הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התש"ע-2010

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת עמיר פרץ צחי

הנגבי

גדעון עזרא מגלי והבה

דוד רותם יצחק וקנין

שאול מופז נסים זאב

אברהם מיכאלי ציפי חוטובלי

רוחמה אברהם-בלילא יואל חסון

יעקב אדרי ישראל חסון

אורי אורבך שי חרמש

זבולון אורלב רוברט טיבייב

חיים אורון איתן כבל

דוד אזולאי אמנון כהן

דליה איציק יעקב כץ

אופיר אקוניס אורלי לוי אבקסיס

אריה אלדד יריב לוין

חיים אמסלם שלמה מולה

אלי אפללו אנסטסיה מיכאלי

אורי אריאל אלכס מילר

זאב בילסקי אורי מקלב

אריה ביבי מרינה סולודקין

דניאל בן-סימון מירי רגב

מיכאל בן-ארי כרמל שאמה

אילן גילאון מאיר שטרית

משה גפני נחמן שי

אברהם דיכטר עתניאל שנלר

דני דנון רונית תירוש

ניצן הורוביץ יולי תמיר

פ/2286/18

הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר,

התש"ע–2010

הגדרות 1. בחוק זה –

"גמול" – סכום של 2,500 שקלים חדשים, לרבות

תוספות לסכום זה לפי הוראות סעיף 3;

"הענקות חודשיות" – תשלומים חודשיים

המשולמים לחייל בשל מצבו האישי, המשפחתי

או הכלכלי, לפי זכאות הקבועה בפקודות

הצבא או בהוראות של גורם שבו משרת החייל

בשירות סדיר;

"חייל" – מי שמשרת בשירות סדיר לפי הוראות

פרק ג' לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב],

התשמ"ו–1986;

"לוחם", "תומך לחימה" – כהגדרתם בפקודות

הצבא;

"פקודות הצבא" – כמשמעותן בחוק השיפוט

הצבאי, התשט"ו–1955;

"השר" – שר הביטחון.

הזכות לגמול 2. חייל זכאי לגמול לכל חודש

מחודשי שירותו כמפורט להלן:

(1) לגבי חייל – לכל חודש מהחודש ה-25

לשירותו ולא יותר מ-12 חודשים;

(2) לגבי חיילת – לכל חודש מהחודש ה-17

לשירותה ולא יותר מ-8 חודשים.

תוספת לגמול 3. (א) לחייל בתפקיד תומך

לחימה תשולם תוספת לגמול בסך 500 שקלים

חדשים לחודש.

(ב) לחייל בתפקיד לוחם תשולם תוספת לגמול

בסך 1,000 שקלים חדשים לחודש.

עדכון סכומים 4. הסכומים הנקובים בחוק זה

יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה –

יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד

החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –

"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני

יום העדכון;

"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש שלפני

תחילתו של חוק זה;

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה.

גמול והענקה חודשית 5. חייל הזכאי להענקות

חודשיות, ישולם לו במקום הגמול שהוא זכאי

לו לפי חוק זה, ההפרש החיובי שבין הגמול

כאמור לבין אותן הענקות חודשיות.

מועד תשלום הגמול 6. הגמול ישולם ב-1 בחודש

שלאחר החודש שבעדו הוא משולם.

ביצוע ותקנות 7. השר ממונה על ביצוע חוק

זה, והוא רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה

והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל

עניין הנוגע לביצועו, לרבות בעניינים

אלה:

(1) אופן חישוב הגמול;

(2) אופן ביצוע התשלום;

(3) סוגי תפקידים נוספים שייחשבו תפקידים

של לוחם או של תומך לחימה.

תחילה 8. תחילתו של חוק זה ביום כ"ה בטבת

התשע"א (1 בינואר 2011) (בחוק זה – יום

התחילה).

החלה בהדרגה 9. בתקופה שמיום התחילה ועד

תום 12 חודשים מיום התחילה יקראו את סעיף 2

בשינויים אלה:

(1) בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים

"מהחודש ה-25" יבוא "מהחודש ה-31 ולא יותר מ-6

חודשים";

(2) בפסקה (2), במקום הסיפה החל במילים

"מהחודש ה-17" יבוא "מהחודש ה-21 ולא יותר מ-4

חודשים".

דברי הסבר

8

d

Ä

ö

$

6

8

D

N

P

b

d

f

z

|

Ž

’

¤

¦

Â

Ä

Æ

â

ä

ô

ö

ø

(

„

’

˜

¬

"

&

(

j

n

x

z

‚

„

’

˜

ª

²

À

Â

o(¬

®

°

²

nH

o(tH

摧㭗Îm欀ࡤ

摧㭗Îm欀鑤

摧㭗Îm欀㡤

摧㭗Îm欀쑤

昀Ĵ瑹㭗Î฀חייל בשירות סדיר אשר נמצא

בשירות שלוש שנים מחייו, ראוי שיפוצה על

ידי המדינה על זמן יקר זה, שכן המדובר

בשנים שבהן לאזרח אשר לא התגייס לצה"ל יש

את כל ההזדמנויות לבסס את עצמו.

כך, למשל, אזרח שלא התגייס לצה"ל והלך

ללמוד באוניברסיטה, יפגוש את חברו שרק

השתחרר מהצבא כשהוא כבר בעל תואר ראשון.

בדומה, אזרח שלא התגייס לצה"ל והחליט לצאת

לעבוד יפגוש את חברו ששירת בצה"ל כשהוא

כבר מבוסס כלכלית וצבר יתרון גדול לעומתו

ולעומת מי ששירת את מדינת ישראל ונתן את

תרומתו.

