חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת ציון פיניאן

יעקב אדרי

אופיר אקוניס

פ/2039/18

חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה

האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה),

התשע"א-2011

V

X

€

¨

¶

¾

Â

Ä

Æ

È

Ì

Ò

Ø

Ú

ô

o(<Æ

È

Ê

Ì

Î

Ð

Ò

Ü欀ᑤ

䠆

Ü欀���

䠆

É欀偤

摧᮳_Ѐנדרשת העדפת מועמד לשם ביצוע הוראות

סעיף קטן (א), תינתן העדפה כאמור אם המועמד

הוא בעל כישורים דומים לכישוריהם של

מועמדים אחרים.

(ג) עיריה רשאית לייעד משרות אשר יועסקו

בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים

לתפקיד, מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם;

הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו

לגבי כלל המשרות באותה עיריה או לגבי

סוגים של משרות.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה

לעבודה בעיריה והקידום בעבודה בה, לרבות

מינוי בדרך מכרז, העסקה שלא במכרז ומינוי

בפועל.

(ה) העיריה תגיש לשר הפנים, אחת לשנה, דין

וחשבון לגבי ביצוע ההוראות לפי סעיף זה,

ובו יפורטו, בין היתר, נתונים באשר

לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה

ונתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדי

אותה עיריה.

(ו) שר הפנים יגיש לממשלה ולוועדת החוקה

חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון

באשר לפעולות שננקטו באותה שנה לשם ביצוע

הוראות סעיף זה וכן נתונים באשר לייצוג

הולם בקרב עובדי העיריות, באותה שנה."

תיקון פקודת המועצות המקומיות 3. בפקודת

המועצות המקומיות, בסעיף 13ב, אחרי "149יא"

יבוא "ו-173ב".

דברי הסבר

קהילת יוצאי אתיופיה בארץ מונה כ- 120 אלף

נפש, כ-4% מהם הינם אקדמאים ואלפים נוספים

רוכשים בימים אלו את השכלתם; הרצון לעבוד

בקרב יוצאי אתיופיה, הינו מן הגבוהים

ביותר, אך לצערנו, שיעור נכבד מבני

הקהילה האתיופית, אינם עוסקים במקצועות

שהולמים את השכלתם וכישוריהם.

הקהילה האתיופית נמנית בין הקבוצות

שהשתלבותן בחברה הישראלית רצופה קשיים,

בין היתר, בשל דעות קדומות המונעות מהם

להתקבל למשרות הולמות; על כן, זה מכבר

נקבע מקומה של אוכלוסיה זו בין הקבוצות

הזכאיות להעדפה מתקנת, בסעיף 15א בחוק

שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959. יחד

עם זאת, ייצוגה של קהילת יוצאי אתיופיה

במגזר הציבורי הינו דל מאוד, ויתרה מכך,

חובת הייצוג ההולם עבור יוצאי אתיופיה

היא המצומצמת ביותר, בהשוואה לשאר

האוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם, וחלה

כאמור על חוק שירות המדינה (מינויים)

בלבד.

בקרב בוגרי 13 שנות לימוד ויותר - הנמנים

עם יוצאי אתיופיה - שיעור המועסקים

במקצועות שהולמים את השכלתם נמוך ב- 17%

בהשוואה למקבליהם שמכלל האוכלוסייה - 44%

לעומת 61%.

שכרם של אקדמאים יוצאי אתיופיה נמוך

מהשכר הממוצע במשק: 74% מהאקדמאים יוצאי

אתיופיה משתכרים מתחת לשכר הממוצע במשק,

וכמחצית מהם משתכרים שכר הנמוך בהרבה

מהשכר הממוצע.

קרוב לשליש מהמועסקים מקרב האקדמאים

יוצאי אתיופיה עובדים בפרויקטים שנועדו

עבור בני קהילתם, בין אם באופן ישיר או

בין אם באופן עקיף.

כמחצית מהאקדמאים יוצאי אתיופיה עובדים

במשרה שאינה קבועה.

לאור ייצוגם הדל של בני הקהילה האתיופית

בקרב עובדי המגזר הציבורי כולו, ובייחוד

בתפקידים שבהם קיים אופק תעסוקתי. ובמטרה

להטיב בצורה משמעותית את שילובם של יוצאי

אתיופיה בחברה, דבר העשוי לתרום לכלל

החברה הישראלית כולה, מוגשת הצעת חוק זו.

ההצעה מוגשת בסיוע ובשיתוף האגודה

הישראלית למען יהודי אתיופיה.

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"ח בשבט התש"ע – 2.2.10

ס"ח התשל"ה, עמ' 132.

דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 8, עמ' 197.

דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 9, עמ' 256.

PAGE

PAGE 5

רשומות

הצעות חוק

הכנסת

3 בינואר 2011 358 כ"ז בטבת התשע"א

עמוד

הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 11) (פרסום תצלומו של נפגע או נפטר), התשע"א–2011 36 הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"א–.2011 38 מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת:

הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 11) (פרסום תצלומו של נפגע או נפטר), התשע"א–2011*

בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–19811 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף ,2 אחרי פסקה (4) .1 תיקון סעיף 2 יבוא:

"(4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן

שניתן לזהותו;".

אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: .2 הוספת סעיף 2א

(א) לעניין חוק זה רואים פגיעה בפרטיות גם בפרסום ברבים 2א. "פרסום תצלום

של נפטר

של תצלום גופת אדם באופן שניתן לזהותה, אלא אם כן התקיים

אחד מאלה:

אותו אדם הסכים בחייו לפגיעה כאמור; (1)

חלפו 20 שנים ממועד פטירתו של אותו אדם; (2)

התקבלה הסכמה לפגיעה כאמור מאת הראשון מבין (3)

המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד), שעודו בחיים, ובלבד

שהנפטר לא התנגד בחייו לפגיעה כאמור וילדו או הורהו לא

הודיע למפרסם או לאחר מטעמו כי הוא מתנגד לפרסום:

בן זוגו; (א)

כל ילדיו; (ב)

הוריו שעודם בחיים; (ג)

כל אחיו. (ד)

דברי הסבר

לאחריו יהא פגיעה בפרטיותו, אף אם עצם הפרסום לא הזכות של אדם לפרטיות עשויה להתנגש לא כללי היה מבזה או משפיל כשלעצמו. אחת בערכים אחרים, ובהם חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. בייחוד הדברים אמורים במצבי אסון סעיף 2 מוצע לקבוע כי גם פרסום ברבים של תצלום שנחשפים בהם הרוגים ונפגעים אחרים, ובכללם נפגעי גופת אדם באופן שניתן לזהותה, יראו בו פגיעה הלם וחרדה, במצב פיזי או נפשי קשה.

בפרטיות. בניגוד לאפשרות לקבל מאדם שעודו בחיים את

הסכמתו לפרסום הפוגע בפרטיותו, אין אפשרות לקבל הצעת החוק המתפרסמת בזה מטרתה לקבוע כי הסכמה כזאת מאדם לאחר מותו. לכן מוצע לאפשר פרסום הזכות לפרטיות של מי שנגרם לו נזק או מי שנפטר, ואינו תצלום גופתו של נפטר בהתקיים אחד מהתנאים האלה: יכול להתנגד לצילומו או לפרסום צילומו, גוברת על זכות הציבור לדעת. סיקור האירוע ללא חשיפה כאמור, יהיה

• אם הסכים לכך בעודו בחייו;

בו כדי לצמצם את עוגמת הנפש, המבוכה והפגיעה בכבוד

• אם חלפו 20 שנים ממועד פטירתו, שכן חלוף זמן רב עשוי האדם שעלולים להיגרם מהפרסום, הן למצולם עצמו והן להטות את הכף לטובת פרסום התצלום; לבני משפחתו. מוצע אם כן להוסיף לנסיבות המהוות פגיעה בפרטיות בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981

• אם התקבלה הסכמה לפרסום מבן משפחתו, ותינתן

(להלן – החוק), נסיבות שאף הן יוגדרו פגיעה בפרטיות

עדיפות למתן הסכמה כאמור לבן הזוג, ולאחריו לילדים,

לעניין פרסום של תצלום אדם במצבים כאמור.

להורים ולאחים של הנפטר, כל עוד בן הזוג, הילדים או

ההורים לא הודיעו כי הם מתנגדים לפרסום. בסעיף 2(4) לחוק נקבע כי פרסום תצלום של אדם סעיף 1 בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו הוא פגיעה בפרטיות. מוצע לקבוע כי גם פרסום תצלום של אדם שניזוק ברבים בזמן קרות הנזק או סמוך

הצעת חוק מס' פ/2200/18; הועברה לוועדה ביום כ' בסיוון התש"ע (2 ביוני 2010). *

ס"ח התשמ"א, עמ' 128; התשס"ט, עמ' .114 1

הצעות חוק הכנסת – ,358 כ"ז בטבת התשע"א, 3.1.2011 36

להגישאחיו רשאים להגיש

הורהו או

רשאיםילדו,

אחיו

נפטר,

של או

הורהו

ילדו,זוגו

נפטר, בן

(ב) בן זוגו של (ב)

זה.פרסום לפי סעיף זה.בשל

סעיף

אזרחית

פרסום לפי

תובענה

תובענה אזרחית בשל

רשאי בית המשפט לתת(ב) לתת

המשפט

בסעיף קטן

רשאי בית

כאמור

בתובענה(ב)

כאמור בסעיף קטן

בתובענה (ג) (ג)

29(א) בלבד; נוכח בית

שבסעיףבית

בלבד; נוכח

עד (4)

29(א)

בפסקאות (1)

(4) שבסעיףכאמור

צו כאמור בפסקאותצו(1) עד

לידיעת כל בני המשפחה

המשפחה

בניהובא

התובענה

לידיעת כל

הגשתהובא

התובענהדבר

המשפט כי המשפט כי דבר הגשת

פיצויים." לפסוק גם פיצויים."

(ב),גםרשאי הואלפסוק

בסעיף קטן

רשאי הוא

המנויים

המנויים בסעיף קטן (ב),

דברי הסבר

בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה מוצע, בין היתר לשם הרתעה, לקבוע כי פגיעה השלישית תדון ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בפרטיות בדרך של פרסום תצלום גופת אדם תקים זכות גם בהבהרת המונח "נפגע", בין היתר כדי שייכללו בו תביעה בהליך אזרחי לאחד מבני המשפחה הקרובים גם נפגעי חרדה, בשאלה אם להרחיב את הסעדים ואת לנפטר (בן זוג, ילד, הורה או אח), חרף דיני הנזיקין, שלפיהם ההליכים שניתן יהיה לנקוט נגד המפרסם, בשאלת מתן ככלל לא זכאי נפטר לפיצוי על נזק שנגרם לאחר מותו, ההסכמה לפרסום תצלום נפטר שאין לו משפחה כמצוין ומי שנגרם לו נזק משני זכאי על פי רוב לפיצוי מצומצם בסעיף 2א המוצע, בפרסום תצלום של משפחות נפטרים יחסית, אם בכלל.

ונפגעים בעת קבלת הודעת הפטירה או הפגיעה, וכן

בתובענה לפי סעיף זה יהיה בית המשפט רשאי לתת

בפרסום תצלום של חפצים אישיים שיש בהם כדי לחשוף

צו שיורה מה ייעשה בחומר הפוגע, לפי הוראות פסקאות

את זהות הנפטר או הנפגע.

(1) עד (4) שבסעיף 29(א) לחוק, וכן יהיה רשאי לפסוק

פיצויים לבני המשפחה הקרובים כאמור, אם נוכח כי כולם

יודעים על התובענה שהוגשה בעניין זה.

חברי הכנסת: אורי מקלב, משה גפני

37 הצעות חוק הכנסת – ,358 כ"ז בטבת התשע"א, 3.1.2011

מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת:

הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011*

בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19751 – .1 תיקון חוק החברות

הממשלתיות

אחרי סעיף 50 יבוא: (1)

"פרק ו':1 ייצוג הולם בקרב עובדי חברות ממשלתיות

50א. (א) בקרב העובדים בחברות הממשלתיות, בכלל המשרות ייצוג הולם בקרב

עובדי חברות

והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של מי שהוא ממשלתיות

או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה (בפרק זה – ייצוג הולם).

(ב) הדירקטוריון יפעל לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים

בחברה בהתאם ליעד שיקבע, ולשם כך ינקוט את האמצעים

הנדרשים בנסיבות העניין אשר יש בהם כדי לאפשר ולעודד

ייצוג הולם, לרבות אלו:

ייעוד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק (1)

מועמדים מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם;

(2) הוראה בדבר מתן עדיפות למועמדים מקרב קבוצה

הזכאית לייצוג הולם, כאשר הם בעלי כישורים דומים

לכישוריהם של מועמדים אחרים, לעניין משרה או

קבוצת משרות או לעניין דרגה או קבוצת דרגות שיפורטו

בהוראה, ולתקופה שתיקבע בה.

הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה (ג)

והקידום בעבודה לפי חוק זה, לרבות מינוי בדרך מכרז, העסקה

שלא במכרז ומינוי בפועל.

דיווח ומעקב לעניין 50ב. (א) חברה ממשלתית תגיש לרשות, אחת לשנה, דין וחשבון ייצוג הולם לגבי ביצוע הוראות פרק זה ובו יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדי החברה.

(ב) הרשות תגיש לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

כמשמעותה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988,2

ולוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, אחת לשנה,

דין וחשבון באשר לפעולות שננקטו באותה שנה לפי פרק זה

ונתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדי החברות הממשלתיות,

באותה שנה.";

דברי הסבר

שוויון ההזדמנויות, התשמ"ח–1988). כמו כן, סעיף 15א לחוק החובה לתת ביטוי הולם לייצוגן של קבוצות שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–,1959 קובע הוראות אוכלוסייה מסוימות בקרב העובדים במגזר הציבורי לעניין ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה, ובו מוסדרת כיום בדברי חקיקה שונים. כך, קיימת חובת ייצוג זכתה גם קהילת יוצאי אתיופיה להכרה כאחת הקבוצות הולם של נשים, של אנשים עם מוגבלות ושל האוכלוסייה הזכאיות לייצוג הולם, קרי להעדפה מתקנת. הערבית (חוק שיווי זכויות האשה, התשי"א–1951; חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998; חוק הצעת חוק מס' פ/2039/18; הועברה לוועדה ביום ג' בכסלו התשע"א (10 בנובמבר 2010). *

ס"ח התשל"ה, עמ' 132; התשע"א, עמ' .99 1

ס"ח התשמ"ח, עמ' .38 2

הצעות חוק הכנסת – ,358 כ"ז בטבת התשע"א, 3.1.2011 38

אחרי פסקה (7א) יבוא:

יבוא:

(7א),54

בסעיף

אחרי פסקה

בסעיף ,54 (2) (2)

ייצוג הולם, כהגדרתו

כהגדרתו

ולהשגת

הולם,

לעידוד

הדרושיםייצוג

האמצעים ולהשגת

הדרושים לעידוד

תנקוט את

האמצעים

"(7ב) תנקוט את "(7ב)

בסעיף 50א;"; בסעיף 50א;";

אחרי סעיף 60א יבוא:

(3) יבוא:

אחרי סעיף 60א (3)

הוראות פרק ו',1 לעניין

לעניין

יחולו

פרק ו',1

בסעיף ,60

הוראותהאמור

אףיחולו

על,60 בקרב אף60ב.

האמור(א)בסעיף הולם על 60ב.

"ייצוג (א) "ייצוג הולם בקרב

עובדים בתאגידים עובדים בתאגידים

הענייןהמחויבים לפי העניין

בשינויים

המחויבים לפי

שהוקמו בחוק

בשינויים

בתאגידים

עובדיםבחוק

בתאגידים שהוקמו עובדים

שהוקמו בחוק שהוקמו בחוק

להוראות החוק שמכוחושמכוחובכפוףהחוקוהכל

להוראות

כמפורט להלן,

והכל בכפוף

ובשינויים

ובשינויים כמפורט להלן,

מוקם התאגיד: מוקם התאגיד:

"הדירקטוריון יפעל" כאילו

יפעל" כאילו

"הדירקטוריוןבמקום

בסעיף 50א(ב),

בסעיף 50א(ב),(1)במקום (1)

תפעל";שהוקם בחוק תפעל";

בחוקתאגיד

"מועצה של

נאמר שהוקם

נאמר "מועצה של תאגיד

בסעיף 50ב – בסעיף 50ב – (2) (2)

במקום "חברה ממשלתית

ממשלתית"חברה (א),

בסעיף קטן

(א) במקום

(א) בסעיף קטן (א),

תאגיד"מועצה של תאגיד

של נאמרכאילו

"מועצה

לרשות"

נאמר

תגישתגיש לרשות" כאילו

הממונה ולשר המשפטים"

המשפטים"

תגיש לשר

בחוק ולשר

הממונה

שהוקם

שהוקם בחוק תגיש לשר

כאילו נאמר "התאגיד";

"התאגיד";

"החברה"

נאמר

ובמקום

ובמקום "החברה" כאילו

במקום "הרשות תגיש"

(ב),תגיש"

"הרשות

בסעיף קטן

(ב) בסעיף קטן (ב), במקום

המשפטים יגיש" ובמקום

יגיש" ובמקום

נאמר "שר

המשפטים

כאילו נאמר "שרכאילו

כאילו נאמר "תאגידים

"תאגידים

הממשלתיות"

כאילו נאמר

"החברות

"החברות הממשלתיות"

שהוקמו בחוק". שהוקמו בחוק".

בסעיף זה – בסעיף זה – (ב) (ב)

אחר בתאגיד שהוקם שהוקם

בתאגידאו גוף

אחר רשות

או –גוףלרבות

"מועצה"

"מועצה" – לרבות רשות

לתפקיד של דירקטוריון

דירקטוריון

תפקי דומהלתפקיד של

דומההממלא

בחוק, הממלא תפקידבחוק,

סעיף 50א(ב), אף אםלענייןאם

50א(ב), אף

ממשלתית

בחברה סעיף

בחברה ממשלתית לעניין

כינויו שונה; כינויו שונה;

שהוקםעל התאגיד שהוקםהממונה

התאגיד

הממונה"על– השר

"השר הממונה

"השר הממונה" – השר

שמכוחו הוקם התאגיד,

התאגיד,

הוקםהחוק

שמכוחוביצוע

החוק או על

בחוק או על ביצוע בחוק

לפי העניין." לפי העניין."

תיקון פקודת אחרי סעיף 173א יבוא: 173את,3

יבוא: העיריו

סעיף העיריות,3 אחרי

בפקודת .2 בפקודת .2

תיקון פקודת

העיריות העיריות

והדירוגים, יינתן ביטוי

ביטוי

המשרות

והדירוגים, יינתן

עיריה, בכללהמשרות

בקרב עובדי

עיריה, בכלל בקרב 173ב.

עובדי (א) 173ב.

"ייצוג (א)

הולם בקרב "ייצוג הולם בקרב

עובדי עיריה עובדי עיריה

שהוא או שאחד מהוריו מהוריו

שאחד מי

לייצוגם של

שהוא או

העניין,

של מי

בנסיבות

לייצוגם

הולם,

הולם, בנסיבות העניין,

(בסעיף זה – ייצוג הולם).

באתיופיההולם).

נולדוזה – ייצוג

נולדו באתיופיה (בסעיף

דברי הסבר

לפיכך, מוצע לתקן את חוק החברות הממשלתיות, לנוכח ייצוגם המועט של יוצאי אתיופיה בקרב עובדי התשל"ה–,1975 את פקודת העיריות ואת פקודת המועצות המגזר הציבורי, מוצע להרחיב את חובת הייצוג ההולם המקומיות, ולקבוע בהם הוראות דומות לאלה הקבועות של קבוצה זו גם על העובדים בחברות הממשלתיות, בסעיף 15א האמור ובסעיף 6ג לחוק שיווי זכויות האשה, בתאגידים שהוקמו בחוק וברשויות המקומיות, במטרה התשי"א–.1951 העדפת מועמד מקרב קהילת יוצאי אתיופיה להביא לשיפור שילובם בחברה ולעלייה בשיעור לשם מילוי חובת הייצוג ההולם תהיה אך ורק כאשר ההשתכרות בקרבם.

למועמד זה כישורים הדומים לכישוריהם של מועמדים

אחרים.

דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,8 עמ' 197; ס"ח התשע"א, עמ' .87 3

39 הצעות חוק הכנסת – ,358 כ"ז בטבת התשע"א, 3.1.2011

(ב) נדרשת העדפת מועמד לשם ביצוע הוראות סעיף קטן (א),

תינתן העדפה כאמור אם המועמד הוא בעל כישורים דומים

לכישוריהם של מועמדים אחרים.

