הצעת חוק המשכון, התשע"ב-2012

רשומות

הצעות חוק

הממשלה

12 במרס 2012 668 י"ח באדר התשע"ב

עמוד

הצעת חוק המשכון, התשע"ב-2012 476

מבוא

הדין הנוהג כיום בישראל ביחס לשעבודים מעוגן בעיקרו במסגרת חוק המשכון, התשכ"ז-1967 (להלן

- חוק המשכון הקיים או החוק הקיים), וכן - בכל הנוגע לשעבוד נכסים של חברה - בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן - פקודת החברות). עם השנים התעורר הצורך לעדכן את החקיקה האמורה בהתאם להתפתחויות שחלו בעולם המסחר, להסדיר סוגיות שונות בתחום דיני השעבודים שאינן מוסדרות כראוי בדין הקיים - כגון מישכון ניירות ערך בידי יחידים, ביצוע עסקאות בנכס הממושכן על ידי החייב וחילוף הנכס הממושכן, וכן לתאם בין הוראות חוק המשכון לבין דברי חקיקה אחרים כדוגמת חוק המחאת חיובים, התשכ"ט- 1969 (להלן - חוק המחאת חיובים), פקודת החברות וחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן - חוק החברות).

החוק המוצע בא לעגן הסדר מקיף ועדכני בכל הנוגע לשעבודים ולהחליף את הוראות חוק המשכון הקיים ופקודת החברות לעניין זה.

רפורמה בדיני שעבודים עשויה להגביר את הגישה לאשראי. מחקרים מראים כי ברוב המדינות בעולם לווים נדרשים לתת ביטחונות. הלוואות מובטחות נהנות מתנאי הלוואה טובים יותר, בין בכך שהיקפי ההלוואות גדולים יותר ובין בכך שהריבית נמוכה יותר.

אחד מהצעדים הנדרשים כדי לפתח את שוק האשראי, ולהגביר את התחרות בשוק זה, הוא קיומו של חוק משכון מודרני אשר יאפשר היקף רחב יותר של נכסים הניתנים למישכון, ובכך יקטין את הסיכון של הנושה לאי–פירעון מצד החייב. שוק אשראי מודרני מחייב גם את ביטול ההבחנות הקיימות בין סוגי חייבים (יחידים או חברות) שהן מיותרות ואין להן הצדקה. מוצע גם לקבוע את סדרי העדיפויות בין נושים שונים בהתאם לאיזון בין האינטרסים השונים, מתוך כוונה לאפשר שוק אשראי יעיל והוגן המאפשר בטוחות מתאימות לנושים לצד הגברת אשראי לחייבים לצורך פיתוח הכלכלה.

העקרונות המוצעים בחוק המוצע מבוססים על הסדר השעבודים החל במדינות רבות כגון קנדה וארה"ב (בקנדה למשל Columbia British -Act Security Property Personal ובארצות הברית: 9 .Art בקוד המסחרי האמריקני - Code Commercial Uniform (U.C.C)). ההצעה אף תואמת את ההצעה שהוכנה בידי Unictral ואשר אושרה באו"ם בשנת 2008 (2007 ,Transactions Secured on Guide Legislative).

החוק המוצע קובע כמה חידושים מרכזיים כפי שיפורט להלן:

מישכון נכסים עתידיים:

על פי ההסדר המוצע המשכון יהיה תקף כלפי הצד השני - מרגע יצירתו, וכלפי צד שלישי - מיום רישומו או הפקדתו כפי שייקבע בחוק. זאת להבדיל משעבוד צף התקף כלפי צד שלישי רק מעת התגבשותו, ואשר חל רק לגבי חברות. אחד השינויים המרכזיים המוצעים בחוק המוצע הוא הכרה ביכולתו ובזכותו של יחיד (לעומת זכותה של חברה שכבר מוכרת על פי החוק הקיים) למשכן נכס שטרם הגיע לרשותו, ואף נכס שטרם בא לעולם;

מתן האפשרות למשכן את כלל הנכסים הוא פועל יוצא של ההכרה ביכולת למשכן נכסים עתידיים.

בחוק המשכון הקיים אין התייחסות מפורשת לסוגיה זו, שכן סעיף 1 לחוק האמור עוסק במישכון "נכס", בלי להתייחס לשאלה אם מדובר אך ורק בנכס הקיים ברשותו של החייב בעת המישכון או אף בנכס שעתיד להגיע לידיו.

