הצעת חוק סביבה חינוכית בריאה, התש"ע-2010
הצעת חוק לדיון מוקדם
2010-08-05
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת רוחמה
אברהם-בלילא
פ/2049/18
הצעת חוק סביבה חינוכית בריאה, התש"ע–2010
È
Ê
Ì
Î
Ð
ò
Ê
昀ĴЀÊ
Ì
Î
Ð
"
$
>
\
^
`
hp
hp
摧楬Ag欀ᡤ
摧楬Ag欀Ꙥ
摧竬ÿg欀偤
摧竬ÿg欀���
hÐ
昀ĴЀרמת הקרינה האלקטרומגנטית בתדירויות
רשת החשמל המותרת בשטח מוסד חינוך לא
תעלה על רמת הקרינה המותרת, כפי שייקבע על
ידי המפקח הארצי.
קרינה אלקטרומגנטית בתדירויות רדיו
ורדיו-טלפון-נייד 13. רמת הקרינה
האלקטרומגנטית בתדירויות רדיו ורדיו
טלפון נייד כמשמעותו בחוק התקשורת (בזק
ושידורים), התשמ"ב–1982, המותרת בשטח מוסד
חינוך לא תעלה על רמת הקרינה המותרת, כפי
שייקבע על ידי המפקח הארצי.
פרק ה': שונות
דיווח על מפגעים 14. מצא ממונה כי מוסד
חינוך אינו עומד באחד או יותר מתקני
סביבה חינוכית בריאה כאמור בחוק זה –
(1) יודיע באופן מיידי להנהלת מוסד החינוך
ולמפקח הארצי;
(2) יפרסם הודעה להורי התלמידים במוסד
החינוך, אשר תכלול את פרטי המפגע שנוצר;
(3) יגדיר בהנחיית המפקח הארצי למנהל מוסד
החינוך את הצעדים שיש לנקוט בעקבות
הגילוי, לרבות פינוי התלמידים משטח המוסד
לתקופה שתיקבע.
עונשין 15. העובר על הוראות חוק זה, דינו –
מאסר שנה.
שמירת דינים 16. הוראות חוק זה באות להוסיף
על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.
ביצוע ותקנות 17. שר החינוך ממונה על
ביצוע חוק זה והוא יתקין תקנות לביצועו
בתוך ששה חודשים מיום פרסומו.
דברי הסבר
חוק זה בא להגן על ילדים מפני חשיפה
למפגעים סביבתיים אליהם הם חשופים
בסביבת הלימודים שלהם, במשך שעות רבות
ולאורך שנים. זאת, על סמך הקשר הברור
שמראים מחקרים בין מחלות שונות וחמורות,
כולל שינויים גנטיים, הנגרמים בשל חשיפה
מתמשכת ומצטברת, גם בריכוזים נמוכים,
למזהמי אוויר, כימיקלים וקרינה בגילאים
הקריטיים עד לגיל בגרות מינית.
החוק קובע את זכותם של ילדים ללמוד
בסביבה חינוכית בריאה וקובע סטנדרטים
בסיסיים המקובלים בעולם המערבי, לשמירה
על סביבה כזו, כמו גם הסדרים ארגוניים
לביצוע הוראות אלה.
מחקרים שנערכו מצביעים בבירור על העובדה
כי ילדים מהווים אוכלוסייה בסיכון גבוה
למזהמים סביבתיים. ההתקדמות בהבנה
המדעית של השנים האחרונות מראה כי ילדים
הם בעלי רגישות גבוהה ומיוחדת בהשוואה
לאוכלוסיות אחרות. זאת לאור המבנה
הפיזיולוגי המיוחד לגיל הצעיר, השינויים
הגופניים שעוברים בהתפתחות ונטייתם
לשהות בחוץ פרקי זמן ארוכים וכן, לאור
דפוסי התנהגות בסביבה בה הם שוהים רוב
שעות היממה - בתי הספר וגני הילדים.
מבחינה פיזיולוגית מעביר גופם של ילדים
(ביחס לכל קילוגרם משקל גוף) יותר מים,
יותר מזון ויותר אוויר מאשר גופו של
מבוגר ובכך מוגברת חשיפתם למזהמים
ממקורות אלה. כמו כן, מערכות הגוף הנמצאות
בשלב של התפתחות, רגישות הרבה יותר
למזהמים ולהפרעות ביולוגיות ואחרות,
באופן שעשוי לשנות את הפרופיל של מערכות
אלה לצמיתות.
