חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 4), התשע"ב-2012

רשומות

הצעות חוק

הכנסת

27 ביוני 2011 393 כ"ה בסיוון התשע"א

עמוד

הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 4) (זכויות בעת פירוד), התשע"א–.2011 194 מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברת הכנסת מטעם הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת:

הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 4) (זכויות בעת פירוד), התשע"א–2011*

בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998,1 אחרי סעיף 3 יבוא: .1 הוספת סעיף 3א בסעיף זה – (א) 3א. "זכויות בעת פירוד "פירוד" – אחד מאלה:

התרת נישואין; (1)

(2) חלפו תשעה חודשים מיום שנפתח הליך להתרת

נישואין, הוגשה תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג או

הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בין בני זוג לפי תקנות סדר

הדין האזרחי, התשמ"ד–19842;

(3) ניתן פסק דין בעניין החזקת קטינים או החזקת

קטינים זמנית לתקופה העולה על שישה חודשים;

"התרת נישואין" – לרבות גירושין, ביטול נישואין, הכרזה

שהנישואין בטלים מעיקרם או פירוד לפי דין דתי שאינו

מאפשר גירושין.

דברי הסבר

בבתי דין רבניים אזוריים בדבר חלוקת הזכויות בדירה, חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998 וכדי למנוע הפעלת לחץ על אחד מבני הזוג לוותר על (להלן – החוק), מסדיר את זכויותיהם של המתגוררים הזכויות הנוגעות לדירה תמורת מתן או קבלת גט, ולשם בדיור הציבורי, אך אינו מסדיר את הקניית הזכויות בדירה הבטחת מדור לילדי בני הזוג, מוצע להבהיר בחוק כי ציבורית במקרה של פירוד בין בני זוג אשר התגוררו בה.

הזכויות הנוגעות לדירה הציבורית אינן חלק מנכסי בני נושא זה מוסדר באופן חלקי בנהלים של משרד הבינוי הזוג ואינן ניתנות לחלוקה. עוד מוצע לקבוע כי המשך והשיכון הקובעים כי ההורה המחזיק ברוב הילדים יהא המגורים בדירה הציבורית בעת פירוד ייקבע על פי נוהלי זכאי להמשך המגורים בדירה הציבורית. עוד קובעים משרד הבינוי והשיכון ועל פי החלטת ועדה שתוקם הנהלים כי אם מספר הילדים שבהחזקת כל הורה שווה, לעניין זה. בני הזוג הם שיכריעו על פי שיקול דעתם מי מהם ימשיך להתגורר בדירה הציבורית.

מוצע כאמור לקבוע כי הזכויות הנוגעות לדירה

הציבורית בעת פירוד בין בני זוג יוקנו לאחד מבני הזוג ככלל, במקרה של פירוד מתגבשת חלוקה כלשהי בהתאם לנהלים של משרד הבינוי והשיכון ובהתאם של הנכסים והזכויות בין בני הזוג, אך את הזכויות בדירה להחלטת ועדה שיהיו חברים בה נציג משרד הבינוי הציבורית לא ניתן לחלק. ואולם לנוכח החלטות שניתנו

הצעת חוק מס' פ/2475/18; הועברה לוועדה ביום ג' באדר ב' התשע"א (9 במרס 2011). *

ס"ח התשנ"ח, עמ' 278; התשס"ט, עמ' .216 1

ק"ת התשמ"ד, עמ' .2220 2

הצעות חוק הכנסת – ,393 כ"ה בסיוון התשע"א, 27.6.2011 194

שמתגוררים בה בני זוג

בני זוג

ציבורית

שמתגוררים בה

הנוגעות לדירה

ציבוריתהזכויות

הנוגעות לדירה

(ב) (ב) הזכויות

במקרה של פירוד בין בני

יוקנובין בני

הציבוריפירוד

במקרה של

יוקנובדיור

לדירההציבורי

הזכאיםהזכאים לדירה בדיור

לפי הוראות סעיף זה. הזוגזה.

מבניסעיף

הוראות

לפילאחד

הזוג לאחד מבני הזוגהזוג

נהלים להקניית הזכויות

הזכויות

יפרסם

להקניית

והשיכוןנהלים

הבינוי

יפרסם

והשיכון שר שר (ג)

הבינוי (1) (1) (ג)

יובאו לאישור הוועדה

הוועדה

הנהלים

לאישור

יובאו (ב);

בסעיף קטן

הנהלים

כאמור

כאמור בסעיף קטן (ב);

הכנסת. האישה של הכנסת.

לקידום מעמד

לקידום מעמד האישה של

הקניית הזכויות כאמור

כאמורבדברהזכויות

שתחליט הקניית

בדברועדה

שתחליטתוקם(2) תוקם ועדה (2)

שיהיו חברים בה נציג

פירוד,נציג

חברים בה

במקרה של(ב)שיהיו

פירוד,

של קטן

בסעיף

בסעיף קטן (ב) במקרה

והשירותיםהרווחה והשירותים

הרווחהנציג משרד

משרדוהשיכון,

נציגהבינוי

משרד

משרד הבינוי והשיכון,

לדיורונציג החברה לדיור

סוציאלי

החברהונציגעובד

שהוא

סוציאלי

החברתיים

החברתיים שהוא עובד

ציבורי שהדירה בניהולה.ציבורי שהדירה בניהולה.

ציבורית אינן חלק לדירה חלקציבורית אינן

לדירה הנוגעותהנוגעותהזכויות (ד) (ד) הזכויות

יחסי ממון בין בני זוג, בני זוג,בחוק

כמשמעותם בין

בחוק יחסי ממון

כמשמעותם הזוג,

מנכסי בני הזוג, מנכסי בני

זוג, יחסי ממון בין בני זוג,

בניחוק

הוראות

ממון בין

עליהן

יחולויחסי התשל"ג–1973,3 ולא

הוראות חוק התשל"ג–1973,3 ולא יחולו עליהן

לחלוקת רכוש בין בני זוג.

הנוגעבני זוג.

רכוש בין

לחלוקתכל דין

והוראות

הנוגע

התשל"ג–,1973

התשל"ג–,1973 והוראות כל דין

במקרה של פירוד הן ציבורית הן

לדירהשל פירוד

במקרההנוגעות

ציבורית

הזכויות

הנוגעות לדירה

(ה) (ה) הזכויות

כלפי אדם אח ר, לרבות

לרבות

לוויתור

אדםאואח ר,

להעברה

לוויתור כלפי

אינן ניתנות

להעברה או

אישיות, אינן ניתנותאישיות,

הזוג, ואינן עילה לפיצוי.

לפיצוי.

עילה בן

כלפי בן הזוג, ואינן כלפי

דברי הסבר

לא ניתן להעבירן או לוותר עליהן כלפי אדם אח ר, לרבות והשיכון, נציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים ונציג כלפי בן הזוג, וכי הן אינן מהוות עילה לפיצוי, והכל בין החברה המשכנת. מוצע כי הנהלים יובאו לאישור הוועדה היתר כדי להבטיח את המשך מגוריהם של ילדי בני הזוג לקידום מעמד האישה של הכנסת.

בדירה (סעיף 3א(ד) ו־(ה) המוצע).

מוצע להרחיב ולקבוע כי פירוד יכול שיהא בהתרת

כדי למנוע פגיעה בזכויות נשים שעזבו את הדירה הנישואין או אם חלפו לפחות תשעה חודשים מאחד הציבורית למקלט לנשים מוכות מוצע לקבוע שעזיבה המועדים המפורטים להלן: נפתח הליך להתרת נישואין;

כאמור לא תתפרש כוויתור על הזכויות הנוגעות לדירה הוגשה תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג; הוגשה לבית הציבורית ולא תפגע בזכויות נשים כאמור (סעיף 3א(ו) משפט לענייני משפחה בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנות המוצע). סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–.1984 מתן פסק דין בעניין החזקת ילדים או החזקת ילדים זמנית לתקופה העולה לבסוף מוצע להבהיר כי אין בהסדר המוצע כדי על שישה חודשים ייחשב גם הוא כפירוד לעניין ההסדר לפגוע בזכאות של בן הזוג המפונה מהדירה לסיוע על פי המוצע (סעיף 3א(א) עד (ג) המוצע).

החוק או על פי כל דין אחר (סעיף 3א(ז) המוצע).

