הצעת חוק נציגי לשכת עורכי הדין בוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת רוברט אילטוב

זאב אלקין

יריב לוין

אברהם מיכאלי

אורי אריאל

משה גפני

אורי מקלב

כרמל שאמה

פ/3506/18

הצעת חוק בחירת נציגי לשכת עורכי הדין

לוועדות למינוי נושאי משרה שיפוטית

(תיקוני חקיקה), התשע"א–2011

תיקון חוק בתי המשפט

בחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד–1984,

בסעיף 6(2), במקום "את נציגיה" יבוא "עורך

דין מסיעות האופוזיציה", במקום "הם יכהנו"

יבוא "הנציג הנבחר וראש לשכת עורכי הדין

יהיו נציגי הלשכה; הנציג הנבחר יכהן"

ובסופו יבוא "בפסקה זו, "סיעות

האופוזיציה" – הסיעות במועצה הארצית של

לשכת עורכי הדין שאינן צדדים להסכמים

המחייבים תמיכה בראש לשכת עורכי הדין".

תיקון חוק הדיינים

בסעיף 6(א) לחוק הדיינים, התשט"ו–1955 במקום

"שני עורכי דין העובדים במקצועם שייבחרו"

יבוא "יושב ראש לשכת עורכי הדין ועורך דין

נוסף מסיעות האופוזיציה שייבחר לשלוש

שנים, בבחירות חשאיות" ובמקום "לשלוש

שנים" יבוא "בסעיף זה, "סיעות האופוזיציה"

– הסיעות במועצה הארצית של לשכת עורכי

הדין שאינן צדדים להסכמים המחייבים

תמיכה בראש לשכת עורכי הדין".

תיקון חוק הקאדים

בסעיף 4(א) לחוק הקאדים, התשכ"א–1961 , במקום

"שני עורכי דין, מהם לפחות אחד מוסלמי"

יבוא "יושב ראש לשכת עורכי הדין, ועורך

דין נוסף מסיעות האופוזיציה", אחרי "לשלוש

שנים" יבוא "בבחירות חשאיות" ובסופו יבוא

"לפחות אחד מעורכי הדין יהיה מוסלמי;

בסעיף זה, "סיעות האופוזיציה" – הסיעות

במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין שאינן

צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בראש לשכת

עורכי הדין".

תיקון חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים

בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים,

התשכ"ג–1962, בסעיף 11(א) במקום "עורך דין

שייבחר על ידי המועצה הארצית של לשכת

עורכי הדין לשלוש שנים" יבוא "ראש לשכת

עורכי הדין".

„g

„Ð^„g

„@

„Ð^„@

„@

„Ð^„@

ú

>

B

t

€

‚

Š

Œ

Ž

葞

葞

؃昀Ĵ瑹䊖ÛЀ (א) הוראות חוק זה יחולו על

בחירת נציגים לוועדות המינויים לנושאי

משרה שיפוטית כאמור בסעיף 109א(ב) לחוק

לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, כנוסחו

בסעיף 4 לחוק זה, שנועדו להחליף את נציגי

לשכת עורכי הדין המכהנים בתפקידם ערב

תחילתו של חוק זה.

(ב) עד שיתקיימו בחירות לנציגים כאמור

בסעיף קטן (א), לפי סעיף 109א(ב), כנוסחו

בסעיף 4 לחוק זה, ימשיכו לכהן הנציגים

המכהנים בתפקידם ערב תחילתו של חוק זה.

(ג) לא הותקנו כללים לפי סעיף 109א(ב) לחוק

לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, כנוסחו

בסעיף 4 לחוק זה, בתוך שנה מיום פרסומו של

חוק זה, יתקין שר המשפטים תקנות בתוך חודש

מתום השנה.

(ד) תחילתם של סעיפים 11(א) לחוק בתי הדין

הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג–1962 ו-187(א) לחוק

השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, כנוסחם בסעיפים

4 ו-5 לחוק זה, ביום סיום כהונתם של נציגי

הלשכה המכהנים בוועדות שלפי סעיף 11(א)

האמור וסעיף 187(א) האמור ערב תחילתו של חוק

זה. דברי הסבר

הצעת החוק נועדה להסדיר את דרך בחירתם של

נציגי לשכת עורכי הדין לוועדות המינויים

לנושאי משרה שיפוטית. מוצע לקבוע כי

הנציגים, בוועדות שבהן יש שני נציגים

(הוועדה למינוי שופטים, הוועדה למינוי

דיינים והוועדה למינוי קאדים), יתחלקו

בין יושב ראש הלשכה כנציג סיעות

הקואליציה, לבין נציג שייבחר מקרב סיעות

האופוזיציה בלשכת עורכי הדין. במקום בו

יש נציג אחד (הועדה למינוי קאדי מד'הב

והוועדה למינוי שופטים צבאיים) יהיה

הנציג ראש לשכת עורכי הדין. עוד מוצע

לחייב את המועצה הארצית של לשכת עורכי

הדין להתקין כללים להסדרת בחירת נציגי

הלשכה לוועדות מינויים חשובות אלה. אם

הכללים לא יותקנו בתוך שנה מיום פרסומו

של החוק, יתקין שר המשפטים תקנות בענין

זה. החוק יחול על בחירות להחלפת הנציגים

בוועדות המינויים המכהנים כעת, וכל עוד

לא ייערכו בחירות לפי הכללים שיותקנו,

ימשיכו לכהן הנציגים המכהנים כעת

בוועדות המינויים. תקופה זו תארך לכל

היותר כשנה, שאז יהיה חייב שר המשפטים

להתקין תקנות, שעל בסיסן ייערכו בחירות

לבחירת נציגי הלשכה לוועדות המינויים.

ההצעה תמנע סחר מכר פוליטי במינויים

האמורים.

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ג' באב התשע"א – 3.8.11

ס"ח התשמ"ד, עמ' 198.

ס"ח התשט"ו, עמ' 68.

ס"ח התשכ"א, עמ' 118.

ס"ח התשכ"ג, עמ' 20.

ס"ח התשט"ו, עמ' 171.

ס"ח התשכ"א, עמ' 178.

PAGE

PAGE 3

רשומות

הצעות חוק

הכנסת

16 בנובמבר 2011 419 י"ט בחשוון התשע"ב

עמוד

הצעת חוק נציגי לשכת עורכי הדין לוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2011 32 מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת:

הצעת חוק נציגי לשכת עורכי הדין לוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2011*

בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984,1 בסעיף 6(2), אחרי "חשאית" יבוא "ברוב .1 תיקון חוק בתי המשפט של שני שלישים מחברי המועצה".

בחוק הדיינים, התשט"ו–1955,2 בסעיף 6(א), במקום הסיפה החל במילים "שני עורכי דין" .2 תיקון חוק הדיינים יבוא "ראש לשכת עורכי הדין או נציגו, וכן חבר הלשכה שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין; תקופת כהונתם של נציגי לשכת עורכי הדין, למעט ראש הלשכה, תהא שלוש שנים."

בחוק הקאדים, התשכ"א–1961,3 בסעיף 4(א), במקום הסיפה החל במילים "שני עורכי דין" .3 תיקון חוק הקאדים יבוא "ראש לשכת עורכי הדין או נציגו, וכן חבר הלשכה שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לפחות אחד מוסלמי; תקופת כהונתם של נציגי לשכת עורכי הדין, למעט ראש הלשכה, תהא שלוש שנים."

בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961,4 בסעיף 109א, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: .4 תיקון חוק לשכת עורכי הדין "(ב) המועצה הארצית של הלשכה תתקין, באישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, כללים להסדרת ההליך של בחירת נציגי הלשכה לוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית, כאמור בסעיף 6(2) לחוק בתי המשפט, בסעיף 6(א) לחוק הדיינים, התשט"ו–1955,5 ובסעיף 4(א) לחוק הקאדים, התשכ"א–19616; לא הותקנו כללים כאמור, יתקין שר המשפטים תקנות בעניין שיעמדו בתוקפן עד שהמועצה הארצית, באישור כאמור, תתקין במקומן כללים."

דברי הסבר

אשר לוועדות המינויים של דיינים וקאדים מוצע הצעת החוק נועדה להסדיר את דרך בחירתם לקבוע כי ראש לשכת עורכי הדין או נציגו יהיו חברים של נציגי לשכת עורכי הדין (להלן – הלשכה) לוועדות בוועדה, וכן חבר נוסף שאותו תבחר המועצה הארצית של המינויים לנושאי משרה שיפוטית לפי חוק בתי המשפט הלשכה (סעיפים 2 ו־3). [נוסח משולב], התשמ"ד–,1984 חוק הדיינים, התשט"ו–,1955 וחוק הקאדים, התשכ"א–.1961 התיקונים המוצעים נוגעים לוועדות מינויים לנושאי משרה שיפוטית שיש ללשכה יותר מנציג אחד בהן. מוצע לקבוע כי יידרש רוב של שני שלישים של חברי המועצה הארצית לבחירת נציגי הלשכה בוועדה לבחירת עוד מוצע לחייב את המועצה הארצית להתקין שופטים. דרישת הרוב המיוחד בבחירת נציגי הלשכה כללים להסדרת בחירת נציגי הלשכה לוועדות המינויים נועדה להביא לבחירת נציגים שיש הסכמה כללית רחבה האמורות (סעיף 4).

לגביהם. ההסדר המוצע מותיר שיקול דעת רחב למועצה

בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה הארצית בבחירת הנציגים לוועדה לבחירת שופטים, והוא השלישית תקבע ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 4 לחוק־יסוד: השפיטה הוראות מעבר לעניין הליך בחירת נציגי הלשכה לפי (סעיף 1).

ההסדר המוצע.

יוזמים: חברי הכנסת רוברט אילטוב, זאב אלקין, יריב לוין, אברהם מיכאלי, אורי אריאל, משה גפני, אורי מקלב, כרמל שאמה הצעת חוק מס' פ/3506/18; הועברה לוועדה ביום י"ז בחשוון התשע"ב (14 בנובמבר 2011). *

ס"ח התשמ"ד, עמ' 198; התשע"ב, עמ' .2 1

ס"ח התשט"ו, עמ' 68; התשס"ח, עמ' .431 2

ס"ח התשכ"א, עמ' 118; התש"ע, עמ' .253 3

ס"ח התשכ"א, עמ' 178; התשע"א, עמ' .933 4

ס"ח התשט"ו, עמ' .68 5

ס"ח התשכ"א, עמ' .118 6

הצעות חוק הכנסת – ,419 י"ט בחשוון התשע"ב, 16.11.2011 32

סודר בכנסת, והודפס במדפיס הממשלתי 0334-3030 ISSN המחיר 0.81 שקלים חדשים

סימוכין: 04738711

נספח מס' כ-/419א'

)פ/3506/18(

הצעת חוק נציגי לשכת עורכי הדין בוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית )תיקוני חקיקה(, התשע"ב–2012

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ד בחשוון

התשע"ב )21 בנובמבר 2011( והועברה לוועדת החוקה חוק ומשפט.

הצעת החוק מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה

השלישית ביום ט' בטבת התשע"ב )4 בינואר 2012(.

להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור.

יוזמים: חברי הכנסת רוברט אילטוב, זאב אלקין, יריב לוין, אברהם

מיכאלי, אורי אריאל, משה גפני, אורי מקלב, כרמל שאמה הכהן

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' כ-/419א'

)פ/3506/18(

חוק נציגי לשכת עורכי הדין בוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית

)תיקוני חקיקה(, התשע"ב–2012

1

בחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד–1984 , בסעיף 6)2(, בסופו יבוא .1 תיקון חוק בתי "הבחירות לפי פסקה זו ייערכו בטופס בחירה אחד שעל גביו יצוינו שמות כל המשפט המועמדים ומספר המועמדים שיש לבחרם, והבחירה תיעשה בסימון שם אחד בלבד; המועמדים שקיבלו את המספר המרבי של הקולות ואת המספר הבא אחריו יהיו הנציגים לפי פסקה זו; קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה ובשל כך לא ניתן לקבוע מיהם הנציגים, חוזרים על ההצבעה ביניהם עד להכרעה;".

2

בחוק הדיינים, התשט"ו–1955 , בסעיף 6 – .2 תיקון חוק

הדיינים

בסעיף קטן )א(, במקום "העובדים במקצועם, שייבחרו על ידי המועצה ) 1(

הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים" יבוא "שייבחרו כאמור בסעיף

קטן )א1(, ויכהנו בוועדה שלוש שנים או עד סוף כהונתו של ראש לשכת עורכי

הדין, לפי המוקדם";

אחרי סעיף קטן )א( יבוא: ) 2(

1 ס"ח התשמ"ד, עמ' 198; התשע"ב, עמ' .2

2 ס"ח התשט"ו, עמ' 68; התשס"ח, עמ' .431

--2

")א1( ראש לשכת עורכי הדין יבחר שני עורכי דין העובדים במקצועם,

כנציגים בוועדה; המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין רשאית,

בבקשה שתגיש ליושב ראש המועצה הארצית, לפי החלטה שהתקבלה

על ידי שני שלישים מחבריה בתוך שבוע ימים מבחירת נציג על ידי

ראש הלשכה, להציע כי עורך דין העובד במקצועו ששמו יצוין בבקשה

יכהן במקומו של נציג שבחר ראש הלשכה; הוגשה בקשה כאמור,

תערוך המועצה הארצית הצבעה לבחירת המועמד ששמו צוין בבקשה;

קיבל המועמד את קולותיהם של שני שלישים מחברי המועצה, יכהן

במקום הנציג שבחר ראש הלשכה."

3

בחוק הקאדים, התשכ"א–1961 , בסעיף 4 – .3 תיקון חוק

הקאדים

בסעיף קטן )א(, במקום "שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי ) 1(

הדין לשלוש שנים" יבוא "שייבחרו כאמור בסעיף קטן )א1(, ויכהנו בוועדה

שלוש שנים או עד סוף כהונתו של ראש לשכת עורכי הדין, לפי המוקדם";

אחרי סעיף קטן )א( יבוא: ) 2(

")א1( ראש לשכת עורכי הדין יבחר שני עורכי דין העובדים במקצועם,

כנציגים בוועדה; המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין רשאית,

בבקשה שתגיש ליושב ראש המועצה הארצית, לפי החלטה שהתקבלה

על ידי שני שלישים מחבריה בתוך שבוע ימים מבחירת נציג על ידי

ראש הלשכה, להציע כי עורך דין העובד במקצועו ששמו יצוין בבקשה

יכהן במקומו של נציג שבחר ראש הלשכה; הוגשה בקשה כאמור,

תערוך המועצה הארצית הצבעה לבחירת המועמד ששמו צוין בבקשה;

קיבל המועמד את קולותיהם של שני שלישים מחברי המועצה, יכהן

במקום הנציג שבחר ראש הלשכה."

יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין יודיע על בחירות ) א( בחירת נציגי לשכת .4 לנציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים לפי סעיף 6 לחוק בתי המשפט ]נוסח עורכי הדין לפי חוק משולב[, התשמ"ד–,1984 כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, שיתקיימו בתוך 30 ימים זה מיום תחילתו של חוק זה; עד לבחירת נציגים כאמור, ימשיכו לכהן הנציגים המכהנים בתפקידם ערב תחילתו של חוק זה.

3 ס"ח התשכ"א, עמ' 118; התש"ע, עמ' .253

--3

ראש לשכת עורכי הדין יבחר את הנציגים שיכהנו בוועדת המינויים ) ב(

לפי סעיף 6 לחוק הדיינים, התשט"ו–,1955 כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה,

ובוועדת המינויים לפי סעיף 4 לחוק הקאדים, התשכ"א–,1961 כנוסחו בסעיף

3 לחוק זה, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה; עד לבחירת נציגים

כאמור, ימשיכו לכהן הנציגים המכהנים בתפקידם ערב תחילתו של חוק זה.

*************************************************************************************** --4

נספח מס' כ-/419א'

)פ/3506/18(

הסתייגויות ובקשות רשות דיבור

להצעת חוק נציגי לשכת עורכי הדין בוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית )תיקוני חקיקה(, התשע"ב–2012

* הערה: אם תתקבל הסתייגות המצריכה זאת, ישונו מספרי הסעיפים בהתאם

הסתייגויות

לפני סעיף 1

חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה )להלן – קבוצת חד"ש(, חברי הכנסת ציפי לבני, שאול מופז, דליה איציק, רוני בר-און, מאיר שטרית, רוחמה אברהם-בלילא, אבי דיכטר, מרינה סולודקין, יואל חסון, גדעון עזרא, יעקב אדרי, אלי אפללו, זאב בילסקי, רונית תירוש, נחמן שי, שלמה מולה, רוברט טיבייב, מגלי והבה, רחל אדטו, יוחנן פלסנר, שי חרמש, ישראל חסון, אריה ביבי, עתניאל שנלר, אורית זוארץ, יוליה שמאלוב-ברקוביץ, נינו אבסזדה ודורון אביטל )להלן – קבוצת קדימה(, וחברי הכנסת איברהים צרצור, אחמד טיבי, טלב אלסאנע ומסעוד גנאים )להלן – קבוצת רע"מ–תע"ל(:

.1 לפני הסעיף יבוא:

חוק זה מטרתו לפגוע פגיעה אנושה בעצמאות לשכת עורכי הדין והוועדה .1 "מטרה

לבחירת שופטים, ולסייע לממשלה ולקואליציה לבצע השתלטות עוינת על

מערכת המשפט."

לסעיף 1

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.2 במקום הסיפה החל במילים ""הבחירות לפי פסקה זו" יבוא ""וייבחרו ברוב של שלושה רבעים מחברי המועצה."".

לחלופין א':

במקום הסיפה החל במילים ""הבחירות לפי פסקה זו" יבוא ""וייבחרו ברוב של שלושה רבעים מחברי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין."".

--5

לחלופין ב':

במקום הסיפה החל במילים ""הבחירות לפי פסקה זו" יבוא ""וייבחרו על ידי חברי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין."".

לחלופין ג':

במקום הסיפה החל במילים ""הבחירות לפי פסקה זו" יבוא ""וייבחרו על ידי חברי לשכת עורכי הדין."".

לחלופין ד':

הסיפה החל במילים "המועמדים שקיבלו את המספר המרבי" – תימחק.

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.3 אחרי "יהיו הנציגים לפי פסקה זו" יבוא "ובלבד שמספר הקולות יהא 40 אחוזים מכלל הקולות".

.4 במקום "חוזרים על ההצבעה ביניהם עד להכרעה" יבוא "יכריע רוב רגיל של המועצה הארצית מיהם הנציגים, ובלבד שאחד מהם יהיה אישה".

חברי הכנסת יצחק הרצוג, אבישי ברוורמן, שלי יחימוביץ', איתן כבל, בנימין בן-אליעזר, עמיר פרץ, דניאל בן-סימון וגאלב מג'אדלה )להלן – קבוצת העבודה( מציעים:

.5 במקום "בטופס בחירה אחד" יבוא "בשני טופסי בחירה".

לחלופין:

במקום "בטופס בחירה אחד" יבוא "בשלושה טופסי בחירה".

חברי הכנסת אילן גילאון, ניצן הורוביץ וזהבה גלאון )להלן – קבוצת מרצ(, קבוצת חד"ש וקבוצת רע"מ– תע"ל מציעים:

.6 במקום "והבחירה תיעשה בסימון שם אחד בלבד" יבוא "והבחירה תיעשה בסימון שני שמות".

קבוצת חד"ש וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.7 במקום "בסופו יבוא" יבוא "האמור בו יסומן ")א(" ואחריו יבוא ")ב(".

לחלופין להסתייגויות מס' 2 עד 7

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה, קבוצת רע"מ–תע"ל, קבוצת מרצ וקבוצת העבודה מציעות:

הסעיף – יימחק.

--6

חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי מציעים:

.8 במקום הסיפה החל במילים ""הבחירות לפי פסקה זו" יבוא ""והם ייבחרו ברוב רגיל של חברי המועצה".".

חבר הכנסת מיכאל בן-ארי מציע:

.9 אחרי "בסופו יבוא" יבוא "ולפחות אחד הנציגים יהיה מוסלמי;".

חבר הכנסת משה גפני מציע:

.10 אחרי "בסופו יבוא" יבוא "ולפחות אחד הנציגים יהיה חרדי;".

חבר הכנסת יואל חסון מציע:

.11 במקום הסיפה החל במילים ""הבחירות לפי פסקה זו" יבוא ""וייבחרו על ידי חברי מרכז הליכוד."".

לאחרי סעיף 1

* הערה: אם תתקבל הסתייגות לסעיף זה ייערכו תיקוני נוסח לשלבה בסעיף .1

קבוצת חד"ש וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.12 אחרי הסעיף יבוא:

בחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד–,1984 בסעיף 6)1(, המילים "הם 1 א. "תיקון חוק בתי יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת" – יימחקו." המשפט

.13 אחרי הסעיף יבוא:

בחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד–,1984 בסעיף 6)1(, בסופו יבוא 1 א. "תיקון חוק בתי "הבחירות לפי פסקה זו ייערכו בטופס בחירה אחד שעל גביו יצוינו שמות כל המשפט המועמדים ומספר המועמדים שיש לבחרם, והבחירה תיעשה בסימון שם אחד בלבד; המועמדים שקיבלו את המספר המרבי של הקולות ואת המספר הבא אחריו יהיו הנציגים לפי פסקה זו; קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה ובשל כך לא ניתן לקבוע מיהם הנציגים, חוזרים על ההצבעה ביניהם עד להכרעה;"" --7

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה, קבוצת העבודה וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.14 אחרי הסעיף יבוא:

בחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד–,1984 בסעיף 6)2(, האמור בו 1 א. "תיקון חוק בתי יסומן ")א(", ואחריו יבוא: המשפט ")ב( אחד הנציגים לפי פסקת משנה )א( יהיה אישה.""

לסעיף 2

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.15 בפסקה )1(, במקום "ראש לשכת עורכי הדין" יבוא "יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין".

.16 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, במקום "ראש לשכת עורכי הדין" יבוא "יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין" ובכל מקום, במקום "ראש הלשכה" יבוא "יושב ראש המועצה".

.17 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, אחרי "כנציגים בוועדה" יבוא "ובלבד שהתחייבו לתמוך במועמדים לנושאי משרה שיפוטית לפי הנחיית נציגי הממשלה בוועדה".

.18 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, אחרי "כנציגים בוועדה" יבוא "ובלבד שהמועצה הארצית אישרה את מינוים כחברים בוועדה ברוב של שני שלישים מקולות חבריה".

.19 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, במקום "שני עורכי דין העובדים במקצועם" יבוא "את יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ועורך דין נוסף העובד במקצועו".

.20 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, במקום "על ידי שני שלישים מחבריה, יבוא "על ידי רוב חבריה" ובמקום "של שני שלישים מחברי המועצה" יבוא "של רוב חברי המועצה".

קבוצת העבודה מציעה:

.21 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, אחרי "כנציגים בוועדה" יבוא "מינוים של הנציגים לא ייכנס לתוקף אלא בתום שבוע מיום בחירתם או בתום הליך בחירת נציג על ידי המועצה הארצית כמפורט להלן:".

קבוצת מרצ מציעה:

.22 במקום פסקאות )1( ו-)2(, במקום "לשלוש שנים" יבוא "לתקופה של שלוש שנים".

--8

קבוצת חד"ש וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.23 במקום פסקאות )1( ו-)2( יבוא "בסעיף קטן )א(, בסופו יבוא "הבחירות של עורכי הדין לפי סעיף קטן זה ייערכו בטופס בחירה אחד שעל גביו יצוינו שמות כל המועמדים ומספר המועמדים שיש לבחרם, והבחירה תיעשה בסימון שם אחד בלבד; המועמדים שקיבלו את המספר המרבי של הקולות ואת המספר הבא אחריו יהיו נציגי לשכת עורכי הדין לפי סעיף קטן זה; קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה ובשל כך לא ניתן לקבוע מיהם הנציגים, חוזרים על ההצבעה ביניהם עד להכרעה;".

לחלופין להסתייגויות מס' 15 עד :23

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה, קבוצת העבודה, קבוצת מרצ, קבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

הסעיף – יימחק.

חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי מציעים:

.24 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, אחרי "כנציגים בוועדה" יבוא "ולפחות אחד הנציגים יהיה ערבי".

לאחרי סעיף 2

* הערה: אם תתקבל הסתייגות לסעיף זה ייערכו תיקוני נוסח לשלבה בסעיף .2

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה, קבוצת העבודה, קבוצת מרצ וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.25 אחרי הסעיף יבוא:

בחוק הדיינים, התשט"ו–,1955 בסעיף 6)א(, האמור בו יסומן ")1(" ואחריו 2 א. "תיקון חוק יבוא: הדיינים אחד מנציגי לשכת עורכי הדין לפי פסקה )1( יהיה אישה."" ")2(

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.26 אחרי הסעיף יבוא:

בחוק הדיינים, התשט"ו–,1955 בסעיף 6)א(, במקום "המועצה הארצית של 2 א. "תיקון חוק לשכת עורכי הדין" יבוא "עורכי הדין הפעילים החברים בלשכת עורכי הדין".. הדיינים --9

לסעיף 3

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.27 בפסקה )1(, במקום "שייבחרו" יבוא "החבר המועצה הארצית, שייבחרו".

.28 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, במקום "ראש לשכת עורכי הדין" יבוא "יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין" ובכל מקום, במקום "ראש הלשכה" יבוא "יושב ראש המועצה".

.29 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, במקום "על ידי שני שלישים מחבריה, יבוא "על ידי רוב חבריה" ובמקום "של שני שלישים מחברי המועצה" יבוא "של רוב חברי המועצה".

קבוצת העבודה מציעה:

.30 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, אחרי "כנציגים בוועדה" יבוא "מינוים של הנציגים לא ייכנס לתוקף אלא בתום שבוע מיום בחירתם או בתום הליך בחירת נציג על ידי המועצה הארצית כמפורט להלן:".

קבוצת חד"ש וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.31 במקום פסקאות )1( ו-)2( יבוא "בסעיף קטן )א(, בסופו יבוא "הבחירות של עורכי הדין לפי סעיף קטן זה ייערכו בטופס בחירה אחד שעל גביו יצוינו שמות כל המועמדים ומספר המועמדים שיש לבחרם, והבחירה תיעשה בסימון שם אחד בלבד; המועמדים שקיבלו את המספר המרבי של הקולות ואת המספר הבא אחריו יהיו נציגי לשכת עורכי הדין לפי סעיף קטן זה; קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה ובשל כך לא ניתן לקבוע מיהם הנציגים, חוזרים על ההצבעה ביניהם עד להכרעה;".

קבוצת מרצ מציעה:

.32 במקום פסקאות )1( ו-)2(, במקום "לשלוש שנים" יבוא "לתקופה של שלוש שנים".

לחלופין להסתייגויות מס' 27 עד 32

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה, קבוצת רע"מ–תע"ל, קבוצת מרצ וקבוצת העבודה מציעות:

הסעיף – יימחק.

- 10 -

לאחרי סעיף 3

* הערה: אם תתקבל הסתייגות לסעיף זה ייערכו תיקוני נוסח לשלבה בסעיף .3

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה, קבוצת העבודה, קבוצת מרצ וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.33 אחרי הסעיף יבוא:

בחוק הקאדים, התשכ"א–,1961 בסעיף 4)א(, האמור בו יסומן ")1(" ואחריו 3 א. "תיקון חוק יבוא: הקאדים אחד מנציגי לשכת עורכי הדין לפי פסקה )1( יהיה אישה."" ")2(

חבר הכנסת אחמד טיבי מציע:

.34 אחרי הסעיף יבוא:

בחוק הקאדים, התשכ"א–,1961 בסעיף 4)א(, האמור בו יסומן ")1(" ואחריו 3 א. "תיקון חוק יבוא: הקאדים לפחות שלושה מבין נציגי הממשלה ונציגי הכנסת בוועדה יהיו ")2( מוסלמים."

לסעיף 4

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.35 בכל מקום, במקום "בתוך 30 ימים" יבוא "בתום שלוש שנים".

.36 בסעיף קטן )א(, במקום "יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין" יבוא "ראש לשכת עורכי הדין, בהתייעצות עם שר המשפטים,".

לחלופין א':

בסעיף קטן )א(, במקום "יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין" יבוא "שר המשפטים".

לחלופין ב':

במקום האמור בו יבוא "תחילתו של חוק זה שלוש שנים מיום פרסומו."

לחלופין ג':

במקום האמור בו יבוא "תחילתו של חוק זה לאחר הבחירות הבאות למוסדות לשכת עורכי הדין על פי חוק.".

- 11 -

קבוצת העבודה מציעה:

.37 בכל מקום, במקום "בתוך 30 ימים" יבוא "בתום אלף ימים".

קבוצת מרצ מציעה:

.38 במקום האמור בו יבוא "תחילתו של חוק זה לאחר הבחירות הבאות למוסדות לשכת עורכי הדין, בהתאם לנוהלי הבחירות הקבועים של הלשכה."