בנוגע לזיהום אוויר - מחקרים מראים כי
חשיפה מתמשכת למזהמי אוויר של ילדים
מעלה את סיכוייהם לחלות במחלות אסתמה,
מחלות נשימה ואלרגיות לחומרים בסביבה,
מחלות הנמצאות כיום במגמת עלייה. מצב זה
מתקיים באותה מידה גם לגבי זיהום אוויר
בחללים סגורים ולא רק באוויר הפתוח.
הרגישות הגבוהה של ילדים למזהמים שונים
בסביבה נובעת גם בשל גובה הנשימה שלהם,
החושף אותם למזהמים השוקעים לגבהים
נמוכים וכן בשל קרבתם למזהמי האוויר
הנפלטים ממקורות תחבורה, בפרט ממנועי
הדיזל, הפולטים רכיבים מסרטנים ומהווים
גורם סיכון שיש למונעו, ככל הניתן. כך,
למשל, כלי ההסעה המסיעים תלמידים, הינם
מוקד לזיהום אוויר מתמיד ויומיומי אליו
נחשפים ילדים במשך זמן רב בסביבת בית
הספר. מלבד העובדה כי כלי רכב אלה מונעים
בדיזל, המהווה מקור זיהום רציני, הרי
שהיותם על פי רוב ישנים מאוד מביא לכך שהם
אינם מחויבים לעמוד בתקנים מתקדמים של
פליטה, החלים על כלי רכב חדישים יותר.
לפיכך, מומלץ, על פי דעתם של מומחים,
להגביל את הגיל המקסימאלי המותר לשימוש
ולחייב חברות הסעה לילדים להשתמש בכלי
רכב שגילם לא עולה על הגיל המירבי המותר
לפי הנחיות שימסרו על ידי המפקח הארצי.
בנוגע לחשיפה לכימיקלים (באמצעות חומרי
הדברה, חיטוי וכו' שבחלקם נעשה שימוש
במוסדות החינוך) – מחקרים בארה"ב הראו כי
ילדים, עד לגיל הבגרות המינית, נמצאים
בקבוצת סיכון גבוהה ביותר לחלות בסרטן
(מדובר גם על תינוקות ועוברים ברחם
שנחשפו לחומרי הדברה וחיטוי מסוימים).
מחקרים אלו הביאו לחקיקה מחמירה בנושא.
בנוגע לקרינה – חשיפה של ילדים עד גיל
בגרות מינית לקרינה, ובעיקר לקרינת השמש
– הראתה רמה דומה של סיכון לחלות בסרטן.
השפעותיה של קרינה אלקטרומגנטית מעלות
בימים אלה שאלות חדשות לגבי השפעותיה על
מערכת החיסון, ובכל הנוגע לילדים, מהוות
סיכון שלא ניתן להתעלם ממנו.
בעניין זה, הטכנולוגיות החדישות בתחום
הסלולארי, מציגות לעולם המדע והמחקר
סיכונים חדשים לגביהם רב הלא ידוע על
הידוע. ההנחה הרווחת לגבי סיכונים אלה,
היא כי הם גורמים נזק שאת שיעורו
ומאפייניו המדויקים לא ניתן לקבוע כרגע,
בין היתר בשל העובדה שהשפעות
הטכנולוגיות טרם נבדקו לאורך זמן.
במקרים כאלה מחויב, ועל אחת כמה וכמה לגבי
ילדים, להפעיל את עקרון "הזהירות המונעת"
(precautionary principle) לפיו במקום שיש חשש
להתקיימותו של נזק בריאותי וסביבתי בלתי
הפיך, גם במצב של חוסר ודאות מדעית, חלה
חובה למנוע ממצב זה מלהתרחש.
ראוי לציין כי מעבר לעלות הכלכלית הגבוהה
של טיפול רפואי כתוצאה מהתפתחויות כאמור,
אנו ניצבים בפני בעיה של התפתחות ליקויים
גנטיים שיש סכנה שיועברו, ברבות השנים,
לדורות הבאים.
חובתנו המוסרית היא לפעול לצמצום אזורי
הסיכון לילדינו ולפעול למניעה של אותם
מפגעים בהם אנו שולטים. המדיניות החליפית
אותה מקדם חוק זה עיקרה מודעות, חשיבה
מונעת ומעבר לתחליפים בטוחים, הקיימים
בשוק.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחת
הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת לאה נס
(פ/3264). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן
הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת דב
חנין ועמיחי אילון (פ/2419/17), ועל שולחן
הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דב
חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/400/18).
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בשבט התש"ע – 2.2.10
ס"ח התש"ט, עמ' 287.
ס"ח התשכ"ט, עמ' 180.
ס"ח התשכ"א, עמ' 58.
דני מדינת ישראל, נוסח חדש 7, עמ' 173.
ס"ח התשמ"ב, עמ' 218.
PAGE
PAGE 2