חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת אורי מקלב

יריב לוין

משה גפני

פ/2316/18

חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב

חשבון (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011

הוספת סעיף 13ב1

בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן – החוק

העיקרי), אחרי סעיף 13ב יבוא:

"מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב

חשבון 13ב1. (א) בעסקה שבה מחייב עוסק חשבון

של צרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון,

יאפשר העוסק לצרכן לבחור את מועד החיוב

החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום.

(ב) לא נקבע במפורש מועד חיוב, יחייב העוסק

את חשבונו של הצרכן ב-15 בכל חודש.

(ג) בסעיף זה, "עוסק" – לרבות רשויות

מקומיות ותאגידים עירוניים, אף אם אינם

מוכרים נכס או נותנים שירות דרך עיסוק."

תחילה 2. תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום

פרסומו (להלן – יום התחילה).

הוראת מעבר 3. נקבע מועד חיוב בעסקה כאמור

בסעיף 13ב1 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1

לחוק זה, לפני יום התחילה, לא יחול שינוי

במועד החיוב אלא אם כן ביקש הצרכן לשנותו

למועד אחר בחודש, לפי בחירתו.

דברי הסבר

בתי עסק, ספקי שירות ורשויות מקומיות,

שולחים הודעות חיוב לצרכן בכל ימי החודש.

במקרים רבים צרכנים מקבלים חשבון לתשלום

מהרשויות או מחברה בה הם חתומים על הרשאה

לחיוב חשבון שמועד החיוב שלו בפועל חל

במועד שאינו תואם את האילוצים הכספיים של

הצרכן כגון מועד קבלת משכורת ועוד.

h¯J

h¯J

h¯J

h¯J

^

`

r

€

Œ

Ž

’

”

˜

ž

¤

¦

¶

h¯J

h¯J

h¯J

h¯J

h¯J

h¯J

h¯J

h¯J

h¯J

昀Ĵ瑹䪯

昀Ĵ瑹䪯

܀¶

Ö

$

&

(

2

4

8

¬

®

°

Ä

Æ

Ê

Ì

ê

ò

h¯J

h¯J

h¯J

h¯J

h¯J

h¯J

h¯J

yt¯J

&

gd¯J

yt¯J

h¯J

h¯J

h¯J

昀Ĵ瑹䪯

଀יב לכבד את החשבון המוגש לתשלום בבנק

בהרשאה לחיוב חשבון ומאידך גיסא קשה לו

להשיג אשראי, בשל הכללים החדשים שהונהגו

על ידי המפקח על הבנקים בנוגע לתנאים

למתן מסגרות אשראי, המקשים על בנקים במתן

אשראי נוסף לצרכן, אף אם ידוע להם על

הכנסה קבועה הצפויה להתקבל בחשבונו

במועד קרוב.

מוצע לחייב את הגופים המחייבים צרכנים

באמצעות הרשאה לחיוב חשבון, לאפשר לצרכן

לבחור מועד לחיוב התשלום, דבר שיפחית את

סירוב הבנקים לכבד הרשאות בשל אי כיסוי

מספיק בחשבון ויקל על רבים מהאזרחים כך

שלא יופתעו מחיוב בלתי צפוי בחשבון הבנק,

שלא נערכו לקראתו.

הצעת חוק זו אף תדרבן את הלקוחות לאפשר

לבתי עסק לגבות מהם תשלום באמצעות הרשאה

לחיוב חשבון, הודות לכך שיתאפשר להם

לבחור את מועד החיוב. פעולה זו תפחית את

עליות הגבייה ותקל על ביצועה.

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ב' בניסן התש"ע – 17.3.10

ס"ח התשמ"א, עמ' 248.

PAGE

PAGE 2

רשומות

הצעות חוק

הכנסת

22 במרס 2011 378 ט"ז באדר ב' התשע"א

עמוד

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 30) (מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון), התשע"א–.2011 128 מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת הכלכלה של הכנסת:

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 30) (מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון), התשע"א–2011*

בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–19811 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 13ב יבוא: .1 הוספת סעיף 13ב1 13ב.1 (א) בעסקה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים "מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לפי הרשאה לחיוב חשבון, יציע העוסק לצרכן לבחור את מועד לחיוב חשבון החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין הימים ה־,2 ה־,10 ה־15 או ה־20 בחודש.

(ב) לא בחר צרכן במועד חיוב, יחייב העוסק את חשבונו של

הצרכן ב־10 בחודש.

הוראות סעיף זה יחולו גם על מכירת נכס או על מתן (ג)

שירות בידי רשות מקומית או תאגיד עירוני, אף אם מכירת

הנכס או מתן השירות אינם נעשים דרך עיסוק, והן לא יחולו

על חיוב בתשלומי מסים או אגרות המשתלמים לרשות מקומית

או לתאגיד עירוני."

תחילתו של חוק זה 120 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). .2 תחילה

הוראות סעיף 13ב1 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה לא יחולו על עסקאות שנעשו .3 הוראת מעבר לפני יום התחילה, אלא אם כן ביקש הצרכן לשנות את מועד החיוב בהתאם להוראות אותו סעיף.

דברי הסבר

תאגידים עירוניים (תאגידים עירוניים לפי סעיף 249א עוסקים רבים מחייבים את לקוחותיהם באמצעות לפקודת העיריות, תאגידים דומים במועצות המקומיות הרשאה לחיוב חשבון במועד שקבעו העוסקים ולא בהכרח וכן מרכזי תרבות נוער וספורט (מתנ"סים)), למעט לעניין במועד הנוח לצרכנים. כדי לאפשר לצרכנים לתכנן את מסים ואגרות המשתלמים להם. הוצאותיהם החודשיות כפי שימצאו לנכון, בין היתר בהתאם למועד שבו מתקבלות הכנסותיהם, למשל כדי לאפשר לעוסקים להיערך לשינוי, מוצע כי ממשכורת או מקצבה, מוצע לקבוע כי עוסק שמחייב תחילתו של התיקון המוצע תידחה בארבעה חודשים חשבון של צרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון מיום פרסומו ברשומות. לגבי עסקאות שנערכו לפני תחילת יאפשר לצרכן לבחור את מועד החיוב הנוח לו מבין התיקון המוצע יתאפשר שינוי מועד ההרשאה לחיוב ארבעה מועדים אלה: ה־,2 ה־,10 ה־15 או ה־20 בחודש.

