הצעת חוק הגברת המשילות במנהל הציבורי, התש"ע-2010
הצעת חוק לדיון מוקדם
2010-08-05
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת אברהם מיכאלי
פ/2165/18
הצעת חוק הגברת המשילות במינהל הציבורי,
התש"ע–2010
„g
„Ð^„g
„@
„Ð^„@
„@
„Ð^„@
|
~
€
„
¼
¾
À
Ä
נ
ò
ö
ú
ø
昀Ĵ瑹䠘ÏЀø
ú
gd䠘Ï}欀顤
摧䠘Ïj欀摤
摧䠘Ïj欀
昀Ĵ瑹䠘ÏЀ(ב) קבע נציב השירות כאמור, רשאי
לא לקדם, בדרגה ובשכר, את עובד המדינה
שנהג כאמור, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על
שנתיים.
(ג) נציב השירות, באישור ועדת שירות
המדינה, רשאי לתת הוראות בדבר אופן הפעלת
הסמכויות כאמור בסעיף זה.
דברי הסבר
החוק המוצע בא להגביר את המשילות בישראל
ולאפשר קביעת מדיניות ויישומה על ידי
הרשות המבצעת בטווחי זמן סבירים. זאת, על
ידי טיפול בעודף הבירוקרטיה, בסחבת
ובעיכובים המשבשים קבלת החלטות ומתן
אישורים גם בהיעדר כל הצדקה עניינית לכך.
החוק לתיקון סדרי מינהל (הנמקות)
התשי"ט–1958 אמור היה לתת מענה לתופעת עודף
הבירוקרטיה, אולם הוא נכשל בכך, הן משום
שאינו מסדיר את כל מרחב הליקויים במינהלי
הציבורי והן משום שאינו נאכף באופן
משמעותי.
הצעת החוק מרכזת את הטיפול בחוליות
תהליכי קבלת ההחלטות ברשות המבצעת – החל
מתהליך קביעת סדרי העדיפויות בכל אחד
ממשרדי הממשלה, עבור בקציבת זמנים למתן
החלטות בעניינים המעוכבים מעבר לכל טווח
זמן סביר וכלה בתופעת הסחבת הבין-משרדית,
הפוקדת החלטות שמצריכות אישורים ועמדות
מכמה גורמי ממשלה יחדיו. נושאים אלה
מוסדרים בפרקים א' – ד' להצעת החוק.
לבסוף, קביעתם של סדרי מינהל יעילים
והענקת סמכויות בידי הנבחרים האחראים
לקביעת המדיניות ויישומה – יאוזנו על
ידי הגברת השקיפות לגבי החלטות והוראות
המוצאות על ידם אגב תהליכי קבלת החלטות
וביצוע ההחלטות האלה. בכך עוסק פרק ה'
להצעת החוק.
פרק א' – סדרי עדיפויות מחייבים: ליקוי
מרכזי בהתנהלות הרשות המבצעת נעוץ בחוסר
היכולת לקבוע סדרי עדיפויות מחייבים
כשגרה מינהלית מחייבת. פרק א' להצעת החוק
בא להסדיר היבט זה ולאפשר לנבחר המעוניין
בכך, לקבוע, לאחר היוועצות בדרגי המשרד,
החלטה המרכזת את סדרי העדיפויות
המחייבים. החלטה כאמור, תכלול גם פירוט של
הנושאים שאותם יש לעכב או לבטל כדי
להתמקד בסדרי העדיפויות. מעמדם המחייב
של סדרי העדיפויות מתבטא בכך שמעשה או
מחדל בניגוד להם יהוו, בנסיבות המתאימות,
עילה להעברה מתפקיד. בכך יוגשם העיקרון
הבסיסי של אחריותיות (Accountability) לאי עשייה
ולאי ביצוע, תופעות שכיום אין להן מענה
מערכתי. החלטת סדרי עדיפויות תהא פתוחה
לעיון הציבור ולא תיחשב ל"חומר פנימי"
במובן חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998.
פרק ב' – קציבת זמן למתן החלטה: פרק זה בא
להעניק לנבחר את הסמכות הניהולית
המתבקשת לשחרר "צווארי בקבוק" הנמצאים
במינהל משרדו. תכליתם של משרדי הממשלה
היא, בין היתר, להעניק שירות לציבור
הנזקקים להחלטות, אישור או מסמכים שונים.
