכך במעמד הדיון

המשפט ייתן את החלטתו

החלטתו

ובית

העניין,את

המשפט ייתן

הבקשה, לפי

העניין, ובית

לפיהגשת

או הגשת הבקשה, או

שעות לפני מועד הדיון.

מ־48הדיון.

יאוחרמועד

שעות לפני

לא יאוחר מ־48 לא

(ג)(2) ו–(ד), בית משפט

משפט

קטנים

בסעיפים בית

האמור(ג)(2) ו–(ד),

בסעיפיםאףקטנים

(ה) על אף האמור(ה) על

שהתקבלה עמדת התובע,

עמדת התובע,

שהתקבלה ולאחר

מטעמים חריגים,

רשאי, ולאחר

רשאי, מטעמים חריגים,

בדרך האסיר בדיון בדרך

העצור או

להשתתפות בדיון

העצור או האסיר

להשתתפותלבקשה

להיעתר לבקשה להיעתר

באותם האמורות באותם

התקופות

האמורות

חזותית בחלוף

התקופות

היוועדות

חזותית בחלוף

של

של היוועדות

מהשעה לא יאוחר מהשעה

שההחלטה תינתן

ובלבד לא יאוחר

קטנים, תינתן

שההחלטה

סעיפים

סעיפים קטנים, ובלבד

20:00 ערב מועד הדיון.

20:00 ערב מועד הדיון.

ביתמוגבלות, יורה בית

יורהעם

מוגבלות,אדם

העצורעםאו האסיר

האסיר אדם

או היה

(ו) היה העצור (ו)

היוועדות חזותית רק אם

של רק אם

חזותית

היוועדותבדרך

קיום הדיון

על של

בדרך

המשפט

המשפט על קיום הדיון

נגישות ככל שהן נדרשות

התאמותנדרשות

עריכתככל שהן

תוךנגישות

התאמות

עריכת לקיימו

ניתן לקיימו תוך ניתן

הליכי חקירה והעדה

והעדה

חקירה חוק

שנקבעו לפי

להוראות הליכי

שנקבעו לפי חוק

בהתאם להוראות בהתאם

או נפשית), התשס"ו-

התשס"ו-

נפשית), שכלית

אומוגבלות

שכליתעם

לאנשים

מוגבלות

(התאמה

(התאמה לאנשים עם

לאנשים עם מוגבלות,

מוגבלות,

זכויות

שוויוןעם

לאנשים

זכויותחוק

שוויוןאו לפי

20056, או לפי חוק20056,

התשנ"ח-1998.7 התשנ"ח-1998.7

דיונים שאין

לקיימם בדרך של

היוועדות חזותית

שלהלן יתקיימו בנוכחות

בנוכחות

הדיונים

יתקיימו

133א,

שלהלן

בסעיף

הדיונים

133א,האמור

על אף

בסעיף

שאיןאף האמור133ב.

דיונים על

133ב.

לקיימם בדרך של

של היוועדות חזותית:

חזותית:

היוועדותבדרך

האסיר, ולא

אושל

בדרך

העצור

חזותיתאו האסיר, ולא

העצור

היוועדות

בעובדות כתב האישום

האישום

כתבמודה

האסיר

בעובדות

העצור או

שבומודה

האסיר

(1)או דיון

(1) דיון שבו העצור

בעניינו;

בעניינו;

(2) שבו מוצג הסדר טיעון;

דיוןטיעון;

דיון שבו מוצג(2)הסדר

(3) הכרעת דין לפי סעיף 182;

סעיף 182;

לפי בו

שנשמעת

הכרעת דין

דיון שנשמעת(3)בו דיון

(4) העונש לפי סעיף 192;

לעניין192;

טענות סעיף

העונש לפי

שנשמעות בו

טענות לעניין

דיון שנשמעות(4)בו דיון

(5) גזר דין לפי סעיף 193;

סעיףבו193;

שנשמע

דיון לפי

(5)גזר דין

דיון שנשמע בו

שנשמעת בו עדותו לפי

עדותו לפי

או אסיר

שנשמעת בו

בעניינו של עצור

דיוןאו אסיר

(6) עצור

(6) דיון בעניינו של

סימן ה' לפרק ה'; סימן ה' לפרק ה';

6

7

ס"ח התשס"ו, עמ' .42

ס"ח התשנ"ח, עמ' .152

18.11.2021

ספר החוקים ,2933 י"ד בכסלו התשפ"ב,

89

(7) דיון שנשמעת בו עדות לפי סימן ה' לפרק ה'; ואולם, בית המשפט רשאי להורות על קיום דיון כאמור בדרך של השתתפות העצור או האסיר בהיוועדות חזותית בהתקיים התנאים בסעיף 133א, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שהתובע נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו; הודעת התובע על אי־הסכמה לקיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית תוגש באישורו של אחד מאלה, לפי העניין:

(א) פרקליט המחוז או משנהו או פרקליט בדרגת

מנהל מחלקה לפחות בפרקליטות המחוז;

(ב) תובע שהוא קצין בדרגת רב־פקד לפחות,

ראש שלוחת תביעות או סגנו שהתמנה לתובע

לפי

סעיף 12(א)(1)(ב).

אופן קיום הדיון

133ג. דיון בדרך של היוועדות חזותית לפי סימן זה יתקיים באולם בדרך של היוועדות בית משפט ומיתקן כליאה שקיבלו אישור של גורם מוסמך חזותית מטעם מנהל בתי המשפט ונציב שירות בתי הסוהר, לפי העניין, כפי שייקבע בתקנות כאמור בסעיף 133ד, ובדרך שתבטיח כי יתקיימו כל אלה:

(1) המשתתפים בדיון יוכלו לראות ולשמוע זה את זה

ברציפות במהלך הדיון, ובכלל זה את השופט, בעלי הדין, העצור או האסיר, הסניגור, השוטר או התובע, מתורגמן אם נדרש, וכל אדם שנוכחותו דרושה לדיון בעת שהוא נשמע לפני בית המשפט;

(2) תתאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו לפני הדיון, במהלכו ואחריו, שתתקיים ביחידות ובאופן שיבטיח את סודיותה; הוראות סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979,8 לא יחולו לגבי שיחה זו; בית המשפט יוודא כי התאפשרה שיחה כאמור;

(3) תקנות

הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור או האסיר.

133ד. (א) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת יקבע הוראות לביצוע סימן זה, ובכלל זה הוראות לעניין התנאים הטכנולוגיים הנדרשים לקיום דיון בדרך של היוועדות חזותית ולעניין התנאים לקיום דיון בהיוועדות חזותית כאמור בסעיף 133ג.

(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף זה יובאו לאישור ועדת

החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לא יאוחר מיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022).

דיווח לכנסת -

קיום דיונים בדרך

של היוועדות

חזותית

8

90

133ה. (א) הגופים המנויים להלן ידווחו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה, בכתב, אחת לשישה חודשים, על קיום דיונים לפי ההוראות בעניין היוועדות חזותית, בפילוח לפי מחוזות, מקומות מעצר ובתי סוהר, לפי העניין, לגבי ששת החודשים שקדמו למועד הדיווח, כמפורט להלן:

ס"ח התשל"ט, עמ' .118

ספר החוקים ,2933 י"ד בכסלו התשפ"ב, 18.11.2021

שהתקיימוהדיונים שהתקיימו

המשפט - מספר

בתיהדיונים

מספר

מנהל

המשפט -

(1) מנהל בתי (1)

בפילוח לפי סוג הדיון;

הדיון;

חזותית,

לפי סוג

היוועדות

של בפילוח

חזותית,

בדרך של היוועדותבדרך

(2) הסוהר - נציב בתי הסוהר -

(2) נציב בתי

שהתקיימו בהיוועדות

בהיוועדות

הדיונים

שהתקיימו

(א) מספר

(א) מספר הדיונים

שהתקיימו בשיחה

בשיחה

הדיונים

שהתקיימו

חזותית, מספר

חזותית, מספר הדיונים

העצורים והאסירים

והאסירים

ומספר כלל

העצורים

טלפונית

טלפונית ומספר כלל

לדיונים בבתי משפט;

משפט;

שהובאו

שהובאו לדיונים בבתי

לשר זו יימסר גם לשר

בפסקה

כאמור גם

דיווחזו יימסר

(ב) דיווח כאמור(ב)בפסקה

לביטחון הפנים; לביטחון הפנים;

כמשמעותו בסעיף 34 לחוק

בסעיף 34 לחוק

הראשי,

כמשמעותו

הראשי, המזכיר

(3) (3) המזכיר

התשס"א-001 2 9

התשס"א-001 29 - על

ממאסר, - על

ממאסר,על־תנאי

שחרור על־תנאי שחרור

בוועדות השחרורים,

השחרורים,

בנוגע לדיונים

בוועדות

שלהלן

לדיונים

העניינים

העניינים שלהלן בנוגע

סוהר:מחוזות ובתי סוהר:

בפילוח לפי

בפילוח לפי מחוזות ובתי

שהתקיימו בהיוועדות

בהיוועדות

הדיונים

שהתקיימו

(א) מספר

(א) מספר הדיונים

חזותית;

חזותית;

(ב) שהתקיימו בנוכחות אסירים.

בנוכחות אסירים.

שהתקיימו הדיונים

מספר הדיונים(ב) מספר

היוועדות חזותית" - כל

חזותית" - כל

"ההוראות בעניין

זה, היוועדות

בעניין

בסימן

"ההוראות

(ב) בסימן זה, (ב)

הדין16ה לחוק סדר הדין

סדר עד

סעיפים 16ב

16ה לחוק

עדזה,

סימן

הוראות16ב

אלה:סעיפים

אלה: הוראות סימן זה,

התשנ"ו-1996,10 סעיפים

סעיפים

מעצרים),

התשנ"ו-1996,10

מעצרים), אכיפה -

הפלילי (סמכויות

הפלילי (סמכויות אכיפה -

ממאסר, התשס"א-,2001

התשס"א-,2001

שחרור על־תנאי

לחוקממאסר,

על־תנאי

שחרורו־25א

16א ו־25א לחוק 16א

[נוסח חדש], התשל"ב-

התשל"ב-

הסוהר

חדש],

[נוסח בתי

לפקודת

הסוהר

בתי62א1

וסעיף

וסעיף 62א1 לפקודת

1971.11

1971.11

תוקף

תוקף

בתקופה שמיום כ"ח

בתוקפןכ"ח

יעמדושמיום

בתקופה

בתוקפן זה

הוראות סימן

זה יעמדו

סימן(א)

133ו. (א) הוראות133ו.

התשפ"די"ט בטבת התשפ"ד

2022) עד יום

בינוארבטבת

עד(1יום י"ט

התשפ"ב

בינואר 2022)

בטבת התשפ"ב (1 בטבת

שרהוראת השעה); שר

תקופת

השעה);

זה -

הוראת

תקופת(בסעיף

בדצמבר- 2023)

(בסעיף זה

(31 בדצמבר 2023) (31

באישור ועדת החוקה, חוק

החוקה, חוק

הפנים,

ועדת

לביטחון

באישור

והשר

הפנים,

המשפטים

המשפטים והשר לביטחון

הוראת את תקופת הוראת

להאריך בצו

רשאיםתקופת

בצו את

הכנסת,

להאריך

רשאיםשל

ומשפט של הכנסת,ומשפט

במצטבר על שנתיים.

שנתיים.

שלא יעלו

במצטבר על

לתקופות נוספות

השעהשלא יעלו

השעה לתקופות נוספות

של ההוראות בעניין

בעניין

והשפעתן

ההוראות

יישומן

והשפעתן של

לשם בחינת

יישומן

(ב) לשם בחינת (ב)

הוראת שעה, יערכו שר

יערכו שר

בתקופת

כנוסחןשעה,

חזותיתהוראת

בתקופת

היוועדות

היוועדות חזותית כנוסחן

מחקר, וממצאיו יוגשו

הפניםיוגשו

וממצאיו

לביטחון

והשרמחקר,

המשפטיםהפנים

המשפטים והשר לביטחון

הכנסת, בצירוף המלצות

בצירוףשלהמלצות

הכנסת,ומשפט

החוקה, חוק

ומשפט של

לוועדת

לוועדת החוקה, חוק

בסעיף

השעה כאמור

הוראת

בסעיף

כאמור

השעהשל

הוראתתוקפה

הארכת

לענייןשל

לעניין הארכת תוקפה

הסנגוריה הציבורית."

הציבורית."

המלצות של

הסנגוריה

ובכלל זה

המלצות של

קטן (א), ובכלל זה קטן (א),

התשנ"ו-199612

תיקון חוק

סדריבוא:

חוק 17

תיקוןסעיף

יבוא:, לפני

לפני סעיף 17

מעצרים),

התשנ"ו-199612,

מעצרים), אכיפה -

הפלילי (סמכויות

הדיןאכיפה -

(סמכויות

בחוק סדר

.6 הפלילי

סדרסדר הדין

בחוק

.6

הדין הפלילי

(סמכויות אכיפה -

מעצרים) - מס' 16

9

10

11

12

הדין הפלילי

(סמכויות אכיפה -

מעצרים) - מס' 16

ס"ח התשס"א, עמ' .410

ס"ח התשנ"ו, עמ' .338

דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,21 עמ' .459

ס"ח התשנ"ו, עמ' 338; התשע"ט, עמ' .43

18.11.2021

ספר החוקים ,2933 י"ד בכסלו התשפ"ב,

91

"קיום דיון בדרך

של היוועדות

חזותית - הוראת

שעה

16ב. (א) על אף האמור בסעיפים 16(2) ו־,57 לבקשת עצור רשאי בית המשפט להורות על קיום דיון בעניינו לפי סעיפים ,15 ,17 ,21 ,47 ,52 ,53 62 ו־62א שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, אם שוכנע כי די בהשתתפות העצור בדיון בהיוועדות חזותית, בהתחשב, בין השאר, במהות הדיון, בנסיבות הנוגעות לעצור ובמידת החשיבות שהעצור יהיה נוכח באולם בית המשפט, ובלבד שהעצור הוא בגיר, מיוצג על ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו; בסעיף זה ובסעיפים 16ג עד 16ה, "היוועדות חזותית" - כהגדרתה בסעיף 133א(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-.1982

(ב) בקשת העצור להשתתפות בדיון בדרך של היוועדות

חזותית כאמור בסעיף קטן (א) תהיה באחת הדרכים האלה:

(1) בעל פה, באמצעות סניגורו, במעמד דיון שמתקיים

בעניינו לגבי דיון אחר שנקבע בעניינו;

(2) בכתב, לבית המשפט, באמצעות סניגורו, והעתק

מהבקשה יימסר לשירות בתי הסוהר ולתובע לא יאוחר

מ־72 שעות לפני מועד הדיון; ואולם, בדיון לפי סעיף ,15 בקשת העצור לקיים את הדיון בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית תוגש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.

(ג) ביקש העצור להשתתף בדיון בדרך של היוועדות

חזותית, רשאי התובע להגיש לבית המשפט את התנגדותו

לכך במעמד הדיון או בהקדם האפשרי לאחר הדיון או הגשת הבקשה, לפי העניין, ובית המשפט ייתן את החלטתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון; ואולם, הוגשה בקשה כאמור לעניין דיון לפי סעיף ,15 רשאי שוטר להגיש את התנגדותו לכך במעמד הדיון או בהקדם האפשרי לאחר הדיון או הגשת הבקשה, לפי העניין, ובית המשפט ייתן את החלטתו לא יאוחר מהשעה 20:00 ערב מועד הדיון.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב)(2) ו–(ג) בית משפט רשאי, מטעמים חריגים, ולאחר שהתקבלה עמדת התובע או השוטר, לפי העניין, להיעתר לבקשה להשתתפות העצור בדיון בדרך של היוועדות חזותית בחלוף התקופות האמורות באותם סעיפים קטנים, ובלבד שההחלטה תינתן לא יאוחר מהשעה 20:00 ערב מועד הדיון.

(ה) היה העצור אדם עם מוגבלות, יורה בית המשפט על

קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית רק אם ניתן לקיימו תוך עריכת התאמות נגישות ככל שהן נדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-200513, או לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.14

13

14

92

ס"ח התשס"ו, עמ' .42

ס"ח התשנ"ח, עמ' .152

ספר החוקים ,2933 י"ד בכסלו התשפ"ב, 18.11.2021

לפי חוק זה, יחולו

יחולו

חזותית

חוק זה,

בהיוועדות

חזותית לפי

בהיוועדות דיון

(ו) על

(ו) על דיון

הפלילי [נוסח משולב],

משולב],

[נוסחהדין

לחוק סדר

133גהפלילי

הדין

סעיף

הוראותסדר

הוראות סעיף 133ג לחוק

התשמ"ב-.1982 התשמ"ב-.1982

בשללפי סעיף 49(א) בשל

ערובה

49(א)

כתב

סעיף

לפי על

לחתום

ערובה

כתבניתן

עלהיה

לחתוםלא

(ז) לא היה ניתן (ז)

היוועדות חזותית, יפורטו

שליפורטו

חזותית,

היוועדות בדרך

משתתף בדיון

בדרך של

שהעצור

כך שהעצור משתתףכךבדיון

הדיון התנאים והסכמת

והסכמת

בפרוטוקול

ויירשמוהתנאים

בפרוטוקול הדיון

תנאי השחרור

תנאי השחרור ויירשמו

הוא חתם על התנאים

התנאים

כאילו

ויראועל

הואר, חתם

כאילוכאמו

לתנאים

ויראו

העצור

העצור לתנאים כאמור,

שהוקראו.

שהוקראו.

דיונים שאין

לקיימם בדרך של

היוועדות חזותית

האמור בסעיף 16ב -

אף -

על16ב

בסעיף

שאיןאף האמור16ג.

דיונים על

16ג.

לקיימם בדרך של

(1)חזותית

היוועדות

בנוכחות העצור ולא

יתקייםולא

בנוכחות15העצור

לפי סעיף

יתקיים

דיון15ראשון

(1) סעיף

דיון ראשון לפי

של היוועדות חזותית;

חזותית;

בדרך של היוועדותבדרך

תום של אדם עד תום

מעצרו

על עד

אדם

המשפט

מעצרו של

יורה בית

המשפט על

(2) לא יורה בית(2) לא

התקיים לכל הפחות

הפחות

לכלאם כן

התקייםאלא

המשפטיים נגדו,

ההליכיםאלא אם כן

ההליכים המשפטיים נגדו,

העצור באולם; בסעיף

בסעיף

בנוכחות

באולם;

העצור 21

לפי סעיף

בנוכחות

21מהותי

אחד

סעיף

דיון אחד מהותי לפידיון

בו טענות לעניין דיות

דיות

שנשמעו

דיון לעניין

טענות

לרבות

שנשמעו בו

מהותי" -

דיון

"דיון

לרבות

זה, "דיון מהותי" - זה,

בו או דיון שניתנה בו

המעצר

שניתנה

חלופת

או דיון

המעצר או

עילת המעצר

הראיות,חלופת

הראיות, עילת המעצר או

למעצר עד תום ההליכים;

ההליכים;

הצדדים

עד תום

הסכמת

הסכמת הצדדים למעצר

פגישה עם סניגורו לפני

סניגורו לפני

שנמנעה ממנו

פגישה עם

עצור

ממנו

שנמנעה של

(3) דיון של עצור(3) דיון

34(ה) ו–(ו) ו־,35 יתקיים

יתקיים

סעיפים

להוראות ו־,35

בהתאם34(ה) ו–(ו)

דיון,סעיפים

להוראות

אותו דיון, בהתאם אותו

של היוועדות חזותית.

חזותית.

היוועדותבדרך

העצור ולא

בנוכחותשל

בנוכחות העצור ולא בדרך

מניעה טכנית

בלתי צפויה סמוך

לפקיעת מעצר

מניעה טכנית

בדרך של היוועדות

היוועדות

שנקבעשלשיתקיים

15 בדרך

שיתקיים

לפי סעיף

שנקבע

סעיף. 15בדיון

בדיון לפי 16ד

16ד.

בלתי צפויה סמוך

בסמוך למועד פקיעת

פקיעת

לקיימו

למועד

שלא ניתן

16ב,בסמוך

לקיימו

ניתןסעיף

שלאלפי

חזותית

חזותית לפי סעיף 16ב,

לפקיעת מעצר

בלתימניעה טכנית בלתי

טכנית בשל

מניעהחזותית

היוועדות

שלבשל

חזותית

היוועדותבדרך

המעצר בדרך של המעצר

בית המשפט או סגנו,

נשיאסגנו,

המשפט או

ביתבאישור

שופט,

נשיא

רשאי

באישור

צפויה,

צפויה, רשאי שופט,

מיוחדים שיירשמו, על

שיירשמו, על

מיוחדיםומטעמים

במקרים חריגים

להורות,ומטעמים

להורות, במקרים חריגים

המעצר לפי סעיף זה,

הוארך זה,

לפי סעיף

טלפונית;

בשיחההמעצר

הדיון הוארך

טלפונית;

קיום הדיון בשיחהקיום

יאוחרהאפשרי ולא יאוחר

בהקדם

בבקשהולא

האפשרי

וידון

בהקדם

המשפט

בבקשה

ישוב בית

ישוב בית המשפט וידון

בנוכחותו של העצור

העצור

ההחלטה,

בנוכחותו של

ממועד מתן

ההחלטה,

מתןשעות

מ־12

מ־12 שעות ממועד

הוראות לעניין זה הוראות

חזותית, ויחולו

לעניין זה

היוועדות

חזותית, ויחולו

היוועדותבדרך של

או

או בדרך של

האמור, בית המשפט

המשפט

ביתעל אף

המחויבים;

אף האמור,

בשינויים

המחויבים; על

סעיף 29 בשינויים סעיף 29

סגנו, לדון בבקשה לא

בבקשה לא

המשפט או

ביתלדון

סגנו,

נשיא

המשפט או

בית באישור

רשאי,

רשאי, באישור נשיא

לוותרהעצור רשאי לוותר

ההחלטה;

מתןרשאי

העצור

ממועד

ההחלטה;

מ־24 שעות

ממועד מתן

יאוחר מ־24 שעות יאוחר

כאמור.הדיון החוזר כאמור.

על קיום

החוזר

סניגורו

הדיון

באמצעות

באמצעות סניגורו על קיום

תוקף של הוראת

השעה בעניין

היוועדות חזותית

תוקף של

בתוקפן בתקופת הוראת

יעמדוהוראת

בתקופת

בתוקפן 16ד

יעמדו 16ב עד

16דסעיפים

הוראות

16ה.16ב עד

הוראת סעיפים

הוראות

16ה.

השעה בעניין

[נוסח הדין הפלילי [נוסח

לחוק סדר

הפלילי

הדין133ו

בסעיף

כמשמעותהסדר

בסעיף 133ו לחוק

כמשמעותההשעה

השעה

היוועדות חזותית

משולב], התשמ"ב-.1982"

משולב], התשמ"ב-.1982"

חוק שחרור

חוק תיקון

שחרור

תיקון חוק

על־תנאי

שחרור

על־תנאי

(בפרק זה -

חוק15שחרור

התשס"א-2001

ממאס15ר,(בפרק זה -

התשס"א-2001

שחרור על־תנאי

בחוקממאסר,

שחרור.7על־תנאי

בחוק

.7

על־תנאי ממאסר -

על־תנאי ממאסר -

ממאסר)

ממאסר)

מס' 18

מס' 18

(1) שחרורים מיוחדת" יבוא:

מיוחדת" יבוא:

ההגדרה "ועדת

שחרורים

אחרי

"ועדת

בסעיף ,1

בסעיף ,1 אחרי(1)ההגדרה

משולב], התשמ"ב-1982;";

התשמ"ב-1982;";

הפלילי [נוסח

משולב],

סדר הדין

חוק[נוסח

הפלילי

הפלילי" -

סדר הדין

חוקהדין

""חוק-סדר

""חוק סדר הדין הפלילי"

15

ס"ח התשס"א, עמ' 410; התשע"ח, עמ' .888

18.11.2021

ספר החוקים ,2933 י"ד בכסלו התשפ"ב,

93

(2) אחרי סעיף 16 יבוא:

"דיון בוועדה בדרך 16א. (א) על אף האמור בסעיף 16(א), נקבע דיון בעניינו של אסיר של היוועדות שלא באולם דיונים הסמוך לבית הסוהר שבו הוא מוחזק, חזותית - הוראת שעה רשאית הוועדה, לבקשת האסיר, להורות על קיום הדיון בעניינו שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית כהגדרתה בסעיף 133א(א) לחוק סדר הדין הפלילי, אם שוכנעה כי די בהשתתפות האסיר בדיון בהיוועדות חזותית בהתחשב, בין השאר במהות הדיון, בנסיבות הנוגעות לאסיר ובמידת החשיבות שהאסיר יהיה נוכח באולם הדיונים, ובלבד שהאסיר הוא בגיר, מיוצג על ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי סעיפים 133א(ג) עד (ו), 133ג ו־133ד לחוק סדר הדין הפלילי, בשינויים המחויבים.

(ב) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן בתקופת הוראת השעה כמשמעותה בסעיף 133ו לחוק סדר הדין הפלילי.";

(3) אחרי סעיף 25 יבוא:

"דיון בעתירה נגד

היחידה לשחרור

ממאסרים קצרים

או הוועדה בדרך

של היוועדות

חזותית - הוראת

שעה

25א. (א) ביקש אסיר להשתתף בדיון בעתירה נגד החלטה של היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או של הוועדה בעניינו, או הורה בית המשפט על השתתפותו בדיון כאמור, רשאי בית המשפט להורות על קיום הדיון, לבקשת האסיר, בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית כהגדרתה בסעיף 133א(א) לחוק סדר הדין הפלילי, ובלבד שהאסיר הוא בגיר, מיוצג על ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי סעיפים 133א(ג) עד (ו), 133ג ו־133ד לחוק סדר הדין הפלילי, בשינויים המחויבים.

(ב) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן בתקופת הוראת השעה כמשמעותה בסעיף 133ו לחוק סדר הדין הפלילי."

תיקון פקודת בתי

הסוהר - מס' 56

.8

בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-197116 -

(1) בסעיף ,1 אחרי ההגדרה "הנציב" יבוא:

""חוק סדר הדין הפלילי" - חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;";

(2) אחרי סעיף 62א יבוא:

"דיון בעתירה

62א.1 (א) התקיים דיון בעתירה שלא באולם דיונים הסמוך למקום בדרך של היוועדות המעצר או לבית הסוהר שבו מוחזק האסיר, וביקש האסיר חזותית - הוראת שעה להשתתף בדיון או הורה בית המשפט על השתתפותו בדיון, רשאי בית המשפט להורות על קיום הדיון, לבקשת האסיר, בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית כהגדרתה בסעיף 133א(א) לחוק סדר הדין הפלילי, ובלבד שהאסיר הוא בגיר, מיוצג על ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי סעיפים 133א(ג) עד (ו), 133ג ו־133ד לחוק סדר הדין הפלילי בשינויים המחויבים.

16

94

דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,21 עמ' 459; ס"ח התשפ"ב, עמ' .6

ספר החוקים ,2933 י"ד בכסלו התשפ"ב, 18.11.2021

בתקופת הוראת השעה

השעה

בתוקפן

הוראת

יעמדו

בתקופת

סעיף זה

בתוקפן

הוראות

זה יעמדו

(ב) הוראות סעיף (ב)

לחוק." סדר הדין הפלילי."

הפלילי

הדין133ו

בסעיף

כמשמעותהסדר

כמשמעותה בסעיף 133ו לחוק

רכבת תחתית (מטרו)

(מטרו)

תחתיתה':

פרק ה': רכבת פרק

(מטרו), התשפ"ב-2021".

התשפ"ב-2021".

רכבת תחתית

(מטרו),

תחתית"חוק

רכבתזה יהיה

השם פרק זה יהיה.9 "חוק פרק

.9

השם

סעיפי החוק

(מטרו), התשפ"ב-:2021

התשפ"ב-:2021

רכבת תחתית

(מטרו),

סעיפי חוק

ואלהתחתית

חוק רכבת

ואלה סעיפי .10

.10

סעיפי החוק

"פרק א': הגדרות"פרק א': הגדרות

הגדרות

הגדרותבחוק זה - .1

.1

בחוק זה -

אחד מהגופים שלהלן:

שלהלן:

מהגופים- כל

אחד ציבורי"

"גוף ציבורי" - כל "גוף

יחידותיהם לרבות יחידותיהם

ומשרדי הממשלה,

ומשרדי הממשלה, לרבות

(1) הממשלה (1)

ויחידות הסמך שלהם;

ויחידות הסמך שלהם;

רשות מקומית;

(2) רשות מקומית;(2)

(3) תאגיד שהוקם לפי חוק;

תאגיד שהוקם(3)לפי חוק;

בשליטה של הממשלה

הממשלה

בבעלות או

בשליטה של

או שנמצא

תאגיד

(4) תאגיד שנמצא(4)בבעלות

חברה בת ממשלתית או

ממשלתית או

מקומית, לרבות

חברה בת

רשות

לרבות

מקומית, של

או

או של רשות

חברה עירונית;

חברה עירונית;

שחוק זה נמצא בתחום

בתחום

הכנסת

נמצא

ועדהזהשל

שחוק

הכנסת -

שלהכנסת"

ועדהשל

"ועדה של הכנסת" -"ועדה

שלהלן, מהוועדות שלהלן,

מהוועדותכל אחת

לא הוקמה,

אחת

ענייניה,כלואם

ענייניה, ואם לא הוקמה,

לפי העניין -

לפי העניין -

(1) הכלכלה של הכנסת;

הכנסת;

של ועדת

הכלכלהב' -

לעניין פרק

(1) ועדת

לעניין פרק ב' -

שלוהגנת הסביבה של

הפנים

הסביבה

והגנתועדת

פרק ג' -

הפנים

לעניין

(2) ועדת

(2) לעניין פרק ג' -

הכנסת;

הכנסת;

כמשמעותה בסעיף 4(ב);

בסעיף 4(ב);

מבצעת" -

כמשמעותה

"חברה מבצעת" - "חברה

ממשלתית" - כהגדרתן בחוק

כהגדרתן בחוק

"חברה בת

ממשלתית" -

ממשלתית",

"חברה בת

"חברה ממשלתית","חברה

החברות הממשלתיות;

החברות הממשלתיות;

לחוק יסודות התקציב;

התקציב;

בסעיף 21

יסודות

כהגדרתה

בסעיף -21 לחוק

עירונית"

כהגדרתה

"חברה עירונית" - "חברה

החברות הממשלתיות,

הממשלתיות,

הממשלתיות" - חוק

החברותחוק החברות

הממשלתיות" -

"חוק

"חוק החברות

17

17

התשל"ה-1975 ; התשל"ה-1975 ;

המכרזים, התשנ"ב-199218;

התשנ"ב-199218;

המכרזים,חוק חובת

המכרזים" -

חובת

חובת

"חוקחוק

"חוק חובת המכרזים" -

התקציב, התשמ"ה-

התשמ"ה-

חוק יסודות

התקציב,

התקציב" -

יסודותיסודות

"חוק - חוק

"חוק יסודות התקציב"

198519;

198519;

המדינה, התשי"א-195120;

התשי"א-195120;

המדינה, חוק נכסי

המדינה" -

נכסי

נכסי

"חוקחוק

"חוק נכסי המדינה -

התשכ"ה-והבנייה, התשכ"ה-

חוק התכנון

והבנייה,

והבנייה" -

התכנוןהתכנון

"חוק - חוק

"חוק התכנון והבנייה"

196521;

196521;

17

18

19

20

21

ס"ח התשל"ה, עמ' .132

ס"ח התשנ"ב, עמ' .114

ס"ח התשמ"ה, עמ' .60

ס"ח התשי"א, עמ' .52

ס"ח התשכ"ה, עמ' .307

18.11.2021

ספר החוקים ,2933 י"ד בכסלו התשפ"ב,

95

הנוסח נכון לתאריך: 18-12-2023

חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים

וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), תשפ"ד-2023

פרק א': הגדרות

הגדרות

.1

פרק ב': השתתפות עצורים או אסירים בדיונים בבתי משפט בהיוועדות חזותית סימן א': הכרזות הכרזות .2 סימן ב': קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים או אסירים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה קיום דיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה .3 דיון מעצר ודיון הקראה בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה .4 דיון שנשמעת בו עדות בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה .5 דיונים לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, עתירת אסיר והחזקת אסיר בהפרדה בתקופת תוקפה של הכרזה על הגב .6 מלאה דיון בעניין אזרחי או מינהלי בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה .7 דיון בנוכחות עצור או אסיר בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה .8 סימן ג': קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים או אסירים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית קיום דיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית .9 דיון מעצר ודיון הקראה בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית .10 דיון שנשמעת בו עדות בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית .11 דיונים לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, עתירת אסיר והחזקת אסיר בהפרדה בתקופת תוקפה של הכרזה על הגב .12 ביטחונית דיון אזרחי או מינהלי בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית .13 דיון בנוכחות העצור או האסיר בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית .14 סימן ד': הוראות שונות לעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית אופן קיום דיון בהיוועדות חזותית .15 דיון בעניינו של עצור או אסיר שהוא אדם עם מוגבלות .16 דיון בהיוועדות חזותית של חשוד שחלות עליו תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת .17 ביטחון) דיון בהיוועדות חזותית של עצור לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) .18 כתב ערובה .19 חיוניות המעצר .20 שמירת דינים .21 פרק ג': השתתפות כלואים בדיונים בבתי דין צבאיים בהיוועדות חזותית סימן א': הכרזות הכרזות .22 סימן ב': קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות כלואים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה קיום דיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה .23

1

דיון מעצר ודיון הקראה בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

.24

דיון שנשמעת בו עדות בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

.25

החלת הוראות על דיוני הוועדה לעיון בעונש בהכרזה על הגבלה מלאה

.26

אופן קיום דיון בהיוועדות חזותית

.27

דיון בנוכחות כלוא בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

.28

כתב ערובה

.29

חיוניות המעצר

.30

פרק ד': תיקונים עקיפים

תיקון חוק סדר הדין הפלילי – מס' 94

.31

תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) – מס' 21

.32

תיקון חוק שחרור על-תנאי ממאסר – מס' 20

.33

תיקון פקודת בתי הסוהר – מס' 65

.34

ביטול חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (היוועדות חזותית) .35 ביטול חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים (הוראת שעה – חרבות ברזל) .36 פרק ה': הוראות שונות דיווח לכנסת .37 תוקף והוראת מעבר .38

פרק א': הגדרות

הגדרות

.1

בחוק זה –

"אסיר" – כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר, למעט עצור ולמעט מוחזק במשמורת כמשמעותו בסעיף 13א לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-,1952 לעניין דיונים לפני בית הדין לביקורת משמורת לפי אותו חוק;

"בית משפט" – לרבות בית דין לעבודה כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-,1969 ובית דין דתי כהגדרתו בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א-2011;

"הגורם המוסמך" – אחד מאלה:

(1) לעניין פרק ב' – המפקח הכללי של משטרת ישראל או נציב בתי הסוהר, לפי העניין;

(2) לעניין פרק ג' – קצין משטרה צבאית ראשי;

"דיון מעצר" – כל אחד מאלה:

(1) דיון לפי סעיף ,15 ,17 ,21 22ח(ג), ,47 ,55 62 או 62א לחוק המעצרים, ולעניין עצור או אסיר שהוא קטין – לפי החוק האמור כפי שהוחל בחוק הנוער (שפיטה);

(2) דיון לפי סעיף 14ג(ד) או 14ד(ב) לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז-1996;

(3) דיון לפי סעיף 7 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954;

"היוועדות חזותית" – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;

"ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) לפי חוק ההתגוננות האזרחית;

"ועדת שחרורים" – כהגדרתה בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, וכן ועדת שחרורים מיוחדת כהגדרתה בחוק האמור לעניין דיונים לפי סעיפים 4 ו-5 לחוק האמור;

2

"חדר משמר" – חדר משמר צבאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי;

"חוק האזנת סתר" – חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979;

"חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;

"חוק המאבק בטרור" – חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016;

"חוק המעצרים" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996;

"חוק הנוער (טיפול והשגחה)" – חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960;

"חוק הנוער (שפיטה)" – חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971;

"חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;

"חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים)" – חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979;

"חוק שחרור על-תנאי ממאסר" – חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001;

"חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;

"היחידה לשחרור ממאסרים קצרים" – כהגדרתה בחוק שחרור על-תנאי ממאסר;

"כלוא" – כל אחד מאלה:

(1) עציר כהגדרתו בתקנות בתי סוהר צבאיים, בין שהוא חשוד ובין שהוא נאשם;

(2) עציר שניתן צו להחזקתו במעצר פתוח, לפי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי;

(3) אסיר או חבוש כהגדרתם בתקנות בתי סוהר צבאיים;

"מצב מיוחד בעורף" – כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית;

"עבירת טרור" ו"עבירת טרור חמורה" – כהגדרתן בחוק המאבק בטרור;

"עצור" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1) כמשמעותו בחוק המעצרים, בין שהוא חשוד ובין שהוא נאשם, למעט עצור הנתון במעצר בפיקוח אלקטרוני כמשמעותו בסעיף 22ב לחוק המעצרים;

(2) עציר כהגדרתו בתקנות בתי סוהר צבאיים, בין שהוא חשוד ובין שהוא נאשם;

(3) עציר שניתן צו להחזקתו במעצר פתוח, לפי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי;

(4) עציר כמשמעותו בחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים);

"עתירת אסיר" – עתירה לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר;

"פקודת בתי הסוהר" – פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971;

"קטין" – כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה);

"תקנות בתי סוהר צבאיים" – תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז-1987;

"השר" – שר המשפטים;

"השרים" – השר והשר לביטחון לאומי.

פרק ב': השתתפות עצורים או אסירים בדיונים בבתי משפט בהיוועדות

חזותית

סימן א': הכרזות

3

הכרזות

.2

(א) השר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי, רשאי להכריז כי לא ניתן לקיים בבתי משפט, במדינה כולה או בחלק ממנה, את הדיונים בנוכחות עצורים או אסירים אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית, והכול לאחר ששוכנע כי אין דרך לקיים את כלל הדיונים בנוכחות עצורים או אסירים בלא סיכון ממשי הנשקף לחיי אדם בהבאתם לדיונים ולאחר ששקל את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של עצורים ואסירים הנובעת ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה מלאה); הכרזה כאמור יכול שתינתן גם לגבי מקום שבו מוחזקים עצורים או אסירים.

