חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51), התשע"א-2011
הצעת חוק לדיון מוקדם
2011-09-05
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת יריב לוין
ציון פיניאן
פ/2823/18
חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51),
התשע"א-2011–2011
הוספת סעיף 6לו1 1. בחוק התקשורת (בזק
ושידורים), התשמ"ב–1982, אחרי סעיף 6לו יבוא:
"השקעה בשידורים ובהפקות בשפה האמהרית
6לו1. (א) אוצר המדינה יקצה מדי שנה 4.5
מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה – כספי
תמיכה) לעידוד שידורים והפקות בשפה
האמהרית, עבור קהילת יוצאי אתיופיה
בישראל (בסעיף זה – הקהילה), שיחולקו לפי
הוראות סעיף זה.
(ב) כספי התמיכה יחולקו על ידי המועצה
לצורך שידורים והפקות בערוצים המשדרים
בשפה האמהרית מחצית מזמן השידור שלהם
לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא
יפחת מ-12 שעות ביום במשך שישה ימים בשבוע.
(ג) בבואה לחלק את כספי התמיכה, תביא
המועצה בחשבון, במסגרת שיקוליה, את
התאמתם של השידורים וההפקות לאחת או יותר
מהמטרות הבאות:
(1) מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי
הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
(2) הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך
הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
(3) הספקת מידע רלוונטי בכל הנוגע
להתנהלות במציאות הישראלית, לרבות כלפי
משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
(4) הצגת המציאות הישראלית, על מנת לסייע
בקליטתם של בני הקהילה בחברה הישראלית;
(5) הכרת ההיסטוריה, התרבות ואורח החיים
בישראל;
(6) הצגת המתרחש בארץ המוצא של בני
הקהילה."
דברי הסבר
בסעיף 6ח1(2) לחוק התקשורת (בזק ושידורים),
התשמ"ב–1982 נקבע כי בין השיקולים במתן
רשיון לשידורי כבלים יהיו שיקולים
שבטובת הציבור. ב-30 השנים האחרונות עלו
לישראל למעלה מ- 130,000 עולים מאתיופיה
(להלן – הקהילה). מצבם של בני הקהילה שונה
ממצבם של קהילות אחרות שנקלטו בעבר
בישראל, הן מהיבט הכלכלי והן מהיבט
החברתי.
על אף מאמצי ממשלות ישראל, מוצאת עצמה
הקהילה מבודדת, מסוגרת ומתקשה להשתלב
בחברה הישראלית. הדבר נכון במיוחד לגבי
בני דור ההורים, שהמציאות הישראלית שונה
מאוד מהמציאות אותה הכירו בארץ מוצאם.
המבוגרים שבבני הקהילה חווים קשיי שפה
מהותיים (כ-70% מהם אינם יודעים קרוא וכתוב,
אף לא בשפה אמהרית) המעצימים את חוסר
יכולתם לתקשר עם הסביבה ועם המוסדות
המטפלים בהם והופכים את הצורך של בני
הקהילה בשידורים בשפתם לחיוני ומהותי
עוד יותר.
(
6
b
r
x
„
†
À
Â
Ä
Æ
È
Ê
Ð
Ö
Ø
o(
昀ĴࠀØ
$
F
H
J
L
N
P
V
X
Z
\
^
¬
¼
Ø
Ú
o(
à
בעיות הסתגלות וקליטה ניכרות גם בקרב בני
הנוער אשר חווים משבר קשה ביחסיהם עם
הוריהם, בניסיון להתרחק מעברם, תרבותם
ומסורתם. גם בהקשר זה קיים צורך מהותי
ליתן ביטוי לאורח חייה לתרבותה ולמסורת
של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל על מנת
לטפח גאווה והיכרות עם המסורת בקרב הדור
הצעיר, ולהימנע משגיאות העבר בקשר למחיקת
העבר של עדות וקהילות.
כ-18,000 בתי אב בקהילה מחוברים כיום
לשידורי הטלוויזיה בכבלים ובלווין, כאשר
מרביתם מחוברים גם לערוץ הישראלי אתיופי
אשר הינו הערוץ היחיד המשדר שידורים בשפה
האמהרית בישראל ומביא לבני הקהילה את
המתרחש בישראל ובאתיופיה. הערוץ פועל מזה
שנתיים וממומן באופן חלקי בלבד מכספי דמי
המנוי שהכבלים והלווין מעבירים לו
ומכספי חסויות.
מחד גיסא, מצבם הכלכלי של בני הקהילה אינו
מאפשר לגבות דמי מנוי שיכסו את עלות הפקת
השידורים של הערוץ ומאידך גיסא, חוסר
העניין של נותני חסות במתרחש בקהילה,
הופכים את הערוץ לגוף שידור מפסיד העומד
בפני סגירתו. הצעת החוק באה לתקן כשל שוק,
במסגרתו סוגיות הנוגעות לקהילה אינן
זוכות לביטוי הולם בתקשורת.
מוצע לממן מאוצר המדינה, הפקות, שידורים
ומשדרים בשפה האמהרית של בני הקהילה עבור
בני הקהילה בישראל שישודרו בערוצים
הפונים לקהילה, בשפה האמהרית ומשודרים
בכבלים ובלווין. לשם כך מוצע שהמדינה
תקצה 4.5 מיליון שקלים חדשים מדי שנה, אשר
יחולקו על ידי המועצה לשידורי כבלים
ולשידורי לווין, להפקות ושידורים כאמור,
בהתחשב באחת או יותר מהמטרות הבאות:
לאפשר לבני הקהילה לבטא רחשי הקהילה,
תרבותם ומסורותיהם, להעלות לדיון ציבורי
את הבעיות והקשיים של הקהילה בקליטתה
בישראל, להבליט את ההישגים של בני הקהילה
כלפי בני הקהילה וכלפי החברה הישראלית,
לספק מידע רלוונטי בכל הנוגע להתנהלות
במציאות הישראלית לרבות כלפי משרדי
הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה, להציג
לבני הקהילה את המציאות הישראלית על מנת
לסייע בקליטתם בחברה הישראלית, להכיר
לבני הקהילה את ההיסטוריה, התרבות ואורח
החיים בישראל ולהביא לבני הקהילה את
המתרחש בארץ המוצא שלהם.
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז בטבת התשע"א – 3.1.11
ס"ח התשמ"ב, עמ' 218.
PAGE
PAGE 2
הצעת חוק לקריאה הראשונה
2011-09-21
רשומות
הצעות חוק
הכנסת
19 ביולי 2011 403 י"ז בתמוז התשע"א
עמוד
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51) (השקעה בהפקות מקומיות בשפה האמהרית), התשע"א–.2011 226 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 187) (נקודות זיכוי למסיים תואר אקדמי בתחום עיסוק שנדרשת בו התמחות), התשע"א–2011 228 מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת הכלכלה של הכנסת:
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51) (השקעה בהפקות מקומיות בשפה
האמהרית), התשע"א–2011*
בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982,1 אחרי סעיף 6ו1 יבוא: .1 הוספת סעיף 6ו2
(א) לשם עידוד הפקות מקומיות בשפה האמהרית בעבור 6ו.2 "השקעה בהפקות
מקומיות בשפה
קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף זה – הקהילה), ייקבע האמהרית
תקציב שנתי בסך 4.5 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב
(בסעיף זה – כספי תמיכה).
(ב) המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות
מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית מחצית
מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא
יפחת מ־12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה,
"בשפה האמהרית" – למעט בדיבוב או בכתוביות.
בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת (ג)
ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן
וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות
בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי (1)
הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
(2) הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה
וכלפי החברה הישראלית כולה;
דברי הסבר
מוצע לקבוע שבחוקי התקציב השנתיים יוקצו מדי בשנת 2009 מנתה קהילת דוברי האמהרית בישראל שנה 4.5 מיליון שקלים חדשים לעידוד הפקות מקומיות כ־116,100 תושבים, כ־77,400 מהם ילידי אתיופיה והשאר בשפה האמהרית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל ילידי ישראל שלפחות אחד מהוריהם נולד באתיופיה.