עיריה רשאית לייעד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, (ג)

רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד מקרב קבוצה הזכאית לייצוג

הולם, לגבי כלל המשרות או לגבי סוגים של משרות.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה

בעיריה והקידום בעבודה לפי פקודה זו, לרבות מינוי בדרך מכרז,

העסקה שלא במכרז ומינוי בפועל.

(ה) העיריה תגיש לשר הפנים, אחת לשנה, דין וחשבון לגבי

ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, ובו יפורטו, בין השאר, נתונים

באשר לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר

לייצוג הולם בקרב עובדיה.

שר הפנים יגיש לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות (ו)

בעבודה כמשמעותה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה,

התשמ"ח–1988,4 ולוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של

הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון באשר לפעולות שננקטו באותה

שנה לפי סעיף זה ונתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדי

העיריות, באותה שנה."

בפקודת המועצות המקומיות,5 בסעיף 13ב, אחרי "149יא" יבוא "173ב". .3 תיקון פקודת המועצות המקומיות

דברי הסבר

בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה נוסף על כך, כדי לעקוב אחר מילוי חובת הייצוג השלישית תדון ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של ההולם, מוצע לקבוע חובות דיווח שיחולו על הגופים הכנסת בנושא ההכשרה וההדרכה של יוצאי אתיופיה המעסיקים ועל השרים הממונים עליהם, לפי העניין.

לתפקידים שונים בגופים המעסיקים.

כמו כן, על סמך הניסיון החיובי בשירות המדינה

בכל הקשור לקידום העסקה של קבוצות מסוימות על ידי

הקצאת משרות מיועדות, מוצע לעגן את ההסדר האמור

גם בהצעת חוק זו.

חברי הכנסת: ציון פיניאן, יעקב אדרי, אופיר אקוניס

ס"ח התשמ"ח, עמ' .38 4

דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,9 עמ' 256; ס"ח התשע"א, עמ' .88 5

הצעות חוק הכנסת – ,358 כ"ז בטבת התשע"א, 3.1.2011 40

סודר בכנסת, והודפס במדפיס הממשלתי 0334-3030 ISSN המחיר 2.43 שקלים חדשים

סימוכין: 00110911

נספח מס' כ-/358א'

)פ/2039/18(

הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי

)תיקוני חקיקה(, התשע"א–2011

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום ו' בשבט התשע"א

)11 בינואר 2011( והועברה לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

הצעת החוק מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה

השלישית ביום כ"ה באדר א' התשע"א )1 במרס 2011(.

היוזמים: חברי הכנסת ציון פיניאן, יעקב אדרי, אופיר אקוניס

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' כ-/358א'

)פ/2039/18(

חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי

)תיקוני חקיקה(, התשע"א–2011

1

בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975 – תיקון חוק החברות .1

הממשלתיות

אחרי סעיף 50 יבוא: ) 1(

"פרק ו':1 ייצוג הולם בקרב עובדי חברות ממשלתיות

50א. )א( בקרב העובדים בחברות הממשלתיות, ייצוג הולם בקרב

בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, עובדי חברות

בנסיבות העניין, לייצוגם של מי שהוא או שאחד ממשלתיות

מהוריו נולדו באתיופיה )בפרק זה – ייצוג הולם(.

הדירקטוריון יפעל לקידום ייצוג הולם ) ב(

בקרב העובדים בחברה בהתאם ליעד שיקבע,

ולשם כך ינקוט את האמצעים הנדרשים בנסיבות

העניין אשר יש בהם כדי לאפשר ולעודד ייצוג

הולם, לרבות אלו:

ייעוד משרות אשר יועסקו בהן, ככל ) 1(

האפשר, רק מועמדים מקרב קבוצה

הזכאית לייצוג הולם;

הוראה בדבר מתן עדיפות למועמדים ) 2(

מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם, כאשר

הם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של

מועמדים אחרים, לעניין משרה או קבוצת

משרות או לעניין דרגה או קבוצת דרגות

שיפורטו בהוראה, ולתקופה שתיקבע בה.

1 ס"ח התשל"ה, עמ' 132; התשע"א, עמ' .99

--2

הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה ) ג(

לעבודה והקידום בעבודה בחברה הממשלתית.

הוראות סעיף זה יחולו על חברה ממשלתית ) ד(

המעסיקה יותר מ-50 עובדים.

חברה ממשלתית תגיש לרשות, אחת לשנה, דיווח ומעקב לעניין 50ב. )א(

דין וחשבון לגבי ביצוע הוראות פרק זה ובו ייצוג הולם

יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לייצוג הולם

בקרב עובדי החברה.

)ב( הרשות תגיש לממשלה, לנציבות שוויון

הזדמנויות בעבודה כמשמעותה בחוק שוויון

ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–,21988 ולוועדת

העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, אחת

לשנה, דין וחשבון בהתאם לנתונים שהתקבלו

באותה שנה לפי פרק זה באשר לייצוג הולם בקרב

עובדי החברות הממשלתיות.";

בסעיף ,54 אחרי פסקה )7א( יבוא: ) 2(

")7ב( תפעל לקידום ולהשגת ייצוג הולם, כמשמעותו בסעיף 50א;";

אחרי סעיף 60א יבוא: ) 3(

"ייצוג הולם בקרב 60ב. )א( על אף האמור בסעיף ,60 יחולו הוראות

פרק ו',1 לעניין עובדים בתאגידים שהוקמו בחוק עובדים בתאגידים

בשינויים המחויבים לפי העניין ובשינויים כמפורט שהוקמו בחוק

להלן, והכל בכפוף להוראות החוק שמכוחו מוקם

התאגיד:

בסעיף 5א)ב(, במקום "הדירקטוריון ) 1(

יפעל" כאילו נאמר "מועצה של תאגיד

שהוקם בחוק תפעל";

בסעיף 50ב – ) 2(

2 ס"ח התשמ"ח, עמ' .38

--3

במקום ) א(, קטן בסעיף ) א(

"חברה ממשלתית תגיש לרשות"

כאילו נאמר "מועצה של תאגיד

שהוקם בחוק תגיש לשר הממונה

ולשר המשפטים" ובמקום "החברה"

כאילו נאמר "התאגיד";

במקום ) ב (, קטן בסעיף ) ב(

"הרשות תגיש" כאילו נאמר "שר

המשפטים יגיש" ובמקום "החברות

נאמר כאילו הממשלתיות"

"תאגידים שהוקמו בחוק".

בסעיף זה – ) ב(

"מועצה" – לרבות רשות או גוף אחר

בתאגיד שהוקם בחוק, הממלא

של לתפקיד דומה תפקיד

דירקטוריון בחברה ממשלתית לעניין

סעיף 50א)ב(, אף אם כינויו שונה;

"השר הממונה" – השר הממונה על התאגיד

שהוקם בחוק או על ביצוע החוק

שמכוחו הוקם התאגיד, לפי העניין."

3

בפקודת העיריות , אחרי סעיף 173א יבוא: .2 תיקון פקודת

העיריות

המשרות בכלל עיריה, עובדי בקרב "ייצוג הולם בקרב 173ב. )א(

והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, עובדי עיריה

לייצוגם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו

באתיופיה )בסעיף זה – ייצוג הולם(.

נדרשת העדפת מועמד לשם ביצוע הוראות ) ב(

סעיף קטן )א(, תינתן העדפה כאמור אם המועמד

הוא בעל כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים

אחרים.

3 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,8 עמ' 197; התשע"א, עמ' .87

--4

עיריה רשאית לייעד משרות אשר יועסקו ) ג(

בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים

לתפקיד מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם, לגבי

כלל המשרות או לגבי סוגים של משרות.

הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה ) ד(

לעבודה בעיריה והקידום בעבודה לפי פקודה זו.

העיריה תגיש לשר הפנים, אחת לשנה, דין ) ה(

וחשבון לגבי ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, ובו

יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לפעולות שננקטו

לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג

הולם בקרב עובדיה.

שר הפנים יגיש לממשלה, לנציבות שוויון ) ו(

הזדמנויות בעבודה כמשמעותה בחוק שוויון

4

ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988 , ולוועדת

העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, אחת

לשנה, דין וחשבון בהתאם לנתונים שהתקבלו

באותה שנה לפי סעיף קטן )ה( באשר לייצוג הולם

בקרב עובדי העיריות."

5

בפקודת המועצות המקומיות , בסעיף 34א, אחרי "171א," יבוא "173ב,". .3 תיקון פקודת המועצות המקומיות 6 בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988 , בתוספת, אחרי פרט 9 .4 תיקון חוק שוויון יבוא: ההזדמנויות בעבודה 7 ".10 סעיפים 50א, 50ב ו-60ב לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975 .

סעיף 173ב לפקודת העיריות, לרבות כפי שהוחל בסעיף 34א לפקודת .11

המועצות המקומיות."

***************************************************************************************

4 ס"ח התשמ"ח, עמ' .38

5 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,9 עמ' 256; התשע"א, עמ' .353

6 ס"ח התשמ"ח, עמ' 38; התש"ע, עמ' .566

7 ס"ח התשל"ה, עמ' .132

--5

נספח מס' כ-/358א'

)פ/2039/18(

הסתייגויות

להצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי )תיקוני חקיקה(, התשע"א–2011

לשם החוק

חברי הכנסת ישראל אייכלר, משה גפני ואורי מקלב מציעים:

אחרי "האתיופית" יבוא "ושל קבוצת האוכלוסייה החרדית".

לסעיף 1

חברי הכנסת ישראל אייכלר, משה גפני ואורי מקלב מציעים:

בפסקה )1(, בסעיף 50א)א( המוצע, אחרי "באתיופיה" יבוא "ושל קבוצת האוכלוסייה החרדית".

חבר הכנסת שלמה מולה מציע:

בפסקה )1(, בסעיף 50א המוצע, בסעיף קטן )א(, אחרי "בחברות הממשלתיות," יבוא "בחברות המעורבות ובחברות בבעלות ממשלתית מלאה,", בסעיף קטן )ג(, אחרי "בחברה הממשלתית" יבוא "בחברה המעורבת ובחברה בבעלות ממשלתית מלאה" ובסעיף קטן )ד(, במקום "חברה ממשלתית תגיש" יבוא "חברה ממשלתית, חברה מעורבת וחברה בבעלות ממשלתית מלאה יגישו"; בסעיף 50ב המוצע, בסעיף קטן )א(, במקום "חברה ממשלתית תגיש" יבוא "חברה ממשלתית, חברה מעורבת וחברה בבעלות ממשלתית מלאה יגישו" ובסעיף קטן )ב(, אחרי "החברות הממשלתיות" יבוא "החברות המעורבות והחברות בבעלות ממשלתית מלאה" ובפסקה )2(, בפסקה )7ב( המוצעת, במקום "תפעל לקידום" יבוא "תנקוט את האמצעים הדרושים לעידוד".

חברי הכנסת דני דנון ושלמה מולה מציעים:

בפסקה )3(, אחרי סעיף 60ב המוצע יבוא:

על אף האמור בסעיף ,60 יחולו הוראות סעיף 50א)א( עד )ג(, ) א( "ייצוג הולם בקרב עובדים 60ב.

לעניין עובדים בהסתדרות הציונית העולמית, בסוכנות היהודית במוסדות הלאומיים לארץ ישראל ובקרן קיימת לישראל, בשינויים המחויבים לפי העניין."

--6

לסעיף 2

חברי הכנסת ישראל אייכלר, משה גפני ואורי מקלב מציעים:

בסעיף 173ב המוצע, בסעיף קטן )א(, אחרי "באתיופיה" יבוא "ושל קבוצת האוכלוסייה החרדית" ובסעיף קטן )ב(, אחרי "בעל כישורים" יבוא "מקצועיים" ואחרי "לכישוריהם" יבוא "המקצועיים".

חבר הכנסת שלמה מולה מציע:

בסעיף 173ב המוצע, בסעיף קטן )א(, אחרי "עובדי עיריה" יבוא "ותאגידים עירוניים", בסעיף קטן )ג(, במקום "עיריה רשאית" יבוא "עיריה ותאגיד עירוני רשאים", בסעיף קטן )ד(, אחרי "בעיריה" יבוא "ובתאגיד עירוני", בסעיף קטן )ה(, במקום "העיריה תגיש" יבוא "העיריה והתאגיד העירוני יגישו" ובמקום "עובדיה" יבוא "עובדיהם" ובסעיף קטן )ו(, אחרי עובדי העיריות" יבוא "והתאגידים העירוניים".

לסעיפים 3 ו-4

אין הסתייגויות

***************************************************************************************

הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני

העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני

חקיקה), התשע"א–2011

[מס' כ/358; "דברי הכנסת", חוב' י"ד, עמ' ;

נספחות.]

(קריאה שנייה וקריאה שלישית)

היו"ר ראובן ריבלין:

אני מזמין את יושב-ראש ועדת העלייה,

הקליטה והתפוצות חבר הכנסת דני דנון לבוא

ולהציג את הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם

של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי

(תיקוני חקיקה), התשע"א–2011, לקריאה שנייה

ושלישית. בבקשה.

דני דנון (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה

והתפוצות):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי

השרים, נציגי הנהגת העדה האתיופית

שנמצאים אתנו, ערב טוב, אני שמח מאוד

להציג בפני הכנסת הצעת חוק להרחבת הייצוג

ההולם של בני העדה האתיופית בשירות

הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011. הצעת

החוק היא פרי יוזמתם של חברי הכנסת ציון

פיניאן, אופיר אקוניס ויעקב אדרי, ואני

מברך אתכם על היוזמה המבורכת הזאת.

מדובר בהצעת חוק חשובה ביותר, שנועדה

לסייע לבני העדה האתיופית להשתלב בחברה

הישראלית.

קהילת יוצאי אתיופיה כבר זכתה להכרה

כקבוצה הזכאית להעדפה מתקנת במסגרת סעיף

15א לחוק שירות המדינה, אבל זה לא מספיק.

חברי היקרים, מטרת החוק היא להקל את

ההשתלבות של יוצאי אתיופיה במשרות

ראויות ובכירות – ואני רוצה לשים את הדגש

במלים "משרות ראויות ובכירות", כי בדיונים

שערכנו בוועדה ראינו שיש ייצוג ליוצאי

אתיופיה במגזר הציבורי, אבל הייצוג הזה

לא מספיק, לא מהבחינה הכמותית וגם לא

מבחינת המשרות שבהן יוצאי אתיופיה

מחזיקים.

ועם כל הכבוד – וכל עבודה מכבדת את בעליה,

אבל עם כל הכבוד לעבודות של שמירה

וניקיון, הגיע הזמן שבמדינת ישראל, בשנת

2011, יהיו יוצאי אתיופיה גם מנכ"לים של

משרדים ממשלתיים, גם סמנכ"לים, גם יועצים

משפטיים, מנהלי מחלקות, וישתלבו בכל

העמדות הבכירות. והצעת החוק החשובה הזאת,

שאנחנו מעבירים היום, תשבור את תקרת

הזכוכית שמונעת את ההשתלבות של יוצאי

אתיופיה.

היום יש בשירות המדינה סמנכ"ל אחד – ואני

מברך את שרת הקליטה, שנמצאת אתנו, ומשרדה

– סמנכ"ל אחד מוכשר ביותר, אבל למה יש רק

סמנכ"ל אחד ולא עשרות סמנכ"לים יוצאי

אתיופיה בכל משרדי הממשלה?

בהצעת החוק נקבע כי בין יתר האמצעים

השונים שאפשר לנקוט כדי להשיג ייצוג הולם

יהיה ייעוד משרות לעובדים יוצאי אתיופיה.

אני רוצה לומר מלה: כל מי שיתקבל לעבודה

יהיה חייב לעמוד בקריטריונים, יהיה חייב

לעמוד בתנאי הסף, ויש עשרות ומאות יוצאי

אתיופיה שלא צריכים עזרה. יש להם הנתונים

האלה, יש להם ההשכלה, יש להם הניסיון, אבל

הם צריכים שנפתח להם את הדלת, וזה מה

שאנחנו עושים היום.

מדובר בהתקדמות משמעותית, ואני מברך את

חברי ועדת העלייה והקליטה שדנו בנושא הזה

וקידמו אותו היום.

חברי חברי הכנסת, יש כמה הסתייגויות לחוק

הזה, וחלק מההסתייגויות – אני מסכים אתן,

ואני אפילו שותף לחלק מההסתייגויות, אבל

הברירה שעמדה בפני חברי הוועדה היתה –

מכיוון שההסתייגויות הגיעו בשלב מאוד

מאוחר של החקיקה – לעכב את החוק הזה,

להחזירו לדיונים נוספים, לפנות לגופים

הנוספים שצריך להחיל עליהם את החוק הזה;

ואני אומר זאת בצורה ברורה: צריך להחיל

אותו גם על הסוכנות היהודית, וגם על

ההסתדרות הציונית העולמית – –

יעקב אדרי (קדימה):

קק"ל.

דני דנון (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה

והתפוצות):

– – וגם על קק"ל. צריך לעשות את זה, אבל

האופציה שעמדה בפנינו, בפני חברי הוועדה,

היא לעכב את החקיקה, או להתקדם. ולכן אני

אומר לחברי חברי הוועדה, שהגישו את

ההסתייגויות – וגם אני הגשתי אותן: צריך

בסופו של דבר להעביר את החוק הזה היום,

לומר לבני העדה האתיופית: אנחנו מצדיעים

לכם, אנחנו מעריכים אתכם, אנחנו מתכוונים

לסייע לכם לשבור את תקרת הזכוכית, ובעזרת

השם, תיקונים נוספים, שיצטרכו להיעשות,

אנחנו נמשיך ונעשה.

השר מיכאל איתן:

בעזרת השם, שנגיע ליום שהחוק הזה יהיה

מיותר.

דני דנון (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה

והתפוצות):

בעזרת השם. זה בוודאי. אני רוצה להודות

למנהלת הוועדה דנה גורדון, ליועצת

המשפטית מירב תורג'מן, לצוות הוועדה, ציפי

ודולי, ובייחוד לאותם פעילים ומנהיגים

יוצאי העדה, שהגיעו לכל הדיונים ודחפו

אותנו לקדם את החקיקה – יש לכם חלק חשוב

בחוק הזה שאנחנו מעבירים היום.

אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק

המוגשת בפניכם בקריאה שנייה ובקריאה

שלישית.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה לחבר הכנסת דני דנון, יושב-ראש ועדת

העלייה, הקליטה והתפוצות. רבותי, לחוק הזה

יש כמה מסתייגים. המסתייג הראשון – חבר

הכנסת ישראל אייכלר, ואחריו – חבר הכנסת

משה גפני, יושב-ראש ועדת הכספים. אדוני, לך

יש שלוש הסתייגויות, שזה 15 דקות. אז – אם

אתה מסכים לצמצם את הזמן.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אני מקווה שלא יהיה לי מה לומר.

יעקב ליצמן (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, אם – – – תתמוך, אנחנו

מייד נצביע.

היו"ר יצחק וקנין:

אוקיי. רשות הדיבור.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני

מברך את בני העדה האתיופית על ההישג, ואני

רוצה לומר שאנחנו נתמוך בחוק למען שילוב

בני העדה האתיופית בייצוג הולם בכל מגזר,

הפרטי והציבורי, וגם בהמשך, כל דבר שיביא

לשוויון בין קבוצות אוכלוסייה שונות

בארץ הזאת, אנחנו נתמוך בו.

אבל ישנו ציבור אחד שלא עלה לארץ ב-20 השנה

האחרונות, ולא ב-50 השנה האחרונות, אלא ב-150

השנה האחרונות, ואולי אפילו יותר, וזה

הציבור החרדי, שבכל הדורות עלה

לארץ-ישראל, והצליח לעלות לארץ-ישראל, וגם

היום יש אלפי יהודים מארצות הרווחה,

חרדים, שעולים לארץ-ישראל, ויש חסמים

ביורוקרטיים מתוכננים שמונעים מהם לקבל

משרות במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי,

ואנחנו דורשים שיהיה גם להם ייצוג הולם.

כמו שיש לנשים, כמו שיש חוק ייצוג הולם

לערבים, כמו שיש חוק ייצוג הולם לבני העדה

האתיופית, צריך להיות חוק ייצוג הולם

לבני הציבור החרדי.

