פרק ג' (צמצום ההון השחור), סימן ב' (הגבלה על החלפת שטר במזומן) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026

לכבוד:

ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר

וועדת החוקה, חוק ומשפט

הכנסת

ירושלים

12 פברואר 2026

סימוכין: 6149

שלום רב,

הנדון: הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, פרק ג' : צמצום ההון השחור –

עמדת התאחדות המלאכה והתעשיה לקראת הדיון ביום 15 בפברואר 2026

מוגש לוועדת חוק, חוקה ומשפט בכנסת – 15.2.26

במסגרת המאבק בהון השחור מוצע לקבוע כי החלפת שטר במזומן, לרבות פריטה או המרה, תותר במזומן עד לסכום של 6,000 ₪ בלבד. התאחדות המלאכה והתעשייה תומכת במדיניות המגבירה שקיפות פיננסית ומצמצמת את היקפי הכלכלה הלא מדווחת . עם זאת יש להבטיח כי הצעת החוק לא תביא לפגיעה תפעולית וכלכלית במגזר העסקים הקטנים , מבלי לתת מענה לעבריינות מאורגנת .

.1 השלכות צפויות על מגזר העסקים הקטנים

פגיעה בניהול התזרים היומי – בעסקים קטנים רבים (קמעונאות, נותני שירותים , מסעדות וכדו' ) המזומן מהווה חלק משמעותי בהיקף הפדיון היומי. עסקים אלה זקוקים לפריטה שוטפת למתן עודף ללקוחות, ניהול נכון של שירותי קופה והתאמת מבנה השטרות בה; תקרת מזומן נמוכה של פריטה עלולה להביא לסיכון ממשי למחסור נקודתי או חוזר במזומן קטן , במיוחד כאשר חלק גדול מהפדיון מתקבל בשטרות גבוהים או כאשר נפח העסקאות היומי גבוה.

גידול בעלויות הבנקאיות – הגבלה על החלפת שטרות במזומן תחייב עסקים לבצע יותר פעולות דרך המערכת הבנקאית כגון: הפקדות מזומן, משיכות מזומן , תשלום עמלות נוספות והקצאת משאבי זמן רבים יותר לניהול התזרים (פיצול פעולות , מעבר דרך הבנק וכדו') .

פגיעה באוכלוסיות ואזורים מוחלשים- השימוש במזומן עדיין נפוץ בקרב אוכלוסיות מבוגרות באזורים מוחלשים. ההצעה עלולה להכביד דווקא על אותם עסקים קטנים הפועלים באזורים אלה, ולהעמיק פערים כלכליים על בסיס גיאוגרפי.

.2 פגיעה בעקרון המידתיות:

השימוש בכסף מזומן במדינת ישראל הוא הילך חוקי , המאפשרת לציבור שימוש בכסף חוקי ללא כל הגבלה . הגבלות על החלפת שטרות במזומן עד לסכום של 6000 ₪ יוצרת מצב בו בעל המרד 27 ("היכל הסיטי") תל אביב-יפו 6812509 טלפון: 03-7959100 פקס: 03-5103277

www.aci.org.il

העסק אינו רשאי לנצל את ההילך החוקי לצרכים לגיטימיים כמו : ניהול קופה , מתן עודף או ניהול תזרים יומי. כמו כן החזקת כסף ושימוש בו הם חלק מזכויות יסוד כלכליות : חופש לבצע עסקה, נזילות פיננסית . הגבלה גורפת על פריטה של כסף חוקי מהווה פגיעה עקיפה בזכויות אלה , במיוחד בעסקים קטנים שאין להם אפשרויות תפעול נוחות .

.3 סיכון ליצירת שוק פריטה אפור:

יצירת מגבלות על החלפת שטרות במזומן אינה מייתרת את הצורך הקיים בשוק לביקוש לפריטת מזומן בהיקף גבוה. המשמעות : האיסור על פריטה בהיקף גבוה עלול להביא להתפתחות שוק פריטה אפור, לגביית עמלות גבוהות (על רקע הסיכון התפעולי) ולריכוז הפעילות בידי גורמים לא מפוקחים ואף עברייניים. כך יוצא שכרנו בהפסדנו, היות והמניע לצמצם פעילות לא מדווחת, עלול בסופו של דבר לדחוף חלק ממנה למרחב פחות שקוף ואף בלתי חוקי. לשם הבהרה, העבריינות המאורגנת מתבססת על הון שחור שמולבן באמצעות מנגנונים גמישים ומתוחכמים כמו פיצול סכומים מתחת לרף הדיווח, שימוש ב"אנשי קש", פעילות דרך חלפנים לא פורמליים ושימש באמצעי תשלום כגון: מטבעות דיגיטליים או סחר חליפין. למדינה קיימת מגבלת אכיפה משמעותית על דרכים אלו לעקיפת החוק.

.4 פתרונות מוצעים

בכדי לשמור על איזון נכון יותר בין המאבק בהון השחור ושמירה על פעילות השוטפת של העסקים הקטנים מוצע להחיל את הפתרונות הבאים:

(א) חובת דיווח על פריטה מעל לסכום של 6000 ₪ במקום איסור מוחלט . בכך תתאפשר לעסק פעילות חוקית תוך שמירה על שקיפות .

(ב) יצירת תקרה דיפרנציאלית בסכום ההגבלה של החלפת שטרות במזומן בין עסקים פעילים (לפי רישום ודיווח) ובין אנשים פרטיים. כך יתאפשר המשך תפעול העסקים, תוך מניעת שימוש לרעה בהחלפת שטרות במזומן על ידי גורמים פרטיים.

(ג) הקלות והטבות בנקאיות לעסקים קטנים כגון: הפחתת עמלות משיכה / הפקדת מזומן או מתן שרותי פריטה לעסקים קטנים.

(ד) יישום הדרגתי של הצעת החוק, תוך בחינת ההשפעות של המהלך על העסקים והעבריינים ותוך נקיטת התאמות מתבקשות.

נודה להעברת עמדתנו לידיעת חברי הוועדה,

בברכה,

התאחדות המלאכה והתעשיה

המרד 27 ("היכל הסיטי") תל אביב-יפו 6812509 טלפון: 03-7959100 פקס: 03-5103277

www.aci.org.il

כ"ה בשבט התשפ"ו

12 בפברואר 2026

אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט

מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה

ס' 6 להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעד התקציב לשנת

התקציב 2026), התשפ"ו-2026

(פרק ג': צמצום ההון השחור; סימן ב': הגבלה על החלפת שטר במזומן)

החוק לצמצום השימוש במזומן – כללי

בספטמבר 2013 החליטה ממשלת ישראל להקים ועדה שתבחן את צמצום ההון השחור והלבנת ההון באמצעות הגבלה וצמצום השימוש במזומן ובאמצעי תשלום אחרים (להלן – ועדת לוקר).