(ב)

(1) השרים רשאים להכריז יחד כי לא ניתן לקיים דיונים בבתי המשפט בנוכחות עצורים או אסירים החשודים, נאשמים או מורשעים באחת העבירות המנויות בפסקה (2), למעט עצורים המוחזקים בתחנת משטרה, והכול לאחר ששוכנעו כי לא ניתן לעשות כן בשל סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר הנשקפים מהם בהבאתם לדיונים בשל מצב המלחמה השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף, וכי לא ניתן להפחית את הסכנה או הסיכון בדרך אחרת, ולאחר ששקלו את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של העצורים והאסירים הנובעת ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה ביטחונית);

(2) ואלה העבירות:

(ג)

(א) עבירת טרור;

(ב) עבירה לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948;

(ג) עבירה לפי חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-,2005 או לפי תקנה 84 או 85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), ,1945 כנוסחם ערב ביטולם בחוק המאבק בטרור, או בעבירת ביטחון כהגדרתה בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו-,2006 כנוסחו ערב ביטולו בחוק המאבק בטרור;

(ד) עבירה לפי חלק ג' לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;

(ה) עבירה נגד ביטחון המדינה שנקבעה בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח

משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-,2009 בצו אחר שהוציא המפקד הצבאי באזור או בתקנות ההגנה (שעת חירום), ,1945 כתוקפן באזור; בפסקה זו, "האזור" – כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-,1967 כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.

לא יכריז השר הכרזה על הגבלה מלאה ולא יכריזו השרים הכרזה על הגבלה ביטחונית לפי סעיף זה אלא לאחר ששקלו את כל אלה:

(1) קיומה של הודעה של השר על מצב חירום מיוחד לגבי דיונים בבתי משפט לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991;

(2) לעניין הכרזה על הגבלה מלאה – הוראות פיקוד העורף לעניין מצב מיוחד בעורף כמשמעותן בסעיף 9ד(א)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, ואת ההגבלות שהוטלו על הציבור בשל מצב המלחמה השורר במדינה;

(3) חוות דעת בכתב מאת הגורם המוסמך המתייחסת למידת הסיכון הנשקפת

מהוצאת עצורים ואסירים מהמקום שבו הם מוחזקים;

(4) עמדת מנהל בתי המשפט;

(5) עמדת הסניגור הציבורי הארצי.

(ד) הכרזה על הגבלה מלאה החלה בכל המדינה תהיה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים; הכרזה על הגבלה מלאה החלה בחלק מהמדינה תהיה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים; השר, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת.

(ה) הכרזה על הגבלה ביטחונית תהיה לתקופה שלא תעלה על 28 ימים; השרים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 28 ימים כל אחת.

(ו) הכרזה לפי סעיף זה תונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים והמסמכים שעמדו בעת מתן ההכרזות בפני השר או השרים, לפי העניין; הוועדה רשאית לבטלה או לקצוב את תוקפה בכל עת.

4

(ז) חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות הכרזה לפי סעיף זה, יבטל השר או יבטלו השרים, לפי העניין, את ההכרזה בלא דיחוי.

(ח) הכרזה לפי סעיף זה תיכנס לתוקף עם נתינתה ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי לאחר נתינתה.

(ט) בוטלה הכרזה לפי סעיף זה, ייכנס הביטול לתוקף ב-07:00 בבוקר שלאחר הביטול, והודעה על הביטול תפורסם ברשומות בהקדם האפשרי; ואולם, בוטלה או פקעה הכרזה ביום חמישי לאחר השעה 07:00 בבוקר, ייכנסו הביטול או הפקיעה לתוקף ביום ראשון ב-07:00 בבוקר.

(י) החליט המפקח הכללי של משטרת ישראל או נציב בתי הסוהר, לפי העניין, כי מתקיימים התנאים להכרזה לפי סעיף קטן (א) ויש סיכון מיידי הנשקף לחיי אדם בהבאת עצורים או אסירים למקום שבו מתקיים הדיון או בהוצאתם מהמקום שבו הם מוחזקים, יראו כאילו ניתנה הכרזה על הגבלה מלאה למשך 12 שעות; הודעה על החלטה כאמור תימסר לשר, לשר לביטחון לאומי, למנהל בתי המשפט ולסניגור הציבורי הארצי וכן לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בלא דיחוי, ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי.

סימן ב': קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים או אסירים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה קיום דיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

.3

דיון מעצר ודיון

הקראה בתקופת

תוקפה של

הכרזה על

הגבלה מלאה

.4

(א) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה ניתן לקיים דיון שנדרשת בו נוכחותו של עצור או אסיר, לפי דין, לרבות לפי החלטת בית משפט, ללא נוכחותו אלא בדרך של היוועדות חזותית, לפי הוראות חוק זה.

(ב) ביקש העצור או האסיר, באמצעות בא כוחו, שלא לקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה; ואולם נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך, רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שיתקיים דיון בהשתתפותו של העצור או האסיר בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

(א) על אף האמור בסעיף 3(ב) ועל אף האמור בחוק המעצרים ובחוק סדר הדין הפלילי, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה דיון מעצר בעניינו של אדם שהוא עצור או אסיר ודיון הקראה ראשון בעניינו לפי סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי, וכן דיון לפי סעיף ,4 5 או 7 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית ולא יידחו לבקשת העצור או האסיר.

(ב) הורה שופט על מעצרו של אדם לפי הוראות סעיף זה בדיון שהתקיים בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, והעצור ביקש, באמצעות סניגורו, כי יתקיים דיון חוזר בנוכחותו, יתקיים דיון כאמור באולם בית המשפט, לאחר תום תקופת ההכרזה על הגבלה מלאה.

(ג)

(1) דיון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי חוק זה, אשר לא ניתן לקיימו בסמוך למועד פקיעת המעצר בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, רשאי שופט, באישור נשיא בית המשפט או סגנו, להורות, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, על קיומו בשיחת טלפון;

(2) הוארך המעצר לפי פסקה (1), ישוב בית המשפט וידון בבקשה בהקדם

האפשרי, ולא יאוחר מ-12 שעות ממועד מתן ההחלטה, בדרך של היוועדות חזותית, והוראות סעיף 29 לחוק המעצרים יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים;

ואולם, שופט, באישור נשיא בית המשפט או סגנו, רשאי לדון בבקשה לא יאוחר מ-24 שעות ממועד מתן ההחלטה; העצור רשאי לוותר, באמצעות סניגורו, על קיום הדיון החוזר כאמור.

5

דיון שנשמעת בו

עדות בתקופת

תוקפה של

הכרזה על

הגבלה מלאה

.5

דיונים לפי חוק

שחרור על-תנאי

ממאסר, עתירת

אסיר והחזקת

אסיר בהפרדה

בתקופת תוקפה

של הכרזה על

הגבלה מלאה

.6

(א)

(ב)

(ג)

(ד)

(א) על אף האמור בסעיף 3(א), בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה –

(1) דיון בעניינו של עצור או אסיר שנשמעת בו עדותו לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף 8;

(2) דיון שנשמעת בו עדות של עד שאינו העצור או האסיר לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף זה או סעיף .8

על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בית המשפט רשאי להורות על קיום דיון שנשמעת בו עדותו של עד, שאינו העצור או האסיר, כאמור באותו סעיף קטן בהשתתפותו של העצור או האסיר בהיוועדות חזותית, ובלבד שמתקיימים שני אלה:

(1) העצור או האסיר ביקש, באמצעות סניגורו, להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית, בעל פה במעמד דיון אחר שמתקיים בעניינו או בכתב, ובלבד שהעתק מהבקשה נמסר לשירות בתי הסוהר ולתובע לא יאוחר מ-72 שעות לפני מועד הדיון;

(2) התובע נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו.

הודעת התובע על אי-הסכמה לקיום הדיון כאמור בסעיף קטן (א)(2) בדרך של היוועדות חזותית, תוגש באישורו של אחד מאלה, לפי העניין:

(1) פרקליט המחוז או משנהו או פרקליט בדרגת מנהל מחלקה לפחות

בפרקליטות המחוז;

(2) תובע שהוא קצין משטרה בדרגת רב-פקד לפחות, ראש שלוחת תביעות או

סגנו, שהתמנה לתובע לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מצא בית המשפט, לבקשת פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה או לבקשת בא כוחו של העצור או האסיר, במקרה חריג, כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המחייבים שמיעת עד באופן דחוף, רשאי הוא להורות על השתתפותו של העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים שני אלה:

(1) לא ניתן לדחות את הדיון למועד אחר;

(2) השתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית לא תביא לפגיעה בו.

(1) על אף האמור בסעיף 16(א) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, הוראות סעיפים ,3 ,8 15 ו-16 יחולו גם לעניין דיוני ועדת השחרורים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(א) בסעיף 3(ב) סיפה, במקום "נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהנשיא

הסמיך לכך" יקראו "יושב ראש ועדת שחרורים";

(ב) בסעיף ,8 במקום "נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא – סגנו" יקראו

"יושב ראש ועדת שחרורים";

(ג) בסעיף 15(2)(א), יראו כאילו מדובר באסיר, בחברי ועדת השחרורים,

בסניגור ובבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה;

(2) על אף האמור בפסקה (1), דיון בעניין ביטול שחרור על-תנאי לפי סעיפים 20 עד 21ב לחוק שחרור על-תנאי ממאסר בעניינו של אסיר המוחזק על ידי שירות בתי הסוהר, יתקיים בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו של האסיר;

(3) על אף האמור בסעיף 19 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, החליטה ועדת

שחרורים שלא לשחרר על-תנאי אסיר בדיון שהתקיים על דרך של היוועדות חזותית ללא הסכמתו של האסיר לפי סעיף 3(ב), תשוב ותדון הוועדה בעניינו של האסיר בנוכחותו, אם האסיר ביקש זאת, לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה מלאה.

6

דיון בעניין אזרחי

או מינהלי

בתקופת תוקפה

של הכרזה על

הגבלה מלאה

.7

דיון בנוכחות

עצור או אסיר

בתקופת תוקפה

של הכרזה על

הגבלה מלאה

.8

קיום דיונים

בהיוועדות

חזותית בתקופת

תוקפה של

הכרזה על

הגבלה

ביטחונית

.9

(ב) הוראות סעיף 3 יחולו על דיונים בעתירות אסירים, על דיונים בעתירות נגד החלטת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או ועדת השחרורים לפי סעיף 25 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, ועל דיונים בעניין החזקת אסיר בהפרדה לפי סעיפים 19ה עד 19ז לפקודת בתי הסוהר.

(א) בדיון בעניין אזרחי או מינהלי, שאינו מנוי בסעיף ,6 לרבות דיון שנשמעת בו עדות, אם ביקש העצור או האסיר, בעצמו או באמצעות בא כוחו, שלא לקיים דיון שנוכחותו בו נדרשת לפי דין, לרבות לפי החלטת בית משפט, בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה; ואולם בית המשפט רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שיתקיים דיון בהשתתפותו של העצור או האסיר בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בדיון בסעד דחוף בעניין אזרחי או מינהלי ישתתף העצור או האסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אלא אם כן קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי יש לדחות את הדיון ולקיימו במועד שבו ניתן לקיים את הדיון בנוכחות העצור או האסיר לאחר תום תקופת תוקפה של ההכרזה.

(ג) בדיון בעניינו של קטין או חסר ישע שהעצור או האסיר הוא הורהו או אפוטרופסו, יקבע בית המשפט כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בשים לב לטובת הקטין או חסר הישע.

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, רשאי נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא – סגנו, להורות, במקרים חריגים, כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סימן זה יתקיים בנוכחות העצור או האסיר, אם מצא, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם וקיבל עמדה בכתב מטעם שירות בתי הסוהר או משטרת ישראל, לפי העניין, ולאחר ששקל את הסכנה לחייו של העצור או האסיר ושל המשרתים בשירות בתי הסוהר, כי מתקיימים שני אלה:

(1) קיום הדיון בנוכחות העצור או האסיר חיוני על אף הנסיבות שבהן ניתנה ההכרזה, וקיומו בהיוועדות חזותית יגרום לפגיעה ממשית בעצור או באסיר;

(2) על בית המשפט להתרשם מהעצור או האסיר פנים אל פנים, לרבות מאחר שהעצור או האסיר הוא קטין או אדם עם מוגבלות אשר מקשה באופן ממשי על השתתפותו בדיון בהיוועדות חזותית.

סימן ג': קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים או אסירים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית

(א) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית, ניתן לקיים דיון שנדרשת בו לפי דין, לרבות לפי החלטת בית המשפט, נוכחותו של עצור או אסיר החשוד, נאשם או מורשע באחת מהעבירות המנויות בסעיף 2(ב)(2), ללא נוכחותו אלא בדרך של היוועדות חזותית, לפי הוראות חוק זה.

(ב) ביקש העצור או האסיר, באמצעות בא כוחו, שלא לקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א), בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה ביטחונית; ואולם, נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך, רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שהדיון יתקיים בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו של העצור או האסיר, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

7

דיון מעצר ודיון

הקראה בתקופת

תוקפה של

הכרזה על

הגבלה

ביטחונית

.10

(ג) לבקשת תובע על פי עמדה של שירות בתי הסוהר, מצא נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך כי נשקפים סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר בהבאתו לדיון של עצור או אסיר בשל עבירות שאינן מנויות בסעיף 2(ב)(2), הנובעים מסיכון ביטחוני מוגבר בשל מצב המלחמה השורר במדינה, שבשלו הוכרז ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) מצב מיוחד בעורף, רשאי הוא להורות, במקרים חריגים, ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי העצור או האסיר ישתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד; הורה בית המשפט כאמור, יחולו לעניין הדיון הוראות סימן זה.

(א)

(1) על אף האמור בסעיף 9(ב) ועל אף האמור בחוק המעצרים ובחוק סדר הדין הפלילי, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית דיון מעצר בעניינו של אדם שהוא עצור או אסיר ודיון הקראה ראשון בעניינו לפי סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית, ולא יידחו לבקשת העצור או האסיר; לא התקיים דיון מעצר אחד לפחות בעניינו של עצור בנוכחותו באולם בית המשפט, לא יורה בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על 14 ימים בכל פעם;

(2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין עצור החשוד בעבירת טרור, ובלבד שאינו חשוד בעבירת טרור חמורה, דיון ראשון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים יתקיים בנוכחות העצור באולם בית המשפט; הוגש כנגד עצור כתב אישום בעבירה כאמור ולא התקיים לפחות דיון מעצר אחד לפי סעיף 21 לחוק המעצרים בנוכחותו באולם בית המשפט, לא יורה בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על 14 ימים בכל פעם.

(ב) הורה שופט על מעצרו של אדם לפי הוראות סעיף זה בדיון שהתקיים בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, והעצור ביקש, באמצעות סניגורו, כי יתקיים דיון חוזר בנוכחותו, יתקיים דיון כאמור באולם בית המשפט, לאחר תום תקופת ההכרזה על הגבלה ביטחונית.

(ג)

(1) דיון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי חוק זה, אשר לא ניתן לקיימו בסמוך למועד פקיעת המעצר בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, רשאי שופט, באישור נשיא בית המשפט או סגנו, להורות, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, על קיומו בשיחת טלפון;

(2) הוארך המעצר לפי פסקה (1), ישוב בית המשפט וידון בבקשה בהקדם

האפשרי ולא יאוחר מ-12 שעות ממועד מתן ההחלטה בדרך של היוועדות

חזותית, והוראות סעיף 29 לחוק המעצרים יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים;

ואולם, שופט, באישור נשיא בית המשפט או סגנו, רשאי לדון בבקשה לא יאוחר מ-24 שעות ממועד מתן ההחלטה; העצור רשאי לוותר, באמצעות סניגורו, על קיום הדיון החוזר כאמור.

(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין קטין העצור בשל אחת מהעבירות המנויות בסעיף 2(ב)(2) יתקיים דיון אחד לפחות לפי סעיף 15 או 21 לחוק המעצרים בנוכחותו של הקטין באולם בית המשפט; ואולם, לא התקיים דיון כאמור, לא יאריך בית המשפט את מעצרו לתקופה העולה על 14 ימים במצטבר;

(2) על אף האמור בפסקה (1), לבקשת תובע על פי עמדה של שירות בתי הסוהר כי נשקפים סכנת חיים או סיכון ביטחוני בהבאתו של הקטין העצור או האסיר לדיון, רשאי נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך, להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים להשמיע את עמדתם, כי הדיון בעניינו של אותו קטין יתקיים בדרך של היוועדות חזותית; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד; ואולם, לא התקיים דיון מעצר אחד לפחות בעניינו של הקטין בנוכחותו באולם בית המשפט לפי הוראות פסקה זו, לא יורה בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על עשרה ימים בכל פעם;

(3) על אף האמור בסעיף זה, לעניין קטין העצור בעבירת טרור, ובלבד שאינו עצור בעבירת טרור חמורה, יתקיים הדיון הראשון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים בנוכחותו באולם בית המשפט; הוגש נגד הקטין העצור כתב אישום בעבירה כאמור ולא התקיים לפחות דיון מעצר אחד לפי סעיף 21 לחוק המעצרים בנוכחותו באולם בית המשפט, לא יורה בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על עשרה ימים בכל פעם.

(ד) 8

דיון שנשמעת בו

עדות בתקופת

תוקפה של

הכרזה על

הגבלה

ביטחונית

.11

דיונים לפי חוק

שחרור על-תנאי

ממאסר, עתירת

אסיר והחזקת

אסיר בהפרדה

בתקופת תוקפה

של הכרזה על

הגבלה

ביטחונית

.12

(א)

(ב)

(ג) על אף האמור בסעיף 9(א), בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית –

(1) דיון בעניינו של עצור או אסיר שנשמעת בו עדותו לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף 14;

(2) דיון שנשמעת בו עדות של עד שאינו העצור או האסיר לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף זה או סעיף .14

על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בית המשפט רשאי להורות על קיום דיון שנשמעת בו עדותו של עד שאינו העצור או האסיר, כאמור באותו סעיף קטן, בהשתתפותו של העצור או האסיר בהיוועדות חזותית, ובלבד שמתקיימים שני אלה:

(1) העצור או האסיר ביקש, באמצעות סניגורו, להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית, בעל פה במעמד דיון אחר שמתקיים בעניינו או בכתב, ובלבד שהעתק מהבקשה נמסר לשירות בתי הסוהר ולתובע לא יאוחר מ-72 שעות לפני מועד הדיון;

(2) התובע נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו.

הודעת התובע על אי-הסכמה לקיום הדיון כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של היוועדות חזותית תוגש באישורו של אחד מאלה, לפי העניין:

(1) פרקליט המחוז או משנהו או פרקליט בדרגת מנהל מחלקה לפחות

בפרקליטות המחוז;

(2) תובע שהוא קצין משטרה בדרגת רב-פקד לפחות, ראש שלוחת תביעות או

סגנו, שהתמנה לתובע לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מצא בית המשפט, לבקשת פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה או לבקשת בא כוחו של העצור או האסיר, במקרה חריג, שמתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המחייבים שמיעת עד באופן דחוף, רשאי בית המשפט להורות על השתתפותו של העצור או האסיר בדיון כאמור באותו סעיף קטן בהיוועדות חזותית, ובלבד ששוכנע כי השתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית לא תביא לפגיעה בו ובשים לב למועד שבו יהיה ניתן לקיים את הדיון בנוכחות העצור או האסיר לאחר פקיעת ההכרזה.

(א) על אף האמור בסעיף 16(א) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, הוראות סעיפים 9 ו-14 עד 16 יחולו גם לעניין דיוני ועדת השחרורים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)

(א) בסעיף 9 –

(1) בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), במקום "נשיא בית המשפט, סגנו או

שופט שהנשיא הסמיך לכך" יקראו "יושב ראש ועדת שחרורים";

(2) בסעיף קטן (ג), במקום "לבקשת תובע" יבוא "לבקשת בא כוחו

של היועץ המשפטי לממשלה";

(ב) בסעיף ,14 במקום "נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא – סגנו" יקראו

"יושב ראש ועדת שחרורים" ובמקום "עמדת תובע" יבוא "עמדת בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה";

(ג) בסעיף 15(2)(א), יראו כאילו מדובר באסיר, בחברי ועדת השחרורים,

בסניגור ובבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה;

9

דיון אזרחי או

מינהלי בתקופת

תוקפה של

הכרזה על

הגבלה

ביטחונית

.13

דיון בנוכחות

העצור או האסיר

בתקופת תוקפה

של הכרזה על

הגבלה

ביטחונית

.14

אופן קיום דיון

בהיוועדות

חזותית

.15

(2) על אף האמור בפסקה (1), דיון בעניין ביטול שחרור על-תנאי לפי סעיפים 20 עד 21ב לחוק שחרור על-תנאי ממאסר בעניינו של אסיר המוחזק על ידי שירות בתי הסוהר, יתקיים בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו של האסיר;

(3) על אף האמור בסעיף 19 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, החליטה ועדת

שחרורים שלא לשחרר על-תנאי אסיר בדיון שהתקיים על דרך של היוועדות חזותית ללא הסכמתו לפי סעיף 9(ב), תשוב ותדון הוועדה בעניינו של האסיר בנוכחותו, אם האסיר ביקש זאת, לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן לאחר מועד פקיעת ההכרזה.

(ב) הוראות סעיף 9 יחולו על דיונים בעתירות אסירים, על דיונים בעתירות נגד החלטת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או ועדת השחרורים לפי סעיף 25 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר ועל דיונים בעניין החזקת אסיר בהפרדה לפי סעיפים 19ה עד 19ז לפקודת בתי הסוהר.

(א) על אף האמור בסעיף 9(א), עצור או אסיר ישתתף בדיון בעניין אזרחי או מינהלי, שאינו מנוי בסעיף ,12 לרבות דיון שנשמעת בו עדות, בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אולם בית המשפט רשאי לדחות את הדיון, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם; קבע בית המשפט כאמור, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בדיון בסעד דחוף בעניין אזרחי או מינהלי ישתתף העצור או האסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אלא אם כן קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי יש לדחות את הדיון ולקיימו במועד שבו אפשר לקיים את הדיון בנוכחות העצור או האסיר לאחר תום תקופת תוקפה של ההכרזה.

(ג) בדיון בעניינו של קטין או חסר ישע שהעצור או האסיר הוא הורהו או אפוטרופסו, יקבע בית המשפט כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בשים לב לטובת הקטין או חסר הישע.

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית רשאי נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא

– סגנו, להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סימן זה, וכן דיון שנשמעת בו עדות לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי, יתקיים בנוכחות העצור או האסיר, בהתחשב, בין השאר, בחומרת העבירה, פרק הזמן שהעצור או האסיר נמצא במעצר או במאסר, דחיפות קיום הדיון, והנזק שעלול להיגרם אם יידחה הדיון, ולעניין עצור שהוא קטין – גם את טובתו, ולאחר שקיבל את עמדת שירות בתי הסוהר לעניין הסיכון הביטחוני הכרוך בהבאתו של העצור או האסיר לדיון; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד; לעניין זה, עמדת תובע תוגש באישור פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי העניין.

סימן ד': הוראות שונות לעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית

על דיון בהשתתפות עצור או אסיר שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, יחולו הוראות אלה:

(1) הדיון יתקיים באופן שימזער ככל האפשר את הפגיעה בעצור או באסיר ובאינטרס הציבורי בשל קיום הדיון ללא נוכחותו של העצור או האסיר;

(2) הדיון יתקיים בדרך שתבטיח כי יתקיימו כל אלה:

(א) המשתתפים בדיון יוכלו לראות ולשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון, ובכלל זה את השופט, בעלי הדין, העצור או האסיר, הסניגור, השוטר או התובע, מתורגמן, אם נדרש, ונפגע העבירה, וכן כל אדם שנוכחותו נדרשת בדיון בעת שהוא נשמע לפני בית המשפט, והכול בהתאם למכשיר הטכנולוגי שבאמצעותו יתקיים הדיון; בתחילת הדיון יוודא בית המשפט שהעצור או האסיר רואה ושומע את משתתפי הדיון, לרבות את המתורגמן אם נדרש, ואם הוא אדם עם מוגבלות – שבוצעו ההתאמות הנדרשות;

(ב) בדיון בהליך פלילי, ובכלל זה דיון מעצר –

10

(3)

(1) תתאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו בסמוך לפני הדיון, במהלכו ומייד לאחריו, אשר תתקיים ביחידות, באופן שיבטיח את סודיותה ובתנאים שיאפשרו פיקוח על תנועותיו של העצור או האסיר;

הוראות סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר לא יחולו לגבי שיחה זו; בית המשפט יוודא כי התאפשרה שיחה כאמור;

(2) הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור או האסיר, ואם אינו מיוצג, ימנה לו בית המשפט סניגור;

(ג) יחולו על הדיון הוראות תקנות 3 ו-4(ד) לתקנות סדר הדין הפלילי (היוועדות חזותית) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022;

(ד) בדיון שבו נדרש לתרגם לעצור או לאסיר את הנאמר בדיון, יתבצע התרגום בידי מתורגמן הנוכח באולם הדיונים בבית המשפט ובאמצעות מיקרופון המחובר למכשיר ההיוועדות החזותית; התרגום כאמור יהיה עוקב ורציף, כדי להבטיח כי העצור או האסיר מבין את הנאמר בדיון;

(ה) במהלך הדיון לא יושתק המיקרופון של העצור או האסיר, אלא אם כן הורה על כך בית המשפט מטעמים שיירשמו; חיווי בדבר השתקת המיקרופון של העצור או האסיר יופיע על גבי המסך שבאולם הדיונים בבית המשפט ועל גבי המסך שבחדר ההיוועדות החזותית במקום המעצר או בבית הסוהר שבו מוחזק העצור או האסיר;

(ו) בתום הדיון ימסור בית המשפט את פרוטוקול הדיון והחלטות בית המשפט, בלא שיהוי, לשירות בתי הסוהר או למשטרת ישראל, לפי העניין, לשם העברתם לעצור או לאסיר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד הדיון בעניינו;

אם הורה בית המשפט על קיום הדיון באמצעות מכשיר המעביר קול בלבד לפי הוראות חוק זה, יתקיים הדיון בשיחת טלפון באמצעות הטלפון שבאולם הדיונים ובטלפון נייח או בטלפון נייד ייעודי שבחדר ההיוועדות החזותית במקום המעצר או בבית הסוהר שבו מוחזק העצור או האסיר.

דיון בעניינו של

עצור או אסיר

שהוא אדם עם

מוגבלות

.16

היה העצור או האסיר אדם עם מוגבלות, יורה בית המשפט על קיום הדיון בעניינו בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, תוך עריכת התאמות הנגישות הנדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-,2005 או לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-,1998 בשינויים המחויבים כנדרש לפי סוג המוגבלות וצרכיו של העצור או האסיר.

דיון בהיוועדות

חזותית של

חשוד שחלות

עליו תקנות

שעת חירום

(חרבות ברזל)

(הארכת מעצר

לחשוד בעבירת

ביטחון)

.17

בתקופת תוקפו של חוק זה, דיוני מעצר בהתאם לחוק המעצרים בעניינו של חשוד בעבירת ביטחון כאמור בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים, שחלות עליו הוראות תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד-,2023 יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית בלבד, ויחולו הוראות סעיפים 15 ו-.16

דיון בהיוועדות

חזותית של עצור

לפי חוק סמכויות

שעת חירום

(מעצרים)

.18

(א) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית –

(1) ניתן לקיים דיון לפי סעיף ,4 5 או 7 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) בעניינו של עציר כמשמעותו בחוק האמור (בסעיף זה – עציר), ללא נוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 15 ו-16;

(2) ניתן לקיים דיון לפי סעיפים ,9 ,11 12 או ,13 שנדרשת בו נוכחותו של עציר לפי דין, לרבות לפי החלטת בית המשפט, ללא נוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, ויחולו לעניין זה הוראות הסעיפים האמורים וסעיפים 15 ו-.16

11

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין פסקה (1) של אותו סעיף קטן – השופט הדן בתיק, ולעניין פסקה (2) של אותו סעיף קטן – נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא – סגנו, רשאי להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולעניין קטין – גם ללא טעמים כאמור, ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי הדיון יתקיים בנוכחות העציר, בהתחשב בין השאר בפרק הזמן שהעציר נמצא במעצר ובנזק שעלול להיגרם אם הדיון יתקיים בדרך של היוועדות חזותית, ולעניין עציר שהוא קטין

– גם את טובתו, ולאחר שקיבל את עמדת שירות בתי הסוהר לעניין הסיכון הביטחוני הכרוך בהבאתו של העציר לדיון; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד.

כתב ערובה

.19

נוסף על הוראות סעיף 49(א) לחוק המעצרים, בתקופת תוקפו של חוק זה, אם לא ניתן לחתום על כתב ערובה לפי אותו סעיף, משום שהעצור משתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, או אם בית המשפט הורה על כך, יפורטו תנאי השחרור בדיון, לרבות התנאים המיוחדים שלמילוים ערב צד שלישי כאמור בסעיף 49(ב) לחוק המעצרים, ובפרוטוקול הדיון יירשמו התנאים כאמור והסכמת העצור להם, ויראו כאילו העצור או הערבים חתמו על התנאים שפורטו.

חיוניות המעצר

.20

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, בלי לגרוע מהוראות סעיפים 13(א) ו-(ב) ו-21(ב) עד (ד) לחוק המעצרים, בבואו לצוות על מעצרו של אדם לפי סעיף 13(א) לחוק המעצרים או לתת צו מעצר לפי סעיף 21(א)(1) לחוק האמור, ישקול השופט גם את חיוניות המעצר, בין השאר בהתחשב במצב הכליאה באותה העת, ובהתחשב בפגיעה בעצור הנובעת מקיומו של הדיון ללא נוכחותו אלא בהיוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה; הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מעצרים בשל חשד לביצוע עבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון הציבור בעת ששורר המצב הביטחוני שבשלו ניתנה הכרזה על מצב מיוחד בעורף.

שמירת דינים

.21

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 34 ו-35 לחוק המעצרים לעניין זכות העצור להיפגש עם עורך דין והסמכות למנוע פגישה כאמור.

פרק ג': השתתפות כלואים בדיונים בבתי דין צבאיים בהיוועדות חזותית

סימן א': הכרזות

הכרזות

.22

(א) שר הביטחון, לאחר התייעצות עם השר, רשאי להכריז כי לא ניתן לקיים בבתי דין צבאיים, במדינה כולה או בחלק ממנה, את הדיונים בנוכחות כלואים אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית, והכול לאחר ששוכנע כי אין דרך לקיים את כלל הדיונים בנוכחות כלואים בלא סיכון ממשי הנשקף לחיי אדם בהבאתם לדיונים ולאחר ששקל את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של הכלואים הנובעת ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה מלאה); הכרזה כאמור יכול שתינתן גם לגבי מקום שבו מוחזקים כלואים.

(ב) לא יכריז שר הביטחון על הגבלה מלאה לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר ששקל את כל אלה:

(1) קיומה של הודעה של השר על מצב חירום מיוחד לגבי דיונים בבתי משפט לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991;

(2) הוראות פיקוד העורף לעניין מצב מיוחד בעורף כמשמעותן בסעיף 9ד(א)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית ואת ההגבלות שהוטלו על הציבור בשל מצב המלחמה השורר במדינה;

(3) חוות דעת בכתב מאת הגורם המוסמך המתייחסת למידת הסיכון הנשקפת

מהוצאת כלואים מהמקום שבו הם מוחזקים;

(4) עמדת יחידת בתי הדין הצבאיים;

(5) עמדת הסניגור הצבאי הראשי.

12

(ג) הכרזה על הגבלה מלאה החלה בכל המדינה תהיה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים; הכרזה על הגבלה מלאה החלה בחלק מהמדינה תהיה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים; שר הביטחון, לאחר התייעצות עם השר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת.

(ד) הכרזה לפי סעיף זה תונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים והמסמכים שעמדו בעת מתן ההכרזה בפני שר הביטחון;

הוועדה רשאית לבטלה או לקצוב את תוקפה בכל עת.

(ה) חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה לפי סעיף זה, יבטל שר הביטחון את ההכרזה בלא דיחוי.

(ו) הכרזה לפי סעיף זה תיכנס לתוקף עם נתינתה ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי לאחר נתינתה.

(ז) בוטלה הכרזה לפי סעיף זה, ייכנס הביטול לתוקף ב-07:00 בבוקר שלאחר הביטול, והודעה על הביטול תפורסם ברשומות בהקדם האפשרי; ואולם, בוטלה או פקעה הכרזה ביום חמישי לאחר השעה 07:00 בבוקר, ייכנסו הביטול או הפקיעה לתוקף ביום ראשון ב-07:00 בבוקר.

(ח) החליט הגורם המוסמך או נציב בתי הסוהר, לפי העניין, כי מתקיימים התנאים להכרזה לפי סעיף קטן (א) ויש סיכון מיידי הנשקף לחיי אדם בהבאת כלואים למקום שבו מתקיים הדיון או בהוצאתם מהמקום שבו הם מוחזקים, יראו כאילו ניתנה הכרזה על הגבלה מלאה לפי סעיף קטן (א) למשך 12 שעות; הודעה על החלטה כאמור תימסר לשר הביטחון, לשר, ליחידת בתי הדין הצבאיים ולסניגור הצבאי הראשי וכן לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בלא דיחוי, ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי.

סימן ב': קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות כלואים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה קיום דיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

.23

דיון מעצר ודיון

הקראה בתקופת

תוקפה של

הכרזה על

הגבלה מלאה

.24

(א) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, ניתן לקיים דיון שנדרשת בו נוכחותו של כלוא לפי דין, לרבות לפי החלטת בית דין צבאי, ללא נוכחותו אלא בדרך של היוועדות חזותית, לפי הוראות חוק זה.

(ב) ביקש הכלוא, באמצעות סניגורו, שלא לקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה מלאה; ואולם נשיא בית דין צבאי, סגנו או שופט צבאי משפטאי שנשיא בית הדין הצבאי הסמיך לכך, רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שיתקיים דיון בהשתתפות הכלוא בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

(א) על אף האמור בסעיף 23(ב), ועל אף האמור בחוק המעצרים ובחוק השיפוט הצבאי, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה דיון מעצר בעניינו של אדם שהוא כלוא ודיון הקראה ראשון בעניינו לפי חוק השיפוט הצבאי, יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית ולא יידחו לבקשת הכלוא; לעניין סעיף זה, "דיון מעצר" – דיון לפי סעיף ,240 241 או 243 לחוק השיפוט הצבאי, או דיון לפי סעיף ,47 ,52 62 או 62א לחוק המעצרים כפי שהוחל בסעיף 243א או 243ב לחוק השיפוט הצבאי.

(ב) הורה שופט צבאי משפטאי על מעצרו של אדם לפי הוראות סעיף זה בדיון שהתקיים בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית והכלוא ביקש, באמצעות סניגורו, כי יתקיים דיון חוזר בנוכחותו, יתקיים דיון כאמור באולם בית הדין הצבאי, לאחר תום תקופת ההכרזה על הגבלה מלאה.

13

(ג) דיון שנשמעת בו

עדות בתקופת

תוקפה של

הכרזה על

הגבלה מלאה

.25

החלת הוראות

על דיוני הוועדה

לעיון בעונש

בהכרזה על

הגבלה מלאה

.26

אופן קיום דיון

בהיוועדות

חזותית

.27

(א)

(ב)

(1) בדיון לפי סעיף 237ב לחוק השיפוט הצבאי שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי חוק זה, אשר לא ניתן לקיימו בסמוך למועד פקיעת המעצר בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, רשאי שופט צבאי משפטאי, באישור נשיא בית הדין הצבאי או סגנו, להורות, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, על קיום הדיון בשיחת טלפון;

(2) הוארך המעצר לפי פסקה (1), ישוב בית הדין הצבאי וידון בבקשה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-12 שעות ממועד מתן ההחלטה, בדרך של היוועדות חזותית, והוראות סעיף 237ג לחוק השיפוט הצבאי יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; ואולם, שופט צבאי משפטאי, באישור נשיא בית הדין הצבאי או סגנו, רשאי לדון בבקשה לא יאוחר מ-24 שעות ממועד מתן ההחלטה; הכלוא רשאי לוותר באמצעות סניגורו על קיום הדיון החוזר כאמור.

על אף האמור בסעיף 23(א), בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה –

(1) דיון בעניינו של כלוא שנשמעת בו עדותו לפי סעיפים 364 עד ,371 384 או 386 לחוק השיפוט הצבאי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף 28;

(2) דיון שנשמעת בו עדות של עד שאינו הכלוא לפי סעיף מהסעיפים המנויים בפסקה (1) לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף זה או הוראות סעיף .28

על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בית הדין הצבאי רשאי להורות על קיום דיון שנשמעת בו עדותו של עד, שאינו הכלוא, כאמור באותו סעיף קטן בהשתתפותו של הכלוא בהיוועדות חזותית, ובלבד שמתקיימים שני אלה:

(1) הכלוא ביקש, באמצעות סניגורו, להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית, בעל פה במעמד דיון אחר שמתקיים בעניינו או בכתב, ובלבד שהעתק מהבקשה נמסר למשטרה הצבאית ולתובע הצבאי לא יאוחר מ-72 שעות לפני מועד הדיון;

(2) התובע הצבאי נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו.