(להלן – כספי תמיכה). המועצה לשידורי כבלים ולשידורי הקהילה נתקלת בקשיי הסתגלות רבים בישראל, בין לוויין תחלק את כספי התמיכה לצורך הפקות מקומיות היתר בשל בעיות שפה, חוסר הבנה של גופי הממסד שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית במשך בישראל ומנטליות שונה, ומוצאת את עצמה מסוגרת מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים ומבודדת מהחברה הישראלית. כמו כן, בשל מצבה כאמור לא יפחת מ־12 שעות ביום, במשך שישה ימים החברתי־כלכלי של הקהילה בהשוואה לכלל החברה, בשבוע. לפי המוצע, תכניות המדובבות לאמהרית או ובשל גודלה המצומצם יחסית, אין למפרסמים אינטרס המלוות בכתוביות בשפה זו לא ייחשבו הפקות שיזכו להשקיע במגזר האתיופי, וכך נמנעים שידורים מסחריים בכספי התמיכה. הפונים לבני הקהילה או קיומו של ערוץ מסחרי שישדר בעבורם ובשפתם.
כתנאי למתן כספי התמיכה, על ההפקה להתאים
לאחת לפחות מהמטרות המנויות בהצעת החוק, ובהן כדי להקל על בני הקהילה את ההשתלבות בחברה מתן ביטוי לרחשי הקהילה ולתרבותה, הבלטת הישגי בני הישראלית ולתת להם כלים להתמודדות עם הקשיים הקהילה, מתן מידע בנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, האמורים, מוצע לקבוע הוראות לעידוד ההשקעה בהפקות ובין היתר עם הבירוקרטיה בישראל, הצגת אורח החיים מקומיות בשידורי הטלוויזיה בשפה האמהרית. הפקות בישראל והכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות. אלה הן תכניות טלוויזיה שרוב המעורבים בהכנתן הם בני הקהילה האתיופית בישראל, שהופקו בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי באמהרית.
הצעת חוק מס' פ/2823/18; הועברה לוועדה ביום י"ז באדר ב' התשע"א (23 במרס 2011). *
ס"ח התשמ"ב, עמ' 218; התשע"א, עמ' .759 1
הצעות חוק הכנסת – ,403 י"ז בתמוז התשע"א, 19.7.2011 226
הנוגע להתמודדות עם
להתמודדות עם
הנוגערלוונטי בכל
בכל מידע
רלוונטי מתן
(3) מתן מידע (3)
והמוסדותהממשלה והמוסדות
הממשלהזה משרדי
בישראל, ובכלל
זה משרדיגופים
גופים בישראל, ובכלל
המטפלים בקהילה; המטפלים בקהילה;
בקליטתםכדי לסייע בקליטתם
לסייעהישראלי
כדיהחיים
אורח
הישראלי
החיים הצגת
(4) הצגת אורח (4)
בני הקהילה בישראל;בישראל;
של בני הקהילה של
והתרבות הישראליות.
הישראליות.
ההיסטוריה
והתרבות
ההיסטוריה הכרת
(5) הכרת (5)
תכנית שרוב יוצריה, רוב
יוצריה, רוב
מקומית" –
"הפקה שרוב
זה, תכנית מקומית" –
"הפקה בסעיף
(ד) בסעיף זה, (ד)
חלק בהפקתה ורוב צוות
שנטלצוות
בהפקתה ורוב
הטכני־הנדסי
הצוות חלק
הטכני־הנדסי שנטל
מבצעיה, רוב הצוות מבצעיה, רוב
האתיופית המתגורריםהמתגוררים
מבני העדההאתיופית
העדה ישראל
מבניתושבי
ההפקה הם
ההפקה הם תושבי ישראל
ישראלי יעד ראשוני ישראלי
בעבור קהל
ראשוני
הופקה
והיאיעד
קבע, קהלדרךבעבור
הופקה
בישראל
בישראל דרך קבע, והיא
לפחות."– 75 אחוזים לפחות."
אחוזיםזו, "רוב"
בהגדרהבאמהרית; 75
באמהרית; בהגדרה זו, "רוב" –
דברי הסבר
בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה יובהר כי אין בהצעת החוק כדי לתמוך בערוץ מסוים, השלישית תדון ועדת הכלכלה של הכנסת בקביעה של אלא לעודד הפקות טלוויזיוניות בשפה האמהרית, וכן דרכי החלוקה ומנגנון החלוקה של כספי התמיכה, וכן הקמה ושידורים של ערוצים הפונים לקהילה האתיופית בקביעת דרך הפיקוח על חלוקתם. בישראל.
חברי הכנסת: יריב לוין, ציון פיניאן
227 הצעות חוק הכנסת – ,403 י"ז בתמוז התשע"א, 19.7.2011
מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברת הכנסת מטעם ועדת הכספים של הכנסת:
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 187) (נקודות זיכוי למסיים תואר אקדמי בתחום עיסוק שנדרשת בו התמחות), התשע"א–2011*
בפקודת מס הכנסה,2 בסעיף 40ג – .1 תיקון סעיף 40ג
בכותרת השוליים, במקום "מחצית נקודת זיכוי" יבוא "נקודות זיכוי", והמילים "ראשון (1) או שני" – יימחקו;
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2)
"(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), יחיד שזכאי לקבל תואר אקדמי בתחום עיסוק
שנדרשת בו התמחות, זכאי לבחור אם נקודות זיכוי כאמור בסעיף קטן (א) יובאו
בחשבון החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו לימודיו לתואר האקדמי
או החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה סיים את התמחותו, ובלבד שתקופת
ההתמחות תחל לא יאוחר משנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו לימודיו
לתואר האקדמי; בסעיף קטן זה, "תואר אקדמי" – תואר אקדמי ראשון או שני
שהשלמתו היא תנאי להתמחות."
דברי הסבר
הסתיימו לימודיו לתואר האקדמי (תואר ראשון או תואר סעיף 40ג לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), קובע שני) שאפשר לו להתחיל בהתמחות. נקודת זיכוי אחת בחישוב מס הכנסה למי שזכאי לקבל תואר אקדמי ראשון ומחצית נקודת זיכוי למי שזכאי לקבל כמו כן מוצע לתקן את כותרת השוליים של סעיף 40ג תואר אקדמי שני.
לפקודה כדי להתאימה לתוכנו של הסעיף הקובע הוראות
שונות לגבי מספר נקודות הזיכוי שלהם זכאים בעלי תארים אין בהוראה זו התייחסות לתואר אקדמי ראשון או אקדמיים, לרבות בעלי תואר אקדמי שלישי. שני בתחום שנדרשת התמחות לשם עיסוק בו, כגון עריכת דין, ראיית חשבון וייעוץ מס. כיוון שיש לראות בהתמחות בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה משום המשך הלימודים, מוצע לאפשר בחירה בין הבאת השלישית תדון ועדת הכספים של הכנסת גם בצורך נקודות הזיכוי בחשבון מיד עם תום הלימודים לתואר להגדיר סוגי התמחות, בשאלת קביעת הזכאות לנקודות המאפשר להתחיל בהתמחות ובין דחיית הבאתן בחשבון זיכוי כמוצע לפי היקף המשרה בהתמחות ובבחינת לשנת המס שלאחר סיום ההתמחות.
החלת התיקון המוצע על עתודאים. כמו כן תדון הוועדה
בתחילתו ובתחולתו של התיקון המוצע. הזכאות כמוצע תחול כל עוד יחל הנישום את
ההתמחות לא יאוחר משנת המס שלאחר שנת המס שבה
חברת הכנסת ליה שמטוב
הצעת חוק מס' פ/2777/18; הועברה לוועדה ביום כ"א באייר התשע"א (25 במאי 2011). *
דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,6 עמ' 120; ס"ח התשע"א, עמ' .823 1
הצעות חוק הכנסת – ,403 י"ז בתמוז התשע"א, 19.7.2011 228
סודר בכנסת, והודפס במדפיס הממשלתי 0334-3030 ISSN המחיר 1.62 שקלים חדשים
הצעת חוק לקריאה השנייה והשלישית
2011-09-21
סימוכין: 03289711
נספח מס' כ-/403א'
)פ/2823/18(
הצעת חוק התקשורת )בזק ושידורים( )תיקון מס' 51(, התשע"א–2011
הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ג בתמוז
התשע"א )25 ביולי 2011( והועברה לוועדת הכלכלה.
