הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שכר נושא משרה בחברה), התש"ע-2010

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת שי חרמש

יריב לוין

פ/2080/18

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שכר נושא

משרה בחברה), התש"ע–2010

תיקון סעיף 18 1. בפקודת מס הכנסה, בסעיף 18,

אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא:

"(ב2) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הכנסת

עבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה או ריבית,

או תשלומים אחרים שמשלמת חברה כהגדרתה

בחוק החברות, התשנ"ט–1999, לנושא משרה –

ניכויים לפי סעיף 17 בשנת מס מסויימת יותר

– אם לא עלו על סכום של 3,000,000 שקלים חדשים

לאותה שנת מס.".

דברי הסבר

שכר העובדים בכל חברה מוכר כהוצאה לצורכי

מס ללא הבחנה בגובה השכר. הצעת חוק זו, באה

להגביל את הכרת המדינה בשכר שהינו גבוה

מ-3,000,000 שקלים חדשים לשנה. חברה המעוניינת

לתגמל את עובדיה בסכומים העולים על 3,000,000

שקלים חדשים תעשה זאת על חשבון רווחיה.

\

^

`

Ô

Ö

Ø

Ú

Ü

נ

â

昀Ĵ଀מטרת הצעת חוק זו, היא לצמצם את

השתתפות המדינה בשכר שנתי, הגבוה מ-3,000,000

שקלים חדשים לנושאי משרה בחברות השונות.

שכן, לא יתכן מצב בו בתקופת משבר כלכלי

עולמי, המדינה תכיר בשכר מנהלים מופרז,

המגיע לעיתים לכמה מיליוני שקלים בחודש.

הצעה זו אינה יוצרת מגבלה על גובה השכר

הגבוה בחברה, אלא על מקור המימון של השכר.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת

השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אליהו גבאי

וקבוצת חברי הכנסת (פ/3132/17).

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ד בשבט התש"ע – 8.2.10

דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.

ס"ח התשנ"ט, עמ' 189.

PAGE

PAGE 2

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (השארת

מרכיב הפיצויים בקופת גמל), התשע"ב–2012

[הצעת חוק פ/3954/18; נספחות.]

(הצעת חבר הכנסת חיים כץ)

היו"ר ראובן ריבלין:

אני מזמין את חבר הכנסת חיים כץ. אתה רוצה

מהצד? הנמקה מהמקום, לא כיושב-ראש ועדת

העבודה הרווחה והחבר של השר יולי

אדלשטיין.

קריאה:

והבריאות.

היו"ר ראובן ריבלין:

והבריאות – זה הדבר החשוב ביותר. לא, גם

בגלל חשיבות הנושא אני נותן לך.

חיים כץ (הליכוד):

תודה.

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת

החוק הזאת באה לתקן עיוות, כש – עוד פעם –

מחוקקים בחוק ההסדרים חקיקה בחופזה, לא

תמיד אנחנו שמים לב לכל מה שקורה מסביב.

אדוני סגן השר איציק כהן, אני מדבר אליך,

אתה בטח תשיב לי, ויריב לוין בטח לא ירצה

להפריע לי – ועל מה דברים אמורים? בן-אדם

בשנות חייו חוסך לו לפנסיה, וחוסך לו גם

לפיצויים. בעת פרישתו, כשהוא גומר את

מסלול עבודתו, יש לו כסף לפנסיה ויש לו

כסף לפיצויים. יצא לפנסיה, והוא עד היום,

או עד 2008, היה יכול להשאיר את הכסף של

הפיצויים בקופת פיצויים, והיה מושך אותו

כשהוא היה יכול או כשהוא היה צריך.

היו"ר ראובן ריבלין:

כמו הגברת מועלם.

חיים כץ (הליכוד):

כן, משהו בסגנון. היום, אותו בן-אדם, שיש

לו, לצורך העניין, 10,000 שקל פנסיה, ונצטברו

לזכותו 300,000 שקל או 200,000 שקל בקופת

הפיצויים, אם הוא לא ימשוך אותם בתוך 60

יום – –

קריאה:

חיים כץ (הליכוד):

– – את הפיצויים, הוא יצטרך לשלם 35% מס

מהקרן. ואז, צריך או לא צריך, הוא מושך את

הכסף. אף אחד לא מרוויח. הוא מושך את הכסף

והולך ומבזבז אותו. הוא הולך ומבזבז את

הכסף. וגם האוצר מבין שבאיזשהו מקום הוא

טעה, והוא אומר: אוקיי, אבל בואו נעשה איזה

תיקון, שניקח מיסוי – אתה מבין את מה שאני

מדבר, מאיר?

