הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 114) (שינוי הוראות לעניין ריגול), התשע"ב-2011

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת עתניאל שנלר

ציון פיניאן

פ/2849/18

הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור שימוש

ומסירת מידע סודי), התשע"א–2011

תיקון סעיף 113 1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977

(להלן – החוק העיקרי), בסעיף 113 –

(1) בסעיף קטן (ג), במקום "דינו – מאסר שבע

שנים; התכוון" יבוא "והתכוון";

(2) בסעיף קטן (ד)(3), במקום "סעיף 113א" יבוא

"סעיפים 116א, 116ב,

ו- 116ד";

(3) סעיף קטן (ה) – בטל.

ביטול סעיף 113א 2. סעיף 113א לחוק העיקרי –

בטל.

תיקון סעיף 115 3. בסעיף 115 לחוק העיקרי –

(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "למטרת

ריגול";

(2) בסעיף קטן (א), המילים "ללא הסבר סביר" –

יימחקו, ובמקום הסיפה החל במילים "דינו –

מאסר" יבוא "והתכוון בכך לפגוע בבטחון

המדינה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים";

(3) בסעיף קטן (ב), אחרי "בסעיף זה" יבוא

"ובסעיף 116ג".

תיקון סעיף 116 4. בסעיף 116 לחוק העיקרי,

אחרי "לפי סימן זה" יבוא "ולפי סעיפים 116א

ו-116ב".

הוספת סעיפים 116א עד 116ד 5. אחרי הכותרת

"סימן ה': סודות רשמיים" יבוא:

"מסירת ידיעה סודית 116א. מי שמסר ידיעה

סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר עשר

שנים.

איסוף מידע סודי 116ב. (א) מי שהשיג, אסף,

הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו

מוסמך לכך, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה

לפי סעיף זה שלא עשה דבר שלא כדין להשיג

את ידיעה באשר היא ידיעה סודית, ושהשיגה,

אספה, הכינה, רשמה או החזיקה בתום לב

ולמטרה סבירה.

כניסה למקום צבאי 116ג. מי שנכנס למקום

מוגבל, ניסה לחדור לתוכו, שהה בו, ניסה

להתחקות על מבנהו או על הנעשה בו, או ללא

הסבר סביר שוטט בקרבתו – כשאינו מוסמך

לכך – וכן מי שניסה להפריע או להטעות

זקיף או שומר המופקד על מקום מוגבל, דינו

– מאסר שלוש שנים.

טיפול בידיעה סודית בידי מי שאינו מוסמך

לכך 116ד. תהא זו הגנה טובה לנאשם בעבירה

לפי סעיף 116ב, שמסר את הידיעה הסודית

בהקדם האפשרי לתחנת משטרה או לגורם

המוסמך בקשר לידיעה."

דברי הסבר

"

&

(

N

P

R

T

\

^

`

~

€

„

†

¾

Â

Þ

à

ä

æ

$

¶

º

¾

Ѐ¾

Æ

È

à

o(

ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ

܀מחקירת האירוע בו לקחה חיילת מסמכים

מסווגים מלשכת מפקדה ללא היתר, החזיקה

בהם בלא היתר והעבירה אותם לעיתונאי,

נחשף קושי מהותי בחוק העונשין, התשל"ז–1977

(להלן – חוק העונשין). הפרק העוסק בטיפול

לא-חוקי בידיעות סודיות שעוסקות בבטחון

המדינה הוא סימן ד', בפרק ז' לחוק העונשין,

שכותרתו "ריגול". אולם העבירות בסימן

ה"ריגול" עוסקות גם במסירת מידע לאויב או

ל"סוכן חוץ" וגם במסירת מידע בתוך ישראל

כשלמוסר המידע אין ולא היתה "כוונה לפגוע

בבטחון המדינה". כך נוצר פער בין השימוש

היומיומי במונח "ריגול" לבין השימוש

המשפטי בו ונוצר ערבוב לא ראוי בין סוגים

שונים של עבריינים הפועלים ממניעים

שונים.

המודעות הציבורית לשמירת סודות המדינה

ולמניעת השימוש בהם לצרכים אסורים היא

נדבך חשוב בשמירה על בטחונה, חוסנה

וקיומה של המדינה. אולם, מטרת הצעת החוק

הנוכחית היא להבחין בין שני סוגי עבירות

ופיצולן לשני סימנים שונים בחוק העונשין:

עבירות בהן אדם מוסר מידע בטחוני סודי

במטרה לפגוע בבטחון המדינה הכוללת גם

מקרים בהם הוא מוסר את המידע לגורמים

עוינים ומסוכנים למדינה. עבירות אלו

יישארו, על לפי התיקונים המוצעים, תחת

הכותרת "סימן ד': ריגול". לבין סוג שני של

עבירות, שעוסקות במסירה לא חוקית של

ידיעה בטחונית סודית, כשמוסר הידיעה לא

התכוון לפגוע בבטחון המדינה, שיועברו

ל"סימן ה': סודות רישמיים".

הצעת החוק מציעה גם להפחית את העונש על

עבירת מסירת ידיעה סודית ממאסר חמש-עשרה

שנים למאסר עשר שנים. כן מוצע להוסיף

הגנה, בסעיף 116ד המוצע, שעניינו טיפול

בידיעות סודיות שהגיעו לידיו של מי שאינו

מוסמך לכך. הסעיף המוצע קובע הגנה למי

שקיבל לידיו את הידיעה ומיהר להעביר את

הידיעה הסודית למשטרה או לגוף המוסמך

לטפל בידיעה.

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"ב בשבט התשע"א – 17.1.11

ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

PAGE

PAGE 2

רשומות

הצעות חוק

הכנסת

26 בדצמבר 2011 428 ל' בכסלו התשע"ב

עמוד

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 114) (שינוי הוראות לעניין ריגול), התשע"ב–.2011 60 הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 20) (הרחבת איסור ההפליה), התשע"ב–2011 62 מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת:

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 114) (שינוי הוראות לעניין ריגול), התשע"ב–2011*

בחוק העונשין, התשל"ז–19771 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 113 – .1 תיקון סעיף 113 בסעיף קטן (ג), במקום "דינו – מאסר שבע שנים; התכוון" יבוא "והתכוון"; (1) בסעיף קטן (ד)(3), במקום "סעיף 113א" יבוא "סעיף 116א"; (2) סעיף קטן (ה) – בטל. (3) סעיף 113א לחוק העיקרי – בטל. .2 ביטול סעיף 113א בסעיף 115 לחוק העיקרי – .3 תיקון סעיף 115 בכותרת השוליים, בסופה יבוא "למטרת ריגול"; (1)

(2) בסעיף קטן (א), המילים "ללא הסבר סביר" – יימחקו, ובמקום "דינו – מאסר שלוש

שנים; התכוון" יבוא "והתכוון".