לכאורה, במדינה מתוקנת לא היו צריכים

בכלל חוקים כאלה; במדינה דמוקרטית כל

אזרח היה צריך להתקבל לעבודה לפי

הכישורים שלו, ולא לפי התארים שלו, ולכן

אני גם הצעתי בוועדה שלא ייכתב לגבי בני

העדה האתיופית לפי התארים, אלא לפי

הכישורים, ואני שמח – ואני מברך את

היושב-ראש ואת חבר הכנסת מולה – שכתוב שם

לפי הכישורים, ולא לפי התארים.

כל הסיפור הזה, שצריך לתת תארים אקדמיים

שאינם רלוונטיים לתפקידים שאנשים

נבחרים, זה נועד לחסום ציבורים שלמים

ממנגנוני שלטון, של אוכלוסייה מסוימת,

אליטה שרוצה לשלוט בעם ולשאוב את כספם,

ולא לתת להם להתפרנס. זאת מזימה שבמדינה

דמוקרטית צריך להתנגד לה בכל תוקף.

תואר אקדמי חשוב מאוד לגבי תפקיד מסוים,

למשל רופא שרוצה להיות רופא, מובן מאליו

שהוא צריך תואר אקדמי ברפואה. חשמלאי

שרוצה לעבוד בחשמלאות צריך תואר

בחשמלאות. אבל תסבירו לי למה מזכירה

בכנסת, שמוציאה מכרז – ואני לוקח את

הכנסת כדוגמה, כי היא הדוגמה הכי טובה, כי

הכנסת דווקא היום היא המוסד הכי משלב של

מגזרים שונים – למה צריך להיות תואר

אקדמי בשביל להיות מזכירה בכנסת? היא

צריכה לדעת מזכירות – תואר במזכירות.

וככה זה עובר כחוט השני. כל היועצים

המשפטיים במשרדי הממשלה כבר שנים מנסחים

את הקריטריונים ואת המכרזים – דרישה:

תואר ראשון, תואר שני, כדי למנוע מאנשים

שאין להם התארים האלה להתמודד

בשוויוניות על המכרזים האלה. זה עוול

נוראי, שאסור להסכים לו, בפרט שאחד היעדים

שקבעה הממשלה באין- ספור החלטות הוא

לפתוח את שוק התעסוקה לציבור החרדי.

אנשים הבינו את העוול שבקיפוח ואפליה

במקומות עבודה נגד בעלי חזות חרדית, שכל

פשעם, שהם מבקשים לשמור על אורח חיים

חרדי, וזאת זכותם הדמוקרטית המלאה, על-פי

מגילת העצמאות, שמעניקה חופש דת לכל

העמים, כולל העם היהודי.

מצד אחד, מנהלים מסע הסתה נגד היהדות

הנאמנה, כאילו האנשים שלהם לא רוצים

לעבוד, הם רוצים להתפרנס מכספי הציבור;

וזאת הסתה שמתוקצבת וממומנת על-ידי

גורמים מתבוללים מארצות-הברית, ומעורב

כאן כסף זר, בקמפיין הזה נגד החרדים שלא

רוצים לעבוד, גם של האיחוד האירופי, גם של

ה-CIA. שימו לב לכל אותן העמותות שמנהלות את

הקמפיינים נגד החרדים, מי תמצאו – את

אותן קרנות שמממנים אותן מאותם גורמים.

הם רואים ביהודים הדתיים והלאומיים

והחרדים סכנה לשלום העולם – אני מדבר על

ה-CIA ועל האיחוד האירופי, שמממן את אותן

קרנות שמדברים עליהן. מכונים שלמים

יושבים ומפרסמים בעיתונים נתונים

ארסיים, כאילו ילדי החרדים והחרד"לים הם

סכנה דמוגרפית למדינה; לא יהיה מי שיפרנס

אותם, המדינה תפשוט רגל, למה? כי נולדים

יותר מדי ילדים. אני הייתי רוצה לראות

מישהו שיעז לכתוב שיש יותר מדי ילדים

ערבים בארץ הזאת, ואני נגד מי שיכתוב דבר

כזה.

עפו אגבאריה (חד"ש):

דיברו על זה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

דיברו על זה, אבל אנחנו מתנגדים לדבר הזה.

להגיד על ילדים יהודים בארץ-ישראל, שבאו

פליטי שואה ובאו מארצות המזרח, ואלה

שנמצאים פה ביישוב הישן במשך מאות שנים,

שהם סכנה כלכלית למדינה, וישנם עיתונים

–- אגב, זה אותם עיתונים שכתבו נגד אובמה,

על זה שהוא תקף את קדאפי, הם כתבו בשבוע

שעבר שזאת צביעות שתוקפים את קדאפי ולא

תוקפים מדינות כיבוש אחרות, בסוגריים –

ואני מוסיף בסוגריים – מדינת ישראל, לזה

הם מתכוונים. אותם עיתונים מנהלים

קמפיינים במשך שנים, שהילד החרדי עולה

17,000 לחודש על זה שהוא הולך במדרכה ועל זה

שהוא נושם אוויר, וכך נוצר מצב שכשמגיע

יהודי חרדי למקום עבודה, ויש לי עובדות,

של אנשי היי-טק שהצליחו, והיה מכרז, והם

ניגשו למכרז – ברגע שראו שהם יהודים בעלי

זקנים ופאות, אמרו: לא, זה לא בשבילכם; וזה

במגזר הפרטי, שלא לדבר בשירות הציבורי,

שהוא לגמרי חסום.

אמר פה היושב-ראש, חבר הכנסת דנון, ובצדק,

שצריך לאפשר לעדה האתיופית לשבור את תקרת

הזכוכית שמונעת מהם להתקדם בעבודה. לגבי

החרדים, אין תקרת זכוכית; יש תקרה של בטון.

דני דנון (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה

והתפוצות):

מה זה קשור לחוק הזה?

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אמרתי לך: אין לי שום בעיה שיהיה חוק נפרד.

לדעתי, בכלל צריך חוק לכל קבוצות

האוכלוסייה, שלא תהיה אפליה, והייתי עושה

אפילו עבירה פלילית מאפליית אדם, אם זה

מהעדה הרוסית ואם זה מהעדה הדרוזית ואם

זה מהעדה הערבית ואם זה מהעדה החרדית –

לא משנה. הרי כל המדינה הזאת מורכבת

ממהגרים או כאלה שנמצאים פה – קבוצות

אוכלוסיות שונות; אין פה אוכלוסייה אחת

זהה. אז כל הגאווה וכל הגדולה של מדינת

ישראל, שהיא מדינה דמוקרטית, שמאפשרת לכל

אחד את זכות הבחירה – אגב, גם את זה כבר

רוצים לשלול.

אני יודע, חברי הכנסת, שאתם לא אשמים. אני

יודע שמי שאשם בזה, זה אותה תקשורת,

שממומנת ומקבלת שוחד מאותם גורמים –

שוחד כספי שמקבלים עיתונאים על-ידי

סיורים לאותן קהילות, שהן עוינות את

החרדים, ומממנים אותם כדי להסית נגד

החרדים ונגד בתי-הדין הרבניים ונגד כל

קשר בין הדת היהודית למדינת ישראל. ואלה

שלא משלמים שוחד כספי, נותנים שוחד אחר,

של פרסום. ואני רוצה להזהיר את עצמנו, לא

להכליל את כל העיתונאים, לכן הדגשתי: את

אותה תקשורת, ולא כל התקשורת, כי ישנם

עיתונאים ישרים, שאומרים לי שאין להם

ברירה – אם הם רוצים להגיע לעמודים

הראשונים, אם הם רוצים לרכוש רייטינג, הם

חייבים לצאת נגד החרדים, כי אם הם לא יצאו

נגד החרדים הם ימצאו את עצמם בעמודים 17

ו-18. וזה לא נכון, כי העם לא רוצה את ההסתה

הזאת. אני מסתובב בין אנשים חילונים.

אנשים לא רוצים את ההסתה הזאת, לא קונים

את הדבר הזה.

שלמה מולה (קדימה):

אני מציע לך להציע הצעת חוק שמגדירה את

האוכלוסייה החרדית. אנחנו נתמודד אתה.

החוק הזה לא בדיוק קשור – – –

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אני מקבל את הצעתך, חבר הכנסת מולה,

ואנחנו נעשה את זה – אני הגשתי עכשיו

הצעת חוק, שיכירו בהשכלה התורנית כהשכלה

אקדמית, שאינה רלוונטית לתפקיד. כלומר, אם

אדם רוצה להיות רב, כמובן שזה רלוונטי,

ואם הוא רוצה להיות בעל מקצוע אחר, הוא

צריך ללמוד את המקצוע. אבל באותם תפקידים

שאין צורך במומחיות ספציפית אקדמית,

השכלה תורנית צריכה להיות שוות ערך

להשכלה אחרת, שאיננה אקטואלית לגבי

התפקיד הזה. ואני חושב שהשר שעוסק הרבה

בענייני מדע והטכנולוגיה, מבין את זה.

שלמה מולה (קדימה):

לכן התיקון צריך לבוא בחוק המכרזים.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

הגשנו את התיקון הזה בחוק המכרזים, ואני

מקווה שבמושב הקיץ הכנסת תעביר את זה, כי

כשהייתי בכנסת בפעם הקודמת והצעתי הצעה

שלא יצטרכו בכלל תואר אקדמי, כי זה במקום

שאין בו צורך בתואר אקדמי, בא שר האוצר

נתניהו וביקש להוריד את זה, אבל אמר שעדיף

שנכיר גם בהשכלה התורנית, כי גם ראש

הממשלה מבין שללמוד כמה מסכתות בגמרא זה

לא פחות חשוב מאשר ללמוד איזושהי חוכמה,

למשל על השפעת קרני התיש על קרני השמש. אם

מישהו יעשה דוקטורט על הדבר הזה אי שם

במזרח הרחוק, שם בנפאל, הוא יקבל תואר

אקדמי, אבל אני רוצה שיכירו, לפחות אפילו

אם לא היתה כאן מדינת היהודים – סתם

מדינה דמוקרטית, שיכירו שלימוד תורה זה

דבר לא פחות מקדם ומשכיל מאשר לימוד אחר.

ולכן אני אומר, מצד אחד, חוסמים כל דרך,

מצד שני, אומרים: צאו לעבוד. ואיך אמרו שם

במצרים? תבן לא ניתן לנו ולבנים אומרים

לנו עשו. אני מאוד מקווה שחברי, חברי

הכנסת הרב גפני והרב מקלב, שהשתתפו

בהסתייגות שלי, יצליחו לשכנע את הכנסת, אם

לא לקבל את ההסתייגות לחוק הזה, לפחות

להכין דעת קהל, שיהיה חוק לייצוג הולם

לציבור החרדי.

ופה אני רוצה לענות לשאלה שאומרים לנו –

היושב-ראש, הרב וקנין, אומרים: מיהו חרדי?

עוד לא יודעים מיהו חרדי. והאמת היא, מיהו

חרדי – לדעתי, מי שמזהה את עצמו ומגדיר את

עצמו חרדי. כמו שאומרים, מיהו יהודי – יש

לנו הלכה שקובעת. אבל מיהו חרדי – אין

הלכה שקובעת מיהו חרדי.

דוד רותם (ישראל ביתנו):

יש פסק-דין שקובע מיהו חרדי.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

מה פסק-הדין אומר, יושב-ראש ועדת החוקה,

חבר הכנסת רותם?

היו"ר יצחק וקנין:

הרב אייכלר, אתה לא חייב לנצל את כל – – –

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

לא, אני רוצה לשמוע – אולי יש הגדרה.

דוד רותם (ישראל ביתנו):

יש שם הגדרה, שאומרת שחרדי – – – הוא לא

דתי והוא לא זה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אני מציע ככה, היות שהציבור החרדי מאוד

מתרחב, וכבר יש היום ציבור לאומי גדול

שמגדיר את עצמו כחרדי, אז בוא לא נקבע

עכשיו מיהו חרדי. אני מקבל את ההגדרה, שמי

שמגדיר את עצמו כחרדי, הוא חרדי, אלא אם כן

הוא לא שומר תורה ומצוות, כמובן. הוא לא

יכול להיות חרדי שעובר על כל התורה כולה

– ולהגיד שהוא חרדי.

השר מיכאל איתן:

יש חרדי בשביל לקבל ויש חרדי בשביל לתת.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אומר השר איתן, שיש חרדים בשביל לתת, ואני

מקבל את זה, כי תראו, בכל ארגוני המתנדבים,

בכל אירוע בארץ, אם תראו מי האנשים

שמגיעים, אז או שזה אנשים מקבלי משכורת

כמו עובדים סוציאליים, שוטרים, כל מיני

אנשי מד"א, שכולם עובדים במשכורת, ומצד

שני, יש מתנדבים. במתנדבים, החרדים

והדתיים תופסים מקום ראשון; אני לא אומר

שרק הם, יש גם מתנדבים שאינם חרדים, אבל

בלתת למדינה ולעם, הציבור החרדי עומד

בראש ארגוני ההתנדבות.

השר מיכאל איתן:

יש גם צבא.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

בעניין הזה אנחנו נדבר כאן – – –

היו"ר יצחק וקנין:

בצבא השם גם.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

בעניין הזה אנחנו נדבר כאן – תשאיר משהו

לפעם אחרת.

השר מיכאל איתן:

כשאתה אומר את החלוקה, צבא – – –

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אני יכול לומר את זה, אבל אני לא רוצה

עכשיו לומר, כי אני לא רוצה לפתוח דיון

נוסף לעוד שעתיים. אז אני מודה לכם על

ההקשבה, ואני מברך את העדה האתיופית.

אנחנו נתמוך בחוק שלכם, אבל אנחנו דורשים

שלא תהיה אפליה גם כלפי הציבור החרדי.

תודה רבה.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. המסתייג

השני, יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת

משה גפני. יש לו רבע שעה, אבל אני מקווה

שהוא יתחשב בנו.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רבותי

השרים, אני מבקש לברך את חברי חבר הכנסת

ציון פיניאן וחברי יעקב אדרי ואופיר

אקוניס על הצעת החוק החשובה הזאת, הצעת

חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה

האתיופית בשירות הציבורי. הצעת חוק

חשובה; כפי שאמר הרב אייכלר, אנחנו נתמוך

בהצעת החוק הזאת.

אני מבקש לנמק את ההסתייגות של חבר הכנסת

אייכלר, של חבר הכנסת מקלב ושלי, ואני

רוצה להקריא מהחוק שני סעיפים מאוד

חשובים, מאוד משמעותיים. סעיף 50א(ב)(2):

"הוראה בדבר מתן עדיפות למועמדים מקרב

קבוצה הזכאית לייצוג הולם, כאשר הם בעלי

כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים

אחרים, לעניין משרה או קבוצת משרות או

לעניין דרגה או קבוצת דרגות שיפורטו

בהוראה, ולתקופה שתיקבע בה".

אני רוצה להסביר לחברי הכנסת מה הסעיף

הזה אומר. הסעיף אומר שאם יש חברה ממשלתית

שיש בה משרה, ולמשרה הזאת צריך תואר שני

בכלכלה, ויש שני מועמדים, מועמד אחד שהוא

בן העדה האתיופית, שיש לו תואר שני

בכלכלה, ונבחנו כישוריו, וכישוריו טובים

ומתאימים למשרה הזאת, ויש מישהו אחר, שהוא

איננו בן העדה האתיופית, אבל כישוריהם

דומים, לאחר קבלת החוק הזה יש להעדיף את

בן העדה האתיופית שיש לו תואר שני בכלכלה.

בסעיף הבא: "הוראות סעיף זה יחולו על כל

דרכי הקבלה לעבודה והקידום בעבודה בחברה

הממשלתית" – "הוראות סעיף זה יחולו על

חברה ממשלתית המעסיקה יותר מ-50 עובדים".

החוק הזה חל על חברה ממשלתית שמעסיקה

יותר מ-50 עובדים, כי בחברה יותר קטנה אין

אפשרות להחיל את החוק הזה, והוראות סעיף

זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה, כלומר

הכול ייקבע לפי הכישורים השווים.

עכשיו אני רוצה לומר לכנסת: סיעת יהדות

התורה, בכל הצעות החוק שעניינן היה שילוב

קבוצות שונות באוכלוסייה, למשל – החוק

קובע שיש להעדיף אשה על גבר אם לשניהם יש

אותם כישורים. אנחנו תמכנו בחוק הזה. בחוק

החברות הממשלתיות, אם יש שני מועמדים,

ערבי, דרוזי או צ'רקסי, וכישוריו שווים

לכישורים של מישהו שהוא יהודי, יש להעדיף

את הערבי, את הדרוזי או את הצ'רקסי. אותו

דבר – החוקים מדברים גם על קבוצות נוספות

באוכלוסייה. אנחנו תמכנו בכל החוקים

האלה, עד שיום אחד חטפנו – אנחנו, נציגי

הציבור החרדי, ש – אתם החרדים מהווים

פצצת זמן מתקתקת, כי אתם לא משתלבים

בעבודה. פרזיטים, לא רוצים לעבוד, חיים על

חשבון הקופה הציבורית, משתמטים מעבודה.

ואז התחלנו לעשות חשבון נפש, למה אומרים

לנו את זה. ומאז, אנחנו, בכל חוק להעדפה

מתקנת שמגיע, אנחנו דורשים לשלב גם חרדים.

אני רוצה להגיד לחברי הכנסת למה אנחנו

מבקשים את התמיכה שלכם בהסתייגות שלנו.

מה אנחנו אומרים? אנחנו אומרים שבחברה

ממשלתית, כשנדרשים כישורים של תואר שני

בכלכלה, אז – אם יהיה חרדי ומישהו שאיננו

חרדי, ולשניהם יש תואר שני בכלכלה, הם

שניהם בוגרי אוניברסיטה שלמדו כלכלה

וקיבלו תואר שני, שיעדיפו את החרדי,

מכיוון שזה היעד הלאומי של מדינת ישראל,

לשלב חרדים בעבודה.

רונית תירוש (קדימה):

אני בעד. אם יהיה מצב כזה, אני בעד.

משה גפני (יהדות התורה):

זה מה שאנחנו מציעים. ההסתייגות שלנו

אומרת דבר אחד, הסעיף שהקראתי – עליו

אנחנו אומרים – –

שלמה מולה (קדימה):

איך, מה אתה אומר?

משה גפני (יהדות התורה):

– – שאם יש צורך במשרה שנדרש לה למשל

תואר שני בכלכלה, ואם יש חרדי שכישוריו

דומים, הוא למד תואר שני בכלכלה ויש לו

תואר מהאוניברסיטה, ומולו עומד מישהו

שהוא איננו חרדי וגם לו יש תואר שני

בכלכלה, וכישוריהם נבדקו – לא

פריווילגיה לחרדי, אנחנו לא אומרים

בהסתייגות שלנו שאם מישהו למד בישיבה,

מכיוון שהוא למד בישיבה צריך לקבל אותו

לעבודה. לא.

שלמה מולה (קדימה):

אתה צודק, אבל לא בחוק הזה.

משה גפני (יהדות התורה):

חבר הכנסת מולה, היות שאני כבר ותיק בכנסת

אני יכול להגיד לך שכל הזמן אומרים לנו את

זה. כל הזמן. עכשיו, יתירה מכך, כשאני בא

לוועדת החוקה, או לוועדת הפנים – לא

בקדנציה שלך, חבר הכנסת רותם – ואני אומר:

צריך להכניס חרדי, הרי זה היעד הלאומי –

שלמה מולה (קדימה):

בוא ניזום יחד בחוק אחר.

משה גפני (יהדות התורה):

רגע, בסדר, ליזום. – – אומר משרד המשפטים:

אין הגדרה של חרדי; אין הגדרה כזאת. למה,

החרדי זה לא דת, זה לא גזע, זה לא מין. אין

הגדרה של חרדי.

דוד רותם (ישראל ביתנו):

זה כן דת. זה הדת הכי רחוקה – – –

שלמה מולה (קדימה):

נעשה חוק נפרד.

משה גפני (יהדות התורה):

עכשיו, לא הבנתי את האמירה הזאת של משרד

המשפטים – כבר שנים רבות. אם אין הגדרה של

חרדי, איך יודעים שהחרדים לא משתלבים

בעבודה? איך יודעים את זה? על זה מדברים כל

הזמן. יש החלטות ממשלה לשלב חרדים בעבודה.

מדברים פה במליאת הכנסת, חברי הכנסת: צריך

לשלב חרדים בעבודה; החרדים לא רוצים

לעבוד. אנחנו מייצגים את הציבור החרדי,

ואנחנו אומרים, החרדים רוצים להשתלב

בעבודה. ואנחנו לא מבקשים פריווילגיה

בהסתייגות. אנחנו אומרים: רק מי שיש לו

התארים הנדרשים על-פי החוק למשרה הזאת. לא

שהוא למד בישיבה, לא שהוא תלמיד חכם, לא –

אותו הדבר.