הצעת חוק זו נולדה על רקע האחוז הגבוה של

צעירים שאינם מתגייסים לצבא. ההצעה באה

ליצור מוטיבציה אצל חיילים להתגייס לצבא,

לסיים את שירותם ולמנוע את תופעת נשירת

החיילים במהלך שירותם הסדיר.

ההצעה תשפר את מצבם הכלכלי של חיילים

בשירותם הסדיר. הצעת החוק זו מבקשת לקבוע

את זכותם של חיילים לקבלת גמול כספי

חודשי, במהלך השליש האחרון של השירות

הסדיר, דהיינו, 12 חודשים לחיילים ו-6

חודשים לחיילות, לקראת שחרורם. מוצע

להחיל את ההסדר על מי שמשרת בשירות סדיר

בצבא ההגנה לישראל וכן על מי שמשרת

בשירות סדיר במקומות אחרים, כגון במשטרה,

בשירות בתי הסוהר או במשמר הגבול.

מוצע לקבוע כי הגמול יהיה בסכום של 2,500

שקלים חדשים לכל חודש בשליש האחרון של

תקופת השירות, ואולם, לגבי חייל המשרת

כתומך לחימה תשולם תוספת בסך 500 שקלים

חדשים לחודש, ולגבי חייל המשרת כלוחם –

1,000 שקלים חדשים לחודש. מוצע להסמיך את שר

הביטחון לקבוע תפקידים נוספים שייחשבו

תפקידים של לוחם או של תומך לחימה (סעיפים

2, 3 ו-7(3)).

מוצע כי חיילים הזכאים להענקות חודשיות

מהגורם שבו הם משרתים, בשל מצבם האישי,

המשפחתי או הכלכלי, ימשיכו לקבל את אותן

הענקות, ואם הגמול שיהיו זכאים לו לפי

הצעת החוק יעלה על ההענקות – גם את ההפרש

שבין הגמול לבין ההענקות (סעיף 5).

מוצע כי בשנה הראשונה לתוקפו של החוק,

תחול הזכאות לגמול באופן חלקי, במהלך

שישית מתקופת השירות הסדיר, דהיינו, 6

חודשים לחיילים ו-4 חודשים לחיילות (סעיף

9). בהמשך המטרה הינה להגדיל את תקופת

הזכאות.

הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן

הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת יוסי

שריד (פ/863) ועל ידי חבר הכנסת אליעזר כהן

(פ/1008); הצעת חוק דומות בעיקרן הונחו על

שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת

חיים אורון (פ/260/17), על ידי חברת הכנסת

סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת (פ/2534/17),

על-ידי חברת הכנסת סופה לנדבר (פ/3746/17), וכן

על ידי חבר הכנסת עמיר פרץ (פ/3178/17) שהצעתו

אושרה בדיון מוקדם והוכנה בוועדת העבודה,

הרווחה והבריאות לקריאה ראשונה בנוסח

זהה לנוסח הצעת חוק זו, והוסרה מסדר יומה

של הכנסת ביום כ"ה תמוז התשס"ח (28 ביולי

2008); הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על

שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר

הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת

(פ/28/18), על ידי חברת הכנסת סופה לנדבר

(פ/63/18), והצעת חוק זהה הונחה על שולחנה על

ידי חבר הכנסת עמיר פרץ (פ/242/18).

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ט באדר התש"ע – 15.3.10

ס"ח התשמ,ו, עמ' 107.

ס"ח התשט"ו, עמ' 171.

PAGE

PAGE 4

הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר,

התש"ע–2010

[פ/2286/18; "דברי הכנסת", חוב' ג', עמ' , חוב' כ"ה,

עמ' .]

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

היו"ר מוחמד ברכה:

אנחנו נעבור לנושא הבא, רבותי, והוא הצעת

חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התש"ע–2010,

של חבר הכנסת עמיר פרץ וקבוצת חברי הכנסת.

תשובה והצבעה.

עמיר פרץ (העבודה):

אני רוצה לקבל – – –

היו"ר מוחמד ברכה:

לא. נשמע את התשובה. הצגת את הנושא, אני

מבין.

עמיר פרץ (העבודה):

לא. לפני שבועיים – – –

היו"ר מוחמד ברכה:

הצגת את הנושא. נשמע את התשובה.

עמיר פרץ (העבודה):

תשובה ואז אני אעלה.

היו"ר מוחמד ברכה:

ואז אתה תעלה, נכון.

עמיר פרץ (העבודה):

אין בעיה.

היו"ר מוחמד ברכה:

אחרי התשובה. זה הנוהל, חבר הכנסת פרץ. אני

מזמין את השר בני בגין, בשם שר הביטחון –

בבקשה, אדוני. חברי הכנסת, אי-אפשר להפוך

את המליאה לחוגי דיונים של כל שניים

ושלושה. השר כחלון, בבקשה.

השר זאב בנימין בגין:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבקש –

כבוד המציע – – –

היו"ר מוחמד ברכה:

שנייה, שנייה, אדוני. שנייה, אדוני השר,

שנייה. גם בצדדים, מנהלי סיעות ועובדי

כנסת מקיימים חוגים בצדדים, זה לא מקובל.

אנחנו נתחיל להוציא אנשים. חבר הכנסת

יעקב כץ. גם שם. מנהל סיעת קדימה, בבקשה.

בבקשה, אדוני.

השר זאב בנימין בגין:

הנושא שהעלה המציע – אני מביא כאן, אדוני

היושב-ראש, את תשובת שר הביטחון להצעה –

הנושא הזה הוא כמובן נושא חשוב, ערכי, בעל

משמעות חברתית-ביטחונית עמוקה ונרחבת, כי

אנחנו כמובן זוכרים כולנו את המשמעות

האישית שנודעת לעצם העובדה שחיילים

משרתים בשירות חובה, בעוד אשר בארצות

אחרות, ולעתים גם בני גילם בארצנו, אינם

משרתים, ובכך, באי-שירות יש כמובן יתרון

כלכלי מסוים, אולי גם חברתי בעתיד. וכאשר

החיילים – – –

היו"ר מוחמד ברכה:

חבר הכנסת פרץ, אתה אמור להשיב לשר, להשיב

לתשובת השר.