בסעיף 116 לחוק העיקרי, אחרי "לפי סימן זה" יבוא "ולפי סעיף 116א". .4 תיקון סעיף 116 אחרי הכותרת "סימן ה': סודות רשמיים" יבוא: .5 הוספת סעיפים 116א ו־116ב 116א. (א) מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר "ידיעה סודית עשר שנים.

(ב) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית

כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר שבע שנים.

תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה לפי סעיף (ג)

קטן (ב) שעשה אחד מאלה:

לא עשה דבר שלא כדין להשיג ידיעה באשר היא (1)

ידיעה סודית, ושהשיגה, אספה, הכינה, רשמה או החזיקה

בתום לב ולמטרה סבירה.

דברי הסבר

מוצע לבטל את סעיף 113א לחוק, הקובע כי מי שמסר הוראות שעניינן "ריגול" קבועות בסימן ד' לפרק ז' ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר 15 שנים, בחלק ב' לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק), ולהעביר את ההוראה האמורה לסעיף 116א(א) המוצע, וכן ונוגעות הן למעשים שיש בהם כוונה לפגוע בביטחון להפחית את העונש על עבירה זו לעשר שנות מאסר. המדינה והן למעשים שנעשו ללא כוונה כאמור. קביעת העבירות שאין בהן יסוד של כוונה לפגוע בביטחון המדינה סעיף 113(ג) לחוק קובע כי "מי שהשיג, אסף, הכין, תחת הכותרת "ריגול" אינה עולה בקנה אחד עם השימוש רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכ ך, דינו היומיומי במונח זה. לכן מוצע להעביר עבירות בסימן

– מאסר שבע שנים; התכוון בכך לפגוע בביטחון המדינה,

האמור שאינן דורשות כוונה לפגוע בביטחון המדינה

דינו – מאסר חמש עשרה שנים.". מוצע כאמור להעביר

לסימן ה', שעניינו "סודות רשמיים".

הצעת חוק מס' פ/2849/18; הועברה לוועדה ביום י' באדר ב' התשע"א (16 במרס 2011). *

ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשע"א, עמ' .1169 1

הצעות חוק הכנסת – ,428 ל' בכסלו התשע"ב, 26.12.2011 60

בהקדם האפשרי לתחנת

לתחנת

הסודית

האפשרי

הידיעה

בהקדםהסודיתאת

הידיעה מסר

(2) (2) מסר את

המוסמך בקשר לידיעה.

לידיעה.

לגורם

בקשר

משטרה או

משטרה או לגורם המוסמך

לתוכו, שהה בו, ניסה לחדורניסה

שהה בו,

לתוכו,ניסה

לחדורמוגבל,

ניסהלמקום שנכנסמוגבל, שנכנס 116ב.

למקום מי 116ב.

כניסה מי

למקום כניסה למקום

ללא הסבר סביר שוטט שוטט

בו, או

סביר

הנעשה

עלהסבר ללא

אואומבנהו

הנעשה בו, צבאי להתחקות על מבנהו או על

להתחקות על צבאי

שניסה להפריע או להטעות

אומילהטעות להפריעוכן

מוסמך לכך –

כשאינושניסה

לכך–– וכן מי

בקרבתו

בקרבתו – כשאינו מוסמך

שנים;– מאסר שלוש שנים;

מוגבל, דינו

מקום שלוש

עלמאסר דינו –

המופקד

מוגבל, שומר

מקוםעלאוזקיף

זקיף או שומר המופקד

כהגדרתו בסעיף 115(ב)." 115(ב)."

מוגבל" –

"מקום בסעיף

כהגדרתובסעיף– זה,

בסעיף זה, "מקום מוגבל"

דברי הסבר

לבסוף, מוצע להעביר את הוראות סעיף 115(א) לעניין את ההוראה על ביצוע המעשה ללא כוונה לפגוע בביטחון כניסה למקום צבאי ללא כוונה לפגוע בביטחון המדינה, המדינה ואת ההגנה הקשורה אליה (הקבועה בסעיף 113(ה) לסעיף 116ב המוצע. לחוק), לסעיף 116א(ב) ו־(ג)(1) המוצע. עוד מוצע להוסיף הגנה, בסעיף 116א(ג)(2) המוצע, למי שקיבל לידיו ידיעה סודית והעבירה בהקדם האפשרי למשטרה או לגורם המוסמך לטפל בה.

יוזמים: חברי הכנסת עתניאל שנלר, ציון פיניאן

61 הצעות חוק הכנסת – ,428 ל' בכסלו התשע"ב, 26.12.2011

מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת:

הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 20) (הרחבת איסור ההפליה), התשע"ב–2011*

בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959,1 בסעיף 42(א), במקום "לרעה בשל גילו, מינו, גזעו, .1 תיקון סעיף 42 דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו או מפלגתו" יבוא "מחמת מינו, נטייתו המינית, מעמדו האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ־גופית, היותו הורה, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו, מפלגתו או שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986,2 לרבות מחמת תדירותו או משכו,".

דברי הסבר

טיפולי הפריה חוץ־גופית, היותו של אדם הורה, שירות סעיף 42 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959 במילואים, לרבות תדירותו או משכו, קריאה לשירות (להלן – החוק), אוסר על לשכת תעסוקה להפלות אדם מילואים או שירות צפוי בשירות מילואים. לרעה בעילות שונות ועל מי שזקוק לעובד לסרב לקבל אדם לעבודה בשל עילות אלה.

יצוין כי על פעולת לשכת שירות התעסוקה בניגוד

להוראות סעיף 42 לחוק ניתן להגיש עררים, כקבוע בסעיף הצעת החוק המתפרסמת בזה מטרתה להוסיף על 43 לחוק, ואילו סירוב לקבל עובד לעבודה בשל העילות עילות ההפליה האסורה עילות נוספות בדומה לאלה האמורות הוא עבירה פלילית לפי סעיף 77 לחוק. סעיף הקבועות בסעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, 64א לחוק מחיל את איסור ההפליה גם על לשכה פרטית התשמ"ח–1988 (להלן – חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה), לפי הפרק הרביעי לחוק. שהן: נטייה מינית, מעמד אישי, הריון, טיפולי פוריות,

יוזמים: חברי הכנסת נחמן שי, עפו אגבאריה, ציפי חוטובלי, דב חנין, ניצן הורוביץ, מרינה סולודקין, פאינה קירשנבאום, איתן כבל, אברהם מיכאלי, אורית זוארץ, רוברט טיבייב, אריה ביבי, יוחנן פלסנר, שי חרמש, יריב לוין, זבולון אורלב, שלי יחימוביץ', גדעון עזרא, רחל אדטו, יעקב אדרי, מירי רגב, יוליה שמאלוב־ברקוביץ', גאלב מג'אדלה, רוחמה אברהם־בלילה, מגלי והבה

הצעת חוק מס' פ/3067/18; הועברה לוועדה ביום י"ב בחשוון התשע"ב (9 בנובמבר 2011). *

ס"ח התשי"ט, עמ' 32; התשע"ב, עמ' .82 1

ס"ח התשמ"ו, עמ' .107 2

הצעות חוק הכנסת – ,428 ל' בכסלו התשע"ב, 26.12.2011 62

סודר בכנסת, והודפס במדפיס הממשלתי 0334-3030 ISSN המחיר 0.81 שקלים חדשים

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 114) (שינוי

הוראות לעניין ריגול), התשע"ב–2011

[רשומות (הצעות חוק, כ/428).]

