חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3), התשע"א-2011
הצעת חוק לדיון מוקדם
2011-05-11
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת נחמן שי
שלי יחימוביץ'
אורי אורבך
יריב לוין
רונית תירוש
פ/1978/18
חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3), התשע"א-2011
הוספת פרק ב1
בחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969 (להלן – החוק
העיקרי), אחרי סעיף 10 יבוא:
"פרק ב1: העברת זכויות במקרקעין פרטיים
לזרים
הגדרות 10א. בפרק זה –
"זכויות במקרקעין" – בעלות או שכירות
לתקופה העולה על חמש שנים או שיש עמה
ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת
העולה על חמש שנים; לרבות, זכות על פי
התחייבות להקנות בעלות או שכירות לתקופה
כאמור ברישה;
"זר" –
(1) יחיד שאינו אחד מאלה:
(א) אזרח ישראל או תושב ישראל;
(ב) עולה כמשמעותו בחוק השבות התש"י–1950
(להלן – חוק השבות), העומד בדרישות סעיף 2
לחוק האזרחות, התשי"ב–1952;
(ג) זכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי
חוק השבות, שקיבל במקומה אשרה ורשיון
לישיבת ארעי כעולה בכוח לפי חוק הכניסה
לישראל, התשי"ב–1952;
(2) תאגיד שהשליטה בו בידי יחיד שאינו אחד
מאלה המנויים בפסקה (1) או בידי יותר מיחיד
אחד כאמור;
(3) מי שפועל בשביל יחיד או תאגיד כאמור
בפסקות (1) ו-(2);
"מקרקעי ציבור" – כהגדרתם בסעיף 107;
"שליטה" – החזקה, במישרין או בעקיפין, על
ידי אדם או תאגיד אחד או על ידי יותר מאדם
או מתאגיד אחד – ב-50% או יותר מן הערך
הנקוב של הון המניות המוצא של התאגיד או
במחצית או יותר מכוח ההצבעה שבתאגיד או
בזכות למנות, במישרין או בעקיפין, מחצית
או יותר מהמנהלים של התאגיד.
הקניית זכויות במקרקעין לזרים 10ב. לא
יעביר אדם לזר זכויות במקרקעין שאינם
מקרקעי ציבור, לרבות בדרך של העברה
בירושה או במתנה, אלא לאחר קבלת אישור
בכתב משר הבינוי והשיכון; שר הבינוי
והשיכון ייתן אישור בכתב כאמור לאחר
התייעצות עם שר הביטחון ושר החוץ.".
תיקון סעיף 168 2. בסעיף 168 לחוק העיקרי,
אחרי פסקה (7) יבוא:
"דרך הגשת בקשה לקבלת אישור להעברת
זכויות במקרקעין לזרים והוראות לעניין
המועדים למתן מענה לבקשה.".
דברי הסבר
䤆
Þ
P
R
Î
Ð
Ø
Ú
Þ
à
â
ä
è
î
נ
ö
ø
䤆
昀ĴĀà
â
ä
æ
è
ê
ì
î
נ
䤆
huw
à
昀Ĵഀ. על פי תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי
ישראל, המכונה "הרפורמה במינהל מקרקעי
ישראל", שהתקבל בכנסת השמונה עשרה, יופרטו
קרקעות רבות ויועברו לבעלות פרטית מלאה.
קיים חשש כי קרקעות המדינה יועברו
לגורמים זרים ובכללם לגורמים עוינים.
על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל לא
יועברו זכויות במקרקעין ולא יסכים
המינהל להעברת זכויות במקרקעין לזרים,
אלא לאחר קבלת אישור יושב ראש המועצה
שהוא שר הבינוי והשיכון, ולאחר קבלת חוות
דעת של ועדת משנה.
הואיל ועל פי הרפורמה המינהל יוצא
מהתמונה, ולמעשה בכל אותן קרקעות שיועברו
לבעלות פרטית לא יהיה כל צורך באישור
המינהל או הרשות החדשה שתקום בכדי להעביר
זכויות, הרי שההחלטה מתרוקנת מתוכן
ונוצרת פרצה אשר עלולה להיות מנוצלת על
ידי גורמים זרים, ובכללם גורמים עוינים,
להשתלטות על קרקעות המדינה, ללא כל יכולת
של המדינה או של גוף מטעמה למנוע זאת.
אשר על כן מוצע לעגן את החלטת מועצת
מקרקעי ישראל מס' 1148, בשינויים המחויבים,
בחקיקה ראשית, ולקבוע כי לא יועברו
זכויות במקרקעין לזרים, אלא לאחר קבלת
אישור שר הבינוי והשיכון, לאחר התייעצות
עם שר הביטחון ושר החוץ. דרישת ההתייעצות
עם שר הביטחון נובעת מההשלכות
הביטחוניות שעשויות להיות להשתלטות של
גורמים זרים על קרקעות המדינה,
וההתייעצות עם שר החוץ נועדה להבטיח את
השמירה על האינטרסים של יחסי החוץ של
מדינת ישראל בכל הקשור להעברת קרקעות
המדינה לידי זרים.
עוד מוצע להסמיך את שר המשפטים להתקין
תקנות לצורך ביצוע החוק, בהן יקבעו, בין
היתר, דרך הגשת הבקשה לקבלת אישור למכירת
מקרקעין לזרים, וכן המועד למתן מענה
לבקשה.
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה בטבת התש"ע – 11.1.10
ס"ח התשכ"ט, עמ' 259.
ס"ח התש"י, עמ' 159.
ס"ח התשי"ב, עמ' 152.
ס"ח התשי"ב, עמ' 354.
PAGE
PAGE 3
הצעת חוק לקריאה הראשונה
2011-09-21
רשומות
הצעות חוק
הכנסת
10 בינואר 2011 359 ה' בשבט התשע"א
עמוד
הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 20) (הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים), התשע"א–2011 42 הצעת חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3) (הגבלה על הקניה או העברה של זכויות במקרקעין לזרים), התשע"א–.2011 43 הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 31) (הפעלת מעלית שבת), התשע"א–2011 46 מתפרסמות בזה הצעות חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת:
הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 20) (הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים), התשע"א–2011*
בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960,1 בסעיף 24(א)(1) – .1 תיקון סעיף 24 בפסקת משנה (א), בסופה יבוא "לרבות אם הוא חשוד, אם הוא עד במשפט בשל (1) עבירה לפי סעיפים ,208 ,214 345 עד 352 או 377א לחוק העונשין או אם הוא בעל דין או עד במשפט אזרחי בשל מעשה המהווה עבירה כאמור;";
אחרי פסקת משנה (ח) יבוא: (2)
"(ט) דבר בעניין מצבו הבריאותי, הגופני או הנפשי של קטין בהליך אזרחי או פלילי, למעט דבר שגילויו אינו מהווה פגיעה של ממש בפרטיותו של הקטין."
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984,2 בסעיף 70 – .2 תיקון חוק
בתי המשפט
במקום סעיף קטן (ג) יבוא: (1)
"(ג) לא יפרסם אדם בלי רשות בית המשפט פרסום בעניינו של קטין כאמור
בסעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960.3";
(2) בסעיף קטן (ו), אחרי "סעיף זה" יבוא "למעט סעיף קטן (ג)", ובסופו יבוא "העובר על הוראות סעיף קטן (ג), דינו כדין מי שפרסם פרסום לפי סעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–.1960".
דברי הסבר
עניינים שגילוים אינו מהווה פגיעה של ממש בפרטיותם הצעת החוק המתפרסמת בזה מטרתה למנוע כללי של קטינים, והם לא ייכנסו בגדר הוראת סעיף 24(ב) לחוק פרסום פרטים מזהים של קטינים המעורבים הנוער, שקובעת שלא ניתן לפרסם פרטים מזהים על קטינים בהליכים משפטיים ולהגן על פרטיותם באמצעות הרחבת אף בהסכמתם או בהסכמת האחראים עליהם. האיסורים הקבועים היום, ובהם איסורים לעניין של פרסום פרטים מזהים של קטינים שנעברו בהם עבירות מסוימות סעיף 2 נוכח הסדרת הנושא בחוק הנוער מוצע למחוק או שהם חשודים או נאשמים בהליכים פליליים, או שבני את האיסור החלקי הנוגע לפרסום פרטים מזהים משפחתם חשודים בהליכים פליליים.
של קטינים הקבוע כיום בחוק בתי המשפט [נוסח משולב],
התשמ"ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט), ולהפנות להסדר סעיף 1 בסעיף 24(א) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), המלא בחוק הנוער, כמוצע. בשל ההבדלים בענישה התש"ך–1960 (להלן – חוק הנוער), מובאת בין העבירה של איסור הפרסום לפי חוק בתי המשפט רשימה של עניינים האסורים לפרסום לגבי קטין; בפסקה ובין עבירה זו לפי חוק הנוער, מוצע להבהיר בחוק בתי (1)(א) שבו נקבע איסור פרסום עניינו של קטין שהובא בפני המשפט כי המפרסם פרסום אסור בנוגע לקטינים כאמור בית המשפט, דהיינו קטין שנחשד, שנאשם או שהורשע בחוק הנוער יהא צפוי לעונש המחמיר יותר, הקבוע בחוק בביצוע עבירה. מוצע להוסיף כי אף בעניין שנדון בפני בית הנוער. משפט ונוגע לקטין כמתלונן, כעד או כבעל דין בהליכים פליליים או אזרחיים, בעיקר לגבי עבירות מין, יחול איסור בעת ההכנה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית הפרסום כאמור. יובהר כי ההוראה המוצעת אינה באה תדון ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בהיקף לגרוע מהאיסור הנוגע לפרסום פרטים מזהים של קטינים האיסורים, ובפרט בשאלה אם יש לאסור פרסומים הנוגעים נפגעי עבירות כאמור בסעיף 24(א)(1)(ו) לחוק הנוער.
למצבם הבריאותי, הגופני או הנפשי של קטינים גם אם
אינם בעלי דין, וכן אם מוצדק למעט את איסור הפרסום כמו כן, מוצע לקבוע כי גם עניינים הנוגעים למצבם בעניינים שגילוים אינו מהווה פגיעה של ממש בפרטיותו הבריאותי, הגופני או הנפשי של קטינים בהליך אזרחי של קטין. או פלילי יהיו אסורים בפרסום. הוראה זו לא תחול על חברי הכנסת: אורלי לוי־אבקסיס, שלי יחימוביץ', אופיר אקוניס, אילן גילאון, אלכס מילר, מירי רגב הצעת חוק מס' פ/1331/18; הועברה לוועדה ביום כ"ב בכסלו התש"ע (9 בדצמבר 2009). *
ס"ח התש"ך, עמ' 52; התשע"א, עמ' .76 1
ס"ח התשמ"ד, עמ' 198; התש"ע, עמ' .652 2
ס"ח התש"ך, עמ' .52 3
הצעות חוק הכנסת – ,359 ה' בשבט התשע"א, 10.1.2011 42
הצעת חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3) (הגבלה על הקניה או העברה של זכויות במקרקעין לזרים), התשע"א–2011*
יבוא:סעיף 2א העיקרי), אחרי סעיף 2
הוספת סעיף 2 יבוא:
אחריהחוק
(להלן – התש"ך–19601
העיקרי), (להלן – החוק התש"ך–19601
ישראל, מקרקעי.1ישראל,
בחוק מקרקעי בחוק 2א .1
הוספת סעיף
בסעיף זה – בסעיף2א.
זה – (א) 2א.
"הגבלה(א)
על הקניה "הגבלה על הקניה
או העברה של או העברה של
בידי שתי מדינות לפחות,
לפחות,
שנוסד
מדינות
ארגון
שתי
בין־לאומי" –
ציבורישנוסד בידי
"ארגון– ארגון
ציבורי בין־לאומי" זכויות "ארגון
במקרקעין זכויות במקרקעין
לפחות;שתי מדינות לפחות;
שנוסדו בידי
ארגוניםמדינות
בידי שתי
שנוסדובידי
או בידי ארגונים או לזרים לזרים
זכות שכירות לתקופות
לתקופות
בעלות, או
שכירותזכות
זכותבמקרקעין" –
"זכויות בעלות, או
"זכויות במקרקעין" – זכות
או שיש עמה ברירה ברירה
עמהשנים
שישחמשעולות על
שנים אושבמצטבר
שבמצטבר עולות על חמש
כוללת העולה על חמש
לתקופה חמש
העולה עלתקופתה
אתכוללת לתקופה
להאריךלהאריך את תקופתה
להעביר להקנות או להעביר
התחייבות
פי או
להקנות
זכות על
התחייבות
שנים, לרבות
שנים, לרבות זכות על פי
שכירות לתקופה כאמור;
כאמור;לתקופה או
בעלות או שכירות בעלות
"זר" – כל אחד מאלה:
"זר" – כל אחד מאלה:
יחיד שאינו אחד מאלה:
אחד מאלה:
יחיד שאינו (1) (1)
ישראלי או תושב ישראל;
אזרחישראל;
או תושב
אזרח ישראלי(א) (א)
בחוק12השבות, התש"י–19502
התש"י–950
כמשמעותו
השבות,
עולה
כמשמעותו בחוק
(ב) עולה (ב)
בדרישות סעיף 2 לחוק
לחוק
העומד
סעיף 2
השבות),
בדרישות
העומד חוק
(להלן – חוק השבות),(להלן –
האזרחות, התשי"ב–19523;
האזרחות, התשי"ב–19523;
לפי לתעודת עולה לפיעולה או
לאשרת עולה
זכאילתעודת
עולה אוזכאי לאשרת (ג) (ג)
אשרה ורישיון לישיבתלישיבת
במקומה ורישיון
שקיבלאשרה
השבות,
במקומה
חוק השבות, שקיבל חוק
לישראל, התשי"ב–19524;
התשי"ב–19524;
חוק הכניסהלישראל,
ארעי לפי
ארעי לפי חוק הכניסה
יחיד אחד או יותר, שאינו
בידישאינו
יותר,
אובו שהשליטה
תאגידיחיד אחד
שהשליטה בו בידי
(2) (2) תאגיד
אחד(1);מהמנויים בפסקה (1);
אחד מהמנויים בפסקה
תאגיד כאמור בפסקאות
בפסקאות
יחיד או
כאמור
בשביל
תאגיד
שפועל
מי או
בשביל יחיד
(3) מי שפועל (3)
(1) או (2); (1) או (2);
רשות מקרקעי ישראל,
ישראל,
מקרקעיחוק
ישראל" –
רשות
מקרקעי
רשות– חוק
ישראל"
"חוק רשות מקרקעי"חוק
5
התש"ך–1960 ; התש"ך–19605;
כמשמעותו בחוק רשות
בחוק –רשות
ישראל"
כמשמעותו
מועצת מקרקעי
ישראל" –
מקרקעיראש
"יושב ראש מועצת "יושב
מקרקעי ישראל; מקרקעי ישראל;
דברי הסבר
כיום, על פי החלטה 1148 של מועצת מקרקעי ישראל הצעת חוק זו נועדה לאפשר למדינת ישראל לפקח (להלן – המועצה), חל איסור להעביר זכויות במקרקעין על זהותם של רוכשי זכויות במקרקעי ישראל ובמקרקעין המוגדרים כמקרקעי ישראל לזרים, אלא אם כן אישר שיועברו לבעלותם של גורמים פרטיים בעקבות הרפורמה זאת יושב ראש המועצה, שהוא שר הבינוי והשיכון, שנקבעה בחוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7), לאחר קבלת חוות דעת של ועדת משנה של המועצה התשס"ט–2009 (להלן – הרפורמה). כמו כן, נועדה הצעת והתייעצות עם השרים הנוגעים בדב ר. מוצע לעגן את החוק למנוע השתלטות גורמים זרים, ובכלל זה גורמים ההחלטה האמורה בחקיקה ראשית. עוינים, על קרקעות המדינה.