ועדת לוקר הגישה את הדו"ח הסופי שלה ביולי ,2014 ובהתאם למנדט שקיבלה מהממשלה, גיבשה מתווה שיצמצם בהדרגה את השימוש במזומן ובאמצעי תשלום מבוססי נייר אחרים, כולל הגבלה על סחירות שיקים, ויקדם את הגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים. מסקנות ועדת לוקר שימשו בסיס לגיבושה של הצעת החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018 (להלן – החוק), שנחקק במרס 2018 ונכנס לתוקף ב-1 בינואר .2019 להלן סקירה תמציתית של ההסדרים המרכזיים שבחוק:

הגבלות על שימוש במזומן – סעיף 2 לחוק קובע מספר מגבלות על שימוש במזומן:



שימוש במזומן בעסקאות: החוק קובע כי בכל עסקה שערכה עולה על 6,000 ₪ אם מדובר בעוסק או 15,000 ₪ אם מדובר במי שאינו עוסק,1 מותר לשלם לא יותר מ-%10 מסכום העסקה במזומן.2 כך, למשל, אדם שרוכש מחנות סלון ב-15,000 ₪, מותר לו לשלם במזומן סכום שלא יעלה על 1,500 ₪, ואת יתרת הסכום הוא נדרש לשלם באמצעי תשלום חלופיים, קרי: כרטיס אשראי, כרטיס דביט, שיק, וכן הלאה.3



שימוש במזומן כשכר עבודה, תרומה, מתנה או הלוואה: החוק קובע כי בכל תשלום שכר עבודה, מתן תרומה, או מתן הלוואה, שערכו עולה על 6,000 ₪ או הענקת מתנה בסכום העולה על 15,000 ₪, ייאסר לשלם יותר מ-%10 מהסכום במזומן. כך, למשל, אדם שמלווה 15,000 ₪ לחברו, ייאסר עליו לתת לו יותר מ-1,500 ₪ מסכום ההלוואה במזומן (אלא אם מדובר בהלוואה מגוף פיננסי מפוקח שאז המגבלה האמורה אינה קיימת).



העברת מזומן לעורכי דין / רואי חשבון: החוק קובע כי אסור לעורך דין או רואה חשבון לקבל סכום במזומן העולה על 6,000 ₪ אם מדובר בעוסק או 15,000 ₪ אם מדובר במי שאינו עוסק, במסגרת מתן שירותם עסקיים מסוימים ללקוח. ודוק, לא מדובר בתשלום שכר טרחה לעורך הדין או רואה החשבון, אלא בכסף שהלקוח נותן לעורך הדין או רואה החשבון במטרה שיבצע עבורו שירות עסקי (למשל, לצורך רכישת דירה או הקמת תאגיד).

1 יצוין, כי עם חקיקת החוק עמדו הסכומים על 11,000 ₪ לגבי עוסק ו-50,000 ₪ לגבי מי שאינו עוסק, אך צו של שר האוצר שהוצא לפי ס' 33(ב) לחוק בנובמבר ,2021 ואושר בידי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הוריד את הסכומים לאלו שפורטו לעיל.

2 ובלבד שה-%10 לא עולים על הסכומים האמורים של 6,000 ₪ ו-15,000 ₪, בהתאמה.

3 בהמשך להערה הקודמת, אם סכום הרכישה מעוסק הוא 150,000 ₪, מותר יהיה לשלם במזומן לא יותר מ-6,000 ₪, ולא %10 מהסכום (שהם 15,000 ₪).

1

סעיף 3 לחוק קובע כי המגבלות על שימוש במזומן לא יחולו בהקשרים שונים ועל אוכלוסיות שונות, ובכלל זה על קרובי משפחה (למעט שכר עבודה) ורשויות מדינה שונות (ובכלל זה, גופים ביטחוניים).

כמו כן, לגבי תיירים הוחלט לקבוע סכומים גבוהים יותר, כך שהמגבלה תחול רק על סכום של 40,000 ₪ ומעלה.4 הגבלות על שימוש בשיקים – סעיף 4 לחוק קובע כי אסור לתת או לקבל שיק ללא ששם המוטב נקוב בשיק כנפרע או כנסב, בכל סכום שהוא אם מדובר בעוסק, או בשיק העולה על 5,000 ₪ אם מדובר במי שאינו עוסק. כלומר: אסור לתת "שיק פתוח" או שיק "מוסב על החלק". עוד נקבע, כי לבנק יהיה אסור לפרוע שיק ללא ששם הנפרע נקוב בו ("שיק פתוח"), או שיק מוסב שעולה על 10,000 ₪ אם הוא הוסב יותר מפעם אחת או אם לא נקובים בו שמות המסב והנסב ומספר הזהות של המסב (למעט מקרים מסוימים שהוחרגו).

ענישה ופיקוח – החוק קובע כי על עוסק שיפר את המגבלות על מזומן או שיקים יוטלו עיצומים כספיים, ועל מי שאינו עוסק שיפר את אותן המגבלות יוטלו קנסות פליליים. בנובמבר 2021 הותקנו תקנות שאושרו על ידי ועד ת החוקה, חוק ומשפט, שבמסגרתן העבירות הפליליות שהוטלו על מי שאינו עוסק הפכו לעבירות מינהליות, וכנגזרת מכך הקנסות שיוטלו על מי שאינו עוסק הפכו לקנסות מינהליים.5 כדי לאפשר את אכיפת המגבלות המוצעות, הוקם מערך של מפקחים שהוקנו להם סמכויות שונות של פיקוח ואכיפה.

התיקון המוצע

התיקון המוצע עוסק, בין היתר, בפרקטיקה של "ניכיון שטרות". בטרם נציג את התיקון המוצע נסביר בקצרה מהו ניכיון שטר. כדי להקל על ההבנה נתייחס לניכיון שיק (שהוא סוג של שטר).

ניכיון שיק הוא עסקה פיננסית שבה בעל שיק עם תאריך פירעון דחוי מקבל את תמורתו הכספית במזומן באופן מיידי, לפני מועד הפירעון הנקוב בו. בתמורה להקדמת התשלום, הגוף הפיננסי המנכה, רוכש את הבעלות על השיק וגובה מהלקוח עמלה וריבית המופחתות מהסכום הנקוב ("ניכיון"), כך שהלקוח מקבל את הערך הנוכחי של השיק והגוף הפיננסי יגבה את הסכום המלא במועד הפירעון. כך, לדוגמה, נניח שבעל עסק מחזיק בשיק מלקוח על סך 10,000 ₪ שמועדו פירעונו הוא בעוד 90 ימים. במקום לחכות 3 חודשים יכול בעל העסק לפנות לגוף פיננסי שיעביר לו באופן מיידי סכום של 9,800 ₪ (סכום השיק בניכוי 200 ₪ עבור עמלה וריבית), ובעל העסק יעביר לגוף הפיננסי את השיק כך שהגוף הפיננסי יוכל להפקיד את השיק בעוד 90 ימים ולקבל את מלוא ה- 10,000 ₪ מהלקוח.