הצעת החוק מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה
השלישית ביום ג' באב התשע"א )3 באוגוסט 2011(.
היוזמים: חברי הכנסת יריב לוין, ציון פיניאן
--1
הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית
סימוכין: 03289711
נספח מס' כ-/403א'
)פ/2823/18(
חוק התקשורת )בזק ושידורים( )תיקון מס' 51(, התשע"א–2011
1
בחוק התקשורת )בזק ושידורים(, התשמ"ב–1982 , אחרי סעיף 6ו1 יבוא: .1 הוספת סעיף 6ו2
לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות "השקעה בהפקות 6ו.2 )א(
האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי מקומיות בשפות
אתיופיה בישראל )בסעיף זה – הקהילה( ולצורך האמהרית
חברי של ובהסתגלותם בהשתלבותם סיוע והטיגרינית
הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8
מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב )בסעיף זה
– כספי תמיכה(.
המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך ) ב(
מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים
המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית
מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן
השידורים כאמור לא יפחת מ-12 שעות ביום,
במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו
בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות
בשפה האמהרית או הטיגרינית.
1 ס"ח התשמ"ב, עמ' 218; התשע"א, עמ' .759
--2
הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, ) ג(
2
התשמ"ה–1985 , יחולו על חלוקה כאמור בסעיף
קטן )ב(, ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה,
בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה
לגופים שאינם נכללים בהגדרה "מוסד ציבור"
שבסעיף האמור.
)ד( בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את
התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר
מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את
השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות
בערוצים האמורים בסעיף קטן )ב(:
מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא ) 1(
את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת
מסורותיהם;
הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, ) 2(
בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית
כולה;
מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע ) 3(
להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה
משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים
בקהילה;
הצגת אורח החיים הישראלי כדי ) 4(
לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
והתרבות ההיסטוריה )5( הכרת
הישראליות.
בסעיף זה – ) ה(
2 ס"ח התשמ"ה, עמ' .60
--3
"הפקה מקומית" – תכנית שרוב יוצריה,
רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני-
הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב
צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני
המתגוררים האתיופית העדה
בישראל דרך קבע, והיא הופקה
בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי
בשפה האמהרית או הטיגרינית;
"בן העדה האתיופית" – מי שנולד
באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו
נולד באתיופיה;
"רוב" – 75 אחוזים לפחות."
*************************************************************************************** --4
נספח מס' כ-/403א'
)פ/2823/18(
הסתייגויות
להצעת חוק התקשורת )בזק ושידורים( )תיקון מס' 51(, התשע"א–2011
לסעיף 1
חברי הכנסת שלמה מולה, יואל חסון, יוליה שמאלוב-ברקוביץ ורוברט טיבייב מציעים:
*הערה: הסתייגות מספר 1 )וחלופותיה( לסעיף קטן )א( הן הסתייגויות תקציביות, כהגדרתן בסעיף 3ג לחוק- יסוד: משק המדינה.
.1 בסעיף קטן )א( המוצע, במקום "4.8 מיליון שקלים" יבוא "20 מיליון שקלים".
לחלופין א':
בסעיף קטן )א( המוצע, במקום "4.8 מיליון שקלים" יבוא "15 מיליון שקלים".
לחלופין ב':
בסעיף קטן )א( המוצע, במקום "4.8 מיליון שקלים" יבוא "10 מיליון שקלים".
לחלופין ג':
בסעיף קטן )א( המוצע, במקום "4.8 מיליון שקלים" יבוא "18 מיליון שקלים".
לחלופין ד':
בסעיף קטן )א( המוצע, במקום "4.8 מיליון שקלים" יבוא "25 מיליון שקלים".
לחלופין ה':
בסעיף קטן )א( המוצע, במקום "4.8 מיליון שקלים" יבוא "21 מיליון שקלים".
.2 סעיף קטן )ב( המוצע – יימחק.
לחלופין )מדובר בהסתייגויות נפרדות(:
בסעיף קטן )ב( המוצע, אחרי "הפקות מקומיות שישודרו" יבוא "בשידור חי". א.
בסעיף קטן )ב( המוצע, אחרי "ערוצים" יבוא "ציבוריים". ב.
--5
בסעיף קטן )ב( המוצע, אחרי "המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרית" יבוא ג.
"ומופצים לצופים, ללא תשלום, באמצעות תחנת שידור ספרתית כהגדרתה בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–,31990".
בסעיף קטן )ב( המוצע, במקום "לא יפחת מ-12 שעות ביום" יבוא "לא יפחת משעתיים ד.
ביום".
ה. בסעיף קטן )ב( המוצע, אחרי "במשך שישה ימים בשבוע" יבוא "ובלבד שלא ישודרו בשבת או בחג".
.3 אחרי סעיף קטן )ה( המוצע יבוא:
המועצה לא תחלק את כספי התמיכה לחברה פרטית כהגדרתה בחוק החברות." ")ו(
חברי הכנסת שלמה מולה, יואל חסון, יוליה שמאלוב-ברקוביץ ורוברט טיבייב מציעים:
.4 בכל מקום "במקום "האמהרית או הטיגרית" יבוא "הטיגרית או האמהרית".
.5 בסעיף קטן )א( המוצע, במקום "בשפות האמהרית והטיגרית" יבוא "בשפה האמהרית ובשפה הטיגרית".
.6 בסעיף קטן )א( המוצע, במקום "בסך" יבוא "בסכום של".
.7 בסעיף קטן )ב( המוצע, במקום "לצורך" יבוא "לשם".
.8 בסעיף קטן )ב( המוצע, במקום "כאמור" יבוא "האמורים".
חברי הכנסת שלמה מולה, יואל חסון, יוליה שמאלוב-ברקוביץ, רוברט טיבייב ונסים זאב מציעים:
.9 בסעיף קטן )ד( המוצע, ברישה, במקום "התאמת" יבוא "התאמתן של".
.10 בסעיף קטן )ד( המוצע, ברישה, במקום "תביא" יבוא "תיקח".
.11 בסעיף קטן )ד()1( המוצע, במקום "לב הקהילה" יבוא "ליבם".
לאחרי סעיף 1
חברי הכנסת שלמה מולה, יואל חסון, יוליה שמאלוב-ברקוביץ ורוברט טיבייב מציעים:
תחילתו של חוק זה ביום י' בטבת התשע"ה )1 בינואר 2015(." .2 "תחילה
***************************************************************************************
3 ס"ח התש"ן, עמ' .59
קטע מדברי הכנסת
2013-03-05
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון
מס' 51)
(השקעה בהפקות מקומיות בשפה האמהרית),
התשע"א–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/403).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק וקנין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק
התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51)
(השקעה בהפקות מקומיות בשפה האמהרית),
התשע"א–2011. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת
יריב לוין, יושב-ראש ועדת הכנסת. רבותי,
אני סוגר את רשימת הדוברים שמונחת לפני.
יריב לוין (הליכוד):
תודה.
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי
הכנסת, אני בהחלט שמח להציג בפני הכנסת
הצעת חוק שהיא במובנים רבים תקדימית,
ובאה לתקן עוול ממושך; הצעת חוק שהיא פרי
יוזמה משותפת של חבר הכנסת ציון פיניאן
עמיתי ושלי.
ישנו בארץ ציבור גדול מאוד, ציבור קהילת
יוצאי אתיופיה, שכולל בתוכו קבוצת
אוכלוסייה לא מבוטלת של אנשים מבוגרים
יחסית שאינם שולטים בעברית ושעבורם ערוץ
טלוויזיה שמשדר בשפה האמהרית הוא אמצעי
הבידור, אולי אמצעי התקשורת המרכזי, אם לא
היחיד.
הערוץ הזה שמשדר היום סובל משורה ארוכה
של בעיות, ובראשן בעיות כלכליות קשות
כתוצאה מהעובדה שמדובר כאן בציבור
שאיננו בעל יכולת כלכלית רבה. מטבע
הדברים, אין תנועה וכניסה של פרסומות
בהיקף שיכול להחזיק ערוץ כזה או אפילו
להתקרב לכך, וכתוצאה מכך נמצאנו במצב שבו
נדרשת פעולה מהירה של המדינה על מנת לממן,
ולו באופן חלקי, את השידורים על מנת
שהערוץ הזה לא ייסגר וקהילת יוצאי
אתיופיה תישאר בלא שידורים.