הצעת חוק מס' פ/1978/18; הועברה לוועדה ביום כ"ז בסיוון התש"ע (9 ביוני 2010). *
ס"ח התש"ך, עמ' 56; התשס"ט, עמ' .326 1
ס"ח התש"י, עמ' .159 2
ס"ח התשי"ב, עמ' .146 3
ס"ח התשי"ב, עמ' .354 4
ס"ח התש"ך, עמ' .57 5
43 הצעות חוק הכנסת – ,359 ה' בשבט התשע"א, 10.1.2011
"מדינה" – לרבות ישות מדינית שאינה מדינה שקבע שר המשפטים,
באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
"מקרקעי ישראל" – לרבות מקרקעין שהבעלות עליהם הועברה
לפי חוק רשות מקרקעי ישראל;
"שליטה" – כמשמעותה בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981.6
לא יקנה ולא יעביר אדם זכויות במקרקעי ישראל (1) (ב)
לזר, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא לפי הוראות
חוק זה.
(2) המבקש להקנות או להעביר זכויות במקרקעי
ישראל, יגיש בקשה לאישור ההקניה או ההעברה ליושב
ראש מועצת מקרקעי ישראל.
(3) יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל רשאי לתת
אישור להקניה או להעברה של זכויות במקרקעי ישראל,
על פי המלצה של ועדת משנה של מועצת מקרקעי ישראל
ולאחר התייעצות עם שר הביטחון ושר החוץ, ובהתאם
לייעוד הקרקע ולזהות המבקש – גם עם גורמים נוספים
שייקבעו בתקנות כאמור בסעיף 4(ב).
(4) בבואו להחליט בדבר מתן אישור כאמור
בפסקה (3), יביא יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל
בחשבון, בין היתר, שיקולים אלה:
טובת הציבור וביטחונו; (א)
(ב) זיקתו של הזר לישראל, לרבות נתוניו
האישיים, תקופות מגוריו בישראל וקרבה משפחתית
שלו למי שאינו זר;
המטרה שלשמה הזר מבקש כי המקרקעין (ג)
יוקנו לו או יועברו אליו;
(ד) היקף המקרקעין שנקנו על ידי אותו זר או
שהועברו לו, קודם למועד הבקשה;
דברי הסבר
לפי חוק השבות שאינו מממש זכות זו ואינו בעל זיקת מוצע לקבוע כי אסור יהיה לאדם להקנות או להעביר מגורים לישראל, והן בתחולת האיסור המוצע על מקרקעין לזר זכויות במקרקעין שהם מקרקעי ישראל או במקרקעין של רשויות מקומיות. כמו כן, תידרש הוועדה לשאלה אם שהבעלות עליהם הועברה לו מכוח הרפורמה, בין בתמורה יש לחייב אדם שאינו מוגדר זר לפי הצעת החוק, להצהיר ובין שלא בתמורה. לעניין זה, זר הוא תאגיד שהשליטה בו על קבלת הון זר ממדינה מגבילת סחר לפני רכישת זכויות היא בידי זר, יחיד שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, במקרקעין. יחיד שאינו עולה העומד בדרישות סעיף 2 לחוק האזרחות, התשי"ב–,1952 או יחיד שאינו זכאי לאשרת עולה או מוצע להסמיך את יושב ראש המועצה לחרוג לתעודת עולה לפי חוק השבות, התשי"ב–1952 (להלן – חוק מהאיסור המוצע ולתת אישור להעברת זכויות כאמור השבות), וקיבל במקומה אשרה ורישיון לישיבת ארעי לפי לזר שביקש זאת. החלטתו של יושב ראש המועצה תינתן חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–.1952 בעת הכנת הצעת לאחר קבלת המלצה של ועדת משנה של המועצה ולאחר החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, תדון ועדת התייעצות עם שר הביטחון ושר החוץ, ועם גורמים נוספים החוקה חוק ומשפט (להלן – הוועדה) שוב הן בתחולת שיקבע שר המשפטים בתקנות, בהתאם לייעוד הקרקע המגבלות שבהצעת החוק על מי שזכאי לעלות לישראל ולזהות המבקש.
ס"ח התשמ"א, עמ' .232 6
הצעות חוק הכנסת – ,359 ה' בשבט התשע"א, 10.1.2011 44
המבוקשים, לרבות גודל
המקרקעין גודל
המבוקשים, לרבות
המקרקעין תכונות
(ה) (ה) תכונות
וייעודם. המקרקעין וייעודם.
המבוקש, מקום
המקרקעין
השטחהשטח המבוקש, מקום
הקניה או העברה שלהעברהעלשל
יחולו גם
(ב) או
הקניה
עלקטן
סעיף
הוראות גם
קטן (ב) יחולו הוראות סעיף(ג) (ג)
מקרקעין מעוקלים, מימוש
מעוקלים, מימוש
מקרקעיןשל מכירת
במקרקעין בדרך
של מכירת זכויות
זכויות במקרקעין בדרך
לביצוע אחר הניתן לביצוע
של מסמךהניתן
דין או
אחרפסק
מסמך
ביצוע של
משכנתא, או של
משכנתא, ביצוע של פסק דין
ההוצאה לפועל או רשות
לשכתרשות
לפועל או
על ידי
ההוצאה
מכירת נכס
כפסקעלדין,ידיאולשכת
כפסק דין, או מכירת נכס
אחרת על פי דין. אחרת על פי דין.
זכויותלהעברה של זכויות
להקניה או
להעברה של
יהא תוקף
להקניה או
לא (ד) תוקף
(1) לא יהא (1) (ד)
כאמוראו להעברה כאמור
להעברהלהקניה
להתחייבות
להקניה או
במקרקעין או
במקרקעין או להתחייבות
בניגוד להוראות סעיף זה.
סעיף זה.
שנעשתה
שנעשתה בניגוד להוראות
רשאיאו בעל עניין רשאי
לממשלה
בעל עניין
המשפטילממשלה או
המשפטי היועץ
(2) (2) היועץ
להצהרה על בטלות עסקה
בטלות עסקה
המשפטעלבבקשה
להצהרה לבית
בבקשה
לפנות לבית המשפטלפנות
זה, או בבקשה לסעדלסעד
סעיףבבקשה
להוראות
זה, או
בניגוד
שנעשתהסעיף
שנעשתה בניגוד להוראות
לרבות מחיקת רישוםרישום
העניין,
מחיקת
לנסיבות
המתאיםלרבות
אחר העניין,
אחר המתאים לנסיבות
מפנקסי המקרקעין. מפנקסי המקרקעין.
שהןלא יחולו, ככל שהן
עד (ד)
יחולו,(ב)ככל
קטנים
סעיפיםלא
הוראות עד (ד)
סעיפים קטנים (ב)
(ה) (ה) הוראות
בין־לאומיבהסכם בין־לאומי
מדינת ישראל בהסכם ישראלשל
התחייבות נוגדותמדינת
נוגדות התחייבות של
בדבר הקניה או העברה
העברהבין־לאומי,
ציבוריהקניה או
לארגוןבדבר
בין־לאומי,
למדינה או
למדינה או לארגון ציבורי
ענייניהם בישראל שלבישראל של
לצורך ניהול
ענייניהם
במקרקעין
זכויות ניהול
של לצורךשל זכויות במקרקעין
במסגרתלפי העניין, במסגרת
הבין־לאומי,
העניין,
הציבורי
הבין־לאומי, לפי
הציבורי או הארגון
המדינה או הארגון המדינה
ההתחייבות שניתנה." ההתחייבות שניתנה."
תיקון סעיף 4 יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
בו יבוא:
ואחריו
האמור
"(א)"
העיקרי,
לחוק יסומן
האמור בו בסעיף 4 לחוק.2העיקרי,
בסעיף 4 .2
תיקון סעיף 4
הכנסת, להתקין תקנות
תקנות
להתקין של
הכנסת, ומשפט
החוקה חוק
ומשפט של
באישור ועדת
החוקה חוק
ועדתרשאי,
המשפטים
באישור רשאי,שר
"(ב) שר המשפטים"(ב)
לקבלת אישור להקניה או
להקניה או
בקשה אישור
הגשתלקבלת
לעניין דרך
לרבות בקשה
2א, הגשתסעיף דרך
הוראותלעניין
לביצוע לרבות
לביצוע הוראות סעיף 2א,
כאמוריש להתייעץ כאמור
להתייעץשעמם
יש הגורמים
זהות
שעמם
לעניין
הגורמים
זהות לזרים,
במקרקעין
זכויותלעניין
שללזרים,במקרקעין
להעברה של זכויותלהעברה
ההתייעצות והמועדים למתן
והמועדים למתן
המבקש, אופן
ההתייעצות
אופןולזהות
הקרקע
המבקש,
לייעוד
ולזהות
בהתאם הקרקע
2א(ב)(2),
לייעודבסעיף
בסעיף 2א(ב)(2), בהתאם
לבקשה."למתן מענה לבקשה."
מענהמועדים
ולעניין
להתייעצות,למתן
ולעניין המועדים
תגובות להתייעצות,תגובות
דברי הסבר
ישראל במסגרת הסכמים בין־לאומיים כלפי מדינה או כמו כן, מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע את ארגון ציבורי בין־לאומי, כגון האו"ם, האיחוד האירופי או אופן ההתייעצות הנדרשת ואת המועדים לכך, כדי למנוע ה־,OECD בדבר הקניה או העברה של זכויות במקרקעין, תהליך התייעצות ארוך ומסורבל.
ככל שהדבר נדרש לצורך ניהול ענייניהם של הגורמים
עוד מוצע לקבוע שיקולים שינחו את יושב ראש
האמורים בישראל.
המועצה בבואו להחליט אם לאשר או לדחות בקשה
מוצע לקבוע כי להעברת זכויות במקרקעין או כאמור.
להתחייבות להעברה כאמור שנעשתה בניגוד להוראות
בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה
האמורות לא יהא תוקף, וכי היועץ המשפטי לממשלה או
השלישית תדון הוועדה, בהקשר זה, בצורך ליצור
בעל עניין אחר יהיה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה
מסלולים מקוצרים לקבלת אישור שלא בהכרח יהיו
להצהרה על בטלות העסקה או בבקשה לסעד אח ר, לרבות
טעונים את אישורו של יושב ראש המועצה, בדומה לאמור
מחיקת רישום מפנקסי המקרקעין. בעת הכנת הצעת החוק
בהחלטה 1148 של המועצה, ובהסדרת הליך ההשגה על
לקריאה השנייה והקריאה השלישית תקבע הוועדה איזה
החלטתו של יושב ראש המועצה.
בית משפט מתאים להגשת בקשה כאמור – בית המשפט
לעניינים מינהליים או בית משפט אזרחי. כדי למנוע התנגשות דינים, מוצע לקבוע כי ההסדר המוצע לא יחול ככל שהוא נוגד התחייבויות של מדינת
חברי הכנסת: נחמן שי, שלי יחימוביץ', אורי אורבך, יריב לוין, רונית תירוש
45 הצעות חוק הכנסת – ,359 ה' בשבט התשע"א, 10.1.2011
מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת:
הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 31) (הפעלת מעלית שבת), התשע"א–2011*
בחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969,1 בסעיף 59ז – .1 תיקון סעיף 59ז
אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (1)
"(א1) בבית משותף כאמור בסעיף קטן (א), שמותקנת בו מעלית אחת בלבד, רשאים
רוב בעלי הדירות להחליט על התקנת מנגנון פיקוד שבת, וכן על הפעלת המעלית
כמעלית שבת.";
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2)
"(ג1) לא קבע שר המשפטים זמני הפעלה כאמור בסעיף קטן (ב), תופעל המעלית כמעלית שבת בזמנים שיקבעו רוב בעלי הדירות, ובלבד שקביעת זמני הפעלת מעלית שבת כאמור בסעיף קטן (א1) תהיה בהתחשב בכלל המשתמשים במעלית ובצורכיהם.";
בסעיף קטן (ד), האמור בו יסומן "(1)" ואחריו יבוא: (3)
"(2) בעלי הדירות הדורשים התקנת מנגנון פיקוד שבת כאמור בסעיף קטן (א1),
יישאו בהוצאות התקנתו.";
(4) בסעיף קטן (ח), בהגדרה "מעלית שבת", אחרי "סעיף קטן (א)" יבוא "או (א1), לפי העניין".
