הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון - ניכיון כרטיסי חיוב), התשע"א-2010
הצעת חוק לדיון מוקדם
2010-12-20
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת שי חרמש
רוברט אילטוב
ציון פיניאן
פ/2796/18
הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון – ניכיון
כרטיסי חיוב), התשע"א–2010
הוספת סעיף 14א 1. בחוק כרטיסי חיוב,
התשמ"ו–1986, אחרי סעיף 14 יבוא:
"ניכיון כרטיסי חיוב 14א. (א) בסעיף זה –
"הסכם למתן שירותי ניכיון" – הסכם בין
תאגיד ניכיון לבין ספק למתן שירותי
ניכיון;
"הסכם אישור תאגיד ניכיון" – הסכם בין
תאגיד ניכיון לבין סולק, שבו הסולק מאפשר
לספק לקבל שירותי ניכיון מתאגיד הניכיון;
"סולק" – מי שמספק שירותי סליקה והוא
בבעלות תאגיד בנקאי;
"שירותי ניכיון" – גבייה והעברה של תשלום
תקבולים המגיעים לספק מאת סולק בעבור
עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיס חיוב או
הקדמה של תשלום תקבולים כאמור;
"שירותי סליקה" – תשלום לספק תמורת נכסים
שרכש לקוח באמצעות כרטיס חיוב וקבלת
תמורת התשלום מהמנפיק עמו קשור הלקוח
בחוזה כרטיס חיוב, או מהלקוח במישרין אם
הסולק הוא גם המנפיק;
"תאגיד ניכיון" – תאגיד הרוכש או מקבל
בהמחאה זכויות של ספק לקבל תקבולים מאת
סולק בעבור עסקאות שביצע הספק בכרטיסי
חיוב ומספק שירותי ניכיון, בין כעיסוק
עיקרי ובין בנוסף לעיסוקים אחרים;
"תאגיד קשור לסולק" – תאגיד המחזיק
חמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של
הון המניות המוצא של הסולק או מכוח
ההצבעה בו, או הרשאי למנות מחצית או יותר
מהדירקטורים, או את המנהל הכללי שלו, וכן
תאגיד אשר הסולק מחזיק בו זכויות כאמור;
"תנאי ההסכם" – לרבות סוג התקבולים
והיקפם, המחיר, תנאי התשלום ומועדיו, תנאי
האשראי ומועדי החיוב והזיכוי.
(ב) סולק לא יסרב להתקשר עם תאגיד ניכיון
בהסכם אישור תאגיד ניכיון ולא יסרב לבקשת
ספק להתקשר עם תאגיד ניכיון, מטעמים בלתי
סבירים.
(ג) לעניין סעיף קטן (ב), יראו סולק כמי
שסרב להתקשר מטעמים בלתי סבירים גם בכל
אחד מאלה:
(1) סירוב שלא נומק בתוך 7 ימי עסקים;
(2) סירוב בשל חוב שחב הספק לסולק;
(3) התניית ההתקשרות בהתחייבות של תאגיד
הניכיון לשלם לסולק עמלה, אם הסולק איננו
גובה עמלה בסכום או בשיעור דומה מספק שלא
התקשר בהסכם למתן שירותי ניכיון, או אם
הסולק נותן לספק גם שירותי ניכיון, בעצמו
או באמצעות תאגיד הקשור לסולק;
(4) שינוי תנאי ההסכם בין הסולק לספק, או
התנית ההתקשרות בהסכם אישור תאגיד
ניכיון בשינוי כאמור.
(ד) לעניין סעיף קטן (ב), לא יראו סירוב של
סולק להתקשר עם סולק אחר לצורך אספקת
שירותי ניכיון, כסירוב מטעמים בלתי
סבירים.