מוצע להבהיר כי הזכויות בדירה ציבורית אינן חלק

מנכסי בני הזוג ואינן ניתנות לחלוקה ביניהם, וכן לקבוע כי

ס"ח התשל"ג, עמ' .267 3

195 הצעות חוק הכנסת – ,393 כ"ה בסיוון התשע"א, 27.6.2011

עברה אישה להתגורר במקלט לנשים מוכות כהגדרתו (ו)

בחוק משפחות חד־הוריות, התשנ"ב–1992,4 לא ייפגעו בשל כך

זכויותיה הנוגעות לדירה הציבורית.

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של בן זוג (ז)

המפונה מהדירה לסיוע על פי כל דין."

דברי הסבר

רק בנהלים) חלק מהעקרונות בדבר המשך מגורים בדירה בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה ציבורית בעת פירוד, כגון קביעה כי הזכויות יוקנו לבן הזוג השלישית תדון הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת המחזיק בילדים; הוראות לעניין הוועדה המחליטה בעניין בין היתר בסוגיות אלה: נוהלי משרד הבינוי והשיכון לעניין המשך המגורים בדירה הציבורית, לרבות היקף תפקידה. מקרי פירוד בין בני זוג בדיור הציבורי; הגדרת המצבים שייחשבו פירוד בין בני זוג; האפשרות לעגן בחוק (ולא

חברת הכנסת רוחמה אברהם־בלילא

ס"ח התשנ"ב, עמ' .147 4

הצעות חוק הכנסת – ,393 כ"ה בסיוון התשע"א, 27.6.2011 196

סודר בכנסת, והודפס במדפיס הממשלתי 0334-3030 ISSN המחיר 1.62 שקלים חדשים

סימוכין: 03116411

נספח מס' כ-/393א'

)פ/2475/18(

הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי )תיקון מס' 4(, התשע"ב–2012

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום י"ז בתמוז

התשע"א )19 ביולי 2011( והועברה לוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת.

הצעת החוק מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ביום ח' בטבת התשע"ב )3 בינואר 2012(.

להצעת החוק לא הוגשו בקשות רשות דיבור.

היוזמת: חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' כ-/393א'

)פ/2475/18(

חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי )תיקון מס' 4(, התשע"ב–2012

1

בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998 )להלן – החוק העיקרי(, .1 הוספת סעיף 3א אחרי סעיף 3 יבוא:

בסעיף זה – ) א( 3 א. "הוראות לעניין

הזכות למגורים

בדירה ציבורית

בעת פירוד בין בני

זוג

"איזון משאבים בין בני זוג" – הסדר לאיזון

משאבים בין בני זוג כמשמעותו בחוק יחסי

2

ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973 )בסעיף זה

– חוק יחסי ממון(;

"בקשה ליישוב סכסוך" – בקשה ליישוב סכסוך

בין בני זוג, לפי תקנות סדר הדין האזרחי,

3

התשמ"ד–1984 ;

"הליך לחלוקת רכוש בין בני זוג" – לרבות תביעה

לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג

ברכוש, בקשה לאיזון משאבים בין בני זוג

או בקשה לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון;

"התרת נישואין" – כהגדרתה בחוק יחסי ממון;

"פירוד" – אחד מאלה:

1 ס"ח התשנ"ח, עמ' 278; התשס"ט, עמ' .216

2 ס"ח התשל"ג, עמ' .267

3 ק"ת התשמ"ד, עמ' .2220

--2

)1( התרת נישואין או שחלפו תשעה

חודשים מיום שנפתח הליך להתרת

נישואין;

חלפו תשעה חודשים מיום שנפתח ) 2(

הליך בעניין חלוקת רכוש בין בני הזוג,

קבלת מזונות או החזקת ילדים, לרבות

בדרך של בקשה ליישוב סכסוך;

ניתנה החלטה סופית בעניין החזקת ) 3(

ילדים;

נקבע בהחלטה שיפוטית כי קיים ) 4(

קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד

אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה

מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך

תקופה רצופה של שנה.

השר יקבע הוראות לעניין הזכות ) 1( ) ב(

למגורים בדירה ציבורית שבה מתגוררים

בני זוג, בעת פירוד, שיבטיחו, ככל הניתן,

את טובת ילדי בני הזוג, תוך איזון ראוי בין

טובתם לבין זכותו למגורים בדירה ציבורית

של בן זוג עם מוגבלות, אם קיימת.

יותקנו )1( פסקה לפי תקנות ) 2(

והשירותים הרווחה שר בהסכמת

החברתיים ושר המשפטים, ובאישור ועדה

משותפת של ועדת הכלכלה של הכנסת ושל

הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת.

הקביעה מי מבני הזוג זכאי למגורים בדירה ) ג(

ציבורית לא תקים לבן הזוג המפונה מהדירה זכות

לפיצוי כלפי בן הזוג הזכאי למגורים כאמור,

ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע

מזכותו של בן הזוג המפונה מהדירה לסיוע על פי

כל דין.

--3

)ד( זכות למגורים בדירה ציבורית אינה ניתנת

להעברה או לוויתור כלפי בן זוג, לרבות בן זוג

לשעבר, ואינה ניתנת לאיזון במסגרת איזון

משאבים בין בני הזוג או לחלוקה.

לא תיפגע זכות למגורים בדירה ציבורית עקב שמירת זכויות עקב 3ב.

עזיבת הדירה בשל אחד מאלה: עזיבת דירה

ציבורית בשל

אלימות בן זוג

שהות במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בחוק ) 1(

4

משפחות חד-הוריות, התשנ"ב–1992 ;

אלימות מצד בן הזוג, ובלבד שניתנה ) 2(

החלטה שיפוטית המעידה על קיומה של אלימות

כאמור."

תקנות ראשונות לפי סעיף 3א)ב( לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, .2 תקנות ראשונות יובאו לאישור ועדה משותפת של ועדת הכלכלה של הכנסת ושל הוועדה והוראת מעבר לקידום מעמד האישה של הכנסת בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה;

עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות כאמור יחולו, לעניין קביעת הזכות למגורים בדירה ציבורית בעת פירוד בין בני זוג, הכללים כהגדרתם בחוק העיקרי.

***************************************************************************************

4 ס"ח התשנ"ב, עמ' .147

--4

נספח מס' כ-/393א'

)פ/2475/18(

הסתייגויות ובקשות רשות דיבור

להצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי )תיקון מס' 4(, התשע"ב–2012

לסעיף 1

חבר הכנסת עתניאל שנלר מציע:

.1 במקום "להלן" יבוא "בחוק זה".

.2 בסעיף 3א)ב()2( המוצע, במקום "בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר המשפטים" יבוא "בהסכמת שר המשפטים ושר הרווחה והשירותים החברתיים".

לסעיף 2

חבר הכנסת עתניאל שנלר מציע:

.3 במקום "90" יבוא "תשעים".

***************************************************************************************

בקשות רשות דיבור

אין

***************************************************************************************

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברת הכנסת רוחמה

אברהם-בלילא

פ/2475/18

חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון

מס' 4), התשע"ב-2012

הוספת סעיפים 3א

ו- 3ב 1. בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי,

התשנ"ח–1998 (להלן – החוק העיקרי) אחרי

סעיף 3 יבוא:

"זכויות בני זוג בעת חלוקת רכוש 3א. (א) על

אף האמור בחוק יחסי ממון בין בני זוג,

התשל"ג–1973, או בכל דין אחר לעניין חלוקת

רכוש בין בני זוג, בעת איזון משאבים או

בעת חלוקת רכוש על-פי החלטת ערכאה מוסמכת,

תעבורנה כל הזכויות הנוגעות לדירה

הציבורית על פי כל דין לאחד מבני הזוג,

בהתאם להוראות סעיף זה:

(1) היה מספר הילדים הנשארים במשמורת האב

ומספר הילדים הנשארים במשמורת האם שונה

– תועברנה הזכויות בדירה לבן הזוג אשר

במשמורתו מספר הילדים הגבוה יותר;

(2) היה מספר הילדים הנשארים במשמורת האב

ומספר הילדים הנשארים במשמורת האם שווה

– תקבע ועדה מטעם החברה לדיור ציבורי

(להלן – הוועדה) למי מבני הזוג תועברנה

הזכויות בדירה.

(3) הוועדה תחליט בהחלטות כאמור בהתאם

לאמות מידה שיקבע השר, ותשקול, בין היתר,

את מצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג.

(ב) בית המשפט לא יורה על העברת הזכויות

בדירה וההליך יעוכב, כל עוד לא נוכח בית

המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן

הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים

אחר המתאים לצורכיהם, לרבות הסדר ביניים

למגורים זמניים המתאים לצורכיהם, לתקופה

שיקבע.

