חוק רשות העתיקות (תיקון מס' 5), התשע"ב-2012

רשומות

הצעות חוק

הממשלה

31 באוקטובר 2011 623 ג' בחשוון התשע"ב

עמוד

הצעת חוק רשות העתיקות (תיקון מס' 5), התשע"ב-2011 46

מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק רשות העתיקות (תיקון מס' 5), התשע"ב-2011

בחוק רשות העתיקות, התשמ"ט-19891 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף ,1 בהגדרה "השר" .1 תיקון סעיף 1 במקום "שר החינוך והתרבות" יבוא "שר התרבות והספורט".

בסעיף 6(א) לחוק העיקרי - .2 תיקון סעיף 6

בפסקה (1) - (1)

(א) בפסקת משנה (א), במקום "משרד החינוך והתרבות" יבוא "משרד התרבות

והספורט";

(ב) בפסקת משנה (ב), במקום "במשרד החינוך והתרבות" יבוא "במשרד התרבות

והספורט";

(ג) בפסקת משנה (ג), במקום "מנהל מינהל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך

והתרבות" יבוא "ראש אגף בכיר - תקציבים, תכנון ותכנית עבודה במשרד

התרבות והספורט";

במקום פסקה (3) יבוא: (2)

"(3) איש הסגל האקדמי הבכיר במוסד להשכלה גבוהה, בתחום ההיסטוריה או .

הארכאולוגיה, שימנה השר בהמלצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים,

והוא יהיה יושב ראש המועצה;".

בסעיף 31(ב) לחוק העיקרי, במקום "שר החינוך והתרבות" יבוא "שר התרבות .3 תיקון סעיף 31 והספורט".

דברי הסבר

עוד מוצע, בסעיף 2(2) להצעת החוק, להרחיב את סעיפים חוק רשות העתיקות, התשמ"ט-1989 (להלן - מעגל המועמדים האפשריים לכהן כיושב ראש מועצת 1 עד 3 החוק או חוק רשות העתיקות), קובע את הקמתה רשות העתיקות. סעיף 6(א)(3) לחוק, בנוסחו היום, קובע של רשות העתיקות שתפקידה לטפל בכל ענייני כי למועצה ימונה "חבר אחד מחברי האקדמיה הלאומית העתיקות בישראל.

הישראלית למדעים שימנה השר לאחר התייעצות עם

בשנת 2006 הוחלט על חלוקת משרד החינוך התרבות

האקדמיה, והוא יהיה יושב ראש המועצה". הסעיף האמור

והספורט ועל העברת חלק מתחומי אחריותו למשרד המדע

מחייב כיום לבחור את יושב ראש המועצה מתוך רשימה

התרבות והספורט. בין השאר הוחלט על העברת הסמכויות

מצומצמת של מועמדים, אף שבפועל ישנם מועמדים

לפי חוק רשות העתיקות (ר' י"פ התשס"ו, עמ' 3408). בשנת

ראויים רבים לתפקיד שאינם חברי האקדמיה הלאומית

2009 הוחלט על חלוקת משרד המדע התרבות והספורט

הישראלית למדעים. לפיכך, מוצע לאפשר למנות ליושב

למשרד המדע והטכנולוגיה, שיהיה אחראי על תחומי

ראש המועצה איש הסגל האקדמי הבכיר במוסד להשכלה

המדע והטכנולוגיה, ולמשרד התרבות והספורט שיהיה

גבוהה, בתחום ההיסטוריה או הארכאולוגיה שימנה

אחראי על תחום התרבות והספורט. בהתאם לחלוקה זו

שר התרבות והספורט בהמלצת האקדמיה הלאומית

שרת התרבות והספורט היא השרה הממונה על חוק רשות

הישראלית למדעים.

העתיקות (ר' י"פ התשס"ט, עמ' 4280).

מוצע לתקן את הוראות החוק, ובכלל זה את הוראות

סעיף 6 הנוגעות להרכב המועצה של רשות העתיקות,

ולהתאימן להחלטות האמורות.

ס"ח התשמ"ט, עמ' 88; התשס"ה, עמ' .915 1

הצעות חוק הממשלה - ,623 ג' בחשוון התשע"ב, 31.10.2011 46

סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי 0334-3030 ISSN המחיר 0.81 אגורות

סימוכין: 04575611

נספח מס' מ-/623א'

הצעת חוק רשות העתיקות )תיקון מס' 5(, התשע"ב–2011

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום י' בחשוון התשע"ב

)7 בנובמבר 2011( והועברה לוועדת החינוך, התרבות והספורט.

הצעת החוק מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה

השלישית ביום

להצעת החוק לא הוגשו בקשות רשות דיבור.

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' מ-/623א'

חוק רשות העתיקות )תיקון מס' 5(, התשע"ב–2011

1

בחוק רשות העתיקות, התשמ"ט–1989 )להלן – החוק העיקרי(, בסעיף ,1 .1 תיקון סעיף 1 בהגדרה "השר" במקום "שר החינוך והתרבות" יבוא "שר התרבות והספורט".

בסעיף 6)א( לחוק העיקרי – .2 תיקון סעיף 6

בפסקה )1( – )1(

בפסקת משנה )א(, במקום "משרד החינוך והתרבות" יבוא ) א(

"משרד התרבות והספורט";

בפסקת משנה )ב(, במקום "במשרד החינוך והתרבות" יבוא ) ב(

"במשרד התרבות והספורט";

בפסקת משנה )ג(, במקום "מנהל מינהל כלכלה ותקציבים ) ג(

במשרד החינוך והתרבות" יבוא "ראש אגף בכיר – תקציבים, תכנון

ותכנית עבודה במשרד התרבות והספורט";

במקום פסקה )3( יבוא: )2(

")3( איש הסגל האקדמי הבכיר במוסד להשכלה גבוהה, בעל

מומחיות בתחום ההיסטוריה או הארכיאולוגיה, שימנה השר לאחר

התייעצות עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, והוא יהיה

יושב ראש המועצה;".

בסעיף 31)ב( לחוק העיקרי, במקום "שר החינוך והתרבות" יבוא "שר .3 תיקון סעיף 31 התרבות והספורט".

***************************************************************************************

1 ס"ח התשמ"ט, עמ' 88; התשס"ה, עמ' .915

--2

נספח מס' מ-/623א'

הסתייגויות ובקשות רשות דיבור

להצעת חוק רשות העתיקות )תיקון מס' 5(, התשע"ב–2011

הסתייגויות

* הערה: אם תתקבל הסתייגות המצריכה זאת, ימוספרו יתר הסעיפים והפסקאות בהתאם.

לפני סעיף 1

חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה מציעים:

לפני הסעיף יבוא:

מטרתו של חוק זה לאפשר מינויים פוליטיים." .1 "מטרה

לחלופין:

מטרתו של חוק זה להחליש את האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים." .1 "מטרה

לסעיף 1

אין הסתייגויות

לסעיף 2

חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה מציעים:

פסקה )2( – תימחק.

לחלופין:

במקום פסקה )3( המוצעת יבוא:

")3( חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בעל מומחיות בתחום ההיסטוריה או הארכיאולוגיה, שימנה השר בהמלצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, והוא יהיה יושב ראש המועצה;".