החשבון רק אם הצרכן יבקש זאת.

ההוראה המוצעת תחול גם על רשויות מקומיות ועל

חברי הכנסת: אורי מקלב, יריב לוין, משה גפני

הצעת חוק מס' פ/2316/18; הועברה לוועדה ביום כ"א באייר התש"ע (5 במאי 2010). *

ס"ח התשמ"א, עמ' 248; התש"ע, עמ' .636 1

הצעות חוק הכנסת – ,378 ט"ז באדר ב' התשע"א, 22.3.2011 128

סודר בכנסת, והודפס במדפיס הממשלתי 0334-3030 ISSN המחיר 0.81 שקלים חדשים

סימוכין: 01769211

נספח מס' כ-/378א'

)פ/2316/18(

הצעת חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון )תיקוני חקיקה(, התשע"א–2011

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ג באדר ב'

התשע"א )29 במרס 2011( והועברה לוועדת הכלכלה.

הצעת החוק מוגשת – ללא הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה

השלישית ביום י"א בסיון התשע"א )13 ביוני 2011(.

היוזמים: חברי הכנסת אורי מקלב, יריב לוין, משה גפני

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' כ-/378א'

)פ/2316/18(

חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון )תיקוני חקיקה(, התשע"א–2011

1

בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 )להלן – חוק הגנת הצרכן(, אחרי סעיף .1 תיקון חוק הגנת 13ב יבוא: הצרכן

"מועדים לתשלום 13ב.1 )א( על אף האמור בכל דין, בעסקה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים לפי הרשאה באמצעות הרשאה לחיוב חשבון, יציע העוסק לצרכן לבחור את מועד לחיוב חשבון החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העוסק רשאי להציע לצרכן מועדים נוספים לחיוב.

לא בחר צרכן במועד חיוב, יחייב העוסק ) ב(

את חשבונו של הצרכן ב-10 בחודש.

עוסק לא יהיה רשאי לגבות תוספת לסכום ) ג(

התשלום, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה או קנס,

בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע הוראות סעיף

זה."

2

בפקודת העיריות , אחרי סעיף 268 יבוא: .2 תיקון פקודת

העיריות

על אף האמור בכל דין, בתשלום שנגבה "מועדים לתשלום 268א. )א(

באמצעות הרשאה לחיוב חשבון, למעט תשלום באמצעות הרשאה

מסים, אגרות והיטלים וכן דמי השתתפות לחיוב חשבון

כמשמעותם בסעיף 251)1(, יציעו העיריה או

התאגיד העירוני, לפי העניין, למשלם באמצעות

1 ס"ח התשמ"א, עמ' 248; התש"ע, עמ' .636

2 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,8 עמ' 197; ס"ח התשע"א, עמ' .735 --2

הוראה כאמור )בסעיף זה – משלם( לבחור את

מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום,

מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד

למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העיריה או

התאגיד העירוני רשאים להציע למשלם מועדים

נוספים לחיוב.

לא בחר משלם במועד חיוב, יחייבו העיריה ) ב(

או התאגיד העירוני את חשבונו של המשלם ב-10

בחודש.

עיריה או תאגיד עירוני לא יהיו רשאים ) ג(

לגבות תוספת לסכום החיוב, לרבות ריבית, הפרשי

הצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע

הוראות סעיף זה."

3

בפקודת המועצות המקומיות , בסעיף 24א, אחרי ",251" יבוא "268א,". .3 תיקון פקודת המועצות המקומיות

תחילתו של חוק זה ביום ו' בטבת התשע"ב )1 בינואר 2012 )להלן – יום .4 תחילה התחילה(.

)א( הוראות סעיף 13ב1 לחוק הגנת הצרכן, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, לא .5 הוראות מעבר יחולו על התקשרויות לחיוב חשבון שנעשו לפני יום התחילה, אלא אם כן ביקש הצרכן לשנות את מועד החיוב בהתאם להוראות אותו סעיף, ובלבד שהעוסק יידע את הצרכן בדבר זכותו לבחור מועד חיוב בהתאם להוראות הסעיף האמור.

הוראות סעיף 268א לפקודת העיריות וסעיף 24א לפקודת המועצות ) ב( המקומיות, כנוסחם בסעיפים 2 ו-3 לחוק זה, לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני יום התחילה, אלא אם כן ביקש המשלם לשנות את מועד החיוב בהתאם להוראות אותו סעיף, ובלבד שהעיריה או התאגיד העירוני יידעו את המשלם בדבר זכותו לבחור מועד חיוב בהתאם להוראות הסעיף האמור.

***************************************************************************************

3 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,9 עמ' 256; ס"ח התשע"א, עמ' .736

הצעת חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה

לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011

[מס' כ/378; "דברי הכנסת", חוב' כ"ה, עמ' ;

נספחות.]

(קריאה שנייה וקריאה שלישית)

היו"ר מגלי והבה:

חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים

בסדר-היום: הצעת חוק מועדים לתשלום

באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני

חקיקה), התשע"א–2011, קריאה שנייה וקריאה

שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת

הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה.

כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד

להציג בפניכם את הצעת חוק מועדים לתשלום

באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני

חקיקה), התשע"א–2011, לקריאה שנייה ולקריאה

שלישית. את הצעת החוק הנכונה והחשובה

הזאת יזמו חברי הכנסת חברי הרב אורי מקלב,

יריב לוין, יושב-ראש ועדת הכנסת,

ויושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה

גפני, ובהזדמנות זו אני שמח להודות להם על

יוזמתם המבורכת.

הצעת החוק מבקשת להעניק לצרכנים שמשלמים

באמצעות הוראת קבע, המכונה בחקיקה "הרשאה

לחיוב חשבון", יותר חופש בחירה בקביעת

מועד התשלום החודשי. כיום צרכן שבוחר

לשלם את חשבונותיו באמצעות הוראה לחיוב

חשבונו – הוראת קבע, כאמור – נאלץ על-פי

רוב להיות תלוי לחלוטין בעוסק, אשר בוחר

את המועד החודשי שבו יחויב חשבונו של

הצרכן, ללא קשר למועד שבו מקבל הצרכן את

משכורתו או את קצבתו. אציין כי בעיה זו

אינה קיימת ככל שמדובר בהרשאה לחיוב

באמצעות כרטיס אשראי, שכן כבר היום

החברות המנפיקות כרטיסים מאפשרות

לצרכנים לבחור אחד ממועדי חיוב שהן

מציעות להם.

