חוק העונשין (תיקון מס' 110), התשע"א-2011

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס

אלכס מילר

נחמן שי

שלי יחימוביץ'

אופיר אקוניס

אילן גילאון

מירי רגב

פ/1375/18

חוק העונשין (תיקון מס' 110), התשע"א-2011

תיקון סעיף 362 1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977,

בסעיף 362, במקום "ארבע-עשרה שנים" יבוא

"שמונה-עשרה שנים".

דברי הסבר

במצב החוקי הקיים, כאשר הורה או אחראי

אחר, מזניח קטין ולא מספק את צרכי מחייתו

החיוניים כגון; מזון, לבוש, צרכי לינה

וצרכי חיים חיוניים אחרים הדרושים

לשמירת שלומו ובריאותו, לא מתגבשת עבירה

פלילית אם מלאו לקטין ארבע עשרה שנים.

כלומר, העבירה מתגבשת רק לגבי קטינים

צעירים מתחת לגיל ארבע עשרה.

„@

„Ð^„@

„@

„Ð^„@

2

l

n

p

„

†

摧㚓òࠀ אף קביעתו הנחרצת של בית המשפט כי

המנהלת הפרה את חובתה לספק צרכי חיים

חיוניים של הקטינים, נאלץ בית המשפט

לזכותה נוכח נוסחם הקיים של סעיפי חוק

העונשין, התשל"ז–1997 (להלן: חוק העונשין)

הרלוונטיים והיותם של הקטינים מעל גיל

ארבע עשרה.

כך, כאמור, סעיף 362 לחוק העונשין, הקובע

עבירה בגין הפרת החובה לספק צרכיי חיים,

מגביל את הגדרת "מושגח" לקטין מתחת לגיל

ארבע עשרה (או למי שאינו מסוגל לדאוג

לצרכי חייו, אלא שבית המשפט, בפרשנותו

המצמצמת, לא כולל בהכרח בהגדרה זו קטינים

שמלאו להם ארבע עשרה שנים).

גם סעיף רלוונטי נוסף לכאורה, סעיף 337

לחוק העונשין, מגביל את התגבשות העבירה

רק למקרים בהם הפרת החובה מסכנת או עלולה

לגרום לסיכון חיים או גורמת לפגיעת קבע

בבריאות. כלומר, כאשר

בהתנהגות מזניחה, חמורה ככל שתהא, אין

סיכון חיים או פגיעת קבע בבריאות, או אז

לא מתגבשת כלל

עבירה פלילית.

מובן, כי גם ילד שמלאו לו ארבע עשרה שנים

אינו מסוגל לדאוג דרך קבע לכל צרכי חייו,

מחייתו, שלומו ובריאותו והוא זקוק לשם כך

לאחראי עליו, להשגחתו ולדאגתו, על כל

הכרוך בכך.

תיקון החוק המוצע נועד, אם כן, להגן על

שלומם ובריאותם של קטינים שמלאו להם ארבע

עשרה שנים ולחייב את הוריהם או אחראים

אחרים לדאוג לשלומם ולספק להם את צרכי

מחייתם החיוניים.

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ז' בתמוז התשס"ט – 29.6.09

ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

PAGE

PAGE 2

רשומות

הצעות חוק

הכנסת

14 במרס 2011 376 ח' באדר ב' התשע"א

עמוד

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 112) (העלאת גיל המושגח), התשע"א–2011 120

הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 41) (מיסוי על בסיס מזומן), התשע"א–2011 121

הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 21) (הארכת רישיון לעובד זר בתחום הסיעוד),

התשע"א–.2011 122

מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת:

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 112) (העלאת גיל המושגח), התשע"א–2011*

בחוק העונשין, התשל"ז–1977,1 בסעיף ,362 במקום "ארבע עשרה שנים" יבוא "שמונה .1 תיקון סעיף 362 עשרה שנים".

דברי הסבר

מוצע בזה להעלות את גיל המושגח מ־14 ל־.18 מן סעיף 362 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – הראוי כי האחריות והדאגה דרך קבע לכל צורכי חייו, החוק), קובע כי הורה של קטין שלא מלאו לו 14 שנים או מחייתו, שלומו ובריאותו של קטין שטרם מלאו לו 18 שנים של מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו (להלן – המושגח) תוטל על הורהו או על מי שמשגיח עליו, ולא על הקטין ומי שמשגיח עליו לפי דין או הסכם מחויבים לספק לו עצמו. לפיכך מוצע לקבוע כי הורה או משגיח שאינו מזון, לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים חיוניים אחרים. דינו מספק את צורכי חייו של קטין עד לגיל הבגרות עובר של המפר חובה זו הוא שלוש שנות מאסר, אלא אם כן עבירה פלילית. הוא הוכיח שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות לספק את הצרכים החיוניים ואין בידו לספקם. סעיף 363 לחוק השפעה על זכויות הילד מוסיף וקובע כי הורה או משגיח שנטש את המושגח דינו אף הוא מאסר כאמור, וכן כי הורה או משגיח שסירב התיקון המוצע נועד להגן על שלומם ובריאותם של לקבל את המושגח מידי מי שאינו מחויב לדאוג לצרכיו, קטינים שמלאו להם 14 שנים.

או שהשאיר אותו בידי אדם שלא הסכים לדאוג לצורכי

חייו, דינו שישה חודשי מאסר.

חברי הכנסת: אורלי לוי־אבקסיס, אלכס מילר, נחמן שי, שלי יחימוביץ', אופיר אקוניס,

אילן גילאון, מירי רגב

הצעת חוק מס' פ/1375/18; הועברה לוועדה ביום כ"ה בתמוז התש"ע (7 ביולי 2010). *

ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשע"א, עמ' .80 1

הצעות חוק הכנסת – ,376 ח' באדר ב' התשע"א, 14.3.2011 120

מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת הכספים של הכנסת:

הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 41) (מיסוי על בסיס מזומן), התשע"א–2011*

תיקון סעיף 29 יבוא:אחרי פסקה (1) יבוא:

בסעיף ,29 התשל"ו–1975,1

פסקה (1) בסעיף ,29 אחרי התשל"ו–1975,1

מוסף, בחוק29מס ערך.1מוסף,בחוק מס ערך .1

תיקון סעיף

תוספת י"א להוראות מס

להוראות מס

י"אבהוראותכמשמעותו

בהוראות תוספת

נותן שירות

כמשמעותו

עוסק שהוא שירותנותןשל

בעסקה

"(1א)שהוא

"(1א) בעסקה של עוסק

לנהל פנקסי חשבונות לפי

חשבונות לפי

עליו החובה החובה1,2לנהל

וחלהפנקסי התשל"ג–973

וחלה עליו התשל"ג–1973,2

חשבונות), (ניהול פנקסי

חשבונות),

הכנסה (ניהול פנקסי הכנסה

שהתקבל, ובלבד שמחזור

שמחזור

הסכום

ועלובלבד

שהתקבל,

הסכוםהתמורהועל קבלת

במס עם

התמורה

החיוב קבלת

עםיחולתוספת,

החיוב במס

אותה תוספת, יחול אותה

שקלים חדשים בשנה." בשנה."