לחלופין להסתייגויות מס' 35 עד 38

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה, קבוצת העבודה, קבוצת מרצ וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

הסעיף – יימחק.

***************************************************************************************

בקשות רשות דיבור

ציפי חוטובלי, אברהם מיכאלי, נסים זאב

***************************************************************************************

הצעת חוק נציגי לשכת עורכי-הדין לוועדות

המינויים לנושאי משרה שיפוטית (תיקוני

חקיקה), התשע"ב–2011

[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/419).]

(קריאה ראשונה)

היו"ר ראובן ריבלין:

אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אני מזמין את

חבר הכנסת רוברט אילטוב לעלות ולהציג

לקריאה ראשונה את הצעת חוק נציגי לשכת

עורכי-הדין לוועדות המינויים לנושאי

משרה שיפוטית (תיקוני חקיקה). בבקשה.

לקריאה ראשונה זו, לאחר שתוצג על-ידי

אילטוב, נרשמו עד עתה כמה? כמה נרשמו?

קריאה:

היו"ר ראובן ריבלין:

30 חברי כנסת. בעוד דקה אני סוגר את הרשימה.

מי שרוצה ולא נרשם – עוד דקה אני סוגר את

הרשימה.

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה

בדקה אחת להתייחס קודם כול לחוק הקודם,

חוק אילת, שאני אחד מיוזמיו, יחד עם גדעון

סער ואמנון כהן. אנחנו קוראים לקבוצת

הבוכרים "קבוצת הג'יגארים". אני רוצה

להודות לכם על קידום החוק בכל מסדרונות

הכנסת והממשלה. אני חושב שזה חוק חשוב

לעיר אילת, העיר הדרומית שלנו, הכי

דרומית, שהיום סובלת גם ממעמד

סוציו-אקונומי בעייתי, גם ממעמד דמוגרפי

בעייתי. אני חושב שהצעת החוק הזאת תעודד

את האזרחים הישראלים להגיע לאילת

ולהשתקע בה.

אני רוצה להודות גם ליושב-ראש ועדת

הכספים, חבר הכנסת גפני, באופן אישי. אני

יודע שאתה באופן אישי עקבת אחרי הצעת

החוק הזו, יזמת דברים וביצעת אותם. תודה

רבה.

לעצם העניין, לגופו של החוק – אציג אותו

בקצרה, בטח יהיה פה דיון פורה בנושא הזה.

אני חושב שהוא לא יחרוג, כפי שהתנהלה – –

היו"ר ראובן ריבלין:

הרשימה סגורה.

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

– – בשבועות האחרונים לגבי הצעת החוק

הזאת – הצעת חוק נציגי לשכת עורכי-הדין

לוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית

(תיקוני חקיקה), התשע"ב–2011. ההצעה היא שלי,

כמובן, ושל כמה חברי כנסת כיזמים.

בהצעה מוצע להסדיר את דרך בחירתם של

נציגי לשכת עורכי-הדין לוועדות מינויים

לנושאי משרה שיפוטית, כך שבוועדה לבחירת

שופטים יכהנו שני נציגים – גם

מהקואליציה, גם מהאופוזיציה, כאשר

הנציגים ייבחרו על-ידי רוב של שני-שלישים.

אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת –

הצעת החוק הזאת היא ראויה, ומייצגת את

רצון העם. תודה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה. חברי הכנסת, אנחנו מתחילים בדיון.

חבר הכנסת מוחמד ברכה, ראשון הדוברים,

ואחריו – חבר הכנסת חנא סוייד, ואחריו –

דב חנין. לרשות חברי כנסת, כל אחד מהם,

שלוש דקות. הכרזתי כמה פעמים. הנה, חבר

הכנסת ברכה, בלי שאמרו לו, הוא בבוקר קם,

ידע שזה על סדר-היום, רשם את שמו. הוא

ראשון נרשם. בבקשה.

מוחמד ברכה (חד"ש):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק הזה

הוא חוק ביזוי החקיקה. תהליך החקיקה, צריך

שיתקיימו בו אלמנטים כלליים

אוניברסליים, שהם חוצי אישים ומקום וזמן.

החוק הזה הוא חוק באמת ביזוי הערך הבסיסי

של החקיקה, כי הוא בא לדבר ולהסדיר את

חברותו של איש אחד בוועדה למינוי שופטים.

הוא בא לענות על הצורך של מקום מסוים,

והוא בא בזמן הזה, ויכול להיות שהוא לא

תקף בזמן אחר, כי הלעומתיות בתוך לשכת

עורכי-הדין לא תתקיים להבא, והיושב-ראש,

יהיה לו רוב במועצה, או המועצה תהיה עם

היושב-ראש, אבל מצב כזה אני פשוט לא זוכר

שקרה, ואני לא מאלה שמתלהבים מהרבה חוקים

שנחקקים כאן – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

אני חושב שלא צריך לשנות כללי משחק באמצע

המשחק, אבל אם היו קובעים מראש שיושב-ראש

לשכת עורכי-הדין הוא חבר בוועדה, גם אם

נשיאת בית-המשפט העליון היא חברה בוועדה

אקס אופיציו, כלומר שני שופטים מתחלפים

כל שלוש שנים – הנשיא או הנשיאה תמיד

נשארים. שר המשפטים אקס אופיציו הוא

יושב-ראש הוועדה.

מוחמד ברכה (חד"ש):

הכנסת בוחרת בשניים, והיושב-ראש לא חייב

להיות, כבודו לא חייב להיות חבר הוועדה.

היו"ר ראובן ריבלין:

יכולה הכנסת לומר – אני רק אומר, שיכולים

לומר: מהפעם הבאה. אבל זה לא – – –

מוחמד ברכה (חד"ש):

זה חוק לאיש מסוים, בנקודת זמן מסוימת,

במקום מסוים, בעיצומו של משחק מסוים.

היו"ר ראובן ריבלין:

זה דבר אחר.

מוחמד ברכה (חד"ש):

בהחלט. היות שלשכת עורכי-הדין היא מעין

גוף סטטוטורי, אם איני טועה, אני חושב שגם

המפלגות שרצות לכנסת, לא יכולות לרוץ, אלא

אם הן רשומות אצל רשם המפלגות, ובמובן הזה

הן גם גוף סטטוטורי של המדינה. למה שלא

תקום הממשלה, ותגיד, למשל – לא מוצא חן

בעיניה הליך בחירת רשימת ש"ס לכנסת, והיא

תקבע בחוק המפלגות איך ייבחרו ראשי

המפלגות ואיך ייבחרו מועמדים לכנסת, או,

למשל, וזה סוד גלוי כבר, אדוני היושב-ראש,

שהקואליציה לא שבעת נחת, למשל, מיושבת-ראש

האופוזיציה, ואז היא תחליט בחוק המפלגות

איך יתנהל תהליך הבחירה במפלגת קדימה או

במפלגת חד"ש או בש"ס או ביהדות התורה.

יש גבול לציניות. להגיד שזה אנטי-דמוקרטי

– זה קטן עליו, להגיד שזה לא הגיוני – קטן

עליו. זה חוק של חשיבה נלוזה. זה ביזוי של

תהליך החקיקה. תודה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה. חבר הכנסת חנא סוייד, ואחריו – דב

חנין, ואחריו – זהבה גלאון.

חנא סוייד (חד"ש):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב

שהמצב שבו כמעט כל חוק מתחיל לשאת את השם

או של הנהנה או של הנפגע או של המכשיר הוא

מצב מדאיג בהחלט. החוק הזה קוראים לו חוק

אילטוב, אפשר להוסיף, כמובן, או חוק

ברזילי, או חוק סולברג. אני חושב שאין ספק

שזה מסמל סטייה מהדרך הנכונה של חקיקה,

שבה החקיקה נעשית באופן אובייקטיבי ולא

באופן צמוד לאישיות זו או – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת ביבי, עד פה שומעים אותך.

חנא סוייד (חד"ש):

דווקא המוקד הוא פה ולא שם. אני אומר,

אדוני היושב-ראש, שאם ניקח את החוק

הספציפי הזה כשלעצמו, נבודד אותו ממכלול

החקיקה שאנחנו נתונים בה, המבול הזה לא

צריך כל כך להדאיג אותנו. אבל אני חייב

להגיד שהחוק הזה, צריך לקרוא אותו, צריך

להתייחס אליו כחלק ממכלול של חקיקה. לא

צריך כאן, ואני לא רוצה לחזור על המרכיבים

השונים של המבול הזה, של מתקפת החקיקה

הזאת שאנחנו עומדים בפניה, שהיא, לדעתי,

חקיקה – לא אקרא לה גזענית, אבל היא

בוודאי מקארתיסטית.

נאמר כבר על-ידי אחד המציעים באופן

המפורש ביותר, בישיבה האחרונה של ועדת

חוקה, חוק ומשפט, כשהחוק הזה נדון, שכן,

הכוונה של החוק הזה לחולל הפיכה, לשלוט,

לשנות את סדרי המשפט, ושכוחות הימין, חברי

כנסת מהימין, רוצים לשלוט בבית-המשפט

העליון ובמערכת המשפטית. הדברים נאמרו

כמעט באופן המפורש ביותר. לכן אני חושב

שאנחנו בפני חוק – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת דיכטר, חבר הכנסת סוייד מנסה

לומר את דבריו. חבר הכנסת דיכטר. למה לא

תצאו? חבר הכנסת סוייד רוצה את יומו; הוא

רוצה לשכנע חברי כנסת. זאת זכותו המלאה.

חנא סוייד (חד"ש):

הם משוכנעים. אבל גם משוכנעים כדאי

שיקשיבו.

החוק הזה, הכוונה שלו – והוא משתלב עם כמה

חוקים שהמטרה שלהם זה לעשות הפיכה, coup

d'etat, מה שנקרא, היוזמים לא מסתירים את זה.

הם אומרים את זה במפורש.

אני, בקריאתי את החוק הזה, אדוני

היושב-ראש, רואה שמעבר לכל הדברים

השליליים, שהמטרה של החוק היא מטרה לא

ראויה, הוא בא גם לפגוע באוטונומיה של

איגוד מקצועי. לשכת עורכי-הדין היא איגוד

מקצועי, ויש לו אוטונומיה מסוימת. כל הזמן

היה חוק, והחוק הזה מתייחס לאיגוד

המקצועי הזה כמכלול אחד. החוק לא ניסה

להיכנס בין העור לבשר של האיגוד המקצועי

הזה, אלא נותן לו אוטונומיה מסוימת –

אומר לו: אתה, כאיגוד מקצועי תבחר את

הנציגים שלך. לכן החוק הזה, כפי שהוא

עכשיו, מנסה להיכנס, כפי שאמרתי, לפרטי

הפרטים, להתערב באוטונומיה של האיגוד

המקצועי הזה. קיימת סכנה שמחר בגלל סיבה

זו או אחרת מישהו יבוא עם חוק שבו ירצה

לשנות את ההרכב – –

היו"ר ראובן ריבלין:

זאת כבר תהיה נורמה בכנסת.

חנא סוייד (חד"ש):

– – של ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות, או

של איגוד הסטודנטים הארצי או של איגוד

מקצועי זה או אחר. אני חושב שזה מסוכן, זה

לא ראוי, וזה יכול להוביל אותנו למחוזות

לא רצויים בכלל. תודה רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, ולאחריו –

חברת הכנסת זהבה גלאון. לפנינו סדר-יום

עמוס, לכן אבקש מחברי הכנסת להביע את

עמדתם בשלוש דקות בצורה ממצה וברורה.

דב חנין (חד"ש):

אדוני היושב-ראש, תודה, אדוני השר, עמיתי

חברי הכנסת, אכן אלה ימים אפלים. אכן אלה

ימים אפלים, כאשר חבר כנסת מכובד יכול

להרשות לעצמו לומר: אנחנו בחרנו, נבחרנו,

ואנחנו נשלוט, ואנחנו מתכוונים לשלוט,

ונשלוט גם בכוח, אם יש צורך, ונחסל ונפגע

בכל המחסומים והחסמים שמונעים מאתנו

לשלוט באופן מוחלט. עמיתי חברי הכנסת, אלה

ללא ספק ימים אפלים מאוד.

אבל לפעמים, עמיתי חברי הכנסת, האמירות

הדורסניות האלה נאמרות מאחורי כסות של

הגנה על הדמוקרטיה. אומרים: מי שם את

בית-המשפט העליון, 11 שופטים, תשעה שופטים,

שלושה שופטים, להחליף את הכנסת שנבחרה

על-ידי העם? מי שם אותם להחליט מה תקין ומה

לא תקין?

אני רוצה להקריא בפניכם קטע קצר, שאולי

ירגיז את חברי הכנסת מהימין, אבל כדאי להם

להקשיב בסבלנות. כותב הכותב כך: יש

ששואלים אותנו, "בשם ה'דמוקרטיה', כמובן,

כלום זה דמוקרטי שחמישה או שבעה או 11

אנשים אשר לא נבחרו על-ידי העם יוכלו לבטל

על-ידי החלטתם הקרויה 'פסק-דין', החלטה

שנתקבלה בצורת חוק על-ידי נבחרי העם?" –

הכוונה היא כמובן לחברי הכנסת דודו רותם,

זאב אלקין, יריב לוין. שואלים אותנו בשם

הדמוקרטיה – האם זה הגיוני ששבעה או 11

איש שלא נבחרו על-ידי העם יוכלו לפסול חוק

שנקבע על-ידי נבחרי העם? והתשובה, כותב

הכותב: "למדנו כי רוב פרלמנטרי נבחר יכול

להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה

לעריצותם. על כן חייב העם, אם הוא בוחר

בחירות, לקבוע את זכויותיו גם מול

בית-הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את

השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו, לשלול את

הזכויות האלה. את זאת אפשר להשיג רק בדרך

של 'עליונות המשפט'". לשם כך נדרש בית-משפט

המוסמך לבטל חוק הסותר את החירויות

האזרחיות. חיוני שבית-המשפט הזה יהיה

עצמאי.

את הדברים האלה אמר, אדוני היושב-ראש,

מנחם בגין, יושב-ראש תנועת החרות, בשנת 1952.

איזה מרחק עצום עבר הליכוד של ימינו מאז

ימיו של בגין.

היו"ר ראובן ריבלין:

כי אז היה בלי חרות ומק"י.

דב חנין (חד"ש):

מאז אותם ימים של "בלי חרות ומק"י". ומק"י

נשארה באותן עמדות. אבל חרות – איפה היא

חרות של אז, אדוני היושב-ראש? חוץ מאדוני

היושב-ראש ועוד מתי מעט.

היו"ר ראובן ריבלין:

חרות נשארה באותן עמדות, רק חרות מצומצמת

מאוד.

דב חנין (חד"ש):

חרות נותרה מצומצמת, אכן כן.

עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חלק

מהתקפה על בית-המשפט העליון; חלק ממהלך של

השתלטות עוינת על בית-המשפט העליון,

שנועד לפגוע בדיוק במנגנונים האלה, של

יכולת של בית-משפט להחליט בצורה עצמאית.

המערכת הזאת מכוונת לוועדה לבחירת

שופטים, והיא נעשית על-ידי אותה כנסת

שבחרה שני נציגים ימנים קיצונים

כמייצגים של הכנסת בצד שני נציגים ימנים

קיצונים שמייצגים את הממשלה. והיום רוצים

להשתלט גם על נציגותה של לשכת עורכי-הדין

היו"ר ראובן ריבלין:

נא לסיים.

דב חנין (חד"ש):

– – אחרי שעורכי-הדין כבר קיימו בחירות

ובחרו מועצה על בסיס כללי משחק מסוימים –

אחרי זה רוצים לשנות רטרואקטיבית את

תוצאות הבחירות ואת אופן הבחירה של

עורכי-הדין.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה.

דב חנין (חד"ש):

עמיתי חברי הכנסת, אם זו חוקיות, אז כנראה

אין מובן למלה "חוקיות" יותר. תודה רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תהיה לך הזדמנות בהסתייגויות – כמה שאתה

רוצה תדבר. חברת הכנסת זהבה גלאון,

ולאחריה – חבר הכנסת גילאון. גיל עם הרבה

און.

אילן גילאון (מרצ):

זה לא הולך ביחד בדרך כלל, אדוני.

היו"ר ראובן ריבלין:

אתה רואה, יש מקרים שמוכיחים את ההיפך.

זהבה גלאון (מרצ):

אדוני היושב-ראש, העיניים נשואות לוועדה

לבחירת שופטים, לדילים הנרקמים בוועדה.

הצעת החוק שמונחת כאן מחייבת דילים,

מחייבת שני-שלישים מחברי הלשכה. זה מחייב

דילים. אבל במסגרת הדילים לגבי הוועדה

לבחירת שופטים, איכשהו נדחק לקרן זווית

הדיל המפוקפק שמונע משיקולים ומאינטרסים

פוליטיים – הדיל שמוכר נשים בוועדה

לבחירת דיינים. אדוני היושב-ראש, אנחנו כל

כך עסוקים בוועדה לבחירת שופטים. בצדק

חברי התריעו – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

רבותי, זה בלתי אפשרי, אתם מפריעים

לנואמת. פשוט בלתי אפשרי, הכינוסים האלה.

כבוד המשנה לראש הממשלה, יושב-ראש

הקואליציה, חבר הכנסת ביבי, זה מפריע.

פשוט לא נעים. היא מדברת. אוי לאלה

שיפריעו לאלה שמדברים פה, אם הם על הדוכן.

אולי אתם לא שמעתם, חבר הכנסת ביבי. אולי

לא הסברתי את עצמי היטב. רבותי הסדרנים,

תבקשו מהם לצאת ולדבר בחוץ. בבקשה, גברתי,

אני אשמור לך.

זהבה גלאון (מרצ):

אני מודה לך, אדוני. אדוני היושב-ראש,

במסגרת הדיל המפוקפק – והייתי אומרת,

השוביניזם – מכרו את הוועדה לבחירת

דיינים – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

הסדרנים, נא להוציא אותם; את כולם. ללא

הבדל דרגה. להוציא את כולם. הם מפריעים

לקיום הדיון. רבותי, אתם מפריעים לקיום

הדיון, לכו להתווכח בחוץ. עומדת חברת

כנסת, רוצה לומר את דברה, ולא מאפשרים לה.

ואני לא רוצה לתת יותר משלוש דקות. בבקשה.

אריה ביבי (קדימה):

אל תסתכל עלי, אני בשקט.

היו"ר ראובן ריבלין:

רבותי, אולי אתם לא מבינים, אבל אני מדבר

באופן רציני כדי להגן על חברת הכנסת זהבה

גלאון, זה הכול. בבקשה.

זהבה גלאון (מרצ):

אדוני, בפעם הראשונה מזה למעלה מעשור לא

תכהן אשה בוועדה לבחירת דיינים. אני כבר

לא מדברת על זה שנשים לא נבחרות לכהן

כדיינות. איך זה יכול להיות שהפקירו את

הוועדה לבחירת דיינים רק לסקטור החרדי,

רק לרבנים חרדים, גם לא הציונות הדתית?

היו"ר ראובן ריבלין:

דרך אגב, זה נעשה על-ידי אלה שמתנגדים בכל

תוקף לחוק מתוך לשכת עורכי-הדין.

זהבה גלאון (מרצ):

גם וגם, אבל זאת התוצאה – נכון, אדוני, אתה

צודק – אבל זאת התוצאה של הדיל המפוקפק

של שר המשפטים נאמן וקבלני הביצוע שלו

כאן בכנסת, חברי הכנסת יוזמי הצעת החוק.

זה מה שיביא לכך ש-51% מהנשים באוכלוסייה

תהיינה נתונות בידיהם של רבנים

ריאקציונרים קיצונים, דבר שיגביר את

הסחטנות לגבי נשים מסורבות גט, דבר שיביא

לכך שנשים שמחויבות על-פי דין להינשא

ולהתגרש בבתי-הדין הרבניים, שכבר מבקר

המדינה לפני שנתיים כתב על עינוי הדין

באותם בתי-דין רבניים, בתי-דין שיושבים שם

רבנים שהתפיסה שלהם מבוססת על עמדות

אנכרוניסטיות מלפני 3,000 שנה, שרואים באשה

קניין הגבר, ולכן אפשר לסחוט אותן ולסחוט

את הרכוש שלהן ולא לתת להן גט. וזאת תהיה

התוצאה, חבר הכנסת אילטוב. אתה והמפלגה

שלך וחברי הכנסת שהיום יתמכו בהצעת החוק,

לא רק יובילו לכך שינסו להכתיב מי יהיו

השופטים בבית-המשפט העליון; אתם תגרמו

לכך ש-51% מהאוכלוסייה במדינת ישראל, נשים,

תמשכנה להיות נידונות לסחטנות של רבנים

קיצוניים, ואתם אלו שאחראים לכך. תזכרו את

זה היום.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. חבר הכנסת אילן גילאון, ואחריו

– חבר הכנסת ניצן הורוביץ, ואחריו יהיה

חבר הכנסת איתן כבל, ואם לא יימצא כאן –

חבר הכנסת יצחק הרצוג; ואם לא יימצא כאן –

חבר הכנסת אבישי ברוורמן. זאת אומרת, יש

אפשרות שבעוד שני נואמים אתה תעלה. מי שלא

יהיה נוכח כשייקרא שמו, זכותו תאבד.

אילן גילאון (מרצ):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מבין

שאנחנו מדברים על החוק לניירות ערך.

היו"ר ראובן ריבלין:

איזה חוק שאדוני רוצה לדבר, יש לך שלוש

דקות. החוק שמטפלים בו הוא – – –

אילן גילאון (מרצ):

אני רוצה לדבר על החוק לחוסר ערך לניירות,

אדוני, ונדמה לי שהנייר חסר הערך ביותר

בעקבות החקיקה הזאת אולי הוא מגילת

העצמאות של מדינת ישראל. ויש חטא קשה

מנשוא, הוא חטא היוהרה, אדוני היושב-ראש:

איך נפלת משמים הילל בן שחר, אותו נביא

שביקש להיות מלאך, מלאך שביקש להיות

אלוהים. וזה הכול נובע – בדיון הקודם

אמרתי – אולי מתוך תפיסה של גרידיות

עצומה. הרי החוק הזה הוא עוד חמור טרויאני

אחד שבא כדי לחרב את אושיותיה של מדינת

ישראל; בדרך קטנה יותר, בדרך עקיפה, בדרך

עקלקלה, לא בדרך הישירה, לצד הדברים

האחרים. וכל הדברים האלה אינם מקריים.

הגבהות לב הזאת, של הכוח, של הרצון להראות

את הכוח, שמביא כאן אנשים לרצות לנצח את

כל האנשים כל הזמן – בסופו של דבר היא

שתפיל אתכם, בסופו של דבר היא שתקומם את

כולם עליכם; בסופו של דבר גבהות הלב הזאת

תגרום לכם ליפול מלמעלה למטה, מאותו מקום

שבו אתם מנצלים את עריצות הרוב שיש בידכם

כדי להמיס ולמוטט כל מערכת.

לכן אני אומר, אדוני, אנחנו מצטטים כל פעם

פסוקים ממנחם בגין ומז'בוטינסקי – אנשים

מפרשים לא נכון אולי גם את המשפט של

"אלוהים לשלטון בחרתנו".

היו"ר ראובן ריבלין:

אם היה בגין יודע כמה אנשים תומכים

במילותיו, הוא בטח לא היה מתפטר בזמן – –

אילן גילאון (מרצ):

אדוני מבין שאם אנחנו מתגעגעים למנחם

בגין, מה המציאות שבה אנחנו חיים היום?

אדוני מבין את הדבר הזה?

היו"ר ראובן ריבלין:

אני, בלי שום קשר למציאות, מתגעגע.

אילן גילאון (מרצ):

כן. ולכן אני אומר, זה חלק מתוך סט, אדוני.

הרי אנחנו לא מקבלים את זה כמו – זה מבצע,

כשאתה קונה אחד ומקבל שלושה – "עליהום" על

בית-המשפט, "עליהום" על התקשורת, "עליהום"

על הארגונים האזרחיים. זה "עליהום" אחד

גדול כדי להוכיח רק דבר אחד, אדוני, את

הזקפה הגדולה והארוכה של הימין שרוצה

לשלוט במדינת ישראל, ותו לא.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה לחבר הכנסת אילן גילאון, ואני

מזמין את ניצן הורוביץ, ואחריו – את איתן

כבל.

ניצן הורוביץ (מרצ):

אדוני, תודה רבה, בדיוני הוועדה עלתה

סוגיה שהפתיעה את היועצים המשפטים, שלפיה

החוק, כפי שהוגש לטרומית, סותר את

חוק-יסוד: השפיטה, כי בחוק-יסוד: השפיטה

נאמר שחברי המועצה הארצית יבחרו את

נציגיהם. ואז היתה התייעצות משפטית

מהירה, ואני רואה כאן שנאמר בדברי ההסבר

שהחוק, כפי שהוא מונח היום לקריאה ראשונה,

לא סותר את חוק-יסוד: השפיטה, כי הוא מותיר

שיקול דעת רחב למועצה הארצית.

אדוני היושב-ראש, אני חולק על כך. אני חושב

שזו שגיאה מבחינה משפטית. זה כן סותר את

חוק-יסוד: השפיטה, משום שברגע שאתה קובע –

היו"ר ראובן ריבלין:

המועצה תבחר – – –

ניצן הורוביץ (מרצ):

ברגע שאתה קובע ברוב של שני-שליש, אתה

מסנדל את המועצה ואתה לא מאפשר לה בחירה.

אתה בעצם כופה עליה דיל, כמו שאמרה זהבה

גלאון.

היו"ר ראובן ריבלין:

לבקש רוב של שני-שלישים, שאלה רצינית

ביותר אבל נדמה לי.

ניצן הורוביץ (מרצ):

אז זו דעתי, ואני חושב שזה טעון בירור.

היו"ר ראובן ריבלין:

כן, כן, בסדר גמור.

ניצן הורוביץ (מרצ):

סוגיה נוספת, אדוני, שאני גם העליתי אותה

בדיוני הוועדה, וגם היא הפתיעה, אני חייב

לומר, חלק מהחברים, כולל את היועצים

המשפטים, היה סיפור הוועדות הנוספות.

אנחנו לא מדברים כאן רק על הוועדה לבחירת

שופטים, אנחנו מדברים כאן על הוועדה

למינוי דיינים, קאדים; ואת הדרוזים ואת

השופטים הצבאיים הורידו באותו דיון סוער

שהיה בוועדת החוקה. אדוני, אני קורא לך

ואני גם רואה כאן את יושב-ראש ועדת החוקה

דוד רותם. אדוני חבר הכנסת רותם, אני חושב

שבדיונים לקראת קריאה ראשונה, שנייה

ושלישית – זה הרי יעבור כאן בקריאה

ראשונה – צריך להסיר מהחוק הזה גם את

הקאדים ואת הדיינים. הכוונה הראשונה – גם

יש לי בעיה אתה בעניין הוועדה לבחירת

שופטים – אבל לא היה צריך להכניס כאן את

הדיינים ואת הקאדים. מספיק שעיקמו את

הרצון של לשכת עורכי-הדין ולקחו את

יושב-ראש הלשכה, שחברי הלשכה שבחרו בו לא

ידעו שהוא יהיה בוועדה לבחירת שופטים,

ודיינים וקאדים, והכניסו את זה גם לעניין

הזה. צריך לצמצם את הפגיעה. אני לא חושב

שדורון ברזילי, עם כל הכבוד, צריך להיות

בוועדה למינוי קאדים ולמנות מישהו

בוועדה למינוי דיינים.

עכשיו, אדוני, חברתי זהבה גלאון דיברה על

בית-הדין הרבני – – –

דוד רותם (ישראל ביתנו):

אפשר?

ניצן הורוביץ (מרצ):

כן. דוד רותם (ישראל ביתנו):

אם אני אעשה את מה שאתה מציע, אז מה שטענה

חברת הכנסת גלאון זו טענה נכונה – – –

ניצן הורוביץ (מרצ):

אז אני רוצה להגיד לך לגבי מה שאמרה זהבה

גלאון. כפי שאני שומע, הדיל לגבי הוועדה

למינוי דיינים הוא שיושב-ראש הלשכה – הרי

החוק הזה אומר: יושב-ראש הלשכה או מי

מטעמו, ה"מי מטעמו" יהיה דורון שמואלי, כך

אני שומע, והוא יהיה זה שייצג את לשכת

עורכי-הדין בוועדה למינוי דיינים; ולא,

חלילה, למשל מישהו, אדוני יושב-ראש החוקה,

כמו עורך-דין יואב ללום, שהיה יכול להיבחר

ושלא מקובל על ש"ס והמפלגות החרדיות. וזו

מהות הדיל. אני לא חושב שזה ראוי. הסיפור

של הוועדה למינוי שופטים כשלעצמה איננו

ראוי, בטח להוסיף על זה את הסיפור של

הדיינים והקאדים לא ראוי. בגלגול הקודם,

בסיבוב האחרון, הוצאתם את הסיפור של

הקאדים הדרוזים ואת השופטים הצבאיים –

טוב עשיתם. תוציאו גם את הדיינים ואת

הקאדים.

