חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 17), התשע"ב-2012

רשומות

הצעות חוק

הכנסת

13 במרס 2012 450 י"ט באדר התשע"ב

עמוד

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 17) (קשר בין קטין ובין הורי הוריו), התשע"ב–2012 128 מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת:

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 17) (קשר בין קטין ובין הורי

הוריו), התשע"ב–2012*

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–19621 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 28א – .1 תיקון סעיף 28א האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "אחד ההורים" יבוא "הורה", ובמקום הסיפה החל (1) במילים "לתת הוראות" יבוא "אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי המת בעניין הקשר בינם ובין הקטין.";

אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2)

שר המשפטים יקבע את דרך הגשת הבקשה לבית המשפט והדיון בה." "(ב)

אחרי סעיף 28א לחוק העיקרי יבוא: .2 הוספת סעיף 28ב

28ב. (א) בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, "קשר בין קטין ובין

להחליט בבקשת הורי הוריו בעניין הקשר בינם ובין הקטין. הורי הוריו

(ב) שר המשפטים יקבע את דרך הגשת הבקשה לבית המשפט

והדיון בה."

דברי הסבר

68 לחוק. פרקטיקה זו עוגנה בתקנה 258כא1 לתקנות סדר חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב– הדין האזרחי, התשמ"ד–,1984 שעניינה בקשה ליישוב 1962 (להלן – החוק), מסדיר את מעמדם ואחריותם של סכסוך בין הורי הורה ובין הורה, והיא קובעת מעורבות הורים ביחס לילדיהם הקטינים אך כמעט אין בו הוראות של יחידת הסיוע, שבה פועלים גורמים טיפוליים, במטרה בנוגע לקשר בין הקטין ובין קרוביו האחרים, לרבות הורי לסיים את הסכסוך בדרכים חלופיות להליך משפטי ולמנוע הוריו. סעיף 28א לחוק, שנחקק בשל נסיבות חריגות, עקב את הסלמתו. מלחמת יום הכיפורים, קובע כי "מת אחד ההורים של קטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות בעניין המגע בין לפיכך מוצע להסמיך את בית המשפט להחליט הורי המת לבין הקטין". כמו כן, סעיף 72 לחוק קובע כי בבקשת הורי הורים בעניין הקשר בינם ובין הקטין, אם בית המשפט רשאי לשמוע את קרובי הקטין בכל הליך לפי ראה שהדבר הוא לטובת הקטין (סעיף 28ב המוצע). החוק אם הדבר נראה לו רצוי.

בהתאמה, מוצע להבהיר בסעיף 28א לחוק שגם לפי סעיף

זה, השיקול המנחה את בית המשפט הוא טובת הקטין. בהמשך להתפתחויות בפסיקת בתי המשפט שבאו בקשות לפי הוראות אלה יוגשו בדרך של בקשה ליישוב לידי ביטוי גם בחקיקת משנה, תכליתה של הצעת החוק סכסוך ויידונו לפי תקנות שיתקין שר המשפטים. היא לקבוע במפורש כי בית המשפט רשאי ליתן הוראות בעניין הקשר בין הקטין ובין הורי הוריו גם בנסיבות שאינן עם זאת יצוין כי יש הטוענים שקביעת הוראה נכללות בסעיף 28א האמור.

מפורשת בחקיקה בעניין זה עלולה להביא להגברת

ההתדיינות המשפטית בין בני המשפחה, להסלמת מחקרים רבים תומכים בחשיבותם של קשר רציף בין סכסוכים משפחתיים קיימים ואף ליצירת סכסוכים קטין ובין הורי הוריו ושל מעורבותם בחיי הקטין בכלל חדשים, וכך לפגוע דווקא בטובתם של ילדים. עוד נטען ובמצבי משבר במשפחה הגרעינית בפרט. בין היתר יש כי ממילא המקרים שבהם ניתן לקיים קשר בין הקטין לקשר זה חשיבות נוכח העלייה בתוחלת החיים ובשיעור ובין הורי הוריו רק באמצעות התערבות גורם חיצוני הם הגירושים. זכות הקטין לקשרי משפחה מעוגנת אף באמנת מקרים מורכבים שהפתרון להם מצוי בתחום הטיפולי ולא האו"ם בדבר זכויות הילד, שמדינת ישראל אשררה;

בעולם המשפט. במדינות רבות בעולם יש חקיקה מפורשת בעניין קשר

זה. התיקון המוצע גם מתיישב עם המגמה שבאה לביטוי

בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה בהמלצות שפרסמה הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים השלישית תבחן ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין ("ועדת שניט") את האפשרות להרחיב את ההוראה המוצעת ולהחילה (בדוח הביניים מחודש אפריל 2008 ובדוח המשלים הסופי גם על הקשר בין קטין ובין קרובי משפחה נוספים וכן מחודש דצמבר 2011).

את האפשרות לעגן במפורש את זכותו של קטין לפנות

לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בדבר הקשר בינו גם הפסיקה הרחיבה בשנים האחרונות את האפשרות ובין הורי הוריו. של הורי הורים שאינם שכולים לפנות לבית המשפט בבקשה בעניין הקשר בינם ובין הקטין, בעיקר מכוח סעיף יוזמים: חברי הכנסת זבולון אורלב, יריב לוין, אורית זוארץ, אורי אריאל, אנסטסיה מיכאלי, אורי אורבך, דוד אזולאי הצעת חוק מס' פ/3155/18; הועברה לוועדה ביום י"א בכסלו התשע"ב (7 בדצמבר 2011). *

ס"ח התשכ"ב, עמ' ,120 התשע"ב, עמ' .142 1

הצעות חוק הכנסת – ,450 י"ט באדר התשע"ב, 13.3.2012 128

סודר בכנסת, והודפס במדפיס הממשלתי 0334-3030 ISSN המחיר 0.81 שקלים חדשים

סימוכין: 02113312

נספח מס' כ-/450א'

)פ/3155/18(

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות )תיקון מס' 17(,

התשע"ב–2012

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ו באדר התשע"ב )20 במרס 2012( והועברה לוועדת החוקה חוק ומשפט.

הצעת החוק מוגשת – ללא הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ביום כ"ג בסיוון התשע"ב )13 ביוני 2012(.

להצעת החוק לא הוגשו בקשות רשות דיבור.