מיליון

חדשים

שקליםעל 15

אינו עולה

מיליון

עסקאותיו

עסקאותיו אינו עולה על 15

דברי הסבר

באותה תקנה נקבעה הוראת שעה לשנים 2009 על עסקאות שיש לשלם בשלהן מס ערך מוסף ניתן ו־2010 לגבי עסקאות של עוסקים שמחזור עסקאותיהם לדווח בשתי דרכים: האחת, דיווח על בסיס מזומן – דיווח אינו עולה על 15 מיליון שקלים חדשים בשנה וחלה עליהם על הכנסות והוצאות של העסק לרשויות המס עם קבלת החובה לנהל פנקסי חשבונות על פי תוספת י"א להוראות התשלום או במועד שבו הוצאה ההוצאה בפועל, ללא מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג–,1973 ולפיה קשר למועד מתן השירות או אספקת המוצר; השנייה, תחול על אותן עסקאות החובה במס עם קבלת התמורה, דיווח על בסיס צבירה – דיווח על הכנסות והוצאות במועד ועל הסכום שנתקבל. ואולם הוראה זו פקעה, ולכן כיום מתן השירות או אספקת המוצר, ללא קשר למועד קבלת נדרשים עצמאים ונותני שירותים להנפיק חשבונית מס, התשלום. דיווח על בסיס צבירה הוא מורכב יותר, ומתאים לדווח על הכנסה ולשלם את המס זמן לא מבוטל לפני לעסקים גדולים, ואילו דיווח על בסיס מזומן משמש בעיקר קבלת התשלום מהלקוח. הלקוחות, לעומת זאת, זכאים בעלי מקצועות חופשיים, נישומים שאינם מחזיקים מלאי לקזז את הוצאותיהם, על פי חשבונית המס שקיבלו, מהמס ונותני שירות בהיקפים קטנים או עצמאים בעלי עסקים שהם חייבים בו, זמן רב לפני ששילמו עבור העסקה. קטנים.

כדי לתקן עיוות זה מוצע לקבוע בחקיקה ראשית פרק ו' לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו– 1975 הוראת קבע המאפשרת לבעלי עסקים קטנים ובינוניים (להלן – החוק), קובע את מועד החיוב במס בעסקאות שמחזור עסקאותיהם אינו עולה על 15 מיליון שקלים שונות. סעיף 29 לחוק מסמיך את שר האוצר לקבוע סוגי חדשים בשנה לדווח על הכנסתם החייבת במס עם קבלת עסקאות שבהם החיוב במס יחול עם קבלת התמורה התמורה, ועל הסכום שנתקבל בפועל. ועל הסכום שנתקבל. בתקנה 7 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו–,1976 נקבעה רשימה של עסקאות שבהן החיוב להערכת משרד האוצר להצעת חוק זו עלות תקציבית במס יחול עם קבלת התמורה ועל הסכום שנתקבל.

חד פעמית בסך 200 מיליון שקלים חדשים. הממשלה נתנה

את הסכמתה להצעת החוק לקראת הקריאה הראשונה.

חברי הכנסת: אלכס מילר, רוחמה אברהם־בלילא

הצעת חוק מס' פ/2722/18; הועברה לוועדה ביום כ"ד בכסלו התשע"א (1 בדצמבר 2010). *

ס"ח התשל"ו, עמ' 52; התשע"א, עמ' .162 1

ק"ת התשל"ג, עמ' .626 2

121 הצעות חוק הכנסת – ,376 ח' באדר ב' התשע"א, 14.3.2011

מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת:

הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 21) (הארכת רישיון לעובד זר בתחום הסיעוד),

התשע"א–2011*

בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952,1 בסעיף 3א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: .1 תיקון סעיף 3א על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר הפנים להאריך את הרישיון לשם "(ב1) (1) המשך העסקתו של עובד זר במתן טיפול סיעודי למטופל גם אם לא מתקיים האמור בסעיף קטן (ב)(1), מטעמים הומניטריים מיוחדים, ובלבד שלא יוארך לעובד זר מסוים רישיון כאמור אלא לטיפול במטופל אחד.

(2) שר הפנים ימנה ועדה, בראשות שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט

בית משפט שלום, אשר תייעץ לו לעניין החלטות לפי פסקה (1); הוועדה תשקול,

בין היתר, את עמידתו של העובד הזר בתנאי רישיונו בעבר ותבחן חוות דעת לגבי

עבודתו בישראל.

החלטות שר הפנים לפי סעיף קטן זה יהיו מנומקות. (3)

(4) שר הפנים יקבע בצו מכסה שנתית מרבית של רישיונות שיינתנו מטעמים

הומניטריים לפי סעיף קטן זה.

(5) שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, על מספר

הבקשות שאושרו או נדחו לפי סעיף קטן זה באותה שנה."

דברי הסבר

ההארכה לא תינתן לעובד מסוים אלא לטיפול במטופל סעיף 3א לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 (להלן אחד. השר אף יחויב לקבוע מכסה שנתית מרבית של – החוק), קובע כי שר הפנים רשאי להאריך רישיון לישיבת רישיונות שיינתנו מטעמים הומניטריים מיוחדים. ביקור שניתן לעובד זר לתקופות שלא יעלו יחד על חמש שנים. לגבי עובד זר המועסק במתן טיפול סיעודי נקבע מוצע לקבוע כי השר ימנה ועדה בראשות מי שכשיר חריג המאפשר להאריך את רישיונו מעבר לחמש השנים להיות שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית האמורות, בין היתר בתנאי שהוא מועסק במתן טיפול משפט שלום, והיא תייעץ לו לעניין החלטות בנושא זה, סיעודי לאותו מטופל, ברציפות, במשך השנה שבתכוף לפני וכי החלטותיו יהיו מנומקות.

תום תקופת ההארכה הכוללת. בהצעת החוק המתפרסמת

מוצע להטיל על שר הפנים חובת דיווח שנתית בזה מוצע להסמיך את שר הפנים להאריך רישיון של לוועדת הפנים והגנת הסביבה על מספר הבקשות בעניין עובד זר מטעמים הומניטריים מיוחדים גם אם העובד לא זה שאושרו או נדחו על ידיו. הועסק בכל פרק הזמן האמור אצל אותו מטופל סיעודי.

חברי הכנסת: דוד אזולאי, איתן כבל, עמיר פרץ, דב חנין, יעקב כץ

הצעת חוק מס' פ/2941/18; הועברה לוועדה ביום י"ט באדר א' התשע"א (23 בפברואר 2011). *

ס"ח התשי"ב, עמ' 354; התש"ע, עמ' .497 1

הצעות חוק הכנסת – ,376 ח' באדר ב' התשע"א, 14.3.2011 122

סודר בכנסת, והודפס במדפיס הממשלתי 0334-3030 ISSN המחיר 1.62 שקלים חדשים

סימוכין: 02554411

נספח מס' כ-/376א'

)פ/1375/18(

הצעת חוק העונשין )תיקון מס' 110(, התשע"א–2011

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום ט"ז באדר ב' התשע"א )22 במרס 2011( והועברה לוועדת החוקה חוק ומשפט.

הצעת החוק מוגשת – ללא הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ביום י"ג בסיוון התשע"א )15 ביוני 2011(.

היוזמים: חברי הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, אלכס מילר, נחמן שי, שלי יחימוביץ', אופיר אקוניס, אילן גילאון, מירי רגב --1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' כ-/376א'

)פ/1375/18(

חוק העונשין )תיקון מס' 110(, התשע"א–2011

בחוק העונשין, התשל"ז–,11977 במקום סעיפים 362 ו-363 יבוא: .1 החלפת סעיפים 362 ו-363

בסעיף זה ובסעיף ,363 "מושגח" – .362 )א( "הזנחת ילדים ומושגחים אחרים

קטין שלא מלאו לו שש-עשרה שנים; ) 1(

)2( קטין שמלאו לו שש-עשרה שנים או

בגיר שאינם מסוגלים לדאוג לצורכי

חייהם.

הורה של מושגח, אשר אינו מספק מזון, ) ב(

לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים חיוניים אחרים

במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו, דינו –

מאסר שלוש שנים, זולת אם הוכיח שנקט

אמצעים סבירים לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי

לספק את הצרכים ואין בידו לספקם.

המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי ) ג(

חייו של קטין או של מי שאינו מסוגל לדאוג

לצורכי חייו, הנתון להשגחתו, למעט הורה, אשר

אינו מספק מזון, לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים

חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו

ובריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים, זולת אם

הוכיח שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות

להשגת הדרוש כדי לספק את הצרכים ואין בידו

לספקם.

1 ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשע"א, עמ' .733

--2

הורה של מושגח, שסירב לקבלו מידי מי .363 )א( נטישת מושגחים שאינו מחויב לדאוג לצורכי חייו, או שהשאיר אותו בידי אדם שלא הסכים לדאוג לצורכי חייו, דינו – מאסר שישה חודשים; נטש את המושגח, דינו – מאסר שלוש שנים.

המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי ) ב(

חייו של קטין או של מי שאינו מסוגל לדאוג

לצורכי חייו, שסירב לקבלו מידי מי שאינו מחויב

לדאוג לצורכי חייו, או שהשאיר אותו בידי אדם

שלא הסכים לדאוג לצורכי חייו, דינו – מאסר

שישה חודשים; נטש את הקטין או את מי שאינו

מסוגל לדאוג לצורכי חייו, דינו – מאסר שלוש

שנים."

***************************************************************************************

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 110),

התשע"א–2011

[מס' כ/376; "דברי הכנסת", חוב' כ"ד, עמ' ;

נספחות.]

(קריאה שנייה וקריאה שלישית)

היו"ר אחמד טיבי:

חבר הכנסת דוד רותם, יושב-ראש ועדת חוק,

חוקה ומשפט, בבקשה. הצעת חוק העונשין

(תיקון מס' 110).

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

ושוב, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני

מתכבד להביא בפניכם, רבותי חברי הכנסת,

לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק

העונשין (תיקון מס' 110), התשע"א–2011, של חברת

הכנסת אורלי לוי אבקסיס וחברי כנסת

אחרים.

הצעת החוק מבקשת להעלות את גיל המושגח

בעבירה של הזנחה ונטישת ילדים לפי סעיפים

362 ו-363 לחוק העונשין. היום החוק קובע כי

אדם, הורה או משגיח לפי דין או הסכם של

קטין מתחת לגיל 14, או של מי שאינו מסוגל

לדאוג לצורכי חייו, מחויב לספקו מזון,

לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים חיוניים

אחרים, זולת אם הוכיח שנקט אמצעים סבירים

לפי הנסיבות כדי לספק את הצרכים ואין

בידו לספקם. דינו של המפר חובה זו הוא

מאסר שלוש שנים.

סעיף 363 מוסיף וקובע כי הורה או משגיח

שנוטש את המושגח, דינו אף הוא מאסר שלוש

שנים, וכן משגיח שסירב לקבל את המושגח

מידי מי שאינו מחויב לדאוג לצורכי חייו,

או שהשאיר אותו בידי אדם שלא הסכים לדאוג

לצורכי חייו, דינו מאסר שישה חודשים.

הצעת החוק מבקשת להעלות את גיל המושגח. מן

הראוי – כך אומרת הצעת החוק וכך אומרת

המציעה – כי האחריות והדאגה דרך קבע לכל

צורכי חייו, מחייתו, שלומו ובריאותו של

ילד, גם מעל גיל 14, תוטל על הורהו או על מי

שמשגיח עליו, ולא על הילד עצמו.

בתיקון המוצע, הוועדה עשתה פשרה בין דעות

שונות: לגבי מי שנמצא במוסד חוץ-ביתי,

שלגביו החובה לפי חוק העונשין תחול עד

שהקטין הופך לבגיר, קרי, עד גיל 18, ובין

קטין שנמצא בבית הוריו, שלגביו יועמד

הורה לדין בגין הזנחה או נטישת ילדו עד

גיל 16, דהיינו עוד שנתיים של העלאת גיל

המושגח.

עוד ביקשה הוועדה להבהיר בנוסח החדש של

הסעיפים כי תמשיך לחול החובה על הורה או

מוסד לדאוג לצורכי חייו של כל מי שאינו

מסוגל לדאוג לצורכי חייו, בין אם מדובר

בבגיר ובין אם מדובר בקטין מעל גיל 16.

אני רוצה להודות לצוות הוועדה – –

היו"ר אחמד טיבי:

תודֶה, תודה.

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

– – הגברת דורית ואג וצוות העוזרים שלה,

תמי וחופית, אני רוצה להודות לעורכת-הדין

אפרת חקאק ולכל הצוות המשפטי שמלווה את

ועדת החוקה בצורה נאמנה ונותן לו את

העצות הנכונות איך לחוקק את החוקים

הטובים ביותר. תודה רבה, אדוני.

היו"ר אחמד טיבי:

אני מודה לך, חבר הכנסת דוד רותם, יושב-ראש

ועדת חוק, חוקה ומשפט.

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

חוקה, חוק ומשפט.

היו"ר אחמד טיבי:

D

F

R

T

š

œ

²

´

¶

摧؆Yᘀאנחנו עוברים להצבעה. אין

הסתייגויות, ולכן אנחנו נעבור להצבעה תוך

כדי ציפייה להגעתו של חבר הכנסת דוד רותם,

יושב-ראש הוועדה, למקום מושבו הזמני.

בבקשה.

אני לא אמרתי הזמניות – למה הכוונה, חבר

הכנסת רותם.

הצבעה מס' 4

בעד סעיף 1 – 14

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1 אושר.

היו"ר אחמד טיבי:

בעד – 14, אין מתנגדים, אין נמנעים. הוחלט

שהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 110) התקבלה

בקריאה שנייה.

אנחנו עוברים עכשיו לקריאה שלישית של

אותה הצעת חוק. נא להצביע.

חבר הכנסת ברוורמן הספיק. הספיק, הספיק,

הספיק.

הצבעה מס' 5

בעד החוק – 14

נגד – אין

נמנעים – אין

חוק העונשין (תיקון מס' 110), התשע"א–2011,

נתקבל.

היו"ר אחמד טיבי:

בעד – 14, אין מתנגדים, אין נמנעים. הוחלט,

אם כן, שהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 110)

התקבלה בקריאה שנייה ושלישית ללא

הסתייגויות, כהצעת הוועדה.

האם חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס מסיעת

ישראל ביתנו רוצה לעלות לדוכן?

שלמה מולה (קדימה):

אתה יכול להגיד אורלי – – –

היו"ר אחמד טיבי:

אני, כשאני יושב כאן על הדוכן, אני נוהג

על-פי הכללים.

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, תודה רבה

לחברי הכנסת התומכים, לכל מי שנמצא פה

בעצם – כולם תמכו פה אחד.

אני רוצה להגיד שחוק – הוא מתבשל. לוקח לו

קצת זמן להגיע. אני לא אגיד כמו לידה, כי

רק מי שעברה לידה מבינה שלא משווים את זה

ללידות. אבל יש פה כמה אנשים שהיו שותפים,

יש כאן באמת לא מעט אנשים שהיו שותפים

בתהליך הזה, ואני רוצה להגיד להם תודה.

ראשית, תודה לחבר הכנסת דוד רותם,

יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, על כך שגם

היה מאוד מעורה בחקיקת החוקים הללו –

ואני אתחיל עם הצעת החוק הגנת על הציבור

מפני עברייני מין (תיקון מס' 2). תודה רבה

לך חברי ושותפי ויוזם החוק יחד אתי, חבר

הכנסת יריב לוין, ויושב-ראש ועדת הכנסת.

בין היתר, אני רוצה להגיד תודה לדורית

ואג, מנהלת הוועדה, ולצוות הוועדה, תודה

רבה לתמי ולחופית.