(ג) הודעת התובע הצבאי על אי-הסכמה לקיום הדיון כאמור בסעיף קטן (א)(2) בדרך של היוועדות חזותית, תוגש באישורו של פרקליט צבאי או סגנו.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מצא בית הדין הצבאי, לבקשת פרקליט צבאי או לבקשת סניגורו של הכלוא, במקרה חריג, כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המחייבים שמיעת עד באופן דחוף, רשאי הוא להורות על השתתפותו של הכלוא בדיון כאמור בהיוועדות חזותית, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים שני אלה:

(1) לא ניתן לדחות את הדיון למועד אחר;

(2) השתתפות הכלוא בדיון בהיוועדות חזותית לא תביא לפגיעה בו.

(א) על אף האמור בסעיפים 509 עד 513 לחוק השיפוט הצבאי, הוראות סעיפים ,23 27 ו-28 יחולו גם לעניין דיוני הוועדה לעיון בעונש, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף ,23 במקום "נשיא בית דין צבאי, סגנו או שופט צבאי משפטאי שנשיא בית הדין הצבאי הסמיך לכך" יקראו "יושב ראש הוועדה לעיון בעונש".

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דיון בעניין ביטול שחרור על-תנאי לפי סעיף 510 או 511 לחוק השיפוט הצבאי יתקיים בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו של הכלוא.

(ג) החליטה הוועדה לעיון בעונש שלא לשחרר על-תנאי כלוא, בדיון שהתקיים על דרך של היוועדות חזותית ללא הסכמתו של הכלוא לפי סעיף 23(ב), תשוב ותדון הוועדה בעניינו של הכלוא בנוכחותו, אם הכלוא ביקש זאת, לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה מלאה.

על דיון בהשתתפות כלוא שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה יחולו הוראות סעיפים 15(1) ו-(2)(א) ו-(ב) ו-,16 בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 15(2)(א) יראו כאילו מדובר בכלוא, בבית דין צבאי, בשוטר צבאי ובתובע צבאי.

14

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, רשאי נשיא בית דין צבאי להורות, במקרים חריגים, כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סימן זה יתקיים בנוכחות הכלוא, אם מצא, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם וקיבל עמדה בכתב מטעם המשטרה הצבאית או שירות בתי הסוהר, לפי העניין, ולאחר ששקל את הסכנה לחייו של הכלוא ושל המשרתים במשטרה הצבאית או בשירות בתי הסוהר, לפי העניין, כי מתקיימים שני אלה:

דיון בנוכחות

כלוא בתקופת

תוקפה של

הכרזה על

הגבלה מלאה

.28

כתב ערובה

.29

נוסף על הוראות סעיף 243א לחוק השיפוט הצבאי וסעיף 49(א) לחוק המעצרים, בתקופת תוקפו של חוק זה, אם לא ניתן לחתום על כתב ערובה לפי אותו סעיף משום שהכלוא משתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, או אם בית הדין הצבאי הורה על כך, יפורטו תנאי השחרור בדיון, לרבות התנאים המיוחדים שלמילוים ערב צד שלישי כאמור בסעיף 49(ב) לחוק המעצרים, ובפרוטוקול הדיון יירשמו התנאים כאמור והסכמת הכלוא להם, ויראו כאילו הכלוא או הערבים חתמו על התנאים שפורטו.

חיוניות המעצר

.30

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, בלי לגרוע מהוראות סעיפים 240(א) ו-243(א) לחוק השיפוט הצבאי, בבואו לצוות על מעצרו של אדם לפי סעיפים אלה, ישקול השופט הצבאי המשפטאי גם את חיוניות המעצר, בין השאר בהתחשב במצב הכליאה באותה העת, ובהתחשב בפגיעה בכלוא הנובעת מקיומו של הדיון ללא נוכחותו אלא בהיוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה; הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מעצרים בשל חשד לביצוע עבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון הציבור בעת ששורר המצב הביטחוני שבשלו ניתנה הכרזה על מצב מיוחד בעורף.

תיקון חוק סדר

הדין הפלילי –

מס' 94

.31

תיקון חוק סדר

הדין הפלילי

(סמכויות אכיפה

– מעצרים) –

מס' 21

.32

בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-,1996 בסעיף 16ה, בסופו יבוא "או בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה ביטחונית על מי שחלה עליו ההכרזה לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023".

תיקון חוק

שחרור על-תנאי

ממאסר – מס'

20

.33

בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 –

(1) קיום הדיון בנוכחות הכלוא חיוני על אף הנסיבות שבהן ניתנה ההכרזה, וקיומו בהיוועדות חזותית יגרום לפגיעה ממשית בכלוא;

(2) על בית הדין הצבאי להתרשם מהכלוא פנים אל פנים, לרבות מאחר שהכלוא הוא אדם עם מוגבלות אשר מקשה באופן ממשי על השתתפותו בדיון בהיוועדות חזותית.

פרק ד': תיקונים עקיפים

בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-,1982 בסעיף 133ו –

(1) בסעיף קטן (א), אחרי "(31 בדצמבר 2023)" יבוא "או עד תום תקופת תוקפו של חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-,2023 לפי המאוחר";

(2) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "ובתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה ביטחונית על מי שחלה עליו ההכרזה לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023".

(1) בסעיף 16א(ב), בסופו יבוא "או בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה ביטחונית על מי שחלה עליו ההכרזה לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023";

(2) בסעיף 25א(ב), בסופו יבוא "או בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה ביטחונית על מי שחלה עליו ההכרזה לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023";

(3) בסעיף ,45 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

15

"(ג)

(1) בתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתה בחוק

ההתגוננות האזרחית, התשי"א-,1951 שניתנה ביום כ"ב בתשרי

התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת

החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים אלה:

(א) ההליכים שיתקיימו בוועדות השחרורים;

(ב) לאחר שקיבל את עמדת השר לביטחון לאומי לעניין זה – הוראות

לעניין סדרי הדין שיחולו בוועדות השחרורים;

(2) תקנות לפי פסקה (1) יחולו אם פרסם הודעה על כך, לתקופה שיקבע

שר המשפטים, לאחר ששוכנע כי סדרי החיים התקינים במדינה או

בחלק ממנה השתבשו מחמת מצב המלחמה; ההודעה תפורסם

ברשומות ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט, ותיכנס לתוקף

עם פרסומה ברשומות או במועד מאוחר יותר שייקבע בה;

(3) על אף האמור בפסקה (2), שוכנע השר כי יש דחיפות מיוחדת המחייבת

את כניסתה לתוקף של הודעה כאמור באותה פסקה לפני הפרסום

ברשומות, תפורסם ההודעה באתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט

או בדרך אחרת שימצא שר המשפטים לנכון בנסיבות העניין כך שתובא

לידיעת הציבור, ובלבד שתפורסם ברשומות מייד כשניתן לעשות כן;

פורסמה ההודעה כאמור, יצוין בה מועד תחילתה שלא יהיה מוקדם

ממועד הפרסום כאמור, ובלבד שהנוסח שפורסם ברשומות יהיה הנוסח

המחייב.".

תיקון פקודת

בתי הסוהר –

מס' 65

.34

בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-,1971 בסעיף 62א1(ב), בסופו יבוא "או בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה ביטחונית על מי שחלה עליו ההכרזה, לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023".

ביטול חוק סדר

הדין הפלילי

(תיקון מס' 93 –

הוראת שעה –

חרבות ברזל)

(היוועדות

חזותית)

.35

חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (היוועדות חזותית), התשפ"ד-2023 – בטל.

ביטול חוק קיום

דיונים בהיוועדות

חזותית

בהשתתפות

עצורים ואסירים

(הוראת שעה –

חרבות ברזל)

.36

חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 – בטל.

דיווח לכנסת

.37

פרק ה': הוראות שונות

הגופים שלהלן ידווחו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, עד ליום 10 בכל חודש, על העניינים שלהלן, לעניין התקופה שבה הייתה בתוקף הכרזה לפי חוק זה, בפילוח לפי מחוזות, לפי מקומות מעצר ומאסר, לגבי כל יום בתקופה שקדמה למועד הדיווח:

(1) נציב בתי הסוהר –

(א) מספר העצורים שנקלטו במקומות מעצר ובבתי הסוהר שבאחריות שירות בתי הסוהר, ובתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית – הערכה לגבי פילוח העבירות המנויות בסעיף 2(ב)(2), ובכלל זה עבירת טרור חמורה ועבירת טרור שאינה עבירת טרור חמורה, להיותם של העצורים קטינים או בגירים ולסוג המעצר;

16

תוקף והוראת

מעבר

.38

(ב) מספר העצורים והאסירים שהשתתפו בדיונים בהיוועדות חזותית, מספר

העצורים או האסירים שהשתתפו בדיונים בשיחת טלפון ומספר העצורים

והאסירים שהובאו לדיונים בבתי משפט, ובתקופת תוקפה של הכרזה על

הגבלה ביטחונית – בפילוח לפי עבירת טרור חמורה או עבירת טרור שאינה עבירת טרור חמורה; דיווח כאמור יימסר גם לשרים וליועץ המשפטי לממשלה;

(ג) מספר הפעמים שהתבקשה עמדה של שירות בתי הסוהר לעניין הבאת עצור

או אסיר לדיון ומספר העצורים שהובאו לדיון לפי סעיף 14 בתקופת הדיווח;

(2) המפקח הכללי של משטרת ישראל – מספר העצורים המוחזקים בתחנות המשטרה שהשתתפו בדיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, מספר העצורים שהשתתפו בדיונים בשיחת טלפון;

(3) מנהל בתי המשפט –

(א) מספר הדיונים שהתקיימו בדרך של היוועדות חזותית, בסיווג לפי סוג הדיון, ומספר הדיונים שבהם הובאו עצורים ואסירים לדיון בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה לפי סעיף 8;

(ב) מספר הדיונים בוועדות השחרורים שהתקיימו בהיוועדות חזותית ומספר הדיונים כאמור שהתקיימו בנוכחות אסירים; דיווח כאמור יימסר גם לשר וליועץ המשפטי לממשלה;

(ג) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית – מספר בקשות המעצר

הראשונות לפי סעיף 13 לחוק המעצרים, ומספר בקשות המעצר הראשונות לפי סעיף 21 לחוק המעצרים, שהוגשו לבתי המשפט;

(4) ראש ענף ארגון וביקורת של יחידת בתי הדין הצבאיים – מספר בקשות המעצר לפי סעיפים 240(א) ו-243 לחוק השיפוט הצבאי, שהוגשו לבתי הדין הצבאיים;

(5) קצין משטרה צבאית ראשי –

(א) מספר העצורים שנקלטו בחדרי משמר ובבתי הסוהר הצבאיים;

(ב) מספר הדיונים שהתקיימו בהיוועדות חזותית, מספר הדיונים שהתקיימו בשיחת טלפון ומספר הכלואים שהובאו לדיונים בבתי הדין הצבאיים;

(ג) מספר הדיונים בוועדה לעיון בעונש שהתקיימו בהיוועדות חזותית, מספר הדיונים כאמור שהתקיימו בשיחת טלפון ומספר הכלואים שהובאו לדיונים בוועדה לעיון בעונש; דיווח כאמור יימסר גם לשר הביטחון ולפרקליט הצבאי הראשי.

(א) חוק זה, למעט הוראות פרק ד', יעמוד בתוקפו עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום ארבעה חודשים מיום פרסומו, לפי המוקדם (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה); השרים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על ארבעה חודשים כל אחת, ובלבד שההכרזה על מצב מיוחד בעורף עומדת בתוקף.

(ב) ביום פרסומו של חוק זה יראו כאילו ניתנה הכרזה על הגבלה ביטחונית שתקופת תוקפה עד יום י"ד בטבת התשפ"ד (26 בדצמבר 2023).

בנימין נתניהו

ראש הממשלה

יצחק הרצוג

אמיר אוחנה

נשיא המדינה

יושב ראש הכנסת

17

י"ז בכסלו התשפ"ו

7 בדצמבר 2025

אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט

מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה

נוסח יו"ר לקראת דיון הוועדה בנושא הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית לאסירים ביטחוניים, התשפ"ו-2025 של ח"כ פוגל (פ/6253/25) – הכנה לקריאה הראשונה

חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–,2023 פקע ביום 28.10.25 עם פקיעת המצב המיוחד בעורף.

במסגרת הדיונים על הצעת החוק הפרטית מציע יו"ר הוועדה לדון בחקיקת הסדר קבע על בסיס הנוסח של החוק שפקע, תוך ניתוק ההסדר ממצב מלחמה.

לבקשת יו"ר הוועדה, להלן נוסח החוק שפקע בשילוב התיקונים המתנתקים את ההסדר ממצב המלחמה של חרבות ברזל.

חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023* פרק א': הגדרות הגדרות

.1

בחוק זה –

"אסיר" – כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר, למעט עצור ולמעט מוחזק במשמורת כמשמעותו בסעיף 13 א לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–,11952 לעניין דיונים לפני בית הדין לביקורת משמורת לפי אותו חוק;

"בית משפט" – לרבות בית דין לעבודה כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–,21969 ובית דין דתי כהגדרתו בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–32011;

"הגורם המוסמך" – אחד מאלה:

(1) לעניין פרק ב' – המפקח הכללי של משטרת ישראל או נציב בתי הסוהר, לפי העניין;

* התקבל בכנסת ביום ו' בטבת התשפ"ד (18 בדצמבר 2023) ; הצעת החוק ודברי הסב ר פורסמו בהצעות חוק הממשלה – ,1674 מיום כ"ב בחשוון התשפ"ד (6 בנובמבר 2023 ), עמ' .156 1 ס"ח התשי"ב, עמ' .354 2 ס"ח התשכ"ט, עמ' .70 3 ס"ח התשע"א, עמ' .918

--2

(2 )

לעניין פרק ג' – קצין משטרה צבאית ראשי;

"דיון מעצר" – כל אחד מאלה:

(1) דיון לפי סעיף ,15 ,17 ,21 22ח(ג), ,47 ,55 62 או 62א לחוק המעצרים, ולעניין עצור או אסיר שהוא קטין – לפי החוק האמור כפי שהוחל בחוק הנוער (שפיטה);

(2 )

דיון לפי סעיף 14ג(ד) או 14 ד(ב) לחוק לנשיאת עונש מאסר

במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז–41996;

(3 )

דיון לפי סעיף 7 לחוק ההסגרה, התשי"ד–51954;

"היוועדות חזותית" – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;

"הה כרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) לפי חוק ההתגוננות האזרחית;

"ועדת שחרורים" – כהגדרתה בחוק שחרור על־תנאי ממאסר, וכן ועדת שחרורים מיוחדת כהגדרתה בחוק האמור לעניין דיונים לפי סעיפים 4 ו־5 לחוק האמור;

"חדר משמר" – חדר משמר צבאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי;

"חוק האזנת סתר" – חוק האזנת סתר, התשל"ט–61979;

"חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–71951;

"חוק המאבק בטרור" – חוק המאבק בטרור, התשע"ו–82016;

"חוק המעצרים" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–91996;

"חוק הנוער (טיפול והשגחה)" – חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–101960;

4 ס"ח התשנ"ז, עמ' .6

5 ס"ח התשי"ד, עמ' .174

6 ס"ח התשל"ט, עמ' .118

7 ס"ח התשי"א, עמ' .78

8 ס"ח התשע"ו, עמ' .898

9 ס"ח התשנ"ו, עמ' .338

10 ס"ח התש"ך, עמ .52

--3

"חוק הנוער (שפיטה)" – חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א– 111971;

"חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב– 121982;

"חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים)" – חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט–131979;

"חוק שחרור על־תנאי ממאסר" – חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס"א– 142001;

"חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–151955;

"היחידה לשחרור ממאסרים קצרים" – כהגדרתה בחוק שחרור על־תנאי ממאסר;

"כלוא" – כל אחד מאלה:

(1) עציר כהגדרתו בתקנות בתי סוהר צבאיים, בין שהוא חשוד ובין שהוא נאשם;

(2) עציר שניתן צו להחזקתו במעצר פתוח, לפי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי;

(3 )

אסיר או חבו ש כהגדרתם בתקנות בתי סוהר צבאיים;

"מצב מיוחד בעורף" – כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית;

"עבירת טרור" ו"עבירת טרור חמורה" – כהגדרתן בחוק המאבק בטרור;

"עצור" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1) כמשמעותו בחוק המעצרים, בין שהוא חשוד ובין שהוא נאשם, למעט עצור הנתון במעצר בפיקוח אלקטרוני כמשמעותו בסעיף 22ב לחוק המעצרים;

11 ס"ח התשל"א, עמ' .134

12 ס"ח התשמ"ב, עמ' .43

13 ס"ח התשל"ט, עמ' .76

14 ס"ח התשס"א, עמ' .410

15 ס"ח התשט"ו, עמ' .171

--4

(2) עציר כהגדרתו בתקנות בתי סוהר צבאיים, בין שהוא חשוד ובין שהוא נאשם;

(3) עציר שניתן צו להחזקתו במעצר פתוח, לפי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי;

(4 )

עציר כמשמעותו בחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים);

"עתירת אסיר" – עתירה לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר;

"פקודת בתי הסוהר" – פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–161971;

"קטין" – כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה);

"תקנות בתי סוהר צבאיים" – תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז–171987;

"השר" – שר המשפטים;

"השרים" – השר והשר לביטחון לאומי.

פרק ב': השתתפות עצורים או אסירים בדיונים בבתי משפט בהיוועדות חזותית סימן א': הכרזות הכרזות

.2

(א) השר , לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי, רשאי להכריז כי לא ניתן לקיים בבתי משפט, במדינה כולה או בחלק ממנה, את הדיונים בנוכחות עצורים או אסירים אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית, והכול לאחר ששוכנע כי אין דרך לקיים את כלל הדיונים בנוכחות עצורים או אסירים בלא סיכון ממשי הנשקף לחיי אדם בהבאתם לדיונים ולאחר ששקל את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותי הם של עצורים ואסירים הנובעת ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה מלאה); הכרזה כאמור יכול שתינתן גם לגבי מקום שבו מוחזקים עצורים או אסירים.

16 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,21 עמ' .459

17 ק"ת התשמ"ז, עמ' .294

--5

(ב) (1) השרים רשאים להכריז יחד כי לא ניתן לקיים דיונים בבתי המשפט בנוכחות עצורים או אסירים החשודים, נאשמים או מורשעים באחת העבירות המנויות בפסקה (2), למעט עצורים המוחזקים בתחנת משטרה, והכול לאחר ששוכנעו כי לא ניתן לעשות כן בשל סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר הנשקפים מהם בהבאתם לדיונים בשל מצב המלחמה השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף, וכי לא ניתן להפחית את הסכנה או הסיכון בדרך אחרת, ולאחר ששקלו את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של העצורים והאסירים הנובעת ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה ביטחונית).

(2 )

ואלה העבירות:

(א) עבירת טרור;

(ב) עבירה לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח–181948;

(ג) עבירה לפי חוק איסור מימון טרור, התשס"ה–,192005 או

לפי תקנה 84 או 85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), ,201945

כנוסחם ערב ביטולם בחוק המאבק בטרור, או בעבירת ביטחון

כהגדרתה בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו–,212006 כנוסחו ערב ביטולו בחוק המאבק בטרור;

(ד) עבירה לפי חלק ג' לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;

(ה) עבירה נגד ביטחון המדינה שנקבעה בצו בדבר הוראות

ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע– 222009 , בצו אחר שהוציא המפקד הצבאי באזור או בתקנות ההגנה (שעת חירום), ,1945 כתוקפן באזור; בפסקה זו, "האזור"

– כהגדרתו ב תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט

בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–,231967 כפי שהוארך תוקפן

ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.

18 ע״ר התש״ח, תוס׳ א׳, עמ' .73

19 ס"ח התשס"ה, עמ' .76

20 ע״ר ,1945 תוס׳ ,2 עמ' .855

21 ס"ח התשס"ו, עמ' .364

22 קובץ המנשרים התש"ע, עמ' .5902

23 ק"ת התשכ"ז, עמ' 2741; ס"ח התשכ"ח, עמ' 20; התשפ"ג, עמ' .10

--6

לא יכריז השר הכרזה על הגבלה מלאה ולא יכריזו השרים הכרזה על

(ג) הגבלה ביטחונית לפי סעיף זה אלא לאחר ששקלו את כל אלה:

(1) קיומה של הודעה של השר על מצב חירום מיוחד לגבי דיונים בבתי משפט לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א–241991;

(2) לעניין הכרזה על הגבלה מלאה – הוראות פיקוד העורף לעניין מצב מיוחד בעורף כמשמעותן בסעיף 9ד(א)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, ואת ההגבלות שהוטלו על הציבור בשל מצב המלחמה השורר במדינה;

(3) חוות דעת בכתב מאת הגורם המוסמך המתייחסת למידת

הסיכון הנשקפת מהוצאת עצורים ואסירים מהמקום שבו הם

מוחזקים;

(4 )

עמדת מנהל בתי המשפט;

(5 )

עמדת הסניגור הציבורי הארצי.

(ד) הכרזה על הגבלה מלאה החלה בכל המדינה תהיה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים; הכרזה על הגבלה מלאה החלה בחלק מהמדינה תהיה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים; השר, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת.

(ה) הכרזה על הגבלה ביטחונית תהיה לתקופה שלא תעלה על 28 ימים;

השרים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 28 ימים כל אחת.

הכרזה לפי סעיף זה תונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של (ו ) הכנסת בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים והמסמכים שעמדו בעת מתן ההכרזות בפני השר או השרים, לפי העניין ; הוועדה רשאית לבטלה או לקצוב את תוקפה בכל עת.

חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות הכרזה לפי סעיף זה, יבטל השר או (ז ) יבטלו השרים, לפי העניין, את ההכרזה בלא דיחוי.

(ח) הכרזה לפי סעיף זה תיכנס לתוקף עם נתינתה ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי לאחר נתינתה.

24 ק"ת התשנ"א, עמ' .446

--7

(ט) בוטלה הכרזה לפי סעיף זה, ייכנס הביטול לתוקף ב־07:00 בבוקר שלאחר הביטול, והודעה על הביטול תפורסם ברשומות בהקדם האפשרי;

ואולם, בוטלה או פקעה הכרזה ביום חמישי לאחר השעה 07:00 בבוקר, ייכנסו הביטול או הפקיעה לתוקף ביום ראשון ב־07:00 בבוקר.

החליט המפקח הכללי של משטרת ישראל או נציב בתי הסוהר, לפי

(י) העניין, כי מתקיימים התנאים להכרזה לפי סעיף קטן (א) ויש סיכון מיידי הנשקף לחיי אדם בהבאת עצורים או אסירים למקום שבו מתקיים הדיון או בהוצאתם מהמקום שבו הם מוחזקים, יראו כאילו ניתנה הכרזה על הגבלה מלאה למשך 12 שעות; הודעה על החלטה כאמור תימסר לשר, לשר לביטחון לאומי, למנהל בתי המשפט ולסניגור הציבורי הארצי וכן לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בלא דיחוי, ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי.

סימן ב': קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים או אסירים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה קיום דיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

.3

דיון מעצר ודיון

הקראה בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

.4

(א) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה ניתן לקיים דיון שנדרשת בו נוכחותו של עצור או אסיר, לפי דין, לרבות לפי החלטת בית משפט, ללא נוכחותו אלא בדרך של היוועדות חזותית, לפי הוראות חוק זה.

(ב) ביקש העצור או האסיר, באמצעות בא כוחו, שלא לקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה; ואולם נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך , רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שיתקיים דיון בהשתתפותו של העצור או האסיר בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

(א) על אף האמור בסעיף 3(ב) ועל אף האמור בחוק המעצרים ובחוק סדר הדין הפלילי, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה דיון מעצר בעניינו של אדם שהוא עצור או אסיר ודיון הקראה ראשון בעניינו לפי סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי, וכן דיון לפי סעיף ,4 5 או 7 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית ולא יידחו לבקשת העצור או האסיר.

--8

(ב) הורה שופט על מעצרו של אדם לפי הוראות סעיף זה בדיון שהתקיים בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, והעצור ביקש, באמצעות סניגורו, כי יתקיים דיון חוזר בנוכחותו, יתקיים דיון כאמור באולם בית המשפט, לאחר תום תקופת ההכרזה על הגבלה מלאה.

(ג) (1) דיון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי חוק זה, אשר לא ניתן לקיימו בסמוך למועד פקיעת המעצר בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, רשאי שופט, באישור נשיא בית המשפט או סגנו, להורות, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, על קיומו בשיחת טלפון.

(2) הוארך המעצר לפי פסקה (1) , ישוב בית המשפט וידון בבקשה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ־12 שעות ממועד מתן ההחלטה, בדרך של היוועדות חזותית, והוראות סעיף 29 לחוק המעצרים יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; ואולם, שופט, באישור נשיא בית המשפט או סגנו, רשאי לדון בבקשה לא יאוחר מ־24 שעות ממועד מתן ההחלטה;

העצור רשאי לוותר, באמצעות סניגורו, על קיום הדיון החוזר כאמור.

דיון שנשמעת בו

עדות בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

.5

(א) על אף האמור בסעיף 3(א), בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

(1) דיון בעניינו של עצור או אסיר שנשמעת בו עדותו לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף 8;

(2) דיון שנשמעת בו עדות של עד שאינו העצור או האסיר לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף זה או סעיף .8

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בית המשפט רשאי להורות על קיום דיון שנשמעת בו עדותו של עד, שאינו העצור או האסיר, כאמור באותו סעיף קטן בהשתתפותו של העצור או האסיר בהיוועדות חזותית, ובלבד שמתקיימים שני אלה:

--9

(1) העצור או האסיר ביקש, באמצעות סניגורו, להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית, בעל פה במעמד דיון אחר שמתקיים בעניינו או בכתב, ובלבד שהעתק מהבקשה נמסר לשירות בתי הסוהר ולתובע לא יאוחר מ־72 שעות לפני מועד הדיון;

(2 )

התובע נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו.

הודעת התובע על אי־הסכמה לקיום הדיון כאמור בסעיף קטן (א)(2) (ג ) בדרך של היוועדות חזותית, תוגש באישורו של אחד מאלה, לפי העניין:

(1) פרקליט המחוז או משנהו או פרקליט בדרגת מנהל מחלקה

לפחות בפרקליטות המחוז;

(2) תובע שהוא קצין משטרה בדרגת רב־פקד לפחות, ראש שלוחת

תביעות או סגנו, שהתמנה לתובע לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מצא בית המשפט, לבקשת פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה או לבקשת בא כוחו של העצור או האסיר, במקרה חריג, כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המחייבים שמיעת עד באופן דחוף, רשאי הוא להורות על השתתפותו של העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים שני אלה:

(1 )

לא ניתן לדחות את הדיון למועד אחר;

(2) השתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית לא תביא לפגיעה בו.

דיונים לפי חוק

שחרור על־תנאי

ממאסר, עתירת

אסיר והחזקת

אסיר בהפרדה

בתקופת תוקפה

של הכרזה על

הגבלה מלאה

.6

(א) (1) על אף האמור בסעיף 16(א) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר,

הוראות סעיפים ,3 ,8 15 ו־16 יחולו גם לעניין דיוני ועדת השחרורים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

- 10 -

(א) בסעיף 3(ב) סיפה, במקום "נשיא בית המשפט, סגנו או

שופט שהנשיא הסמיך לכך" יקראו "יושב ראש ועדת

שחרורים";

(ב) בסעיף ,8 במקום "נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא –

סגנו" יקראו "יושב ראש ועדת שחרורים";

בסעיף 15(2)(א), יראו כאילו מדובר באסיר, בחברי ועדת

(ג) השחרורים, בסניגור ובבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה.

(2) על אף האמור בפסקה (1), דיון בעניין ביטול שחרור על־תנאי לפי סעיפים 20 עד 21ב לחוק שחרור על־תנאי ממאסר בעניינו של אסיר המוחזק על ידי שירות בתי הסוהר, יתקיים בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו של האסיר.

(3) על אף האמור בסעיף 19 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, החליטה ועדת שחרורים שלא לשחרר על־תנאי אסיר בדיון שהתקיים על דרך של היוועדות חזותית ללא הסכמתו של האסיר לפי סעיף 3(ב), תשוב ותדון הוועדה בעניינו של האסיר בנוכחותו, אם האסיר ביקש זאת, לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה מלאה.

(ב) הוראות סעיף 3 יחולו על דיונים בעתירות אסירים, על דיונים בעתירות נגד החלטת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או ועדת השחרורים לפי סעיף 25 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, ועל דיונים בעניין החזקת אסיר בהפרדה לפי סעיפים 19ה עד 19ז לפקודת בתי הסוהר.

דיון בעניין אזרחי .7

או מינהלי בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

(א) בדיון בעניין אזרחי או מינהלי, שאינו מנוי בסעיף ,6 לרבות דיון שנשמעת בו עדות, אם ביקש העצור או האסיר, בעצמו או באמצעות בא כוחו, שלא לקיים דיון שנוכחותו בו נדרשת לפי דין, לרבות לפי החלטת בית משפט, בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה; ואולם בית המשפט רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שיתקיים דיון בהשתתפותו של העצור או האסיר בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

- 11 -

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בדיון בסעד דחוף בעניין אזרחי או מינהלי ישתתף העצור או האסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אלא אם כן קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי יש לדחות את הדיון ולקיימו במועד שבו ניתן לקיים את הדיון בנוכחות העצור או האסיר לאחר תום תקופת תוקפה של ההכרזה.

בדיון בעניינו של קטין או חסר ישע שהעצור או האסיר הוא הורהו או

(ג) אפוטרופסו, יקבע בית המשפט כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בשים לב לטובת הקטין או חסר הישע.

דיון בנוכחות עצור .8

או אסיר בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, רשאי נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא – סגנו, להורות, במקרים חריגים, כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סימן זה יתקיים בנוכחות העצור או האסיר, אם מצא, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם וקיבל עמדה בכתב מטעם שירות בתי הסוהר או משטרת ישראל, לפי העניין, ולאחר ששקל את הסכנה לחייו של העצור או האסיר ושל המשרתים בשירות בתי הסוהר, כי מתקיימים שני אלה:

(1) קיום הדיון בנוכחות העצור או האסיר חיוני על אף הנסיבות שבהן ניתנה ההכרזה, וקיומו בהיוועדות חזותית יגרום לפגיעה ממשית בעצור או באסיר;

(2) על בית המשפט להתרשם מהעצור או האסיר פנים אל פנים, לרבות מאחר שהעצור או האסיר הוא קטין או אדם עם מוגבלות אשר מקשה באופן ממשי על השתתפותו בדיון בהיוועדות חזותית.

סימן ג': קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים או אסירים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית

קיום דיונים

בהיוועדות חזותית

בתקופת תוקפה

של הכרזה על

הגבלה ביטחונית

.9

(א) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית, ניתן לקיים דיון שנדרשת בו לפי דין, לרבות לפי החלטת בית המשפט, נוכחותו של עצור או אסיר החשוד, נאשם או מורשע באחת מהעבירות המנויות בסעיף 2(ב)(2), ללא נוכחותו אלא בדרך של היוועדות חזותית, לפי הוראות חוק זה.

- 12 -

(ב) ביקש העצור או האסיר, באמצעות בא כוחו, שלא לקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א), בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה ביטחונית; ואולם, נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך, רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שהדיון יתקיים בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו של העצור או האסיר, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

לבקשת תובע על פי עמדה של שירות בתי הסוהר, מצא נשיא בית

(ג) המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך כי נשקפים סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר בהבאתו לדיון של עצור או אסיר בשל עבירות שאינן מנויות בסעיף 2(ב)(2), הנובעים מסיכון ביטחוני מוגבר בשל מצב המלחמה השורר במדינה, שבשלו הוכרז ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) מצב מיוחד בעורף, רשאי הוא להורות, במקרים חריגים, ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי העצור או האסיר ישתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד ; הורה בית המשפט כאמור, יחולו לעניין הדיון הוראות סימן זה.

דיון מעצר ודיון

הקראה בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה

ביטחונית

.10

(א) (1) על אף האמור בסעיף 9(ב) ועל אף האמור בחוק המעצרים ובחוק סדר הדין הפלילי, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית דיון מעצר בעניינו של אדם שהוא עצור או אסיר ודיון הקראה ראשון בעניינו לפי סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית, ולא יידחו לבקשת העצור או האסיר; לא התקיים דיון מעצר אחד לפחות בעניינו של עצור בנוכחותו באולם בית המשפט, לא יורה בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על 14 ימים בכל פעם.

(2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין עצור החשוד בעבירת טרור, ובלבד שאינו חשוד בעבירת טרור חמורה, דיון ראשון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים יתקיים בנוכחות העצור באולם בית המשפט; הוגש כנגד עצור כתב אישום בעבירה כאמור ולא התקיים לפחות דיון מעצר אחד לפי סעיף 21 לחוק המעצרים בנוכחותו באולם בית המשפט, לא יורה בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על 14 ימים בכל פעם.

(ב) הורה שופט על מעצרו של אדם לפי הוראות סעיף זה בדיון שהתקיים בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, והעצור ביקש, באמצעות סניגורו, כי יתקיים דיון חוזר בנוכחותו, יתקיים דיון כאמור באולם בית המשפט, לאחר תום תקופת ההכרזה על הגבלה ביטחונית.

- 13 -

(ג) (1) דיון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי חוק זה, אשר לא ניתן לקיימו בסמוך למועד פקיעת המעצר בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, רשאי שופט, באישור נשיא בית המשפט או סגנו, להורות, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, על קיומו בשיחת טלפון.

(2) הוארך המעצר לפי פסקה (1) , ישוב בית המשפט וידון בבקשה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־12 שעות ממועד מתן ההחלטה בדרך של היוועדות חזותית, והוראות סעיף 29 לחוק המעצרים יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; ואולם, שופט, באישור נשיא בית המשפט או סגנו, רשאי לדון בבקשה לא יאוחר מ־24 שעות ממועד מתן ההחלטה; העצור רשאי לוותר, באמצעות סניגורו, על קיום הדיון החוזר כאמור.

(ד) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין קטין העצור בשל אחת מהעבירות המנויות בסעיף 2(ב)(2) יתקיים דיון אחד לפחות לפי סעיף 15 או 21 לחוק המעצרים בנוכחותו של הקטין באולם בית המשפט;

ואולם, לא התקיים דיון כאמור, לא יאריך בית המשפט את מעצרו לתקופה העולה על 14 ימים במצטבר.

(2) על אף האמור בפסקה (1), לבקשת תובע על פי עמדה של שירות בתי הסוהר כי נשקפים סכנת חיים או סיכון ביטחוני בהבאתו של הקטין העצור או האסיר לדיון, רשאי נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך, להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים להשמיע את עמדתם, כי הדיון בעניינו של אותו קטין יתקיים בדרך של היוועדות חזותית; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד; ואולם, לא התקיים דיון מעצר אחד לפחות בעניינו של הקטין בנוכחותו באולם בית המשפט לפי הוראות פסקה זו, לא יורה בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על עשרה ימים בכל פעם.

(3) על אף האמור בסעיף זה, לעניין קטין העצור בעבירת טרור, ובלבד שאינו עצור בעבירת טרור חמורה, יתקיים הדיון הראשון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים בנוכחותו באולם בית המשפט; הוגש נגד הקטין העצור כת ב אישום בעבירה כאמור ולא התקיים לפחות דיון מעצר אחד לפי סעיף 21 לחוק המעצרים בנוכחותו באולם בית המשפט, לא יורה בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על עשרה ימים בכל פעם.

- 14 -

דיון שנשמעת בו

עדות בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה

ביטחונית

.11

(א) על אף האמור בסעיף 9(א), בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית –

(1) דיון בעניינו של עצור או אסיר שנשמעת בו עדותו לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף 14;

(2) דיון שנשמעת בו עדות של עד שאינו העצור או האסיר לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף זה או סעיף .14

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בית המשפט רשאי להורות על קיום דיון שנשמעת בו עדותו של עד שאינו העצור או האסיר, כאמור באותו סעיף קטן, בהשתתפותו של העצור או האסיר בהיוועדות חזותית, ובלבד שמתקיימים שני אלה:

(1) העצור או האסיר ביקש, באמצעות סניגורו, להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית, בעל פה במעמד דיון אחר שמתקיים בעניינו או בכתב, ובלבד שהעתק מהבקשה נמסר לשירות בתי הסוהר ולתובע לא יאוחר מ־72 שעות לפני מועד הדיון;

(2 )

התובע נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו.

הודעת התובע על אי־הסכמה לקיום הדיון כאמור בסעיף קטן (א) בדרך (ג ) של היוועדות חזותית תוגש באישורו של אחד מאלה, לפי העניין:

(1) פרקליט המחוז או משנהו או פרקליט בדרגת מנהל מחלקה

לפחות בפרקליטות המחוז;

(2) תובע שהוא קצין משטרה בדרגת רב־פקד לפחות, ראש שלוחת

תביעות או סגנו, שהתמנה לתובע לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

- 15 -

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מצא בית המשפט, לבקשת פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה או לבקשת בא כוחו של העצור או האסיר, במקרה חריג, שמתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המחייבים שמיעת עד באופן דחוף, רשאי בית המשפט להורות על השתתפותו של העצור או האסיר בדיון כאמור באותו סעיף קטן בהיוועדות חזותית, ובלבד ששוכנע כי השתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית לא תביא לפגיעה בו ובשים לב למועד שבו יהיה ניתן לקיים את הדיון בנוכחות העצור או האסיר לאחר פקיעת ההכרזה.

דיונים לפי חוק

שחרור על־תנאי

ממאסר, עתירת

אסיר והחזקת

אסיר בהפרדה

בתקופת תוקפה

של הכרזה על

הגבלה ביטחונית

.12

(א) (1) על אף האמור בסעיף 16(א) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר,

הוראות סעיפים 9 ו־14 עד 16 יחולו גם לעניין דיוני ועדת השחרורים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(א) בסעיף 9 –

(1) בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), במקום "נשיא בית

המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך" יקראו

"יושב ראש ועדת שחרורים";

(2) בסעיף קטן (ג), במקום "לבקשת תובע" יבוא

"לבקשת בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה";

(ב) בסעיף ,14 במקום "נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא –

סגנו" יקראו "יושב ראש ועדת שחרורים" ובמקום "עמדת

תובע" יבוא "עמדת בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה";

בסעיף 15(2)(א), יראו כאילו מדובר באסיר, בחברי ועדת

(ג) השחרורים, בסניגור ובבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה.