מאיר שטרית (קדימה):

אפילו על החוק שלי הם אמרו שהם לא בעניין,

לפחות אני שמח שהם תומכים בשלך.

חיים כץ (הליכוד):

שמע, זה לא עושה שכל. בא בן-אדם, אומר: קחו

את הכסף, אני משאיר אותו, לא מושך. אחר כך

באים ואומרים: ואללה, איך משכו בקופה

מיליארד? כל מי שמגיע לגיל פרישה, 67,

מיידית רץ, מושך את כספי הפיצויים, בין אם

הוא צריך או לא. במקום שיהיה לו סכום – יש

לו פנסיה מסודרת – יהיה לו סכום הוני.

ואללה, ילד מתחתן, נכד מתחתן, הוא רוצה

ללכת לבית-אבות, הוא רוצה להשקיע במשהו –

היו"ר ראובן ריבלין:

כל כך פשוט, איך לא חשבו על זה קודם?

חיים כץ (הליכוד):

לא מבין.

מאיר שטרית (קדימה):

ביטלו את ההטבה שהיתה בקופות הגמל.

היו"ר ראובן ריבלין:

אני לא יודע.

חיים כץ (הליכוד):

לא, לא מבין.

אופיר אקוניס (הליכוד):

אדוני, זה בוועדת-בכר היה, התיקון?

חיים כץ (הליכוד):

התיקון בוועדת-בכר, כן. תשמע, אנחנו, מאחר

שזה נעשה בחופזה, סוף מעשה במחשבה תחילה.

לא חשבו על זה יותר מדי, צריך לתקן את

העיוות הזה, ולשמחתי גם ממשלת ישראל

חושבת שיש פה תקלה – –

היו"ר ראובן ריבלין:

אתה אומר: טעות לעולם חוזרת.

חיים כץ (הליכוד):

– – טעות לעולם חוזרת, ואני מקווה שהכנסת

תאשר את הצעת החוק. עוד פעם, הצעת החוק

הזאת, אני התחייבתי שאחכה להצעת חוק

ממשלתית שתוגש בתוך חודש, בתוך חודש ימים,

והצעת החוק הזאת תמוזג.

היו"ר ראובן ריבלין:

כפוף לזה שבתוך חודש ימים.

חיים כץ (הליכוד):

והיה והצעת החוק הממשלתית לא תוגש – מאה

אחוז. תודה רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. כבוד השר יצחק כהן יעלה וישיב

ויביע את עמדת הממשלה, ואם הוא יסכים –

נרשם השר שטרית להתנגד. כנראה השר שטרית

יתנגד כי זה לא מספיק; אני רק מזכיר לשר

שטרית שהוא לא יוכל להצביע בעד.

סגן שר האוצר יצחק כהן:

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד

השר, הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה

(השארת מרכיב הפיצויים בקופת גמל), של חבר

הכנסת כץ. הצעת החוק שלך, ידידי, מבקשת

לאפשר למי שפרש שמעבודתו להמשיך לחסוך

בקופת הגמל את כספי הפיצויים שייזקפו

לרשותו במשך שנות עבודתו, נכון עד כאן?

חיים כץ (הליכוד):

כן. לא למשוך, הוא לא מפריש יותר.

סגן שר האוצר יצחק כהן:

בשונה מהמצב כיום, שבו השארת הכספים

בקופת הגמל משמעותה הפיכתם לכספים

המיועדים לקצבה בגיל הפרישה.

היו"ר ראובן ריבלין:

המדינה צריכה לעודד את זה.

חיים כץ (הליכוד):

לא, היום הוא יכול למשוך בתוך 90 יום או עד

סוף שנה חשבונאית – סוף שנת המס, הוא מושך

אותה כהון.

סגן שר האוצר יצחק כהן:

על כל פנים, אתה מציע לאפשר לחוזר – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

אם עברו השנים, מה מותר?