דני דנון (הליכוד):

זה לא המקום פה.

משה גפני (יהדות התורה):

אבל אומרים לי את זה כל הזמן, חבר הכנסת

דנון. היה חוק של חבר הכנסת אחמד טיבי.

דני דנון (הליכוד):

בוא נקרא לחוק למגזר החרדי.

שלמה מולה (קדימה):

הרב גפני, אני אומר לך, אם אתה מגיש הצעת

חוק שכזאת, אני אומר לך כאן, הנה כל החברים

היושבים כאן, אנחנו נתמוך, אבל לא בחוק

הזה.

משה גפני (יהדות התורה):

רגע, הרוצה לשקר ירחיק עדותו, אומרת

הגמרא. יש בחוק שהועבר בוועדת הפנים

והוכן לקריאה שנייה ושלישית, והיה כתוב

בדברי ההסבר – על חוק הרשויות המקומיות,

היתה תוספת בדברי ההסבר, שבקריאה השנייה

והשלישית נכניס גם את החרדים, ובסופו של

דבר לא העבירו את החוק כי משרד המשפטים

התנגד עד לרגע זה. אין לנו יכולת להגיש

הצעת חוק מכיוון שהיא לא עוברת את משרד

המשפטים. אם לא נצליח היום – – –

אופיר אקוניס (הליכוד):

איך זו עברה?

משה גפני (יהדות התורה):

לא עברה.

אופיר אקוניס (הליכוד):

לא, איך זו עברה?

משה גפני (יהדות התורה):

אה, בגלל שזאת הסתייגות.

אופיר אקוניס (הליכוד):

לא, אני יודע שיש הסתייגות. אני אגיד לך את

האמת, גם משרד המשפטים לא התלהב יותר מדי

מההצעה הזאת, והנה היא עברה. למה? נאבקנו.

משה גפני (יהדות התורה):

חבר הכנסת אופיר אקוניס, אתה יודע – כמה

ניסינו, כמה פעמים ניסינו. זה פשוט צביעות

של משרד המשפטים להצביע נגד הסתייגות

כזאת, כי מטיפים לנו מוסר. אנחנו אומרים

פה: עובר החוק של בני העדה האתיופית,

אנחנו תומכים בחוק הזה. החוק עובר, אז כמו

שיש בחוק החברות הממשלתיות, עכשיו, אחרי

שהחוק יאושר, תהיה העדפה מתקנת לבני העדה

האתיופית, כמו שקיים בחוק החברות

הממשלתיות, יש העדפה לערבים, לדרוזים,

לצ'רקסים, לנשים, לאנשים עם מוגבלות, כל מה

שמנוי בחוק הזה, בכל החוקים האלה – אז

יהיה גם חרדים.

עכשיו, מה יקרה? אחת מהשתיים – איך אמרה

חברת הכנסת רונית תירוש? – אם יהיה חרדי

כזה, החוק יחול לגביו. לא יהיה חרדי כזה,

החוק לא יחול לגביו. מה קרה? אנחנו אומרים

לכם: יש. שאלתי בדיון בוועדת הכספים על

משרד החקלאות מספר פעמים – 700 עובדים

במכון וולקני; רונית, 700 עובדים במכון

וולקני. שאלתי: כמה חרדים? הרי יש חרדים עם

תארים, עם הכול, בנושא של החקלאות. במכון

וולקני, חרדית אחת בחצי משרה, והתברר לי

גם שהיא לא חרדית, היא דתית לאומית.

שלמה מולה (קדימה):

אה. משה גפני (יהדות התורה):

מתוך 700.

עתניאל שנלר (קדימה):

זה לא אסון גדול, זה בסדר, אפשר לחיות עם

זה. משה גפני (יהדות התורה):

לא נורא, לא נורא, העיקר שהיא לא עם כיפה

סרוגה. על כל פנים, במכון וולקני אין חרדי

אחד מתוך 700 עובדים.

היום היה דיון על תקציב הרשות לניירות

ערך. הגיעו אנשי הרשות לניירות ערך

ושאלתי אותם, בתקציב, כמה עובדים יש להם.

אז הם אמרו: יש לנו 193 עובדים קבועים, עוד 24

עובדים נוספים. לא חשוב, הגענו לסביבות 240

עובדים. שאלתי אותם כמה חרדים. רשות

לניירות ערך – אני יודע וגם אתם יודעים

שיש סטודנטים חרדים ויש חרדים עם תארים

והכול. כמה חרדים יש ברשות לניירות ערך?

הם הסתכלו אחד על השני במבוכה והבטיחו לי

לתת תשובה. התשובה תהיה שאולי יש אחד.

אולי, לא בטוח.

רחל אדטו (קדימה):

למה?

משה גפני (יהדות התורה):

למה? או-ו-ו, זה דיון בפני עצמו.

הבאתי לשר האוצר קלסר כזה עב כרס עם אנשים

חרדים עם תארים – תואר ראשון, ותואר שני,

ודוקטור – רשימה ארוכה של גברים ונשים

חרדים. אמרתי לו: תשלב אותם. אתה העברת

החלטות ממשלה על שילוב חרדים בעבודה. הנה,

אני נציג הציבור החרדי, הנה אנשים חרדים,

תבדוק את הכישורים שלהם, תשלב אותם. מה

התשובה שקיבלתי? מה? תנחשי. לא קיבלתי

תשובה. 700 עובדים במכון וולקני, אחד לא

חרדי?

יואל חסון (קדימה):

איך אתה, יושב-ראש ועדת הכספים, לא קיבלת

תשובה משר האוצר?

משה גפני (יהדות התורה):

לא יודע.

יואל חסון (קדימה):

לא הגיוני בעיני.

משה גפני (יהדות התורה):

הגיוני.

יואל חסון (קדימה):

לא הגיוני.

משה גפני (יהדות התורה):

הגיוני.

יואל חסון (קדימה):

לא הגיוני.

משה גפני (יהדות התורה):

הגיוני.

יואל חסון (קדימה):

לא הגיוני.

משה גפני (יהדות התורה):

(

X

Z

‚

0

&

(

„

†

摧匓7ᘀ

היו"ר יצחק וקנין:

רבותי, הלילה ארוך, ואם נתחיל להפריע לא

יסתיימו הדברים. אני מבקש לסיים את

הדברים.

משה גפני (יהדות התורה):

אני חייב לסיים, ואני אומר לכם – מולה,

תשמע, אין לי את כל הזמן שבעולם, אני חייב

לסיים. אני רוצה שתדע, ואני אומר את זה לכל

אחד ואחת מחברי הכנסת, אנחנו תומכים בחוק

הזה. אנחנו סבורים שצריך לשלב את בני העדה

האתיופית. אין דיון לגבי העניין הזה.

אנחנו מבקשים מכם, מכל חברי הכנסת, אין

סתירה לעניין הזה, אין בעיה עם העניין

הזה, אנחנו לא מבקשים פריווילגיה, אנחנו

מבקשים שתהיו – כל חברי הכנסת – נאמנים

למה שאתם אומרים. אתם אומרים שהחרדים לא

רוצים לעבוד, לא רוצים להשתלב בחיי החברה

הכלכלית וכל העשייה במדינת ישראל? אנחנו

אומרים לכם: שקר. אנחנו, מייצגים את

הציבור החרדי, רוצים להשתלב. אבל מכיוון

שהנתונים מראים שלא משלבים חרדים –

הבאתי כמה דוגמאות ואני יכול להביא עוד

הרבה דוגמאות – שתהיה העדפה מתקנת. אין

סתירה לחוק. אנחנו מבקשים מכם שלא תהיו

אחד בפה ואחד בלב. אתם אומרים שהחרדים

צריכים להשתלב בעבודה? אהלן וסהלן, גם

אנחנו מעוניינים.

יש אפשרות שמי שמצביע בעד ההסתייגות שלנו

הוא נאמן למה שהוא אומר ומשלב חרדים

בעבודה, ומי שמצביע נגד – או שהוא מפחד

מאלקין או שהוא לא נאמן לדבריו.

יואל חסון (קדימה):

אני מאמין שהוא מפחד מאלקין.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה ליושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת

משה גפני. יעלה חבר הכנסת אורי מקלב. יש

עוד שני מסתייגים.

רונית תירוש (קדימה):

בנוסף עוד שניים?

יואל חסון (קדימה):

חבר הכנסת שלמה מולה אחריו, ואחריו – דני

דנון, האחרון. הוא הוריד את ההסתייגויות,

זאת אומרת נשאר לנו המסתייג האחרון, שלמה

מולה.

יואל חסון (קדימה):

למה דווקא שלמה מולה אחרון, כי הוא

אתיופי?

היו"ר יצחק וקנין:

לפי הסדר. אתה יודע מה? שאלת שאלה טובה.

הוא רצה לשנות את הסדר ואני לא הסכמתי,

כדי שלא יהיה פתחון פה אחרי כן

בהסתייגויות לחוק הבא. תאמין לי שאני

יודע מה עשיתי.

אורי מקלב (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אתה

באמת צודק. חשבתי שאולי לא מן הראוי שיהיה

כאן מצעד של אנשים שמרגישים שקיימת בהם

אפליה ויעלו אחד אחרי השני. בסך הכול, אני

לא אנצל את כל הזמן שעומד לרשותי. דבר שני,

אמרתי לעצמי, נו, אנשים שסובלים מאפליה,

אז בוא נרגיש אתם ביחד, שיש כמה מסתייגים,

ועוד הסתייגות ועוד הסתייגות, וכמה אנשים

כבר חסרי סבלנות. נו, מה יגידו אלה

שסובלים לאורך תקופה ולאורך כל הזמן

מאפליה, כאלה שלא מקבלים אותם לעבודה?

אז דבר ראשון, אני באמת רוצה לברך את העדה

האתיופית שהגיעה ליום הזה. חוקק חוק

שמתקן את האפליה ויש שוויון זכויות. מי

כמונו מרגישים מה זה תיקון חוק כזה. השבע

לא יכול להרגיש את הרעב, הרעב יכול להרגיש

את מי שרעב. אנחנו מרגישים את השמחה שלכם

ביום הזה, שבאמת יהיה שוויון זכויות. המסר

שיש כאן, גם באופן המעשי וגם באופן הערכי.

אבל אנחנו יודעים – ולכל מי שאומר שכאן

זה לא המקום לתקן אפליה קיימת, אפליה

מובנית נגד ציבור חרדי שבא להתקבל

לעבודה, אנחנו כן מבקשים, אדוני חבר הכנסת

שלמה מולה, אני מבקש שתהיה לי אפשרות

להיקרא חרדי אתיופי. אני רוצה להיות חרדי

אתיופי. עד היום הזה היו כמה מגזרים שהיו

מופלים – – –

אורי אורבך (הבית היהודי):

אם הוא היה – – –

היו"ר יצחק וקנין:

זה רעיון טוב דווקא.

אורי מקלב (יהדות התורה):

אני רוצה להיות יהודי חרדי אתיופי – אז

אני יודע שאני לא מופלה. כשהצביעו על

הנשים, תמכנו בזה, אבל לא יכולתי להגיד –

מה יכולתי להגיד, שאני רוצה להיות אשה?

אורי אורבך (הבית היהודי):

אורי מקלב (יהדות התורה):

יש אפליה מובנית אצל הערבים ומתקנים את

החוק הזה, אבל לא יכולתי להגיד שאני רוצה

להתפלל להיות כזה. אני משהו אחר. אבל

עכשיו אני כן יכול להתפלל להיות יהודי

אתיופי.

המגזר היחיד שנשאר ממגזרים רבים שהיתה

בהם אפליה, הוא המגזר החרדי. אנחנו

מבליטים את זה באופן אמיתי. כפי שאמר חבר

הכנסת גפני, לא מדובר בדרישות לכאלה

שאומרים שהם לא למדו והם רוצים לנצל

לימוד אחר, לימוד ערכי, בשביל תואר. אנשים

שיש להם תואר ובאים להתקבל לעבודה,

שולחים קורות חיים למפעל היי-טק ומראים

מה הם למדו, את התעודות שלהם, את הניסיון

שיש להם, אומרים להם בטלפון: בואו עכשיו,

אנחנו בדיוק מחפשים את האדם הזה, אתה האדם

המתאים לנו. הם מגיעים למקום: סליחה,

אנחנו כבר הסתדרנו, צריך לבוא עוד פעם.

עוד לא דיברו אתו בכלל, אבל ראו את הלבוש

שלו, את המראה שלו, ומייד אומרים: לא. אלה

מעשים שבכל יום. יהודים חרדים רבים

יודעים שהם לא יכולים לכתוב "בסייעתא

דשמיא" בתחילת קורות החיים, בגלל שאם יש

זיהוי של יהודי חרדי, אז בכלל לא מתייחסים

אליהם. האפליה הזאת קיימת וגם לא מנסים

להסתיר אותה.

אנחנו חושבים שצריכה להיות מחאה. מה

שאכפת לנו וכואב לנו זה התנגדות הממשלה.

איך ממשלה שמצד אחד אומרת שרוצים לשלב

חרדים, מצד שני מתנגדת עכשיו להסתייגויות

האלה? למה הממשלה מתנגדת להסתייגות הזאת?

למה הממשלה מתנגדת בכזה להט לצרף את זה?

תנו מסר, תגידו: אנחנו נגיש הצעה, אבל גם

זה לא אומרים לנו. הדבר הזה, שהוא דבר

שנמשך, ולא מסתירים אותו, ונמשך לאורך

זמן, יחד עם הצביעות הגדולה הזאת, שלא

מוכנים כשאנחנו מבקשים לתקן – על זה

המחאה שלנו. תודה רבה.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה לחבר הכנסת אורי מקלב. יעלה אחרון

המסתייגים, חבר הכנסת שלמה מולה.

שלמה מולה (קדימה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ציבור יוצאי

אתיופיה שנמצא ביציעים, ברוכים הבאים.

איפה אלקין? רציתי רק להגיד לו שאם מבין

כל ה-30 שרים שר אחד יתפטר, או שישלחו אותו

ל"בונדס" או משהו כזה, שידע שמי שייכנס הוא

אדמסו אללי, שנמצא שם ביציע, שהוא יועץ

ראש הממשלה לענייני עולי אתיופיה. אני

מציע לכם שיחד עם העברת החוק, תחשבו גם על

זה. דני דנון (הליכוד):

אצלכם מתחלפים כל הזמן, חבר הכנסת מולה,

כל הזמן יש תחלופה בקדימה.

שלמה מולה (קדימה):

אני מציע לכם שהחיזוק המשמעותי יהיה

כשאללי יגיע לכאן והוא יהיה הכוח העולה

המשמעותי ביותר. זו עצה טובה לכם.

יואל חסון (קדימה):

חבר הכנסת דני דנון, אני לא מאחל לך

תחלופות כמו שלנו.

שלמה מולה (קדימה):

אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת היא הצעת

חוק מאוד חשובה וצריך להעביר אותה. אני

מקווה שנעביר אותה יחד עם כל

ההסתייגויות.

אני רוצה רק לומר, שעצם קיום הדיון הזה

בחוק הוא במידה רבה תעודת עניות לנו,

לחברה הישראלית. לא היה צריך חוק כדי לקדם

אנשים. בחברה נורמלית כל אדם, ללא קשר

לצבע עורו או להיותו בעל זקן או לא, או

למוצאו הערבי או לא, מתקבל לכל מקום עבודה

על-פי כישוריו, בלי שיזדקק לחוק. אבל

אנחנו הגענו למצב שבו אחרי 30 שנה שיוצאי

אתיופיה נמצאים כאן, אחרי שיש יותר מ-7,000

אקדמאים יוצאי אתיופיה, ואחרי שממשלות

ישראל מדי שנה – כל הממשלות – העבירו

החלטת מחליטים לשלב את עולי אתיופיה

במשרות הציבוריות, ללא חוק, הנה לכם, שום

דבר לא עבר.

ואני מוכרח להודות כאן דווקא לשר מיקי

איתן, שגם הוא ניסה לקדם איזושהי יוזמת

חקיקה כדי שעולי אתיופיה יוכלו להשתלב

במגזר הציבורי. במבחן המעשה הדבר הזה לא

צלח. ולכן אני חושב שחברי הכנסת ציון

פיניאן ויעקב אדרי, כשיזמו את החקיקה, וגם

בראשית הדרך, כששאלו אותי, ואני יודע שגם

ציון פיניאן (הליכוד):

אופיר אקוניס.

שלמה מולה (קדימה):

– – אופיר אקוניס בין היוזמים שלה,

אמרתי: רבותי, זה חשוב, בואו נקדם, ואני

משבח את יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה

דני דנון שקידם אותה בצורה מהירה ככל

האפשר.

למה? אני רוצה לומר לכם – בממשלה הזאת,

בכנסת הזאת, אנחנו ניסינו להעביר הרבה

מאוד חוקים. למשל שילוב עולי אתיופיה

בדירקטוריונים, כי הרי אין כמעט עולה אחד

מאתיופיה חבר בדירקטוריון, אפילו בחברות

הממשלתיות. אנחנו ניסינו להעביר את חוק

שילוב עולי אתיופיה הקייסים במוסדות

המדינה – גם זה לא צלח. ניסינו להעביר גם

את החוק של, מה שנקרא, בית מורשת יהדות

אתיופיה, של זבולון אורלב, וכ-80 חברי

הכנסת חתומים עליו – הוא תקוע אי-שם

בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו

ניסינו גם להעביר חוק לייצר שידור בשפה

האמהרית, רק בשבוע שעבר החוק נדחה.

יחד עם זאת, הצעת החוק הזאת כן מבשילה

ומגיעה. אני רוצה דווקא היום גם לשבח על

העברתו להכנה לקריאה שנייה ושלישית של

החוק המכונה חוק הסלקציה – נגד סלקציה

בכניסה למקומות ציבוריים ומועדונים,

שאופיר אקוניס התחיל וכרמל שאמה השלים.

הצעת החוק הזאת היא שלי ושל חברת הכנסת

שלי יחימוביץ.

כל הדבר הזה באמת, כל החקיקות האלה באו

בעצם רק לומר דבר אחד ברור; השילוב של

עולי אתיופיה, יש בו משהו מאוד מקולקל,

משהו לא טוב, שצריך לתקן אותו, ואנחנו כן

מתקנים.

בהצעת החוק הזאת, אדוני היושב-ראש –

דיברנו גם בוועדת העלייה והקליטה, ניסיתי

לשכנע את החברים להכניס שלוש הסתייגויות

מאוד מהותיות בעיני. אחת ההסתייגויות

המהותיות, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת –

אני דווקא רוצה שחברי הקואליציה יהיו

מאוד קשובים – בין החברות הממשלתיות,

כולן ייכנסו לחקיקה, אבל השותפים לחברה

כלשהי – אם הממשלה, למשל, היא חברה היום –

הממשלה שותפה לבנק לאומי למשל, יש לה חזקה

של 20%, מה שאנחנו אומרים: בחלק היחסי

שהמדינה מחזיקה, החוק הזה כן יחול. כרגע

יש התנגדות. דהיינו, על-פי המחקרים שאנחנו

עשינו, יותר מ-80% החברות הממשלתיות

שהממשלה שותפה בהן, החוק הזה לא יחול

עליהן. אז מה עשינו? חוקקנו חוק אך ורק

לשרת 20% מהחברות הממשלתיות שהמדינה שותפה

בהן? אני חושב שההסתייגות הזאת היא

הסתייגות מהותית.

ההסתייגות הנוספת שאני מבקש שאנחנו

נעביר ונצביע עליה בעצם – הסתייגות

שקשורה לרשויות המקומיות. הרי ברשויות

המקומיות, אנחנו יודעים – יש הרבה

חברות-בנות של הרשויות המקומיות. אני

רוצה לציין למשל אחת מהן כדוגמה – מה

שנקרא היום תאגידי המים. הרי במדינת

ישראל היום יש עשרות תאגידי מים. הבעלים

של אותם תאגידים הם הרשויות המקומיות.

זאת אומרת, על-פי החוק הזה, עולי אתיופיה

לא יכולים להתקבל באותם תאגידים. אז מה

הועילו חכמים בתקנתם? אם חוקקנו חוק, למה

לא להשלים את החוק כולו, שכולנו נהיה

שבעי-רצון? או בעמותות שקשורות לרשויות

המקומיות. הרי היום המדיניות היא מדיניות

של הפרטה. אם מפריטים, הרשות המקומית היא

הבעלים של אותן חברות, היא שולטת באותן

חברות, ועולי אתיופיה נמצאים באותם

אזורים, מה הבעיה?