יוזמים: חברי הכנסת זבולון אורלב, יריב לוין, אורית זוארץ, אורי אריאל, אנסטסיה מיכאלי, אורי אורבך, דוד אזולאי --1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' כ-/450א'

)פ/3155/18(

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות )תיקון מס' 17(, התשע"ב–2012

1

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 )להלן – החוק .1 תיקון סעיף 28א העיקרי(, בסעיף 28א, במקום "אחד ההורים" יבוא "הורה", ובמקום הסיפה החל במילים "לתת הוראות" יבוא "אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי המת בעניין הקשר בינם ובין הקטין.".

אחרי סעיף 28א לחוק העיקרי יבוא: .2 הוספת סעיף 28ב

בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר הוא "בקשה בעניין קשר 28ב. )א( לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי הוריו בעניין בין קטין ובין הורי הקשר בינם ובין הקטין. הוריו

בקשה לפי סעיף זה ולפי סעיף 28א תוגש ) ב(

לבית המשפט בדרך של בקשה ליישוב סכסוך

ותופנה ליחידת הסיוע שבבית המשפט; שר

המשפטים יקבע הוראות בעניין דרך הגשת

הבקשה והדיון בה."

***************************************************************************************

1ס"ח התשכ"ב, עמ' ,120 התשע"ב, עמ' .142

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת זבולון אורלב

יריב לוין

אורית זוארץ

אורי אריאל

אנסטסיה מיכאלי

אורי אורבך

דוד אזולאי

פ/3155/18

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון

מס' 17), התשע"ב-20121

החלפת סעיף 28א 1. בחוק הכשרות המשפטית

והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, במקום סעיף 28א

יבוא:

"קשר עם הורי ההורים 28א. רשאי בית המשפט,

אם ראה שהדבר לטובת הקטין, לתת הוראות

בעניין המגע בין הורי ההורים לקטין."

דברי הסבר

מחקרים רבים מצביעים על חשיבות הקשר שבין

הסב והסבתא לנכדיהם כמקור ליציבות רגשית

של הנכד, כאבן יסוד בהתפתחותו החינוכית

והתרבותית וכמעודד כבוד בין דורי .

מעבר לכך, הקשר שבין סבים לנכדיהם מאפשר

לנכד להבנות כחלק וחוליה מרצף הדורות ויש

בכך תרומה חשובה לעיצוב זהותו האישית של

הנכד. נכד הקשור לסבו, הנתפס כמי שמייצג

את דורות העבר, חווה תחושה של רצף היסטורי

נצחי עד שאמרו חכמים "כל המלמד בן בנו

תורה, כאילו קבלה מהר סיני" (קידושין ל

ע"א).

מנקודת מבט יהודית, היחסים בין הדורות

לובשים גם היבטים של חובה ואחריות.

לנכדים חובה בכבוד הורי הוריהם (שולחן

ערוך, יורה דעה, סימן רמ סעיף כד), ולהורי

ההורים אחריות לסייע בטיפוח צאצאיהם

ובחינוכם (רמב"ם תלמוד תורה פרק א, הל' ב).

t

v

x

Ž

²

´

o(

o(.כיום מסדיר החוק את האפשרות שבית המשפט

יורה על הסדרי ראייה וקשר בין הורי

ההורים לנכדיהם אך ורק במקרה בו נפטר

ההורה אולם לא במקרה בו ההורה נעלם, זנח

את ילדיו כמו גם במקרים מורכבים נוספים.

בפועל, נזקקים בתי המשפט לתביעות סבים

בעניין קשר עם נכדיהם גם במצבים נוספים,

אך העניין אינו מוסדר בחוק, ההסמכה לכך

בחוק אינה ברורה, וגם המדיניות והפרשנות

המשפטית בעניין זה שונה מבית משפט אחד

למשנהו.

עולה הצורך, אם כן, לתת אפשרות לבית המשפט,

להורות על הסדרים בדבר המגע והקשר שבין

נכדים להורי הוריהם, ולאפשר לילדים

הצעירים לחוות את הקשר עם הסב והסבתא על

מנת שקשר זה יתרום להם ולעיצוב אישיותם.

אין חולק, כי במצבים חריגים, טובתו של

הקטין אינה עולה בקנה אחד עם רצונם של

הורי ההורים להיפגש עם נכדיהם, והצעת

החוק אינה מבקשת התערבות בית המשפט

במצבים אלו. הסמכות הניתנת לבית המשפט

היא לקבוע הסדרים לקשר בין הסבים לנכדיהם

אך ורק מתוך נקודת המבט של טובת הילד.

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן

הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת שרה

מרום שלו וקבוצת חברי הכנסת (פ/2294/17).

הצעת החוק נכתבה בסיוע 'צהר לחקיקה' של

רבני צהר.

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ד באדר ב' התשע"א – 30.3.11

ס"ח התשכ"ב, עמ' 120.

PAGE

PAGE 2

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

(תיקון מס' 17), התשע"ב–2012

[מס' כ/450; "דברי הכנסת", חוב' כ"א, עמ' ;

נספחות.]

(קריאה שנייה וקריאה שלישית)

היו"ר ראובן ריבלין:

אנחנו עוברים להמשך סדר-היום. עוד מעט

שלמה מולה יחליף אותי, אבל בינתיים –

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

(תיקון מס' 17), לקריאה שנייה ושלישית. יציג

יושב-ראש הוועדה, ועדת החוקה, חוק ומשפט,

חבר הכנסת דוד רותם. דודו, בבקשה. יעלה

ויבוא. מי מציג במקומך? הוא מציג. בבקשה.

יש לך שני חוקים, אז אתה יכול להישאר פה

כבר ולא לטלטל את עצמך. ארבעה יש לו?

רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):

לא, אבל הצבעה נעשה ביחד?

היו"ר ראובן ריבלין:

לא, לא. יש לו סעיף 3 וסעיף 4, שתי הצעות חוק.

יש לנו פה שלוש הצעות חוק לקריאה שנייה

ושלישית שכולן אחת-שתיים. אני שמתי אותך

הראשון. הם הסכימו ביניהם, קואליציה

ואופוזיציה, שנעשה זאת מהר, ואחרי זה אתה

עולה לשעת שאלות לשר, ויש שאלות רבות

אליך. בבקשה.