השימוש בכלי זה נפוץ בעיקר במגזר העסקי, שכן הוא משפר את תזרים המזומנים ומאפשר לבעל העסק לקבל כסף נזיל באופן מיידי למימון פעילות שוטפת, ומשמש ככלי לקבלת מימון שמהווה חלופה לאשראי בנקאי.

4 גם כאן, הסכום הראשוני עמד על פי חמישה מהסכום שבתוספת הראשונה לגבי עוסק שעם כניסת החוק לתוקף עמד על 11,000 ₪, וכתוצאה מכך הסכום לגבי תייר עמד על 55,000 ₪, ועם הוצאת הצו שהוריד את הסכומים שבתוספת הראשונה, שונה הסכום גם לגבי תייר ל-40,000 ₪ (ראו: ס' 2(ה) לחוק).

5 תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - צמצום השימוש במזומן), התשפ"ב-.2021 2

מבחינה משפטית פעולה של "ניכיון שיק" נחשבת להלוואה, שכן הגוף הפיננסי נותן לבעל העסק כסף באופן מיידי כהלוואה, ופירעון ההלוואה נעשה מאוחר יותר עם הגעת המועד לפירעון השיק ופידיון השיק על ידי הגוף הפיננסי.

התיקון המוצע מבקש לערוך תיקונים בחוק הנוגעים לפעולה של ניכיון שטרות, באופן שיאסור ניכיון שטרות בתמורה למזומן. בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי הפרקטיקה של ניכיון שטרות תמורת מזומן מהווה גורם סיכון להעלמת מס ולהלבנת הון באמצעות גורמים פיננסיים.

ס' 6(1) ו-(2) להצעת החוק – תיקון סעיפים 1 (הגדרות) ו-2 (הגבלת על תשלומים במזומן) לחוק .1 הגדרות

"תשלום במזומן" – סכום המשולם או הניתן במזומן, לפי העניין, למעט סכום

הנמוך מבין אלה:

(1) סכום בשיעור של %10 ממחיר העסקה, מסכום המתנה, מסכום התרומה, או

מסכום ההלוואה או מסכום השטר, לפי העניין;

(2) הסכום הנקוב בפרט (1) או (2) לתוספת הראשונה, לפי העניין;

.2 הגבלות על תשלומים במזומן

(א) לא ייתן עוסק ולא יקבל תשלום במזומן בעבור עסקה במסגרת עסקו, אם

מחיר העסקה עולה על הסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה.

( ב) לא יקבל אדם שאינו עוסק תשלום במזומן בעבור עסקה, אם מחיר העסקה

עולה על הסכום הנקוב בפרט (2) לתוספת הראשונה.

(ג) לא ייתן אדם שאינו עוסק תשלום במזומן לעוסק בעבור עסקה במסגרת עסקו

של העוסק, אם מחיר העסקה עולה על הסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת

הראשונה.

(ד) לא ייתן אדם שאינו עוסק לאדם אחר שאינו עוסק תשלום במזומן בעבור

עסקה, אם מחיר העסקה עולה על הסכום הנקוב בפרט (2) לתוספת הראשונה.

(ה) לא יקבל עוסק תשלום במזומן מתייר בעבור עסקה במסגרת עסקו, ולא ייתן

תייר לעוסק תשלום במזומן בעבור עסקה במסגרת עסקו של העוסק, אם מחיר

העסקה עולה על פי חמישה מהסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה, ואם

שונה הסכום האמור לפי הוראות סעיף 33(ב) – אם מחיר העסקה עולה על 40,000 שקלים חדשים.

(ו) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), לא יקבל עורך דין או רואה חשבון במסגרת מתן שירות עסקי ללקוח, סכום במזומן העולה על הסכום הנקוב בפרט (1) או (2) לתוספת הראשונה, לפי העניין, לכל שירות עסקי; לעניין זה, "שירות עסקי" – כהגדרתו בסעיף 8ב לחוק איסור הלבנת הון.

(ז) לא ייתן אדם ולא יקבל תשלום במזומן כשכר עבודה, כתרומה או כהלוואה,

אם סכום שכר העבודה, התרומה או ההלוואה עולה על הסכום הנקוב בפרט (1)

לתוספת הראשונה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי הלוואה שנותן גוף

פיננסי מפוקח למעט ניכיון שטר.

(ז1) לא ייתן אדם ולא יקבל תשלום במזומן תמורת שטר, לרבות בדרך של פריטה או המרה, אם סכום השטר עולה על הסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה;

הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על משיכת מזומן מחשבון תשלום המנוהל בידי

תאגיד בנקאי, בנק הדואר או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, שאליו הופקדה תמורת השטר, לרבות בדרך של ניכיון; לעניין זה – "בנק הדואר", "חשבון תשלום", תאגיד בנקאי" – כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019;

"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים

פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-.2016

(ח) לא ייתן אדם ולא יקבל תשלום במזומן כמתנה, אם סכום המתנה עולה על

הסכום הנקוב בפרט (2) לתוספת הראשונה.

3

מוצע להגבי ל החלפת שטר במזומן, לרבות פריטה או המרה של שטר למזומן, ולקבוע כי החלפת שטר במזומן תהיה פעולה שמותר יהיה לבצע אותה במזומן עד לסכום של 6,000 ₪ בלבד (הוספת סעיף קטן (ז1) המוצע). כלומר, ניתן יהיה להחליף את השטר במזומן, אך במידה וסכום השטר יהיה מעל 6,000 ₪ לא ניתן יהיה לשלם את התמורה במזומן (אלא רק את ה-%10 המותרים כנ"ל).

בהתאם לכך, מתוך ההחרגה שבס' 2(ז) לחוק שמאפשרת מתן הלוואות על ידי גופים פיננסיים מפוקחים בלא הגבלת סכום במזומן, מוצע למעט את האפשרות לנכות שטר, כלומר, היא תוכפף להגבלה של מתן הלוואה עד סכום של 6,000 ₪ אם התמורה ניתנה במזומן.