חברי הכנסת ניצן הורוביץ, אילן גילאון וזהבה גלאון מציעים:

בפסקה )2(, במקום "לאחר התייעצות עם" יבוא "בהסכמת".

--3

לסעיף 3

אין הסתייגויות

***************************************************************************************

בקשות רשות דיבור

אין

***************************************************************************************

הצעת חוק רשות העתיקות (תיקון מס' 5),

התשע"ב–2012

[מס' מ/623; "דברי הכנסת", חוב' ב', עמ' ;

נספחות.]

(קריאה שנייה וקריאה שלישית)

היו"ר אורי מקלב:

אנחנו, אם כך, נעבור לסעיף 11 בסדר-היום:

הצעת חוק רשות העתיקות (תיקון מס' 5),

התשע"ב–2012, לקריאה שנייה וקריאה שלישית.

יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החינוך,

התרבות והספורט, חבר הכנסת אלכס מילר.

בבקשה. להצעת חוק זו אין הסתייגויות.

זאב אלקין (הליכוד):

יש, יש.

היו"ר אורי מקלב:

יש? בבקשה, אדוני.

אלכס מילר (יו"ר ועדת החינוך, התרבות

והספורט):

אדוני היושב-ראש, תודה, כבוד השר, חברי

חברי הכנסת, הצעת חוק רשות העתיקות (תיקון

מס' 5), התשע"ב–2012. הנני מתכבד להביא בפני

הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את

הצעת החוק רשות העתיקות (תיקון מס' 5),

התשע"ב–2012, שיזמה הממשלה.

חוק רשות העתיקות קובע את הקמתה של רשות

העתיקות שתפקידה לטפל בכל ענייני

העתיקות בישראל. בשנת 2006 הוחלט על חלוקת

משרד החינוך, התרבות והספורט ועל העברת

חלק מתחומי אחריותו למשרד המדע, התרבות

והספורט. בין השאר הוחלט על העברת

הסמכויות לפי חוק רשות העתיקות. בשנת 2009

הוחלט על חלוקת משרד המדע, התרבות

והספורט למשרד המדע והטכנולוגיה, שיהיה

אחראי לתחומי המדע והטכנולוגיה, ולמשרד

התרבות והספורט שיהיה אחראי לתחום

התרבות והספורט. בהתאם לחלוקה זו, שרת

התרבות והספורט היא השרה הממונה על חוק

רשות העתיקות.

מוצע לתקן את חוק רשות העתיקות בהתאם

לחלוקת הסמכויות המעודכנת בין משרד

התרבות והספורט, משרד החינוך ומשרד המדע

והטכנולוגיה. בין היתר, מוצע לשנות את

הרכב מועצת רשות העתיקות, כך שפקידים

בכירים ממשרד התרבות יחליפו את קודמיהם

במשרד החינוך.

בנוסף, מוצע להרחיב את מעגל המועמדים

האפשריים לכהן כיושב-ראש המועצה. כיום

ניתן לבחור ליושב-ראש מועצת רשות העתיקות

רק מי שחבר באקדמיה הלאומית הישראלית

למדעים. לפי הוראות החוק המוצע ניתן יהיה

למנות כל איש סגל אקדמי בכיר במוסד

להשכלה גבוהה, שהוא בעל מומחיות בתחום

ההיסטוריה או הארכיאולוגיה, לאחר

התייעצות עם האקדמיה הלאומית הישראלית

למדעים.

אני מבקש מחברי הבית לדחות את

ההסתייגויות שהוגשו להצעת החוק ולאשרה

בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח

שהביאה הוועדה.

ברצוני, אדוני היושב-ראש, להודות

לעורכת-דין מירב ישראלי ולמתמחה שלה,

שמרי; למנהלת הוועדה, גברת יהודית גידלי;

לצוות הוועדה, גברת רבקה וידר ולאה,

ולצוות לשכתי הפרלמנטרית. תודה רבה,

חברים. אדוני היושב-ראש, אני סיימתי.

היו"ר אורי מקלב:

אתה יודע שלהצעת חוק זו יש הסתייגויות

ואתה מציע לדחות את ההסתייגויות.

אלכס מילר (יו"ר ועדת החינוך, התרבות

והספורט):

כן, כן, אמרתי את זה.

היו"ר אורי מקלב:

יפה, אני לא שמעתי, אני מתנצל. להצעת חוק

זו יש הסתייגויות של חבר הכנסת דב חנין.

חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, אתה מוזמן לנמק

את ההסתייגויות, עשר דקות לפניך. לאחר מכן

– חבר הכנסת ניצן הורוביץ, רשות דיבור,

הסתייגות דיבור של חמש דקות. בבקשה, חבר

הכנסת דב חנין.

דב חנין (חד"ש):

מכובדי היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי

הכנסת, ההסתייגות שאנחנו מעלים לחוק הזה

היא הסתייגות עקרונית. דיבר יושב-ראש

הוועדה על אלמנט אחד שנמצא בחוק, והוא

האלמנט של השינוי שנוצר כאשר הוקם משרד

התרבות בצדו של משרד החינוך. אם בזה היה

החוק מסתפק, לא היינו מסתייגים, אלא שהחוק

עושה שינוי מהותי, מרחיק לכת, במקומו,

מעמדו ואישיותו של יושב-ראש רשות

העתיקות, והשינוי הזה, עמיתי חברי הכנסת,

נועד לאפשר – ואני אומר את זה בצורה

ברורה ובצורה חדה שאיננה משתמעת לשתי

פנים – השינוי הזה נועד לאשר מינויים

פוליטיים.

ומכיוון שרשות העתיקות היא גורם חשוב,

ומכיוון שרשות העתיקות היא גורם שיש לו

גם סמכויות, גם מעמד, גם השפעה, גם כוחות,

ראוי ונכון לשמור על רשות העתיקות כמסגרת

מקצועית, כמסגרת שמובלת על-ידי שיקולים

אקדמיים, ולא כערוץ נוסף למינויים

פוליטיים.

כמובן, עמיתי חברי הכנסת, שמינוי פוליטי

בגוף כמו רשות העתיקות הוא דבר בעייתי

ומסוכן במיוחד, מכיוון שהממד הזה של

ההיסטוריה והארכיאולוגיה הוא לא רק ממד

מדעי, אלא גם ממד פוליטי, בוודאי. השאלה של

ההיסטוריה של הארץ הזאת ושל

הארכיאולוגיה של הארץ הזו, הרי כמו

שכולנו יודעים, משמשת גורמים שונים כדי

לקדם ארגומנטציה פוליטית, כדי לשלול

ארגומנטציה פוליטית, וכדי לגזור מטענות

היסטוריות וארכיאולוגיות משמעויות

אקטואליות מיידיות ופוליטיות. לכן עמיתי

חברי הכנסת, יש טעם נוסף לשמור דווקא על

המסגרת הזאת כמסגרת שיש לה לפחות מראית

עין של אובייקטיביות, של שיקול דעת ושל

עצמאות אקדמית ומקצועית.

עמיתי חברי הכנסת, לפי המנגנון שקיים

היום, בראש רשות העתיקות ממונה אדם שהוא

חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים זוהי

המסגרת הבכירה ביותר בתחום המדעי, בתחום

האקדמי, וכאשר אנחנו רוצים לתת למוסד

מסוים יוקרה מדעית ומקצועית מיוחדת,

אנחנו מקיימים את המנגנון הזה, שמסמן

מישהו או מישהי מחברי האקדמיה הלאומית

הישראלית למדעים כעומד בראש המערכת הזאת.