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, בשם ועדת

החוקה אני מתכבד להביא בפניכם הצעת חוק

לתיקון חוק המחשבים, התשנ"ה–1995, של חברת

הכנסת רוחמה אברהם-בלילא.

היו"ר ראובן ריבלין:

לא. אתה עכשיו דן בהצעת חוק הכשרות

המשפטית. אה, אתם רוצים לשנות?

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

לא חשוב.

היו"ר ראובן ריבלין:

לא, כך כתוב בסדר-יום. אני לא רוצה. גם כתוב

למעלה.

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אין שום בעיה.

אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק

הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס'

17), התשע"ב–2012. הצעת החוק היא הצעת חוק

פרטית שיזמו חברי הכנסת יריב לוין, אורית

זוארץ, אורי אריאל, אנסטסיה מיכאלי, אורי

אורבך, דוד אזולאי ואורלב.

יריב לוין (הליכוד):

בראשם.

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

בראשם אורלב? בראשם אורלב.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות עוסק

במעמדם ובאחריותם של הורים ביחס לילדיהם,

אך כמעט אינו מתייחס לקשר בין הקטין לבין

קרובים אחרים, כולל הורי הורים. קיים בחוק

סעיף שנחקק אחרי מלחמת יום הכיפורים

המאפשר פנייה לבית-המשפט בעניין הקשר בין

הורים של הורה שמת לבין ילדו הקטין.

ועדת-שניט המליצה אומנם על שינויים

בעניין זה, אך מסקנותיה טרם גובשו להצעת

חוק שהובאה לכנסת.

מטרת הצעת החוק היא לקבוע הוראה כללית

ומפורשת שתחול לא רק בנסיבות מצערות של

מות אחד ההורים, ואשר לפיה הורי ההורים

יהיו רשאים לבקש מבית-המשפט להורות

בעניין הקשר בינם לבין נכדם הקטין. הצעת

החוק באה בהמשך להתפתחות ברוח זו בפסיקת

בתי-המשפט ולתקנות שהתקין שר המשפטים

בעניין זה.

מנקודת מבטו של הקטין יש חשיבות רבה לקשר

רציף עם הסבא והסבתא ולמעורבות שלהם

בחייו, והדבר אף מגובה במחקרים. חשיבות זו

גוברת בשנים האחרונות עם העלייה בתוחלת

החיים ובשיעור מקרי הגירושין.

o(Zתחילה ליחידת הסיוע הפועלת לצד

בתי-המשפט לענייני משפחה, אשר פועלת

לסיום הסכסוך בהסכמה תוך מעורבות של

גורמים טיפוליים.

להצעת החוק אין הסתייגויות, ואני קורא

לאשר אותה בנוסח המוצע על-ידי הוועדה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. אתה יכול לעמוד, אפילו לא לשבת.

אה, חבר הכנסת זבולון אורלב ירצה – אז ישב

אדוני. הוא ירצה לברך, אז אתה תפנה לו. תשב

שם, ברצון רב.

רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק

הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס'

17), התשע"ב–2012, בקריאה שנייה, שכן אין כל

הסתייגויות. נא להצביע. מי בעד חוק זה

בקריאה שנייה? מי נגד? מי נמנע? בבקשה.

תיכף תהיה לך הזדמנות להצביע בקריאה

השלישית.

הצבעה מס' 2

בעד סעיפים 1–2 – 13

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 1–2 נתקבלו.

היו"ר ראובן ריבלין:

14, בצירוף קולו של יושב-ראש הוועדה דוד

רותם. 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני

קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.

האם אדוני מבקש?

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

כן. היו"ר ראובן ריבלין:

היושב-ראש מבקש להצביע בקריאה שלישית,

ואנחנו נעבור להצעת חוק הכשרות המשפטית

והאפוטרופסות (תיקון מס' 17) בקריאה

שלישית.

נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא

להצביע.

הצבעה מס' 3

בעד החוק – 14

נגד – אין

נמנעים – אין

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון

מס' 17), התשע"ב–2012, נתקבל.

היו"ר ראובן ריבלין:

ובכן – – –

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אני קודם רוצה להודות.

היו"ר ראובן ריבלין:

ובכן, קודם כול, 15 בצירוף קולו של דוד

רותם, הנמצא על הדוכן, יושב-ראש הוועדה. 15

בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע

שהצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

(תיקון מס' 17), ביוזמתם של כמה חברי כנסת

בראשות חבר הכנסת זבולון אורלב, עברה

בקריאה שלישית ונכנסת לספר החוקים של

מדינת ישראל.

בבקשה, חבר הכנסת אורלב.

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

לפני שאורלב יתחיל, אני רוצה להודות

למנהלת הוועדה וליועצת המשפטית תמי סלע

על הסיוע המרובה בהכנת החוק הזה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה, אתה תעמוד על הדוכן. חבר הכנסת

אורלב, בבקשה.

זבולון אורלב (הבית היהודי):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי

השר, אף-על-פי שאנחנו בימי המצרים – בין

י"ז בתמוז שבו הובקעה החומה, לבין ט' באב,

תשעה באב, שהוא יום החורבן – היום זה יום

חג גם לנכדים, גם לסבים וגם לסבתות. עד

היום הם היו מחוץ למעגל המשפחתי במקרה של

משבר במשפחה, אף-על-פי שבידוע שיש מקרים

רבים שבהם טובת הנכד היא להמשיך ולשמור

על הקשר עם הסבים והסבתות, ומעתה

בית-המשפט יוכל להחליט על המשך הקשר על-פי

שיקול אחד ויחיד, והוא טובת הנכד.

אני מבקש להודות ליושב-ראש הוועדה, לדודו

רותם; לשותפי לחוק יריב לוין, שדחף והתמיד

בנחישות להעביר את החוק, ואני מודה לו

באופן אישי על כך; למנהלת הוועדה דורית

ואג; ליועצת המשפטית תמי סלע; ולד"ר פרץ

סגל ממשרד המשפטים, שניאות לתאם את נוסח

החוק עם חבר הכנסת יריב לוין ועמי. תודה

לכולכם.

היו"ר שלמה מולה:

תודה רבה.

PAGE

PAGE 5

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

(תיקון מס' 17) (קשר בין קטין ובין הורי

הוריו), התשע"ב–2012

[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/450).]