אני אומַר בגילוי לב דבר שהוא אולי נדיר.
אני כמציע החוק אומר לך, חבר הכנסת שלמה
מולה, שהבעת בעבר התנגדות לחוק הזה –
ואני מקווה שאולי תשנה את דעתך – אני
אומר לך: כן, החוק הזה רחוק מלהיות מושלם.
אני אומר לך יותר מזה: אני חושב שהעובדה
שכדי לקלוט את שידורי הערוץ הזה יש צורך
להתחבר לשירותי הכבלים או הלוויין, ויש
צורך לשלם דמי מנוי – גם עבור הערוץ וגם
עבור שירותי הכבלים והלוויין – דבר לא
טוב ולא נכון. ראוי שקהילת יוצאי אתיופיה
תוכל לקבל ערוץ פתוח, חינמי, שכולם יוכלו
לצפות בו. זה נכון, אין לי בכלל ויכוח.
נכון גם שהכרחי שערוץ כזה ישדר לאורך כל
היום, לפחות לאורך מרבית שעות היום. אין
שום טעם בשידורים ייעודיים שמשודרים
ב-02:00 או ב-03:00, לפנות בוקר, בשעות שבהן אין
פרסומות ואין צופים. אני חושב שהקהילה
הזאת זכאית לערוץ שישדר במספר שעות
משמעותי לאורך היום, כולל בשעות צפיית
שיא.
שלמה מולה (קדימה):
מה הוא משדר, אתה יודע?
יריב לוין (הליכוד):
תיכף אני אענה לך גם על זה. את כל הדברים
האלה אנחנו מבטיחים כאן, כאשר בפעם
הראשונה, לראשונה מזה עשרות שנים, הצלחנו,
חבר הכנסת פיניאן ואני, לקבל הסכמה של
הממשלה, של משרד האוצר, ואני מודה על כך
לשר האוצר, לתקצב את הערוץ הזה, וכרגע
על-פי נוסח הצעת החוק מדובר ב-4.5 מיליון
שקלים בשנה.
רחל אדטו (קדימה):
למה דווקא באמהרית?
יריב לוין (הליכוד):
לא לא לא. לתקצב ערוץ לקהילה האתיופית.
עכשיו אני אסביר. החוק שאנחנו מדברים בו,
בדיוק נועד למצב שבו מבחינתנו, הנכון
והטוב ביותר זה שתהיה תחרות; שיבואו כמה
מציעים, כמה יזמים, כמה גורמים שמוכנים
להפעיל שידורים כאלה, יציעו הצעות והטוב
ביותר ייבחר. והדבר הזה נעשה על-ידי כך
שהכסף לא הולך לערוץ מסוים אלא הוא מיועד
להפקות מקומיות בשפה האמהרית; שייתנו,
אגב, תעסוקה ליוצרים, לזמרים, לתסריטאים,
לבמאים, שכולם מבני הקהילה. החוק מייעד 4.5
מיליון שקלים בפעם הראשונה, שיועברו
למועצת הכבלים והלוויין, והיא ורק היא
תחלק ותעביר אותם למי שיעמוד
בקריטריונים הנוקשים שקבועים כאן, כולל
מסגרת שעות שידור וכולל קריטריונים
שנוגעים לתכנים. אני חושב שזה הישג אדיר,
חבר הכנסת מולה – –
שלמה מולה (קדימה):
לא, ממש לא.
יריב לוין (הליכוד):
– – דבר שלא היה עד היום, ואני אומר לך
בצורה ברורה: אם לא נאשר את החוק הזה, לא
יהיה אף פעם.
שלמה מולה (קדימה):
אתה תשמע אותי תיכף.
יריב לוין (הליכוד):
לא יהיה אף פעם.
רחל אדטו (קדימה):
מה לך ולאמהרית?
יריב לוין (הליכוד):
עכשיו אני אומר לך משהו על התכנים.
רחל אדטו (קדימה):
למה אתה ואמהרית – – –
יריב לוין (הליכוד):
מה לי ולאמהרית, אני אגיד לך בדיוק. הם
אחים שלי כמו כל אחד אחר. אני דואג למי
שהגיע מרוסיה, למי שהגיע ממרוקו ולמי
שהגיע מאתיופיה אותו דבר. את כולם אנחנו
מייצגים. איזה מין שאלה זאת בכלל? מה,
למישהו יש מונופול על העניין הזה? איפה זה
נשמע, חברת הכנסת אדטו? אני מציע שתמשכי
את ההערה הזאת.
רחל אדטו (קדימה):
לא אמשוך את ההערה כי אתה תיכף תשמע את –
יריב לוין (הליכוד):
לא מכובד. לא מכובד. אני גאה לייצג את
הציבור הנאמן הזה, שיש לו תרומה אדירה,
והגיע הזמן שהוא גם יקבל; לא רק יתרום
למדינה, גם יקבל ממנה. וסוף כל סוף הצלחנו
להוציא כאן תקציב שהציבור הזה בפעם
הראשונה יקבל.
עכשיו אני אומר לך משהו על התכנים, חבר
הכנסת מולה. אני שמעתי את מסעות ההפחדה
האלה על ערוץ שכביכול משדר תכנים נוצריים
– סיפורי סבתא – ואתה יודע את זה טוב
מאוד. אבל אני אגיד לך יותר מזה – – –
שלמה מולה (קדימה):
אתה ראית את – – – אתה מכיר – – –
יריב לוין (הליכוד):
אני אגיד לך יותר מזה. הרב הראשי של יהודי
אתיופיה מברך אותנו על החוק ותומך בו. אתה
מעלה בדעתך שהוא היה תומך בערוץ שמשדר
שידורים נוצריים?
שלמה מולה (קדימה):
אתה לא מכיר – – –
יריב לוין (הליכוד):
אבל אני אגיד לך, כדי שלא תדאג.
שלמה מולה (קדימה):
אתה לא מכיר – – –
יריב לוין (הליכוד):
חבר הכנסת מולה, כדי שלא תדאג. גם אני לא
אתן את ידי לבדל שידור שיש בו בדל של חשש
שיביא אותנו למקום כזה, ולכן זה כל כך
חשוב שבפעם הראשונה ישדרו כאן לא את מה
שמביאים מאתיופיה אלא את מה שיוצרים כאן.
ישדרו כאן הפקות מקוריות מכאן, שנעשו
על-ידי יוצרים מכאן, מתוך קהילת יוצאי
אתיופיה מכאן, עם תכנים שלנו. בדיוק את זה
אנחנו מבטיחים בהצעת החוק הזאת, בפעם
הראשונה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה.
יריב לוין (הליכוד):
ולכן, אני מבקש מחברות וחברי הכנסת לתמוך
בהצעה הזו, ולהודות ליושב-ראש ועדת
הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן, על
קידום החוק עד לשלב הזה. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת יריב לוין. אם כן, אני
עובר לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים הוא
חבר הכנסת דב חנין – איננו. חבר הכנסת
אורי אריאל – איננו. חבר הכנסת ג'מאל
זחאלקה – איננו. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי
– איננו. חבר הכנסת יעקב כץ – איננו. חבר
הכנסת יואל חסון.
קריאה:
איננו.
יואל חסון (קדימה):
היית רוצה.
היו"ר יצחק וקנין:
אחריו – חבר הכנסת שלמה מולה.
קריאה:
ואחריו?
היו"ר יצחק וקנין:
נסים זאב.
קריאה:
ואחריו?
היו"ר יצחק וקנין:
הרשימה סגורה.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת
החוק הזאת, באופן עקרוני כוונתה היא
כוונה טובה וחיובית, אבל יש בה בעיות. אני
מאוד מציע להקשיב לחבר הכנסת שלמה מולה,
שיודע והוא בן העדה ובוודאי מכיר היטב,
ודאי את השפה האמהרית – –
ציון פיניאן (הליכוד):
יואל חסון (קדימה):
– – בוודאי את שידורי הערוץ המדובר. אני
מציע לכם להקשיב לו היטב, ואני מתאר לעצמי
שאם חבר הכנסת שלמה מולה היה חושב שהערוץ
הזה, שהדרך הזאת היא הדרך הנכונה, כמו
שהוא תמך בחוקים אחרים של הממשלה, הוא היה
תומך גם בחוק הזה, ואני סומך את ידי על חבר
הכנסת שלמה מולה בעניין הזה. אני מציע –
ציון פיניאן (הליכוד):
שנה לקח לשכנע את האוצר. שנה.
