חוק הירושה (תיקון מס' 13), התשע"ב-2012

רשומות

הצעות חוק

הכנסת

7 במאי 2012 459 ט"ו באייר התשע"ב

עמוד

הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 13) (ירושה מכוח אימוץ), התשע"ב–2012 164 הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2) (הקלת התנאים לחיזוק בית משותף), התשע"ב–2012 165 מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת:

הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 13) (ירושה מכוח אימוץ), התשע"ב–2012*

בחוק הירושה, התשכ"ה–1965,1 בסעיף 16 – .1 תיקון סעיף 16

בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו."; (1) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) "(ב) המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעזבונם של קרובי המאמץ כאילו היו יורשים, וקרובי המאמץ זוכים על פי דין בעזבונו של המאומץ כאילו היו יורשים."

דברי הסבר

השפעה על זכויות הילד סעיף 16 לחוק הירושה, התשכ"ה–,1965 קובע כי

מאומץ יורש את המאמץ אך אינו יורש את קרובי המאמץ,

בהצעת החוק יש כדי להשפיע על זכויותיהם

וכן שהמאמץ יורש את המאומץ אך קרובי המאמץ אינם

הקנייניות של ילדיהם המאומצים וילדיהם הביולוגיים

יורשים את המאומץ. מוצע להשוות את מעמדו של

של הורים מאמצים.

מאומץ לזה של ילד ביולוגי לכל דבר ועניין. כלומר, מאומץ

יזכה, כיורש, גם בעזבונם של קרובי המאמץ, והללו יזכו,

כיורשים, בעזבונו.

יוזמים: חברי הכנסת אילן גילאון, ניצן הורוביץ

הצעת חוק מס' פ/334/18; הועברה לוועדה ביום כ"ו בחשוון התשע"א (3 בנובמבר 2010). *

ס"ח התשכ"ה, עמ' 63; התשס"ה, עמ' .714 1

הצעות חוק הכנסת – ,459 ט"ו באייר התשע"ב, 7.5.2012 164

מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת:

הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2) (הקלת התנאים לחיזוק בית משותף), התשע"ב–2012*

סעיף –5 החוק

תיקון(להלן

התשס"ח–20081

(להלן – החוק

אדמה),

התשס"ח–20081

אדמה),מפני רעידות

משותפים

רעידות

מפניבתים

(חיזוק

משותפים

המקרקעיןבתים בחוק .1

המקרקעין (חיזוק .1תיקון סעיף

בחוק5

מהרכוש המשותף לשם חלקיםלשם

המשותף הוצאת

מהרכוש

"לרבות

חלקים

הוצאתיבוא

"או יותר"

"לרבות

יבואאחרי

יותר"5(א),

בסעיףהעיקרי),"או

העיקרי), בסעיף 5(א), אחרי

,". או לדירות כאמור,".

לדירה

והצמדתםכאמור

חנייהא לדירות

לדירהמקומות

והצמדתםהתקנתהתקנת מקומות חנייה

הוספת סעיף 5א יבוא:5 לחוק העיקרי יבוא:

העיקריסעיף סעיף 5 .2

לחוק אחרי אחרי 5א .2

הוספת סעיף

שמטרתה הריסת בניין המשותףבניין

שמטרתה הריסת

עבודה ברכושהמשותףביצוע ביצוע 5א.

עבודה(א)ברכוש 5א.

"הריסת(א)

בניין קיים "הריסת בניין קיים

החיזוק, טעון החלטה החלטה

לתכניתבהתאםטעון

מחדשהחיזוק,

לתכניתוהקמתו

בהתאם מחדשוהקמתו מחדש

קיים והקמתוקיים והקמתו מחדש

לא המפקח, אף אם לא רשאי

ואולם אם

המפקח, אף

הדירות;רשאי

ואולםבעלי

של כלהדירות;

מראש של כל בעלי מראש

בביתבעלי הדירות בבית של כלהדירות

בעלימראשהחלטהשל כלמראש כך

התקבלה על

התקבלה על כך החלטה

בעליפי תביעה של בעלי העבודה, על

תביעה של ביצוע

על פיהעבודה,את

המשותף, לאשר

המשותף, לאשר את ביצוע

בבעלותם ארבע חמישיותחמישיותארבעהיו

התביעהבבעלותם

היו הגשת

שבמועד

התביעההדירות

הדירות שבמועד הגשת

מהרכוש המשותף היו חמישיותהיו

וארבעהמשותףמהרכושהמשותף

חמישיותבבית

וארבע

מהדירות

מהדירות בבית המשותף

המשותףדירה בבית המשותף

בביתלכל בעלדירהשנתן

ובלבדבעל

לדירותיהם,

צמודותשנתן לכל

צמודות לדירותיהם, ובלבד

סעיפים 5(ב) ו־(ג) יחולו

הוראותיחולו

5(ב) ו־(ג)

טענותיו;

אתסעיפים הוראות

טענותיו; לטעון

הזדמנות לטעון אתהזדמנות

המחויבים.בשינויים המחויבים.

לעניין זה, בשינוייםלעניין זה,

מחדש בהתאם להוראות

להוראות

בנייתו

בהתאם

לבניין בעת

שנוספהמחדש

בעת בנייתו

לבנייןדירה(ב) דירה שנוספה(ב)

ביצוע העבודה כאמור

כאמור

שערבהעבודה

ביצועשל מי

בבעלותם

תהאשערב של מי

סעיף זה

סעיף זה תהא בבעלותם

המשותף, לפי החלק ברכוש

החלק ברכוש

דירות בבית

המשותף, לפי

בביתהיו בעלי

קטן (א)

דירות

בסעיף

בסעיף קטן (א) היו בעלי

המשותף הצמוד לכל דירה."

המשותף הצמוד לכל דירה."

דברי הסבר

אלא רק הסכמה של שני שלישים מבעלי הדירות, ששני חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם. אדמה), התשס"ח–2008 (להלן – החוק), נועד להקל את חיזוקם של מבנים מפני רעידות אדמה לפי תכנית המתאר עוד מוצע להחיל מנגנון דומה בנוגע לעבודה ברכוש הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה המשותף שמטרתה הריסת בניין קיים והקמתו מחדש לפי (תמ"א 38) (להלן – תכנית החיזוק), באמצעות הורדת רף תכנית החיזוק, אך במקרה כזה תידרש הסכמה של ארבע ההסכמה הדרוש על פי חוק המקרקעין, התשכ"ט–,1969 חמישיות מבעלי הדירות, שארבע חמישיות מהרכוש לביצוע עבודה ברכוש המשותף הנעשית מכוח תכנית המשותף צמודות לדירותיהם (סעיף 5א המוצע).

החיזוק. עם זאת, המנגנונים שנקבעו בחוק אינם מספיקים

לבסוף, מוצע לקבוע כי במקרים שבהם המפקח על ליישום תכנית החיזוק.

רישום מקרקעין סבור כי נדרשת חוות דעת של שמאי

בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצע להקל עוד את

מקרקעין לשם החלטה בתביעה לפי סעיפים 5 ו־5א

ביצוע העבודות ברכוש המשותף לפי תכנית החיזוק. מוצע

לחוק, הוא יפעל למינויו של שמאי הנכלל ברשימת

לקבוע, בסעיף 5 לחוק, כי המפקח על רישום מקרקעין יהיה

השמאים כאמור בסעיף 2ב לחוק פינוי ובינוי (פיצויים),

רשאי לאשר ביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה

התשס"ו–.2006

הוצאת חלקים מהרכוש המשותף לשם התקנת מקומות

בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה חנייה והצמדתם לדירות חדשות שייתוספו לפי תכנית השלישית תדון ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, החיזוק גם אם אין לכך הסכמה של כל בעלי הדירות,

הצעת חוק מס' פ/3119/18; הועברה לוועדה ביום א' בשבט התשע"ב (25 בינואר 2012). *

ס"ח התשס"ח, עמ' 154; התשע"א, עמ' .202 1

165 הצעות חוק הכנסת – ,459 ט"ו באייר התשע"ב, 7.5.2012

אחרי סעיף 6 לחוק העיקרי יבוא: .3 הוספת סעיף 6א

ראה מפקח, כי לשם קבלת החלטה בתביעה לפי סעיפים 5 ו־5א, 6א. "חוות דעת שמאי מקרקעין נדרשת חוות דעת בעניין שבמומחיות של שמאי מקרקעין, יפנה ליושב ראש הוועדה לעניין מתחמי פינוי ובינוי כהגדרתה בחוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו–2006,3 כדי שימנה לשם כך שמאי הנכלל ברשימת השמאים כאמור בסעיף 2ב לאותו חוק."

דברי הסבר

בבואו ליתן החלטה לפי החוק, וכן בקביעת הוראות בין היתר, באופן הסדרתם של מקרים שבהם אי־אפשר שעניינן הקלות נוספות במיסוי לשם עידוד עסקאות להוסיף מקומות חנייה כנדרש בדין, בקביעת אמות מידה שביסודן חיזוק מבנים. להפעלת שיקול דעתו של המפקח על רישום מקרקעין

יוזמים: חברי הכנסת זבולון אורלב, דוד אזולאי

הודעת המערכת

חוברת הצעת חוק הכנסת – ,458 שפורסמה ביום ח' באייר התשע"ב (30 באפריל 2012), הונחה על שולחן הכנסת ביום ט' באייר התשע"ב (1 במאי 2012).