דברי הסבר
יחידה בבית ולהפעילה כמעלית שבת. בעלי הדירות בשנת 2001 חוקק חוק התקנת מעליות שבת בבניינים שידרשו התקנת מנגנון פיקוד שבת יישאו בהוצאות ציבוריים ובבנייני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התקנתו. יוער כי כבר כיום, לפי סעיף 59ז לחוק המקרקעין, התשס"א–,2001 שהסדיר הפעלת מעלית כמעלית שבת התשכ"ט–,1969 בעלי הדירות הדורשים את הפעלת מעלית בבית משותף. חוק זה נועד לאפשר לציבור שומרי השבת השבת נושאים בהוצאות הנובעות מכך (פסקאות (1) לגור בבניינים רבי־קומות, לרבות בתים משותפים, ולבקר ו־(3)). בבניינים ציבוריים בנוחות, תוך איזון צורכיהם עם צורכי הציבור שאינו שומר את השבת. ואולם, החוק התייחס מוצע להבהיר כי אם שר המשפטים לא יקבע זמני רק לבניינים שבהם מותקנת יותר ממעלית אחת ושהותקן הפעלה למעלית שבת לפי סעיף 59ז(ב) לחוק האמור, באחת המעליות מנגנון פיקוד שבת כהגדרתו בחוק האמור.
ייקבעו זמני ההפעלה בהחלטת רוב בעלי הדירות. בבית
בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצע להסדיר התקנת
משותף שמותקנת בו מעלית אחת מוצע לקבוע כי זמני
מנגנון פיקוד שבת והפעלת מעלית כמעלית שבת בבית
ההפעלה ייקבעו גם בהתחשב בכלל המשתמשים במעלית
משותף שבו מעלית אחת בלבד.
ובצורכיהם (פסקה (2)).
מוצע לקבוע כי רוב בעלי הדירות בבית המשותף
יוכלו להחליט על התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית
חברי הכנסת: אורי אורבך, חיים אמסלם, איתן כבל
הצעת חוק מס' פ/2004/18; הועברה לוועדה ביום כ"ו בחשוון התשע"א (3 בנובמבר 2010). *
ס"ח התשכ"ט, עמ' 259; ס"ח התשס"ח, עמ' .729 1
הצעות חוק הכנסת – ,359 ה' בשבט התשע"א, 10.1.2011 46
סודר בכנסת, והודפס במדפיס הממשלתי 0334-3030 ISSN המחיר 2.43 שקלים חדשים
קטע מדברי הכנסת
2013-03-14
הצעת חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3),
התשע"א–2011
[מס' כ/359; "דברי הכנסת", חוב' ט"ו, עמ' 16198;
נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו עוברים לנושא הבא. אנחנו מדברים על
הצעת חוק בקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק
מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3), התשע"א–2011.
יציג אותה בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר
הכנסת אורי אורבך. כמובן, ישנן
הסתייגויות וגם הצבעה.
אורי אורבך (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בראשית
דברי, כנהוג, אני צריך לברך את עמיתתנו
החדשה-ישנה, חברת הכנסת זהבה גלאון, בברכת
הצלחה – –
זהבה גלאון (מרצ):
תודה.
אורי אורבך (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – אני לא יכול להגיד לך מכל הלב, כי זה
יהיה מן השפה ולחוץ, אבל מכל השכל אני
מברך אותך – השכל שאומר שצריך לפעמים
לחדד את הניגודים במקום שבו נדמה לפעמים
שאין פה לאנשים דעות ועמדות משלהם, אלא
הכול נשאב אל איזה אמצע. ולכן, אני מברך
אותך שתוסיפי לפן – – –
שלמה מולה (קדימה):
יש לי עצה טובה בשבילך – תקבל את כל מה
שהיא אמרה היום מהיום והלאה.
אורי אורבך (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
שאני אקבל מכאן ואילך את כל מה שהיא אמרה
– בסדר, אני אשקול את זה. אני אשקול את זה
בחיוב ואשיב לך בשלילה.
אני חושב שיש חשיבות שבכנסת יהיו גם בעלי
עמדות מנוגדות מאוד, ולא רק עמדות של
קונסנזוס, אז אני בהחלט מברך אותך בהצלחה.
לגבי החוק שאנחנו עוסקים בו – בשם ועדת
החוקה, חוק ומשפט והיושב-ראש דוד רותם,
שלא נמצא, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת
חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3), התשע"א–2011.
הצעת חוק זו נועדה לאפשר למדינת ישראל
לפקח על זהותם של רוכשי זכויות במקרקעי
ישראל ובמקרקעין שיועברו לבעלותם של
גורמים פרטיים בעקבות הרפורמה שנקבעה
בחוק מינהל מקרקעי ישראל, ולמנוע השתלטות
של גורמים זרים, ובכלל זה גורמים עוינים,
על קרקעות המדינה. כמו שאמר עמיתנו נחמן
שי, קצת הקרונות השיגו את הקטר. שם זה עוד
בעצלתיים, החוק הראשי, אבל אנחנו כבר
מחכים לו באיזו תחנה קדמית, כדי שאם הוא
יבוא – שייכנס נכון לתוך הרציף.
למעשה, חלק מהצעת החוק מעוגן כיום בהחלטה
1148 של מועצת מקרקעי ישראל, האוסרת העברת
זכויות במקרקעין המוגדרים כמקרקעי ישראל
לזרים. הצעת החוק מעגנת את ההחלטה האמורה
בחקיקה ראשית, ומרחיבה אותה גם למקרקעין
שהבעלות עליהם תועבר לגורמים פרטיים
בעקבות הרפורמה.
מוצע לקבוע כי אסור יהיה לאדם להקנות או
להעביר לזר זכויות במקרקעין שהם מקרקעי
ישראל או במקרקעין שהבעלות עליהם הועברה
לו מכוח הרפורמה, בין בתמורה ובין שלא
בתמורה. לעניין זה, זר הוא תאגיד שהשליטה
בו היא בידי זר, יחיד שאינו אזרח ישראלי
או תושב ישראל או יחיד שאינו זכאי לעלות
מכוח חוק השבות.
ואולם, יושב-ראש מועצת מקרקעי ישראל רשאי
יהיה לחרוג מהאיסור המוצע ולתת אישור
להעברת זכויות כאמור לזר שביקש זאת.
החלטתו של יושב-ראש המועצה תינתן לאחר
קבלת המלצה של ועדת משנה של המועצה ולאחר
התייעצות עם שר הביטחון ושר החוץ ועם
גורמים נוספים שיקבע שר המשפטים בתקנות,
בהתאם לייעוד הקרקע ולזהות המבקש.
כמו כן, הצעת החוק יוצרת מסלולים מקוצרים,
שבהם קבלת האישור תהיה מהירה יותר,
ותינתן על-ידי מנהל מינהל מקרקעי ישראל,
במקרים הבאים: 1. זר יחיד שאינו תאגיד,
המבקש לרכוש דירת מגורים אחת, ואין לו
זכויות נוספות במקרקעין; 2. זר שקיבל את
המלצת מינהלת מרכז ההשקעות לפי החוק
לעידוד השקעות הון; 3. מדינה או ארגון
בין-לאומי שישראל התחייבה במסגרת הסכם
בין-לאומי לאפשר לו לרכוש זכויות
במקרקעין לצורך ניהול ענייניו בישראל
במסגרת ההתחייבות שניתנה. הכוונה בעיקר
לשגרירויות ונציגויות.
הצעת החוק קובעת כי להעברת זכויות
במקרקעין או להתחייבות להעברה כאמור
שנעשו בניגוד להוראות החוק לא יהא תוקף
והן לא יירשמו במרשם המקרקעין, וכי היועץ
המשפטי לממשלה או בעל עניין אחר יהיה
רשאי לפנות אל בית-המשפט בבקשה להצהרה על
בטלות העסקה או בבקשה לסעד אחר, לרבות
מחיקת רישום מפנקסי המקרקעין.
(
h#
h#
h#
h#
h#
h#
h#
nH
o(tH
h#
nH
o(tH
h#
nH
tH
0
h#
h#
h#
h#
h#
摧ണU᠀שם חבר הכנסת נחמן שי, חברת הכנסת
שלי יחימוביץ, חבר הכנסת יריב לוין, חברת
הכנסת רונית תירוש ואני. תודה רבה לכם.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת אורי אורבך. חברי חברי
הכנסת, לחוק הוגשו שתי הסתייגויות, בעצם.
אורי אורבך (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא, אין. הסירו אותן.
היו"ר מגלי והבה:
כן. חובתי לפי הפרוטוקול לשאול, חבר הכנסת
אורבך. אני מניח שהם לא נמצאים כאן, למרות
שהודיעו לנו שהם מסירים אותן. אם כך, חברי,
אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת במקומות,
הרב גפני. חברי הכנסת. אתה מצביע, אדוני,
או לא?
קריאה:
היו"ר מגלי והבה:
לא אתה. שם עומדים כאילו שזה החומה.
אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק מקרקעי
ישראל (תיקון מס' 3), התשע"א–2011 – אין
הסתייגויות, הורידו. אנחנו מצביעים
בקריאה שנייה, בבקשה. כולל לוח התיקונים.
אני מציין את זה.
הצבעה מס' 3
בעד סעיפים 1–3 – 12
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 12, נגד – 1. אם כך, אני קובע שהצעת
חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3) עברה
בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית, כולל
לוח התיקונים.
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני, אני מצטער, אני טעיתי. אני ממש
מתנצל. אני רגיל להצביע נגד, כאופוזיציה,
אבל אני בעד. הצבעתי – – –
היו"ר מגלי והבה:
לא, אתה בעד, מאיר. אתה בעד, אתה בסדר.
מאיר שטרית (קדימה):
למה כתוב – – –
היו"ר מגלי והבה:
היית בעד והוצבע בעד. אם כך, רק תתרגל
לכיסא שלך. אני חשבתי שזה לא באותו כיסא.
בסדר. אם כך, ממלא-מקום יושב-ראש ועדת
החוקה, חוק ומשפט מרשה לנו להצביע בקריאה
שלישית?
אורי אורבך (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
כן. היו"ר מגלי והבה:
בבקשה, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה
שלישית.
הצבעה מס' 4
בעד החוק – 11
נגד – 1
נמנעים – אין
חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3), התשע"א–2011,
נתקבל.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 11, נגד – 1. אם כך, אני קובע שהצעת
חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3), התשע"א–2011,
עברה בקריאה שלישית, כולל לוח התיקונים,
וכמובן תופץ בספר החוקים של מדינת ישראל.
הצעת חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3),
התשע"א–2011
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר מגלי והבה:
חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים
בסדר-היום.
נחמן שי (קדימה):
אני רוצה לעלות, לסגור את החוק הקודם.
היו"ר מגלי והבה:
להודות אתה מתכוון. בבקשה, אם זה רצונך,
אנחנו נכבד אותו.
נחמן שי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כרגע
התקבל תיקון מס' 3 להצעת חוק מקרקעי ישראל.
זה חוק שהקדים מעט את זמנו, כי הרי
הרפורמה הגדולה שראש הממשלה החליט עליה
והציע אותה ויזם אותה וכו', היא עדיין לא
יצאה לדרך, היא תקועה, כפי ששמענו בבוקר
משר השיכון.
לעומת זאת, חברי הכנסת שלי יחימוביץ, אורי
אורבך, יריב לוין, רונית תירוש ועבדכם
חשבו שראוי מאוד להוציא "כרטיס צהוב" לפני
שהרפורמה תיכנס לתוקף וייאמר באופן הכי
מפורש לראש הממשלה ולכולנו שאדמות הלאום
שיימכרו בעתיד בהפרטה צריכות להימכר
בזהירות, באחריות, תוך בדיקה קפדנית.
אנחנו שמנו כמה וכמה מכשולים בדרך הזאת.
אנחנו לא מונעים את זה. רבות מן המדינות
בעולם מונעות את זה בכלל. חשבנו שזה
אפשרי, אבל יחד עם זאת כולנו זוכרים
שהאדמה הזאת היא אדמת הלאום, היא אדמה
שאנחנו צריכים לשמור אותה לדורות הבאים.
לא היינו רוצים שייעשה בה מסחר חופשי
ופתוח על כל דונם ודונם. זה לא יהיה נכון,
וזה גם ציווי עתיק שכולנו זוכרים אותו
היטב.
לכן אני רוצה להודות לכולכם שתמכתם. חבל
לי שחברתי זהבה גלאון הצביעה נגד. אני עוד
אשכנע, אולי היא תשלח מכתב תיקון להצבעה
שלה.
בכל מקרה, חברים, אני רוצה להודות לכל אלה
שליוו אותנו בתהליך הזה. ליושב-ראש
הוועדה, חבר הכנסת דוד רותם, למנהלת
הוועדה דורית ואג, לעורך-דין אלעזר שטרן
מן הוועדה. לעוזרים שלי קרן אלון, מיכל,
כרמל שנקר, רונן ליבוביץ, לעורך-דין סהר
פינטו, שתמך וליווה אותנו. אני מודה לכם
על תמיכתכם.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת נחמן שי.
PAGE
PAGE 5
קטע מדברי הכנסת
2013-03-18
הצעת חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3)
(הגבלה על הקניה או העברה של זכויות
במקרקעין לזרים), התשע"א–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/359).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש
המחליף, ממלא-מקומי, אני מזמין בינתיים,
עד שיגיע היושב-ראש – הצעת חוק מקרקעי
ישראל (תיקון מס' 3) (הגבלה על הקניה או
העברה של זכויות במקרקעין לזרים), של חבר
הכנסת נחמן שי. בבקשה, אדוני.
שלי יחימוביץ (העבודה):
זה גם החוק שלי.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין אותו להציג את החוק, והוא ודאי
יציין את כל היוזמים.
נחמן שי (קדימה):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, העירה
חברתי שלי יחימוביץ שלחוק הזה יש עוד
ארבעה יוזמים: עבדכם הנאמן, חברת הכנסת
שלי יחימוביץ, חבר הכנסת אורי אורבך, חבר
הכנסת יריב לוין וחברת הכנסת רונית
תירוש.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אורבך ומי?