(קריאה ראשונה)

היו"ר ראובן ריבלין:

אנחנו עוברים להצעת חוק הכשרות המשפטית

והאפוטרופסות (תיקון מס' 17) (קשר בין קטין

ובין הורי הוריו), התשע"ב–2012, של חבר

הכנסת זבולון אורלב וקבוצת חברי הכנסת.

יציג את החוק לקריאה ראשונה חבר הכנסת

אורלב. בבקשה, אדוני.

זבולון אורלב (הבית היהודי):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני

מתכבד להציג את הצעת חוק הכשרות המשפטית

והאפוטרופסות (תיקון מס' 17) (קשר בין קטין

ובין הורי הוריו), או כפי שאנחנו מכנים

אותו: חוק הסבים והסבתות.

בדיונים שהתקיימו בוועדה לזכויות הילד

התברר שיש לקונה בחוק, ובמקרים שבהם יש

משברים בתוך המשפחה, בין שיש הסכמה בין

בני-הזוג ובין שאין הסכמה בין בני-הזוג,

וגם במקרים רגילים, אין מעמד לילד – אני

מדגיש, לילד – בכל מה שקשור בזכויות שלו

להיות בקשר עם הסבא והסבתא. חשוב לי לומר

כבר בראשית דברי: לא מדובר בזכויות של

הסבא והסבתא. אנחנו מדברים על הזכויות של

הילדים.

לצערנו, התברר שבתי-משפט שהתבקשו לטפל

בפרשה, לא כולם ידעו כיצד לעסוק בנושא,

וחלקם אמרו: תשמעו, אין הוראה בחוק. לכן,

חבר הכנסת יריב לוין ואנוכי – הוא יחד

אתי, היוזמים העיקריים של החוק הזה –

חשבנו שצריך להסדיר את העניין הזה בחוק.

מה עוד שבינתיים פורסמו המלצות

ועדת-שניט, שעבדה למעלה משבע שנים, שעסקה

בכל הסיפור של מקומם של ילדים בעת פירוק

המשפחה. והוועדה הזאת – אחד המסרים אולי

החשובים ביותר זה תמיד לראות את הבעיה

מנקודת המבט של זכויות הילד, טובתו של

הילד. טובתו של הילד, כי לפעמים הזוג,

כשהוא רב, אנחנו מקיימים דיון אם צריכים

להעדיף את טובתה של האשה, או את טובתו של

הבעל – באה ועדת-שניט ואומרת: רבותי, אל

תשכחו, באמצע יש ילדים, ואם יש ילדים, קודם

כול תחשבו מה טובתם של הילדים, ותפסקו לפי

טובתם של הילדים.

לכן אנחנו כאן מציעים תיקון לחוק, שאם

בית-המשפט ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, הוא

רשאי להחליט בבקשת הורי הוריו, כלומר

בקשה של הסבא והסבתא, בקשר שבינם לבין

הקטין, וכמובן שר המשפטים צריך לקבוע את

ההסדרים.

אני חושב שהיום, בעולם המודרני,

כשהטווחים בין הנכדים לבין הסבים

והסבתות התקצרו מאוד, והקשרים הם קשרים

מאוד הדוקים – ויורשה לי, אדוני, לומר גם

מהניסיון האישי שיש לי כסבא, ולרעייתי

כסבתא, לנכדים מקסימים, אז בוודאי הדבר

הזה הוא טבעי, והיום, בעולם הזה, ששני

בני-הזוג, החברה מעודדת אותם לצאת ולעשות

קריירה ולעבוד, אז אני יכול להעיד גם

מעדות אישית – יש מקום רב לסבים ולסבתות

בטיפול בילדים, דווקא בהיותם, אגב, ילדים

רכים.

לכן, בהסכמה רחבה, מקיר לקיר, העברנו את

החוק הזה בקריאה טרומית וגם בהכנה בקריאה

ראשונה בוועדת החוקה, ואני מודה

ליושב-ראש הוועדה דוד רותם, שלא נמצא

אתנו, שעזר לנו לקדם את החוק. תודה רבה,

אדוני.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. שלא נוכח אתנו, לא נמצא אתנו.

ראשון הדוברים – חבר הכנסת אייכלר,

ואחרון הדוברים הוא חבר הכנסת נסים זאב,

שכן כל שאר האחרים הרשומים כאן לדיבור

אינם נוכחים באולם.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו

מדברים פה על הורי הורים שרוצים לקחת

אחריות על נכד, ואני מבין מפה – ולא רק

כאשר אחד ההורים נפטר. זאת אומרת שיכול

להיווצר מצב – אני שואל פשוט

אינפורמטיבית – שהורי הורים לא מרוצים

מהזוג, ואולי הם חזרו בתשובה, אני לא יודע

מה קרה להם, והם הורי הורים, או להיפך –

והם יבואו לבית-המשפט ויבקשו – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

לא לא לא, בית-משפט – אפילו שלא יעלה על

דעתך; ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים.

נוצר מצב שלפעמים מפקיעים מההורים את

אפוטרופסותם אם טובת הילד דורשת זאת. בא

החוק ואומר: הסבים והסבתות, כמובן כשטובת

הילד מאפשרת זאת, גם הם אנשים אשר יכולים

לבוא במקום ההורים כאשר ההורים נמצאים לא

ראויים.

זבולון אורלב (הבית היהודי):

– – – הסדרי ראייה. לשחק אתו פעם בשבוע.

היו"ר ראובן ריבלין:

מאה אחוז. שיש להם – – –

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אה, זאת אומרת, אתה אומר שלפי החוק הזה אין

סמכות לשופט לקבוע שהורי ההורים יוכלו

לקחת אחריות לילד במקום ההורים. רק במקרה,

אתה אומר – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

במקרה שקודם פוסלים את ההורים, אחר כך

עוברים – – –

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

זאת אומרת, אם ההורים נמצאים אנשים לא

כשירים?

היו"ר ראובן ריבלין:

כן, רק כשההורים לא כשירים.

זבולון אורלב (הבית היהודי):

אמר היושב-ראש שכל עוד שני ההורים הם

האפוטרופוסים הם לא יכולים – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

נו בוודאי, מה זה, אין – – –

זבולון אורלב (הבית היהודי):

הם לא יכולים להיות אפוטרופוסים במקומם.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

הורי ההורים לא יכולים להיות

אפוטרופוסים במקום ההורים?

זבולון אורלב (הבית היהודי):

אלא אם כן ההורים ייפסלו מחמת מחלת נפש או

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

כן, כמו שקורה, שלפעמים קורה.