עכשיו, אדוני, לגופו של עניין, דקה לגבי

הוועדה למינוי שופטים.

היו"ר ראובן ריבלין:

נשארה לך עוד דקה.

ניצן הורוביץ (מרצ):

אז במשפט אחד: זה לא ראוי, זה עיוות, זה

פרסונלי, זה חוק שמעקם את הבחירה של

עורכי-הדין וגם משתק את העניין במועצה.

ועכשיו, אני אומר לך, אדוני, לאף גורם

בלשכת עורכי-הדין אין שני-שלישים. אתה

עשית את זה – סנדלת שם ותקעת את הבחירה של

נציגי לשכת עורכי-הדין. זה לא ראוי.

וכשאנחנו יודעים מה המטרה – לבחור את

הנשיא הבא של בית-המשפט העליון על-פי הרוב

הפוליטי כאן בבית הזה – זו מטרה פסולה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. חבר הכנסת איתן כבל – בבקשה,

אדוני. ואחריו – חבר הכנסת ברוורמן

אבישי. בבקשה. ואחרי אבישי – יצחק הרצוג,

ואם לא יהיה – גאלב מג'אדלה, שנמצא. בבקשה.

איתן כבל (העבודה):

אדוני היושב-ראש, חברי וידידי השר יוסי

פלד, חברי הכנסת, אני כתבתי השבוע מאמר

שהכותרת שלו היתה "הסוס של קליגולה, הסוס

של נתניהו". אני רוצה לקרוא לכם רק את

הפתיח של המאמר, שמדבר בעד עצמו: "בתחילת

המאה הראשונה" – חשוב לי, אדוני

היושב-ראש, שתקשיב.

היו"ר ראובן ריבלין:

אל תפריע לי, בבקשה. אני נותן לך את השניות

אחריו.

איתן כבל (העבודה):

אדוני היושב-ראש, "בתחילת המאה הראשונה

לספירה שימש קליגולה כקיסר רומא, והיה

ידוע באכזריותו ובראוותנותו. קליגולה

רחש בוז כה עמוק למוסדות הרומיים

העתיקים, וכדי לבטא אותו מינה את סוסו

לתפקיד קונסול. למה הוא עשה זאת? כי הוא

פשוט יכול".

דב חנין (חד"ש):

הוא גם אהב את הסוס.

איתן כבל (העבודה):

"בשבועיים האחרונים", חברי חברי הכנסת,

"מעבירה קואליציית נתניהו ערימה של

חוקים, שכל אחד מהם הוא חומר נפץ המונח על

קירותיה השבירים של הדמוקרטיה הישראלית"

– אדוני השר דן מרידור, הייתי חייב

להודיע שנכנסת. "הבוז שהקואליציה הזו

רוחשת אל כללי המשחק הדמוקרטיים עובר

כחוט השני מחוק החרם דרך חוק מימון

העמותות, מחוק גרוניס דרך חוק השימוע

לשופטי העליון, מהחוק לחשיפת

הטוקבקיסטים ועד לחוק הנאמנות. כל אלו,

בתוספת ההתערבות הבוטה", אדוני היושב-ראש,

"של משרד ראש הממשלה בגופי התקשורת

הציבוריים והמסחריים, מציירים תמונה

מפחידה של מגמה שתכליתה ריקון הדמוקרטיה

הישראלית מתוכנה."

ועכשיו, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני

שואל: למה נתניהו עושה זאת? כי הוא פשוט

יכול. כי היום עומדת לו קואליציה שלא היתה

כדוגמתה, שעומד בראשה ראש הממשלה שכל אשר

באמת הוא עסוק בו יום ולילה, וזו השאלה

המרכזית שעומדת לפתחו, זה איך הוא מבצר את

מעמדו. אם הייתי יודע למצוא את הלו"ז של

ראש הממשלה ולראות עם מי הוא נפגש ובמה

הוא עוסק – שלום, אדוני היושב-ראש – –

היו"ר דני דנון:

אתה יכול לפנות אליו.

איתן כבל (העבודה):

– – חבר הכנסת דנון, מהכוכבים.

היו"ר דני דנון:

הוא ישמח לשתף אותך.

איתן כבל (העבודה):

מהכוכבים, חבר הכנסת דנון. מהכוכבים. איך

אומרים? "דרך כוכב מיעקב". דנון הוא אחד

מהם, שמביא לנו כל שבוע, תחרות של, מה

שנקרא – "חוק נולד". אתה יודע, זה יכול

להיות רעיון לא רע, שכמו "כוכב נולד" אנחנו

נעשה "חוק נולד", ובו – – –

נחמן שי (קדימה):

אבל לא בערוץ-10.

איתן כבל (העבודה):

יכול להיות שהתחרות, חברי חברי הכנסת,

בעיקר בספסלי הליכוד, תהיה קשה. המתח יהיה

גדול – ומי יעלה, האם אקוניס יגבר על

דנון, או דנון יגבר על אקוניס?

נחמן שי (קדימה):

או יריב לוין.

איתן כבל (העבודה):

או יריב, ודאי. יריב – – –

היו"ר דני דנון:

לצערי אני חייב לומר לך שהזמן נגמר, אף

שאני נהנה מהדברים שלך, אבל אני חייב

להקפיד. אבל אני אשמח שתמשיך בזה אחר כך.

איתן כבל (העבודה):

טוב. אבל אני רק רציתי לומר, בסוף, אני לא

יכול בלי ידידי דודו רותם, שמנצח על כל

המקהלה הזו ועושה זאת כנראה בהנאה, והוא

יודע למה. אין לי מה להוסיף, אדוני, אבל

אני אשמח לבוא ולהיות שופט ב"חוק נולד".

היו"ר דני דנון:

אני מודה לחבר הכנסת איתן כבל. אני אקפיד

את החוקים שלי, לפחות, להציג בפניך, שתוכל

לנקד אותם. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק

הרצוג, בבקשה.

יצחק הרצוג (העבודה):

אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי

הכנסת, אולי מן הראוי שנשחזר מה היה בשבוע

שעבר, אדוני היושב-ראש, בוועדת החוקה, חוק

ומשפט של הכנסת. מה שראינו שם לקראת הדיון

הזה היום זאת הצגה מלאכותית, מגעילה

ודוחה של הליך חקיקה בלתי ראוי ובלתי

תקין; הליך חקיקה שנולד על-ידי כנופיה

ששמה לה תוכנית מוסדרת ומאורגנת: לקעקע

את שלטון החוק בישראל, לסתום את פיות כל

מי שרוצה לבקר את השלטון, לעבוד בצורה של

מזלג – לשתק מצד אחד את כלי התקשורת ומצד

שני את מערכת המשפט. ומי שישלם את המחיר,

אדוני היושב-ראש – וגם אתה חלק מזה, לצערי

– זה דווקא האזרח הקטן, זה שמבקש סעד

בבית-המשפט, זה שמצפה שכלי התקשורת יביאו

את עניינו לידיעת הציבור, ואת העוול

שזועק מפעולה של מעשה שלטוני; זו האם

החד-הורית – – –

רוני בר-און (קדימה):

הוא לא – – – הוא שם את ה"תג מחיר".

יצחק הרצוג (העבודה):

אני אמרתי לחבר הכנסת אילטוב. – – – זו

האם החד-הורית שתולה את עיניה באביגדור

ליברמן ומגלה להוותה – – –

היו"ר דני דנון:

אתה דואג לי, חבר הכנסת בר-און?

יצחק הרצוג (העבודה):

– – – מגלה להוותה, אדוני היושב-ראש, שגם

את הסעד היחידי שהיא תוכל לקבל

מבית-המשפט, באמצעות עותר ציבורי, אתה

תמנע ממנה. כן, זה אותו נכה שהיה מצפה

שארגון נכים ייצג אותו, אדוני היושב-ראש,

אבל הוא עותר ציבורי, כי גם את זה – אתה

תסתום לו את הפה. שלא לדבר על כל שאר

המהלכים.

והמהלך שבא היום להצבעה הוא מהלך נואל,

מכיוון שתוך כדי עבודת הוועדה לבחירת

שופטים, יש פה ניסיון התערבות בוטה וגס

וחצוף. היה שווה לשמוע את דברי נציגי לשכת

עורכי-הדין בדיון. מה הם אמרו? הם אמרו: כל

בוחר בבחירות לראשות הלשכה הצביע בארבעה

פתקים. פתק אחד למועצה הארצית – כל אחד

יודע מה תפקידה של המועצה הארצית של לשכת

עורכי-הדין, מקדמת דנא. יש לה נציגים

בוועדה לבחירת שופטים, והיא בוחרת את

הנציגים הללו. ואם היו יודעים חברי לשכת

עורכי-הדין שמשנים לפתע פתאום את מארג

הסמכויות והזכויות של מועצת לשכת

עורכי-הדין, היו אולי מתגייסים ומצביעים

אחרת. אני יודע בעצמי על הרבה מאוד אנשי

מפלגת העבודה והשמאל שהלכו והצביעו בעד

דורון ברזילי לראשות לשכת עורכי-הדין,

וכאשר נשאלה השאלה אם הוא שותף של שר

המשפטים בקנוניה ובכנופיה, התשובה היתה:

לא, זה בכלל לא קשור, זה במועצת לשכת

עורכי-הדין. והבעיה – – –

רוני בר-און (קדימה):

כל החברים האלה – – –

יצחק הרצוג (העבודה):

והבעיה היתה, והבעיה נותרה – אדוני חבר

הכנסת בר-און, בוא לא נפתח מי רדף את מערכת

המשפט בממשלה הקודמת, כי זאת באמת בעיה.

רוני בר-און (קדימה):

מי רדף?

יצחק הרצוג (העבודה):

מי רדף? שר המשפטים שלך. שר המשפטים. אנחנו

דווקא בלמנו אותו, מפלגת העבודה, וחבל

שנריב.

רוני בר-און (קדימה):

לא אמרתי מי רדף, אבל אתה היית בממשלה

וראינו מי עצר אותו.

יצחק הרצוג (העבודה):

שני החוקים הגדולים שעל הפרק, חבר הכנסת

בר-און – וחבל, אתה פשוט מקלקל את השורה –

הם החוק של אבי דיכטר והחוק בנוגע ללשון

הרע, שבאו מבית-המדרש של המפלגה שלך. חבל

מאוד. אז קודם כול קשוט עצמך.

רוני בר-און (קדימה):

אתה ישבת בממשלה – – –

יצחק הרצוג (העבודה):

אבל אני אומר לגופו של עניין, לגופה של

המערכת: המהלך שמתבצע היום הוא מהלך של

ניסיון, באמת, ניסיון לשנות את כללי המשחק

במערכת רגישה מאין כמותה, במערך יחסים

בין רשויות השלטון, שכל מערכת פוחדת

מרעותה ולא מבינה את גדלותה וסמכויותיה

של האחרת. ומה שנעשה כאן בשנים האחרונות,

ומה שנעשה בחודשים האחרונים – ואני

מסיים, אדוני היושב-ראש – זה ניסיון

לקשור את ידיה של מערכת המשפט, שהיא זו

האחרונה, אולי, המפלט והסעד של אותו אזרח

בודד שמבקש סעד ומתפלל שהיא תתערב ותנקוט

צעד.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת יצחק הרצוג.

הצעת חוק נציגי לשכת עורכי-הדין לוועדות

המינויים לנושאי משרה שיפוטית (תיקוני

חקיקה), התשע"ב–2011

(קריאה ראשונה)

היו"ר דני דנון:

הדובר הבא – חבר הכנסת אבישי ברוורמן,

ואחריו – סגן היושב-ראש, חבר הכנסת גאלב

מג'אדלה.

אבישי ברוורמן (העבודה):

אדוני היושב-ראש, ידידי השר יוסי פלד,

חברי הכנסת, אני הקשבתי לפני כמה ימים

לנאומו של ידידי, חבר הכנסת מקדימה רוני

בר-און, ואני מוכרח להגיד שבאמת הוא שחזר

לי הרבה מהדברים שקרו בזמן כהונתי כשר

בממשלה הקודמת. כאשר עלתה ההצעה – – –

היו"ר דני דנון:

חבר הכנסת אגבאריה, אנחנו לא מבינים את מה

שאתה אומר, אבל אתה מפריע לנו.

עפו אגבאריה (חד"ש):

חבל שאתה לא מבין. הגיע הזמן שתבין.

היו"ר דני דנון:

אני אשמח שתלמד אותי, אבל נא לשמור על

השקט או לנהל את הדיון בחוץ.

עפו אגבאריה (חד"ש):

במזרח התיכון צריך לדעת ערבית.

היו"ר דני דנון:

תודה. בבקשה.

עפו אגבאריה (חד"ש):

עדיף מוקדם, כמה שאתה יכול.

אבישי ברוורמן (העבודה):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כאשר הוגשה

על-ידי השר נאמן ההצעה לשינוי הבחירה

בלשכת עורכי-הדין, אני לתומי – פנו אלי

נציגים מהפריפריה, מבאר-שבע, ואמרו: ההצעה

הזאת פוגעת בפריפריה; יש פה דבר שאיננו

נכון מבחינה דמוקרטית וייצוגית. הגשתי

ערר בממשלה כדי לדחות את הנושא הזה. השר

נאמן הסביר לי שכל מה שנעשה כאן, אין לו

שום מטרה. וכשאנחנו רואים את השתלשלות

העניינים, לצערי, חלק מהמשחק הזה, שהציבור

אינו מבין – וידידי רוני, אתה הסברת את זה

יפה – כי הוא רואה, שיש פה איזה סיפור קטן,

וכאן עוד סיפור קטן. הסיפור הזה של לשכת

עורכי-הדין, שמכאן יש נושא א' ונושא ב', הוא

סיפור פסול, וצר לי על השר נאמן. השר נאמן,

שהוא מטובי עורכי-הדין בישראל, שייצג את

כולם במדינת ישראל, הולך כאן על מהלך

שבאמצעות ראש לשכת עורכי-הדין – שכאילו

בצורה תמימה, כמו שאמר ידידי חבר הכנסת

הרצוג, הצביעו עבורו אנשים מהעבודה

ומהליכוד ומקדימה, כי המטרה היתה שייבחר

א' מול ב', ולא שכך – "ויקו למשפט והנה

משפח".

אמר לפני זה חבר הכנסת כבל ודיבר על רומא.

למדתי גם מחבר הכנסת בר-און, אנחנו שנינו

קוראי רומא: כאשר ברומא הקיסרים, חברי

הסנאט, היו עושים קומבינות באמצעות

גנרלים שבאים במצעדים, הציבור לא היה

מבין. היו באים, עושים איזו החלטה בסנאט,

היו מביאים מצעדים, הכול נהדר, ובהדרגה

רומא התפוררה לחלוטין. ולכן, זה נראה

כבדיחה, כי הציבור לא מבין; יש "כוכב נולד",

יש שעשועים, גם גלעד שליט שוחרר, ואני שמח.

רוני בר-און (קדימה):

כבר אז קראו לזה ימי משחקים.

אבישי ברוורמן (העבודה):

ימי המשחקים, כמו שאמר רוני בר-און. ולכן,

לצערי, יעקב נאמן, אינך משרת היום כשר

משפטים שמייצג את מורשתם של ז'בוטינסקי

ושל בגין, וגם של טובים כחיים צדוק ממפלגת

העבודה, שעדיין קדושת המשפט והמשחק עמדו

לנגד עיניהם. יש לך הזדמנות אחרונה לחזור

בתשובה.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת אבישי ברוורמן.

הדובר הבא – חבר הכנסת וסגן היושב-ראש

גאלב מג'אדלה.

חבר הכנסת ברוורמן, היום מנחם בגין

וז'בוטינסקי נישאים בפי אנשי העבודה כפי

שלא נישאו מימיהם.

אבישי ברוורמן (העבודה):

כמו שהם – – –

היו"ר דני דנון:

אני שמח. זה שהם בכלל מתייחסים אליהם –

אפשר להתווכח על הפרשנות, אבל אני שמח שזה

עולה.

קריאות:

רוני בר-און (קדימה):

אתה לא יודע כמה אתה צודק, אבל זו ברירת

מחדל – – – את ידם של אנשי העבודה – – –

היו"ר דני דנון:

כל עוד מזכירים, כל עוד מתייחסים אליהם

בכנסת ישראל, אנחנו שמחים. בבקשה, חבר

הכנסת מג'אדלה.

גאלב מג'אדלה (העבודה):

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, עמיתי חברי

הכנסת, אני רוצה לומר שאני קצת מופתע. מה

ציפו חברי לפני? אומרים לכם חבר הכנסת

דנון, חבר הכנסת רותם, חבר הכנסת אילטוב:

נבחרנו למשול. אנחנו רוצים למשול. נבחרתם

למשול בחברה דמוקרטית, לא חברה דורסנית,

לעשות כל מה שעולה על רוחכם בלי לדעת לאן

אתם מובילים.

עכשיו אני שואל אותך, ביושר: אם כך אתם

מתנהגים באופן דורסני בחברה הישראלית

נגד בני עמכם – –

היו"ר דני דנון:

זה בעד, לא נגד.

גאלב מג'אדלה (העבודה):

– – בוויכוח דמוקרטי, תגידו לי, מה תעשו

למיעוט שבתוככם?

היו"ר דני דנון:

אנחנו עושים בעד עמנו.

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

הנה, בחרנו אותך לשר כאן.

גאלב מג'אדלה (העבודה):

סליחה, לא שמעתי.

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

בחרנו אותך לשר כאן.

גאלב מג'אדלה (העבודה):

מעולם לא היו לך יד ורגל בבחירתי לשר.

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

אני התנגדתי.

גאלב מג'אדלה (העבודה):

בממשלה גזענית שלך, אני אכהן כשר? נפלת על

הראש? אני התלבטתי אם לכהן כשר מדע, תרבות

וספורט בממשלה של שלום שחותרת לשוויון

לאזרחי ישראל הערבים.

אריה ביבי (קדימה):

רוברט, זה היה ב-2002, זה היה ב-2008.

גאלב מג'אדלה (העבודה):

אתה מעלה בדעתך לרגע שיש לי איזו כוונה

להיות חבר ממשלה בממשלה גזענית כזאת?

גזענית נגד אזרחים יהודים – –

אורי אורבך (הבית היהודי):

גאלב מג'אדלה (העבודה):

– – על אחת כמה וכמה נגד אזרחיה הערבים.

קריאה:

אורי אורבך (הבית היהודי):

אם לא היית אומר – – –

גאלב מג'אדלה (העבודה):

אני ממליץ לך לבחון אותי, כבוד העיתונאי

הדגול. היות שהשבוע מדברים הרבה על

העיתונאים ועל עיתונות, אז אני מציע לך

לבחון אותי – להציע לראש הממשלה שלך

להציע לי לכהן כשר, והתשובה ברורה וידועה

מראש.

אורי אורבך (הבית היהודי):

יש לי הרגשה שלא תעמוד בפיתוי.

גאלב מג'אדלה (העבודה):

אתה טועה במקרה הזה.

אורי אורבך (הבית היהודי):

אתה נכנסת במקום אופיר פינס, שהתפטר – –

גאלב מג'אדלה (העבודה):

אתה קודם כול עכשיו מטעה את העם. אני

נכנסתי לממשלה כשהמנהיג שלו, של החבר שלך,

היה זנב, שר לעניינים אסטרטגיים, והוא ידע

שברגע שהממשלה הזאת תצא לשלום, הוא יעזוב.

יושב-ראש המפלגה שלו היה שר לעניינים

אסטרטגיים. זנב, זנב. אתה מבין מה זה זנב?

היום הוא שר חוץ.

אורי אורבך (הבית היהודי):

אבל השר פינס – – –

גאלב מג'אדלה (העבודה):

זה ההבדל, זה עצוב. וכל הדמגוגיה שאתה

מנסה למכור – חוץ מזה, יש לי חדשות

בשבילך: אנחנו לא בורחים. מי שבורח – זה

שברח. אנחנו באנו לממשלה שהוא היה בה זנב.

מפלגת העבודה היתה מרכיב מרכזי, ולראיה –

תוך כמה חודשים הוא ברח.

לכן, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, ביושר:

תשתדל לשכנע את עצמך ואת חבריך שאפשר

למשול על בסיס ערכים דמוקרטיים ועל בסיס

התחשבות גם באופוזיציה, גם באחר, ולא

מוכרחים להשיג את הכול בדורסנות. תודה

רבה.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת גאלב מג'אדלה. הדובר

הבא – חבר הכנסת זאב בילסקי, יושב-ראש

ועדת המשנה למיגון העורף.

רוני בר-און (קדימה):

העורף של מי?

היו"ר דני דנון:

אנחנו כל יום לומדים, חבר הכנסת בר-און.

זאב בילסקי (קדימה):

תודה.

אדוני היושב-ראש, ידידי, שמעתי את שר

האוצר לשעבר נותן סקירה מההתחלה ועד הסוף

איך התחיל החוק הזה ואיך הוא מסתיים.

ועכשיו, בעוד – – –

שלמה מולה (קדימה):

אתה מתכוון לרוני בר-און?

זאב בילסקי (קדימה):

רוני בר-און.

שלמה מולה (קדימה):

זאב בילסקי (קדימה):

אה, מה אמרתי?

שלמה מולה (קדימה):

אמרת שר האוצר לשעבר.

זאב בילסקי (קדימה):

אה, שר האוצר לשעבר רוני בר-און – – –

רוני בר-און (קדימה):

גם נאמן שר אוצר לשעבר.

זאב בילסקי (קדימה):

לא, לא, התכוונתי לרוני בר-און. ואני פונה

אליכם ושואל: אני חש בזמן האחרון איזו

דחיפות מסוימת. הדברים פה, הקצב שלהם שונה

מהקצב שאני מכיר בדרך כלל. אני, למשל, לפני

כמה ימים קמתי ב-05:30 כדי להגיע לדודו רותם

ב-08:00. 08:00 מתכנסים אנשים, אתה מבין? פשוט

לא ייאמן – – –

קריאה:

שהציבור לא יגיד שאנחנו לא באים ב-08:00

לישיבות.

זאב בילסקי (קדימה):

כן, אבל אתה יודע, ידידי הטוב רוברט

אילטוב, אם אתה מוכן גם להחיל עלי את

המהירות הזאת – אתה יודע, אני העברתי פה

למשל חוק שנוגע למוח עצם. אתה יודע, זה

התחיל – עמית קדוש, הילדה בת השש

מכפר-סבא, חלתה, לא עלינו, בסרטן, ולא

נמצאה לה תרומה, וממשלת ישראל לא נקפה

אצבע בשבילה. שנתיים לקח לי כאן כדי

להעביר חוק כל כך בסיסי, כל כך פשוט, בכל

הוועדות. צריך לחכות, חבר הכנסת בילסקי,

יש לך זמן – נביא לקריאה טרומית, נביא

לקריאה ראשונה. איך יכול להיות שאני

הייתי צריך להיות פה ב-08:00 כדי להעביר חוק

שאין לו מקום, וכל זה בחשכת לילה? המהירות

מהשטן, כבר אמרו יותר חכמים ממני.

ולכן אני קורא לכם, חברי הכנסת, אל תתחילו

לעשות פה מסע שאתם בעצמכם, כשתסתכלו

ותראו, יכול להיות שתגידו: אולי הגזמנו.

ואם אתם לא מאמינים לי, תשאלו את יושב-ראש

הכנסת – לא היושב-ראש הנוכחי, שיש לי הרבה

כבוד והערכה אליו, אלא יושב-ראש הכנסת

רובי ריבלין. אם הוא לא מצביע בעד חוק, אם

יועץ משפטי של הכנסת לוקח חוק מסוים

ומביע את דעתו, מאה אחוז, שזה לא חוק

מידתי, לא חוקתי, לא צריך לעשות אותו, למה

להתעקש כל כך?

עכשיו, האמת שאני תמה, מתפלא ומשתומם, כי

לפי הסקרים אתם במצב מצוין. באמת, לא זוכר

סקר כזה מאז תחילת הקדנציה, שנותן כל כך

הרבה. למה לכם לסכן את המעמד שאתם נמצאים

בו? כי בסופו של דבר, הציבור הלוא לא יקבל

את כל ההתעקשות הזאת לשנות את כללי המשחק

באמצע, לבחור אדם לגופו של אדם כדי שהוא

ייכנס לוועדה וימנה שופט שיהיה לו – למה?

בשביל מה צריך את זה? גם ככה אתם זוכים

היום באהדה בלתי רגילה. לא כדאי לסכן את

זה. ולכן, אדוני היושב-ראש, ידידי חברי הכנסת,

אני פונה אליכם ומבקש מכם: הרף ידכם,

תשמרו על המוסד הזה. תשמרו על הדמוקרטיה.

תשמרו על כולנו, שכולנו נוכל לחיות אחד עם

השני, להסתכל לכל אחד בעיניים, לא נצטרך

לקום בחמש בבוקר כדי לבוא לפה מהר מהר

מהר, כדי להעביר את החוקים שלכם. זה לא

יאה, זה לא צודק, תחשבו על כך. תודה רבה.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת זאב בילסקי. הדובר

הבא – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. זאביק,

לקום בבוקר זה דווקא בריא, להגיע מוקדם.

ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מדובר

בחוק פוליטי. הוויכוח הוא איננו על הדרך

הטובה ביותר לבחור שופט ברמה גבוהה, ברמה

ראויה, אלא כולם יודעים שהוויכוח – איזה

שופט ימונה ומה דעותיו הפוליטיות ובמה

הוא יתמוך.

אי-אפשר לנתק את החוק הזה משני דברים. אחד,

ההיסטוריה בכנסת בשנים האחרונות של

המתקפה על בג"ץ: צריך לשנות, צריך לשנות את

ההרכב, צריך לשנות את הפסיקה, צריך להגביל

את הסמכויות של בית-המשפט העליון – זה מה

שהולך. עכשיו, הצעד הזה לא יהיה צעד בודד,

אלא יבואו בצדו צעדים נוספים לצמצם את

סמכות בג"ץ ולשנות את הרכבו.

כיום מצאו בימין שההרכב המסוים של לשכת

עורכי-הדין מאפשר להם להעביר מינויים

מסוימים בבג"ץ – אז שינו את החוק. אני

מוכן להתערב שכאשר יהיה הרכב פוליטי אחר

של לשכת עורכי-הדין יביאו הצעה אחרת

לשנות את החוק עוד פעם. וקרו דברים מעולם,

וקרו דברים כאלה גם בכנסת הזאת. היום

משנים את החוק. בעוד שנים מספר יכול להיות

שיהיה רוב ימני בכנסת ורוב אחר בלשכת

עורכי-הדין – מהאופוזיציה נגיד, כי אין

שמאל בארץ – אז יבוא הימין ויציע לשנות

את החוק עוד פעם.

המתקפה על בג"ץ נמשכת, היא התקיימה כאן

ביתר שאת והצעת החוק הזאת היא חלק ממנה.

אבל הקונטקסט של השבועות האחרונים, כבוד

היושב-ראש, הוא קונטקסט של מתקפה משולשת

– בשלוש חזיתות: על העמותות מצד אחד, על

העיתונות מצד שני ועל בית-המשפט מצד

שלישי. כלומר, הכוונה היא לצמצם ולפגוע

ביסודות הדמוקרטיה; לקעקע את מה שיש.

בג"ץ, איך אומרים, שופטי בג"ץ היו תמיד

ילדים טובים והעבירו מה שרצתה הממשלה.

אני זוכר שפגשתי, לאחר גירוש 400 מראשי

"חמאס" ללבנון, את עורך-דין פלדמן. אמרתי

לו: האם לדעתך יצחק רבין, ראש הממשלה דאז,

לא תיאם את העניין – כי העניין היה בבג"ץ,

אצל שמגר – עם בג"ץ, עם שמגר? ואז עורך-דין

פלדמן נתן לי את התשובה הנכונה, אמר לי:

הוא לא צריך לתאם אתו, יש ביניהם טלפתיה.

ובין הממסד הישראלי, סך הכול, והממסד

המשפטי, יש טלפתיה.

המעט, הדברים המוגבלים מאוד שבג"ץ עושה –

אם אנחנו מגישים 1,000 תביעות, אולי על

שתיים-שלוש הבג"ץ עונה באופן חלקי, וזה

מקומם את הימין. 75% מהאדמות שלנו הופקעו,

מנעו מאתנו פיתוח, מנעו הקמת יישובים

ערביים. רק כשרצתה משפחה ערבית אחת

להיכנס ליישוב יהודי, ובג"ץ נתן לה, אתם

הכרזתם מלחמת עולם על בג"ץ. מה הוא עשה סך

הכול? זה בכלל לא שוטף את כל ההכשרה של

הכיבוש, של ההתנחלות, של הנישול שבג"ץ נתן.

היו"ר דני דנון:

נא לסיים.

ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

אז גם את הדבר הקטן הזה אתם רוצים למחוק.