נחמן שי (קדימה):
אורבך, לוין, מי עוד? רונית תירוש. אבל היא
לא היתה מגיעה אלי לולא עזרתו של יושב-ראש
ועדת החוקה, חבר הכנסת דוד רותם.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
לא על זה אני מדבר, תסתכל איך חבר הכנסת
נחמן שי מתחבר עם אורי אורבך.
נחמן שי (קדימה):
אנחנו חושבים שיש לנו עניין משותף, אדוני,
ידידי, חבר הכנסת רותם, בסוגיה הזאת,
שלדעתי חוצה את הבית הזה מימין ומשמאל,
קדימה ואחורה, בגלל חשיבותה. אני עמדתי
בשאלות קשות ממך גם בוועדה – תיכף אני
אדבר על כך – אבל אני מאוד שמח שאנחנו
מצליחים לקדם את הצעת החוק הזאת. אני חושב
שהיא חשובה, ויש בה גם אמירה מסוימת – לא
רק החוק עצמו, אלא גם המסר שנובע ממנו.
הצעת החוק הזאת נדרשה או נדרשת נוכח
העובדה שהממשלה והכנסת – הכנסת, בעקבות
הממשלה – החליטה על רפורמה גדולה
במקרקעי ישראל. למיטב ידיעתי הרפורמה
הזאת תקועה באיזשהו מקום כמו עוד הרבה
רעיונות של הממשלה; לא יודע למה, אבל אני
מצטער מאוד על כך. בכל מקרה, הנקודה
המרכזית היא שבתוך הרפורמה היתה כלולה
הפרטה, קרי: מכירה, של מאות אלפי דונמים
מאדמות המדינה, מאדמות הלאום, והיתה
התנגדות מקיר לקיר, חברי דוד רותם, חבר
הכנסת, מקיר לקיר, לנושא הזה, של מכירת
אדמות הלאום. היתה התנגדות.
אני רוצה להרחיב בעניין הזה, כי אני חושב
שיהיה טוב מאוד שנדע כולנו, שגם כשאנחנו
אומרים שיש פה הגבלה על העברת זכויות
במקרקעין ומוזכרת המלה "זרים", זה לא קשור
בשנאת זרים, זה לא קשור בהתנגדות לזרים,
זה לא קשור בעובדים זרים ובעוד כל מיני
תופעות שחלקן, לצערי, אפילו נפלו בחצרנו,
אלא זר זו מלה, לצורך העניין, הגדרה טכנית
של מי שאינו אזרח ישראלי ושל מי שחוק
השבות של מדינת ישראל, מדינת היהודים,
אינו חל עליו. היו עוד הגדרות ותתי-הגדרה
שעוד נגיע אליהם, וחלק מהדברים, כפי שהוא
אמר, גם יעברו להמשך החקיקה בקריאה שנייה
ושלישית. השארנו אותם פתוחים.
אני רוצה לומר, ואני אקריא פה כמה דברים:
הגבלת זרים ברכישת מקרקעין אינה תופעה
חדשה או חריגה. היחס המיוחד לזרים לעניין
רכישת מקרקעין אינו בגדר תופעה שולית
ויוצאת דופן. התופעה נפוצה במדינות רבות
ומגוונות, ביבשות העולם השונות, במדינות
גדולות וקטנות, ותיקות וחדשות, מפותחות
ומתפתחות, חקלאיות ותעשייתיות, בעלות
אוכלוסייה לבנה ושחורה ובמשטרים שונים.
זה הזמן שיש לי, אדוני היושב-ראש?
היו"ר יצחק וקנין:
לא, לא, יש לך יותר. אני אאפשר לך.
נחמן שי (קדימה):
אוקיי. לא, כי יש לי הרבה לדבר על זה. מאוד
חשוב לי לומר את זה. ולכן אני – אולי אני
אעביר אחר כך את דברי אפילו לפרוטוקול.
במחקר שעשה מרכז המידע של הכנסת, הוא העלה
באמת תמונה רחבה מאוד של טעמים מטעמים
שונים להגביל מכירת קרקעות – טעמים
כלכליים, טעמים כלכליים לעניין מקרקעין,
טעמים שברווחת האוכלוסייה, נימוקים
חברתיים, נימוקים ביטחוניים, נימוקים
אתניים – ובנה את זה כדי להראות שזה
מורכב משורה ארוכה של שיקולים, וזה לא
מבוסס רק על איזו התנגדות לזרים כמות
שהיא.
כבר היום ישנה חקיקה במדינות רבות. למשל,
אוסטריה מגבילה את זכותם של אזרחי האיחוד
האירופי לרכוש דירות ובתי-נופש באמצעות
דרישה של מגורים במדינה זמן-מה טרם
הרכישה. פינלנד מגבילה בעלות של זרים על
נכסים באזורי נופש ובאזורים הסמוכים
לגבולותיה. יוון מקשה מאוד על זרים
המעוניינים לרכוש נכסים באזורי הגבול.
זרים המתגוררים באירלנד פחות משבע שנים
נדרשים לספק ראיה למשרד המסחר והתעשייה
שהאדמה הנרכשת תמשיך לשמש קרקע חקלאית.
פורטוגל איננה מגבילה כיום, אבל עשתה זאת
בעבר במשך תקופה ארוכה. בשבדיה נדרשים
זרים לקבל אישור מהמדינה כדי לחכור נכסים
למטרות נופש, חוות חקלאיות או קרקע בנויה.
יש לנו באמת מצע רחב מאוד גם של סיבות
וטעמים וגם של מדינות רבות בעולם, וגם
מאותה קבוצה שבהחלט היינו רוצים להשתייך
אליה – קבוצה פתוחה, קבוצה ליברלית,
קבוצה דמוקרטית – ולומר לעצמנו: בהחלט
מותר לנו לעשות את מה שהם עושים כדי להגן
על האדמות שלהם.
בלבו של החוק הזה עומדת ההגבלה שהזכרתי.
היא איננה אוסרת מכירת אדמות למי שאינו
אזרח וחוק השבות אינו חל עליו, אלא היא
מגדירה מנגנון מסוים כדי להקפיד על
המכירה הזאת, כדי לוודא לאיזה ידיים ולמי
מגיעות האדמות הנמכרות. זה לא ימנע. אם
אותו מנגנון שאנחנו מציעים, שמורכב
מיושב-ראש – שר השיכון, וחברים בו שר החוץ
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת אורי אורבך, חבר הכנסת אורי
אורבך.
נחמן שי (קדימה):
– – – חברים בוועדה הזאת שר החוץ ושר
הביטחון – או, כמובן, נציגיהם. זה יהיה
פורום שאליו יובאו העסקאות האלה. כל אחד
יראה את זה מנקודת ראותו: שר השיכון, שהוא
השר הממונה על מינהל מקרקעי ישראל, שר
החוץ, מטעמים של יחסים בין ישראל לבין
מדינות אחרות, ושר הביטחון, מטעמים של
ביטחון המדינה. לכן יצרנו את הקבוצה הזאת,
וחשבנו שיהיה נכון שהיא תהווה מדרגה
נוספת, מדרגה מיניסטריאלית, כדי לפקוח
עין על המכירות הללו. לא אוסרים למכור,
אבל מפקחים ובודקים ורוצים להבטיח למה,
למי ובאיזה אופן נמכרות הקרקעות.
הצורך – אני אוסיף עוד מלה אחת שמתייחסת
לפתיח של דברי – כמובן, הצורך החריף, נוכח
העובדה שהיום עוד אפשר לפקח על מכירת
קרקעות, כי המינהל מעורב בהן. אני לא בטוח
שבעתיד, כשקרקעות יועברו לדור שני, ודור
שלישי, ודור רביעי, מיד ליד, בשוק פרטי,
נוכל כל פעם לחזור לאיזו סמכות ממשלתית,
כי אנשים יגידו: מה אתם מתערבים? זה רכושי
הפרטי, ומותר לי למכור אותו למי שאני
רוצה. פה אני אומר: לא בדיוק. בנושאים האלה
אנחנו רוצים להפעיל בקרה מיוחדת.
לאורך הדיונים, כמו שאמרתי קודם, שמרנו
נושאים מסוימים לשלבים הבאים, לקריאה
השנייה והשלישית, גם בנושא של – בדיוק
חוק השבות, האם הוא בלתי מוגבל או שיש
איזה זמן מסוים. כי אדם יכול להגיד: אני
נהנה מחוק השבות, ולרכוש בארץ מי יודע מה
קרקעות, ואולי הוא לא יגיע בסוף. אז בכל
זאת, זה מחייב. כי אנחנו לא סתם רוצים
למכור למי שחוק השבות חל עליו, אלא למי
שבא ומתכוון לחיות בארץ ולהיות חלק
מאתנו.
אמרנו שגם ניצור מסלולים מקוצרים לקבלת
אישור, שלא בהכרח יהיו טעונים את אישורו
של יושב-ראש המועצה, שהוא שר השיכון, מפני
שאנחנו יודעים שאנחנו חיים בעידן של
הפרטה ובעידן של סחר חופשי גלובלי. כסף
עובר, סחורות עוברות ממדינה למדינה,
ואפשר גם לעשות מסלולים מקוצרים. גם לזה
כדאי להבהיר שאוזנינו ועינינו אינן
אטומות. לקחנו גם בחשבון הסכמים
בין-לאומיים שישראל חתומה עליהם
ושמחייבים אותנו בתחום הזה, כי אנחנו לא
"עם לבדד ישכון", למרות שאנחנו עושים
מאמצים מאוד גדולים להיות כאלה. אנחנו
חלק מארגונים רבים, כגון האו"ם, האיחוד
האירופי, ה-OECD שהצטרפנו אליו לאחרונה, ומה
שנהוג שם, באופן טבעי, יהיה נהוג גם אצלנו.
אם כן, זוהי הצעת החוק, אלה הדברים. היא
מגיעה לכנסת עכשיו לקריאה ראשונה, אחרי
הדיונים שקיימנו בעניין הזה. אני רוצה
כבר להודות לכל החברים שהזכרתי קודם,
בראשית דברי – חברי הכנסת יחימוביץ,
אורבך, לוין ותירוש, ליושב-ראש הוועדה,
שכבר יצא החוצה כי הוא בטוח שזה יעבור.
אנחנו נחזור לוועדה, נבדוק את הניסוחים,
נבדוק את הסעיפים השונים, ואז נחזור
למליאה. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת נחמן שי. אם כן, רבותי,
אני סוגר את רשימת הדוברים – את רשומה,
חברת הכנסת יחימוביץ. רשומה. ראשון
הדוברים בדיון על הצעת החוק יהיה חבר
הכנסת ג'מאל זחאלקה – והוא איננו. חבר
הכנסת יעקב כץ, אחריו – חבר הכנסת אורי
אריאל, ואחריו – חבר הכנסת שלמה מולה. כל
אחד שלוש דקות. אם תרצה עוד, אני אוסיף.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אין שר? אז יש לי יותר משלוש דקות. בעצם, יש
לי אפשרות עד בלי סוף.
היו"ר יצחק וקנין:
השר נמצא פה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אה, השר נמצא.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני ערכתי
סיור לפני כמה שבועות עם חקלאים באזור
זיכרון-יעקב, במסגרת הוועדה שלי, הוועדה
לבעיית העובדים הזרים. התברר שם שמדובר
על קרקעות רבות שנקנו ב-100 השנים האחרונות
בדם יזע ודמעות על-ידי חקלאים יהודים,
בכסף של הסוכנות היהודית, שאנשים קיבלו
בנחלה, וקרקעות רבות מועברות במחירים
מופרזים, לפעמים פי-שלושה ופי-ארבעה,
אדוני היושב-ראש – –
היו"ר יצחק וקנין:
כן. יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – לפעמים פי-שלושה ופי-ארבעה מהמחיר.
זאת אומרת, אם נניח דונם חקלאי שווה 30,000
דולר, הם מוכנים לשלם גם 150,000 דולר ו-200,000
דולר. כמובן, לא מדובר ביהודים שרוכשים את
הקרקעות, וההערכה היא שכסף זר ורב מסתובב
ורוכש את קרקעותינו שעובדו ונקנו בעמל רב
במשך השנים.
היו"ר יצחק וקנין:
מדובר בקרקעות פרטיות?
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
מדובר על קרקעות פרטיות, שהוקצו לחקלאים
ביישובים רבים. אנחנו מדברים על עשרות
אלפי דונמים, ידידי חבר הכנסת נחמן שי.
אני לא יודע אם התכוונת לדבר הזה בחוק
שלך, ויכול להיות שבוועדה צריך לראות איך
כוללים גם – – –
נחמן שי (קדימה):
– – – מכירות של אדמה פרטית.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני מדבר על מכירות של אדמה פרטית, אבל
אדמה פרטית שניתנה לאנשים, בזמנו הוקצתה
על-ידי מינהל מקרקעי ישראל לנחלות,
והנחלות האלה היום נרכשות בכסף רב, במחיר
שהוא לפעמים פי-שלושה או פי-ארבעה מהמחיר.
נחמן שי (קדימה):
אנחנו התבקשנו, היושב-ראש מכיר את זה – יש
קרקעות פרטיות, בערך 7% או 8% מקרקעות
המדינה הן בבעלות פרטית, והתבקשנו להחריג
את זה מהחוק. זו היתה הבטחה למשרד
המשפטים, ומשכך, לנקוט פתאום איזו חקיקה
רטרואקטיבית – זה לא יעמוד במבחן.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני באתי לציין עובדה, שבאזור בנימינה,
זיכרון-יעקב, קרקעות רבות עוברות לידיים
של נוכרים, כאשר כסף זר מעורב בעניין. קשה
להאמין שאם קרקע שווה 30,000 דולר לדונם –
אני הייתי בביקור בקרקעות עם חקלאים,
אנשי ההתיישבות העובדת, מצביעי מפלגת
העבודה, לא מצביעים של האיחוד הלאומי;
אנשים שנמצאים על הקרקע כבר הרבה שנים,
חקלאים ידועים, שמראים לי חלקה אחרי חלקה
שנמצאות היום בידיים לא יהודיות – לא של
בני המקום, לא של היישובים, לא של
הקיבוצים – שעברו לידיים זרות, כאשר הן
נמכרו במחירים שאי-אפשר לתאר אותם. אני
באתי להתריע על כך, משום שמדובר על דברים
שלא ייעשו במדינת ישראל. צריך אולי
במסגרת החוק לתת את הדעת גם על הדבר הזה.