לפי הצעת החוק, עוסק שמחייב צרכן בהוראת

קבע יחויב לתת לצרכן אפשרות לבחור את

מועד התשלום הנוח לו ביותר מבין לא פחות

מארבעה מועדים, אשר בין כל אחד ואחד מהם

מרווח של שישה ימים לפחות.

במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה, אדוני

היושב-ראש, בעת הכנתה של הצעת החוק לקריאה

השנייה והשלישית, הוחלט שלא לקבוע בחוק

ארבעה מועדים קבועים בחודש, כפי שהוצע

בנוסח הצעת החוק בקריאה הראשונה, ולאפשר

גמישות מסוימת לעוסקים במשק, בלי לוותר

על האינטרס הצרכני המובהק שעליו ביקשו

יוזמי הצעת חוק להגן.

בנוסף, מוצע שצרכן שלא יבחר במועד חיוב,

יחויב, כברירת מחדל, ב-10 בחודש, שכן עד

למועד זה אמורים כל העובדים לקבל את שכר

העבודה החודשי שלהם, לפי חוק הגנת השכר,

התשי"ח–1958.

הצעת החוק מבקשת להחיל את ההסדר המוצע גם

על הרשויות המקומיות, המועצות המקומיות

והתאגידים העירוניים, כל עוד הם לא

פועלים בכובעם השלטוני המובהק, או כחלק

ממערכת היחסים שבין האזרח לבין השלטון

העירוני. כלומר, הוחלט שההסדר לא יחול על

תשלומי מסים, אגרות, היטלים ודמי השתתפות,

אך כן יחול במקום שהרשות המקומית מספקת

שירות אחר בתשלום, כגון תשלום בשל

השתתפות בחוגים – אוה, אדוני יושב-ראש,

אתה אחד היוזמים.

היו"ר אורי מקלב:

זה לא סתם.

כרמל שאמה (יו"ר ועדת הכלכלה):

לא שמתי לב שהתחלפתם. – – – כגון תשלום

בשל השתתפות בחוגים, כניסה לבריכת שחייה

עירונית, שכר לימוד ואף תשלומי חשבונות

מים.

<

>

@

摧ᆮø᠀כדי למנוע ספק כלשהו, הוחלט להבהיר

בחוק עצמו, שההסדר המוצע גובר על כל הסדר

קיים, ושעוסקים לא יהיו רשאים בשום מקרה

לגבות תוספות כלשהן, כגון ריבית פיגורים,

הפרשי הצמדה או קנס, בשל העיכוב בתשלום

שנגרם כביכול מביצוע הוראות החוק המוצע.

על מנת לאפשר לשוק להיערך לשינוי המוצע

נקבע כי יום תחילתו של החוק יהיה 1 בינואר

2012. כמו כן נקבע כי הוראות החוק לא יחולו

על התקשרויות שנעשו לפני יום התחילה, אלא

אם כן הצרכן ביקש לשנות את מועד החיוב

בהתאם להוראות הצעת החוק, ובלבד שהעוסק

יידע את הצרכן בדבר זכותו לשנות את מועד

החיוב.

אני מקווה שהצעת החוק המונחת בפניכם

תאפשר למשקי הבית בישראל לנהל את

חשבונותיהם בצורה מושכלת, באופן שניתן

יהיה לתכנן את מאזן ההכנסות וההוצאות על

פני החודש, ותמנע חובות מיותרים והצטברות

יתרה שלילית בחשבונותיהם של צרכנים רבים.

אני רוצה לשוב ולהודות לחברי הכנסת שיזמו

הצעת חוק זו, ומבקש מכם לתמוך בה בקריאה

השנייה ובקריאה השלישית. לא אסיים ולא

ארד מדוכן הנואמים לפני שאודה לצוות

הנפלא של ועדת הכלכלה, בראשות מנהלת

הוועדה הגברת לאה ורון והיועצת המשפטית,

ממלאת-מקום היועץ המשפטי לכנסת,

עורכת-הדין אתי בנדלר. ברוכים כולכם תהיו

ביוזמה, בחקיקה ובעשייה.

אני מבקש מכולכם להצביע בעד, ללא

התנגדויות וללא הסתייגויות. תודה.

היו"ר מגלי והבה:

תודה לחבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן.

אנחנו מצביעים על הצעת חוק מועדים לתשלום

באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני

חקיקה), התשע"א–2011, בקריאה שנייה.

הצבעה מס' 14

בעד סעיפים 1–5 – 12

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 1–5 נתקבלו.

היו"ר מגלי והבה:

בעד – 12, אין מתנגדים ואין נמנעים.

יושב-ראש הוועדה נותן לנו את ההרשאה

להצבעה בקריאה שלישית; אנחנו עוברים

להצבעה בקריאה שלישית.

הצבעה מס' 15

בעד החוק – 12

נגד – אין

נמנעים – אין

חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב

חשבון (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011, נתקבל.

היו"ר מגלי והבה:

בעד – 12, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני

קובע שהצעת חוק מועדים לתשלום באמצעות

הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה),

התשע"א–2011, עבר, ויופץ בספר החוקים של

מדינת ישראל.

דברי תודה, בבקשה, סגן יושב-ראש הכנסת.

אורי מקלב (יהדות התורה):

כמה מילות תודה קצרות. תודה רבה לך, אדוני

היושב-ראש. קודם כול, תודה רבה לחברי

יוזמי החוק, חבר הכנסת משה גפני וחבר

הכנסת יריב לוין. זה עוד אחד בשרשרת חוקים

להגנת הצרכן, שאנחנו רואים כחובה וכזכות

לחוקק אותם. חלקם נובעים מפניות לוועדה

לפניות הציבור – הן המחוללות של החוקים

האלה. אין ספק שתודה מיוחדת מגיעה

ליושב-ראש ועדת הכלכלה, שמניף את הדגל של

ההגנה על הצרכן והשירות לצרכן, מזרז

ומביא את החוקים האלה ושותף פעיל לחקיקה

הזאת. בוודאי, תודות למנהלת הוועדה, הגברת

לאה ורון, לכל צוות הוועדה וליועצת

המשפטית, עורכת-הדין אתי בנדלר, ולכל צוות

הלשכה המשפטית. תודה רבה.