ס"ח התשס"ו, עמ' .171 2

הצעות חוק הכנסת – ,459 ט"ו באייר התשע"ב, 7.5.2012 166

סודר בכנסת, והודפס במדפיס הממשלתי 0334-3030 ISSN המחיר 1.62 שקלים חדשים

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חבר הכנסת חיים אורון

אילן גילאון

ניצן הורוביץ

פ/334/18

חוק הירושה (תיקון מס' 13), התשע"ב-2012

תיקון סעיף 16

בחוק הירושה, התשכ"ה–1965, בסעיף 16 –

(1) בסעיף קטן (א), אחרי "מאמצו" יבוא "ואת

קרובי מאמצו", אחרי "ילדו" יבוא "של מאמצו",

ואחרי "המאמץ" יבוא "ואת קרובי המאמץ";

(2) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, המילים "אינו"

ו"אולם" – יימחקו, ובמקום "קרובי" יבוא

"וקרובי".

דברי הסבר

h

h

昀Ĵ଀ במצב זה ירושת הסבים נחלקת רק בין

ילדיהם הביולוגים או נכדיהם הביולוגים;

חוק זה נועד לאפשר לנכד שאומץ לרשת את

הורי הוריו כאילו היה נכדם הביולוגי.

הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן

הכנסת השש-עשרה על ידי חברות הכנסת זהבה

גלאון ואורית נוקד (פ/423) ועל שולחן הכנסת

השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון

(פ/123/17).

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09

ס"ח התשכ"ה, עמ' 63.

PAGE

PAGE 2

הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 13), התשע"ב–2012

[מס' כ/459; "דברי הכנסת", חוב' כ"ז, עמ' ;

נספחות.]

(קריאה שנייה וקריאה שלישית)

היו"ר ליה שמטוב:

הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 13), התשע"ב–2012,

לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את

הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט

חבר הכנסת דוד רותם. בבקשה.

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני

מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הירושה

(תיקון מס' 13) – ביוזמתם של חברי הכנסת

ניצן הורוביץ ואילן גילאון.

הצעת החוק עוסקת במעמדו של ילד מאומץ

באשר לירושת קרובי משפחתו המאמצת. כיום

קובע החוק כי ילד מאומץ יורש את הוריו

המאמצים ואלה יורשים אותו, אולם הילד

המאומץ אינו יורש את קרובי משפחתו המאמצת

ואלה אינם יורשים אותו. מצב נורמטיבי זה

מדגיש את שונותו של הילד המאומץ ויוצר

תוצאות מעשיות לא רצויות. כך, למשל, לפי

החוק הקיים ילד מאומץ אינו יורש את אחיו

ואחותו המאמצים או את סבו וסבתו המאמצים.

הצעת החוק מבקשת להשוות את מעמדו של ילד

מאומץ למעמדו של ילד ביולוגי, כך שגם הילד

המאומץ יוכל לזכות בירושתם של קרובי

ההורים המאמצים.

להצעת החוק מצורפת הסתייגות של חבר הכנסת

אורי מקלב. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את

ההסתייגות ולאשר את החוק בנוסח שאישרה

הוועדה בקריאה שנייה ושלישית.

היו"ר ליה שמטוב:

תודה רבה. הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 13),

התשע"ב–2012 – יש הסתייגות של חבר הכנסת

אורי מקלב. לרשותך עשר דקות. אתה מוותר?

בסדר. אז אנחנו עוברים – – –

משה גפני (יהדות התורה):

לא, הוא לא מוותר על הרוויזיה.

אורי מקלב (יהדות התורה):

אני לא מוותר על – – –

דב חנין (חד"ש):

לא – – – ההצבעה.

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

ההנמקה.

דב חנין (חד"ש):

ההצבעה.

היו"ר ליה שמטוב:

מוותר על הדיבור.

משה גפני (יהדות התורה):

מוותר על ההנמקה, אבל הוא רוצה שיצביעו

בעד ההסתייגות שלו.

קריאה:

ברור – – –

משה גפני (יהדות התורה):

אמרתי.

היו"ר ליה שמטוב:

בסדר, אז אנחנו עוברים להצבעה בקריאה

שנייה.

אורי מקלב (יהדות התורה):

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

היו"ר ליה שמטוב:

לשם החוק אין הסתייגויות. מי בעד שם החוק,

כנוסח הוועדה? בבקשה, תצביעו.

הצבעה מס' 7

בעד שם החוק – 12

נגד – 2

נמנעים – אין

שם החוק נתקבל.

היו"ר ליה שמטוב:

בעד – 12, נגד – 2, אין נמנעים. שם החוק

התקבל כנוסח הוועדה.

מצביעים עכשיו על הסתייגויות לסעיף 1 של

חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה.

הצבעה מס' 8

בעד ההסתייגות – 3

נגד – 11

נמנעים – אין

ההסתייגות של חבר הכנסת אורי מקלב לסעיף 1

לא נתקבלה.

היו"ר ליה שמטוב:

בעד – 3, נגד – 11, אין נמנעים. ההסתייגות

לא התקבלה.

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

¶

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

摧䖋ᔀ

אנחנו מצביעים על סעיף 1 כנוסח הוועדה.

הצבעה מס' 9

בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 11

נגד – 2

נמנעים – אין

סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל.

היו"ר ליה שמטוב:

בעד – 11, נגד – 2, אין נמנעים. סעיף 1 התקבל

כנוסח הוועדה.

אנחנו מצביעים בקריאה שלישית.

משה גפני (יהדות התורה):

מה זה? מה עכשיו?

היו"ר ליה שמטוב:

קריאה שלישית.

הצבעה מס' 10

בעד החוק – 11

נגד – 4

נמנעים – אין

חוק הירושה (תיקון מס' 13), התשע"ב–2012,

נתקבל.

היו"ר ליה שמטוב:

בעד – 11, נגד – 4, אין נמנעים. חוק הירושה

(תיקון מס' 13), התשע"ב–2012, עבר בקריאה

שנייה ושלישית ונכנס לספר החוקים של

מדינת ישראל.

בבקשה, חבר הכנסת הורוביץ, אתה יכול לברך.

ניצן הורוביץ (מרצ):

גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אימוץ

הוא מעשה של חסד. אימוץ הוא דבר שיש בו

ברכה עצומה, ברכת חיים, למאומץ, למאומצת

ולהורים המאמצים. אימוץ הוא דבר שאנחנו

כחברה אנושית צריכים לעודד. אימוץ הוא

דבר שמתחיל ברגע האימוץ ונמשך לכל אורך

החיים. ולכן היום זה יום גדול למוסד

האימוץ, למשפחות, לילדים המאומצים,

להוריהם ולקרובי המשפחה. אנחנו היום

הסרנו מכשול, עיוות, שהיה בחוק הישראלי

ושגרם לטרגדיות משפחתיות. אנחנו היום –

היו"ר ליה שמטוב:

הרב גפני.

ניצן הורוביץ (מרצ):

– – הסרנו את העיוות הזה והשווינו באורח

סופי ומוחלט את מעמדם של הילדים המאומצים

לילדים הביולוגיים, משום שאין ביניהם שום

הבדל.

אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה דוד

רותם, שסייע בעניין רבות; אני רוצה להודות

לחברי היקר, איש סיעתי, אילן גילאון,

ששותף לי; אני רוצה להודות לחברי הכנסת

שתמכו, ובמיוחד אני רוצה להודות מכאן

הערב לחברי חיים אורון, ג'ומס, יוזם החוק

הזה. הבטחתי לו שנצא מכאן הערב עם חוק,

ואני שמח שזה קרה. תודה כמובן לפעילים

שעבדו. תודה. יום שמח. תודה.

היו"ר ליה שמטוב:

תודה רבה.

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

– – – מסילות הברזל – – –

היו"ר ליה שמטוב:

מה?

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

היו"ר ליה שמטוב:

כן, אבל זה אחר כך.

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

– – – חוק שלי ושל – – –

PAGE

PAGE 1

הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 13) (ירושה מכוח

אימוץ), התשע"ב–2012

[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/459).]

(קריאה ראשונה)

היו"ר יצחק וקנין:

הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 13) (ירושה מכוח

אימוץ), התשע"ב–2012, של חברי הכנסת אילן

גילאון וניצן הורוביץ – קריאה ראשונה.

יציג את הצעת החוק חבר הכנסת ניצן

הורוביץ.

ניצן הורוביץ (מרצ):

אדוני היושב-ראש, תודה רבה, הצעת החוק

הזאת אושרה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה,

ואני רוצה כאן להודות לחבר הכנסת דוד

רותם, יושב-ראש ועדת החוקה, שסייע באישור

הצעת החוק בוועדה.

הצעת החוק הזאת היא עניין של חסד. מדובר

פה בהשוואת המעמד של ילדים מאומצים

לילדים ביולוגיים בעת ירושה של קרובים,

למשל סבא שנפטר. לא הרבה יודעים, אבל

נוצרים מקרים שכאשר יש ילד מאומץ ויש ילד

ביולוגי, והסבא נפטר, רק הילד הביולוגי

מקבל את ירושתו, ולא הנכד המאומץ, ומדובר

פה על מקרים קורעי לב. במשך שנים מנסים

לתקן את החוק. נמצא כאן למשל ביציע אדם

שהוא ילד ביולוגי, אחותו היתה מאומצת,

נפטרה, והוא לא יכול לרשת אותה, והמדינה

לוקחת את ירושתה, והוא, אחיה כל החיים,

האיש הזה, האדון הזה כאן, איננו יכול לרשת

אותה. ולכן אנחנו מבקשים לתקן את חוק

הירושה כך שילדים מאומצים יהיו כמו ילדים

ביולוגיים לעניין ירושה של קרובים.