וכאן, עמיתי חברי הכנסת, נתקלנו בבעיה.

כפי שאני למדתי במהלך הדיונים על החוק

הזה, האקדמיה הישראלית למדעים הגישה כמה

הצעות לשרת התרבות, כמה הצעות של מועמדים

ומועמדות שהם מאוד ראויים, מאוד

מקצועיים, בעלי שיעור קומה, ומתוכם שרת

התרבות היתה צריכה לבחור. מסתבר – ושוב,

אני אומר את הדברים על בסיס מה שלמדנו

במסגרת הדיונים – שהמועמדים האלה לא

נראו לשרה, ולכן במקום להיכנס להידברות

עם האקדמיה הישראלית למדעים, ואפילו לומר

לאקדמיה הישראלית למדעים: נתתם לנו שמות

של שלושה פרופסורים, אני לא רוצה אף אחד

משלושת הפרופסורים האלה, אני רוצה מישהו

אחר; להיכנס עם האקדמיה הישראלית למדעים

להידברות, כפי שזו בהחלט היתה זכותה של

השרה אם המועמדים לא נראים לה – הרי

בסופו של דבר היא צריכה לבחור, היא צריכה

למנות מתוך חברי האקדמיה הישראלית

למדעים – במקום לעשות את ההליך הזה,

מביאה השרה לכנסת הצעה שאומרת: בואו

נוציא את האקדמיה הישראלית למדעים בכלל

מהמשחק הזה.

ואני שואל את עצמי מדוע, למה. יש כאן פגיעה

כפולה. יש פה פגיעה גם ברשות העתיקות

ובמעמדה המקצועי והאקדמי ויש פה גם פגיעה

באקדמיה הישראלית למדעים ובמעמדם,

מומחיותם ויכולתם של אנשי המדע הרבים

שנמצאים שם.

במקום המנגנון הזה, שעבד ועבד טוב לאורך

שנים רבות, של מינוי על-ידי השר, במקרה הזה

על-ידי שרת התרבות, של חבר או חברה מתוך

האקדמיה הישראלית למדעים, מציעים לנו

בעצם מינוי של השר מתוך שדה רחב, פתוח,

פרוץ, של הסגל האקדמי הבכיר במוסדות

להשכלה גבוהה. ואנחנו כבר יודעים לאן

הדברים האלה עלולים להגיע. אנחנו מדברים

על פתיחת השדה הזה של הובלת רשות העתיקות

בפני מאות רבות של אנשי אקדמיה שיש להם

קשר לא רק לארכיאולוגיה, יכול להיות להם

גם קשר להיסטוריה, וכל אלה יכולים להיות

מתאימים. והמאגר, כאשר הוא הופך להיות

למאגר כל כך רחב וכל כך פתוח, הוא נותן

כמובן אפשרויות לשרה לתמרן ולהחליט

ולבחור את מי שמתאים לה מבחינה פוליטית,

את מי שאולי מתאים לה מבחינה

אידיאולוגית, אבל גם אולי את מי שמתאים לה

מבחינה אישית.

השאלה פה איננה שאלה אישית של שר כזה או

אחר או שרה כזאת או אחרת. הוויכוח שלי

איננו עם שרת התרבות לבנת. הוויכוח שלי

הוא ויכוח עקרוני אם כך נכון שהמערכת

תנהג. האם אנחנו רוצים באמת לאפשר שכל

דוקטור שסיים לימודי היסטוריה והוא

מומחה לתולדות דרום-אמריקה יוכל להיות,

ברמה העקרונית, ראש רשות העתיקות? אם השרה

חפצה ביקרו, אם השרה מעוניינת בו. האם

זוהי המתכונת, זו הדמות שאנחנו רוצים

לראות לגוף הזה? התשובה שלי, עמיתי חברי

הכנסת, היא חד-משמעית לא. כפי שאמרתי, אני

רואה בזה פגיעה גם ברשות העתיקות וגם

באקדמיה הישראלית למדעים.

4

T

€

Ú

t

v

2

4

V

X

|

€

Ü

Þ

¢

摧力,᐀¢

摧力,ᤀר מתחום ההיסטוריה והארכיאולוגיה,

לא בהמלצה של האקדמיה הישראלית למדעים,

אלא מספיק בהתייעצות עם האקדמיה הלאומית

הישראלית למדעים.

"בהתייעצות", כמובן, עמיתי חברי הכנסת, כפי

שכולנו יודעים, זוהי נוסחה רחבה, גמישה,

מאפשרת, לא מחייבת. אפשר להתייעץ אבל לא

חייבים לקבל את דעתו של מי שמתייעצים אתו.

בקיצור, פתחנו את הפתח למינוי פוליטי

בדיוק לפי מה שהשרה מעוניינת להגיע אליו,

בדיוק לפי מה שהשרה מעוניינת ליצור אותו.

ולכן, עמיתי חברי הכנסת, אני חושב שהחוק

הזה, כפי שהוא מובא לכנסת, הוא חוק רע, הוא

חוק שנועד לאפשר המשך של הכפפה של רשות

העתיקות לשיקולים האידיאולוגיים

והפוליטיים של השלטון. זה ההיפך הגמור

משמירה על מסגרת מקצועית, אקדמית, עם

אינטגריטי אמיתי.

עמיתי חברי הכנסת, בקצב הזה אין סיבה בכלל

להמשיך לשמור על רשות עתיקות כמסגרת

עצמאית, יכולה להיות גם מחלקה לענייני

עתיקות במשרד ממשלתי. ואין גם שום צורך

וטעם לשמור על האקדמיה הישראלית למדעים.

גם בה אין, לדעתה של הממשלה הנוכחית, שום

צורך ושום טעם. תודה רבה.

היו"ר אורי מקלב:

תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת

ניצן הורוביץ, גם כן חמש דקות, בבקשה.

ניצן הורוביץ (מרצ):

תודה, אדוני היושב-ראש. אולי חברי הכנסת

לא יודעים על מה מדובר בהצעה הזאת, אז אני

אספר את הסיפור בקצרה. כל העסק הזה התחיל

כאשר השרה רצתה למנות רופא ליושב-ראש

מועצת רשות העתיקות; ליתר דיוק, מומחה

לנוירולוגיה מבית-החולים "הדסה" ליו"ר

מועצת רשות העתיקות. קמה סערה, האקדמיה

למדעים התנגדה והמינוי נפל – –

אורי אורבך (הבית היהודי):

טוב שלא להיפך.

ניצן הורוביץ (מרצ):

– – ואז נולדה הצעת החוק הזאת, שמוציאה

את זה מהאקדמיה למדעים. לא רצו לתת לשרה

למנות את הרופא – אני מכבד אותו מאוד, אבל

מה שנקרא, מה לרופא ולרשות העתיקות? אז

עשו הצעת חוק, ועכשיו לא צריך ללכת דרך

האקדמיה למדעים, איזה מין סיבוב.