היו"ר ראובן ריבלין:

החוק שלך מדבר גם אם כאשר יש רק הורה אחד,

כתוצאה – יכולה להיות גם זיקה ישירה ל –

שלא יישאר ההורה אשר נותר במצב שבו הוא

מדיר את זכויותיהם של הסבים והסבתות.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אז אם כן, לא נותר לי אלא לשאול, האם דיין

גם יוכל לקבוע את הדבר הזה, או רק שופט?

היו"ר ראובן ריבלין:

לפי חוק הכשרות המשפטית – – –

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אדוני המחוקק, האם דיין גם יוכל לקבוע את

הדבר הזה, או רק שופט? נבדוק את זה בהמשך.

אבל זה נותן לי הזדמנות של – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

מה שחוק הכשרות המשפטית קובע. אם חוק

הכשרות המשפטית נותן סמכות בידי דיינים

כמו בידי בית-המשפט לקבוע, אז הדבר לא

מפקיע. הוא נותן לשופט אחר לדון.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

הבנתי.

היו"ר ראובן ריבלין:

המצב הזה נשאר כפי שהוא.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אז זה משאיר לי רק את הדקה הנותרת לדבר על

עצם העניין של הורי הורים שרוצים לחנך את

נכדיהם. ומאיפה אנחנו לומדים את זה דבר

ראשון? אברהם אבינו עבר עשר ניסיונות,

והקדוש-ברוך-הוא לא בחר בו להיות הוא

וזרעו לעמו – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

עשרה. נדמה לי ניסיון הוא אחד, ולכן

הניסיונות הם עשרה. ניסיון אחד.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

עשרה ניסיונות, וזה לא הביא אותו להיות

אהוב ה', אלא – כי ידעתיו, אומר

הקדוש-ברוך-הוא, אני אוהב אותו – למען אשר

יצווה את בניו ואת ביתו אחריו לעשות צדקה

ומשפט. זאת אומרת, הקדוש-ברוך-הוא נתן

לאברהם, כי הוא היה מחנך את בניו ואת

הדורות אחריו ללכת בדרכי ה' לעשות צדקה

ומשפט, כי זה יסוד העם היהודי – סוד

החינוך.

אנחנו לא רואים את זה כל כך בדתות אחרות;

אני הייתי במדינות שבהן ראיתי שלא רק

הורי ההורים אין להם שום סמכות ושום רצון

לעצב את דמותו של הנכד, אלא אפילו ההורים

אומרים: הילד יבחר בעצמו את דרכו, ואנחנו

לא מתערבים. והדרך היהודית היא בדיוק

הפוכה, שכן האבא צריך לחנך – והגדת לבנך,

זה המצווה של חג הפסח. אבל גם הורי הורים

הם האנשים, הדמות, שהנכד צריך ללכת בדרכם;

ללכת בדרך אבות זאת דרך היהדות, ולכן יזכו

הורי ההורים לראות רוב נחת מנכדיהם,

ויזכו שההורים יגדלו את בניהם, ולא חלילה

יצטרכו להגיע להורי ההורים. תודה רבה.

4

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

6

8

nH

o(tH

Jהיו"ר ראובן ריבלין:

וראה בנים לבניך. תודה רבה. חבר הכנסת

נסים זאב, בבקשה – אחרון הדוברים, וגם

המסכם בשם היוזמים, חבר הכנסת יריב לוין

יהיה.

נסים זאב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בני בנים

הרי הם כבנים, ואין על זה ספק, והצעת החוק

היא כל כך פשוטה, לא צריך מחקרים רבים

להראות שיש קשר בין הקטין לסבו. אני רק

יכול לומר לך שמדינת ישראל מתעללת באותם

ילדים שמוציאים אותם מהמשמורת שלהם –

לוקחים תינוקות לאימוץ, לוקחים אותם

לאומנה, אפילו ששנים רבות הקטין קשור לסב

ולסבתא שלו, רק כדי שההורים שלו לא יראו

אותו, שמא חס וחלילה יהיה אתו עדיין קשר.

עושים את הכול, מהלך של שנים בבתי-משפט, לא

מאפשרים להם, והעיקר שבסופו של דבר ילכו

לרעות בשדות זרים, יהיו אצל זרים ולא יהיו

בחיק משפחתם.

אגב, זה לא קיים בעולם. בעולם, קודם כול

רואים האם באמת, כפי שהחוק פה אומר – לא

רק במקרה המזעזע של הרצח שכולנו זוכרים

של רבי בנימין כהנא, ששם היה ויכוח מי

מהסבא והסבתא, האם מצד האם או מצד האב?

וכולנו זוכרים את הדיון הזה בבית-המשפט,

וגם זה צריך לבוא לידי ביטוי. זאת אומרת,

יכול להיות מצב שיהיה ויכוח בין הסבים

והסבתות – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

אתה מדבר על יוסל'ה שוחמכר?

נסים זאב (ש"ס):

לא לא, אדוני זוכר את הסיפור של רבי

בנימין כהנא, כשהוא נרצח היה דיון לגבי

ילדיו – היו קטינים, ושני הסבים והסבתות,

שניהם טענו שהם רוצים לגדל את הילדים. זה

גם צריך לבוא פה לידי ביטוי, אולי. אולי

משמורת, אולי חלוקה של משמורת בין

בני-זוג.

היו"ר ראובן ריבלין:

החוק הזה נותן בידם את האפשרות.

נסים זאב (ש"ס):

אני אומר, אז אפשר לקבוע בחקיקה שתהיה

איזה מין השוואה וזכויות שוות בין הסבים

והסבתות – מובן שכל אחד יש לו היכולת

לגדל אותם.

ואני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שאני

מלווה מקרים רבים, ויש מקרים שלא מדובר

בסבא וסבתא, מדובר בדודה שגידלה במשך

שנים את אותם תינוקות ארבע וחמש שנים. יש

לי מקרה – ממש עכשיו מונח בלשכתי, והם

מבקשים ייעוץ משפטי והדרכה ומאבק משפטי

ארוך וממושך. היא אומרת: אני כבר גידלתי;

אלה הילדים של אחותי. הילדים של אחותי,

היא אומרת.