היו"ר מגלי והבה:

תודה לחבר הכנסת אורי מקלב.

PAGE

PAGE 4

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 30) (מועדים

לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון),

התשע"א–2011

[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/378).]

(קריאה ראשונה)

היו"ר מגלי והבה:

אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הגנת

הצרכן (תיקון מס' 30) (מועדים לתשלום

באמצעות הרשאה לחיוב חשבון), התשע"א–2011,

של חבר הכנסת אורי מקלב ואחרים – קריאה

ראשונה. בבקשה. חבר הכנסת אורי מקלב יציג

לנו את החוק, ואם אין רשימת דוברים, נעבור

להצבעה.

אורי מקלב (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, מכובדי השר,

חברי חברי הכנסת, הצעת חוק הגנת הצרכן

(תיקון מס' 30), של חבר הכנסת יריב לוין ושל

חבר הכנסת משה גפני – –

היו"ר מגלי והבה:

ושלך.

אורי מקלב (יהדות התורה):

– – ושלי – אני מציג אותה – היא הצעת חוק

שבמהותה היא הגנת הצרכן – לאפשר מועדים

לפי בחירה לתשלום בהוראת קבע, מה שנקרא

בלשון החוק "הרשאה לחיוב חשבון". כפי

שידוע, היום יש ציבור שעדיין משלם את

חשבונותיו בהוראות קבע ולא בכרטיס אשראי,

ובאמת, החוק שלנו מכוון לכאלה ממשפחות

שנמצאות ברובד הנמוך של ההכנסות, שלא

מחזיקים בידם כרטיס אשראי. בכרטיס אשראי

אתה יכול לכוון את זמנך, אתה גם יכול

לקבוע את התאריך, ואתה גם לא משלם על זה

עמלה. מי שלא עושה כן, משלם את חשבונותיו

בהוראת קבע; בגלל שאין לו האפשרות לתשלום

בכרטיס אשראי. מה שקורה, שחברות שמחייבות

אותך בהוראת קבע לא מתחשבות בכלל ברצונך

או באפשרות שלך לשלם בתאריכים. דהיינו, יש

חברות כאלה שכל חודש מועד החיוב משתנה –

פעם מחייבים אותך בראשון לחודש, בפעם

הבאה בחמישי, הפעם הבאה בתשיעי. חברת

החשמל – – –

היו"ר מגלי והבה:

מתי שהם רוצים.

אורי מקלב (יהדות התורה):

מתי שהם רוצים. יוצא זמן שהם מנפיקים את

החשבון – אין להם תאריך קבוע בהנפקת

החשבון. שבועיים אחרי הנפקת החשבון, עשרה

ימים, כל חברה בהסדרים שלה, בחוק שמחייב

אותה. ניקח לדוגמה את חברת החשמל. חברת

החשמל – מתי שיוצא. אתה פעם משלם ב-29

בחודש, ואתה יכול פעם לשלם ב-10 בחודש. נניח

תאגידי המים, שאנחנו מדברים עליהם הרבה,

גם הם לא מחויבים לתאריכים. מתי שיוצאת

הנפקת החשבון, אתה מקבל. יש לך כך וכך

ימים, מועד אחרון לתשלום, ואתה צריך לשלם.

חברות הגז. חברות הסלולר, למשל, הן כן

מחייבות בתאריך אחד, אבל לא לפי בקשתך. הן

קובעות את התאריך. נניח חברת סלולר קובעת

את התאריך, תאריך החיוב שלה זה 5 בחודש –

היו"ר מגלי והבה:

אורי מקלב (יהדות התורה):

– – אתה משלם ב-5 בחודש. או שהם קובעים,

נניח, גם ב-20 – זה קבוע 20. אבל הם מחליטים.

הדבר הזה גורם – אלה משפחות שקשה להן

בלאו הכי לכלכל את מעשיהן, או אפשר להגיד

את תקציבן, באופן שהן יכולות לנווט

בתאריכים שהן יכולות ונוח להן לשלם. אדם

שמקבל משכורת ב-1, והוא בקושי מתמודד והוא

בקושי יכול להחזיק את המצב, את ההכנסה

בחשבון שלו לא במינוס או לא באוברדרפט –

הוא לא יכול, קשה לו לשלם ב-28 בחודש חשבון

של כמה מאות שקלים, אם נכנס עוד חשבון.

והוא גם לא יודע מראש. קשה לו לכלכל את

מעשיו ואת האפשרות, הגמישות שלו בקביעת

תאריכים.

אז החוק הזה בא לחייב שהחברות קודם כול

יהיו חייבות לתת תאריך קבוע, ותאריך לפי

בחירה של הלקוח. אנחנו הצמדנו את זה לפי

דרישות של החברות שהשתתפו לקראת הקריאה

הראשונה. הן טענו, הן באמת הציגו בפנינו

את הקשיים שלהן. אנחנו נצמיד את זה

לתאריכים של כרטיסי האשראי. לפי

התאריכים של כרטיסי האשראי, כך תהיה גם

האפשרות לחייב בהרשאה לחיוב חשבון, מה

שנקרא הוראת קבע. כמו כן, אנחנו גם לא נבקש

להחיל את החוק הזה מייד עכשיו, אלא הוא

יידחה בארבעה חודשים כדי שתהיה אפשרות

התארגנות.

היו"ר מגלי והבה:

להתארגן.

אורי מקלב (יהדות התורה):

אפשרות לחברות. אלו מערכות שלהן שהן

צריכות – אנחנו גמישים בעניין הזה.

יש לנו עוד חידוש אחד: החוק הזה גם מחייב,

חוץ מחברות כפי שמניתי אותן קודם, גם

תאגידים עירוניים, כגון תשלום למרכזי

תרבות, למתנ"סים. אבל למעט לענייני מסים

ואגרות. מסים ואגרות – לא יהיה שייך, זה

עדיין לא, בגלל הסתייגויות של משרד

המשפטים, שאנחנו קיבלנו אותן.

לסיכום, אנחנו חושבים שהחוק הזה יכול

מאוד מאוד להועיל בכלכלת חשבונותיהם של

אותם אזרחים שקשה להם, והם חייבים להיות

מודעים לזמן שבו יורדים להם חשבונות

שמחייבים אותם. ואנחנו יודעים היום שזה

יכול להגיע גם לאלפי שקלים לחודש: חשמל,

מים, טלפונים, פלאפונים, גז וכדומה.