(ה) סולק לא יפלה בתנאי ההסכם, מטעמים בלתי
סבירים, במישרין או בעקיפין, בין שירותי
ניכיון שונים; בסעיף קטן זה, "אפליה" –
לרבות אפליה בין התנאים הניתנים על ידי
הסולק לתאגיד העוסק במתן שירותי ניכיון
ולספק המנכה אצל תאגיד כאמור, לבין
התנאים הניתנים על ידי הסולק לספק המקבל
שירותי ניכיון שהסולק מבצע בעצמו,
במישרין או בעקיפין.
(ו) בהסכם אישור תאגיד ניכיון, יהיה תאגיד
הניכיון זכאי לקבל תקבולים המגיעים לו
בהתאם להסכם למתן שירותי ניכיון, בתנאים
הזהים לתנאים שהספק היה זכאי להם טרם
ההתקשרות בין הספק לתאגיד הניכיון בהסכם
למתן שירותי ניכיון.
(ז) סולק לא יקשור ולא יתנה, במישרין או
בעקיפין, בעצמו או באמצעות תאגיד הקשור
לסולק, בין שירותי סליקה לבין שירותים
אחרים שהוא מספק לספק, לרבות בין שירותי
ניכיון של כרטיסי חיוב שונים, ובכלל זה לא
יקשור או יתנה כאמור באמצעות תנאים במתן
השירות; בסעיף קטן זה, "תנאים במתן השירות"
– לרבות מחיר, הנחות, תנאי תשלום, מועדי
תשלום, מועדי חיוב וזיכוי, מתן אשראי
ותנאי אשראי וקביעת עמלות להיקף מזערי של
עסקאות."
(ח) סולק לא יטיל מגבלות על התקשרות ספק עם
תאגיד העוסק במתן שירותי ניכיון, שהוא
אינו מטיל במקרה של מעבר ספק לסולק אחר;
בסעיף קטן זה, "מגבלות" – לרבות דרישה
לקבלת אישורו למעבר כאמור ולרבות דרישה
לקבלת זכויות קיזוז ועיכבון מול הסולק
החדש או התאגיד העוסק במתן שירותי ניכיון
בגין חובות הספק כלפיו.
דברי הסבר
כרטיסי חיוב מהווים אמצעי תשלום חשוב
ומרכזי במשק הישראלי. במשך העשורים
האחרונים חל גידול מתמשך במספר הכרטיסים
במשק ובהיקפי הפעילות העסקית המתבצעת
באמצעותם. בד בבד, לצד התפתחות שוק כרטיסי
החיוב, הלך וצמח שוק שירותי הניכיון של
עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב.
Þ
à
î
D
„
†
ˆ
à
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
è
ê
ì
î
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
ˆ
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
ˆ
Š
’
”
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
摧⪢ÄË欀坤
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
摧⪢Ä欀ꉤ
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
ור זאת, קיימת חשיבות רבה לתקינותו של שוק
מתן שירותי הניכיון, ולהיותו שוק יעיל
ותחרותי.
אולם, בשוק זה זוהו מספר כשלים, כפי שאלו
עולים בדו"ח הוועדה הבין-משרדית לבחינת
כשלי השוק בענף כרטיסי האשראי בישראל,
שמונתה באוגוסט 2005 והגישה את מסקנותיה
והמלצותיה בפברואר 2007.
הצעת חוק זו שמה לה מטרה להתמודד עם רשימת
כשלי שוק בענף ניכיון כרטיסי האשראי, והם:
הסולקים, העוסקים בניכיון בעצמם, מונעים
מבעלי עסקים שלקחו מהם הלוואות וניכיון
בהלוואות לעבור לחברות אחרות; חסימות שוק
הניכיון על ידי סולקים באמצעות עמלות
כגון עמלות חברות ניכיון ועמלות מינימום;
סולקים קושרים הפחתה או הטבה בעמלת
הסליקה בכך שבעל העסק ינכה אצל אותו סולק;
סולקים חוסמים את האפשרות שחברות
הניכיון ינכו ויגבו עבור בתי עסק עסקאות
מסוימות או סוגי בתי עסק מסוימים;
הסולקים הם בבעלות הבנקים הגדולים
בישראל והם מפעילים, דרך הבנקים, לחץ על
בעלי עסקים על מנת שאלו יבחרו להשתמש
בשירותי הניכיון שלהם.