היו"ר ראובן ריבלין:

הערכתי היא שבית-המשפט יקבע שטובת הילדים

שהם יישארו אצל – – –

נסים זאב (ש"ס):

אז אני אומר לך שהעובדים הסוציאליים

עושים את הכול כדי לקחת את הילדים האלה

לאימוץ, וסדר העדיפות שלהם מעוות. ואני

אומר, צריכים לשנות את זה רק בחקיקה. ואני

חושב שזה אולי צעד אחד שיכול לתרום, לראות

אולי קצת בעין פקוחה את הצער של אותם

הורים, של אותן משפחות, שנאבקים בכספים

שאין להם, מנסים לגייס, רק כדי לעמוד מול

המערכת האטומה – המשפטית ושל העובדים

הסוציאליים כאחד.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת

יריב לוין, בבקשה. אתה לא מוגבל בזמן, כי

אתה מסכם, אז אתה יכול גם להתייחס.

יריב לוין (הליכוד):

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברות וחברי

הכנסת, אני חושב שהצעת החוק הזאת של חבר

הכנסת זבולון אורלב ושלי היא הצעה שיש לה

השלכות ומשמעויות שנוגעות לציבור עצום

של אנשים, יש בה אמירה חברתית חשובה מאוד,

ואני חושב שיש בה גם משום עשיית צדק.

הזכות של הקטין לקשר עם הורי-הוריו, עם

הסבא והסבתא, היא בעיני זכות בסיסית, היא

דבר שכל עוד ניתן לממש אותו, צריך לעשות

כל מאמץ כדי שהוא יתממש. אני מוכרח גם

לומר – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

זה צריך להיות הכלל. אחרים יוצאים מן

הכלל.

יריב לוין (הליכוד):

נכון, ואני אגיד יותר מזה. אני גם חושב,

ואני לא מתבייש לומר את זה, שגם לסבים

ולסבתות יש זכות. נכון שהיום הגישה הולכת

ונוטה לכיוון של טובת הקטין, והדבר הזה גם

בא באופן מובהק לידי ביטוי בהצעת החוק

שלנו. נדמה לי – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

בדרך כלל זה הולך ביחד.

יריב לוין (הליכוד):

כן. נדמה לי שזה גם עולה בקנה אחד עם מגמת

החקיקה והפסיקה בנושאים האלה בכלל, אבל –

וצריך גם את זה לומר – אני חושב שהסבים

והסבתות הם לא כלי לסיפוק טובתו של הקטין.

הם עומדים גם בזכות עצמם והם בעלי זכות.

אני חושב שגם בעניין הזה יש אינטרס חברתי

שהם יוכלו להיות מעורבים ובקשר עם

נכדיהם. כאשר שני הדברים האלה משתלבים, אז

ודאי שהדבר הזה טוב.

אבל צריך לזכור, וגם את זה צריך לומר, שלא

תמיד זה כל כך פשוט. ישנם מצבים שהדבר הזה

יכול לעורר קשיים. לכן, המתווה שבו הלכנו

בהצעת החוק הזאת הוא מתווה מאוד זהיר, שבו

פתחנו את השער בפני אותן בקשות, אבל הצבנו

שתי הגבלות שהן בעלות משקל: האחת – הזכות

איננה אוטומטית; ההגבלה השנייה היא

שהזכות הזאת תישקל קודם כול בראיית טובתו

של הקטין. לכן, נדמה לי שהצעת החוק הזאת

פורצת דרך, אבל היא פורצת דרך בצורה מאוד

זהירה, בתהליך שהוא תהליך מדורג, תהליך

זהיר.

אני רוצה לומר עוד דבר אחד. אני חושב שיש

גם חשיבות גדולה מאוד לסוגיית הפרוצדורה;

זה לא רק עצם הזכות אלא גם השאלה איך ניתן

להפעיל אותה. אני חושב שנכון יהיה, בין

במסגרת חקיקה ובין במסגרת חקיקת המשנה,

למצוא את הדרך הנכונה כדי שהתהליך הזה

יתבצע עד כמה שאפשר פחות כהליך של תובענה

במובנה הרגיל ויותר כתהליך שנעשה דרך

יחידות הסיוע, דרך המערכות הסוציאליות

שעוסקות בנושאים האלה, כדי להגיע לתוצאה

הנכונה ביותר מהבחינה המקצועית, וגם

להפוך את התהליך הזה לתהליך שלא יוצר

בצדו קרעים נוספים או בעיות נוספות במעגל

המשפחתי המורחב.

אני מאוד מקווה שבאמת יעלה בידינו, תחת

שרביטו של יושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת

דוד רותם, להמשיך ולהשלים את החקיקה הזאת.

אני חושב שהיא מביאה בשורה אמיתית להרבה

מאוד אנשים, ואולי גם יהיה בה כדי לתרום

במשהו לשלום הבית, במובן הזה שמשיודעים

שהזכות קיימת, אולי מלכתחילה הנכונות לתת

אותה ולמצוא את הדרך לשמר את הקשר הזה

תהיה רבה יותר, כדי שלא נזדקק בסופו של

דבר להרבות בהליכים במסגרת החוק. לכן, אני

מקווה שהכנסת אכן תתמוך בחוק ותאפשר את

המשך קידומו לקראת הקריאה השנייה

והשלישית. תודה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה לחבר הכנסת יריב לוין. אני אאפשר

לו להגיע למקומו, ואנחנו נעבור להצבעה על

הצעת החוק, הצעת חוק הכשרות המשפטית

והאפוטרופסות (תיקון מס' 17) (קשר בין קטין

ובין הורי הוריו), התשע"ב–2012, של חברי

הכנסת זבולון אורלב ויריב לוין.

נא להצביע בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד?

מי נמנע?

הצבעה מס' 3

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק הכשרות המשפטית

והאפוטרופסות (תיקון מס' 17)

(קשר בין קטין ובין הורי הוריו),

התשע"ב–2012, לוועדת החוקה, חוק ומשפט

נתקבלה.

היו"ר ראובן ריבלין:

בעד – 7, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני

קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה

ותועבר לוועדת החוקה להמשך הטיפול בה על

מנת להכינה לקריאה שנייה ושלישית. ברוכים

היוזמים.

PAGE

PAGE 1

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

(תיקון – קשר קטין עם הורי הוריו),

התשע"א–2011

[הצעת חוק פ/3155/18; נספחות.]