זה דבר – חברי חברי הכנסת, אני באמת –

רוצה להסביר – – –

משה גפני (יהדות התורה):

היו"ר יצחק וקנין:

חבר הכנסת גפני, אתה ברשימת הדוברים.

ניצן הורוביץ (מרצ):

חבר הכנסת גפני, אני באמת פונה אל הלב

שלכם. זה דבר שאושר על-ידי משרד המשפטים,

הושקע בזה מאמץ מאוד גדול. ילדים מאומצים,

הורים מאמצים, היו פעילים בעניין. אם

אנחנו רוצים לעודד אימוץ, כדי שתינוקות –

לא ינטשו אותם, כדי לחזק את המסגרת

המשפחתית, אנחנו חייבים לאשר את התיקון

הזה, שעושה צדק ברמה הכי בסיסית.

אני לא אאריך בדברים, ואני רק מבקש, באמת,

חברי חברי הכנסת – החרדים, במקרה הזה, זה

לא הנושא, עם כל הכבוד, לעשות עליו מאבק,

כי פה מדובר ממש – אדוני היושב-ראש, אני

אומר לך את זה, אין הרבה חוקים כאלה שבאמת

מדובר בהם בצדק בסיסי לאנשים שפתאום –

תאר לך את הסיטואציה, בגיל 50, אפילו הם לא

ידעו שהם מאומצים, ופתאום מנשלים אותם

מירושה של דוד ואומרים: אתה ילד מאומץ. מה

זה עושה לבן-אדם ולבני משפחתו? אז אני

מבקש – זו קריאה ראשונה, להעביר, כדי

שנוכל להמשיך את הדיון בוועדת החוקה.

תודה רבה.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. רבותי, אני

פותח את הדיון בהצעת החוק. ראשון הדוברים,

חבר הכנסת ישראל אייכלר – מוותר; חבר

הכנסת אורי אריאל – איננו; חבר הכנסת

שלמה מולה – בטלפון. חבר הכנסת משה גפני,

אתה מוותר?

משה גפני (יהדות התורה):

אני מוותר.

היו"ר יצחק וקנין:

מוותר. אתה רוצה לדבר, חבר הכנסת?

שלמה מולה (קדימה):

ויתרתי, ויתרתי.

היו"ר יצחק וקנין:

חבר הכנסת מיכאל בן-ארי.

קריאה:

מוותר.

היו"ר יצחק וקנין:

הוא לא מוותר.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אלו שנמצאים בערוץ-99 חמש פעמים ביום

שיוותרו, אותי, שלא מכניסים לשם – אני

הולך לדבר. אני אדבר מפה.

אורית זוארץ (קדימה):

אתה עושה מספיק פרובוקציות – – –

היו"ר יצחק וקנין:

רבותי, רבותי, אל – – –

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

רק אני אוויר. רק אני אוויר. ערוץ-99 שייך

לחברי כנסת מסוימים מאוד.

היו"ר יצחק וקנין:

חברת הכנסת זוארץ, זה לא מקובל. חבר הכנסת

מיכאל בן-ארי, תן לי – – –

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

חמישה חודשים, הייתי שם פעם אחת. יש פה

חברי כנסת – פעמיים ביום הם – – –

היו"ר יצחק וקנין:

חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, תגיד לי, אתה לא

שומע מה שמדברים? תן לי להגן עליך פעם אחת.

רבותי, אני חושב שאנחנו מאבדים קצת את

הצפון. זכותו הלגיטימית של חבר כנסת

שנרשם – לדבר, גם אם יש איזו הסכמה שמישהו

לא ידבר. אז אנא מכם. תודה.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

טוב, קודם כול, אני לא אוותר, כי גם יש לי

משהו ענייני לומר פה. אבל בהקשר של הנאום

הקודם, מחר יש הפגנת הפראיירים

משוק-התקווה לכיוון מרכזי הסיוע. מבקשים

ממרכזי הסיוע שיחלקו את "מרק לוינסקי",

יהפכו אותו ל"מרק מרכז-שוסטר". במקום "מרק

לוינסקי", "מרק מרכז-שוסטר". ישפכו עליהם

שם – הצפונבונים ישפכו עליהם את המרק על

הראש, יעשו מהם מרק כמו שעשו בבריכת

"גורדון". אז זה לדבר הזה, ועכשיו עניינית.

רבותי, אין מצווה יותר גדולה בעולם מאשר

עניין של אימוץ. אין מצווה יותר גדולה. כל

המגדל את בן חברו, מעלה עליו הכתוב כאילו

יְלדו. זו זכות הכי גדולה שיכולה להיות.

אימוץ זה הדבר הכי נפלא, הכי גדול. זה חסד

יומיומי, של שעה-שעה, דקה-דקה, לא רק במזון

גופני – לא רק בזה, אלא גם במזון נפשי,

לילד שזה לא ניתן לו – הוא לא היה יכול

לקבל את זה. ולכן, העניין הזה, אין עליו

בכלל בכלל עוררין.

אבל אני, כשבאתי לעסוק בעניין הזה, והייתי

בדיונים בוועדת החוקה, גם שמעתי את הצד

הזה, התקשרתי למישהו שהיה קשור אלי

באוניברסיטה, פרופסור נחמד ביותר, חתן

פרס ישראל – לא אזכיר את שמו כי לא ביקשתי

ממנו – יש לו בעצמו עשרה ילדים, והוא אימץ

ילדה שעלתה מאתיופיה ללא אב ואם; אימץ

אותה. אני ראיתי את האימוץ, זה מישהו

שהייתי קשור אליו מאוד, באופן הכי ברור,

הכי מוחלט שיכול להיות. שאלתי אותו: מה

אתה אומר? הוא אמר לי: תשמע, מיכאל, העניין

הזה של ירושה הוא דבר שגורם המון המון

סכסוכים בתוך המשפחות, וגם ככה יש חוק

שילדים מאומצים יורשים את הוריהם. ילדים

מאומצים יורשים את הוריהם. כל מי שמכיר פה

סיפורי ירושה יודע שמשפחות הכי מלוכדות

שבעולם, הכי אוהבות שבעולם, על פרוטות

התנפצו לרסיסים.

ולכן, כשדיבר אתי אותו יהודי חשוב, ודיבר

אתי, אמרתי לו: אני מתחנן בפני אנשים, יש

גיל שבו כותבים צוואה. יש גיל שבו כותבים

צוואה, שיסדרו – תסדרו את הדברים עם

הילדים שלכם, עם הנכדים שלכם, עם מי שאתם

רוצים. זו לא בושה. אפשר בגיל מסוים – הרב

כהנא כתב צוואה בגיל 57, חצי שנה לפני שהוא

נרצח; הוא כתב: כששערו של אדם מלבין,

כשהשיניים כבר לא משהו, בן-אדם מצווה

לביתו. מה הוא יודע מה יהיה מחר? מה הוא

יודע מה יהיה מחר? מה, מישהו פה יחיה עד

גיל 300? כותב צוואה. ולכן – את הדברים האלה

אפשר לסדר בצוואה.

אבל ברגע שהם נכנסים לדברים האלה זה יכול

לגרום – הוא אמר לי, אותו אחד, הוא איש

ליברל לחלוטין, מן הסתם בחוק הזה של רבני

"צהר" היה מראשוני התומכים, הוא אמר לי:

תשמע, הדבר הזה הוא בעייתי. יש צד אחד, אבל

יש גם צד שני, יש הצד של המשפחה, שאומר:

רגע, מה הוא שייך? ואז זה לגרום ניכור אליו

יותר משהיה קודם. לכן במקרים כאלה רצוי –

זו לא בושה, זו לא בושה – לכתוב צוואה

מסודרת. שאנחנו נכפה על המשפחות? שאנחנו

נכפה עליהם לקבל? הזוג שקיבל ואימץ –

חוקקנו בחוק – יורש ומוריש לילד המאומץ

שלו. ללכת ולהכניס את כל המשפחה לזה, אין

זאת רשותנו.

היו"ר יצחק וקנין:

משפט אחרון.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

עם כל הרגישות, ועם כל האהבה, ועם כל

ההערכה למה שיש לעניין הזה, של אימוץ, יש

כאן דבר לטעמי – ושוב, אני התייעצתי עם

בן-אדם שהוא בעצמו מאמץ; אני עוד לא זכיתי

לכזה דבר, הלוואי שאני אזכה, אבל בן-אדם

כזה, וזה מה שהוא אומר, וכדאי להיות קשוב

גם לצד השני. תודה רבה.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. חבר הכנסת

נסים זאב.

שכיב שנאן (העצמאות):

אולי כולנו נשכנע אותו לדבר פעם אחת?

היו"ר יצחק וקנין:

אתה יכול להשתלט על נסים? נו, תנסה. שלוש

דקות.

נסים זאב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, מה שחשוב – שאני משתלט

על עצמי ואני שולט בעצמי, וברוך השם –

תראו, ברוב החוקים היום לא דיברתי בכלל,

כי התחשבתי בחברי הכנסת, אז כל פעם שאני

עולה, לא יודע, נראה פה איזה מין לחץ;

נכנסים כולם ללחץ. בסך הכול אני חושב

שכשאני לא מדבר אתם צריכים לדרוש ממני

לדבר.