(קריאה ראשונה)

היו"ר מוחמד ברכה:

אנחנו עוברים לנושא הבא, והוא הצעת חוק

העונשין (תיקון מס' 114) (שינוי הוראות

לעניין ריגול), התשע"ב–2011 – לקריאה

ראשונה – של חברי הכנסת עתניאל שנלר

וציון פיניאן. בבקשה, חבר הכנסת שנלר יציג

את הצעת החוק.

עתניאל שנלר (קדימה):

אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כנסת נכבדה,

הצעת החוק עוסקת בשאלת הענישה של אלה

הפוגעים בביטחון המדינה, מבלי שהגדרנו

אותם, או שלא צריך בהכרח להגדיר אותם

בפעילות ריגול. ישנן עבירות שאינן ריגול,

כמו למשל באמצעות שימוש אסור בסודות

מדינה רשמיים. ולכן הצעת החוק מנסה לעשות

קצת סדר, משום שעד כה היה קושי בהבחנה

הזאת.

מלים אחדות על הצעת החוק. העיקרון הוא

שאנחנו עושים הפרדה בין מי שעושה פגיעה

במזיד, בכוונה לפגוע בביטחון המדינה,

לבין מי שעושה עבירה בשוגג, או לא במזיד,

נקרא לזה כך. מי שמוסר ידיעה סודית – והוא

לא מוסמך לכך – במזיד, אז בוודאי דינו

הרבה יותר חמור. אם הוא עושה במתכוון,

לפגוע במדינה, זה יהיה 15 שנים. אם הוא עושה

את הדברים שלא בכוונה לפגוע במדינה, דינו

יהיה עשר שנים. אבל אם הוא לא עשה שום דבר,

הוא לא עשה פעולה אקטיבית, לא בשוגג ולא

במזיד, אלא – כן.

דוד רותם (ישראל ביתנו):

אם נניח אדם העתיק מסמכים על דיסקט ואחר

כך מסר את זה לעיתונאים, אז הוא עשה משהו

עתניאל שנלר (קדימה):

אדוני יושב-ראש הוועדה – ורציתי להודות

לך מאוד בסוף הדברים – –

דוד רותם (ישראל ביתנו):

אל תודה לי.

עתניאל שנלר (קדימה):

– – אני אגיד לך על מה, על ההערה הזאת,

משום שכשדיברנו בוועדה הפנית את תשומת לב

הוועדה, בעיני, בצורה מאוד ראויה, לנתק את

הסיפור הזה מענת קם, משום שהדברים נמצאים

עדיין בדיון כזה או אחר. אז אני מנסה, לפי

הנחיית יושב-ראש הוועדה, לומר את הדברים

בצורה מאוד מאוד זהירה. משום שחוכמתך

היתה רבה אז, אני משוכנע שהיא תימשך גם

עכשיו. ואז, כשאדם עושה עבירה, כמו שעכשיו

אדוני העלה, ודאי שזה עשר שנים; הרי זו

עבירה שהוא עשה במתכוון. אם זה – לפגוע

בביטחון המדינה, זה 15, אבל אם העבירה היא

לא כדי לפגוע בביטחון המדינה אבל עבירה

חמורה מאין כמותה, זה עשר שנים. אגב,

הדוגמה שנתת, זה בערך פי-2.5 מאשר, נדמה לי,

מדברים בה.

אם אדם החזיק חומר בשוגג – אני עושה

מילואים, ואני מחזיק חומר אצלי בשוגג, ולא

התכוונתי, לא רציתי לעשות שום דבר רע בזה;

רשמתי, החזקתי ידיעה סודית ואני לא מוסמך

להחזיק – גם אז החוק הזה יחמיר החמרה

יתירה, בשביל להעמיק את נושא החשיבות

הגדולה מאוד של שמירה של סודות המדינה.

אבל כאן הכנסנו נושא של היהדות – ונדמה

לי שזה לא רק ביהדות, גם באסלאם, אני חושב,

בכל דת – נושא של חזרה בתשובה. אם אדם

באמת מודע שהוא עבר עבירה, לא בגלל שהוא

רצה לעשות דבר רע – במקרה היו לו המפות

הסודיות בתיקו, והוא לא עשה שום דבר, אלא

הכול בתום לב, יעמוד לזכותו גם – – –

השר מיכאל איתן:

ניקח דוגמה שאדם הולך ברחוב, או חייל הולך

בבסיס, ומישהו שם לו בתיק שלו, בלא ידיעתו,

חומר סודי.

עתניאל שנלר (קדימה):

הוא חייב להחזיר את זה למשטרה. זה החוק

היום.

השר מיכאל איתן:

הוא עוד לא יודע בכלל שהחומר שם. עכשיו,

נגיד שהוא מגיע הביתה והוא רואה את החומר

בתיק שלו, האם הוא נחשב כבר באותו רגע

עבריין לפי הצעת החוק?

עתניאל שנלר (קדימה):

לא. אני אומר בפירוש, זה בעצם הניסוח של

משרד המשפטים בהקשר הזה, כי החוק הזה נכתב

אתם, על-ידם, מטעמם. אז ייאמר כך: לא עשה

דבר שלא כדין להשגת ידיעה באשר היא ידיעה

סודית – כמו שאמרת – שהשיגה, אספה, הכינה,

רשמה או החזיקה בתום לב ולמטרה סבירה

אפילו, אז זה יעמוד לזכותו. אז הוא לא יהיה

אשם. הוא לא ייכנס לבית-סוהר. יותר מזה, מי

שמסר את הידיעה הסודית בהקדם האפשרי

לתחנת משטרה או לגורם המוסמך בהקשר

לידיעה, שוב, בוודאי הוא עשה את מה שנדרש

ממנו.

במלים אחרות, מטרת הצעת החוק, שנולדה בעצם

מתוך דרישה, בקשה, הערה של משרד המשפטים

והמערכת האוכפת את החוק במדינת ישראל

לעניין הזה, היא ליצור את הסדר כפי

שאמרתי. אם כן, ריגול זה ריגול, לא מדובר

בכך; מה שלא בגדר ריגול, במזיד לפגוע

בביטחון המדינה – העמדנו את זה על 15 שנה.