דרך אגב, אינני בא ואומר, ואני חושב שגם

החוק לא אומר, שאדם שהוא לא כשרוני, לא

מתאים, לא הולם את אותו התפקיד המוצע – אף

אחד לא מבקש שהוא יגיע לאותם מקומות

תעסוקה. ולכן, החקיקה היא מאוד ברורה.

הדבר השלישי – ההסתייגות הנוספת שאני

מבקש שאנחנו נצביע עליה, אדוני היושב-ראש

– המוסדות הלאומיים. אני יודע שבפועל

המוסדות הלאומיים, כמו ההסתדרות הציונית

העולמית, קרן קיימת, הסוכנות היהודית

שממנה אני בא – גם עכשיו, למשל בסוכנות

היהודית יש יותר מ-300 עובדים בפועל. אבל מה

הבעיה שלנו עם אותם 300 עובדים? כמה עובדים

בכירים יש? זאת אומרת, בצורה כזאת או אחרת,

אם אנחנו רוצים שילוב עולי אתיופיה בחברה

הישראלית, לא רק שהם יישארו כאלה ש – אתה

יודע – מעבירים ניירות משולחן לשולחן. כל

עבודה מכבדת את מי שבא לעבוד בה, אין לי

בעיה, ובשמחה רבה, אבל אם אנחנו רוצים

שיגיעו למקומות בכירים, שגם יהיו דוגמה

אישית וגם הצעירים שיסתכלו עליהם יבואו

ויגידו: השמים הם הגבול, כל נער ונערה

יוצאי אתיופיה יכולים להגיע רחוק,

המשמעות של זה – צריך ללכת לתקן את החוק

הזה או לאפשר את קיומו של החוק כפי שהוא,

שיכול לבוא לידי ביטוי – הרבה צעירים

יוצאי אתיופיה יכולים להשתלב בו, אני

חוזר ואומר: עם כישורים – דרך אגב, לא

קשרים בקו"ף, אלא בכ"ף – שיוכלו להגיע

בעלי כישורים.

דרך אגב, אנחנו בדיון – חבר הכנסת אופיר,

אתה זוכר – שקיימנו, ביקשנו מאיזה רשויות

שיאמרו לנו כמה יוצאי אתיופיה בכירים יש.

בקושי הצלחנו למצוא אחד; לפי דעתי מנהל

אגף או איזה מישהו סמנכ"ל באיזה מקום. ואז

מישהו ציין: יש גם חבר כנסת אחד עולה

מאתיופיה. נו. נו, באמת, האם זה העניין? זאת

אומרת, הגישה שלנו צריכה להיות גישה

פתוחה, שבאה ונותנת מענה מושלם והולם.

אני יודע, בדרך כלל הממשלה מתנגדת, האוצר

מתנגד. כל התיקונים שאנחנו מצביעים

עליהם, מבקשים להציע להצביע עליהם – דרך

אגב, אדוני יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה,

אתה יודע שזה לא חוק תקציבי. אין פה תקציב

למדינה. אם זה לא עולה גרוש מתקציב

המדינה, אז מה ההתנגדות? אז בואו נשלים את

החקיקה בצורה הטובה ביותר, כולנו נצא

נשכרים.

אני, אין לי עניין לתקוע את החוק. יושב-ראש

ועדת העלייה והקליטה, אני אומר לך –

אנחנו היום נעביר את החוק, אבל אני אומר,

בואו נלך בגישה יותר חיובית, חגיגית יותר,

שבאים ואומרים, אפשר לקבל את

ההסתייגויות. ההסתייגויות הן לא

קנטרניות. בדרך כלל, כאופוזיציה, אתה

יודע, אנשים מגישים הסתייגויות קנטרניות

כאלה. זה לא העניין. זה באמת לא

הסתייגויות של קנטרנות, אלא הסתייגויות

שיש בהן עניין מהותי מאוד.

הדבר הנוסף, היה לנו ויכוח בדיון שהיה,

באמת – העניין של מי מדווח, איך מדווחים,

מי מפקח על הדיווחים וכן הלאה. היה לנו

ויכוח, אני מקווה שגם הבעיה הזאת תמצא את

פתרונה.

מאחר שיש לי עוד חמש דקות אני רוצה לענות

לרב גפני. אתה יודע, הרב גפני, אני מבין את

המצוקה של האוכלוסייה החרדית. דווקא באגף

הזה, שמטיף כל הזמן – החרדים יצאו לעולם

העבודה – קשה לנו מאוד להתנגד להסתייגות

שלך, ואני אומר לך, מאוד קשה – גם שלך וגם

של הרב אייכלר. אלא מה? אני חושב שבאמת,

ההסתייגות שלכם, היא צריכה לעבור דרך חוק

המכרזים, לא דווקא בחוק הזה. אני אומר לך,

הרב גפני – הנה, אני מוכן להתנדב, בשם

הסיעה שלי, להגיש הצעת חוק שיהיה דיון

במושב הבא. נתמוך בו – –

משה גפני (יהדות התורה):

לא יעבור.

שלמה מולה (קדימה):

רק שנייה. – – נתמוך בו מכאן עד הסוף, בלי

לוותר. אי-אפשר כל הזמן רק לבקר את

האוכלוסייה החרדית, שלא עובדים. צריך גם

לייצר כלים. אבל החוק הזה לא קשור לזה.

אני אומר לך, אדוני הרב גפני, אני יודע,

אנחנו יודעים, כשיש משרה כלשהי – עולה

מאתיופיה, חרדי, ערבי ומישהו אחר, שלא

מזוהה בשלוש האוכלוסיות – שלוש

האוכלוסיות לא מתקבלות. האחר מתקבל. אני

חש גם את הבושה הזאת שלכם, בדיוק כמו עולי

אתיופיה. האפליה הזאת קיימת, זה ברור.

צריך להילחם בה בחירוף נפש, אבל אני חושב,

לא במסגרת הצעת החוק – לא בהסתייגות

הזאת. אני רוצה לתמוך, אבל לא בטוח שאנחנו

נותנים מענה הולם, ברור, שאין עליו ויכוח,

לאוכלוסייה החרדית.

לכן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש ממך –

אלקין, ציון, גם יעקב, אני משבח אתכם על

היוזמה, ואני מציע – רק – לקבל את

ההסתייגויות האלה.

ברגע שאנחנו מקבלים את ההסתייגויות, החוק

הוא מושלם, החוק הוא נכון, אני חושב,

וכולנו נצא נשכרים; גם העלייה מאתיופיה –

אני מקווה שבסופו של דבר, כעבור מספר שנים

לא רבות, יוצאי אתיופיה לא יזדקקו לחוק

אלא ישתלבו לפי יכולתם וכשרונם, ומדינת

ישראל תיהנה מכישוריהם של עולי אתיופיה.

תודה רבה.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה לחבר הכנסת שלמה מולה. יסכם את הדיון

בהסתייגויות חבר הכנסת דני דנון,

יושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

אחריו – אנחנו מצביעים.

דני דנון (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה

והתפוצות):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני

נאלץ להמליץ לחברי לדחות את ההסתייגויות

למרות שיש בהן צדק רב. ראשית, חברי חבר

הכנסת מולה, אתה יודע מה האויב של הטוב

מאוד – זה המצוין. יש פה הצעת חוק טובה

מאוד שבאה להקל על יוצאי אתיופיה.

ההסתייגויות שלך, נכון, הן הופכות את החוק

למצוין, אבל הניסיון שלנו להפוך את החוק

הזה למצוין היו מעכבות את החוק הזה, ועוד

מספר חוקים רבים שאתה בעצמך יודע, היו

נתקעים במערכת הביורוקרטית.

לכן, אני בא ואומר, אנחנו נעשה זאת. דיברתי

עם יו"ר הסוכנות היהודית. הסוכנות

היהודית והקק"ל זה גוף דו-מהותי בעיקרו,

שחייב להחיל עליו את הכללים שאנחנו

מחילים על המגזר הציבורי. לכן אני חושב

שאנחנו צריכים להסיר את ההסתייגות

ולהצביע בעד החוק.

חברי חברי הכנסת החרדים. על מה אתם

מלינים? חבר הכנסת גפני, זה לא המקום ולא

השעה. הדברים שאתה אומר נכונים. אני מוכן

לחתום על הצעת חוק אתך בנושא הזה. אבל

לבוא ולנצל חוק שנוגע ליוצאי אתיופיה,

להיכנס בדלת האחורית ולבוא ולהגיד: עכשיו

בוא נכניס את המגזר החרדי – – –

משה גפני (יהדות התורה):

לא, אנחנו תומכים בחוק.

דני דנון (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה

והתפוצות):

ההסתייגות שלכם היא לא במקום הנכון.

אי-אפשר בחוק שנוגע למגזר של יוצאי העדה

האתיופית להכניס את המגזר החרדי. אני

מסכים אתכם. היום יש בכנסת ועדת חקירה

פרלמנטרית אחת, לא לחקר ארגוני השמאל ולא

לחקר מימון של ממשלות; יש היום ועדת חקירה

פרלמנטרית אחת לבדוק את המגזר הערבי ואת

הייצוג שלו במגזר הציבורי. לכן אתם

צודקים בטענות שלכם, אבל המקום הנכון זה

בתיקוני חקיקה. תמצאו פה חברים מקדימה,

חברים מהליכוד, שילכו אתכם יד ביד.

לכן, אדוני היושב-ראש, אני ממליץ לחברי

חברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר

את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה לחבר הכנסת דני דנון.

ובכן, אנחנו עוברים להצבעה על

ההסתייגויות. רבותי, לשם החוק, חברי הכנסת

ישראל אייכלר, משה, רבותי, הצבעה – לשם

החוק. מי בעד ההסתייגות? מי נגד

ההסתייגות?

הצבעה מס' 9

בעד ההסתייגות – 8

נגד – 45

נמנעים – אין

ההסתייגות של חברי הכנסת ישראל אייכלר,

משה גפני ואורי מקלב לשם החוק לא נתקבלה.

היו"ר יצחק וקנין:

45 נגד, שמונה בעד. ההסתייגות לא נתקבלה.

אם כן, רבותי, אנחנו מצביעים על שם החוק

כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה מס' 10

בעד שם החוק, כהצעת הוועדה – 57

נגד – אין

נמנעים – אין

שם החוק, כהצעת הוועדה, נתקבל.

היו"ר יצחק וקנין:

57 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, שם

החוק נתקבל כהצעת הוועדה.

לסעיף 1 הסתייגות של חברי הכנסת ישראל

אייכלר ומשה גפני. להצביע על ההסתייגות?

ובכן, מי בעד ההסתייגות? מי נגד

ההסתייגות?

הצבעה מס' 11

בעד ההסתייגות – 8

נגד – 33

נמנעים – 12

ההסתייגות של חברי הכנסת ישראל אייכלר,

משה גפני ואורי מקלב לסעיף 1 לא נתקבלה.

היו"ר יצחק וקנין:

33 נגד, שמונה בעד. אם כן, ההסתייגות לא

נתקבלה.

חבר הכנסת שלמה מולה, אתה מושך את

ההסתייגות או משאיר אותה?

שלמה מולה (קדימה):

הצבעה.

היו"ר יצחק וקנין:

הצבעה על ההסתייגות לסעיף 1 של חבר הכנסת

שלמה מולה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה מס' 12

בעד ההסתייגות – 21

נגד – 39

נמנעים – 3

ההסתייגות הראשונה של חבר הכנסת שלמה

מולה לסעיף 1 לא נתקבלה.

היו"ר יצחק וקנין:

39 נגד, 21 בעד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא

נתקבלה.

ישנה הסתייגות נוספת של חבר הכנסת דני

דנון שמשך את ההסתייגות וחבר הכנסת שלמה

מולה.

ובכן, רבותי, אנחנו מצביעים על ההסתייגות

של שלמה מולה בלבד. מי בעד? מי נגד?

הצבעה מס' 13

בעד ההסתייגות – 21

נגד – 42

נמנעים – אין

ההסתייגות השנייה של חבר הכנסת שלמה מולה

לסעיף 1 לא נתקבלה.

רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):

אלקין, אמרת שאתה בעד ההסתייגות של מולה.

מה קרה? חבל שלא עשינו דילים עם החרדים,

עשינו שטות.

היו"ר יצחק וקנין:

42 נגד, 21 בעד. ההסתייגות לא נתקבלה. אם כן,

רבותי, כל ההסתייגויות לסעיף 1 הוסרו.

מצביעים על סעיף 1 כהצעת הוועדה. מי בעד?

מי נגד?

הצבעה מס' 14

בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 63

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל.

היו"ר יצחק וקנין:

63 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 1

התקבל כהצעת הוועדה.

רבותי, עדיין לא סיימנו את החוק וגם לא

מוחאים כפיים, תודה.

לסעיף 2, רבותי, יש הסתייגות של חברי הכנסת

ישראל אייכלר, משה גפני ואורי מקלב. מי

בעד? ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה מס' 15

בעד ההסתייגות – 4

נגד – 35

נמנעים – 7

ההסתייגות של חברי הכנסת ישראל אייכלר,

משה גפני ואורי מקלב לסעיף 2, לא נתקבלה.

היו"ר יצחק וקנין:

55 נגד – – – חבר הכנסת גפני, אני באמצע

ההצבעות, אתה מפריע.

35 נגד, ארבעה בעד, שבעה נמנעים. ההסתייגות

לא נתקבלה.

אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להסתייגות של

חבר הכנסת שלמה מולה. להצביע. מי בעד

ההסתייגות של חבר הכנסת שלמה מולה? מי

נגד?

הצבעה מס' 16

בעד ההסתייגות – 21

נגד – 37

נמנעים – 3

ההסתייגות של חבר הכנסת שלמה מולה לסעיף 2

לא נתקבלה.

היו"ר יצחק וקנין:

21 בעד, 37 נגד, שלושה נמנעים. אם כן,

ההסתייגות לא נתקבלה.

רבותי, לסעיף 2 אין הסתייגויות, כל

ההסתייגויות הוסרו. אני מצביע על סעיפים

2, 3 ו-4 כהצעת הוועדה.

רבותי, מי בעד? מי נגד?

הצבעה מס' 17

בעד סעיפים 2–4, כהצעת הוועדה – 61

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 2–4, כהצעת הוועדה, נתקבלו.

משה גפני (יהדות התורה):

יהדות התורה מצביעה בעד האתיופים, לא

צבועים כמו האחרים.

היו"ר יצחק וקנין:

חבר הכנסת גפני, אנחנו באמצע ההצבעה. חבר

הכנסת גפני, זה מפריע להצבעה. רבותי.

בעד – 61, נגד – אין, נמנעים – אין.

אם כן, רבותי, סעיפים 2, 3 ו-4 נתקבלו כהצעת

הוועדה.

יושב-ראש הוועדה, להצביע בקריאה שלישית?

אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצעת

החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה

האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה),

התשע"א–2011 – קריאה שלישית. רבותי, מי בעד?

מי נגד?

הצבעה מס' 18

בעד החוק – 60

נגד – אין

נמנעים – אין

חוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה

האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה),

התשע"א–2011, נתקבל.

היו"ר יצחק וקנין:

60 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן,

רבותי, הצעת החוק נתקבלה ותיכנס לספר

החוקים של מדינת ישראל.

יושב-ראש הוועדה, רוצה להודות? אופיר, או

ציון. אני אאפשר לחבר הכנסת ציון פיניאן

מיוזמי הצעת החוק להודות.

ציון פיניאן (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי יוצאי

ועולי אתיופיה, אנחנו שותפים היום

לתחילתה של מהפכה חברתית; החוק להרחבת

ייצוג הולם לבני העדה האתיופית הינו אור

בקצה המנהרה לכל הקהילה, והוא מתקן אפליה

ועוולה שנמשכת זה שנות דור. החוק ישפר את

תדמית הקהילה בעינם ובעיני עם ישראל

וירים את קרנם בקרבנו.

קבענו מנגנוני פיקוח ליישומו של חוק זה.

אני תקווה שבעוד שנה נראה את ניצני החוק

בשילובם של בני העדה בתפקידים בכירים

בשירות הציבורי והמוניציפלי.

ברצוני להודות לחברי, לחבר הכנסת דני

דנון, יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, שעשה

הכול כדי לזרז את החוק, לחברי היוזמים,

חבר הכנסת אופיר אקוניס, יישר כוח, לחברי

יעקב אדרי, שעמד אתנו ותכנן ועשה את הכול,

לאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה,

שיחד אתנו קידמו את יוזמת החוק – תודה

לכולם.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה לחבר הכנסת ציון פיניאן. אני אאפשר

גם לחבר הכנסת אופיר אקוניס להודות,

כמציע – כאחד המציעים את הצעת החוק.

בבקשה לקצר כמה שאפשר כדי שנוכל להמשיך

בסדר-היום.

אופיר אקוניס (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, קודם כול, תודה שאפשרת

לי. אדוני, זהו ערב חשוב לבני העדה

האתיופית, ותרשה לי לומר – גם לי, גם לחבר

הכנסת פיניאן ולחבר הכנסת אדרי, שלושתנו

יזמנו את החוק הזה.

אדוני, אני חושב שהכנסת אישרה הערב את אחד

החוקים החברתיים ביותר שעברו בכנסת הזאת,

בכנסת השמונה-עשרה; אתה יודע מה, אולי מאז

קבע מנחם בגין, זכרו לברכה, את עליית

יהודי אתיופיה כמדיניות, הייתי אומר

בעיקר בקדנציה השנייה של כהונתו, ואחריו

המשיך – אני חושב שכדאי לשלוח איחולי

החלמה ליצחק שמיר, שהיה מהמנהיגים

הבולטים, אדוני, שהביאו לכאן את מרבית

עולי אתיופיה. אני חושב, אדוני, שאנחנו,

בעזרת החוק הזה, נפרוץ את תקרת הזכוכית של

בני העדה האתיופית. הם מטובי אנשינו,

אדוני, מטובי לוחמינו. אני חושב שעשינו פה

היום דבר אדיר, שיפרוץ דרך לבני העדה

האתיופית – כמעט 130,000 במספר – לחלקם

כמובן, להשתלב במערכת הציבורית הממשלתית

ברמה הגבוהה ביותר.

אני רוצה שוב להודות, גם לחבר הכנסת אדרי,

לחבר הכנסת פיניאן, ידידי הטוב, ולכל מי

שעזר לנו להעביר את החוק הזה, ליושב-ראש

ועדת העלייה והקליטה חבר הכנסת דנון,

שבאמת מאז שאמר שהוא מבצע את הדבר הזה

במהירות, ואני יודע גם כיו"ר ועדה – תודה

רבה.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה לחבר הכנסת אופיר אקוניס. האחרון,

אני אאפשר גם לך דקה כדי להודות. חבר

הכנסת יעקב אדרי, בבקשה.

יעקב אדרי (קדימה):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני

רוצה להצטרף לברכות, קודם כול לחברי לחוק

– אופיר אקוניס וציון פיניאן, ידידי,

שעשינו את המלאכה יחד. כמובן, חשוב לנו

שנושא העדה האתיופית יהיה כל הזמן על

שולחן הכנסת, ונתקן מה שצריך לתקן. מובן

שיושב-ראש הוועדה, דני דנון, גם נרתם

לעניין, ואני מודה לך גם על הרצון לסיים

את זה מהר.

אני מאוד מקווה שההסתייגות של ידידי שלמה

מולה תתקבל בסופו של דבר, אבל טוב לקבל

כבר מה שיש, ולנסות להמשיך הלאה, ושהתיקון

הזה יחול גם על קק"ל, על הסוכנות, כי זה

מאוד חשוב. אני שוב רוצה להודות לכולם,

וגם לך, אדוני היושב-ראש, ולכל חברי חברי

הכנסת שתמכו בחוק הזה. תודה לכולם.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה לחבר הכנסת יעקב אדרי.

PAGE

PAGE 32

הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני

העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני

חקיקה), התשע"א–2011

רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/358).

(קריאה ראשונה)

היו"ר ראובן ריבלין:

אני מזמין את סגן היושב-ראש מגלי והבה

להחליף אותי, ואני כבר מזמין, להצעת החוק

להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה

האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה),

את חבר הכנסת ציון פיניאן.

ציון פיניאן (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר בני בגין,

חברי חברי הכנסת, ראשית, לפני הצעת החוק,

אני רוצה להצטרף לחברים שהוקיעו את מה

שקרה בחודש שרפת הכרמל – ביום הטקס

לחודש. זה דבר שלא יכירנו מקומו. הפכו את

הטקס הזה לטובים ופחות טובים, לרעים

ויותר רעים, ורעים וטובים. שמנו לב שכמה

הורים בכו יותר מאשר על בניהם – בכו לא

פחות על מה שקרה שם. אני שמעתי גם את אחד

ההורים השכולים ממשפחת לוי אבירם –

ההורים שלו, ברוריה, איך דיברה בטלוויזיה,

ובכתה על מה שקרה לא פחות מאשר בכתה על

בנה.