חיים כץ (הליכוד):

אין, פורש בלי – לא הפיצויים, לא כלום.

סגן שר האוצר יצחק כהן:

הרב חיים, הרב חיים כץ, אתה רוצה לאפשר

לחוסך להשאיר כספי פיצויים ששולם בשבילם

מס בקופת הגמל, ולמושכם בכל עת כסכום

חד-פעמי פטור ממס. כן?

חיים כץ (הליכוד):

נכון.

סגן שר האוצר יצחק כהן:

אני רוצה להגיד לך, ידידי היקר, שוועדת

השרים תומכת בהצעת החוק שלך – –

היו"ר ראובן ריבלין:

הסכימה.

חיים כץ (הליכוד):

ואללה?

סגן שר האוצר יצחק כהן:

– – בקריאה טרומית בלבד, והמשך הליכי

החקיקה בתיאום עם משרד האוצר, וללא עלות

תקציבית.

חיים כץ (הליכוד):

אמרתי את זה על הדוכן.

אופיר אקוניס (הליכוד):

איזה עלות תקציבית יש?

היו"ר ראובן ריבלין:

אין פה שום עלות תקציבית. תודה רבה.

סגן שר האוצר יצחק כהן:

להמשך החקיקה, אדוני. לפרוטוקול.

היו"ר ראובן ריבלין:

המשך החקיקה – חבר הכנסת חיים כץ אמר

שבתוך חודש הממשלה תבוא.

חיים כץ (הליכוד):

הממשלה אמרה שהיא מעבירה.

היו"ר ראובן ריבלין:

אמר את זה. השר לא יתנגד למה שאמרת, ואתה

מסכים למה שהוא אמר.

חיים כץ (הליכוד):

כן. היו"ר ראובן ריבלין:

מאה אחוז. חבר הכנסת שטרית מוזמן לבוא

ולהביע את עמדתו הנוגדת להצעת החוק, כפי

שהיא. כי אני מדגיש שאני יודע בידיעה

ברורה שחבר הכנסת שטרית תומך ברעיון אבל

מתנגד לחוק, מטעמים שהוא יביע אותם.

מאיר שטרית (קדימה):

*

摧䖣ßሀ.

<

>

摧䖣ßᜀים פה. התיקון הוא קטן, הוא לא

משמעותי, והם מבקשים ממך שעוד תתאם עם

האוצר, ובלי עלות תקציבית – –

חיים כץ (הליכוד):

למה? התיקון משמעותי.

מאיר שטרית (קדימה):

– – ותחכה חודש – כן, כן, ותחכה עוד חודש.

חיים כץ (הליכוד):

משמעותי – – –

מאיר שטרית (קדימה):

אני לא בטוח מה יקרה בזה בסוף. תשמע, אתה

הרי היית עד שהבאתי את הצעת החוק, שגם אתה

היית חתום עליה – להחזיר, קופות הגמל,

להחזיר עטרה ליושנה – –

היו"ר ראובן ריבלין:

נכון.

מאיר שטרית (קדימה):

– – שקופות הגמל היו אמצעי חיסכון

לתקופת ביניים – –

קריאה:

15 שנה.

מאיר שטרית (קדימה):

– – שאדם היה חוסך 15 שנה – –

קריאה:

15. מאיר שטרית (קדימה):

כן. – – אבל אחרי 15 שנה הבת שלך תתחתן,

בר-מצווה לבן שלך – אתה יכול למשוך את

הקופה, להשתמש בזה. זה החיסכון שנושא

פירות, פטור ממס.

חיים כץ (הליכוד):

היום אם נולד לך נכד – –

מאיר שטרית (קדימה):

כן. חיים כץ (הליכוד):

– – אתה רוצה לעשות לו חיסכון – –

אופיר אקוניס (הליכוד):

נכון. – – –

חיים כץ (הליכוד):

– – הוא יוכל למשוך את זה בגיל – – –

מאיר שטרית (קדימה):

בעוד 15.

חיים כץ (הליכוד):

לא, היום ב-67.

מאיר שטרית (קדימה):

היום 67, בדיוק.

אופיר אקוניס (הליכוד):

בגיל פנסיה.

מאיר שטרית (קדימה):

זה הרי אבסורדי.