וכמובן, למי שנמצא בשטח המון שנים, מכיר

את הבעייתיות, ועוקב, וגם מציף אותנו, גם

כחברי כנסת וגם כציבור, בבעיות של החברה

שלנו, וגם מציע פתרונות, ומצליח לגייס

אותנו לשינוי המצב הקיים – ואני מקווה

שלאט-לאט אנחנו נשתלט על כמה שיותר

תחומים, זה קצת קשה – תודה רבה לך, ד"ר

יצחק קדמן, יושב-ראש המועצה לשלום הילד.

שוב אני אגיד תודה על שני החוקים. ותודה

רבה גם לעוזרות שלי, לנטע ולחלי, ותודה

רבה לך, אדוני כבוד היושב-ראש.

היו"ר אחמד טיבי:

תודה רבה לך, חן-חן.

PAGE

PAGE 1

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 112) (העלאת גיל

המושגח), התשע"א–2011

[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/376).]

(קריאה ראשונה)

היו"ר אורי מקלב:

אנחנו נעבור לסעיף 15 בסדר-היום, שהוא הצעת

חוק העונשין (תיקון מס' 112) (העלאת גיל

המושגח), התשע"א–2011, של חברת הכנסת אורלי

לוי אבקסיס וקבוצת חברי כנסת – קריאה

ראשונה. בבקשה, חברת הכנסת אורלי לוי

אבקסיס.

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גם

חברי האופוזיציה, חשוב להגיד, בואו ניקח

איזושהי אתנחתא קטנה ממה שהיה כאן, ואני

חושבת שפה אנחנו נדבר על חוק שכולנו נהיה

בו תמימי דעים. אני מדברת על חוק שבאמת

מקיף את רוב יושבי הבית הזה, או לפחות

הסיעות. אפשר לומר ששותפים לו כמובן גם

אלכס מילר, נחמן שי, שלי יחימוביץ, אופיר

אקוניס, אילן גילאון ומירי רגב.

החוק הזה בא בעצם להסדיר את הלקונה בחוק

היום ולחייב השגחה הורית, או של האחראי על

הקטין, עד גיל 14. זאת אומרת, לספק לו את

אותם צרכים החיוניים לשם התפתחותו

ושלומו של הילד. החוק היום בא להסדיר, ומי

שמשגיח על אותם ילדים לפי דין או הסכם

מחויב לספק מזון, לבוש, צורכי לינה, צורכי

חיים חיוניים אחרים, ודינו של המפר חובה

זו הוא שלוש שנות מאסר, אלא אם כן הוא

הוכיח שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות

לספק את הצרכים החיוניים ואין בידו

לספקם.

הרי לא ייתכן שברגע שלילד – כי הוא ילד בן

14 – מלאו 14 ויום, אותו אחראי יכול לסלק

אותו מהבית ולתת אותו ככה, כטרף קל, לכל

מיני כרישים שנמצאים ברחוב ולהפוך אותו

בעצם לסוג של קורבן שעם הזמן יהפוך להיות

אולי גם מתקיף או איזשהו חולי של החברה

שאחר כך נצטרך להתמודד אתו בצורה הרבה

יותר קשה. מובן שילד שמלאו לו 14 שנים אינו

מסוגל לדאוג דרך קבע לכל צורכי חייו. מי

ידאג לו לארוחה החמה, למיטה החמה, לשלומו,

לבריאותו? הוא זקוק לשם כך לאחראי עליו,

להשגחתו ולדאגתו על כל הכרוך בכך.

תיקון החוק המוצע נועד, אם כן, להגן על

שלומם ובריאותם של קטינים שמלאו להם 14

שנים, ולחייב את הוריהם או האחראים עליהם

לדאוג לשלומם ולספק להם את צורכי מחייתם

החיוניים. אם באמת הוכיח אותו הורה שהוא

עשה כל שביכולתו כדי לספק את הצרכים האלו

ובאמת נבצר ממנו, אז הוא יהיה פטור מהעונש

שמדובר בו. אבל כאשר המצב איננו כזה, מן

הדין שאותו בן-אדם ייתן גם את הדין על כך.

אני יודעת שהשעה מאוחרת. אני לא אאריך

בדברים ואני אשמח מאוד אם תתמכו בהצעת

החוק הזו. יש לה ערך חברתי גדול מאוד. תודה

רבה לכם.

היו"ר אורי מקלב:

תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

חבר הכנסת אורי אריאל. חבר הכנסת יעקב כץ.

חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. חבר הכנסת מיכאל

בן-ארי.

גאלב מג'אדלה (העבודה):

זה חוק ראוי, אני רוצה לדבר עליו.

היו"ר אורי מקלב:

בבקשה.

גאלב מג'אדלה (העבודה):

אדוני היושב-ראש, זה חוק ראוי. אנחנו

יכולים להתאחד סביב חוק שבא לשרת את

האזרחים ואת החברה הישראלית. אולי ישראל

ביתנו ילכו בעקבות אבקסיס ויביאו לנו כל

שבוע חוקים מסוג זה לטובת האזרח והחברה

הישראלית כולה, ללא הבדל דת, גזע ומין.

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

כל שבוע אתה – – –

גאלב מג'אדלה (העבודה):

אתה ראש הסיעה. תוביל את זה. תוביל את זה

אתה, בתור ראש הסיעה. לך בעקבותיה.

אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):

תמשיך לישון, תמשיך. אתה רק ישן כל

השנתיים.

גאלב מג'אדלה (העבודה):

אני? אה, זה שאני לא מחזיר לך בגזענות

ומתלהם ועושה שרירים ולא נוקט בשיטה שאתם

מבינים, ורק בה מבינים, אז אני ישן? אני

מבטיח – מהיום והלאה, אני אתעורר. אני

אחזיר לך בשפה שאת מבינה. כמו שאבא שלי,

עליו השלום, אמר לי: לבריונים תענה

בבריונות, ולאינטליגנטים תדבר

באינטליגנטיות. זאת השפה שאתם מבינים,

ואני אלך בעקבות מצוותו של אבא שלי,

ובסגנון הזה אני אדבר אתכם מהיום והלאה.

היו"ר אורי מקלב:

תודה רבה לחבר הכנסת גאלב מג'אדלה. אני

סגרתי כבר את הרשימה.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אני לא רשום?

היו"ר אורי מקלב:

אתה רשום. מיכאל בן-ארי, אתה יכול לדבר.

בבקשה.

נסים זאב (ש"ס):

אני רוצה לעלות לדבר.

היו"ר אורי מקלב:

אתה נרשמת?

גאלב מג'אדלה (העבודה):

אדוני היושב-ראש, זה חוק ראוי, למה שלא

ידברו? רק על חוקים גזעניים נותנים לדבר.

נמתין כאן עד הבוקר. זה הגזענות.

נסים זאב (ש"ס):

אתם רוצים לשבת פה, אני אשב.

גאלב מג'אדלה (העבודה):

מי שמוביל גזענות, צריך להישאר פה עד

הבוקר. תלמדו להישאר פה עד הבוקר. תביאו

גזענות, כל פעם תישארו עד הבוקר.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בוא

נעשה קצת רענון זיכרון בעניין של גזענות

בחוק הזה, לכמה דברים שקודם לא הספקתי

להשלים. כפי שאתם יודעים, אם ערבי מוכר

בית ליהודי, גם בתוך גבולות מדינת ישראל,

עונשו עונש מוות.

קריאה:

שקר.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

עד כדי כך שעיתונאי ערבי שכתב לא מזמן

בעיתון "הארץ", אינני זוכר את שמו, כתב שזה

דבר נורא ואיום. צריך להעניש, אבל עונש

מוות? זה דבר נורא ואיום. בטח לדבר הבא גם

יגידו "שקר", אבל זה דבר שאפשר לבדוק אותו.