ידידי כבוד היושב-ראש, הצעת חוק הרחבת

הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות

הציבורי (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010. יוזמי

הצעת החוק יחד עמי: חברי הכנסת אופיר

אקוניס ויעקב אדרי.

כידוע, קהילת יוצאי אתיופיה בארץ מונה

כ-120,000 נפש. ב-2010 נוספו עוד 1,650 עולים

מאתיופיה. כ-4% מבני הקהילה הם אקדמאים,

ואלפים נוספים רוכשים בימים אלה את

השכלתם, ובתוך שלוש שנים מספר האקדמאים

בקהילה יוכפל ויגיע ל-8%.

הרצון לעבוד בקרב יוצאי אתיופיה הינו

מהגבוהים ביותר. עם זאת, השתלבותה של

הקהילה האתיופית בחברה הישראלית רצופה

קשיים, בשל דעות קדומות המונעות מהם

להתקבל למשרות הולמות ובכירות. יש לציין

שבצה"ל מספרם גדול, ורובם משרתים ביחידות

השדה וביחידות קרביות.

על כן, מכבר נקבע מקומה של אוכלוסייה זו

בין הקבוצות הזכאיות להעדפה מתקנת. אך

החלטה לחוד ומעשים לחוד. ייצוגה של קהילת

יוצאי אתיופיה במגזר הציבורי הינו דל

מאוד. ב-2007 התקבלה החלטה כי כל שנה ישולבו

15 מקרב בני הקהילה בתפקידים בשירות

הציבורי, אך בפועל שולב רק אחד בודד בלבד.

כ-74% מהאקדמאים יוצאי אתיופיה משתכרים

מתחת לשכר הממוצע במשק. קרוב לשליש

מהמועסקים מקרב האקדמאים יוצאי אתיופיה

עובדים בפרויקטים שנועדו עבור בני

קהילתם, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף.

החובה לתת ביטוי הולם לייצוגן של קבוצות

אוכלוסייה במגזר הציבורי מוסדרת כיום

בדברי חקיקה. כיום קיימת חובת ייצוג הולם

של נשים, של אנשים עם מוגבלויות ושל

האוכלוסייה הערבית. בחוק שירות המדינה,

התשי"ט–1959, סעיף 15א, ישנה קביעה מפורשת

לעניין ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות

המדינה. בסעיף זה זכתה גם קהילת יוצאי

אתיופיה להכרה כאחת הקבוצות הזכאיות

לייצוג הולם, קרי להעדפה מתקנת.

לנוכח ייצוגם הדל של בני הקהילה בקרב

עובדי המגזר הציבורי כולו, ובייחוד

בתפקידים שבהם קיים אופק תעסוקתי, והמטרה

להיטיב בצורה משמעותית את שילובם בחברה,

דבר העשוי לתרום לכלל החברה הישראלית

כולה, מוגשת הצעת חוק זו בתקווה לתיקון

העוול שנגרם להם ובתקווה לפתיחת דף חדש

להתערותם בחברה ולצמצום הפערים העמוקים

בתוך החברה בכלל.

ההצעה מוגשת בסיוע ובשיתוף האגודה

הישראלית למען יהודי אתיופיה. ושוב, תודה

ליוזמי ההצעה, חברי חברי הכנסת, ידידי

וחברי אופיר אקוניס, ויעקב אדרי. אבקש את

תמיכת חברי הכנסת בהצעת החוק - בקריאה

הראשונה. תודה.

היו"ר מגלי והבה:

תודה לחבר הכנסת ציון פיניאן. אני מקווה

שנגיע ליום שלא נצטרך חוקים כאלה וכולם

יהיו שווים.

ציון פיניאן (הליכוד):

בעזרת השם. גם בעברית, גם באנגלית וגם

בערבית אומרים "אינשאללה".

היו"ר מגלי והבה:

אינשאללה. אוקיי. נרשמו כמה מחברי הכנסת

להתדיינות על הצעת החוק החשובה הזאת.

ראשון המתדיינים - חבר הכנסת יעקב כץ.

קריאה:

היו"ר מגלי והבה:

אתה מחליף אותו?

קריאה:

כן. היו"ר מגלי והבה:

אוקיי. חבר הכנסת אריה אלדד – לא נמצא

כאן. חבר הכנסת אורי אריאל – גם לא נמצא

כאן. חבר הכנסת סעיד נפאע, בבקשה. חבל

שנרשמים ולא נמצאים. עדיף היה לא להירשם.

סעיד נפאע (בל"ד):

כבוד היושב-ראש, אני חושב שהצעת החוק הזאת

היא הצעה טובה וראויה, אבל מתוך ניסיון –

אני יושב בוועדת החקירה הפרלמנטרית על

ייצוג הולם של הערבים לא רק בחברות

הממשלתיות אלא בכל מקום, והתמונה שם קשה.

אבל אני מבקש להפנות את תשומת לב המציעים

לכך שהבעיה במקרה הזה היא החסמים הקיימים

בכל מקום ומקום, שיש בהם כדי לחסום את

ביצוע החקיקה כדוגמת החוק הזה. החסם

העיקרי – ותוך כדי הדיון גם פנינו למנכ"ל

משרד המשפטים שיפעל בנושא – הוא עניין

המכרזים הפנימיים. אם לא ישתנה הדבר הזה,

החקיקה הזאת למעשה תישאר דיו על נייר יפה

ולבן בספר החוקים.

האמת, אתוודה: ביקשתי להשתתף בדיון על

החוק הזה כדי למסור עוד מסר. אתמול,

כתוצאה מקלקולים שלי, שיש לי בתוך הסיעה,

נבצר ממני להשתתף בדיון חשוב שהיה על

התקציבים של המגזר הדרוזי והצ'רקסי.

היו"ר מגלי והבה:

אדוני יכול היה לבקש, אבל טוב שאתה עושה

את זה עכשיו, כי יכולנו לתת - - -

סעיד נפאע (בל"ד):

גם אם הייתי מבקש, לא הייתי מקבל. זו סוגיה

אחרת. בכל אופן, הדיון היה חשוב. אני אנצל

את הדקה-דקתיים שיש לי כדי להעביר את מה

שאני רוצה להגיד. אני חושב שכשכבוד

היושב-ראש התחיל להציג את הסוגיה הוא

הציג אותה בצורה יפה. אני גם, בקריאת

ביניים, אמרתי או ביקשתי שתצטט את מה שהיה

במחקר שהוכן על-ידי מחלקת המחקר בכנסת.

אבל אחר כך, משום מה, כשכבוד היושב-ראש

התחיל לדבר פוליטיקה ולעשות הקבלה בין

ממשלת אולמרט לממשלת נתניהו – אני חושב

שנכשלת; חבר הכנסת חמד עמאר במענה, כאילו

הבעיה היא בין מגלי והבה לבין חמד עמאר

לבין איוב קרא. כך הפך להיות הדיון אתמול,

ואנחנו שומעים מחבר הכנסת חמד עמאר

שהקרנפים של הבוס שלו דהרו, נושאים על גבם

את כל התקציבים שיש בעולם כדי לתת למגזר

הדרוזי, והדלתות נפתחו. אחר כך אנחנו

שומעים מחבר הכנסת או מסגן השר איוב קרא

שהממשלה הזאת פתחה את דלתות גן-עדן בפני

העדה.

רבותי, אני אסיים ואומר: יש מחקר שהוכן

במיוחד על-ידי מרכז המידע של הכנסת. המחקר

הזה הוא לכל הדעות אובייקטיבי ביותר, וזה

לא עניין של אמרה של הפוליטיקאי הזה או של

הפוליטיקאי השני. על-פי המחקר הזה, המצב

הוא בלתי נסבל. כבוד היושב-ראש, אתמול אתה

הזכרת איזשהו מינוס באיזשהו תקציב של 34%,

וזה המצב לאמיתו של דבר. אני, בין להאמין

לחברי חברי הכנסת ובין להאמין למה שנאמר

על-ידי מרכז המחקר של הכנסת – אני מאמין

למרכז המחקר של הכנסת. תודה רבה.

היו"ר מגלי והבה:

תודה, וגם ניתנה לך ההזדמנות להסביר את

הנושא. אבל, אדוני, צריך לזכור שמביאים

דוגמאות לא כדי לנסות לתת ציונים לראש

ממשלה כזה או אחר. יש עובדות ויש תוכניות,

ואנחנו שנתיים עם הממשלה הזאת, והממשלה

הזאת, אנחנו יודעים את התוצאה, שהיא בסופו

של דבר מקפחת את הדרוזים בכל התקציבים

שהזכרת.

אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל בן-ארי.

בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אופיר אקוניס.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, נושא

עליית יהודי אתיופיה נוגע לי באופן אישי,

עוד מתחילת שנות ה-80, כשעסקתי בקליטה

ובהתנדבות במרכז הקליטה בקריית-גת, ולאחר

מכן בחינוך של ילדים ובהובלה שלהם עד

תארים אוניברסיטאיים ורכישת מקצוע. לכן,

אני מברך את יוזמי החוק, שעושים עבודת

קודש כדי לצמצם פערים בתוך החברה.

אבל מציעי החוק, ברשותכם – אני לא קראתי

את כל פרטי החוק – אני מבקש להעיר הערה

ולהציע הצעה. כמי שעסק בחינוך המון שנים,

אני מכיר את התופעה של מורים רחמנים

שלוקחים את השוליים של הכיתה, את הילדים

המתקשים, ומקדישים את רוב הזמן שלהם

לתלמידים המתקשים. התלמידים המתקשים

זוכים לתשומת לב ולקידום, והילדים שקל

להם יושבים בכיתה ולא מקבלים את מה שהם

אמורים לקבל. העבודה הנכונה היא לדעת

לשלב בין המצטיינים ובין החלשים ובין

מרכז הכובד שנמצא באמצע. אנחנו נמצאים

באווירה של אפליה מתקנת, שהיא חשובה,

שגורמת לכך שמי שנמצא בנורמטיבי, שגדל

בבית נורמטיבי, הסיכויים שלו הופכים

להיות סיכויים חלשים ביותר במאבק

אובייקטיבי. זה לא ממעיט מן הצורך שלנו

לתת למי שיש לו סוג של חוסר, שנמצא בפער –

לתת לו את קרש הקפיצה. לכן אני מציע תיקון

לחוק הזה: להגביל אותו בשנים.

יוצאי אתיופיה ועולי אתיופיה נמצאים פה

בקליטה בארץ, ואני ראיתי קליטה נהדרת

וראיתי קליטה כושלת, ואני יכול לדבר על זה

שעות ארוכות כי עסקתי בזה. אבל אני אומר:

הדבר לא יכול להימשך לחוק שיימשך לעולמי

עד. החברה הישראלית היא חברה פתוחה, היא

חברה תחרותית, ואנחנו צריכים לתת לכולם

את ההזדמנות, בטווח של עשר שנים, 15 שנים,

חמש שנים. אנחנו צריכים להחליט מהו תחום

הזמן שבו יהדות אתיופיה נקלטת ומיישרת

שורות עם כל החברה הישראלית, אחרת אנחנו

ניצור בתוך החברה הישראלית סוג של מרמור

שהוא לא לגיטימי. תודה רבה.

היו"ר מגלי והבה:

תודה לחבר הכנסת בן-ארי. אני מזמין את חבר

הכנסת אופיר אקוניס. באותה הזדמנות, עד

שתגיע, חבר הכנסת שלמה מולה, שגם היה בין

היוזמים והנלחמים – לא אתכם, אני יודע

שעל נושא החקיקה והמלחמה לשוויון

לאתיופים – הוא ביקש להתנצל על שהוא לא

נמצא בדיון כאן. בבקשה, אדוני.

אופיר אקוניס (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, תודה. אדוני, אני חושב

שהצעת החוק הזאת - אומנם היא בקריאה

ראשונה - הצעת חוק להרחבת ייצוג הולם לבני

העדה האתיופית בשירות הציבורי, היא גם

הזדמנות טובה לומר תודה לשני אנשים,

אדוני, לשני ראשי ממשלות: מנחם בגין, עליו

השלום, שהיה הראשון, הראשון לקבל החלטה,

בממשלתו השנייה, להעלות, במבצע חשאי

בעיקרו, את ראשוני העולים מאתיופיה.

ולאחר מכן, הייתי אומר, בעוצמה רבה,

בנחישות, כהחלטה אסטרטגית בכלל להעצים את

העלייה, גם מארצות ברית-המועצות לשעבר,

אבל בדיוק באותו זמן, אדוני, עשה את "מבצע

שלמה" וגם את "מבצע משה", ראש הממשלה,

שייבדל לחיים ארוכים, יצחק שמיר. אני חושב

שזו באמת הזדמנות, שני ענקי הדור הללו,

לומר להם תודה רבה על העלייה הזאת. מדובר,

אדוני, על העלייה שהיום מספרה כבר מגיע

ל-120,000, כפי שציין יוזם החוק חבר הכנסת

ציון פיניאן.

אני חושב שלא הצלחנו במידה מספקת, אדוני

היושב-ראש, לשלב את בני העדה האתיופית

בשירות הציבורי, בשירות הממשלתי. ישנה

תקרת זכוכית שרבים מהם אינם מצליחים

לעבור, ומדובר, אדוני, על אנשים מוכשרים,

אנשים שיודעים ספר, יודעים תורה, הרבה

מאוד מהם, אנשים נבונים, אבל איכשהו,

ולמרות כל הניסיונות שלנו לשלבם, אינם

מצליחים.

לכן, במידה רבה, אדוני, אני גם מסכים שחבל

שאנחנו מגיעים למצב שבו אנחנו צריכים

לחוקק בבית-הנבחרים, בפרלמנט הישראלי,

חוקים מן הסוג הזה; חוקים שבאים ואומרים:

חייבים להבטיח ייצוג הולם. חבל. הדבר הזה

היה הרבה יותר טוב בלי חקיקה, אם היה קורה

כחלק מהאינטגרציה החיובית של החברה

הישראלית, אבל לצערי זה לא קורה.

¼

¾

hk

hk

hk

hk

hk

摧୫zᜀם בשוק אינה מבוצעת באופן מיטבי

ויעיל. אני חושב שאנחנו בנושא הזה, בעניין

הזה, של אחינו יוצאי אתיופיה, בכשל חברתי,

וכולנו – קודמינו, וגם אנחנו במידה רבה –

שותפים לכך. הרי אי-אפשר להסביר, אדוני,

שרק 4%, כפי שציין חבר הכנסת פיניאן – 4%

מקרב 120,000 יוצאי אתיופיה הם אקדמאים,

ששכרם נמוך מהשכר הממוצע במשק, ש-74% מהם,

חברת הכנסת יחימוביץ – 74% מהם משתכרים

מתחת לשכר הממוצע במשק. זה מספר בלתי

נתפס.

אני חושב שיש בהם, בוודאי אצל רבים מאוד

מהם, רצון לעבוד, רצון להשתלב גם בסקטור

הציבורי, הממשלתי. אני חושב שהחוק הזה הוא

צעד ראשון בכיוון הנכון.

אני רוצה לברך את שותפי לחוק: היוזם,

הראשון, ציון פיניאן; יעקב אדרי מסיעת

קדימה, שאינו נמצא כאן. ואני מקווה מאוד,

כפי שדיברתי גם עם יושב-ראש ועדת העלייה

והקליטה, שנביא אותו במהרה, לאחר שנאשר

אותו פה בקריאה הראשונה, גם לקריאה

השנייה והשלישית. תודה.

היו"ר מגלי והבה:

תודה לחבר הכנסת אקוניס. תרשו לי להודות

לאורחים שלנו, שבדרך כלל מגיעים לכאן

בימי שלישי, תלמידי עמותת "בקהילה"

מירושלים – מברכים אתכם; גם בית-הספר

העירוני "חוגים" מחיפה, תלמידי כיתה י"ב;

ישנם עוד מקהילת JVP, אנחנו מברכים את

כולכם וברוכים הבאים.

אנחנו ממשיכים בסדר-היום. יש לנו עוד שני

דוברים: חבר הכנסת אחמד טיבי וחבר הכנסת

נסים זאב.

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

אתה מחליט מי ראשון, מי שני.

היו"ר מגלי והבה:

חבר הכנסת נסים זאב, אתה רוצה להיות

אחרון, אבל בזמן האחרון ויתרת על ה"כיסא"

הזה. ככה אתה נותן לו את הצ'אנס - - -

נסים זאב (ש"ס):

ככה אני אוכל לענות על הדברים שלו.

היו"ר מגלי והבה:

מה אתה מבוהל כל כך? מה קרה לך היום?

נסים זאב (ש"ס):

אני לא נבהל. הוא מבהיל, אבל - - -

היו"ר מגלי והבה:

בבקשה, אדוני.

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

אדוני היושב-ראש, אם בעניין ייצוג הולם

עסקינן, בהצעה הזאת אני רוצה להקריא שוב

את סעיף 15א בחוק שירות המדינה (מינויים),

התשי"ט–1959: בקרב העובדים בשירות המדינה,

בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל

יחידת סמך, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות

העניין, לייצוגם של בני שני המינים, אנשים

עם מוגבלות, בני האוכלוסייה הערבית,

לרבות הדרוזית והצ'רקסית, ושל מי שהוא או

אחד מהוריו נולד באתיופיה. כך שהאמירה

הזאת קיימת בחוק, וההצעה כאן באה לנסות

להרחיב את ייצוג בני העדה האתיופית.

כיושב-ראש ועדת החקירה הפרלמנטרית

לקליטת ערבים בשירות הציבורי, אני רוצה

לומר כמה דברים, ברשותך, אדוני היושב-ראש.

זה עשר שנים מחליטה הממשלה בכל כמה שנים

על העלאת שיעור העובדים הערבים בשירות

המדינה על-ידי קביעת יעד לשיעור העובדים

הערבים שאליו יש להגיע תוך פרק זמן של כמה

שנים. אף החלטה אחת בנושא זה לא יושמה

בידי הממשלה. נהפוך הוא, משנוכחה כי

ההחלטה לא תיושם, היא אימצה החלטה חדשה

הדוחה ביצוע הקודמת בכמה שנים נוספות.

קיצורו של דבר, יש החלטה תקפה, החלטה 2579,

שנתקבלה ב-11 בנובמבר 2007, ולפיה נקבע כי עד

סוף שנת 2012 יהיה שיעור עובדי המדינה

הערבים 10% מכלל עובדי המדינה. וכשאני אומר

"עובדים ערבים", המונח כולל אזרחים

שתרבותם ערבית, ללא הבחנה לעניין מהות

עדתם הדתית: מוסלמים, נוצרים, דרוזים,

ובנוסף גם אזרחים צ'רקסים.

קיצורו של דבר, בתחילת 2008 החליטה הכנסת על

הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. מאז הופיעו

בפני הוועדה, בכנסת השבע-עשרה

והשמונה-עשרה, מרבית שרי הממשלה, מנהלי

יחידות סמך גדולות, חברות ממשלתיות

וגופים ציבוריים המספקים שירותים מכוח

זיכיון המוענק על-ידי המדינה. אני גאה

לעמוד בראש הוועדה הזאת, שהצליחה לחשוף

נתונים שלא היו ידועים לציבור, פרטניים,

בכל חברה ממשלתית, בשירות הציבורי, בכל

משרד ממשלתי, בכל יחידת סמך. אין כמעט אדם

שביקשנו ממנו להופיע בפני הוועדה וסירב

להופיע.

אתמול היתה ישיבה, אחת החשובות שהיו, עם

שר האוצר שטייניץ, שדיבר בגילוי לב על

תת-הייצוג של ערבים בסקטור הציבורי ועל

היעדים והפעולות שאפשר לעשות כדי לתקן את

העוול הנורא הזה.

בין יתר הממצאים בוועדה, אדוני היושב-ראש,

שיעור העובדים הערבים בשירות המדינה

נמוך מ-7%; בניכוי מערכת הבריאות, כולל

בתי-חולים ממשלתיים, השיעור נמוך אף מ-5.5%;

סביר להניח שגם החלטה 2579 לא תיושם במועדה;

במשרדים מסוימים – באוצר למשל – שיעור

העובדים הערבים מגיע לכדי 2%. יש משרדים

שאני לא תובע ייצוג הולם בהם, זאת לא

הדרישה שלי, זאת לא הדרישה הפוליטית שלי:

המשרד לביטחון פנים, משרד הביטחון, משרד

החוץ. אין לי תביעה כזאת; יכול להיות

שלעמיתי חבר הכנסת מג'לי והבה יש תביעה

אחרת, אבל התביעה שלי היא לא - - -

היו"ר מגלי והבה:

אדוני, תרשה לי להעיר לך - -

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

בבקשה.