בנוסף, מוצע להבהיר כי משיכת מזומן מחשבון תשלום שמנוהל בגופים שבהם ניתן להפקיד שיקים לצורך הצגתם לפירעון, שהם תאגיד בנקאי, בנק הדואר או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, ושאליו הועברה תמורת השיק, היא פעולה שאינה כפופה להגבלה האמורה.

ס' 6(3) ו-(4) להצעת החוק – תיקון סעיפים 6 (עיצום כספי) ו-20 (איסורים על מי שאינו עוסק לפעול בניגוד להגבלות על שימוש במזומן ובשיקים) לחוק .6 עיצום כספי

(א) הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, במסגרת עסקו,

רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בשיעור כאמור בסעיף קטן (ג), מהתשלום במזומן, מהתשלום בשיק או מהשיק המוסב, לפי העניין:

(1) נתן או קיבל תשלום במזומן בעבור עסקה שמחירה עולה על הסכום

הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(א);

(2) קיבל תשלום במזומן מתייר בעבור עסקה שמחירה עולה על פי

חמישה מהסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה, ואם שונה הסכום

לפי הוראות סעיף 33(ב) – אם מחיר העסקה עולה על 40,000 שקלים

חדשים, בניגוד להוראות סעיף 2(ה);

(3) נתן או קיבל תשלום במזומן כשכר עבודה, כתרומה או כהלוואה,

שסכומם עולה על הסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה, בניגוד

להוראות סעיף 2(ז);

(3א) נתן או קיבל תשלום במזומן תמורת שטר, כשסכום השטר עולה על

הסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(ז1);

(4) נתן או קיבל תשלום במזומן כמתנה שסכומה עולה על הסכום הנקוב

בפרט (2) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(ח);

(5) נתן או קיבל תשלום בשיק בלי ששם מקבל התשלום בשיק נקוב

בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 4(א);

(6 ) הסב שיק או קיבל שיק מוסב, בלי ששמו ומספר זהותו של המסב

נקובים בשיק, בניגוד להוראות סעיף 4(ה);

(7) לא תיעד את אמצעי התשלום שבאמצעותו שילם תשלום או קיבל

תקבול כאמור בסעיף .29

.20 איסורים על מי שאינו עוסק לפעול בניגוד להגבלות על שימוש במזומן

ובשיקים

אדם שאינו עוסק העושה אחד מאלה, דינו – קנס בשיעור כאמור בסעיף 6(ג),

ובלבד שגובה הקנס לא יעלה על פי 20 מקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק

העונשין:

(1) מקבל תשלום במזומן בעבור עסקה שמחירה עולה על הסכום הנקוב בפרט

(2) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(ב);

4

(2) נותן לעוסק תשלום במזומן בעבור עסקה במסגרת עסקו של העוסק שמחירה

עולה על הסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(ג);

(3) נותן למי שאינו עוסק תשלום במזומן בעבור עסקה שמחירה עולה על הסכום

הנקוב בפרט (2) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(ד);

(4) תייר שנותן לעוסק תשלום במזומן בעבור עסקה שמחירה עולה על פי חמישה

מהסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה, ואם שונה הסכום לפי הוראות

סעיף 33(ב) – אם מחיר העסקה עולה על 40,000 שקלים חדשים, בניגוד להוראות סעיף 2(ה);

(5 ) נותן או מקבל תשלום במזומן כשכר עבודה, כתרומה או כהלוואה, שסכומם

עולה על הסכום הקבוע בפרט (1) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(ז);

(5א) נותן או מקבל תשלום במזומן תמורת שטר, כשסכום השטר עולה על הסכום

הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(ז1);

(6 ) נותן או מקבל תשלום במזומן כמתנה, כשסכומה עולה על הסכום הקבוע

בפרט (2) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(ח);

(7) מקבל תשלום בשיק העולה על 5,000 שקלים חדשים, בלי ששמו נקוב בשיק

כנפרע או כנסב, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 4(ב);

(8) נותן לעוסק, במסגרת עסקו של העוסק, תשלום בשיק, בלי ששם העוסק נקוב

בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 4(ג);

(9) נותן למי שאינו עוסק תשלום בשיק העולה על 5,000 שקלים חדשים, בלי

ששם מקבל התשלום בשיק נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין, בניגוד

להוראות סעיף 4(ד);

(10 ) מסב שיק או מקבל שיק מוסב, בלי ששמו ומספר זהותו של המסב נקובים

בשיק, בניגוד להוראות סעיף 4(ה).

מוצע לקבוע כי אכיפת הפרת ההוראות בעניין ניכיון שטרות תיעשה באמצעות מנגנוני האכיפה הקיימים כיום בחוק, קרי: הוספת הוראות בסעיפים 6 ו-20 לחוק, העוסקים בהטלת עיצום כספי על עוסק או קנס פלילי על אדם, בהתאמה.

נקודות לדיון

(1) תשתית עובדתית: ההשלכות של חוק המזומן – במועד חקיקת החוק טענו נציגי הממשלה בפני הוועדה כי יישומו של החוק יוביל לעלייה בשיעור גביית המס בישראל וייתן כלים בידי הרשויות למלחמה בהון השחור. כדי לאפשר לוועדה לעקוב אחרי הפעלת החוק הוטלה בס' 44(א) לחוק חובת דיווח על רשות המסים, שבמסגרתה נדרשה רשות המסים לדווח לוועדה לתקופה של 4 שנים, בין היתר, על היקף אכיפת החוק, מספר העיצומים הכספיים והקנסות שהוטלו. מהנתונים שנמסרו, לא ברור האם ועד כמה החוק לצמצם השימוש במזומן השיג את מטרתו, והאם המגבלות החמורות שהוטלו על כלל המשק בתחום המזומן אכן השיגו את מטרתן והובילו לתוצאות במסגרת המלחמה בהעלמת מס ובהון שחור.

נוכח ההצעה להרחיב את האיסורים שבחוק גם ביחס לניכיון שטרות, והעובדה שחובת הדיווח פסקה ולכן הנתונים האחרונים שנמסרו לוועדה היו ביחס לשנת ,2023 מוצע לוועדה לבקש מנציגי הממשלה את הנתונים הקיימים בידיהם באשר לאופן שבו נאכפו המגבלות הקיימות בחוק, וכיצד הדבר השפיע הן על היבטים של מלחמה בהון השחור והן על היבטים של גביית מס נוכח הנתונים שנמסרו בעבר .

(2) תשתית עובדתית: ההשפעה של ההסדר המוצע על עסקים קטנים ומימון חוץ בנקאי – נוסף על האמור, מוצע לוועדה לבחון האם נערכה עבודת מטה שבחנה כיצד המגבלות המוצעות לעניין

5

ניכיון שטרות עשויות להשליך על ערוצי המימון לעסקים, במיוחד עסקים קטנים, שמשתמשים בניכיון שטרות כאמצעי מימון, ועל התחרות למערכת הבנקאית בתחום המימון החוץ בנקאי.