עמיר פרץ (העבודה):

אני מתנצל.

השר זאב בנימין בגין:

לא, אבל אני חושב שהמציע מנחש היטב את

התשובה, היא לא בדיוק – – –

היו"ר מוחמד ברכה:

גם אני מנחש, אבל לפחות – – –

השר זאב בנימין בגין:

– – – היא לא דרושה לו באופן מהותי, אז

אין בעיה. יכול להיות שהוא מתייעץ עם

החברים איך להשיב לתשובה הידועה מראש,

אבל כשר הביטחון לשעבר הוא ודאי מכיר

תשובות מן הסוג הזה.

ודאי שהחיילים האלה תורמים באופן מיוחד

ולכן גם זכאים לגמול מיוחד.

אנחנו, חבר הכנסת פרץ, בוועדת השרים

לחקיקה דנו באתמול בהצעה החשובה הזאת,

בוודאי, ואנחנו סיכמנו שלא נוכל להיענות

להצעה כזאת ללא הצבעה על מקור המימון לה.

מדובר בסכום גבוה מאוד – אם אני זוכר

נכון, 1.5 מיליארד שקלים – ואנחנו מנסים

לנהוג על-פי אחריותנו ולא לאשר הצעות

כאלה ללא מקור המימון. לכן, אנחנו סיכמנו

שנבקש מן המציע להמתין להצעת חוק

ממשלתית, אשר תוגש, כאשר תוגש, על-ידי משרד

הביטחון, ואז אפשר יהיה כמובן לצרף את

ההצעה הזאת להצעת החוק הממשלתית, כפי

שאנחנו נוהגים לעתים קרובות.

משרד הביטחון כשלעצמו תומך בקידום

רפורמה שתגדיל באופן משמעותי את הגמול

המשולם היום לחיילות ולחיילי צה"ל.

מקורות המימון לרפורמה חשובה זו יפורטו

בהצעת החוק הממשלתית. בין השאר, ייקבע בה

תשלום מדורג על-פי אורך השירות, וודאי

שתיכלל בהצעת החוק הזאת גם הבחנה על-פי

התפקידים השונים שממלאים החיילים במסגרת

השירות. משרד הביטחון – כך אני מביא בשם

שר הביטחון – צפוי להגיש הצעת חוק

ממשלתית, אשר תשתלב כנדבך גם בחקיקה

החדשה בעניין חוק טל, ולכן נבקש כי הצעת

החוק הזאת תוסר בשלב זה מסדר-היום. תודה,

אדוני היושב-ראש.

היו"ר מוחמד ברכה:

תודה, אדוני. זכות התשובה שמורה לחבר

הכנסת עמיר פרץ, חבר הכנסת המציע, במסגרת

של שלוש דקות. בבקשה, אדוני.

עמיר פרץ (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר בני בגין, חברי

הכנסת, אני רוצה לפנות לכמה קבוצות היום

בכנסת, בראש ובראשונה אני רוצה לפנות

לאנשי קדימה. הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק

משותפת לחבר הכנסת גדעון עזרא, זיכרונו

לברכה, שעליה חתומים רוב חברי קדימה.

זאת הצעת חוק שעמלנו עליה מאוד קשה.

גילינו סבלנות רבה אל מול כל הפשרות

הממשלתיות שהוצעו. ואני פונה כאן, מעל במה

זו, לחיילי צה"ל. אני אומר זאת אחרי שנהגנו

במתינות, ובאדיבות ובנימוס אל מול

הממשלה. אני אומר לחיילי צה"ל, היום אנחנו

מעמידים את החוק להצבעה, כדי שחיילי צה"ל,

משפחותיהם, ידעו בדיוק מהן כוונות

הממשלה.

8

l

Ž

Ô

ø

<

j

l

摧ೡÔ᐀l

’

Ò

Ô

ú

ü

摧ೡÔᜀ. היא הלכה והשתפרה עם הזמן. לפני

שבועיים – כן, לפני שבועיים היה כאן נאום

מוכן של משרד הביטחון שהועבר לנציג

הממשלה שהיה אמור להודיע שהממשלה בעד. קם

יושב-ראש הקואליציה ואמר: עם כל הכבוד לשר

הביטחון, הוא לא מנהל את הממשלה. הוא לא

מנהל את הממשלה לעת עתה, ולכן אנחנו

מתנגדים. עכשיו, מה קורה היום, אדוני השר

בני בגין? ישבה אתמול ועדת השרים והוציאה

מתחת ידיה החלטה יותר גרועה מאשר לפני

שבועיים. יותר גרועה. כי הרי מה סיכמנו

לפני שבועיים? שנמתין והממשלה תקבל את

החלטתה ונקדם החלטה משולבת. אני התחייבתי

לא לקדם את ההחלטה בלי תיאום מוחלט עם

משרד הביטחון.

רק שני משפטים למען ההיסטוריה, כדי

שחיילי צה"ל יבינו שכנראה עוד כמה פעמים

ינסו לעשות על גבם הרבה מאוד קידום של

יחסי ציבור, כשאנחנו נמנענו מזה, כי

הסכמנו לתת לממשלה את כל הקרדיט. אבל

אנחנו לא מאמינים שזה יצא לפועל, ותרשום

לך את זה, השר בני בגין. תרשום את זה. אתה

תראה – – –

השר זאב בנימין בגין:

לא טענתי אחרת.

עמיר פרץ (העבודה):

אוקיי. אני אומר לך שיש פער גדול בין

ההצעות שלנו להצעות של משרד הביטחון.

