הצעת חוק מס עזבון, התשע"ב-2011
הצעת חוק לדיון מוקדם
2011-10-26
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמת: חברת הכנסת מרינה סולודקין
פ/3581/18
הצעת חוק מס עזבון, התשע"ב–2011
"
$
&
0
R
V
X
Æ
È
Ê
Ì
Î
Ð
Ò
Ü
Þ
$
&
*
8
昀ĴЀ
"
$
&
Ê
昀ĴЀÊ
Ì
Î
Ð
$
昀ĴЀ:
¢
¦
¨
¶
o(=
¢
¤
¦
欀㉤
欀쑤
l欀牤
j欀ﱤ
昀ĴЀום המס השנוי במחלוקת עד הכרעה
בהתנגדות או בערעור, אולם המנהל רשאי
לדרוש שתינתן ערבות נוספת לתשלום יתרת
המס.
הוספת הפרשי הצמדה וריבית לתקופת הפיגור
15. לא שולם מס העזבון במועד, ייווספו עליו
לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית
כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה,
התשנ"א–1961, עד לתשלומו.
גביית מס לפי פקודת המסים (גבייה) 16. מס
עזבון ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו
תחול פקודת המסים (גביה).
החזרת תשלום 17. הוגשה למנהל בתוך עשר שנים
ממסירת הודעת השומה דרישה להחזרת סכום
כסף ששולם כמס עזבון, והוכח לו כי, מכל
סיבה שהיא, שולם סכום מס שלא הגיע, יחזיר
המנהל כל סכום כזה ששולם.
תשלום בשיעורים 18. ראה המנהל שנכסי
העזבון אינם מספיקים כדי לסלק את מס
העזבון, רשאי הוא להתיר שמס ישולם
בשיעורים ובמועדים שיקבע, ובלבד שכל סכום
המס ישולם תוך חמש שנים מפטירת הנפטר.
פרק ט': עונש על אי תשלום מס
עונשין 19. (א) אדם שלא מסר דין וחשבון,
הודעה או ידיעה, או לא מילא אחרי דרישה
מאת המנהל לפי חוק זה, דינו – קנס 50 אלף
שקלים חדשים.
(ב) אדם שמסר במזיד, דין וחשבון בלתי נכון
או הודעה בלתי נכונה או ידיעה בלתי נכונה,
דינו – קנס 125 אלף שקלים חדשים או מאסר
שנה או שני העונשים יחד.
(ג) נוסף על העונשים הקבועים בסעיפים
קטנים (א) ו-(ב), רשאי בית המשפט להטיל על
העבריין קנס בסכום כפול מסכום המס שלא
נישום או שלא נגבה בגלל אותה עבירה.
שמירת אחריות 20. הגשת תביעה נגד אדם על פי
חוק זה או חיובו של אדם בדין, לא יגרעו
מאחריותו של אותו אדם לתשלום מס עזבון.
פרק י': ביצוע ותקנות
ביצוע, תקנות וטפסים 21. (א) שר האוצר ממונה
על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת
הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין
הנוגע לביצועו, לרבות קביעת דרכי השומה
של נכסי עזבון וחישובה ודרכי גביית המס.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של
הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל דבר הנוגע
לדרכי התנגדות וערעור על שומה, לרבות
קביעת שכר השמאים ואחראים לתשלומו.
(ג) המנהל רשאי לקבוע טפסים לצורך חוק זה.
תוספת
(סעיף 2)
שיעורי מס העזבון –
(1) עזבון עד 5 מיליון שקלים חדשים – פטור
ממס העזבון;
(2) עזבון מעל 5 מיליון שקלים חדשים – מס
עזבון בשיעור של 10% משווי העזבון.
(3) הוכר הנפטר כקורבן של פעולת איבה נגד
ישראל על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות
איבה, התש"ל–1970, או כחייל שנספה במערכה על
פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה
(תגמולים ושיקום), התש"י–1950 – פטור ממס
העזבון עד שווי עזבון בסך 12 מיליון שקלים
חדשים.
דברי הסבר
מטרת הצעת החוק הינה הטלת מס עזבון על
ירושות בשווי מעל 5 מיליון שקלים חדשים.
