הצעת חוק לקידום זכויות הילד, התשס"ט-2009

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין

מוחמד ברכה

חנא סוייד

עפו אגבאריה

פ/1075/18

הצעת חוק לקידום זכויות הילד, התשס"ט–2009

$

$

„g

„Ð^„g

„@

„Ð^„@

„@

„Ð^„@

H

L

N

P

â

æ

è

ê

4

8

^

`

d

f

J

昀ĴЀJ

L

N

P

ä

昀ĴЀä

æ

è

ê

6

昀ĴЀ6

8

`

f

摧䑳Éj欀葤

摧䑳Éj欀ᙤ

摧䑳Éj欀鱤

昀ĴЀ(א) השר ימנה ועדה מייעצת לקידום

זכויות הילד ויישומן (להלן – הוועדה

המייעצת).

(ב) השר ימנה מבין חברי הוועדה המייעצת את

יושב הראש שלה.

(ג) סדרי עבודתה של הוועדה המייעצת ייקבעו

על ידי השר בתקנות; הוועדה המייעצת תיקבע

את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.

(ד) הוועדה המייעצת רשאית למנות ועדות

משנה מבין חבריה לנושאים ולתקופה כפי

שתקבע, לקבוע יושבי ראש לוועדות המשנה,

להעביר לוועדות המשנה מתפקידיה ולאצול

להן מסמכויותיה, וכן רשאית היא להיעזר

במומחים שלא מבין חבריה ובמחקרים, סקרים

וחוות דעת מקצועיות שיוזמנו על ידה.

הרכב הוועדה 12. (א) מספר חברי הוועדה

המייעצת לא יעלה על עשרים ושבעה.

(ב) (1) בוועדה המייעצת יהיו חברים נציגים

מבין נציגי רשויות המדינה שמונו להיות

מופקדים על קידום זכויות ילדים ברשויות

כאמור בסעיף 5.

(2) הנציגים כאמור בפסקה (1) יהיו בעלי

מומחיות ונסיון בתחום זכויות הילד.

(3) הנציגים כאמור בפסקה (1) לא יהוו את רוב

חברי הוועדה המייעצת.

(ג) (1) נוסף על האמור בסעיף קטן (ב), ימנה

השר כחברים בוועדה המייעצת נציגי ילדים

ובני נוער, נציגי ארגונים לא ממשלתיים

העוסקים בקידום זכויות ילדים, נציגי

אקדמיה ואנשי מקצוע אחרים העוסקים בתחום

זכויות הילד.

(2) שיעור הנציגים כאמור בפסקה (1) בוועדה

המייעצת לא יפחת מ-15%.

תפקידי הוועדה 13. הוועדה המייעצת תייעץ

לשר בעניינים הנוגעים לקידום זכויות

הילד ויישומן, לרבות בעניינים אלה:

(1) קידום חקיקה המיישמת ומקדמת את זכויות

הילד על-פי עקרונות האמנה והוראותיה,

לרבות באמצעות תיקון חקיקה, השלמתה או

ביטולה;

(2) יישום חקיקה הנוגעת לילדים, לרבות

יישום הוראות חוק זה;

(3) הקמת גופים שיש להפקידם על הקידום

הכולל של יישום זכויות הילד על-פי

עקרונות האמנה והוראותיה, תוך התייחסות

למבנה הגופים, להרכבם ולדרכי פעולתם.

דוח שנתי 14. אחת לשנה תגיש הוועדה המייעצת

לראש הממשלה ולשר דוח שנתי על עבודתה ועל

אודות יישום חוק זה בידי רשויות המדינה,

המבוסס, בין היתר, על דוחות רשויות

המדינה, כאמור בסעיף 5(5).

דיון שנתי בממשלה 15. אחת לשנה יקיים ראש

הממשלה דיון בממשלה בנושא מצב זכויות

הילדים בישראל ויישומן, על-פי עקרונות

האמנה; הדיון יתבסס, בין היתר, על הדוח

השנתי של הוועדה המייעצת כאמור בסעיף 14.