החשבונות בסך הכול מגיעים לסכומים

גדולים. הדברים האלה יעשו בזה סדר.

באמת תודה רבה לכל אלה ששותפים, ודאי

ליוזמים, שזה יריב לוין, חבר הכנסת משה

גפני, ולוועדה, שבאמת הביאה את זה

במהירות, וחבר הכנסת כרמל שאמה, שהסכים

להביא את זה באופן מהיר לדיון. ואנחנו כאן

מבקשים באמת את התמיכה של חברי הכנסת.

תודה רבה.

היו"ר מגלי והבה:

תודה לחבר הכנסת כמובן אורי מקלב. נרשמו

להצעת החוק כמה מתדיינים. ראשון

המתדיינים, ג'מאל זחאלקה – חבר הכנסת

זחאלקה לא נמצא פה. חבר הכנסת ישראל

אייכלר – גם כן לא נמצא פה. חבר הכנסת

מיכאל בן-ארי, בבקשה. אחריו – כמובן, חבר

הכנסת משה גפני, ויסכם – או להיפך: חבר

הכנסת נסים זאב, ויסכם אחריו – – –

משה גפני (יהדות התורה):

נסים זאב לפני.

היו"ר מגלי והבה:

הוא לפניך – אמרתי. חבר הכנסת נסים זאב,

למרות שהוא נחשב פה כחותם כל החוקים, אבל

הפעם, מה לעשות? יש בכירים ממך, חבר הכנסת.

נסים זאב (ש"ס):

– – – יסכם, כי הוא המציע.

היו"ר מגלי והבה:

נכון. לא, לא רק זה. אני אגיד לך אחר כך.

בבקשה.

נסים זאב (ש"ס):

– – – בשביל זה אני גם אדבר.

היו"ר מגלי והבה:

חבר הכנסת נסים זאב, אני אגיד לך אחר כך,

לא לפרוטוקול. תודה.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנשים

מבוגרים לא מכירים בכלל את שיטת כרטיסי

האשראי. שיטת כרטיס האשראי – –

היו"ר מגלי והבה:

חברי חברי הכנסת, נחמד מצדכם אם תשבו. חבר

הכנסת אורבך, זה כולל אותך. כן, תודה.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

– – זו שיטה שהולכת ותופסת תאוצה בשנים

האחרונות, אפשר לומר ב-30–35 השנים

האחרונות זה הולך, מה שנקרא מחיל אל חיל.

והיום בכרטיס אשראי בעצם יש לך הקלה מאוד

מאוד גדולה: אתה יכול לרכוש באינטרנט, אתה

יכול לחלק תשלומים. אתה לא צריך לראות את

הבנק בכלל. לכאורה יש כאן דבר שהוא הקלה

מאוד מאוד משמעותית על ציבור האזרחים,

ומכאן אנחנו היינו יכולים לברך על הדבר

הזה.

אבל לצד הזה של הכרטיס אשראי יש גם צד שני.

כרטיס האשראי הוא בעצם: אני, בעל החשבון,

מאפשר לחברה מסוימת להיכנס אלי לחשבון

ולקחת כסף. במקרה שמדובר בקנייה חד-פעמית

שבה גיהצתי את הכרטיס, חתמתי, ורכשתי מוצר

מסוים, הדברים הם די פשוטים, ואפילו יש

בהם איזה סוג של הקלה. לטעמי, יש בזה סוג

של הטעיה לא פעם. כי בן-אדם חושב שהוא רק

מגהץ, הוא לא משלם. כשהוא מוציא את השטרות

אז גם הוא מבין שהשטרות האלה חסרים לו.

הוא חושב: זה הבנק משלם, עד שהוא מגיע

בסופו של דבר לבנק ולחשבון החסר שלו – מה

שאנחנו נוהגים לכנות אוברדרפט, ואז הוא

מתוודע לדבר הזה.

&

V

”

ö

$

&

X

Z

摧歬Â᠀. יש להם הוראת הקבע, והם מחייבים

כראות עיניהם. אפילו חברת הביטוח של הרכב

שלנו. אני מתקשר שנה לאחר מכן, ואומרים:

כן, יש לנו כבר כרטיס האשראי שלך. אנחנו

נבטח, אנחנו כבר ניקח את הכסף. הם אפילו לא

מבקשים שוב את המספר. יש להם את זה.

הדבר הזה הוא רעה חולה במקום שבו יש אנשים

שיכולת הבקרה שלהם היא חלשה, יכולת הבקרה

שלהם מוגבלת. והאנשים האלה נפגעים, ואני

רוצה לתת דוגמה ממכתב שהונח על שולחני

היום. אומר בן-אדם מסוים: אני, יש לי הוראת

קבע ל"בזק", יש לי הוראת קבע ל"בזק". וכיוון

שיש לי הוראת קבע ל"בזק", אני משלם את

החשבון שלי. הוא אומר: פתאום אני שם לב

שאני מקבל איזה חשבון נוסף של ועד הבית,

של משהו – אני לא כל כך הבנתי, כיוון שאני

לא גר בבית עם מעלית – משהו עם הטלפון של

המעלית. לא כל כך הצלחתי להבין, אולי

מישהו אחר כך יוכל להחכים אותי איך יש קשר

לדבר הזה – אני לא הבנתי בדיוק. ומכל

מקום, מחייבים אותי גם על זה. התקשרתי

אליהם, אמרו: אה, טעות. אה, טעות, סליחה,

והחזירו לי את הכסף. ומה כשמדובר באנשים

שהם לא מודעים?

היו"ר מגלי והבה:

תתחיל לסכם.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

הם ביקשו ממני קצת – במקום שאמרו להאריך,

אינו רשאי לקצר. ברשותך, עוד חצי דקה.

היו"ר מגלי והבה:

לא, אני לא יודע מי ביקשו. נוכל לתת לך את

חצי הדקה.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

חצי דקה כי אני רוצה לומר משהו – –

היו"ר מגלי והבה:

בבקשה, בבקשה.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

– – שאני כבר העליתי אותו פעם, ואני חושב

שצריך לקדם אותו גם כן בחקיקה.

היו"ר מגלי והבה:

בסדר, מאה אחוז.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

הוראת קבע, יש בה שני צדדים שנהנים

מהעניין – הנה מה טוב ומה נעים. הבעיה היא

שהחברות לא פעם שולחות את ידן לכיסו של

הלקוח שסמך עליהן, או מה שנקרא בעברית

שלנו: נתן להן אשראי. והן שולחות את ידן

לכיס במקומות לא ראויים.