זו ממשלה לא דמוקרטית, זו כנסת לא

דמוקרטית, ודבר אחד אחרון, כבוד

היושב-ראש, אבדה לאנשים אפילו הבושה.

תודה.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת חנין

זועבי.

אורי אורבך (הבית היהודי):

היו"ר דני דנון:

סליחה?

אורי אורבך (הבית היהודי):

היו"ר דני דנון:

כנסת לא דמוקרטית, חבר הכנסת אורבך, אז

אנחנו – – –

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

זו התנהגות הדמוקרטיה הישראלית.

אורי אורבך (הבית היהודי):

ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

אורי אורבך (הבית היהודי):

אני לא עומד בכל הטוב הזה: לפנק, לפנק,

לפנק.

חנין זועבי (בל"ד):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אוקיי,

אנחנו חוזרים על אותם דברים – שמדובר

בחוקים שהם נגד העיתונות ונגד בתי-המשפט.

זה ביטוי הכי נכון, הכי פשוט, שאינו פשטני

לתיאור החוקים. אנחנו מדברים פה במפורש

על חוק שבא לצמצם את הכוח ואת האוטונומיה

של המערכת המשפטית, ולעשות פוליטיזציה

שהיא בעצם הרסנית למערכת.

אבל שלא נבין מעמדתנו, המתנגדת לחוק, כי

המערכת לפני החוק היא מערכת אוטונומית,

שהמערכת המשפטית לפני החוק היא עצמאית

לחלוטין, שהיא היתה חזקה לפני החוק, שהיא

היתה ממש כוח עצום לדמוקרטיה. גם לפני

החוק המערכת המשפטית לא היתה כזו.

לפני הבעייתיות הזו של פוליטיזציה היא

כבר היתה גם מערכת נגועה בכפיפותה לשב"כ,

למשל; כלומר, לגורם שמסוכן בהרבה מאשר

מפלגה זו או אחרת. מי התריע על זה אז? מי

צעק נגד זה? איפה האופוזיציה היתה ומה היא

עשתה? איך עזרתם לשופטים שעוברים מדי פעם

הליך של בדיקה בשב"כ? למה לא התרעתם בפני

הצורך בכשירות מהשב"כ? יש דיווחים, יש

טענות, יש סימנים, הרבה סימנים להשפעת

השב"כ על מערכת המשפט. יש טענות קשות על

עדויות סתר שהשב"כ נותן לשופט, ושאין דרך

לחקור עדויות אלה, שמכוח השב"כ הן נהפכות

לעובדות גם מבלי שיאומתו. מי התריע על

העובדה הזאת, על המציאות הזאת? מי התריע

בעניין הכפפת בתי-המשפט בכל עניין החשדות

הביטחוניים? מהלך אשר מרוקן מתוכן את

עצמאותה של המערכת השיפוטית באופן טוטלי.

מי דיבר נגד העלמת העין של מערכת המשפט

מהתנהלות השב"כ? למה לא הזהרתם גם אז,

האופוזיציה? למה לא צעקתם שצריכים גם

להפריד את המערכת המשפטית מהשב"כ כמו

שעכשיו צועקים, ובצדק, שצריכים להפריד את

המערכת המשפטית מהפוליטיקה של הימין וגם

של השמאל?

לפני כמה חודשים, רק כמה חודשים, השהה בג"ץ

רשמית את הזכות של הילדים, ילדי ירושלים

הערבים, לחינוך חינם, אדוני היושב-ראש,

לתקופה של תשע שנים – מ-2007 עד 2016.

בתי-המשפט בישראל אינם מודל לשמירה על

זכויות אדם, ואינם מודל לשמירה על מרחק

מהממסד. הם מעניקים גם בהרבה מקרים,

בעקיפין או במישרין, הכשר משפטי לפעולות

כיבוש, לאפליה. בג"ץ נתן לגיטימציה משפטית

וציבורית להקמת התנחלויות חדשות, להרחבת

התנחלויות קיימות. הוא נתן לגיטימציה

להפקעת קרקעות, להריסת בתים, לבניית חומת

הפרדה גזענית בעומק השטח הכבוש. הוא נתן

לגיטימציה להגבלת תנועה בתוך השטחים

הכבושים, למניעת כניסה לשטחים האלה

ויציאה מהם. הוא נתן לגיטימציה למצור על

עזה – –

היו"ר דני דנון:

נא לסיים.

חנין זועבי (בל"ד):

אני מסיימת. – – והוא נתן לגיטימציה

לענישה קולקטיבית.

עם זאת, בגלל זה ולמרות זה, צריכים להצביע,

כמובן, נגד החוק. צריכים להעצים את

עצמאותו של המוסד המשפטי. עצמאותו לא רק

בפני הרוב הפוליטי – עצמאותו מפני

האידיאולוגיה השלטת ומפני השב"כ.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת שלמה

מולה. חבר הכנסת מולה נמצא? לי רשום חבר

הכנסת מולה, אבל אנחנו נאפשר לחבר הכנסת

דורון אביטל, ואחריו – לחבר הכנסת מולה.

דורון אביטל (קדימה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שלוש צלעות,

הייתי אומר, מגדירות את המצב של המדינה

ושל החברה בישראל היום, בטח של המדיניות

הביטחונית: הצלע המדינית-ביטחונית, הצלע

הכלכלית-חברתית, והצלע השלישית, שהיא לא

פחות חשובה, היא סוגיית אופיה וזהותה של

מדינת ישראל, ועל הפרק זה כמובן אופיה של

המדינה והחברה כחברה ומדינה דמוקרטית.

מה שאנחנו נוכחים לראות לאחרונה זה משהו

שהייתי קורא לו סוג של מתקפה, של אקטיביזם

חקיקתי תוקפני מאוד כלפי למעשה ארבעה

מוסדות-כוחות: כלפי בית-המשפט העליון,

כלפי העיתונות, כלפי האקדמיה פעמים רבות,

וגם כלפי המגזר השלישי או החברה האזרחית.

שלא תטעו, זה לא שאני חושב שאין השגות

אפשריות או ביקורת אפשרית כלפי המוסדות

האלה. רק אתמול דיברה, אני חושב, אילנה

דיין בכנס העיתונות שלהם, בכנות מעוררת

כבוד רב, על חלקה של העיתונות בלייצר

תגובת נגד קשה כל כך מצד המערכת הפוליטית.

היא פתחה במלים שהזכירו לי את משה דיין:

למה נלין על המבקרים אותנו?

וגם בסוגיית האקטיביזם של שנות ה-90 – יש

פה אנשי צבא באולם, כולנו זוכרים את "הכול

שפיט" של אהרן ברק. אני זוכר ריאיון עם

אהרן ברק, שבו שואלים אותו: האם אתה יכול

לשפוט איגוף של גנרל בקרב? ואני זוכר את

תשובתו, הייתי סגן-אלוף צעיר, אבל אני

זוכר את תשובתו. תשובתו היתה: ודאי שכן.

ואנחנו, בתור קציני צבא, עם ה"כן" היינו

יכולים להסתדר אולי, אבל עם ה"בוודאי" לא,

כי אפילו אנחנו – וכל אחד מאתנו – כל מי

שיושב פה בוודאי היה חושב שעם כל

המיומנות שלו, עד כמה קשה לעשות שיפוט כזה

בשדה הקרב.

לכן אני אומר, אולי יש מקום לביקורת, אבל

– ופה אני רוצה לסייג ולהגיד מה אני חושב

עמדת סיעתי ומה עמדתי. האקטיביזם החקיקתי

הזה, בניסיון שלו לתקוף את האקטיביזם

השיפוטי של פעם, הוא לטעמי מסוכן יותר,

יהיר יותר, ואני אוסיף ואומר שטחי הרבה

יותר מהאקטיביזם השיפוטי שאותו הוא רצה

למגר, ופה היא הנקודה.

גם החוק שאנחנו מדברים בו כעת – – –

רוני בר-און (קדימה):

זה אותו דבר, פשוט – – –

דורון אביטל (קדימה):

כן, אבל אני רק אומר שהוא יהיר יותר, מסוכן

יותר ושטחי יותר.

רוני בר-און (קדימה):

זה אותו דבר.

דורון אביטל (קדימה):

אוקיי, אני רק רוצה לסגור את סיפור

הקואליציה – כשהיא מנהלת את המתקפה הזאת,

היא למעשה טועה בהבחנה בין הרוח והתרבות

הדמוקרטית ובין הפרוצדורה או המכניקה של

הדמוקרטיה. הפרוצדורה והמכניקה של

הדמוקרטיה זה יושבי-ראש שמקבלים החלטות,

שמחליטים מתי להצביע ומחליטים איך לנהל

את הדיון, אבל הרוח היא משהו אחר. ולטעמי,

לפחות ממה שאני ראיתי גם בדיון בוועדת

חוקה שהיה השבוע וגם בדיונים קודמים, יש

פה ניצול לרעה של הפרוצדורה, המכניקה של

הדמוקרטיה שחוטאת כנגד רוחה של

הדמוקרטיה, וחבל. חבל, כי הדמוקרטיה

הישראלית היא מקור לגאווה פה, היא מקור

לגאווה בחוץ, היא מקור לחוסן לאומי מרכזי,

והיא לא הפרעה או שיבוש עבור הקואליציה

או עבור הממשלה, אלא להיפך, היא עוזרת לה

לכוונן נכון את מהלכיה.

ולכן, כמובן אנחנו מתנגדים, עמדת סיעתי

ברורה. האקטיביזם החקיקתי הזה הוא מסוכן

ויש לבלום אותו. תודה רבה.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת דורון אביטל. הדובר

הבא, חבר הכנסת שלמה מולה, בבקשה, ואחריו

– חבר הכנסת נחמן שי.

שלמה מולה (קדימה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, זאת אולי

הזדמנות נוספת להסביר את הצעת החוק

המעוותת הזאת מבית-מדרשו של השר יעקב

נאמן, המוציא לפועל של ישראל ביתנו. הוא

מוביל את החוק, הוא מנווט את החוק, הוא בא

בעצם לפגוע בבית-המשפט העליון. ובעצם, למה

כולם התלבשו על בית-המשפט העליון? במיוחד

הימין הקיצוני – למה הוא מתלבש על

בית-המשפט העליון? מה לעשות במדינה שאין

לנו חוקה, אדוני היושב-ראש? מי שלוקח את

האחריות להגנה על זכויות האדם וזכויות

האזרח הוא בעצם בית-המשפט העליון.

בממשלה הזאת, כשיש שלושה מוסדות במדינה –

בית-המשפט העליון, התקשורת כמגינה על

הדמוקרטיה, ובעצם ארגוני זכויות האדם שהם

ארגונים חוץ-פרלמנטריים – שלושת הגופים

האלה מפריעים לממשלה הזאת לשלוט. אבל

מאחר שבדמוקרטיה הדבר החשוב ביותר זה

לשמור על זכויות האדם, אדוני היושב-ראש,

מפני העריצים, מפני קיצונים, הנה באה

מפלגה כמו ישראל ביתנו, שליחותו של

אילטוב, באדיבותו הרבה של השר, שר המשפטים

בעצם, ואומרת: הנה, יש לנו עכשיו הזדמנות

יוצאת דופן כדי להשתלט על בית-המשפט

העליון.

קודם כול, רבותי חברי הכנסת, אני חושב

שאנחנו כחברי הכנסת צריכים לחשוב מה

לעשות עם לשכת עורכי-הדין. אולי מי שמזמין

לנו את כל הצרה הזאת זה לשכת עורכי-הדין.

יכול להיות שצריך בכלל לבטל את חוק לשכת

עורכי-הדין. יכול להיות שכל הנושא הזה של

ההכנה להסמכה וכן הלאה יהיה בידי משרד

המשפטים. למה אנחנו צריכים להתערב במה

שקורה במקום אחר בלשכת עורכי-הדין, למה

לנו?

הפרצה הזאת שהתאפשרה – הכנסת מחוקקת

חוקים שקשורים גם ללשכת עורכי-הדין

והדילים הנרקמים מאחורי הגב שבעיקר

משפיעים על חיי האזרח; במיוחד דיברה חברת

הכנסת זהבה גלאון על הסיפור הזה של אגודת

ישראל וש"ס, שסגרו דיל עם לשכת עורכי-הדין.

נציגם של הבוחרים והדיינים יהיה כלבבם של

אנשי ש"ס, ואנחנו הופכים לחותמת גומי כאן,

לדיל שנרקם לדבר שאפילו אנחנו לא יודעים

עליו מספיק.

נסים זאב (ש"ס):

אז מה, למשל? תסביר. אם הוא היה נציגו – –

שלמה מולה (קדימה):

כשיגיע תורך אתה תגיב על מה שאני אומר.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לבוא ולומר

בעצם שהכנסת הופכת להיות סרח עודף של

הלשכה הזאת, ואנחנו הופכים להיות בעצם

סרח עודף של מפלגה כמו ש"ס, שעושה דילים

בלשכת עורכי-הדין. המטרה היא, בסופו של

דבר, להשתלט גם על בית-הדין הרבני, להתעמר

בנשים, וגם על בית-המשפט העליון, שפוסק

פסיקות למען זכויות האדם, כדי שלא יהיה

כך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת שלמה מולה. חבר הכנסת

נחמן שי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת טלב

אלסאנע.

נחמן שי (קדימה):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, האמת

היא שימים קשים עוברים עלינו, ימים

מיותרים כשלעצמם, אבל כנראה הם מחויבי

המציאות למי שהמדינה הזאת והארץ הזאת

יקרות להם. כל מי שהדמוקרטיה הישראלית

יקרה לו, חייב לעמוד ולהילחם עליה.

האלוף פלד, אתה נלחמת מלחמות בחייך –

רבות, אבל הפעם אתה מעורב במלחמה אחרת,

שונה, שבעיני חשיבותה לא פחותה מכל אותן

מלחמות שנלחמת מפני האויבים החיצוניים

שלנו. הפעם הקרב הוא בבית ועל הבית. הפעם

הקרב הוא להבטיח שהמדינה הזאת שקמה

כדמוקרטיה תמשיך להתנהל כדמוקרטיה.

וחברים בחלק הזה של הבית הבינו שאם הם לא

ישתלטו על המוסדות החוץ-פרלמנטריים

שתומכים בדמוקרטיה הישראלית ומאפשרים לה

להתקיים – עמודים חיצוניים אבל עליהם

הבניין הזה עומד – אז הם לא יוכלו להשתלט

על הדמוקרטיה עצמה.

לכן, מעבר לחוק זה או חוק אחר, בעצם יש פה

משהו מהותי שכולנו נדרשים לו. שלוש

המטרות האלה שזוהו בשטח, אחת מהן היא

התקשורת, השנייה היא בית-המשפט העליון,

השלישית היא החברה האזרחית ומוסדותיה;

כולן ביחד בעצם הקימו את חגורת המגן

לדמוקרטיה – הם שומרים עליה, הם מגינים

עליה, הם מרחיקים כוחות חיצוניים, אבל יחד

עם זאת הם פוקחים עין, בין היתר על הבית

הזה, בין היתר על הממשלה הזאת, כדי להבטיח

שהם באמת ינהגו לפי אמות מידה דמוקרטיות.

לכן המתקפה הזאת, חברים וחברות, היא לא

מבוססת על איזה אלתורים, על איזה המצאות.

היא אמיתית, היא ישרה, היא מכוונת היטב

למטרות האלה.

החוק הזה, שיעבור או-טו-טו, יפיל אבן אחת

בחומת הדמוקרטיה. חוקים אחרים שיעברו פה

הלילה, החוק על הוצאת דיבה ולשון הרע –

עוד אבן אחת תיפול, וככה נופלות אבנים אחת

אחרי השנייה. ואם לא יהיו לנו שלושת

הגופים האלה, חזקים, איתנים, מוגנים היטב,

לא יהיה מי שישמור על הבית הזה.

לכן אני פונה אל כולכם, ומזעיק אתכם,

ואומר לכם: זאת פנייה של הרגע האחרון.

שמרו על הבית הזה, שמרו על הדמוקרטיה

בישראל, אין לנו אחרת.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי. הדובר הבא,

חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה.

טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בתפקידי

כעורך-דין הייתי מבקר בבתי-סוהר. ושם, אף

אחד איננו מודה שהוא פושע, כולם חפים

מפשע. מערכת המשפט, הפרקליטות, כולם אשמים

– אריה ביבי יודע את זה – כולם אשמים חוץ

מהם. כולם ממש חפים מפשע ועשו להם עוול.

אני, גם, היום יושב-ראש הוועדה למלחמה

בסמים, ואין נרקומן שמודה שהוא מכור

לסמים. מה, השתגעתם? אני, מה פתאום? יש מצב

שהאנשים מדחיקים את הבעיה שממנה הם

סובלים.

ויש מצב שאנשים שמאבדים את שפיותם,

חושבים שהם הכי שפויים, רק האחרים הם לא

שפויים. הם לא מודעים לעובדה שהם איבדו את

השפיות שלהם. במקרה כזה גורם שפוי סביר

צריך להתערב כדי להציל אותם מעצמם, כי הם

הפכו להיות סכנה לעצמם.

והיום הכנסת, עקב השתלטות הרוב הלא-שפוי,

הפכה להיות מטורפת. יש טירוף מערכות, חוסר

השפיות משתלט על הכנסת, משתלט על החקיקה.

זה התחיל מהחוק המטומטם שאסור – לחייב את

האוכלוסייה הערבית להיות מאושרים ביום

הנכבה שלהם. אסור להיות עצובים, אסור

להתאבל על הנכבה והקטסטרופה שהם עברו,

אסור.

היו"ר דני דנון:

מי קובע מי שפוי ומי לא?

טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):

N

Z

l

’

L

N

\

^

j

l

”

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

o(tH

¶

摧粌-ᔀ כי מה שאני רוצה להבין, אם מ-1948 ועד

היום הדברים היו תקינים, מה קרה היום, מה

קרה שהכול לא תקין? צריך לשנות את המערכת,

להתאים אותה לתקופת העולם הזו. מה קרה?

כולם היו מטורפים 60 שנה ורק אתם חכמים?

אתם מגלים שכדור-הארץ הוא עגול ואתם

ממציאים את הגלגל.

רוני בר-און (קדימה):

הם נבחרו לשלוט. הם לא נבחרו לשלטון, הם

נבחרו לשלוט.

טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):

הם נבחרו לשלוט, ומשהו עלה להם לראש והם

איבדו את השפיות.

אבל הבעיה שאת המחיר לא הם משלמים, אלא

כולנו משלמים. הגיע הזמן להציל את

הדמוקרטיה מעצמה – – –

עפו אגבאריה (חד"ש):

טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):

כאשר אנחנו רואים מי החברים בוועדה

למינוי קאדים, רבותי. מי הנציגים של הכנסת

הזו לבחירת קאדים, מי הנציגים? המגן הגדול

על זכויות אדם ועל הדמוקרטיה דוד רותם.

השני, האדם שממש דוגל בערכים וחירות, אורי

אריאל.

רוני בר-און (קדימה):

השופטים – – – את הקאדים.

טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):

והולכים לבחור גם קאדים. עכשיו בא החוק,

שמתקנים אותו, לגבי מינוי יושב-ראש לשכת

עורכי-דין, עכשיו תיקנו. עכשיו, מה קרה?

בוועדת השרים לענייני חקיקה אישרו חוק

מסוים. הגענו לוועדת חוקה, מתברר שהחוק

שאישרו אותו, שמדבר על בחירה אוטומטית של

ראש לשכת עורכי-הדין, סותר את חוק-יסוד:

השפיטה, אז מייד משנים את החוק ומביאים

לנו חוק שלא עבר דיון בוועדת שרים

לענייני חקיקה.

והיום ברזילי, ראש לשכת עורכי-הדין, יהיה

נציג שיבחר גם את הקאדים.

רוני בר-און (קדימה):

– – – בקריאה טרומית – – – שני-שלישים.

טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):

ודאי. זה חוק שונה במהותו. חוק שלא קוים

דיון לגביו בוועדת שרים לענייני חקיקה.

זה חוק שאנחנו יודעים, היושב-ראש, זה דבר

שלומדים בסמסטר הראשון בשנה הראשונה

במשפטים, שחקיקה לא צריכה להיות

רטרואקטיבית. כאן החקיקה הזאת, לא רק שהיא

פרסונלית היא גם רטרואקטיבית.

היו"ר דני דנון:

תודה.

טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):

היא גוזלת את רצון הבוחר מעורכי-הדין,

אנשים מכובדים שבחרו את הנציג שלהם,

שייצג אותם ראש הלשכה. ואז אנחנו באים: לא

רוב רגיל, שני-שלישים. אנחנו מתערבים לכם

בהליך הבחירה, אנחנו קובעים לכם. מי

אנחנו? מה אנחנו מבינים יותר מהם? למה לא

נכבד את הרצון שלהם? למה לא נשאיר את המצב

על כנו? אם רוצים לשנות, אז נשנה, שיחול

בבחירות הבאות בלשכת עורכי-הדין, לא

מהיום למחר.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. הדובר

הבא – חבר הכנסת אברהים צרצור.

חבר הכנסת אלסאנע, יש לנו רופא בכנסת,

אולי ניתן לו להחליט מי שפוי, מי לא שפוי,

ונחכה לתוצאות ולדיאגנוזה.

טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):

אני חושב שאני מסוגל. זה כל כך ברור – – –

רוני בר-און (קדימה):

אדוני היושב-ראש, אם אתה כבר מציע את זה,

אני הייתי מציע לשפר את זה. במקום רופא,

צריך וטרינר שיבדוק.

היו"ר דני דנון:

אני מציע פסיכולוג קודם.

רוני בר-און (קדימה):

וטרינר, וטרינר – – –

היו"ר דני דנון:

חבר הכנסת צרצור, בבקשה.

אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה –

רוני בר-און (קדימה):

היו"ר דני דנון:

– – – ואני מעריך שיש לך לפחות 40 דקות,

חבר הכנסת בר-און. בבקשה.

אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה,

רציתי בהתחלה להזכיר לכולנו, להפנות את

תשומת הלב של כולנו לכמה עובדות הקשורות

לנושא הדיון, ולו מזווית ראייה שלנו

כאוכלוסייה, כמיעוט לאומי פלסטיני

במדינת ישראל.

עובדה ראשונה היא שכולנו יודעים ששופטים

ושופטות בבתי-המשפט השונים, בכל הרמות

במדינת ישראל, שופטים לפי חוקים שהכנסת

מחוקקת. דהיינו, שופט או שופטת לא יכולים

באמת לפסוק על בסיס הראייה האישית שלהם,

על בסיס האמונה האישית שלהם. קרו מקרים

רבים, כבוד היושב-ראש, שאני נכחתי בדיונים

רבים של בתי-המשפט, ושמעתי שופטים

ושופטות באים לדון בנושאים רגישים

הקשורים בטבורם למיעוט הערבי במדינת

ישראל – ואני אמנה כמה מהנושאים האלה עוד

כמה רגעים – אומרים ומצהירים במרוצת

הדיון בבית-המשפט: ואללה אתם צודקים במאת

אחוזים, אבל מה אני יכול לעשות, אני כבול

ואינני יכול באמת לשפוט מחוץ למסגרת החוק

שמונח לפני.

ספר החוקים, כבוד היושב-ראש, ממילא מלא

בחוקים גזעניים. ואני שואל את השאלה

הפשוטה מאוד, מה הצורך להביא את הכנסת

לשנות חוקים כדי להיכנס לתוככי המערכות

במטרה לכבות את שארית האור שנמצאת בקצה

המנהרה של מה שנקרא צדק במערכת המשפט

הישראלי?

אני לא רואה שום סיבה מוצקת או מוצדקת

שהחוק הזה יונח על ספסלי הכנסת או על

שולחן הכנסת. אני אתן שתי דוגמאות. אין

שום ספק גם שבית-המשפט העליון, לצדק, יש לו

מה שנקרא השוליים הצרים, שבהם הוא יכול

לתמרן במטרה לשמור על שארית זכויות האדם,

ועל זה כולם מתקוממים, דרך אגב. אני אך ורק

מדבר על הדברים הקשורים אלינו,

האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל. אני אתן

שתי דוגמאות, כבוד היושב-ראש.

דוגמה אחת היא בנושא של איחוד משפחות.

בשנת 2006 עתרנו, כאוכלוסייה ערבית, לבג"ץ,

וביקשנו את התערבות בג"ץ כדי לבטל את הצעת

החוק שבאה כדי לתקן את חוק האזרחות (הוראת

שעה). היו 11 שופטים, כבוד היושב-ראש, על כס

המשפט באותו דיון. חמישה אמרו: הצעת החוק

הזאת איננה חוקתית; חמישה אמרו: כן

חוקתית, אפשר לסבול אותה; ואחד אמר: היא לא

חוקתית אבל ניתן לממשלה לשנות, לתקן את

העיוות הזה, מבלי שאנחנו ניכנס לנעלי

הממשלה. והממשלה פשוט מאוד התעלמה – – –

היו"ר דני דנון:

נא לסיים. בבקשה.

אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):

משפט אחרון. הממשלה, הכנסת, התעלמו באופן

מוחלט מהבקשה של בג"ץ בסוגיה הזאת.

דבר שני, ובזאת אני מסכם – הגשנו עתירה

לבג"ץ בנושא של נכסי הווקף המוסלמי.

ביקשנו מבג"ץ להתערב ולכפות על ממשלת

ישראל שתכריז על המסגד בבאר-שבע כמסגד

למוסלמים ותפתח את המסגד הזה לתפילת 6,000

מוסלמים שהם תושבי העיר באר-שבע, כבוד

היושב-ראש. 6,000 שרשומים בתעודת הזהות שלהם

כאזרחים, כתושבי באר-שבע, אין להם מקום

להתפלל, ובסוף אומרים שישראל שומרת על

זכות הפולחן של כל האוכלוסיות, כולל גם

המוסלמים.

לצערי הרב, במקום שבג"ץ יורה לממשלת ישראל

לפתוח את המסגד הזה ל-6,000 המוסלמים תושבי

באר-שבע, הם החליטו להפוך את המסגד הזה

למוזיאון לתרבות מוסלמית, כשלב ראשון.

אולי באמת זה יביא בסופו של דבר לפתיחת

המסגד. אני מודה לך מאוד. תודה.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת מסעוד

גנאים. חבר הכנסת אריאל, דיברנו עליך,

בהיעדרך, ועלתה פה השאלה האם אתה חבר

בוועדה למינוי קאדים או רק בוועדה למינוי

שופטים, אז אולי כשאתה מדבר תוכל להאיר את

עינינו בנושא.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

יוכל להתמנות לוועדה למינוי קאדים – – –

היו"ר דני דנון:

אתה מדבר בשמו?

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אני מעריך – – – אם הוא לא מוכן, אז אני –

היו"ר דני דנון:

אז אתה מוכן להחליפו. תודה. חבר הכנסת

גנאים, בבקשה.

מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):

תודה.

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, התיקון

לחוק שמגישים, או החוק שמגישים, הסכנה שלו

– יש בה שני דברים: האחד, זה חלק מכל הגל,

הנחשול הזה, שיכולים להגיד – היום יש

הרבה כינויים בכנסת לכל העניין של תופעת

החוקים האנטי-דמוקרטיים או המגבילים את

הדמוקרטיה, אולי ה"חוקיאדה" הזאת וכל

המירוץ הזה. זה חלק ממנו; 2. זה משום שהוגה

העניין של הפרדת הרשויות, שהוא הפילוסוף

הצרפתי, שוויצרי – – –

יואל חסון (קדימה):

סליחה שאני מפריע. אין שר באולם.

היו"ר דני דנון:

השר התורן ביקש לצאת לשתי דקות – –

מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):

לא שמתי לב.

היו"ר דני דנון:

– – הוא חוזר בעוד שתי דקות.

מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):

זה תפקידו של היושב-ראש.

היו"ר דני דנון:

אם חבר הכנסת גנאים ירצה להמשיך לדבר, אני

אאפשר לו.

יואל חסון (קדימה):

אז אתה צריך לעצור, לתת לו שתי דקות ספייר.

מאיר שטרית (קדימה):

הוא לא השתכנע – – –

היו"ר דני דנון:

הוא כתב לי פתק, והוא ידבר עוד שתי דקות.

מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):

בסדר, אני אמשיך לדבר, וכשיבוא – – –

יואל חסון (קדימה):

תודה שאני דואג לך.

מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):

תודה רבה, חבר הכנסת יואל חסון. תודה רבה.

הוגה התורה של הפרדת הרשויות, שארל

מונטסקיה, הפילוסוף הצרפתי-שוויצרי, הוא

הגה את העניין הזה כדי להגיד שכאשר כל

הרשויות הן בידי אדם אחד – הרי מה מבדיל

משטר דמוקרטי מלא דמוקרטי? במשטר לא

דמוקרטי, מונרכי, השליט, הבן-אדם השולט

שהוא בפסגה, הוא השליט והמושל, הוא

המחוקק, הוא השופט. היום רוצים לטשטש את

עניין הפרדת הרשויות, אז זה הדבר האחרון

בדמוקרטיה לפי דעתי.