מוצע כי בקשות שטרם נענו למרות שחלפו
למעלה מ- 6 חודשים מאז הוגשו והומצאו
לגביהן כל המסמכים הדרושים על פי דין
יוכלו להיכנס למסלול של "קציבת זמן
להחלטה" כך שלא יתנהלו באין מועד גג
לנתינתן. מובן כי קציבת זמן כאמור חייבת
להיעשות בהתאם לאמות המידה הנהוגות
במשפט המינהלי לגבי אופן קבלת החלטות
(בג"צ 297/82, ברגר נ. שר הפנים, פ"ד לז(3) 29, בג"צ
217/80, סגל נ. שר הפנים, פ"ד לד(4) 429). אף כאן,
החלטה בדבר קציבת מועד למתן החלטה תהיה
פתוחה לעיון הציבור. הנסיון מלמד כי
בהעדר סנקציה ממשית אין להחלטות מסוג זה
נפקות ממשית. על כן, מוצע לקבוע כי אם גם
לאחר החלטה בדבר קציבת מועד, שוב לא עמד
הפקיד האחראי בחובה להחליט בבקשה, וזאת
לאחר 6 חודשים שחלפו בלא כל החלטה בבקשה
כאמור, כי אז יוכל הנבחר להעביר את ההחלטה
לאחר או להחליט בה בעצמו. ההנחה היא כי
מדובר בצעד שיהא צורך לנקוט בו רק
בנסיבות קיצוניות, של הפרה חוזרת של
החובה ליתן החלטה במועד סביר.
פרק ג' – תיאום בין גורמי ממשלה למזעור
סחבת: פרק ג' מציף את תופעת הסחבת המתרחשת
כאשר אדם נזקק לאישור משורה של גורמי
ממשלה. הצעת החוק באה לקבוע כי במקרים בהם
מתחייבת הכרעה מהירה יידונו בקשות כאלה
בפורום של "שולחן עגול" של גורמי ממשלה
במטרה להתכנס להחלטה במהירות, כאשר נשמרת
סמכותו של כל אחד מגורמי הממשלה להחליט
לפי תפקידו וסמכויותיו, אך מוטלת עליו
בנוסף החובה לפעול על פי פרוצדורה מתואמת
עם יתר גורמי הממשלה. תיאום זה בין גורמי
ממשלה מקדם את היעילות, הן מצד האזרח והן
מצד הממשלה ובאופן זה יראו כל גורמי
הממשלה את "התמונה כולה" ותשתפר יכולת
התגובה הממשלתית לבקשות מורכבות לקבלת
אישורים.
פרק ד' – סמכות הכרעה לראש הממשלה: במקרים
רבים מתעורר הצורך בתיאום קבלת החלטות
וביצוען בין כמה משרדי ממשלה. אחת הבעיות
במצבים אלה היא שחוסר הסכמה בין משרדי
ממשלה מעכב באופן מהותי ביותר את התהליך
כולו, לעיתים ללא כל הצדקה עניינית. מוצע
אפוא כי כאשר מדובר במחלוקות כאלה שהביאו
את הטיפול בענין מסויים למבוי סתום, יבוא
הדבר באופן סדור ומוסדר להכרעת ראש
הממשלה, אשר בידיו תהא הסמכות להכריע
בדבר בעצמו או להעבירו להכרעה במליאת
הממשלה. הצעת החוק מדגישה, בסעיף מיוחד,
כי אין באמור כדי לגרוע מסמכותו של היועץ
המשפטי לממשלה להכריע במחלוקות בין
משרדי הממשלה כאשר מחלוקות אלה נעוצות
בעניין משפטי (להבדיל מענין שבמדיניות).
פרק ה' – הגברת שקיפות: פרק זה מבקש לאזן
את הגברת היכולת להכריע ולבצע בהגברה
מנגד של השקיפות בדבר התנהלותם של גורמי
הביצוע. כיום קבוע בחוק חופש המידע,
התשנ"ח–1998 פטור גורף מחשיפת מידע פנים
משרדי תחת הכותרת "חומר פנימי" של משרדי
הממשלה. מוצע כי החיסיון על "חומר פנימי"
לא יחול על החלטות והוראות שיינתנו לפי
חוק זה, וזאת, בין היתר, כדי לאפשר חשיפתן
לביקורת שיפוטית מתאימה במקרה הצורך.
הצעת החוק אינה מבקשת להעניק סמכויות
חסינות מפני ביקורת כזו, אלא להעניק
יכולת וכוח להכריע יחד עם החשיפה המתבקשת
לביקורת שיפוטית, כמקובל במדינת חוק.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת
השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת גלעד ארדן
וקבוצת חברי הכנסת (פ/3785/17).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת
השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת איתן כבל
(פ/987/18).
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ז באדר התש"ע – 2.3.10
ס"ח תשמ"ה, עמ' 60.
ס"ח התשנ"ט, עמ' 226.
PAGE
PAGE 3