(2) על אף האמור בפסקה (1), דיון בעניין ביטול שחרור על־תנאי לפי סעיפים 20 עד 21ב לחוק שחרור על־תנאי ממאסר בעניינו של אסיר המוחזק על ידי שירות בתי הסוהר, יתקיים בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו של האסיר.

- 16 -

(3) על אף האמור בסעיף 19 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, החליטה ועדת שחרורים שלא לשחרר על־תנאי אסיר בדיון שהתקיים על דרך של היוועדות חזותית ללא הסכמתו לפי סעיף 9(ב), תשוב ותדון הוועדה בעניינו של האסיר בנוכחותו, אם האסיר ביקש זאת, לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן לאחר מועד פקיעת ההכרזה.

(ב) הוראות סעיף 9 יחולו על דיונים בעתירות אסירים, על דיונים בעתירות נגד החלטת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או ועדת השחרורים לפי סעיף 25 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר ועל דיונים בעניין החזקת אסיר בהפרדה לפי סעיפים 19ה עד 19ז לפקודת בתי הסוהר.

דיון אזרחי או

מינהלי בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה

ביטחונית

.13

(א) על אף האמור בסעיף 9(א), עצור או אסיר ישתתף בדיון בעניין אזרחי או מינהלי, שאינו מנוי בסעיף ,12 לרבות דיון שנשמעת בו עדות, בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אולם בית המשפט רשאי לדחות את הדיון, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם; קבע בית המשפט כאמור, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בדיון בסעד דחוף בעניין אזרחי או מינהלי ישתתף העצור או האסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אלא אם כן קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי יש לדחות את הדיון ולקיימו במועד שבו אפשר לקיים את הדיון בנוכחות העצור או האסיר לאחר תום תקופת תוקפה של ההכרזה.

בדיון בעניינו של קטין או חסר ישע שהעצור או האסיר הוא הורהו או

(ג) אפוטרופסו, יקבע בית המשפט כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בשים לב לטובת הקטין או חסר הישע.

- 17 -

דיון בנוכחות

העצור או האסיר

בתקופת תוקפה

של הכרזה על

הגבלה ביטחונית

.14

אופן קיום דיון

בהיוועדות חזותית

.15

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית רשאי נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא – סגנו, להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סימן זה, וכן דיון שנשמעת בו עדות לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי, יתקיים בנוכחות העצור או האסיר, בהתחשב, בין השאר, בחומרת העבירה, פרק הזמן שהעצור או האסיר נמצא במעצר או במאסר, דחיפות קיום הדיון, והנזק שעלול להיגרם אם יידחה הדיון, ולעניין עצור שהוא קטין – גם את טובתו, ולאחר שקיבל את עמדת שירות בתי הסוהר לעניין הסיכון הביטחוני הכרוך בהבאתו של העצור או האסיר לדיון; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד; לעניין זה, עמדת תובע תוגש באישור פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי העניין.

סימן ד': הוראות שונות לעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית על דיון בהשתתפות עצור או אסיר שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, יחולו הוראות אלה:

(1) הדיון יתקיים באופן שימזער ככל האפשר את הפגיעה בעצור או באסיר ובאינטרס הציבורי בשל קיום הדיון ללא נוכחותו של העצור או האסיר;

(2 )

הדיון יתקיים בדרך שתבטיח כי יתקיימו כל אלה:

(א) המשתתפים בדיון יוכלו לראות ולשמוע זה את זה ברציפות

במהלך הדיון, ובכלל זה את השופט, בעלי הדין, העצור או האסיר, הסניגור, השוטר או התובע, מתורגמן, אם נדרש, ונפגע העבירה, וכן כל אדם שנוכחותו נדרשת בדיון בעת שהוא נשמע לפני בית המשפט, והכול בהתאם למכשיר הטכנולוגי שבאמצעותו יתקיים הדיון; בתחילת הדיון יוודא בית המשפט שהעצור או האסיר רואה ושומע את משתתפי הדיון, לרבות את המתורגמן אם נדרש, ואם הוא אדם עם מוגבלות – שבוצעו ההתאמות הנדרשות;

(ב) בדיון בהליך פלילי, ובכלל זה דיון מעצר –

(1) תתאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו

בסמוך לפני הדיון, במהלכו ומייד לאחריו, אשר תתקיים

ביחידות, באופן שיבטיח את סודיותה ובתנאים שיאפשרו פיקוח

על תנועותיו של העצור או האסיר; הוראות סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר לא יחולו לגבי שיחה זו; בית המשפט יוודא כי התאפשרה שיחה כאמור;

- 18 -

(2) הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור או האסיר, ואם אינו מיוצג, ימנה לו בית המשפט סניגור;

(ג) יחולו על הדיון הוראות תקנות 3 ו־4(ד) לתקנות סדר הדין הפלילי

(היוועדות חזותית) (הוראת שעה), התשפ"ב–252022;

(ד) בדיון שבו נדרש לתרגם לעצור או לאסיר את הנאמר בדיון, יתבצע התרגום בידי מתורגמן הנוכח באולם הדיונים בבית המשפט ובאמצעות מיקרופון המחובר למכשיר ההיוועדות החזותית; התרגום כאמור יהיה עוקב ורציף, כדי להבטיח כי העצור או האסיר מבין את הנאמר בדיון;

(ה) במהלך הדיון לא יושתק המיקרופון של העצור או האסיר, אלא אם כן הורה על כך בית המשפט מטעמים שיירשמו; חיווי בדבר השתקת המיקרופון של העצור או האסיר יופיע על גבי המסך שבאולם הדיונים בבית המשפט ועל גבי המסך ש בחדר ההיוועדות החזותית במקום המעצר או בבית הסוהר שבו מוחזק העצור או האסיר;

בתום הדיון ימסור בית המשפט את פרוטוקול הדיון והחלטות

(ו) בית המשפט, בלא שיהוי, לשירות בתי הסוהר או למשטרת ישראל, לפי העניין, לשם העברתם לעצור או לאסיר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־ 24 שעות ממועד הדיון בעניינו;

(3) אם הורה בית המשפט על קיום הדיון באמצעות מכשיר המעביר קול בלבד לפי הוראות חוק זה, יתקיים הדיון בשיחת טלפון באמצעות הטלפון ש באולם הדיונים ובטלפון נייח או בטלפון נייד ייעודי שבחדר ההיוועדות החזותית במקום המעצר או בבית הסוהר שבו מוחזק העצור או האסיר.

דיון בעניינו של

עצור או אסיר

שהוא אדם עם

מוגבלות

.16

היה העצור או האסיר אדם עם מוגבלות, יורה בית המשפט על קיום הדיון בעניינו בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, תוך עריכת התאמות הנגישות הנדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו–,262005 או לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–,271998 בשינויים המחויבים כנדרש לפי סוג המוגבלות וצרכיו של העצור או האסיר.

25 ק"ת התשפ"ב, עמ' .2886

26 ס"ח התשס"ו, עמ' .42

27 ס"ח התשנ"ח, עמ' .152

- 19 -

דיון בהיוועדות

חזותית של חשוד

שחלות עליו תקנות

שעת חירום

(חרבות ברזל)

(הארכת מעצר

לחשוד בעבירת

ביטחון)

.17

דיון בהיוועדות

חזותית של עצור

לפי חוק סמכויות

שעת חירום

(מעצרים)

.18

בתקופת תוקפו של חוק זה, דיוני מעצר בהתאם לחוק המעצרים בעניינו של חשוד בעבירת ביטחון כאמור בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים, שחלות עליו הוראות תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד–,282023 יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית בלבד, ויחולו הוראות סעיפים 15 ו־.16

(א) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית –

ניתן לקיים דיון לפי סעיף ,4 5 או 7 לחוק סמכויות שעת חירום (1 ) (מעצרים) בעניינו של עציר כמשמעותו בחוק האמור (בסעיף זה – עציר), ללא נוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 15 ו־16;

(2) ניתן לקיים דיון לפי סעיפים ,9 ,11 12 או ,13 שנדרשת בו נוכחותו של עציר לפי דין, לרבות לפי החלטת בית המשפט, ללא נוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, ויחולו לעניין זה הוראות הסעיפים האמורים וסעיפים 15 ו־.16

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין פסקה (1) של אותו סעיף קטן – השופט הדן בתיק, ולעניין פסקה (2) של אותו סעיף קטן – נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא – סגנו, רשאי להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולעניין קטין – גם ללא טעמים כאמור, ולאחר ש נתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי הדיון יתקיים בנוכחות העציר, בהתחשב בין השאר בפרק הזמן שהעציר נמצא במעצר ובנזק שעלול להיגרם אם הדיון יתקיים בדרך של היוועדות חזותית, ולעניין עציר שהוא קטין – גם את טובתו, ולאחר שקיבל את עמדת שירות בתי הסוהר לעניין הסיכון הביטחוני הכרוך בהבאתו של העציר לדיון; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד.

28 ק"ת התשפ"ד, עמ' .360

- 20 -

כתב ערובה

.19

נוסף על הוראות סעיף 49(א) לחוק המעצרים, בתקופת תוקפו של חוק זה, אם לא ניתן לחתום על כתב ערובה לפי אותו סעיף, משום שהעצור משתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, או אם בית המשפט הורה על כך, יפורטו תנאי השחרור בדיון, לרבות התנאים המיוחדים שלמילוים ערב צד שלישי כאמור בסעיף 49(ב) לחוק המעצרים, ובפרוטוקול הדיון יירשמו התנאים כאמור והסכמת העצור להם , ויראו כאילו העצור או הערבים חתמו על התנאים שפורטו.

חיוניות המעצר

.20

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, בלי לגרוע מהוראות סעיפים 13(א) ו־(ב) ו־21(ב) עד (ד) לחוק המעצרים, בבואו לצוות על מעצרו של אדם לפי סעיף 13(א) לחוק המעצרים או לתת צו מעצר לפי סעיף 21(א)(1) לחוק האמור, ישקול השופט גם את חיוניות המעצר, בין השאר בהתחשב במצב הכליאה באותה העת, ובהתחשב בפגיעה בעצור הנובעת מקיומו של הדיון ללא נוכחותו אלא בהיוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה; הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מעצרים בשל חשד לביצוע עבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון הציבור בעת ששורר המצב הביטחוני שבשלו ניתנה הכרזה על מצב מיוחד בעורף.

שמירת דינים

.21

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 34 ו־35 לחוק המעצרים לעניין זכות העצור להי פגש עם עורך דין והסמכות למנוע פגישה כאמור.

הכרזות

.22

פרק ג': השתתפות כלואים בדיונים בבתי דין צבאיים בהיוועדות חזותית סימן א': הכרזות

(א) שר הביטחון, לאחר התייעצות עם השר, רשאי להכריז כי לא ניתן לקיים בבתי דין צבאיים, במדינה כולה או בחלק ממנה, את הדיונים בנוכחות כלואים אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית, והכול לאחר ששוכנע כי אין דרך לקיים את כלל הדיונים בנוכחות כלואים בלא סיכון ממשי הנשקף לחיי אדם בהבאתם לדיונים ולאחר ששקל את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של הכלואים הנובעת ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה מלאה);

הכרזה כאמור יכול שתינתן גם לגבי מקום שבו מוחזקים כלואים.

(ב) לא יכריז שר הביטחון על הגבלה מלאה לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר ששקל את כל אלה:

(1) קיומה של הודעה של השר על מצב חירום מיוחד לגבי דיונים בבתי משפט לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א–1991;

- 21 -

(2) הוראות פיקוד העורף לעניין מצב מיוחד בעורף כמשמעותן

בסעיף 9ד(א)(1 ) לחוק ההתגוננות האזרחית ואת ההגבלות שהוטלו על הציבור בשל מצב המלחמה השורר במדינה;

(3) חוות דעת בכתב מאת הגורם המוסמך המתייחסת למידת

הסיכון הנשקפת מהוצאת כלואים מהמקום שבו הם מוחזקים;

(4 )

עמדת יחידת בתי הדין הצבאיים;

(5 )

עמדת הסניגור הצבאי הראשי.

הכרזה על הגבלה מלאה החלה בכל המדינה תהיה לתקופה שלא תעלה

(ג) על שבעה ימים; הכרזה על הגבלה מלאה החלה בחלק מהמדינה תהיה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים; שר הביטחון, לאחר התייעצות עם השר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת.

(ד) הכרזה לפי סעיף זה תונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים והמסמכים שעמדו בעת מתן ההכרזה בפני שר הביטחון; הוועדה רשאית לבטלה או לקצוב את תוקפה בכל עת.

(ה) חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה לפי סעיף זה, יבטל שר הביטחון את ההכרזה בלא דיחוי.

הכרזה לפי סעיף זה תיכנס לתוקף עם נתינתה ותפורסם ברשומות

(ו) בהקדם האפשרי לאחר נתינתה.

בוטלה הכרזה לפי סעיף זה, ייכנס הביטול לתוקף ב־07:00 בבוקר

(ז) שלאחר הביטול, והודעה על הביטול תפורסם ברשומות בהקדם האפשרי;

ואולם, בוטלה או פקעה הכרזה ביום חמישי לאחר השעה 07:00 בבוקר, ייכנסו הביטו ל או הפקיעה לתוקף ביום ראשון ב־07:00 בבוקר.

(ח) החליט הגורם המוסמך או נציב בתי הסוהר, לפי העניין, כי מתקיימים התנאים להכרזה לפי סעיף קטן (א) ויש סיכון מיידי הנשקף לחיי אדם בהבאת כלואים למקום שבו מתקיים הדיון או בהוצאתם מהמקום שבו הם מוחזקים, יראו כאילו ניתנה הכרזה על הגבלה מלאה לפי סעיף קטן (א) למשך 12 שעות;

הודעה על החלטה כאמור תימסר לשר הביטחון, לשר, ליחידת בתי הדין הצבאיים ולסניגור הצבאי הראשי וכן לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בלא דיחוי, ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי.

- 22 -

סימן ב': קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות כלואים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה קיום דיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

.23

דיון מעצר ודיון

הקראה בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

.24

(א) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, ניתן לקיים דיון שנדרשת בו נוכחותו של כלוא לפי דין, לרבות לפי החלטת בית דין צבאי, ללא נוכחותו אלא בדרך של היוועדות חזותית, לפי הוראות חוק זה.

(ב) ביקש הכלוא, באמצעות סניגורו, שלא לקיים דיון כאמור בסעיף קטן

(א) בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה מלאה; ואולם נשיא בית דין צבאי, סגנו או שופט צבאי משפטאי שנשיא בית הדין הצבאי הסמיך לכך, רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שיתקיים דיון בהשתתפות הכלוא בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

(א) על אף האמור בסעיף 23 (ב), ועל אף האמור בחוק המעצרים ובחוק השיפוט הצבאי, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה דיון מעצר בעניינו של אדם שהוא כלוא ודיון הקראה ראשון בעניינו לפי חוק השיפוט הצבאי, יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית ולא יידחו לבקשת הכלוא; לעניין סעיף זה, "דיון מעצר" – דיון לפי סעיף ,240 241 או 243 לחוק השיפוט הצבאי, או דיון לפי סעיף ,47 ,52 62 או 62א לחוק המעצרים כפי שהוחל בסעיף 243א או 243ב לחוק השיפוט הצבאי.

(ב) הורה שופט צבאי משפטאי על מעצרו של אדם לפי הוראות סעיף זה בדיון שהתקיים בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית והכלוא ביקש, באמצעות סניגורו, כי יתקיים דיון חוזר בנוכחותו, יתקיים דיון כאמור באולם בית הדין הצבאי, לאחר תום תקופת ההכרזה על הגבלה מלאה.

(ג) (1) בדיון לפי סעיף 237ב לחוק השיפוט הצבאי שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי חוק זה, אשר לא ניתן לקיימו בסמוך למועד פקיעת המעצר בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, רשאי שופט צבאי משפטאי, באישור נשיא בית הדין הצבאי או סגנו, להורות, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, על קיום הדיון בשיחת טלפון.

- 23 -

(2) הוארך המעצר לפי פסקה (1), ישוב בית הדין הצבאי וידון בבקשה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־12 שעות ממועד מתן ההחלטה, בדרך של היוועדות חזותית, והוראות סעיף 237ג לחוק השיפוט הצבאי יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; ואולם, שופט צבאי משפטאי, באישור נשיא בית הדין הצבאי או סגנו, רשאי לדון בבקשה לא יאוחר מ־24 שעות ממועד מתן ההחלטה; הכלוא רשאי לוותר באמצעות סניגורו על קיום הדיון החוזר כאמור.

דיון שנשמעת בו

עדות בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

.25

(א) על אף האמור בסעיף 23(א), בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה –

(1) דיון בעניינו של כלוא שנשמעת בו עדותו לפי סעיפים 364 עד ,371 384 או 386 לחוק השיפוט הצבאי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף 28;

(2) דיון שנשמעת בו עדות של עד שאינו הכלוא לפי סעיף מהסעיפים המנויים בפסקה (1) לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף זה או הוראות סעיף .28

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בית הדין הצבאי רשאי להורות על קיום דיון שנשמעת בו עדותו של עד, שאינו הכלוא, כאמור באותו סעיף קטן בהשתתפותו של הכלוא בהיוועדות חזותית, ובלבד שמתקיימים שני אלה:

(1) הכלוא ביקש, באמצעות סניגורו, להשתתף בדיון בדרך של

היוועדות חזותית, בעל פה במעמד דיון אחר שמתקיים בעניינו או בכתב, ובלבד שהעתק מהבקשה נמסר למשטרה הצבאית ולתובע הצבאי לא יאוחר מ־72 שעות לפני מועד הדיון;

(2 )

התובע הצבאי נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו.

הודעת התובע הצבאי על אי־הסכמה לקיום הדיון כאמור בסעיף קטן

(ג) (א)(2 ) בדרך של היוועדות חזותית, תוגש באישורו של פרקליט צבאי או סגנו.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מצא בית הדין הצבאי, לבקשת פרקליט צבאי או לבקשת סניגורו של הכלוא, במקרה חריג, כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המחייבים שמיעת עד באופן דחוף, רשאי הוא להורות על השתתפותו של הכלוא בדיון כאמור בהיוועדות חזותית, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים שני אלה:

- 24 -

החלת הוראות על .26

דיוני הוועדה לעיון

בעונש בהכרזה על

הגבלה מלאה

(1 )

לא ניתן לדחות את הדיון למועד אחר;

(2) השתתפות הכלוא בדיון בהיוועדות חזותית לא תביא לפגיעה בו.

(א) על אף האמור בסעיפים 509 עד 513 לחוק השיפוט הצבאי, הוראות סעיפים ,23 27 ו־28 יחולו גם לעניין דיוני הוועדה לעיון בעונש, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף ,23 במקום "נשיא בית דין צבאי, סגנו או שופט צבאי משפטאי שנשיא בית הדין הצבאי הסמיך לכך" יקראו "יושב ראש הוועדה לעיון בעונש".

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דיון בעניין ביטול שחרור על־תנאי לפי סעיף 510 או 511 לחוק השיפוט הצבאי יתקיים בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו של הכלוא.

החליטה הוועדה לעיון בעונש שלא לשחרר על־תנאי כלוא, בדיון

(ג) שהתקיים על דרך של היוועדות חזותית ללא הסכמתו של הכלוא לפי סעיף 23 (ב), תשוב ותדון הוועדה בעניינו של הכלוא בנוכחותו, אם הכלוא ביקש זאת, לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה מלאה.

.27

על דיון בהשתתפות כלוא שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה יחולו הוראות סעיפים 15(1) ו־(2)(א) ו־(ב) ו־,16 בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 15(2 )(א) יראו כאילו מדובר בכלוא, בבית דין צבאי, בשוטר צבאי ובתובע צבאי.

אופן קיום דיון

בהיוועדות חזותית

דיון בנוכחות כלוא .28

בתקופת תוקפה

של הכרזה על

הגבלה מלאה

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, רשאי נשיא בית דין צבאי להורות, במקרים חריגים, כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סימן זה יתקיים בנוכחות הכלוא, אם מצא, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם וקיבל עמדה בכתב מטעם המשטרה הצבאית או שירות בתי הסוהר, לפי העניין, ולאחר ששקל את הסכנה לחייו של הכלוא ושל המשרתים במשטרה הצבאית או בשירות בתי הסוהר, לפי העניין, כי מתקיימים שני אלה:

(1) קיום הדיון בנוכחות הכלוא חיוני על אף הנסיבות שבהן ניתנה ההכרזה, וקיומו בהיוועדות חזותית יגרום לפגיעה ממשית בכלוא;

(2) על בית הדין הצבאי להתרשם מהכלוא פנים אל פנים, לרבות מאחר שהכלוא הוא אדם עם מוגבלות אשר מקשה באופן ממשי על השתתפותו בדיון בהיוועדות חזותית.

- 25 -

כתב ערובה

.29

נוסף על הוראות סעיף 243א לחוק השיפוט הצבאי וסעיף 49(א) לחוק המעצרים, בתקופת תוקפו של חוק זה, אם לא ניתן לחתום על כתב ערובה לפי אותו סעיף משום שהכלוא משתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, או אם בית הדין הצבאי הורה על כך, יפורטו תנאי השחרור בדיון, לרבות התנאים המיוחדים שלמילוים ערב צד שלישי כאמור בסעיף 49(ב) לחוק המעצרים, ובפרוטוקול הדיון יירשמו התנאים כאמור והסכמת הכלוא להם, ויראו כאילו הכלוא או הערבים חתמו על התנאים שפורטו.

חיוניות המעצר

.30

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, בלי לגרוע מהוראות סעיפים 240(א) ו־243(א) לחוק השיפוט הצבאי, בבואו לצוות על מעצרו של אדם לפי סעיפים אלה, ישקול השופט הצבאי המשפטאי גם את חיוניות המעצר, בין השאר בהתחשב במצב הכליאה באותה העת, ובהתחשב בפגיעה בכלוא הנובעת מקיומו של הדיון ללא נוכחותו אלא בהיוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה;

הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מעצרים בשל חשד לביצוע עבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון הציבור בעת ששורר המצב הביטחוני שבשלו ניתנה הכרזה על מצב מיוחד בעורף.

תיקון חוק סדר

הדין הפלילי – מס'

94

.31

תיקון חוק סדר

הדין הפלילי

(סמכויות אכיפה –

מעצרים) – מס' 21

.32

פרק ד': תיקונים עקיפים

בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–,291982 בסעיף 133ו –

(1) בסעיף קטן (א), אחרי "(31 בדצמבר 2023)" יבוא "או עד תום תקופת תוקפו של חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–,302023 לפי המאוחר";

(2) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "ובתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה ביטחונית על מי שחלה עליו ההכרזה לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023".

בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–,311996 בסעיף 16 ה, בסופו יבוא "או בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה ביטחונית על מי שחלה עליו ההכרזה לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023".

29 ס"ח התשמ"ב, עמ' 43; התשפ"ד, עמ' .10

30 ס"ח התשפ"ד, עמ' .282

31 ס"ח התשנ"ו, עמ' 338; התשפ"ג, עמ' .642

- 26 -

תיקון חוק שחרור .33

על־תנאי ממאסר –

מס' 20

בחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס"א–322001 –

(1) בסעיף 16א(ב), בסופו יבוא "או בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה ביטחונית על מי שחלה עליו ההכרזה לפי חוק קיום דיונים ב היוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023";

(2) בסעיף 25א(ב), בסופו יבוא "או בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה ביטחונית על מי שחלה עליו ההכרזה לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023";

(3 )

בסעיף ,45 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג)

(1) בתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף

כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–,1951 שניתנה

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), רשאי שר

המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת,

לקבוע הוראות בעניינים אלה:

(א) ההליכים שיתקיימו בוועדות השחרורים;

(ב) לאחר שקיבל את עמדת השר לביטחון לאומי

לעניין זה – הוראות לעניין סדרי הדין שיחולו בוועדות

השחרורים.

(2) תקנות לפי פסקה (1) יחולו אם פרסם הודעה על כך,

לתקופה שיקבע שר המשפטים, לאחר ששוכנע כי סדרי החיים

התקינים במדינה או בחלק ממנה השתבשו מחמת מצב

המלחמה; ההודעה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של

הנהלת בתי המשפט, ותיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות או

במועד מאוחר יותר שייקבע בה.

32 ס"ח התשס"א, עמ' 410; התשפ"ב, עמ' .722

- 27 -

(3) על אף האמור בפסקה (2), שוכנע השר כי יש דחיפות

מיוחדת המחייבת את כניסתה לתוקף של הודעה כאמור באותה

פסקה לפני הפרסום ברשומות, תפורסם ההודעה באתר

האינטרנט של הנהלת בתי המשפט או בדרך אחרת שימצא שר

המשפטים לנכון בנסיבות העניין כך שתובא לידיעת הציבור,

ובלבד שתפורסם ברשומות מייד כשניתן לעשות כן; פורסמה

ההודעה כאמור, יצוין בה מועד תחילתה שלא יהיה מוקדם

ממועד הפרסום כאמור, ובלבד שהנוסח שפורסם ברשומות יהיה

הנוסח המחייב."

תיקון פקודת בתי .34

הסוהר – מס' 65

בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–,331971 בסעיף 62א1(ב), בסופו יבוא "או בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה ביטחונית על מי שחלה עליו ההכרזה, לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023".

ביטול חוק סדר

הדין הפלילי (תיקון

מס' 93 – הוראת

שעה – חרבות

ברזל) (היוועדות

חזותית)

35 .

חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (היוועדות

ביטול חוק קיום

דיונים בהיוועדות

חזותית

בהשתתפות

עצורים ואסירים

(הוראת שעה –

חרבות ברזל)

.36

חזותית), התשפ"ד–342023 – בטל.

חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–352023 – בטל.

פרק ה': הוראות שונות

33 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,21 עמ' 459; ס"ח התשפ"ד, עמ' .6 34 ס"ח התשפ"ד, עמ' .10 35 ס"ח התשפ"ד, עמ' .124

- 28 -

דיווח לכנסת

.37

הגופים שלהלן ידווחו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, עד ליום 10 בכל חודש, על העניינים שלהלן, לעניין התקופה שבה הייתה בתוקף הכרזה לפי חוק זה, בפילוח לפי מחוזות, לפי מקומות מעצר ומאסר, לגבי כל יום בתקופה שקדמה למועד הדיווח:

(1 )

נציב בתי הסוהר –

(א) מספר העצורים שנקלטו במקומות מעצר ובבתי הסוהר

שבאחריות שירות בתי הסוהר, ובתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית – הערכה לגבי פילוח העבירות המנויות בסעיף 2(ב)(2), ובכלל זה עבירת טרור חמורה ועבירת טרור שאינה עבירת טרור חמורה, להיותם של העצורים קטינים או בגירים ולסוג המעצר;

(ב) מספר העצורים והאסירים שהשתתפו בדיונים בהיוועדות

חזותית, מספר העצורים או האסירים שהשתתפו בדיונים בשיחת טלפון ומספר העצורים והאסירים שהובאו לדיונים בבתי משפט, ובתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית – בפילוח לפי עבירת טרור חמורה או עבירת טרור שאינה עבירת טרור חמורה; דיווח כאמור יימסר גם לשרים וליועץ המשפטי לממשלה;

מספר הפעמים שהתבקשה עמדה של שירות בתי הסוהר לעניין

(ג) הבאת עצור או אסיר לדיון ומספר העצורים שהובאו לדיון לפי סעיף 14 בתקופת הדיווח;

(2) המפקח הכללי של משטרת ישראל – מספר העצורים המוחזקים

בתחנות המשטרה שהשתתפו בדיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, מספר העצורים שהשתתפו בדיונים בשיחת טלפון;

(3 )

מנהל בתי המשפט –

(א) מספר הדיונים שהתקיימו בדרך של היוועדות חזותית, בסיווג לפי סוג הדיון, ומספר הדיונים שבהם הובאו עצורים ואסירים לדיון בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה לפי סעיף 8;

(ב) מספר הדיונים בוועדות השחרורים שהתקיימו בהיוועדות

חזותית ומספר הדיונים כאמור שהתקיימו בנוכחות אסירים; דיווח כאמור יימסר גם לשר וליועץ המשפטי לממשלה;

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית – מספר בקשות

(ג) המעצר הראשונות לפי סעיף 13 לחוק המעצרים, ומספר בקשות המעצר הראשונות לפי סעיף 21 לחוק המעצרים, שהוגשו לבתי המשפט;

- 29 -

(4) ראש ענף ארגון וביקורת של יחידת בתי הדין הצבאיים – מספר בקשות המעצר לפי סעיפים 240(א) ו־243 לחוק השיפוט הצבאי, שהוגשו לבתי הדין הצבאיים;

(5 )

קצין משטרה צבאית ראשי –

(א) מספר העצורים שנקלטו בחדרי משמר ובבתי הסוהר הצבאיים;

(ב) מספר הדיונים שהתקיימו בהיוועדות חזותית, מספר הדיונים שהתקיימו בשיחת טלפון ומספר הכלואים שהובאו לדיונים בבתי הדין הצבאיים;

מספר הדיונים בוועדה לעיון בעונש שהתקיימו בהיוועדות

(ג) חזותית, מספר הדיונים כאמור שהתקיימו בשיחת טלפון ומספר

הכלואים שהובאו לדיונים בוועדה לעיון בעונש; דיווח כאמור יימסר גם לשר הביטחון ולפרקליט הצבאי הראשי.

תוקף והוראת

מעבר

38 .

(א) חוק זה, למעט הוראות פרק ד', יעמוד בתוקפו עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום ארבעה חודשים מיום פרסומו, לפי המוקדם (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה); השרים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על ארבעה חודשים כל אחת, ובלבד שההכרזה על מצב מיוחד בעורף עומדת בתוקף.

(ב) ביום פרסומו של חוק זה יראו כאילו ניתנה הכרזה על הגבלה ביטחונית שתקופת תוקפה עד יום י"ד בטבת התשפ"ד (26 בדצמבר 2023).

כ"ז בכסלו התשפ"ו

17 בדצמבר 2025

אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט

מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה

נוסח יו"ר לקראת דיון הוועדה ביום 22.12.25 בנושא הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית לאסירים ביטחוניים, התשפ"ו-2025 של ח"כ פוגל (פ/6253/25) – הכנה לקריאה הראשונה

חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–,2023 פקע ביום 28.10.25 עם פקיעת המצב המיוחד בעורף.

במסגרת הדיונים על הצעת החוק הפרטית מציע יו"ר הוועדה לדון בחקיקת הסדר קבע על בסיס הנוסח של החוק שפקע, תוך ניתוק ההסדר ממצב מלחמה.

לבקשת יו"ר הוועדה, להלן נוסח החוק שפקע בשילוב התיקונים המתנתקים את ההסדר ממצב המלחמה של חרבות ברזל. יצוין כי בדיון הקודם ביקשה הוועדה לקבל נתונים ברורים יותר לעניין מספר העצורים והאסירים שהוצאו לדיונים בחודש נובמבר שבו הוראת השעה של חרבות ברזל לא היתה בתוקף. כמו כן, ביקשה הוועדה לקבל מידע לעניין השימוש בטלפון בתקופת הוראת השעה חרבות ברזל.

חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023* פרק א': הגדרות הגדרות

.1

בחוק זה –

"אסיר" – כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר, למעט עצור ולמעט מוחזק במשמורת כמשמעותו בסעיף 13 א לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–,11952 לעניין דיונים לפני בית הדין לביקורת משמורת לפי אותו חוק;

"בית משפט" – לרבות בית דין לעבודה כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–,21969 ובית דין דתי כהגדרתו בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–32011;

"הגורם המוסמך" – אחד מאלה:

* התקבל בכנסת ביום ו' בטבת התשפ"ד (18 בדצמבר 2023) ; הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה – ,1674 מיום כ"ב בחשוון התשפ"ד (6 בנובמבר 2023 ), עמ' .156 1 ס"ח התשי"ב, עמ' .354 2 ס"ח התשכ"ט, עמ' .70 3 ס"ח התשע"א, עמ' .918

--2

(1) לעניין פרק ב' – המפקח הכללי של משטרת ישראל או נציב בתי הסוהר, לפי העניין;

(2 )

לעניין פרק ג' – קצין משטרה צבאית ראשי;

"דיון מעצר" – כל אחד מאלה:

(1) דיון לפי סעיף ,15 ,17 ,21 22ח(ג), ,47 ,55 62 או 62א לחוק המעצרים, ולעניין עצור או אסיר שהוא קטין – לפי החוק האמור כפי שהוחל בחוק הנוער (שפיטה);

(2 )

דיון לפי סעיף 14ג(ד) או 14 ד(ב) לחוק לנשיאת עונש מאסר

במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז–41996;

(3 )

דיון לפי סעיף 7 לחוק ההסגרה, התשי"ד–51954;

"היוועדות חזותית" – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;

"הה כרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) לפי חוק ההתגוננות האזרחית;

"ועדת שחרורים" – כהגדרתה בחוק שחרור על־תנאי ממאסר, וכן ועדת שחרורים מיוחדת כהגדרתה בחוק האמור לעניין דיונים לפי סעיפים 4 ו־5 לחוק האמור;

"חדר משמר" – חדר משמר צבאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי;

"חוק האזנת סתר" – חוק האזנת סתר, התשל"ט–61979;

"חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–71951;

"חוק המאבק בטרור" – חוק המאבק בטרור, התשע"ו–82016;

"חוק המעצרים" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–91996;

4 ס"ח התשנ"ז, עמ' .6

5 ס"ח התשי"ד, עמ' .174

6 ס"ח התשל"ט, עמ' .118

7 ס"ח התשי"א, עמ' .78

8 ס"ח התשע"ו, עמ' .898

9 ס"ח התשנ"ו, עמ' .338

--3

"חוק הנוער (טיפול והשגחה)" – חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–101960;

"חוק הנוער (שפיטה)" – חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א– 111971;

"חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב– 121982;

"חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים)" – חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט–131979;

"חוק שחרור על־תנאי ממאסר" – חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס"א– 142001;

"חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–151955;

"היחידה לשחרור ממאסרים קצרים" – כהגדרתה בחוק שחרור על־תנאי ממאסר;

"כלוא" – כל אחד מאלה:

(1) עציר כהגדרתו בתקנות בתי סוהר צבאיים, בין שהוא חשוד ובין שהוא נאשם;

(2) עציר שניתן צו להחזקתו במעצר פתוח, לפי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי;

(3 )

אסיר או חבוש כהגדרתם בתקנות בתי סוהר צבאיים;

"מצב מיוחד בעורף" – כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית;

"עבירת טרור" ו"עבירת טרור חמורה" – כהגדרתן בחוק המאבק בטרור;

"עצור" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1) כמשמעותו בחוק המעצרים, בין שהוא חשוד ובין שהוא נאשם, למעט עצור הנתון במעצר בפיקוח אלקטרוני כמשמעותו בסעיף 22ב לחוק המעצרים;

10 ס"ח התש"ך, עמ .52

11 ס"ח התשל"א, עמ' .134

12 ס"ח התשמ"ב, עמ' .43

13 ס"ח התשל"ט, עמ' .76

14 ס"ח התשס"א, עמ' .410

15 ס"ח התשט"ו, עמ' .171

--4

(2) עציר כהגדרתו בתקנות בתי סוהר צבאיים, בין שהוא חשוד ובין שהוא נאשם;

(3) עציר שניתן צו להחזקתו במעצר פתוח, לפי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי;

(4 )

עציר כמשמעותו בחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים);

"עתירת אסיר" – עתירה לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר;

"פקודת בתי הסוהר" – פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–161971;

"קטין" – כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה);

"תקנות בתי סוהר צבאיים" – תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז–171987;

"השר" – שר המשפטים;

"השרים" – השר והשר לביטחון לאומי.

פרק ב': השתתפות עצורים או אסירים בדיונים בבתי משפט בהיוועדות חזותית סימן א': הכרזות הכרזות

.2

(א) השר , לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי, רשאי להכריז כי לא ניתן לקיים בבתי משפט, במדינה כולה או בחלק ממנה, את הדיונים בנוכחות עצורים או אסירים אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית, והכול לאחר ששוכנע כי אין דרך לקיים את כלל הדיונים בנוכחות עצורים או אסירים בלא סיכון ממשי הנשקף לחיי אדם בהבאתם לדיונים בשלולאחר ששקל את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של עצורים ואסירים הנובעת ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה מלאה); הכרזה כאמור יכול שתינתן גם לגבי מקום שבו מוחזקים עצורים או אסירים.

16 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,21 עמ' .459

17 ק"ת התשמ"ז, עמ' .294

-5לדיון – האם להוסיף

אפשרות להכזרה

מדורגת –

"ובכלל זה רשאים

השרים להכריז יחד כי

לא ניתן לקיים דיונים

בבתי המשפט בנוכחות

עצורים או אסירים

השוהים במקום

מעצר, אגף או בבית

סוהר מסוים, או שלא

ניתן להביא חשודים

או נאשמים בעבירות

בעלות חומרה מיוחדת

(ב) (1) השרים רשאים להכריז יחד כי לא ניתן לקיים דיונים בבתי המשפט בנוכחות עצורים או אסירים החשודים, נאשמים או מורשעים באחת העבירות המנויות בפסקה (2), למעט עצורים המוחזקים בתחנת משטרה, והכול לאחר ששוכנעו כי לא ניתן לעשות כן בשל סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר הנשקפים מהם בהבאתם לדיונים בשל מצב המלחמה השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף, וכי לא ניתן להפחית את הסכנה או הסיכון בדרך אחרת, ולאחר ששקלו את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של העצורים והאסירים הנובעת ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה ביטחונית).

