הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - סליקה סלולארית), התשע"א-2011
הצעת חוק לדיון מוקדם
2011-03-25
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת אורי אריאל
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
כרמל שאמה
פ/3108/18
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון –
סליקה סלולארית), התשע"א–2011
hå/
$
„g
„Ð^„g
„@
„Ð^„@
„@
„Ð^„@
f
h
j
l
n
p
v
x
‚
Œ
¢
¤
Ü
Þ
à
â
ä
æ
ì
î
l
n
p
r
t
v
Þ
æ
è
ê
ì
摧䜴¤Ѐî
(
à
$
摧䜴¤Î欀
摧䜴¤Î欀���
ⱴ웲Î欀䡤
䨆
䨆
䨆
䨆
à
à
hå/
לא השיב מנוי לפניית בעל הרישיון כאמור
בסעיף קטן (א) בתוך ששה חודשים מיום הפניה,
ייחסמו מספרי הטלפון שהוקצו עבורו בהסכם
ההתקשרות מביצוע עסקאות בסליקה
סלולארית.
(ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת,
רשאי להאריך את התקופה הקבועה בסעיף קטן
(א), פעם אחת בתקופה שלא תעלה על שנה.
(ד) הסכם בין מנוי או משתמש לבין ספק,
לרכישת נכס או שירות באמצעות סליקה
סלולארית כהגדרתה בסעיף 51ד לחוק העיקרי,
כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, שהיה תקף ערב
פרסומו של חוק זה – בטל.
דברי הסבר
בשנים האחרונות מתפתחת בישראל שיטת חיוב
באמצעות חשבונות טלפון סלולארי, עבור
מוצרים ושירותים שאינם מוצרי סלולר או
שירותי טלפון נייד (להלן – סליקה
סלולארית). מגמה זו מנצלת את המכנה המשותף
לטלפון סלולארי ולכרטיס אשראי – שניהם
מצויים תמיד בכיסו של הלקוח, ולשניהם
גישה חופשית, בדרך כלל, לאמצעי תשלום.
אולם אחד ההבדלים המרכזיים בין השניים,
היא העובדה שהטלפון הסלולארי מצוי גם
בידיהם של קטינים, וכרטיסי אשראי לא.
התפתחות שוק הסליקה הסלולארית מביאה
איתה השלכות חיוביות מבחינה צרכנית, שכן
היא מעניקה תחרות לשוק האשראי –
המתאפיין בפיקוח מחמיר מאוד ובמחסומי
כניסה גבוהים לשחקנים חדשים. עם זאת,
הימצאות טלפונים סלולאריים בידיהם של
קטינים – כמו גם היעדר חקיקה המסדירה ענף
זה – מובילה פעמים רבות למצבי ניצול של
לקוחות.
ללשכות חברי הכנסת ולמשרדיהם של ארגוני
הצרכנים הגיעו פניות מצד לקוחות סלולר
שקיבלו במפתיע חשבונות בסכומים של אלפי
שקלים חדשים, ואף עשרות אלפי שקלים חדשים,
שמורכבים בעיקרם מחיובים בעבור סליקה
סלולארית, ומתשלומים שמועברים באמצעות
חברות הסלולר לספקים משניים.
הצעת החוק מבקשת לסדיר את תחום הסליקה
הסלולארית, באמצעות הוספת פרק לחוק
התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982.
מוצע לחייב את בעלי הרישיונות לדרוש
ממנוי חדש, במעמד התקשרות, להגדיר איזה
מבין מספרי הטלפון שהוקצו לו מוחזקים
בידי מנוי ואילו בידי משתמש. כן מוצע
לחייב את בעלי הרישיונות לפנות בתוך חצי
שנה לכל לקוחותיהם הקיימים בבקשה
שיגדירו את מספר טלפון שהוקצו להם כאמור.
לקוחות שלא ישיבו בתוך חצי שנה ממועד
הפניה, לא יוכלו להשתמש במכשיריהם לביצוע
סליקה סלולארית.
מנוי הוא בעל אמצעי התשלום שמחויב במסגרת
הסכם ההתקשרות, ולא תוטל עליו כל הגבלה
בשימוש בסליקה סלולארית, כל עוד הוא בגיר,
מתוך הנחה שעסקאות שביצע נעשו מתוך שיקול
דעת צרכני. משתמש הוא מי שמחזיק מספר
טלפון סלולארי, אך אינו בעל אמצעי התשלום,
כגון ילדים אשר הוריהם משלמים את
חשבונותיהם, או עובדים המחזיקים טלפון
סלולארי בבעלות מעסיקם.
מוצע גם להטיל על בעלי הרישיונות חובת
פירוט בחשבון הטלפון החודשי, וכן באמצעות
מסרונים, על עסקאות באמצעות סליקה
סלולארית, ולכלול בפירוט כאמור, גם את
פרטי הספק, אשר נותן את הנכסים או השירות,
ולא רק של חברת הסליקה הסלולארית, אשר
מעבירה אליו את הכסף מחשבון הטלפון של
המנוי.
הצעת החוק מבקשת להתמודד גם עם המצב בו
קטינים מחזיקים במכשיר הטלפון הסלולארי.