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

היו"ר ראובן ריבלין:

בבקשה, חבר הכנסת זבולון אורלב יעלה

ויבוא וינמק מהמקום את הצעת חוק הכשרות

המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – קשר קטין

עם הורי הוריו), והמשיב הוא כמובן שר

המשפטים, שנמצא אתנו. בבקשה.

זבולון אורלב (הבית היהודי):

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי

השר, זה החוק של הסבא והסבתא, שיזמתי יחד

עם חברי חבר הכנסת יריב לוין, שעזר מאוד

לגבש נוסח מוסכם עם משרד המשפטים, ואני

מודה לו.

אדוני היושב-ראש, מחקרים רבים מצביעים על

חשיבות הקשר בין סבא וסבתא לנכדים כמקור

של יציבות נפשית של הנכד וכאבן יסוד

בהתפתחות החינוכית, בהתפתחות הרגשית,

בהתפתחות התרבותית, וגם כהעברת המקל

שבשרשרת הדורות מדור לדור. גם מנקודת

המבט היהודית, ליחסים בין הדורות צורה של

חובה ואחריות. יש חובות הלכתיות של סבא

וסבתא לנכדים, כמו גם חובות של הנכד כלפי

הסבא והסבתא.

כיום החוק מסדיר את היחסים רק במקרה

שנפטר אחד ההורים. זה המקרה היחידי. אבל

אם יש מקרים שהורה נעלם, אם יש מקרים

שהורה זנח את ילדיו, או גם מקרים מורכבים

בפועל, משהגיעו הדברים האלה לבית-המשפט

לא היה בעצם איזה מקור משפטי. ולכן אנחנו

רוצים לעגן את הדבר הזה, שטובת הילד היא

שתוביל, ואם משתכנע בית-המשפט שטובת הילד

מחייבת הסדרים של קשר, ראייה וכדומה,

יסדיר את זה.

הגענו להסכמה עם משרד המשפטים באשר

לנוסח, ואני מראש אומר, ויעלה שר המשפטים:

אנחנו התחייבנו, והנוסח יהיה: רשאי

בית-המשפט, אם ראה שהדבר לטובת הקטין,

להחליט בבקשת הורי הוריו בעניין הקשר

ביניהם, ושר המשפטים יקבע בתקנות את דרך

הגשת הבקשה והדיון. הכוונה היא להוסיף את

סעיף "קשר עם הורי הורים", בסעיף 28א בחוק

הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. כבוד השר, שר המשפטים, ישיב

ויביע את עמדת הממשלה. ואנחנו מייד נצביע.

שר המשפטים יעקב נאמן:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק

נדונה מחדש בוועדת שרים לענייני חקיקה

ביום ח' בכסלו תשע"ב, 5 בדצמבר 2011, והוועדה

החליטה לתמוך בהצעת החוק בכפוף לתיקון

שהוסכם בין חברי הכנסת המציעים למשרד

המשפטים כדלקמן: יתווסף סעיף חדש לחוק

הכשרות המשפטית והאפוטרופסות,

התשכ"ב–1962, וזאת במקום ההצעה המקורית

להחליף את סעיף 28א הקיים – –

摧䃉ñᔀו"ר ראובן ריבלין:

בנוסף.

שר המשפטים יעקב נאמן:

– – ובו ייקבע: א. רשאי בית-המשפט, אם ראה

שהדבר לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי

הוריו בעניין הקשר ביניהם; ב. שר המשפטים

יקבע בתקנות את דרך הגשת הבקשה והדיון בה.

הצעת החוק מבקשת לעגן במפורש בחוק הכשרות

המשפטית והאפוטרופסות את העיקרון הראוי

של זכות הקטין לקשר עם הורי הוריו, שלמעשה

מעוגנת כבר היום באופן כללי דרך סעיף 68(א)

לחוק, המעניק לבית-המשפט סמכות לקבוע

הוראות בדבר הקשר של הקטין עם הורי

ההורים, ובאופן פרטני לגבי הורי הורים

שכולים בסעיף 28א לחוק.

שר המשפטים יקבע בתקנות דרך הגשת בקשת

הורי ההורים והדיון בבקשה, זאת על מנת שלא

לפגוע בפרוצדורות הקיימות כיום בדין,

כדוגמת הבקשה ליישוב הסכסוך בין הורי

ההורה לבין הורה לפני הגשת תביעה ושמיעת

קטין.

לאור האמור, עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת

החוק בכפוף לתיקון שהוסכם בין חברי הכנסת

המציעים ומשרד המשפטים, ואני מודה לחברי

הכנסת המציעים שהביאו את הצעת החוק.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה לשר המשפטים. חבר הכנסת אורלב, אתה

מסכים להתניות שהותנו על-ידי הממשלה? חבר

הכנסת יריב לוין? תודה רבה. אנחנו עוברים

להצבעה, רבותי, הואיל ויש הסכמת ממשלה

ואין חבר כנסת שהתנגד, אנחנו עוברים

להצבעה.

אני מצביע על הצעת חוק הכשרות המשפטית

והאפוטרופסות (תיקון – קשר קטין עם הורי

הוריו), התשע"א–2011. נא להצביע – מי בעד? מי

נגד? מי נמנע?

הצבעה מס' 1

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון

מוקדם בוועדה – 11

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק הכשרות המשפטית

והאפוטרופסות (תיקון – קשר קטין עם הורי

הוריו), התשע"א–2011, לדיון מוקדם בוועדת

החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר ראובן ריבלין:

11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע

שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותעבור

לוועדת החוקה, חוק ומשפט על מנת להכינה

לקריאה ראשונה. תודה רבה, תודה רבה על

היוזמה, היא יוזמה חשובה ביותר.

