הצעת חוק סל שירותים נוספים בחינוך, התשס"ט-2009

הכנסת השמונה-עשרה

חברי הכנסת: זבולון אורלב

אנסטסיה מיכאלי

רונית תירוש

חיים אמסלם

דניאל בן-סימון

זאב בילסקי

דני דנון

יעקב כץ

מסעוד גנאים

אלכס מילר

מוחמד ברכה

ציון פיניאן

נחמן שי

פ/1373/18

הצעת חוק סל שירותים נוספים בחינוך,

התשס"ט–2009

„g

„Ð^„g

„@

„Ð^„@

„@

„Ð^„@

¼

¾

Ѐ4. מסיבות סיום.

5. מסיבות כיתתיות.

6. השאלת ספרים.

7. ועד הורים במוסד החינוך וארגון הורים.

8. טיולים.

דברי הסבר

לפי חוק לימוד חובה, התשי"ט–1949 (להלן –

החוק), הזכות לחינוך ניתנת חינם, אולם לפי

סעיף 6(ד) ו-(ד1) לחוק ניתן לגבות מהורי

התלמידים תשלומים והחזר הוצאות בעד

שירותים מסוימים, כפי שאישר שר החינוך

ובשיעורים שקבע, באישור ועדת החינוך,

התרבות והספורט של הכנסת (להלן – הוועדה).

כבר בשנת 1992 הוגש לשר החינוך דוח המועצה

הציבורית המייעצת לנושא תשלומי הורים

בראשות

מר אהרון לנגרמן, שבו נמצא כי הטלת עלויות

על הורי התלמידים מעמיקה את אי השוויון

בחינוך ומטילה הוצאות רבות דווקא על

הורים צעירים, וגורמת להגדלת הפערים

בחברה, בין היתר משום שהתשלום נגבה שלא

לפי אמות מידה כלכליות-חברתיות, עבור כל

ילד וילד. הוועדה סברה כי יש לראות במימון

החינוך משימה כלל לאומית ולא אינטרס צר

של הורי התלמידים, ולכן יש להטיל את עלות

החינוך ומימונו על כלל אזרחי המדינה, ולא

על הורי התלמידים בלבד. הוועדה הציעה כמה

חלופות למימון כאמור: תוספת לתשלומי

הביטוח הלאומי, תוספת לארנונה הנגבית על

ידי הרשויות המקומיות או היטל חינוך

שייגבה על ידי הרשויות המקומיות או

המדינה.

כיום תשלומי ההורים משמשים למעשה, לדעת

המציעים, סוג של תשלום חובה הנגבה באופן

רגרסיבי; יתר על כן, הקשיים בגבייתם רבים,

בייחוד בעתות של מצוקה כלכלית. מוסדות

החינוך, מנהליהם וצוותי ההוראה, וכן ועדי

ההורים, נדרשים דרך קבע לגביית תשלומי

ההורים, וגבייתם כרוכה לא אחת בפגיעה

ברגשות התלמידים והוריהם ובהעכרת

האווירה במוסד החינוך, ומעיבה על ייעודו

של מוסד החינוך לחנך ולהקנות ידע. בהצעת

החוק המתפרסמת בזה מוצע להסדיר את מימון

השירותים הנוספים בחינוך הממומנים היום

מכספי תשלומי ההורים ביתר שוויוניות

ובלא שיוטל על הורי התלמידים בלבד.

מוצע לקבוע כי כל תלמיד יהיה זכאי

לשירותים נוספים בחינוך ככל שהם ניתנים

על ידי רשות החינוך המקומית שבתחום

שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד או

על ידי מוסד החינוך כאמור. מוצע לקבוע

רשימה של שירותים נוספים בחינוך בתוספת

לחוק המוצע (להלן – סל שירותים נוספים)

התואמת את השירותים הניתנים כיום

לתלמידים, ושר החינוך יהיה רשאי להוסיף

עליהם שירותים אחרים, בדרך הקבועה בחוק

המוצע (סעיפים 3 ו-4). ברשימה זו לא נכלל

השירות של מתן ארוחה יומית לתלמיד,

ולגביו ימשיכו להיגבות תשלומי הורים לפי

הוראות חוק ארוחה יומית לתלמיד, התש"ס–2000

(סעיף 14).