שמירת זכויות 16. חוק זה בא להוסיף על

זכויות הילד על-פי כל דין ולא לגרוע מהן.

ביצוע ותקנות 17. (א) ראש הממשלה ממונה על

ביצוע הוראות חוק זה והוא יתקין תקנות

בכל ענין הנוגע לביצועו, בכפוף להוראות

סעיף קטן (ב).

(ב) השר ממונה על ביצוע הוראות החוק

הנוגעות לוועדה המייעצת וכל הקשור עימה,

וכן על הגדרת רשויות המדינה לפי חוק זה.

תחילה 18. תחילתו של חוק זה שנה מיום

פרסומו.

דברי הסבר

הצעת החוק לקידום זכויות הילד היא אחת

מההמלצות המופיעות בדו"ח שהוציאה ועדת

רוטלוי (להלן – הוועדה) מטרת הצעת החוק

היא קידום הלכה למעשה של מחויבותה הכוללת

של המדינה לקידום זכויות הילדים בישראל,

על-פי עקרונות אמנת האומות המאוחדות בדבר

זכויות הילד אותה אישררה המדינה בשנת 1991.

מטרתה העיקרית של הצעת החוק היא לחייב את

המדינה, על כל רשויותיה, לקדם את יישום

זכויות הילד בהתאם לעקרונות האמנה.

הנדבך הראשון לקידום זכויות הילד הוא

הענקת מעמד מחייב לארבעת עקרונות האמנה,

המהווים את המסד הרעיוני של זכויות הילד

כולן.

הנדבך השני הוא ההכרה בילד כאדם, הזכאי

לכבוד באשר הוא אדם.

הנדבך השלישי הוא ההתייחסות אל הילד כאל

אדם שכשריו מתפתחים וכבעל צרכים מובחנים,

הנובעים, בראש ובראשונה, מהיותו מצוי

בתהליך מתמיד של התפתחות.

להלן תמצית העקרונות:

הצעת החוק מטילה על המדינה חובה לפעול

לקידום יישום הזכויות. הבחירה במונח

"לקדם" משקפת, מחד גיסא, את העובדה כי

זכויות הילד אינן בשורה חדשה וכי עולם

המשפט מצוי כיום בעיצומו של תהליך ההכרה

בזכויות הילד. מאידך גיסא, היא משקפת את

ההכרה כי לא ניתן לפעול באופן אחיד באשר

למכלול זכויות הילד.

ועדת רוטלוי סברה כי הביטוי 'קידום

זכויות הילד' הוא הראוי ביותר כדי לבטא את

חובתה של המדינה ביחס לכל זכויות הילד

באשר הן שכן הוא מדגיש את חובת המדינה

כריבון לפעול ביחס לזכויות הילד, וכן

משום שהוא טומן בחובו כל סוג של התחייבות

אחרת, כגון כיבוד זכויות או הגנה עליהן.

המונח אינו מורה על דרך מימוש מסוימת.

ואכן, יישומן של הזכויות אינו מוגבל

לערוץ פעולה אחד והוא ייעשה על-פי הענין

בחקיקה, במדיניות ממשלה, בהענקת שירותים,

בהחלטות שלטוניות שונות, בהחלטות

שיפוטיות ומעין שיפוטיות וכדומה.

הצעת החוק אינה מפרטת כאמור את מכלול

הזכויות שעל המדינה לפעול לשם יישומן,

אולם היא מתווה כי היישום יעשה לאור

עקרונות האמנה. ארבעת עקרונות האמנה,

שחולשים על כל אחת מן הזכויות המנויות

באמנה הינם עיקרון השוויון (איסור

ההפליה), עיקרון ההשתתפות, עיקרון

ההישרדות והתפתחות ועיקרון טובת הילד.

ועדת רוטלוי שקדה על הבניית ארבעת

עקרונות האמנה בסעיפי חוק מנחים וכלליים

שהאיזונים שבהם, תוכנם והדגשים שבהם

ייחודיים לישראל.