(2 )

ואלה העבירות:

(א) עבירת טרור;

(ב) עבירה לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח–181948;

(ג) עבירה לפי חוק איסור מימון טרור, התשס"ה–,192005 או

לפי תקנה 84 או 85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), ,201945

כנוסחם ערב ביטולם בחוק המאבק בטרור, או בעבירת ביטחון

כהגדרתה בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו–,212006 כנוסחו ערב ביטולו בחוק המאבק בטרור;

(ד) 18 ע״ר התש״ח, תוס׳ א׳, עמ' .73

19 ס"ח התשס"ה, עמ' .76

20 ע״ר ,1945 תוס׳ ,2 עמ' .855

21 ס"ח התשס"ו, עמ' .364

עבירה לפי חלק ג' לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;

--6

(ה) עבירה נגד ביטחון המדינה שנקבעה בצו בדבר הוראות

ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע– 222009 , בצו אחר שהוציא המפקד הצבאי באזור או בתקנות ההגנה (שעת חירום), ,1945 כתוקפן באזור; בפסקה זו, "האזור"

– כהגדרתו ב תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט

בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–,231967 כפי שהוארך תוקפן

ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.

לא יכריז השר הכרזה על הגבלה מלאה ולא יכריזו השרים הכרזה על

(ג) הגבלה ביטחונית לפי סעיף זה אלא לאחר ששקלו את כל אלה:

(1) קיומה של הודעה של השר על מצב חירום מיוחד לגבי דיונים בבתי משפט לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א–241991;

(2) לעניין הכרזה על הגבלה מלאה – הוראות פיקוד העורף לעניין מצב מיוחד בעורף כמשמעותן בסעיף 9ד(א)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית (להלן – מצב מיוחד בעורף) או קיומה של הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-,1971 ואת ההגבלות שהוטלו על הציבור בשל מצב חירום המלחמה השורר במדינה;

(3) חוות דעת בכתב מאת הגורם המוסמך המתייחסת למידת

הסיכון הנשקפת מהוצאת עצורים ואסירים מהמקום שבו הם

מוחזקים;

(4 )

עמדת מנהל בתי המשפט;

(5 )

עמדת הסניגור הציבורי הארצי.

22 קובץ המנשרים התש"ע, עמ' .5902

23 ק"ת התשכ"ז, עמ' 2741; ס"ח התשכ"ח, עמ' 20; התשפ"ג, עמ' .10 24 ק"ת התשנ"א, עמ' .446

--7

(ד) הכרזה על הגבלה מלאה החלה בכל המדינה תהיה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים; הכרזה על הגבלה מלאה החלה בחלק מהמדינה תהיה לתקופה שלא תעלה על 14שבעה ימים, ואם הוכרז מצב מיוחד בעורף – לתקופה שלא תעלה על 14 ימים ; השר, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי רשאי להאריך את תקופת תוקפה עד תום התקופות האמורות, לפי העניין, ואם חלפו התקופות כאמור, רשאי הוא, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 7 ימים כל אחת, ואם הוכרז מצב מיוחד בעורף – לתקופה שלא

(ה) הכרזה על הגבלה ביטחונית תהיה לתקופה שלא תעלה על 28 ימים3 חודשים; השרים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 28 ימים 3 חודשים כל אחת.

הכרזה לפי סעיף זה תונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של (ו ) הכנסת בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים והמסמכים שעמדו בעת מתן ההכרזות בפני השר או השרים, לפי העניין ; הוועדה רשאית לבטלה או לקצוב את תוקפה בכל עת.

חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות הכרזה לפי סעיף זה, יבטל השר או (ז ) יבטלו השרים, לפי העניין, את ההכרזה בלא דיחוי.

(ח) הכרזה לפי סעיף זה תיכנס לתוקף עם נתינתה ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי לאחר נתינתה.

(ט) בוטלה הכרזה לפי סעיף זה, ייכנס הביטול לתוקף ב־07:00 בבוקר שלאחר הביטול, והודעה על הביטול תפורסם ברשומות בהקדם האפשרי;

ואולם, בוטלה או פקעה הכרזה ביום חמישי לאחר השעה 07:00 בבוקר, ייכנסו הביטול או הפקיעה לתוקף ביום ראשון ב־07:00 בבוקר.

החליט המפקח הכללי של משטרת ישראל או נציב בתי הסוהר, לפי

(י) העניין, כי מתקיימים התנאים להכרזה לפי סעיף קטן (א) ויש סיכון מיידי הנשקף לחיי אדם בהבאת עצורים או אסירים למקום שבו מתקיים הדיון או בהוצאתם מהמקום שבו הם מוחזקים, יראו כאילו ניתנה הכרזה על הגבלה מלאה למשך 12 שעות; הודעה על החלטה כאמור תימסר לשר, לשר לביטחון לאומי, למנהל בתי המשפט ולסניגור הציבורי הארצי וכן לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בלא דיחוי, ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי.

--8

סימן ב': קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים או אסירים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה קיום דיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

.3

דיון מעצר ודיון

הקראה בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

.4

(א) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה ניתן לקיים דיון שנדרשת בו נוכחותו של עצור או אסיר, לפי דין, לרבות לפי החלטת בית משפט, ללא נוכחותו אלא בדרך של היוועדות חזותית, לפי הוראות חוק זה.

(ב) ביקש העצור או האסיר, באמצעות בא כוחו, שלא לקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה; ואולם נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך , רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שיתקיים דיון בהשתתפותו של העצור או האסיר בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

(א) על אף האמור בסעיף 3 (ב) ועל אף האמור בחוק המעצרים ובחוק סדר הדין הפלילי, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה דיון מעצר בעניינו של אדם שהוא עצור או אסיר ודיון הקראה ראשון בעניינו לפי סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי, וכן דיון לפי סעיף ,4 5 או 7 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית ולא יידחו לבקשת העצור או האסיר.

(ב) הורה שופט על מעצרו של אדם לפי הוראות סעיף זה בדיון שהתקיים בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, והעצור ביקש, באמצעות סניגורו, כי יתקיים דיון חוזר בנוכחותו, יתקיים דיון כאמור באולם בית המשפט, לאחר תום תקופת ההכרזה על הגבלה מלאה.

(ג) (1) דיון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי חוק זה, אשר לא ניתן לקיימו בסמוך למועד פקיעת המעצר בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, רשאי שופט, באישור נשיא בית המשפט או סגנו, להורות, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, על קיומו בשיחת טלפון.

--9

(2) הוארך המעצר לפי פסקה (1) , ישוב בית המשפט וידון בבקשה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ־12 שעות ממועד מתן ההחלטה, בדרך של היוועדות חזותית, והוראות סעיף 29 לחוק המעצרים יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; ואולם, שופט, באישור נשיא בית המשפט או סגנו, רשאי לדון בבקשה לא יאוחר מ־24 שעות ממועד מתן ההחלטה;

העצור רשאי לוותר, באמצעות סניגורו, על קיום הדיון החוזר כאמור.

דיון שנשמעת בו

עדות בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

.5

(א) על אף האמור בסעיף 3(א), בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

(1) דיון בעניינו של עצור או אסיר שנשמעת בו עדותו לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף 8;

(2) דיון שנשמעת בו עדות של עד שאינו העצור או האסיר לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף זה או סעיף .8

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בית המשפט רשאי להורות על קיום דיון שנשמעת בו עדותו של עד, שאינו העצור או האסיר, כאמור באותו סעיף קטן בהשתתפותו של העצור או האסיר בהיוועדות חזותית, ובלבד שמתקיימים שני אלה:

(1) העצור או האסיר ביקש, באמצעות סניגורו, להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית, בעל פה במעמד דיון אחר שמתקיים בעניינו או בכתב, ובלבד שהעתק מהבקשה נמסר לשירות בתי הסוהר ולתובע לא יאוחר מ־72 שעות לפני מועד הדיון;

(2 )

התובע נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו.

הודעת התובע על אי־הסכמה לקיום הדיון כאמור בסעיף קטן (א)(2) (ג ) בדרך של היוועדות חזותית, תוגש באישורו של אחד מאלה, לפי העניין:

(1) פרקליט המחוז או משנהו או פרקליט בדרגת מנהל מחלקה

לפחות בפרקליטות המחוז;

- 10 -

(2) תובע שהוא קצין משטרה בדרגת רב־פקד לפחות, ראש שלוחת

תביעות או סגנו, שהתמנה לתובע לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מצא בית המשפט, לבקשת פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה או לבקשת בא כוחו של העצור או האסיר, במקרה חריג, כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המחייבים שמיעת עד באופן דחוף, רשאי הוא להורות על השתתפותו של העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים שני אלה:

(1 )

לא ניתן לדחות את הדיון למועד אחר;

(2) השתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית לא תביא לפגיעה בו.

דיונים לפי חוק

שחרור על־תנאי

ממאסר, עתירת

אסיר והחזקת

אסיר בהפרדה

בתקופת תוקפה

של הכרזה על

הגבלה מלאה

.6

(א) (1) על אף האמור בסעיף 16(א) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר,

הוראות סעיפים ,3 ,8 15 ו־16 יחולו גם לעניין דיוני ועדת השחרורים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(א) בסעיף 3(ב) סיפה, במקום "נשיא בית המשפט, סגנו או

שופט שהנשיא הסמיך לכך" יקראו "יושב ראש ועדת

שחרורים";

(ב) בסעיף ,8 במקום "נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא –

סגנו" יקראו "יושב ראש ועדת שחרורים";

בסעיף 15(2)(א), יראו כאילו מדובר באסיר, בחברי ועדת

(ג) השחרורים, בסניגור ובבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה.

(2) על אף האמור בפסקה (1), דיון בעניין ביטול שחרור על־תנאי לפי סעיפים 20 עד 21ב לחוק שחרור על־תנאי ממאסר בעניינו של אסיר המוחזק על ידי שירות בתי הסוהר, יתקיים בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו של האסיר.

- 11 -

(3) על אף האמור בסעיף 19 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, החליטה ועדת שחרורים שלא לשחרר על־תנאי אסיר בדיון שהתקיים על דרך של היוועדות חזותית ללא הסכמתו של האסיר לפי סעיף 3(ב), תשוב ותדון הוועדה בעניינו של האסיר בנוכחותו, אם האסיר ביקש זאת, לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה מלאה.

(ב) הוראות סעיף 3 יחולו על דיונים בעתירות אסירים, על דיונים בעתירות נגד החלטת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או ועדת השחרורים לפי סעיף 25 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, ועל דיונים בעניין החזקת אסיר בהפרדה לפי סעיפים 19ה עד 19ז לפקודת בתי הסוהר.

דיון בעניין אזרחי .7

או מינהלי בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

(א) בדיון בעניין אזרחי או מינהלי, שאינו מנוי בסעיף ,6 לרבות דיון שנשמעת בו עדות, אם ביקש העצור או האסיר, בעצמו או באמצעות בא כוחו, שלא לקיים דיון שנוכחותו בו נדרשת לפי דין, לרבות לפי החלטת בית משפט, בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה; ואולם בית המשפט רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שיתקיים דיון בהשתתפותו של העצור או האסיר בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בדיון בסעד דחוף בעניין אזרחי או מינהלי ישתתף העצור או האסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אלא אם כן קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי יש לדחות את הדיון ולקיימו במועד שבו ניתן לקיים את הדיון בנוכחות העצור או האסיר לאחר תום תקופת תוקפה של ההכרזה.

בדיון בעניינו של קטין או חסר ישע שהעצור או האסיר הוא הורהו או

(ג) אפוטרופסו, יקבע בית המשפט כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בשים לב לטובת הקטין או חסר הישע.

- 12 -

דיון בנוכחות עצור .8

או אסיר בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, רשאי נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא – סגנו, להורות, במקרים חריגים, כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סימן זה יתקיים בנוכחות העצור או האסיר, אם מצא, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם וקיבל עמדה בכתב מטעם שירות בתי הסוהר או משטרת ישראל, לפי העניין, ולאחר ששקל את הסכנה לחייו של העצור או האסיר ושל המשרתים בשירות בתי הסוהר, כי מתקיימים שני אלה:

(1) קיום הדיון בנוכחות העצור או האסיר חיוני על אף הנסיבות שבהן ניתנה ההכרזה, וקיומו בהיוועדות חזותית יגרום לפגיעה ממשית בעצור או באסיר;

(2) על בית המשפט להתרשם מהעצור או האסיר פנים אל פנים, לרבות מאחר שהעצור או האסיר הוא קטין או אדם עם מוגבלות אשר מקשה באופן ממשי על השתתפותו בדיון בהיוועדות חזותית.

סימן ג': קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים או אסירים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית

קיום דיונים

בהיוועדות חזותית

בתקופת תוקפה

של הכרזה על

הגבלה ביטחונית

.9

(א) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית, ניתן לקיים דיון שנדרשת בו לפי דין, לרבות לפי החלטת בית המשפט, נוכחותו של עצור או אסיר החשוד, נאשם או מורשע באחת מהעבירות המנויות בסעיף 2(ב)(2), ללא נוכחותו אלא בדרך של היוועדות חזותית, לפי הוראות חוק זה.

(ב) ביקש העצור או האסיר, באמצעות בא כוחו, שלא לקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א), בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה ביטחונית; ואולם, נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך, רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שהדיון יתקיים בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו של העצור או האסיר, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

- 13 -

לבקשת תובע על פי עמדה של שירות בתי הסוהר, מצא נשיא בית

(ג) המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך כי נשקפים סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר בהבאתו לדיון של עצור או אסיר בשל עבירות שאינן מנויות בסעיף 2(ב)(2), הנובעים מסיכון ביטחוני מוגבר בשל הנסיבות שהביאו להכרזה על הגבלה ביטחונית מצב המלחמה השורר במדינה, שבשלו הוכרז ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) מצב מיוחד בעורף, רשאי הוא להורות, במקרים חריגים, ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי העצור או האסיר ישתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד; הורה בית המשפט כאמור, יחולו לעניין הדיון הוראות סימן זה.

דיון מעצר ודיון

הקראה בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה

ביטחונית

.10

(א) (1) על אף האמור בסעיף 9(ב) ועל אף האמור בחוק המעצרים ובחוק סדר הדין הפלילי, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית דיון מעצר בעניינו של אדם שהוא עצור או אסיר ודיון הקראה ראשון בעניינו לפי סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית, ולא יידחו לבקשת העצור או האסיר, ואולם, דיון ראשון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים יתקיים בנוכחות העצור באולם בית המשפט;

לא התקיים דיון מעצר אחד לפחות בעניינו של עצור בנוכחותו באולם בית המשפט, לא יורה בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על 14 ימים בכל פעם.

(2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין עצור החשוד בעבירת טרור, ובלבד שאינו חשוד בעבירת טרור חמורה, דיון ראשון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים יתקיים בנוכחות העצור באולם בית המשפט; הוגש כנגד עצור כתב אישום בעבירה כאמור ולא התקיים לפחות דיון מעצר אחד לפי סעיף 21 לחוק המעצרים בנוכחותו באולם בית המשפט, לא יורה בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על 14 ימים בכל פעם.

(ב) הורה שופט על מעצרו של אדם לפי הוראות סעיף זה בדיון שהתקיים בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, והעצור ביקש, באמצעות סניגורו, כי יתקיים דיון חוזר בנוכחותו, יתקיים דיון כאמור באולם בית המשפט, לאחר תום תקופת ההכרזה על הגבלה ביטחונית.

- 14 -

(ג) (1) דיון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי חוק זה, אשר לא ניתן לקיימו בסמוך למועד פקיעת המעצר בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, רשאי שופט, באישור נשיא בית המשפט או סגנו, להורות, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, על קיומו בשיחת טלפון.

** כאמור לעיל, בדיון הקודם התבקשו שב"ס והנהלת בתי המשפט להציג נתונים בנושא השימוש בטלפון בתקופת הוראת השעה של חרבות ברזל.

(2) הוארך המעצר לפי פסקה (1) , ישוב בית המשפט וידון בבקשה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־12 שעות ממועד מתן ההחלטה בדרך של היוועדות חזותית, והוראות סעיף 29 לחוק המעצרים יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; ואולם, שופט, באישור נשיא בית המשפט או סגנו, רשאי לדון בבקשה לא יאוחר מ־24 שעות ממועד מתן ההחלטה; העצור רשאי לוותר, באמצעות סניגורו, על קיום הדיון החוזר כאמור.

(ד) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין קטין העצור בשל אחת מהעבירות המנויות בסעיף 2(ב)(2) יתקיים דיון אחד לפחות לפי סעיף 15 או 21 לחוק המעצרים בנוכחותו של הקטין באולם בית המשפט;

ואולם, לא התקיים דיון כאמור, לא יאריך בית המשפט את מעצרו לתקופה העולה על 14 ימים במצטבר.

(2) על אף האמור בפסקה (1), לבקשת תובע על פי עמדה של שירות בתי הסוהר כי נשקפים סכנת חיים או סיכון ביטחוני בהבאתו של הקטין העצור או האסיר לדיון, רשאי נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך, להורות , מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים להשמיע את עמדתם, כי הדיון בעניינו של אותו קטין יתק יים בדרך של היוועדות חזותית; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד; ואולם, לא התקיים דיון מעצר אחד לפחות בעניינו של הקטין בנוכחותו באולם בית המשפט לפי הוראות פסקה זו, לא יורה בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על עשרה ימים בכל פעם.

- 15 -

(3) על אף האמור בסעיף זה, לעניין קטין העצור בעבירת טרור, ובלבד שאינו עצור בעבירת טרור חמורה, יתקיים הדיון הראשון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים בנוכחותו באולם בית המשפט; הוגש נגד הקטין העצור כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף 2(ב)(2) ולא התקיים לפחות דיון מעצר אחד לפי סעיף 21 לחוק המעצרים בנוכחותו באולם בית המשפט, לא יורה בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על עשרה ימים בכל פעם.

דיון שנשמעת בו

עדות בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה

ביטחונית

.11

(א) על אף האמור בסעיף 9(א), בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית, דיון בעניינו של עצור או אסיר שנשמעת בו עדות לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי יתקיים בנוכחות העצור או האסיר באולם בית המשפט.–

(1) דיון בעניינו של עצור או אסיר שנשמעת בו עדותו לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף 14;

(2) דיון שנשמעת בו עדות של עד שאינו העצור או האסיר לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף זה או סעיף .14

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בית המשפט רשאי להורות על קיום דיון שנשמעת בו עדותו של עד שאינו העצור או האסיר, כאמור באותו סעיף קטן, בהשתתפותו של העצור או האסיר בהיוועדות חזותית, ובלבד שמתקיימים שני אלה:

(1) העצור או האסיר ביקש, באמצעות סניגורו, להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית, בעל פה במעמד דיון אחר שמתקיים בעניינו או בכתב, ובלבד שהעתק מהבקשה נמסר לשירות בתי הסוהר ולתובע לא יאוחר מ־72 שעות לפני מועד הדיון;

(2 )

התובע נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו.

הודעת התובע על אי־הסכמה לקיום הדיון כאמור בסעיף קטן (א) בדרך (ג ) של היוועדות חזותית תוגש באישורו של אחד מאלה, לפי העניין:

(1) פרקליט המחוז או משנהו או פרקליט בדרגת מנהל מחלקה

לפחות בפרקליטות המחוז;

- 16 -

(2) תובע שהוא קצין משטרה בדרגת רב־פקד לפחות, ראש שלוחת

תביעות או סגנו, שהתמנה לתובע לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מצא בית המשפט, לבקשת פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה או לבקשת בא כוחו של העצור או האסיר, במקרה חריג, שמתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המחייבים שמיעת עד באופן דחוף, רשאי בית המשפט להורות על השתתפותו של העצור או האסיר בדיון כאמור באותו סעיף קטן בהיוועדות חזותית, ובלבד ששוכנע כי השתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית לא תביא לפגיעה בו ובשים לב למועד שבו יהיה ניתן לקיים את הדיון בנוכחות העצור או האסיר לאחר פקיעת ההכרזה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לבקשת תובע על פי עמדה של שירות בתי הסוהר, מצא בית המשפט כי נשקפים סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר בהבאתו של עצור או אסיר לדיון כאמור בסעיף קטן (א) בשל הנסיבות שהביאו להכרזה על הגבלה ביטחונית, רשאי הוא להורות על דחיית הדיון למועד אחר,ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד דיונים לפי חוק שחרור על־תנאי ממאסר, עתירת אסיר והחזקת אסיר בהפרדה בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית

.12

(א) (1) על אף האמור בסעיף 16(א) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר,

הוראות סעיפים 9 ו־14 עד 16 יחולו גם לעניין דיוני ועדת השחרורים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(א) בסעיף 9 –

(1) בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), במקום "נשיא בית

המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך" יקראו

"יושב ראש ועדת שחרורים";

(2) בסעיף קטן (ג), במקום "לבקשת תובע" יבוא

"לבקשת בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה";

- 17 -

(ב) בסעיף ,14 במקום "נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא –

סגנו" יקראו "יושב ראש ועדת שחרורים" ובמקום "עמדת

תובע" יבוא "עמדת בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה";

בסעיף 15(2)(א), יראו כאילו מדובר באסיר, בחברי ועדת

(ג) השחרורים, בסניגור ובבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה.

(2) על אף האמור בפסקה (1), דיון בעניין ביטול שחרור על־תנאי לפי סעיפים 20 עד 21ב לחוק שחרור על־תנאי ממאסר בעניינו של אסיר המוחזק על ידי שירות בתי הסוהר, יתקיים בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו של האסיר.

(3) על אף האמור בסעיף 19 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, החליטה ועדת שחרורים שלא לשחרר על־תנאי אסיר בדיון שהתקיים על דרך של היוועדות חזותית ללא הסכמתו לפי סעיף 9(ב), תשוב ותדון הוועדה בעניינו של האסיר בנוכחותו, אם האסיר ביקש זאת, לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן לאחר מועד פקיעת ההכרזה.

(ב) הוראות סעיף 9 יחולו על דיונים בעתירות אסירים, על דיונים בעתירות נגד החלטת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או ועדת השחרורים לפי סעיף 25 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר ועל דיונים בעניין החזקת אסיר בהפרדה לפי סעיפים 19ה עד 19ז לפקודת בתי הסוהר.

דיון אזרחי או

מינהלי בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה

ביטחונית

.13

(א) על אף האמור בסעיף 9(א), עצור או אסיר ישתתף בדיון בעניין אזרחי או מינהלי, שאינו מנוי בסעיף ,12 לרבות דיון שנשמעת בו עדות, בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אולם בית המשפט רשאי לדחות את הדיון, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם; קבע בית המשפט כאמור, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בדיון בסעד דחוף בעניין אזרחי או מינהלי ישתתף העצור או האסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אלא אם כן קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי יש לדחות את הדיון ולקיימו במועד שבו אפשר לקיים את הדיון בנוכחות העצור או האסיר לאחר תום תקופת תוקפה של ההכרזה.

בדיון בעניינו של קטין או חסר ישע שהעצור או האסיר הוא הורהו או

(ג) אפוטרופסו, יקבע בית המשפט כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בשים לב לטובת הקטין או חסר הישע.

- 18 -

דיון בנוכחות

העצור או האסיר

בתקופת תוקפה

של הכרזה על

הגבלה ביטחונית

.14

אופן קיום דיון

בהיוועדות חזותית

.15

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית רשאי נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא – סגנו, להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סימן זה, וכן דיון שנשמעת בו עדות לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי, יתקיים בנוכחות העצור או האסיר, בהתחשב, בין השאר, בחומרת העבירה, פרק הזמן שהעצור או האסיר נמצא במעצר או במאסר, דחיפות קיום הדיון, והנזק שעלול להיגרם אם יידחה הדיון, ולעניין עצור שהוא קטין – גם את טובתו, ולאחר שקיבל את עמדת שירות בתי הסוהר לעניין הסיכון הביטחוני הכרוך בהבאתו של העצור או האסיר לדיון; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד; לעניין זה, עמדת תובע תוגש באישור פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי העניין.

סימן ד': הוראות שונות לעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית על דיון בהשתתפות עצור או אסיר שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, יחולו הוראות אלה:

(1) הדיון יתקיים באופן שימזער ככל האפשר את הפגיעה בעצור או באסיר ובאינטרס הציבורי בשל קיום הדיון ללא נוכחותו של העצור או האסיר;

(2 )

הדיון יתקיים בדרך שתבטיח כי יתקיימו כל אלה:

(א) המשתתפים בדיון יוכלו לראות ולשמוע זה את זה ברציפות

במהלך הדיון, ובכלל זה את השופט, בעלי הדין, העצור או האסיר, הסניגור, השוטר או התובע, מתורגמן, אם נדרש, ונפגע העבירה, וכן כל אדם שנוכחותו נדרשת בדיון בעת שהוא נשמע לפני בית המשפט, והכול בהתאם למכשיר הטכנולוגי שבאמצעותו יתקיים הדיון; בתחילת הדיון יוודא בית המשפט שהעצור או האסיר רואה ושומע את משתתפי הדיון, לרבות את המתורגמן אם נדרש, ואם הוא אדם עם מוגבלות – שבוצעו ההתאמות הנדרשות;

(ב) בדיון בהליך פלילי, ובכלל זה דיון מעצר –

(1) תתאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו

בסמוך לפני הדיון, במהלכו ומייד לאחריו, אשר תתקיים

ביחידות, באופן שיבטיח את סודיותה ובתנאים שיאפשרו פיקוח

על תנועותיו של העצור או האסיר; הוראות סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר לא יחולו לגבי שיחה זו; בית המשפט יוודא כי התאפשרה שיחה כאמור;

- 19 -

(2) הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור או האסיר, ואם אינו מיוצג, ימנה לו בית המשפט סניגור;

(ג) יחולו על הדיון הוראות תקנות 3 ו־4(ד) לתקנות סדר הדין הפלילי

(היוועדות חזותית) (הוראת שעה), התשפ"ב–252022;

(ד) בדיון שבו נדרש לתרגם לעצור או לאסיר את הנאמר בדיון, יתבצע התרגום בידי מתורגמן הנוכח באולם הדיונים בבית המשפט ובאמצעות מיקרופון המחובר למכשיר ההיוועדות החזותית; התרגום כאמור יהיה עוקב ורציף, כדי להבטיח כי העצור או האסיר מבין את הנאמר בדיון;

(ה) במהלך הדיון לא יושתק המיקרופון של העצור או האסיר, אלא אם כן הורה על כך בית המשפט מטעמים שיירשמו; חיווי בדבר השתקת המיקרופון של העצור או האסיר יופיע על גבי המסך שבאולם הדיונים בבית המשפט ועל גבי המסך ש בחדר ההיוועדות החזותית במקום המעצר או בבית הסוהר שבו מוחזק העצור או האסיר;

בתום הדיון ימסור בית המשפט את פרוטוקול הדיון והחלטות

(ו) בית המשפט, בלא שיהוי, לשירות בתי הסוהר או למשטרת ישראל, לפי העניין, לשם העברתם לעצור או לאסיר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־ 24 שעות ממועד הדיון בעניינו;

(3) אם הורה בית המשפט על קיום הדיון באמצעות מכשיר המעביר קול בלבד לפי הוראות חוק זה, יתקיים הדיון בשיחת טלפון באמצעות הטלפון ש באולם הדיונים ובטלפון נייח או בטלפון נייד ייעודי שבחדר ההיוועדות החזותית במקום המעצר או בבית הסוהר שבו מוחזק העצור או האסיר.

דיון בעניינו של

עצור או אסיר

שהוא אדם עם

מוגבלות

.16

היה העצור או האסיר אדם עם מוגבלות, יורה בית המשפט על קיום הדיון בעניינו בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, תוך עריכת התאמות הנגישות הנדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו–,262005 או לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–,271998 בשינויים המחויבים כנדרש לפי סוג המוגבלות וצרכיו של העצור או האסיר.

25 ק"ת התשפ"ב, עמ' .2886

26 ס"ח התשס"ו, עמ' .42

27 ס"ח התשנ"ח, עמ' .152

- 20 -

דיון בהיוועדות

חזותית של חשוד

שחלות עליו תקנות

שעת חירום

(חרבות ברזל)

(הארכת מעצר

לחשוד בעבירת

ביטחון)

.17

דיון בהיוועדות

חזותית של עצור

לפי חוק סמכויות

שעת חירום

(מעצרים)

.18

בתקופת תוקפו של חוק זה, דיוני מעצר בהתאם לחוק המעצרים בעניינו של חשוד בעבירת ביטחון כאמור בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים, שחלות עליו הוראות תק נות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד–,282023 יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית בלבד, ויחולו הוראות סעיפים 15 ו־.16

(א) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית –

ניתן לקיים דיון לפי סעיף ,4 5 או 7 לחוק סמכויות שעת חירום (1 ) (מעצרים) בעניינו של עציר כמשמעותו בחוק האמור (בסעיף זה – עציר), ללא נוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 15 ו־16;

(2) ניתן לקיים דיון לפי סעיפים ,9 ,11 12 או ,13 שנדרשת בו נוכחותו של עציר לפי דין, לרבות לפי החלטת בית המשפט, ללא נוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, ויחולו לעניין זה הוראות הסעיפים האמורים וסעיפים 15 ו־.16

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין פסקה (1) של אותו סעיף קטן – השופט הדן בתיק, ולעניין פסקה (2) של אותו סעיף קטן – נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא – סגנו, רשאי להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולעניין קטין – גם ללא טעמים כאמור, ולאחר ש נתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי הדיון יתקיים בנוכחות העציר, בהתחשב בין השאר בפרק הזמן שהעציר נמצא במעצר ובנזק שעלול להיגרם אם הדיון יתקיים בדרך של היוועדות חזותית, ולעניין עציר שהוא קטין – גם את טובתו, ולאחר שקיבל את עמדת שירות בתי הסוהר לעניין הסיכון הביטחוני הכרוך בהבאתו של העציר לדיון; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד.

28 ק"ת התשפ"ד, עמ' .360

- 21 -

כתב ערובה

.19

נוסף על הוראות סעיף 49 (א) לחוק המעצרים, בתקופת תוקפו של חוק זה, אם לא ניתן לחתום על כתב ערובה לפי אותו סעיף, משום שהעצור משתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, או אם בית המשפט הורה על כך, יפורטו תנאי השחרור בדיון, לרבות התנאים המיוחדים שלמילוים ערב צד שלישי כאמור בסעיף 49(ב) לחוק המעצרים, ובפרוטוקול הדיון יירשמו התנאים כאמור והסכמת העצור להם , ויראו כאילו העצור או הערבים חתמו על התנאים שפורטו.

חיוניות המעצר

.20

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, בלי לגרוע מהוראות סעיפים 13(א) ו־(ב) ו־21(ב) עד (ד) לחוק המעצרים, בבואו לצוות על מעצרו של אדם לפי סעיף 13(א) לחוק המעצרים או לתת צו מעצר לפי סעיף 21(א)(1) לחוק האמור, ישקול השופט גם את חיוניות המעצר, בין השאר בהתחשב במצב הכליאה באותה העת, ובהתחשב בפגיעה בעצור הנובעת מקיומו של הדיון ללא נוכחותו אלא בהיוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה; הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מעצרים בשל חשד לביצוע עבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון הציבור בעת ששורר המצב הביטחוני שבשלו ניתנה הכרזה על מצב מיוחד בעורף.

שמירת דינים

.21

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 34 ו־35 לחוק המעצרים לעניין זכות העצור להיפגש עם עורך דין והסמכות למנוע פגישה כאמור.

הכרזות

.22

פרק ג': השתתפות כלואים בדיונים בבתי דין צבאיים בהיוועדות חזותית סימן א': הכרזות

(א) שר הביטחון, לאחר התייעצות עם השר, רשאי להכריז כי לא ניתן לקיים בבתי דין צבאיים, במדינה כולה או בחלק ממנה, את הדיונים בנוכחות כלואים אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית, והכול לאחר ששוכנע כי אין דרך לקיים את כלל הדיונים בנוכחות כלואים בלא סיכון ממשי הנשקף לחיי אדם בהבאתם לדיונים ולאחר ששקל את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של הכלואים הנובעת ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה מלאה);

הכרזה כאמור יכול שתינתן גם לגבי מקום שבו מוחזקים כלואים.

(ב) לא יכריז שר הביטחון על הגבלה מלאה לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר ששקל את כל אלה:

(1) קיומה של הודעה של השר על מצב חירום מיוחד לגבי דיונים בבתי משפט לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א–1991;

- 22 -

(2) הוראות פיקוד העורף לעניין מצב מיוחד בעורף כמשמעותן

בסעיף 9ד(א)(1 ) לחוק ההתגוננות האזרחית ואת ההגבלות שהוטלו על הציבור בשל מצב המלחמה השורר במדינה;

(3) חוות דעת בכתב מאת הגורם המוסמך המתייחסת למידת

הסיכון הנשקפת מהוצאת כלואים מהמקום שבו הם מוחזקים;

(4 )

עמדת יחידת בתי הדין הצבאיים;

(5 )

עמדת הסניגור הצבאי הראשי.

הכרזה על הגבלה מלאה החלה בכל המדינה תהיה לתקופה שלא תעלה

(ג) על שבעה ימים; הכרזה על הגבלה מלאה החלה בחלק מהמדינה תהיה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים; שר הביטחון, לאחר התייעצות עם השר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת.

(ד) הכרזה לפי סעיף זה תונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים והמסמכים שעמדו בעת מתן ההכרזה בפני שר הביטחון; הוועדה רשאית לבטלה או לקצוב את תוקפה בכל עת.

(ה) חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה לפי סעיף זה, יבטל שר הביטחון את ההכרזה בלא דיחוי.

הכרזה לפי סעיף זה תיכנס לתוקף עם נתינתה ותפורסם ברשומות

(ו) בהקדם האפשרי לאחר נתינתה.

בוטלה הכרזה לפי סעיף זה, ייכנס הביטול לתוקף ב־07:00 בבוקר

(ז) שלאחר הביטול, והודעה על הביטול תפורסם ברשומות בהקדם האפשרי;

ואולם, בוטלה או פקעה הכרזה ביום חמישי לאחר השעה 07:00 בבוקר, ייכנסו הביטול או הפקיעה לתוקף ביום ראשון ב־07:00 בבוקר.

(ח) החליט הגורם המ וסמך או נציב בתי הסוהר, לפי העניין, כי מתקיימים התנאים להכרזה לפי סעיף קטן (א) ויש סיכון מיידי הנשקף לחיי אדם בהבאת כלואים למקום שבו מתקיים הדיון או בהוצאתם מהמקום שבו הם מוחזקים, יראו כאילו ניתנה הכרזה על הגבלה מלאה לפי סעיף קטן (א) למשך 12 שעות;

הודעה על החלטה כאמור תימסר לשר הביטחון, לשר, ליחידת בתי הדין הצבאיים ולסניגור הצבאי הראשי וכן לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בלא דיחוי, ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי.

- 23 -

סימן ב': קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות כלואים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה קיום דיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

.23

דיון מעצר ודיון

הקראה בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

.24

(א) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, ניתן לקיים דיון שנדרשת בו נוכחותו של כלוא לפי דין, לרבות לפי החלטת בית דין צבאי, ללא נוכחותו אלא בדרך של היוועדות חזותית, לפי הוראות חוק זה.

(ב) ביקש הכלוא, באמצעות סניגורו, שלא לקיים דיון כאמור בסעיף קטן

(א) בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה מלאה; ואולם נשיא בית דין צבאי, סגנו או שופט צבאי משפטאי שנשיא בית הדין הצבאי הסמיך לכך, רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שיתקיים דיון בהשתתפות הכלוא בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

(א) על אף האמור בסעיף 23 (ב), ועל אף האמור בחוק המעצרים ובחוק השיפוט הצבאי, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה דיון מעצר בעניינו של אדם שהוא כלוא ודיון הקראה ראשון בעניינו לפי חוק השיפוט הצבאי, יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית ולא יידחו לבקשת הכלוא; לעניין סעיף זה, "דיון מעצר" – דיון לפי סעיף ,240 241 או 243 לחוק השיפוט הצבאי, או דיון לפי סעיף ,47 ,52 62 או 62א לחוק המעצרים כפי שהוחל בסעיף 243א או 243ב לחוק השיפוט הצבאי.

(ב) הורה שופט צבאי משפטאי על מעצרו של אדם לפי הוראות סעיף זה בדיון שהתקיים בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית והכלוא ביקש, באמצעות סניגורו, כי יתקיים דיון חוזר בנוכחותו, יתקיים דיון כאמור באולם בית הדין הצבאי, לאחר תום תקופת ההכרזה על הגבלה מלאה.

(ג) (1) בדיון לפי סעיף 237ב לחוק השיפוט הצבאי שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי חוק זה, אשר לא ניתן לקיימו בסמוך למועד פקיעת המעצר בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, רשאי שופט צבאי משפטאי, באישור נשיא בית הדין הצבאי או סגנו, להורות, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, על קיום הדיון בשיחת טלפון.

- 24 -

(2) הוארך המעצר לפי פסקה (1), ישוב בית הדין הצבאי וידון בבקשה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־12 שעות ממועד מתן ההחלטה, בדרך של היוועדות חזותית, והוראות סעיף 237ג לחוק השיפוט הצבאי יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; ואולם, שופט צבאי משפטאי, באישור נשיא בית הדין הצבאי או סגנו, רשאי לדון בבקשה לא יאוחר מ־24 שעות ממועד מתן ההחלטה; הכלוא רשאי לוותר באמצעות סניגורו על קיום הדיון החוזר כאמור.