נצרת היתה עיר שרובה ערבים נוצרים. היום

נצרת – אין בה כמעט נוצרים. אין בה כמעט

נוצרים. תכחישו. אתם יכולים להכחיש. מה

קרה? מה קרה? אבל בוא נעזוב רגע – – –

חנא סוייד (חד"ש):

בגלל ראש העיר.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

בגלל ראש העיר, בגלל ראש העיר. חבר הכנסת

חנא סוייד, אתה היית צריך לזעוק על

המציאות הזאת, אבל אתה – – –

חנא סוייד (חד"ש):

אתה מדבר שטויות. זה לא נכון.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אני מדבר שטויות. בוודאי. הגירה עצומה של

ערבים נוצרים מן הארץ, אלה עובדות

שמבוססות במספרים.

חנא סוייד (חד"ש):

אתה הוזה. אתה הוזה.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אבל, רבותי, חברי הכנסת פה מהשמאל ומהאויב

שהיו פה קודם, מפגינים מול שכונת

שמעון-הצדיק, שגרים שם יהודים, שעל-פי חוק,

אדוני היושב-ראש, על-פי בית-המשפט העליון,

חוזרים לשם, והם רוצים לעשות שם אפרטהייד

נגד יהודים, שיהודים לא יוכלו לגור

בשמעון-הצדיק.

עפו אגבאריה (חד"ש):

מה זה שייך?

היו"ר אורי מקלב:

חבר הכנסת אגבאריה.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

ככה זה, אדוני, פה. אתה לא מכיר את הכללים,

כנראה, או ששכחת. כשיש זמן דיבור, אני יכול

להגיד – – –

היו"ר אורי מקלב:

אני לא יכול להסביר את הקשר, אני לא תמיד

מבין את הקשר, אבל זכותו לדבר מה שהוא

חושב. הוא בסוף יגיד את הקשר גם. אתה תראה

שבסוף הוא ימצא את הקשר.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

Ü

Þ

h

h

h

h

h

h

Ž

h

h

h

nH

o(tH

h

h

ᘀם לדעת עם מי יש לנו עסק. עם צביעות שאין

כדוגמתה, שכתוב של ההיסטוריה כל פעם מחדש.

באים פה ומדקלמים לנו את ההיסטוריה. אני

חושב, הדגם פה של ההיסטוריון, שכותב את

ההיסטוריה מחדש, חבר הכנסת אלסאנע

היבוסי. הוא אמר יום אחד פה – האמת שהוא

חוזר כל פעם על זה – שהוא יבוסי. אז כל פעם

אני שואל אותו: חבר הכנסת אלסאנע, יש איזו

מלה אחת ביבוסית שאתה יודע? יש איזה מנהג

יבוסי שאתם נוהגים אצלכם בבית?

ציפי חוטובלי (הליכוד):

זה כל פעם מצחיק אותי.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אבל אלו העובדות. הם כותבים את ההיסטוריה

מחדש וסומכים על הזיכרון הקצר שלנו, או

שהם חושבים שאנחנו טיפשים או משהו אחר.

אנחנו יודעים בדיוק מי רצה להשמיד אותנו

ומה אתם זוממים עכשיו לעשות לנו. ולכן

קריאות הגזענות אלו קריאות שמופנות כלפי

מי שצועק "אטבח אל-יהוד", ולא קריאות של עם

ששב לארצו, לכולה, שזו הארץ הבלעדית – אך

ורק שלו. ומי שרוצה לגור כאן בשובה ונחת,

יכול. אבל לא לאיים על קיומנו כאן. תודה

רבה.

עפו אגבאריה (חד"ש):

העיקר באיצטדיון "טדי" – – –

היו"ר אורי מקלב:

תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. חבר

הכנסת נסים זאב, בבקשה.

נסים זאב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, פשוט זה לא יאומן מה

שאנחנו רואים פה. ערב של הסתה. ערב, ללא

הפסק. יש רדיו ללא הפסקה – יש פה פרלמנט

ללא הפסקה של הסתה נגד עם ישראל. מאיפה?

מפה. אנחנו מחפשים את האויבים מבחוץ?

אנחנו מדברים על הסתה של הפלסטינים? פה הם

נמצאים, הם יושבים פה.

אני רוצה לומר דבר אחד לגבי החוק שהיה.

אנחנו יודעים שיש ועדת קבלה

בארצות-הברית, באירופה. מה אתם כל כך

תמימים? כל הבניינים שם, אדוני, יש

"קו-אופ", זה נקרא, כמו חברה, והם, ועדת

הקבלה של כל הבניין, של כל שכונה, הם

קובעים איזו חברה הם רוצים. מה, הם לא

דמוקרטים? בשיקגו הם לא דמוקרטים? זו

המדינה הדמוקרטית בעולם. אז מה קרה? אני

אקבע לאנשי עזרייה – יח'רב ביתהום – מי

יהיה שם? אם אני יכול לגור שם או לא?

עפו אגבאריה (חד"ש):

אותך הם יקבלו. אתה גם שחור.

נסים זאב (ש"ס):

בעזרייה אני יכול לקבוע לוועדת הקבלה שם?

אני יכול לכפות את עצמי עליהם? לא הבנתי,

באיזה כפר ערבי אני יכול לגור?

גאלב מג'אדלה (העבודה):

אצלנו. אצלנו.

נסים זאב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, בביתר כולם חרדים. חרדים

עליך ישראל, מה לעשות? אז זה אפרטהייד? אני

רוצה להבין. באלעד – כל השכונות, כל

הערים. עמנואל – יש רק חרדים. מה לעשות? אז

מה יש? יש קהילות, כן. יש קהילות של חרדים,

יש קהילות של נוצרים, יש קהילות של

מוסלמים. כמה זה יפה. מה אנחנו רוצים,

שתיקחו את הבנות שלנו ותחטפו אותן בתוך

הערים שלנו? לא. זה לא גזענות, זה דת. כמו

שאתם דואגים לבנות שלכם, אנחנו דואגים

לבנות שלנו. כן. זו לא גזענות. זה הדבר

היפה שיש במדינת ישראל. זוהי הדמוקרטיה

האמיתית, שנשמור על ערכים.

עפו אגבאריה (חד"ש):

נסים זאב (ש"ס):

אני לא אומר את זה בבדיחותא, תאמין לי.

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

חברי הכנסת ישכחו על מה הם מצביעים.

נסים זאב (ש"ס):

אז אני אזכיר לך על מה אנחנו מצביעים.

גאלב מג'אדלה (העבודה):

אז מה תגיד – – –

נסים זאב (ש"ס):

אני אגיד לכם על מה אנחנו מצביעים. היום

אנחנו מצביעים בחוק העונשין של חברת

הכנסת המהוללה, שקוראים לה אבקסיס לוי.

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

גם וגם.

נסים זאב (ש"ס):

אבל אני רוצה להזכיר לה משהו. כשהיא אומרת

להוריד את הגיל, היא שכחה – – –

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

להעלות את הגיל.

היו"ר אורי מקלב:

להעלות.

נסים זאב (ש"ס):

להעלות את הגיל. כן. אבל זה מצד אחד

יורדים, מצד אחד עולים, ואני אסביר לך במה

עולים, במה יורדים. עולים בענישה. זאת

אומרת שפתאום הילד הגדול נהפך להיות גם

קטן. את יודעת שבגיל 17 הבנות יוצאות כבר

לחופה? איזה השגחה את רוצה עליהן? תגידי

לי, מי היום שולט על הילדים שלו? את רוצה

בחוק שלך – –

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

שיספקו לו קורת גג. שלא יצטרך – – –

נסים זאב (ש"ס):

– – שילדים שנוהגים באלימות נגד ההורים

שלהם – – –

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

שהוא לא יצטרך לחפש ברחובות – – –

נסים זאב (ש"ס):

את לא יודעת. החוק הזה הוא לא טוב, תסלחי

לי. אני אומר לך שהחוק הזה הוא בעייתי.

ואני מדבר בכל הרצינות.