יואל חסון (קדימה):
מאה אחוז, האוצר – – –
ציון פיניאן (הליכוד):
שנה.
יריב לוין (הליכוד):
אבל אתם לא מבינים שלא יהיה – – –
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, נא לא להפריע לו.
ציון פיניאן (הליכוד):
לא יהיה כלום.
יריב לוין (הליכוד):
במקום להגיד תודה שסוף-סוף יש כסף. באמת.
יואל חסון (קדימה):
תראה, קודם כול, אתם – – –
יריב לוין (הליכוד):
איזה חוסר אחריות זה.
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי. חבר הכנסת יריב, הסברת את זה בטוב
טעם. למה אתה צריך להפריע לו?
יואל חסון (קדימה):
חבר הכנסת פיניאן, חבר הכנסת לוין, שניכם
חברי כנסת רציניים, שאני מקווה וגם יודע
שלא עושי דברו של האוצר, ואם האוצר הסכים
לנוסחה הזאת דווקא, אולי זה דווקא אומר
שזו הנוסחה המצמצמת ביותר, אולי המצומצמת
ביותר.
יריב לוין (הליכוד):
הפוך.
יואל חסון (קדימה):
צריך לבוא ולראות ולהבין איפה הצעת החוק
הזאת לא מלאה, איפה היא לא נותנת מענה
אמיתי. אולי היא הרבה יותר ממה שהיה, אבל
היא עדיין לא מספיק.
ולכן אני אומר לכם. חבר הכנסת לוין, אני
התרשמתי מאוד מהביטחון, מהדרך שבה הצגת
את הדברים – הדרך הבטוחה שבה אתה בטוח
שזו הדרך הנכונה. אני סומך את ידי על חבר
הכנסת שלמה מולה, סומך את ידי על בני העדה
האתיופית, שכתבו, אמרו, פנו והתריעו שזה
לא הדבר המלא והשלם שהיינו רוצים.
לכן, אני מקווה מאוד שההצעה הזאת, אם אכן
נצביע נגדה, לא תעבור, אבל אם היא תעבור,
תהיו קשובים בשלב הבא, לקראת הקריאה
השנייה והשלישית, לתיקונים הדרושים,
ולהביא את זה להיקף רחב יותר של
האוכלוסייה האתיופית ולא לקהל מצומצם,
שאולי הוא זה שדווקא פחות יצרוך את הערוץ
הזה, אלא למי שזקוקים, אלה שיש להם את
"עידן פלוס" לדוגמה. לכן, אנא היו קשובים
לדברים האלה. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת יואל חסון. יעלה חבר
הכנסת שלמה מולה, ואחריו – אחרון
הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
נסים, תעשה טובה.
נסים זאב (ש"ס):
אני עשיתי טובה קודם ולא דיברתי.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – – כל היום לעסוק בחסד.
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת מולה, לרשותך שלוש דקות.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יריב, אני
רוצה בבקשה את הקשבתך. אין לי ספק שלך
ולציון ולהרבה מאוד אנשים יש כוונות
טובות. אני לא מטיל דופי כהוא זה. אני עוד
יותר שמח שהצעות החוק לא באות רק ממני,
בגלל שאני שייך לעדה האתיופית. זה גם
בסדר. אני מנסה להסביר – אני שמח שהשר
כחלון נכנס. אני אנסה שלא להתעסק באמת
בדברים לא נכונים. אני אנסה לנמק מדוע אני
מתנגד.
<
>
@
N
P
摧⬁r᠀במדינת ישראל יש 40,000 משפחות של
יוצאי אתיופיה, ומתוכן רק 16,000 מחוברים
לכבלים ול"הוט", לשידור שמביא תוכניות
מאתיופיה לארץ. 24,000 אינם מחוברים. ה-16,000
האלה שמחוברים לכבלים משלמים 230 שקל
ופלוס 16 שקל ביחד. 24,000 המשפחות האלה לא
מסוגלים לשלם כל חודש, ולכן לא צורכים
טלוויזיה באמהרית, בעיקר – רובם הם צרכני
הביטוח הלאומי.
מה אתם מציעים עכשיו בהצעת החוק הזאת? אתם
באים ואומרים: קודם כול יש להם את השידור
מאתיופיה – ואני אומר לך, יריב, תקשיב לי
בבקשה. אני אומר לך: יהודי אתיופיה –
יהדותם נשמרה; אך ורק חיים יהודיים היו
להם. הטלוויזיה שמגיעה מאתיופיה לכאן
איננה עוזרת מאומה לקליטת יהודי אתיופיה
בארץ. אל תפחידו אותי, אל תשכנעו אותי. אני
רוצה תוכנית הפקות מקור בארץ. אני רוצה
שהתוכניות שיהיו כאן יינתנו חינם. אני
רוצה שיקבלו חינם; שיהיה להם פיקוח על
התכנים שלהם, לא שידורים שאולי העדה
האתיופית לא זקוקה להם.
אני ביקשתי רק דבר אחד: מי שמפיק את
התוכנית הזאת יעשה זאת באמצעות "עידן
פלוס". אתם בחוק ההסדרים הכנסתם את "עידן
פלוס", אנחנו ביקשנו שיהיה עליו תכנים.
ב"עידן פלוס" אנשים צריכים לקבל חינם. מה
שאתם באים ואומרים: בגלל שהאוזר, מזכיר
הממשלה, הבטיח לתת כסף ל"פסילדן", אתם
מנפנפים, באים ואומרים: הנה, אנחנו
מעבירים לך 4.5 מיליון שקל. אני אומר לך,
אני לא אהיה שותף לשחיתות הזאת. אני לא
אסכים בשום פנים ואופן שאתם תעשו קומבינה
פוליטית על גבה של העדה. אני, שלמה, לא
אסכים. אתם רוצים להעביר – יש לכם רוב,
תעבירו, אהלן וסהלן, אין לי שום בעיה, אבל
אני לא אהיה. מישהו חושב שאני, שלמה, אהיה
נגד שידור בטלוויזיה בשפה האמהרית? אתם
העליתם על דעתכם? אבל אני לא אתן שדווקא
24,000 המשפחות של מעוטי היכולת האלה, שלא
יכולים להתחבר לכבלים – לשלם 230 שקל
לכבלים ועוד 16 שקל לאותו שידור – וגם
לשלם לרשות השידור, ומה לעשות? זו
המציאות.
לכן, אדוני, אני לא רוצה להיגרר לדברים
אחרים. לא רוצה להיגרר להשמצות. ואני מציע
דווקא לכם, חברי ש"ס, וגם חברי ישראל
ביתנו: תחשבו אם זה נכון, אם זה משרת את
עולי אתיופיה. זה נכון, גם אני רוצה 12 שעות
שידור אמהרית ישראלי נטו. אתה לא יכול,
אתה לא מסוגל. תשמע, יש ערוץ-33 שמשדר פעם
בשבוע, חצי שעה. מה הבעיה לבוא ולהגיד
לרשות השידור, באמצעות ערוץ ממלכתי שישדר
ב"עידן פלוס", יוכל לזכות – לאפשר לו
לזכות?
מה שאתם עושים זה דבר שלא ייעשה. אתם
מפקירים 24,000 משפחות. בשביל מה? גם בזה
שאתם מחייבים אותם להיות מחוברים לכבלים
מאתיופיה שהתועלת שלהם לקליטה היא אפס.
תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת שלמה מולה. חבר הכנסת
נסים זאב. אני אתן לשר לסכם את הדיון. חבר
הכנסת נסים זאב. השר כחלון ביקש לסכם את
הדיון. שלוש דקות.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כולנו מודעים לצורך
החיוני בשידור באמהרית. יש 116,000 תושבים
דוברי אמהרית שמתגוררים במדינת ישראל.