3. אדוני היושב-ראש, היה בצרפת מלך, לואי

ה-14, שאמר: אני המדינה והמדינה אני; והיה

עידן האבסולוטיזם, היו בידו כל הרשויות.

אז מר נתניהו – לואי ה-14, כינויו היה "מלך

השמש" – אז נתניהו, בעל הספר "מקום תחת

השמש", אולי הוא גם רוצה להיות השמש הזו

שמביאה לחורבנה של הדמוקרטיה בגלל החום

שלה.

נקודה אחרונה, אדוני היושב-ראש – לא

אחרונה מפני שהשר לא בא, אז ממשיכים – יש

משטרים ויש שליטים שכאשר הגיעו לשלטון

בצורה דמוקרטית – בצורה דמוקרטית – הם

ניסו לטשטש ולהחריב את הדמוקרטיה, או

להתאים אותה לפי המידות שלהם. העניין

דומה למישהו שרוצה לעלות על גג, אז הוא שם

סולם – הדמוקרטיה היא הסולם – אבל כאשר

הוא הגיע לגג הוא או לקח את הסולם, או שהוא

שינה בדרגות שלו, במידות של הסולם, כדי

להתאים אותו לעצמו, לטעמו, כדי שאף אחד

אחר כך לא יעלה אחריו.

אדוני היושב-ראש, נדמה לי שהממשלה הימנית

הנוכחית מנסה לכבוש את הרשות השופטת אחרי

שהיא שלטה ברשות המחוקקת, שהיא הכנסת, וזה

עניין מסוכן לדמוקרטיה. אני רוצה לראות

את מר נתניהו עוד פעם הולך לקונגרס ואומר

שמדינת ישראל היא נווה הדמוקרטיה היחיד

במזרח התיכון.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

סוריה היא דמוקרטיה – – –

מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):

מה יישאר, מה יישאר מהדמוקרטיה הזו אחרי

שאתה תכבוש ותשלוט במי שיהיה ברשות

השופטת? והיום עוד נדבר על הרשות הרביעית

דרך חוק לשון הרע.

עוד נקודה, אדוני היושב-ראש, מה לכם

ולמינוי קאדים? מה למינוי קאדים? למה

להכניס את העניין של בחירת קאדים בהצעת

החוק הנוכחית ולהגיד שראש הלשכה, או

מטעמו, או מי שהוא ממנה, הוא גם יהיה

בוועדה למינוי קאדים? אז תעזבו את מינוי

הקאדים.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שהצעת החוק הזו

היא מסוכנת; לא מפני שאני חושב שהמצב

הנוכחי הוא כל כך צודק כלפינו כערבים או

כמיעוט, אבל לפחות אם אנחנו רוצים, או אם

הממשלה הזו מציגה את המשטר בישראל כמשטר

דמוקרטי, אז לפחות לא לנסות להשפיע על מי

שיהיה בבית-המשפט העליון – או מי שמנסה

לכבוש את הרשות השופטת. תודה, אדוני

היושב-ראש, אף שעדיין אין שר – –

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת מסעוד גנאים.

מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):

– – אבל אין עוד מה לדבר.

היו"ר דני דנון:

הדובר הבא, חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.

השר הגיע. יש לך שלוש דקות, אדוני.

השר יוסי פלד:

זה בגללך, יואל.

יואל חסון (קדימה):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אתם

יודעים, לנהל פה עכשיו בחוק הזה דיון

רציני, זה קצת מבזה את הכנסת בעיני. הרי

אנחנו יודעים, חברי חברי הכנסת, שלא היה

דיון רציני בחוק הזה. אנחנו יודעים

שחוקים הרבה פחות חשובים בכנסת עברו

תהליך חקיקה הרבה יותר משמעותי, הרבה

יותר ארוך, הרבה יותר מעמיק, שבו קראו לכל

הצדדים, שמעו את כל הרבדים ואת כל הצדדים

של המחלוקות ושל הרעיונות, ופה עשו תהליך

חקיקה מהר מהר מהר מהר. תאמין לי, אדוני

היושב-ראש, הדיון פה אולי הוא באמת הדיון

הכי רציני שהיה בחוק הזה, שבו באמת אנשים

יוכלו להעלות – אבל פה לא יכולים לדבר

מומחים, פה לא יכולים לדבר בעלי עניין.

אפילו הדיון ההזוי הזה שהיה בוועדת חוקה,

חוק ומשפט – וסליחה שאני קורא לזה דיון

הזוי – התחיל בכלל לדון בנוסח מסוים של

הצעת חוק, והסתיים בנוסח אחר שלא דנו עליו

בכלל, ואין ספק שעוד יהיו עלילות רבות על

החוק הזה.

אבל אני רוצה, חברי חברי הכנסת, לבוא

לשאול למה בכלל החוק הזה נולד, למה בכלל

יש כל האווירה הזאת, למה זה בא באיזה נפח

גדול כזה של חקיקה. אז אני אומר לכם, אני

אומר גם לציבור בבית: אל תתעודדו. לא

מדובר כאן באידיאולוגים צרופים. הכול זה

פשוט פשוט פשוט פוליטיקה. הכול נובע

מרצון של כמה חברי כנסת בליכוד לעשות

פריימריס קצת, יש בינואר ועידה, יש שם

עכשיו התארגנויות – – –

היו"ר דני דנון:

הבחירות בסניפים הן בסוף ינואר. הוועידה

תהיה בחודש – – –

יואל חסון (קדימה):

סוף ינואר, טוב מאוד, אני רואה שאתה בקי

בזה, זה רק מחזק את מה שאני אומר. ויש

עכשיו הצורך לתחזק, מרכז הליכוד משנה את

פניו, ועידת הליכוד ואחר כך מרכז הליכוד

ישנו את פניהם, המתפקדים הם כבר קצת באופי

אחר – – –

אלכס מילר (ישראל ביתנו):

– – – לרוברט בקשות לפריימריס.

יואל חסון (קדימה):

תרשה לי לא להתייחס לזה, בסדר? אני אוהב את

רוברט, לא רוצה להתייחס לזה. אבל אתם

יודעים, יש כאן מגמה, אין פה אידיאולוגים

גדולים. יש כאן בעיקר מסע מתמשך של

פריימריס – שהוא על חשבוננו, על חשבון

הציבור, על חשבון הדמוקרטיה הישראלית.

והדבר שבאמת מדאיג אותי, אדוני היושב-ראש

– ואם תוכל לתת לי עוד דקה, אני אודה לך –

הדבר שבאמת מטריד אותי זה שלצערי הציבור

לא באמת מבין מה מתחולל כאן. הציבור לא

באמת מבין מה מתחולל כאן ובאיזה מגמה

אנחנו נמצאים, והוא גם לא מבין שאנחנו רק

בתחילת הדרך, זה עוד יוביל חקיקות

קיצוניות, דרמטיות, ככל שיתקרב פה מועד

הבחירות. עריצות הרוב כאן והאחדות

האידיאולוגית, ההומוגנית כביכול, תמשיך

לחגוג על הגב של כולנו ותסכן אותנו, תסכן

את מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.

ואני אומר לכם: אתם רוצים לחוקק? אתם

גברים באמת? תעשו את זה נכון, תעשו את זה

אמיתי, תקיימו דיונים אמיתיים, אל תגנבו

הצבעות, אל תעשו דיונים של יום אחד, אל

תעשו תהליכי חקיקה שבכלל אי-אפשר להביע

עמדה. אם אתם גברים – –

היו"ר דני דנון:

תודה.

יואל חסון (קדימה):

– – אם אתם באמת – אדוני היושב-ראש, משפט

אחרון – אם אתם באמת כל כך מאמינים במה

שאתם עושים, למה אתם עושים את זה במחשכים?

למה בסתר? למה כל כך מהר? תעשו את זה גלוי,

תעשו את זה בתהליך נכון, תתמודדו עם

ביקורת, אולי גם תלמדו משהו. וזה, אדוני,

לפחות-לפחות יכול להשיב, או לשמור על

האמון של הבית הזה ובבית הזה, שלצערי אתם

פוגעים בו. תודה רבה.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת חסון. הכול פה נעשה

בצורה גלויה. אל תשכח את חוקי ההתנתקות,

שעברו גם בבית הזה ונעשו בהליכים מהירים

מאוד.

רחל אדטו (קדימה):

ממש. דיון על חוק א' והצבעה על חוק ב' באותה

היו"ר דני דנון:

חבר הכנסת מיכאל בן-ארי כבר עושה את דרכו.

אני חושב שאצלך אין פריימריס במפלגה.

בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אדוני היושב-ראש, שמעתי פה את חבר הכנסת

יואל חסון ונזכרתי בחוק ההתנתקות, ו"יש

פתרון לכל מתיישב". אמרתי שחבל שלא אמרת

את זה אז, חבל שלא אמרת את זה אז.

שלמה מולה (קדימה):

הוא לא היה חבר כנסת אז.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אבל אני לא יכול, אני לא משתחרר מארבעה

פסוקים מספר ירמיהו: "הוי האֹמרים לרע טוב

ולטוב רע, שמים חשך לאור ואור לחשך שמים

מר למתוק ומתוק למר. הוי חכמים בעיניהם

ונגד פניהם נבֹנים". דברים ארוכים, תקראו

אותם בפנים, זה בירמיהו פרק ה'. נבואות

מאוד מיוחדות של ירמיהו.

רבותי, אני רוצה להקריא לכם קטע, תגידו לי

מי כתב את זה: "אבא שלי היה שופט בית-המשפט

העליון הראשון. אני הייתי לאחר מכן. הוא

הגיע להיות ממלא-מקום קבוע לנשיא

בית-המשפט העליון. אני הייתי משנה לנשיא

בית-המשפט העליון. זה ביתי. מי שירים יד על

ביתי, אני אגדע את ידו". ובהמשך דברים

חמורים יותר: "אני לודר", כמו בקרב שוורים.

איומים, של מי? של משנה לנשיא בית-המשפט

העליון. לקרוא כאלה דברים ולצטט את כל

האמירות שהיו פה: אתם אקטיביסטים,

תוקפנים, נגד הדמוקרטיה, דיקטטורה. איזה

מלים היו פה. כל המלים האלה, היה ראוי

שיאמרו אותן על השופט מישאל חשין באותה

שעה, באותה שעה שבה בעצם יצא המרצע מן השק,

רבותי.

אני לא חסיד גדול של ספסלי הקואליציה

במקרה הזה, ולא במקרים אחרים. אני רחוק

מהם כרחוק מזרח ממערב. אגב, אני חושב

שהחוק הזה הוא סוג של פוילעשטיק – מקובל

כאן, במקום הזה, מקדמת דנא, הרי הם לא

המציאו את זה. הם לא המציאו את זה, לשנות

את החוק – – –

שלמה מולה (קדימה):

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

סליחה, חבר הכנסת מולה, הקשבתי לך בקשב רב

לכל מלה.

שלמה מולה (קדימה):

אבל אתה שמח – – –

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

לא רק שאני שמח, אני משועשע. אני משועשע

מהצביעות, כי אם זה היה הפוך – אתם הייתם

יושבים פה והם היו יושבים שם – הרי הייתם

עושים את אותו דבר והם היו צועקים את אותן

צעקות.

אבל בואו ניגש לעניין עצמו. דיברה פה קודם

חברת כנסת והיא חירפה וגידפה את

בית-המשפט העליון, אבל נלחמת עליו שהוא

יישאר. למה? היא יודעת שהיא לא אמרה את כל

האמת. כשגירשו מכאן 400 מראשי ה"חמאס",

שהקימו את ה"חמאס", מי שהחזיר אותם לכאן

ובעצם נתן תשתית לאינתיפאדה ולרצח

יהודים, זה היה בית-המשפט העליון, שהחזיר

אותם מהגירוש שלהם ללבנון. מי זה היה?

כשאחמד טיבי היה בוועדת הכנסת ופסלו

אותו, הוא אמר: אני מצפצף עליכם. למה, מה

הוא יודע? שהוא ילך לבית-המשפט העליון,

למגרש הביתי, ושם בכל מקרה יכשירו אותו,

ויכשירו את הפקידה של עזמי בשארה, יכשירו

אותה בלי להתבלבל, בלי להתלבט, להכניס

אותה לתוך הבית הזה. הם יודעים שזה המגרש

הביתי.

היו"ר דני דנון:

נא לסיים.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אני מסיים. רבותי, אנחנו נמצאים פה בשעה

שיכולים להניע את אמות הספים. אני רק אגיד

לכם, פרידמן, שהיה שר המשפטים, פרופסור

פרידמן, ביקש לעשות אותו דבר. הוא לא היה

שמאלני – סליחה, הוא לא היה ימני, הוא לא

נחשב איזה איש של קליקות, אבל הוא הבין

שמה שהיה לא יכול להימשך. החונטה של "זה

ביתי, ומי שייגע בו אני אגדע את ידו" – זה

דבר שלא יכול להיות. זה חייב להיפסק.

בית-המשפט העליון חייב לחזור לאמון העם

וחייב איזון, ואתם צריכים להילחם על זה

שיהיה בו איזון. אבל אתם רוצים להמשיך

להרגיש בבית, שהדיקטטורה של בית-המשפט

העליון תימשך. הוי שמים אור לחושך וחושך

לאור, מר למתוק ומתוק למר. תודה רבה.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. הדובר

הבא – חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו – חבר

הכנסת אריה אלדד. כבוד השרה, יש כעשרה

דוברים, ואת מוזמנת להצטרף.

השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר:

אורי אורבך (הבית היהודי):

חבל, את הפסדת הרבה נואמים.

רחל אדטו (קדימה):

אנחנו מפסידים.

נסים זאב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמה אפשר

לדבר בחוק הזה ולדבר על הדמוקרטיה, שזה לב

הדמוקרטיה של מדינת ישראל. מה יש בחוק הזה

בכלל, מה? תראו מה קורה בעולם ותבינו

שאנחנו עוד רחוקים מאוד מהדמוקרטיה

במדינות אחרות. כשמדברים על אקטיביזם

שיפוטי, באמת עד היום יש אקטיביזם שיפוטי,

ואנחנו יודעים את זה. חוק שהכנסת מחוקקת,

בית-המשפט יכול לצפצף עלינו, והיו דברים

מעולם. לבוא ולומר שזה ניצול לרעה של

הדמוקרטיה, הדמוקרטיה היא חוסן לאומי –

בסדר, אני מאמין, אולי חוסן לאומי. אבל

לבוא ולהילחם, ומי יודע איזה מהפך עולמי

עושים פה במדינת ישראל בחוק הזה. ומדברים

על שפיות והרוב הלא-שפוי – כל אחד מרגיש

שהוא השפוי ואחרים הם לא שפויים, מה

לעשות, כי לא חושבים בדיוק מה שהוא חושב

ולא מאמינים באמונה שלו. וטלב אלסאנע, שכל

פעם הוא מדבר על שפיות, כמעט בכל נאום אני

שומע אותו, מעניין למה אתה חושב שאחרים לא

שפויים, חוץ ממך?

אדוני היושב-ראש, בארצות-הברית למשל, איך

בוחרים שופטים לבית-המשפט העליון? אז

הנשיא מעורב, והסנאט – בית-המחוקקים –

קובע או לא קובע?

אני רוצה לומר לגבי השופטים בבית-המשפט

המחוזי – יש בחירות? אני אומר לך, אדוני

היושב-ראש, רוצים באמת דמוקרטיה, בחירת

שופטים? כל שופטי בית-המשפט המחוזי

במדינת ישראל צריכים להיבחר על-ידי

הציבור שלנו בכל עיר ועיר. זו דמוקרטיה,

ושלא יהיה מצב שחבר מביא חבר. השיטה

הבלעדית היא בבית-המשפט העליון, שכל אחד

מחליט מי השופט הבא אחריו.

אז לבוא ולקרוא לזה ניצול לרעה – בסך

הכול על מה מדובר? שהיושב-ראש של לשכת

עורכי-הדין, שבדרך כלל באופן אוטומטי היה

אחד משני הנציגים של לשכת עורכי-הדין, אז

היום באים ומעגנים את זה בחוק ואומרים:

אתה תהיה נציג, ועוד נציג לפי בחירת לשכת

עורכי-הדין. לכן אני בוודאי לא רואה בזה

דבר שיכול להזיק, אלא יכול רק להועיל. אני

חושב שזה גם לא נכון שהיושב-ראש – זה כמו

שאתה אומר שראש ממשלה הוא בלי סמכויות.

אין דבר כזה. אם הוא נבחר על-ידי לשכת

עורכי-הדין כיושב-ראש, צריכה להיות לו

הפריווילגיה גם לגבי בחירת שופטים, גם

לגבי מינוי דיינים, מי יהיו הנציגים שהם

יבחרו.

לכן אני בהחלט רואה שזה חלק מתיקון

העיוות שהיה עד היום, וזו הדמוקרטיה.

הדמוקרטיה באה בעצם לשנות עיוותים שהיו

עד היום, ולא להישאר מרובעים במסגרות

שהיינו בהן 40 ו-50 שנה.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. הדובר הבא

– חבר הכנסת אריה אלדד, ואחריו – חבר

הכנסת אורי אריאל.

אריה אלדד (האיחוד הלאומי):

אדוני היושב-ראש, גברתי ואדוני השר, חברי

חברי הכנסת, חברי מיכאל בן-ארי לא הדגיש

מספיק, שהאיום בגדיעת ידו של שר משפטים

במדינת ישראל מפי שופט בית-משפט עליון בא

כיוון ששר המשפטים מטעמה של קדימה החליט

לשים קץ לאקטיביזם השיפוטי. זה היה המשחק.

ואמרו נציגי המערכת המשפטית על קדימה

בדיוק מה שאומרת היום קדימה על שר

המשפטים ועל ממשלת ישראל של היום.

משחק הכיסאות המוזיקליים הזה שבו נושאים

ברמה את שם הדמוקרטיה והערכים הנאצלים

הוא די מגוחך, למען האמת, משום שאנחנו

שומעים צעקות רמות מאוד של השמאל כדי

להגן על בית-המשפט העליון, כדי להגן על

הדמוקרטיה, כדי להציל את מדינת ישראל

מידי עצמה, ולכאורה זאת זכות הזעקה. הדבר

היחידי שנשאר למיעוט מבוטל, למען האמת,

במדינת ישראל זה לצעוק. זכות הזעקה היא

זכות חשובה, אבל נדמה לי שהשמאל הישראלי

לא רק שומר על זכות הזעקה שלו, הוא גם מבין

שהיא עובדת. הוא מבין שבראש ממשלת ישראל

עומד מנהיג חלש מאוד שמושפע מאוד מעוצמת

הצעקות; שכאשר המלה פאשיזם מוזכרת בקצב

העולה על חמש פעמים בדקה, הוא נבהל; כאשר

כמות מאמרי השטנה במאמרים נגד המהלך הזה

להחזיר איזון לבית-המשפט העליון עולה על

עשרה למטר רבוע של נייר עיתון נטול עץ,

ראש הממשלה נחרד, בורח. ראו מה קרה לחוק

העמותות – מימון עמותות השמאל, שהיה אמור

לעלות, הזעקות של השמאל פעלו.

ולפיכך, לא מדובר רק בזכות הזעקה, שהיא

זכות נאצלה, אלא בהבנה שראש הממשלה נבהל

מהצעקות האלה. ולכן, חברי חברי הכנסת, מה

שאנחנו רואים כאן זה לא רק המחאה ולא רק

המחשבה הנאיבית שצריך לפחות למחות כאשר

הדמוקרטיה בסכנה, אלא הבנה אמיתית של

המאטריה שנמצאת בפנינו. יש לנו, לצערנו,

ראש ממשלה חלש, שנבהל מצעקות השמאל, שנבהל

מהקמפיין התקשורתי, ולכן הוא מתקפל פעם

אחר פעם תחת הלחץ הזה.

אני מקווה שעוצמת הצעקות שתהיה כדי לחזק

את ראש הממשלה במהלך הזה לפחות תהיה

שקולה לפחות כנגד עוצמת הזעקות מן השמאל,

שמחלישות אותו, ואולי בחוק הזה, במעט

שבמעט שיש בחוק הזה ובאמת אין בו הרבה –

הלוא אנחנו יודעים גם להכיר בגופם של

החוקים ולהבין שמדובר פה בחוק קטן מאוד

לצורך החזרת האיזון – אבל יש בו משהו,

איתות לפחות לבית-המשפט העליון שלעם

ישראל די נמאס מזה שהמיעוט שולט בו, אבל

עושה את זה באצטלה של דמוקרטיה. תודה רבה.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת אריה אלדד. הדובר הבא

– חבר הכנסת אורי אריאל, נציג האופוזיציה

בוועדה לבחירת שופטים.

מגלי והבה (קדימה):

– – – איזה אופוזיציה.

היו"ר דני דנון:

זו היתה החלטת הכנסת, חבר הכנסת והבה.

שלמה מולה (קדימה):

אוי, באמת, אנחנו תמימים לפי דעתך?

היו"ר דני דנון:

אני ציינתי עובדה, לא – – –

אורי אריאל (האיחוד הלאומי):

אדוני היושב-ראש, ראשית אני חייב לך תשובה

– אינני חבר הוועדה לבחירת קאדים, אבל

אני מוכן לקבל את דין התנועה אם תהיה אלי

פנייה. אני חושב שאני איעתר לפי בקשת חברי

חבר הכנסת אורבך, שאמר לי – דבר בימנית,

הוא אומר.

אני רוצה בהזדמנות הזאת להודות לחלק

מחברי קדימה, שבחרו בי להיות נציג

האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים.

בזכותכם אני אכן מייצג אתכם ואת שאר הבית

בנאמנות. אני מאלה ששומרים – יחד עם חברי

– על בית-המשפט העליון. מי שחושב שהפקרות

של תקשורת, מי שחושב שהפקרות בתחומים

אחרים היא דמוקרטיה, בעיני, לעניות דעתי,

הוא טועה ומטעה בענק. הוא מוביל אותנו כמו

חלק, חלק קטן מהתקשורת – זה לא כל התקשורת

– למחוזות שלא היינו בהם אף פעם. והכנסת

צריכה לחוקק. מי שכופר בכך שהכנסת תחוקק

הוא אנטי-דמוקרטי. מי שרוצה בבית הזה

לכפור בזכותו לחוקק, שיצעק מעל הבמה. אבל

אני מקווה שהרוב השפוי, הנורמלי, שדואג

לדמוקרטיה הישראלית ודואג לעם ישראל,

יעשה את מה שצריך.

יש הצעה להגדיל את הקנס על הוצאת לשון

הרע, ובלי הוכחת נזק, ל-300,000 שקל. למה? מותר

לאיזה עיתון, לאיזה תחקירן לכתוב מה שהוא

רוצה? הפקרות, זה מה שרוצים פה בבית הזה?

זה מה שהמאזינים, הצופים שלנו רוצים?

אנחנו באיחוד הלאומי נחושים לעזור

בהעברת החוקים שמביאים יותר דמוקרטיה.

האיחוד הלאומי הוא בעד יותר פתיחות והוא

בעד לשמור על בית-המשפט העליון. ואנחנו

בוועדה נבחר, בעזרת השם בקרוב, ארבעה

שופטים נוספים לבית-המשפט העליון. הם

יהיו ראויים. אני מקווה שהם ייצגו בצורה

יותר נכונה את הקשת של הציבורים בישראל.

ביום שישי הקרוב נבחר עוד כ-20 שופטים

לערכאות שונות. אני פונה אל חברי הבית

להיכנס לרשומות, לראות את הרשימות,

להמליץ בעד ונגד שופטים כאלה ואחרים,

ואנחנו ודאי נתחשב בדעתכם ונוביל את

המערכת השיפוטית בראשותו של שר המשפטים

קדימה. נגמר הזמן הזה ש-100 תקנים לא

מאוישים. היום המצב הוא שכל תקן שמתפנה,

מאיישים אותו מייד, וכך אנחנו יוצרים מצב

שלא נוצר עומס מיותר על מערכת בתי-המשפט,

שהנפגעים הראשיים שלה זה הציבור עצמו; אף

אחד אחר לא. אנחנו נחושים לעשות את העבודה

שלנו כמו שעשינו בשנתיים האחרונות.

אני רוצה גם בעניין הוועדה למינוי דיינים

להגיד מלה ובזה לסיים.

היו"ר דני דנון:

נא לסיים.

אורי אריאל (האיחוד הלאומי):

אני מסיים. הוועדה למינוי דיינים איננה

מצליחה להגיע להבנות ולסיכומים ולכן מזה

שנה ויותר לא ממנים דיינים – שחסרים

מאוד. מי שרוצה להיות ציני יגיד: דילים.

אין כמו הבנות בין כל החלקים כדי להגיע

למיטב בהקדם ולהוריד את העול מעל הציבור.

מגיע לו הרבה יותר, ואנחנו אחראים לכך,

וכך נעשה. תודה.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת אורי אריאל. הדובר

הבא – חבר הכנסת מאיר שטרית, ואחריו –

חבר הכנסת מגלי והבה.

מאיר שטרית (קדימה):

אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני

מתנגד להצעת החוק הזאת לא מפני שאני רוצה

לתקוף את הקואליציה מסיבה כלשהי, אלא

פשוט מפני שלדעתי זו שגיאה חמורה. כל

ההתערבות בהליכי המינוי של שופטים

בבית-המשפט העליון, בעיני, היא שגיאה, וזה

יכול להיות מחר בומרנג נגד האינטרסים של

מי שמייצג אותם היום.

אני רוצה להביא, אדוני היושב-ראש, דוגמה

קלאסית לזה: הממשלה הזאת העבירה החלטה

ששופט יכול להיבחר רק אם יהיו לו שבעה

תומכים מתוך תשעת חברי ועדת המינויים.

אורי אריאל (האיחוד הלאומי):

לא הממשלה – הכנסת.

מאיר שטרית (קדימה):

הממשלה הביאה את זה לכנסת, זה לא בא

מההפטרה. הממשלה הזאת העבירה את ההחלטה

הזאת באישור הכנסת. יש רוב לממשלה בכנסת.

אורי אריאל, אני לא מעלה על הדעת שהממשלה

עשתה משהו בגנבה, אבל היא הביאה, כמו

שעכשיו היא מביאה את החוק – חוקי,

לגיטימי, דמוקרטי – את החוק הזה. ולמה זה

גרם? ואני אומר כמי שהיה שר משפטים, ומינה

הרבה מאוד שופטים – למה גרם החוק הזה?

שאתם בעצם נתתם בידי שופטי בית-המשפט

העליון זכות וטו על מינוי כל שופט. מכיוון

שיש להם שלושה שופטים מתוך השבעה, מתוך

התשעה, אם שלושתם מתנגדים למינוי שופט

כלשהו, הם יכולים למנוע בעצם מינוי כל

שופט. זה מה שרציתם להשיג? אני חושב שזו

טעות. בעיני, המצב הקודם, שבו שופט היה

נבחר כשהיה לו רוב קולות, הוא יותר צודק

ויותר נכון.

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, כיצד

אני נהגתי כשר משפטים: ביום שמוניתי כשר

משפטים, והיתה הוועדה הראשונה למינוי

שופטים, שיניתי את שיטת ההצבעה בוועדה.

לפני – אני לא יודע מה עושים היום – היו

דנים מועמד-מועמד, מצביעים עליו, ואם היה

לו רוב – היה נבחר. ברגע שמולאה המכסה –

נגמר הדיון. נגיד שהיו עשרה מועמדים, היו

עשרה מקומות פנויים והיו עשרים מועמדים.

ברגע שמונו עשרה, ונאמר שהעשרה הראשונים

נבחרו – העשרה האחרונים בכלל לא נדונו.

אני שיניתי את השיטה וקבעתי שדנים בכולם

ומציגים את כולם, האחד אחרי השני. נשיא

בית-המשפט העליון, שר המשפטים, חברי

הוועדה – מי שרוצה מדבר, ומראש הכנתי

פתקי הצבעה עם השמות של כל המועמדים

וביקשתי מכל אחד לסמן עשרה שמות, את מי

שהוא בוחר. מאחר שההצבעה חשאית, אי-אפשר

לתאם את השמות בדקה התשעים. ואני מעיד –

אני עומד פה על הבמה ומעיד בפניכם, שמאחר

שאני הייתי היחיד שראה את הפתקים, כי הם

הגיעו אלי, וראיתי מי הצביע מה, ששופטי

בית-המשפט העליון לא תמיד הצביעו יחד על

מינוי; גם ביניהם יש חילוקי דעות, ולפעמים

הצביע זה ככה וזה ככה.

לכן, שגיאה גדולה עשיתם בזה ששיניתם את

החוק וקבעתם שצריך רוב של שבעה. זה מתן

זכות וטו בידי מי שאתם כאילו חולקים עליו.

