הצעת חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (תיקון - התניית זכאות להטבות בשהייה רצופה בישראל), התשפ"ו-2026

מספר פנימי: 2235092

הכנסת העשרים וחמש

יוזמת: חברת הכנסת מירב כהן

______________________________________________

פ/6500/25

הצעת חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (תיקון – התניית זכאות להטבות בשהייה רצופה בישראל), התשפ"ו–2026

הוספת סעיף 1ד	1.		בחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט–1969, אחרי סעיף 1ג יבוא:
			"סייג לתשלומים אחרים				1ד.		(א) על אף האמור בסעיף 1, נושא משרה לא יהיה זכאי לתשלומים אחרים אם שהה מחוץ לישראל לתקופה העולה על 30 ימים רצופים ללא היתר לפי סעיף קטן (ב).
								(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נושא משרה רשאי להגיש בקשה לממונה על גמלאות שנקבע בתקנות לפי סעיף 8 שיתיר שתשלומים אחרים ישולמו לנושא המשרה אם שהה מחוץ לישראל לתקופה כאמור באותו סעיף קטן, מטעמים מיוחדים שייקבע."

דברי הסבר

מטרת הצעת החוק היא להתנות את התשלומים המשולמים לנושאי משרה לשעבר בשהייה רציפה בישראל. יודגש כי ההתניה המוצעת אינה חלה על קצבאות הגמלאות המשולמות מדי חודש מאוצר המדינה על פי דין.

תכלית ההצעה היא למקד את ייעודן של ההטבות הניתנות לנושאי משרה לשעבר בזכות שירותם הציבורי הבכיר, כך שישמשו כלי המאפשר להם להמשיך ולתרום לחברה הישראלית ולמדינת ישראל גם לאחר פרישתם. מתן ההטבות נועד להבטיח את מחויבותם המתמשכת למדינה, וליצור תמריץ לעשייה ציבורית חיובית שתיטיב עם אזרחי ישראל.

כיום, נוצר לעיתים תמריץ לנושאי משרה לשעבר לנצל את מעמדם להפקת רווחים אישיים מחוץ לישראל – בין במסעות הרצאות, בפעילות עסקית, ביצירת קשרים עם גורמי הון ובין בדרכים נוספות – ללא זיקה ממשית לתועלת הציבור בישראל. בכך, נמשכת הענקת ההטבות הממומנות מכספי משלמי המיסים, בהם שירותי טלפון, הוצאות רכב ונסיעה, שירותי משרד, הוצאות אבטחה בזמן שהות בחוץ לארץ והוצאות לדיור, גם כאשר אינן ממלאות את מטרתן הציבורית המקורית.

עם זאת, ברור כי קיימים מקרים שבהם שהייה ממושכת בחוץ לארץ נחוצה ואף רצויה לטובת האינטרס הציבורי הישראלי. כך למשל, נסיעות למטרות הסברה בין-לאומית, יצירת שיתופי פעולה מדיניים, חיזוק תדמיתה של ישראל בעולם או פעילות אחרת שיש בה תרומה ברורה לאזרחי המדינה.

על כן מוצע לקבוע מנגנון חריגים, שבמסגרתו יוכל נושא משרה לשעבר לפנות בבקשה לאשר נסיעה שכזו. מנגנון זה יבטיח פיקוח ציבורי ויבדיל בין פעילות פרטית לבין פעילות ציבורית חיובית המקדמת את טובת מדינת ישראל.

באופן זה נשמר האיזון הראוי בין שמירה על טוהר ההטבות וייעודן לשירות הציבור בישראל, לבין מתן גמישות לנושאי משרה לשעבר לפעול גם בזירה הבין-לאומית כאשר הדבר משרת את ענייני המדינה.

--------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ח' בשבט התשפ"ו (26.01.2026)