שלמה מולה (קדימה):
130. נסים זאב (ש"ס):
זה עלה, ברוך השם. כן ירבו. בעיית ההסתגלות
שלהם בארץ והקשיים חברתיים ידועים
לכולנו. אני מסכים עם חבר הכנסת שלמה מולה
שברמת העיקרון לא כולם יש להם אינטרנט,
ולא כולם יכולים להיכנס וליהנות בסופו של
דבר ולהיות בתוך החדשות. בוא נאמר – 4.5
מיליון שקלים, זה באמת, הייתי אומר, "הא
לחמא עניא" – לחם עוני לתת לעדה הזאת. אם
רוצים להכניס אותם לחיים הפוליטיים
ולאפשר להם להיות מעורים יותר בקהילה, זה
צריך להיות בדיוק כמו שיש תחנה רוסית –
לא אומר באותה רמה, כי שם יש משקיעים, ויש
אנשים שיש להם אינטרסים כלכליים. אבל אם
המדינה באמת רוצה להשקיע – ויש צורך
להשקיע, צורך רב, כמו שאני מבין – צריך
לתת להם לפחות שעה של שידורים, שכל אתיופי
שרוצה לפתוח חדשות יודע שבין השעה 13:00
לשעה 14:00 יש לו אפשרות לפתוח את תחנת
הרדיו הרגילה, לשמוע חדשות ולדעת מה קורה
בעולם. אני חושב שזה דבר מאוד חיוני כדי
לשלב אותם – – –
רחל אדטו (קדימה):
לשמוע חדשות כמו שנתניהו רוצה שהם ישמעו.
נסים זאב (ש"ס):
לא משנה. את יודעת מה? שישמעו גם אותך, אין
להם בעיה. ודאי באופן יחסי זה יתחלק בין
כל חברי הכנסת, כי כל אחד יאמר את עמדתו
ואת דעתו, והם ישמחו לדעת בדיוק מה כל אחד
חושב. אבל זה לא העניין.
עכשיו, בדרך אגב, אני רוצה לומר משפט נוסף,
והוא חשוב מאוד. קול ישראל בערבית –
אדוני השר, מכובדי השרים, אנחנו נמצאים
בעידן שמי שמשדר את שידורי ישראל בערבית
זה בדיוק חברי הכנסת הערבים, פה, מעל בימת
הכנסת. הסתה בלתי נפסקת כנגד מדינת ישראל.
אנחנו שומעים אותם יום-יום. מה, אתה לא
שומע אותם? זה פה, קול ישראל. אני אומר את
זה בציניות, אבל אני מתכוון למה שאני
אומר. זה קול הרע מקהיר, וזה קול אירן
מטהרן. יותר מזה – אני אומר לך, זה פשוט
נורא ואיום.
השר מיכאל איתן:
אולי נסגור את – – –
נסים זאב (ש"ס):
אני לא יודע, זה החלטת ממשלה.
היו"ר יצחק וקנין:
דרך אגב, אם אתה סוגר את הערוץ, הניזוק
הראשון יהיה נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר לכם, צריכים להשקיע הרבה יותר
בנושאי הסברה לערביי ארץ-ישראל, ששומעים
פה רק דברי בלע, ושומעים את חברי הכנסת
הערבים, שלא מפסיקים לרגע קט להסית
ולהדיח כנגד ממשלת ישראל ומדינת ישראל.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
היו"ר יצחק וקנין:
שמעת שאמרתי לו תודה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
כן, אבל הוא לא שמע.
נסים זאב (ש"ס):
ולכן, אני אומר, אם כבר אנחנו כל כך דואגים
לעדה הזאת, אמהרית, צריכים גם לדאוג –
והרבה יותר, ביתר שאת – שיהיו באמת
שידורים שישדרו לעולם הערבי כולו, אבל
ודאי גם לתושבי מדינת ישראל.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. יסכם את הדיון
שר התקשורת, השר משה כחלון.
שר התקשורת משה כחלון:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת
רותם צודק שהשתכנענו, אבל גם אם לא
השתכנענו, אז יש לנו רוב. אבל נאמרו פה
דברים לטעמי קשים, לא נכונים, ואני לא
יכולתי להיות אדיש.
בוא נאמר קודם כול לעצם הצעת החוק. אני
ניסיתי כשר התקשורת לגייס 2.5 מיליון
שקלים לטובת הפקות באמהרית – נכון, על
הפלטפורמה שהזכרת – ולא הצלחתי. כמעט שנה
וחצי ניסיתי לעשות את זה, כי אני חושב
שהשידורים עדיין דלים, ויש עוד הרבה מה
להעשיר את השידורים באמהרית. תיכף נעבור
גם לפלטפורמות, אבל הפלטפורמה הנוכחית.
הגיעו חברי כנסת שאני אומר לך, כבן העדה,
היית פשוט צריך לעמוד פה ולהגיד להם תודה;
פשוט להגיד להם תודה על הפעולה שהם ביצעו
והצליחו לגייס 4.5 מיליון שקל – לא
לשידורים מאתיופיה, אתה פשוט לא מעודכן,
להפקות. כתוב: להפקות מהארץ, להכניס הפקות
מקוריות ומקומיות, לא כדי לקנות סרטים
באמהרית. הכסף הזה מכניס לתעשייה עובדים,
הפקות, הכשרות לצעירים עולי אתיופיה כדי
להשתלב בזה. אבל בוא, אני לא באתי לעשות
נפשות לחוק, אני באתי לעשות פה טיפה צדק.
הדבר השני, לגבי ה-DTT, לגבי ה"עידן פלוס" –
כרגע יש חמישה ערוצים שמשודרים על ה-DTT.
ביום רביעי, בעזרת השם, אנחנו מביאים לפה
את ההצעה על ה-18, וייכנסו שם ערוץ-9 – כפי
שהתחייבתי הוא יהיה על ה-DTT – ערוץ 23 יהיה,
הערוץ האמהרי יהיה. כל מה שעשינו ב-DTT כדי
להנגיש את הטלוויזיה לאנשים מעוטי
היכולת, או מהשכבות החלשות, זה כדי לשים
על הפלטפורמה הזאת, הפלטפורמה של ה-DTT, את
השידורים האלה, כדי שבאמת כל המשפחות
יוכלו לזכות בזה באמצעות 250 שקלים של
קנייה חד-פעמית – ולא 230, ואתה צודק
בעניין הזה. כי אם אנחנו לא נעלה את זה על
ה-DTT, לא עשינו שום דבר.
אני שוב רוצה להודות לכם. באמת הצלחתם
איפה שאני נכשלתי, חברי הכנסת – להביא את
הכסף הזה.
שלמה מולה (קדימה):
אבל אתה מסכים שבינתיים 24,000 משפחות לא
ייהנו.
שר התקשורת משה כחלון:
אבל כרגע יש "בוקס" אחד ב-DTT, רק "בוקס" אחד.
אתה רוצה לעשות את זה broadcast, להוציא את
ערוץ-2 ולהכניס אותם? אין לך. יש כרגע
"בוקס" של חמישה, אנחנו מרחיבים ל-18.
שלמה מולה (קדימה):
למה אתם מוציאים את 33 מהתחרות, למשל?
שר התקשורת משה כחלון:
מה זה קשור עכשיו? נו, מה, אתה רוצה לעשות
סדר בטלוויזיה? חבר הכנסת מולה, אתה פשוט
לא מעודכן.
שלמה מולה (קדימה):
אתה טועה, אדוני.
שר התקשורת משה כחלון:
אתה לא יודע איפה 33 נמצאת. אתה יודע בכלל?
נו, עזוב. אני מציע לך הצעה ידידותית. כבן
העדה אני חושב שאתה לא יכול להתנגד. לא
שאין לנו רוב, יש רוב, וזה יעבור.
שלמה מולה (קדימה):
יש לכם רוב, ואני אצביע נגד. אתה לא משכנע.
שר התקשורת משה כחלון:
אבל אני חושב שאתה עושה פה טעות, כי זה
פשוט עובר למשהו אישי, כי אם היא היתה
הצעת חוק שלך, אז היא היתה טובה. בגלל שזה
הצעת חוק של מישהו אחר, אז היא לא טובה.
שלמה מולה (קדימה):
לא נכון. למה אתה אומר?
שר התקשורת משה כחלון:
אני עליתי לכאן, הרגשתי שאתה השתמשת
במלים – – –
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
כבוד השר, עוד מעט לא יהיה לך רוב.