סל השירותים הנוספים ימומן על ידי המדינה

מדמי הסל שיגבה המוסד לביטוח לאומי

כתוספת לדמי הביטוח הלאומי, בדרך שבה הוא

גובה את דמי הביטוח הלאומי ממבוטחים

החייבים בהם ובהתאם לנתונים ולדרכי

החישוב שלפיהם משתלמים בעדם דמי ביטוח

לאומי. מוצע להסמיך את שר החינוך ואת שר

האוצר, באישור הוועדה, לקבוע את עלות הסל

לתלמיד (סעיפים 5 עד 8).

מוצע לקבוע כי בכל שנה, לקראת תחילת שנת

הלימודים, יעביר המוסד לביטוח לאומי את

הכספים שקיבל מגביית דמי הסל למשרד

החינוך. לשם העברת הסכום הדרוש למימון

השירותים הנוספים בחינוך הניתנים על ידי

רשויות החינוך המקומיות ומוסדות החינוך

ממשרד החינוך לרשויות ולמוסדות כאמור,

יעבירו אלה למשרד החינוך, לפני תחילת כל

שנת לימודים, את פירוט השירותים הניתנים

על ידם (סעיפים 9 ו-10).

נוכח ההסדר החלופי המוצע למימון

השירותים הנוספים בחינוך, מוצע לתקן את

סעיף 6 לחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, ולבטל

את האפשרות לגבות תשלומים מהורי

התלמידים עבור שירותים אלו. כמו כן, מוצע

לקבוע כי הכספים המועברים לרשות חינוך

מקומית ממשרד החינוך לפי החוק המוצע

ייחשבו להקצבות לפי חוק הרשויות

המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים

למטרות חינוך), התש"ס–2000, וכך ניתן יהיה

להשתמש בהם רק למטרות שלשמן נועדו, והם

יוחזקו בחשבון בנק נפרד ויהיו מוגנים לפי

הוראות החוק האמור (סעיפים 12 ו-13).

בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה תדון

הוועדה בשאלת החיוב במתן השירותים

הנוספים בחינוך ובגורמים שיחויבו לתיתם,

לרבות ביטוח התלמידים בביטוח תאונות

אישיות באופן מרוכז על ידי משרד החינוך,

הנעשה כיום באמצעות רשויות החינוך

המקומיות.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת

השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת אורי אריאל,

מיכאל מלכיאור, יעקב מרגי, רוברט אילטוב

וקבוצת חברי הכנסת (פ/3828/17; פורסמה

ברשומות – הצעות חוק הכנסת 260 (התשס"ט, עמ'

21)).

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ז' בתמוז התשס"ט – 29.6.09

ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.

ס"ח התש"ט, עמ' 287.

ס"ח התש"ט, עמ' 287.

ס"ח התש"ס, עמ' 270.

ס"ח התשס"ה, עמ' 70.

PAGE

PAGE 2

הצעת חוק סל שירותים נוספים בחינוך,

התשס"ט–2009

[הצעת חוק פ/1373/18; נספחות.]

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:

אנחנו עוברים לנושא הבא, חברי חברי הכנסת:

הצעתו של זבולון אורלב, הצעת חוק סל

שירותים נוספים בחינוך, התשס"ט–2009. זו

הנמקה מהמקום.

זבולון אורלב (הבית היהודי):

לא, אני משתמש במכסה שלי.

היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:

כפי שנאמר לי על-ידי מזכיר הכנסת, אתה

משתמש במכסה וההנמקה תהיה מהדוכן. ישיב

על הצעת החוק שר החינוך, השר גדעון סער.

זבולון אורלב (הבית היהודי):

גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אומנם

ועדת השרים תומכת, ולכאורה אני יכול

להציג זאת מהאולם, אבל יש הצעות חוק שמן

הראוי לומר עליהן כמה מלים – יותר מאשר

בדקה אחת.