מה שלא במזיד, לפגוע בביטחון המדינה, יהיה

עשר שנים. דבר שלא נעשה מתוך מגמה לפגוע

בביטחון המדינה, פחות שנים, ובוודאי מי

שחוזר בתשובה, חוזר בתשובה.

אני רק אומר שיש עוד סעיף אחד בחוק – ובזה

אסיים. אנחנו הכנסנו לחוק גם את מי שניסה

לחדור למקום שאסור לחדור אליו, לקבל מידע

ממקום שאסור לקבל ממנו מידע, כולל מקומות

סגורים, מחנות צבא ועוד כיוצא באלה – גם

הוא חלק מהתיקון לחוק.

וכפי שאמרתי, אני רוצה להודות מאוד

ליושב-ראש ועדת החוקה, שבתבונתו מלווה לא

רק את החוקים הללו אלא חוקים רבים אחרים,

לאיזון הראוי. אני רוצה להודות לך, חבר

הכנסת רותם, על ההובלה גם של החוק הזה.

תודה רבה.

אורי אריאל (האיחוד הלאומי):

אתה יכול להרחיב בזה?

עתניאל שנלר (קדימה):

בהתחלה, בסוף, באמצע?

היו"ר מוחמד ברכה:

תודה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון על הצעת

החוק. ראשון הדוברים – חבר הכנסת ישראל

אייכלר, ואחריו – חבר הכנסת אורי אריאל.

אם יש חברי כנסת שנוכחים באולם ורוצים

להשתתף בדיון, שיגידו עכשיו, כי אני סוגר

את הרשימה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, בפעם הקודמת סיפרתי

סיפור נחמד, ועכשיו אני רוצה לספר סיפור

מאוד לא נחמד. בימים האחרונים חשבנו

שהנושא הזה של קמפיין ההסתה נגד החרדים,

הדרת הנשים, כבר הסתיים. אבל למעשה אני

מקבל עכשיו דיווחים כל יום, כל כמה שעות:

מרביצים לילדים חרדים ברחובות. בריונים

מכים בהם, ואף אחד לא עומד להגנתם. ודאי

שלא אותם מסיתים שגורמים לכל הדבר הזה.

אני לא מדבר על הבריונים עצמם. אני מבקש

שבבריונים המשטרה תטפל. אבל אנחנו צריכים

לדעת שכאשר יש שרפה, צריכים לדעת מי הם

מציתי היערות. ואם תיקחו קשת ותמתחו אותה

עד הסוף, תמצאו ששני הקצוות זהים לחלוטין.

כמו שיש בציבור החרדי שלושה, ארבעה אנשים

– או 50 אנשים, לא משנה – שיש להם עניין

שלא יוכלו לחיות כאן יהודים חרדים

וחילונים, ושלא יהיו תקציבים לישיבות,

ושלא יוכלו להשתתף בבחירות; יש בצד השני

גורמים עתירי הון – רפורמים ואחרים –

שרוצים את אותה מטרה: להצית אש בכל

מושבותינו; שיהודים דתיים וחילונים לא

יוכלו לשבת ביחד. ויש להם עיתונאים

שעובדים 24 שעות ביממה בהסתה נוראה.

היום אחד העיתונאים מסביר שהמחלה היא

החינוך החרדי; הוא מציג אותו כמחלה. אני

לא רוצה להזכיר את שמו, אבל הוא וחבריו

צריכים לדעת שאם חלילה הם יצליחו במשימתם

שתהיה פה מלחמת אזרחים, הם יהיו

קורבנותיה הראשונים. הם לא יוכלו לשבת

מאחורי המקלדות ולשלוח אנשים להילחם זה

בזה ברחובות.

עתניאל שנלר (קדימה):

חבר הכנסת אייכלר, למה לא מגישים תביעה על

הסתה? על דיבה? למה לא עושים את זה?

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

חבר הכנסת שנלר, שאלת שאלה נכונה: למה לא

מגישים תביעה על דיבה והסתה? אני רוצה

לספר לך שהיה יועץ משפטי לממשלה שיושב

היום בבג"ץ, קוראים לו אליקים רובינשטיין.

יועץ משפטי הוא היחיד שיכול להגיש תביעת

לשון הרע על ציבור. הוא אף פעם לא עשה את

זה. הוא טען שאין ציבור מוגדר ששמו "חרדי".

אין חרדים במדינה הזאת. יש דתיים, יש

ערבים, יש יהודים. החוק נגד הסתה לגזענות

זה רק ערבים, גזע ומוצא, אבל אין חרדים.

עתניאל שנלר (קדימה):

חבר הכנסת אייכלר, אני מזמין אותך יחד אתי

לעשות תיקון לחוק: שהוצאת דיבה על ציבור

או – – – מדינה תהיה חלק מהוצאת דיבה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

הנה, אני חותם היום. נדמה לי שהיו הצעות

כאלה.

היו"ר מוחמד ברכה:

יש, יש על רקע של אמונה. מה זאת אומרת?

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

לא, אין דבר כזה. אין דבר כזה. יש על רקע

גזעני, מוצא ודת. זאת אומרת, על אסלאם

וכיוצא בזה.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

על דת אין.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

על דת אין. אתה צודק. אין דת – אני זוכר.

רצינו להכניס דת, והם לא רצו.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אני רציתי, אתם לא הצבעתם אתי.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

נכון. על רקע אתני יש.

דוד רותם (ישראל ביתנו):

הרב אייכלר, חרדות זה – – –

היו"ר מוחמד ברכה:

לא צריך דת, צריך אמונה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

כך הם טוענים. אבל עצם הדה-לגיטימציה –

אני רוצה לומר לכם: מציתים אש. הם יושבים

מאחורי מקלדות ומציתים אש בכוונה,

שהבריון ירביץ לילד, ושהילד החרדי המוכה

יצעק לשוטר "נאצי".

וכאן אני מוצא חובה לגנות את הקריקטורה

שהיתה נגד ניסו שחם. יש לי חשד גדול מאוד

שלא חרדים עשו את זה אלא אלה שרוצים להצית

אש. להשוות את ניסו שחם להיטלר זה דבר

מגונה ביותר, זה דבר שברור שאסור לעשות

אותו.

אבל כל האסקלציה, ההידרדרות הזאת, עלולה

להביא לדברים נוראיים, ואני לא רוצה, חס

וחלילה, שנושאים אחרים, כמו מלחמה גדולה

מאירן או ממצרים, יגרמו להשקטת האש. אני

רוצה שאנחנו נשקיט את האש בדרכי שלום, ולא

חלילה שתהיינה מלחמות, ורק אז ירדו מאתנו.

היו"ר מוחמד ברכה:

תודה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אני מקווה, אדוני היושב-ראש, שרוב חברי

הכנסת יסכימו אתי בעניין הזה. תודה.

היו"ר מוחמד ברכה:

אוקיי, תודה. חבר הכנסת אורי אריאל,

ואחריו – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אני

הייתי אמור לדבר, אבל כמובן אני לא יכול.