הצעת החוק מגדירה סולק, כמי שמספק שירותי
סליקה והוא בבעלות תאגיד בנקאי.
מוצע לקבוע כי סולק לא יסרב להתקשר עם
תאגיד ניכיון מטעמים בלתי סבירים ולא
יסרב לבקשת ספק להתקשר עם תאגיד נכיון
בהסכם הדרוש לשם התקשרות או לשם ביצוע
הסכם למתן שירותי ניכיון. מוצע כי יראו
כסירוב בלתי סביר גם כל אחד מאלה: סירוב
בשל חוב שחב הסולק לספק, סירוב שלא ינומק
בתוך 7 ימי עסקים, התנית התקשרות
בהתחייבות תאגיד הניכיון בתשלום עמלת
תפעול לסולק, שינוי תנאי ההסכם בין הסולק
לספק, או התנית ההתקשרות בהסכם עם תאגיד
הניכיון בשינוי כאמור. יחד עם זאת, מוצע
לקבוע כי לא יראו בסירוב של סולק להתקשר
עם תאגיד ניכיון כסירוב בלתי סביר, אם
תאגיד הנכיון הוא סולק אחר בעצמו.
בנוסף, מוצע לאסור על סולק להפלות מטעמים
בלתי סבירים בין תאגידי ניכיון, או בינם
לבין שירותי הנכיון שהוא עושה בעצמו,
לעניין תנאי ההתקשרות בין הסולק לבין
תאגיד הניכיון. לעניין הסדר זה, מוצע
לקבוע כי תנאי ההתקשרות יכללו בין היתר,
את המחיר, תנאי ומועדי התשלום, תנאי
האשראי ומועדי החיוב והזיכוי. מוצע
שאיסור זה יחול גם על הסולק כלפי עצמו, אם
הוא מעניק שירותי ניכיון.
כמו כן, מוצע לקבוע כי בהסכם להתרת מתן
שירותי ניכיון, תאגיד ניכיון יהיה זכאי
לתקבולים המגיעים לו מכוח שירותי
הניכיון, בתנאים זהים להם היה זכאי הספק
מהסולק, אילו לא היו ניתנים שירותי
הניכיון מטעם תאגיד הניכיון. במילים
אחרות, תאגיד הניכיון יכנס לנעלי הספק
ויהיה זכאי לתשלום מטעם הסולק בדיוק
באותם תנאים. הסדר זה תכליתו גם למנוע מצב
בו הסולק יוכל לדחות את העברת התמורה
לתאגיד הניכיון למועד מאוחר יותר, כך שזה
יאלץ לממן בעצמו את הפער במועדי התשלום
וגם למנוע מצב בו הסולק מתחיל לגבות
"עמלות" חדשות (שמכונות – "עמלות חברות
ניכיון") רק מכיוון שהספק החל להשתמש
בשירותי חברת ניכיון.
מוצע לאסור על סולק להתנות מתן שירות
סליקה לספק במתן שירות אחר, ובכלל זה
שירותי ניכיון, מטעמו או מטעם תאגיד
הקשור לאותו סולק. תכלית הסדר זה למנוע
מהסולק לחייב את הספק לרכוש ממנו שירותים
נוספים, בין היתר שרותי ניכיון, לצד
שירותי הסליקה. מוצע להגדיר תאגיד הקשור
לאותו סולק ככזה המחזיק חמישים אחוזים או
יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא
של הסולק או מכוח ההצבעה בו, או הרשאי
למנות מחצית או יותר מהדירקטורים, או את
המנהל הכללי שלו, וכן תאגיד אשר הסולק
מחזיק בו זכויות כאמור.