משרד הביטחון מציע היום הצעה שכמעט כולה

אמורה להתקזז מתוך תקציב חוק חיילים

משוחררים. למעשה רוצים לקחת מכיס אחד

ולהעביר לכיס שני. אבל אין לנו התנגדות,

אפשר לדון בזה לגופו של עניין. ההצעה שלנו

הרבה יותר ברורה, הרבה יותר חד-משמעית. על

מה היא מדברת? על כך שרק בשנה השלישית

לשירות החייל יפוצה, יקבל גמול. לא ויתרנו

על כל הרעיונות הגדולים לתת לחייל פיצוי

ראוי החל מהיום הראשון לשירותו.

ולכן אני פונה כאן ואומר, ההצבעה על החוק

הזה היום היא או יצירת תעודת ביטוח שאכן

הממשלה תעשה את מלאכתה ותביא את אותו

גמול לחייל בשנה השלישית לשירותו, של 3,500

שקל לחודש, ולחיילת, לאחר 24 חודשי שירות,

גם כן סכום שמקביל לפי סוג השירות – עד

2,500 שקל.

לכן אני פונה כאן בראש ובראשונה לחברי

מקדימה. חברים יקרים, העם היום מביט – –

יצחק הרצוג (העבודה):

איפה מופז?

עמיר פרץ (העבודה):

– – תרצו או לא תרצו, שנת הבחירות

התחילה. אין מה לעשות, שנת הבחירות נמצאת

כבר בפתח, והעם מביט ושופט. מי שבונה על

שכחתו של הציבור, שידע שהעם היום מביט,

שופט ויודע מי חתם על ההצעה, מי התחייב לה

ומי הולך להצביע נגדה.

היו"ר מוחמד ברכה:

תודה.

עמיר פרץ (העבודה):

לכן אני פונה אליכם, כפי שהתחייבתם לפני

שבועיים, תנו לנו להצביע בהצעת חוק

טרומית ואז נהיה בטוחים שאתם רציניים,

ונסכים בהחלט להמתין ולשתף פעולה עם

הממשלה. תודה.

היו"ר מוחמד ברכה:

תודה.

יצחק הרצוג (העבודה):

איפה מופז, איפה? איפה – – –

היו"ר מוחמד ברכה:

בעקבות דבריו של חבר הכנסת פרץ, יש שינוי

בעמדת הממשלה? לא.

השר זאב בנימין בגין:

לא. היו"ר מוחמד ברכה:

יש שינוי בעמדת – – –

השר זאב בנימין בגין:

לא, הממשלה – – – מבקשת לציין – –

אורי אריאל (האיחוד הלאומי):

תצביע, תצביע – – –

השר זאב בנימין בגין:

– – שהבחירות אינן בשער ויתקיימו במועדן

בחודש נובמבר – – –

היו"ר מוחמד ברכה:

טוב, אנחנו לא נצביע על זה, כבוד השר. לא

נצביע על מועד הבחירות היום. ניסינו לפני

כמה שבועות וזה לא צלח.

השר זאב בנימין בגין:

היו"ר מוחמד ברכה:

בגלל אדם שנעדר מההצבעה היום.

אנחנו עוברים להצבעה, חברי הכנסת, על הצעת

חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התש"ע–2010,

של חבר הכנסת עמיר פרץ, בקריאה טרומית. מי

בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה מס' 8

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון

מוקדם בוועדה – 15

בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק

– 30

נמנעים – אין

ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק גמול

לחיילים בשירות סדיר, התש"ע–2010, נתקבלה.

נינו אבסדזה (קדימה):

אדוני היושב-ראש, תוסיף בבקשה את הצבעתי

בעד.

היו"ר מוחמד ברכה:

הצעת החוק לא התקבלה. התנגדו לה 31 חברי

כנסת, כולל הצבעתו של השר מרידור. תמכו בה

16 חברי כנסת, כולל קולה של חברת הכנסת

נינו אבסדזה, נכון? לא, לא, היא ישבה ומשהו

לא נקלט שם.

קריאה:

היו"ר מוחמד ברכה:

מה קרה, גם אתה לא נקלטת?

נינו אבסדזה (קדימה):

אדוני היושב-ראש, אם אפשר להוסיף בבקשה גם

את ההצבעה שלי שלא נקלטה.

היו"ר מוחמד ברכה:

הוספתי כבר, אבל את לא הקשבת. אני גם מוסיף

את ההצבעה של השר נהרי.

קריאה:

היו"ר מוחמד ברכה:

הצבעת, אז על מה מחית? אה, נו, באמת. הצעת

החוק לא התקבלה.

PAGE

PAGE 1

הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר,

התש"ע–2010

[הצעת חוק פ/2286/18; "דברי הכנסת", חוב' ג', עמ'

.]

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת עמיר פרץ, התפלאתי פלא רב, איך

אני אקרא לך לדיון כדי לרענן את זיכרונם

של החברים לפני תשובת הממשלה. בבקשה,

אדוני יכול לעלות כדי לרענן. יש פה תשובה

והצבעה, אלא אם כן אתה חושב שכולם יודעים.

אנחנו מדברים בהצעת חוק גמול לחיילים

בשירות סדיר, התש"ע–2010.

עמיר פרץ (העבודה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מדובר בהצעת

החוק לגמול לחיילים בחובה, הצעת חוק

שמדברת על החלק השלישי של שירותו של חייל

בצה"ל ועל החלק השלישי של שירותה של חיילת

בצה"ל, כלומר, מ-24 חודשים חייל יתחיל לקבל

שכר מינימום, כאשר חייל מקבל 2,500 שקל, תומך

לחימה מקבל תוספת של 500 שקלים בחודש,

וחייל לוחם מקבל תוספת של 1,000 שקלים

בחודש.