חיים כץ (הליכוד):

– – – בפנסיה אתה נותן לו את המענק.

מאיר שטרית (קדימה):

הנכון היה שהממשלה תחזיר את קופות הגמל

למעמדן הקודם, כי זה היה החיסכון שלא סיכן

את האנשים, אדוני היושב-ראש. אנשים רבים

במדינה חסכו מאות מיליארדים בקופות גמל.

מדוע? כי אדם אומר לעצמו: אני כל חודש

מפקיד סכום, מגיע הכסף, יום אחד אני מקבל

אותו חזרה עם רווח, בלי מס – שווה לי

לחסוך. כשמבטלים את הסכום הזה ואומרים, זה

הולך לקצבה, תראה, אדוני, מה המשמעות: נגיד

שאני חסכתי 15 שנה לפני הקצבה – אז קודם

כול לקחו ממני כל שנה 2% דמי ניהול – הלכו

לי כבר 30% מהקצבה. עכשיו הגיעו לקצבה –

אני בגיל 67. לפי מה יחשבו את הקצבה, אדוני

היושב-ראש? נגיד שיחשבו את הקצבה שלי

לחלוקה ל-20 שנה – זה הגיוני, נכון? מ-67 עד 87

בערך, עד 90.

חיים כץ (הליכוד):

לא, לא 20. עושים היום מקדם 200.

מאיר שטרית (קדימה):

כמה?

חיים כץ (הליכוד):

מקדם 200.

היו"ר ראובן ריבלין:

זה היה בחוק ההסדרים, הם ניסו לעשות.

חיים כץ (הליכוד):

16 שנה.

מאיר שטרית (קדימה):

16 שנה – עוד 30% הלכו. כבר 60% מהקצבה הלכו

עוד לפני שהוא זז. ואני שואל: לפי מה

יחשבו? איך ידעו מתי אני מת? מה קורה אחרי

16 שנה? הדבר הזה אבסורדי.

ומה עושים האנשים, אדוני היושב-ראש? בלית

ברירה, באין להם חיסכון לטווח ביניים,

שולחים את האנשים – הבנקים נותנים ריבית

1%, או 0.5% – שולחים את האנשים לבורסה. בא

האיש, אומר: בוא נקנה בורסה, מה יהיה? מי

אוכל אותה בבורסה? האנשים החלשים, שאין

להם מושג מה קורה בבורסה. משכנעים אותם:

תקנה מניה, הם מפסידים את המכנסיים שלהם.

הנה הציבור יוצא מופסד. ואתה יודע מה

התוצאה, אדוני היושב-ראש? אני מציע לך

להסתכל בנתונים של שוק ההון: אנשים

הוציאו את קופות הגמל שלהם בתיקון שעשה

חיים כץ. לפני שנה נתנו הזדמנות – – – את

קופות הגמל עד תאריך מסוים. אנשים – – –

חיים כץ (הליכוד):

– – – אהב את זה.

מאיר שטרית (קדימה):

אנשים – – –

חיים כץ (הליכוד):

מאיר שטרית (קדימה):

אנשים הוציאו מיליארדים מקופות הגמל, פדו

את הכסף, כי עוד אפשר היה לקבל אותו ללא

מס. אז היום אין קופות גמל, וגם לא פותחים

קופות חדשות. מי הטיפש שיפתח קופת גמל

חדשה כזאת, כשהוא יכול לשים את הכסף בבנק,

לקבל עליו, נגיד, 1% צמוד; יישאר עם הכסף

שלו, בלי ניהול, בלי טובות – למה לעשות

קופת גמל כזאת?

לכן, אני לא מבין את הממשלה, לא מבין את

האוצר, לא מבין – –

היו"ר ראובן ריבלין:

– – – מסכימים.

מאיר שטרית (קדימה):

– – את שוק ההון. אני לא מבין. ולכן, אני

חושב שהחוק שכץ מציע היום אולי טוב – איך

אומרים? הרע במיעוטו – אבל אני חושב שזה

לא מספיק. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני לא

יכול לתמוך, לצערי, בחוק הזה, כי הוא לא

מספיק טוב בעיני.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה, וטוב שאמרת את אשר אמרת – יבוא

לידי ידיעת החברים אשר השתתפו בדיון.