גם ראינו עכשיו, בסיור שעשינו, חבר הכנסת
אורי אריאל עם כמה רבנים; כמו הסיור של
הרבנים, של הרב קוק והרב זוננפלד לפני
שנים – עשינו סיור בעיר צפת, בעיר עכו,
בעיר נצרת-עילית, וראינו גם שם תופעה
דומה, שדירות רבות נרכשות על-ידי מי שאינם
יהודים במחירים שהם פי-שניים או פי-שלושה
מהמחיר של הדירה. אדם צריך להיות בעל
כוחות נפש גדולים מאוד שלא למכור את
הדירות למי שאיננו יהודי.
אני מתריע על כך, משום שכסף זר – היה מי
שהעלה פה בשבוע שעבר ואמר שצריך ועדה
פרלמנטרית לדון על כל מיני גופים שנהנים
מכספים חיצוניים. אז אולי זה לא צריך
להיות בוועדה פרלמנטרית או כן צריך
להיות, אני לא נכנס כרגע לדיון הזה, אבל
ודאי שאם כסף רב של עשירי המפרץ הפרסי
מעורב בקניית דירות בשכונות חרדיות,
בשכונות יהודיות, וברכישת אדמות חקלאיות
מחקלאים יהודים שרכשו אותן כשמדינת
ישראל הקצתה מה"פושקעס", מהקופסאות
הקטנות, נחמן, כדי לרכוש את הקרקעות האלה,
אז לאן אנחנו באים? אנחנו צריכים להיות
ערים וערניים.
יכול להיות שבמסגרת החוק הזה עוד תימצא
רוח ציונית, ולא פוסט-ציונית, וקצת אחריות
לגבי עתידה של מדינת ישראל, כי אם אני
לוקח את המסתננים שכובשים את העיר של שלי,
שלי יחימוביץ – אני לא יודע איפה מפלגת
העבודה תהיה, כי עוד מעט לא יהיה בתל-אביב
מקום לגור – וכובשים את ערד וכובשים את
דימונה וכובשים את אילת וכובשים את
אשדוד, אדוני היושב-ראש; אז המסתננים
מדרום כובשים אותנו ככה – – –
נחמן שי (קדימה):
אתה עושה עוול לחוק, אם אתה משלב את שני
הדברים.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני רק אמרתי, במסגרת החוק, במסגרת שאני
מבקש, שההחרגות יבוטלו ושתהיה לנו פה
אחריות. אולי עכשיו, כשהממשלה הצטמצמה –
אבל אומרים בתקשורת שעכשיו הממשלה יציבה,
כבוד היושב-ראש. למה? כי יש 65, 66 חברי כנסת
אותנטיים. סוף-סוף, עם 65 חברי כנסת אפשר
לקרוא לממשלה ממשלה יציבה. פעם ראשונה
הממשלה יציבה, אמרו היום בתקשורת.
שלמה מולה (קדימה):
לא שמעת, ספרו גם אתכם כבר, שאתם עוזבים את
הממשלה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
לא, לא, לא. עזוב, ספרו 65 יחד עם הבוס של
חברת הכנסת שלי יחימוביץ עד לפני יומיים.
שלי יחימוביץ (העבודה):
לא היה לי בוס אף פעם.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
מה לא היה לך בוס? היה לך.
שלי יחימוביץ (העבודה):
אני נכנסתי לפוליטיקה. בסקטור הפרטי היה
לי בוס.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כן, אז פה לא בוס, נקרא לזה יושב-ראש סיעה.
שלי יחימוביץ (העבודה):
אבל בפוליטיקה אין בוסים, יש שותפים
פוליטיים ושותפים לדרך אידיאולוגית –
אגב, למי שיש לו אידיאולוגיה; יש כאלה
שאין להם.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כן, זה היה העבודה בראשות ברק לבחירות
האחרונות, ככה זה היה.
היו"ר יצחק וקנין:
ידידי, אני מציע – אפשרתי לך – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אז אני אומר, שהממשלה היציבה הזאת, צריך
להביא לפניה חוק שמוסכם – – –
היו"ר יצחק וקנין:
תסיים.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני מייד מסיים. כיוון שמדובר בקרקעות של
המדינה, כבוד היושב-ראש – – –
היו"ר יצחק וקנין:
אבל נתתי לך. אתה כבר נכנס לפוליטיקה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
חבר הכנסת מולה עלה מאדיס-אבבה כדי לגור
בארץ-ישראל, בסוף לא יהיה לו איפה לגור, כי
לא יהיה לנו פה מקום. הכול הולך ונרכש,
הכול הולך ונעלם ונגנב לנו מתחת לידיים.
לכן אני מבקש שאולי תעשה בכל זאת מאמץ,
חבר הכנסת נחמן, שבתוך החוק הזה יוחרגו,
ושנציל את אדמות המדינה ממכירתן
ומנתינתן לזרים. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת יעקב כץ. יעלה חבר הכנסת
אורי אריאל, ואחריו – חבר הכנסת שלמה
מולה. שלוש דקות לרשותך. במידה שתרצה, אני
אאפשר לך עוד.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי
השר, גברתי השרה, אדוני ראש הממשלה, יש פה
מישהו, דרך אגב, מהממשלה הזאת?
היו"ר יצחק וקנין:
יש, השר גלעד ארדן יושב בצד.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
שלום לכבוד השר גלעד ארדן, בסדר גמור. אחת
המצוות שמופיעות בתורתנו לפני אלפי שנים,
זאת לא המצאה של עכשיו – כתוב "והארץ לא
תמכר לצמִתֻת". כשבכל העולם התנהגו אחרת,
בעם היהודי כבר היו מצוות, כולל בתחום
הסוציאלי, בתחום האנושי, וגם בתחום
הקרקעי. "כי לי כל הארץ" – זה
לקדוש-ברוך-הוא, והארץ הזאת ניתנה לעם
ישראל, לעם היהודי, כדי "לעבדה ולשמרה",
ולא כדי שמר נתניהו וחבריו ברק ושמחון
יפריטו אותה. יש כאן איזה מין סוג של
דברים שהכנסת לא צריכה להסכים להם.
`
†
Ê
ø
<
>
^
`
ˆ
Š
È
Ê
ú
ü
ᘀכל דכפין, כולם יבנו. אתם יודעים מה קרה
בשנתיים מאז החוק הזה? המחירים עלו ב-60%,
זה מה שיצא מהחוק, מכובדי השר. אלה לא
נתונים שלי, אלה נתונים של שר השיכון, של
שר האוצר, של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
נו, אז מה לעשות עם החוק הזה? ביקשנו אז,
ידידי חבר הכנסת נחמן שי, להוסיף את החוק
שאתה מביא היום, כדי לפחות ליצור איזשהם
איזונים, איזשהם בלמים, איזושהי בקרה.
אני לא אוסיף על מה שאתה אמרת, כי אתה צודק
בהצגת החוק, שהחוק הוא לא נגד זרים והוא
לא בא בשנאה למישהו. הוא נועד ליצור מצב
שהמדינה שולטת על הדבר הכי יסודי שלה, וזה
הקרקע. עד שמדברים על הגז ועל הנפט, דברים
חשובים כשלעצמם – –
נחמן שי (קדימה):
הגז מתנדף. נכון. אדמות לא מתנדפות.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
– – ויבוא ששינסקי וההוא והזה, קודם כול,
שיהיה על מה להניח כף רגל, וזה הכול. ולכן
החוק שלך ושל החברים האחרים שהצטרפו אליך
הוא במקומו מאוד, ואני בוודאי אתמוך בו,
אם צריך עזרה לקדם אותו, כדי להגיע
למציאות שיש לפחות איזשהם בלמים.
מכובדי היושב-ראש, מלה אחת – אני אדבר על
זה גם מחר, על הקרקס. הגיע קרקס לעיר, והוא
מתרחש פה, בבית הזה. להטוטן אחד מודיע
שהוא מציל את הדמוקרטיה, מפלג את המפלגה.
להטוטן שני מתחרה בו, מודיע שהוא מציל את
עם ישראל ומפלג עוד איזה רבע מפלגה.
עכשיו, מה אני אגיד לכם? תסלחו לי, אנשי
קדימה, מי שהמציא את הפטנט הזה לעת הזו –
היו דברים בעבר הרחוק – זה היה השר וראש
הממשלה שרון. איך אין לכם בושה? באים
אנשים, חברי כנסת, שרים, ראש ממשלה,
מתחייבים לציבור דברים ברורים, חותמים על
הדברים שלהם, חוזרים על זה פעם אחר פעם
לקראת הבחירות, ועושים בדיוק ההיפך.
הקרקס במיטבו, אין בושה למנהיגים שאינם
מנהיגים. הם לא מנהיגים. סליחה על הביטוי,
מישהו אמר "סמרטוטים"; אני לא חושב שצריך
להשתמש בביטוי עד כדי כך חריף.
היו"ר יצחק וקנין:
משפט מסכם לכל מה שאמרת. תשתדל לתת איזה
משפט מסכם לכל מה שאמרת.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אני מסכם. הקרקס בעיצומו. למה השר ארדן
ולמה אחרים צריכים להיות שותפים לזה? הם
בטח יודעים, הם בטח גם יסבירו. אני חושב
שאי-אפשר למחוא כפיים לקרקס הזה אלא
לגנותו גינוי הכי חריף שהכנסת יכולה
להוציא מפיה. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת אורי אריאל. יעלה חבר
הכנסת שלמה מולה, ואחריו – חבר הכנסת
אריה אלדד.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, ידידי אורי אריאל, הקרקס
הזה – יש רק הבדל אחד: קדימה קמה על בסיס
פילוג מהליכוד, נכון, אבל קדימה הלכה
לבחירות, פעמיים עמדה במבחן הציבור,
וקיבלה 28 מנדטים, 27 מנדטים. אפשר להתווכח
על כך. גם קדימה לא הלכה יותר מדי זמן עד
שהלכו לבחירות. אפשר להתווכח האם – – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
כי לא היה לה רוב בכנסת. היא היתה במיעוט.
שלמה מולה (קדימה):
שנייה. אני חוזר ואומר – – –
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת מולה, אני משתדל לא להתערב, אבל
אני רוצה להגיד לך – השיטה היא שיטה, וזה
לא שייך אם זה לפני בחירות או אחרי
בחירות. מי שלוקח את המנדטים ממפלגה
מסוימת והולך למקום אחר, לא יכול לנקות את
הידיים שלו בשום דבר.
שלמה מולה (קדימה):
אני חוזר ואומר – אבל אצלנו לפחות, גם אם
זה לא במאה אחוז שלם, לפחות הלכנו לבוחר,
אוקיי? זה הבדל גדול בין זה שאתה לוקח את
המנדטים שלך ואתה קונה עוד ארבעה כיסאות
לתאריך בחירות לא ידוע, לבין זה שהממשלה
שלך נופלת, אתה מקים מפלגה חדשה, אתה הולך
לבחירות. יותר מזה, קדימה קמה בנושא
האידיאולוגי של שתי מדינות לשני עמים. על
מה ברק הלך? על מה הוא הלך? על שום דבר. אבל
לא על זה רציתי לדבר, פשוט נגררתי.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
לא תמיד הישראלים אשמים, לפעמים גם
הפלסטינים.
היו"ר יצחק וקנין:
אני חושב שההישג של ברק הרבה יותר טוב
משלכם, כי שם הכול זה שיטה של כל חבר כנסת
שר. שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אבל אני רוצה לדבר דווקא
על הקרקעות, על הצעת החוק.
אורי אורבך (הבית היהודי):
אצלכם זה רק אידיאולוגי.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
"נפרוש בכל מחיר".
שלמה מולה (קדימה):
אני רוצה להגיד שדווקא בעניין הזה, בחוק
הזה – הנה לך – אני עם אורי אריאל; בחוק
הזה אני עם חברת הכנסת שלי יחימוביץ; בחוק
הזה אני עם חבר הכנסת נחמן שי. אני אגיד לך
מדוע. הציונות, כשקמה, אחד הדברים
הראשונים שהיא עשתה היה לקנות קרקעות
בארץ-ישראל. אתה מחזיק קרקעות – אתה
מבטיח את הדורות הבאים, אתה מבטיח להם
נכס, אתה מבטיח להם שהמדינה הזאת לא תהיה
בידיים זרות. המדינה הזאת והקרקע הזאת לא
יהיו לבעלי הון. כאשר המדינה מפקחת על
הקרקעות שלה – וזה הנכס הלאומי החשוב
ביותר. אין דבר יותר חשוב מזה.
מה שקרה בחוק הקרקעות הקודם, כאשר הוציאו
את הקרקעות למכירה, אני אמרתי כאן, עמדתי
כאן – זה משול לקופסת מלפפון סגורה. ברגע
שאתה פותח את קופסת המלפפון, אתה לוקח
אחד, או שאתה צריך לאכול את הכול באותו
יום, או שאחרי שבוע אתה זורק את זה כי אין
לו שימוש. מה שקרה, התחלנו עם מעט דונמי
אדמה, ואז כנראה ימשיכו ויעשו עוד ועוד.
אדוני היושב-ראש, אני חושב שקרקעות
המדינה זה נכס לאומי חשוב, אבל אני עוד
יותר מתפלא איך אפשר למכור את קרקעות
המדינה דווקא לאנשים מחוץ-לארץ. לכן, הצעת
החוק הזאת באה כדי שיהיה לפחות פיקוח
משמעותי מאוד על בעלי הון מחוץ-לארץ. הם
לא עולים לארץ, אבל הם יכולים לקנות
קרקעות. לכן, אני חושב שגם זכאי חוק השבות
שרוצים לקנות קרקע בישראל – זה חייב
להיות בפיקוח, חייבת להיות הגבלה מסוימת,
שלא כל בעל כסף יקנה מה שהוא רוצה כאן. לכן
הנושא הזה של פיקוח על קרקעות המדינה הוא
דבר חשוב.