אבל מאידך גיסא, מחר יכולה להיות ממשלת

שמאל – הרי זה לא תופעה בלתי נדלית; אנחנו

מקווים שתהיה ממשלת שמאל-מרכז. אז מה? אתם

נותנים בידי הממשלה מחר סמכויות למנות

אנשי שמאל. מחר בוועדה למינוי שופטים ראש

לשכת עורכי-הדין יכול להיות איש שמאל,

שימנה את הנציג שלו, את מי שהוא רוצה, ואז

יהיו לכם פחות אנשים בבית-המשפט העליון.

ואני אומר לכם, כל תיקון שאתם עושים בכללי

המשחק בסופו של דבר יהיה בומרנג גם נגד מה

שאתם רוצים. לכן, עדיף – אם זה לא שבור,

למה לתקן?

אני מכיר, אדוני היושב-ראש, שיטות רבות

למינוי שופטים בעולם, ואני עוד לא ראיתי

שיטה יותר טובה משלנו. בוועדה שלנו יש

נציגי הממשלה, שני נציגים, יש שני נציגי

הכנסת ונציגי שופטים ונציגי לשכת

עורכי-הדין. זה מינוי ראוי. אותו דבר

בוועדה למינוי קאדים ובוועדה למינוי

דיינים. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש –

הוכחה – כשמוניתי לשר משפטים, חמש שנים

לפני לא מונה אף קאדי, אף שהיו תקנים

פנויים. גם לא מונה אף דיין, אף שהיו למעלה

מעשרה תקנים פנויים. למה לא מונו? כי

מלחמות היהודים ביניהם; לא הצליחו אף פעם

להגיע להסכמה. יעידו פה החברים הוותיקים

– מייד עם כניסתי גרמתי שוועדת הדיינים

תתכנס, ונבחרו עשרה דיינים, נבחרו כל

הקאדים, גם השרעיים, גם בית-הדין מד'הב, של

הדרוזים – הכול נבחר בהסכמה כוללת

בוועדה. לא שיניתי שום דבר בחוק ולא בשיטת

הבחירה. צריך רק הידברות בין האנשים, לא

"עליהום". השיטה הזאת לא תועיל, היא רק

תזיק למערכת המשפט, ולדעתי – גם למי

שמציע אותה.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת שטרית. הדובר הבא –

חבר הכנסת מגלי והבה, ואחריו – חבר הכנסת

אורי אורבך.

מגלי והבה (קדימה):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השר

יוסי פלד, טוב, חבר הכנסת שטרית, שהיית שר

המשפטים, אז כנראה המינויים בתקופה שלך

היו על בסיס הסכמות ועל בסיס חוקים

ברורים. היו לא מזמן מינויים לקאדים

מד'הב, הדרוזים – הכול קומבינה והכול

פוליטיקה. לא נעים להגיד את זה, אבל זאת

המציאות. תסתכל מי חברי הוועדה ואני אגיד

לך מי הקאדים. ככה מגדילים היום

הקואליציה הדורסנית, חבר הכנסת והשר יוסי

פלד. כל הזמן אנחנו שומעים – פתרו את כל

הבעיות של מדינת ישראל, ועכשיו התפנו, איך

יסדרו את הקומבינה ביניהם, או איך, בלשונו

של חבר הכנסת אורי אריאל – הבנות ביניהם.

הרי הכול קומבינה אחת גדולה. ואם אנחנו

הולכים ומשנים – – –

אורי אריאל (האיחוד הלאומי):

אתה פוגע בנשיאת בית-המשפט העליון, ואני

עומד על כך שתתנצל בפניה. היא אשה חשובה

שמקפידה על כבוד בית-המשפט.

מגלי והבה (קדימה):

אני, כפוליטיקאי, דיברתי על הפוליטיקאים,

ואתה אל תהיה פה הסניגור של נשיאת

בית-המשפט העליון, כי בדיוק בגלל

פוליטיקאים כמוך קם קול הצעקה הזה.

אורי אריאל (האיחוד הלאומי):

אתה פוגע בבית-המשפט העליון.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

מגלי והבה (קדימה):

אני פוגע בפוליטיקאים שמנצלים – כמו

שאמרת, אתה מייצג את קדימה. אולי תגיד לנו

מי הצביע לך מקדימה.

אורי אריאל (האיחוד הלאומי):

בלי הבחירה שלכם – – –

היו"ר דני דנון:

תודה רבה, חבר הכנסת אריאל. הערתך נרשמה.

מגלי והבה (קדימה):

חבר הכנסת אורי אריאל, כל הביקורת שלי היא

לא על שופטי בית-המשפט העליון אלא על

הפוליטיקאים ועל אלה שבאים לפה, אגב,

ומנסים לשנות חוקים בהרף עין, בלי לחשוב,

בלי לעשות דיונים, ולשנות הרכבים, כי נוח

בהרכבים האלה. הרי נציגי לשכת עורכי-הדין

– נבחר מי שאמור להיות בוועדה. למה צריכה

הקואליציה הזאת לדאוג לנציג אופוזיציה

בשני-שלישים של מועצה מול מה שקיים עכשיו

ולשנות את ההרכבים? מדוע? למישהו אצה

הדרך?

אז הפוליטיקאים האלה – ואני באמת מכבד את

כל השופטים, ודאי את נשיאת בית-המשפט

העליון, אז אל תכניסו אותם למשחק; אני

מדבר על הפוליטיקאים ואני מדבר על

הפוליטיקה, שכל היום זה מה שעושה הממשלה

הזאת – קומבינות. וסופן של הקומבינות,

שיקצרו את הדרך של הממשלה הזאת. תודה,

אדוני.

היו"ר דני דנון:

תודה לחבר הכנסת מגלי והבה. חבר הכנסת

אורי אורבך, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת

יוחנן פלסנר.

אורי אורבך (הבית היהודי):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יש פה עם אחד

ושתי שפות: עולם של אצלנו ועולם של אצלם.

אצלנו זה דיל וקומבינה – אצלם זה הסכמות

והבנות; אצלנו זה שופט מתנחל – אצלם זה

שופטים שאין חולק על כישוריהם; אצלם זה

לפי כללי המשחק – אצלנו זה בניגוד לכללי

המשחק; אצלנו זה פוליטיזציה של מערכת

המשפט – אצלם זה בחירה לפי כישורים.

היו"ר דני דנון:

כישורים בכ"ף, או בקו"ף?

אורי אורבך (הבית היהודי):

בכ"ף. אצלנו זה פופוליזם – אצלם זה שיקול

דעת ואחריות.

וגם התקשורת, שהיא פחות מונוליטית

מבית-המשפט העליון, נחלקת לשני סוגים

מרכזיים בין העיתונאים הבכירים: כאלה שלא

מבינים את הימין – וכאלה שמבינים את

הימין; כאלה שמצדיקים לפעמים את הטענות

של הימין, הדתיים, המתנחלים, השמרנים –

וכאלה שלא. כאילו זה ויכוח במעגל סגור בין

שמאלנים-שמאלנים לבין שמאלנים שיכולים

להכיל. זה מין משק אוטרקי, סגור, של דעות,

של טעמים, של גיבורי תרבות; אחד שאומר: הם

מאיימים על כולנו, הם מסוכנים, והשני

שאומר: אבל בואו נקשיב להם. כאילו מדובר

באנשים אחרים, אזרחים של מקום אחר, שהם לא

ממש מעורבים בינינו בעולם של העיתונאים

הבכירים, של התקשורת שקובעת את סדר-היום.

זה "אצלנו" ו"אצלם". אצלם קיים עולם במעגל

סגור בבית-המשפט, עולם במעגל סגור

באקדמיה ועולם במעגל כמעט סגור בתקשורת.

ככה זה אצלם. זה שלהם – יש כאלה שמבינים

אותך יותר, יש כאלה שמבינים אותך פחות.

וקול הזעקה שעולה מהבית הזה למערכת המשפט

ולתקשורת הוא הזעקה שאומרת: יש פה עוד

המוני אזרחים שרוצים את חלקם, שרוצים

להיות שותפים, שגם הם יודעים קרוא וכתוב

וגם הם אינטליגנטים, והם לא רק שופטים

שנויים במחלוקת, והעיתונאי הוא לא רק

עיתונאי ימני אלא עיתונאי, ואיש האקדמיה

הבכיר – יש עליו כל מיני דעות באקדמיה. זה

בקשה ודרישה ועשייה לחלק את עוגת האליטות

בצורה חדשה ונכונה יותר. ככה זה אצלם –

עולם סגור. אבל אצלנו זה אחרת.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לך, אורי אורבך. הדובר הבא – חבר

הכנסת יוחנן פלסנר.

יוחנן פלסנר (קדימה):

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי

הכנסת, אנחנו נמצאים כאן היום, יום שני,

השעה היא – – –

היו"ר דני דנון:

20:54.

יוחנן פלסנר (קדימה):

השעה היא 20:54, לדבריו של היושב-ראש. והכנסת

מלאה. המזנון מלא. אם היית שואל אותי לפני

חודשיים בחקיקה של יום שני בערב ב-21:00 –

ואנחנו יודעים שנישאר כאן עד לפחות 22:00 או

23:00, מהי הסיבה שמשאירה את חברי הכנסת עד

שעה כל כך מאוחרת, הייתי אומר לך: ודאי

איזה נושא חברתי; הכנסת דנה ומתלבטת

ומתווכחת בנושא הדיור, בנושא החינוך,

בנושא יוקר המחיה – בנושאים שחשובים

לשפר את היום-יום של אזרחי מדינת ישראל;

אולי באיזה פריצת דרך מדינית. לא הייתי

מעלה על הדעת שהכנסת הזאת תתכנס, תחזור

למושב החורף ותיכנס לכזה בולמוס של

חקיקה: אנטי תקשורת, אנטי מערכת המשפט,

אנטי החברה האזרחית, אנטי הערכים

הליברליים, הדמוקרטיים, היסודיים,

שמאפיינים ואפיינו את המדינה הזאת.

אורי אריאל (האיחוד הלאומי):

יוחנן פלסנר (קדימה):

אלה הבעיות הכי בוערות, חבר הכנסת אורי

אריאל? והנה, השר גלעד ארדן נכנס

בהתלהבות.

אורי אריאל (האיחוד הלאומי):

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

מה, אתה – – – שלי?

יוחנן פלסנר (קדימה):

אלה הבעיות הכי בוערות של מדינת ישראל?

מחאה חברתית. לא במקרה חצי מיליון איש

יצאו מהבית, והרבה יותר מיליונים הזדהו

אתם. הם יצאו כי הם מצפים שהבניין הזה

יהיה רלוונטי – –

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

יוחנן פלסנר (קדימה):

– – ולא שהבניין הזה יישלט על-ידי חבורה

של הזויים.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

יוחנן פלסנר (קדימה):

מילא, איזה כהניסט אחד שעכשיו צורח. מילא,

הכהניסט הזה היה מנסה לקדם כזה סדר-יום –

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

יוחנן פלסנר (קדימה):

– – אבל החבורה הזאת גוררת את כולכם

אחריה – –

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

נכון.

יוחנן פלסנר (קדימה):

– – את כולכם אחריה – –

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

נכון.

יוחנן פלסנר (קדימה):

– – ואנשים מסתכלים. אדוני היושב-ראש,

בשבוע שעבר – אולי זה היה טוב מבחינתי, לא

הייתי כאן – הייתי בשירות מילואים. זה

היה שירות מילואים אינטנסיבי, והייתי עם

חבורה של חבר'ה שבאמת – כל אחד עם העמדות

שלו. אבל להסתכל מבחוץ על המקום הזה –

ואתה שומע את האנשים, והם אומרים לך –

ובאמת בלי קשר לדעות; היו שם גם חבר'ה

ימנים ומרכז ושמאל וכאלה שהפוליטיקה לא

כל כך מעניינת אותם, והם אומרים: מה אתם

עושים שם? במה אתם מתעסקים? למה אתם לא

עושים דברים שהם רלוונטיים לנו, שהם

אקטואליים?

ובמקום זה הולכים ומפרקים את המוסדות, את

המסורות שבאמת תפקדו כאן; משנים את כללי

המשחק, מפרשים דמוקרטיה בתור עריצות הרוב

ולא בתור שלטון הרוב. אבל כשצריך לבוא עם

עוד כמה ערכים, כמו עצמאות של תקשורת, כמו

עצמאות של הרשות השופטת, כמו שמירה על

מיעוטים, כמו יצירת מערכת שמאפשרת לחברה

האזרחית להשמיע את קולה, גם אם הקול הזה

צורם ולא נעים לנו – כל הדברים האלה

נפרמים, נדרסים, נהרסים בכנסת הזאת. ולמה?

לא לכך שלחו אתכם לכאן, ומהסיבה הזאת

יעיפו רבים מכם מכאן. תודה רבה.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת יוחנן פלסנר. הדובר

הבא – חבר הכנסת רוני בר-און, ואחריו –

חבר הכנסת זאב אלקין.

רוני בר-און (קדימה):

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, החוק

הרע הזה שעבר כאן בקריאה הטרומית ביום

שני האחרון בערב מגיע ברכבת האקספרס הזאת

היום לקריאה הראשונה. ומאז קרו כמה דברים

שראוי שהכנסת תכיר אותם ותדע אותם.

יודעים אותם, למרבה הצער, כמה מהחברים

בוועדת החוקה, חוק ומשפט, שהיו עדים – איך

נקרא לזה? לאחד הביזיונות היותר גדולים

שהיו כאן בכנסת. ביזיונות או התבהמות –

תבחרו אתם את המלה.

אני יודע ששום דבר שנוגע לדרכי ניהול

ועדת החוקה כבר לא מפתיע אף אחד, אבל

הדיוטה התחתונה שאליה ירד הדיון הזה, שבה

התנפלו בצורה כל כך בוטה על חברת הכנסת

גלאון – גם אלה שיש להם קיבה מגומי חישבו

את נפשם להקיא כשהתמונות האלה נראו

בטלוויזיה, את הפטיש המתנופף הזה, את

הבוטות הנוראה הזאת.

אבל היו פה עוד כמה דברים. קודם כול, החוק

הזה – –

דוד רותם (ישראל ביתנו):

– – – היועץ המשפטי לממשלה.

רוני בר-און (קדימה):

– – עבר מטמורפוזה. נכנסנו עם חוק קלוקל

אחד, ואז, אדוני היושב-ראש, הבינו שהם לא

מבינים בכלל מה הם עושים, והם נתקלים

בצורך לתקן חוק אחר, ופתאום יצאנו עם חוק

אחר. החוק השני הוא בכלל חוק של שיתוק. זאת

אומרת, כאילו נגיד פה בכנסת שאפשר להעביר

החלטה רק ברוב של שני-שלישים. איזה חוק

יעבור בכנסת ברוב של שני-שלישים? הרי

הניסיון הוא ניסיון בוטה לשבש את התהליך

של בחירת השופטים.

היו"ר דני דנון:

סליחה.

רוני בר-און (קדימה):

תן לו את הפטיש, אז אולי הוא ינופף.

דוד רותם (ישראל ביתנו):

יכול להיות שזה יעבור לוועדה – – –

היו"ר דני דנון:

חבר הכנסת רותם, תודה.

רוני בר-און (קדימה):

מה הוא אמר? זה לא כל כך מעניין, באמת. לכם

יש יתרון ענק עלי שאתם מכירים אותו רק

שלוש שנים; אני מכיר אותו כבר 30 שנה. זה

יתרון ענק, תאמינו לי.

היו"ר דני דנון:

אחוות עורכי-דין, אני מניח.

רוני בר-און (קדימה):

כן. אורי אורבך (הבית היהודי):

זה יתרון הדדי.

רוני בר-און (קדימה):

כן. בקיצור, מה שקרה פה זה שבמהלך בזק

הועבר החוק הזה לקריאה הראשונה – לטעמי,

תוך דריסת זכויות אלמנטריות שלנו, לפחות,

לבקש לדון בו בוועדה אחרת ושהדיון לא

יתחיל עד שהעניין הזה לא יתברר.

אבל כל זה מאחורינו. מה שקורה היום הוא

שחברים שמנסים לדרוס היום את הוועדה

לבחירת שופטים טוענים בזכות הצורך שיהיה

שיקוף בבית-המשפט העליון של פלחי

האוכלוסייה השונים. זאת טענה ראויה, באמת.

בכל אופן, יש במדינה שלנו כמעט, נגיד כמה?

מיליון וחצי מי שאינם יהודים, ויש להם רק

נציג אחד בבית-המשפט העליון; יש כמעט

מיליון וחצי אנשים שהם יוצאי חבר המדינות

– אין אחד שבא מתוכם או מכיר אותם היטב

כדי לשבת בבית-המשפט העליון. העיקרון של

השיקוף הוא עיקרון קדוש, אבל עד שטוענים

לעקרון השיקוף בבית-המשפט העליון, אולי

יהיה סוג שיקוף בוועדה לבחירת שופטים? מה,

צריך שכולם ישבו שם, תפורים מאותו עור,

מאותו DNA – –

היו"ר דני דנון:

נא לסיים.

רוני בר-און (קדימה):

– – מאותו הרכב, מאותו הרכב כרומוזומים

שיוצר את המיאוס הנורא ממה שאתם עושים פה?

סיימתי, אדוני היושב-ראש.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת בר-און. אני מזמין את

השר גלעד ארדן לסכם את הדיון.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת,

התבקשתי לסכם את הדיון בהצעת חוק נציגי

לשכת עורכי-הדין לוועדות המינויים

לנושאי משרה שיפוטית (תיקוני חקיקה),

ובראשית הדברים, אולי לטובת מי מחברי

הכנסת שלא התעדכן – כיוון שהצעת החוק

עברה שינויים מהותיים בין הקריאה

הטרומית לקריאה הראשונה, אז אני אתאר מה

יש בהצעת החוק, כדי שהציבור ידע וגם חברי

הכנסת, שבוודאי, אני מניח, כמעט כולם

העמיקו בתכנים של הצעת החוק. אבל לטובת

אלה שפחות העמיקו ורק הלכו שולל אחרי

ססמאות מסוימות שנשמעו בבית, אבהיר מה יש

בהצעת החוק.

הצעת החוק נועדה להסדיר את דרך בחירתם של

נציגי לשכת עורכי-הדין לוועדות המינויים

לנושאי משרה שיפוטית לפי חוק בתי-המשפט

[נוסח משולב], התשמ"ד–1984, ולפי חוק

הדיינים, התשט"ו–1955, וחוק הקאדים,

התשכ"א–1961. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי

יידרש רוב של שני-שלישים של חברי המועצה

הארצית לבחירת נציגי הלשכה בוועדה

לבחירת שופטים. דרישת הרוב המיוחד בבחירת

נציגי הלשכה נועדה להביא לבחירת נציגים

שיש הסכמה כללית רחבה לגביהם. ההסדר

המוצע מותיר שיקול דעת רחב למועצה הארצית

בבחירת הנציגים לוועדה לבחירת שופטים,

והוא עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 4

לחוק-יסוד: השפיטה.

אשר לוועדות המינויים של דיינים וקאדים,

מוצע לקבוע כי ראש לשכת עורכי-הדין או

נציגו יהיו חברים בוועדה, וכן חבר נוסף,

שאותו תבחר המועצה הארצית של הלשכה.

התיקונים המוצעים נוגעים לוועדות

מינויים לנושאי משרה שיפוטית שיש ללשכה

יותר מנציג אחד בהם.

עוד מוצע לחייב את המועצה הארצית להתקין

כללים להסדרת בחירת נציגי הלשכה לוועדות

המינויים האמורות.

בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה

ולקריאה השלישית תקבע ועדת החוקה, חוק

ומשפט של הכנסת הוראות מעבר לעניין הליך

בחירת נציגי הלשכה לפי ההסדר המוצע.

ברשותכם, חברי חברי הכנסת, אוסיף כמה

דברים כדי לענות על חלק מהטענות שנשמעו,

גם בימים האחרונים וגם היום, כנגד החוק

הזה. זה נכון ששנים רבות התרגלו במדינת

ישראל שהעם בוחר. כך זה בדמוקרטיה. מוקמת

ממשלה, אבל כל קשר בין הייצוג של הממשלה

לבין מקומות אחרים בדמוקרטיה, במוסדות

אחרים שלה, והביטוי שהעם ביטא בבחירתו

הדמוקרטית – זה נכון שהקשר היה רופף עד

לא קיים.

משום מה, יש כאלה אנשים בבית שמתבלבלים

בין הצורך לתקן תיקונים נדרשים במוסדות

רלוונטיים לבין החרדה שיש להם פן פתע

פתאום עמדתו של רוב הציבור, שמבוטאת

במשטרנו הדמוקרטי על-ידי הרוב

הקואליציוני בכנסת – יש חרדה שהרוב הזה

עוד עלול, רחמנא ליצלן, גם לבוא לידי

ביטוי. ולכן, כשאותם אנשים חוששים שהם לא

רק יאבדו את הרוב בעם אלא גם, רחמנא ליצלן,

זה יבוא לידי ביטוי במוסדות אחרים, לא

נותר להם אלא לסמא את עיני הציבור בכל

מיני טיעונים שקריים. וכמו שהשר איתן

לפעמים אומר: כשזועקים כל היום, מבוקר עד

ערב, "סכנה לדמוקרטיה", "סכנה לדמוקרטיה",

אז יום אחד, אם באמת תהיה סכנה לדמוקרטיה,

כמו לדוגמה בתקופת ההתנתקות או בשוחד

שניתן כאן כדי לגבש רוב להסכמי אוסלו, אז

באמת לא יבחינו באותה סכנה לדמוקרטיה.

עכשיו, מה בעצם אומרת הצעת החוק? היא לא

אומרת, כפי שטוענים כאן המתנגדים – שהם

כמובן באים מעמדה מקצועית נטו, אדוני

היושב-ראש; אין להם שום קשר ללשכת

עורכי-הדין, שום מהלכים, שום זיקה

פרסונלית לסיעה מסיעות לשכת עורכי-הדין.

הם באים בניקיון כפיים וביושר ומתקוממים

כנגד הפגיעה הנוראית.

ומה היא אותה פגיעה נוראית? לטענת חברי

הכנסת שטוענים שיש היום עיוות, נבחר

יושב-ראש ללשכת עורכי-הדין, אבל כיוון

שבמועצת הלשכה – שם כל מחוז שולח את אותו

מספר נציגים, גם אם במחוז ההוא יש 1,000

עורכי-דין ובמחוז השני יש 20,000 עורכי-דין;

מין דבר מוזר כזה, שבדמוקרטיה בדרך כלל מי

שיש לו יותר קולות אמור לקבל ייצוג יותר

גדול, בלשכת עורכי-הדין זה לא קיים; אבל

כיוון שהמצב הזה, הלא-דמוקרטי, בלשכת

עורכי-הדין משרת פה אנשים שהם חברים בבית

אבל אין להם שום קשר, שום קשר, ללשכת

עורכי-הדין ולאנשים שם, הם, לא משיקולים

פרסונליים – רק הממשלה וחברי הכנסת – אז

הם מתקוממים.

אז הצעת החוק איננה אומרת שרק היושב-ראש

– יהיה לו שם ייצוג בוועדה לבחירת

שופטים; להיפך. הצעת החוק, בצורה אחראית,

בצורה ממלכתית, תוקנה, והיום היא מבקשת

לקבוע שמי שמייצג את לשכת עורכי-הדין

בוועדה לבחירת שופטים צריך לקבל רוב של

שני-שלישים, אדוני היושב-ראש, מחברי

המועצה.

היו"ר ראובן ריבלין:

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

לא יודע. אני קראתי – לא, אדוני שאל – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

אינני יודע. הכנסת סוברנית, אדוני. הכנסת

סוברנית, וועדת החוקה כתבה שבעת ההכנה

לקריאה השנייה והשלישית היא תקבע הוראות

מעבר, ואינני יודע מה תקבע ועדת החוקה.

וכאשר אנחנו מדברים על רוב של שני-שלישים

ברור שצריך, ברוב הגופים, לגבש הסכמה או

קונסנזוס. דרך אגב, כך חוקקה הכנסת – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

נכון. כך חוקקה הכנסת, אדוני היושב-ראש, כך

חוקקה הכנסת גם לגבי, למשל, הוועדה לבחירת

שופטים, ששופט העליון שאנו שואפים שיהיה

לו קונסנזוס לא ייבחר ברוב של חמישה נגד

ארבעה.

היו"ר ראובן ריבלין:

זה חוק של חבר הכנסת גדעון סער, ואני

במידת מה – וגם אתה – ישבנו פה

באופוזיציה, רק היא לא נקבעה לגבי הוועדה

אלא לוועדה הבאה. זאת אומרת, לא באנו

ואמרנו שחברי הוועדה שנבחרו בפחות משבעה,

פחות משבעה, לא ישמשו כחברי הוועדה.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

אני יכול להסכים לאמירתך, או לרמיזתך,

אדוני היושב-ראש, שהיה מוטב שיהיה ניתוק

גדול יותר בלוח הזמנים בהצעת החוק

מהבחירות הקרובות ללשכת עורכי-הדין. אבל

אני אומר לך מה שאמרתי בוועדת השרים

לחקיקה – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

– – – אני רואה אותך עומד כאן, בצד השני,

ואומר דברים בהתלהבות ובלהיטות ובעוצמה

כמו חבר הכנסת רוני בר-און, בדיוק, רק לצד

השני.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

לא, אבל אני מודה ואומר שהיה מוטב שהניתוק

בלוח הזמנים יהיה גדול יותר. השאלה – מי

קובע את הכללים בנושאים הללו והאם זה

חוקי או לא חוקי.

היו"ר ראובן ריבלין:

רק הכנסת.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

למשל, נתתי כאן שתי דוגמאות שאני חושב

שאדוני – אני לא רוצה להלאות אותו בתיאור

חוק ביבי, כשהכנסת לא חפצה להתפזר, והיה

נוח לה שיהיו בחירות רק לראשות הממשלה.

אבל ממש בימים אלה הכנסת מקדמת חוק,

בהסכמת בית-המשפט העליון – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

אם ביבי היה מסכים, לא היה חוק ביבי. תאמין

לי. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

– – – בהסכמת בית-המשפט העליון, שידוע

בכינויו "חוק גרוניס".

היו"ר ראובן ריבלין:

זה נכון.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

דרך אגב, גם החוק הזה, אם אפשר לתקוף

בעזרתו את הממשלה, למה לא? אבל החוק הזה,

אם נשאל את שופטת בית-המשפט העליון מרים

נאור אם היא חושבת שראוי בלוח הזמנים שבו

הוא נחקק, כשבעוד חודשיים על-פי החוק

הנוהג היא היתה מתמנה לנשיאת בית-המשפט

העליון – לא יודע; נראה לי שהיא לא היתה

בטוחה שזה העיתוי הנכון דווקא לחוקק את

החוק הזה. אבל היא לא יכולה להרשות לעצמה

מה שחברים פה בבית יכולים להרשות לעצמם,

וזה בסדר. ולכן, כל עוד משהו הוא לא חוקי,

זכותה של הכנסת להכריע בסוגיה הזאת. ושוב

אני אומר, מוטב היה שלוח הזמנים יהיה אחר,

אבל בהינתן שההצעה איננה מבקשת להשתלט

ולפגוע בזכותו של המיעוט, אלא בדיוק

להיפך, לשכת עורכי-הדין – היה בה נוהג,

כפי שהיה בכנסת – ואני יודע, תיכף מה תאמר

לי, אדוני היושב-ראש – –

היו"ר ראובן ריבלין:

לא אומר, לא אומר.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

– – שנותנים ייצוג – לא, כיוון שאדוני

חרד תמיד לייצוג של האופוזיציה – – –

קריאה:

היו"ר ראובן ריבלין:

לא, לא, לא – – –

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

יש כאלו שיאמרו – –

היו"ר ראובן ריבלין:

לא, אני לא חרד – – –

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

– – שעכשיו בוועדה לבחירת שופטים, לא

מיוצגת האופוזיציה.

היו"ר ראובן ריבלין:

אני חרד שבפעם הבאה – – –

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

כי חבר הכנסת אריאל הוא לא בדיוק

באופוזיציה.

היו"ר ראובן ריבלין:

אני מפחד שבפעם הבאה, בשבתו כיושב-ראש

לשכת עורכי-הדין, אנחנו נשנה את החוק.

אנחנו – אני ואתה.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

אדוני היושב-ראש, תן לי רגע לפתח את

הטיעון, בטובך, כי חוט המחשבה שלי דק.

רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):

אם הוא יפתח את הדיון הוא יסיים מחר,

אדוני היושב-ראש.

היו"ר ראובן ריבלין:

לא להפריע לשר.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

חברת הכנסת אברהם, אני חושב שאם תקשיבי

לטיעון הזה עד סופו, אולי תשתכנעי שהחוק

הזה הוא לא כצעקתה.

שלמה מולה (קדימה):

הוא חוק רע מאוד, אדוני השר.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

לא כצעקתה.