לבסוף, מאחר שהסכם למתן שירותי ניכיון
בין תאגיד הניכיון לספק, טעונים כאמור את
הסכמת הסולק, מוצע כי ספק יוכל לבחור את
תאגיד הנכיון באופן חופשי ללא שהוא נתון
למגבלות שונות מצד הסולק. באותה המידה בה
לא יכול הסולק להשית עליו מגבלות, בעת בה
בוחר הספק, לעבור ולבצע את כלל הסליקה אצל
סולק אחר ולא רק לקבל שירות ניכיון
מתאגיד ניכיון ללא מעבר סולק
הסדרים אלו דומים, ורובם אף זהים, להסדרים
המוצעים בתזכיר החוק הממשלתי שפורסם
בעניין זה ב-20 באפריל 2009 (ימ. 2009-7282), ולאלו
המוצעים בגרסתו המאוחרת יותר, בסעיף 27טו
לתזכיר החוק שפורסם ב-25 ביולי 2010 (ימ.
2010-7477).
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה של שולחן
הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת שי
חרמש וקבוצת חברי הכנסת (פ/2618/18).
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג בטבת התשע"א – 20.12.10
ס"ח התשמ"ו, עמ' 187.
PAGE
PAGE 2
קטע מדברי הכנסת
2013-03-18
הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון – ניכיון
כרטיסי חיוב), התשע"א–2010
[הצעת חוק פ/2796/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ממשיכים בחקיקה, כסעיף שני
בסדר-היום. לאחר כמה חוקים, בשעה 12:00 לערך,
נקיים ישיבה שבה ניפרד מחבר הכנסת חיים
אורון, אשר לפני שעה קלה הגיש את התפטרותו
מחברותו בכנסת, שתיכנס לתוקפה ביום שישי
בשעה 10:05.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לחקיקה.
ראשון המחוקקים היום, המבקש מהמליאה לאשר
בקריאה טרומית את הצעת החוק שלו, הוא חבר
הכנסת שי חרמש, אשר ינמק מהמקום – אתה
רוצה לעלות? רוצה לעלות? אני אאפשר לך
היום באופן חריג לעלות, אבל אין לך יותר
מדקה וחצי, שתי דקות.
שי חרמש (קדימה):
לפחות לאפשר לי את הכבוד הזה לכבוד יום
הולדתי.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם היום יום הולדתך – אתה כבר בן 35 אני
מבין.
שי חרמש (קדימה):
כפול שתיים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה בן 70?
שי חרמש (קדימה):
לא, 67. מתקרב.
היו"ר ראובן ריבלין:
67 זה עוד צוציק. כשתהיה בן 70 נאפשר לך
לעלות לדוכן. בבקשה, הצעת החוק היא הצעת
חוק כרטיסי חיוב (תיקון – ניכיון כרטיסי
חיוב). בבקשה, חבר הכנסת חרמש. ישיב כבוד
השר יצחק כהן.
שי חרמש (קדימה):
בוקר טוב, חברי הכנסת, יושב-ראש הכנסת
והשר, הצעת החוק הזאת, למען הדיוק
וההגינות, היא הצעה משותפת לי ולחבר
הכנסת רוברט אילטוב ובתמיכתו של חבר
הכנסת ציון פיניאן. זה אני אומר בפתיח.
הצעת החוק אמורה לטפל בכשל שוק בשוק
האשראי. מדובר על שוק שמגלגל מאות
מיליארדי שקלים בשנה. השוק הזה פותח
על-ידי חברות האשראי, יש בו תהליך של נותן
שירות, מקבל שירות וסולק שמעמיד את
האשראי. הצעת החוק הזאת שמה מטרה להתמודד
עם רשימה שלמה של כשלי שוק שהתפתחו במהלך
הזמן.