אם אפשר היה בכלל שלא להפריט את הקרקעות,
זה היה טוב, אבל התחילו איזשהו מהלך. אני
מקווה שהכנסת תתעשת. זה לא עניין של
ימין–שמאל, העניין הזה. העניין הזה – אתה
נותן לדורות הבאים, לנכדים ולנינים שלך,
אדמה מובטחת, שלא ניתנה למישהו אחר. לכן
אפשר להתווכח אם ארץ-ישראל תהיה קטנה,
תהיה גדולה, אבל פיקוח על מכירת קרקעות
לזרים זה דבר חשוב. לכן אנחנו נסייע
בקידום הצעת החוק.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת שלמה מולה. יעלה חבר
הכנסת אריה אלדד, ואחריו – חברת הכנסת
שלי יחימוביץ.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי
הכנסת, חבר הכנסת מולה, לאות תודה על כך
שאתה תומך בחוק אני אתן לך עצה כחבר
אופוזיציה לחבר אופוזיציה: כשאתה מוציא
מלפפון חמוץ מהקופסה, תשים אחר כך את שאר
המלפפונים בכלי פלסטיק ותכניס למקרר. זה
יכול להחזיק די הרבה זמן.
אבל לענייננו שלנו, כשהעבירה ממשלת
נתניהו את רפורמת הקרקעות הגדולה, התרענו
על הסכנה הטמונה בכך שזרים ילטשו עין אל
קרקעות המדינה וינסו להשתלט, בכספים
גדולים, מטעמים כלכליים או מטעמים
עוינים, על אדמות המדינה. הממשלה ניסתה
להניח את דעתנו שיהיה רישום ויהיה פיקוח,
ולא נחה דעתנו. לכן, ראוי לברך את חבר
הכנסת נחמן שי וחבריו מציעי החוק על הצעת
החוק הזאת, שיכולה להדק באופן משמעותי את
הפיקוח המובטח על העברת קרקעות.
לפני כשבועיים הסתבר לנו – ואני יודע,
חברי חבר הכנסת נחמן שי, שהחוק שלך אינו
עוסק בקרקעות פרטיות, אבל נדמה לי
שהדוגמה יכולה ללמד אותנו על כוונות. אם
בקרקעות פרטיות בירושלים, שלגביהן תשומת
הלב מרובה והתקשורת מתעניינת ורבים
הקופצים, יש ניסיונות השתלטות כאלה, על
אחת כמה וכמה שיכולים להתרחש ניסיונות
כאלה לגבי אדמות מדינה רחוקות מן העין,
רחוקות מן הלב, שעדיין אינן מפותחות, שאין
בהן איזה עניין נדל"ני סוער ותכוף.
לפני כשבועיים התפרסם כי באשיר אל-מצרי
מנסה לרכוש את קרקעות "נוף ציון", שיועדו
להקמת שכונה יהודית בירושלים. בימים אלה
ממש בנק לאומי צריך להתלבט אם להעביר את
האג"חים של החברה המחזיקה בהם היום, והיא
בעלת חוב לבנק לאומי, לידי היזם הפלסטיני
שהקים חברה בקפריסין ולקח את עורך-הדין
וייסגלס ועשה בדיוק את אותם צעדים
שיכולים לאפשר גם לחברות זרות אחרות
להסתתר מאחורי גורם שני ושלישי, כשיבואו
לנסות להשתלט על קרקעות המדינה. בנק
לאומי צריך להתלבט אם למכור אותן ליזם
הזה או לחברת יזמים יהודים, שרוצה להמשיך
ולבנות במקום את שכונת "נוף ציון".
אני יודע שהחוק שלך לא מכסה את האפשרות
הזאת. אינני מציע להכניס את זה לחוק, כדי
שלא לקלקל את מה שיש עליו הסכמות. אני רק
מסב את תשומת הלב שאם כך נוהגים בירושלים,
כך ינהגו גם בקרקעות אחרות במדינה. תודה
רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת אריה אלדד. חברת הכנסת
שלי יחימוביץ תעלה, ואחריה – אחרון
הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב.
שלי יחימוביץ (העבודה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני
מודה קודם כול לחברי היוזמים, ובראשם חבר
הכנסת נחמן שי, שיזם את החוק במקורו וצירף
את יתר החברים, ובהם אותי.
לא אכביר פרטים על החוק הזה, שהוא חשוב
וחיוני, וחברי חבר הכנסת שי פירט אותו
באריכות ולעומק. אסביר רק מדוע נולד
הצורך לחוקק אותו. הוא נולד מתוך החטא
הגדול של הפרטת הקרקעות.
היום, אחרי השסע הקשה במפלגתי, מפלגת
העבודה, אחרי אותה מסיבת עיתונאים שבה
ישב אהוד ברק בראש קבוצת עריקים שעשו יחד
אתו מעשה אופורטוניסטי ונטול
אידיאולוגיה, שעה שהוא דיבר על ציונות
ועל פוסט-ציונות, בזמן שהוא דיבר נזכרתי
בהפרטת הקרקעות שהוא היה שותף לה. הרי מה
יכול להיות יותר פוסט-ציוני למפלגה
שנולדה על יסודות ציוניים וסוציאליסטיים
מאשר להיות שותפה להפרטת קרקעות המדינה?
ודיברו פה חברי על הציווי מהמקורות –
והארץ לא תימכר לצמיתות. אני רוצה להוסיף
ציווי נוסף. הוא אומנם לא בגדר ציווי דתי
אבל הוא יצא מפיו של חוזה המדינה, בנימין
זאב הרצל, שמקובל ואפילו נערץ על כולנו,
והוא אמר: המשאב הזה, הקרקע, לעולם יישאר
בידי העם, לבל יעשו בו יחידים כרצונם.
תחשבו על העומק מאחורי האמירה הזאת.
המשאב המתכלה הזה, הקרקע – אלה לא קווי
סלולר, אלה לא דברים שהם בני-חלוף. זהו
משאב שאי-אפשר לסחור ולספסר בו, כיוון
שבשלב מסוים הוא פשוט ייגמר ואנחנו נישאר
בלי מדינה ובלי קרקע. יש איזושהי אמת
ציונית יותר מוצקה מהדבר הזה? יש אמיתות
נוספות, כמובן, אבל הכלל הזה הוא יסוד
מיסודות הציונות.
והנה, מפלגת העבודה, ובראשה מי שהיום הוא
יושב-ראש מפלגת העצמאות – בסוגריים אשאל:
עצמאות ממה? עצמאות מערכים? עצמאות
מאידיאולוגיה? עצמאות ממחויבות לבוחרים?
עצמאות מלעמוד במילתך ובדבריך? זאת
העצמאות? והנה, הוא שווה נפש לחלוטין
לרפורמה הזאת ואף מצדד בה ומצביע בשבילה,
לא פחות ולא יותר.
הרפורמה הזאת טרם יושמה בפועל, אבל בעיני
גם דברים שאינם מיושמים בגלל כשל ביצועי
הם חשובים, וחשוב להצביע עליהם בגלל
האידיאולוגיה שעמדה בבסיסם מלכתחילה,
אותה אידיאולוגיה שהביאה את ראש הממשלה
בנימין נתניהו, ביחד עם שותפו הנאמן
יושב-ראש סיעת העצמאות – או שמא אומר
"מסעדת העצמאות", או שמא אומר "סיעת
אקירוב" – הם יחד הובילו את הפרטת קרקעות
המדינה. ומה ניסינו אנחנו, חברי ואנוכי,
לעשות? להציל במשהו את הקרקע של כולנו
מפני אותה החלטה אומללה.
החוק הזה הוא במסגרת פעולות ההצלה
והחילוץ מנזקי – – –
נחמן שי (קדימה):
של פיקוד העורף.
שלי יחימוביץ (העבודה):
של פיקוד העורף – מנזקי הפרטת קרקעות
המדינה, ובין היתר, הוא מנסה למנוע,
באמצעים שונים, שמוסכמים פה על כל חלקי
הבית – ולכן אני גם אבקש את מה שביקשו
קודמי: לא להוסיף ולהכביד על החוק הזה כל
אחד ממשאלות לבו וממשנתו האידיאולוגית
כדי לא ליצור את אותה סתירה שאנחנו לא
מעוניינים בה, בהסכימנו על חקיקה שהיא
קונסנזואלית.
אנחנו מבקשים שלא לאפשר לאדם מבחוץ, בין
אם הוא גורם עוין על רקע לאומי ובין אם
הוא גורם עוין על רקע עסקי, ומתייחס
למדינת ישראל ולקרקעותיה כאל חנות
צעצועים שהוא יכול לגרוף ממנה מדפים
שלמים, מכל אותם גורמים אנחנו מנסים
למנוע – או לפחות להגביל את צעדיהם בבואם
לרכוש את אדמות המדינה, באמצעות מנגנון
שהוא סביר, הוא מידתי, הוא עומד על כל
הקשיים שבדרך, אבל הוא לא מאפשר לגורמים
עוינים – בין אם פיננסיים ובין אם
לאומיים – לבוא ולעשות "בוננזה" על הגב של
אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. יעלה
אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בזמן
שהממשלה העלתה את החוק של הפרטת הקרקעות,
נאמר במפורש שתהיה השלמה לחוק כי החוק
פרוץ, והחשש הזה עלה בזמנו, שעלולים לבוא
קרקעות ובתים לידי גורמים עוינים.
ואנחנו רואים את זה הלכה למעשה כאשר
אל-מצרי אומר בעזות מצח – מי שראה את
הכתבה לפני כשבועיים – אומר: כן, אני בונה
את השכונה הזאת כדי קודם כול למנוע
מהיהודים להיכנס לשכונה הזאת וכדי לחלק
את ירושלים, ואני לא רוצה לאפשר ליהודים
מדרך רגל במקום הזה.
במקביל, הווקף – פה, מתחת לאף שלנו –
מכריז הכרזה ונותן פסק הלכה שכל מי
שימכור בית ליהודי, דינו דין מוות, חייב
מיתה. וכאשר יהודים מונעים – טוב, פה זה
כבר בתוך המדינה שלנו – חוששים לבתיהם,
לשלומם, בגלל התרבות המשותפת עם ערביי
ארץ-ישראל, אז פה קמה צעקה ואומרים: יש פה
גזענות.
אני יודע שאלה שני נושאים שונים, אבל
בהיבט שלי ובהסתכלות שלי, כאדם שרואה את
שתי החזיתות האלה, אני חושב שיש משהו
שמשיק ביניהם. זאת אומרת, מצד אחד אנחנו
יודעים על מעשים בכל יום – סיפר לי לא
מזמן אחד מהידידים שלי שמישהו מאבו-דאבי
בא לקנות בית בעיר העתיקה, הוא ניסה לקנות
את הבית בפי-שניים, אבל הוא לא בא ישיר,
הוא שלח את השליח שלו. הם עושים את זה דרך
שליחים, דרך חברות. ודב וייסגלס, שהיה
היועץ של שרון בזמנו, הוא המתווך הגדול,
אומר: אז מה יש, זה נושא כלכלי, זה סחר
בקרקעות.
רבותי, צריך להבין. יש כמה דרכים איך
לכבוש את המדינה הזאת. אחת הדרכים לממש את
זכות השיבה זה בכך שמביאים מיליונרים
מסעודיה שמוכנים להשקיע פה מיליונים
ומיליארדים רק כדי לרכוש בית אחרי בית,
שכונה אחרי שכונה.
ואם אנחנו לא נתעורר בזמן, אדוני
היושב-ראש, ואנחנו נסתכל על זה שזה רק
עניין של עסקה נדל"נית, משהו שקשור
לעסקאות של ביזנס בלבד, אנחנו באמת נמצא
את עצמנו פעם עירומים, כאשר הקרקעות, שלב
אחרי שלב, יימסרו לגורמים עוינים.
ואני רוצה לומר, כשאנחנו מדברים על
גורמים עוינים צריך לקחת גם את הרשות
הפלסטינית כרגע, מבחינתנו היא גורם עוין
לא פחות מאשר סעודיה, ואל-מצרי, שהוא
מהרשות הפלסטינית, מבחינתי הוא כמו איזה
סעודי וכמו כל מדינת אויב אחרת, מכיוון
שהוא גם מצהיר באופן הברור ביותר שזו
דרכו, זו כוונתו, ואנחנו לא נלך עם
הדמוקרטיה שלנו בצורה עיוורת.
אני רק רוצה לומר – איפה כל יפי הנפש – –
היו"ר יצחק וקנין:
משפט אחרון.
נסים זאב (ש"ס):
אני רק מסיים. – – וזכויות אדם, כאשר
הווקף מודיע על פסק-דין מוות? למה הם לא
מתעוררים? למה הם לא מוחים נגד זה? כנראה
זה דבר שמקובל. מה שקשור בצד השני זה דבר
שהוא מובן מאליו. כך צריך לעשות, פסקי
ההלכה שם מובנים. אבל כאשר אנחנו קצת
שומרים על הזכויות שלנו, אם זה בצפת ואם
זה בערים אחרות, אז קם קול זעקה מרה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אם כן, רבותי,
תם הדיון.
אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק מקרקעי
ישראל (תיקון מס' 3) (הגבלה על הקניה או
העברה של זכויות במקרקעין לזרים),
התשע"א–2011, של חבר הכנסת נחמן שי – קריאה
ראשונה. מי בעד, מי נגד?
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –
16
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק מקרקעי ישראל
(תיקון מס' 3) (הגבלה על הקניה או העברה של
זכויות במקרקעין לזרים), התשע"א–2011,
לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן,
רבותי, הצעת החוק נתקבלה ותועבר לוועדת
החוקה, חוק ומשפט להמשך הכנתה לקריאה
שנייה ושלישית.
PAGE
PAGE 1
הצעת חוק לקריאה השנייה והשלישית
2013-03-21
סימוכין: 01334811
נספח מס' כ-/359א'
)פ/1978/18(
הצעת חוק מקרקעי ישראל )תיקון מס' 3(, התשע"א–2011
הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום י"ג בשבט התשע"א )18 בינואר 2011( והועברה לוועדת החוקה חוק ומשפט.