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

במקומות נורמליים, הורים דואגים לילדים.

נסים זאב (ש"ס):

הוא הומני, הורים דואגים.

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

לא הומני, נורמלי.

נסים זאב (ש"ס):

ואת יודעת איזה שימוש לרעה הילדים עושים

בחוקים האלה. כשהילד אומר לאבא שלו – אני

עכשיו מדבר לגופו של עניין – אבא, אם לא

תסתום את הפה אני אביא לך משטרה, הוא אומר

את זה בגיל 13–14. אני אומר לך. אבל בגיל 18

הוא הרבה יותר חזק מאבא שלו.

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

מה הקשר?

היו"ר אורי מקלב:

תודה. תודה.

נסים זאב (ש"ס):

אז אני רוצה, אנחנו מדברים – – –

היו"ר אורי מקלב:

חבר הכנסת נסים זאב, תודה. הזמן כבר עבר

מזמן. תודה רבה.

גאלב מג'אדלה (העבודה):

לא חינכת אותו.

נסים זאב (ש"ס):

לכן אני אומר, אדוני היושב-ראש, צריך

לשקול – ברצינות עכשיו אני מדבר – לגבי

הגיל, העלאת הגיל ל-18. זה דבר שלא יהיה

במבחן המציאות. החוק הזה לא יכול –

אי-אפשר לממש אותו. כשבת יוצאת לחופה בגיל

17 ואת תיתני לה השגחה עד גיל 18.

היו"ר אורי מקלב:

תודה רבה.

נסים זאב (ש"ס):

תודה רבה. אני מקווה שהבנתם אותי.

היו"ר אורי מקלב:

אנחנו נעבור להצבעה. נאפשר לך להגיע

למקום. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. שנדע

על מה אנחנו נצביע – הצעת חוק העונשין

(העלאת גיל המושגח).

רבותי, הצבעה.

הצבעה מס' 30

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –

24

נגד – אין

נמנעים – 1

ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון

מס' 112) (העלאת גיל המושגח), התשע"א–2011,

לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר אורי מקלב:

בעד – 24, אין מתנגדים, יש נמנע אחד. לפיכך

אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 112)

(העלאת גיל המושגח), התשע"א–2011, אושרה

בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת החוקה, חוק

ומשפט, שתכין אותה לקריאה השנייה

והשלישית.

PAGE

PAGE 1

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 113) (איסור

צילום של נפגע עבירת מין), התשע"א–2011

[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/377).]

(קריאה ראשונה)

היו"ר אורי מקלב:

הסעיף האחרון בסדר-היום: הצעת חוק

העונשין (תיקון מס' 113) (איסור צילום של

נפגע עבירת מין), התשע"א–2011, של חברת

הכנסת ציפי חוטובלי וקבוצת חברי הכנסת –

קריאה ראשונה. בבקשה, חברת הכנסת ציפי

חוטובלי. בבקשה.

ציפי חוטובלי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לכל

החברים העייפים שלי שנשארו כאן ב-04:00,

קודם כול: תודה. היום הזה – כבר שכחתם איך

הוא התחיל, אבל הצעת החוק הזאת, שמדברת על

איסור צילום נפגעי עבירות מין – התחיל

בהרשעתו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב,

בגזירת גזר-הדין שלו. נשיא לשעבר במדינת

ישראל עומד לשבת בכלא ולרצות עונש מאסר

של שבע שנים. במסגרת כל הדיונים שהתקיימו

סביב הפרשה הכאובה הזאת, כולם מכירים את

כל אותן נפגעות ש"כיכבו" על מסך הטלוויזיה

שלנו בפנים עם קוביות מרצדות, כאשר ברור

לכולם שגם אם מנסים כביכול להסוות אותן,

קל מאוד לזהות, בוודאי למי שהוא מסביבתן

הקרובה של אותן נפגעות קל מאוד להבין במי

מדובר, מיהן אותן נשים.

ומעבר לכל דבר, מדובר בהטרדה לכל דבר

ועניין. אותן נשים עוברות – מדובר לפעמים

גם בנפגעים, לא רק בנשים – אותם נפגעים

ונפגעות עוברים מסכת ייסורים שלמה בכל

תהליך החשיפה, ובין השאר ממש מוטרדים

על-ידי צלמי עיתונות שאורבים להם מתחת

לבית וממש מטרידים אותם. עוקבים אחריהם

בכל מקום, והדבר הזה מאוד פוגע באותן

נפגעות ובאותם נפגעים.

הצעת החוק הזאת כמובן מתחברת גם לעידן

האינטרנט, שבו מאוד בקלות אפשר לחשוף את

הפנים של אדם אחרי שכבר יש תמונה מצולמת,

ולכן הפרטיות שחוק העונשין ניסה להגן

עליה נפגעת. חשוב לי לומר שסעיף 352 לחוק

העונשין קובע אומנם איסור פרסום שמו של

אדם, או כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי

שנפגע בעבירת מין, אלא אם כן הסכים

לפרסום, או שבית-המשפט התיר את הפרסום, אך

הסעיף אינו אוסר צילום של נפגע עבירת מין

כשלעצמו, ולא אחת נפגעים ונפגעות מצולמים

על-ידי כלי התקשורת ונאלצים להסתתר

ולהימלט מפני כל אלה שחפצים להשיג תמונה.

摧ᅎQ᐀ כאשר פרסום התמונה נעשה תוך טשטוש

או הסוואה של פניו, משום פגיעה בזכותו

לפרטיות ולכבוד. הפגיעות האלה עלולות

להוסיף על הטראומה שעמה נאלצים נפגעי

עבירות מין להתמודד ממילא, ואף להפחית את

נכונותם של אותם נפגעי עבירה להגיש

תלונה.

לפיכך מוצע בהצעת החוק לאסור צילום של

נפגעי עבירת מין אם הצילום נעשה תוך

בילוש או התחקות אחרי אותו נפגע, או אם

נעשה תוך הטרדתו בדרך אחרת. איסור פרסום

הפרטים המזהים של נפגע עבירות מין חל גם

על פרסום פרטים שעשויים להביא לזיהויו

על-ידי סביבתו הקרובה, כלומר צילום הנפגע

ליד ביתו.

מוצע לקבוע כי הצילום לא יהווה עבירה אם

נפגע עבירת המין נתן את הסכמתו לצילום

לפני בית-המשפט, או שבית-המשפט התיר את

הצילום מטעמים מיוחדים שיירשמו, כפי

שקבוע כיום בנוגע לפרסום פרטים מזהים של

נפגעי עבירה.

אני מבקשת מחברי חברי הכנסת לתמוך בהצעת

החוק הזאת, שיש בה משהו סמלי – בזה שהיא

עוברת ביום חשוב כמו היום, שהוא יום חשוב

להרבה מאוד מתלוננות שבעקבות גזר-הדין

בפרשת קצב יאזרו אומץ ויתלוננו נגד כל מי

שפגע בהן. תודה.

היו"ר אורי מקלב:

תודה רבה לך.

אנחנו, אם כך, נעבור להצבעה על הצעת חוק

העונשין (תיקון מס' 113) (איסור צילום של

נפגע עבירות מין), התשע"א–2011. מי בעד? מי

נגד? מי נמנע?

הצבעה מס' 35

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון

מס' 113) (איסור צילום של נפגע עבירות מין),

התשע"א–2011, לוועדת החוקה, חוק ומשפט

נתקבלה.

היו"ר אורי מקלב:

בעד – 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך

אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 113)

(איסור צילום של נפגע עבירות מין), של חברת

הכנסת ציפי חוטובלי, התקבלה בקריאה

ראשונה ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט

שתכין אותה לקריאה שנייה ושלישית.