לפי חוק לימוד חובה, ניתנת זכות ללמוד

חינם מכיתה א' עד סוף כיתה י'. לאחרונה

חוקקו חוקים שהרחיבו זאת לגילאי

שלוש-ארבע, וזה מוחל בהדרגה ולצערי נעצר,

וגם לכיתות י"א וי"ב, ובחוק הזה יש גם

התקדמות. אבל מתברר שהחוק הוא לא חוק

חינם, מפני שבצד חינוך חינם יש אפשרות ששר

החינוך, באישור ועדת החינוך, והתרבות

והספורט של הכנסת, קובע אפשרות לתשלומי

הורים, שאחד מהם הוא תשלום חובה, והוא

ביטוח הדדי. יתר התשלומים נקראים תשלומי

רשות, אבל למעשה הם כמו תשלומי חובה, והם

כוללים את הטיולים, שהרי אי-אפשר לקיים

תוכנית לימודים בלי טיולים, עוד את

סוגיית סל תרבות, והרי לא היינו רוצים

שתלמידינו לא ייחשפו לעולם התרבות שלנו,

מסיבות של בתי-הספר ועוד דברים כגון אלה.

ההוצאה הממוצעת היא בין 800 ל-1,200 שקלים

לתלמיד. ואם אנחנו סופרים את כל התלמידים

וההורים, זו גבייה של קרוב ל-2 מיליארדי

שקלים בשנה.

דא עקא שגביית התשלומים הזאת, תשלומי

ההורים, מהווה מס רגרסיבי, אולי

מהאכזריים ביותר, מפני שלא רק שהתשלום

הוא אחיד, כלומר, העני והעשיר משלמים את

אותו סכום, אלא שהנתונים הם שהעשירונים

הנמוכים, העניים יותר, יש להם יותר ילדים.

העשירונים הגבוהים, העשירים יותר, יש להם

פחות ילדים. אז לא רק שהתשלום הוא אחיד,

המשפחות העניות צריכות גם לשלם הרבה יותר

כסף.

ואכן, במדינה שבה כשליש מהתלמידים חיים

מתחת קו העוני, ברור ומובן שההורים אינם

מסוגלים לעמוד בתשלומים, ואז יש אירועים

מאוד לא נעימים בתוך מוסדות החינוך,

אף-על-פי ששרי החינוך לדורותיהם, וכמובן

גם שר החינוך הנוכחי עושה כל מאמץ כדי שגם

לתלמידים מחוסרי יכולת יינתנו כל

השירותים החינוכיים, אבל כשיש מאסה כל כך

גדולה של הורים שלא מסוגלים לעמוד

בתשלומים, ברור לחלוטין שלא כל תלמידי

ישראל יכולים לקבל את כל השירותים האלה

במלואם. ואף-על-פי שהתשלום כאן לא עוסק

למשל בספרי לימוד, אבל גם בספרי לימוד,

ויש חוק נפרד בסוגיה הזאת, אנחנו יודעים

שלא לכל התלמידים יש כל ספרי הלימוד, רק

בגלל בעיה כספית.

לכן ב-1992 הקים בזמנו השר המר, זיכרונו

לברכה, שר החינוך, ועדה בראשותו של מי

שהיה מנכ"ל משרד הסעד לשעבר, מר אהרן

לנגרמן, שניהם זיכרונם לברכה, כדי לנסות

ולבחון אפשרות שבמקום שהורים ישלמו מס

רגרסיבי אחיד, שיהיה מעין היטל

פרוגרסיבי, על-פי אפשרויות ההורים: העשיר

ישלם יותר, העני ישלם פחות. ואם אפשר,

למצוא שיטה שלא רק ההורים ישלמו, בזמן שהם

הורים לילדים, כי בידוע שאלה הורים יותר

צעירים, שעדיין לא הגיעו לשיא משכורתם,

אלא תשלם את זה כל האוכלוסייה. כלומר,

ההורים לילדים ישלמו את המס הזה עוד לפני

שהילד נולד ועד שהם יוכלו לשלם עבור

הנכדים שלהם.