(3) ניכיון שטרות והלוואות מגופים פיננסיים מוסדרים – התיקון המוצע יוצר חוסר קוהרנטיות בכל הנוגע להלוואות וניכיון שטרות עם גופים פיננסיים מפוקחים. כך, לפי התיקון המוצע בעל עסק שיש בידו שיק דחוי על סך 20,000 ₪, יכול להפקיד את השיק בחשבונו בבנק ולמשוך 20,000 ₪ במזומן (כפי שעולה מהסייג שבס' 2(ז1) סיפה); יכול לקבל מהבנק הלוואה במזומן בסכום של 20,000 ₪ (כפי שעולה מס' 2(ז) שמאפשר לקבל הלוואה במזומן מגוף פיננסי מפוקח) ולהשתמש בשיק כערובה להלוואה; אך ייאסר עליו לגשת לאותו בנק ולבקש ממנו לנכות לו את אותו השיק ולקבל בתמורה 19,600 ₪ במזומן (ס' 2(ז) סיפה המוצע). מדובר בתוצאה לא הגיונית ולא קוהרנטית, ולא ברור מהו החשש שעה שמדובר בגוף פיננסי מפוקח.

(4) פידיון שיק מהבנק הנמשך – נוסח ההצעה מתייחס לשתי פעולות משפטיות שונות: ניכיון שיקים – שכפי שהוסבר לעיל מבחינה משפטית מוגדר כהלוואה; קבלת תשלום תמורת שיק – שזו פעולה רחבה יותר מ"ניכיון שיק". כך, למשל, אדם שאוחז בשיק לפירעון מיידי ונותן לחבר שלו את השיק ובתמורה החבר נותן לו את תמורת השיק (פריטה), או אם השיק הוא במטבע זר ובתמורה החבר נותן לו את תמורת השיק בשקלים (המרה) – זוהי קבלת תשלום תמורת השיק שאיננה ניכיון.

לפי ס' 2(ז1) המוצע, תיאסר כל פעולה של מתן או קבלת תשלום במזומן תמורת שטר גם אם לא מדובר בניכיון. לפי הגדרה רחבה זו לא ברור האם ייאסר על אדם שבידיו שיק לפירעון מיידי ללכת לבנק שעליו נמשך השיק ולבקש את תמורתו במזומן (שכן במקרה כזה לא מדובר במשיכת מזומן מהחשבון שאליו הופקד השיק שלגביו מתייחס הסייג שבסיפה של ס' 2(ז1) המוצע)?

6

יום חמישי, כ"ה בשבט, השתפ"ו

12 בפברואר 2026

לכבוד:

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

חה"כ שמחה רוטמן

חברי הוועדה.

הנידון: עמדת פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות בנוגע ל"חוק לצמצום השימוש במזומן (הגבלת החלפת שטר וניכיון שטרות במזומן) " אני מתכבד לפנות אליך מטעם "פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות", ארגון הגג של העצמאים בישראל.

הפורום מתמקד בקידום זכויות הפרילנסרים והעסקים הקטנים, וחברים בו עשרות אלפי בעלי עסקים. הקמת הפורום היא יוזמה של הסתדרות העובדים, שזיהתה את מצוקת העצמאים בתחילת משבר הקורונה והובילה להקמת מסגרת אשר תיאבק יחד עם ארגוני העצמאים על זכויותיהם.

התיקון המוצע לחוק לצמצום השימוש במזומן מבקש להחיל הגבלה של עד 6,000 ₪ על החלפת שטר במזומן, לרבות בדרך של ניכיון שטרות, וכן להכפיף פעולה זו למנגנוני אכיפה ועיצומים כספיים. אין חולק על חשיבות המאבק בהון השחור ובהלבנת הון. עם זאת, ההסדר המוצע במתכונתו הנוכחית עלול לגרום לפגיעה ממשית ולא מידתית בעסקים קטנים ובינוניים, הנשענים במידה רבה על ניכיון שטרות ככלי מימון שוטף.

נייר עמדה זה מציג את ההשלכות האפשריות של ההסדר ואת החלופות המוצעות לצמצום הפגיעה, תוך שמירה על תכלית החוק.

ניכיון שטרות הוא כלי מימון מקובל ונפוץ, בעיקר בקרב עסקים קטנים ובינוניים, המאפשר: שיפור תזרים מזומנים, מימון פעילות שוטפת, גישור על פערי אשראי מול לקוחות גדולים וחלופה לאשראי בנקאי, שלעיתים אינו נגיש או יקר במיוחד לעסקים קטנים. בפועל, עסקים קטנים רבים אינם נהנים ממסגרות אשראי מספקות, הם משלמים ריביות גבוהות יותר ביחס לעסקים גדולים ותלויים במימון חוץ־בנקאי לשם הישרדותם השוטפת. צמצום האפשרות לקבל תמורת שטר מזומן מעל 6,000 ₪ פוגע ישירות בגמישות התזרימית שלהם.

הגבלת ניכיון במזומן עלולה להביא לדחיית תשלומים לספקים, לקושי בתשלום שכר עבודה, לפגיעה ביכולת לעמוד בהתחייבויות שוטפות, ולעלייה בסיכון לקריסת עסקים חלשים תזרימית. עסקים קטנים פועלים לרוב על שולי רווח נמוכים, ולפיכך כל פגיעה בתזרים היא בעלת השלכה מיידית ומשמעותית.

לא זו אף זו, התיקון המוצע יוצר חוסר קוהרנטיות רגולטורית. לפי החוק בעל עסק יכול להפקיד שיק בבנק ולמשוך מזומן, לקבל הלוואה במזומן מגוף פיננסי מפוקח, אך אינו יכול לנכות שטר ולקבל את תמורתו במזומן מעל 6,000 ₪. המשמעות היא פגיעה בפעילות מימון חוץ־בנקאית, החלשת התחרות מול המערכת הבנקאית וסיכון לעליית עלויות אשראי לעסקים קטנים. תוצאה זו עומדת בסתירה למגמה ארוכת השנים לחיזוק התחרות במערכת הפיננסית.

בנוסף לנאמר לעיל, ההגבלה המוצעת על החלפת שטר במזומן עלולה לעודד פעילות בלתי מפוקחת. כאשר פעילות ניכיון מוסדרת דרך גוף מפוקח מוגבלת, קיים חשש כי חלק מהפעילות תוסט לשוק לא מפוקח ותיווצר פגיעה דווקא ביכולת הפיקוח והאכיפה. בכך עלול ההסדר להביא לתוצאה הפוכה ממטרתו.