הצעת החוק מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ביום ט"ז באדר ב' התשע"א )22 במרס 2011(.
היוזמים: חברי הכנסת נחמן שי, שלי יחימוביץ', אורי אורבך, יריב לוין, רונית תירוש --1
הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית
נספח מס' כ-/359א'
)פ/1978/18(
חוק מקרקעי ישראל )תיקון מס' 3(, התשע"א–2011
1
בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך–1960 )להלן – החוק העיקרי(, אחרי סעיף 2 .1 הוספת סעיף 2א יבוא:
בסעיף זה – ) א( "הגבלה על הקניה 2א.
או העברה של
זכויות במקרקעין
לזרים
"זכויות במקרקעין" – זכות בעלות, או זכות
שכירות לתקופות שבמצטבר עולות על חמש
שנים או שיש עמה ברירה להאריך את
תקופתה לתקופה כוללת העולה על חמש
שנים, לרבות זכות על פי התחייבות להקנות
או להעביר בעלות או שכירות לתקופה
כאמור;
"זר" – כל אחד מאלה:
יחיד שאינו אחד מאלה: ) 1(
תושב או ישראלי אזרח ) א(
ישראל;
מי שזכאי לעלות לישראל לפי ) ב(
חוק השבות, התש"י–21950;
)2( תאגיד שהשליטה בו בידי יחיד אחד
או יותר, שאינו אחד מהמנויים בפסקה )1(;
מי שפועל עבור יחיד או תאגיד ) 3(
כאמור בפסקאות )1( או )2(;
1 ס"ח התש"ך, עמ' 56; התשס"ט, עמ' .326
2 ס"ח התש"י, עמ' .159
--2
"חוק רשות מקרקעי ישראל" – חוק רשות
3
מקרקעי ישראל, התש"ך–1960 ;
"יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל" – כמשמעותו
בחוק רשות מקרקעי ישראל;
"מדינה" – לרבות כל אחד מאלה:
איחוד, חבר או ארגון שנוסד בידי ) 1(
שתי מדינות לפחות, או בידי ארגונים
שנוסדו בידי שתי מדינות לפחות;
אורגן, רשות או נציגות של מדינה או ) 2(
של איחוד מדינות;
)3( ישות מדינית שאינה מדינה שקבע
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק
ומשפט של הכנסת;
"מנהל רשות מקרקעי ישראל" – כמשמעותו בחוק
רשות מקרקעי ישראל;
"מקרקעי ישראל" – לרבות מקרקעין שזכות
הבעלות בהם הוקנתה לפי חוק רשות
מקרקעי ישראל;
"שליטה" – כמשמעותה בחוק הבנקאות )רישוי(,
התשמ"א–.41981
לא יקנה ולא יעביר אדם זכויות ) 1( ) ב(
במקרקעי ישראל לזר, בין בתמורה ובין
שלא בתמורה, אלא לפי הוראות חוק זה.
המבקש להקנות או להעביר זכויות ) 2(
במקרקעי ישראל, יגיש בקשה לאישור
ההקניה או ההעברה ליושב ראש מועצת
מקרקעי ישראל.
3 ס"ח התש"ך, עמ' .57
4 ס"ח התשמ"א, עמ' .232
--3
יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל ) 3(
רשאי לתת אישור להקניה או להעברה של
זכויות במקרקעי ישראל, על פי המלצה של
ועדת משנה של מועצת מקרקעי ישראל
ולאחר התייעצות עם שר הביטחון ושר
החוץ, ובהתאם לייעוד הקרקע ולזהות
המבקש – גם עם גורמים נוספים שייקבעו
בתקנות כאמור בסעיף 4)ב(.
בבואו להחליט בדבר מתן אישור ) 4(
כאמור בפסקה )3(, יביא יושב ראש מועצת
מקרקעי ישראל בחשבון, בין היתר,
שיקולים אלה:
טובת הציבור וביטחונו; ) א(
לישראל, הזר של זיקתו ) ב(
לרבות נתוניו האישיים, תקופות
מגוריו בישראל וקרבה משפחתית
שלו למי שאינו זר;
המטרה שלשמה הזר מבקש )ג(
כי המקרקעין יוקנו או יועברו לו;
)ד( היקף המקרקעין שנקנו על ידי
אותו זר או שהועברו לו, קודם
למועד הבקשה;
תכונות המקרקעין המבוקשים, ) ה(
לרבות גודל השטח המבוקש, מקום
המקרקעין וייעודם.
על אף האמור בפסקאות )1( ו-)3(, ) 5(
מנהל רשות מקרקעי ישראל או מי שהוא
הסמיך לכך מבין עובדי הרשות, רשאי
לאשר הקניה או העברה של זכויות
במקרקעי ישראל לאחד מאלה:
--4
)א( זר שאינו תאגיד, המבקש
לרכוש יחידת מגורים אחת
במקרקעין שייעודם למגורים לפי
תכנית, ובלבד שאינו בעל זכויות
במקרקעין ביחידת מגורים נוספת;
לעניין זה, "תכנית" – כמשמעותה
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–
5
1965 ;
זר שמינהלת מרכז ההשקעות ) ב(
אישרה להעניק לו מענק לפי חוק
לעידוד השקעות הון, לצורך יישום
התכנית שלשמה אושר המענק;
לעניין זה –
"חוק לעידוד השקעות הון" –
חוק לעידוד השקעות
6
הון, התשי"ט–1959 ;
"מינהלת מרכז ההשקעות" –
כהגדרתה בחוק לעידוד
השקעות הון;
מדינה, בהתאם להתחייבות )ג(
של מדינת ישראל בהסכם בין-
לאומי, לצורך ניהול ענייני אותה
מדינה בישראל במסגרת ההתחייבות
שניתנה.
הוראות סעיף קטן )ב( יחולו גם על הקניה ) ג(
או העברה של זכויות במקרקעין בדרך של מכירת
מקרקעין מעוקלים, מימוש משכנתה, ביצוע של
פסק דין או של מסמך אחר הניתן לביצוע כפסק
דין, או מכירת נכס על ידי לשכת ההוצאה לפועל
או רשות אחרת על פי דין.
5 ס"ח התשכ"ה, עמ' .307
6 ס"ח התשי"ט, עמ' .234
--5
לא יהא תוקף להקניה או להעברה ) 1( ) ד(
של זכויות במקרקעין או להתחייבות
להקניה או להעברה כאמור שנעשו בניגוד
להוראות סעיף זה.
בפנקסי עסקה תירשם לא ) 2(
המקרקעין בניגוד להוראות סעיף זה.
היועץ המשפטי לממשלה או בא ) 2(
כוחו, או בעל עניין, רשאי לפנות לבית
המשפט בבקשה להצהרה על בטלות עסקה
שנעשתה בניגוד להוראות סעיף זה, או
בבקשה לסעד אחר המתאים לנסיבות
העניין, לרבות מחיקת רישום מפנקסי
המקרקעין."
בסעיף 4 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן ")א(" ואחריו יבוא: .2 תיקון סעיף 4
")ב( שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף 2א, לרבות לעניין דרך הגשת בקשה לקבלת אישור להקניה או להעברה של זכויות במקרקעין לזרים, לעניין זהות הגורמים שעמם יש להתייעץ כאמור בסעיף 2א)ב()3(, בהתאם לייעוד הקרקע ולזהות המבקש, לעניין אופן ההתייעצות והמועדים למתן תגובות להתייעצות ולעניין המועדים למענה לבקשה."
7
בסעיף 4יט לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960 – .3 תיקון חוק רשות מקרקעי ישראל
בסעיף קטן )ב(, אחרי "סעיף קטן )א(" יבוא "או )ג( לפי העניין,". ) 1(
אחרי סעיף קטן )ב( יבוא: ) 2(
")ג( בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן )א(, רשות מקרקעי ישראל תתנה את הקניית הבעלות בנכס מקרקעין לפי הוראות סעיף 4יז, בתנאים ובהגבלות לפי הוראות סעיף 2א לחוק מקרקעי ישראל, התש"ך– .1960".
***************************************************************************************
7 ס"ח התש"ך, עמ' 57; התשס"ט, עמ' .318
--6
נספח מס' כ-/359א'
)פ/1978/18(
הסתייגויות
הצעת חוק מקרקעי ישראל )תיקון מס' 3(, התשע"א–2011
לסעיף 1
חברי הכנסת חיים אורון, אילן גילאון וניצן הורוביץ )להלן – קבוצת מרצ( מציעים:
בסעיף 2א)ב()1( המוצע, במקום "לא יקנה ולא יעביר" יבוא "לא יעביר ולא יקנה".
לסעיף 2
קבוצת מרצ מציעה:
במקום "שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת" יבוא "שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי".
לסעיף 3
אין הסתייגויות
***************************************************************************************
הצעת חוק לקריאה השניה והשלישית - פונצ בננה
2015-05-07
סימוכין: 01334811
נספח מס' כ-/359א'
)פ/1978/18(
הצעת חוק מקרקעי ישראל )תיקון מס' 3(, התשע"א–2011
הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום י"ג בשבט התשע"א )18 בינואר 2011( והועברה לוועדת החוקה חוק ומשפט.
הצעת החוק מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ביום ט"ז באדר ב' התשע"א )22 במרס 2011(.
היוזמים: חברי הכנסת נחמן שי, שלי יחימוביץ', אורי אורבך, יריב לוין, רונית תירוש --1
הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית
נספח מס' כ-/359א'
)פ/1978/18(
חוק מקרקעי ישראל )תיקון מס' 3(, התשע"א–2011
1
בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך–1960 )להלן – החוק העיקרי(, אחרי סעיף 2 .1 הוספת סעיף 2א יבוא:
בסעיף זה – ) א( "הגבלה על הקניה 2א.
או העברה של
זכויות במקרקעין
לזרים
"זכויות במקרקעין" – זכות בעלות, או זכות
שכירות לתקופות שבמצטבר עולות על חמש
שנים או שיש עמה ברירה להאריך את
תקופתה לתקופה כוללת העולה על חמש
שנים, לרבות זכות על פי התחייבות להקנות
או להעביר בעלות או שכירות לתקופה
כאמור;
"זר" – כל אחד מאלה:
יחיד שאינו אחד מאלה: ) 1(
תושב או ישראלי אזרח ) א(
ישראל;
מי שזכאי לעלות לישראל לפי ) ב(
חוק השבות, התש"י–21950;
)2( תאגיד שהשליטה בו בידי יחיד אחד
או יותר, שאינו אחד מהמנויים בפסקה )1(;
מי שפועל עבור יחיד או תאגיד ) 3(
כאמור בפסקאות )1( או )2(;
1 ס"ח התש"ך, עמ' 56; התשס"ט, עמ' .326
2 ס"ח התש"י, עמ' .159
--2
"חוק רשות מקרקעי ישראל" – חוק רשות
3
מקרקעי ישראל, התש"ך–1960 ;
"יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל" – כמשמעותו
בחוק רשות מקרקעי ישראל;
"מדינה" – לרבות כל אחד מאלה:
איחוד, חבר או ארגון שנוסד בידי ) 1(
שתי מדינות לפחות, או בידי ארגונים
שנוסדו בידי שתי מדינות לפחות;
אורגן, רשות או נציגות של מדינה או ) 2(
של איחוד מדינות;
)3( ישות מדינית שאינה מדינה שקבע
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק
ומשפט של הכנסת;
"מנהל רשות מקרקעי ישראל" – כמשמעותו בחוק
רשות מקרקעי ישראל;
"מקרקעי ישראל" – לרבות מקרקעין שזכות
הבעלות בהם הוקנתה לפי חוק רשות
מקרקעי ישראל;
"שליטה" – כמשמעותה בחוק הבנקאות )רישוי(,
התשמ"א–.41981
לא יקנה ולא יעביר אדם זכויות ) 1( ) ב(
במקרקעי ישראל לזר, בין בתמורה ובין
שלא בתמורה, אלא לפי הוראות חוק זה.
המבקש להקנות או להעביר זכויות ) 2(
במקרקעי ישראל, יגיש בקשה לאישור
ההקניה או ההעברה ליושב ראש מועצת
מקרקעי ישראל.
3 ס"ח התש"ך, עמ' .57
4 ס"ח התשמ"א, עמ' .232
--3
יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל ) 3(
רשאי לתת אישור להקניה או להעברה של
זכויות במקרקעי ישראל, על פי המלצה של
ועדת משנה של מועצת מקרקעי ישראל
ולאחר התייעצות עם שר הביטחון ושר
החוץ, ובהתאם לייעוד הקרקע ולזהות
המבקש – גם עם גורמים נוספים שייקבעו
בתקנות כאמור בסעיף 4)ב(.
בבואו להחליט בדבר מתן אישור ) 4(
כאמור בפסקה )3(, יביא יושב ראש מועצת
מקרקעי ישראל בחשבון, בין היתר,
שיקולים אלה:
טובת הציבור וביטחונו; ) א(
לישראל, הזר של זיקתו ) ב(
לרבות נתוניו האישיים, תקופות
מגוריו בישראל וקרבה משפחתית
שלו למי שאינו זר;
המטרה שלשמה הזר מבקש )ג(
כי המקרקעין יוקנו או יועברו לו;
)ד( היקף המקרקעין שנקנו על ידי
אותו זר או שהועברו לו, קודם
למועד הבקשה;
תכונות המקרקעין המבוקשים, ) ה(
לרבות גודל השטח המבוקש, מקום
המקרקעין וייעודם.