עכשיו, מה ההוכחה לכך שמה שאני אומר זה

בדיוק העניין? שכל ראשי המכונים

לארכיאולוגיה בארץ, זאת אומרת כל ראשי

המקצוע מכל האוניברסיטאות מתנגדים להצעת

החוק הזאת, ולכן היא בעיני הצעת חוק

פסולה. מה גם שלא הציגו בפנינו בדיונים

שום סיבה – שום סיבה – אפילו לא סיבה אחת,

למה צריך לשנות את החוק. רשות העתיקות

תפקדה היטב, התמנו לה ראשים ראויים מאוד,

איש לא בא בטענות, לא מהצד הזה ולא מהצד

הזה.

השרה – לא יודע – אולי היא התרגזה בגלל

מה שקרה, אבל אני לא חושב שזה סיבה מספיק

טובה בשביל לשנות חוק. עכשיו, אני חושש

שמאחורי הדברים עומדת כוונה פוליטית

למנות אנשים מתפיסה מסוימת. אגב, גם זה,

חבר הכנסת אורבך, גם זה בסדר. בסדר. יש

תפיסה. לכל אחד יש תפיסת עולם. זה בסדר,

תפיסת עולם, רק צריך שזה יהיה איש מקצוע.

בכל זאת, רשות העתיקות היא גוף חשוב

ומקצועי, ועל המקצועיות אמונה האקדמיה

למדעים. עכשיו, היות שכך התנהל, ולא שמענו

שום טענה, ואני מביא בפניכם את הסיפור

שהיה, תחת הכותרת – ככה זה יצא בתקשורת –

תחת הכותרת: למה רצתה השרה למנות רופא

ליושב-ראש מועצת העתיקות? אז אני חושב

שצריך להתנגד להצעת החוק הזו, לשמור על –

מוחמד ברכה (חד"ש):

יש תשובה? למה?

ניצן הורוביץ (מרצ):

אתה יכול כבר לתאר. מניסיונך אתה כבר יכול

להבין למה, מה היתה הסיבה. אני לא יודע מה

הסיבה. אין לי מושג. אני לא מכיר את האיש,

אבל אני חושב שזה היה לא לעניין, והעסק

נפל.

לכן אני קורא לכם, חברי הכנסת, להתנגד

להצעת החוק, או לכל הפחות לקבל את

ההסתייגויות השונות, למשל את ההסתייגות

שלנו, של קבוצת מרצ, ההסתייגות האחרונה,

שאנחנו מבקשים שזה ייעשה בהסכמה, בהסכמה;

שהשרה תמנה מועמד מתחומי ההיסטוריה או

הארכיאולוגיה בהסכמה, בהסכמת האקדמיה.

וכך, אני חושב, אפשר יהיה להסדיר את

העניין לשביעות הרצון של כולם, אלא אם

הכוונה היא באמת אחרת, היא פוליטית, לא

עניינית ולא מקצועית. תודה.

היו"ר אורי מקלב:

תודה רבה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ.

יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אלכס מילר,

אתה מעוניין להשיב לדוברים?

אלכס מילר (יו"ר ועדת החינוך, התרבות

והספורט):

כן – – –

היו"ר אורי מקלב:

בבקשה. אוקיי, יושב-ראש הוועדה מסתפק

בדברים שהוא אמר בתחילת הדיון.

אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. רבותי, לחוק זה

יש הסתייגויות, אז נא לשים לב למהלך

ההצבעה. לשם החוק אין הסתייגות, לכן אנחנו

נצביע כהצבעה ראשונה על שם החוק כפי הצעת

הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה מס' 28

בעד שם החוק – 20

נגד – 5

נמנעים – אין

שם החוק נתקבל.

היו"ר אורי מקלב:

בעד – 20, נגד – 5, אין נמנעים. לפיכך אני

קובע שהצעת הוועדה לשם החוק התקבלה.

לפני סעיף 1 יש שתי הסתייגויות של חברי

הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד

ועפו אגבאריה. אנחנו נצביע על ההסתייגות

הראשונה שהיא לפני סעיף 1. מי בעד, מי נגד,

מי נמנע?

הצבעה מס' 29

בעד ההסתייגות – 5

נגד – 22

נמנעים – אין

ההסתייגות של חברי הכנסת דב חנין, מוחמד

ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה לפני סעיף 1

לא נתקבלה.

היו"ר אורי מקלב:

בעד – 5, נגד – 22, אין נמנעים. לפיכך אני

קובע שההסתייגות הראשונה לא התקבלה.

אנחנו עכשיו ניגש להצבעה לחלופין. מי בעד?

מי נגד? מי נמנע?

הצבעה מס' 30

בעד ההסתייגות – 3

נגד – 22

נמנעים – אין

ההסתייגות לחלופין של חברי הכנסת דב

חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה

לפני סעיף 1 לא נתקבלה.

היו"ר אורי מקלב:

בעד – 3, נגד – 22, אין נמנעים. לפיכך אני

קובע שההסתייגות לחלופין לא התקבלה.

לסעיף 1 אין הסתייגות – אנחנו נעבור

להצבעה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע – על סעיף

1 כהצעת הוועדה.

הצבעה מס' 31

בעד סעיף 1 – 22

נגד – 5

נמנעים – אין

סעיף 1 נתקבל.

היו"ר אורי מקלב:

בעד – 22, נגד – 5, אין נמנעים. לפיכך אני

קובע שסעיף 1 התקבל כהצעת הוועדה.

אנחנו נעבור לסעיף 2. לסעיף 2 יש כמה

הסתייגויות, של חברי הכנסת דב חנין, מוחמד

ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה, ויש גם

הסתייגויות של חברי הכנסת ניצן הורוביץ,

אילן גילאון וזהבה גלאון. לפיכך, אנחנו

נעבור להצביע עבור כל הסתייגות בנפרד.

ההסתייגות הראשונה – מי בעד, מי נגד, מי

נמנע?

הצבעה מס' 32

בעד ההסתייגות – 4

נגד – 24

נמנעים – אין

ההסתייגות של חברי הכנסת דב חנין, מוחמד

ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה לסעיף 2 לא

נתקבלה.

היו"ר אורי מקלב:

בעד – 4, נגד – 24, אין נמנעים. לפיכך אני

קובע שההסתייגות הראשונה לא התקבלה.

אנחנו נעבור עכשיו להצבעה על החלופין. מי

בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה מס' 33

בעד ההסתייגות – 4

נגד – 24

נמנעים – אין

ההסתייגות לחלופין של חברי הכנסת דב

חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה

לסעיף 2 לא נתקבלה.

היו"ר אורי מקלב:

בעד – 4, נגד – 24, אין נמנעים. לפיכך אני

קובע שההסתייגות החלופית גם כן לא

התקבלה.

אנחנו נעבור עכשיו להצבעה על ההסתייגות

השלישית. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה מס' 34

בעד ההסתייגות – 4

נגד – 24

נמנעים – אין

ההסתייגות של חברי הכנסת ניצן הורוביץ,

אילן גילאון וזהבה גלאון לסעיף 2 לא

נתקבלה.

היו"ר אורי מקלב:

בעד – 4, נגד – 24, אין נמנעים. לפיכך אני

קובע שההסתייגות השלישית גם כן לא

התקבלה.

לסעיף 3 אין הסתייגות.

אנחנו נעבור להצבעה על סעיף 2 ועל סעיף 3

כפי ניסוח הוועדה, כפי הצעת הוועדה.