(ג) לבן הזוג המפונה לא תהא זכאות לכל

פיצוי מבן הזוג הזכאי בגין העברת הזכויות

בדירה לפי סעיף זה; אין בהוראות סעיף זה

כדי לגרוע מזכותו של הצד המפונה לסיוע על

פי כל דין.

(ד) השר ימנה את חברי הוועדה, ובלבד שאחד

מחבריה יהיה נציג המחלקה לשירותים

חברתיים ביישוב בו מתגורר הזוג.

(ה) לעניין סעיף זה, "משמורן" או "משמורת" –

לרבות משמורת זמנית לתקופה העולה על שישה

חודשים, וכפי שנקבע בהסכם בין בני הזוג או

בהחלטה של ערכאה מוסמכת, ובלבד שחלף מועד

הערעור על ההחלטה.

אישה השוהה במקלט לנשים מוכות 3ב. אישה

שעברה להתגורר במקלט לנשים מוכות, לא

תיפגע זכאותה בדירה הציבורית בשל כך;

בסעיף זה, "מקלט לנשים מוכות" – כהגדרתו

בסעיף 1 לחוק משפחות חד-הוריות,

התשנ"ב–1992".

דברי הסבר

הצעת חוק זו נועדה להסדיר זכויות בדירה

ציבורית לאחר פירוד בין בני זוג שגרו

יחדיו בדירה ולהם ילדים; התיקון לחוק

מסדיר את הזכויות בדירה הן בזמן הפרידה

טרם סידור הגט, הן לאחר הגירושים; כמו כן

מבטיח התיקון את ההגנה על זכויות נשים

המתגוררות בדיור הציבורי אשר יצאו למקלט

לנשים מוכות; יצוין כי המדובר הן בזכות

לרכישת הדירה, אם וכאשר היא קיימת בהתאם

לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה),

התשנ"ט-1998, הן בזכות לחזקה ושימוש בדירה.

כיום, על פי נהלי משרד הבינוי והשיכון,

תלויה הזכות בדירה הציבורית במשמורת

הילדים. ככלל, ההורה שיש לו משמורת על

מספר הילדים הגבוה יותר מקבל את הזכויות

בדירה; כאשר נמצאים במשמורת כל אחד מבני

הזוג אותו מספר ילדים, ההחלטה בנוגע

לדירה מסורה לשיקול דעתם הבלעדי של בני

הזוג. למרות הנהלים הברורים, התגלעו

פגמים ביישומם, הן על ידי חברות האיכלוס,

הן על ידי בתי הדין הרבניים הדנים

בתביעות הגירושין.

$

„g

„Ð^„g

„@

„Ð^„@

„@

„Ð^„@

î

’

”

¨

ª

’

’

”

ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ

”

˜

š

œ

ž

¢

ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ

ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ

ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ

ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ

ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ

התיקון המוצע נועד להסדיר בחקיקה ראשית

את הזכויות בדירה הציבורית במקרה של

פירוד, לתקן את הנהלים הקיימים, וכן

להסדיר את אכיפת המנגנון המוצע; על פי

ההצעה, במקרה של פירוד, תועברנה הזכויות

בדירה הציבורית להורה אשר במשמורתו

נמצאים מספר הילדים הרב; במקרה שבו

במשמורת האב והאם ישנו מספר זהה של ילדים,

מוצעת בדיקה נסיבתית של כל מקרה לגופו,

שתיעשה על ידי החברה המאכלסת בשיתוף נציג

המחלקה לשירותים חברתיים, תוך בחינת מצבם

הכלכלי והתעסוקתי של כל אחד מבני הזוג;

בכל מקרה לא יידרש בן הזוג שנשאר בדירה

לפצות את בן הזוג השני בגין שימושו בדירה

והעברת הזכויות.

הצעת החוק נועדה לתת מענה למספר בעיות

שמתעוררות לאור הנהלים הקבועים כיום:

ראשית, כתוצאה מן המצב המשפטי הקיים, יש

קשר הדוק בין מועד העברת הזכות בדירה

לבין מועד הגט, קשר אשר עשוי להוליד

סחטנות וסרבנות גט; הזכאות בדירה

הציבורית עוברת לידי בן הזוג רק עם סידור

הגט; מצב זה דומה למועד עריכת איזון

המשאבים שהיה נהוג בעבר בחוק יחסי ממון

בין בני זוג, התשל"ג-1973; ואולם, בתאריך

12.11.08 פורסם התיקון לחוק יחסי ממון, אשר

הפריד בין מועד איזון המשאבים של בני

הזוג לבין מועד סידור הגט; הפרדה זו מנעה

למעשה את האפשרות של אחד מבני הזוג

להפעיל לחץ כלכלי ודרישה לויתורים

כלכליים על השני, כאמצעי לחץ למתן בגט;

המנגנון המוצע בתיקון חוק זה נסמך על

רעיון דומה, לפיו יופרד מועד העברת

הזכאות בדירה לבן הזוג הזכאי ממועד סידור

הגט; בן הזוג הזכאי, לעניין זה, הינו ההורה

המשמורן.

שנית, הצעת החוק המוצעת למנוע מצב בו

תוותר האישה על זכאותה בדירת המגורים

מתוך כניעה לדרישות רכושיות של הבעל,

המהוות פעמים רבות אמצעי סחיטה ולחץ למתן

הגט.

שלישית, התיקון המוצע שולל את חובת

הפיצוי של בן הזוג שקיבל זכאות בדירה

כלפי בן הזוג המפונה ממנה; העברת החזקה

בדירה להורה המשמורן מתרוקנת מתוכן אם

אותו הורה נאלץ לשלם לבן זוגו פיצוי בשל

כך; מטרת הצעת החוק הינה לסייע לאותו

הורה, שמלכתחילה מצבו הכלכלי קשה, עד כי

נזקק לסיוע הדיור הציבורי.

ההסדר המוצע מעלה על נס את טובת הילד

ומשכך נוגע אך ורק למצב בו יש לבני הזוג

ילדים, ומציע להעביר את החזקה בדירה

להורה המשמורן; ברי שמעבר להקלה הכלכלית

לאותו הורה, הרי שהצעה זו מגלמת בחובה גם

את טובתם של הילדים, שיהיה להם מקום

למגורי קבע, ויוכלו ליהנות מיציבות. כדי

למנוע את פגיעה בילדים המפונים מהדירה

ביחד עם ההורה המשמורן שלהם, מוצע גם

לקבוע כי בית המשפט יהא רשאי לעכב את

ביצוע הפינוי עד שייווכח כי יש להורה

המפונה ולילדים שעימו סידור הולם

למגורים חלופיים.

לבסוף, התיקון כולל גם את הסדרת הזכויות

בדירה הציבורית על נשים נפגעות אלימות

במשפחה שנאלצו לצאת את הדירה למקלט לנשים

מוכות; התיקון נועד להבטיח שעזיבת האישה

את הדירה מטעמי בטחון אישי לא תיתפס

כויתור האישה על זכויותיה בדירה.

לאור כל האמור לעיל, תיקון חוק זה עונה על

שאלה של מדיניות משפטית וחברתית רצויה;

התיקון נועד לתקן את המצב הקיים, המביא

למצוקה אדירה של בני זוג ושל ילדיהם,

ובפרט נשים מסורבות הגט ועגונות,

המופלות לרעה בתחום הדיור, ונתונות

לסחטנות גט.

הצעת חוק זו נכתבה במסגרת התוכנית לסיוע

משפטי לנשים בענייני משפחה, של המרכז

לקידום מעמד האישה ע"ש רות ועמנואל רקמן,

על בסיס הצעתה של עו"ד בת-שבע שרמן-שני

מנהלת "יד לאישה", ובשיתוף ארגון "יד

לאישה" ממוסדות אור-תורה-סטון, המייצג

נשים מסורבות גט ועגונות.

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ט' בתמוז התש"ע – 21.6.10

ס"ח התשנ"ח, עמ' 287.

ס"ח התשל"ג, עמ' 267.

ס"ח התשנ"ב, עמ' 247.

PAGE

PAGE 4

הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי

(תיקון מס' 4) (זכויות בעת פירוד),

התשע"א–2011

[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/393).]

(קריאה ראשונה)

היו"ר ראובן ריבלין:

רבותי, אנחנו מקדמים את סדר-היום ועוברים

להצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי

(תיקון מס' 4) (זכויות בעת פירוד), של חברת

הכנסת רוחמה אברהם, קריאה ראשונה. בבקשה.

אני רוצה לומר שאף אחד מהנוכחים באולם לא

ביקש רשות דיבור בקריאה ראשונה.

רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):

בקריאה ראשונה.

היו"ר ראובן ריבלין:

ואם לא יהיה, אז אנחנו נצביע מייד לאחר

רדתך מהדוכן.

נחמן שי (קדימה):

כל כך טוב, שאין – – –

רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):

האמת היא, אדוני היושב-ראש – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

נרשמו שבעה אנשים, רק הם לא נוכחים באולם.

אורית זוארץ (קדימה):

אנחנו נצביע בידיים.

רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):

אתה יודע, זה יהיה נכון להצביע על זה כמה

שיותר מהר, כי האמת היא שיש הסכמה כל כך

רחבה בסוגיה של החוק הזה.

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד

השר, חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי

מסדיר את זכויותיהם של המתגוררים בדיור

הציבורי, אבל אינו מסדיר את הזכויות

בדירה הציבורית במקרה של פירוד בין

בני-זוג. נכון להיום, הנושא הזה מוסדר

באופן חלקי בנהלים של משרד הבינוי

והשיכון, והם קובעים כי ההורה המחזיק

ברוב הילדים יהיה זכאי להמשך המגורים

בדירה הציבורית.

הצעת החוק המוצעת כאן נועדה להסדיר

בחקיקה ראשית את הזכויות בדירה הציבורית

במקרים של פירוד, לתקן את הנהלים הקיימים

ולהסדיר את אכיפת המנגנון לפי החלטת

הוועדה, הכוללת נציג משרד הבינוי

והשיכון, נציג משרד הרווחה שהוא עובד

סוציאלי ונציג החברה שבבעלותה הדירה.

מוצע להבהיר כי הזכויות ביחס לדירה אינן

חלק מנכסי בני-הזוג, ולפיכך לא חלות עליהן

הוראות חוק יחסי ממון בין בני-זוג והן לא

ניתנות להעברה או לוויתור. מוצע לקבוע כי

עזיבת האשה את הדירה הציבורית למקלט

לנשים מוכות לא תתפרש כוויתור על

זכויותיה בדירה, ואין בהסדר הזה כדי

לפגוע בבן-הזוג המפונה לסיוע על-פי חוק.

הצעת החוק מעגנת את העברת הזכויות בדירה

הציבורית במקרים, כמו שאמרתי, של פירוד

בין בני-זוג שגרו יחד בדירה ושיש להם

ילדים, ובהתאם לצורכי הילדים וצורכי

בן-הזוג הנזקק מבין השניים, ולצערי ברוב

המקרים זאת האשה.

התקיים דיון ראשוני בוועדה למעמד האשה.

היו הסכמות בין כל הגורמים הרלוונטיים,

וייתכן שיהיה עוד מה לתקן, אף-על-פי שאני

אומר לכבוד היושב-ראש ולבית הזה שעוד

לפני שהנחתי את הצעת החוק בפני ועדת שרים

לענייני חקיקה, דאגתי לכך שכל הגורמים

הנוגעים בדבר – עשינו שולחן עגול, העלינו

את כל הסוגיות הלא-פשוטות שצריכים להכריע

בהן לפעמים בין בני-הזוג, ובעיקר ראינו את

טובתם של הילדים. לכן אני מבקשת מחברי

הכנסת לתמוך בקריאה הראשונה ובקידום

החוק לקריאה שנייה ושלישית, כדי שבאמת

נוכל לאפשר מתן פתרון לאותם אנשים

הפוחדים לעזוב את הדירה, גם במקרים של

אלימות, מחשש לאבד את הזכות בדיור

הציבורי.

אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה חברת

הכנסת ציפי חוטובלי, ולצוות המקצועי

בוועדה למעמד האשה, שליווה את זה ובאמת

העלה את זה לפני תום המושב – הכנסת בכל

זאת מעלה חוקים לקריאה ראשונה. אני מקווה

מאוד שאנחנו נקדם את זה לקריאה שנייה

ושלישית. אין לי ספק שברגע שהחוק הזה

יוכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, אנחנו

נושיט את היד לאותם אנשים, באמת, הנשים

שפוחדות לעזוב את הדבר שהוא למעשה בפועל

לא שלהן, את הזכות בדיור הציבורי. אני

מודה לך, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת דב חנין – אינו נוכח. אורי

אריאל – אינו נוכח. ישראל אייכלר – אינו

נוכח. לכן אני מזמין את חבר הכנסת יעקב כץ

לשאת דברים בעניין – מוותר? חבר הכנסת

מיכאל בן-ארי, בבקשה. אחרון הדוברים.

הרשימה סגורה.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

4

X

~

ì

8

`

Ä

6

8

V

X

€

‚

ê

ì

6

8

b

d

Ž

Æ

È

᠀ ולפעמים יותר מזה. השבוע יצאתי משם

ביום ראשון מפגישה, מזועזע כולי. אני תיכף

אספר למה. פגשתי למחרת את חבר הכנסת

בילסקי. אמרתי לו: מילא שהתרבות החילונית

הפשיטה ערכים, הורידה כל מיני דברים, את

כל המוסכמות, את כל המוסר, כל הדברים, כל

המתירנות. אבל מה הכניסו במקום? למה לא

יצקתם תוכן אחר?

אני לא יכול לספר מפני צנעת הפרט את

הדברים, מדובר במישהו שיש לו איזה סוג של

פרסום, אבל אלימות קשה ופראות של ילדים

קטנים, בין אחים, עם הוריהם, עם חבריהם.

חשבתי שמדובר על משהו נקודתי, דברים, שאני

מצטער להגיד, אני לא מכיר מהסביבה שאני

מכיר. עסקתי בחינוך המון שנים. יכול להיות

שבשנתיים וחצי שאני לא במערכת אני לא

יודע מה נעשה. אבל להיכן אנחנו מגיעים?

איזה תוכן אנחנו יוצקים לילדים האלה?

ביקרתי עם חבר הכנסת דנון במתחם האלכוהול

ברחוב המסגר, וכשהייתי פה אחר כך אמרתי

שכשאין כלום בפנים אז ממלאים את זה

באלכוהול. אבל אנחנו צריכים לתת את הדעת.

אני אסיים במשפט אחד, כי אני רואה שיש לי

עוד דקה. לעומת זה, זה לעומת זה ברא

אלוקים. בשבוע שעבר היה בירושלים כנס

עצום של "בניין שלם". "בניין שלם" זה פרויקט

אדיר שהקימו בעצם שני בני-זוג, הרב אוהד

תירוש ואשתו דנה. האמת, דנה היא המובילה

בדבר הזה. זה התחיל מכינוס של עשרות נשים

לכמה הרצאות, ובשנים האחרונות, בשנה

האחרונה, 6,000 מתוכם, 5,000 נשים ו-1,000 גברים,

באים לשלושה ימים לחינוך לחיי משפחה;

להתמודדות עם ילדים, עם גיל ההתבגרות, איך

מדברים עם הילד. שלושה ימים, אדוני

היושב-ראש, האולמות מלאים. מספר לי הרב

אוהד, אומר: האנשים פה ב"בנייני האומה"

מכירים כל מיני כנסים. הם אומרים שאין כזה

מצב ש-5,000 איש פה ובזמן ההרצאות פחות מ-100

אנשים בחוץ. אנשים באים ומשלמים במיטב

כספם.

אגב, אני מביא אותו כל פעם לפה, כי הוא

רוצה למנף את זה לתחומים אחרים. הוא לא

רוצה שקל אחד מהמדינה. לא שהוא לא אוהב את

המדינה, הוא סגן-אלוף בצה"ל, עד היום משרת

במילואים, בחור משכמו ומעלה, אוהד. הוא

אומר: אני לא צריך כלום. הוא רוצה לתת, הוא

רוצה להעניק, הוא מצליח לממן את עצמו

בצורה מלאה. זה לעומת זה ברא אלוקים.

לעסוק ביציקת תוכן, לעסוק בהתמודדויות.

אני רואה פה את העניין של פגיעות מיניות,

אני רואה את העניין הזה של משפחות שבורות,

מה שנקרא גירושין. כל הדברים האלה, אנחנו

מטפלים כל הזמן במצוקות: איפה נעסוק, איפה

נתמודד עם השאלה הזאת של לצקת תוכן, לצקת

ערכים? העניין הזה של כיבוד אב ואם? דברים

בסיסיים. כשאתה שומע, אתה בא לרחוב, אתה

יוצא לרחוב, אתה יוצא אל העם, אתה שומע

איפה הוא נמצא.