אורי אריאל (האיחוד הלאומי):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני

השר, ראשית אני רוצה להסכים עם דברי הדובר

הקודם, חבר הכנסת אייכלר. בצורה הכי

פשוטה: ההסתה כרגע נגד הציבור החרדי

על-ידי חלק מהתקשורת – גם פה צריך לדייק

ולא לעשות הכללות – היא בלתי סבירה

בעליל. היא פשוט הסתה. זו המלה. וראוי

לעשות כל מאמץ לתקן את זה.

רוב הציבור החרדי הוא ציבור רציני

ומשמעותי – אני לא בא לחלק תארים אלא

לומר שכל העלילות האלה נוגעות אולי

לציבור קטן. אני שמח על הגינוי של השימוש

בביטויים נאציים או בסמלים נאציים,

שמקומם לא יכיר. אני, יחד עם חברים נוספים,

מגיש הצעת חוק על איסור שימוש בזה, ועונש

חמור על השימוש בסמלים האלה. הם לא

ראויים. יותר נכון – הם מבזים אותנו, את

כולנו.

לעצם החוק. החוק הוא ראוי וטוב. הוא עושה

סדר בכותרת הראשית שמתחתיה יש דברים

שונים, כוונות שונות.

>

@

摧碤 ᠀אירוע שמתרחש במקומותינו כרגע.

עכשיו, בשעה זו, יש שישה חשודים שנעצרו

על-ידי משטרת ישראל, כשאחד מהסעיפים נגדם

הוא ריגול. רשת של ריגול ברחבי מדינת

ישראל. כשאתה יורד לפרטים מסתבר שפלוני

צלצל לאלמוני ואמר לו שהמשטרה בדרך לפנות

איזה מאחז. היות שהמשטרה מתרשלת בתפקידה

ואיננה יודעת לעשות את עבודתה, והיות

שהשב"כ, במקום לעשות עבודתו, עושה את

מלאכתו קלה וגם רמייה – –

נחמן שי (קדימה):

לא, לא, לא.

אורי אריאל (האיחוד הלאומי):

– – אז מצאו סעיף שאם פלוני מצלצל

לאלמוני, אזי יואשם אשם בריגול.

נחמן שי (קדימה):

לא נכון.

אורי אריאל (האיחוד הלאומי):

הנני להודיע מעל במה זו – – –

מגלי והבה (קדימה):

– – – מאלה שמתקשרים – – –

אורי אריאל (האיחוד הלאומי):

הנני להודיע מעל במה הזאת שאני, חבר הכנסת

אורי אריאל, מרגל. זהו. זה אני. עכשיו, אם

אדרש על-ידי מי משלטונות החוק או מחברי

הכנסת להוריד את חסינותי ולעמוד למשפט על

ריגול – כי הודעתי בעבר, לא עכשיו, לא בעת

הזאת, אבל לפני שנים מעטות, הודעתי

פעם-פעמיים – – –

נחמן שי (קדימה):

בימים הטובים.

אורי אריאל (האיחוד הלאומי):

היום זה הימים הטובים. אז גם היו טובים,

אין לי תלונות. תשמע, תמיד היה טוב. הולך

וטוב.

אני מוכן להוריד את החסינות שלי, לפי

דרישות שלטונות החוק במדינת ישראל, או אם

יהיו פה כמה ח"כים – לא איזה חבר כנסת אחד

שרוצה להרגיז – ואני מוכן לעמוד למשפט

בעוון ריגול. אני אמסור את כל הפרטים

הנדרשים, מעצמי, למשטרת ישראל, ואני מצפה

שהיא תפעל ביתר חוכמה וביתר נחישות מאשר

היא פועלת עד כה.

לזה מצטרפת הפרקליטות כמובן בשמחה רבה.

היא בכלל ממציאה את העניין. ואני מסיים

ואומר שלפרקליטות כזאת אין מקום במדינת

ישראל. תודה.

עתניאל שנלר (קדימה):

חבר הכנסת אריאל, אם – – – היום לקריאה

שלישית אז לא יהיו יכולים להעמיד אותם על

ריגול אלא על החוק של העברת מידע סודי.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אל תסיר את החסינות, זה מסוכן פה.

היו"ר מוחמד ברכה:

לא הבנתי את ההערה האחרונה, שלפרקליטות

כזאת אין מקום.

נחמן שי (קדימה):

עוד ייקחו אותך ברצינות פה.

היו"ר מוחמד ברכה:

זו אמירה של חבר בוועדה למינוי שופטים.

חבר הכנסת בן-ארי, בבקשה.

חבר הכנסת אריאל, רק לידיעתך, אתה לא צריך

לבקש שמישהו יסיר את החסינות שלך.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

החסינות שלך מוסרת, אתה רק לא מבקש אותה.

היו"ר מוחמד ברכה:

היא מוסרת ברגע שמוגש נגדך כתב-אישום, אלא

אם אתה מבקש לשמור אותה. זאת אומרת, אתה לא

צריך להתאמץ בעניין הזה.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

לא צריך להתאמץ.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מצטרף

לחבר הכנסת אריאל וכמובן מצטרף למכובדי

חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר, על ההסתה

הבלתי-מתקבלת על הדעת. בשבוע שעבר נאמה פה

יושבת-ראש האופוזיציה. לא שמעתי מילות

הסתה כאלה מימי. סיפורים שלא היו ולא

נבראו. פרובוקציות, היא הפכה אותן כאילו

– איזה אסון יש פה.

רבותי, יש פה במדינת ישראל, תאמינו לי, עוד

כמה דברים. אני שומע שאנשים במושבים ליד

קריית-גת, לא מסכימים לבטח להם את

המכוניות. אתה יודע, חבר הכנסת עתני שנלר?

לא מסכימים – חברות ביטוח לא מבטחות

מכוניות שם.

עתניאל שנלר (קדימה):

מה זה קשור לחרדים?

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

לא, אני רק רוצה לומר שיש צרות אחרות. אבל

במה היא עסוקה? בהסתה נגד החרדים. גברת

מטלון, חמור מאוד, אבל הסתה.

אני רוצה לומר על התוצאות של ההסתה

ולהתחבר לדברים שאמר חבר הכנסת אורי

אריאל, חברי לסיעה. הייתי היום בצהריים

בדיון של המרגלים. חבורה של מרגלים –

חמישה חבר'ה שהרחיקו אותם מביתם על לא

עוול בכפם, גזלו את פרנסתם, הרחיקו אותם

מנשותיהם ומילדיהם בלי שהביאו מלה אחת

לבית-משפט. צו הרחקה. האלוף חתם. ועכשיו

היה צריך להרשיע אותם בעוד משהו. אז באו

ואמרו שהם שלחו אס.אם.אס. אם הייתי יכול

להראות לכם כמה אס.אם.אסים אני מקבל –

מגיע כוח לפה, מגיע דחפור לפה. כל התושבים

ביהודה ושומרון, כולם כמעט, ואני משער שגם

אתה, חבר הכנסת עתני שנלר, אני אתפלא אם לא

מקבל את ה-אס.אם.אסים האלה כדבר יום ביומו

– לא עשרות, מאות של אנשים; אנחנו חוששים

מזרועות ההרס של נתניהו וברק ואנחנו

רוצים למחות על זה, וזאת זכותנו למחות.