רבותי, אנחנו עוברים להצבעה כפי ניסוח

הוועדה על סעיפים 2 ו-3.

הצבעה מס' 35

בעד סעיפים 2–3, כהצעת הוועדה – 23

נגד – 7

נמנעים – אין

סעיפים 2–3, כהצעת הוועדה, נתקבלו.

היו"ר אורי מקלב:

בעד – 23, נגד – 7, אין נמנעים. לפיכך אני

קובע שסעיפים 2 ו-3 התקבלו כניסוח הוועדה.

אם כך, אנחנו יכולים לעבור, ברשותך, אדוני

יושב-ראש הוועדה, להצבעה בקריאה שלישית.

אם אתה מסכים.

בבקשה, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה

בקריאה שלישית לפי נוסח הוועדה. מי בעד,

מי נגד, מי נמנע?

הצבעה מס' 36

בעד החוק – 24

נגד – 6

נמנעים – אין

חוק רשות העתיקות (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012,

נתקבל.

היו"ר אורי מקלב:

בעד – 24, נגד – 6, אין נמנעים. לפיכך אני

קובע שהצעת חוק רשות העתיקות (תיקון מס' 5),

התשע"ב–2012, אושרה בקריאה שנייה ושלישית

כפי נוסח הוועדה.

PAGE

PAGE 1

הצעת חוק רשות העתיקות (תיקון מס' 5),

התשע"ב–2011

[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/623).]

(קריאה ראשונה)

היו"ר ראובן ריבלין:

אני מזמין את כבוד שרת התרבות והספורט

לעלות ולהציג את הצעת חוק רשות העתיקות

(תיקון מס' 5), התשע"ב–2011, לקריאה ראשונה.

נרשמו להשתתף בדיון אורי אריאל, אם יהיה

באולם, יעקב כץ אם יהיה באולם, עתניאל

שנלר, שראיתי אותו באולם, ומיכאל בן-ארי,

שראיתי אותו פה נרשם.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת

חוק רשות העתיקות (תיקון מס' 5) – הרכב

המועצה, אני מתכבדת להציג אותה לקריאה

ראשונה.

חוק רשות העתיקות קובע את הקמתה של רשות

העתיקות, שתפקידה הוא לטפל בכל ענייני

העתיקות. זוהי רשות חשובה ביותר, שעושה

עבודה חשובה מאין כמוה, ובין היתר היום

מעורבת גם בכל התוכנית המיוחדת, תוכנית

תמ"ר, שהיא פרויקט שממשלת ישראל הכריזה

עליו ועוסקת בו.

אנחנו, במדינתנו הקטנה, חייבים – ועושים

זאת כמובן – לא רק לשמור אלא גם לחפור,

לחקור ולגלות את כל מה שמכמני הארץ הזו

והדורות וההיסטוריה מוכיחים ומראים לנו

והשאירו לנו כאן במהלך כל הדורות.

על-פי החוק, לרשות העתיקות תהיה מועצה

שמונה 16 חברים. אני לא אמנה כאן את כל מה

שקובע החוק. תפקידי המועצה הם לקבוע את

המדיניות הכללית, לאשר את תקציבה ולעקוב

אחרי ביצוע המדיניות.

מטרת התיקון שאני מביאה היום – יש למעשה

שלושה נושאים. הראשון הוא טכני לגמרי –

כתוב בחוק "משרד החינוך, התרבות והספורט",

וכמובן שהחינוך כבר לא רלוונטי לעניין

זה. צריך לתקן את זה.

העניין השני הוא: הרחבת מעגל הנציגים,

המוסדות להשכלה גבוהה, משום שהיום כתוב

שהנציגים יהיו שני נציגים בעלי עניין

בארכיאולוגיה משניים מן המוסדות להשכלה

גבוהה שמפורטים, וכאן קבועים

האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב,

חיפה, בר-אילן, בן-גוריון. היום כבר יש

יותר, ולכן אנחנו מציעים כאן לתקן את זה,

שיהיה כתוב לכלל המוסדות שיש בהם חוג

לארכיאולוגיה, גם אם לא רק האוניברסיטאות

האלה.

וגם הרחבת מעגל המועמדים הפוטנציאליים

לכהן כיו"ר המועצה. היום הנוסח הקיים

בסעיף 6(א)(3) קובע שכיושב-ראש המועצה יכהן

חבר אחד מחברי האקדמיה הלאומית הישראלית

למדעים שימנה השר לאחר התייעצות עם

האקדמיה, והוא יהיה יושב-ראש המועצה. מה

שזה אומר למעשה הוא, שאני חייבת למנות –

למצוא או למנות – יושב-ראש מתוך רשימה

מאוד מצומצמת של מועמדים. למעשה, יש

מועמדים ראויים רבים אחרים שאינם דווקא

חברי האקדמיה הלאומית למדעים. אני אפילו

יכולה כאן לציין שכרגע באקדמיה הלאומית

למדעים קיימים, על-פי החוק הקיים, רק

שלושה מועמדים שיכולים להיות ראויים

לתפקיד של יושב-ראש מועצת רשות העתיקות.

אין לזה שום סיבה. יש מועמדים רבים ראויים

נוספים. על כן הצעתי תיקון בנוסח שיאפשר

למנות כיושב-ראש המועצה מדען בכיר מתחום

ההיסטוריה או הארכיאולוגיה, לאחר

התייעצות עם האקדמיה הלאומית למדעים.

אני מבקשת מהכנסת לאשר את התיקון הזה.

אני חייבת כאן להוסיף הערה, אדוני

היושב-ראש, ברשותך.

היו"ר ראובן ריבלין:

ברצון.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

כשהגעתי לכאן עכשיו למושבי, מצאתי כאן את

הצעת החוק כפי שהתפרסמה ברשומות, כמובן

לאחר שעברה את אישור ועדת השרים לחקיקה.

כאן מצאתי שכתוב, שאיש הסגל האקדמי הבכיר

– זה התיקון שאנחנו מבקשים – במקום פסקה

(3) יבוא: "איש הסגל האקדמי הבכיר במוסד

להשכלה גבוהה, בתחום ההיסטוריה או

הארכיאולוגיה, שימנה השר בהמלצת האקדמיה

הלאומית הישראלית למדעים, והוא יהיה

יושב-ראש המועצה". אני חייבת לומר כאן

שהנוסח "בהמלצת" – אנחנו התכוונו

להתייעצות ולא להמלצה. אני אינני צריכה

שהאקדמיה הלאומית למדעים תמליץ.

זה, אגב, לא קיים בשום חוק כמעט, למעט חוק

אחד נוסף שבו במועצה ציבורית צריך להיות

יושב-ראש שהוא חבר האקדמיה הלאומית

למדעים, או שהאקדמיה הלאומית למדעים

ממליצה לשר את מי למנות. פה פתאום יש איזה

מין משהו חריג ויוצא דופן.