איך נאמר? אולי משפט אחד ירשה לי. מסופר

שרבן גמליאל שהודח מהנשיאות הולך לרבי

יהושע בן חנניה, הולך אליו לביתו, ורואה

שהבית שלו שחור לחלוטין כי הוא היה

מתפרנס מעשיית פחמים. אומר לו רבן גמליאל,

שהיה נשיא ובא עם כפית זהב בפה: מכותלי

ביתך ניכר שפחמי אתה. אומר לו רבי יהושע

בן חנניה: אוי לו לדור שאתה פרנסו, שאין

אתה יודע בצרתם של ישראל. אני קורא לנו

לצאת לישראל, לראות את המצוקות האמיתיות.

יש לנו פה הרבה מלחמות על כל מיני דברים

שלא פתרנו אותם ולא נפתור אותם. אבל

ההידרדרות של התרבות הציבורית שלנו,

חייבים לתת עליה את הדעת. תודה רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. את רוצה להשיב? אנחנו נמתין עד

שחבר הכנסת בן-ארי ישוב למקומו.

אנחנו נצביע על הצעת חוק זכויות הדייר

בדיור הציבורי (תיקון מס' 4) (זכויות בעת

פירוד), התשע"א–2011, קריאה ראשונה. נא

להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה מס' 6

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –

14

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הדייר

בדיור הציבורי (תיקון מס' 4) (זכויות בעת

פירוד),

התשע"א–2011, לוועדה לקידום מעמד האשה

נתקבלה.

היו"ר ראובן ריבלין:

ובכן, הצעת חוק זכויות הדייר בדיור

הציבורי (תיקון מס' 4) (זכויות בעת פירוד),

התשע"א–2011, של חברת הכנסת רוחמה

אברהם-בלילא, עברה בקריאה ראשונה ותועבר

לוועדה למעמד האשה על מנת להכינה לקריאה

שנייה ושלישית. תודה רבה.

PAGE

PAGE 1

הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי

(תיקון – זכויות בני-זוג בעת פירוד),

התש"ע–2010

[הצעת חוק פ/2475/18; נספחות.]

(הצעת חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא)

היו"ר אופיר אקוניס:

אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק

זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון –

זכויות בני-זוג בעת פירוד), של חברת הכנסת

רוחמה אברהם-בלילא. גברתי, בבקשה.

רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):

אדוני היושב ראש, רבותי השרים, חברי חברי

הכנסת, אתמול ציינה קהילת העמים את יום

האשה הבין-לאומי. עוד מימי התנ"ך נכתב

רבות על מעמד האשה, ובמשפחות רבות שרים

בערב יום שישי את הפסוקים מתוך פרק ל"א

במשלי, שכל כולו מיועד לאשה, לרעיה, לאמא:

"אשת חיל מי ימצא".

לצערי, בימים האחרונים אנחנו מוצאים נשים

רבות שלא זוכות שבן-זוגן ישיר להן "אשת

חיל", אלא לבן-זוג שמגדף אותן, לבן-זוג

שמכה אותן, שמתעלל בהן, ורק השבוע שמענו

על שלושה מקרים שבהם בעלים רצחו את

נשותיהן.

כל פעם מחדש, כאשר עוד אשה נרצחת, התמונות

של הנשים, של הפנים שיותר לא יחייכו,

מזעזעות את כולנו וכולנו כואבים

ומזועזעים. ואז עולות מייד השאלות: האם

היו סימנים מקדימים לאירוע? האם היינו

יכולים לעשות משהו כדי למנוע את זה? מה

יעלה בגורלם של הילדים?

חברי חברי הכנסת, האלימות במדינת ישראל

גואה. אנחנו יכולים לשאול את העובדים

הסוציאליים ששובתים עם מה הם מתמודדים

יום-יום, שעה-שעה, והמקרים לא קלים. שלוש

נשים נרצחו בימים האחרונים, זה מספר

מזעזע, והוא אות קלון לנו כחברה שלא

מצליחה למנוע את הרצח הבא.

בדוח שפרסמה לפני כמה חודשים עמותת

"מידות", שעוסק בניתוח תחום מניעת אלימות

כנגד נשים, אדוני היושב-ראש, יש נתונים

קשים מאוד: כ-200,000 נשים מוכות בישראל, ורק

כרבע מהן מדווחות לגורם רשמי כלשהו, רק

רבע מהן מעזות בכלל. בארץ קיימים רק 18

מקלטים לנשים מוכות; מרביתם של עמותות,

וגם להם יש קושי אמיתי לקלוט נשים עם

ילדים. 80% מהוצאות הממשלה להתמודדות עם

אלימות כלפי נשים מיועדות לענישה, ורק 20%

– להגנה ושיקום וטיפול.

חברי חברי הכנסת, אדוני השר, הצעת החוק

המונחת על שולחננו כאן היום נוסחה על-ידי

"מרכז רקמן", ומטרתה לפתור את מצוקתן של

נשים שמתגוררות בדיור הציבורי. מדובר

בהצעת חוק חברתית, המהווה פריצת דרך

לנשים רבות שנאלצות להתמודד עם מציאות

איומה של אלימות פיזית המופנית כלפיהן

מצד בן-זוגן, ובנוסף לכך מאבדות את קורת

הגג שלהן משום שנאלצו להימלט למקלט או

לעזוב את הבית עם ילדיהן.

כיום, על-פי נוהלי משרד הבינוי והשיכון

תלויה הזכות בדירה הציבורית במשמורת על

הילדים. הכלל הוא שהורה שיש לו משמורת על

מספר הילדים הגבוה ביותר הוא זה שמקבל את

הזכויות בדירה. הבעיה נוצרת כאשר נמצא

במשמורת אצל כל אחד מבני-הזוג אותו מספר

ילדים, ואז ההחלטה בנוגע לדירה נמסרת

לשיקול דעתם הבלעדית של בני-הזוג. ולא

צריך להיות גאון, אדוני היושב-ראש, על מנת

להבין למה הדבר גורם ואילו מניפולציות

נעשות על-ידי מי מהצדדים.

התיקון המוצע נועד להסדיר בחקיקה ראשית

את הזכויות בדירה הציבורית במקרה של

פירוד, לתקן את הנהלים הקיימים ולהסדיר

את אכיפת המנגנון שהצעת החוק מציעה. הצעת

החוק נועדה לעגן את העברת הזכויות בדירה

הציבורית, במקרה של פירוד בין בני-הזוג

שגרו יחד בדירה ושיש להם ילדים, בהתאם

לצורכי הילדים וצורכי בן-הזוג הנזקק מבין

השניים, ולצערי ברוב המקרים זו האשה. הצעת

החוק נועדה למנוע נישול נשים מזכויותיהן

בדירה הציבורית עקב עזיבתן אותה, מטעמי

ביטחון אישי לנוכח אלימות, למקלט לנשים

מוכות.

אני שמחה שלאחר דין-ודברים ארוך מאוד,

קרוב לחודשיים ישבנו, וכל גורמי הממשלה,

הגענו להסכמות בעניין הזה. ואני אומר:

הסכמות עם הערות מאוד חכמות, שהייתי

מוכנה לקבל אותן לתיקון בהמשך הליך

החקיקה. אין לי ספק שהנוסח המוצע והתיקון

שהוצע ייתנו מענה על הבעיות שהתעוררו

בשטח. אני מאוד שמחה שהממשלה סוף-סוף

תומכת בהצעת החוק.

קידום הצעת החוק הוא צעד חשוב על מנת לתת

לנשים את הביטחון שהן יכולות לצאת מהבית

במידה שהן נפגעות על-ידי בעליהן, שיש להן

לאן לברוח. הן לא צריכות להישאר עם

בן-הזוג, עם בן-הזוג המכה, ולסבול את

האלימות כלפיהן, רק משום החשש שיאבדו את

זכויותיהן בדיור הציבורי או בשל הדאגה

לילדים.

אני מקווה שהצעת החוק החשובה הזו תקודם

במהרה בוועדה לקידום מעמד האשה, גם

לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. בכך יוכל

הבית הזה להתגאות על כי מנע פגיעה חוזרת

ונשנית בנשים, לפחות באלו המתגוררות

בדיור הציבורי. תודה רבה. הגעתי להסכמה על

הוועדה גם כן.

היו"ר אופיר אקוניס:

כן, גם הוועדה, אני אבדוק מייד עם מזכירת

הכנסת, כי מה שמוצע על-ידי הלשכה המשפטית

זה ועדת חוקה, חוק ומשפט, אבל נבדוק את

העניין ונודיע מייד בתום ההצבעה לאן זה

יועבר, לאיזו ועדה זה יועבר. כבוד שר

הבינוי והשיכון אריאל אטיאס משיב. בבקשה,

אדוני.