שלמה מולה (קדימה):

חוק רע מאוד.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

הכנסת, יש בה נוהג ששולחים חבר כנסת אחד

מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה לוועדה

לבחירת שופטים. דרך אגב, גם בלשכת

עורכי-הדין היה נוהג כזה. בכנסת האחרונה

קרה דבר, נפל דבר: נבחר לוועדה לבחירת

שופטים חבר כנסת שהוא לא מהסיעה הגדולה

באופוזיציה. עכשיו, יש כאלו שיגידו שזה כן

תקין, לא תקין. אני אומר לכם, חבר הכנסת

אורי אריאל מתפקד שם, וגם כאן, כחבר

אופוזיציה, ומי שיש לו טענות – – –

שלמה מולה (קדימה):

הצחקת אותנו.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

– – – מי שיש לו טענות למה לא נבחר נציג

הסיעה הגדולה, מוטב לו שיבדוק קודם כול

בביתו שלו, האם כל חברי הסיעה הגדולה תמכו

במועמד שלהם. אני לא בטוח שהתשובה – – –

רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):

די. תתחדש. תתחדש. תחדש.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

ולכן, יכול להיות שראוי לתמוך בהצעת החוק

של חבר הכנסת יעקב אדרי כדי לשמור על כך

שלא יהיה ייצוג בוועדה לבחירת שופטים,

כפי שחוקק חבר הכנסת בר-און – לא בשם הגוף

ששלח, אלא שהאנשים יהיו שם עצמאים. כך גם

לגבי לשכת עורכי-הדין. אנחנו לא רוצים לא

שהיושב-ראש הנבחר ישתלט על שני המושבים,

ולא שזה שיש לו רוב מקרי במועצה ישתלט על

שני המושבים, כפי שכנראה יש ניסיון.

הממשלה תומכת ברעיון, כפי שאמר היושב-ראש,

למנוע מיוריזציה. האם בנוגע לתחולת החוק

ראוי לעשות את זה או לא ראוי לעשות את זה

– אני חושב שאנחנו בשלב זה ניתן לוועדת

החוקה לקיים דיונים, נשמע גם את הציבור

בעניין הזה, והממשלה תבטא את עמדתה לקראת

הקריאה השנייה והשלישית. בשלב זה הממשלה

תומכת בהצעת החוק בקריאתה הראשונה. תודה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. רבותי, יש לנו עוד ערב ארוך

ביותר. רבותי, נא לשבת, שלא יישמע קול של

מאן דהוא שלא הצליח להצביע. כולם לשבת.

אנחנו עוברים להצבעה. רבותי חברי הכנסת,

הצעת חוק נציגי לשכת עורכי-הדין לוועדות

המינויים לנושאי משרה שיפוטית (תיקוני

חקיקה), התשע"ב–2011, בקריאה ראשונה. חבר

הכנסת אילטוב, אתה ויתרת על דיבור.

נא להצביע בקריאה ראשונה – מי בעד? מי

נגד? מי נמנע? נא להצביע.

הצבעה מס' 6

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –

45

נגד – 35

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק נציגי לשכת

עורכי-הדין לוועדות המינויים לנושאי

משרה שיפוטית (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2011,

לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר ראובן ריבלין:

45 בעד, 35 נגד, אחד נוכח ולא מצביע. תודה

רבה. רבותי, אני קובע שהצעת החוק עברה

בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת החוקה

להכנתה לקריאה שנייה ושלישית – היא

הוועדה אשר נועדה להכינה לקריאה ראשונה.

אין הצעות אחרות. תודה רבה.

שלמה מולה (קדימה):

אדוני היושב-ראש, אני הצבעתי בטעות בעד.

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת מולה אומר שהוא הצביע בטעות

בעד. אני שומע את מה שהוא אומר וכותב

בפרוטוקול. לא משנה את ההצבעה.

PAGE

PAGE 71

הצעת חוק בחירת נציגי לשכת עורכי-הדין

לוועדות למינוי נושאי משרה שיפוטית

(תיקוני חקיקה), התשע"א–2011

[הצעת חוק פ/3506/18; נספחות.]

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

היו"ר ראובן ריבלין:

אנחנו עוברים להמשך סדר-היום, ועל

סדר-היום הצעת חוק בדיון מוקדם, הצעת חוק

בחירת נציגי לשכת עורכי-הדין לוועדות

למינוי נושאי משרה שיפוטי (תיקוני חקיקה).

מציע חבר הכנסת רוברט אילטוב. יעלה ויבוא.

הוא מעלה מעל הבמה, או יש – – –? הוא עולה

לבמה? בבקשה.

קריאה:

שלוש דקות.

היו"ר ראובן ריבלין:

בבקשה. שלוש דקות? הוא יכול לקבל עשר דקות;

מדוע – זה על חשבון סיעתו. הוא ינצל כמה

שהוא רוצה. הוא הוזמן לבמה – ומכאן תדבר.

לרשותך עשר דקות תמימות, אלא אם כן תרצה

פחות לדבר.

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אני אצטרך הרבה פחות

מעשר דקות.

היו"ר ראובן ריבלין:

כמה שתצטרך, לא יותר מעשר דקות.

מוחמד ברכה (חד"ש):

יש הסכמת ממשלה – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת ברכה, כל כך יפה התנהגו כשאתה

היית יושב-ראש; אתה רוצה, אני אקרא לך

בחזרה.

קריאה:

היו"ר ראובן ריבלין:

אני יודע, אני יודע. זה הדדי לחלוטין.

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

יש חברי כנסת שרוצים לסתום לי את הפה

כאילו?

זהבה גלאון (מרצ):

אדוני היושב-ראש, למה אתה לא – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

לא הבנתי.

קריאה:

יש הסכמת ממשלה. – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

לא. גם בהסכמה, זה על חשבון הקווטה של

סיעתו כפי שניתנה לו, הוא יכול לעלות

לבמה.

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

יש חברי כנסת שרוצים לסתום לי את הפה או

משהו?

היו"ר ראובן ריבלין:

מה קרה? מה קרה, כל דבר צריך להיות

במחלוקת? בסוף יצביעו אנשים, כל אחד יביע

את דעתו בהתאם להצבעתו, זה הכול. בבקשה.

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

אל תדאגו, אני לא אקח לכם הרבה זמן, לא

צריך לסתום לי את הפה.

קריאה:

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

כבוד יושב-ראש הכנסת, כבוד השרים, חברי

חברי הכנסת, הדיון בהצעת חוק הנוכחית

הוסט לכיוונים שלא היו חלק ממטרת חוק זה.

בתקשורת ובכנסת אני שומע על כך שההצעה

איננה דמוקרטית. ככל הנראה, כל אלה

שטוענים לכתר של לוחמי הדמוקרטיה לא

מבינים את מהות הדמוקרטיה. הצעת החוק הנ"ל

היא זאת שתוביל לניהול תקין ודמוקרטי.

חברי חברי הכנסת, אני אומר לכם חד וחלק כי

אין שום פגיעה בשום הליך דמוקרטי בהצעת

חוק זו. אתם תפסתם טרמפ על מציאות שאיננה

קיימת.

יצחק הרצוג (העבודה):

למה זה דחוף?

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

על כל מאמץ – אתה תעלה, תשאל את מה שאתה

רוצה.

יצחק הרצוג (העבודה):

– – – אתה מתחמק מהאמת. זה דחוף כי אתם –

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

אמרתי לך: אתם תפסתם טרמפ על המקום

הלא-נכון.

אילן גילאון (מרצ):

חבר הכנסת אילטוב – – –

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

על כל מאמץ מצדנו לחוקק חוקים – כבוד

היושב-ראש, אני מבקש את הגנתך – –

אילן גילאון (מרצ):

דמוקרטיה – – –

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

– – מאלה שדורשים דמוקרטיה וזכות

הדיבור.

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת גילאון, הצעת החוק אולי פוגעת

בכללי המשחק אבל היא חוקתית לגמרי.

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

ההצעה גם לא פוגעת בכללי המשחק.

היו"ר ראובן ריבלין:

כי אחרת איך נשיאת בית-המשפט העליון לא

תהיה אקס-אופיציו, חברת הוועדה לבחירת

שופטים? ושר המשפטים הוא אקס-אופיציו. אם

היו אומרים שיושב-ראש לשכת עורכי-הדין,

כאשר בוחרים אותו, הוא גם נציג – זאת

הבעיה היחידה, אין פה בעיה חוקתית.

קריאה:

היו"ר ראובן ריבלין:

הוא מסביר את החוק, מדוע הוא רוצה אותו.

אתם בוודאי תצביעו בסוף.

יצחק הרצוג (העבודה):

למה זה דחוף לו?

היו"ר ראובן ריבלין:

למה זה דחוף לו? כי הוא רוצה כנראה את ראש

לשכת עורכי-דין. אחרת, זה חוק אישי.

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

חבר הכנסת הרצוג, אני דחיתי דיון בהצעת

החוק הזאת לפני ארבעה חודשים, לבקשת חברי

הכנסת והממשלה. מה לעשות, זה נוצר, המצב.

אז זה מה יש, עם זה תתמודדו, ותתמודדו עם

זה בדרך הדמוקרטית. על כל מאמץ מצדנו,

כבוד היושב-ראש, לחוקק חוקים, אנשי

האופוזיציה צועקים וזועקים שאנחנו

פוגעים בדמוקרטיה. האג'נדה שלהם ברורה

וידועה ולעוסה, והציבור החליט שהם דיברו

מספיק.

בהתנהגותכם, חברי הכנסת מהאופוזיציה,

לחוק, אתם מונעים מיושב-ראש לשכת

עורכי-הדין, או מנסים למנוע ממנו, להיבחר,

להיבחר לתפקיד שהוא נבחר על-ידי הרוב.

דב חנין (חד"ש):

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת חנין.

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

הוא נבחר בצורה דמוקרטית, וכדי להשמיע את

הרוב בלשכה. אתם, דווקא, מנסים להמשיך את

המשחק, סחר-מכר בתוך לשכת עורכי-הדין – –

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת חנין, לשבת.

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

– – בכך שאתם טוענים שמה שאני עושה זה לא

דמוקרטי. לכן, אני חושב שזה "שיא

הדמוקרטיה"; למנוע מבן אדם שנבחר על-ידי

רוב בלשכת עורכי-הדין, זה לא דמוקרטי. האם

מישהו מכם יכול לעלות על הדעת שנשיאת

בית-המשפט, בתרגיל זה או אחר, לא תיבחר

לוועדה הזאת? או שר המשפטים לא ייבחר,

בתרגיל פוליטי, לוועדה הזאת? אני חושב שפה

הגזמתם.

קריאה:

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת דב חנין, זכותו להביע את דעתו.

קריאה:

היו"ר ראובן ריבלין:

היו פה כמה אנשים שהתנגדו, והראשון שבהם

היה חבר הכנסת בר-און, ולכן הזכות שלו

ניתנת, אם הוא נמצא באולם – הוא נמצא

באולם, ודאי.

רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

מה יכול להיות יותר דמוקרטי מלדרוש

ולחייב את ראש לשכת עורכי-הדין להיות

מיוצג בוועדה לבחירת שופטים? דווקא, מה

שדורשים היום באופוזיציה, שאנחנו לא

נתערב, ולא יהיה נציג מהאופוזיציה בוועדה

הזאת – דווקא אנחנו מבקשים שהאופוזיציה

תהיה מיוצגת בוועדה הזאת. דווקא אנחנו

מבקשים שהוא יהיה מיוצג כאופוזיציה

בוועדה הזאת.

לכן, חברי חברי הכנסת, אני מבקש לתמוך

בהצעת החוק הזו, היא מוצדקת ודמוקרטית.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. ישיב בשם הממשלה חבר הכנסת גלעד

ארדן. אדוני, בבקשה.

אילן גילאון (מרצ):

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת גילאון, שני אנשים מאוד

מכובדים הם אקס-אופיציו בוועדה לבחירת

שופטים. פעם היא היתה ועדה למינוי שופטים,

בקדנציה הזאת היא ועדה לבחירת שופטים,

כפי שהיתה צריכה להיות כל הזמן. עכשיו יש

הצעה, ההצעה היא לא – ההצעה, רק משום שהיא

נוגעת באיש מסוים, יש פה פגם – יכול

להיות, אני לא יודע.

אילן גילאון (מרצ):

יצחק הרצוג (העבודה):

היא מנוגדת לחוק לשכת עורכי-הדין – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

חוק לשכת עורכי-הדין זה לא לוחות הברית.

בהחלט, כל אחד יכול לשנות. אם היו יודעים

– אם אני כעורך-דין הייתי יודע שכשאני

מצביע בעד ראש לשכת עורכי-הדין הוא

אקס-אופיציו גם חבר בוועדה לבחירת שופטים

– כשר לגמרי. אם למשל – לא צריך להגזים,

אתם מבינים. אני רק אומר לכם, יש פה דבר

שהוא – דרך אגב, החוק הזה מתקן שני חוקים,

גם את חוק השפיטה וגם את חוק לשכת

עורכי-הדין. אני לא בטוח שהיוזמים יודעים

את זה. בבקשה, כבוד השר.

קריאה:

היו"ר ראובן ריבלין:

כי שם כתוב – – –

השר מיכאל איתן:

אבל מה הבעיה – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

שום בעיה. יצטרכו לתקן במקביל שני חוקים.

נכון, בוודאי. יהיה צורך בתיקוני חקיקה

בשני החוקים, כי חוק לשכת עורכי-הדין מדבר

על הדרך. באה הלשכה, בוחרת את נציגיה,

והחוק הזה קובע, גם בחוק השפיטה, מיהם

החברים שהם בתוך הוועדה אקס-אופיציו.

כבוד השר המקשר, בשם שר המשפטים וממשלת

ישראל, משיב על החוק ומביא את עמדת

הממשלה. בבקשה, אדוני.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הממשלה

החליטה לתמוך, ועדת השרים לחקיקה החליטה

לתמוך בהצעת החוק. אני משיב כאן על הצעה

זו בשמו של שר המשפטים, שתמך בהצעת החוק.

זהבה גלאון (מרצ):

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

לא, אני בטוח שהיו לו סיבות טובות – –

היו"ר ראובן ריבלין:

חברת הכנסת גלאון, קודם כול קריאות

ביניים רק בישיבה.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

– – אבל הוא תמך בהצעת החוק.

השר מיכאל איתן:

לפי הצורה שהוא תמך, תגיד את זה בשקט – –

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

לכן, אני אומר את זה כאן.

היו"ר ראובן ריבלין:

כבוד השר איתן, אני מבקש מאדוני לא לקרוא

קריאות ביניים.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

אני קודם כול רוצה להתייחס לטענות, חלק

נשמעות בקריאות ביניים, וחלק בוודאי

יישמעו מעל הדוכן, על-ידי אנשים שבוודאי

יגידו שכשהם רואים חוק שנראה להם שהוא

מכוון למטרה מסוימת או לפרסונה מסוימת הם

מתקוממים. זה מזעזע אותם שהכנסת מחוקקת

חוק שמכוון לאדם מסוים. באמת, יש פה אנשים

שהם לא יכולים להישאר שלווים. אני בטוח

שהם גם יבואו ויאמרו את זה, חלק גם יקראו

קריאות ביניים.

אני רוצה להזכיר לכנסת שקורה לפעמים

שכשהכנסת רואה עיוות מאוד קשה, אדוני

היושב-ראש, לפעמים גם בחוקי-יסוד, היא

מוכנה למחול על העיקרון ולתקן את העיוות

הזה, כי העיוות כנראה הוא יותר קשה מאשר

העיקרון שמנסים לשמור עליו שלא לחוקק

חוקים לגופו של עניין פרסונלי, או אדם

פרסונלי.

הנה לדוגמה, לפני עשר שנים, כשמישהו איבד

את הרוב בכנסת, בואו נקרא לדברים ככה

בשמם, חברי הכנסת לא ששו להתפזר וללכת

למערכת בחירות, ואז חוקקו פה חוק, בשמחה

ובששון, אז כונה החוק, נדמה לי, "חוק ביבי",

שבמקום שהכנסת תתפזר, רק ראש הממשלה

יתפזר, ונלך למערכת בחירות.

אבל תוך כדי שאמרתי את הדברים האלו

בוועדת שרים לחקיקה, אמרתי לעצמי: רגע,

אתה בחור צעיר, אתה לא מבין עשר שנים

אחורה בחוקים, אולי היו נסיבות שלא זכרת.

ואז נזכרתי: למה אני צריך ללכת עשר שנים

לאחור? אני יכול ללכת או חודש אחורה או

חצי שעה אחורה בזמן. הנה, חצי שעה אחורה

בזמן, הכנסת אישרה חוק שמכונה חוק גרוניס.

אני מניח שאם ישאלו את השופטת מרים נאור,

שעד שהחוק הזה עבר היא היתה אמורה

להתמנות לנשיאת בית-המשפט העליון, על-פי

החוק הקיים השופט גרוניס לא היה יכול

להתמנות, והנה, כשעלה חוק גרוניס בממשלה

דב חנין (חד"ש):

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

רגע, דב, אני לא מאשים אותך בתמיכה פה. תן

לי להסביר.

קריאות:

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

משרד המשפטים וכל אלו שאתם הרבה פעמים –

דב חנין (חד"ש):

ניצן הורוביץ (מרצ):

– – – מעוותת – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת הורוביץ, אתה לא נואם. קריאת

ביניים זה לא נאום.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

– – מצטטים אותם, לא חשבו שיש בעיה בכך

שמתקנים חוק, והנה לפתע אדם, בהחלט ראוי,

אבל שאך רגע לפני כן לא היה יכול להיות

מועמד לכהן כנשיא בית-המשפט העליון,

פתאום הוא יכול. עכשיו, במקרה הזה – – –

זאב אלקין (הליכוד):

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

השתכנעת? השאלה אם כולם השתכנעו.

במקרה הזה, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק של

חבר הכנסת אילטוב הוגשה לפני כמה חודשים,

ולפניה גם חבר הכנסת שאמה הגיש הצעת חוק

שהצביעה על מצב מוזר בלשכת עורכי-הדין –

של הייצוג במועצה. ועדת השרים לחקיקה

חשבה שכשרוב עורכי-הדין בארץ בוחרים

יושב-ראש לשכה, ההיגיון אומר שצריך להיות

לו ייצוג גם לחוות דעה על המועמדים

לשפיטה. בכנסת, דרך אגב, זו מסורת שהכנסת

שולחת חבר מהקואליציה וחבר מהאופוזיציה.

לצערנו, היחסים בלשכת עורכי-הדין הידרדרו

כנראה למצב כזה שצריך, כדי להבטיח את

זכויות המיעוט בעתיד, אז אנחנו – הצעת

החוק של חבר הכנסת אילטוב שומרת על כך

שהיושב-ראש הנבחר יהיה לו ייצוג, וגם

האופוזיציה בלשכת עורכי-הדין יהיה לה

ייצוג. לכן, מי שבא לטעון שהחוק הזה הוא לא

דמוקרטי – הוועדה סבורה שהחוק הזה הוא

מאוד דמוקרטי. ומי שיבוא ויטען שזה חוק

פרסונלי, אנחנו אולי נזכיר שגם לו יש

קשרים פרסונליים כלשהם בלשכת עורכי-הדין,

והוא מדבר מהפוזיציה שלהם, כנראה.

ולכן, הממשלה מבקשת מהכנסת לתמוך בהצעת

החוק. תודה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. רבותי, הואיל והממשלה תומכת,

קמה הזכות לחבר כנסת להתנגד. ראשון

המבקשים להתנגד היה חבר הכנסת בר-און,

ולכן הזכות עומדת לו. התקנון משום מה אומר

שלוש דקות. לי היה נדמה חמש דקות; אני נותן

לך מראש חמש דקות, אבל אתה תצטרך להסתפק

בחמש דקות. אני אתחיל אותן אחרי שאתה

תיכנס – – –

רוני בר-און (קדימה):

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי הכנסת,

אל תלכו שולל. אמרתי פה קודם שחוק גרוניס

הוא באמת לא חוק חשוב. גרוניס הוא שופט

ראוי – – –

רוברט טיבייב (קדימה):

לא שומעים.

רוני בר-און (קדימה):

אין רמקולים.

היו"ר ראובן ריבלין:

מה? נא להגביר רמקולים. אצלי הרמקול. האם

הרמקול של – – – לא, לא, הוא בסדר.

רוני בר-און (קדימה):

אדוני היושב-ראש, חברי השרים, אל תלכו

שולל אחרי רימון העשן שהושלך פה בעניין

חוק גרוניס. זה באמת לא חוק חשוב. השופט

גרוניס הוא שופט מעולה, ואם הוא ייבחר

לנשיא בית-המשפט העליון כולנו נצא

נשכרים, בדיוק כפי שהיינו נשכרים אם היתה

נבחרת השופטת מרים נאור.

אבל החוק פה היום הוא מוקש גדול

לדמוקרטיה ומוקש גדול להפרדת הרשויות

במדינת ישראל. אף פעם, אני אומר לכם, אף

פעם, עד שבאה הממשלה הרעה הזאת, לא התערבה

ממשלה בענייני לשכת עורכי-הדין. הייתי

פעיל במוסדות הלשכה למעלה מעשר שנים,

ותמיד עמדת הממשלה היתה: תנו ללשכה לעשות

מה שהם רוצים. במקרה המעניין התעניינה

הממשלה אם אפשר לבטל את לשכת עורכי-הדין,

אבל להתערב בבחירות למוסדות הלשכה – זה

לא היה מעולם, עד שבאה הממשלה הרעה הזאת.

J

V

r

˜

*

¶

ü

H

J

X

Z

p

r

š

œ

摧䷝zሀ.

Ž

º

ú

ü

nH

o(tH

nH

o(tH

摧䷝zᤀאני מצטער ששר המשפטים לא נמצא פה,

כי יש לו עניין אישי מובהק בנושא הזה, לא

מהיום ולא מאתמול, ואני אדבר עליו למרות

שהוא לא נמצא פה. אני בדרך כלל לא מדבר על

מי שלא נמצא פה; אין ברירה, הוא ברח מפה כי

הוא ידע שנדבר עליו.

זה התחיל בהצעת החוק המופרכת, להגדיל את

חלקו של ועד מחוז תל-אביב במוסדות הלשכה

ובתקציב הלשכה. זה אומר שעורכי-הדין

מחדרה עד גדרה נמצאים בוועד מחוז תל-אביב,

והם צריכים לקבוע לכל המדינה. זאת הממשלה

שדואגת לפריפריה.

אחר כך היתה הצעה – של הלשכה – להקים

מחוז מרכז ללשכה, אדוני היושב-ראש. יש

מחוז מרכז לבתי-המשפט, ולפרקליטות,

ולמשטרה, ולתכנון ולבנייה, ולכל מוסדות

הממשלה. יש משרד ראש הממשלה במחוז המרכז.

רק ללשכה – זה לא התאים להם. שלחו את חבר

הכנסת כרמל שאמה לסכל את העניין הזה.

חברים, מחוז מרכז היה כשירושלים היתה

מחוז משותף עם הדרום, אדוני היושב-ראש.

היה ירושלים והדרום, חיפה והצפון. את

ירושלים הפרידו מהדרום, את חיפה הפרידו

מהצפון, אבל מחוז מרכז ללשכה זה פסול.

ואז אני אמרתי לעצמי: מה התופעה הזאת? מה

פתאום הממשלה מתערבת בענייני הלשכה?

ופתאום אורו עיני. אורו עיני. זה השר נאמן.

שר המשפטים מעוניין בכל המהלכים האלה,

וכל המהלכים שנזכרו עד כאן הם רק אמצעים.

המטרה היא הוועדה לבחירת שופטים.

הנה אני אומר לכם – שימו לב מה אומר החוק

הזה: חבר יושב-ראש הלשכה, שיש לו לשכה

לעומתית, יהיה חבר אקס-אופיציו, אדוני

היושב-ראש, בכל הוועדות: בוועדה לבחירת

שופטים, ולמינוי דיינים, וקאדים, ובמקום

שיש ללשכה רק נציג אחד – בקאדים מד'הב

ושופטים צבאיים – הוא יהיה הנציג האחד.

זה לא היה מעולם. היה רק יושב-ראש לשכה אחד

שהיה בוועדה לבחירת שופטים – חברי הטוב

דרור חוטר-ישי, וחברי יורי גיא-רון היה רק

בחפיפה; אחרי שהוא נבחר ליושב-ראש הלשכה

הוא פינה את מקומו בוועדה לבחירת שופטים.

למה עושים את זה? אני אגיד לכם למה עושים

את זה. זה חוק המשרדים הגדולים של

עורכי-הדין. יש בתל-אביב בערך שישה, שבעה

משרדי עורכי-דין שיש להם בין 170 ל-200

עורכי-דין. שישה, שבעה משרדים של 200

עורכי-דין בוחרים את ראש ועד המחוז

בתל-אביב, וגם את ראש הלשכה, באחוזי הצבעה

שמתקיימים בלשכת עורכי-הדין. הנה, משלמים

עכשיו לאיש שאותו הריצו להיות יושב-ראש

ועד הלשכה, והנה, עכשיו הוא יבחר להם את

השופטים.

עכשיו, אל תחשבו שזה לסולברג. אני אומר

לכם, זה לא לסולברג. שבעה צריכים לבחור את

סולברג. יהיה דורון ברזילי, לא יהיה דורון

ברזילי – יצטרכו שבעה. זה כדי לבחור את

נשיא בית-המשפט העליון, שנבחר בחמישה.

בשבילו לא צריכים שבעה. ומפחד השר נאמן,

ומפחדת החבורה שיושבת אתו שם, חבורה של

ימנים קיצונים. פעם ראשונה שהשלטון,

שהממשלה והכנסת, שולחים ארבעה קיצונים

ימניים לוועדה הזאת. הם צריכים את החמישי,

עושה דברם, כדי לבחור את נשיא בית-המשפט

העליון. לא את סולברג; אל תכפישו את

סולברג, זה לא שייך לסולברג.

כשהיה הדיון הקודם, אדוני היושב-ראש –

וזה מופיע ב"דברי הכנסת" – על העניינים

האלה של הוועדה, של הרחבת מחוז תל-אביב

ושל מניעת מחוז המרכז, הזהרתי את שר

המשפטים. אמרתי לו: שר המשפטים, אתה נמצא

פה בניגוד עניינים. אל תתערב בעניין הזה.

עכשיו בואו אני אספר לכם מישיבת הממשלה.

דקה אני מסיים, חצי דקה. בישיבת הממשלה

הראשונה לפני שבועיים נחלקו הקולות:

חמישה בעד, חמישה נגד. זה לא עבר.

היו"ר ראובן ריבלין:

הנה חצי דקה.

רוני בר-און (קדימה):

שר המשפטים לא השתתף בהצבעה, ופה הוא אמר

לי: אתה רואה, לא השתתפתי בהצבעה. יש בזה

מראית עין של ניגוד עניינים. מחאתי כפיים.

מה קרה בישיבה השנייה? נחלקו הדעות: שמונה

נגד שמונה. תשאלו את השר איתן איך שר

המשפטים, שיש לו מראית עין של ניגוד, צירף

את קולו. יושב פה השר איתן. תן לו, אדוני

היושב-ראש, שהוא יעלה וידבר. מה אני אומר?

היו"ר ראובן ריבלין:

טוב. רק רגע. תודה רבה.

שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין:

רוני בר-און (קדימה):

אני אומר – משפט סיום. משפט סיום.

היו"ר ראובן ריבלין:

משפט סיום.

רוני בר-און (קדימה):

קודם כול, לפני משפט הסיום.

היו"ר ראובן ריבלין:

לא, לא, לא. משפט סיום.

רוני בר-און (קדימה):

איפה השרים מרידור ובגין וגדעון סער?

היו"ר ראובן ריבלין:

אוקיי. חבר הכנסת, חבר הכנסת בר-און, היו

לך חמש דקות וחצי.

רוני בר-און (קדימה):

משפט הסיום. במשרד המשפטים יש חילוקי

דעות, וזה טוב שיש חילוקי דעות.

קריאות:

היו"ר ראובן ריבלין:

נא לסיים. חבר הכנסת ברוורמן, אתה רוצה

לנהל את הישיבה במקומי? חבר הכנסת בר-און,

חבר הכנסת בר-און, נא לסיים. תודה.

רוני בר-און (קדימה):

סליחה, מיקי, מיקי, אתה מפריע לי. במשרד

המשפטים יש חילוקי דעות וטוב שכך, אבל

צריך לקבל החלטות, ובשביל זה צריך

בעל-בית. במשרד המשפטים אין בעל-בית, אבל

יש, למרבה הצער, בעל עניין.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה. תודה. תודה רבה. אני מאוד מודה לחבר

הכנסת בר-און. האמת שהוא דיבר לגופו של

עניין, ולא משך זמן. ולכן, אנחנו סיימנו.

למעלה מ-25 או 20 צריכים?

20 חברי כנסת ביקשו ממני לקיים הצבעה שמית,

ואני לא מוצא שום פסול בבקשה שהוגשה. כל

החברים החתומים נמצאים באולם. רבותי חברי

הכנסת. מזכירת הכנסת – לבצע הצבעה שמית,

בבקשה.