כאן אני מוצאת שכתוב "בהמלצת". אני מבקשת

מהכנסת לאשר את זה בנוסח הקיים כאן, אף

שאני חייבת להגיד שאני אינני זוכרת כרגע

שזה הנוסח שהבאתי, אף שאני ודאי התכוונתי

שיהיה מדובר בכך שהשר ימנה את היושב-ראש

בהתייעצות עם האקדמיה הלאומית למדעים. זה

כמובן דבר שיהיה אפשר לתקן אותו לאחר מכן

בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת

היו"ר ראובן ריבלין:

בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

– – בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, גם אם

משרד המשפטים תיקן את זה ולא היה מוכן

לקבל את ההצעה שלי, שיהיה בהתייעצות,

כמובן חברי הוועדה יוכלו לתקן את זה לאחר

מכן בהכנה לקריאה שנייה ושלישית; נראה לי

שזה ראוי יותר.

אני מבקשת מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק

הזאת בקריאה ראשונה. תודה רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. רבותי, להצעת חוק זו נרשמו

שלושה; הראשון – עתניאל שנלר, הבא אחריו

– חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ואחרון

הדוברים – הרשימה סגורה – דב חנין. ומייד

לאחר מכן נצביע בקריאה ראשונה.

עתניאל שנלר (קדימה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה,

אני סבור שהחוק הזה, כפי שהוצג כאן על-ידי

השרה, הוא חוק ראוי, הוא חוק שעושה התאמה

בין צורך למצב, ולכן ודאי שאני אתמוך בחוק

הזה.

אבל אני רוצה להבהיר: רשות העתיקות איננה

רשות ככל רשות, משהו ביורוקרטי כזה. בעיני

– השר, אני לא רוצה להפריע לך.

היו"ר ראובן ריבלין:

כבוד השר שמחון.

עתניאל שנלר (קדימה):

אני לא רוצה להפריע לשר שמחון.

היו"ר ראובן ריבלין:

אני מבקש את היועצים, המנהלים וגדולי

הדור לא לענות לשרים גם כשהם קצת עוברים

משורת הדין והולכים לשורת הזעקות. אז אני

מבקש – אתם חייבים להקפיד. השר הוא שר, יש

לו חסינות, יש לנו הרבה כבוד אליו.

שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין:

מעניין על מה הם רבים.

היו"ר ראובן ריבלין:

לא חשוב, הם לא רבו, הם פשוט דיברו מרחוק.

עתניאל שנלר (קדימה):

ובכן, גברתי השרה, אני חוזר ואומר שאני

חושב שהחוק הזה מצוין וצריכים לתמוך בו

בלי כחל ושרק. אלא מאי? אני רוצה לדבר על

הרשות בקצרה רבה. הרשות בעיני איננה עוד

גוף לניהול מערכת. הרשות הזאת, מבחינתי,

היא השורשים היונקים את היותנו כאן, בבית

הזה. זו בעיני אחת הרשויות היותר חשובות

בזכות שלי לחיות במדינה הזאת. ולכן, היא

רשות השומרת על זכותי לחיות בארץ הזאת;

למורשת, לארץ, לאדמה. וככל שיש לה חשיבות

גדולה יותר, והרבה סמכויות שהעניק לה

המחוקק – ועסקנו בכך בוועדות כאלה

ואחרות, בסמכויות הרבות שיש לרשות הזאת –

הרי שיש לה גם חובות גדולות.

ואני רוצה להפנות את תשומת לבה של כבוד

השרה – צפיתי, ראיתי בעיתון והלכתי לראות

בשטח – עסקנו בזה בתחילת הקדנציה הזאת,

בהקשרים אחרים, לאותן פעילויות של

המבקשים לעקור אותנו מכאן ומזכותנו

להיות כאן בסמיכות להר-הבית, בקרן

הדרומית, הדרום-מזרחית של הר-הבית,

בבית-הקברות המוסלמי שעל-יד הגן הלאומי,

כאשר התחילו לחפור שוב קברים בגן הלאומי,

בחלק שהוא גן לאומי, שהוא צריך להישמר מכל

משמר. וממש בשבועות הללו חפרו שוב קברים

בתוך הגן הלאומי – ויידום אהרן. ניסיתי

לברר עם מערכת אכיפת החוק – לא קיבלתי

מענה. ניסיתי לבדוק במערכת עצמה, של

הרשות, ולא קיבלתי מענה.

אני קורא כאן, בצר לעם היהודי על ההר

הקדוש הזה, בגן הלאומי, על-יד חומת העיר

העתיקה מבחוץ, בקרן הדרומית, לא לאפשר

לאלה שרוצים לסלק אותנו מכאן לקבור את

מתיהם שם ולהפוך גם את זה לחלק

מבית-הקברות המוסלמי. מתוך כבוד גם

למוסלמים, שיקברו בבתי-קברות הכי

מכובדים, ונכבד אותם כמו שאני מכבד קבר

יהודי, אבל שלא ייקחו נכס שלי ויקברו שם

את מתיהם.

ולכן נתמוך בחוק. אני ממש קורא מכאן: בואו

נשמור על המעט שאנחנו יכולים להוכיח אחרי

הנזק הגדול שהיה בחפירות "אורוות שלמה",

ואת זה אפשר עוד להציל. אנא, נציל אותו

ונתמוך בחוק. תודה רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה לחבר הכנסת עתניאל שנלר. חבר

הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה, ואחרון

הדוברים – דב חנין. בבקשה.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

0

0

摧䬾Nᔀ ילדים שגדלו אתי בכפר-שלם הנידח של

אותם ימים – ואחד החברים הוא היום

פרופסור באחת האוניברסיטאות הכי מכובדות

בארץ, בפקולטה חשובה ומרכזית. הוא אומר

לי: מיכאל, תפסיק להתעסק עם מה שאתה מתעסק.

אני אומר לו: במה אתה רוצה שאני אתעסק? הוא

אומר לי: תראה, בפקולטה שלי 220 מרצים. הוא

אומר לי: כמה מזרחים יש מתוכם? תגיד מספר.

אמרתי לו: 60? הוא אמר לי: תרד, תרד. אמרתי

לו: 50? הוא אומר לי: תרד, תרד. אמרתי לו: 30?

הוא אומר לי: תחלק לשלוש – תחלק לשלוש.

רבותי, מ-220 מרצים בפקולטה, רק עשרה

מזרחים. אני שמעתי את זה, לא ידעתי את

נפשי.

אני גם עברתי כמה מסדרונות

באוניברסיטאות, ולמדתי לדעת שבמה שנקרא

אקדמיה, במקום שמדברים על שוויון, במקום

שמדברים בו על פתיחות, ועל ליברליות, הדבר

רחוק מלהיות כזה. שיטת ה"חבר מביא חבר",

אני לא יודע אם היא הומצאה שם, אבל היא

אומצה שם בצורה הכי מיטבית. אני לא אשכח

את אחת המחלקות באוניברסיטה, שהיית הולך

לתאים של המרצים ומוצא את אותו שם משפחה

פעמיים, כי זה היה לפי סדר השמות, לפי סדר

אל"ף-בי"ת. לפי סדר אל"ף-בי"ת, אז אם נאמר –

סליחה, נגיד סתם שם שאני יכול להגיד, צוק

– סתם, לא היה אחד כזה – אז היית מוצא א'

צוק וה' צוק, אב ובנו. ועוד אב ובנו, שלא

לדבר על דברים נוספים, חמורים ביותר. אין

שום רגולציה.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

– – – אם ובתה.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אם ובתה, יכול להיות גם כן, אם ובתה. ובכל

זאת, המקום הזה, שמתהדר – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

האם יש אצל הנשים נפוטיזם? אני לא מאמין.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

סליחה, אני מקבל את ההערה.