חבר הכנסת זאב, אם אתה ביקשת לדבר, אתה

תדבר אחרי השר, כי אני מניח שבתמיכת

הממשלה חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא לא

תבקש לשוב ולעלות. אדוני השר, בבקשה.

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת

החוק באה להגן על דיירי השיכון הציבורי

שבעת פירוד מוצאים את עצמם מאולצים לוותר

על ביתם במטרה לקבל חזקה על הילדים או

לקבל את הגט – אנחנו מדברים על דיור

ציבורי שבבעלות הממשלה.

כיום זוגות המתגוררים בדירה בשיכון

הציבורי ומחליטים להיפרד יכולים להסכים

ביניהם על חלוקת הרכוש ועל זכאותם לדירת

"עמידר", שזו דירה בבעלות המדינה. עד להצעת

חוק, הנושא הוסדר בנוהלי המשרד, שבהם נקבע

כי בן-הזוג שנשאר עם הילדים יהיה זכאי

להמשך מגורים בדירה, או בן-הזוג שבחזקתו

מספר הילדים הגבוה יותר, אם יש חלוקה בין

שני בני-הזוג. אלא שלעתים נדרש הליך משפטי

ארוך להוצאת בן-הזוג ללא הילדים מהדירה,

ותשימו לב שאנחנו לא מתמקדים בשאלה אם זה

הגבר או האשה – אנחנו מדברים על שני

בני-זוג שיש ביניהם סכסוך והם צריכים

להיפרד, ומי שבחזקתו יותר ילדים לו יהיה

היתרון.

הצעת החוק הזאת באה להגן על דיירים

בשיכון הציבורי שקיבלו בהסכם הגירושין

חזקה על הילדים אך נאלצו להעביר הדירה

לבן-הזוג. על-פי הצעת החוק שאושרה על-ידי

ועל-ידי הממשלה – הצעת החוק הזאת תואמה

עם משרד הבינוי והשיכון – נקבע כי זכויות

המגורים בדירת השיכון הציבורי אינן חלק

מהזכויות שעליהן יכולים להחליט בני-הזוג;

מאחר שהדירה היא בבעלות המדינה, המדינה

היא זו שרוצה לדאוג לרווחתם של הילדים.

כפי שאתם רואים, אנחנו לא מתעסקים – מי

מבין בני-הזוג; אנחנו מתעסקים עם הילדים:

מי שמחזיק את רוב הילדים או את כל הילדים

הוא שיהיה זכאי, וזה לא מטבע עובר לסוחר,

זה הרעיון – – –

היו"ר אופיר אקוניס:

ללא שיקול דעת, יפה.

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

– – – לכן הן אינן יכולות להיות חלק

מהזכויות, והן ייקבעו על-פי נוהלי המשרד,

שכאמור קובעים כי הדירה תועבר לבן-הזוג

שקיבל משמורת על הילדים.

דבר נוסף שצריך להדגיש: זה לא מתייחס

לדירות שהן לא בבעלות המדינה, אנחנו

מדברים על בעלות המדינה, כשהתפיסה בעצם

אומרת שהמדינה משכירה את הדירות האלה

לדיירים. עוד נקבע בחוק כי אשה העוברת

למקלט לנשים מוכות לא תאבד בגין מעברה את

זכאותה להמשך מגורים בדירת השיכון

הציבורי.

摧ṘÝᔀגדה. לאחר שחברת הכנסת רוחמה אברהם

באה אתי בדברים, אנחנו סיכמנו שאנחנו

נתמוך בהצעת החוק בכפוף לתיאום המשך דרכה

של ההצעה, ובלבד שחברת הכנסת רוחמה אברהם

תמשיך לדאוג להצעת החוק הזאת. תודה רבה.

היו"ר אופיר אקוניס:

תודה. גם הממשלה חושבת שזה צריך להיות

בוועדה למעמד האשה?

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

כן. רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):

היו"ר אופיר אקוניס:

מאה אחוז. בבקשה, חבר הכנסת זאב, חמש דקות.

חבר הכנסת זאב מתנגד, גברתי, ולכן חמש

דקות עומדות לרשותו להביע – השר אטיאס

הוא ממפלגתך, הוא אמר שיש הצעה מתואמת,

אדוני, וגם מוסכמת על-ידי הממשלה, אבל

זכותך עומדת להתנגד. בבקשה, חמש דקות. אחר

כך נעבור להצבעה. אתה גם מתנגד, חבר הכנסת

מקלב? לא, רק אחד בלאו הכי, נו, יפה.

רוני בר-און (קדימה):

נסים זאב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, על פניו זו

נראית הצעת חוק שבאמת באה להיטיב, ובכלל

מדובר בדירה שבבעלות המדינה, ואין

לבני-הזוג בכלל מה לומר, מה לדבר.

רוני בר-און (קדימה):

– – – זכות הדיור בדיור הציבורי, תאמין

לי, אם זה לא היה קיים, כל הדיונים שלנו

בכנסת על דיור ציבורי לא היו מתקיימים.

המדינה בעלת הנכס, זכות הדיור היא זכות

קניינית.

נסים זאב (ש"ס):

המדינה היא בכלל, גם יש לה בעלות עליך, אתה

יודע את זה? אז זהו, אז מה אתה רוצה.

רוני בר-און (קדימה):

הצרה היא שגם הבעלות עליך – – –

היו"ר אופיר אקוניס:

הוא דיבר עליך, אז אתם מקוזזים. תודה.

נסים זאב (ש"ס):

לא, אצלי באחוזים קצת פחות.

רוני בר-און (קדימה):

90% – – –

נסים זאב (ש"ס):

אתה מוכן לתת את האחוזים שלך למדינה? אני

לא מוכן. אז בוא תשמע.

היו"ר אופיר אקוניס:

תודה.

נסים זאב (ש"ס):

זה שרואה בדברי ההסבר – מה בעצם חברת

הכנסת אומרת? "בעוד שבתי-המשפט" – אני

רוצה להקריא לכם מבפנים. הצעת החוק על

פניה, מי שקורא אותה, מי ששומע אותה, באמת

אומר: יש פה איזו הגינות, יש פה איזו סברה,

יש פה נורמה שחייבים להחדיר, גם

בבתי-הדין.

הלשון הוא כזה: "בעוד שבתי-המשפט האזרחיים

מסווגים את זכויות הדיור הציבורי כזכות

אישית של הזכאי ופועלים לפיכך בהתאם

לכללי הזכאות של משרד הבינוי והשיכון,

נוטים בתי-הדין לראות בדירה ציבורית רכוש

משותף של בני-הזוג, הניתן לחלוקה בין

הצדדים". נכון. אני אסביר לכם מתי. מי שגר 20

שנה בדירה, וכבר משרד השיכון מוכן לתת את

הדירה במספר אחוזים כדי לזכות בדירה,

ודירה ששווה היום בממוצע חצי מיליון

שקלים, משרד השיכון מוכן לתת את זה

לבני-הזוג ב-100,000, ב-50,000–60,000 שקלים – יש

מקרה שאני עכשיו מלווה אותו, ויש מחלוקת

בין בני-זוג באזור מסוים, בני-הזוג שרבים.

כל אחד אומר: הילדים יהיו אצלי. והמטרה

היא הילדים כדי לזכות בדירה.

יואל חסון (קדימה):

יש החלטה של בית-משפט.

נסים זאב (ש"ס):

אבל תשמע. אבל תשמע: אי-אפשר לבוא ולומר

שהזכויות הן של המדינה והמדינה קובעת.

ומה קורה במקרה אחר? כאשר הבעל התחיל

לשלם, ויש כאן איזו הלוואה של משרד

השיכון, בנקאית, כמובן, ובני-הזוג, אחד מהם

משלם יותר. פעם זה הבעל, פעם זו האשה. אז

מה? אנחנו נקבע קריטריונים לפי מה? לפי

משרד השיכון, מפני שזה עדיין בבעלות

הממשלה? נכון – – –

רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):

לא. לפי ועדה מיוחדת שתקבע – – – את

המשמורת.

נסים זאב (ש"ס):

אז אני אומר – לא, אבל אלה מקרים שונים.