אז אנחנו עוברים להצבעה. הממשלה מסכימה,

חבר הכנסת שטרית מתנגד להצעת החוק כפי

שהיא, ואנחנו מצביעים על הצעת חוק לתיקון

פקודת מס הכנסה (השארת מרכיב הפיצויים

בקופת הגמל). מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

בקריאה טרומית. נא להצביע.

הצבעה מס' 2

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון

מוקדם בוועדה – 22

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת

מס הכנסה (השארת מרכיב הפיצויים בקופת

גמל), התשע"ב–2012, לדיון מוקדם בוועדה

שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר ראובן ריבלין:

22 בעד, אין מתנגדים, אבל חבר הכנסת שטרית

לא הצביע, ואין נמנעים. אני קובע שהצעת

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (השארת מרכיב

הפיצויים בקופת גמל), התשע"ב–2012, התקבלה

בקריאה טרומית ותועבר לוועדת העבודה,

הרווחה והבריאות והפנסיה להכנתה לקריאה

ראשונה. תודה רבה.

אנחנו עוברים – – –

משה גפני (יהדות התורה):

ועדת – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

ועדת הכספים.

משה גפני (יהדות התורה):

היו"ר ראובן ריבלין:

אתה רוצה ועדת כנסת?

משה גפני (יהדות התורה):

היו"ר ראובן ריבלין:

ועדת הכנסת תחליט אם יהיו שתי ועדות.

משה גפני (יהדות התורה):

היו"ר ראובן ריבלין:

ועדת הכספים. יעבור לוועדת הכנסת, על מנת

שהיא תכריע מי מהוועדות תכין את הצעת

החוק לקריאה ראשונה.

PAGE

PAGE 1

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שכר נושא

משרה בחברה), התש"ע–2010

[הצעת חוק פ/2080/18; נספחות.]

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

היו"ר יצחק וקנין:

אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מס

הכנסה (שכר נושא משרה בחברה), התש"ע–2010, של

חבר הכנסת שי חרמש. ינמק חבר הכנסת שי

חרמש. תשובה והצבעה, רבותי, במועד אחר.

שי חרמש (קדימה):

אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת,

מדובר בהצעה שיוזמיה הם חבר הכנסת יריב

לוין ואנוכי. כולנו ערים לפער החברתי

הבלתי נתפס במדינת ישראל, פער ההולך

ומתרחב וכבר היום נחשב לאחד הגבוהים

במדינות המערב. כתוצאה מכך, רוב הולך וגדל

בישראל מלווה בתחושה שפירות ההצלחה

הכלכלית של השנים האחרונות, לא רק שאינם

מביאים את הרווחה המצופה, אלא הם משמשים

כלי שבאמצעותו העניים נעשים עניים יותר,

העשירים נעשים עשירים יותר, והפער מתרחב.

מה שיותר מדאיג בעניין, אדוני היושב-ראש,

הוא שמדינת ישראל בכבודה ובעצמה נותנת יד

לדבר, בעובדה שהיא מאפשרת לחברות להציג

במסגרת ההוצאות המוכרות לצורכי מס

עלויות בלתי מוגבלות של שכר, בונוסים

והטבות אחרות למנהלים הבכירים. אם בחברות

הפרטיות עסקינן, אזי זה בעיקרו עניינם של

בעלי החברות, אולם אין הדבר נהוג כך ונוקט

כך שעה שמדובר על חברות ציבוריות.

מתוקף ההגדרה מושקע הונו של הציבור, אם

באופן ישיר, ברכישת המניות לחברות

הציבוריות או לצורך חיסכון ארוך טווח על

צורותיו השונות. על כן, לעלויות שכר

הבכירים הבלתי סבירות יש השפעה ישירה על

הירידה בתשואות של תוכניות החיסכון

לציבור, תוכניות שהן מקור חייו של האזרח

בערוב ימיו. לצערי הרב, עד היום לא ניתנה

הדעת לנושא, אך מרגע שהתחילה המחאה

החברתית נזעקו כולם לבמה.

מספר הצעות חוק שהוגשו בעניין למזכירות

הממשלה, שלוש מהן, ביניהן זו המוצעת כעת

על-ידי, הועברה לפני שנה לוועדה בראשותו

של שר המשפטים, הפרופסור יעקב נאמן.