מוצע שכל מנוי הנותן טלפון סלולארי
לשימוש קטין יהיה מחויב לדווח על כך לבעל
הרישיון, ואם לא עשה כן יישא באחריות בגין
כל חיוב שיבוצע על ידי הקטין. ברירת המחדל
המוצעת היא שמכשיר הנמצא בידי קטין יהיה
חסום בפני סליקה סלולארית, אלא אם כן
המנוי הסכים אחרת במפורש, בכתב ובמסגרת
עסקה בה מוגבל סכום החיוב החודשי המרבי
לסכום שאינו עולה על השכר הממוצע במשק.
הבחירה בשכר הממוצע במשק כתקרה נועדה
לאפשר להורים להקציב לילדיהם סכום מסוים
לשימוש בסליקה סלולארית, אפילו סכום גבוה
– אבל למנוע מצב שבו קטין מבצע פעולות
סליקה חוזרות, באופן שמוביל לחשבונות עתק
בלתי מבוקרים. במקרה שהמנוי הוא קטין, הוא
יזדקק להסכמת נציגו החוקי בכתב לטובת
פתיחת האפשרות לסליקה סלולארית.
בנוסף, מוצע להסדיר את העסקות המתבצעות
באמצעות שליחת מסרונים. ישנן עסקות
המחייבות את המשתמש תמורת קבלת מסרונים
מסוימים. מוצע שלא יתאפשר חיוב כאמור, אלא
לבקשת המנוי, ובנוסף, במידה ולא מדובר
בעסקה בחיוב מתחדש, כפי שתפורט להלן,
יידרש הספק, לכלות חלק ניכר מנפח ההודעה
על נוסח המבהיר את עלות השירות ואת דרכי
הניתוק ממנו.
סוג אחר של עסקה המתבצעת באמצעות מסרון,
היא עסקה במסגרתה מחויב המנוי בתשלום
בגין שליחת המסרון, אשר מתחלק בין בעל
הרישיון לבין הספק. במקרה כזה אין נפקא
מינה אם החיוב עבור המסרון עצמו הוא
בעלות שליחה רגילה לפי מסלול הלקוח, או
יותר מזה, כדי להגדיר את החיוב בגינו
כסליקה סלולארית.
במקרה כזה, יחויב המפעיל לשלוח מסרון
חוזר, ללא חיוב הלקוח, המפרט את עלות
השירות או המוצר ואת כינוי הספק. מסרון
חוזר יישלח עד פעם אחת ביום לכל ספק. עלות
המסרון החוזר תושת על בעל הרישיון, ואולם
הוא רשאי להטיל על הספק או על חברת הסליקה
הסלולארית עלויות אלה, במסגרת הסכם
ביניהם.
כיום, חלק ניכר מהניצול הצרכני מתבצע
באמצעות חיובים בסכומים קטנים, במסגרת
הרשאות קבועות, המצטברים לכדי חיוב
משמעותי. החוזים שבהם נקשרים הספקים עם
המשתמשים והמנויים לא מאפשרים עיון
מעמיק באמת בטיב השירות ובתנאי התשלום
עבורו, ופעמים רבות השירותים נרכשים על
ידי קטינים. מוצע לקבוע תנאים שלא יאפשרו
התקשרות הכוללת חיוב מתחדש בעסקה בסליקה
סלולארית, ללא שיקול דעת ענייני של המנוי,
זאת באמצעות הטלת חובה לביצוע התקשרות
כאמור במסגרת הסכם חתום על ידי המנוי או
בעסקה טלפונית מוקלטת. ההסכם או ההקלטה
יהיו זמינים לעיון, האזנה והורדה באתרי
האינטרנט של בעלי הרישיונות.
אם נחתם הסכם התקשרות הכולל הרשאה לחיוב
מתחדש, יהיה פטור בעל הרישיון מחובות
היידוע באמצעות מסרונים המפורטות לעיל,
לגבי עסקות במסגרת אותו הסכם.
בנוסף, מוצע לקבוע את סמכויותיו של המנוי
להתערב בעסקאות בסליקה סלולארית שבוצעו
בידי משתמש, לשנותן או לחסום את השירות
בפני משתמשים, ואת זכותו לבטל עסקה כאמור
שבוצעה על ידי משתמש לפי הוראות ביטול
עסקה לפי סעיף 14 לחוק הגנת הצרכן,
התשמ"א–1981.
כמו כן, מוצע לקבוע שביצוע עסקה תוך חריגה
מהכללים המוגדרים בחוק זה, תעניק למנוי
זכות לפיצוי בסכום של 1000 שקלים חדשים
בעבור כל עסקה. חובת הפיצוי תוטל על בעל
הרישיון, אולם הוא רשאי לתבוע תביעת
שיפוי את חברת הסליקה הסלולארית או את
הספק.
מוצע גם לאסור על מתן הלוואה או תשלום
בתשלומים, שלא בעסקה בחיוב מתחדש, במסגרת
עסקה באמצעות סליקה סלולארית.
לבסוף, מוצע לבטל את תוקפם של הסכמים בין
מנוי או משתמש לבין ספק, לרכישת נכס או
שירות באמצעות סליקה סלולארית שהיו
בתוקפם ערב תחילתו של החוק המוצע, שכן
הסכמים אלו מעלים חשש לניצול, שחוק זה
שואף למנוע. לספקים שמורה הזכות, כמובן,
לפנות ללקוחותיהם בהצעה לחדש עימם את
ההסכמים, בהתאם להצעת חוק זו.
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באדר ב' התשע"א – 28.3.11
ס"ח התשמ"ב, עמ' 218.
ס"ח התשכ"ב, עמ' 120.
ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.
ס"ח התשמ"א, עמ' 248.
PAGE
PAGE 8