הסולקים, העוסקים בניכיון בעצמם, מונעים
מבעלי עסקים שלקחו מהם הלוואות וניכיון
בהלוואות לעבור לחברות אחרות. יש פה
חסימות שוק הניכיון על-ידי הסולקים,
חסמים באפשרות שחברות הניכיון ינכו
ויגבו עבור בתי-העסק עסקאות. יש פה סולקים
שהם בחזקת בעלות בנקים גדולים, והם
מפעילים דרך הבנקים לחץ על בעלי העסקים
כדי שאלה יבחרו להשתמש בשירותי הניכיון
שלהם.
הצעת החוק מגדירה סולק. מוצע לקבוע כי
סולק לא יסרב להתקשר עם תאגיד ניכיון,
והיא קובעת כי סירוב בלתי סביר בשל כל אחד
מאלה – בשל חוב שסולק חייב לספק, בשל
התניית התקשרות, בשל שינוי תנאי הסכם, בשל
התניית התקשרות בהסכם עם תאגיד – כל אלה
– מוצע לקבוע כי יראו בכך סירוב בלתי
חוקי שמחייב התערבות של הרגולטור.
נוסף על כך מוצע לאסור על סולק להפלות
מטעמים בלתי סבירים תאגידי ניכיון, מחייב
בתנאים זהים לאלה שלהם היה זכאי הספק
מהסולק. כל התנאים האלה מוצע שיהיו
בתנאים פתוחים וחופשיים, תוך ברירה
חופשית של הסולק לקבל את מה שהוא בוחר
בתנאים הטובים ביותר.
מוצע לאסור על סולק להתנות מתן שירות
סליקה לספק במתן שירות אחר, מה שנקרא עסקה
מותנית בעסקה, לחייב את הספק לרכוש ממנו
שירותים ועוד דומיהם.
לא נרחיב את הדיון, מכובדי היושב-ראש,
משום שמדובר בחוק מורכב, מסובך, שהולך יד
ביד עם הצעת חוק ממשלתית שמכסה חלק
מהתחום, לא את כל התחום. סגן השר יצחק כהן,
הצעת החוק קיבלה את תמיכת ועדת השרים
לחקיקה בתיאום מלא ביני לבין מערכת
הפיקוח בבנק ישראל, עם מערכת משרד האוצר,
והחוק ינוע בתיאום אתם, מתוך כוונה
שתוספות שבאות פה ישלימו במשותף את הצעת
החוק הממשלתית.
מתוך כך שקיבלתי על עצמי דקה בלבד – אפשר
לדבר על זה ימים שלמים – אני עוצר בנקודה
הזאת, לא בלי לקבל את ההזדמנות היחידה שיש
לי פה כרגע, על הבמה. חיים אורון לא נמצא
פה, אבל כחבר בתנועה ההתיישבותית יחד אתו,
אני מלא הערכה ומצר צער רב על זה שעוד אחד
מאנשי ההתיישבות עוזב היום את הכנסת,
וחבל, אבל אני מקווה שיבואו אחרים במקומו.
חן חן, תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
8
^
À
ä
6
8
`
b
¾
À
â
ä
摧䅏᐀ä
þ
摧䅏᠀מדת הממשלה בנושא זה. לאחר מכן, אם
יש הסכמה ולא תהיה התנגדות מחברי כנסת,
נעבור להצבעה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת
חוק כרטיסי חיוב (תיקון – ניכיון כרטיסי
חיוב), התשע"א–2010, של חברי הכנסת שי חרמש
ורוברט אילטוב, מבקשת למעשה לתקן את חוק
כרטיסי חיוב על מנת לתקן כמה כשלים
משמעותיים שזוהו בשוק ניכיון כרטיסי
האשראי בישראל, ולמנוע מסולקי כרטיסי
האשראי הקיימים, העוסקים בניכיון בעצמם,
לסכל בדרכים שונות את התפתחות השוק, בין
היתר על-ידי איסור מעבר בין בעלי עסקים
שלקחו מהם הלוואות וניכיון בהלוואות
לעבור לחברות אחרות; גביית עמלות
מיוחדות; קשירת שירותי הניכיון עם שירותי
הסליקה ושירותים אחרים, ועוד ועוד ועוד.