הצעת החוק הזאת מתגלגלת כבר הרבה מאוד

זמן בכנסת. זו לא הכנסת הראשונה שאנחנו

מביאים אותה, ודווקא בגלל חוק טל ובגלל

הדיונים סביב החוק הזה ובגלל החלוקה בנטל

וחלוקת פירות צודקת, אני חושב שהגיע הזמן

שנצביע עליה.

אני התחייבתי לממשלה שאני מתאם את כל

הצעדים שלי, ואני פונה ליושב-ראש

הקואליציה, כי הבוקר קיבלתי הודעה ממשרד

הביטחון שהם תומכים בחוק ומבקשים להצביע

עבורו. עכשיו מודיע לי יושב-ראש

הקואליציה שהם מתנגדים לחוק. אז אני

אתגבר על המבוכה. הבעיה היא המבוכה של

החיים והמבוכה של האזרחים. אני מתחייב,

חבר הכנסת אלקין, לא לעשות שום פעולה בחוק

בלי תיאום עם הממשלה, כפי שהתחייבתי

למשרד הביטחון. בוא נעשה את זה בצורה

מכובדת.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. תוכל להשיב אם הם מתנגדים.

בבקשה, אבל האם התגובה היא עניינית? השר

נמצא פה.

זאב אלקין (הליכוד):

ודאי שהיא עניינית.

אדוני היושב-ראש, חברי חבר הכנסת עמיר

פרץ, להצעת החוק הזאת, לפי עמדת ועדת שרים,

יש התנגדות. שר הביטחון כנראה החליט,

בשונה ממה שהוא חשב קודם, לתמוך בחוק. אבל

שר הביטחון לא מבין כנראה שהוא זה לא

הממשלה כולה. עמדת הממשלה עדיין נשארה מה

שהוחלט, ולכן אני מציע, חבר הכנסת פרץ,

לדחות את ההצבעה בשבוע. שר הביטחון יבוא

לוועדת שרים לחקיקה, יגיד ששינה את עמדתו

והוא תומך, ועדת שרים לחקיקה תקבל עמדת

תמיכה, וזה יעבור פה בתמיכת הממשלה. אנחנו

לא כפופים לשר הביטחון אלא לממשלה

ולוועדת שרים לחקיקה.

היו"ר ראובן ריבלין:

"

F

¨

Â

"

H

J

Ò

Ô

摧帞Óᜀאני מסכים להצעת יושב-ראש

הקואליציה, אם תסכים, אבל אני יותר קפדן

ממנו, וכדאי לך לשמוע לעצתי: שבועיים ניתן

לממשלה. בשבוע הבא יאמרו שלא הספיקו.

עמיר פרץ (העבודה):

אני, כרגיל, למען הסיכוי שבאמת החוק הזה

יעבור, מגלה סבלנות הרבה מאוד זמן.

היו"ר ראובן ריבלין:

זה לא חוק פוליטי.

עמיר פרץ (העבודה):

ואני, כרגיל, מקבל את המלצותיו של

יושב-ראש הכנסת. אני מבקש גם שבשבוע הבא

תפנו לוועדת שרים, וגם שבשבוע הבא נביא את

זה להצבעה. אני רוצה לעשות את זה בצורה

מכובדת ובקונסנזוס מלא. אני מודה לכם

מאוד.

היו"ר ראובן ריבלין:

זה גם יאפשר לנו לראות אם שר הביטחון שינה

את עמדתו בגלל שהבחירות נדחו, או הוא ישנה

את דעתו כי הבחירות נדחו.

קריאה:

היו"ר ראובן ריבלין:

אני בטוח, לכן נותן שבועיים. אני לא תקפתי

את שר הביטחון; אני תוקף אותנו, שלפעמים

אנחנו קלים בדיבורים. זה – מדובר בחוק של

מיליארד שקל, כמה?

עמיר פרץ (העבודה):

500 מיליון שקל.

היו"ר ראובן ריבלין:

אבל בהחלט מדובר בילדי כל הסיעות בבית.

עמיר פרץ (העבודה):

אדוני, דווקא מכיוון שאנחנו מקיימים היום

את הדיונים סביב השינויים של חוק טל, אין

ספק שאם החוק הזה יעבור יהיה הרבה יותר קל

ליצור את האווירה שגם אלה שממשיכים לשאת

בנטל מקבלים איזשהו פיצוי. אני חושב

שהתמיכה הזאת חשובה מאוד ליצירת האווירה

של חלוקת נטל צודקת בין כל אזרחי ישראל,

בין כל בנינו ובנותינו. תודה רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. אנחנו מקבלים את הצעת יושב-ראש

הקואליציה, ונותנים לו אפילו שבועיים ולא

שבוע כדי להשיב. הוא ביקש שבוע, אחרת

בשבוע הבא יאמרו: לא הספקנו. תן לו

שבועיים ישר. הלוואי שיספיק השבוע. תודה.

חוק איסור הכחשת השואה (תיקון – פושע

הכחשת השואה), של חבר הכנסת מיכאל בן-ארי.

חבר הכנסת בן-ארי אינו נוכח, לכן הדבר

יורד מסדר-היום.

PAGE

PAGE 1

הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר,

התש"ע–2010

[הצעת חוק פ/2286/181; נספחות.]

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

היו"ר ראובן ריבלין:

רבותי, אנחנו ממשיכים בהצעות החוק, ואני

מזמין את חבר הכנסת עמיר פרץ לעלות ולבוא

ולהציג את הצעת חוק גמול לחיילים בשירות

סדיר, התש"ע–2010, שחוק אחד באותו עניין אבל

לא באותו מגזר, של אריה ביבי, עבר היום

לאחר שהממשלה התנגדה והיא הסכימה פתאום.

עמיר פרץ (העבודה):

מה?