דיון שנשמעת בו

עדות בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

.25

(א) על אף האמור בסעיף 23(א), בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה –

(1) דיון בעניינו של כלוא שנשמעת בו עדותו לפי סעיפים 364 עד ,371 384 או 386 לחוק השיפוט הצבאי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף 28;

(2) דיון שנשמעת בו עדות של עד שאינו הכלוא לפי סעיף מהסעיפים המנויים בפסקה (1) לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף זה או הוראות סעיף .28

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בית הדין הצבאי רשאי להורות על קיום דיון שנשמעת בו עדותו של עד, שאינו הכלוא, כאמור באותו סעיף קטן בהשתתפותו של הכלוא בהיוועדות חזותית, ובלבד שמתקיימים שני אלה:

(1) הכלוא ביקש, באמצעות סניגורו, להשתתף בדיון בדרך של

היוועדות חזותית, בעל פה במעמד דיון אחר שמתקיים בעניינו או בכתב, ובלבד שהעתק מהבקשה נמסר למשטרה הצבאית ולתובע הצבאי לא יאוחר מ־72 שעות לפני מועד הדיון;

(2 )

התובע הצבאי נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו.

הודעת התובע הצבאי על אי־הסכמה לקיום הדיון כאמור בסעיף קטן

(ג) (א)(2 ) בדרך של היוועדות חזותית, תוגש באישורו של פרקליט צבאי או סגנו.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מצא בית הדין הצבאי, לבקשת פרקליט צבאי או לבקשת סניגורו של הכלוא, במקרה חריג, כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המחייבים שמיעת עד באופן דחוף, רשאי הוא להורות על השתתפותו של הכלוא בדיון כאמור בהיוועדות חזותית, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים שני אלה:

- 25 -

החלת הוראות על .26

דיוני הוועדה לעיון

בעונש בהכרזה על

הגבלה מלאה

(1 )

לא ניתן לדחות את הדיון למועד אחר;

(2) השתתפות הכלוא בדיון בהיוועדות חזותית לא תביא לפגיעה בו.

(א) על אף האמור בסעיפים 509 עד 513 לחוק השיפוט הצבאי, הוראות סעיפים ,23 27 ו־28 יחולו גם לעניין דיוני הוועדה לעיון בעונש, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף ,23 במקום "נשיא בית דין צבאי, סגנו או שופט צבאי משפטאי שנשיא בית הדין הצבאי הסמיך לכך" יקראו "יושב ראש הוועדה לעיון בעונש".

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דיון בעניין ביטול שחרור על־תנאי לפי סעיף 510 או 511 לחוק השיפוט הצבאי יתקיים בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו של הכלוא.

החליטה הוועדה לעיון בעונש שלא לשחרר על־תנאי כלוא, בדיון

(ג) שהתקיים על דרך של היוועדות חזותית ללא הסכמתו של הכלוא לפי סעיף 23 (ב), תשוב ותדון הוועדה בעניינו של הכלוא בנוכחותו, אם הכלוא ביקש זאת, לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה מלאה.

.27

על דיון בהשתתפות כלוא שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה יחולו הוראות סעיפים 15(1) ו־(2)(א) ו־(ב) ו־,16 בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 15(2)(א) יראו כאילו מדובר בכלוא, בבית דין צבאי, בשוטר צבאי ובתובע צבאי.

אופן קיום דיון

בהיוועדות חזותית

דיון בנוכחות כלוא .28

בתקופת תוקפה

של הכרזה על

הגבלה מלאה

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, רשאי נשיא בית דין צבאי להורות, במקרים חריגים, כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סימן זה יתקיים בנוכחות הכלוא, אם מצא, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם וקיבל עמדה בכתב מטעם המשטרה הצבאית או שירות בתי הסוהר, לפי העניין, ולאחר ששקל את הסכנה לחייו של הכלוא ושל המשרתים במשטרה הצבאית או בשירות בתי הסוהר, לפי העניין, כי מתקיימים שני אלה:

(1) קיום הדיון בנוכחות הכלוא חיוני על אף הנסיבות שבהן ניתנה ההכרזה, וקיומו בהיוועדות חזותית יגרום לפגיעה ממשית בכלוא;

(2) על בית הדין הצבאי להתרשם מהכלוא פנים אל פנים, לרבות מאחר שהכלוא הוא אדם עם מוגבלות אשר מקשה באופן ממשי על השתתפותו בדיון בהיוועדות חזותית.

- 26 -

כתב ערובה

.29

נוסף על הוראות סעיף 243א לחוק השיפוט הצבאי וסעיף 49(א) לחוק המעצרים, בתקופת תוקפו של חוק זה, אם לא ניתן לחתום על כתב ערובה לפי אותו סעיף משום שהכלוא משתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, או אם בית הדין הצבאי הורה על כך, יפורטו תנאי השחרור בדיון, לרבות התנאים המיוחדים שלמילוים ערב צד שלישי כאמור בסעיף 49(ב) לחוק המעצרים, ובפרוטוקול הדיון יירשמו התנאים כאמור והסכמת הכלוא להם, ויראו כאילו הכלוא או הערבים חתמו על התנאים שפורטו.

חיוניות המעצר

.30

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, בלי לגרוע מהוראות סעיפים 240(א) ו־243(א) לחוק השיפוט הצבאי, בבואו לצוות על מעצרו של אדם לפי סעיפים אלה, ישקול השופט הצבאי המשפטאי גם את חיוניות המעצר, בין השאר בהתחשב במצב הכליאה באותה העת, ובהתחשב בפגיעה בכלוא הנובעת מקיומו של הדיון ללא נוכחותו אלא בהיוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה;

הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מעצרים בשל חשד לביצוע עבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון הציבור בעת ששורר המצב הביטחוני שבשלו ניתנה הכרזה על מצב מיוחד בעורף.

תיקון חוק סדר

הדין הפלילי – מס'

94

.31

תיקון חוק סדר

הדין הפלילי

(סמכויות אכיפה –

מעצרים) – מס' 21

.32

פרק ד': תיקונים עקיפים

בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–,291982 בסעיף 133ו –

(1) בסעיף קטן (א), אחרי "(31 בדצמבר 2023)" יבוא "או עד תום תקופת תוקפו של חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–,302023 לפי המאוחר";

(2) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "ובתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה ביטחונית על מי שחלה עליו ההכרזה לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023".

בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–,311996 בסעיף 16 ה, בסופו יבוא "או בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה ביטחונית על מי שחלה עליו ההכרזה לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023".

29 ס"ח התשמ"ב, עמ' 43; התשפ"ד, עמ' .10

30 ס"ח התשפ"ד, עמ' .282

31 ס"ח התשנ"ו, עמ' 338; התשפ"ג, עמ' .642

- 27 -

תיקון חוק שחרור .33

על־תנאי ממאסר –

מס' 20

בחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס"א–322001 –

(1) בסעיף 16א(ב), בסופו יבוא "או בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה ביטחונית על מי שחלה עליו ההכרזה לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023";

(2) בסעיף 25א(ב), בסופו יבוא "או בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה ביטחונית על מי שחלה עליו ההכרזה לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023";

(3 )

בסעיף ,45 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג)

(1) בתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף

כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–,1951 שניתנה

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), רשאי שר

המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת,

לקבוע הוראות בעניינים אלה:

(א) ההליכים שיתקיימו בוועדות השחרורים;

(ב) לאחר שקיבל את עמדת השר לביטחון לאומי

לעניין זה – הוראות לעניין סדרי הדין שיחולו בוועדות

השחרורים.

(2) תקנות לפי פסקה (1) יחולו אם פרסם הודעה על כך,

לתקופה שיקבע שר המשפטים, לאחר ששוכנע כי סדרי החיים

התקינים במדינה או בחלק ממנה השתבשו מחמת מצב

המלחמה; ההודעה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של

הנהלת בתי המשפט, ותיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות או

במועד מאוחר יותר שייקבע בה.

32 ס"ח התשס"א, עמ' 410; התשפ"ב, עמ' .722

- 28 -

(3) על אף האמור בפסקה (2), שוכנע השר כי יש דחיפות

מיוחדת המחייבת את כניסתה לתוקף של הודעה כאמור באותה

פסקה לפני הפרסום ברשומות, תפורסם ההודעה באתר

האינטרנט של הנהלת בתי המשפט או בדרך אחרת שימצא שר

המשפטים לנכון בנסיבות העניין כך שתובא לידיעת הציבור,

ובלבד שתפורסם ברשומות מייד כשניתן לעשות כן; פורסמה

ההודעה כאמור, יצוין בה מועד תחילתה שלא יהיה מוקדם

ממועד הפרסום כאמור, ובלבד שהנוסח שפורסם ברשומות יהיה

הנוסח המחייב."

תיקון פקודת בתי .34

הסוהר – מס' 65

בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–,331971 בסעיף 62א1(ב), בסופו יבוא "או בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה ביטחונית על מי שחלה עליו ההכרזה, לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023".

ביטול חוק סדר

הדין הפלילי (תיקון

מס' 93 – הוראת

שעה – חרבות

ברזל) (היוועדות

חזותית)

.35

חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (היוועדות

ביטול חוק קיום

דיונים בהיוועדות

חזותית

בהשתתפות

עצורים ואסירים

(הוראת שעה –

חרבות ברזל)

.36

חזותית), התשפ"ד–342023 – בטל.

חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–352023 – בטל.

פרק ה': הוראות שונות

33 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,21 עמ' 459; ס"ח התשפ"ד, עמ' .6 34 ס"ח התשפ"ד, עמ' .10 35 ס"ח התשפ"ד, עמ' .124

- 29 -

דיווח לכנסת

.37

הגופים שלהלן ידווחו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, עד ליום 10 בכל חודש, על העניינים שלהלן, לעניין התקופה שבה הייתה בתוקף הכרזה לפי חוק זה, בפילוח לפי מחוזות, לפי מקומות מעצר ומאסר, לגבי כל יום בתקופה שקדמה למועד הדיווח:

(1 )

נציב בתי הסוהר –

(א) מספר העצורים שנקלטו במקומות מעצר ובבתי הסוהר

שבאחריות שירות בתי הסוהר, ובתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית – הערכה לגבי פילוח העבירות המנויות בסעיף 2(ב)(2), ובכלל זה עבירת טרור חמורה ועבירת טרור שאינה עבירת טרור חמורה, להי ותם של העצורים קטינים או בגירים ולסוג המעצר;

(ב) מספר העצורים והאסירים שהשתתפו בדיונים בהיוועדות

חזותית, מספר העצורים או האסירים שהשתתפו בדיונים בשיחת טלפון ומספר העצורים והאסירים שהובאו לדיונים בבתי משפט, ובתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית – בפילוח לפי עבירת טרור חמורה או עבירת טרור שאינה עבירת טרור חמורה; דיווח כאמור יימסר גם לשרים וליועץ המשפטי לממשלה;

מספר הפעמים שהתבקשה עמדה של שירות בתי הסוהר לעניין

(ג) הבאת עצור או אסיר לדיון ומספר העצורים שהובאו לדיון לפי סעיף 14 בתקופת הדיווח;

(2) המפקח הכללי של משטרת ישראל – מספר העצורים המוחזקים

בתחנות המשטרה שהשתתפו בדיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, מספר העצורים שהשתתפו בדיונים בשיחת טלפון;

(3 )

מנהל בתי המשפט –

(א) מספר הדיונים שהתקיימו בדרך של היוועדות חזותית, בסיווג לפי סוג הדיון, ומספר הדיונים שבהם הובאו עצורים ואסירים לדיון בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה לפי סעיף 8;

(ב) מספר הדיונים בוועדות השחרורים שהתקיימו בהיוועדות

חזותית ומספר הדיונים כאמור שהתקיימו בנוכחות אסירים; דיווח כאמור יימסר גם לשר וליועץ המשפטי לממשלה;

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית – מספר בקשות

(ג) המעצר הראשונות לפי סעיף 13 לחוק המעצרים, ומספר בקשות המעצר הראשונות לפי סעיף 21 לחוק המעצרים, שהוגשו לבתי המשפט;

- 30 -

(4) ראש ענף ארגון וביקורת של יחידת בתי הדין הצבאיים – מספר בקשות המעצר לפי סעיפים 240(א) ו־243 לחוק השיפוט הצבאי, שהוגשו לבתי הדין הצבאיים;

(5 )

קצין משטרה צבאית ראשי –

(א) מספר העצורים שנקלטו בחדרי משמר ובבתי הסוהר הצבאיים;

(ב) מספר הדיונים שהתקיימו בהיוועדות חזותית, מספר הדיונים שהתקיימו בשיחת טלפון ומספר הכלואים שהובאו לדיונים בבתי הדין הצבאיים;

מספר הדיונים בוועדה לעיון בעונש שהתקיימו בהיוועדות

(ג) חזותית, מספר הדיונים כאמור שהתקיימו בשיחת טלפון ומספר

הכלואים שהובאו לדיונים בוועדה לעיון בעונש; דיווח כאמור יימסר גם לשר הביטחון ולפרקליט הצבאי הראשי.

תוקף והוראת

מעבר

.38

(א) חוק זה, למעט הוראות פרק ד', יעמוד בתוקפו עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום ארבעה חודשים מיום פרסומו, לפי המוקדם (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה); השרים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על ארבעה חודשים כל אחת, ובלבד שההכרזה על מצב מיוחד בעורף עומדת בתוקף.

(ב) ביום פרסומו של חוק זה יראו כאילו ניתנה הכרזה על הגבלה ביטחונית שתקופת תוקפה עד יום י"ד בטבת התשפ"ד (26 בדצמבר 2023).

חוק זה יעמוד בתוקפו לתקופה של שלוש / ארבע/ חמש שנים מיום התחילה.

25 בינואר 2026

לכבוד

ח"כ שמחה רוטמן

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

כנסת ישראל

הנדון: עמדת האגודה לזכויות האזרח בישראל בעניין הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה), תשפ"ו-2025 להלן הערות האגודה לזכויות האזרח בישראל להצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה), תשפ"ו-2025 (להלן: הצעת החוק):

.1 הצעת החוק כוללת שלושה הסדרים עיקריים שנוגעים לקיום דיונים בהליכים משפטיים בהיוועדות חזותית של אסירים ועצורים. ההסדר הראשון נוגע למצבי חירום לאומיים כגון מצב ביטחוני, בריאותי או אסון טבע, ומאפשר לשר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, להכריז על "הגבלה מלאה" על קיום דיונים בנוכחות כלואים בבתי המשפט, בכל המדינה או בחלקה, ועל קיומם באמצעות היוועדות חזותית. ההסדר השני קובע הסדר דומה של הגבלה במצבי חירום, שתוכרז על ידי שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים, לגבי דיונים הנערכים בבתי הדין הצבאיים (ההסדרים הראשון והשני, להלן ביחד: הגבלה במצבי חירום)).

ההסדר השלישי מקנה לשר המשפטים ולשר לביטחון לאומי (להלן: השרים) סמכות להכריז על "הגבלה ביטחונית" על קיום דיונים בבתי משפט של כלל האסירים או העצורים החשודים, נאשמים או מורשעים בעבירות ביטחון (להלן: הכלואים הביטחוניים), בשל "סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר הנשקפים מהם בהבאתם לדיונים" (סעיף 2(ב)(1) להצעת החוק), במנותק ממצב חיצוני כלשהו (להלן: הגבלה ביטחונית).

.2 נקדים ונאמר כי שלושת ההסדרים מעלים חשש לשורה של פגיעות קשות בזכויות אדם. עם זאת, עמדתנו היא כי ביחס להסדרים הנוגעים להגבלה במצבי חירום, ניתן לערוך מספר שינויים בחוק אשר יהפכו אותו מידתי יותר. לעומת זאת, ההסדר הנוגע להגבלה ביטחונית הינו פסול מיסודו, בהיותו פוגע אנושות בזכויות להליך הוגן, לכבוד ולחירות, ומייצר פגיעה קשה בשוויון והפלייה אסורה בין כלואים. לפיכך, אנו סבורות כי אין מקום לקדמו בשום נוסח או צורה.

נפרט.

הגבלה ביטחונית

.3 הסדר ההגבלה הביטחונית חל, כפי שצוין לעיל, באופן גורף, על כלל הכלואים הביטחוניים, בשל סיכון הנשקף מהם לכאורה. קבוצה זו כוללת בין היתר אסירים שפוטים, עצורים פלסטינים, עצורים מינהליים וגם אזרחי ישראל ותושביה שהם ערבים, שנעצרו בנסיבות שונות (כגון, אישום בהסתה מאז פרצה המלחמה), והוגדרו אף הם אסירים ביטחוניים. מוצע כי במהלך תוקפו של החוק, יוכלו השרים להכריז על תקופה של שלושה חודשים בכל פעם, בה תהיה מניעה כמעט מוחלטת לקיים דיונים בנוכחות הכלואים הבטחוניים בבתי המשפט, ואלה יעשו רק האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר) | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | )ACRI( Israel in Rights Civil for Association The איתמר בן אב"י 9 תל אביב 6473629 | شارع ايتمار بن ابي ٩ تل ابيب | Aviv Tel .St Avi Ben Itamar 9 טלפון هاتف: 03-5608185 Phone | פקס فاكس: 03-5608165 :Fax | acri.org.il@mail | www.acri.org.il

2

בהיוועדות חזותית, תקופה אותה יוכלו להאריך בכל פעם לתקופה של שלושה חודשים נוספים ללא כל הגבלה. כאמור, הצעת החוק אינה כוללת דרישה כלשהי לקיומן של נסיבות חיצוניות המצדיקות את ההכרזה או תלות בקיומו של מצב לחימה או הכרזה על "מצב מיוחד בעורף", כפי שנדרש בהוראת השעה שפקעה. במקום, ההכרזה על הגבלה ביטחונית בהצעת החוק מותנית ב"סיכון" ערטילאי העולה לכאורה מכלואים על סמך העבירות בהן הם נחשדים, נאשמים או מורשעים, על אף שאלו כוללות מגוון רחב של עבירות ברמות חומרה שונות, הנעות מעבירות ביטוי ברף חומרה נמוך יחסית ועד לעבירות חמורות. לא זו בלבד שהצעת החוק אינה דורשת נסיבות חיצוניות, מצב לחימה או הכרזה על "מצב מיוחד בעורף" כתנאי להכרזה, אלא שכל שנדרש הוא כי יתקיים "סיכון" מאותה קבוצה המוגדרת בהרחבה, ללא כל הליך של בחינה פרטנית של הסיכון הממשי הנשקף מכל כלוא וכלוא.

.4 קיומם של דיונים בהיוועדות חזותית פוגע כאמור בזכות להליך הוגן של הכלואים – זכות חוקתית המוגנת מכח הזכות לחירות שבסעיף 5 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והזכות לכבוד האדם המעוגנת בסעיפים 2 ו-4 לחוק היסוד – אשר ההתרשמות הישירה מהם על ידי השופט והשתתפותם בהליך המתנהל קריטיות לניהולו. הדבר שולל את זכותם הבסיסית של הכלואים להשתתף מהותית בדיונים בהליכים המתנהלים בעניינם, לטעון טענותיהם ולהבין באופן אפקטיבי את הדיון המשפטי, במיוחד כאשר מדובר בכלואים ביטחוניים עם פערי שפה, קטינים או אנשים עם מוגבלויות. צמצום נוכחותם בדיונים לסרטון על מרקע טלוויזיה אף מפחית מאנושיותם ומקשה על השופט לראותם כסובייקטים הזכאים למלוא ההגנות החוקיות – להליך הוגן, לכבוד האדם ולחירות.

.5 קיום הדיונים באמצעות היוועדות חזותית מקשה על ניהולו התקין של ההליך ופוגם ביכולתו של בית המשפט לחשוף ולברר את האמת ולמנוע עיוות דין. היוועדות חזותית אף אינה מאפשרת פיקוח ובקרה של בית המשפט על רשויות אכיפת החוק, משום שהיא מונעת מבית המשפט להתרשם ישירות ממצבם הגופני של הכלואים ומתנאי כליאתם (ראו בש"פ 8823/07 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד סג(3) ,500 55 (2010) (להלן: עניין פלוני)).

.6 ההצעה להחיל את ההסדר רק על כלואים ביטחוניים, שמרביתם פלסטינים, פוגעת כאמור בשוויון ומייצרת הפלייה פסולה בין כלואים על בסיס העבירות שבהן הם נחשדים, נאשמים או מורשעים ועל בסיס הלאום אליו משתייכים. לא ניתן להסכים לכך שכלואים ביטחוניים יוותרו במחשכים, הרחק מעינו הבוחנת של הציבור, מבלי שניתן יהיה להתרשם מהם באופן בלתי אמצעי. זאת, בעיקר נוכח העדויות הקשות לפיהן קבוצת כלואים זו מועדת במיוחד לפגיעות קשות במתקני כליאה בישראל, להסתרת מידע ומניעת גישה (רופאים לזכויות אדם מותם של פלסטינים המוחזקים במשמורת ישראל: העלמה, הרג שיטתי וטיוח (נובמבר 2025), https://did.li/PHRI-11-25; וראו גם הדוח התקופתי השישי בעניין ישראל מיום 28.11.2025 של ועדת האו"ם נגד עינויים – ועדת המומחים לעניין האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים – אשר עמד על מצבם המחריד של הכלואים הביטחוניים (https://did.li/CAT-ISR-6)).

.7 העיקרון כי אין דנים אדם שלא בפניו הינו עיקרון יסוד של המשפט הפלילי, החל הן על זכותו של נאשם להיות נוכח במשפטו הפלילי, הן על זכותו של חשוד או עצור להיות נוכח בהליכי מעצרו. זכות הנוכחות של כלוא בדיונים בעניינו מעוגנת היטב בדין הישראלי (ראו, בין היתר,

האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר) | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | )ACRI( Israel in Rights Civil for Association The

3

סעיפים 16(2) ו-57(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) וכן סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982) (להלן: חוק סדר הדין הפלילי)). זכות זו מעוגנת אף במשפט הבינלאומי המצווה, כי הליך פלילי יתנהל תוך הקפדה על זכויותיו של עצור, נאשם וחייב בדין, ובתוך כך, כי יובטחו תנאי "שפיטה סדירה" (סעיף 71 לאמנת ג'נבה הרביעית), וכי לא תקופח כל זכות של עצור בכל הנוגע למשפטו (סעיף 115 לאותה אמנה).

.8 הדברים יפים במיוחד לעניין זכותו של עצור, הנהנה מחזקת החפות, להיות נוכח בהליכי הארכת מעצרו, היות ומעצר הינו "הצורה הקשה ביותר של פגיעה בחירות אישית" (בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון, פ"ד נג(5) ,241 פס' 17 לפסק דינו של השופט זמיר (1999); וראו:

עניין פלוני, פס' 19 לפסק דינו של המשנה לנשיאה ריבלין). מרכזיותו של הרעיון בדבר נוכחותו של העצור, בגופו, בבית המשפט, באה לידי ביטוי בדוקטרינת "הביאס קורפוס", המשקפת את התפיסה הבסיסית לפיה בית המשפט הדן בשאלת חירותו של אדם נדרש לראות את האדם ולשמוע את דבריו בנוגע לחוקיות מעצרו (שם, בפס' 20).

.9 התכלית הנטענת כזו העומדת בבסיס ההגבלה הביטחונית היא הסיכון לחיי אדם או הסיכון הביטחוני המוגבר העולים מאותה קבוצה רחבה של כלואים ביטחוניים בכללותה. ברי כי לא ניתן לטעון כי הסדר גורף ומפלה, הכולל קשת רחבה של עבירות, נעדר כל בחינה פרטנית ופוגע בצורה אנושה בזכויות אדם בסיסיות, יכול להיות בעל תכלית ראויה.

.10 היותו של ההסדר גורף אף מצביע על קיומה של תכלית אחרת העומדת בבסיסה של ההגבלה הביטחונית המוצעת, אשר עלתה לא אחת מפי חברי הכנסת בדיוני הוועדה בהצעת החוק – קיומו של עומס על שירות בתי הסוהר. העובדה שמזה כשלושה חודשים, מאז פקיעת הוראת השעה הקודמת בדבר קיום דיונים בהיוועדות חזותית עם סיום ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף" ביום ,28.10.2025 מתקיימים דיונים פרונטליים בנוכחות כלואים ביטחוניים – ללא כל אירוע ביטחוני חריג – מחזקת את המסקנה כי בתכלית הביטחונית אין ממש, וכי התכלית הלוגיסטית הינה התכלית המרכזית של הצעת החוק. ברור לכל כי אין תכלית לוגיסטית זו ראויה לכשעצמה, לא כל שכן כאשר מעמידים אותה אל מול הפגיעה האנושה בזכויות אדם (בדומה, השוו לדיון בהסדרים הגורפים שנדונו בבג"ץ 466/07 גלאון נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד סה(2) 44 (2012) ובג"ץ 7052/03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים, פ"ד סא(2) 202 (2006); ולהסדר שנפסל בבג"ץ 2150/07 ראש מועצת הכפר בית סירא נ' שר הביטחון (15.1.2012)).

.11 אולם, אף לו היינו מקבלים כי התכלית הביטחונית המוצהרת היא זו העומדת בבסיס ההגבלה הביטחונית שבהצעת החוק, וכי מדובר בתכלית ראויה חרף היותו של ההסדר גורף, מפלה ופוגעני – ולא כך היא – הרי שלא היה בכך לרפא את חוסר המידתיות הקיצוני של ההסדר.

.12 ראשית, לא קיים קשר רציונלי בין ההסדר הגורף לבין התכלית הביטחונית המוצהרת של הצעת החוק. ההסדר חל על קבוצה המוגדרת בהרחבה וכוללת שורת עבירות בעלות דרגות חומרה שונות, במנותק מנסיבות חיצוניות כלשהן וללא בחינה פרטנית של רמת הסיכון בכל מקרה.

בהיעדר נסיבות חיצוניות ובחינה פרטנית, לא ברור כיצד ניתן לאמוד את ה"סיכון" הנשקף מן הקבוצה המגוונת, וכיצד ניתן לקבוע באופן גורף כי "לא ניתן להפחית את הסכנה או הסיכון

האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר) | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | )ACRI( Israel in Rights Civil for Association The

4

בדרך אחרת" (סעיף 2(ב)(1) להצעת החוק). למעשה, גם היעדר הקשר הרציונלי בין האמצעי הנ בחר לתכלית המוצהרת מרמז על כך שתכליתה האמיתית של ההצעה הינה הפחתת העומס על שירות בתי הסוהר – כאמור, תכלית שאינה יכולה להיות לגיטימית מקום בו מדובר בפגיעה כה קשה בזכויותיהם של כלואים, הקשורה קשר הדוק לשלילת חירותם.

.13 שנית, קיימים אמצעים שפגיעתם פחותה משמעותית משלילת נוכחות גורפת בדיונים, כגון הגברת האבטחה במקרים פרטניים בהם קיים סיכון מוגבר מהובלת הכלוא לדיון, גם אם הדבר כרוך בהקצאת משאבים נוספת. בית המשפט פסק לא אחת כי משקלם היחסי של השיקולים התקציביים אינו יכול להיות גדול כשעל הפרק ניצבת תביעה למימוש זכות יסוד: "הגנה על זכויות אדם עולה כסף, וחברה המכבדת זכויות אדם צריכה להיות נכונה לשאת במעמסה הכספית" (בג"ץ 4541/94 מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4) ,94 114 (1995)). ברי כי העלות הכספית הכרוכה בהגברת האבטחה במקרים פרטניים המעלים סיכון ממשי הינה זניחה ביחס לפגיעה המשמעותית בזכויות היסוד של הכלואים.

.14 שלישית, הנזק הנגרם לכלואים – הפגיעה הקשה בזכויותיהם להליך הוגן, לחירות, לכבוד האדם ולשוויון – עולה לאין שיעור על התועלת מקיום דיונים שלא בנוכחותם, שגם כך מוטלת בספק. אמנם, קיום דיונים בהיוועדות חזותית עשוי לחסוך בעלויות כספיות, אלא שהקושי של בית המשפט לתקשר עם הכלוא, לראותו ולשמוע את טענותיו, פוגם ביכולת בית המשפט לנהל את ההליך באופן תקין והוגן, לפעול לבירור האמת, למנוע עיוות דין ולפקח על רשויות אכיפת החוק.

.15 הדברים לעיל נכונים ביתר שאת בכל הנוגע להסדר הגורף החל על עצורים במעצר מנהלי (סעיף 18 להצעת החוק), הנהנים מחזקת החפות. מספר העצורים המנהליים הוא לא פחות מ-3,385 מתוך 9,243 הכלואים המוגדרים ביטחוניים (ראו באתר המוקד להגנת הפרט מידע מתעדכן אודות מספר הכלואים "הביטחוניים" המוחזקים בבתי הכלא בישראל https://hamoked.org.il/prisoners-charts.php). הראיות בהליכי מעצר מנהלי לרוב אינן גלויות לעצור, שנותר לעיתים במעצר תקופות ארוכות ביותר ללא שמוגש נגדו כתב אישום, תוך פגיעה קשה בזכויותיו להליך הוגן, לחירות ולכבוד. מניעת מפגש בלתי אמצעי עם בתי המשפט מחריפה את הפגיעה בזכויותיו. מטרת הפיקוח השיפוטי על מעצרים מנהליים הינה להבטיח את השמירה על זכויות העצור כאשר נעשה שימוש בכלי כה פוגעני, והיא מטילה על בית המשפט "חובה מיוחדת, מוגברת, לבחון את עניינו של העצור כשלנגד עיניו נחיתות המובנית בהליך, מעצם אי-היכרותו עם חומר הראיות" (בג"ץ 5129/13 רמחי נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 9 לפסק דינה של השופטת ארבל (20.10.2013)). פיקוח באמצעות היוועדות חזותית אינו עומד בדרישה מהותית זו.

.16 ההסדר הנוגע להגבלה ביטחונית הינו גורף לא רק ביחס לקבוצה עליה הוא חל, אלא גם ביחס לסוגי הדיונים ולהיעדר ההחרגה של אוכלוסיות מיוחדות. הגם שקיימים סוגי דיונים מצומצמים המחייבים את נוכחות הכלוא (כגון דיון מעצר ימים ראשון ודיון הוכחות שנשמעת בו עדות הנאשם, סעיפים 10(א)(1) ו-11(א) להצעת החוק בהתאמה), דיונים רגישים אחרים כגון דיוני הקראה של כתב האישום (סעיף 10(א)(1) להצעת החוק), דיוני הוכחות בהם הנאשם אינו מעיד, דיון שנשמעת בו הכרעת דין וטיעונים לעונש, יתקיימו בהיוועדות חזותית, וכך גם דיונים בעניינן של אוכלוסיות רגישות במיוחד כמו קטינים (סעיף 10(ד) להצעת החוק) ואנשים עם

האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר) | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | )ACRI( Israel in Rights Civil for Association The

5

מוגבלויות. רק נשיא בית המשפט, ובהעדרו סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך, יכול להורות על קיום דיון בנוכחות העצור בתקופת הכרזה על הגבלה ביטחונית, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שקיבל את עמדת שירות בתי הסוהר לעניין הסיכון הביטחוני הכרוך בהבאת הכלוא לדיון, שיכולה להיות מוגשת במעמד צד אחד (סעיף 14 להצעת החוק).

.17 יודגש כי גם בשגרה ועוד מימי מגפת הקורונה קיים הסדר אשר מאפשר קיומם של דיונים בהיוועדות חזותית (ראו, למשל, סימן ב'1 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיפים 16ב-16ה לחוק המעצרים וסעיף 62א1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח משולב], תשל"ב-1791) (להלן: ההסדר בימי שגרה), אלא שבניגוד להסדר המוצע, מדובר בהסדר וולונטרי, החל רק לבקשת כלוא בגיר שהוגשה באמצעות סניגורו. כמו כן, סוגי דיונים מסוימים מוחרגים מהסדר זה מתוך הבנה של רגישותם והחשיבות המיוחדת לנוכחותו הפיזית של הכלוא באולם (ראו סעיף 133ב לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 16ג לחוק המעצרים). הרציונל שהוביל את המחוקק להגביל את ההסדר החל בימי שגרה רק למקרים בהם היוועדות חזותית היא לבקשת אסיר או עצור, רלוונטי גם בעניינם של כלואים בי טחוניים. אין כל מקום להפלות בין סוגי האסירים והעצורים על סמך קטלוג העבירות אותם ביצעו, דבר העולה כדי פגיעה חמורה בשוויון.

הגבלה במצבי חירום

.18 כאמור לעיל, עמדתנו היא כי ההסדר הנוגע להגבלה תחומה בזמן על קיומם של דיונים באולמות בית המשפט במצבי מעלה אף הוא חשש לשורת פגיעות בזכויות אדם. לעמדתנו, לאור הפגיעה בזכויות האדם של הכלואים ונוכח נוסחן המרחיב של ההגדרות לנסיבות בהן ניתן להכריז על הגבלה מלאה ("מצב הביטחון, ... חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או ... פגע טבע"), יש להתנות את ההכרזה בהכרזה על "מצב מיוחד בעורף", כפי שהיה בהוראת השעה שפקעה, ולכל הפחות שתתקבל בהחלטת ממשלה ולא על ידי שר יחיד.

סיכום

.19 לאור כל האמור לעיל, עמדתנו היא כי ההסדר הנוגע להגבלה ביטחונית אינו יכול לעמוד.

הפגיעה האנושה והבלתי מידתית בזכויות להליך הוגן, לכבוד, לחירות ולשוויון אינה ניתנת לריפוי. הרציונל העומד בבסיס הסדר השגרה לפיו רק לכלוא היכולת לוותר על זכות הנוכחות בדיונים, ואף זאת תוך מגבלות מסוימות שימנעו פגיעה חמורה בזכויותיו, נכון גם למי שעצור, נאשם או מורשע בעבירות המקוטלגות כ"ביטחוניות", המהוות, כאמור, קשת רחבה של עבירות ברמות חומרה שונות. משכך, יש לחדול באופן מיידי מקידום ההסדר הנוגע להגבלה ביטחונית.

בברכה,

יעל זיידמן, עו"ד

דבי גילד-חיו, עו"ד

מקדמת מדיניות וחקיקה

האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר) | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | )ACRI( Israel in Rights Civil for Association The

--1

מאת: הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה

אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט

כ"א בשבט התשפ"ו

7 בפברואר 2026

רקע ונוסח לקראת דיון הוועדה ביום 8.2.26 בהצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית לאסירים ביטחוניים, התשפ"ו-2025 של ח"כ פוגל (פ/6253/25) – הכנה לקריאה שניה-שלישית בנוסח הצעת החוק שעבר בקריאה הטרומית, הוצע לקבוע הסדר לפיו כלל הדיונים בעניינם של עצורים ואסירים ביטחוניים יתקיימו בהיוועדות חזותית (,video-conferencing או VC). בהכנת ההצעה לקריאה הראשונה, החליטה הוועדה לקדם הסדר שדומה בעיקרו להסדר שחל במדינה בתקופת מלחמת חרבות ברזל, לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–.2023 בחוק זה, שפקע עם פקיעתו של המצב המיוחד בעורף בסוף אוקטובר ,2025 נקבעו שני סוגים של הכרזה – הכרזה על הגבלה מלאה והכרזה על הגבלה ביטחונית:

הכרזה על הגבלה מלאה נעשית על-ידי שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, והיא חלה על כלל העצורים והאסירים, במדינה כולה או בחלק ממנה; היא נועדה למצבים של סיכון חמור מיוחד הנשקף לחיי העצורים והסוהרים, דוגמת המצב ששרר בשבועות הראשונים של המלחמה, או למקרה של מתקפת טילים לתקופה ארוכה באזור מסוים.

בנוסף, נקבעה בחוק אפשרות להכרזה על הגבלה בטחונית – הכרזה זו נעשית על-ידי שר המשפטים והשר לביטחון לאומי, ביחד, עם אפשרות הארכה באישור ועדת החוקה. הכרזה ביטחונית חלה אם נשקפת סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר הנשקף בהבאתם לדיונים של עצורים ואסירים בשל מצב המלחמה במדינה, והיא חלה רק ביחס לאסירים ועצורים "ביטחוניים", בעבירות המפורטות בחוק, וכן על מי שעצור במעצר מינהלי.

ביסוד הסדר זה עמדו הסיכונים הביטחוניים אשר הוצגו בפירוט לוועדה על-ידי גורמי שב"ס בדיון חסוי שהתקיים בפני הוועדה. בהתאם לכך, בתקופת ההגבלה הביטחונית הדיונים הנוגעים לאסירים הביטחוניים התקיימו בהיוועדות חזותית ולא בנוכחותם, בעוד שהדיונים בעניינם של אסירים שאינם ביטחוניים התקיימו בנוכחותם הפיזית באולם בית המשפט. יצוין כי ברקע ההגבלה הביטחונית עמדה בין היתר המצוקה אליה נקלעו בשירות בתי הסוהר בשל המלחמה ונוכח גידול ניכר ומהיר בכמות העצורים הביטחוניים בתקופה זו.

ההסדר חל גם על הדיונים בוועדת השחרורים, שגם הם התקיימו בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה כאמור.

נוסף על כך, נכללה בהסדר הסמכה של שר הביטחון להכריז, בהתייעצות עם שר המשפטים, על הגבלה מלאה לגבי קיום דיונים בבתי הדין הצבאיים.

כעת מוצע לחוקק מחדש את החוק, רובו כנוסחו ערב פקיעתו כאמור, לתקופה של ארבע שנים, אך תוך ניתוקו ממצב המלחמה והמצב המיוחד ששרר בעורף. בנוסח שהכינה הוועדה לקריאה הראשונה, נקבעו כמה שינויים לעומת החוק שהיה בתוקף בתקופת המלחמה:

לעניין ההגבלה המלאה , מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, להכריז על הגבלה בהבאת עצורים או אסירים לדיונים בשל סיכון ממשי הנשקף לחיי אדם בהבאתם לדיונים אם סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה השתבשו בשל מצב הביטחון, חשש ממשי לבריאות הציבור או פגעי טבע. ואולם, לא תידרש לשם כך הכרזה נפרדת על מצב חירום במדינה. מוצע לקבוע כי הכרזת השר יכול

--2

שתינתן לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, ואם ניתנה הכרזה לתקופה קצרה מזו, רשאי הוא להאריך את ההכרזה עד לתום שבעת הימים. כמו כן, שר המשפטים רשאי להאריך את ההכרזה לתקופה העולה על שבעה ימים, באישור ועדת החוקה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת, ואם ניתנה הכרזה על מצב מיוחד בעורף – לתקופות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת. לעניין הכרזה על חלק מהמדינה, רשאי שר המשפטים להכריז הכרזה כאמור לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, ואם הוכרז מצב מיוחד בעורף – לתקופה שלא תעלה על 14 ימים. הכרזה לתקופה נוספת תהיה טעונה אישור של ועדת החוקה.