אני רוצה לומר לכם, באמת, כשחבר הכנסת

הורוביץ דיבר אתי על חסד – באמת, אנחנו

אנשי חסד, תדע לך. אין לנו שום בעיה בעניין

הזה. אבל אתה צריך לדעת שיש פה השלכות

רוחב, יש אימוץ ויש אימוץ. קודם כול, מדין

ירושה ברור שעל-פי ההלכה אין עניין שבן

מאומץ זוכה בירושה. כמו שבעניין הבנות, זה

כל כך פשוט בין זכר לנקבה, אותו הדבר לגבי

העניין הזה, של תינוקות, או ילדים, או לא

משנה, שהם מאומצים. אבל לא זה – – –

משה גפני (יהדות התורה):

אלא אם כן האבא נותן את זה.

נסים זאב (ש"ס):

נותן את זה כמתנה. מתנה אפשר לתת, אתה

יודע, אתה יודע שיש – –

שלמה מולה (קדימה):

רק קצת תהיו ליברלים.

נסים זאב (ש"ס):

– – יש מישהי שהיה לה מיליונים רבים,

והיא נתנה בסופו של דבר לפינת החי את כל

הכסף שלה. זה זכותו של אדם מחיים – – –

משה גפני (יהדות התורה):

נסים זאב (ש"ס):

לא, אני אומר – לתת למי שהוא רוצה. יכול

להיות שזה איזה מוסד מסוים שהוא אוהב

אותו, לא משנה.

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

זה עדיין לא מונע – – – לכתוב צוואה.

משה גפני (יהדות התורה):

נכון.

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

לא סותר את זה שבן-אדם יכתוב צוואה.

נסים זאב (ש"ס):

כן, אבל אני רוצה – – –

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

משה גפני (יהדות התורה):

הוא יכול, הוא יכול. את צודקת.

נסים זאב (ש"ס):

לא, אבל פה מדובר – לא, פה מדובר שלא היתה

צוואה. כשיש צוואה אין פה שאלה. אדם יכול

– צוואה זה בדיוק כמו מתנה, צוואה זה

מחיים. ירושה היא לאחר מיתה – זה הכלל

בתלמוד, בסדר? עכשיו, לא מדובר – – –

משה גפני (יהדות התורה):

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

Ð

Ò

nH

tH

nH

o(tH

nH

tH

摧׎œ᠀צודקת. כשיש צוואה אין בעיה.

נסים זאב (ש"ס):

צוואה זה מחיים. עכשיו, מה ההבדל בין

צוואה ללא-צוואה מחיים?

שלמה מולה (קדימה):

בן-אדם קיבל התקף לב, לא כתב צוואה.

נסים זאב (ש"ס):

כשבצוואה את מגדירה בדיוק מה את רוצה לתת

לכל אחד ואחד, ויש לך סדר עדיפויות – – –

שלמה מולה (קדימה):

בן-אדם קיבל התקף לב – לא כתב צוואה, מה

קורה?

נסים זאב (ש"ס):

בסדר.

אילן גילאון (מרצ):

די, באמת, די, באמת, אם הייתי מוצא ילד

כמוהו הייתי מאמץ אותו אני בעצמי.

נסים זאב (ש"ס):

אבל אני לא הייתי מסכים שאתה תהיה האבא

שלי בכל מקרה.

אילן גילאון (מרצ):

מאומץ, מאומץ.

נסים זאב (ש"ס):

לא, לא אבא מאומץ ולא אבא ביולוגי, בוודאי,

חלילה וחס.

אריה ביבי (קדימה):

הוא מתכוון שתהיה נכד שלו.

היו"ר יצחק וקנין:

רבותי, נו, אפשרנו קצת הערות, אבל לא

להפריע. חבר הכנסת זאב, אפשר להמשיך.

נסים זאב (ש"ס):

עכשיו, אני רוצה שתדע, חבר הכנסת הורוביץ,

שיש בכל זאת הבדל בין ילדים מאומצים

שנלקחו על-כורחם מהוריהם ועברו הליכים

משפטיים, ובסופו של דבר הילד הזה הולך

לאימוץ, אבל יש לו עדיין הורים. אני רוצה

לשאול אותך: אז מה קורה במקרה הזה שהאבא

הלא-ביולוגי שלו נפטר, האם הוא גם זוכה

בירושה לפי הצעת החוק הזאת? זאת אומרת,

תיאורטית, בוא נאמר שגם האבא הביולוגי

שלו, יש לו כספים במקרה – לא מדובר דווקא

במשפחה שאין לה. זאת אומרת, אותו אחד יכול

לזכות בירושה גם מהאבא הביולוגי וגם

מהאבא המאמץ; תיאורטית, לפי החוק הזה.

זהבה גלאון (מרצ):

ומה יקרה אם זה יקרה?

קריאות:

היו"ר יצחק וקנין:

חבר הכנסת נסים זאב, יש לך עוד דקה מהרגע

הזה.

נסים זאב (ש"ס):

אני יודע.

היו"ר יצחק וקנין:

תסיים, אתה כבר מדבר חמש דקות.

נסים זאב (ש"ס):

אני סיימתי כמעט, ואני רוצה לומר שהוועדה

צריכה לתת את דעתה על המקרים החריגים,

שאתה תומך בהם – אני לא יכול לתמוך, כי

עניין הירושה הוא על-פי ההלכה. אבל אני

אומר לך: תיתנו את דעתכם גם על מקרים

החריגים האלה, ולהבדיל בין ילד מאומץ

מהסוג הזה, שנלקח בכוח מהוריו, בניגוד

לרצונו, ועבר הליכים משפטיים במשך שנים,

ובסופו של דבר גזלו לו – זה מה שהוא חש,

שגזלו לו את הילד שלו ונתנו אותו להורים

אחרים, לבין תינוק שהוא יתום מאב ואם,

ובאמת נעשה פה חסד גדול, ואותם ההורים

אימצו את התינוק הזה וגידלו אותו; יש הבדל

עצום בין ילד כזה מאומץ לילד אחר. ואני

מבקש לתת את הדעת בנושא הזה בוועדה.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה לחבר הכנסת נסים זאב. יעלה חבר הכנסת

עתניאל שנלר, ואחריו אנחנו מצביעים. אורי

מקלב, אתה ביקשת?

עתניאל שנלר (קדימה):

אדוני היושב-ראש, בקצרה רבה מאוד. אכן,

דיני ירושה הם דינים שיש להם היבט הלכתי

מובהק, והדברים הם לא קלים. ואכן, מתנה זו

לא ירושה, וצוואה זו לא ירושה, והחוק

והמחוקק – החיים והמוות ביד הלשון. ייתכן

שמונחים מסוימים בתוך החוק הראוי הזה,

בלשון אחרת יכולים להיות נכונים בהגדרה

הלכתית. אני לא אומר את זה מתוך ידיעה, אלא

מתוך השערה.

כך, למשל, אני סבור שאם יהיו הסכמים

קדם-אימוציים, כמו הסכם קדם-נישואים –

בסופו של דבר, יש משפחות אומנה, כמו שאמר

חבר הכנסת זאב, או באימוץ אחר – כדי

להבטיח שלא יהיה בגדר ירושה במובן

ההלכתי-תלמודי, אלא במובן האחר, המרחיב

יותר, שלא רואה בזה מתנה או צוואה ועוד

כיוצא באלה.

דיברתי, חבר הכנסת הורוביץ – – –

ניצן הורוביץ (מרצ):

עתניאל שנלר (קדימה):

– – – והוא, באצילות נפשו, כשדיברנו על

זה, אמר לי – וסליחה שאני אומר את זה –

שאין לו שום כוונה ללכת נגד, אלא רק לחפש

את הדרך איך ללכת יחד, ולכן תיאמנו שהוא

יעשה מאמץ שכולנו נדע על הדיונים בוועדת

החוקה, שנוכל לדאוג שיהיה מצד אחד חוק

מאוד ראוי, לברך עליו, לצד דיוק, שלא חס

וחלילה יהיה לנו קושי מבחינה הלכתית.

אשר על כן אני סבור שראוי וחשוב מאוד

לתמוך בחוק הזה, ולא פחות – ללוות את החוק

בצורה שכולם יצביעו בסופו של דבר בעד, שמא

לא נעבור כאן חס וחלילה על משהו שהוא לא

בגדר הלכה, כפי שמתחייב מהחוק במדינת

ישראל. תודה רבה.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה לחבר הכנסת עתניאל שנלר. יעלה אחרון

הדוברים, חבר הכנסת אורי מקלב.

אורי מקלב (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, חברי חברי

הכנסת, אומנם היה מדובר שהחברים יוותרו

על זכות הדיבור, אבל יש כאלה שלא ויתרו, אז

מי שנשאר ברשימה – בכל אופן מצאתי לנכון

כן להגיד כמה מלים, במיוחד כשאני ביקשתי

רוויזיה בחוק הזה, שהיתה אמורה להתקיים

לפני שבועיים, ובאתי בדקה של השעה, אבל לא

הצלחתי, ואיחרתי את ההצבעה, אז אני אגיד –

מה שרציתי להגיד אז, אגיד עכשיו בקצרה.