ייחודה של האמנה הוא במיזוג שבין ראיית

הילד, יהא גילו אשר יהא, כאדם בפני עצמו,

לבין ראייתו, בכל גיל, כילד, בעל צרכים

מובחנים וייחודיים. שתי נקודות השקפה אלו

מתקיימות בהצעה זו לצד זו, תוך שהן מפרות

האחת את השנייה וללא שהאחת גורעת מחברתה.

האמנה אף מבטאת את ההכרה ההולכת וגוברת

בכך שילדים הם נושאי זכויות, הזכאים

לזכויות מתוקף היותם בני אדם. החידוש

בתפיסה זו היא כי ילדים אינם 'נזקקים' בשל

היותם ילדים אלא 'זכאים' לזכויות - בהיותם

בני אדם. תפיסה זו התבטאה גם בפסיקת בית

המשפט העליון, שלפיה חוק-יסוד: כבוד האדם

וחירותו חל על ילדים, כשם שהוא חל על

בגירים. ילדים הם בני אדם ככל אדם, ומתוקף

היותם קטינים הם בעלי צרכים ייחודיים

המזכים אותם ביחס מיוחד הכולל הגנה,

שירותים, תמיכה ועוד.

תמצית ההכרה בילד כאדם היא כי הילד זכאי,

כאדם, ליחס של כבוד. יחס של כבוד מצד

המדינה מכוון לראיית הילד כאל אדם נפרד,

העומד על רגליו הוא, לפחות מן הבחינה

הרעיונית. כבוד לילד הינו מושג פתוח

לפרשנות ורחב מבחינה משפטית, אולם הוא

מבטא נכונה את ההכרה בערכו של הילד כאדם,

ומבטא גם את ההכרה בערכו כילד.

למעשה, מן הערך של כבוד הילד ומראייתו

כבעל "צלם אנוש" ניתן לטעון כי נגזרות

זכויותיו של הילד כולן. ילדים זכאים

למעגל רחב של זכויות: הם זכאים היום, יהיה

גילם אשר יהיה, לזכויות אדם, הכוללות את

חירויות הפרט, המכונות גם זכויות אזרחיות

ופוליטיות (כגון הזכות לשם ולאזרחות,

חופש הביטוי של הילד, חופש המחשבה, חופש

ההתארגנות וההתאגדות, הזכות לפרטיות

ועוד), לזכויות כלכליות וחברתיות (כגון

הזכות לשירותים רפואיים, הזכות לביטחון

סוציאלי, הזכות לתנאי מחייה הולמים)

ולזכויות אתניות-דתיות (כגון זכותם של

ילדים בני קבוצות מיעוט אתניות ליהנות

מתרבותם, מדתם ומלשון אמם, ללא הפרעה

וזכותם גם ליהנות מיחס סובלני מצד החברה).

התפתחותם של ילדים, השינויים התכופים שהם

עוברים, פגיעותם המיוחדת והישענותם

המוחלטת על סביבתם הביאו, כמצוין במבוא

לאמנה, להכרה בזכאותם של ילדים לזכויות

ייחודיות, המותאמות להן והמבטאות את

צרכיהם ואת מאפייניהם הייחודיים.

ראיית הילד כאדם מתפתח, הזכאי להתחשבות

מיוחדת בשל כשריו מתפתחים משליכה על חובת

המדינה להתאים את חובות הפעולה שלה

לצורכיהם המשתנים של ילדים ולהעניק להם

זכויות באופן הולך וגובר, עד התבגרותם,

תוך הדרכתם ומתן תמיכה להם.

הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן

הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת גילה

פינקלשטיין (פ/3299) וחבר הכנסת מיכאל איתן

(פ/3231).

הצעות חוק זהות הונחו ועל שולחן הכנסת

השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב

(פ/1277/17) וחברי הכנסת נאדיה חילו ומיכאל

מלכיאור (פ/2608/17).

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"ז באייר התשס"ט – 11.5.09

ס"ח התשי"ח, עמ' 92.

PAGE

PAGE 8