פרק ג' (צמצום ההון השחור), סימן ג' (חובת הצהרה של נותני שירותים פיננסיים) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון]

כ"ה בשבט התשפ"ו

12 בפברואר 2026

אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט

מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה

ס' 7 להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעד התקציב לשנת

התקציב 2026), התשפ"ו-2026

(פרק ג': צמצום ההון השחור; סימן ג': חובת הצהרה של נותני שירותים פיננסיים) סעיף 141א לפקודת מס הכנסה: דיווחים של נותני שירותים פיננסיים – כללי בחוק ההסדרים שנחקק בכנסת בשנת ,2013 נוסף סעיף 141א לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), הקובע, בהוראת שעה, חובת דיווח של חלפני כספים לרשות המסים. על פי הסעיף האמור, מי שחייב ברישיון כנותן שירותים פיננסיים (חלפן כספים) לדווח למנהל רשות המסים על ביצוע פעולה בסכום של 50 אלף ₪ ומעלה, ולהעביר לו זיהוי של מי שעימו התקשר כדי לבצע פעולה כאמור או של מי שנהנה מאותה פעולה. המידע המתקבל אצל מנהל רשות המסים מוזן למאגר מידע ייעודי ונפרד של רשות המסים, והוא יכול לשמש בעלי תפקידים שנקבעו באותו סעיף ובתקנות שהותקנו לפיו, לצורך חקירת עבירות על חוקי המס וגביית מס, והכל בהתאם לתנאים שהוגדרה בחוק ובתקנות.

הסעיף נקבע כהוראת שעה לתקופה של 3 שנים מיום תחילתן של תקנות שהותקנו על ידי שר האוצר מכוח הסעיף האמור. בפועל התקנות והסעיף לחוק נכנסו לתוקף רק לקראת סוף שנת ,2019 ואמורים היו לפקוע לקראת סוף שנת ,2022 אך הוארכו על ידי סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, עקב קיומן של הבחירות לכנסת ה-.25 בחודש פברואר 2023 חוקקה הכנסת את תיקון 263 לפקודת מס הכנסה, שבמסגרתו הפכה את הסדר להוראת קבע.

במסגרת ההסדר נדרש מנהל רשות המסים לדווח, מידי חצי שנה, לוועדת החוקה על הפעלת ההסדר, ובכלל זה על מספר הדיווחים שהתקבלו במאגר, מספר העברות המידע מהמאגר לגורמים הרשאים לקבל ממנו מידע, השימוש שנעשה במידע בתחום הפלילי, השימוש שנעשה במידע לצורך גביית מס, מספר חלפני הכספים שהוטלו עליהם עיצומים כספיים, ועוד.

חרף חובת הדיווח האמורה, עד היום הוגשו לוועדה שני דיווחים בלבד: דיווח אחד שהוגש בפברואר 2023 התייחס לתקופה של שנה וחצי (יוני 2021 עד דצמבר 2022), ודיווח שני שהוגש בדצמבר 2024 התייחס לתקופה של שנה (ינואר עד דצמבר 2023).

התיקון המוצע

141א. חובת דיווח של חלפני כספים

(א) מי שחייב ברישיון לפי חוק שירותים פיננסיים מוסדרים (בסעיף זה – חלפן כספים), ידווח למנהל על כל פעולה שביצע בסכום של 50,000 שקלים חדשים ומעלה, לרבות פרטי הפעולה ופרטי הזיהוי של הצד שעמו התקשר כדי לבצעה, ואם קיים נהנה שאינו הצד שעמו התקשר חלפן הכספים – גם פרטי הזיהוי של הנהנה וכן יצהיר, לפי דרישה בכתב של המנהל, אם ביצע פעולות החייבות בדיווח כאמור או שלא ביצע פעולות כאלה; לעניין זה – "חוק שירותים פיננסיים מוסדרים" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016;

"פעולה" – שירות בנכס פיננסי או מתן אשראי כהגדרתם בחוק שירותים

פיננסיים מוסדרים;

1

"נהנה" – אדם שבעבורו או לטובתו נעשית הפעולה.

(ב) מידע המפורט בדוח או בהצהרה לפי סעיף קטן (א) ייאגר במאגר מידע

כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (בסעיף זה – חוק הגנת הפרטיות), שהוא מאגר ייעודי, בנפרד מכל מאגר מידע אחר (בסעיף זה – מאגר המידע), לתקופה של שלוש שבע שנים; בתום התקופה האמורה יימחק המידע.

195ב. עיצום כספי

(א) על אף הוראות סימן ג', היה למנהל יסוד סביר להניח כי לא הוגש דוח או הצהרה מקוון, עד המועד האמור בסעיף 132 או ,166 לפי העניין (בסימן זה – ההפרה), רשאי הוא להטיל על המפר עיצום כספי בסכום של 600 שקלים חדשים בשל כל חודש מלא של פיגור בהגשת הדוח או ההצהרה, לפי העניין.

(ב) היה למנהל יסוד סביר להניח כי חלפן כספים לא הגיש דוח לפי סעיף 141א, רשאי הוא להטיל על המפר עיצום כספי בסכום של 6,000 שקלים חדשים, בשל כל חודש מלא של פיגור בהגשת הדוח.