הוועדה היתה אמורה למצוא דרך לתחום את

שכר הבכירים בחברות הציבוריות. משום כך

נעניתי לבקשה של הוועדה והעומד בראשה,

להמתין להמשך הטיפול בחוק לפרק זמן נוסף

של 90 יום.

מכובדי, שנה חלפה. המלצותיה של הוועדה לא

נגעו לפתרון שאותו העליתי בהצעת החוק.

למעשה הסתפקה הוועדה בפתרונות מינוריים,

שכל כולם אינם יותר מהעברת האחריות

לקביעת שכר הבכירים לאספת בעלי המניות.

החלטותיה לא תמיד עומדות בקנה אחד עם

הצרכים החברתיים של הציבור והצרכים

הכלכליים של המשקיע הקטן.

הצעת החוק המונחת כאן לפניכם מפעילה

מנגנון פשוט, זמין, ישים, אשר כבר ממילא

קיים ברשויות המסים; מנגנון אשר יודע

לעצור בנקודת הזמן המבוקשת את הטבות המס,

לייקר למקבלי ההחלטות בחברות הציבוריות

את העלויות הכרוכות בתשלומים המופרזים

האלה.

הצעה זו איננה סותרת את המלצות ועדת-נאמן,

נהפוך הוא. הצעה זו משלימה את המלצות

ועדת-נאמן ותואמת אותן. אתן רק דוגמה אחת

קטנה: מרגע שקבענו את 3 מיליוני השקלים

כהשתכרות לשנה – וכבוד היושב-ראש, אנחנו

מדברים על משכורת דלה, של רבע מיליון שקל

בחודש. מתחת לרבע מיליון שקל בחודש בעיני

כבר מקובל, כבר לזה התרגלנו. מעל לרבע

מיליון, מה אני בא ואומר? ברגע שחברה

ציבורית רוצה לשלם שכר שהוא מעבר לרבע

מיליון שקל בחודש, 3 מיליון בשנה, ההוצאה

הזו לא תוכר לצורכי מס.

כדאי, אדוני היושב-ראש, להבין כולנו שברגע

שאני אומר: מוכר לצורכי מס, אני אומר דבר

פשוט לגמרי: מס על חברות הוא 25%, רבע מהשכר

הזה, הציבור שיושב פה ונמצא במדינת ישראל,

משלם אותו מכיסו. מה אני בא ואומר? חברה

ציבורית רוצה לשלם? שתשלם, אבל למה אני

שותף? אני לא שותף, אתה לא שותף. למה

צריכים להיות שותפים בעניין הזה?

²

´

摧恣è᠀שצריך לשים סייג להשתוללות של שכר

של בכירים. ואומר בתרגום הכספי: כל מיליון

שקל, שכר שנתי מעבר ל-3 מיליון, כל אחד

מאתנו שותף לרבע מיליון שאנחנו נותנים

מכיסנו לאותו מנכ"ל.

היו"ר יעקב אדרי:

אז מה אתה מציע?

שי חרמש (קדימה):

אני בא ואומר: מעל ל-3 מיליון – לא מוכר

לצורכי מס. עד רבע מיליון, איך אומרים? גם

אני כבר התרגלתי, שיהיה. מעבר לרבע

מיליון? שיחכו.

טוב נעשה אם נרסן את ההשתוללות והוצאת

הכספים הראוותנית הזאת, ונכניס את הכלכלה

הישראלית, בסך הכול קצת – במידה מזערית –

ל"הצנע לכת".

איננו מדברים פה, חלילה, על פגיעה קיומית

באותם מנהלים, יעקב, או חלילה חשש שתיפגע

המוטיבציה שלהם לעבוד. כלומר, אם חלילה

מעל לרבע מיליון שקל לא תכיר, אין חשש

שמישהו, מנהל בכיר, יקום לעבודה ויגיד: לא

שווה לי להתאמץ, אני ב-16:00 הולך הביתה. לא

רואה תמונה כזאת. אנו עדיין מדברים על

סכומים חודשיים ושנתיים מתגמלים בכל

קנה-מידה שהוא. במשבר הכלכלי שחובק היום

עולם, אני יכול להתחייב שאינני רואה מנהל

אחד שהולך לרעות בשדות זרים. פעם אמרו לי:

אם לא תיתן שכר כזה – חבר הכנסת יריב לוין

שאתי בחוק – חלילה, ילכו לעבוד ב"סוויס

בנק" בשוויצריה; אין חשש, הם לא ייסעו, הם

נשארים פה.