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת אריה ביבי ביקש לתקן את הצעת

חוק הביטוח הלאומי (שירות מילואים בתקופת

העבודה המועדפת) – –

עמיר פרץ (העבודה):

אה, זה משהו אחר.

היו"ר ראובן ריבלין:

– – והממשלה הבינה שהוא צודק, ואכן זה

עבר היום. אדוני.

עמיר פרץ (העבודה):

אדוני היושב-ראש – –

היו"ר ראובן ריבלין:

רק שם ההוצאה התקציבית – – –

עמיר פרץ (העבודה):

– – כבוד השרים, חברי הכנסת, אני רוצה

ראשית להודות לחברי חבר הכנסת גדעון

עזרא, יחד עם עוד 52 חברי הכנסת – –

היו"ר ראובן ריבלין:

שחתמו.

עמיר פרץ (העבודה):

– – שחתמו על החוק, אבל חברי גדעון עזרא

בהחלט השקיע בזה רבות ורואה בזה דבר חשוב

ביותר.

חברי הכנסת, לפני כשנתיים עמדה הצעת חוק

דומה שהצגתי בפני הכנסת. ב-2008 הצלחנו

להעביר אותה בקריאה טרומית, ולצערנו הרב

בקריאה הראשונה, אף שהצעת החוק קיבלה רוב,

חסרו לנו שני קולות – –

היו"ר ראובן ריבלין:

זה תקציבי.

עמיר פרץ (העבודה):

– – מפני שהחוק הוא חוק תקציבי, והיינו

צריכים לגייס 50 קולות כדי שהחוק ימשיך

ויגיע לוועדות להשלמתו.

מדובר בחוק שבא לפצות חיילים בשירות סדיר

על אותן שלוש שנים שהם תורמים למדינת

ישראל, והחוק הזה מייצר ויכוחים מאוד לא

פשוטים, ויכוחים עקרוניים. קודם כול, יש

הוויכוח העקרוני שמדבר על כך שאם אנחנו

נתחיל לשלם לחיילים שכר חודשי כביכול, או

תגמול חודשי, אנחנו הופכים את צבא-הגנה

לישראל לחיל של שכירים, והמוטיבציה

להתגייס לצה"ל תהיה מוטיבציה שרובה ככולה

נובעת מהתגמול.

אני רוצה להתנגד לכך בכל תוקף. אין לי

בכלל ספק שצעירי מדינת ישראל רוצים

להתגייס כדי לשרת את מדינת ישראל, כדי

לתרום לה. לא במקרה אנחנו רואים שהצעירים

הישראלים מתחרים מי יגיע ליחידות

מובחרות יותר, ובניגוד לתחושות הכלליות,

משנה לשנה דווקא המספר של המועמדים

ליחידות הטובות ביותר רק הולך וגדל. ולכן,

אני מציע לכולם להסיר את הטיעון הזה.

הרי אף אחד לא חושב שאם היו אומרים לחייל:

אתה תוכל להשתחרר מצה"ל אבל תוותר על

הגמול שלך, אז הבעיה הכספית היתה עומדת

לנגד עיניו. בשום פנים ואופן. אם הוא היה

מקבל החלטה שהוא רוצה להשתחרר, לא הגמול

הכספי היה עוצר אותו.

אני רוצה לפנות דווקא לסיעות הערביות

ודווקא לסיעות החרדיות, ששם בעצם יש

אוכלוסייה שחלקה הגדול לא מתגייס. אני

רוצה לומר לחברי הכנסת מהסיעות הערביות

שנכון שבאופן אוטומטי חברי הכנסת

מהסיעות הערביות מתנגדים לכל הטבה

שניתנת לחיילים, שכביכול יש מאחורי זה

איזה תפיסה: מדוע אנחנו צריכים לשפר,

לעודד גיוס של חיילים, מוטיבציה לחיילים?

לא יעלה על הדעת. אבל אני רוצה להזכיר

לכולם, וודאי היושב-ראש זוכר, כי הוא

מוותיקי הבית: הרי מה עמד בבסיס הצעת החוק

שהעברנו כשהקמנו את הקרן לחיילים

משוחררים? הרי היא היתה קשורה לעובדה

שביטלנו את אותה קצבת ילדים שהיתה בעבר,

שהיתה ניתנת – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

עד 21. היתה ניתנת עד 21.

עמיר פרץ (העבודה):

לא. – – – קצבת ילדים שניתנה בגין שירות

צבאי. הסכום הוכפל. ואז אמרנו: לא יעלה על

הדעת שתהיה אפליה, שקצבת ילדים תהיה

תלויה בשירות של ההורים, או של בני

המשפחה, וזה יוצר אפליה מול המגזר – מגזר

המיעוטים, ואמרנו: בואו נעשה הפרדה. קודם

כול תהיה קצבת ילדים שווה – ילד הוא ילד,

ולא משנה מה עשו הוריו, אבל אמרנו – בואו

נתחיל תהליך, שבדרך אחרת נשפר את מצבם של

החיילים.