וזאת הדמוקרטיה.

אז כשאין מה לעשות, כשאין אישום, כשאין מה

להגיד, אז חוזרים לתקופת ההתנתקות, שילדה

בת 12.5, השופטת פרוקצ'יה שולחת אותה למעצר

עד תום ההליכים. למה? ילדה באמת לא מנומסת,

היא אמרה לשוטרת "חצופה". שלחה אותה למעצר

עד תום ההליכים כי היה "עליהום" – עוד פעם

ה"עליהום" הזה.

בשבועות האחרונים אני חושש. אני זוכר את

ה"עליהום" שהיה על אנשי הרב עוזי משולם,

שהביא בסופו של דבר ליד קלה על ההדק, ושם

– אני לא רוצה להוציא את המלה מפה – ושם

בא אדם אל מותו, ירו בו על לא עוול בכפו. לא

היה בידו כלי נשק, לא היה כלום, אבל מתוך

אווירת ההסתה הגיעו למצב הזה.

להכניס אנשים עכשיו למעצר של שלושה

שבועות על כלום? הם שלחו אס.אם.אס. מישהו

פה נטרפה עליו דעתו? כנראה שכן. תודה רבה.

היו"ר מוחמד ברכה:

אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב –

בבקשה, אדוני.

נסים זאב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק

היא ראויה, כי מה שקרה בפרשת ענת קם, בעצם

המעשים שנעשו שם זה הרבה יותר חמור

מריגול אפילו. למסור את סודות המדינה

לעיתונאי, ולהעביר את זה בפומבי לאויב, זה

דבר חמור ביותר.

אבל היו צריכים להתפלפל בדרך איך בכל זאת

להדביק לה איזה מעשה, בזדון או לא בזדון,

בכוונה או לא בכוונה. אדם מועד לעולם, בין

ער בין ישן. אדם שמזיק לא צריך כוונה, עצם

הנזק שהוא עושה, זה חמור.

ונכון, כפי שחברי חבר הכנסת עתניאל שנלר

אומר, ש"מלאכת מחשבת אסרה תורה", וכשאדם

עושה דבר, אז תלוי אם יש לו כוונת זדון או

אין לו כוונת זדון בעשייה, במעשה שלו. זה

ברור, להגדיר את חומרת העונש, בוודאי אם

יש פה תום לב או אין פה תום לב. אבל כשאדם

לוקח מסמכים ומעביר את זה לעיתונאי, למה

הוא מתכוון בדיוק? זה נובע מתוך שנאת

המדינה. המדינה מגדלת, תומכת באותה חיילת

שהיתה, ולוקחת מהמפקד את המסמכים הסודיים

ביותר, מעבירה את זה לעיתונאי. ומה בדיוק

העיתונאי יעשה עם זה, גם אם הוא לא יפרסם

את זה היום? וזה מה שחשוב – בוועדה לתת את

הדגש.

אני חושב שכן יש מקום להכניס גם את אותו

עיתונאי שקיבל את החומר ופרסם את הדברים

שהם מסמך סודי, זה לא פחות חמור ממי

שהעביר לו. מה זה אתיקה, עם כל הכבוד

לאתיקה? מה?

עתניאל שנלר (קדימה):

זה מופיע בחוק, אדוני.

דוד רותם (ישראל ביתנו):

קודם כול, העיתונאי מסר את זה לצנזורה

והיא לא פסלה את זה, אז אי-אפשר להאשים

אותו. דבר שני, אתה רוצה לפגוע – – –

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

אז לאסור את הצנזורה, נסים.

דוד רותם (ישראל ביתנו):

אתה רוצה לפגוע בחופש התקשורת?

נסים זאב (ש"ס):

אני לא רוצה לפגוע באף אחד, אני לא רוצה

שיפגעו בביטחון מדינת ישראל.

דוד רותם (ישראל ביתנו):

התקשורת זה דבר קדוש.

היו"ר גאלב מג'אדלה:

טוב. רבותי.

נסים זאב (ש"ס):

ואם הצנזורה שלנו באמת, עד כדי כך עיניים

להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו, והם

מתנהגים באמת בעיוורון, אז מה לעשות?

מדינה עיוורת. עיזה עיוורת – איך אמר פעם

מרן?

עתניאל שנלר (קדימה):

חבר הכנסת זאב, בחוק עצמו – להעברת החוק

– יש שני היבטים: לגבי הצנזורה, אם נעשה

בזה שימוש. חבר הכנסת זאב מדבר על עצם זה

שהוא לקח וקיבל את המסמכים. זה נמצא בחוק,

ודינו בחוק הזה שבע שנים, אלא אם כן הוא

החזיר אותם מייד לתחנת המשטרה. זה נמצא

בחוק.

נסים זאב (ש"ס):

אבל אם הוא החזיר למשטרה ויש העתק אצלו?

עתניאל שנלר (קדימה):

אז הוא לא החזיר למשטרה.

נסים זאב (ש"ס):

אז זהו. אני רוצה לומר שזה יודגש – –

עתניאל שנלר (קדימה):

לכן מה שאדוני אמר – – –

נסים זאב (ש"ס):

– – כי לפעמים אפשר להחזיר את המסמך

האותנטי, לצלם אותו, להשאיר אותו אצלי,

ובסופו של דבר אני יכול לעשות בו שימוש לא

היום, בעוד שנה.

עתניאל שנלר (קדימה):

זאת עבירה שבגינה שבע שנים.

היו"ר מוחמד ברכה:

הדברים התבהרו.

נסים זאב (ש"ס):

התבהרו. אני רק רוצה במשפט אחד לומר – –

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

הרב עובדיה אמר פעם "עיזה עיוורת".

נסים זאב (ש"ס):

זה לא משנה עכשיו.

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

אתה לא רוצה – – –

נסים זאב (ש"ס):

די לריבים. טוב, אני רק רוצה לסיים במשפט

אחד. כל הנושא של המצאה חדשה של משטרת

ישראל – פתאום יש לנו מרגלים חדשים

במדינת ישראל. אני מכיר את הצעירים, כי יש

מישהו שמאוד קרוב אלי, שזרקו אותו מיצהר.

בסדר, זרקו אותו לשנה, הרחקה, נשוי, משפחה,

לא משנה. הוא היה באותה קבוצה פה ברחוב

יפו באיזו דירה. אין לו שום שייכות למה

שהיה בנושא של הכניסה למחנה אפרים.

