הצעת חוק הביטחון בדרכים, התש"ע-2010
הצעת חוק לדיון מוקדם
2010-08-05
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת יריב לוין
אורי אורבך חיים כץ
זבולון אורלב יעקב כץ
דוד אזולאי אורלי לוי אבקסיס
רוברט אילטוב מנחם אליעזר מוזס
אריה אלדד משה (מוץ) מטלון
זאב אלקין אברהם מיכאלי
חיים אמסלם אנסטסיה מיכאלי
אופיר אקוניס אלכס מילר
אורי אריאל אורי מקלב
אריה ביבי מרינה סולודקין
משה גפני חמד עמאר
דני דנון ציון פיניאן
יצחק וקנין פניה קירשנבאום
נסים זאב מירי רגב
ציפי חוטובלי דוד רותם
יואל חסון כרמל שאמה
ישראל חסון יוליה שמאלוב-ברקוביץ
רוברט טיבייב ליה שמטוב
אמנון כהן עתניאל שנלר
פ/2131/18
הצעת חוק הביטחון בדרכים, התש"ע–2010
@
l
Ð
>
@
D
T
j
l
p
ˆ
ž
¤
Î
Ð
Ô
ê
î
÷נæÞÖÞÇæÀ÷נ÷·÷נÀ²®²÷§÷®²®²÷§÷®²®²÷§÷
®²®²÷§÷®²®²÷§÷®²®²÷§÷®²®²÷§÷®²
o(+אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל סמכות
הנתונה בחוק לכל רשות, לרבות למשטרת
ישראל ולמפקח על התעבורה, לעניין קביעת
הסדרי תנועה בדרכים ואיסור או הגבלת
השימוש בהן, בין לפרק זמן קצוב ובין ללא
הגבלת זמן.
תחילה 7. תחילתו של חוק זה 15 ימים מיום
פרסומו.
דברי הסבר
מטרת חוק זה הינה לאפשר הוצאת צווים אשר
יאסרו או יגבילו את התנועה בדרכים, על מנת
להבטיח שמירה נאותה על ביטחונם של העושים
שימוש בדרכים אלה ושל המתגוררים או
השוהים בסמוך אליהן.
מאז ראשית ימי הציונות ביצעו ארגוני
הטרור פעולות טרור בדרכים, אשר כוונו
כנגד שלומם וביטחונם של המשתמשים בדרכים.
בד בבד, ניצלו פעילי ארגוני הטרור את חופש
התנועה שניתן בדרכים שונות, על מנת להגיע
באמצעותן ליישובים הסמוכים לאותן דרכים
ולפגוע באנשים המתגוררים שם או הנמצאים
בקרבת אותן דרכים.
בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית
בהיקפם של פיגועי הטרור אשר בוצעו תוך
שימוש בנשק חם. הדבר גרם לאובדן תחושת
הביטחון של הנוסעים והעוברים בדרכים אלו,
בפרט בדרכים המצויות ביהודה, בשומרון
ובבקעת הירדן. כתוצאה מכך, נפגעו באופן
קשה חופש התנועה ותחושת הביטחון האישי של
אזרחים ותושבים תמימים בכל רחבי הארץ,
וזאת בצד הפגיעה הקשה בנפש שנגרמה בשל
פיגועי הטרור כאמור.
על רקע זה, ננקטה בשנים האחרונות מדיניות
הכרחית של הגבלת תנועה בדרכים שונות, אשר
הותרו לנסיעתם של אזרחים ישראלים בלבד.
מדיניות זו הוכחה כיעילה, והביאה במקרים
רבים לירידה חדה בעקומת פיגועי הטרור,
תוך השבת הביטחון לנוסעים בכבישים אלה.
מדיניות זו, אשר ננקטה בלית ברירה, היוותה
איזון הולם ומתחייב בין הזכות לחופש
תנועה, לבין החובה לשמור על חייהם ועל
ביטחונם של העושים שימוש בדרכים ושל
המתגוררים או השוהים בסמוך אליהן. דא עקא,
שפסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית
המשפט העליון בבג"ץ 2150/07 עלי חסיין מחמוד
אבו צפייה נ' שר הביטחון (טרם פורסם,
29.12.2009), עורר את הצורך בהסדרת סמכויותיו
של המפקד הצבאי בנושא של הגבלת התנועה
בדרכים והסדרת מנגנון פיקוח הולם על
החלטותיו.
החוק המוצע בא ליתן מענה מאוזן וראוי
לסוגיה זו, תוך מתן סמכות לגורמי הביטחון
הבכירים לקבוע מדיניות בדבר הגבלת או
איסור תנועה בדרכים. על פי החוק המוצע,
יהא המפקד הצבאי רשאי ליתן צו בדבר הגבלת
תנועה בדרך. עוד נקבע, כי צו כאמור יהא
טעון פיקוח ואישור על ידי הכנסת, באמצעות
ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון.
ההסדר המוצע מביא לידי ביטוי הולם גם את
מעמדה של הכנסת כגורם המפקח על פעילות
רשויות השלטון בהיותה מבטאת את קשת הדעות
הרחבה הקיימת בציבור, שעה שההחלטה
המנהלית בדבר הגבלת התנועה תועבר תחת שבט
ביקורתה של ועדת משנה של ועדת החוץ
והביטחון של הכנסת. בכך יתאפשר לכנסת
למלא את תפקידה המרכזי והחשוב כמבקרת
פעולות הרשות המבצעת, באופן אשר עשוי
לצמצם במידה רבה את הצורך בהבאת נושאים
שהינם ביטחוניים-מקצועיים במהותם לפתחו
של בית המשפט. כל זאת, תוך צמצום ההתערבות
השיפוטית בהחלטות כאמור, בהיותן החלטות
אשר קיבלו את אישורה של הרשות המחוקקת –
הכנסת, לאחר שנבדקו בידי ועדת המשנה
שהוסמכה לצורך כך.
כן קובע החוק המוצע במפורש כי אין
בהוראותיו כדי לגרוע מסמכויות הנתונות
כיום על פי חוק לכל רשות, לרבות למשטרת
ישראל ולמפקח על התעבורה, לעניין קביעת
הסדרי תנועה בדרכים ואיסור או הגבלת
השימוש בהן.
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' באדר התש"ע – 15.2.10
דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 7, עמ' 173.
ס"ח התשס"ז, עמ' 364.
ע"ר 1442, תוס' 2, עמ' (ע) 855, (א) 1055.
PAGE
PAGE 2