קודם כול, זה שניסו לעשות את זה וגם

להכניס את זה כחלק מהמלחמה של הציבור

הדתי החרדי נגד פתיחות, נגד דברים

הומניים, נגד דברים קשים שקרו – זה קל,

ניסו, וגם דיברו על זה בתקשורת, וגם

התראיינתי בעניין הזה, אז זה לא ככה. כפי

שאמרו גם קודמי, מצוות אימוץ זו מצווה

נעלה מאוד, מיוחדת מאוד וחשובה מאוד,

והציבור הדתי והחרדי מאמץ הרבה יותר

מהחלק היחסי שלו באוכלוסייה, ולא רק שהוא

מאמץ במקרה שאין לאדם ילדים, כשלא זכו

לפרי בטנם, אלא גם במקרים שיש ילדים.

ורבים מהמקרים הם של משפחות שיש להן כמה

וכמה ילדים, והן מאמצות עוד אחד, וגם לא

מבן העדה שלהן וכו' וכו', ובאמת הן ראויות

לציון. ולכן, לא לקחת את זה שאנחנו נגד

המשפחות המאמצות.

אמר נכון חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – הוא

אמר את זה גם בוועדה, בשם פרופסור ידוע,

שאולי לא רוצה להגיד את שמו, שהוא מאמץ,

והוא אמר: תשמעו, החלק הזה – לא כדאי, כי

ברגע שיש גם הנושא הממוני, וכשיש ילדים

בוגרים, ומכניסים מישהו, והוא גם – אז

החלק הזה של הכסף, הכסף מסנוור את הכול

ועושה שינויים. וזה גם נכון.

המקרים שהגיעו לפנינו גם לוועדה: שפתאום

אחות מאומצת, שאחים שלה, שהם היו אחים

ביולוגיים של הסבא הנפטר, והם נישלו אותה

בסופו של דבר מהירושה, אבל צריך לחשוב שמי

שנישל אותה זה לא ההלכה, זה האחים האלה,

שלא רצו להתחלק אתה; היתה להם אפשרות

להתחלק אתה, הרי אף אחד לא מונע מאחים

שיורשים להתחלק גם עם האחות המאומצת, אבל

הם בחרו לא לעשות את זה, ואנחנו עכשיו

בכוח רוצים בחוק לעשות את זה.

אבל אני לא מדבר על המקרים האלה. אנחנו

דיברנו על מקרים הרבה יותר רחוקים. אנחנו

צריכים להבין שבנושא יש הלכה, ואני לא

מתבייש בהלכה. ההלכה קובעת איך עוברת

נחלה. אבל ההלכה במקרה הזה היא לא משפט,

היא חוק, יש בזה גם היגיון.

והשאלה באמת ערכית: מה קורה עם בן-אדם שלא

כתב צוואה, ולא נתן מתנה מחיים, מה ייעשה

בכספו כשלא מדובר על הילדים שלו? מדובר

בדוד רחוק, שגר במדינה אחרת, והאחיינים של

הבנים שלו, דהיינו, כמו נכדים – לא שלו,

אלא נכדים אחרים, ועכשיו הוא אפילו לא

יודע, הוא לא מכיר את כולם, אבל הוא יודע

שאם הוא לא כתב שום דבר, הנחלה שלו עוברת

למי שיש לו קשר ביולוגי.

כי בנושא הזה, אם אנחנו עושים את ההבדלים

האלה, עם איפה ההיגיון, ואיפה הצדק, ואיפה

הרגש, אז אנחנו גם יכולים לבוא בירושה של

אבא: שני אחים, אחד תמך באבא שלו, גם כשלא

היו לו האמצעים, הוא זה שטיפל בו, הוא

ואשתו וילדיו, לאורך שנים רבות כשהוא היה

חולה, ואח אחר, שהתנכר להורים שלו, ולא עשה

שום דבר למען ההורים שלו, והוא פתאום

מתחלק אתו בחצי – –

היו"ר יצחק וקנין:

תודה.

אורי מקלב (יהדות התורה):

– – אז יש פה היגיון? למה אנחנו לא משנים

את זה?

אריה ביבי (קדימה):

אולי דווקא המאומץ סבל.

אורי מקלב (יהדות התורה):

למה אנחנו לא משנים את זה? למה אנחנו לא

משנים את זה? הרי זה בן ביולוגי, שמקבל גם

אם התנכר. אנחנו אומרים שמגיע החלק של

הירושה והנחלה, איך היא עוברת? לפעמים היא

עושה היגיון ושכל, ובאמת אנחנו רואים שזה

טוב, ולפעמים זה לא בדיוק עובד ככה.

לכן אנחנו צריכים להגיד שזה לא מגיע

מהמקרה הזה. במקרה הזה אנחנו גורמים לכך

שעוד אחד מתחלק עם מישהו שהוא צאצא או

קרוב ביולוגי של מישהו. אנחנו לוקחים

ממישהו כסף. זה לא שאני אומר עכשיו שזה

פיס, ואני מונע ממישהו להצטרף לחלוקה

הזאת, או שהכסף הולך למדינה, כמו במקרה

שכאן דובר עליו. לא מדברים על מקרים כאלו.

יש מישהו שהוא אמור לרשת את הדוד הזקן;

עכשיו מגיע עוד מישהו, שההוא בכלל לא היה

מודע, ועובדה שהוא לא כתב את הצוואה, והוא

מבקש גם לקחת חצי – –

אילן גילאון (מרצ):

אורי מקלב (יהדות התורה):

– – מאותו קרוב משפחה.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה, תודה.

אורי מקלב (יהדות התורה):

תודה רבה.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה לחבר הכנסת אורי מקלב. אם כן, רבותי,

תם הדיון בהצעת החוק.

אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק הירושה

(תיקון מס' 13) (ירושה מכוח אימוץ),

התשע"ב–2012, של חברי הכנסת אילן גילאון

וניצן הורוביץ – קריאה ראשונה. רבותי, מי

בעד? מי נגד?

הצבעה מס' 24

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –

20

נגד – 7

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק הירושה (תיקון

מס' 13) (ירושה מכוח אימוץ), התשע"ב–2012,

לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר יצחק וקנין:

20 בעד, שבעה נגד. אם כן, רבותי, הצעת החוק

נתקבלה ותוחזר לוועדת החוקה, חוק ומשפט

להכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.

רבותי, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים

מחר, יום שלישי, א' בסיוון התשע"ב, 22 במאי

2012, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה.

PAGE

PAGE 1

סימוכין: 03119312

נספח מס' כ-/459א'

)פ/334/18(

הצעת חוק הירושה )תיקון מס' 13(, התשע"ב–2012

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ט באייר

התשע"ב )21 במאי 2012( והועברה לוועדת החוקה חוק ומשפט.

הצעת החוק מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה

השלישית ביום כ"ו בתמוז התשע"ב )16 ביולי 2012(.

להצעת החוק לא הוגשו בקשות רשות דיבור.

יוזמים: חברי הכנסת אילן גילאון, ניצן הורוביץ

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' כ-/459א'

)פ/334/18(

חוק הירושה )תיקון מס' 13(, התשע"ב–2012

1

בחוק הירושה, התשכ"ה–1965 , בסעיף 16 – .1 תיקון סעיף 16

בסעיף קטן )א(, בסופו יבוא "המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה )1(

הורהו.";

במקום סעיף קטן )ב( יבוא: )2(

")ב( המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעזבונם של קרובי המאמץ

כאילו היו יורשים, וקרובי המאמץ זוכים על פי דין בעזבונו של

המאומץ כאילו היו יורשים."

***************************************************************************************

1 ס"ח התשכ"ה, עמ' 63; התשס"ה, עמ' .714

--2

נספח מס' כ-/459א'

)פ/334/18(

הסתייגויות

להצעת חוק הירושה )תיקון מס' 13(, התשע"ב–2012

לסעיף 1

חבר הכנסת אורי מקלב מציע:

)1( בפסקה )2(, בסעיף קטן )ב( המוצע, במקום "קרובי המאמץ" יבוא "הורי המאמץ וצאצאיו", ובמקום "וקרובי המאמץ" יבוא "והורי המאמץ וצאצאיו";

)2( אחרי פסקה )2( יבוא:

אחרי סעיף קטן )ב( יבוא: ")3(

")ב1( באין יורש אחר לפי סעיף 10)2( –

המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעזבונם של קרובי המאמץ שאינם ) 1(

מנויים בסעיף קטן )ב( כאילו היו יורשים;

קרובי המאמץ שאינם מנויים בסעיף קטן )ב( זוכים על פי דין בעזבונו של ) 2( המאומץ כאילו היו יורשים.""

***************************************************************************************

הצעת חוק הירושה (תיקון – ירושה מכוח

אימוץ), התשס"ט–2009

[הצעת חוק פ/334/18; נספחות.]

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

היו"ר ראובן ריבלין:

רבותי חברי הכנסת, הצעת חוק הירושה (תיקון

– ירושה מכוח אימוץ). זאת הצעה מאוד

חשובה.

קריאה:

היו"ר ראובן ריבלין:

אני יודע, זה ברור לי. ברור, לא רק כי

הממשלה מסכימה להצעת החוק שלך, כי הצעה זו

היא חשובה ביותר. אדם שמאומץ למשפחה הוא

בן המשפחה. הוא בן המשפחה, חבל על הזמן. אם

יתחילו להבחין ויאמרו: מי שאימץ אותו הוא

אבא שלו אבל אחיו הוא לא אחיו, איך – – –

רוני בר-און (קדימה):

היא חשובה מכוח החתימה של – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

הוא לא יחתום על דבר שאין בו היגיון.