היו"ר יעקב אדרי:

זה התירוץ שלכל – לאורך ולרוחב.

שי חרמש (קדימה):

אין להם לאן לברוח.

יריב לוין (הליכוד):

אגב, הם גם יכולים לקבל שכר – – –

שי חרמש (קדימה):

כן. לא, אמרנו: על-פי הצעתו של חבר הכנסת

לוין ושלי, הם יקבלו שכר. רק איך אומרים?

מעבר ל-3 מיליון שקל, חבר הכנסת אדרי,

אנחנו – אתה, אני והחברים פה – לא שותפים

לעסק, שישלמו את זה מכיסם. מכיס החברות,

כמובן.

אני מודע לעובדה שוועדת השרים לחקיקה

איננה תומכת בהצעת החוק. חיכינו שנה, העסק

הזה יותר מדי חשוב, יקר ומשמעותי שאביא

אותו פה להצבעה, אפיל אותו ונלך הביתה. על

דעת שני יוזמי החוק – חבר הכנסת יריב

לוין ואנוכי – החלטנו שלא להביא את החוק

להצבעה, כרגע. אנחנו מתואמים עם משרד

האוצר ומשרד המשפטים. אנחנו מחר נפתח

בדיאלוג אתם, בהבנה שמדובר על בעיה שגם הם

מבינים שהיא בעיה. ואנחנו ביחד ננסה

להגיע לנוסח מוסכם שיאפשר העברת חוק

באופן כזה ששכר הבכירים באיזשהו מקום לא

יצא מהכיס של הקופה הציבורית, של האזרח

הבודד; לא יפגע ברווחים של החברות

הציבוריות, ולא ישולשל אלינו, לקרנות

הפנסיה.

אני מאוד מקווה שההסכמה הזאת שהגענו אליה

בשעה האחרונה, תכובד. לפחות אני יודע ששני

יוזמי החוק נכונים כרגע לכל שיחה

ודיאלוג, כדי להביא את ההצעה הזאת לכלל

בשלות והסכמה, ולא לעשות פה תרגיל שרירים

– להעלות אותו, להפיל אותו. איננו מחפשים

כותרות בעיתונות. איננו מתאבדים פה על

הצעת חוק שאין לה שום סיכוי להתקבל. אבל

אנחנו ערים לעובדה שכולם מבינים שיש פה

בעיה, וצריך לטפל בבעיה.

בנקודה הזאת אני עוצר, ומקווה שמשרד

האוצר – שנציגו איננו נוכח כרגע במליאה

– יאמץ את ההסכמה שחבר הכנסת יריב לוין

ואני הסכמנו אתם בשעה האחרונה.

היו"ר יעקב אדרי:

טוב, אני מאוד מודה לך. מכיוון שיש הסכמה,

אז תשובה והצבעה במועד אחר.

שי חרמש (קדימה):

אז אין בעיה.

היו"ר יעקב אדרי:

אז גש למקום, להנמקה מהמקום – הנושא הבא

הוא גם שלך.

שי חרמש (קדימה):

כן, והוא בהסכמה. אז אני ארד?

היו"ר יעקב אדרי:

כן. אורי מקלב (יהדות התורה):

אתה יכול להישאר – – –

היו"ר יעקב אדרי:

זה התקנון.

שי חרמש (קדימה):

התקנון – לרדת.

היו"ר יעקב אדרי:

כן. אורי מקלב (יהדות התורה):

הוא יכול להישאר – – –

היו"ר יעקב אדרי:

כן. יש לי פה – – –

אורי מקלב (יהדות התורה):

גם אם הוא – – –?

היו"ר יעקב אדרי:

יש מזכירות הכנסת, זה בסדר.

שי חרמש (קדימה):

אם חייב לרדת, יורד.

היו"ר יעקב אדרי:

– – – חייב, זה מה שהוא אומר.

מוחמד ברכה (חד"ש):

יש לך שיקול דעת לתת לו משם.

PAGE

PAGE 1