לי היה מקרה כזה לפני חודשיים עם חברת

"פלאפון" – חייבו אותי על שלושה מספרי

טלפון שלא היו לי מעולם. ואם במקרה לא

הייתי מסתכל ולא מעיין בסעיפים האלה –

אמרו: אה, סליחה, טעות. נחזיר לך את הכסף.

ואם לא הייתי מגלה את זה?

לכן, אני חושב שיש צורך לגרום, בחקיקה, לכך

שכל שינוי יצטרך אישור אקטיבי, ולא

בהודעה: שלחנו לך מכתב. זה לא מספיק. שינוי

צריך להיות באישור אקטיבי של הלקוח.

אישור אקטיבי יהיה או בשליחת פקס, או

בחתימה, או בהקלטה קולית, או בכל צורה

אחרת שבה אדם שנלקח ממנו סכום נוסף, או

סעיף נוסף על מה שהוא אישר בהתחלה – יהיה

ברור, יהיה ברור שהוא מאשר את זה ומודע

לזה. שלא ייווצר מצב שדווקא אנשים

שהיכולת שלהם – – –

היו"ר מגלי והבה:

אם זה היה הפוך אז הם לא צריכים אישור

אקטיבי.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

לא, הם אף פעם לא טועים. אם הם טועים הם כבר

לוקחים את הכסף שלהם בחזרה. הבעיה היא שהם

לוקחים לא פעם, ולהם מותר לטעות. אני מציע

לקנוס אותם על הטעויות האלה.

מצד שני, לפני שאנחנו קונסים אותם, בואו

נחוקק שכל שינוי, כל תוספת סעיף, כל שינוי

מהחוזה העיקרי יצטרך חתימה אקטיבית, ולא

יסתפקו: שלחנו לך מכתב. רוב האנשים, כשהם

רואים מכתב מ"בזק", מכתב מהבנק, עושים ככה

עם הראש, מקמטים וזורקים. הם לא קוראים,

אין להם סבלנות לזה. זה לא עיתון ספורט, הם

לא קוראים את זה. לכן, אני אומר שכל שינוי

צריך אישור אקטיבי של הלקוח. תודה רבה.

היו"ר מגלי והבה:

תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. חבר

הכנסת נסים זאב, ובסוף יסכם חבר הכנסת משה

גפני, יושב-ראש ועדת הכספים.

נסים זאב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת,

בתחילה לא חשבתי לדבר, כי הצעת החוק היא

מאוד פשוטה וכולנו תומכים בה וכל מלה

מיותרת. אבל אנחנו צריכים להרוויח פה כמה

דקות עד שהחוק הבא – – –

היו"ר מגלי והבה:

החוק נמצא, אדוני. הסר דאגה מלבך.

נסים זאב (ש"ס):

כן, אבל הוא צריך להיות על שולחן הכנסת –

היו"ר מגלי והבה:

הגיע, הגיע.

נסים זאב (ש"ס):

– – ולכן אנחנו זקוקים לדקות האלה. אבל

אני כבר עליתי. מכיוון שעלה, כתוב: לא ירד.

אני רוצה לומר לכם לגבי כרטיסי האשראי.

פעם חשבתי שאשראי זה מלשון "אשרינו, מה

טוב חלקנו ומה נעים גורלנו", אשרינו ואשרי

יולדתנו. זו בעצם זכות שיש לנו את כרטיס

האשראי הזה. אבל בסופו של דבר, בסוף החודש,

כשאנחנו מגיעים למצב – בדרך כלל האשה

יוצאת לקניות והבעל נותן את כרטיס האשראי

שלו, ובסוף החודש מתברר לו שהוא באובר

כזה, שיש לו כמעט חסימה בבנק. אז באמת זה

לא נהיה כל כך אשרי – – –

זהבה גלאון (מרצ):

נסים, חבר הכנסת זאב, הבעל נותן לאשה את

הכרטיס, והיא, הבזבזנית הזאת – – –

היו"ר מגלי והבה:

חברת הכנסת גלאון, יכול להיות שאצלו זה

יכול להיות הפוך.

נסים זאב (ש"ס):

היא קונה רק מה שצריך ומה שנחוץ ומה

שדחוף. אבל באמת, היא לא שמה לב. אולי את לא

כל כך מתמצאת, אבל בעלי משפחות – אפילו

הנשים מבקשות מבעליהן: תעשו טובה, תיתנו

לנו מזומן, לפחות אנחנו מרגישות את

ההוצאה. כשזה בכרטיס וזה מגוהץ אנחנו לא

מרגישות. נכנסות לסופר ופתאום אנחנו

מרגישות – –

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אני מבקש מאשתי.

נסים זאב (ש"ס):

– – שאנחנו בזבזנו כל כך הרבה. את יודעת

מה זה עגלה בסופר? זה בעגלא ובזמן קריב.

העגלה מתמלאת, כל רגע יש עוד משהו ורואים

עוד דבר. בדרך כלל אשה נכנסת לסופר, רוצה

לקנות רק כמה פריטים חשובים לה, היא אפילו

רושמת מראש, יש לה את הרשימה, אבל כשהיא

מגיעה לסופר – ויפקח השם את עיניה, ואז

היא מחליטה שכל מה שהיא רואה זה חשוב.

היו"ר מגלי והבה:

אני לא מבין, גברים לא עושים את זה, הרב?

נסים זאב (ש"ס):

תלוי מי קונה. אני לא אומר שזו לא גם תשוקה

של הגברים.

אגב, לפחות את זה אין לנו, הנושא של

הניקוד. למשל, בארצות-הברית, אני יודע, כמה

שאתה קונה באשראי אתה מקבל יותר ניקוד,

ונותנים לך גם טיסה לארץ-ישראל או לכל

מדינה שאתה תחפוץ. בסופו של דבר אנשים שיש

להם יכולות באמת טסים, ואלה שלא יכולים

לשלם מוטסים בדרך כלל, לפעמים לבית-הסוהר

ולבתי-המשפט, והם נכנסים באמת ללחץ

ולבעיות שלא היו מצפים להן מראש.