כמובן, יש גם כל הסיבות לזה, אבל – – –

חיים אורון (מרצ):

היא חשובה מכוח העובדה שאני יכול לעלות

לדוכן ולומר תודה לממשלה על כך שהיא

קיבלה, ויחסית מהר, הצעת חוק בעניין שאתה

נתקל בו במקרה, וכמו שקורה לא פעם, זה

בעקבות פנייה של – לא רוצה כמובן לתת

יותר מדי זיהוי – –

היו"ר ראובן ריבלין:

של נוגע בדבר.

חיים אורון (מרצ):

– – של נוגע בדבר, ואתה שואל את עצמך איך

יכול להיות שעד היום זה לא טופל. מדובר

במצב שבו זכויות של בן או בת מאומצים

בנושא הירושה עומדות לו רק כשהוא יורש את

הוריו, שהוכרו כמאמציו – –

דוד רותם (ישראל ביתנו):

וגם את הוריו הביולוגיים.

חיים אורון (מרצ):

וגם את הוריו הביולוגיים, זה ברור מאליו.

– – ולא קרובי משפחה. הוא לא זכאי לירושה

מהם. אם הייתי מקריא את המכתב שקיבלנו על

מקרה שדוד, קרוב משפחה מאוד קרוב, שאגב גם

היה מאוד גם קרוב לילדים עצמם, לאורך כל

חייהם, נפטר ללא צוואה, אין לו יורשים –

אין לו ילדים, ויש מכתב שאומר שאין לו

יורשים, וכשהם באו לממש את זכותם, אמרו:

אין לכם מעמד. יכולתי להמשיך לתאר את

המקרה הזה, עם כל הרגשות שמתלווים אליו.

החוק אומר דבר פשוט – מה שהיושב-ראש אמר

בפתיחה, אני לא רוצה להאריך – ברגע שהבן

הוא בן מאומץ, עומדות לו הזכויות, כפי

שחוק האימוץ מכיר בהן בהרבה דברים אחרים,

ומשום מה – משמעת – לא חקרתי, ברגע שאמרו

לי שמסכימים – – –

רוני בר-און (קדימה):

הוא קרוב משפחה של הילד המאומץ, של הוריו

המאמצים, ואין לו יורשים.

חיים אורון (מרצ):

נכון. אני אראה לך אפילו מסמך של בית-משפט.

דודו, עיזבונו של המנוח – בלי לקרוא את

שמו – – –

רוני בר-און (קדימה):

יש שם תקלה. אם בן-אדם מת ואין לו יורשים –

בן, בת, אבא, אמא – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

האח שלו יורש.

רוני בר-און (קדימה):

אז האחים שלו יורשים, ואז זה עובר להורים

של הילד המאומץ.

חיים אורון (מרצ):

האחים שלו יורשים, ואז זה עובר לבנים של

האחים שלו.

היו"ר ראובן ריבלין:

נגיד שהם לא בחיים, הורים?

רוני בר-און (קדימה):

– – – ילד מאומץ – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

אני אחיך המאומץ, ואתה יודע שאני אחיך,

וכך נולדנו, וכך חיינו, והורינו, עליהם

השלום, ואני – נפטר. ואז באים אומרים –

אחים. מי היורשים? אחיך הם בפרנטלות

היורשים, מתוך הנחה שהילדים ויתרו, כי אני

לא רוצה לומר – איך יכול להיות דבר כזה?

חיים אורון (מרצ):

חברים, אני לא רוצה להיכנס לפרטים

שמופיעים פה, כי אני לאט-לאט אתחיל לחשוף.

מישהו כתב מכתב אישי.

היו"ר ראובן ריבלין:

לא לא.

חיים אורון (מרצ):

יש פה תיאור של מציאות – –

היו"ר ראובן ריבלין:

בוודאי.

חיים אורון (מרצ):

– – יש גם קונפליקטים שם בפנים, וכו' וכו',

והבנים המאומצים על-ידי האם והאב – לא

רוצה יותר לפרט – נמצאו נפגעים בטיעון

הבסיסי: אין לכם מעמד.

היו"ר ראובן ריבלין:

נכון.

דוד רותם (ישראל ביתנו):

בשבוע שעבר, במסגרת דיון בהצעת חוק

האימוץ שהגיש חבר הכנסת זבולון אורלב,

בוועדת החוקה דנו בנושא הזה, ואנחנו

נכניס את התיקון הזה גם אם הממשלה היתה

מתנגדת.

קריאה:

אז בסדר, יש לך עכשיו תירוץ לאשר אותו.

חיים אורון (מרצ):

אז אולי זה ילך הרבה יותר מהר, ואני אודה

לך על כך.

היו"ר ראובן ריבלין:

תעביר לו את זה בקריאה ראשונה ותצרף.

חיים אורון (מרצ):

תאחד את החוקים. אני בהחלט אסכים. תודה

רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. השר אהרונוביץ, בשם שר המשפטים

– בבקשה, אדוני.

אם הממשלה מסכימה, מובן שחבר הכנסת גפני

עומדת לו הזכות. חבר הכנסת גפני וחבר

הכנסת עתניאל שנלר, יש לכם הצעת חוק

ש"תשובה והצבעה במועד אחר". מדוע שגם

הנימוק לא יהיה במועד אחר? או שחשוב?

משה גפני (יהדות התורה):

לא, לא.

היו"ר ראובן ריבלין:

שמעתי, הבנתי. גמרנו.

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני

משיב בשמו של שר המשפטים. מוצע לתקן את

סעיף 16 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965, ולקבוע בו

כי ילד מאומץ יוכל לרשת לא רק את ההורה

המאמץ, אלא גם את קרוביו של המאמץ, וכן כי

קרובי המאמץ יוכלו לרשת את המאומץ.

הממשלה – חבר הכנסת חיים אורון – סבורה

כי המטרה שביסוד הצעת החוק – השוואת

מעמדו של הילד המאומץ לזה של הילד

הביולוגי לעניין הירושה – הינה מטרה

ראויה.

עם זאת, אף שהצעת החוק שלפנינו מרחיבה את

זכותו של המאומץ לרשת גם את קרובי המאמץ,

ובכך משווה את מעמדו לזה של ילד ביולוגי,

ההצעה מותירה על כנה את הזיקה הקבועה

בסעיף (ג) לחוק הקיים, שבין המאומץ לבין

קרוביו הביולוגיים, ומאפשרת לו לרשת גם

אותם. אנו סבורים כי הותרת הזיקה לקרובים

הביולוגיים מבחינת דיני הירושה אינה

ראויה, ועשויה לתמרץ התחקות של המאומץ

אחר שורשיו הביולוגיים, גם כאשר לא קיים

צורך נפשי לעשות כן.

מכיוון שכך, הממשלה תומכת בהצעת החוק

כפוף לכך שהיא תשונה וייקבע בה כי הילד

המאומץ ייחשב ילדו של המאמץ לכל דבר, תוך

ניתוק הזיקה הקבועה בסעיף (ג) לחוק הקיים

וכפוף לתיאום הנוסף עם משרד המשפטים.

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת אורון, אתה מסכים.

חיים אורון (מרצ):

אני מסכים.

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת גפני, כמובן, קמה לו הזכות,

מהטעם שיש הסכמת ממשלה, להתנגד. ההלכה

נדמה לי לא – – –

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר,

חברי הכנסת המציעים, חבר הכנסת אורון, אני

מתנגד להצעת החוק הזאת. אני בדקתי גם בקרב

חברי ועדת השרים לחקיקה, והתברר לי

שהשרים הדתיים באמת העלו השגה, ואחד מהם

גם לא הצביע. אבל זה מנוגד להלכה. פשוט, מה

לעשות, ילד מאומץ, לעומת ילד ביולוגי –

ואנחנו לא מדברים עכשיו על ילד שיורש את

אביו, אנחנו מדברים על קרובים.

חיים אורון (מרצ):

אדוני היושב-ראש – אתה מדבר עם היושב-ראש

ואנחנו לא שומעים.

היו"ר ראובן ריבלין:

ילד שיורש את אחיו שהוא לא אחיו הביולוגי,

אלא אחיו המשפטי.

משה גפני (יהדות התורה):

אתם מבקשים בהצעת החוק הזאת להרחיב את זה

לא רק בן שיורש את אביו, ילד מאומץ שיורש

את אביו – –

היו"ר ראובן ריבלין:

נכון.

משה גפני (יהדות התורה):

– – אלא אתם הופכים אותו לזה שהוא יורש

את הקרובים ואת קרובי הקרובים. הוא בעצם

הופך – – –

חיים אורון (מרצ):

משה גפני (יהדות התורה):

נכון, נכון.

היו"ר ראובן ריבלין:

לפי דרגות הירושה.

משה גפני (יהדות התורה):

כי זה מנוגד להלכה. כיוון שמי שזכאי

לירושה – כתוב בתורה.

היו"ר ראובן ריבלין:

למה זה נוגד את ההלכה?

רוני בר-און (קדימה):

לפי ההלכה גם בנות לא זכאיות לירושה. אתה

רוצה ללכת גם לזה?

משה גפני (יהדות התורה):

אתה רוצה דיון הלכתי עכשיו?

רוני בר-און (קדימה):

לא, אתה פתחת את הדיון.

משה גפני (יהדות התורה):

מאה אחוז. בבקשה. לא, איך הגעת לבת? הבת

יורשת.