על אף האמור בפסקאות )1( ו-)3(, ) 5(
מנהל רשות מקרקעי ישראל או מי שהוא
הסמיך לכך מבין עובדי הרשות, רשאי
לאשר הקניה או העברה של זכויות
במקרקעי ישראל לאחד מאלה:
--4
)א( זר שאינו תאגיד, המבקש
לרכוש יחידת מגורים אחת
במקרקעין שייעודם למגורים לפי
תכנית, ובלבד שאינו בעל זכויות
במקרקעין ביחידת מגורים נוספת;
לעניין זה, "תכנית" – כמשמעותה
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–
5
1965 ;
זר שמינהלת מרכז ההשקעות ) ב(
אישרה להעניק לו מענק לפי חוק
לעידוד השקעות הון, לצורך יישום
התכנית שלשמה אושר המענק;
לעניין זה –
"חוק לעידוד השקעות הון" –
חוק לעידוד השקעות
6
הון, התשי"ט–1959 ;
"מינהלת מרכז ההשקעות" –
כהגדרתה בחוק לעידוד
השקעות הון;
מדינה, בהתאם להתחייבות )ג(
של מדינת ישראל בהסכם בין-
לאומי, לצורך ניהול ענייני אותה
מדינה בישראל במסגרת ההתחייבות
שניתנה.
הוראות סעיף קטן )ב( יחולו גם על הקניה ) ג(
או העברה של זכויות במקרקעין בדרך של מכירת
מקרקעין מעוקלים, מימוש משכנתה, ביצוע של
פסק דין או של מסמך אחר הניתן לביצוע כפסק
דין, או מכירת נכס על ידי לשכת ההוצאה לפועל
או רשות אחרת על פי דין.
5 ס"ח התשכ"ה, עמ' .307
6 ס"ח התשי"ט, עמ' .234
--5
לא יהא תוקף להקניה או להעברה ) 1( ) ד(
של זכויות במקרקעין או להתחייבות
להקניה או להעברה כאמור שנעשו בניגוד
להוראות סעיף זה.
בפנקסי עסקה תירשם לא ) 2(
המקרקעין בניגוד להוראות סעיף זה.
היועץ המשפטי לממשלה או בא ) 2(
כוחו, או בעל עניין, רשאי לפנות לבית
המשפט בבקשה להצהרה על בטלות עסקה
שנעשתה בניגוד להוראות סעיף זה, או
בבקשה לסעד אחר המתאים לנסיבות
העניין, לרבות מחיקת רישום מפנקסי
המקרקעין."
בסעיף 4 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן ")א(" ואחריו יבוא: .2 תיקון סעיף 4
")ב( שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף 2א, לרבות לעניין דרך הגשת בקשה לקבלת אישור להקניה או להעברה של זכויות במקרקעין לזרים, לעניין זהות הגורמים שעמם יש להתייעץ כאמור בסעיף 2א)ב()3(, בהתאם לייעוד הקרקע ולזהות המבקש, לעניין אופן ההתייעצות והמועדים למתן תגובות להתייעצות ולעניין המועדים למענה לבקשה."
7
בסעיף 4יט לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960 – .3 תיקון חוק רשות מקרקעי ישראל
בסעיף קטן )ב(, אחרי "סעיף קטן )א(" יבוא "או )ג( לפי העניין,". ) 1(
אחרי סעיף קטן )ב( יבוא: ) 2(
")ג( בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן )א(, רשות מקרקעי ישראל תתנה את הקניית הבעלות בנכס מקרקעין לפי הוראות סעיף 4יז, בתנאים ובהגבלות לפי הוראות סעיף 2א לחוק מקרקעי ישראל, התש"ך– .1960".
***************************************************************************************
7 ס"ח התש"ך, עמ' 57; התשס"ט, עמ' .318
--6
נספח מס' כ-/359א'
)פ/1978/18(
הסתייגויות
הצעת חוק מקרקעי ישראל )תיקון מס' 3(, התשע"א–2011
לסעיף 1
חברי הכנסת חיים אורון, אילן גילאון וניצן הורוביץ )להלן – קבוצת מרצ( מציעים:
בסעיף 2א)ב()1( המוצע, במקום "לא יקנה ולא יעביר" יבוא "לא יעביר ולא יקנה".
לסעיף 2
קבוצת מרצ מציעה:
במקום "שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת" יבוא "שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי".
לסעיף 3
אין הסתייגויות
***************************************************************************************
חוק - פרסום ברשומות
2015-06-07
רשומות
ספר החוקים
א' בניסן התשע"א 2291 5 באפריל 2011
עמוד
חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3), התשע"א-.2011 754
תיקון עקיף:
חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960 - מס' 8
חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 3), התשע"א-.2011 757
חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 20), התשע"א-2011 757
חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 11), התשע"א-2011 758
חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 49), התשע"א-.2011 759
חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3), התשע"א-2011*
הוספת סעיף 2א 1. בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-19601 (להלן - החוק העיקרי), אחרי סעיף 2 יבוא:
"הגבלה על הקניה 2א. (א) בסעיף זה -
או העברה של
זכויות במקרקעין "זכויות במקרקעין" - זכות בעלות, או זכות שכירות לתקופות לזרים שבמצטבר עולות על חמש שנים או שיש עמה ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת העולה על חמש שנים, לרבות זכות על פי התחייבות להקנות או להעביר בעלות או שכירות לתקופה כאמור;
"זר" - כל אחד מאלה:
(1) יחיד שאינו אחד מאלה:
(א) אזרח ישראלי או תושב ישראל;
(ב) מי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות,
התש"י-19502;
(2) תאגיד שהשליטה בו בידי יחיד אחד או יותר,
שאינו אחד מהמנויים בפסקה (1);
(3) מי שפועל בעבור יחיד או תאגיד כאמור בפסקאות
(1) או (2);
"חוק רשות מקרקעי ישראל" - חוק רשות מקרקעי ישראל,
התש"ך-19603;
"יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל" - כמשמעותו בחוק
רשות מקרקעי ישראל;
"מדינה" - לרבות כל אחד מאלה:
(1) איחוד, חבר או ארגון שנוסד בידי שתי מדינות
לפחות, או בידי ארגונים שנוסדו בידי שתי מדינות
לפחות;
(2) אורגן, רשות או נציגות של מדינה או של איחוד
מדינות;
(3) ישות מדינית שאינה מדינה שקבע שר המשפטים,
באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
"מנהל רשות מקרקעי ישראל" - כמשמעותו בחוק רשות
מקרקעי ישראל;
"מקרקעי ישראל" - לרבות מקרקעין שזכות הבעלות בהם
הוקנתה לפי חוק רשות מקרקעי ישראל;
"שליטה" - כמשמעותה בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-
19814.
* התקבל בכנסת ביום כ"ג באדר ב' התשע"א (29 במרס 2011); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת - 359, מיום ה' בשבט התשע"א (10 בינואר 2011), עמ' 43.
1 ס"ח התש"ך, עמ' 56; התשס"ט, עמ' 326.
2 ס"ח התש"י, עמ' 159.
3 ס"ח התש"ך, עמ' 57.
4 ס"ח התשמ"א, עמ' 232.
754 ספר החוקים 2291, א' בניסן התשע"א, 5.4.2011
(ב) (1) לא יקנה(ב)ולא יעביר(1) לאאדםיקנהזכויותולאבמקרקעייעביר אדםישראלזכויות במקרקעי ישראל לזר, בין בתמורה וביןלזר,שלאבין בתמורה,וביןאלאשלאלפי בתמורה,הוראות אלא לפי הוראות חוק זה. חוק זה.
(2) המבקש להקנות(2) אוהמבקשלהעבירלהקנותזכויותאובמקרקעילהעביר זכויות במקרקעי ישראל לזר, יגיש בקשהישראלאישורלזר, יגישההקניהבקשהאולאישורההעברהההקניה או ההעברה ליושב ראש מועצתליושבמקרקעיראשישראל.מועצת מקרקעי ישראל.
(3) יושב ראש מועצת(3) יושבמקרקעיראשישראלמועצתרשאימקרקעילתתישראל רשאי לתת אישור להקניה או להעברהאישור להקניהשל זכויותאו להעברהבמקרקעישלישראלזכויות במקרקעי ישראל לזר, על פי המלצה שללזר,ועדתעל פימשנההמלצהשלשלמועצתועדתמקרקעימשנה של מועצת מקרקעי ישראל ולאחר התייעצותישראל עםולאחרשר התייעצותהביטחון ושרעםהחוץ,שר הביטחון ושר החוץ, ובהתאם לייעוד הקרקעובהתאםולזהותלייעודהמבקשהקרקע-ולזהותגם עםהמבקש - גם עם גורמים נוספים שייקבעוגורמיםבתקנותנוספיםכאמורשייקבעובסעיףבתקנות4(ב). כאמור בסעיף 4(ב).
(4) בבואו להחליט(4)בדברבבואומתן אישורלהחליטכאמורבדברבפסקהמתן אישור(3), כאמור בפסקה (3), יביא יושב ראש מועצתיביאמקרקעייושב ראשישראלמועצתבחשבון,מקרקעיבין השאר,ישראל בחשבון, בין היתר, שיקולים אלה: שיקולים אלה:
(א) טובת הציבור(א)וביטחונו;טובת הציבור וביטחונו;
(ב) זיקתו של הזר(ב) לישראל,זיקתו שללרבותהזר נתוניולישראל, לרבות נתוניו האישיים, תקופותהאישיים,מגוריו בישראלתקופות וקרבהמגוריו בישראל וקרבה משפחתית שלו למימשפחתיתשאינו זר; שלו למי שאינו זר;
(ג) המטרה שלשמה(ג) הזרהמטרהמבקששלשמהכי המקרקעיןהזר מבקש כי המקרקעין יוקנו או יועברו לו;יוקנו או יועברו לו;
(ד) היקף המקרקעין(ד) שנקנוהיקף בידיהמקרקעיןאותו זרשנקנואו בידי אותו זר או שהועברו לו, קודם שהועברולמועד הבקשה;לו, קודם למועד הבקשה;
(ה) תכונות המקרקעין(ה) המבוקשים,תכונות המקרקעיןלרבות גודלהמבוקשים, לרבות גודל השטח המבוקש, מקוםהשטחהמקרקעיןהמבוקש,וייעודם.מקום המקרקעין וייעודם.
(5) על אף האמור(5)בפסקאותעל אף (1)האמורו–(3),בפסקאותמנהל רשות(1) ו–(3), מנהל רשות מקרקעי ישראל אומקרקעימי שהואישראלהסמיךאולכךמי שהואמבין עובדיהסמיך לכך מבין עובדי הרשות, רשאי לאשרהרשות,הקניהרשאיאו העברהלאשר הקניהשל זכויותאו העברה של זכויות במקרקעי ישראל לאחדבמקרקעימאלה:ישראל לאחד מאלה:
(א) זר שאינו תאגי(א)ד, המבקשזר שאינולרכושתאגיד,יחידתהמבקש לרכוש יחידת מגורים אחת במקרקעיןמגוריםשייעודםאחת במקרקעיןלמגורים שייעודםלפי למגורים לפי תכנית, ובלבד שאינותכנית,בעל זכויותובלבדבמקרקעיןשאינו בעלביחידתזכויות במקרקעין ביחידת מגורים נוספת; לענייןמגוריםזה, "תכנית"נוספת; -לענייןכמשמעותהזה, "תכנית" - כמשמעותה בחוק התכנון והבניה,בחוקהתשכ"ה-1965התכנון והבניה,5; התשכ"ה-19655;
(ב) זר שמינהלת(ב)מרכזזר ההשקעותשמינהלת מרכזאישרהההשקעות אישרה
להעניק לו מענק לפילהעניקחוק לעידודלו מענקהשקעותלפי חוקהון,לעידוד השקעות הון, לצורך יישום התכניתלצורךשלשמהיישום אושרהתכניתהמענק;שלשמה אושר המענק;
לעניין זה - לעניין זה -
"חוק לעידוד השקעות"חוק לעידודהון" - השקעותחוק לעידודהון" - חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959השקעות הון,6; התשי"ט-19596;
5 ס"ח התשכ"ה, עמ' 307.
6 ס"ח התשי"ט, עמ' 234.
ספר החוקים 2291, א' בניסן התשע"א, 5.4.2011 755
"מינהלת מרכז ההשקעות" - כהגדרתה בחוק
לעידוד השקעות הון;
(ג) מדינה, בהתאם להתחייבות של מדינת
ישראל בהסכם בין–לאומי, לצורך ניהול ענייני
אותה מדינה בישראל במסגרת ההתחייבות
שניתנה.
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם על הקניה או העברה
של זכויות במקרקעין בדרך של מכירת מקרקעין מעוקלים,
מימוש משכנתה, ביצוע של פסק דין או של מסמך אחר הניתן
לביצוע כפסק דין, או מכירת נכס בידי לשכת ההוצאה לפועל
או רשות אחרת על פי דין.
(ד) (1) לא יהא תוקף להקניה או להעברה של זכויות
במקרקעין או להתחייבות להקניה או להעברה כאמור
שנעשו בניגוד להוראות סעיף זה.
(2) לא תירשם עסקה בפנקסי המקרקעין בניגוד
להוראות סעיף זה.
(3) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, או בעל
עניין, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה להצהרה על
בטלות עסקה שנעשתה בניגוד להוראות סעיף זה, או
בבקשה לסעד אחר המתאים לנסיבות העניין, לרבות
מחיקת רישום מפנקסי המקרקעין."
תיקון סעיף 4 2. בסעיף 4 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף 2א, לרבות לעניין דרך הגשת בקשה לקבלת אישור להקניה או להעברה של זכויות במקרקעין לזרים, לעניין זהות הגורמים שעמם יש להתייעץ כאמור בסעיף 2א(ב)(3), בהתאם לייעוד הקרקע ולזהות המבקש, לעניין אופן ההתייעצות והמועדים למתן תגובות להתייעצות ולעניין המועדים למענה לבקשה."
תיקון חוק רשות 3. בסעיף 4יט לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-19607 -
מקרקעי ישראל
- מס' 8 (1) בסעיף קטן (ב), אחרי "סעיף קטן (א)" יבוא "או (ג) לפי העניין,".
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשות מקרקעי ישראל תתנה את הקניית הבעלות בנכס מקרקעין לפי הוראות סעיף 4יז, בתנאים ובהגבלות לפי הוראות סעיף 2א לחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-.1960".
ראש הממשלה שר האוצר שר הבינוי והשיכון
נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
7 ס"ח התש"ך, עמ' 57; התשס"ט, עמ' 318.
756 ספר החוקים 2291, א' בניסן התשע"א, 5.4.2011