התיקון האמור לחוק צמצום השימוש במזומן יביא גם להגדלת הנטל הרגולטורי על בעלי העסקים הקטנים ולאכיפה לא מידתית. עסקים קטנים חשופים יותר לטעויות תפעוליות ולהטלת עיצומים כספיים, בעוד שאין ברשותם מערכי ציות וייעוץ משפטי כמו לעסקים גדולים. הרחבת מנגנון האכיפה ללא תקופת הסתגלות מספקת עלולה להביא לפגיעה בלתי פרופורציונלית.

על מנת לאזן בין הצורך במאבק בהון השחור לבין ההגנה על פעילות עסקית לגיטימית, מוצע לשקול את החלופות הבאות:

.1 החרגה לגופים פיננסיים מפוקחים: לאפשר ניכיון שטרות במזומן מעל 6,000 ₪ כאשר: הפעולה מבוצעת על ידי גוף בעל רישיון ופיקוח מלא; מתקיים זיהוי ותיעוד מלא של הצדדים, וקיימת חובת דיווח לרשות המסים. כך תישמר התכלית מבלי לפגוע במימון לגיטימי.

מנחם בגין ,150 תל אביב | 054-2295490 | 03-7756888 | www.forum-atzmaim.co.il

.2 מנגנון דיווח במקום איסור גורף: במקום איסור מוחלט, לקבוע חובת דיווח על כל ניכיון במזומן מעל רף מסוי, וחובת תיעוד מוגברת. רגולציה מבוססת דיווח עדיפה על איסור גורף.

.3 תקרה מדורגת לעסקים קטנים: לקבוע תקרת מזומן גבוהה יותר לעסקים קטנים (בהתאם למחזור), באופן פרופורציונלי לגודלם ולסיכון המיסויי הנשקף מהם.

.4 תקופת הסתגלות והוראת שעה: לקבוע תחולה מדורגת, תקופת מעבר של 12–18 חודשים וחובת דיווח מחודשת לוועדה על השפעת ההסדר על אשראי לעסקים קטנים.

לסיכום: המאבק בהון השחור הוא יעד ציבורי חשוב. עם זאת, רגולציה אפקטיבית חייבת להיות ממוקדת סיכון, מבוססת נתונים, פרופורציונלית, ושומרת על פעילות עסקית לגיטימית. במתכונתו הנוכחית, התיקון המוצע עלול לפגוע קשות בתזרים של עסקים קטנים, להחליש תחרות בשוק האשראי, ולהוביל לתוצאות בלתי רצויות.

אנו קוראים לוועדה לבחון מחדש את ההסדר המוצע, לדרוש תשתית נתונים עדכנית, ולאמץ פתרון מאוזן שימנע פגיעה בלתי מידתית במגזר העסקי הקטן והבינוני.

בברכה,

ליאור גור

ראש תחום כנסת וממשלה

פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות

מנחם בגין ,150 תל אביב | 054-2295490 | 03-7756888 | www.forum-atzmaim.co.il

לכבוד

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט ח"כ רוטמן

חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט

כנסת ישראל

הנדון :התנגדות לתיקוני חוק ההסדרים – ביטול החרגת הצ'יינג'ים והשלכות הרסניות על עסקים קטנים, עצמאיים והחופש הכלכלי אנו פונים אליכם בדאגה עמוקה לנוכח שורת צעדים מצטברים שמקדמת רשות המסים במסגרת חוק ההסדרים, אשר חורגים ממאבק לגיטימי בהון השחור – והופכים לפגיעה ישירה, לא מידתית ולעיתים אף אבסורדית בעסקים קטנים, בעצמאיים ובציבור משלם המסים.

מדובר בשילוב מסוכן של:

•

הגבלת עסקאות במזומן ל־6,000 ₪

•

חוק “חשבונית ישראל”

•

ניסיונות לבטל את שטר ה־200 ₪

•

וכעת – ביטול החרגת נותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים / נש"מ) והחלת תקרת 6,000 ₪ גם עליהם, לרבות ניכיון שיקים ומתן הלוואות במזומן.

“ .1מלחמת הצ'יינג'ים” – שינוי סדרי עולם פיננסי

עד היום, נותני שירותי מטבע הוחרגו במפורש מתקרת המזומן, מתוך הבנה שהם מהווים מערכת אשראי חוץ בנקאית חיונית ,במיוחד עבור עסקים קטנים ואוכלוסיות שהבנקים מדירים.

כעת, חוק ההסדרים מבקש לשנות זאת מן היסוד.

בדברי ההסבר של משרד האוצר נכתב:

“כיום ניתן לפרוט צ'ק למזומן או לקבל הלוואה במזומן ללא הגבלת סכום. פרקטיקה מעין זו מהווה גורם סיכון להעלמת מס ולהלבנת הון... כמו כן, ניכיון צ'קים באמצעות גופים פיננסיים נפוץ מצד מי שמוציא חשבוניות פיקטיביות.”

על בסיס טענה גורפת זו, מבקשת המדינה לאסור בפועל ניכיונות שיקים ועסקאות אשראי בעשרות ומאות אלפי שקלים אצל נותני האשראי החוץ בנקאי – גם כאשר מדובר בעסקים חוקיים, מדווחים, ומשלמי מס מלא.

מפלגת: "העצמאים החדשים - כח חזק" 59-900174-0 יו"ר המפלגה – יורם מועלמי

משרדי המפלגה: מושב גאליה דולב 75 l 053-9336888 l 08-9316833 l gmail.com@azmaim.party

.2

הפגיעה הישירה בעסקים קטנים – דוגמה מהשטח

ניקח דוגמה פשוטה, יומיומית:

שיפוצניק עצמאי מבצע עבודה בהיקף של 50,000₪ ,המחולקת ל־5 תשלומים של 10,000 ₪ בצ'קים דחויים

– פרקטיקה מקובלת וחוקית בענף.

הוא זקוק לתזרים מידי לצורך:

•

רכישת חומרי גלם

•

תשלום לפועלים

•

שכירות, דלק, ציוד

עד היום, הוא יכול היה לנכות את השיקים או לקבל הלוואה אצל נותן שירותי מטבע מפוקח.

לאחר התיקון – האפשרות הזו נחסמת.

התוצאה:

פגיעה חמורה בתזרים

סיכון לקריסת העסק

דחיקת עסקים לגורמים אפורים או לא חוקיים

או ויתור על עבודות גדולות – ופגיעה בצמיחה

זו איננה מלחמה בהון השחור – זו חניקה של הכלכלה הריאלית.