חברת הכנסת רוחמה, יש הבדל אם אחד

מבני-הזוג התחיל לשלם, ומשלם במשך שנים,

ונשאר לו אולי חלק מסוים להמשיך ולשלם,

ועדיין הדירה היא בבעלות ממשלה, שלא יהיה

לך ספק. עד שאת לא משלמת עד הפרוטה

האחרונה, זה בבעלות הממשלה. אז אני אתן

לוועדה שתחליט – או לבתי-הדין, או

לבתי-המשפט, להחליט בעניין הזה. אז אם

נדון בבית-הדין, בית-הדין יחליט. אם זה

בית-המשפט, זה בית-המשפט. והרבה פעמים

ישנם מקרים כאלה שכבר רוב הסכום שולם

על-ידי בני-הזוג או על-ידי אחד מבני-הזוג,

כי הם חיו בשלום, וזה לא משנה מי מהם משלם.

וכשהם מגיעים למצב של גירושין, אז באמת

נקלעים לאותה בעיה שאת הזכרת.

לכן אני אומר, צריך אולי לחלק ולסווג את

זה בין מקרה כזה למקרה אחר. אני מסכים: אם

עדיין מדובר בבעלות 100% של המדינה ואין

זכויות קנייניות, אז אפשר לתת לאותה ועדה

להחליט. אבל כאשר כבר ישנן זכויות, בגלל –

הייתי אומר – השנים הרבות שבהן בני-הזוג

הם – – –

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

אין דבר כזה.

נסים זאב (ש"ס):

יש דבר כזה.

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:

נסים זאב (ש"ס):

אז אני אומר לך: יש לי מקרה כזה עכשיו. אתה

השר אריאל, אבל באזור אריאל, בני-זוג

שרבים בדיוק על הקטע הזה. יש להם שישה

ילדים, כל אחד לקח שלושה. אני אומר לכם,

מקרה שאני מלווה אותו. והריב כרגע,

המחלוקת ביניהם: מי יקבל את הדירה – כי

זאת דירה ששווה מאות אלפים, ומשרד השיכון

מוכן לתת את זה ב-100,000 או ב-80,000 שקלים – –

רוני בר-און (קדימה):

זה רכוש הממשלה, איך אפשר מאות אלפים?

נסים זאב (ש"ס):

– – אז כל אחד אומר: אני זכאי. איך אתה

קובע? על-פי – – –

היו"ר אופיר אקוניס:

זה דיור ציבורי? הם גרים בדיור ציבורי?

נסים זאב (ש"ס):

כן. דיור ציבורי. הם חיים ביחד כבר 16–17

שנה, והם זכאים.

רוני בר-און (קדימה):

סתרת את עצמך.

היו"ר אופיר אקוניס:

לא, הוא אומר שהם גרים בדיור ציבורי.

נסים זאב (ש"ס):

הם גרים בדיור ציבורי. היום משרד השיכון,

כבר שנה או שנתיים, שולח מכתבים: יש לכם

הזכות לרכוש את הדירה הזאת ב-80,000 שקלים.

למי אתה נותן? זה בדיוק – לכן אני חושב

שבמקרים חריגים זה כן נכון שבתי-הדין או

בתי-המשפט ייתנו את דעתם, ולא הוועדה

המיוחדת. לא בכל מקרה זו ועדה מיוחדת.

תודה רבה.

היו"ר אופיר אקוניס:

אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת נסים זאב.

אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק – חברת

הכנסת רוחמה אברהם, כיוון שהממשלה תומכת

את ודאי מוותרת.

רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):

כן, כן.

היו"ר אופיר אקוניס:

מוותרת על חמש הדקות ואפשר לעבור להצבעה.

אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק זכויות

הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכויות

בני-זוג בעת פירוד), התש"ע–2010, של חברת

הכנסת רוחמה אברהם-בלילא – נא להצביע.

רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):

תודה רבה לכולכם, חברים.

הצבעה מס' 10

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון

מוקדם בוועדה – 25

בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק

– אין

נמנעים – 1

ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הדייר

בדיור הציבורי (תיקון – זכויות בני-זוג

בעת פירוד), התש"ע–2010, לדיון מוקדם בוועדה

שתקבע ועדת הכנסת.

היו"ר אופיר אקוניס:

ובכן, 25 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. הצעת

החוק עברה בקריאה הטרומית והיא תעבור

לוועדה לקידום מעמד האשה. חברת הכנסת

אברהם – לקידום מעמד האשה. תודה. אנחנו

סיימנו.

אורי מקלב (יהדות התורה):

ועדת כספים.

היו"ר אופיר אקוניס:

ובכן, חברת הכנסת אברהם, חבר הכנסת מקלב

מבקש ועדת כספים. אנחנו נעביר את הדיון

לוועדת הכנסת, והיא תכריע לאן תעבור הצעת

חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי. מזכירת

הכנסת מעירה את תשומת לבי שעל-פי המלצת

הלשכה המשפטית לכנסת, הוועדה היא ועדת

החוקה, חוק ומשפט. אז בכלל זה טוב שבוועדת

הכנסת – ובכן, ההכרעה תהיה בוועדת הכנסת.

אנחנו סיימנו את החקיקה.

PAGE

PAGE 1

חוק זכויות הדיירחוקבדיורזכויותהציבוריהדייר(תיקוןבדיור מס'הציבורי4), התשע"ב—2012*(תיקון מס' 4), התשע"ב—2012* 1הוספת. בחוקסעיפיםזכויות1הדייר. בחוקבדיורזכויותהציבורי,הדיירהתשנ"ח—1998בדיור הציבורי,1 (להלןהתשנ"ח—1998— החוק העיקרי),1 (להלן —אחריהחוקהוספתהעיקרי),סעיפיםאחרי 3א ו–3בסעיף 3 יבוא: סעיף 3 יבוא: 3א ו–3ב "הוראות לעניין 3א."הוראות(א)לענייןבסעיף זה3א.— (א) בסעיף זה — הזכות למגורים הזכות למגורים בדירה ציבורית בעת בדירה ציבורית"איזון משאביםבעת בין"איזוןבני זוג"משאבים— הסדרביןלאיזוןבני זוג"משאבים— הסדרביןלאיזוןבני משאבים בין בני פירוד בין בני זוג פירוד בין בני זוגזוג כמשמעותו בחוקזוגיחסיכמשמעותוממון ביןבחוקבני זוג,יחסיהתשל"ג—ממון בין בני זוג, התשל"ג— 19732 (בסעיף זה — 973חוק12יחסי(בסעיףממון);זה — חוק יחסי ממון);

"בקשה ליישוב סכסוך""בקשה— בקשהליישובליישובסכסוך"סכסוך— בקשהבין ליישובבני זוג, סכסוך בין בני זוג, לפי תקנות סדר הדיןלפיהאזרחי,תקנות התשמ"ד—1984סדר הדין האזרחי,3; התשמ"ד—19843;

"הליך לחלוקת רכוש"הליךבין בנילחלוקתזוג" —רכושלרבותביןתביעהבני זוג"לפסק— לרבותדין תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויותהצהרתיבני הזוגבדברברכוש,זכויותבקשהבני הזוגלאיזוןברכוש, בקשה לאיזון משאבים בין בני זוגמשאביםאו בקשהביןלפיבניסעיףזוג או11בקשהלחוק יחסילפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון; ממון;

"התרת נישואין" —"התרתכהגדרתהנישואין"בחוק יחסי— כהגדרתהממון; בחוק יחסי ממון;

"פירוד" — אחד מאלה:"פירוד" — אחד מאלה:

(1) התרת נישואין(1)או שחלפוהתרת נישואיןתשעה חודשיםאו שחלפומיוםתשעה חודשים מיום שנפתח הליך להתרתשנפתחנישואין;הליך להתרת נישואין;

(2) חלפו תשעה חודשים(2) חלפומיוםתשעהשנפתחחודשיםהליךמיוםבענייןשנפתח הליך בעניין חלוקת רכוש בין בניחלוקתהזוג,רכושקבלתביןמזונותבני הזוג,או החזקתקבלת מזונות או החזקת ילדים, לרבות בדרךילדים,של בקשהלרבותליישובבדרך סכסוך;של בקשה ליישוב סכסוך;

(3) ניתנה החלטה(3)סופיתניתנהבענייןהחלטההחזקתסופיתילדים;בעניין החזקת ילדים;

(4) נקבע בהחלטה(4)שיפוטיתנקבע כיבהחלטהקיים קרעשיפוטיתבין בניכיהזוגקיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חייםאובנפרדשבניאףהזוגאםחייםתחתבנפרדקורת אףגג אחתאם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברתבמשךשלתקופהתשעהמצטברתחודשיםשללפחותתשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופהמתוךשל שנה.תקופה רצופה של שנה.