PAGE

PAGE 1

"יתרת ההכנסות" —"יתרתסך ההכנסותההכנסות"שנגבו— סךכהיטלההכנסותהשבחהשנגבובשנתכהיטלהכספיםהשבחהקודמת,בשנת הכספים הקודמת, בניכוי סך ההוצאותבניכויכאמורסךבסעיףההוצאותקטן)א(כאמורשהוצאובסעיףבשנתקטן הכספים)א(שהוצאוהקודמתבשנתוסךהכספים הקודמת וסך ההתחייבויות להוצאותההתחייבויותכאמור בשנתלהוצאותהכספיםכאמורהקודמת;בשנת הכספים הקודמת;

"מוסד חינוך" — כהגדרתו"מוסד חינוך"בחוק —לימודכהגדרתוחובה,בחוקהתש"ט—1949לימוד חובה,3, וכןהתש"ט—1949בית ספר מקצועי3, וכן בית ספר מקצועי כהגדרתו בסעיף 1 לחוקכהגדרתוהחניכות,בסעיףהתשי"ג—19531 לחוק החניכות,4; התשי"ג—19534;

"שנת כספים" — השנה"שנתהמתחילהכספים" —ב–1השנהבינוארהמתחילהשל כל ב–1שנה;בינואר של כל שנה;

"תכנית השלמה" ו"תכנית"תכנית השלמה"נוספת" —ו"תכניתכמשמעותןנוספת"בחוק— חינוךכמשמעותןממלכתי,בחוקהתשי"ג—חינוך ממלכתי, התשי"ג— 19535; 19535;

"תלמיד" — מי שחל"תלמיד"עליו לימוד— מיחובהשחללפיעליוחוקלימודלימודחובהחובה,לפיהתש"ט—.1949"חוק לימוד חובה, התש"ט—.1949" ב ניבמניי ןמניתן נינ תהניו ה ו אאללייההוו ייששיי ראשראשהממשלההממשלה שרשרהפניםהפנים נשיאנשיאהמדינההמדינה יושביושבראשראשהכנסתהכנסת 3 ס"ח התש"ט, עמ' 287.

4 ס"ח התשי"ג, עמ' 108.

5 ס"ח התשי"ג, עמ' 137.

חוק הכשרות המשפטיתחוק הכשרותוהאפוטרופסותהמשפטית)תיקוןוהאפוטרופסותמס' (17, התשע"ב—2012*)תיקון מס' (17, התשע"ב—2012* תיקון1. סעיףבחוק28אהכשרות1. המשפטיתבחוק הכשרותוהאפוטרופסות,המשפטיתהתשכ"ב—1962והאפוטרופסות,1)להלןהתשכ"ב—1962— החוק העיקרי(,1)להלן —תיקוןהחוקסעיףהעיקרי(,28א בסעיף 28א, במקוםבסעיף"אחד 28א,ההורים"במקוםיבוא"אחד"הורה"ההורים"ובמקוםיבואהסיפה"הורה"החלובמקוםבמיליםהסיפה"לתתהחל במילים "לתת הוראות" יבוא "אםהוראות"ראה שהדבריבואהוא"אםלטובתראה שהדברהקטין, הואלהחליטלטובתבבקשתהקטין,הורילהחליטהמת בבקשתבעניין הורי המת בעניין הקשר בינם ובין הקטין".הקשר בינם ובין הקטין".

הוספת2. אחריסעיף 28בסעיף 28א2. לחוקאחריהעיקריסעיף יבוא:28א לחוק העיקרי יבוא: הוספת סעיף 28ב

"בקשה בעניין קשר 28ב."בקשה)א(בענייןביתקשרהמשפט28ב. רשאי,)א(ביתאם ראההמשפטשהדבררשאי,הואאםלטובתראה שהדברהקטין, הוא לטובת הקטין, בין קטין ובין הורי בין קטיןלהחליטובין הוריבבקשת הורילהחליטהוריובבקשתבעניין הקשרהורי הוריובינם בענייןובין הקטין.הקשר בינם ובין הקטין.

הוריו הוריו

)ב(בקשה לפי סעיף)ב(זהבקשהולפי סעיףלפי סעיף28א תוגשזה ולפילביתסעיףהמשפט28א תוגש לבית המשפט

בדרך של בקשה ליישובבדרךסכסוךשל בקשהותופנהליישובליחידתסכסוךהסיועותופנהשבביתליחידת הסיוע שבבית

המשפט; שר המשפטיםהמשפט;יקבעשרהוראותהמשפטיםבענייןיקבעדרךהוראותהגשתבעניין דרך הגשת

הבקשה והדיון בה."הבקשה והדיון בה."

ב ניבמניי ןמניתן נינ תהניו ה ו ייעעקקבב ננאאממןן

ראשראשהממשלההממשלה שרשרהמשפטיםהמשפטים

נשיאנשיאהמדינההמדינה יושביושבראשראשהכנסתהכנסת

* התקבל בכנסת ביום כ' בתמוז התשע"ב 10) ביולי (2012; הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת

— 450, מיום י"ט באדר התשע"ב 13) במרס (2012, עמ' 128.

1 ס"ח התשכ"ב, עמ' 120, התשע"ב, עמ' 142.

ספר החוקים 2369, כ"ז בתמוז התשע"ב, 17.7.2012 513

סימוכין: 02113312

נספח מס' כ-/450א'

)פ/3155/18(

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות )תיקון מס' 17(,

התשע"ב–2012

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ו באדר התשע"ב )20 במרס 2012( והועברה לוועדת החוקה חוק ומשפט.

הצעת החוק מוגשת – ללא הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ביום כ"ג בסיוון התשע"ב )13 ביוני 2012(.

להצעת החוק לא הוגשו בקשות רשות דיבור.

יוזמים: חברי הכנסת זבולון אורלב, יריב לוין, אורית זוארץ, אורי אריאל, אנסטסיה מיכאלי, אורי אורבך, דוד אזולאי --1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' כ-/450א'

)פ/3155/18(

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות )תיקון מס' 17(, התשע"ב–2012

1

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 )להלן – החוק .1 תיקון סעיף 28א העיקרי(, בסעיף 28א, במקום "אחד ההורים" יבוא "הורה", ובמקום הסיפה החל במילים "לתת הוראות" יבוא "אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי המת בעניין הקשר בינם ובין הקטין.".

אחרי סעיף 28א לחוק העיקרי יבוא: .2 הוספת סעיף 28ב

בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר הוא "בקשה בעניין קשר 28ב. )א( לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי הוריו בעניין בין קטין ובין הורי הקשר בינם ובין הקטין. הוריו

בקשה לפי סעיף זה ולפי סעיף 28א תוגש ) ב(

לבית המשפט בדרך של בקשה ליישוב סכסוך

ותופנה ליחידת הסיוע שבבית המשפט; שר

המשפטים יקבע הוראות בעניין דרך הגשת

הבקשה והדיון בה."

***************************************************************************************

1ס"ח התשכ"ב, עמ' ,120 התשע"ב, עמ' .142