היו"ר ראובן ריבלין:

להיפך, הוא אמר – – – עובדה שנפוטיזם

יכול להיות רק אצל גברים.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אבל אני חושב שהמסר שאני רוצה להעביר הוא

מסר ברור. אני מברך אותך, גברתי השרה, שאת

מנסה במשהו לנפץ את הבעלות הזאת, את השיטה

הזאת, של אנחנו "הבעלבתים", את התפיסה

שאנחנו ואין בלתנו; רק אנחנו נשלוט, רק מי

שדומה לנו, רק מי שנכנס למועדון.

אז אני מברך אותך שתעשי הרבה יותר מזה,

ורק הייתי מציע לשנות, במקום – איך כתבו

לך שם? במקום "בהמלצת" – הם יכולים לייעץ,

הם יכולים להגיד כל דבר אחר, אבל בסופו של

דבר השלטון צריך להיות בידיים של העם, ולא

בידיים של אלה שחושבים את עצמם בחירי העם.

צריך לחסל את התופעה הזאת. תודה רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה לחבר הכנסת בן-ארי. חבר הכנסת דב

חנין יעלה ויבוא, ואחריו, אם השרה תרצה

להשיב כמובן תוכל להשיב, ואם לא, נעבור

להצבעה.

דב חנין (חד"ש):

אדוני היושב-ראש, תודה רבה, גבירותי

השרות, עמיתי חברי הכנסת, אדוני

היושב-ראש, אני רוצה לפתוח בהתייחסות

קצרה לדברים שנשמעו פה בדיון של האי-אמון

בנוגע לעבודת הכנסת. אני רוצה, אדוני

היושב-ראש, להביע את הערכתי הגדולה

לעמדתך ולעמדת נשיאות הכנסת בעניין

אי-קיום דיונים השבוע בנושאים שיש בהם

מחלוקת. אכן זה מקשה על עבודת הכנסת. חגים

זה דבר שלא מאפשר לנו את העבודה הרגילה

והסדירה שהיינו רוצים. ההתחשבות בחגים של

המוסלמים והדרוזים יש לה מחיר, בוודאי.

היא תקשה עלינו, ובוודאי אם בשבוע הבא

יהיו גם המכסות של השבוע, נצטרך כולנו

להשקיע יותר, להיות יותר ולהשתתף יותר

בדיונים. אבל זהו המחיר הדרוש, הנכון

והראוי להתחשבות בחגים של המיעוט. אני

חושב שהדבר הזה הוא לא עניין של מה בכך, זה

עיקרון. זה עיקרון חשוב, וצר לי מאוד

שדווקא מספסלי האופוזיציה היו כאלה שלא

הבינו עד כמה הדבר הזה הוא חלק מהמערכת

והרקמה הדמוקרטית של החברה הישראלית.

היו"ר ראובן ריבלין:

פשוט הם מוסתים כנראה על-ידי איזה גורם

נעלם בתוך הסיעה שלהם. ההסתה הזאת פשוט

אומרת שאנחנו מכבדים רק את החגים של

המאמינים היהודים, בעוד שבמדינת ישראל,

שהיא מדינה יהודית, אנחנו מכבדים את

רצונו של כל אדם לשרת את אלוהיו לפי

מצפונו.

דב חנין (חד"ש):

מכאן, אדוני היושב-ראש, להצעת החוק הזאת

שבפנינו. אני חושב שהקודמים לי כבר

הסבירו בדיוק למה אני מתכוון להסתייג

מהחוק הזה. יצא המרצע מן השק, במידה שהוא

היה בכלל בתוך השק.

תחום הארכיאולוגיה בישראל הוא תחום עדין

והוא חשוף למתקפה מאוד עזה של מפלגתיזציה

ופוליטיזציה. במקום לעשות את העבודה

המקצועית והראויה, ארכיאולוגים נאלצים

להוכיח תזות פוליטיות שמוכיחות שאנחנו

היינו, או אנחנו היינו לפני, או הם לא היו

אחרי, או כל מיני תזות פוליטיות, שניתן

כמובן להתווכח עליהן בזירה הפוליטית, אבל

לא ראוי להכפיף אליהן את המדע

הארכיאולוגי.

חוק רשות העתיקות במתכונתו הנוכחית יוצר

איזון וקובע אכן – שר החינוך קודם, היום

שרת התרבות; אני לא מתנגד שנחליף את שר

החינוך בשרת התרבות. הוא זה שימנה את ראש

רשות העתיקות, אבל הוא ימנה את אותו ראש

רשות העתיקות מקרב חברי האקדמיה

הישראלית למדעים.

אני מכיר את אלה פה שכל מסגרת אקדמית מייד

הופכת אצלם למטרה להתגוללות. כמובן

האליטות והאקדמאים והפרופסורים,

הארכיאולוגים, אנשי המקצוע והמשפטנים –

כל אלה ראויים רק לבוז, כי אנחנו יודעים

טוב יותר. אנחנו השלטון, אנחנו נמנה את מי

שאנחנו נרצה, לאו דווקא מתוך המעגל של

אנשי המקצוע המובחרים.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

סליחה, זה לא מה שכתוב בחוק.

דב חנין (חד"ש):

זאת הפרשנות שניתנה פה מהדוכן, גברתי, עם

האנשים שאת עכשיו דיברת אתם עכשיו בכזאת

ידידות.

היו"ר ראובן ריבלין:

לא, הוא לא אומר עלייך.

דב חנין (חד"ש):

לא אמרתי עלייך, אלה דברים שנאמרו מהדוכן.

היו"ר ראובן ריבלין:

הוא לא דיבר על הצעת החוק. הוא אומר – – –

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

לא, תקרא את החוק. כתוב – – –

דב חנין (חד"ש):

קראתי את החוק, אני מבין את החוק. אני מבין

את החוק היטב.

היו"ר ראובן ריבלין:

אני אתן לך עוד דקה שאני גזלתי ממך.

דב חנין (חד"ש):

אני קראתי את החוק, אני מבין את החוק היטב,

והשינוי העיקרי בחוק אומר שבמקום ראש

רשות עתיקות שהוא איש האקדמיה הישראלית

למדעים מתחום הארכיאולוגיה, פותחים את

הפתח. זה לא רק תחום הארכיאולוגיה, זה גם

תחום ההיסטוריה. אגב, תחום שמאוד קרוב

ללבי. אבל היסטוריה וארכיאולוגיה – זה לא

אותו תחום. הוא יכול להיות איש סגל אקדמי

בכיר, היסטוריון או ארכיאולוג, יש מאות

כאלה.

היו"ר ראובן ריבלין:

ההיסטוריה בנויה על הארכיאולוגיה.

דב חנין (חד"ש):

יש מאות רבות כאלה. אגב, למרבה הצער, בקרבם

יש מעט מדי מזרחיים.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

היסטוריה וארכיאולוגיה הם נושאים הכי

קרובים שיש.

דב חנין (חד"ש):

לכן לא כדאי לערבב את כל הביצים בסל אחד.