רוני בר-און (קדימה):

משה גפני (יהדות התורה):

אבל הבת יורשת כשאין בן.

רוני בר-און (קדימה):

לא לא לא.

משה גפני (יהדות התורה):

כשאין בן.

רוני בר-און (קדימה):

לא לא לא.

היו"ר ראובן ריבלין:

בנות צלפחד.

משה גפני (יהדות התורה):

יורשת. בן מאומץ לא נמצא בקטגוריה של יורש

בתורה.

היו"ר ראובן ריבלין:

אבל לא אסור. חבר הכנסת בר-און, לא נקיים –

ודאי לא במליאה נקיים דיון הלכתי.

זבולון אורלב (הבית היהודי):

למה לא?

משה גפני (יהדות התורה):

אני לא מבין, אתה רוצה – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

אם הרב גפני היה כזה אשר היה בא ואומר:

הדבר אינו לפי ההלכה, והוא פוסק הדור, מי

אני שאבוא ואומר לו: נדמה לי שזה לא נכון?

אבל גפני אומר את דעתו, לכן אני מציע את

הדיון בהלכה, שהיא שאלה חשובה ביותר,

יקיים יושב-ראש ועדת החוקה, ויזמין אנשים.

כי הרב גפני לא אמר לי שהוא פוסק הדור.

משה גפני (יהדות התורה):

לא, לא.

היו"ר ראובן ריבלין:

הוא – יש לו הרבה הכרעות לגבי הרבה אנשים,

אבל לא בעניין זה.

משה גפני (יהדות התורה):

לא, ממש לא.

רוני בר-און (קדימה):

ממילא על פיו יישק דבר, למה הוא צריך

להיות פוסק הדור?

דוד רותם (ישראל ביתנו):

הוא לא צריך להיות פוסק הדור, הוא

יושב-ראש ועדת הכספים.

היו"ר ראובן ריבלין:

Þ

0

Ü

Þ

2

4

摧棪נᘀהוא יכול להחליט מי בכלל יהיה לו

לתת ירושה.

משה גפני (יהדות התורה):

חבר הכנסת בר-און, מה שאמרתי לך – לא

נכנסתי לדיון ההלכתי מי יורש קודם. בת

מוגדרת כיורשת, בן מוגדר כיורש.

רוני בר-און (קדימה):

בשביל לשלם את דמי הקבורה היא מוגדרת

כיורשת.

משה גפני (יהדות התורה):

טוב, אתה סתם אומר עכשיו. אם אין בן, הבת

יורשת. לא משנה.

היו"ר ראובן ריבלין:

בת יורשת כפרנטלה נפרדת. בנות צלפחד.

משה גפני (יהדות התורה):

עם כל הסימפתיה ועם כל הרצון, הבן המאומץ

לא מוגדר בהלכה כיורש.

היו"ר ראובן ריבלין:

אבל הוא לא מוגדר כאסור. כי אימוץ – ההלכה

לא – – –

משה גפני (יהדות התורה):

בוודאי שמותר, מה השאלה, להיפך.

היו"ר ראובן ריבלין:

אבל לא כתוב שבן מאומץ לא יירש.

משה גפני (יהדות התורה):

מאה אחוז.

היו"ר ראובן ריבלין:

קטונתי.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, אני אפילו לא מתווכח על

זה. אני אומר שכאשר מדובר על הצעת חוק

שבאה לדבר על קרובים, כאשר יש בנים,

שהבנים הללו, על-פי ההלכה, הם היורשים, אתה

לא יכול לעשות חוק – אתה יכול, אבל אני לא

יכול להצביע בעד חוק – אני חייב להתנגד

לו – כשאתה בא ואתה אומר: יש יורשים אחרים

שלא מוגדרים בהלכה כיורשים. לא שאין לזה

פתרון. לפי דעתי – אני לא בדקתי את זה – –

היו"ר ראובן ריבלין:

אפשר צוואה שכל אחד יעשה.

משה גפני (יהדות התורה):

זה לא רק צוואה.

רוני בר-און (קדימה):

אני יכול לשאול שאלה?

משה גפני (יהדות התורה):

זה היושב-ראש.

היו"ר ראובן ריבלין:

אתה יכול לשאול שאלה, אבל ממי תקבל תשובה?

מגפני? רבותי, אם אנחנו נקבל דיון שבו

גפני ישיב על שאלות בהלכה, אני אחייב אותך

בכל דבר לשאול את גפני לגבי ההלכה. האם

למשל מותר לי לתת לך במקום עשר דקות 13

דקות? אני אשאל את הרב גפני.

רוני בר-און (קדימה):

הוא יגיד לך 13 דקות.

משה גפני (יהדות התורה):

מה זה קשור להלכה?

היו"ר ראובן ריבלין:

יכול להיות שההלכה גם קבעה לגבי זה. כי

ההלכה לא אומרת שאני יכול לתת לו 13 דקות.

רוני בר-און (קדימה):

הרב גפני, בחוק הירושה הכול נוהג על-פי

ההלכה? בחוק הירושה הישראלי.

משה גפני (יהדות התורה):

בחוק הירושה, אני מעריך – אני לא הייתי

אז, אבל אני מעריך שאם היו שם סעיפים שהם

לא על-פי ההלכה, חברי הכנסת הדתיים הצביעו

נגדם. אנחנו הרי לא מדינת הלכה. אבל אנחנו

מצביעים.

שלמה מולה (קדימה):

יופי, זה טוב.

משה גפני (יהדות התורה):

אבל אנחנו מצביעים. הרי כחבר כנסת דתי

מותר לי להצביע על-פי מצפוני. אני מצביע

על-פי ההלכה במקרה הזה.

היו"ר ראובן ריבלין:

אוקיי. מאה אחוז.

משה גפני (יהדות התורה):

אמרתי שיש לעניין הזה פתרון, זה לא שאין

פתרון. יש פתרון, אם אכן רוצים לקבל, ואני

מניח שכולם רוצים לקבל את הגישה שמעלה

חבר הכנסת אורון, שכאשר מאמצים ילד, רוצים

שהוא יהיה חלק מהמשפחה המורחבת, כמו ילד

רגיל.

היו"ר ראובן ריבלין:

בוודאי. גם האחים שלו.

משה גפני (יהדות התורה):

זה לא יכול להיות, לפי דעתי, דרך חוק

שאנחנו אומרים "מבלי שנדברו ביניהם", מבלי

שקבעו את זה – ואפשר לקבוע את זה. מבלי

שקבעו את זה, אנחנו אומרים: לוקחים מהילד,

שהוא היורש, הילד הביולוגי, ונותנים לילד

המאומץ, על-פי החלטה של הכנסת.

חיים אורון (מרצ):

ילד ביולוגי וילד מאומץ מוכרים בחוק.

משה גפני (יהדות התורה):

אמרתי – – – אבל זה המשמעות.

היו"ר ראובן ריבלין:

כשאני נולדתי הורי אימצו ילד. הוא נהיה

אחי. שאלו אותי, אמרתי "כן". בינתיים נולד

אחי לייזי, אבל לא יכלו לשאול אותו, כי הוא

עוד לא נולד, אז כשהוא נולד צריך לשאול

אותו פעם נוספת אם הוא מסכים שאחי יהיה

אחי?

משה גפני (יהדות התורה):

לא, אבל את ההורים.

היו"ר ראובן ריבלין:

ההורים, הם אימצו אותו. שידעו, שלא יאמצו.

מהחוק של אורון, שלא יאמצו.

משה גפני (יהדות התורה):

לא לא, לאמץ. להיפך.

היו"ר ראובן ריבלין:

אם הם רוצים לאמץ, הם רוצים לאמץ.

משה גפני (יהדות התורה):

אני בעד לאמץ. להיפך, אני בעד לאמץ. אני

אומר: החוק הזה הוא מנוגד להלכה, הוא יוצר

יורש חדש, שלא קיים.

רוני בר-און (קדימה):

ילד מאומץ צריך לשבת שבעה על אביו?

היו"ר ראובן ריבלין:

בוודאי.

רוני בר-און (קדימה):

צריך או לא צריך?

משה גפני (יהדות התורה):

כן. היו"ר ראובן ריבלין:

נו, אז אתה רואה?

רוני בר-און (קדימה):

סליחה, אז נסתתמו טענותיך.

היו"ר ראובן ריבלין:

נו, בוודאי, מה זה, איזה שאלה, נו.

רוני בר-און (קדימה):

נסתתמו טענותיך.

משה גפני (יהדות התורה):

חבר הכנסת בר-און – – –

רוני בר-און (קדימה):

תעשה לי טובה.

משה גפני (יהדות התורה):

עם כל הכבוד, אמר היושב-ראש מקודם: לא אתה

פוסק הדור ולא אני פוסק הדור.

היו"ר ראובן ריבלין:

זה נכון.

רוני בר-און (קדימה):

אז תפסיק עם זה. בשביל כבוד תורה תפסיק עם

זה. היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת בר-און, אתה יודע שיש בכור טיפש

ובכור חכם. בכור חכם הוא בכור לאביו ולא

בכור לאמו. למה? – מקבל פעמיים בירושה ולא

משלם פטר רחם. לא צריכים לעשות לו פדיון

בן. בכור טיפש הוא בכור לאמו, ולא בכור

לאביו, שגם משלם את פדיון הבן ולא מקבל –

ולא נוטל פעמיים בירושה.