לגבי התאריכים, לדעתי, חשוב שיש יכולת

לאדם לקבוע לעצמו באיזה תאריך נוח לו, כי

לפעמים אדם משנה את מקום עבודתו, ויש

מקומות שמשלמים ב-5 ויש שב-10, והתאריכים

האלה באמת כמעט קבועים – לגבי השכר

שמפעלים ותעשיות משלמים לפועלים. וגם

המשכורת הממוסדת – על-ידי ממשלה, על-ידי

עיריות – בדרך כלל זה ב-9 בחודש. לכן תאריך

של 10 ו-5 הוא רלוונטי מאוד, ואני בהחלט

תומך. אני מקווה שאף אחד לא יעבור את

האוברים ולא יהיה לו שום "וג'ע ראס" כתוצאה

מכך.

היו"ר מגלי והבה:

תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אתה רואה?

אפילו ניסינו לשנות את הכלל שאתה לא תהיה

אחרון, ויצא שאתה אחרון. אתן לך לשבת

במקומך.

חברי חברי הכנסת, מכיוון שכל הדוברים

שרשומים דיברו, אנחנו נעבור להצבעה על

הצעת החוק בקריאה ראשונה. הצעת חוק הגנת

הצרכן (תיקון מס' 30) (מועדים לתשלום

באמצעות הרשאה לחיוב החשבון), התשע"א–2011

– קריאה ראשונה.

הצבעה מס' 9

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן

(תיקון מס' 30) (מועדים לתשלום

באמצעות הרשאה לחיוב חשבון), התשע"א–2011,

לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר מגלי והבה:

בעד – 9, אין מתנגדים. אם כך, אני קובע

שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה והיא

תעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה

שנייה וקריאה שלישית.

PAGE

PAGE 1

חוק מועדים לתשלוםחוק מועדיםבאמצעותלתשלוםהרשאהבאמצעותלחיוב חשבוןהרשאה(תיקונילחיובחקיקה),חשבון (תיקוני חקיקה), התשע"א-0112*התשע"א-2011*

1.תיקון חוקבחוקהגנתהגנת הצרכן,1. בחוקהתשמ"א-1981הגנת הצרכן,1 (להלןהתשמ"א-1981 חוק הגנת1 (להלןהצרכן),- אחריחוק הגנתסעיףהצרכן),13ב יבוא:אחריתיקוןסעיףחוק13בהגנתיבוא:

הצרכן - מס' 29 הצרכן - מס' 29

"מועדים לתשלום "מועדים13ב.1 (א)לתשלוםעל אף13ב.1האמור(א)בכלעלדין,אף בעסקההאמור שבהבכל דין,מחייבבעסקהעוסקשבה מחייב עוסק באמצעות הרשאה באמצעותחשבוןהרשאהשל צרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון, יציע לחיוב חשבון לחיוב חשבון חשבון של צרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון, יציע העוסק לצרכן לבחורהעוסקאת מועדלצרכןהחיובלבחורהחודשיאת מועדשבוהחיוביבוצעהחודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מביןהחיובארבעהבתשלום,מועדים,מביןובלבדארבעהשביןמועדים,מועדובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו אחדשישהלמשנהוימים לפחות;יהיו שישההעוסקימיםרשאילפחות;להציעהעוסק רשאי להציע לצרכן מועדים נוספיםלצרכןלחיוב.מועדים נוספים לחיוב.

(ב) לא בחר צרכן (ב)במועדלאחיוב,בחריחייבצרכן העוסקבמועד אתחיוב,חשבונויחייב העוסקשל את חשבונו של הצרכן ב–10 בחודש.הצרכן ב-10 בחודש.

(ג) עוסק לא יהיה(ג)רשאיעוסקלגבותלא יהיהתוספתרשאילסכוםלגבותהתשלום,תוספת לסכום התשלום,

לרבות ריבית, הפרשילרבותהצמדהריבית,אוהפרשיקנס, בשלהצמדהדחייהאובתשלוםקנס, בשל דחייה בתשלום

עקב ביצוע הוראותעקבסעיףביצועזה." הוראות סעיף זה."

2.תיקון פקודתבפקודת העיריות2. 2, בפקודתאחרי סעיףהעיריות268 יבוא:2, אחרי סעיף 268 יבוא: תיקון פקודת העיריות - מס' 125 העיריות - מס' 125 "מועדים לתשלום "מועדים268א. (א)לתשלוםעל אף268א.האמור(א)בכלעלדין,אףבתשלוםהאמור בכלשנגבהדין,באמצעותבתשלום שנגבה באמצעות באמצעות הרשאה באמצעותהרשאההרשאהלחיוב חשבון, למעט תשלום מסים, אגרות והיטלים לחיוב חשבון לחיוב חשבון הרשאה לחיוב חשבון, למעט תשלום מסים, אגרות והיטלים וכן דמי השתתפות וכןכמשמעותםדמי השתתפותבסעיף כמשמעותם(1)251, יציעובסעיףהעירייה(1)251, יציעו העיריה או התאגיד העירוני,אולפיהתאגידהעניין,העירוני,למשלםלפיבאמצעותהעניין, למשלםהוראה באמצעות הוראה כאמור (בסעיף זה -כאמורמשלם)(בסעיףלבחורזהאת- מועדמשלם)החיובלבחורהחודשיאת מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיובשבובתשלום,יבוצעמביןהחיובארבעהבתשלום,מועדים,מביןובלבדארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהושבין מועדיהיו אחדשישהלמשנהוימים לפחות;יהיו שישההעירייהימים לפחות; העיריה או התאגיד העירוניאורשאיםהתאגידלהציעהעירונילמשלםרשאיםמועדיםלהציענוספיםלמשלם מועדים נוספים לחיוב. לחיוב.

(ב) לא בחר משלם(ב)במועדלאחיוב,בחר משלםיחייבובמועדהעירייהחיוב,או התאגידיחייבו העיריה או התאגיד העירוני את חשבונוהעירונישל המשלםאת חשבונוב–10 בחודש.של המשלם ב–10 בחודש.

(ג) עיריה או תאגיד(ג) עירוניעיריהלאאויהיותאגידרשאיםעירונילגבותלא יהיותוספתרשאים לגבות תוספת לסכום החיוב, לרבותלסכוםריבית,החיוב,הפרשילרבותהצמדהריבית,אוהפרשיקנס, בשלהצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקבדחייהביצועבתשלוםהוראותעקבסעיףביצועזה." הוראות סעיף זה."