.3פגיעה במודרי הבנקים ובציבור משלם המסים

מדובר “בפגיעה אנושה גם במאות אלפי לקוחות שמודרים על ידי הבנקים.”

עו"ד ורו"ח תמיר סולומון, מומחה למיסוי ואיסור הלבנת הון, מחדד:

“הצעד המתגבש מהווה המשך ישיר להוצאת הכסף המזומן מתוך המערכת הכספית הלגיטימית, והפיכתו למוקצה מחמת מיאוס.”ומוסיף“:הנפגעים העיקריים הם דווקא הציבור משלם המס, שנתקל בבעיות אקוטיות בביצוע עסקה כשרה – כאשר הצד המבקש שירות אינו בעל חשבון בנק, מצוי בעיקולים, חילוטים או הגבלות, והעוסק נאלץ לסרב לביצוע עסקה חוקית לחלוטין רק משום שסכומה עולה על 6,000 ₪ ואין דרך לשלמה אלא במזומן.”

מפלגת: "העצמאים החדשים - כח חזק" 59-900174-0 יו"ר המפלגה – יורם מועלמי

משרדי המפלגה: מושב גאליה דולב 75 l 053-9336888 l 08-9316833 l gmail.com@azmaim.party

.4

עבריינים יסתדרו – האזרחים ייפגעו

כפי שמציין עו"ד סולומון:

“ מלביני הון ועבריינים כלכליים יסתדרו בקלות עם חובות הדיווח. מי שיציית – הם דווקא האזרחים והעסקים הישרים.”

המציאות מוכיחה פעם אחר פעם:

עבריינים מוצאים חלופות

עסקים חוקיים נחנקים

והאמון במערכת נשחק

.5

בקשתנו מוועדת החוקה

אנו קוראים לוועדה:

.1 להוציא את הסעיף הנוגע לביטול החרגת הצ'יינג'ים מחוק ההסדרים ,ולהעבירו להליך חקיקה רגיל, מעמיק ושקוף.

.2 לקיים שימוע אמיתי לעצמאיים, לעסקים קטנים ולנותני שירותים פיננסיים ,ולא להסתפק בעמדת האוצר בלבד.

.3 לקבוע החרגות, תקרות מותאמות או מנגנוני פיקוח חכמים ,במקום איסורים גורפים.

.4 לבחון את ההשפעה המצטברת של כלל החוקים –מזומן, חשבונית ישראל, שטר ה־200 – ולא כל תיקון בבידוד.

מאבק בפשיעה כלכלית הוא יעד חשוב – אך מדינה חפצת חיים אינה יכולה להילחם בה על גבם של מי שעובדים, משלמים מס ומחזיקים את הכלכלה הישראלית על הכתפיים.

יורם מועלמי

יו"ר המפלגה

מפלגת: "העצמאים החדשים - כח חזק" 59-900174-0 יו"ר המפלגה – יורם מועלמי

משרדי המפלגה: מושב גאליה דולב 75 l 053-9336888 l 08-9316833 l gmail.com@azmaim.party

ועדת עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון

יו"ר הוועדה:

עו"ד יעל גרוסמן

עו"ד גיל דחוח

עו"ד אורי גולדמן

ת"א, ה' באדר, תשפ"ו

22.2.2026

MG743217

לכבוד

ח"כ שמחה רוטמן

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

כנסת ישראל

מכובדינו,

.1 הנדון: ס' 6 להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעד התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026; פרק ג': צמצום ההון השחור; סימן ב': הגבלה על החלפת שטר במזומן .2 ס' 7 להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעד התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 פרק ג': צמצום ההון השחור; סימן ג': חובת הצהרה של נותני שירותים פיננסיים

נייר עמדה

ועדת עבירות כלכליות מתכבדת להגיש עמדתה בעניין שבנדון, כדלקמן:

יובהר תחילה כי לשכת עורכי הדין, באמצעות ועדת איסור הלבנת הון ועבירות כלכליות, תומכת במאבק בהון השחור ובמאבק בהלבנת הון.

עם זאת, תיקון סעיף 6 לחוק, ככל שהוא אוסר או מצמצם באופן גורף מתן הלוואות וניכיון שטרות במזומן, עשוי להביא לתוצאה הפוכה: פגיעה בציבור ובאוכלוסיות ללא נגישות דיגיטלית מלאה, דחיפה לשוק האפור וצמצום התחרות בשוק האשראי, תוך יצירת יתרון תחרותי לא הוגן לטובת הבנקים.

לפיכך, ועדת עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין מציעה חלופה אפקטיבית ומידתית: חובת דיווח על עסקת הלוואה / ניכיון / מסירה במזומן לפי תקרה שתיקבע – במקום איסור גורף.

להלן עיקרי הביקורת:

.1 פגיעה בציבור ובאוכלוסיות ללא נגישות דיגיטלית / בנקאית – הלוואות מזומן וניכיון שטרות במזומן משמשים במקרים רבים “אשראי של מוצא אחרון” (מצבי חירום, חסימות זמניות בבנק, לקוחות ללא תשתית דיגיטלית מלאה). איסור גורף אינו מבטל את הביקוש – הוא מקשה על קבלת פתרון חוקי ומפוקח.

רח' דניאל פריש ,10 תל-אביב ,64731 טל: ,1-599-500-606 פקס: 03-6918696 :Fax 1-599-500-606 .Tel ,64731 TEL-AVIV .St FRISH DANIEL 10 , 1-599-500-606 . TEL ,92190 JERUSALEM .St CHOPIN 1 ירושלים ,92190 טל. ,1-599-500-606 פקס: 02-5610062 :Fax רח' שופן ,1

israelbar.org.il@vaadmerkazi

http://www.israelbar.org.il :E-mail

.2 תוצאה הפוכה: הסטת פעילות לשוק האפור והגברת הסיכון להלבנת הון – כאשר ערוץ מפוקח מוגבל בעוד הצורך בשוק נותר בעינו, חלק מהביקוש יעבור למלווים לא מפוקחים ולמנגנוני עקיפה, ללא זיהוי, ללא תיעוד וללא הגנות צרכניות. בכך נפגעת תכלית החוק.

בפועל, קל יותר לאכוף על גופים מפוקחים וקיימים, וקשה יותר על שוק אפור שאינו מפוקח.

.3 פגיעה בתחרות: יתרון תפעולי / תשתיתי לבנקים והעמקת ריכוזיות – ההסדר אינו חל על הבנקים, כתוצאה מכך, ההגבלה מייקרת ומסרבלת מתן אשראי קטן ומהיר, יוצרת "יתרון לגודל" לבנקים, מצמצמת כניסת שחקנים חדשים ומפחיתה תחרות – ובסופו של דבר עלולה לייקר את האשראי לציבור ולהעמיק ריכוזיות. מעבר לכך, התיקון אף מציג את ענף נותני השירותים הפיננסים באור שלילי, למרות הפיקוח ההדוק של רשות שוק ההון.

