הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - פסילת רשימות ומועמדים על ידי בית המשפט)
הצעת חוק לדיון מוקדם
2011-05-11
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת זהבה גלאון
ניצן הורוביץ
שלמה מולה
איתן כבל
דב חנין
פ/3201/18
הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – פסילת
רשימות ומועמדים על ידי בית המשפט)
תיקון סעיף 7א 1. בחוק-יסוד: הכנסת, בסעיף 7א
(1) סעיף קטן (ב) – בטל;
(2) בסעיף קטן (ד), במקום "בועדת הבחירות
המרכזית ובבית" יבוא "בבית".
תיקון חוק הבחירות לכנסת 2. בחוק הבחירות
לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 –
(1) במקום סעיף 63א יבוא:
"מחיקת מועמד ורשימה המנועים מלהשתתף
בבחירות 63א. (א) בקשה לקבוע כי מועמד או
רשימה מנועים מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי
סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, תיחתם בידי שליש
מחברי הועדה המרכזית או בידי היועץ
המשפטי לממשלה ותוגש לבית המשפט העליון
לא יאוחר משבעה ימים מיום הגשת רשימת
המועמדים הכוללת את שם המועמד; החלטת בית
המשפט העליון לפי סעיף קטן זה תינתן לא
יאוחר מהיום ה-25 שלפני יום הבחירות.
(ב) בדיון לפי סעיף זה ידון בית המשפט
העליון בתשעה שופטים או במספר בלתי זוגי
גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט
העליון, ופסק דינו יהיה סופי.
(ג) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי
דין בכל הנוגע לדיון לפי סעיף זה, לרבות
לעניין צירוף צדדים ואיחוד בקשות";
(2) בסעיף 64 לחוק –
(א) בסעיף קטן (א), המילים "רשימת מועמדים,
כולה או" והמילים "שלא לפי סעיף 63א" –
יימחקו;
(ב) סעיף קטן (א1) – בטל.
(ג) סעיף קטן (ב1) – בטל;
(3) בסעיף 65 לחוק, במקום "לפי סעיף 64" יבוא
"לפי סעיפים 63א ו-64".
דברי הסבר
בידי ועדת הבחירות המרכזית, גוף פוליטי
שבראשו שופט בעל קול אחד מבית המשפט
העליון, הפקיד המחוקק את הסמכות הרגישה
ביותר של אישור ופסילת מפלגות ומועמדים
לכנסת. הפעלת סמכות כזו מחייבת זהירות
וריסון, המתבססים על עמדה ערכית ועניינית
והשתחררות משיקולים פוליטיים. זאת תוך
הכרה שהזכות להיבחר היא זכות יסוד בחברה
דמוקרטית וכי הגבלתה צריכה להיות נדירה
וכפופה לשיקולים מהותיים.
\
^
b
d
f
j
š
œ
ž
¢
ø
ú
nH
o(tH
nH
tH
nH
tH
nH
tH
d
ः昀Ĵ瑹屆©Ѐd
f
h
j
œ
ः昀Ĵ瑹屆©Ѐœ
ž
¢
ú
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
ÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿÿ
ः昀Ĵ瑹屆©ࠀהמרכזית, הציבה את עצמה
בבחירות לכנסת השש-עשרה כגוף פוליטי וחסר
מעצורים, שאינו מתחשב כלל בעקרונות היסוד
של הפרלמנטריזם במדינת ישראל. מאז 1985
הופקדה בידי הוועדה סמכות לפסול רשימה אם
יש במטרותיה או במעשיה שלילת קיומה של
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית,
שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה או הסתה
לגזענות. מאוחר יותר תוקן הסעיף וקבע כי
ניתן לפסול רשימה המבטאת תמיכה במאבק
מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור
כנגד מדינת ישראל. בכך הורחבה סמכות
הוועדה בצורה משמעותית. סמכות
ערכית-מהותית זו אינה מתיישבת עם הפקדתה
בידי גוף שחבריו, רובם ככולם, מעורבים
בעשייה הפוליטית ושוקלים שיקולים
פוליטיים.
כיום, לאחר תיקונים מספר, קובע החוק כי
בעניין פסילת מועמד באחת העילות המצויות
בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, להבדיל מפסילת
רשימה, תהא ההכרעה הסופית מצויה הלכה
למעשה בידי בית המשפט העליון, אשר יחליט
האם לאשר את החלטת ועדת הבחירות. אין הדבר
כך בעניין פסילת רשימות, שם בית המשפט
אינו נדרש לאשר את ההחלטה, אך יכול להידרש
לכך במסגרת ערעור.
בהתאם לאמור לעיל, אך הגיוני הוא ליתן
בידי בית המשפט את הסמכות מלכתחילה, בלא
שתידרש לכך ועדת הבחירות ולהרחיב סמכות
זו גם לעניין אישור רשימות. כך יימנע
ביזוי עקרונות הדמוקרטיה בידי גופים
פוליטיים.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן
הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה
גלאון (פ/929). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן
הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה
גלאון (פ/162/17). הצעת חוק זהה הונחה על
שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר
הכנסת דב חנין וקבוצת חברי כנסת (פ/2010/18).
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ב באייר התשע"א – 16.5.11
ס"ח התשי"ח, עמ' 69.
ס"ח התשכ"ט, עמ' 103.
PAGE
PAGE 3