רוני בר-און (קדימה):

זה מתקשר לכתובת – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

אבל הוא בן.

משה גפני (יהדות התורה):

רגע. היושב-ראש צודק, ואנחנו – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

אני צודק גם בעניין זה שההלכה לא קובעת

שמאומץ הוא לא יורש.

משה גפני (יהדות התורה):

לא. ודאי, ודאי. אתה יודע מה?

היו"ר ראובן ריבלין:

אם אתה אומר, אין לי בעיה.

משה גפני (יהדות התורה):

בבקשה, בוא ונבדוק את העניין הזה לפני

שמצביעים.

היו"ר ראובן ריבלין:

לא לא לא.

קריאה:

לא. היו"ר ראובן ריבלין:

אני סומך על יושב-ראש ועדת החוקה, שהוא

ילבן את כל העניינים. אמר לך חבר הכנסת

בר-און רק הערה נכונה ביותר – –

משה גפני (יהדות התורה):

חבר הכנסת אורון, עם כל – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

– – חוק הירושה של מדינת ישראל – – –

משה גפני (יהדות התורה):

אז מה? אז מה? מה, הנציגים הדתיים פה על

הסעיפים האלה שהם נגד ההלכה לא הצביעו

נגד?

חיים אורון (מרצ):

– – – נגד, הרב גפני.

משה גפני (יהדות התורה):

הם הצביעו נגד – – –

חיים אורון (מרצ):

משה גפני (יהדות התורה):

אני אמרתי משהו על – – –? עליתי להתנגד.

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת גפני, בהמלצתך – – –

משה גפני (יהדות התורה):

עם כל הסימפתיה, חבר הכנסת אורון, שאני

רוחש לך, אני חייב להצביע נגד החוק הזה,

שהוא נגד ההלכה.

חיים אורון (מרצ):

בסדר – – –

רוני בר-און (קדימה):

היו"ר ראובן ריבלין:

בסדר גמור, אין לי בעיה. קודם כול, מה זה?

אין אונס.

משה גפני (יהדות התורה):

מה קרה? מה קרה?

היו"ר ראובן ריבלין:

רק רגע, חבר הכנסת בר-און, בהשראתך

ובעידודך יש היום ליד ועדת החוקה אדם

המומחה למשפט עברי, שהוא כבר – – –

דוד רותם (ישראל ביתנו):

– – – חוק הגיור.

משה גפני (יהדות התורה):

למה? הצבענו בעד החוק של הגיור. דודו,

התחלת? הצבענו בעד החוק של הגיור.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה, חבר הכנסת גפני.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. חבר הכנסת אורון, אתה לא רוצה

להשיב. תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה

כשחבר הכנסת גפני ישב במקומו.

אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הירושה

(תיקון – ירושה מכוח אימוץ), התשס"ט–2009,

של חבר הכנסת אורון. נא להצביע. מי בעד? מי

נגד? מי נמנע?

הצבעה מס' 9

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון

מוקדם בוועדה – 22

בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק

– 3

נמנעים – 1

ההצעה להעביר את הצעת חוק הירושה (תיקון

– ירושה מכוח אימוץ), התשס"ט–2009,

לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט

נתקבלה.

היו"ר ראובן ריבלין:

22 בעד, שלושה נגד, ונמנע אחד שהתכוון

להצביע בעד אבל נמנע. חבר הכנסת גילאון,

אתה נמנעת.

אילן גילאון (מרצ):

היו"ר ראובן ריבלין:

כן, אתה נמנעת. הצבעת לא נכון. אתה רוצה

לומר שאתה בעד? אני לא משנה את ההצבעה. אני

לא משנה את ההצבעה, מבחינה עקרונית. בעד –

22, שלושה נגד, ונמנע אחד, גם אם הנמנע רצה

להצביע בעד. תודה רבה. הצעת החוק עברה

בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החוקה, חוק

ומשפט כדי להכינה לקריאה ראשונה. רצוי

לחבר אותה להצעת החוק התלויה ועומדת

היום.

PAGE

PAGE 1

חוק בתי המשפט)תיקון מס' (71, התשע"ב-2012*

1תיקון. סעיףבחוק68 בתי המשפט1. בחוק]נוסחבתימשולב[,המשפטהתשמ"ד-1984]נוסח משולב[,1, בסעיףהתשמ"ד-198468)ב(, אחרי1, בסעיףפסקה68)ב(,(12) אחריתיקון סעיףפסקה68 (12) יבוא: יבוא:

(13)" לשם הגנה על(13)"עניינולשםשלהגנהמתלונןעל עניינואו נאשםשל בעבירתמתלונן אואלימותנאשםכלפיבעבירתבן משפחהאלימות כלפי בן משפחה כהגדרתו בחוק למניעתכהגדרתואלימותבחוקבמשפחה,למניעת אלימותהתשנ"א-.1991"במשפחה, התשנ"א-.1991" ב ניבמניי ןמניתן נינ תהניו ה ו ייעעקקבב ננאאממןן ראשראשהממשלההממשלה שרשרהמשפטיםהמשפטים נשיאנשיאהמדינההמדינה יושביושבראשראשהכנסתהכנסת * התקבל בכנסת ביום כ"ז בתמוז התשע"ב 17) ביולי (2012; הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת - 476, מיום כ"ח בסיוון התשע"ב 18) ביוני (2012, עמ' 232.

1 ס"ח התשמ"ד, עמ' 198; התשע"ב, עמ' 507.

חוק הירושה)תיקון מס' (13, התשע"ב-2012*

1תיקון. סעיףבחוק16הירושה,1. התשכ"ה-1965בחוק הירושה,1, בסעיףהתשכ"ה-196516 - 1, בסעיף 16 - תיקון סעיף 16

(1) בסעיף קטן)א(,(1)בסופובסעיףיבואקטן"המאמץ)א(, בסופויורשיבואאת "המאמץהמאומץ כאילויורש אתהיההמאומץהורהו.";כאילו היה הורהו.";

(2) במקום סעיף קטן(2))ב(במקוםיבוא: סעיף קטן)ב(יבוא:

")ב(המאומץ וצאצאיו")ב(המאומץזוכים עלוצאצאיופי דין בעזבונםזוכים עלשלפיקרובידין בעזבונםהמאמץשלכאילוקרובי המאמץ כאילו היו יורשים, וקרוביהיוהמאמץיורשים,זוכיםוקרוביעל פיהמאמץדין בעזבונוזוכים עלשלפיהמאומץדין בעזבונוכאילושלהיוהמאומץ כאילו היו יורשים." יורשים."

ב ניבמניי ןמניתן נינ תהניו ה ו ייעעקקבב ננאאממןן

ראשראשהממשלההממשלה שרשרהמשפטיםהמשפטים

נשיאנשיאהמדינההמדינה יושביושבראשראשהכנסתהכנסת

* התקבל בכנסת ביום כ"ז בתמוז התשע"ב 17) ביולי (2012; הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק

הכנסת - 459, מיום ט"ו באייר התשע"ב 7) במאי (2012, עמ' 164.

1 ס"ח התשכ"ה, עמ' 63; התשס"ה, עמ' 714.

ספר החוקים 2370, ד' באב התשע"ב, 23.7.2012 523

סימוכין: 03119312

נספח מס' כ-/459א'

)פ/334/18(

הצעת חוק הירושה )תיקון מס' 13(, התשע"ב–2012

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ט באייר

התשע"ב )21 במאי 2012( והועברה לוועדת החוקה חוק ומשפט.

הצעת החוק מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה

השלישית ביום כ"ו בתמוז התשע"ב )16 ביולי 2012(.

להצעת החוק לא הוגשו בקשות רשות דיבור.

יוזמים: חברי הכנסת אילן גילאון, ניצן הורוביץ

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' כ-/459א'

)פ/334/18(

חוק הירושה )תיקון מס' 13(, התשע"ב–2012

1

בחוק הירושה, התשכ"ה–1965 , בסעיף 16 – .1 תיקון סעיף 16

בסעיף קטן )א(, בסופו יבוא "המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה )1(

הורהו.";

במקום סעיף קטן )ב( יבוא: )2(

")ב( המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעזבונם של קרובי המאמץ

כאילו היו יורשים, וקרובי המאמץ זוכים על פי דין בעזבונו של

המאומץ כאילו היו יורשים."

***************************************************************************************

1 ס"ח התשכ"ה, עמ' 63; התשס"ה, עמ' .714

--2

נספח מס' כ-/459א'

)פ/334/18(

הסתייגויות

להצעת חוק הירושה )תיקון מס' 13(, התשע"ב–2012

לסעיף 1

חבר הכנסת אורי מקלב מציע:

)1( בפסקה )2(, בסעיף קטן )ב( המוצע, במקום "קרובי המאמץ" יבוא "הורי המאמץ וצאצאיו", ובמקום "וקרובי המאמץ" יבוא "והורי המאמץ וצאצאיו";

)2( אחרי פסקה )2( יבוא:

אחרי סעיף קטן )ב( יבוא: ")3(

")ב1( באין יורש אחר לפי סעיף 10)2( –

המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעזבונם של קרובי המאמץ שאינם ) 1(

מנויים בסעיף קטן )ב( כאילו היו יורשים;

קרובי המאמץ שאינם מנויים בסעיף קטן )ב( זוכים על פי דין בעזבונו של ) 2( המאומץ כאילו היו יורשים.""

***************************************************************************************