לעניין ההגבלה ביטחונית, מוצע כי השרים יוכלו להכריז כאמור אם שוכנעו כי לא ניתן להביא עצורים אסירים לדיונים בשל סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר הנשקפים מהם בשל הבאתם וכי לא ניתן להפחית את הסכנה או הסיכון בדרך אחרת. ואולם, כאשר ההכרזה מנותקת ממצב המלחמה, לא ברור מהו המבחן לסיכון המוגבר . בשונה מהמצב שהיה בתקופת המלחמה, הכרזה כאמור יכול שתינתן לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, וניתן להאריכה ב תקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, באישור ועדת החוקה. הוועדה עוד ביקשה לקבוע כי, בשונה מהמצב שהיה במלחמה, דיון ראשון במעצר ימים בעניינים של כל העצורים הביטחוניים, ודיוני הוכחות, יתקיימו באולם בית המשפט.

כידוע, השימוש בהיוועדות חזותית לצורך דיונים של עצורים ואסירים מעורר מורכבת רבה ועומד במתח את מול עקרונות יסוד של ההליך הפלילי. חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), קובע כעיקרון-על כי "לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו" (סעיף 126). כך גם אחד העקרונות הבסיסיים בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-,1996 הוא שלא יורה בית המשפט על מעצרו של אדם שלא בפניו. גם אם נקבעו חריגים לכלל זה, המאפשרים במקרים מסוימים לקיים דיון שלא בנוכחות העצור או האסיר, ברור כי יש חשיבות רבה במפגש הפיסי של הנאשם או העצור עם השופט ועם מערכת המשפט באולם בית המשפט.

עד היום השימוש בהיוועדות חזותית נעשה לצורכי חירום, או בשגרה אם היתה בקשה של העצור או האסיר וגם אז באופן מוגבל. ההחלה הגורפת של הסדר זה בתקופת תוקפה של הכרזה ביטחונית, כאשר המבחן להכרזתה עמום ורחב וכאשר ההסדר חל על כלל העצורים והאסירים הביטחוניים כמעט בכלל הדיונים, ללא הבחנה פרטנית, מעוררת קשיים משמעותיים במישור ההליך ההוגן.

נסקור להלן את עיקרי הנושאים שהוצגו לדיון במסמך שהופץ בהכנה לקריאה הראשונה ביום

30.11.25(רצ"ב). נוסף על שאלות אלה, שעניינן בהסדר המוצע לעניין ההכרזה הביטחונית, נציע כי הוועדה תדון גם בשאלת ההצדקה לקביעת הסדר "מדף" שעניינו ההכרזה המלאה במצבי חירום אחרים, וככל שיוחלט לקבוע הסדר "מדף" כאמור, מהם המבחנים הראויים למתן הכרזה.

.1 מהי ההצדקה לקביעת הסדר של היוועדות חזותית על כלל האסירים ועצורים הביטחוניים?

הנחת המוצא של מערכת הפלילית היא כי העברת עצורים ואסירים לבית המשפט כרוכה תמיד בסיכון, הן לעניין עצורים ביטחוניים והן לעניין עצורים פליליים בעבירות חמורות אחרות, והמערכת נדרשת להקצות משאבים מתאימים בכל מקרה של חשש מוגבר או מסוכנות מיוחדת. החזקת אדם במעצר ומאסר כרוכה בלית ברירה במשאבים שהמדינה נדרשת להקצות, ובכלל זה המשאבים הנדרשים להבטיח הליך הוגן.

--3

נוכחות עצור בדיוני מעצר ובדיונים הפליליים בעניינו אינם בגדר פריוולגיה או הטבה, אלא הם חלק בלתי נפרד מתפיסת ההליך ההוגן. כמו הסדרים רבים אחרים שעניינם ניהול ההליך הפלילי, הם נועדו לוודא כי הצדק ייעשה וגם ייראה. בדיון שנעשה ללא נוכחות פיסית של העצור בבית המשפט יש כדי לעורר חשש לפגיעה בהליך, בין היתר בשל כך שיש בכך כדי לפגוע ביכולת של השופט להתרשם מהעצור או האסיר באופן ישיר ובלתי אמצעי; וכן לפגוע ביכולת השופט להעריך אמינות, לפגוע באפשרות לוודא שהאדם שנתפס הוא אכן מבצע העבירה כך שאדם חף מפשע לא יורשע בעוד מבצע העבירה ממשיך להסתובב חופשי, וגם לא לראות את מצבו של העצור. כמו כך יש בכך כדי לפגוע בייצוג ובחיסיון הקשר בין העצור לבא כוחו. מעבר לכך, קיימת חשיבות ליציאה ממקום המעצר – היציאה מהמרחב הפיזי של שירות בתי הסוהר מדגישה לחשוד ולציבור כי ביהמ"ש משמש מנגנון בקרה חיצוני ונפרד מרשויות החקירה והכליאה, המגן ושומר על זכויות חשודים בעת הצורך. כמו כן, הנוכחות באולם בית המשפט יוצר אצל החשוד והנאשם יראת כבוד כלפי בית המשפט, וכלפי מערכת המשפט בכלל.

ההצדקה המרכזית להצעת החוק מבוססת על מסוכנותם של אסירים בעבירות ביטחון בהעברתם לדיונים בבית המשפט, ואולם יודגש כי תכלית זו מעוררת קושי. שהרי מאז קום המדינה ועד מלחמת חרבות ברזל הובאו גם העצורים הביטחוניים לדיוניהם ולא נשמעה טענה כי לא ניתן להתמודד עם הסכנה, גם בתקופות ביטחוניות קשות. מדינת ישראל באמצעות שב"ס מצאה את הדרך להתמודד עם הסכנה ולמזער אותה.

בהתחשב בכך, מוצע כי הוועדה תדון בהצדקה לקיום דיונים בהיוועדות חזותית בהליך הפלילי של עצורים ואסירים בעבירות ביטחון, בהתבסס על הניסיון של המערכת בשנים האחרונות, ובהשלכות שיש לכך על זכותו של אדם כי חירותו תישלל בהליך הוגן.

.2 הבחנה בין עצורים ואסירים שלא על בסיס מסוכנות אישית –

כאמור, מוצע בהצעת החוק לקבוע כלל גורף ביחס למי שנאשם או הורשע בעבירות הביטחוניות שמפורטות בהצעה , תוך הנחת יסוד שאינה ניתנת לסתירה ולפיה העברתו של אדם זה כרוכה בסיכון ביטחוני גבוה ולכן הדיונים יתקיימו בהיוועדות חזותית,– תוך מתן אפשרות לבית המשפט להחליט, בהחלטה פרטנית וחריגה, לקיים את הדיון בנוכחות הנאשם. במסגרת דיוני הוועדה במהלך תקופת המלחמה, נטען בצורה דומה כי הסכנה בהבאת החשוד אינה טמונה בסכנה אישית שאפשר להוכיח בצורה פרטנית, אלא בסכנה ב"פתיחת הדלת" של האגף הביטחוני. ואולם, כפי שעלה בדיונים הקודמים, ההחלטה בדבר שיוך החשוד או האסיר לאגף הביטחוני מתקבלת על-ידי שב"ס, ואינה מבוססת בהכרח על הערכת מסוכנותו האישית.

לכן מוצע לדון בהנחות יסוד אלה. האם יש בסיס להבחנה, אפריורית, בין עצורים שחשודים ברשימת עבירות הביטחון לבין אלה שחשודים בעבירות שאינן מסווגות כביטחוניות? לדוגמא, גם מי שחשוד בהסתה לטרור – לא יובא לדיון בנוכחות, גם כאשר לא נטען שקיימת מסוכנות אישית לגביו. ומהצד השני

– מי שחשוד בעבירה חמורה שאינה ביטחונית, כגון רצח ואף יש לגביו חשש שינסה לפגוע באחרים, יובא בפני שופט.

.3 חלופות להסדר המוצע –

--4

בשל חשיבות ההקפדה על הליך הוגן במשפט הפלילי, ככל שקיים סיכון מוגבר בהעברת עצורים או אסירים, למרות הפסקת הלחימה, יש להעדיף צעדים ואמצעים חלופייים לצמצום הסיכון. בין האפשרויות שנבחנו בעבר – הוצעו הקמת אולמות בתי משפט בקרבת מתקני כליאה, במטרה להפחית את הסיכון במעברים. בנוסף, יש לשקול להוסיף התקנים שניתנים לשב"ס ולהנהלת בתי המשפט לצורך שמירה על ביטחונם. לכן, נציע לוועדה כי תדון בחלופות לוגיסטיות להתמודדות עם הסיכון הכרוך בהבאת אסירים ביטחוניים לדיונים בבתי משפט.

כמו כן, נציע לוועדה לדון בחלופות מהותיות להסדר המוצע, שיוכלו לתת מענה מסויים לסיכון שהוצג.

לדוגמא, מוצע לשקול להרחיב את ההסדר הקיים ב"פיילוט השגרה" שפורט לעיל, ולאפשר באופן רחב יותר לקיים דיון בהיוועדות חזותית בהסכמת העצור או האסיר. עוד אפשר לשקול מתן סמכות לקבלת החלטה פרטנית להתקיימות דיון בהיוועדות חזותית גם ללא הסכמת העצור, כאשר נשקפת סכנה אישית מאותו אדם. חלופות אלו, שגם הן חריגות ביחס לעצורים פליליים אחרים, יכולות לתת מענה לעניין עצורים ביטחוניים מהם נשקפת סכנה מיוחדת ויכולות להוביל להרחבת השימוש בדיונים באמצעות היוועדות חזותית בצורה מדודה ומדויקת, ובכך ניתן יהיה להקצות את המשאבים הקיימים באופן מיטבי.

לצורך בדיקה זו, מוצע כי הוועדה תבקש נתונים לעניין מספר הדיונים שההסדר המוצע חל עליהם – מספר הדיונים שעצורים ואסירים ביטחוניים מגיעים לבתי משפט בישראל. נציין כי במהלך החודשים האחרונים, בשל פקיעת ההסדר בזמן המלחמה, הובאו כלל העצורים ואסירים לדיונים בבתי משפט. מוצע לשמוע כמה עצורים ואסירים הובאו לבית המשפט, ומה היו ההשלכות של פקיעת ההסדר על ההיערכות של הגורמים בהבאתם לדיונים.

.4 אפיון הדיונים שיתנהלו בנוכחות העצור –

אם הוועדה תחליט כי קיימת הצדקה להחיל הסדר שונה כלשהו לעניין חשודים בעבירות מסוימות – מוצע עוד לדון בסוג הדיונים שבהם יש חשש מיוחד לפגיעה בהליך ההוגן בקיומם בדרך של היוועדות חזותית ואשר ועדת החוקה בתקופת הקורונה היא זו שעמדה על קיומם רק בנוכחות העצור. יצוין לעניין זה כי בהכנה לקריאה ראשונה קבעה הוועדה כי עצורים יגיעו לבתי המשפט בדיון מעצר ראשון וכן בדיוני ההוכחות בהם גם מבחינת ההגנה אך גם לצורכי התביעה והוכחת האשמה. מוצע שהוועדה תיתן דעתה גם לדיונים הבאים:

א. דיון מהותי במעצר עד תום ההליכים: הוועדה סברה בדיונים בהקשר של היוועדות חזותית בקורונה ושל הסדר השגרה כי דיון מהותי במעצר עד תום ההליכים הכרחי שיתקיים בנוכחות. יודגש כי בטרם בית המשפט מחליט על מעצרו של אדם עד תום ההליכים נגדו הכרחי שבית המשפט יראה את העצור.

ב. דיוני הוכחות – יודגש לעניין זה כי אף התביעה בדיונים קודמים בנושא עמדה על כך שהעצור יהיה נוכח בדיוני ההוכחות גם לצורכי התביעה והוכחת האשמה.

ג. דיון שבו נשמעת הכרעת הדין ודיון שבו ניתן גזר הדין: לדיון זה, שבו נקבעת אשמתו של הנאשם, יש ערך סימבולי לנאשם ולמערכת הצדק וגם מבחינת נפגע העבירה, על כן מוצע כי גם בו לא ניתן יהיה לקיים את הדיון בהיוועדות חזותית.

--5

.5 עצורים הקשורים לאירועי ה-7 באוקטובר –

נוכח המאפיינים היחודיים והמורכבות החריגה של האירועים ושל החקירה בעניינם, ונוכח החוקים להארכת תקנות שעת חירום שנחקקו בעניינם והצעת החוק להעמדתם לדין שבמסגרתה נעשית כיום עבודה על הסדר שיתייחס גם לדיונים בעניינם, מוצע שהוועדה תשקול שלא לקבוע הסדר בעניינם במסגרת הצעה זו.

חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים אסירים וכלואים (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 פרק א': הגדרות הגדרות

.1

בחוק זה –

"אסיר" – כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר, למעט עצור ולמעט מוחזק במשמורת

כמשמעותו בסעיף 13א לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–,11952 לעניין

דיונים לפני בית הדין לביקורת משמורת לפי אותו חוק;

"בית משפט" – לרבות בית דין לעבודה כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה,

התשכ"ט–,21969 ובית דין דתי כהגדרתו בחוק בתי דין דתיים (יחידות

סיוע), התשע"א–32011;

"הגורם המוסמך" – אחד מאלה:

(1) לעניין פרק ב' – המפקח הכללי של משטרת ישראל או נציב בתי

הסוהר, לפי העניין;

( 2)

לעניין פרק ג' – קצין משטרה צבאית ראשי;

"דיון מעצר" – כל אחד מאלה:

(1) דיון לפי סעיף ,15 ,17 ,21 22ח(ג), ,47 ,55 62 או 62א לחוק

המעצרים, ולעניין עצור או אסיר שהוא קטין – לפי החוק האמור כפי

שהוחל בחוק הנוער (שפיטה);

(2) דיון לפי סעיף 14ג(ד) או 14ד(ב) לחוק לנשיאת עונש מאסר

במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז–41996;

1 ס"ח התשי"ב, עמ' .354

2 ס"ח התשכ"ט, עמ' .70

3 ס"ח התשע"א, עמ' .918

4 ס"ח התשנ"ז, עמ' .6

--6

( 3)

דיון לפי סעיף 7 לחוק ההסגרה, התשי"ד–51954;

"היוועדות חזותית" – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה

וקול בזמן אמת;

"ועדת שחרורים" – כהגדרתה בחוק שחרור על־תנאי ממאסר, וכן ועדת

שחרורים מיוחדת כהגדרתה בחוק האמור לעניין דיונים לפי סעיפים 4

ו־5 לחוק האמור;

"חדר משמר" – חדר משמר צבאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי;

"חוק האזנת סתר" – חוק האזנת סתר, התשל"ט–61979;

"חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–71951;

"חוק המאבק בטרור" – חוק המאבק בטרור, התשע"ו–82016;

"חוק המעצרים" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),

התשנ"ו–91996;

"חוק הנוער (טיפול והשגחה)" – חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–101960;

"חוק הנוער (שפיטה)" – חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–

111971;

"חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–

121982;

"חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים)" – חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים),

התשל"ט–131979;

"חוק שחרור על־תנאי ממאסר" – חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס"א–

142001;

"חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–151955;

5 ס"ח התשי"ד, עמ' .174

6 ס"ח התשל"ט, עמ' .118

7 ס"ח התשי"א, עמ' .78

8 ס"ח התשע"ו, עמ' .898

9 ס"ח התשנ"ו, עמ' .338

10 ס"ח התש"ך, עמ' .52

11 ס"ח התשל"א, עמ' .134

12 ס"ח התשמ"ב, עמ' .43

13 ס"ח התשל"ט, עמ' .76

14 ס"ח התשס"א, עמ' .410

15 ס"ח התשט"ו, עמ' .171

--7

"היחידה לשחרור ממאסרים קצרים" – כהגדרתה בחוק שחרור על־תנאי

ממאסר;

"כלוא" – כל אחד מאלה:

(1) עציר כהגדרתו בתקנות בתי סוהר צבאיים, בין שהוא חשוד ובין

שהוא נאשם;

(2) עציר שניתן צו להחזקתו במעצר פתוח, לפי סעיף 244 לחוק

השיפוט הצבאי;

( 3)

אסיר או חבוש כהגדרתם בתקנות בתי סוהר צבאיים;

"מצב מיוחד בעורף" – כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית;

"עבירת טרור" ו"עבירת טרור חמורה" – כהגדרתן בחוק המאבק בטרור;

"עצור" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1) כמשמעותו בחוק המעצרים, בין שהוא חשוד ובין שהוא נאשם,

למעט עצור הנתון במעצר בפיקוח אלקטרוני כמשמעותו בסעיף 22ב

לחוק המעצרים;

(2) עציר כהגדרתו בתקנות בתי סוהר צבאיים, בין שהוא חשוד ובין

שהוא נאשם;

(3) עציר שניתן צו להחזקתו במעצר פתוח, לפי סעיף 244 לחוק

השיפוט הצבאי;

( 4)

עציר כמשמעותו בחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים);

"עתירת אסיר" – עתירה לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר;

"פקודת בתי הסוהר" – פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–161971;

"קטין" – כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה);

"תקנות בתי סוהר צבאיים" – תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים),

התשמ"ז–171987;

"השר" – שר המשפטים;

16 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,21 עמ' .459

17 ק"ת התשמ"ז, עמ' .294

--8

"השרים" – השר והשר לביטחון לאומי.

פרק ב': השתתפות עצורים או אסירים בדיונים בבתי משפט בהיוועדות

חזותית

סימן א': הכרזות

הכרזות

.2

(א) השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב

הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע

טבע, רשאי השר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי, להכריז כי לא ניתן

לקיים בבתי משפט, במדינה כולה או בחלק ממנה, את הדיונים בנוכחות

עצורים או אסירים אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית, והכול לאחר

ששוכנע כי אין דרך לקיים את כלל הדיונים בנוכחות עצורים או אסירים בלא

סיכון ממשי הנשקף לחיי אדם בהבאתם לדיונים לאחר ששקל את הצורך

בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של עצורים ואסירים הנובעת ממנה

(בפרק זה – הכרזה על הגבלה מלאה); הכרזה כאמור יכול שתינתן גם לגבי

מקום שבו מוחזקים עצורים או אסירים.

לדיון:

*מהם היתרונות והחסרונות בחקיקת "מדף" כמוצע לצורך מצב חירום עתידי

לא ידוע?

*ככל שהוועדה מחליטה לאמץ הסדר "מדף" כאמור, מוצע לשקול לאפשר

הכרזה מדורגת – כזו שחלה רק באזור מסוים או מצמצת את מספר הדיונים

בנוכחות באולם בית המשפט, אך לא את כולם (כמו שהיה למשל בתקופת

הקורונה).

*מוצע לשקול להוסיף דרישה נוספת בטרם הכרזה – כגון הכרזה על מצב חירום

בעורף או על מצב חירום אזרחי בטרם תינתן הכרזה על VC או לכל הפחות

דרישה לשיבוש סדרי החיים באופן משמעותי בטרם הכרזה. כמו כן, מוצע

להוסיף הוראה המבהירה כי ההכרזה תהיה רק כל עוד היא הכרחית וחיונית.

--9

(ב) (1) השרים רשאים להכריז יחד כי לא ניתן לקיים דיונים בבתי

המשפט בנוכחות עצורים או אסירים החשודים, נאשמים או מורשעים

באחת העבירות המנויות בפסקה (2), למעט עצורים המוחזקים בתחנת

משטרה, והכול לאחר ששוכנעו כי לא ניתן לעשות כן בשל סכנת חיים או

סיכון ביטחוני מוגבר הנשקפים מהם בהבאתם לדיונים, וכי לא ניתן

להפחית את הסכנה או הסיכון בדרך אחרת, ולאחר ששקלו את הצורך

בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של העצורים והאסירים הנובעת

ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה ביטחונית).

לדיון:

*מהי ההצדקה להכרזה זו?

מה המבחן למתן הכרזה?

מוצע לדון, בין היתר, בשאלת המבחן ובתנאים למתן ההכרזה

הביטחונית. המבחן מנוסח כעת בצורה עמומה ורחבה ולא ברור למשל

למה מתייחס הסיכון הביטחוני "המוגבר", מוגבר ביחס למה?

* מוצע לשקול הסדר חילופי להתמודדות עם הסיכון הקיים בהבאת

אסיר או עצור ביטחוני, לדוגמא בבחינת מבחן של סכנה פרטנית או

הסכמת העצור ל.VC

* כאמור, מוצע לקבל נתונים מהמשטרה בדבר מספר העצורים

והאסירים שהוצאו לדיונים מאז פקיעת הוראת השעה בדבר היוועדות

חזותית בתקופת חרבות ברזל.

עברו מספר חודשים מאז שפקע החוק האמור – מוצע לברר האם רמת

הסיכון עלתה בעקבות היציאות?

( 2)

ואלה העבירות:

עבירת טרור;

(א) לדיון:

החרגה של עבירות לפי סעיף 24 לחוק המאבק בטרור.

(ב) 18 ע״ר התש״ח, תוס׳ א׳, עמ' .73

עבירה לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח–181948;

- 10 -

עבירה לפי חוק איסור מימון טרור, התשס"ה–,192005 או

(ג) לפי תקנה 84 או 85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), ,201945 כנוסחם

ערב ביטולם בחוק המאבק בטרור, או בעבירת ביטחון כהגדרתה

בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת

שעה), התשס"ו–,212006 כנוסחו ערב ביטולו בחוק המאבק

בטרור;

(ד) עבירה לפי חלק ג' לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;

(ה) עבירה נגד ביטחון המדינה שנקבעה בצו בדבר הוראות

ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע–

,222009 בצו אחר שהוציא המפקד הצבאי באזור או בתקנות

ההגנה (שעת חירום), ,1945 כתוקפן באזור; בפסקה זו, "האזור"

– כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט

בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–,231967 כפי שהוארך תוקפן

ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.

לא יכריז השר הכרזה על הגבלה מלאה ולא יכריזו השרים הכרזה על

(ג) הגבלה ביטחונית לפי סעיף זה אלא לאחר ששקלו את כל אלה:

(1) קיומה של הודעה של השר על מצב חירום מיוחד לגבי דיונים

בבתי משפט לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל

(סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א–241991;

(2) לעניין הכרזה על הגבלה מלאה – הוראות פיקוד העורף לעניין

מצב מיוחד בעורף כמשמעותן בסעיף 9ד(א)(1) לחוק ההתגוננות

האזרחית, הוראות המשטרה לפי סעיף 90ד לפקודת המשטרה [נוסח

חדש], התשל"א–,251971 בעת קיומה של הכרזה על אירוע חירום אזרחי

לפי סעיף 90ב לפקודה האמורה, וההגבלות שהוטלו על הציבור בשל מצב

חירום השורר במדינה;

(3) חוות דעת בכתב מאת הגורם המוסמך המתייחסת למידת הסיכון

הנשקפת מהוצאת עצורים ואסירים מהמקום שבו הם מוחזקים;

19 ס"ח התשס"ה, עמ' .76

20 ע״ר ,1945 תוס׳ ,2 עמ' (ע) ,855 (א) .1055

21 ס"ח התשס"ו, עמ' .364

22 קובץ המנשרים התש"ע, עמ' .5902

23 ק"ת התשכ"ז, עמ' 2741; ס"ח התשכ"ח, עמ' 20; התשפ"ג, עמ' .10

24 ק"ת התשנ"א, עמ' .446

25 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,17 עמ' .390

- 11 -

(ד) ( 4)

עמדת מנהל בתי המשפט;

( 5)

עמדת הסניגור הציבורי הארצי.

(1) הכרזה על הגבלה מלאה החלה בכל המדינה תהיה לתקופה שלא

תעלה על שבעה ימים; הכרזה על הגבלה מלאה החלה בחלק מהמדינה

תהיה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, ואם הוכרז מצב מיוחד בעורף

– לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.

(2) השר, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, רשאי להאריך את

תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בפסקה (1) עד תום התקופות

האמורות, לפי העניין, ואם חלפו התקופות כאמור, רשאי הוא, באישור

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להאריך את תקופת תוקפה של

הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת, ואם

הוכרז מצב מיוחד בעורף – לתקופות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת.

(ה) הכרזה על הגבלה ביטחונית תהיה לתקופה שלא תעלה על שלושה

חודשים; השרים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים

להאריך את תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על

שלושה חודשים כל אחת.

לדיון:

*מה המבחן להארכת הכרזה?

*פרק הזמן המירבי להכרזה.

הכרזה לפי סעיף זה תונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של

(ו) הכנסת בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים והמסמכים שעמדו בעת מתן

ההכרזות בפני השר או השרים, לפי העניין; הוועדה רשאית לבטלה או לקצוב

את תוקפה בכל עת.

חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות הכרזה לפי סעיף זה, יבטל השר או

(ז) יבטלו השרים, לפי העניין, את ההכרזה בלא דיחוי.

(ח) הכרזה לפי סעיף זה תיכנס לתוקף עם נתינתה ותפורסם ברשומות

בהקדם האפשרי לאחר נתינתה.

- 12 -

(ט) בוטלה הכרזה לפי סעיף זה, ייכנס הביטול לתוקף ב־07:00 בבוקר

שלאחר הביטול, והודעה על הביטול תפורסם ברשומות בהקדם האפשרי;

ואולם, בוטלה או פקעה הכרזה ביום חמישי לאחר השעה 07:00 בבוקר, ייכנסו

הביטול או הפקיעה לתוקף ביום ראשון ב־07:00 בבוקר.

החליט המפקח הכללי של משטרת ישראל או נציב בתי הסוהר, לפי

(י) העניין, כי מתקיימים התנאים להכרזה לפי סעיף קטן (א) ויש סיכון מיידי

הנשקף לחיי אדם בהבאת עצורים או אסירים למקום שבו מתקיים הדיון או

בהוצאתם מהמקום שבו הם מוחזקים, יראו כאילו ניתנה הכרזה על הגבלה

מלאה למשך 12 שעות; הודעה על החלטה כאמור תימסר לשר, לשר לביטחון

לאומי, למנהל בתי המשפט ולסניגור הציבורי הארצי וכן לוועדת החוקה, חוק

ומשפט של הכנסת, בלא דיחוי, ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי.

סימן ב': קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים או אסירים

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

קיום דיונים

בהיוועדות חזותית

בתקופת תוקפה של

הכרזה על הגבלה

מלאה

.3

דיון מעצר ודיון

הקראה בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

.4

(א) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה ניתן לקיים דיון שנדרשת

בו נוכחותו של עצור או אסיר, לפי דין, לרבות לפי החלטת בית משפט, ללא

נוכחותו אלא בדרך של היוועדות חזותית, לפי הוראות חוק זה.

(ב) ביקש העצור או האסיר, באמצעות בא כוחו, שלא לקיים דיון כאמור

בסעיף קטן (א) בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר

האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה; ואולם נשיא בית המשפט, סגנו או שופט

שהנשיא הסמיך לכך, רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן

לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שיתקיים דיון בהשתתפותו של העצור

או האסיר בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אם מצא כי יש דחיפות

מיוחדת בקיום הדיון.

(א) על אף האמור בסעיף 3(ב) ועל אף האמור בחוק המעצרים ובחוק סדר

הדין הפלילי, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה דיון מעצר בעניינו

של אדם שהוא עצור או אסיר ודיון הקראה ראשון בעניינו לפי סעיף 143 לחוק

סדר הדין הפלילי, וכן דיון לפי סעיף ,4 5 או 7 לחוק סמכויות שעת חירום

(מעצרים), יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית ולא יידחו לבקשת העצור או

האסיר.

- 13 -

(ב) הורה שופט על מעצרו של אדם לפי הוראות סעיף זה בדיון שהתקיים

בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, והעצור ביקש, באמצעות סניגורו, כי

יתקיים דיון חוזר בנוכחותו, יתקיים דיון כאמור באולם בית המשפט, לאחר

תום תקופת ההכרזה על הגבלה מלאה.

(ג) (1) דיון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים שמתקיים בדרך של היוועדות

חזותית לפי חוק זה, אשר לא ניתן לקיימו בסמוך למועד פקיעת המעצר

בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, רשאי שופט,

באישור נשיא בית המשפט או סגנו, להורות, במקרים חריגים ומטעמים

מיוחדים שיירשמו, על קיומו בשיחת טלפון.

לדיון:

* מוצע לדון בקושי שקיים בקיום דיון בשיחת טלפון.

(2) הוארך המעצר לפי פסקה (1), ישוב בית המשפט וידון בבקשה

בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ־12 שעות ממועד מתן ההחלטה, בדרך של

היוועדות חזותית, והוראות סעיף 29 לחוק המעצרים יחולו לעניין זה,

בשינויים המחויבים; ואולם, שופט, באישור נשיא בית המשפט או סגנו,

רשאי לדון בבקשה לא יאוחר מ־24 שעות ממועד מתן ההחלטה; העצור

רשאי לוותר, באמצעות סניגורו, על קיום הדיון החוזר כאמור.

דיון שנשמעת בו

עדות בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

.5

(א) על אף האמור בסעיף 3 (א), בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה –

(1) דיון בעניינו של עצור או אסיר שנשמעת בו עדותו לפי סימן ה'

לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות

סעיף 8;

(2) דיון שנשמעת בו עדות של עד שאינו העצור או האסיר לפי סימן

ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות

סעיף זה או סעיף .8

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בית המשפט רשאי להורות על קיום

דיון שנשמעת בו עדותו של עד, שאינו העצור או האסיר, כאמור באותו סעיף

ק טן בהשתתפותו של העצור או האסיר בהיוועדות חזותית, ובלבד שמתקיימים

שני אלה:

- 14 -

(1) העצור או האסיר ביקש, באמצעות סניגורו, להשתתף בדיון בדרך

של היוועדות חזותית, בעל פה במעמד דיון אחר שמתקיים בעניינו או

בכתב, ובלבד שהעתק מהבקשה נמסר לשירות בתי הסוהר ולתובע לא

יאוחר מ־72 שעות לפני מועד הדיון;

( 2)

התובע נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו.

הודעת התובע על אי־הסכמה לקיום הדיון כאמור בסעיף קטן (א)(2)

(ג) בדרך של היוועדות חזותית, תוגש באישורו של אחד מאלה, לפי העניין:

(1) פרקליט המחוז או משנהו או פרקליט בדרגת מנהל מחלקה

לפחות בפרקליטות המחוז;

(2) תובע שהוא קצין משטרה בדרגת רב־פקד לפחות, ראש שלוחת

תביעות או סגנו, שהתמנה לתובע לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין

הפלילי.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מצא בית המשפט, לבקשת

פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה או לבקשת בא כוחו של העצור

או האסיר, במקרה חריג, כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המחייבים

שמיעת עד באופן דחוף, רשאי הוא להורות על השתתפותו של העצור או האסיר

בדיון בהיוועדות חזותית, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים שני אלה:

( 1)

לא ניתן לדחות את הדיון למועד אחר;

(2) השתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית לא תביא

לפגיעה בו.

דיונים לפי חוק

שחרור

על־תנאי ממאסר,

עתירת אסיר

והחזקת אסיר

בהפרדה בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

.6

(א) (1) על אף האמור בסעיף 16(א) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר,

הוראות סעיפים ,3 ,8 15 ו־16 יחולו גם לעניין דיוני ועדת השחרורים

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, בשינויים המחויבים

ובשינויים אלה:

(א) בסעיף 3(ב) סיפה, במקום "נשיא בית המשפט, סגנו או

שופט שהנשיא הסמיך לכך" יקראו "יושב ראש ועדת שחרורים";

- 15 -

(ב) בסעיף ,8 במקום "נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא –

סגנו" יקראו "יושב ראש ועדת שחרורים";

בסעיף 15(2)(א), יראו כאילו מדובר באסיר, בחברי ועדת

(ג) השחרורים, בסניגור ובבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה.

(2) על אף האמור בפסקה (1), דיון בעניין ביטול שחרור על־תנאי לפי

סעיפים 20 עד 21ב לחוק שחרור על־תנאי ממאסר בעניינו של אסיר

המוחזק על ידי שירות בתי הסוהר, יתקיים בדרך של היוועדות חזותית

אף ללא הסכמתו של האסיר.

(3) על אף האמור בסעיף 19 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, החליטה

ועדת שחרורים שלא לשחרר על־תנאי אסיר בדיון שהתקיים על דרך של

היוועדות חזותית ללא הסכמתו של האסיר לפי סעיף 3(ב), תשוב ותדון

הוועדה בעניינו של האסיר בנוכחותו, אם האסיר ביקש זאת, לאחר שלא

תהיה עוד מניעה לעשות כן לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה

מלאה.

(ב) הוראות סעיף 3 יחולו על דיונים בעתירות אסירים, על דיונים בעתירות

נגד החלטת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או ועדת השחרורים לפי סעיף

25 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, ועל דיונים בעניין החזקת אסיר בהפרדה לפי

סעיפים 19ה עד 19ז לפקודת בתי הסוהר.

דיון בעניין אזרחי .7

או מינהלי בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

(א) בדיון בעניין אזרחי או מינהלי, שאינו מנוי בסעיף ,6 לרבות דיון שנשמעת בו עדות, אם ביקש העצור או האסיר, בעצמו או באמצעות בא כוחו, שלא לקיים דיון שנוכחותו בו נדרשת לפי דין, לרבות לפי החלטת בית משפט, בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה; ואולם בית המשפט רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שיתקיים דיון בהשתתפותו של העצור או האסיר בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בדיון בסעד דחוף בעניין אזרחי או מינהלי

ישתתף העצור או האסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו,

אלא אם כן קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן

לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי יש לדחות את הדיון ולקיימו במועד

שבו ניתן לקיים את הדיון בנוכחות העצור או האסיר לאחר תום תקופת תוקפה

של ההכרזה.

- 16 -

בדיון בעניינו של קטין או חסר ישע שהעצור או האסיר הוא הורהו או

(ג) אפוטרופסו, יקבע בית המשפט כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בשים לב

לטובת הקטין או חסר הישע.

לדיון:

* מוצע לקבל מידע בדבר דיונים אזרחיים שבהם השתתפו עצורים או אסירים

בהיוועדות חזותית בתקופת הקורונה ובתקופת חרבות ברזל. האם היו קשיים

בנושא זה באופן שדורש הסדר מפורט לעניין דיון אזרחי?.

דיון בנוכחות עצור .8

או אסיר בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, רשאי נשיא בית המשפט,

ובהיעדר נשיא – סגנו, להורות, במקרים חריגים, כי דיון שניתן לקיימו

בהיוועדות חזותית לפי סימן זה יתקיים בנוכחות העצור או האסיר, אם מצא,

לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם וקיבל עמדה בכתב מטעם

שירות בתי הסוהר או משטרת ישראל, לפי העניין, ולאחר ששקל את הסכנה

לחייו של העצור או האסיר ושל המשרתים בשירות בתי הסוהר, כי מתקיימים

שני אלה:

(1) קיום הדיון בנוכחות העצור או האסיר חיוני על אף הנסיבות שבהן ניתנה

ההכרזה, וקיומו בהיוועדות חזותית יגרום לפגיעה ממשית בעצור או באסיר;

על בית המשפט להתרשם מהעצור או האסיר פנים אל פנים, לרבות

( 2)

מאחר שהעצור או האסיר הוא קטין או אדם עם מוגבלות אשר מקשה באופן

ממשי על השתתפותו בדיון בהיוועדות חזותית.

לדיון:

הגורם המוסמך לקבוע – מוצע לשקול להרחיב לשופט שדן בתיק או לשופט

שהנשיא הסמיך לכך.

סימן ג': קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים או אסירים

בתקופת תוק\פה של הכרזה על הגבלה ביטחונית

קיום דיונים

בהיוועדות חזותית

בתקופת תוקפה של

הכרזה על הגבלה

ביטחונית

.9

(א) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית, ניתן לקיים דיון

שנדרשת בו לפי דין, לרבות לפי החלטת בית המשפט, נוכחותו של עצור או אסיר

החשוד, נאשם או מורשע באחת מהעבירות המנויות בסעיף 2(ב)(2), ללא

נוכחותו אלא בדרך של היוועדות חזותית, לפי הוראות חוק זה.

- 17 -

(ב) ביקש העצור או האסיר, באמצעות בא כוחו, שלא לקיים דיון כאמור

בסעיף קטן (א), בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר

האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה ביטחונית; ואולם, נשיא בית

המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך, רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים

שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, שהדיון יתקיים

בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו של העצור או

האסיר, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

לבקשת תובע על פי עמדה של שירות בתי הסוהר, מצא נשיא בית

(ג) המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך כי נשקפים סכנת חיים או סיכון

ביטחוני מוגבר בהבאתו לדיון של עצור או אסיר בשל עבירות שאינן מנויות

בסעיף 2(ב)(2), הנובעים מסיכון ביטחוני מוגבר בשל הנסיבות שהביאו להכרזה

על הגבלה ביטחונית, רשאי הוא להורות, במקרים חריגים, ולאחר שנתן

לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי העצור או האסיר ישתתף בדיון

בדרך של היוועד ות חזותית; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש

במעמד צד אחד; הורה בית המשפט כאמור, יחולו לעניין הדיון הוראות סימן

זה. דיון מעצר ודיון

הקראה בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה ביטחונית

.10

(א) (1) על אף האמור בסעיף 9(ב) ועל אף האמור בחוק המעצרים ובחוק

סד ר הדין הפלילי, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית דיון

מעצר בעניינו של אדם שהוא עצור או אסיר ודיון הקראה ראשון בעניינו

לפי סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי יתקיימו בדרך של היוועדות

חזותית, ולא יידחו לבקשת העצור או האסיר, אולם דיון ראשון לפי

סעיף 15 לחוק המעצרים יתקיים בנוכחות העצור באולם בית המשפט;

לא התקיים דיון מעצר אחד לפחות בעניינו של עצור בנוכחותו באולם

בית המשפט, לא יורה בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על 14

ימים בכל פעם.