היו"ר מוחמד ברכה:

זה לא משפט אחרון, זה – – –

נסים זאב (ש"ס):

ואדוני היושב-ראש, מאשימים אותו בריגול.

מה ריגול? הוא מסר מידע מתי צה"ל מגיע

לאיזשהו יישוב. דבר חדש. המצאה חדשה. אם

ריגול זה לא מדינת אויב, אז אנחנו האויבים

של עצמנו, ולכן הוא מואשם בריגול.

גאלב מג'אדלה (העבודה):

זה ריגול.

נסים זאב (ש"ס):

אם אנחנו מדינת אויב של עצמנו, אז המדינה

היא אויבת ועוינת את אזרחיה.

היו"ר מוחמד ברכה:

תודה, אדוני.

אנחנו, רבותי, נעבור להצבעה על הצעת חוק

העונשין (תיקון מס' 114) (שינוי הוראות

לעניין ריגול), התשע"ב–2011, בקריאה ראשונה.

נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

גאלב מג'אדלה (העבודה):

אם זה ריגול, אז גם – – –

הצבעה מס' 3

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –

12

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון

מס' 114) (שינוי הוראות לעניין ריגול),

התשע"ב–2011, לוועדת החוקה, חוק ומשפט

נתקבלה.

היו"ר מוחמד ברכה:

ברוב של 12 חברי כנסת, הצעת החוק אושרה ללא

מתנגדים וללא נמנעים, והיא תועבר להמשך

הכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת החוקה,

חוק ומשפט.

אני רק רוצה לציין בקשר לחוק הקודם שאושר,

הצעת חוק התקשורת – אנחנו צריכים לציין

שהנושא אושר בקריאה ראשונה, והוא יועבר

לוועדת הכלכלה להמשך הכנתו לקריאה שנייה

ושלישית.

PAGE

PAGE 1

הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור שימוש

ומסירת מידע סודי), התשע"א–2011

[הצעת חוק פ/2849/18; נספחות.]

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

היו"ר ראובן ריבלין:

רבותי, אנחנו עוברים להצעת חוק העונשין

(תיקון – איסור שימוש ומסירת מידע סודי).

חבר הכנסת עתניאל שנלר יעלה ויבוא – הצעת

החוק היא שלו. ישיב שר המשפטים, פרופסור

יעקב נאמן. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.

עתניאל שנלר (קדימה):

תודה.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אני

רוצה להודות לחבר הכנסת ציון פיניאן,

שהוא שותפי להצעת החוק.

בעידן של קוטביות ערכית המחוקק נדרש

לפעמים לגשר, כשישנם פערים בצד הערכי, בין

פערים הקשורים בזכות הפרט, זכות חופש

העיסוק, זכות חופש ההתארגנות, חופש

הביטוי, חופש המידע, הפרט וזכויותיו, לבין

זכויות הציבור כציבור, ככלל. המחוקק

לעתים נדרש לייצר את הגשר על הפערים,

ולקבוע את אמות המידה, היכן מסתיימת

זכותו של הפרט בשל זכותו של הכלל.

המתח הזה הוא המתח שהחוק שלנו מנסה לעסוק

בו. ודאי שהמתח גדול יותר כשמדובר בעולם

מודרני, שבו יש אוטוסטרדת מידע לכל אדם

בכל מקום, ואנחנו רואים מה קורה במזרח

התיכון: המידע מחולל תהליכים מאוד מאוד

רחבים וגדולים, על אחת כמה וכמה כאשר

התקשורת והמדיה יש להן המשקל הכל-כך חשוב,

כפי שהן מקבלות היום.

על הרקע הזה אנחנו מציעים חוק שתפקידו

ליצור גם מודעות ציבורית לשמירת סודות

המדינה והאינטרסים הלאומיים, על מנת

למנוע שימוש לצרכים אסורים. וזה חלק

מחינוך שלנו לריסון עצמי. החיים והמוות

ביד הלשון, לפעמים גם דרך העיתונות.

היכולת שלנו כמחוקקים לרסן את עצמנו, זה

מהות החוק שאנחנו מבקשים להעביר.

במה עסקינן? חקירת האירוע על החיילת ענת

קם, שללא היתר לקחה מסמכים מסווגים מלשכת

מפקד פיקוד מרכז, החזיקה בהם ללא היתר,

והעבירה אותם לעיתונאי – מעשה שלא ייעשה.

אבל עצם המעשה גרם לכך שראינו ומצאנו

לקונה, קושי מהותי בחוק העונשין. חוק

העונשין, בפרק העוסק בטיפול לא חוקי

בידיעות ביטחוניות, סודיות, הכותרת שלו

היא "ריגול". ואני שואל אתכם, חברי חברי

הכנסת, האם העתקת מידע ומסירה לעיתונאי

זה ריגול? נראה שלא. החוק, תחת "ריגול",

עוסק גם במסירת מידע לאויב או לסוכן חוץ,

גם כשלא היתה כוונה לפגוע בביטחון

המדינה. אם יש כוונה לפגוע בביטחון

המדינה ודאי שזה ריגול, אבל אם אדם לא

התכוון לפגוע בביטחון המדינה אלא רק

להעביר לתקשורת, אלא רק לעשות שימוש לא

ראוי, זה לא ריגול. אם יאשימו אותו בריגול,

עוד עלול השופט לזכות אותו. ומאידך, עבירה

של שימוש בידיעות ברמה נמוכה יותר, עבירה

חמורה כזאת יכולה לצאת עם עונש קל מאוד.

לכן הוספנו לחוק עוד סימן: יש ריגול ויש

סימן נוסף, של מסירת ידיעה סודית, ויש

החזקת חומר סודי. התוספת שלנו במהותה היא

הוספת הנדבך בין שימוש או החזקה בחומר

סודי, שזו עבירה חמורה, אבל פחות חמורה –

בפער בין זה לריגול הכנסנו שימוש לא ראוי

בחומר כזה שכולל צילום, העתקה, מסירה

לעיתונאי, מסירה לכל אדם אחר, שזה לא בא

בכוונה לפגוע בביטחון המדינה. זה לא בא

לפגוע בביטחון המדינה.

בשולי הדברים, ובזה אסיים, אני רוצה לומר

שהוספנו עוד ממד. מה עושה אדם שהגיע אליו

חומר סודי, מה הוא יעשה אתו? גם לכאן

הוספנו את האיסור, כמובן: לא רק למסור

מידע, לאסוף, לרשום, להכין, להחזיק ידיעה

סודית, אלא הכנסנו איסור של העתקה או

צילום או כל שימוש אחר שצריך להיות נאסר

בחוק הזה.