הציעו שלוש אפשרויות: אפשרות אחת –

שיוסיפו 3-2 פרומילים לתשלום של הביטוח

הלאומי – מדובר פה בשקלים בודדים; או

תוספת לארנונה הנגבית על-ידי הרשויות

המקומיות; או על-ידי היטל חינוך, שייגבה

או על-ידי המדינה או על-ידי הרשויות

המקומיות. הצעת החוק בחרה באפשרות של

תשלומי הביטוח הלאומי, כלומר שכל אזרחי

מדינת ישראל ישלמו את 2 מיליארדי שקלים

האלה לאורך כל ימי חייהם בתשלום

פרוגרסיבי, כך שהעשיר ישלם יותר והעני

ישלם פחות. משרד החינוך יקבל את הכסף הזה

ויחלק אותו באמצעות הרשויות המקומיות

למוסדות החינוך.

כיום מנהלי מוסדות החינוך עסוקים רבות

בגביית הכספים, והפכו להיות גזברים,

מנהלים מרדפים אחרי ההורים לצורך

התשלומים. ההצעה הזאת תפטור אותם לחלוטין

מהצורך לעסוק בכספים, וכל מעייניהם וכל

משאביהם יהיו נתונים על מנת לקדם באופן

חינוכי את בית-הספר ואת התוכניות

הפדגוגיות של בית-הספר.

בראשית השנה, לקראת שנת הלימודים

הנוכחית, אישרה ועדת החינוך את תשלומי

ההורים על-פי בקשת שר החינוך, וכיוון

שהממשלה היתה חדשה והקדנציה חדשה, הוועדה

אישרה את התשלומים לתש"ע וקיבלה על עצמה,

בהתחייבות של כל חברי הוועדה, שהם גם

חתומים על החוק והם היוזמים והמציעים של

החוק הזה, שלקראת שנת הלימודים הנוכחית

החוק יעבור לפחות בקריאה טרומית, כדי

שבמהלך שנת הלימודים תש"ע נוכל לעבוד על

שיטה שבה נוכל להגיע להסכמה.

”

Ê

’

”

Ì

Î

摧ఒÎ᠀ציב המדינה. אמרנו להם שאנחנו אולי

חזקים מאוד במדיניות חברתית, פחות חזקים

במדיניות כלכלית, אבל כל כוונתנו היא

להפוך את תשלום ההורים ממס רגרסיבי למס

פרוגרסיבי. ואם תימצא שיטה שונה, איננו

מתעקשים על השיטה, אבל אנחנו פתוחים

להקשיב ולשמוע על שיטות אחרות ושיטות

נוספות, וכך נעשה במהלך השנה.

אני הסכמתי להמתין עם קידום החוק עד אשר

נעשה בירור יסודי באשר לשיטות האפשריות

לקיים את העיקרון שבמקום מס אחיד על

הורים לתלמידים רק בתקופת לימודיהם, נוכל

להסדיר את התשלום הזה באופן אחר.

מאחר שמדובר פה בסכום לא פעוט, סכום

שמתקרב ל-2 מיליארדי שקלים, ברור שמדובר

פה בנושא כבד מאוד, בעל משמעויות, שמחייב

בחינה מאוד מאוד מדוקדקת. אני רוצה

להודות לשר החינוך, שממצב כמעט בלתי

אפשרי לקדם את הרעיון הזה, הצליח לשכנע את

ועדת השרים לקדם את החוק בקריאה הטרומית,

יחד עם בחינה של אפשרויות אחרות לקיים את

העיקרון הסוציאלי של תשלום פרוגרסיבי.

אני מאוד מקווה שנוכל לעשות זאת בהקדם.

אני גם הבטחתי לשר החינוך, כדי לאפשר

פתיחת שנת לימודים מסודרת ותקינה, אנחנו

נזמן את ועדת החינוך, התרבות והספורט כבר

בשבוע הבא כדי לאשר את תשלומי ההורים

הרגילים לשנת הלימודים תש"ע, ואני חושב

שאני יכול לבשר להורים שהיום פתחנו עידן

חדש במערכת החינוך. גם אם נצטרך עוד שנה

או אולי עוד תקופה מסוימת להמשיך בשיטה

הישנה, היום בנינו את היסודות לפתוח

תקופה חדשה במשמעות של מהו חינוך חינם, על

מנת שעניים ועשירים יוכלו לקבל את 100%

שירותי החינוך, מבלי שמחסור כלכלי של

הורים ימנע מהם ולו שירות אחד בחינוך.

תודה רבה.

היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:

אני מודה לך, אדוני. יעלה ויבוא שר החינוך

גדעון סער, אני מברכת על היוזמה, ומצטרפת

להצעת חוק החשובה הזאת. מי ייתן ובאמת היא

תצטרף לספר החוקים של מדינת ישראל. אני

מייחלת גם לרגע הזה, חבר הכנסת, אדוני

יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט.

בבקשה, אדוני השר.

שר החינוך גדעון סער:

גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הנושא

שמעלה יושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת

זבולון אורלב הוא נושא כבד, חשוב, מורכב

ואמיתי. אני גם חייב לומר שחבר הכנסת

אורלב מאזן בין הסיוע של הוועדה לתפקוד

השוטף של המערכת, כי נושא – מנהלי

בתי-הספר היום משוועים בנושא של תשלומי

ההורים; ומצד שני – למצוא את הדרכים

לחשוב על פתרונות ארוכי-טווח לסוגיה שהוא

העלה כאן.

אני חייב להגיד שהנושא הוא לא פשוט, כי גם

אין כיום מקור אלטרנטיבי לנושא של תשלום

הורים בהיקף שלו. ההצעה המועלית כאן,

המבוססת למעשה על דוח ועדת-לנגרמן, היא

אחת החלופות המוצעות להסדרת הנושא. כאשר

הנושא עלה בוועדת שרים לחקיקה היו רבים

שהביעו התנגדות, כולל הביטוח הלאומי

עצמו, ובוודאי יש גם אפשרויות אחרות, אבל

אנחנו קיבלנו החלטה לתמוך בשלב הזה

בקריאה הטרומית בלבד, על מנת לפתוח את

הדיון בנושא הזה, ואת החשיבה בנושא הזה,

ובתוך ההסכמה – להקים גם ועדה, שיעמוד

בראשה מנכ"ל משרד החינוך, יהיה בה גם נציג

משרד האוצר, יהיה בה גם נציג ציבור, והיא

תקיים עבודה יסודית בנושא הזה, לפרק זמן

של עד 14 חודשים – אולי אפילו יצליחו

לעבוד בפרק זמן קצר יותר, אבל עד 14 חודשים

– כדי לגבש הצעות לפתרון הסוגיה.

החלטת ועדת שרים לחקיקה היא לתמוך בהצעת

החוק בקריאה הטרומית בלבד, בכפוף לתנאים

הבאים: א. הקמת ועדה בראשות מנכ"ל משרד

החינוך, בהשתתפות נציג משרד האוצר, שתבחן

במשך פרק זמן של עד 14 חודשים את סוגיית

התשלומים המושתים על ההורים לתלמידים

במערכת החינוך. ההסכמה היא כי בפרק הזמן

הזה לא תקודם הצעת החוק. והנושא השני,

שהצבעה בקריאות הבאות, אם תהיה רלוונטית,

תיעשה רק לאחר תיאום מלא עם משרדי החינוך,

האוצר, הרווחה; ואנחנו הוספנו היום,

בעקבות שיחה שלי עם שר התמ"ת, גם את משרד

התמ"ת. ללא תיאום כאמור תתנגד הממשלה

להצעת החוק בקריאות הבאות. אם התנאים

הבאים מקובלים על המציע, ואני מבין שהם

מקובלים על המציע – –

זבולון אורלב (הבית היהודי):

מקובלים עלי.

שר החינוך גדעון סער:

– – אנחנו נתמוך בקריאה הטרומית.

ואני שוב רוצה להודות ליושב-ראש ועדת

החינוך גם על פעילותו בנושא הזה וגם על

פעילותו בכלל.

היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:

אני מודה לך, אדוני השר, ומכיוון שחבר

הכנסת מסכים לתנאים שהציב השר, אנחנו

נעבור להצבעה.

בבקשה.

הצבעה מס' 9

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון

מוקדם בוועדה – 17

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק סל שירותים

נוספים בחינוך, התשס"ט–2009,

לדיון מוקדם בוועדת החינוך, התרבות

והספורט נתקבלה.

היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:

ובכן, 17 הצביעו בעד, לא היו מתנגדים ולא

היו נמנעים. לפיכך אני קובעת שהצעת החוק

תועבר, לשם הכנתה לקריאה הראשונה, לוועדת

החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.

PAGE

PAGE 1