3.תיקון פקודתבפקודת המועצות3. המקומיותבפקודת המועצות3, בסעיף המקומיות24א, אחרי3,",251"בסעיףיבוא24א,"268א,".אחרי ",251" יבוא "268א,".תיקון פקודת המועצות המועצות המקומיות - 62 המקומיות - 62

4.תחילהתחילתו של חוק4. זהתחילתוביום ו' שלבטבתחוקהתשע"בזה ביום1(ו' בינוארבטבת התשע"ב-2012 (להלן1(בינואר- יום התחילה).2012 (להלן - יוםתחילההתחילה).

* התקבל בכנסת ביום ט"ז בתמוז התשע"א (18 ביולי 2011); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת - 378, מיום ט"ז באדר ב' התשע"א (22 במרס 2011), עמ' 128.

1 ס"ח התשמ"א, עמ' 248; התש"ע, עמ' 636.

2 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 8, עמ' 197; ס"ח התשע"א, עמ' 735.

3 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 9, עמ' 256; ס"ח התשע"א, עמ' 736.

ספר החוקים 2305, י"ח בתמוז התשע"א, 20.7.2011 981

הוראות מעבר 5. (א) הוראות סעיף 13ב1 לחוק הגנת הצרכן, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, לא יחולו על

התקשרויות לחיוב חשבון שנעשו לפני יום התחילה, אלא אם כן ביקש הצרכן לשנות

את מועד החיוב בהתאם להוראות אותו סעיף, ובלבד שהעוסק יידע את הצרכן בדבר

זכותו לבחור מועד חיוב בהתאם להוראות הסעיף האמור.

(ב) הוראות סעיף 268א לפקודת העיריות וסעיף 24א לפקודת המועצות המקומיות,

כנוסחם בסעיפים 2 ו–3 לחוק זה, לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני יום התחילה,

אלא אם כן ביקש המשלם לשנות את מועד החיוב בהתאם להוראות אותו סעיף,

ובלבד שהעירייה או התאגיד העירוני יידעו את המשלם בדבר זכותו לבחור מועד חיוב

בהתאם להוראות הסעיף האמור.

שר התעשייה המסחר והתעסוקה ראש הממשלה שר הפנים

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

982 ספר החוקים 2305, י"ח בתמוז התשע"א, 20.7.2011

המחיר 3.24 שקלים חדשים 0334 3030-ISSN סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי

סימוכין: 01769211

נספח מס' כ-/378א'

)פ/2316/18(

הצעת חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון )תיקוני חקיקה(, התשע"א–2011

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ג באדר ב'

התשע"א )29 במרס 2011( והועברה לוועדת הכלכלה.

הצעת החוק מוגשת – ללא הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה

השלישית ביום י"א בסיון התשע"א )13 ביוני 2011(.

היוזמים: חברי הכנסת אורי מקלב, יריב לוין, משה גפני

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' כ-/378א'

)פ/2316/18(

חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון )תיקוני חקיקה(, התשע"א–2011

1

בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 )להלן – חוק הגנת הצרכן(, אחרי סעיף .1 תיקון חוק הגנת 13ב יבוא: הצרכן

"מועדים לתשלום 13ב.1 )א( על אף האמור בכל דין, בעסקה שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים לפי הרשאה באמצעות הרשאה לחיוב חשבון, יציע העוסק לצרכן לבחור את מועד לחיוב חשבון החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום, מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העוסק רשאי להציע לצרכן מועדים נוספים לחיוב.

לא בחר צרכן במועד חיוב, יחייב העוסק ) ב(

את חשבונו של הצרכן ב-10 בחודש.

עוסק לא יהיה רשאי לגבות תוספת לסכום ) ג(

התשלום, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה או קנס,

בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע הוראות סעיף

זה."

2

בפקודת העיריות , אחרי סעיף 268 יבוא: .2 תיקון פקודת

העיריות

על אף האמור בכל דין, בתשלום שנגבה "מועדים לתשלום 268א. )א(

באמצעות הרשאה לחיוב חשבון, למעט תשלום באמצעות הרשאה

מסים, אגרות והיטלים וכן דמי השתתפות לחיוב חשבון

כמשמעותם בסעיף 251)1(, יציעו העיריה או

התאגיד העירוני, לפי העניין, למשלם באמצעות

1 ס"ח התשמ"א, עמ' 248; התש"ע, עמ' .636

2 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,8 עמ' 197; ס"ח התשע"א, עמ' .735 --2

הוראה כאמור )בסעיף זה – משלם( לבחור את

מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום,

מבין ארבעה מועדים, ובלבד שבין מועד אחד

למשנהו יהיו שישה ימים לפחות; העיריה או

התאגיד העירוני רשאים להציע למשלם מועדים

נוספים לחיוב.

לא בחר משלם במועד חיוב, יחייבו העיריה ) ב(

או התאגיד העירוני את חשבונו של המשלם ב-10

בחודש.

עיריה או תאגיד עירוני לא יהיו רשאים ) ג(

לגבות תוספת לסכום החיוב, לרבות ריבית, הפרשי

הצמדה או קנס, בשל דחייה בתשלום עקב ביצוע

הוראות סעיף זה."

3

בפקודת המועצות המקומיות , בסעיף 24א, אחרי ",251" יבוא "268א,". .3 תיקון פקודת המועצות המקומיות

תחילתו של חוק זה ביום ו' בטבת התשע"ב )1 בינואר 2012 )להלן – יום .4 תחילה התחילה(.

)א( הוראות סעיף 13ב1 לחוק הגנת הצרכן, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, לא .5 הוראות מעבר יחולו על התקשרויות לחיוב חשבון שנעשו לפני יום התחילה, אלא אם כן ביקש הצרכן לשנות את מועד החיוב בהתאם להוראות אותו סעיף, ובלבד שהעוסק יידע את הצרכן בדבר זכותו לבחור מועד חיוב בהתאם להוראות הסעיף האמור.

הוראות סעיף 268א לפקודת העיריות וסעיף 24א לפקודת המועצות ) ב( המקומיות, כנוסחם בסעיפים 2 ו-3 לחוק זה, לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני יום התחילה, אלא אם כן ביקש המשלם לשנות את מועד החיוב בהתאם להוראות אותו סעיף, ובלבד שהעיריה או התאגיד העירוני יידעו את המשלם בדבר זכותו לבחור מועד חיוב בהתאם להוראות הסעיף האמור.

***************************************************************************************

3 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,9 עמ' 256; ס"ח התשע"א, עמ' .736