המטרה האמיתית היא לאפשר אופציות

פוליטיות נוספות למינויים שעלולים להיות

מינויים פוליטיים. גברתי השרה, אני לא

רוצה לחשוד בך שזאת מטרתך, אני לא רוצה

לחשוד בך שאת מתכוונת למנות פה מינוי

פוליטי, אבל כשאנחנו מחוקקים חוק, אנחנו

צריכים בהחלט לראות לנגד עינינו גם את

אותן אופציות שדיברו עליהן המשתתפים

שדיברו לפני בדיון, שדיברו במפורש על

מינויים פוליטיים. תודה רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. את רוצה לענות?

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

לא. היו"ר ראובן ריבלין:

תודה. ובכן, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה

ראשונה.

רבותי חברי הכנסת, הצעת חוק רשות העתיקות

(תיקון מס' 5), התשע"ב–2011, קריאה ראשונה –

נא להצביע. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.

הצבעה מס' 9

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –

30

נגד – 1

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק רשות העתיקות

(תיקון מס' 5), התשע"ב–2011,

לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר ראובן ריבלין:

30 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע

שהצעת חוק רשות העתיקות (תיקון מס' 5) עברה

בקריאה ראשונה, ותועבר לוועדת החינוך

והתרבות להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה.

PAGE

PAGE 10

חוק רשות העתיקות)תיקון מס' (5, התשע"ב—2012*

תיקון סעיף 1 1. בחוק רשות העתיקות, התשמ"ט—19891)להלן — החוק העיקרי(, בסעיף 1, בהגדרה "השר" במקום "שר החינוך והתרבות" יבוא "שר התרבות והספורט".

תיקון סעיף 6 2. בסעיף 6)א(לחוק העיקרי —

(1) בפסקה (1) —

)א(בפסקת משנה)א(, במקום "משרד החינוך והתרבות" יבוא "משרד התרבות

והספורט";

)ב(בפסקת משנה)ב(, במקום "במשרד החינוך והתרבות" יבוא "במשרד התרבות

והספורט";

)ג(בפסקת משנה)ג(, במקום "מנהל מינהל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך

והתרבות" יבוא "ראש אגף בכיר — תקציבים, תכנון ותכנית עבודה במשרד

התרבות והספורט";

(2) במקום פסקה (3) יבוא:

(3)" איש הסגל האקדמי הבכיר במוסד להשכלה גבוהה, בעל מומחיות בתחום

ההיסטוריה או הארכאולוגיה, שימנה השר לאחר התייעצות עם האקדמיה

הלאומית הישראלית למדעים, והוא יהיה יושב ראש המועצה;".

תיקון סעיף 31 3. בסעיף 31)ב(לחוק העיקרי, במקום "שר החינוך והתרבות" יבוא "שר התרבות והספורט".

ראש הממשלה שרת התרבות והספורט

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

* התקבל בכנסת ביום י"ד בטבת התשע"ב 9) בינואר (2012; הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה — 623, מיום ג' בחשוון התשע"ב 31) באוקטובר (2011, עמ' 46.

1 ס"ח התשמ"ט, עמ' 88; התשס"ה, עמ' 915.

חוק ההוצאה לפועל)תיקון מס' (36, התשע"ב—2012*

תיקון סעיף 1 1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז—19671)להלן — החוק העיקרי(, בסעיף 1, אחרי ההגדרה "תקנות סדר הדין" יבוא:

""פסק דין לפינוי מושכר" — פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר ]נוסח משולב[, התשל"ב—19722, אינו חל עליו."

תיקון סעיף 6 2. בסעיף 6 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן)ג(יבוא:

* התקבל בכנסת ביום י"ד בטבת התשע"ב 9) בינואר (2012; הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה — 615, מיום א' באב התשע"א 1) באוגוסט (2011, עמ' 1562.

1 ס"ח התשכ"ז, עמ' 116; התשע"ב, עמ' 24.

2 ס"ח התשל"ב, עמ' 176.

112 ספר החוקים 2331, י"ז בטבת התשע"ב, 12.1.2012

סימוכין: 04575611

נספח מס' מ-/623א'

הצעת חוק רשות העתיקות )תיקון מס' 5(, התשע"ב–2011

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום י' בחשוון התשע"ב

)7 בנובמבר 2011( והועברה לוועדת החינוך, התרבות והספורט.

הצעת החוק מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה

השלישית ביום

להצעת החוק לא הוגשו בקשות רשות דיבור.

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' מ-/623א'

חוק רשות העתיקות )תיקון מס' 5(, התשע"ב–2011

1

בחוק רשות העתיקות, התשמ"ט–1989 )להלן – החוק העיקרי(, בסעיף ,1 .1 תיקון סעיף 1 בהגדרה "השר" במקום "שר החינוך והתרבות" יבוא "שר התרבות והספורט".

בסעיף 6)א( לחוק העיקרי – .2 תיקון סעיף 6

בפסקה )1( – )1(

בפסקת משנה )א(, במקום "משרד החינוך והתרבות" יבוא ) א(

"משרד התרבות והספורט";

בפסקת משנה )ב(, במקום "במשרד החינוך והתרבות" יבוא ) ב(

"במשרד התרבות והספורט";

בפסקת משנה )ג(, במקום "מנהל מינהל כלכלה ותקציבים ) ג(

במשרד החינוך והתרבות" יבוא "ראש אגף בכיר – תקציבים, תכנון

ותכנית עבודה במשרד התרבות והספורט";

במקום פסקה )3( יבוא: )2(

")3( איש הסגל האקדמי הבכיר במוסד להשכלה גבוהה, בעל

מומחיות בתחום ההיסטוריה או הארכיאולוגיה, שימנה השר לאחר

התייעצות עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, והוא יהיה

יושב ראש המועצה;".

בסעיף 31)ב( לחוק העיקרי, במקום "שר החינוך והתרבות" יבוא "שר .3 תיקון סעיף 31 התרבות והספורט".

***************************************************************************************

1 ס"ח התשמ"ט, עמ' 88; התשס"ה, עמ' .915

--2

נספח מס' מ-/623א'

הסתייגויות ובקשות רשות דיבור

להצעת חוק רשות העתיקות )תיקון מס' 5(, התשע"ב–2011

הסתייגויות

* הערה: אם תתקבל הסתייגות המצריכה זאת, ימוספרו יתר הסעיפים והפסקאות בהתאם.

לפני סעיף 1

חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה מציעים:

לפני הסעיף יבוא:

מטרתו של חוק זה לאפשר מינויים פוליטיים." .1 "מטרה

לחלופין:

מטרתו של חוק זה להחליש את האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים." .1 "מטרה

לסעיף 1

אין הסתייגויות

לסעיף 2

חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה מציעים:

פסקה )2( – תימחק.

לחלופין:

במקום פסקה )3( המוצעת יבוא:

")3( חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בעל מומחיות בתחום ההיסטוריה או הארכיאולוגיה, שימנה השר בהמלצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, והוא יהיה יושב ראש המועצה;".

חברי הכנסת ניצן הורוביץ, אילן גילאון וזהבה גלאון מציעים:

בפסקה )2(, במקום "לאחר התייעצות עם" יבוא "בהסכמת".

--3

לסעיף 3

אין הסתייגויות

***************************************************************************************

בקשות רשות דיבור

אין

***************************************************************************************