כיום, על אי דיווח על ביצוע פעולה בסכום של למעלה מ-50 אלף ₪ על ידי נותן שירותים פיננסיים מוטל עיצום כספי. בדברי ההסבר להצעת החוק נטען, כי קיים חסר במידע לגבי סיבת אי הדיווח וחסר בכלי בקרה על הדיווחים ואמינותם, וכתוצאה מכך נפגעת יכולת האכיפה של חובת הדיווח על ידי רשות המסים. כדי להגביר את הציות להוראות החוק וכדי שיהיה בידי רשות המסים מידע מלא לצורך אכיפתו, מוצע לקבוע – נוסף על חובת הדיווח הקיימת – חובת הגשת הצהרה, בהתאם לדרישה בכתב של המנהל, כך שנותן שירותים פיננסיים יידרש להצהיר האם ביצע או לא ביצוע פעולות החייבות בדיווח. המידע המתקבל, כך נטען, ייתן תמונה מלאה לגבי נותני השירותים הפיננסיים החייבים בדיווח, כך שחייב בדיווח שלא דיווח או שלא הצהיר כלל, בניגוד לדרישת המנהל, תיבחן הטלת עיצום כספי עליו, בהתאם להוראות הסעיף.

כמו כן, מוצע להאריך את משך שמירת המידע המתקבל במאגר המידע הייעודי לדיווחים אלה, מתקופה של 3 שנים לתקופה של 7 שנים. בדברי ההסבר נטען שההצדקה לכך היא העובדה שהסעיף הפך להסדר קבע, ושהדבר יאפשר לעשות במאגר שימוש יעיל, בין היתר, בהתאם לתקופת ההתיישנות האזרחית והפלילית.

נקודות לדיון

(1) העדר תשתית עובדתית: לא נמסרו לוועדה דיווחים על הפעלת ההסדר – בניגוד לקבוע בחוק, במשך למעלה מ-6 שנים הממשלה לא דיווחה לוועדה באופן סדיר על הפעלת ההסדר (למעט 2 דיווחים שהצלחנו לאתר). ערב הדיון נמסרו לוועדה, לראשונה, דיווחים על שנים 2024 ו-.2025 נוכח האמור, מוצע לוועדה לדון ביחס להפעלתו של ההסדר בשנים האחרונות: האם ההסדר השיג את מטרתו? באיזו מידה הוא אכן עזר להילחם בהעלמות מס ובהלבנת הון? בכמה מקרים סייע המידע להעמדה לדין של עברייני מס? בכמה מקרים סייע המידע לגביית מסים? מה היקף המס שנגבה בעקבות המידע שנמסר כתוצאה מהפעלת ההסדר?

נוכח האמור, מוצע לוועדה לשקול את ההצדקה לתיקונים המוצעים ולהרחבת ההסדר הקיים על רקע הנתונים שיוצגו.

2

(2) יעילות ההסדר המוצע ואופן האכיפה של חובות דיווח – מוצע לוועדה לשקול מהי ההצדקה להסדר המוצע שמבקש להטיל על הגופים הפיננסיים גם חובת הצהרה, נוכח קיומן של סנקציות אפקטיביות (עיצומים כספיים) ומערך פיקוח על נותני השירותים הפיננסיים? כך, לשם השוואה, גופים פיננסיים רבים מחויבים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על קיומן של פעילויות פיננסיות מסוימות, מכוח משטר הדיווח שנקבע לפי חוק לאיסור הלבנת הון, התש"ס-.2000 לפי אותו חוק, אופן האכיפה של חובות הדיווח נעשה באמצעות מערך של פיקוח, וסנקציות בדמות הטלת עיצומים כספיים על ידי ועדות עיצומים, ללא חובת ההצהרה מקבילה לזו שאותה מבקשים להוסיף כאן.

מהי, אפוא, ההצדקה להוספת חובת ההצהרה דווקא כאן? מדוע בתחום משטר הדיווחים של הלבנת הון ניתן לפקח על חובות הדיווח באמצעות מערך פיקוח ועיצומים כספיים, ואילו ביחס לחובות הדיווח לפי ס' 141 א לפקודה לא די במערך הפיקוח ובעיצומים כספיים ונדרשת הצהרה נוספת שאינה נדרשת שם?

(3) דרישה בכתב של המנהל: על פי אילו אמות המידה? – לפי המוצע, חובת ההצהרה לא תחול על כלל הגופים הפיננסיים, אלא היא תיעשה "לפי דרישה בכתב של המנהל". ההסדר המוצע אינו כולל התייחסות לאמות המידה שלפיהן ידרוש המנהל מגוף פיננסי למסור הצהרה. מהן, אפוא, אמות המידה לעניין זה? מוצע לוועדה לשקול להוסיף להסדר המוצע אמות מידה לעניין זה שיבנו את שיקול הדעת של המנהל בעת הפעלת הסמכות, ולמצער, לחייב את המנהל לקבוע נוהל שבמסגרתו ייקבעו אמות מידה לעניין אופן הפעלת הסמכות.

3