היו"ר מגלי והבה:

- - שכיושב-ראש ועדה אתה צריך לדאוג לכל - - -

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

אני מדבר עכשיו – אני מרשה לך בוועדה,

ואתה יודע, להשמיע כל מה שאתה רוצה. אני

מתנהג כיושב-ראש הוועדה, למרות עמדתי

הפוליטית. לא תשמע ממני מעל הדוכן הזה

קריאה, למשל, לייצוג הולם במשרד לביטחון

פנים. לא ממני, על כל פנים.

היו"ר מגלי והבה:

טוב שאתה מבהיר את זה. זה חשוב.

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

אוקיי. עכשיו, אין ולו ערבי אחד המשמש

בתפקיד סמנכ"ל במשרד ממשלתי או חשב משרד

ממשלתי. שיעור העובדים הערבים בשלושת

דרגי התפקידים הבכירים נמוך מ-2%. הגדרת

הדרגות הבכירות לעובדים ערבים בנציבות

שירות המדינה נמוכה מזו של כלל העובדים.

גם במשרדי ממשלה אשר הטיפול באוכלוסייה

הערבית מהווה חלק ניכר ממטלותיהם שיעור

העובדים הערבים נמוך. בחברות ציבוריות

המספקות שירותים מכוח זיכיון – טלפון,

בנקים, למשל – גם לאוכלוסייה הערבית,

ולשם כך נדרשות לשיווק בערבית, מעסיקות

6%–7% – ואתה היית בישיבה ההיא עם חברות

הסלולר – עובדים ערבים מכלל העובדים.

חברות הביטוח – רק 0.3% מן העובדים הם

ערבים. 0.3%. מרבית משרדי הממשלה והגופים

שהופיעו - - -

היו"ר מגלי והבה:

אני רוצה להציע לך הצעה – זה גם חשוב לנו

כחברי הנשיאות – שתינתן ההזדמנות לדווח

למליאה מדי פעם על כל הנתונים. אולי כל

רבעון - - -

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

כל רבעון, כן. הצעה חשובה.

היו"ר מגלי והבה:

אז ככה לא צריך לנצל פה דקה ושם דקה.

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

נכון, נכון. אני חושב שה-highlights, הדברים

העיקריים של עבודת הוועדה, הגיעו – אחד

הסממנים של ניסיון להביא לידי שיפור

בקליטה הוא הקמת נציבות שוויון

הזדמנויות במשרד התמ"ת, אדוני. בחוק לא

מעוגן הצורך בנציג ערבי בנציבות הזאת.

אני הצעתי הצעת חוק, רבותי חברי הכנסת,

אדוני היושב-ראש, שעברה כאן בתמיכה

הממשלה ובתמיכת השר בנימין בן-אליעזר

בקריאה טרומית לפי יותר משישה חודשים.

בצער רב, אדוני, ובתסכול מסוים, אני מודיע

כאן מעל הדוכן שיושב-ראש ועדת הכנסת, חבר

הכנסת יריב לוין, מסרב באופן תקיף ובוטה

להביא לדיון בוועדת הכנסת את ההצעה הזאת

כדי להעביר אותה לוועדה המתאימה. מדובר

בשימוש לרעה בסמכותו כיושב-ראש ועדה. הוא

מכנה את ההצעה "הצעה מסוכנת". על מנת

שערבי, נציג של עמותה, יהיה בוועדה

שתפקידה לחתור לשוויון או לצמצם את הפער

ואת האפליה, הוא מכנה אותה "סכנה

לדמוקרטיה".

חשוב שיושב-ראש הכנסת יתערב, כדי שהזכות

האלמנטרית של חבר כנסת שהעביר הצעה כאן,

במליאה, אדוני היושב-ראש – ואתה הצבעת

בעדה, רבים הצביעו בעדה – תובא לדיון

בוועדת הכנסת ותועבר לשם. הניצול

השרירותי הזה של סמכות יושב-ראש הוועדה

לצרכים פוליטיים אידיאולוגיים הוא שימוש

לרעה בסמכות והוא דבר שיש לגנותו.

היו"ר מגלי והבה:

תודה. אנחנו ביום שלישי, אז נתתי לך טיפה

מעבר לזמן. הרב נסים זאב – חבר הכנסת נסים

זאב בעצם, עכשיו אחרון הדוברים. בבקשה.

נסים זאב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ודאי שהצעת

החוק היא חשובה. היא דקלרטיבית, כמובן.

ברמת השטח, כולנו יודעים שאפשר להציע

הרבה הצעות חוק: יש חוק למען הדרוזים, יש

חוק למען החרדים, יש חוק למען המרוקאים.

כל פעם מישהו מעלה עדה זו או אחרת.

גאלב מג'אדלה (העבודה):

המרוקאים לא.

נסים זאב (ש"ס):

אנחנו כולנו מצווים על "וחי אחיך עמך". זה

לשון התורה; "ואהבת לרעך כמוך". בכמה

מקומות מוזכר בתורה שאדם צריך לדעת

שאפילו כשיש לו פת לחם, הוא צריך לחלוק את

זה עם זולתו, אז על אחת כמה כאשר מדובר

בענייני עבודה.

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שחבל

שצריך מדי פעם להביא הצעה מגזרית וכל פעם

זה חוזר על עצמו.

היו"ר מגלי והבה:

אדוני, אני לא רוצה להתערב לך, אבל המגזר

שאתה מייצג – אנחנו זוכרים ששנים רבות

נלחמתם שקצת יכירו אתכם ויכניסו אתכם בכל

מיני מוסדות. על אחת כמה וכמה שהיום אותם

חברי כנסת - -

נסים זאב (ש"ס):

אני לא מתנגד להצעת החוק. ברמה העקרונית -

היו"ר מגלי והבה:

אני רוצה לעזור לך. - - שאם לא היו רואים

צורך – אמרתי את זה, דרך אגב. הערתי את זה

קודם כשדיבר חבר הכנסת אופיר אקוניס - - -

נסים זאב (ש"ס):

לא, אני אומר: חבל שהגענו למצב הזה. אני

מסכים אתך.

היו"ר מגלי והבה:

רוצים להגיע היום למצב שלא צריך את כל

החוקים.

נסים זאב (ש"ס):

זהו, בדיוק.

היו"ר מגלי והבה:

אבל אולי שיהיה ראש ממשלה שמבין, שייתן

הנחיות שכולם שווים וכולם שווים בפני

החוק.

נסים זאב (ש"ס):

אין ספק. אני אומר שגם לא נראה טוב שכל פעם

שיש צורך, יש צורך ונאלצים – אילוץ הייתי

אומר – להביא הצעת חוק כל פעם למגזר כזה

או אחר.

אגב, אני רוצה לומר לך, גם הנושא של

החרדים. רק היום היה ב"גלובס" שלקראת 2015

הצפי הוא שמספר העובדים החרדים יוכפל.

אני רוצה לומר לך, בבדיקה עניינית, שלא

בכל מקום רוצים את החרדים. ורב משה גפני

יכול לומר לך את זה אפילו במספרים. הוא

עשה את הבדיקה עוד מהלשכה שלו. לא רוצים

חרדים בכל מקום, גם אם הם מתאימים, גם אם

הם מוכשרים ביותר. דבר נוסף – אני רוצה

לומר לך שיש הרבה תלונות, על שוטרים

חרדים, על סוהרים דתיים, שהרבה פעמים

נתקלים בבעיה כאשר עניין השבת מתנגש.

נכון שברמה העקרונית, בהצהרה רשמית, אסור

להפלות לרעה אדם ששומר שבת, אבל לא תמיד

זה עובד כך בשטח.

לכן, אני מברך קודם כול את המציעים. לפחות

האמירה הזאת יש לה משמעות רבה מבחינה

מוסרית, מבחינה ערכית. תחזקנה ידיכם.

היו"ר מגלי והבה:

תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חברי חברי

הכנסת, כל אלה שביקשו להתייחס ונכחו כאן

דיברו.

אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על

הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני

העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני

חקיקה), התשע"א–2011. אנחנו מצביעים.

הצבעה מס' 2

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –

10

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק להרחבת הייצוג

ההולם של בני העדה האתיופית בשירות

הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011,

לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה.

היו"ר מגלי והבה:

בעד – 10, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני

קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה

ותועבר לוועדת העלייה והקליטה להכנתה

לקריאה שנייה וקריאה שלישית.

PAGE

PAGE 1

הצעת חוק להרחבת ייצוג הולם לבני העדה

האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה),

התש"ע–2010

[הצעת חוק פ/2039/18; נספחות.]

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

היו"ר ראובן ריבלין:

רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף

הבא, והוא הצעת חוק של חבר הכנסת ציון

פיניאן, אשר ינמק מהמקום את הצעת חוק

להרחבת ייצוג הולם לבני העדה האתיופית

בשירות הציבורי.

ציון פיניאן (הליכוד):

תודה.

אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי

הכנסת, הצעת החוק להרחבת ייצוג הולם לבני

העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני

חקיקה), התש"ע–2010, הצעת החוק שיוזמיה יחד

עמי הם חבר הכנסת יעקב אדרי, חבר הכנסת

אופיר אקוניס וחבר הכנסת אברהם מיכאלי.

קהילת יוצאי אתיופיה בארץ מונה כ-120,000

איש. כ-4% מהם אקדמאים, ואלפים נוספים

רוכשים בימים אלה את השכלתם. הרצון לעבוד

בקרב יוצאי אתיופיה הינו מהגבוהים ביותר.

השתלבותה של העדה האתיופית בחברה

הישראלית רצופה קשיים, וזאת גם בשל דעות

קדומות המונעות מהם להתקבל למשרות

הולמות. על כן זה מכבר נקבע מיקומה של

אוכלוסייה זו בין הקבוצות הזכאיות

להעדפה מתקנת.

ייצוגה של קהילת יוצאי אתיופיה במגזר

הציבורי הינו דל מאוד: כ-74% מהאקדמאים

יוצאי אתיופיה משתכרים מתחת לשכר הממוצע

במשק. קרוב לשליש מהמועסקים מקרב

האקדמאים יוצאי אתיופיה עובדים

בפרויקטים שנועדו עבור בני קהילתם, בין

באופן ישיר ובין באופן עקיף.

לאור ייצוגם הדל של בני הקהילה בקרב

עובדי המגזר הציבורי כולו, ובייחוד

בתפקידים שבהם קיים אופק תעסוקתי, ובמטרה

להיטיב בצורה משמעותית את שילובם בחברה,

דבר העשוי לתרום לכלל החברה הישראלית,

כולה, מוגשת הצעת חוק זו, בתקווה לתיקון

העוול שנגרם להם ובתקווה לפתיחת דף חדש,

להתערותם בחברה ולצמצום הפערים העמוקים

בחברה בכלל.

ההצעה מוגשת בסיוע ובשיתוף האגודה

הישראלית למען יהודי אתיופיה. ושוב, תודה

ליוזמי ההצעה, חברי חברי הכנסת אופיר

אקוניס, יעקב אדרי ואברהם מיכאלי. תודה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה. השר יצחק כהן, סגן שר האוצר, יבוא

וישיב. יש רצון, חבר הכנסת מולה, לעזור

לעדה, אבל לפעמים יוצרים סטיגמה. בימים

שבהם יש לנו כבר טייסים אתיופים, כשמיטב

קצינינו הם אתיופים, כשיש לנו חבר כנסת

מצטיין אתיופי. בבקשה.

סגן שר האוצר יצחק כהן:

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת

חוק להרחבת ייצוג הולם לבני העדה

האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה),

של חבר הכנסת ציון פיניאן ואחרים. הצעת

החוק מבקשת לקדם ייצוג הולם של בני העדה

האתיופית בשירות הציבורי, לרבות בחברות

הממשלתיות, עיריות ורשויות מקומיות.

ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך

בהצעת החוק כפוף לתיאום הליכי החקיקה עם

משרדי המשפטים, הפנים והאוצר, נציבות

שוויון הזדמנויות ורשות החברות

הממשלתיות.

אדוני המציע – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

רק לתאם עם כל הגורמים האלה ייקח קדנציה

שלמה. כן, טוב.

חבר הכנסת ציון פיניאן, שמעת את – – –

סגן שר האוצר יצחק כהן:

התנאי?

היו"ר ראובן ריבלין:

אתה מסכים לתנאי?

ציון פיניאן (הליכוד):

כן. היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. אוקיי.

סגן שר האוצר יצחק כהן:

תודה, אדוני.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה. הואיל וחבר הכנסת פיניאן הסכים

להתניות הממשלה, הממשלה מודיעה שהיא

מסכימה, ולכן קמה זכות לחבר כנסת להתנגד

– התנגדות אמיתית. חבר הכנסת גפני מבקש

להתנגד. ההתנגדות היא שלוש דקות, מכאן.

בבקשה, אדוני.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, רבותי

השרים, ידידי הטוב חבר הכנסת ציון פיניאן

הציע הצעה מאוד טובה, שאני לא אוכל לתמוך

בה. מובן שאנחנו בעד שילוב העולים

מאתיופיה במערכות הציבוריות כולן, אבל

אני רוצה לומר לכנסת: אנחנו בסיעת יהדות

התורה כבר שנים רבות, מאז שהחלו החוקים של

העדפה מתקנת במשרדי הממשלה, ברשויות

השונות, בתאגידים הממשלתיים, אנחנו כל

הזמן תמכנו; אנחנו תמכנו באפליה מתקנת

לנשים, תמכנו באפליה מתקנת לעולים חדשים,

תמכנו באפליה מתקנת לאנשים עם מוגבלות.

קריאה:

העדפה מתקנת.

משה גפני (יהדות התורה):

העדפה מתקנת. מה אמרתי? לא חשוב. העדפה

מתקנת.

זאת האמת. סיעת יהדות התורה תמכה כל הזמן,

בכל החוקים האלה. אנחנו סבורים שצריך

שיהיה שוויון. העדפה מתקנת לנשים אכן

הועילה, הנשים השתלבו במערכות הציבוריות

– להוציא את הדרגות הבכירות, ששם לא, אבל

המערכת הזאת – העדפה מתקנת לערבים –

תמכנו כל הזמן, עד שבשלהי הקדנציה הקודמת,

כשהיתה הצעת חוק של חבר הכנסת אחמד טיבי

ושל חבר הכנסת אופיר פינס, ובאתי ואמרתי:

צריך להכניס בחוק. הרי מה אומרים כל הזמן?

– החרדים לא רוצים לעבוד, לא רוצים

להשתלב בעבודה. אמרתי: אני מייצג את

הציבור החרדי; אנחנו מבקשים, מתחננים,

להשתלב בעבודה.

Ö

Ø

摧䳦½ᘀ. הרי זה הפרינציפ של העדפה מתקנת:

שני מועמדים, אחד חרדי, אחד איננו חרדי,

כולם באותה רמה, שניהם נמצאים במידה שווה

– למה לא העדפה מתקנת לחרדים?

ישבתי בוועדת הפנים ובוועדת החוקה,

בקדנציה הקודמת, ואמרתי: למה לא לשלב?

אופיר פינס, כיושב-ראש ועדת הפנים, כמציע

החוק, הכניס את זה – להכניס גם חרדים –

בדברי ההסבר לקריאה השנייה ולקריאה

השלישית. בא נציג משרד המשפטים ואמר: לא.

החרדי הוא לא גזע. הוא לא מין. הוא לא דת.

אי-אפשר לזהות אותו. אי-אפשר לזהות את

החרדי. אז אמרתי בוועדה, גם בוועדת החוקה

וגם בוועדת הפנים: מי שהכי דפוק במדינה

הוא חרדי. אי-אפשר לזהות את החרדי.

דוד רותם (ישראל ביתנו):

הוא לא דת.

משה גפני (יהדות התורה):

הוא לא דת. כל היום עומד העניין הזה, של

שילוב חרדים בעבודה. כשמגיע רגע האמת,

כשצריך לעשות מעשה ולהגיד: בואו ניתן

העדפה מתקנת לחרדים, פתאום באים ואומרים:

לא. לא מכירים בחרדים. פשוט – הכול

צביעות. הרי אני לא ביקשתי פריווילגיה; לא

אמרתי: תקבלו חרדי שלמד בישיבה ואין לו

תואר ואין לו השכלה. אני אומר אותו דבר:

באים שני אנשים, אחד חרדי ואחד איננו

חרדי, שניהם באותה מידה מתאימים לעניין,

מכל הבחינות – העדפה מתקנת, כמו של

הערבים, כמו של האתיופים וכמו של העולים

החדשים.

אורי אורבך (הבית היהודי):

עדה ודת זה לא בחירה. להיות חרדי זו בחירה

משה גפני (יהדות התורה):

אז הבנתי. אמרת את זה בתור בדיחה, ואתה

צודק – –

אורי אורבך (הבית היהודי):

לא, ברצינות.

משה גפני (יהדות התורה):

– – מה שהם רוצים זה שלא יהיה חרדי, שאדם

לא יבחר להיות חרדי. זאת המטרה הסופית.

היו"ר ראובן ריבלין:

טוב. אני מאפשר – – –

משה גפני (יהדות התורה):

לכן, אדוני היושב-ראש, אני תומך בחבר

הכנסת ציון פיניאן, חברי הטוב, אני תומך

באתיופים, אני חושב שצריך לשלב אותם. אני

לא יכול לתמוך בחוק הזה. אני דורש ואני

אדרוש גם בוועדה, העדפה מתקנת לחרדים. ואם

כנים דבריכם, כל הדברים שאתם אומרים

בתקשורת, שצריך לשלב חרדים – הנה שעת

המבחן. תודה רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

אני מבקש רק לא להצביע בעד החוק. אם אדוני

רוצה לא להצביע נגד, הוא יכול לשבת על

מקומו. אבל הואיל והתנגדת, אין להצביע בעד

החוק.

רבותי חברי הכנסת, האם רוצה חבר הכנסת

פיניאן להשיב? חבר הכנסת פיניאן, אתה רוצה

להשיב לו?

סגן שר האוצר יצחק כהן:

ציון פיניאן (הליכוד):

לא. היו"ר ראובן ריבלין:

תודה.

אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להרחבת

ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות

הציבורי (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010. נא

להצביע. מי בעד? מי נמנע? מי נגד? נא

להצביע. בבקשה.

הצבעה מס' 2

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון

מוקדם בוועדה – 56

בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק

– אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק להרחבת ייצוג

הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי

(תיקוני חקיקה), התש"ע–2010, לדיון מוקדם

בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה.

היו"ר ראובן ריבלין:

56 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים.

רוני בר-און (קדימה):

הצבעתי בכיסא שליד. לא ידעתי שהחליפו

אותי.

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת רוני בר-און לא שם לב שהחליפו

שם את סדרי הישיבה והוא פשוט ישב על כיסאו

של זאב בוים. אני מבטל את הצבעתו של זאב

בוים, שכן לא היה נוכח, אבל אני לא יכול

לצרף את חבר הכנסת רוני בר-און להצבעה. זה

לא משנה. אני מציע: כבר חבר הכנסת אדרי ישב

על כיסאו של בילסקי – חברי כנסת, תיזהרו

איפה שאתם יושבים.

יעקב אדרי (קדימה):

לא, ישבתי בכיסא שלי, ורק – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

לא, ברור לי, היו שינויים בהיערכות כתוצאה

– חבר הכנסת בר-און, פשוט קידמו אותך.

רוני בר-און (קדימה):

בנסיבות שבהן קודמתי אני מוותר על

הקידום. אבל אמרתי לך – אתה לא סופר את

ההצבעה שלי.

היו"ר ראובן ריבלין:

אני מצטער. חבר הכנסת בר-און – – –

מינהליים.

56 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע

שהצעת חוק להרחבת ייצוג הולם לבני העדה

האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה),

התש"ע–2010, שיצאה מתחת ידו של חבר הכנסת

ציון פיניאן, עברה בקריאה טרומית ותועבר

לוועדת – –

ציון פיניאן (הליכוד):

העלייה והקליטה.

היו"ר ראובן ריבלין:

– – הקליטה? יושב-ראש ועדת החוקה, המלצת

הייעוץ המשפטי היא שהדבר עובר – וכל

העדפה מתקנת – לוועדת החוקה. מבקשים

להעביר את זה לוועדת העלייה והקליטה. האם

אדוני יש לו – – – יושב-ראש ועדת העלייה

והקליטה.