שר התקשורת משה כחלון:
יהיה רוב. אתה השתמשת במלים. חבר הכנסת
אילטוב, תקשיב, הציעו פה הצעת חוק. עומד
חבר כנסת ואומר: יש פה שחיתות, יש פה
קומבינה.
שלמה מולה (קדימה):
נכון. נכון.
שר התקשורת משה כחלון:
ואני, כאחד שמעורב בזה, חייב להגיד לפחות
לפרוטוקול – – –
שלמה מולה (קדימה):
היו"ר יצחק וקנין:
אדוני השר. חבר הכנסת מולה, הדיון הסתיים.
שר התקשורת משה כחלון:
תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, אני עובר להצבעה. הצעת חוק התקשורת
(בזק ושידורים) (תיקון מס' 51) (השקעה בהפקות
מקומיות בשפה האמהרית), התשע"א–2011, קריאה
ראשונה – מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –
20
נגד – 3
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק
ושידורים) (תיקון מס' 51)
(השקעה בהפקות מקומיות בשפה האמהרית),
התשע"א–2011, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
20 בעד, שלושה נגד, אין נמנעים. אם כן,
רבותי, הצעת החוק תועבר לוועדת הכלכלה
להמשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
PAGE
PAGE 1
קטע מדברי הכנסת
2013-03-18
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)
(תיקון – השקעה בשידורים ובהפקות בשפה
האמהרית), התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/2823/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים לשנייה בהצעות החוק
המובאות לפנינו היום, והיא הצעת חוק
התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – השקעה
בשידורים ובהפקות בשפה האמהרית), של חבר
הכנסת יריב לוין. יישר כוח. בבקשה. אם
אדוני רוצה לעלות לבמה, הוא יכול. בבקשה.
לכבוד השפה האמהרית ומכיוון שאנחנו היום
מקיימים את הדיון בניחותא עד אשר נגיע
לרגע שבו ניפרד מחברנו חבר הכנסת חיים
אורון. בבקשה.
יריב לוין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברות וחברי
הכנסת, הצעת החוק הזו שמובאת בפניכם,
ביוזמה משותפת של חבר הכנסת ציון פיניאן
ושלי, נועדה להבטיח מימון שוטף של המדינה
להפקות מקור בשפה האמהרית, שמיועדות לבני
קהילת יוצאי אתיופיה בישראל.
קהילת יוצאי אתיופיה, שרבים מבניה עדיין
סובלים ממצב כלכלי לא טוב, נמצאת במצב שבו
היא איננה שוק אטרקטיבי לפרסום, וכתוצאה
מכך יש קושי לקיים בה שידורי טלוויזיה
מסחרית שיישאו את עצמם וימומנו מפרסומות.
ô
ö
摧嚑Oᔀ שמיועד לקהילה הזאת, ומצד אחד
יספקו את הדרישה של בני הקהילה ומן הצד
השני ישמרו את המורשת המפוארת של הקהילה
הזו. משכך, אנחנו סברנו שראוי ונכון להציע
את הצעת החוק הזו, מתוך תקווה שגם הכנסת
תתמוך בה ונוכל להבטיח את השירות החשוב
הזה לבני קהילת יוצאי אתיופיה, שתרומתם
למדינה היא כמובן תרומה עצומה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. האם יש מי מהממשלה שמשיב על
הצעת החוק? כי היה אמור להשיב שר התקשורת.
ובכן, שר התקשורת לא משיב, ואני רואה זאת
כהסכמת הממשלה. האם יש מישהו שמתנגד?
אדוני משיב בשם הממשלה? אני רואה זאת
כהסכמת הממשלה, ואינני רואה מי שמתנגד
להצעת החוק של חבר הכנסת יריב לוין. לכן
אנחנו נעבור להצבעה.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה
על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)
(תיקון – השקעה בשידורים ובהפקות בשפה
האמהרית), התשע"א–2011. נא להצביע – מי בעד?
מי נגד? מי נמנע? הצעתו של חבר הכנסת יריב
לוין. בבקשה.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון
מוקדם בוועדה – 27
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק
ושידורים) (תיקון – השקעה בשידורים
ובהפקות בשפה האמהרית), התשע"א–2011, לדיון
מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
27 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע
שהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון
– השקעה בשידורים ובהפקות בשפה האמהרית),
של חבר הכנסת יריב לוין, עברה בקריאה
טרומית ותעבור לוועדת הכלכלה על מנת
להכינה לקריאה ראשונה. תודה רבה.
PAGE
PAGE 1
חוק - פרסום ברשומות
2014-08-25
(2) לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כי הסכום הנקוב בהגדרה "מנוי" בסעיף 51ד(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, יהיה שונה לגבי סוג מסוים של רישיונות; תוקפה של קביעה כאמור לא יעלה על שנה; השר רשאי לשוב ולהאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה בכל פעם.
(ד) הוראות סעיף 51ד לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, יחולו, מתום שלושה חודשים מיום התחילה ואילך, גם לגבי מנוי שהתקשר בהסכם התקשרות לפני יום התחילה וביטל במהלך תקופת ההתחייבות את הסכם ההתקשרות כאמור; ואולם בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, יהיה רשאי לגבות ממנוי כאמור תשלום או למנוע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול, ובלבד ששיעורם הכולל אינו עולה על סכום התקרה.
(ה) הוראות סעיף 51ה לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, יחולו, מתום שלושה חודשים מיום התחילה ואילך, גם לגבי מנוי שהתקשר בהסכם התקשרות לפני יום התחילה, וביטל את הסכם ההתקשרות כאמור.
ראש הממשלה שר התקשורת
נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 51), התשע"א-2011*
הוספת סעיף 6ו2 1. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-19821, אחרי סעיף 6ו1 יבוא:
"השקעה בהפקות 6ו.2 (א) לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית
מקומיות בשפות והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף
האמהרית
והטיגרינית זה - הקהילה) ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של
חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון
שקלים חדשים בחוקי התקציב (בסעיף זה - כספי תמיכה).
(ב) המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות
מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או
הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן
השידורים כאמור לא יפחת מ–12 שעות ביום, במשך שישה
ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה
אחרת המלווים בכתוביות בשפה האמהרית או הטיגרינית.
(ג) הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-
19852, יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על
המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו
גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים בהגדרה "מוסד ציבור"
שבסעיף האמור.
* התקבל בכנסת ביום ג' באב התשע"א (3 באוגוסט 2011); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת
- 403, מיום י"ז בתמוז התשע"א (19 ביולי 2011), עמ' 226.
1 ס"ח התשמ"ב, עמ' 218; התשע"א, עמ' 1014.
2 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60.
1016 ספר החוקים 2309, ח' באב התשע"א, 8.8.2011
(ד) בחלוקת כספי(ד)התמיכהבחלוקתבחןכספיהמועצההתמיכהאתתבחןהתאמתהמועצה את התאמת ההפקות המקומיותההפקותלאחת אוהמקומיותיותר מהמטרותלאחת אוהמפורטותיותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבוןלהלן אתוכן תביאהשעותבחשבוןשבהן ישודרואת השעותההפקותשבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוציםהמקומיותהאמוריםבערוציםבסעיף קטןהאמורים(ב): בסעיף קטן (ב):
(1) מתן אפשרות(1)לבני מתןהקהילהאפשרותלבטאלבניאתהקהילהרחשי לבלבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותםהקהילה,ואת מסורותיהם;את תרבותם ואת מסורותיהם;
(2) הבלטת הישגיהם(2) שלהבלטתבני הקהילה,הישגיהםבתוךשלהקהילהבני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראליתוכלפי החברהכולה; הישראלית כולה;
(3) מתן מידע רלוונטי(3) מתןבכלמידעהנוגערלוונטילהתמודדותבכל הנוגעעם להתמודדות עם גופים בישראל, ובכללגופיםזה בישראל,משרדי הממשלהובכלל זהוהמוסדותמשרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;המטפלים בקהילה;
(4) הצגת אורח החיים(4) הישראליהצגת אורחכדיהחייםלסייעהישראליבקליטתםכדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;של בני הקהילה בישראל;
(5) הכרת ההיסטוריה(5) והתרבותהכרת ההיסטוריההישראליות.והתרבות הישראליות.