בדו"ח ועדת בן-בסט שפורסם בשנת 2000 נכללה
המלצה להטיל מס בגובה של 10% על עזבונות
בשווי של 2 מיליון שקלים חדשים ויותר. על
פי חישוביה של ועדת בן-בסט, ההכנסה הצפויה
מהטלת מס זה לאוצר המדינה תסתכם במיליארד
שקלים חדשים בשנה הראשונה להפעלתו וב-1.6
מיליארד שקלים חדשים משנה שנייה להפעלתו
ואילך.
הנימוקים בעד הטלת מס עזבונות שהוצגו על
ידי ועדת בן-בסט: 1) עזבון הינו הכנסה כמו
כל הכנסה אחרת ולכן אין סיבה לפתור הכנסה
זאת ממס; 2) הטלת מס עזבון יקטין את אי
השוויון בחברה הישראלית.
נימוקים אלה נראים היום צודקים ונכונים
יותר מאשר בעבר. בתנאים של משבר כלכלי
עולמי, אין שום צידוק למדיניות הממשלה
המנסה להטיל את מלוא עלות המשבר על
השכבות החלשות ועל מעמד הביניים, בזמן
שהיא מקטינה מיסוי ישיר על השכבות
המבוססות, כפי שזה נעשה בחוק ההתייעלות
הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית
הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט–2009.
מדיניות זאת לא רק מגדילה את הפערים ואת
אי שוויון בחברה הישראלית, אלא גם פוגעת
בסיכויים ליציאה מהירה מהמשבר: הקטנת
ההכנסה הפנויה של חלק גדול מהאזרחים
מקטינה ביקוש למוצרים ולשירותים וגורמת
להצטמצמות נוספת של השווקים.
המדיניות צריכה להיות הפוכה – ניצול מלא
יותר של מקורות ההכנסות שלא נוצלו עד
היום במקביל לעידוד התרחבות הביקוש
למוצרים ולשירותים מצד השכבות החלשות
ומעמד הביניים. יצוין בהקשר זה, שמס
העזבון כבר הוטל בישראל בין השנים 1949-1981.
הוא הוטל בראשית דרכה של המדינה, כשמצבה
הכלכלי של ישראל היה קשה ביותר והממשלה
הזדקקה למקורות רבים לצורך פיתוח המשק
הלאומי וגם לצורך קליטת עלייה המונית.
המס בוטל בשנת 1981 באמתלה של הגדלת הכנסות
המדינה ממסים והקטנת שיעור הכנסות
המתקבלות ממס זה בכלל הכנסות המדינה.
היום ברור למדי שהחלטה על ביטול מס
העזבון הייתה החלטה שגויה, כיוון שביטול
זה יצר עיוות קשה מאוד במדיניות הפיסקלית
של ישראל. בנוסף לכך, העדר מס על עזבונות
גדולים מבדיל את ישראל מרוב המדינות
המפותחות כגון: ארה"ב ומדינות האיחוד
האירופי, בהן הוטל מס העזבון לפני 100 שנה
ויותר.
לאור כל זאת, ניתן לומר שהטלת מס העזבון
על עזבונות גדולים הינו צעד הכרחי ונכון
הן מבחינה כלכלית והן מטעמי צדק חברתי.
אישור הצעת חוק זו על ידי הכנסת תאפשר
לתקן את העיוותים הקיימים היום במדיניות
המסים, יגדיל את המקורות הנמצאים בידי
הממשלה והיכולות לשמש לצורך יציאת המשק
הלאומי ממשבר ויביא להגדלת השוויון
בחברה הישראלית.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן
הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברות הכנסת
מרינה סולודקין ושלי יחימוביץ' (פ/2180/18),
והוסרה מסדר היום ביום ז' בשבט התשע"א (12
בינואר 2011).
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' בחשוון התשע"ב – 31.10.11
ס"ח התשכ"ה, עמ' 63.
דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.
ק"ת התשנ"ט, עמ' 514.
ק"ת התשנ"ח, עמ' 1291.
ק"ת התשל"ה, עמ' 222.
ס"ח התשכ"א, עמ' 192.
חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע) 1374, (א) 1399.
ס"ח התש"ל, עמ' 126.
ס"ח התש"י, עמ' 162.
PAGE
PAGE 7