חלופה מוצעת (מאוזנת: אכיפה ללא פגיעה עודפת):

במקום איסור – חובת דיווח על עסקת הלוואה / ניכיון / מסירה במזומן על פי תקרה שתיקבע. חלופה זו תחזק את יכולת האכיפה באמצעות נתונים ותיעוד, מבלי לדחוק פעילות לשוק האפור ומבלי לפגוע בתחרות בשוק האשראי.

בנוסף, ככל שהתיקון יתקבל, תידרש תקופת מעבר ליישום (למשל 12 חודשים) והטמעה מדורגת ללא סנקציות בתחילת הדרך, לצורך התאמות תפעוליות ושמירה על רציפות מתן אשראי.

לעניין סעיף 7 לתיקון המוצע – אין הערות.

בכבוד רב ובברכה,

יעל גרוסמן, עו"ד

גיל דחוח, עו"ד

אורי גולדמן, עו"ד

יו"ר (משותפת)

ועדת עבירות כלכליות

ואיסור הלבנת הון

לשכת עורכי הדין

יו"ר (משותף)

ועדת עבירות כלכליות

ואיסור הלבנת הון

לשכת עורכי הדין

יו"ר (משותף)

ועדת עבירות כלכליות

ואיסור הלבנת הון

לשכת עורכי הדין

העתקים:

עו"ד עמית בכר – ראש לשכת עורכי הדין.

עו"ד אושרת תגר – מנכ"ל לשכת עורכי הדין.

עו"ד דניאל אייזנברג צדיקים – מנהלת מחלקת הוועדות המקצועיות, לשכת עורכי הדין.

עו"ד דניאל למברסקי – ממונה על ועדת עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון, לשכת עורכי הדין.

רח' דניאל פריש ,10 תל-אביב ,64731 טל: ,1-599-500-606 פקס: 03-6918696 :Fax 1-599-500-606 .Tel ,64731 TEL-AVIV .St FRISH DANIEL 10 , 1-599-500-606 . TEL ,92190 JERUSALEM .St CHOPIN 1 ירושלים ,92190 טל. ,1-599-500-606 פקס: 02-5610062 :Fax רח' שופן ,1

israelbar.org.il@vaadmerkazi

http://www.israelbar.org.il :E-mail

סימן ב' : הגבלה על החלפת שטר במזומן

תיקון חוק לצמצום .3

השימוש במזומן

בחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-12018 -

(1) בסעיף ,1 בהגדרה "תשלום במזומן", בפסקה (1), במקום "או מסכום ההלוואה" יבוא "מסכום ההלוואה או מסכום השטר";

(2) בסעיף 2 -

(א) בסעיף קטן (ז), בסופו יבוא "למעט לגבי ניכיון שטר";

(ב) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:

"(ז1) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף (ז)-

(1) , לא ייתן אדם ולא יקבל תשלום במזומן תמורת

שטר, לרבות בדרך של פריטה או המרה, ולמעט בדרך של

הלוואה שנתן מוסד לגמילות חסדים כהגדרתו בחוק

להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי

מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-,2019 אם סכום

השטר עולה על הסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת

הראשונה; היה השטר נקוב במטבע חוץ, יהיה הסכום

האמור 25,000 שקלים חדשים;

(2) לא ייתן עוסק ולא יקבל תשלום במזומן תמורת

שטר, לרבות בדרך של פריטה או המרה, אם סכום השטר

הוא בסכום שבין הסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת

הראשונה לסכום של 25,000 שקלים חדשים, אלא אם

הציג, בשל העסקה בעניינה ניתן השטר, לגוף הפיננסי

המפוקח, חשבונית הכוללת מספר שהקצה לה המנהל לפי

סעיף 47(א2) לחוק מס ערך מוסף, וקבלה כהגדרתה

בהוראות ניהול פנקסי חשבונות שהוצאו לפי סעיף 130

לפקודהת מס הכנסה. הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על

משיכת מזומן מחשבון תשלום המנוהל בידי תאגיד בנקאי, בנק הדואר או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, שאליו הופקדה תמורת השטר, לרבות בדרך של ניכיון;

1 ס"ח התשע"ח, עמ' 428; התשע"ט, עמ' .294

לעניין זה -

"בנק הדואר", "חשבון תשלום", "תאגיד בנקאי" –

כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-

.22019";

"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–32016;

(3) בסעיף 6(א), אחרי פסקה (3) יבוא:

"(3א) נתן או קיבל תשלום במזומן תמורת שטר, כשסכום השטר עולה על הסכום הנקוב בפרט (12) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(ז1);";

(4) בסעיף ,20 אחרי פסקה (5) יבוא:

"(5א) נותן או מקבל תשלום במזומן תמורת שטר, כשסכום השטר עולה על הסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(ז1);";

סימן ג' : דיווח של נותני שירותים פיננסיים

תיקון פקודת מס

הכנסה

.4

בפקודת מס הכנסה -

(1) בסעיף 141א -

(א) בסעיף קטן (א), אחרי "פרטי הזיהוי של הנהנה" יבוא "וכן יצהיר, לפי דרישה בכתב של המנהל, האם ביצע פעולות החייבות בדיווח כאמור או שלא ביצע פעולות כאלה"; אחרי "פרטי הזיהוי של הנהנה" יבוא "וכן ידווח ב-10 לחודש אפריל, יולי, אוקטובר וינואר, עבור שלושת החודשים שקדמו למועד הדיווח, האם ביצע פעולה החייבת בדיווח כאמור או שלא ביצע פעולה כזו, להלן:

"דוח אי ביצוע פעולה"";

(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "בדוח" יבוא "או בהצהרה" ובמקום "שלוש" יבוא "שבע";

2 ס"ח התשע"ט, עמ' .201

3 ס"ח התשע"ו, עמ' .1098

(2) בסעיף 195ב(ב), בסופו יבוא- "היה למנהל יסוד סביר להניח כי חלפן כספים לא הגיש דוח אי ביצוע פעולה, רשאי הוא להטיל על המפר עיצום כספי בסכום העיצום שבסעיף 195ב(א), בשל כל חודש מלא של פיגור בהגשת הדוח".אחרי "דוח" יבוא "או הצהרה" ואחרי "הדוח" יבוא "או ההצהרה, לפי העניין".

(3) תחילתו של סעיף זה ביום ..