בהצעת חוק התכנון והבנייה, חוק הריסת

בתים, חבר הכנסת איתן כבל הצביע בעד

בטעות, אבל הכוונה היא הצבעה נגד. אני לא

משנה את ההצבעה, אבל לפרוטוקול אנחנו

נשנה את זה, למען דברי הימים.

רבותי, לסיום, יש בשורה טובה – רבותי, יש

לנו בשורה טובה, שהישיבה הבאה תתקיים, אם

ירצה השם, היום, יום רביעי, י"ז באדר ב'

התשע"א, 23 במרס 2011, בשעה 11:00 – בעוד כמה

שעות. הישיבה הזאת נעולה. תודה.

PAGE

PAGE 1

הצעת חוק העונשין (תיקון – העלאת גיל

המושגח), התשס"ט–2009

[הצעת חוק פ/1375/18; נספחות.]

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

היו"ר ראובן ריבלין:

אנחנו ממשיכים בסדר-היום, שכן מצוותנו

היא לקיים את מצוות הדמוקרטיה, ואנחנו

עוברים להצעת החוק השלישית, שהיא הצעת

חוק העונשין (תיקון – העלאת גיל המושגח),

שתציג מהמקום חברת הכנסת אורלי לוי. יש לך

היום פעילות פורייה ורחבה. נא להציג. ישיב

השר, שר המשפטים, יעקב נאמן.

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, השרים, חברי הכנסת, הצעת

חוק זו היא חיונית ביותר, ויש בה לשמש

אמצעי התראה נגד כל הורה או אחראי לקטין.

בואו ניקח למשל את המצב היום. כיום מה

שקורה, האחריות הפלילית מתגבשת רק אם

הקטין הוא בן 14 ומטה, מה שאומר שהזנחה –

כאשר לא דואגים לו לצרכים החיוניים –

אפשר להרעיב אותו אפילו, על הדרך, אפשר

למנוע ממנו מלבוש, מחסה וכדומה, ורק אם

הוא מתחת לגיל 14 מתגבשת עבירה פלילית.

עכשיו, ההיגיון הפשוט והבריא אומר: מה

קורה אם לילד מלאו 14 פלוס, הוא יכול

להשתכר לבד ולדאוג למחייתו? הוא יכול

לדאוג להשיג את פת הלחם בעצמו? הוא יכול

לקנות לעצמו בגדים? איפה הוא ישים את ראשו

בלילה?

הצעת החוק הזאת באה באמת לתקן עוולה

שלדעתי היא גדולה מדי, וטוב שכך גם הממשלה

ראתה את הדברים. אני מקווה שמעכשיו גיל

המושגח יעלה ל-18, אף-על-פי שהגעתי להסכמה

עם משרד המשפטים שזה לא יהיה פחות מ-16, אבל

בין 16 ל-18 – אנחנו עוד נדבר, ואני מקווה

שגם נגיע להסכמה. תודה רבה. אני מבקשת

לתמוך.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. ישיב שר המשפטים, ואם הוא לא

מתנגד, ואף אחד מחברי הכנסת לא יתנגד,

נעבור להצבעה.

שר המשפטים יעקב נאמן:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, סעיף 362 לחוק

העונשין קובע חובה על הורה לילד שטרם

מלאו לו 14 שנים או מי שאינו מסוגל לדאוג

לצורכי חייו, לספק מזון, לבוש, צורכי לינה

וצורכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה

לשמירת שלומו ובריאותו. חובה זאת חלה גם

על המחויב על-פי דין או על-פי הסכם לדאוג

לצורכי חייו של זה. להורה או למי שמחויב

בהשגחה קיימת הגנה אם נקט אמצעים סבירים

לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי לספק את

הצרכים ואין בידו לספקם.

לפי הצעת החוק של חברת הכנסת אורלי לוי

יועלה גיל המושגח לגיל 18. בדברי ההסבר

נאמר כי התיקון נועד להגן על שלומם

ובריאותם של קטינים שמלאו להם 14 שנים

ולחייב את הוריהם או אחראים אחרים לדאוג

לשלומם ולספק להם את צורכי מחייתם

החיוניים.

דברי ההסבר מציינים פסק-דין של בית-המשפט

המחוזי בירושלים, ת"פ (ירושלים) 3207/02, שבו

זוכתה מנהלת פנימייה שבה קטינים בני 15 עד

17 אשר נכשלה בהפעלת הפנימייה והפירה את

חובתה לספק לקטינים צורכי חיים.

בית-המשפט המחוזי קבע כי הקטינים אינם

נכללים בהגדרת מושגח כיוון שהם מעל גיל 14

ואינם נכללים בגדר מי שאינו מסוגל לדאוג

לצורכי חייו, באשר הם אינם בעלי נכות

פיזית או נפשית. מכאן, לפי דברי ההסבר,

הצורך בתיקון החקיקה.

יש לציין כי על פסק-הדין הזה הוגש מטעם

המדינה ערעור לבית-המשפט העליון, ע"פ 8488/07.

אף שבית-המשפט העליון הותיר את הזיכוי על

כנו, נימוקיו של בית-המשפט העליון לא

התבססו על היות הקטינים מחוץ להגדרת

מושגח אלא על הנסיבות המיוחדות של המקרה.

כבוד השופט אליקים רובינשטיין קבע

בפסק-דינו כי ייתכן שאדם יורשע בעבירה

לפי סעיף 362 גם אם המושגח מעל גיל 14 וגם אם

אינו סובל מנכות כלשהי.

אף שבמקרה שהוזכר בדברי ההסבר לא הגיל

הוא שהיווה בסופו של דבר מכשול בפני

ההרשעה, כי אם טעמים אחרים, אכן יש מקום

לשקול מחדש את הגיל המוזכר בסעיף ונראה

שיש להעלותו.

V

X

Z

摧撛

᠀לילית, וחברת הכנסת הנכבדה הדגישה

זאת. במשפט הפלילי קיימות כמה נקודות

ציון בהתפתחותו של ילד וקטין. כך, למשל,

חובת ההורה להשאיר את ילדו תחת השגחה

ראויה חלה עד גיל שש בלבד – סעיף 361 לחוק

העונשין. גיל האחריות הפלילית הינו 12

שנים – סעיף 34ו לחוק העונשין. בעילת

קטינה אסורה אף בהסכמתה אם טרם מלאו לה 14

שנים – סעיף 345(א)(3) ועוד סעיפים אחרים.

גיל 16 משמש כעמדת ציון לגבי כמה עבירות

מין, בהקשר של הסכמה חופשית ובהקשרים

נוספים, וכמובן גיל 18 הוא גיל ההבחנה בין

קטין לבין בגיר. לכל אחד משלבים אלו

משמעויות שונות והשלכות שונות מבחינת

חובות ההורה או האחראי, ולעתים מבחינת

יכולתו לספק את צורכי הקטין.

גם בית-המשפט העליון קבע, ואני מצטט, כי

"הדרישה בדבר סיפוק צורכי חיים חיוניים

במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו של

אדם היא תלוית הקשר. כך, למשל, אין דין ילד

רך בשנים כדין נער מתבגר – – – הצרכים

אינם זהים ומשמעות המונח 'שמירת שלומו

ובריאותו' איננה בהכרח זהה. גם מידת התלות

באחראי עשויה להשתנות".

לפיכך, חברי הכנסת הנכבדים, טרם קביעת

הגיל המדויק של קטין שהפרת חובה לגביו

תהווה עבירה פלילית, יש לבחון באופן

מעמיק את ההשלכות של הקביעה על המשפט

הפלילי, על סעיפים אחרים העוסקים בנושא

וכיוצא באלו, וכן לשמוע אנשי מקצוע בתחום

הרווחה והטיפול בקטינים.