לדיון:

* מוצע לדון בשנית בפגיעה בכך שדיוני מעצרים יערכו ככלל בהיוודעות

חזותית ללא מבחן סכנה פרטני או הסכמה של העצור, ובמיוחד הקושי

בכך שבית המשפט יוכל לקבוע כי נאשם יעצר עד תום ההליכים מבלי

ש התקיים דיון בנוכחותו בבית המשפט ומבלי שהשופט ראה אותו ולו

פעם אחת.

- 18 -

(2) הוגש כנגד עצור כתב אישום ולא התקיים לפחות דיון מעצר אחד

לפי סעיף 21 לחוק המעצרים בנוכחותו באולם בית המשפט, לא יורה

בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על 14 ימים בכל פעם.

לדיון:

מוצע לקבוע, כפי שנקבע בהוראת השעה של היוועודת חזותית במצב

שגרה, כי לכל הפחות דיון מהותי אחד במעצר עד תום ההליכים יתקיים

בנוכחות הנאשם בבית המשפט.

(ב) הורה שופט על מעצרו של אדם לפי הוראות סעיף זה בדיון שהתקיים

בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, והעצור ביקש, באמצעות סניגורו, כי

יתקיים דיון חוזר בנוכחותו, יתקיים דיון כאמור באולם בית המשפט, לאחר

תום תקופת ההכרזה על הגבלה ביטחונית.

(ג) (1) דיון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים שמתקיים בדרך של היוועדות

חזותית לפי חוק זה, אשר לא ניתן לקיימו בסמוך למועד פקיעת המעצר

בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, רשאי שופט,

באישור נשיא בית המשפט או סגנו, להורות, במקרים חריגים ומטעמים

מיוחדים שיירשמו, על קיומו בשיחת טלפון.

לדיון:

מוצע לשקול לקבוע כי במקרה של מניעה טכנית העצור יובא לדיון ולא

שהדיון יתקיים באמצעות שיחה טלפונית.

(2) הוארך המעצר לפי פסקה (1), ישוב בית המשפט וידון בבקשה

בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־12 שעות ממועד מתן ההחלטה בדרך של

היוועדות חזותית, והוראות סעיף 29 לחוק המעצרים יחולו לעניין זה,

בשינויים המחויבים; ואולם, שופט, באישור נשיא בית המשפט או סגנו,

רשאי לדון בבקשה לא יאוחר מ־24 שעות ממועד מתן ההחלטה; העצור

רשאי לוותר, באמצעות סניגורו, על קיום הדיון החוזר כאמור.

- 19 -

(ד) הוגש נגד קטין עצור כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף 2(ב)(2) ולא

התקיים לפחות דיון מעצר אחד לפי סעיף 21 לחוק המעצרים בנוכחותו באולם

בית המשפט, לא יורה בית המשפט על מעצרו לתקופה שעולה על עשרה ימים

בכל פעם.

לדיון:

מוצע לקבוע כי ההסדר לא יחול על קטינים וכי קטינים יובאו לדיונים בבית

המשפט.

דיון שנשמעת בו

עדות בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה ביטחונית

.11

דיונים לפי חוק

שחרור

על־תנאי ממאסר,

עתירת אסיר

והחזקת אסיר

בהפרדה בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה ביטחונית

.12

(א) על אף האמור בסעיף 9(א), בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה

ביטחונית, דיון בעניינו של עצור או אסיר שנשמעת בו עדות לפי סימן ה' לפרק

ה' לחוק סדר הדין הפלילי יתקיים בנוכחות העצור או האסיר באולם בית

המשפט.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא בית המשפט, לבקשת תובע על פי

עמדה של שירות בתי הסוהר, כי נשקפים סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר

בהבאתו של עצור או אסיר לדיון כאמור באותו סעיף קטן בשל הנסיבות

שהביאו להכרזה על הגבלה ביטחונית, רשאי בית המשפט להורות על דחיית

הדיון למועד אחר, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם; עמדת

שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד אחד.

(א) (1) על אף האמור בסעיף 16(א) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר,

הוראות סעיפים 9 ו־14 עד 16 יחולו גם לעניין דיוני ועדת השחרורים

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית, בשינויים המחויבים

ובשינויים אלה:

(א) בסעיף 9 –

(1) בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), במקום "נשיא בית

המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך" יקראו

"יושב ראש ועדת שחרורים";

(2) בסעיף קטן (ג), במקום "לבקשת תובע" יבוא

"לבקשת בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה";

- 20 -

(ב) בסעיף ,14 במקום "נשיא בית המשפט, ובהיעדר נשיא –

סגנו" יקראו "יושב ראש ועדת שחרורים" ובמקום "עמדת תובע"

יבוא "עמדת בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה";

בסעיף 15(2)(א), יראו כאילו מדובר באסיר, בחברי ועדת

(ג) השחרורים, בסניגור ובבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה.

(2) על אף האמור בפסקה (1), דיון בעניין ביטול שחרור על־תנאי לפי

סעיפים 20 עד 21ב לחוק שחרור על־תנאי ממאסר בעניינו של אסיר

המוחזק על ידי שירות בתי הסוהר, יתקיים בדרך של היוועדות חזותית

אף ללא הסכמתו של האסיר.

(3) על אף האמור בסעיף 19 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, החליטה

ועדת שחרורים שלא לשחרר על־תנאי אסיר בדיון שהתקיים על דרך של

היוועדות חזותית ללא הסכמתו לפי סעיף 9(ב), תשוב ותדון הוועדה

בעניינו של האסיר בנוכחותו, אם האסיר ביקש זאת, לאחר שלא תהיה

עוד מניעה לעשות כן לאחר מועד פקיעת ההכרזה.

(ב) הוראות סעיף 9 יחולו על דיונים בעתירות אסירים, על דיונים בעתירות

נגד החלטת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או ועדת השחרורים לפי סעיף

25 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר ועל דיונים בעניין החזקת אסיר בהפרדה לפי

סעיפים 19ה עד 19ז לפקודת בתי הסוהר.

לדיון:

מוצע לקבוע כי אם ועדת השחרורים מתכנסת באולם הסמוך לבית הסוהר

האסיר יובא לדיון.

דיון אזרחי או

מינהלי בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה ביטחונית

.13

(א) על אף האמור בסעיף 9(א), עצור או אסיר ישתתף בדיון בעניין אזרחי או

מינהלי, שאינו מנוי בסעיף ,12 לרבות דיון שנשמעת בו עדות, בדרך של

היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו, אולם בית המשפט רשאי לדחות את הדיון,

לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם; קבע בית המשפט כאמור,

יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי לאחר מועד פקיעת ההכרזה.

- 21 -

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בדיון בסעד דחוף בעניין אזרחי או מינהלי

ישתתף העצור או האסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית אף ללא הסכמתו,

אלא אם כן קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן

לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי יש לדחות את הדיון ולקיימו במועד

שבו אפשר לקיים את הדיון בנוכחות העצור או האסיר לאחר תום תקופת

תוקפה של ההכרזה.

לדיון:

ככל שהוועדה תאמץ את ההסדר של הכרזה לפרקי זמן ארוכים, נדרש לקבוע

הסדר אחר שכן דחיית הדיון לא תהווה מענה לאורך זמן.

בדיון בעניינו של קטין או חסר ישע שהעצור או האסיר הוא הורהו או

(ג) אפוטרופסו, יקבע בית המשפט כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בשים לב

לטובת הקטין או חסר הישע.

דיון בנוכחות העצור .14

או האסיר בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה ביטחונית

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית רשאי נשיא בית המשפט,

ובהיעדר נשיא – סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך, להורות, מטעמים

מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי דיון

שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סימן זה, יתקיים בנוכחות העצור או

האסיר, בהתחשב, בין השאר, בחומרת העבירה, פרק הזמן שהעצור או האסיר

נמצא במעצר או במאסר, דחיפות קיום הדיון, והנזק שעלול להיגרם אם יידחה

הדיון, ולעניין עצור או אסיר שהוא קטין – גם את טובתו, ולאחר שקיבל את

עמדת שירות בתי הסוהר לעניין הסיכון הביטחוני הכרוך בהבאתו של העצור

או האסיר לדיון; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה יכול שתוגש במעמד צד

אחד; לעניין זה, עמדת תובע תוגש באישור פרקליט מחוז או ראש יחידת

התביעות, לפי העניין.

לדיון

מוצע לשקול לקבוע כי השופט הדן בתיק יוכל לקבוע כי הנאשם יובא לדיון

בבית המשפט .

סימן ד': הוראות שונות לעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית

אופן קיום דיון

בהיוועדות חזותית

.15

על דיון בהשתתפות עצור או אסיר שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי

הוראות חוק זה, יחולו הוראות אלה:

(1) הדיון יתקיים באופן שימזער ככל האפשר את הפגיעה בעצור או באסיר

ובאינטרס הציבורי בשל קיום הדיון ללא נוכחותו של העצור או האסיר;

- 22 -

( 2)

הדיון יתקיים בדרך שתבטיח כי יתקיימו כל אלה:

(א) המשתתפים בדיון יוכלו לראות ולשמוע זה את זה ברציפות

במהלך הדיון, ובכלל זה את השופט, בעלי הדין, העצור או האסיר,

הסניגור, השוטר או התובע, מתורגמן, אם נדרש, ונפגע העבירה, וכן כל

אדם שנוכחותו נדרשת בדיון בעת שהוא נשמע לפני בית המשפט, והכול

בהתאם למכשיר הטכנולוגי שבאמצעותו יתקיים הדיון; בתחילת הדיון

יוודא בית המשפט שהעצור או האסיר רואה ושומע את משתתפי הדיון,

לרבות את המתורגמן אם נדרש, ואם הוא אדם עם מוגבלות – שבוצעו

ההתאמות הנדרשות;

(ב) בדיון בהליך פלילי, ובכלל זה דיון מעצר –

(1) תתאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו

בסמוך לפני הדיון, במהלכו ומייד לאחריו, אשר תתקיים

ביחידות, באופן שיבטיח את סודיותה ובתנאים שיאפשרו פיקוח

על תנועותיו של העצור או האסיר; הוראות סעיף 13(א)(2) לחוק

האזנת סתר לא יחולו לגבי שיחה זו; בית המשפט יוודא כי

התאפשרה שיחה כאמור;

לדיון:

כיצד יבטיחו כי השיחה בין העצור לבין סניגורו תהיה חסויה ולא

תשמע על ידי שירות בתי הסוהר?.

(2) הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור או האסיר, ואם

אינו מיוצג, ימנה לו בית המשפט סניגור;

יחולו על הדיון הוראות תקנות 3 ו־4(ד) לתקנות סדר הדין הפלילי

(ג) (היוועדות חזותית) (הוראת שעה), התשפ"ב–262022;

לדיון:

מדוע לא להחיל את כלל התקנות?

26 ק"ת התשפ"ב, עמ' .2886

- 23 -

(ד) בדיון שבו נדרש לתרגם לעצור או לאסיר את הנאמר בדיון, יתבצע

התרגום בידי מתורגמן הנוכח באולם הדיונים בבית המשפט ובאמצעות

מיקרופון המחובר למכשיר ההיוועדות החזותית; התרגום כאמור יהיה

עוקב ורציף, כדי להבטיח כי העצור או האסיר מבין את הנאמר בדיון;

לדיון:

מוצע לקבוע כי בתקופה של הכרזה מלאה, גם המתורגמן יכול להיות

בהיוועדות חזותית.

(ה) במהלך הדיון לא יושתק המיקרופון של העצור או האסיר, אלא

אם כן הורה על כך בית המשפט מטעמים שיירשמו; חיווי בדבר השתקת

המיקרופון של העצור או האסיר יופיע על גבי המסך שבאולם הדיונים

בבית המשפט ועל גבי המסך שבחדר ההיוועדות החזותית במקום

המעצר או בבית הסוהר שבו מוחזק העצור או האסיר;

בתום הדיון ימסור בית המשפט את פרוטוקול הדיון והחלטות

(ו) בית המשפט, בלא שיהוי, לשירות בתי הסוהר או למשטרת ישראל, לפי

העניין, לשם העברתם לעצור או לאסיר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־

24 שעות ממועד הדיון בעניינו;

(3) אם הורה בית המשפט על קיום הדיון באמצעות מכשיר המעביר קול

בלבד לפי הוראות חוק זה, יתקיים הדיון בשיחת טלפון באמצעות הטלפון

שבאולם הדיונים ובטלפון נייח או בטלפון נייד ייעודי שבחדר ההיוועדות

החזותית במקום המעצר או בבית הסוהר שבו מוחזק העצור או האסיר.

דיון בעניינו של

עצור או אסיר

שהוא אדם עם

מוגבלות

27 ס"ח התשס"ו, עמ' .42

28 ס"ח התשנ"ח, עמ' .152

.16

היה העצור או האסיר אדם עם מוגבלות, יורה בית המשפט על קיום הדיון

בעניינו בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, תוך עריכת התאמות

הנגישות הנדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק הליכי חקירה והעדה

(התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו–,272005 או לפי חוק

שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–,281998 בשינויים המחויבים

כנדרש לפי סוג המוגבלות וצרכיו של העצור או האסיר.

לדיון:

מוצע לדון בקביעה כי ההסדר לא יחול על אנשים עם מוגבלות.

- 24 -

דיון בהיוועדות

חזותית של חשוד

שחלות עליו תקנות

שעת חירום (חרבות

ברזל) (הארכת

מעצר לחשוד

בעבירת ביטחון)

.17

דיון בהיוועדות

חזותית של עצור

לפי חוק סמכויות

שעת חירום

(מעצרים)

.18

בתקופת תוקפו של חוק זה, דיוני מעצר בהתאם לחוק המעצרים בעניינו של

חשוד בעבירת ביטחון כאמור בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים, שחלות עליו

הוראות תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת

ביטחון), התשפ"ד–,292023 יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית בלבד, ויחולו

הוראות סעיפים 15 ו־.16

לדיון:

נקבע הסדר לעניין מעצר ימים של חשודים כאמור בחוק להארכת תקנות שעת

חירום בעניין מעצר לחשוד בעבירת ביטחון, וכן בימים אלו נידונה בוועדה

הצעת חוק העמדה לדין של משתתפי ה 7.10 ובה ככל הנראה תוסדר הנוכחות

של הנאשמים בדיונים. לפיכך, מוצע לדון בחשודים אלה בנפרד במסגרת אותם

דברי חקיקה ובהסדרים הפרטניים בעניינם.

(א) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית –

(1) ניתן לקיים דיון לפי סעיף ,4 5 או 7 לחוק סמכויות שעת חירום

(מעצרים) בעניינו של עציר כמשמעותו בחוק האמור (בסעיף זה – עציר),

ללא נוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, ויחולו

לעניין זה הוראות סעיפים 15 ו־16;

(2) ניתן לקיים דיון לפי סעיפים ,9 ,11 12 או ,13 שנדרשת בו נוכחותו

של עציר לפי דין, לרבות לפי החלטת בית המשפט, ללא נוכחותו אלא

בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, ויחולו לעניין זה הוראות

הסעיפים האמורים וסעיפים 15 ו־.16

לדיון:

מוצע לדון בקביעה כי ההסדר לא יחול על מעצרים מנהליים, ולחילופין

כי לכלל הפחות דיון ראשון במעצר המינהלי יתקיים בנוכחות הנאשם

בבית המשפט.

גם בעניין זה מוצע לקבל נתונים – כמה עצורים במעצר מינהלי הובאו

לבית המשפט מאז פקיעת החוק?

29 ק"ת התשפ"ד, עמ' .360

- 25 -

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין פסקה (1) של אותו סעיף קטן –

השופט הדן בתיק, ולעניין פסקה (2) של אותו סעיף קטן – נשיא בית המשפט,

ובהיעדר נשיא – סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך, רשאי להורות, מטעמים

מיוחדים שיירשמו, ולעניין קטין – גם ללא טעמים כאמור, ולאחר שנתן

לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי הדיון יתקיים בנוכחות העציר,

בהתחשב בין השאר בפרק הזמן שהעציר נמצא במעצר ובנזק שעלול להיגרם

אם הדיון יתקיים בדרך של היוועדות חזותית, ולעניין עציר שהוא קטין – גם

את טובתו, ולאחר שקיבל את עמדת שירות בתי הסוהר לעניין הסיכון

הביטחוני הכרוך בהבאתו של העציר לדיון; עמדת שירות בתי הסוהר לעניין זה

יכול שתוגש במעמד צד אחד.

לדיון:

השופט שדן במעצר הוא נשיא או סגנו, ולכן בכל מקרה מדובר בשופט הדן

בתיק.

כתב ערובה

.19

נוסף על הוראות סעיף 49(א) לחוק המעצרים, בתקופת תוקפו של חוק זה, אם

לא ניתן לחתום על כתב ערובה לפי אותו סעיף, משום שהעצור משתתף בדיון

בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, או אם בית המשפט הורה על

כך, יפורטו תנאי השחרור בדיון, לרבות התנאים המיוחדים שלמילוים ערב צד

שלישי כאמור בסעיף 49(ב) לחוק המעצרים, ובפרוטוקול הדיון יירשמו

התנאים כאמור והסכמת העצור והערבים להם, ויראו כאילו העצור, ובהגבלה

ביטחונית – העצור או הערבים, חתמו על התנאים שפורטו.

לדיון:

מוצע לקבוע כי בהגבלה ביטחונית רק העצור יהיה ב-VC ולכן רק לגביו יראו

אותו כאילו חתם על התנאים שפורטו בדיון, כאשר בהגבלה מלאה, הדבר יחול

גם לגבי העצור וגם לגבי הערבים.

חיוניות המעצר

.20

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, בלי לגרוע מהוראות סעיפים

13(א) ו־(ב) ו־21 (ב) עד (ד) לחוק המעצרים, בבואו לצוות על מעצרו של אדם לפי סעיף 13(א) לחוק המעצרים או לתת צו מעצר לפי סעיף 21(א)(1) לחוק האמור, ישקול השופט גם את חיוניות המעצר, בין השאר בהתחשב במצב הכליאה באותה העת, ובהתחשב בפגיעה בעצור הנובעת מקיומו של הדיון ללא נוכחותו אלא בהיוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה; הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מעצרים בשל חשד לביצוע עבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון הציבור אם ניתנה הכרזה על מצב מיוחד בעורף.

- 26 -

שמירת דינים

.21

הכרזות

.22

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 34 ו־35 לחוק המעצרים

לעניין זכות העצור להיפגש עם עורך דין והסמכות למנוע פגישה כאמור.

פרק ג': השתתפות כלואים בדיונים בבתי דין צבאיים בהיוועדות חזותית

*ככל שיתקבלו תיקונים בהכרזה המלאה הכללית, מוצע לשקול לתקן

בהתאם גם את ההכרזה לעניין בתי הדין הצבאיים

סימן א': הכרזות

(א) השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב

הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע

טבע, רשאי שר הביטחון, לאחר התייעצות עם השר, להכריז כי לא ניתן לקיים

בבתי דין צבאיים, במדינה כולה או בחלק ממנה, את הדיונים בנוכחות כלואים

אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית, והכול לאחר ששוכנע כי אין דרך לקיים

את כלל הדיונים בנוכחות כלואים בלא סיכון ממשי הנשקף לחיי אדם בהבאתם

לדיונים ולאחר ששקל את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של

הכלואים הנובעת ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה מלאה); הכרזה כאמור

יכול שתינתן גם לגבי מקום שבו מוחזקים כלואים.

(ב) לא יכריז שר הביטחון על הגבלה מלאה לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר

ששקל את כל אלה:

(1) קיומה של הודעה של השר על מצב חירום מיוחד לגבי דיונים

בבתי משפט לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל

(סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א–1991;

(2) הוראות פיקוד העורף לעניין מצב מיוחד בעורף כמשמעותן בסעיף

9ד(א)(1 ) לחוק ההתגוננות האזרחית, הוראות המשטרה לפי סעיף 90ד

לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–,1971 בעת קיומה של הכרזה

על אירוע חירום אזרחי לפי סעיף 90ב לפקודה האמורה, וההגבלות

שהוטלו על הציבור בשל מצב חירום השורר במדינה;

(3) חוות דעת בכתב מאת הגורם המוסמך המתייחסת למידת הסיכון

הנשקפת מהוצאת כלואים מהמקום שבו הם מוחזקים;

( 4)

עמדת יחידת בתי הדין הצבאיים;

( 5)

עמדת הסניגור הצבאי הראשי.

- 27 -

(ג) (1) הכרזה על הגבלה מלאה החלה בכל המדינה תהיה לתקופה שלא

תעלה על שבעה ימים; הכרזה על הגבלה מלאה החלה בחלק מהמדינה

תהיה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, ואם הוכרז מצב מיוחד בעורף

– לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.

(2) שר הביטחון, לאחר התייעצות עם השר, רשאי להאריך את

תקופת תוקפה של הכרזה כאמור בפסקה (1) עד תום התקופות

האמורות, לפי העניין, ואם חלפו התקופות כאמור, רשאי הוא, באישור

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להאריך את תקופת תוקפה של

הכרזה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת, ואם

הוכרז מצב מיוחד בעורף – לתקופות שלא יעלו על 14 ימים כל אחת.

(ד) הכרזה לפי סעיף זה תונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של

הכנסת בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים והמסמכים שעמדו בעת מתן

ההכרזה בפני שר הביטחון; הוועדה רשאית לבטלה או לקצוב את תוקפה בכל

עת. (ה) חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה לפי סעיף זה, יבטל שר

הביטחון את ההכרזה בלא דיחוי.

הכרזה לפי סעיף זה תיכנס לתוקף עם נתינתה ותפורסם ברשומות

(ו) בהקדם האפשרי לאחר נתינתה.

בוטלה הכרזה לפי סעיף זה, ייכנס הביטול לתוקף ב־07:00 בבוקר

(ז) שלאחר הביטול, והודעה על הביטול תפורסם ברשומות בהקדם האפשרי;

ואולם, בוטלה או פקעה הכרזה ביום חמישי לאחר השעה 07:00 בבוקר, ייכנסו

הביטול או הפקיעה לתוקף ביום ראשון ב־07:00 בבוקר.

(ח) החליט הגורם המוסמך או נציב בתי הסוהר, לפי העניין, כי מתקיימים

התנאים להכרזה לפי סעיף קטן (א) ויש סיכון מיידי הנשקף לחיי אדם בהבאת

כלואים למקום שבו מתקיים הדיון או בהוצאתם מהמקום שבו הם מוחזקים,

יראו כאילו ניתנה הכרזה על הגבלה מלאה לפי סעיף קטן (א) למשך 12 שעות;

הודעה על החלטה כאמור תימסר לשר הביטחון, לשר, ליחידת בתי הדין

הצבאיים ולסניגור הצבאי הראשי וכן לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת,

בלא דיחוי, ותפורסם ברשומות בהקדם האפשרי.

סימן ב': קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות כלואים בתקופת

תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

- 28 -

קיום דיונים

בהיוועדות חזותית

בתקופת תוקפה של

הכרזה על הגבלה

מלאה

.23

דיון מעצר ודיון

הקראה בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

.24

(א) בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, ניתן לקיים דיון שנדרשת

בו נוכחותו של כלוא לפי דין, לרבות לפי החלטת בית דין צבאי, ללא נוכחותו

אלא בדרך של היוועדות חזותית, לפי הוראות חוק זה.

(ב) ביקש הכלוא, באמצעות סניגורו, שלא לקיים דיון כאמור בסעיף קטן

(א) בדרך של היוועדות חזותית, יידחה הדיון למועד הקרוב ביותר האפשרי

לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה מלאה; ואולם נשיא בית דין צבאי, סגנו

או שופט צבאי משפטאי שנשיא בית הדין הצבאי הסמיך לכך, רשאי לקבוע,

מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את

עמדתם, שיתקיים דיון בהשתתפות הכלוא בדרך של היוועדות חזותית אף ללא

הסכמתו, אם מצא כי יש דחיפות מיוחדת בקיום הדיון.

(א) על אף האמור בסעיף 23(ב), ועל אף האמור בחוק המעצרים ובחוק

השיפוט הצבאי, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה דיון מעצר בעניינו

של אדם שהוא כלוא ודיון הקראה ראשון בעניינו לפי חוק השיפוט הצבאי,

יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית ולא יידחו לבקשת הכלוא; לעניין סעיף

זה, "דיון מעצר" – דיון לפי סעיף ,240 241 או 243 לחוק השיפוט הצבאי, או

דיון לפי סעיף ,47 ,52 62 או 62א לחוק המעצרים כפי שהוחל בסעיף 243א או

243ב לחוק השיפוט הצבאי.

(ב) הורה שופט צבאי משפטאי על מעצרו של אדם לפי הוראות סעיף זה

בדיון שהתקיים בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית והכלוא ביקש,

באמצעות סניגורו, כי יתקיים דיון חוזר בנוכחותו, יתקיים דיון כאמור באולם

בית הדין הצבאי, לאחר תום תקופת ההכרזה על הגבלה מלאה.

(ג) (1) בדיון לפי סעיף 237ב לחוק השיפוט הצבאי שמתקיים בדרך של

היוועדות חזותית לפי חוק זה, אשר לא ניתן לקיימו בסמוך למועד

פקיעת המעצר בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי

צפויה, רשאי שופט צבאי משפטאי, באישור נשיא בית הדין הצבאי או

סגנו, להורות, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, על קיום

הדיון בשיחת טלפון.

- 29 -

(2) הוארך המעצר לפי פסקה (1), ישוב בית הדין הצבאי וידון בבקשה

בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־12 שעות ממועד מתן ההחלטה, בדרך של

היוועדות חזותית, והוראות סעיף 237ג לחוק השיפוט הצבאי יחולו

לעניין זה, בשינויים המחויבים; ואולם, שופט צבאי משפטאי, באישור

נשיא בית הדין הצבאי או סגנו, רשאי לדון בבקשה לא יאוחר מ־24 שעות

ממועד מתן ההחלטה; הכלוא רשאי לוותר באמצעות סניגורו על קיום

הדיון החוזר כאמור.

דיון שנשמעת בו

עדות בתקופת

תוקפה של הכרזה

על הגבלה מלאה

.25

(א) על אף האמור בסעיף 23(א), בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה

(1) דיון בעניינו של כלוא שנשמעת בו עדותו לפי סעיפים 364 עד ,371

384 או 386 לחוק השיפוט הצבאי לא יתקיים אלא בהתאם להוראות

סעיף 28;

(2) דיון שנשמעת בו עדות של עד שאינו הכלוא לפי סעיף מהסעיפים

המנויים בפסקה (1) לא יתקיים אלא בהתאם להוראות סעיף זה או

הוראות סעיף .28

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בית הדין הצבאי רשאי להורות על

קיום דיון שנשמעת בו עדותו של עד, שאינו הכלוא, כאמור באותו סעיף קטן

בהשתתפותו של הכלוא בהיוועדות חזותית, ובלבד שמתקיימים שני אלה:

(1) הכלוא ביקש, באמצעות סניגורו, להשתתף בדיון בדרך של

היוועדות חזותית, בעל פה במעמד דיון אחר שמתקיים בעניינו או בכתב,

ובלבד שהעתק מהבקשה נמסר למשטרה הצבאית ולתובע הצבאי לא

יאוחר מ־72 שעות לפני מועד הדיון;

( 2)

התובע הצבאי נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו.

הודעת התובע הצבאי על אי־הסכמה לקיום הדיון כאמור בסעיף קטן

(ג) (א)(2) בדרך של היוועדות חזותית, תוגש באישורו של פרקליט צבאי או סגנו.

- 30 -

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מצא בית הדין הצבאי, לבקשת

פרקליט צבאי או לבקשת סניגורו של הכלוא, במקרה חריג, כי מתקיימים

טעמים מיוחדים שיירשמו המחייבים שמיעת עד באופן דחוף, רשאי הוא

להורות על השתתפותו של הכלוא בדיון כאמור בהיוועדות חזותית, ובלבד

ששוכנע כי מתקיימים שני אלה:

החלת הוראות על .26

דיוני הוועדה לעיון

בעונש בהכרזה על

הגבלה מלאה

( 1)

לא ניתן לדחות את הדיון למועד אחר;

( 2)

השתתפות הכלוא בדיון בהיוועדות חזותית לא תביא לפגיעה בו.

(א) על אף האמור בסעיפים 509 עד 513 לחוק השיפוט הצבאי, הוראות

סעיפים ,23 27 ו־28 יחולו גם לעניין דיוני הוועדה לעיון בעונש, בשינויים

המחויבים ובשינוי זה: בסעיף ,23 במקום "נשיא בית דין צבאי, סגנו או שופט

צבאי משפטאי שנשיא בית הדין הצבאי הסמיך לכך" יקראו "יושב ראש

הוועדה לעיון בעונש".

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דיון בעניין ביטול שחרור על־תנאי לפי

סעיף 510 או 511 לחוק השיפוט הצבאי יתקיים בדרך של היוועדות חזותית אף

ללא הסכמתו של הכלוא.

החליטה הוועדה לעיון בעונש שלא לשחרר על־תנאי כלוא, בדיון

(ג) שהתקיים על דרך של היוועדות חזותית ללא הסכמתו של הכלוא לפי סעיף

23(ב), תשוב ותדון הוועדה בעניינו של הכלוא בנוכחותו, אם הכלוא ביקש זאת,

לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן לאחר מועד פקיעת ההכרזה על הגבלה

מלאה.

.27

על דיון בהשתתפות כלוא שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות

חוק זה יחולו הוראות סעיפים 15(1) ו־(2)(א) ו־(ב) ו־,16 בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 15(2)(א) יראו כאילו מדובר בכלוא, בבית דין צבאי, בשוטר צבאי ובתובע צבאי.

אופן קיום דיון

בהיוועדות חזותית

דיון בנוכחות כלוא .28

בתקופת תוקפה של

הכרזה על הגבלה

מלאה

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, רשאי נשיא בית דין צבאי להורות,

במ קרים חריגים, כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סימן זה יתקיים בנוכחות הכלוא, אם מצא, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם וקיבל עמדה בכתב מטעם המשטרה הצבאית או שירות בתי הסוהר, לפי העניין, ולאחר ששקל את הסכנה לחייו של הכלוא ושל המשרתים במשטרה הצבאית או בשירות בתי הסוהר, לפי העניין, כי מתקיימים שני אלה:

- 31 -

(1) קיום הדיון בנוכחות הכלוא חיוני על אף הנסיבות שבהן ניתנה ההכרזה,

וקיומו בהיוועדות חזותית יגרום לפגיעה ממשית בכלוא;

על בית הדין הצבאי להתרשם מהכלוא פנים אל פנים, לרבות מאחר

( 2)

שהכלוא הוא אדם עם מוגבלות אשר מקשה באופן ממשי על השתתפותו בדיון

בהיוועדות חזותית.

כתב ערובה

.29

נוסף על הוראות סעיף 243א לחוק השיפוט הצבאי וסעיף 49(א) לחוק

המעצרים, בתקופת תוקפו של חוק זה, אם לא ניתן לחתום על כתב ערובה לפי

אותו סעיף משום שהכלוא משתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית לפי

הוראות חוק זה, או אם בית הדין הצבאי הורה על כך, יפורטו תנאי השחרור

בדיון, לרבות התנאים המיוחדים שלמילוים ערב צד שלישי כאמור בסעיף 49(ב)

לחוק המעצרים, ובפרוטוקול הדיון יירשמו התנאים כאמור והסכמת הכלוא

להם, ויראו כאילו הכלוא או הערבים חתמו על התנאים שפורטו.

חיוניות המעצר

.30

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה, בלי לגרוע מהוראות סעיפים

240(א) ו־243 (א) לחוק השיפוט הצבאי, בבואו לצוות על מעצרו של אדם לפי

סעיפים אלה, ישקול השופט הצבאי המשפטאי גם את חיוניות המעצר, בין

השאר בהתחשב במצב הכליאה באותה העת, ובהתחשב בפגיעה בכלוא הנובעת

מקיומו של הדיון ללא נוכחותו אלא בהיוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה;

הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מעצרים בשל חשד לביצוע עבירה שיש בה כדי

לפגוע בביטחון הציבור אם ניתנה הכרזה על מצב מיוחד בעורף.

תיקון חוק סדר

הדין הפלילי

.31

בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–,301982 בסעיף 133ו(ג),

במקום "(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023" יבוא "(הוראת שעה),

התשפ"ו–2026".

תיקון חוק סדר

הדין הפלילי

(סמכויות אכיפה –

מעצרים)

.32

בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–,311996 בסעיף

16ה, במקום "(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023" יבוא "(הוראת

שעה), התשפ"ו–2026".

פרק ד': תיקונים עקיפים

תיקון חוק שחרור .33

על־תנאי ממאסר

בחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס"א–322001 –

30 ס"ח התשמ"ב, עמ' 43; התשפ"ו, עמ' .16

31 ס"ח התשנ"ו, עמ' 338; התשפ"ד, עמ' .500

32 ס"ח התשס"א, עמ' 410; התשפ"ה, עמ' .680

- 32 -

(1) בסעיף 16א(ב), במקום "(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023"

יבוא "(הוראת שעה), התשפ"ו–2026";

(2) בסעיף 25א(ב), במקום "(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023"

יבוא "(הוראת שעה), התשפ"ו–2026";

( 3)

בסעיף 45(ג) –

(א) בפסקה (1), המילים "שניתנה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7

באוקטובר 2023)," – יימחקו;

(ב) בפסקה (2), במקום "מצב המלחמה" יבוא "המצב המיוחד

בעורף".

לדיון:

נושא זה נועד להסדיר את הדיונים שיתקיימו בעת מצב חירום ואינו נוגע

רק להיוועדות החזותית – מוצע לדון בשאלה האם להסדיר זאת

במסגרת זו ואם כן, מהו ההסדר שראוי להחיל.

תיקון פקודת בתי .34

הסוהר

בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–,331971 בסעיף 62א1(ב), במקום

"(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023" יבוא "(הוראת שעה),

התשפ"ו–2026".

פרק ה': הוראות שונות

דיווח לכנסת

.35

הגופים שלהלן ידווחו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, עד ליום

10 בכל חודש, על העניינים שלהלן, לעניין התקופה שבה הייתה בתוקף הכרזה

לפי חוק זה, בפילוח לפי מחוזות, לפי מקומות מעצר ומאסר, לגבי כל יום

בתקופה שקדמה למועד הדיווח:

( 1)

נציב בתי הסוהר –

(א) מספר העצורים שנקלטו במקומות מעצר ובבתי הסוהר

שבאחריות שירות בתי הסוהר, ובתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה

ביטחונית – הערכה לגבי פילוח העבירות המנויות בסעיף 2(ב)(2), ובכלל

זה עבירת טרור חמורה ועבירת טרור שאינה עבירת טרור חמורה,

להיותם של העצורים קטינים או בגירים ולסוג המעצר;

33 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,21 עמ' 459; ס"ח התשפ"ו, עמ' .42

- 33 -

(ב) מספר העצורים והאסירים שהשתתפו בדיונים בהיוועדות

חזותית, מספר העצורים או האסירים שהשתתפו בדיונים בשיחת טלפון

ומספר העצורים והאסירים שהובאו לדיונים בבתי משפט, ובתקופת

תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית – בפילוח לפי עבירת טרור

חמורה או עבירת טרור שאינה עבירת טרור חמורה; דיווח כאמור יימסר

גם לשרים וליועץ המשפטי לממשלה;

מספר הפעמים שהתבקשה עמדה של שירות בתי הסוהר לעניין

(ג) הבאת עצור או אסיר לדיון ומספר העצורים שהובאו לדיון לפי סעיף 14

בתקופת הדיווח;

(2) המפקח הכללי של משטרת ישראל – מספר העצורים המוחזקים

בתחנות המשטרה שהשתתפו בדיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של

הכרזה על הגבלה מלאה, מספר העצורים שהשתתפו בדיונים בשיחת טלפון;

( 3)

מנהל בתי המשפט –

(א) מספר הדיונים שהתקיימו בדרך של היוועדות חזותית, בסיווג

לפי סוג הדיון, ומספר הדיונים שבהם הובאו עצורים ואסירים לדיון

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה לפי סעיף 8;

(ב) מספר הדיונים בוועדות השחרורים שהתקיימו בהיוועדות

חזותית ומספר הדיונים כאמור שהתקיימו בנוכחות אסירים; דיווח

כאמור יימסר גם לשר וליועץ המשפטי לממשלה;

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ביטחונית – מספר בקשות

(ג) המעצר הראשונות לפי סעיף 13 לחוק המעצרים, ומספר בקשות המעצר

הראשונות לפי סעיף 21 לחוק המעצרים, שהוגשו לבתי המשפט;

(4) ראש ענף ארגון וביקורת של יחידת בתי הדין הצבאיים – מספר בקשות

המעצר לפי סעיפים 240(א) ו־243 לחוק השיפוט הצבאי, שהוגשו לבתי הדין

הצבאיים;

( 5)

קצין משטרה צבאית ראשי –

(א) מספר העצורים שנקלטו בחדרי משמר ובבתי הסוהר הצבאיים;

(ב) מספר הדיונים שהתקיימו בהיוועדות חזותית, מספר הדיונים

שהתקיימו בשיחת טלפון ומספר הכלואים שהובאו לדיונים בבתי הדין

הצבאיים;

- 34 -

מספר הדיונים בוועדה לעיון בעונש שהתקיימו בהיוועדות

(ג) חזותית, מספר הדיונים כאמור שהתקיימו בשיחת טלפון ומספר

הכלואים שהובאו לדיונים בוועדה לעיון בעונש; דיווח כאמור יימסר גם

לשר הביטחון ולפרקליט הצבאי הראשי.

תוקף

.36

חוק זה יעמוד בתוקפו ארבע שנים מיום פרסומו.

לדיון:

מוצע לשקול לקצר את תקופת הוראת השעה.