אני רוצה גם לומר שהטיעונים של האוצר היו

על עלות כספית בלתי אפשרית, ואני רוצה

לציין את חברי גדעון עזרא, שבהצעתו מיתנו

את ההצעה כדי שהעלות הכספית תהיה נמוכה

יותר. בהצעת החוק המקורית נקבע שכל חייל,

מיום שהוא מתחיל לשרת, יקבל תמורה של שכר

מינימום לכל חודש שהוא ישרת. קודם כול,

שינינו את השם של התמורה; במקום לקרוא לזה

בחוק "שכר מינימום", אנחנו קוראים לזה

"גמול לחיילים", כדי שלא יהיה קשר בין

האוכלוסייה העובדת לבין הגמול הניתן. דבר

נוסף – ושוב אני מציין את חברי גדעון

עזרא, שאמר: בואו נלך קודם רק על השנה

השלישית. בהצעת החוק הזאת היום אנחנו

מציעים לשפר, ולתת גמול רק לחיילים שבשנת

השירות השלישית שלהם – או לחיילות בשנת

השירות השנייה שלהן, כדי לא ליצור אפליה

כלפי חיילות בצה"ל – אבל אנחנו ויתרנו על

המטרה המרכזית, שאומרת שצריך לצ'פר חייל

מיום שהוא הגיע. אנחנו הוספנו וצמצמנו את

העלות התקציבית בזה שקבענו סכום קבוע, של

2,500 שקלים, ועשינו הבחנה בין חיילים

לוחמים לתומכי לחימה בפיצוי שיינתן להם,

כלומר לקחנו – בהחלט בצורה מעמיקה – את

כל הטיעונים שנשמעו בדיונים בסבב הקודם,

והבאנו אותם לידי ביטוי בהצעת החוק.

אני רוצה לפנות לחברי הכנסת. אי-אפשר כל

היום לדבר גבוהה גבוהה, לדבר על החיילים,

לחבק אותם, לבוא ולתת להם את כל האהבה,

ומצד שני כולנו יודעים שהפער שנוצר בין

צעיר ישראלי שמשרת וצעיר ישראלי שלא משרת

הוא פער גדול, אם בהכנסה כלכלית שצעיר שלא

משרת צובר, או אם בכך שהוא הולך ללמוד

לימודים אקדמיים. לימודים אקדמיים. מה

אנחנו מבקשים? צמצמנו את העלויות באופן

דרמטי.

אני רוצה להזכיר לכל חברי מסיעת הליכוד:

כולם כאיש אחד הצביעו בעד החוק, כי החוק

הזה היה בקדנציה הקודמת, והצביעו בעד

החוק, עם המסגרת הגדולה, ואני חושב שאין

שום סיבה שהפעם נדחה את החוק.

ולכן, בשמי ובשם חבר הכנסת גדעון עזרא,

ובשם כל אותם 52 חברי כנסת, אני פונה היום

לכנסת ישראל ומבקש: תנו ביטוי מעשי וממשי

לכל הצהרות האהבה והחיבוקים שאתם נותנים

במשך כל השנה לחיילי הסדיר בישראל. תודה,

אדוני.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה. כבוד השר וילנאי יעלה ויבוא להשיב

בשם הממשלה.

השר להגנת העורף מתן וילנאי:

ú

4

Z

˜

¼

0

2

ø

ú

2

4

\

^

˜

¾

À

摧扉¢᠀ר את שכר חיילי החובה היא הצעה

ראויה ונכונה, ואין פלא שיותר מ-50 מחברי

הכנסת חתומים על הצעת החוק הזאת. אנחנו

במערכת הביטחון, ברמה העקרונית, תומכים

בזה בצורה מלאה. עם זאת, מכיוון שאתם

כולכם ערים לטלטלות שעוברות עלינו, גם

בנושא תקציב הביטחון, שר הביטחון הורה

לקדם הצעת חוק ממשלתית שתשלים את העבודה

הזאת, בגלל המורכבות התקציבית והחוקית.

אני רוצה להזכיר לכם שלא קראנו לזה שנים

ארוכות "שכר", כי אמרנו שחיילי חובה הם לא

עובדים שמקבלים שכר, אלא זה משהו אחר.

היו"ר ראובן ריבלין:

גמול שירות.

השר להגנת העורף מתן וילנאי:

כך ראינו את זה. אני לא זוכר את הביטוי

שהשתמשנו בו, אבל המהות שלו היא מה שאמר

היושב-ראש כרגע.

ולכן יש פה כמה רכיבים שצריך לעסוק בהם.

אני יכול להגיד לכם שאני כראש אכ"א עסקתי

בזה לפני יותר מ-20 שנה, ואז הורדנו את זה

מהפרק. אני מודה שהרבה דברים השתנו מאז,

ועכשיו צריך לחזור ולהעלות את זה על הפרק,

מתוך כוונה של הקווים כפי שהציג חבר

הכנסת עמיר פרץ. זה מקובל עלינו לחלוטין.

אנחנו כרגע עוסקים בהכנת הצעת חוק של

מערכת הביטחון, שתהיה הצעת חוק ממשלתית.

אני אשמח, עמיר, לשתף פעולה – מלא – בכל

המהלך הזה. אני ממליץ כרגע, כיוון שזה

מקיר לקיר כאן, לדעתי, ההבנה הזאת – אם

אתה מוכן להפוך את זה להצעה לסדר-היום

ולהצטרף אלינו לחוק בהמשך – –

היו"ר ראובן ריבלין:

מאה אחוז. נדחה את ההצבעה שלו למועד אחר,

לא הצעה לסדר – – –

השר להגנת העורף מתן וילנאי:

– – ואנחנו אחראים להביא הצעת חוק סדורה,

ממשלתית, בעניין הזה.

איתן כבל (העבודה):

השר להגנת העורף מתן וילנאי:

אני לא יודע להגיד.

היו"ר ראובן ריבלין:

עד סוף הכנס הזה.

קריאות:

היו"ר ראובן ריבלין:

בכנס הזה – יאושר – אולי תוכל להצטרף.

השר להגנת העורף מתן וילנאי:

בהחלט, בהחלט. בסדר?

היו"ר ראובן ריבלין:

אני אומר, חבר הכנסת, השר מציע לך לחכות עם

ההצעה שלך עד אשר הממשלה תגיש את הצעתה.