לאור האמור לעיל מוצע לתמוך בהצעת החוק

בתנאי שהמציעה תתאם עם משרד המשפטים את

ההכרעה על הגיל אשר ייקבע בסעיף. הצעה

זאת, כפי ששמענו, מקובלת גם על מגישת

ההצעה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. תודה

רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

חברת הכנסת לוי, אני רוצה לדעת: את מסכימה

להצעת הממשלה, או לא?

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

כן – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

איזו הערה יש לך? מהמקום?

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

היו"ר ראובן ריבלין:

הוא לא אמר פחות מ-16, הוא אמר – חברת הכנסת

אורלי לוי, מה שאמר השר הוא שהגיל ייקבע

בתיאום עם משרד המשפטים. מבקשת חברת

הכנסת אורלי לוי שלא יהיה פחות מ-16. האם

אתה מסכים לזה, אדוני השר?

שר המשפטים יעקב נאמן:

אני מציע שנשאיר את השאלה הזאת לדיון ולא

נקבע.

היו"ר ראובן ריבלין:

אני הבנתי, אבל בכל זאת מפאת כבודך ומפאת

נמרצותך, שאלתי את השאלה במקומך. את

מסכימה להצעת השר, בלי התניה מצדך?

אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):

כן. היו"ר ראובן ריבלין:

אם כך, יש הסכמת ממשלה, לאחר שאורלי לוי

הסכימה שהיא מסכימה להתניות כפי שהציג

אותן וניסח אותן שר המשפטים. אין מתנגדים

להצעת חוק זה, לכן אנחנו נעבור להצבעה.

רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה.

רבותי חברי הכנסת, נא לשבת במקומותיכם.

הצעת חוק העונשין (תיקון – העלאת גיל

המושגח), התשס"ט–2009, ביוזמתה של חברת

הכנסת אורלי לוי אבקסיס. נא להצביע – מי

בעד ומי נגד, בקריאה טרומית? נא להצביע.

הצבעה מס' 3

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון

מוקדם בוועדה – 45

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון

– העלאת גיל המושגח), התשס"ט–2009,

לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר ראובן ריבלין:

45 בעד, אין מתנגדים אין נמנעים. אני קובע

שהצעת חוק העונשין (תיקון – העלאת גיל

המושגח) של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס

עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת

העבודה, הרווחה והבריאות על מנת להכינה

לקריאה ראשונה.

דוד רותם (ישראל ביתנו):

חוקה.

היו"ר ראובן ריבלין:

אומר חבר הכנסת – סליחה, אתה צודק. לא, לא.

אני חוזר בי מהאמירה. הצעת החוק עברה,

ותועבר לוועדת חוקה, חוק ומשפט על מנת

להכינה לקריאה ראשונה. מטבע הדברים זה

שייך לוועדת החוקה, בלי כל ספק. אין הצעות

אחרות; יועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

PAGE

PAGE 1

חוק העונשין (תיקון מס' 110), התשע"א—2011*

החלפת סעיפים 1. בחוק העונשין, התשל"ז—19771, במקום סעיפים 362 ו–363 יבוא:

362 ו–363

"הזנחת ילדים 362. (א) בסעיף זה ובסעיף 363, "מושגח" —

ומושגחים אחרים

(1) קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים;

(2) קטין שמלאו לו שש עשרה שנים או בגיר שאינם

מסוגלים לדאוג לצורכי חייהם.

(ב) הורה של מושגח, אשר אינו מספק מזון, לבוש, צורכי

לינה וצורכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת

שלומו ובריאותו, דינו — מאסר שלוש שנים, זולת אם הוכיח

שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי

לספק את הצרכים ואין בידו לספקם.

(ג) המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי חייו של

קטין או של מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, הנתון

להשגחתו, למעט הורה, אשר אינו מספק מזון, לבוש, צורכי

לינה וצורכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת

שלומו ובריאותו, דינו — מאסר שלוש שנים, זולת אם הוכיח

שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי

לספק את הצרכים ואין בידו לספקם.

נטישת מושגחים 363. (א) הורה של מושגח, שסירב לקבלו מידי מי שאינו מחויב לדאוג לצורכי חייו, או שהשאיר אותו בידי אדם שלא הסכים לדאוג לצורכי חייו, דינו — מאסר שישה חודשים; נטש את המושגח, דינו — מאסר שלוש שנים.

(ב) המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי חייו של קטין

או של מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, שסירב לקבלו

מידי מי שאינו מחויב לדאוג לצורכי חייו, או שהשאיר אותו

בידי אדם שלא הסכים לדאוג לצורכי חייו, דינו — מאסר

שישה חודשים; נטש את הקטין או את מי שאינו מסוגל לדאוג

לצורכי חייו, דינו — מאסר שלוש שנים."

ראש הממשלה שר המשפטים

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

* התקבל בכנסת ביום י"ט בסיוון התשע"א (21 ביוני 2011); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת — 376, מיום ח' באדר ב' התשע"א (14 במרס 2011), עמ' 120.

1 ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשע"א, עמ' 733.

950 ספר החוקים 2302, כ"ח בסיוון התשע"א, 30.6.2011

המחיר 1.62 שקלים חדשים 0334 3030-ISSN סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי

סימוכין: 02554411

נספח מס' כ-/376א'

)פ/1375/18(

הצעת חוק העונשין )תיקון מס' 110(, התשע"א–2011

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום ט"ז באדר ב' התשע"א )22 במרס 2011( והועברה לוועדת החוקה חוק ומשפט.

הצעת החוק מוגשת – ללא הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ביום י"ג בסיוון התשע"א )15 ביוני 2011(.

היוזמים: חברי הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, אלכס מילר, נחמן שי, שלי יחימוביץ', אופיר אקוניס, אילן גילאון, מירי רגב --1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' כ-/376א'

)פ/1375/18(

חוק העונשין )תיקון מס' 110(, התשע"א–2011

בחוק העונשין, התשל"ז–,11977 במקום סעיפים 362 ו-363 יבוא: .1 החלפת סעיפים 362 ו-363

בסעיף זה ובסעיף ,363 "מושגח" – .362 )א( "הזנחת ילדים ומושגחים אחרים

קטין שלא מלאו לו שש-עשרה שנים; ) 1(

)2( קטין שמלאו לו שש-עשרה שנים או

בגיר שאינם מסוגלים לדאוג לצורכי

חייהם.

הורה של מושגח, אשר אינו מספק מזון, ) ב(

לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים חיוניים אחרים

במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו, דינו –

מאסר שלוש שנים, זולת אם הוכיח שנקט

אמצעים סבירים לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי

לספק את הצרכים ואין בידו לספקם.

המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי ) ג(

חייו של קטין או של מי שאינו מסוגל לדאוג

לצורכי חייו, הנתון להשגחתו, למעט הורה, אשר

אינו מספק מזון, לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים

חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו

ובריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים, זולת אם

הוכיח שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות

להשגת הדרוש כדי לספק את הצרכים ואין בידו

לספקם.

1 ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשע"א, עמ' .733

--2

הורה של מושגח, שסירב לקבלו מידי מי .363 )א( נטישת מושגחים שאינו מחויב לדאוג לצורכי חייו, או שהשאיר אותו בידי אדם שלא הסכים לדאוג לצורכי חייו, דינו – מאסר שישה חודשים; נטש את המושגח, דינו – מאסר שלוש שנים.

המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי ) ב(

חייו של קטין או של מי שאינו מסוגל לדאוג

לצורכי חייו, שסירב לקבלו מידי מי שאינו מחויב

לדאוג לצורכי חייו, או שהשאיר אותו בידי אדם

שלא הסכים לדאוג לצורכי חייו, דינו – מאסר

שישה חודשים; נטש את הקטין או את מי שאינו

מסוגל לדאוג לצורכי חייו, דינו – מאסר שלוש

שנים."

***************************************************************************************