לפיכך, אדוני, מוצע לקבוע, כי סולק לא יסרב
להתקשר עם תאגיד ניכיון מטעמים בלתי
סבירים ולא יסרב לבקשת ספק להתקשר עם
תאגיד ניכיון בהסכם הדרוש לשם התקשרות או
לשם ביצוע הסכם למתן שירותי ניכיון. הרב
נסים זאב, אתה לא שומע, אחר כך לא תדע על מה
אתה מצביע.
בנוסף, מוצע לאסור על סולק להפלות מטעמים
בלתי סבירים בין תאגידי ניכיון, או בינם
לבין שירותי הניכיון שהוא עושה בעצמו,
לעניין תנאי ההתקשרות בין הסולק לבין
תאגיד הניכיון.
בחודש דצמבר 2010, הרב נסים זאב, אישרה ועדת
השרים לענייני חקיקה את הצעת חוק הבנקאות
(רישוי) (תיקון מס' 17) (סליקת עסקאות
בכרטיסי חיוב), התשע"א–2011, אשר הינה הצעת
חוק ממשלתית שנוסחה על דעת משרד האוצר,
בנק ישראל והרשות להגבלים עסקיים. הצעת
החוק הממשלתית מטפלת באותו נושא שבו
מטפלת הצעת החוק דנן, בהתאם למסקנות
הוועדה הבין-משרדית שדנה בנושא, וכן
בהסדרת נושאים נוספים, לרבות השוק העיקרי
של סליקת כרטיסי האשראי. הצעת החוק
הממשלתית מקיפה יותר, מידתית יותר
ומוסכמת על כל הרשויות בעניין. ההסדרים
בהצעת החוק הממשלתית דומים לאלו שבהצעת
החוק המוצעת. ועדת הכלכלה של הכנסת אף היא
החלה לדון בהצעה הזו.
לפיכך אנו סבורים כי על הצעת החוק להיות
כפופה ומתואמת בכל עניין לנוסח הצעת החוק
הממשלתית, ובתיאום עם משרד האוצר, משרד
המשפטים ובנק ישראל. נוכח האמור, תומכת
הממשלה בהצעת החוק, בתנאי – החבר המציע –
שתהא בכפוף להתאמתה להצעת החוק הממשלתית
כמפורט לעיל. האם התנאי מקובל עליכם?
שי חרמש (קדימה):
מקובל.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני אשאל אותו. האם, חבר הכנסת חרמש, אתה
מסכים, כמובן?
שי חרמש (קדימה):
כן, כן. מתואם הכול.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא מסכים להתניות השר. ובכן, יש הסכמה של
הממשלה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
יש תמיכה ממשלתית.
היו"ר ראובן ריבלין:
באין חבר כנסת אשר ביקש לערער על הסכמת
הממשלה, לא קמה הזכות גם לחבר הכנסת חרמש
להשיב, כי הוא מסכים והממשלה מסכימה. לכן,
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת
חוק המוסכמת על הממשלה ועל המציע; אנחנו
עוברים להצבעה.
אנחנו נצביע על הצעת חוק כרטיסי חיוב
(תיקון – ניכיון כרטיסי חיוב), התשע"א–2010
למניינם, של חבר הכנסת שי חרמש. נא להצביע
בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא
להצביע.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון
מוקדם בוועדה – 24
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק כרטיסי חיוב
(תיקון – ניכיון כרטיסי חיוב), התשע"א–2010,
לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
24 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע
שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותועבר,
חבר הכנסת שי חרמש, לוועדת הכלכלה, שהיא
הוועדה הייעודית, על מנת להכינה לקריאה
ראשונה. תודה רבה.
PAGE
PAGE 1