(ה) בסעיף זה - (ה) בסעיף זה -
"הפקה מקומית" - "הפקהתכנית שרובמקומית"יוצריה,- תכניתרוב מבצעיה,שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני-הנדסירוב הצוותשנטלהטכני-הנדסיחלק בהפקתהשנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הםורובתושביצוות ישראלההפקהמבניהם תושביהעדה ישראל מבני העדה האתיופית המתגורריםהאתיופיתבישראלהמתגורריםדרך קבע, בישראלוהיא דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהלהופקהיעד ראשוניבעבורישראליקהל יעדבשפהראשוני ישראלי בשפה האמהרית או הטיגרינית;האמהרית או הטיגרינית;
"בן העדה האתיופית""בן העדה- מי האתיופית"שנולד באתיופיה- מי שנולדאו באתיופיה או שלפחות אחד מהוריושלפחותנולד באתיופיה;אחד מהוריו נולד באתיופיה;
"רוב" - 75 אחוזים "רוב"לפחות."- 75 אחוזים לפחות."
ראש הממשלה ראש הממשלה שר התקשורת שר התקשורת
נשיא המדינה נשיא המדינה יושב ראש הכנסת יושב ראש הכנסת
ספר החוקים 2309, ח' באב התשע"א, 8.8.2011 1017
הצעת חוק לקריאה השניה והשלישית - פונצ בננה
2015-05-07
סימוכין: 03289711
נספח מס' כ-/403א'
)פ/2823/18(
הצעת חוק התקשורת )בזק ושידורים( )תיקון מס' 51(, התשע"א–2011
הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ג בתמוז
התשע"א )25 ביולי 2011( והועברה לוועדת הכלכלה.
הצעת החוק מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה
השלישית ביום ג' באב התשע"א )3 באוגוסט 2011(.
היוזמים: חברי הכנסת יריב לוין, ציון פיניאן
--1
הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית
סימוכין: 03289711
נספח מס' כ-/403א'
)פ/2823/18(
חוק התקשורת )בזק ושידורים( )תיקון מס' 51(, התשע"א–2011
1
בחוק התקשורת )בזק ושידורים(, התשמ"ב–1982 , אחרי סעיף 6ו1 יבוא: .1 הוספת סעיף 6ו2
לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות "השקעה בהפקות 6ו.2 )א(
האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי מקומיות בשפות
אתיופיה בישראל )בסעיף זה – הקהילה( ולצורך האמהרית
חברי של ובהסתגלותם בהשתלבותם סיוע והטיגרינית
הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8
מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב )בסעיף זה
– כספי תמיכה(.
המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך ) ב(
מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים
המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית
מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן
השידורים כאמור לא יפחת מ-12 שעות ביום,
במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו
בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות
בשפה האמהרית או הטיגרינית.
1 ס"ח התשמ"ב, עמ' 218; התשע"א, עמ' .759
--2
הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, ) ג(
2
התשמ"ה–1985 , יחולו על חלוקה כאמור בסעיף
קטן )ב(, ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה,
בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה
לגופים שאינם נכללים בהגדרה "מוסד ציבור"
שבסעיף האמור.
)ד( בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את
התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר
מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את
השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות
בערוצים האמורים בסעיף קטן )ב(:
מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא ) 1(
את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת
מסורותיהם;
הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, ) 2(
בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית
כולה;
מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע ) 3(
להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה
משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים
בקהילה;
הצגת אורח החיים הישראלי כדי ) 4(
לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
והתרבות ההיסטוריה )5( הכרת
הישראליות.
בסעיף זה – ) ה(
2 ס"ח התשמ"ה, עמ' .60
--3
"הפקה מקומית" – תכנית שרוב יוצריה,
רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני-
הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב
צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני
המתגוררים האתיופית העדה
בישראל דרך קבע, והיא הופקה
בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי
בשפה האמהרית או הטיגרינית;
"בן העדה האתיופית" – מי שנולד
באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו
נולד באתיופיה;
"רוב" – 75 אחוזים לפחות."
*************************************************************************************** --4
נספח מס' כ-/403א'
)פ/2823/18(
הסתייגויות
להצעת חוק התקשורת )בזק ושידורים( )תיקון מס' 51(, התשע"א–2011
לסעיף 1
חברי הכנסת שלמה מולה, יואל חסון, יוליה שמאלוב-ברקוביץ ורוברט טיבייב מציעים:
*הערה: הסתייגות מספר 1 )וחלופותיה( לסעיף קטן )א( הן הסתייגויות תקציביות, כהגדרתן בסעיף 3ג לחוק- יסוד: משק המדינה.
.1 בסעיף קטן )א( המוצע, במקום "4.8 מיליון שקלים" יבוא "20 מיליון שקלים".
לחלופין א':
בסעיף קטן )א( המוצע, במקום "4.8 מיליון שקלים" יבוא "15 מיליון שקלים".
לחלופין ב':
בסעיף קטן )א( המוצע, במקום "4.8 מיליון שקלים" יבוא "10 מיליון שקלים".
לחלופין ג':
בסעיף קטן )א( המוצע, במקום "4.8 מיליון שקלים" יבוא "18 מיליון שקלים".
לחלופין ד':
בסעיף קטן )א( המוצע, במקום "4.8 מיליון שקלים" יבוא "25 מיליון שקלים".
לחלופין ה':
בסעיף קטן )א( המוצע, במקום "4.8 מיליון שקלים" יבוא "21 מיליון שקלים".
.2 סעיף קטן )ב( המוצע – יימחק.
לחלופין )מדובר בהסתייגויות נפרדות(:
בסעיף קטן )ב( המוצע, אחרי "הפקות מקומיות שישודרו" יבוא "בשידור חי". א.
בסעיף קטן )ב( המוצע, אחרי "ערוצים" יבוא "ציבוריים". ב.
--5
בסעיף קטן )ב( המוצע, אחרי "המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרית" יבוא ג.
"ומופצים לצופים, ללא תשלום, באמצעות תחנת שידור ספרתית כהגדרתה בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–,31990".
בסעיף קטן )ב( המוצע, במקום "לא יפחת מ-12 שעות ביום" יבוא "לא יפחת משעתיים ד.
ביום".
ה. בסעיף קטן )ב( המוצע, אחרי "במשך שישה ימים בשבוע" יבוא "ובלבד שלא ישודרו בשבת או בחג".
.3 אחרי סעיף קטן )ה( המוצע יבוא:
המועצה לא תחלק את כספי התמיכה לחברה פרטית כהגדרתה בחוק החברות." ")ו(
חברי הכנסת שלמה מולה, יואל חסון, יוליה שמאלוב-ברקוביץ ורוברט טיבייב מציעים:
.4 בכל מקום "במקום "האמהרית או הטיגרית" יבוא "הטיגרית או האמהרית".
.5 בסעיף קטן )א( המוצע, במקום "בשפות האמהרית והטיגרית" יבוא "בשפה האמהרית ובשפה הטיגרית".
.6 בסעיף קטן )א( המוצע, במקום "בסך" יבוא "בסכום של".
.7 בסעיף קטן )ב( המוצע, במקום "לצורך" יבוא "לשם".
.8 בסעיף קטן )ב( המוצע, במקום "כאמור" יבוא "האמורים".
חברי הכנסת שלמה מולה, יואל חסון, יוליה שמאלוב-ברקוביץ, רוברט טיבייב ונסים זאב מציעים:
.9 בסעיף קטן )ד( המוצע, ברישה, במקום "התאמת" יבוא "התאמתן של".
.10 בסעיף קטן )ד( המוצע, ברישה, במקום "תביא" יבוא "תיקח".
.11 בסעיף קטן )ד()1( המוצע, במקום "לב הקהילה" יבוא "ליבם".
לאחרי סעיף 1
חברי הכנסת שלמה מולה, יואל חסון, יוליה שמאלוב-ברקוביץ ורוברט טיבייב מציעים:
תחילתו של חוק זה ביום י' בטבת התשע"ה )1 בינואר 2015(." .2 "תחילה
***************************************************************************************
3 ס"ח התש"ן, עמ' .59