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:

(קוראת בשמות חברי הכנסת)

דורון אביטל – נגד

נינו אבסדזה – נגד

רוחמה אברהם-בלילא – נגד

עפו אגבאריה – נגד

רחל אדטו – נגד

יולי יואל אדלשטיין – בעד

יעקב אדרי – אינו נוכח

יצחק אהרונוביץ – בעד

אורי אורבך – בעד

זבולון אורלב – אינו נוכח

דוד אזולאי – בעד

אריאל אטיאס – בעד

ישראל אייכלר – בעד

דניאל אילון – בעד

רוברט אילטוב – בעד

דליה איציק – נגד

מיכאל איתן – בעד

אריה אלדד – בעד

טלב אלסאנע – נגד

זאב אלקין – בעד

חיים אמסלם – בעד

אלי אפללו – אינו נוכח

אופיר אקוניס – בעד

גלעד ארדן – בעד

אורי אריאל – בעד

זאב בנימין בגין – אינו נוכח

אריה ביבי – נגד

זאב בילסקי – נגד

בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח

מיכאל בן-ארי – בעד

דניאל בן-סימון – נגד

רוני בר-און – נגד

אבישי ברוורמן – נגד

מוחמד ברכה – נגד

אהוד ברק – אינו נוכח

קריאות:

היו"ר ראובן ריבלין:

רבותי, אני צריך לקיים פה הצבעה. לא לדבר.

קריאה:

אהוד ברח.

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:

(קוראת בשמות חברי הכנסת)

אילן גילאון – נגד

זהבה גלאון – נגד

גילה גמליאל – בעד

מסעוד גנאים – אינו נוכח

משה גפני – נמנע

אברהם דיכטר – אינו נוכח

דני דנון – בעד

ניצן הורוביץ – נגד

יצחק הרצוג – נגד

דניאל הרשקוביץ – בעד

מגלי והבה – נגד

מתן וילנאי – אינו נוכח

עינת וילף – אינה נוכחת

יצחק וקנין – בעד

נסים זאב – בעד

אורית זוארץ – נגד

חנין זועבי – נגד

ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח

ציפי חוטובלי – אינה נוכחת

דב חנין – נגד

יואל חסון – נגד

ישראל חסון – נגד

שי חרמש – אינו נוכח

אחמד טיבי – אינו נוכח

רוברט טיבייב – נגד

שלי יחימוביץ – נגד

משה יעלון – בעד

אליהו ישי – בעד

איתן כבל – נגד

אמנון כהן – בעד

יצחק כהן – אינו נוכח

משה כחלון – אינו נוכח

חיים כץ – בעד

יעקב כץ – בעד

ישראל כץ – בעד

ציפי לבני – נגד

לימור לבנת – אינה נוכחת

אורלי לוי אבקסיס – בעד

יריב לוין – בעד

אביגדור ליברמן – בעד

יעקב ליצמן – בעד

עוזי לנדאו – בעד

סופה לנדבר – בעד

גאלב מג'אדלה – אינו נוכח

מנחם אליעזר מוזס – בעד

שלמה מולה – נגד

שאול מופז – נגד

משה מטלון – בעד

אברהם מיכאלי – בעד

אנסטסיה מיכאלי – בעד

אלכס מילר – בעד

סטס מיסז'ניקוב – בעד

אורי מקלב – אינו נוכח

יעקב מרגי – בעד

דן מרידור – אינו נוכח

משולם נהרי – בעד

אורית נוקד – אינה נוכחת

לאה נס – בעד

סעיד נפאע – אינו נוכח

בנימין נתניהו – אינו נוכח

חנא סוייד – נגד

מרינה סולודקין – נגד

גדעון סער – אינו נוכח

גדעון עזרא – אינו נוכח

חמד עמאר – בעד

ציון פיניאן – בעד

יוסי פלד – אינו נוכח

יוחנן פלסנר – אינו נוכח

עמיר פרץ – נגד

אברהים צרצור – אינו נוכח

פניה קירשנבאום – בעד

איוב קרא – בעד

מירי רגב – בעד

דוד רותם – אינו נוכח

ראובן ריבלין –

היו"ר ראובן ריבלין:

נוכח אך לא משתתף בהצבעה.

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:

(קוראת בשמות חברי הכנסת)

ראובן ריבלין – אינו משתתף בהצבעה

כרמל שאמה – אינו נוכח

יובל שטייניץ – בעד

מאיר שטרית – אינו נוכח

נחמן שי – נגד

סילבן שלום – אינו נוכח

יוליה שמאלוב-ברקוביץ – נגד

שלום שמחון – אינו נוכח

ליה שמטוב – בעד

עתניאל שנלר – אינו נוכח

רונית תירוש – נגד

היו"ר ראובן ריבלין:

קריאה שנייה. אני רואה את מקלב פה, אז אני

יודע. גם יצחק כהן פה. קריאה שנייה – כל מי

שלא ענה, יקראו בשמו. מי שענה ואמר שהוא לא

משתתף או נמנע, לא לקרוא את שמו.

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:

(קוראת בשמות חברי הכנסת)

יעקב אדרי – אינו נוכח

זבולון אורלב – אינו נוכח

אלי אפללו – אינו נוכח

זאב בנימין בגין – אינו נוכח

בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח

אהוד ברק – אינו נוכח

מסעוד גנאים – אינו נוכח

אברהם דיכטר – אינו נוכח

מתן וילנאי – אינו נוכח

עינת וילף – אינה נוכחת

ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח

ציפי חוטובלי – אינה נוכחת

שי חרמש – אינו נוכח

אחמד טיבי – אינו נוכח

יצחק כהן – בעד

משה כחלון – אינו נוכח

לימור לבנת – אינה נוכחת

גאלב מג'אדלה – אינו נוכח

אורי מקלב – נמנע

דן מרידור – אינו נוכח

אורית נוקד – אינה נוכחת

סעיד נפאע – אינו נוכח

בנימין נתניהו – אינו נוכח

גדעון סער – אינו נוכח

גדעון עזרא – אינו נוכח

יוסי פלד – אינו נוכח

יוחנן פלסנר – אינו נוכח

אברהים צרצור – אינו נוכח

דוד רותם – אינו נוכח

כרמל שאמה – אינו נוכח

מאיר שטרית – אינו נוכח

סילבן שלום – אינו נוכח

שלום שמחון – אינו נוכח

עתניאל שנלר – אינו נוכח

היו"ר ראובן ריבלין:

האם יש מי מחברי הכנסת הנמצאים באולם שלא

השיב על השאלה אם הוא בעד, נגד או נמנע?

האם יש פה מישהו באולם? אין. נא להביא לי

את תוצאות ההצבעה.

קריאות:

קריאה:

תשימו דגל כבר – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

נא לא להפריע למזכירות, למזכירה ולמשנה

למזכירה לבצע את תפקידם. אני רק מודיע

לחברי הכנסת שאין הפגנות באולם המליאה.

אין הפגנות. תעשו מה שאתם רוצים, אין

הפגנות באולם המליאה.

אורית זוארץ (קדימה):

הפגנות שמחה אין באולם המליאה.

היו"ר ראובן ריבלין:

חברת הכנסת זוארץ, מי לא ידע שאת תגיעי

ותקבעי את כל סדרי הכנסת החדשים ותבחיני

בין שמחה לעצב – זה דבר חשוב ביותר, רק –

אין הפגנות. אין. אין. אם רוצים לשנות סדרי

עולם – היו. היו. אמר משה רבנו: "חדשים

מקרוב באו לא שערום אבותיכם". נו, אמר.

יואל חסון (קדימה):

כולנו היינו חדשים פעם, אדוני היושב-ראש.

גם אתה.

היו"ר ראובן ריבלין:

אבל, אני חושב שההורים שלי חשבו שאני

אהיה.

נחמן שי (קדימה):

מאיזה מוצא היו ההורים? זאת השאלה.

אורית זוארץ (קדימה):

זהו. זה – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

ההורים שלי היו מארץ-ישראל.

נחמן שי (קדימה):

או, זהו, כולנו.

אורית זוארץ (קדימה):

– – – אשכנזי.

נחמן שי (קדימה):

כולנו מארץ-ישראל היום. בדיוק, יפה מאוד,

תודה, אדוני היושב-ראש, כי היה ויכוח קודם.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה. רבותי חברי הכנסת, הצעת חוק – אני

רק צריך לזכור מה הצעת החוק – בחירת

נציגי לשכת עורכי-הדין לוועדות למינוי

נושאי משרה שיפוטית (תיקוני חקיקה): בעד –

50 חברי כנסת, נגד – 35, שני נמנעים, אחד

נוכח ולא משתתף בהצבעה. תודה. הצעת החוק

עברה בקריאה טרומית.

קריאה:

היו"ר ראובן ריבלין:

רק רגע, רק רגע, אני ראיתי אותך, חבר הכנסת.

יואל חסון (קדימה):

דגל שחור לדמוקרטיה.

היו"ר ראובן ריבלין:

רק רגע.

יואל חסון (קדימה):

דגל שחור לדמוקרטיה – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

אני מודיע, נא להוציא את כל מי – כל מי –

להוציא אותם קודם כול, לא לקחת את ה – זהו,

להוציא אותם.

יואל חסון (קדימה):

דגל שחור לדמוקרטיה.

היו"ר ראובן ריבלין:

להוציא אותם.

יואל חסון (קדימה):

דגל שחור לדמוקרטיה.

היו"ר ראובן ריבלין:

דגל שחור, שמעתי. אני לא יודע מה שחור

יותר.

נינו אבסדזה (קדימה):

זה יום שחור.

היו"ר ראובן ריבלין:

רבותי, אני עדיין לא סיימתי – אני עוד לא

סיימתי את – לחבר הכנסת חנין – יש לו מה

לומר. ההצעה עברה בקריאה טרומית ותועבר

לוועדת החוקה, חוק ומשפט, לפי התקנון,

להכנתה לקריאה ראשונה, אלא אם כן – חבר

הכנסת חנין, ועדת הפנים והגנת הסביבה –

תועבר לוועדת הכנסת כדי שתקבע איזו היא

הוועדה המוסמכת. הוועדה לביקורת המדינה

– ועדת הכנסת היא שתקבע את הוועדה שבה

יוכן החוק לקריאה ראשונה. תודה רבה.

חברת הכנסת אורלי לוי, אם תואילי להחליף

אותי אני מאוד אודה לך.

PAGE

PAGE 25

סימוכין: 04738711

נספח מס' כ-/419א'

)פ/3506/18(

הצעת חוק נציגי לשכת עורכי הדין בוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית )תיקוני חקיקה(, התשע"ב–2012

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ד בחשוון

התשע"ב )21 בנובמבר 2011( והועברה לוועדת החוקה חוק ומשפט.

הצעת החוק מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה

השלישית ביום ט' בטבת התשע"ב )4 בינואר 2012(.

להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור.

יוזמים: חברי הכנסת רוברט אילטוב, זאב אלקין, יריב לוין, אברהם

מיכאלי, אורי אריאל, משה גפני, אורי מקלב, כרמל שאמה הכהן

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' כ-/419א'

)פ/3506/18(

חוק נציגי לשכת עורכי הדין בוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית

)תיקוני חקיקה(, התשע"ב–2012

1

בחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד–1984 , בסעיף 6)2(, בסופו יבוא .1 תיקון חוק בתי "הבחירות לפי פסקה זו ייערכו בטופס בחירה אחד שעל גביו יצוינו שמות כל המשפט המועמדים ומספר המועמדים שיש לבחרם, והבחירה תיעשה בסימון שם אחד בלבד; המועמדים שקיבלו את המספר המרבי של הקולות ואת המספר הבא אחריו יהיו הנציגים לפי פסקה זו; קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה ובשל כך לא ניתן לקבוע מיהם הנציגים, חוזרים על ההצבעה ביניהם עד להכרעה;".

2

בחוק הדיינים, התשט"ו–1955 , בסעיף 6 – .2 תיקון חוק

הדיינים

בסעיף קטן )א(, במקום "העובדים במקצועם, שייבחרו על ידי המועצה ) 1(

הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים" יבוא "שייבחרו כאמור בסעיף

קטן )א1(, ויכהנו בוועדה שלוש שנים או עד סוף כהונתו של ראש לשכת עורכי

הדין, לפי המוקדם";

אחרי סעיף קטן )א( יבוא: ) 2(

1 ס"ח התשמ"ד, עמ' 198; התשע"ב, עמ' .2

2 ס"ח התשט"ו, עמ' 68; התשס"ח, עמ' .431

--2

")א1( ראש לשכת עורכי הדין יבחר שני עורכי דין העובדים במקצועם,

כנציגים בוועדה; המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין רשאית,

בבקשה שתגיש ליושב ראש המועצה הארצית, לפי החלטה שהתקבלה

על ידי שני שלישים מחבריה בתוך שבוע ימים מבחירת נציג על ידי

ראש הלשכה, להציע כי עורך דין העובד במקצועו ששמו יצוין בבקשה

יכהן במקומו של נציג שבחר ראש הלשכה; הוגשה בקשה כאמור,

תערוך המועצה הארצית הצבעה לבחירת המועמד ששמו צוין בבקשה;

קיבל המועמד את קולותיהם של שני שלישים מחברי המועצה, יכהן

במקום הנציג שבחר ראש הלשכה."

3

בחוק הקאדים, התשכ"א–1961 , בסעיף 4 – .3 תיקון חוק

הקאדים

בסעיף קטן )א(, במקום "שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי ) 1(

הדין לשלוש שנים" יבוא "שייבחרו כאמור בסעיף קטן )א1(, ויכהנו בוועדה

שלוש שנים או עד סוף כהונתו של ראש לשכת עורכי הדין, לפי המוקדם";

אחרי סעיף קטן )א( יבוא: ) 2(

")א1( ראש לשכת עורכי הדין יבחר שני עורכי דין העובדים במקצועם,

כנציגים בוועדה; המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין רשאית,

בבקשה שתגיש ליושב ראש המועצה הארצית, לפי החלטה שהתקבלה

על ידי שני שלישים מחבריה בתוך שבוע ימים מבחירת נציג על ידי

ראש הלשכה, להציע כי עורך דין העובד במקצועו ששמו יצוין בבקשה

יכהן במקומו של נציג שבחר ראש הלשכה; הוגשה בקשה כאמור,

תערוך המועצה הארצית הצבעה לבחירת המועמד ששמו צוין בבקשה;

קיבל המועמד את קולותיהם של שני שלישים מחברי המועצה, יכהן

במקום הנציג שבחר ראש הלשכה."

יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין יודיע על בחירות ) א( בחירת נציגי לשכת .4 לנציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים לפי סעיף 6 לחוק בתי המשפט ]נוסח עורכי הדין לפי חוק משולב[, התשמ"ד–,1984 כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, שיתקיימו בתוך 30 ימים זה מיום תחילתו של חוק זה; עד לבחירת נציגים כאמור, ימשיכו לכהן הנציגים המכהנים בתפקידם ערב תחילתו של חוק זה.

3 ס"ח התשכ"א, עמ' 118; התש"ע, עמ' .253

--3

ראש לשכת עורכי הדין יבחר את הנציגים שיכהנו בוועדת המינויים ) ב(

לפי סעיף 6 לחוק הדיינים, התשט"ו–,1955 כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה,

ובוועדת המינויים לפי סעיף 4 לחוק הקאדים, התשכ"א–,1961 כנוסחו בסעיף

3 לחוק זה, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה; עד לבחירת נציגים

כאמור, ימשיכו לכהן הנציגים המכהנים בתפקידם ערב תחילתו של חוק זה.

*************************************************************************************** --4

נספח מס' כ-/419א'

)פ/3506/18(

הסתייגויות ובקשות רשות דיבור

להצעת חוק נציגי לשכת עורכי הדין בוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית )תיקוני חקיקה(, התשע"ב–2012

* הערה: אם תתקבל הסתייגות המצריכה זאת, ישונו מספרי הסעיפים בהתאם

הסתייגויות

לפני סעיף 1

חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה )להלן – קבוצת חד"ש(, חברי הכנסת ציפי לבני, שאול מופז, דליה איציק, רוני בר-און, מאיר שטרית, רוחמה אברהם-בלילא, אבי דיכטר, מרינה סולודקין, יואל חסון, גדעון עזרא, יעקב אדרי, אלי אפללו, זאב בילסקי, רונית תירוש, נחמן שי, שלמה מולה, רוברט טיבייב, מגלי והבה, רחל אדטו, יוחנן פלסנר, שי חרמש, ישראל חסון, אריה ביבי, עתניאל שנלר, אורית זוארץ, יוליה שמאלוב-ברקוביץ, נינו אבסזדה ודורון אביטל )להלן – קבוצת קדימה(, וחברי הכנסת איברהים צרצור, אחמד טיבי, טלב אלסאנע ומסעוד גנאים )להלן – קבוצת רע"מ–תע"ל(:

.1 לפני הסעיף יבוא:

חוק זה מטרתו לפגוע פגיעה אנושה בעצמאות לשכת עורכי הדין והוועדה .1 "מטרה

לבחירת שופטים, ולסייע לממשלה ולקואליציה לבצע השתלטות עוינת על

מערכת המשפט."

לסעיף 1

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.2 במקום הסיפה החל במילים ""הבחירות לפי פסקה זו" יבוא ""וייבחרו ברוב של שלושה רבעים מחברי המועצה."".

לחלופין א':

במקום הסיפה החל במילים ""הבחירות לפי פסקה זו" יבוא ""וייבחרו ברוב של שלושה רבעים מחברי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין."".

--5

לחלופין ב':

במקום הסיפה החל במילים ""הבחירות לפי פסקה זו" יבוא ""וייבחרו על ידי חברי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין."".

לחלופין ג':

במקום הסיפה החל במילים ""הבחירות לפי פסקה זו" יבוא ""וייבחרו על ידי חברי לשכת עורכי הדין."".

לחלופין ד':

הסיפה החל במילים "המועמדים שקיבלו את המספר המרבי" – תימחק.

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.3 אחרי "יהיו הנציגים לפי פסקה זו" יבוא "ובלבד שמספר הקולות יהא 40 אחוזים מכלל הקולות".

.4 במקום "חוזרים על ההצבעה ביניהם עד להכרעה" יבוא "יכריע רוב רגיל של המועצה הארצית מיהם הנציגים, ובלבד שאחד מהם יהיה אישה".

חברי הכנסת יצחק הרצוג, אבישי ברוורמן, שלי יחימוביץ', איתן כבל, בנימין בן-אליעזר, עמיר פרץ, דניאל בן-סימון וגאלב מג'אדלה )להלן – קבוצת העבודה( מציעים:

.5 במקום "בטופס בחירה אחד" יבוא "בשני טופסי בחירה".

לחלופין:

במקום "בטופס בחירה אחד" יבוא "בשלושה טופסי בחירה".

חברי הכנסת אילן גילאון, ניצן הורוביץ וזהבה גלאון )להלן – קבוצת מרצ(, קבוצת חד"ש וקבוצת רע"מ– תע"ל מציעים:

.6 במקום "והבחירה תיעשה בסימון שם אחד בלבד" יבוא "והבחירה תיעשה בסימון שני שמות".

קבוצת חד"ש וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.7 במקום "בסופו יבוא" יבוא "האמור בו יסומן ")א(" ואחריו יבוא ")ב(".

לחלופין להסתייגויות מס' 2 עד 7

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה, קבוצת רע"מ–תע"ל, קבוצת מרצ וקבוצת העבודה מציעות:

הסעיף – יימחק.

--6

חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי מציעים:

.8 במקום הסיפה החל במילים ""הבחירות לפי פסקה זו" יבוא ""והם ייבחרו ברוב רגיל של חברי המועצה".".

חבר הכנסת מיכאל בן-ארי מציע:

.9 אחרי "בסופו יבוא" יבוא "ולפחות אחד הנציגים יהיה מוסלמי;".

חבר הכנסת משה גפני מציע:

.10 אחרי "בסופו יבוא" יבוא "ולפחות אחד הנציגים יהיה חרדי;".

חבר הכנסת יואל חסון מציע:

.11 במקום הסיפה החל במילים ""הבחירות לפי פסקה זו" יבוא ""וייבחרו על ידי חברי מרכז הליכוד."".

לאחרי סעיף 1

* הערה: אם תתקבל הסתייגות לסעיף זה ייערכו תיקוני נוסח לשלבה בסעיף .1

קבוצת חד"ש וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.12 אחרי הסעיף יבוא:

בחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד–,1984 בסעיף 6)1(, המילים "הם 1 א. "תיקון חוק בתי יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת" – יימחקו." המשפט

.13 אחרי הסעיף יבוא:

בחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד–,1984 בסעיף 6)1(, בסופו יבוא 1 א. "תיקון חוק בתי "הבחירות לפי פסקה זו ייערכו בטופס בחירה אחד שעל גביו יצוינו שמות כל המשפט המועמדים ומספר המועמדים שיש לבחרם, והבחירה תיעשה בסימון שם אחד בלבד; המועמדים שקיבלו את המספר המרבי של הקולות ואת המספר הבא אחריו יהיו הנציגים לפי פסקה זו; קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה ובשל כך לא ניתן לקבוע מיהם הנציגים, חוזרים על ההצבעה ביניהם עד להכרעה;"" --7

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה, קבוצת העבודה וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.14 אחרי הסעיף יבוא:

בחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד–,1984 בסעיף 6)2(, האמור בו 1 א. "תיקון חוק בתי יסומן ")א(", ואחריו יבוא: המשפט ")ב( אחד הנציגים לפי פסקת משנה )א( יהיה אישה.""

לסעיף 2

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.15 בפסקה )1(, במקום "ראש לשכת עורכי הדין" יבוא "יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין".

.16 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, במקום "ראש לשכת עורכי הדין" יבוא "יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין" ובכל מקום, במקום "ראש הלשכה" יבוא "יושב ראש המועצה".

.17 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, אחרי "כנציגים בוועדה" יבוא "ובלבד שהתחייבו לתמוך במועמדים לנושאי משרה שיפוטית לפי הנחיית נציגי הממשלה בוועדה".

.18 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, אחרי "כנציגים בוועדה" יבוא "ובלבד שהמועצה הארצית אישרה את מינוים כחברים בוועדה ברוב של שני שלישים מקולות חבריה".

.19 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, במקום "שני עורכי דין העובדים במקצועם" יבוא "את יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ועורך דין נוסף העובד במקצועו".

.20 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, במקום "על ידי שני שלישים מחבריה, יבוא "על ידי רוב חבריה" ובמקום "של שני שלישים מחברי המועצה" יבוא "של רוב חברי המועצה".

קבוצת העבודה מציעה:

.21 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, אחרי "כנציגים בוועדה" יבוא "מינוים של הנציגים לא ייכנס לתוקף אלא בתום שבוע מיום בחירתם או בתום הליך בחירת נציג על ידי המועצה הארצית כמפורט להלן:".

קבוצת מרצ מציעה:

.22 במקום פסקאות )1( ו-)2(, במקום "לשלוש שנים" יבוא "לתקופה של שלוש שנים".

--8

קבוצת חד"ש וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.23 במקום פסקאות )1( ו-)2( יבוא "בסעיף קטן )א(, בסופו יבוא "הבחירות של עורכי הדין לפי סעיף קטן זה ייערכו בטופס בחירה אחד שעל גביו יצוינו שמות כל המועמדים ומספר המועמדים שיש לבחרם, והבחירה תיעשה בסימון שם אחד בלבד; המועמדים שקיבלו את המספר המרבי של הקולות ואת המספר הבא אחריו יהיו נציגי לשכת עורכי הדין לפי סעיף קטן זה; קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה ובשל כך לא ניתן לקבוע מיהם הנציגים, חוזרים על ההצבעה ביניהם עד להכרעה;".

לחלופין להסתייגויות מס' 15 עד :23

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה, קבוצת העבודה, קבוצת מרצ, קבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

הסעיף – יימחק.

חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי מציעים:

.24 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, אחרי "כנציגים בוועדה" יבוא "ולפחות אחד הנציגים יהיה ערבי".

לאחרי סעיף 2

* הערה: אם תתקבל הסתייגות לסעיף זה ייערכו תיקוני נוסח לשלבה בסעיף .2

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה, קבוצת העבודה, קבוצת מרצ וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.25 אחרי הסעיף יבוא:

בחוק הדיינים, התשט"ו–,1955 בסעיף 6)א(, האמור בו יסומן ")1(" ואחריו 2 א. "תיקון חוק יבוא: הדיינים אחד מנציגי לשכת עורכי הדין לפי פסקה )1( יהיה אישה."" ")2(

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.26 אחרי הסעיף יבוא:

בחוק הדיינים, התשט"ו–,1955 בסעיף 6)א(, במקום "המועצה הארצית של 2 א. "תיקון חוק לשכת עורכי הדין" יבוא "עורכי הדין הפעילים החברים בלשכת עורכי הדין".. הדיינים --9

לסעיף 3

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.27 בפסקה )1(, במקום "שייבחרו" יבוא "החבר המועצה הארצית, שייבחרו".

.28 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, במקום "ראש לשכת עורכי הדין" יבוא "יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין" ובכל מקום, במקום "ראש הלשכה" יבוא "יושב ראש המועצה".

.29 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, במקום "על ידי שני שלישים מחבריה, יבוא "על ידי רוב חבריה" ובמקום "של שני שלישים מחברי המועצה" יבוא "של רוב חברי המועצה".

קבוצת העבודה מציעה:

.30 בפסקה )2(, בסעיף קטן )א1( המוצע, אחרי "כנציגים בוועדה" יבוא "מינוים של הנציגים לא ייכנס לתוקף אלא בתום שבוע מיום בחירתם או בתום הליך בחירת נציג על ידי המועצה הארצית כמפורט להלן:".

קבוצת חד"ש וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.31 במקום פסקאות )1( ו-)2( יבוא "בסעיף קטן )א(, בסופו יבוא "הבחירות של עורכי הדין לפי סעיף קטן זה ייערכו בטופס בחירה אחד שעל גביו יצוינו שמות כל המועמדים ומספר המועמדים שיש לבחרם, והבחירה תיעשה בסימון שם אחד בלבד; המועמדים שקיבלו את המספר המרבי של הקולות ואת המספר הבא אחריו יהיו נציגי לשכת עורכי הדין לפי סעיף קטן זה; קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה ובשל כך לא ניתן לקבוע מיהם הנציגים, חוזרים על ההצבעה ביניהם עד להכרעה;".

קבוצת מרצ מציעה:

.32 במקום פסקאות )1( ו-)2(, במקום "לשלוש שנים" יבוא "לתקופה של שלוש שנים".

לחלופין להסתייגויות מס' 27 עד 32

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה, קבוצת רע"מ–תע"ל, קבוצת מרצ וקבוצת העבודה מציעות:

הסעיף – יימחק.

- 10 -

לאחרי סעיף 3

* הערה: אם תתקבל הסתייגות לסעיף זה ייערכו תיקוני נוסח לשלבה בסעיף .3

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה, קבוצת העבודה, קבוצת מרצ וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.33 אחרי הסעיף יבוא:

בחוק הקאדים, התשכ"א–,1961 בסעיף 4)א(, האמור בו יסומן ")1(" ואחריו 3 א. "תיקון חוק יבוא: הקאדים אחד מנציגי לשכת עורכי הדין לפי פסקה )1( יהיה אישה."" ")2(

חבר הכנסת אחמד טיבי מציע:

.34 אחרי הסעיף יבוא:

בחוק הקאדים, התשכ"א–,1961 בסעיף 4)א(, האמור בו יסומן ")1(" ואחריו 3 א. "תיקון חוק יבוא: הקאדים לפחות שלושה מבין נציגי הממשלה ונציגי הכנסת בוועדה יהיו ")2( מוסלמים."

לסעיף 4

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

.35 בכל מקום, במקום "בתוך 30 ימים" יבוא "בתום שלוש שנים".

.36 בסעיף קטן )א(, במקום "יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין" יבוא "ראש לשכת עורכי הדין, בהתייעצות עם שר המשפטים,".

לחלופין א':

בסעיף קטן )א(, במקום "יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין" יבוא "שר המשפטים".

לחלופין ב':

במקום האמור בו יבוא "תחילתו של חוק זה שלוש שנים מיום פרסומו."

לחלופין ג':

במקום האמור בו יבוא "תחילתו של חוק זה לאחר הבחירות הבאות למוסדות לשכת עורכי הדין על פי חוק.".

- 11 -

קבוצת העבודה מציעה:

.37 בכל מקום, במקום "בתוך 30 ימים" יבוא "בתום אלף ימים".

קבוצת מרצ מציעה:

.38 במקום האמור בו יבוא "תחילתו של חוק זה לאחר הבחירות הבאות למוסדות לשכת עורכי הדין, בהתאם לנוהלי הבחירות הקבועים של הלשכה."

לחלופין להסתייגויות מס' 35 עד 38

קבוצת חד"ש, קבוצת קדימה, קבוצת העבודה, קבוצת מרצ וקבוצת רע"מ–תע"ל מציעות:

הסעיף – יימחק.

***************************************************************************************

בקשות רשות דיבור

ציפי חוטובלי, אברהם מיכאלי, נסים זאב

***************************************************************************************