דוד רותם (ישראל ביתנו):

כן. היו"ר ראובן ריבלין:

אוקיי. אין הצעה אחרת חוץ מההצעה לוועדת

העלייה, לכן זה יידון בוועדת העלייה. תודה

רבה. זה עבר לוועדת העלייה והקליטה.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, לא הצבעתי.

היו"ר ראובן ריבלין:

ראיתי. אתה לא הצבעת. אם היית מצביע הייתי

מעיר את הערתי.

PAGE

PAGE 1

חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי

(תיקוני חקיקה), התשע"א-2011*

תיקון חוק החברות 1. בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-19751 -

הממשלתיות -

מס' 29 (1) אחרי סעיף 50 יבוא:

"פרק ו':1 ייצוג הולם בקרב עובדי חברות ממשלתיות

ייצוג הולם בקרב 50א. (א) בקרב העובדים בחברות הממשלתיות, בכלל המשרות

עובדי חברות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של מי

ממשלתיות

שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה (בפרק זה - ייצוג

הולם).

(ב) הדירקטוריון יפעל לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים

בחברה בהתאם ליעד שיקבע, ולשם כך ינקוט את האמצעים

הנדרשים בנסיבות העניין אשר יש בהם כדי לאפשר ולעודד

ייצוג הולם, לרבות אלה:

(1) ייעוד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק

מועמדים מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם;

(2) הוראה בדבר מתן עדיפות למועמדים מקרב

קבוצה הזכאית לייצוג הולם, כאשר הם בעלי כישורים

דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים, לעניין משרה

או קבוצת משרות או לעניין דרגה או קבוצת דרגות

שיפורטו בהוראה, ולתקופה שתיקבע בה.

(ג) הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה

והקידום בעבודה בחברה הממשלתית.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו על חברה ממשלתית המעסיקה

יותר מ–50 עובדים.

דיווח ומעקב 50ב. (א) חברה ממשלתית תגיש לרשות, אחת לשנה, דין וחשבון

לעניין ייצוג לגבי ביצוע הוראות פרק זה ובו יפורטו, בין השאר, נתונים

הולם

באשר לייצוג הולם בקרב עובדי החברה.

(ב) הרשות תגיש לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות

בעבודה כמשמעותה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה,

התשמ"ח-19882, ולוועדת העלייה הקליטה והתפוצות של

הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון בהתאם לנתונים שהתקבלו

באותה שנה לפי פרק זה באשר לייצוג הולם בקרב עובדי

החברות הממשלתיות.";

(2) בסעיף 54, אחרי פסקה (7א) יבוא:

"(7ב) תפעל לקידום ולהשגת ייצוג הולם, כמשמעותו בסעיף 50א;";

(3) אחרי סעיף 60א יבוא:

* התקבל בכנסת ביום כ"ב באדר ב' התשע"א (28 במרס 2011); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת - 358, מיום כ"ז בטבת התשע"א (3 בינואר 2011), עמ' 38.

1 ס"ח התשל"ה, עמ' 132; התשע"א, עמ' 682.

2 ס"ח התשמ"ח, עמ' 38.

734 ספר החוקים 2289, כ"ט באדר ב' התשע"א, 4.4.2011

"ייצוג הולם בקרב 60ב."ייצוג הולם(א) בקרבעל אף האמור60ב. (א)בסעיףעל60,אףיחולוהאמורהוראותבסעיףפרק60, יחולוו',1 לענייןהוראות פרק ו',1 לעניין עובדים בתאגידים עובדיםעובדיםבתאגידיםבתאגידיםעובדיםשהוקמובתאגידיםבחוק בשינוייםשהוקמוהמחויביםבחוק בשינוייםלפי המחויבים לפי שהוקמו בחוק שהוקמו בחוק העניין ובשינויים כמפורטהעניין ובשינוייםלהלן, והכלכמפורטבכפוף להוראותלהלן, והכלהחוקבכפוף להוראות החוק שמכוחו מוקם התאגיד:שמכוחו מוקם התאגיד:

(1) בסעיף 5א(ב), (1)במקוםבסעיף"הדירקטוריון5א(ב), במקוםיפעל"הדירקטוריוןכאילו יפעל" כאילו נאמר "מועצה של תאגידנאמר "מועצהשהוקם שלבחוקתאגידתפעל";שהוקם בחוק תפעל";

(2) בסעיף 50ב - (2) בסעיף 50ב -

(א) בסעיף קטן (א),(א)במקוםבסעיף"חברהקטן (א),ממשלתיתבמקום "חברה ממשלתית

תגיש לרשות" כאילותגישנאמרלרשות""מועצהכאילושל נאמרתאגיד"מועצה של תאגיד

שהוקם בחוק תגיששהוקםלשרבחוקהממונהתגישולשרלשר הממונה ולשר

המשפטים" ובמקוםהמשפטים""החברה"ובמקוםכאילו נאמר"החברה" כאילו נאמר

"התאגיד"; "התאגיד";

(ב) בסעיף קטן (ב),(ב) במקוםבסעיף"הרשותקטן (ב),תגיש"במקום "הרשות תגיש"

כאילו נאמר "שרכאילוהמשפטיםנאמריגיש""שר המשפטיםובמקום יגיש" ובמקום

"החברות הממשלתיות""החברותכאילוהממשלתיות"נאמר "תאגידיםכאילו נאמר "תאגידים

שהוקמו בחוק". שהוקמו בחוק".

(ב) בסעיף זה - (ב) בסעיף זה -

"מועצה" - לרבות"מועצה"רשות או- לרבותגוף אחררשותבתאגידאו גוף אחר בתאגיד

שהוקם בחוק, הממלאשהוקםתפקידבחוק,דומההממלאלתפקידתפקיד דומה לתפקיד

של דירקטוריון בחברהשל דירקטוריוןממשלתית בחברהלעניין סעיףממשלתית לעניין סעיף

50א(ב), אף אם כינויו50א(ב),שונה;אף אם כינויו שונה;

"השר הממונה" - "השרהשר הממונההממונה"על-התאגידהשר הממונהשהוקםעל התאגיד שהוקם

בחוק או על ביצוע החוקבחוק שמכוחואו על ביצועהוקםהחוקהתאגיד,שמכוחו הוקם התאגיד,

לפי העניין." לפי העניין."

2.תיקון פקודתבפקודת העיריות2. 3, בפקודתאחרי סעיףהעיריות173א 3יבוא:, אחרי סעיף 173א יבוא: תיקון פקודת העיריות - מס' 124 העיריות - מס' 124 "ייצוג הולם בקרב 173ב."ייצוג הולם(א) בקרבבקרב עובדי173ב. עירייה,(א) בקרבבכללעובדיהמשרותעירייה,והדירוגים,בכלל המשרותיינתן והדירוגים, יינתן עובדי עירייה עובדי עירייהביטוי הולם, בנסיבותביטויהעניין,הולם,לייצוגםבנסיבותשלהעניין,מי שהואלייצוגםאו שאחדשל מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיהמהוריו(בסעיףנולדוזהבאתיופיה- ייצוג הולם).(בסעיף זה - ייצוג הולם).

(ב) נדרשת העדפת(ב) מועמדנדרשתלשםהעדפתביצועמועמדהוראותלשםסעיףביצוע הוראות סעיף

קטן (א), תינתן העדפהקטןכאמור(א), תינתןאם המועמדהעדפה כאמורהוא בעלאםכישוריםהמועמד הוא בעל כישורים דומים לכישוריהם דומיםשל מועמדיםלכישוריהםאחרים.של מועמדים אחרים.

(ג) עירייה רשאית(ג) לייעדעירייהמשרותרשאיתאשרלייעדיועסקומשרותבהן, ככלאשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדיםהאפשר,שהםרקכשיריםמועמדיםלתפקידשהםמקרבכשיריםקבוצהלתפקיד מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם,הזכאיתלגבי לייצוגכלל המשרותהולם, לגביאו לגביכללסוגיםהמשרותשל או לגבי סוגים של משרות. משרות.

(ד) הוראות סעיף(ד)זה יחולוהוראותעל סעיףכל דרכיזה יחולוהקבלהעללעבודהכל דרכי הקבלה לעבודה בעיריה והקידום בעבודהבעיריהלפיוהקידוםפקודהבעבודהזו. לפי פקודה זו.

(ה) העירייה תגיש(ה)לשרהעירייההפנים, אחתתגישלשנה,לשר הפנים,דין וחשבוןאחתלגבילשנה, דין וחשבון לגבי ביצוע ההוראות לפיביצועסעיףההוראותזה, ובו יפורטו,לפי סעיףבין השאר,זה, ובו נתוניםיפורטו, בין השאר, נתונים באשר לפעולות שננקטובאשרלפילפעולותסעיף זהשננקטובאותהלפישנהסעיףונתוניםזה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג הולםבאשרבקרב לייצוגעובדיה.הולם בקרב עובדיה.

3 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 8, עמ' 197; התשע"א, עמ' 732.

ספר החוקים 2289, כ"ט באדר ב' התשע"א, 4.4.2011 735

(ו) שר הפנים יגיש לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות

בעבודה כמשמעותה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה,

התשמ"ח-19884, ולוועדת העלייה הקליטה והתפוצות של

הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון בהתאם לנתונים שהתקבלו

באותה שנה לפי סעיף קטן (ה) באשר לייצוג הולם בקרב עובדי

העיריות."

תיקון פקודת 3. בפקודת המועצות המקומיות5, בסעיף 34א, אחרי "171א," יבוא "173ב,".

המועצות המקומיות

- מס' 61

תיקון חוק שוויון 4. בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-19886, בתוספת, אחרי פרט 9 יבוא:

ההזדמנויות

בעבודה - מס' 16 10". סעיפים 50א, 50ב ו–60ב לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-19757.

11. סעיף 173ב לפקודת העיריות, לרבות כפי שהוחל בסעיף 34א לפקודת המועצות

המקומיות."

שר האוצר שר הפנים שר התעשייה המסחר והתעסוקה

נשיא המדינה ראש הממשלה יושב ראש הכנסת

4 ס"ח התשמ"ח, עמ' 38.

5 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 9, עמ' 256; התשע"א, עמ' ...

6 ס"ח התשמ"ח, עמ' 38; התש"ע, עמ' 566.

7 ס"ח התשל"ה, עמ' 132.

736 ספר החוקים 2289, כ"ט באדר ב' התשע"א, 4.4.2011

המחיר 3.24 שקלים חדשים 0334 3030-ISSN סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי

סימוכין: 00110911

נספח מס' כ-/358א'

)פ/2039/18(

הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי

)תיקוני חקיקה(, התשע"א–2011

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום ו' בשבט התשע"א

)11 בינואר 2011( והועברה לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

הצעת החוק מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה

השלישית ביום כ"ה באדר א' התשע"א )1 במרס 2011(.

היוזמים: חברי הכנסת ציון פיניאן, יעקב אדרי, אופיר אקוניס

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' כ-/358א'

)פ/2039/18(

חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי

)תיקוני חקיקה(, התשע"א–2011

1

בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975 – תיקון חוק החברות .1

הממשלתיות

אחרי סעיף 50 יבוא: ) 1(

"פרק ו':1 ייצוג הולם בקרב עובדי חברות ממשלתיות

50א. )א( בקרב העובדים בחברות הממשלתיות, ייצוג הולם בקרב

בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, עובדי חברות

בנסיבות העניין, לייצוגם של מי שהוא או שאחד ממשלתיות

מהוריו נולדו באתיופיה )בפרק זה – ייצוג הולם(.

הדירקטוריון יפעל לקידום ייצוג הולם ) ב(

בקרב העובדים בחברה בהתאם ליעד שיקבע,

ולשם כך ינקוט את האמצעים הנדרשים בנסיבות

העניין אשר יש בהם כדי לאפשר ולעודד ייצוג

הולם, לרבות אלו:

ייעוד משרות אשר יועסקו בהן, ככל ) 1(

האפשר, רק מועמדים מקרב קבוצה

הזכאית לייצוג הולם;

הוראה בדבר מתן עדיפות למועמדים ) 2(

מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם, כאשר

הם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של

מועמדים אחרים, לעניין משרה או קבוצת

משרות או לעניין דרגה או קבוצת דרגות

שיפורטו בהוראה, ולתקופה שתיקבע בה.

1 ס"ח התשל"ה, עמ' 132; התשע"א, עמ' .99

--2

הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה ) ג(

לעבודה והקידום בעבודה בחברה הממשלתית.

הוראות סעיף זה יחולו על חברה ממשלתית ) ד(

המעסיקה יותר מ-50 עובדים.

חברה ממשלתית תגיש לרשות, אחת לשנה, דיווח ומעקב לעניין 50ב. )א(

דין וחשבון לגבי ביצוע הוראות פרק זה ובו ייצוג הולם

יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לייצוג הולם

בקרב עובדי החברה.

)ב( הרשות תגיש לממשלה, לנציבות שוויון

הזדמנויות בעבודה כמשמעותה בחוק שוויון

ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–,21988 ולוועדת

העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, אחת

לשנה, דין וחשבון בהתאם לנתונים שהתקבלו

באותה שנה לפי פרק זה באשר לייצוג הולם בקרב

עובדי החברות הממשלתיות.";

בסעיף ,54 אחרי פסקה )7א( יבוא: ) 2(

")7ב( תפעל לקידום ולהשגת ייצוג הולם, כמשמעותו בסעיף 50א;";

אחרי סעיף 60א יבוא: ) 3(

"ייצוג הולם בקרב 60ב. )א( על אף האמור בסעיף ,60 יחולו הוראות

פרק ו',1 לעניין עובדים בתאגידים שהוקמו בחוק עובדים בתאגידים

בשינויים המחויבים לפי העניין ובשינויים כמפורט שהוקמו בחוק

להלן, והכל בכפוף להוראות החוק שמכוחו מוקם

התאגיד:

בסעיף 5א)ב(, במקום "הדירקטוריון ) 1(

יפעל" כאילו נאמר "מועצה של תאגיד

שהוקם בחוק תפעל";

בסעיף 50ב – ) 2(

2 ס"ח התשמ"ח, עמ' .38

--3

במקום ) א(, קטן בסעיף ) א(

"חברה ממשלתית תגיש לרשות"

כאילו נאמר "מועצה של תאגיד

שהוקם בחוק תגיש לשר הממונה

ולשר המשפטים" ובמקום "החברה"

כאילו נאמר "התאגיד";

במקום ) ב (, קטן בסעיף ) ב(

"הרשות תגיש" כאילו נאמר "שר

המשפטים יגיש" ובמקום "החברות

נאמר כאילו הממשלתיות"

"תאגידים שהוקמו בחוק".

בסעיף זה – ) ב(

"מועצה" – לרבות רשות או גוף אחר

בתאגיד שהוקם בחוק, הממלא

של לתפקיד דומה תפקיד

דירקטוריון בחברה ממשלתית לעניין

סעיף 50א)ב(, אף אם כינויו שונה;

"השר הממונה" – השר הממונה על התאגיד

שהוקם בחוק או על ביצוע החוק

שמכוחו הוקם התאגיד, לפי העניין."

3

בפקודת העיריות , אחרי סעיף 173א יבוא: .2 תיקון פקודת

העיריות

המשרות בכלל עיריה, עובדי בקרב "ייצוג הולם בקרב 173ב. )א(

והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, עובדי עיריה

לייצוגם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו

באתיופיה )בסעיף זה – ייצוג הולם(.

נדרשת העדפת מועמד לשם ביצוע הוראות ) ב(

סעיף קטן )א(, תינתן העדפה כאמור אם המועמד

הוא בעל כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים

אחרים.

3 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,8 עמ' 197; התשע"א, עמ' .87

--4

עיריה רשאית לייעד משרות אשר יועסקו ) ג(

בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים

לתפקיד מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם, לגבי

כלל המשרות או לגבי סוגים של משרות.

הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה ) ד(

לעבודה בעיריה והקידום בעבודה לפי פקודה זו.

העיריה תגיש לשר הפנים, אחת לשנה, דין ) ה(

וחשבון לגבי ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, ובו

יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לפעולות שננקטו

לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג

הולם בקרב עובדיה.

שר הפנים יגיש לממשלה, לנציבות שוויון ) ו(

הזדמנויות בעבודה כמשמעותה בחוק שוויון

4

ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988 , ולוועדת

העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, אחת

לשנה, דין וחשבון בהתאם לנתונים שהתקבלו

באותה שנה לפי סעיף קטן )ה( באשר לייצוג הולם

בקרב עובדי העיריות."

5

בפקודת המועצות המקומיות , בסעיף 34א, אחרי "171א," יבוא "173ב,". .3 תיקון פקודת המועצות המקומיות 6 בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988 , בתוספת, אחרי פרט 9 .4 תיקון חוק שוויון יבוא: ההזדמנויות בעבודה 7 ".10 סעיפים 50א, 50ב ו-60ב לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975 .

סעיף 173ב לפקודת העיריות, לרבות כפי שהוחל בסעיף 34א לפקודת .11

המועצות המקומיות."

***************************************************************************************

4 ס"ח התשמ"ח, עמ' .38

5 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,9 עמ' 256; התשע"א, עמ' .353

6 ס"ח התשמ"ח, עמ' 38; התש"ע, עמ' .566

7 ס"ח התשל"ה, עמ' .132

--5

נספח מס' כ-/358א'

)פ/2039/18(

הסתייגויות

להצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי )תיקוני חקיקה(, התשע"א–2011

לשם החוק

חברי הכנסת ישראל אייכלר, משה גפני ואורי מקלב מציעים:

אחרי "האתיופית" יבוא "ושל קבוצת האוכלוסייה החרדית".

לסעיף 1

חברי הכנסת ישראל אייכלר, משה גפני ואורי מקלב מציעים:

בפסקה )1(, בסעיף 50א)א( המוצע, אחרי "באתיופיה" יבוא "ושל קבוצת האוכלוסייה החרדית".

חבר הכנסת שלמה מולה מציע:

בפסקה )1(, בסעיף 50א המוצע, בסעיף קטן )א(, אחרי "בחברות הממשלתיות," יבוא "בחברות המעורבות ובחברות בבעלות ממשלתית מלאה,", בסעיף קטן )ג(, אחרי "בחברה הממשלתית" יבוא "בחברה המעורבת ובחברה בבעלות ממשלתית מלאה" ובסעיף קטן )ד(, במקום "חברה ממשלתית תגיש" יבוא "חברה ממשלתית, חברה מעורבת וחברה בבעלות ממשלתית מלאה יגישו"; בסעיף 50ב המוצע, בסעיף קטן )א(, במקום "חברה ממשלתית תגיש" יבוא "חברה ממשלתית, חברה מעורבת וחברה בבעלות ממשלתית מלאה יגישו" ובסעיף קטן )ב(, אחרי "החברות הממשלתיות" יבוא "החברות המעורבות והחברות בבעלות ממשלתית מלאה" ובפסקה )2(, בפסקה )7ב( המוצעת, במקום "תפעל לקידום" יבוא "תנקוט את האמצעים הדרושים לעידוד".

חברי הכנסת דני דנון ושלמה מולה מציעים:

בפסקה )3(, אחרי סעיף 60ב המוצע יבוא:

על אף האמור בסעיף ,60 יחולו הוראות סעיף 50א)א( עד )ג(, ) א( "ייצוג הולם בקרב עובדים 60ב.

לעניין עובדים בהסתדרות הציונית העולמית, בסוכנות היהודית במוסדות הלאומיים לארץ ישראל ובקרן קיימת לישראל, בשינויים המחויבים לפי העניין."

--6

לסעיף 2

חברי הכנסת ישראל אייכלר, משה גפני ואורי מקלב מציעים:

בסעיף 173ב המוצע, בסעיף קטן )א(, אחרי "באתיופיה" יבוא "ושל קבוצת האוכלוסייה החרדית" ובסעיף קטן )ב(, אחרי "בעל כישורים" יבוא "מקצועיים" ואחרי "לכישוריהם" יבוא "המקצועיים".

חבר הכנסת שלמה מולה מציע:

בסעיף 173ב המוצע, בסעיף קטן )א(, אחרי "עובדי עיריה" יבוא "ותאגידים עירוניים", בסעיף קטן )ג(, במקום "עיריה רשאית" יבוא "עיריה ותאגיד עירוני רשאים", בסעיף קטן )ד(, אחרי "בעיריה" יבוא "ובתאגיד עירוני", בסעיף קטן )ה(, במקום "העיריה תגיש" יבוא "העיריה והתאגיד העירוני יגישו" ובמקום "עובדיה" יבוא "עובדיהם" ובסעיף קטן )ו(, אחרי עובדי העיריות" יבוא "והתאגידים העירוניים".

לסעיפים 3 ו-4

אין הסתייגויות

***************************************************************************************