אני אסכם ואומר, בשביל לצמצם בדברי: ענת

קם נדרשה לעסקת טיעון כדי למצוא את הסעיף,

במה אפשר להאשים אותה. המחוקק היום יחוקק

בקריאה טרומית – בהסכמת הממשלה, כולי

תקווה – יחוקק את תחילת החוק שאומר שיש

הבדל בין החזקת חומר סודי, בין החזקת חומר

סודי ועשיית שימוש לרעה שלא בכוונה לפגוע

בביטחון המדינה, לבין ריגול, שהוא ברמה של

פגיעה בביטחון המדינה. נדמה לי שבכך

בעיקר תרמנו לא לענישה ולשפיטה; בעיקר

תרמנו למודעות הציבורית לחשיבות של

שמירת החיסיון על אינטרסים של מדינה.

אנחנו נכריע שיש דברים הגוברים על זכויות

הפרט, או המדינה והציבור גוברים על הרצון

של הפרט, גם אם זה חופש מידע, גם אם זה חופש

העיסוק וגם אם זה חופש העיתונות. תודה

רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. זו התנגשות בין שני עקרונות,

שאתה מדגיש, חשובים. כבוד שר המשפטים,

בבקשה.

שר המשפטים יעקב נאמן:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – –

היו"ר ראובן ריבלין:

נא לסגור את הדלת שם, אי-אפשר שגם תהיה

פתוחה.

שר המשפטים יעקב נאמן:

²

´

摧⁋žᘀוסודות רשמיים". במסגרת הצעת החוק

מוצע ליצור הפרדה בין עבירות ריגול

והחזקת ידיעות סודיות, אשר כרוכות בכוונה

לפגוע בביטחון המדינה, לבין עבירות של

החזקת מידע, איסוף ידיעות או מסירתן, שאין

בהן יסוד של כוונה לפגוע בביטחון המדינה.

את ההפרדה האמורה מוצע להשיג על-ידי

פיצולו של סימן ד' לחוק, להותיר בו את

עבירות הריגול המלוות בכוונה לפגוע

בביטחון המדינה ולמעט ממנו עבירות

הקשורות לאיסוף מידע, החזקתו או מסירתו,

כאשר אינן מלוות בכוונה כזו. העבירות

מהסוג האחרון יועבור לסימן ה', שעניינו

עבירות הקשורת למסירה או החזקה של סודות

רשמיים.

עוד מוצע, במסגרת הצעת החוק, להוסיף הגנה

לנאשם בביצועה של עבירה הקשורה למידע

סודי, ולפיה – אם מסר את הידיעה הסודית

לתחנת המשטרה או לגורם מוסמך אחר. כמו כן,

מוצע להתאים את רף הענישה של עבירות

מסירת המידע שאינן מלוות כוונה לפגוע

בביטחון המדינה, לעונשים המנויים באותו

סימן ולהפחית את העונש בגין מסירת ידיעה

סודית לעשר שנות מאסר.

היו"ר ראובן ריבלין:

אדוני השר, בתור מלומד, לא רק פרופסור אלא

גם תלמיד חכם, האם יוכל אדם לטעון: זכות

הציבור לדעת? כי יש פה סכנה גדולה – אני

רק הרגע, מדבריך; אני לא הבחנתי בזה כשהוא

אמר. יש סכנה שיוכלו לבוא ולמנוע את

העיקרון של זכות הציבור לדעת בטענה שזה

יכול להזיק. השאלה היא איפה הקו המפריד.

שר המשפטים יעקב נאמן:

כיוון שאנחנו מציעים לתמוך בהצעת החוק,

אני חושב שהנקודה שאדוני היושב-ראש מעלה

חשובה, והיא תידון בוועדה.

היו"ר ראובן ריבלין:

בלי ספק.

שר המשפטים יעקב נאמן:

כן. אנחנו מציעים לעשות הבחנה נכונה בין

סוגי העבירות, מבחינת מבנה החקיקה. היא

תבהיר את הערכים המוגנים הרלוונטיים

ומדרג החומרה הנובע מהם.

הממשלה תומכת בתיקון האמור, בהצעת החוק

של חבר הכנסת הנכבד, ולכן אנו מציעים

להעבירה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט

של הכנסת להכנתה לקריאה ראשונה.

עתניאל שנלר (קדימה):

אדוני היושב-ראש, אני אענה לך, ברשותך.

העובדה שכתוב במסמך "סודי" או "סודי

ביותר", היא המקנה – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

הבנתי, הבנתי, הבנתי. עצם הגדרת המסמך

על-ידי – – –

שר המשפטים יעקב נאמן:

אני בכוונה לא ניסיתי להיכנס להבחנה הדקה

הזו.

היו"ר ראובן ריבלין:

הוא לא נכנס לזה.

שר המשפטים יעקב נאמן:

זה יבוא להבהרה בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

היו"ר ראובן ריבלין:

אני מודה. תודה רבה. ובכן, יש הסכמת ממשלה,

במגבלות שדיברנו עליהן. האם יש חבר כנסת

שמתנגד להמשך הדיונים בה, כהצעת חוק

מקדמית, להכנתה לקריאה ראשונה?

אנחנו עוברים להצבעה. רבותי חברי הכנסת,

אנחנו מצביעים על הצעת חוק העונשין

(תיקון – איסור שימוש ומסירת מידע סודי),

שנוסחה על-ידיו וביוזמתו של חבר הכנסת

עתניאל שנלר. נא להצביע – מי בעד, מי נגד,

מי נמנע. נא להצביע.

הצבעה מס' 2

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון

מוקדם בוועדה – 36

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון

– איסור שימוש ומסירת מידע סודי),

התשע"א–2011, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע

ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר ראובן ריבלין:

36 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע

שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותועבר

לוועדת החוץ והביטחון על מנת להכינה

לקריאה ראשונה – לוועדת החוקה, חוק

ומשפט. לוועדת החוקה, חוק ומשפט. עדיף,

עדיף. כן. לוועדת החוקה, חוק ומשפט, על מנת

להכינה לקריאה ראשונה. תודה רבה.

רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):

לוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר ראובן ריבלין:

לא, לא. ועדת החוקה, חוק ומשפט. ועדת חוץ

וביטחון?

רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):

הוא רוצה לוועדת חוץ וביטחון. כן, מותר לו.

היו"ר ראובן ריבלין:

מותר לו. יש שתי הצעות – האחת לוועדת

חוקה, לפי בקשת המציע, והאחת לוועדת החוץ

והביטחון, ואנחנו מעבירים זאת לוועדת

הכנסת על מנת שהיא תחליט איזו ועדה

מוסמכת לדון בדבר. תודה רבה.

רבותי חברי הכנסת, יש פה שאלה חוקתית, אבל

גם יש שאלה מאוד רצינית בקשר לזכות

הציבור לדעת כאשר מדובר ב"סודי" או "סודי

ביותר". שתי הוועדות ראויות, ועדת הכנסת

תחליט מי מביניהן היא זו שתכין את החוק

לקריאה ראשונה. תודה. זה או אליך, חבר

הכנסת רותם, או לוועדת חוץ וביטחון.

PAGE

PAGE 1