הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון - סמכות שיפוט בהסכמה בעניין אזרחי), התשס"ט-2009
הצעת חוק לדיון מוקדם
2010-08-05
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת דוד אזולאי
פ/1389/18
הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין
וגירושין) (תיקון – סמכות שיפוט בהסכמה
בעניין אזרחי), התשס"ט–2009
תיקון חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין
וגירושין) 1. בחוק שיפוט בתי דין רבניים
(נישואין וגירושין) התשי"ג–1953 (להלן –
החוק העיקרי), בשם החוק, המילים "(נישואין
גירושין)" – יימחקו.
תיקון סעיף 9 2. בסעיף 9 לחוק העיקרי, האמור
בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) בלי לגרוע מסמכויותיו של בית דין רבני
על פי כל דין, הסכימו צדדים להסכם בענייני
משפחה כי לבית דין רבני תהיה סמכות שיפוט
בתובענה שעילתה באותו הסכם, לרבות תובענה
כאמור שעניינה אכיפת ההסכם, ביטולו,
שינויו, תוצאות הפרתו או פרשנותו, תהא
לבית הדין הרבני סמכות שיפוט באותה
תובענה.".
הוספת סעיפים 9א ו-9ב 3. אחרי סעיף 9 לחוק
העיקרי יבוא:
"סמכות שיפוט בהסכמה בעניין אזרחי 9א. (א)
בסעיף זה –
"חסוי" ו-"פסול דין" – כמשמעתם בחוק הכשרות
„@
^„@
„g
„Ð^„g
„@
„Ð^„@
„@
„Ð^„@
j
l
n
r
œ
ž
¢
Ê
Ì
Î
Ð
Ò
ובהוראות סעיף 7 לחוק שיווי זכויות
האישה, התשי"א–1951.
תובענה שעילתה בהסכם שאושר או בפסק דין
9ב. לבית דין רבני תהיה סמכות שיפוט
בתובענה שעילתה בהסכם שאושר על ידי בית
הדין או בפסק דין שניתן על ידו, לרבות
תובענה כאמור שענינה אכיפת ההסכם או פסק
הדין, ביטולו, שינויו, תוצאות הפרתו או
פרשנותו.".
תחולה והוראות מעבר 4. (א) הוראות חוק זה,
יחולו גם על הליכים התלויים ועומדים ביום
פרסומו של חוק זה.
(ב) הוראות החוק העיקרי, כנוסחן בסעיף 3
בחוק זה, יחולו גם על הסכם להתדיין בפני
בית דין רבני שמועדו קדם ליום תחילת חוק
זה, ואולם בהסכם שקדם לתחילתו של חוק זה
לפיו בית דין רבני ידון בענין כלשהוא
כבורר, רשאים בעלי הדין לבחור אם בית הדין
ידון בענין כבורר או שידון בענין לפי
הוראות חוק זה.
(ג) פסק בוררות שנתן בית הדין ערב תחילתו
של חוק זה, יראו אותו כפסק בוררות לפי חוק
בוררות, התשכ"ח–1968.
(ד) החלטה או פסק דין שניתנו על ידי בית
דין רבני לפני תחילת תקפו של חוק זה,
ושהיו ניתנים כדין אילו אותה שעה היה חוק
זה בתוקף, רואים אותם כאילו ניתנו כדין.
דברי הסבר
מטרת הצעת החוק לעגן בחקיקה את הנוהל
הקיים על פיו בתי הדין הרבניים דנים
בהסכמת הצדדים בעניינים שאינם מעמד אישי,
בתי הדין הרבניים עסקו מאז ומעולם בהסכמת
הצדדים בענייני ממון, דיני עבודה
ובענייני הלכה. על פי חוק יסודות המשפט
התש"ם–1980, פסקי הדין של בתי הדין הרבניים
הינם חלק מהמשפט העברי המשמש מקור משפט
חשוב בישראל ובכל תפוצות הגולה. בית
המשפט העליון הכיר בצורך של ציבור נכבד
בישראל ליישב סכסוכים בבתי דין הפוסקים
על פי דין תורה.
בפס"ד בבג"צ 8638/03 , מיום ח' בניסן תשס"ו, קבע
בית המשפט העליון "שעיקרון החוקיות"
מחייב שסמכותו של ביה"ד הרבני לדון
בהסכמת בעלי דין אף שאינם ענייני נישואין
וגירושין תעוגן בחקיקה.
כמו כן הצעת חוק זו באה לעגן בחקיקה את
הסמכות הנלווית של בתי הדין הרבניים לדון
בסכסוכים שהתגלעו בקשר לפסק- דין שניתן
על ידם. בתי הדין הרבניים עסקו בכך תמיד
וצמצום הסמכות הזאת על פי פסיקת בג"צ
עלולה להביא לדיונים רבים בטענת "גט
מוטעה" ולריבוי ממזרים, הדבר עלול להגביר
תופעות של סרבני גט ודרישות ליישם הסכמי
גרושין לפני מתן גט.
הצעת חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן
הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת גילה
פינקלשטיין (פ/3037), על שולחן הכנסת
השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב
(פ/144/17) ועל שולחן הכנסת השמונה עשרה על
ידי חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב
(פ/308/18), על ידי חבר הכנסת דוד אזולאי
(פ/1150/18) ועל ידי חבר הכנסת זבולון אורלב
(פ/1388/18).
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בתמוז התשס"ט – 6.7.09
ס"ח התשי"ג, עמ' 165; התשס"ה, עמ' 945.
ס"ח התשכ"ב, עמ' 120.
ס"ח התש"ס, עמ' 190.
ס"ח התשמ"ד, עמ' 78.
ס"ח התשכ"ח, עמ' 234.
ס"ח התשל"ג, עמ' 267.
ס"ח התשי"א, עמ' 248.
ס"ח התשכ"ח, עמ' 184; התשל"ד, עמ' 93.
PAGE
PAGE 2