(ב) (1) השר יקבע(ב) הוראות(1) השרלענייןיקבעהזכותהוראותלמגוריםלענייןבדירההזכות למגורים בדירה ציבורית שבה מתגורריםציבוריתבנישבהזוג, בעתמתגורריםפירוד,בנישיבטיחוזוג, בעת פירוד, שיבטיחו ככל הניתן את טובתככלילדיהניתןבני הזוג,את טובתתוך ילדיאיזוןבניראויהזוג,בין תוך איזון ראוי בין טובתם לבין זכותו למגוריםטובתם לביןבדירהזכותוציבוריתלמגוריםשלבדירהבן זוג ציבורית של בן זוג עם מוגבלות, אם קיימת.עם מוגבלות, אם קיימת.

(2) תקנות לפי פסקה(2) (1)תקנותיותקנולפיבהסכמתפסקה (1)שריותקנוהרווחהבהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתייםוהשירותיםושר המשפטים,החברתייםובאישורושר המשפטים,ועדה ובאישור ועדה משותפת של ועדתמשותפתהכלכלהשלוהוועדהועדת הכלכלהלקידום מעמדוהוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת.האישה של הכנסת.

* התקבל בכנסת ביום כ"ב בטבת התשע"ב (17 בינואר 2012); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת — 393, מיום כ"ה בסיוון התשע"א (27 ביוני 2011), עמ' 194.

1 ס"ח התשנ"ח, עמ' 278; התשס"ט, עמ' 216.

2 ס"ח התשל"ג, עמ' 267.

3 ק"ת התשמ"ד, עמ' 2220.

ספר החוקים 2334, כ"ח בטבת התשע"ב, 23.1.2012 155

(ג) הקביעה מי מבני הזוג זכאי למגורים בדירה ציבורית לא

תקים לבן הזוג המפונה מהדירה זכות לפיצוי כלפי בן הזוג

הזכאי למגורים כאמור, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי

לגרוע מזכותו של בן הזוג המפונה מהדירה לסיוע לפי כל

דין.

(ד) זכות למגורים בדירה ציבורית אינה ניתנת להעברה או

לוויתור כלפי בן זוג, לרבות בן זוג לשעבר, ואינה ניתנת לאיזון

במסגרת איזון משאבים בין בני הזוג או לחלוקה.

שמירת זכויות עקב 3ב. לא תיפגע זכות למגורים בדירה ציבורית עקב עזיבת הדירה

עזיבת דירה ציבורית בשל אחד מאלה:

בשל אלימות בן זוג

(1) שהות במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בחוק משפחות

חד–הוריות, התשנ"ב—19924;

(2) אלימות מצד בן הזוג, ובלבד שניתנה החלטה שיפוטית

המעידה על קיומה של אלימות כאמור."

תקנות ראשונות 2. תקנות ראשונות לפי סעיף 3א(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יובאו לאישור והוראת מעבר ועדה משותפת של ועדת הכלכלה והוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה; עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות כאמור יחולו, לעניין קביעת הזכות למגורים בדירה ציבורית בעת פירוד בין בני זוג, הכללים כהגדרתם בחוק העיקרי.

ראש הממשלה שר הבינוי והשיכון

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

4 ס"ח התשנ"ב, עמ' 147.

156 ספר החוקים 2334, כ"ח בטבת התשע"ב, 23.1.2012

המחיר 4.86 שקלים חדשים 0334-3030 ISSN סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי

סימוכין: 03116411

נספח מס' כ-/393א'

)פ/2475/18(

הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי )תיקון מס' 4(, התשע"ב–2012

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום י"ז בתמוז

התשע"א )19 ביולי 2011( והועברה לוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת.

הצעת החוק מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ביום ח' בטבת התשע"ב )3 בינואר 2012(.

להצעת החוק לא הוגשו בקשות רשות דיבור.

היוזמת: חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' כ-/393א'

)פ/2475/18(

חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי )תיקון מס' 4(, התשע"ב–2012

1

בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998 )להלן – החוק העיקרי(, .1 הוספת סעיף 3א אחרי סעיף 3 יבוא:

בסעיף זה – ) א( 3 א. "הוראות לעניין

הזכות למגורים

בדירה ציבורית

בעת פירוד בין בני

זוג

"איזון משאבים בין בני זוג" – הסדר לאיזון

משאבים בין בני זוג כמשמעותו בחוק יחסי

2

ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973 )בסעיף זה

– חוק יחסי ממון(;

"בקשה ליישוב סכסוך" – בקשה ליישוב סכסוך

בין בני זוג, לפי תקנות סדר הדין האזרחי,

3

התשמ"ד–1984 ;

"הליך לחלוקת רכוש בין בני זוג" – לרבות תביעה

לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג

ברכוש, בקשה לאיזון משאבים בין בני זוג

או בקשה לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון;

"התרת נישואין" – כהגדרתה בחוק יחסי ממון;

"פירוד" – אחד מאלה:

1 ס"ח התשנ"ח, עמ' 278; התשס"ט, עמ' .216

2 ס"ח התשל"ג, עמ' .267

3 ק"ת התשמ"ד, עמ' .2220

--2

)1( התרת נישואין או שחלפו תשעה

חודשים מיום שנפתח הליך להתרת

נישואין;

חלפו תשעה חודשים מיום שנפתח ) 2(

הליך בעניין חלוקת רכוש בין בני הזוג,

קבלת מזונות או החזקת ילדים, לרבות

בדרך של בקשה ליישוב סכסוך;

ניתנה החלטה סופית בעניין החזקת ) 3(

ילדים;

נקבע בהחלטה שיפוטית כי קיים ) 4(

קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד

אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה

מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך

תקופה רצופה של שנה.

השר יקבע הוראות לעניין הזכות ) 1( ) ב(

למגורים בדירה ציבורית שבה מתגוררים

בני זוג, בעת פירוד, שיבטיחו, ככל הניתן,

את טובת ילדי בני הזוג, תוך איזון ראוי בין

טובתם לבין זכותו למגורים בדירה ציבורית

של בן זוג עם מוגבלות, אם קיימת.

יותקנו )1( פסקה לפי תקנות ) 2(

והשירותים הרווחה שר בהסכמת

החברתיים ושר המשפטים, ובאישור ועדה

משותפת של ועדת הכלכלה של הכנסת ושל

הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת.

הקביעה מי מבני הזוג זכאי למגורים בדירה ) ג(

ציבורית לא תקים לבן הזוג המפונה מהדירה זכות

לפיצוי כלפי בן הזוג הזכאי למגורים כאמור,

ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע

מזכותו של בן הזוג המפונה מהדירה לסיוע על פי

כל דין.

--3

)ד( זכות למגורים בדירה ציבורית אינה ניתנת

להעברה או לוויתור כלפי בן זוג, לרבות בן זוג

לשעבר, ואינה ניתנת לאיזון במסגרת איזון

משאבים בין בני הזוג או לחלוקה.

לא תיפגע זכות למגורים בדירה ציבורית עקב שמירת זכויות עקב 3ב.

עזיבת הדירה בשל אחד מאלה: עזיבת דירה

ציבורית בשל

אלימות בן זוג

שהות במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בחוק ) 1(

4

משפחות חד-הוריות, התשנ"ב–1992 ;

אלימות מצד בן הזוג, ובלבד שניתנה ) 2(

החלטה שיפוטית המעידה על קיומה של אלימות

כאמור."

תקנות ראשונות לפי סעיף 3א)ב( לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, .2 תקנות ראשונות יובאו לאישור ועדה משותפת של ועדת הכלכלה של הכנסת ושל הוועדה והוראת מעבר לקידום מעמד האישה של הכנסת בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה;

עד למועד כניסתן לתוקף של תקנות כאמור יחולו, לעניין קביעת הזכות למגורים בדירה ציבורית בעת פירוד בין בני זוג, הכללים כהגדרתם בחוק העיקרי.

***************************************************************************************

4 ס"ח התשנ"ב, עמ' .147

--4

נספח מס' כ-/393א'

)פ/2475/18(

הסתייגויות ובקשות רשות דיבור

להצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי )תיקון מס' 4(, התשע"ב–2012

לסעיף 1

חבר הכנסת עתניאל שנלר מציע:

.1 במקום "להלן" יבוא "בחוק זה".

.2 בסעיף 3א)ב()2( המוצע, במקום "בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר המשפטים" יבוא "בהסכמת שר המשפטים ושר הרווחה והשירותים החברתיים".

לסעיף 2

חבר הכנסת עתניאל שנלר מציע:

.3 במקום "90" יבוא "תשעים".

***************************************************************************************

בקשות רשות דיבור

אין

***************************************************************************************