הוא גם אומר: הממשלה תגיש הצעה עד סוף

הכנס הזה, זאת אומרת, במושב החורף של

הכנסת, ואז אנחנו נצביע על שתי ההצעות. אם

יהיה צורך אתה תצטרך להתאים. יאמרו, במקום

2,500 יאמרו 1,800, אתה – ולכן לא נצביע נגד, כי

כולם רוצים זאת. אם אתה מסכים, רק חבר כנסת

יוכל להתנגד ולומר שהוא רוצה להצביע

עכשיו, ואז נצביע אם מצביעים עכשיו או לא.

בבקשה, חבר הכנסת פרץ.

עמיר פרץ (העבודה):

לא לא, גדעון יענה.

היו"ר ראובן ריבלין:

כל מי שהוא יוזם פה, מגיע לו.

עמיר פרץ (העבודה):

אני אומר: אנחנו מסכימים להצעת השר, אבל

תהיה לנו הזכות להעלות להצבעה בסוף

המושב, היה ולא – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

אני אמרתי, חבר הכנסת פרץ, אמרתי דברים

ברורים ביותר לפרוטוקול. בבקשה, גדעון,

חבר הכנסת עזרא, השר לשעבר.

גדעון עזרא (קדימה):

שמעתי את הצעת הממשלה, ראיתי גם שהממשלה

בעבר לא הגיעה למעשה לשום דבר, ואני רואה

את החיילים שלנו – חייל קרבי שלנו שלא

מסוגל לצאת לחופש ולו פעם אחת מאחר שאין

לו מספיק כסף. אנחנו מדברים בסך הכול על

השלב השלישי של השירות שלו, ונדמה לי

שבמחאה החברתית שמדובר בה, החיילים זכאים

לא פחות מאחרים לקבל תמיכה מהממשלה הזאת.

עכשיו, אני לא יודע מדוע צריך לחכות להצעה

של הממשלה, ומדוע אי-אפשר להצביע לטובת

ההצעה הזאת בקריאה טרומית, כאשר אנחנו

מבטיחים לא לעשות שום דבר עד שאתם תבואו

בהצעה. אבל שזה יהיה רשום, מפני שאם אנחנו

לא נעשה כך – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

אמרתי זאת לפרוטוקול. כולנו רוצים את

ההצעה, ועמיר פרץ ואתה מסכימים – אתה

אמרת את דבריך, אבל אתה מסכים להצעת השר,

ואנחנו ממתינים, כדי לקדם את העניין, ולא

כדי להצביע – – –

גדעון עזרא (קדימה):

העניין הוא – –

היו"ר ראובן ריבלין:

תחליט מה שאתה רוצה, גדעון.

גדעון עזרא (קדימה):

– – אם נגמור את הכנס הזה, וזה לא יהיה –

היו"ר ראובן ריבלין:

אז נצביע על ההצעה הזאת.

עמיר פרץ (העבודה):

עד תום הכנס – – –

גדעון עזרא (קדימה):

מי מבטיח את זה?

היו"ר ראובן ריבלין:

אני מבטיח. אני לא מבטיח שזה יעבור, אני

מבטיח לך שנצביע על זה.

גדעון עזרא (קדימה):

אם יושב-ראש הכנסת מבטיח את הדבר הזה, אני

בעד זה. תודה.

היו"ר ראובן ריבלין:

להבטיח אני יכול שיצביעו, לעבור – אני לא

יכול. תודה רבה לחבר הכנסת גדעון עזרא.

השר, הדברים ברורים. מה שאמרת, הוא מסכים.

אתה רוצה לומר משהו? בבקשה. בבקשה, הדבר

מספיק חשוב.

עמיר פרץ (העבודה):

מתן, אנחנו מסכימים – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

בסדר, בסדר. עמיר, זה בסדר. לא השתנה כלום.

בסדר גמור. הוא אמר את דברו, אבל הוא מסכים

למה שאתה אמרת.

השר להגנת העורף מתן וילנאי:

שר הביטחון הנוכחי וסגנו הקודם העבירו את

חוק המילואים, שהיה מונח שנים על הרצפה

בבית הזה. שנים ארוכות. וחוק המילואים הוא

צדק חברתי ממעלה ראשונה – אנשים שמשרתים

ללא ספק ומקבלים בהתאם. שר הביטחון

הנוכחי וסגנו העבירו את חוק האלמנות,

ששנים היה מונח פה על הרצפה ולא עשו אתו

כלום. אל תצדיע לי, רוני. אני רוצה שגדעון

יקשיב. אני רוצה שגדעון יקשיב, הוא יודע

את זה היטב. ואם אנחנו אומרים שנטפל

בחיילי החובה, אנחנו נטפל גם בחיילי

החובה.

אז אני מבקש: היית שר בממשלה שהיתה לה

הזדמנות לעשות את זה, היא לא עשתה את זה,

אז – בזהירות.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה לשר, הדברים ברורים. אמרתי זאת

לפרוטוקול, לא נקיים פה דו-שיח של חירשים,

שאחד אומר לשני: בוא נלך לדוג; הוא אומר

לו: אני לא יכול, כי אני הולך לדוג. הוא

אומר: חבל, חשבתי שאתה רוצה לדוג. כולנו

רוצים להגיע לאותה תוצאה, ואנחנו

מסכימים. אני אומר לך, לפרוטוקול, אני

אחראי לסדר-היום; עד סוף כנס זה הדבר יובא

להצבעה. אני לא אומר מה תהיה תוצאת

ההצבעה, אבל יובא להצבעה. אתם מסכימים

לצורך העניין להמתין – לא עד אין קץ, ולא

להבטחות, אלא במושב הזה. ערב סיום המושב,

אם לא תהיה הצבעה על החוק הזה, תהיה הצבעה

עליו באותו יום. תודה רבה.

עמיר פרץ (העבודה):

תודה רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

האם יש מישהו שמתנגד להצעה הזאת ודורש

הצבעה? אין כאלה, ולכן עוברים לסעיף הבא.

ההצבעה נדחית.

PAGE

PAGE 1