הצעת החוק מבוססת על ההנחה כי כיום לא סביר ליצור רפורמה בדיני השעבודים אשר אינה כוללת את האפשרות למשכן נכס עתידי, זאת בדומה למגמה המסתמנת במדינות שבהן נערכה רפורמה בנושא ובמדינות אשר שוקלות שינוי מהותי בדין, להגדיל את היקף הנכסים הניתנים לשעבוד, וזאת בשל ההכרה כי הגדלת היקף הנכסים הניתנים לשעבוד ומתן אפשרות ליצירת מגוון גדול יותר של שעבודים מאפשרת לחייבים יתר גמישות מול נושים, מפתחת את שוק האשראי ומאפשרת תנאי הלוואה נוחים יותר.

על אף האמור, מתן תוקף למישכון כלל נכסיו של יחיד עשוי לעורר חשש. בהקשר זה ניתן לטעון כי מבחינה מוסרית אין זה ראוי שאדם יוכל לשעבד את כל נכסיו העתידיים לנושיו, על כל המשתמע מהתוצאות החברתיות והכלכליות העלולות לנבוע מכך. כמו כן, קיים חשש שהמלווה, שלרוב נמצא בעמדת מיקוח טובה יותר מאשר

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 476

החייב, ידרוש מהחייב, בתחילת פעילותו העסקית, לא רק שעבוד של נכס ספציפי אלא מישכון של כלל נכסיו, הן הקיימים והן העתידיים.

לפיכך, על פי החוק המוצע, מועדפת השיטה שלפיה ניתנות לחייב מרב האפשרויות למשכן את נכסיו, ואולם זאת תוך קביעת מנגנוני הגנה מיוחדים שתכליתם למנוע פגיעה בו או בנושים אחרים.

בדרך זו ניתן מחד גיסא להגביר את הגישה לאשראי ולאפשר קבלת מימון גם למי שאינם פועלים במסגרת תאגיד, ומאידך גיסא לפקח על כך שהיחיד לא יימצא במצב ששעבד את כל נכסיו, הקיימים והעתידיים, לנושה אחד.

האיזון המוצע בחוק המוצע, שנועד למנוע פגיעה בחייב, אינו נדרש רק למקרה שהחייב - בין יחיד ובין תאגיד - שעבד את כל נכסיו לנושה אחד אלא גם לשעבוד של סוג מסוים של נכסים, בין קיימים ובין עתידיים.

כך למשל מוצעת מגבלה מיוחדת באשר לשעבוד נכסים צרכניים עתידיים.

הצורך הגובר בשנים האחרונות להסדיר את אפשרות מישכון נכסים עתידיים של יחיד, בא לידי ביטוי גם ביחס למישכון ניירות ערך של יחיד הרשומים לטובתו אצל חבר בורסה, כמו גם אגב ההסדרים שנעשו בידי הבורסה לניירות ערך לצורך הפעלת מכשיר המעו"ף, שחייב גם טיפול בנושא הביטחונות שעל כותב האופציה לתת לחבר הבורסה. גם בעניין זה התברר כי קיים קושי לקבל מיחידים - כותבי האופציה, מישכון של ניירות ערך.

בעיה זו טופלה באופן פרטני וחלקי בחוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-2004 (ס"ח התשס"ה, עמ' 19).

יצוין כי רוויזיה בדיני השעבודים מחייבת התייחסות זהה גם לשעבודים שנוצרו בידי חברה, שכן עם מתן האפשרות גם ליחיד לשעבד את כלל נכסיו, אין עוד טעם בהבחנה בין משכון הנוצר בידי יחיד ובין משכון שנוצר בידי חברה.

רישום משכונות:

ההוראות בדבר רישום משכונות מוסדרות כיום בתקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), התשנ"ד-1994 (להלן

- תקנות המשכון). על פי התקנות הקיימות רושם הנושה הודעת מישכון, הניתנת לרישום אף אם טרם נחתם הסכם המישכון ואף אם טרם בא הנכס לעולם. כמו כן, בתקנות הקיימות חייב הנושה לציין את תקופת המישכון;

אם לא ציין פרט זה, לא תירשם הודעת המישכון. הוראות מסוג זה ואחרות הנוגעות להקמת המרשם, הוראות בעניין פרטי הרישום וזכות העיון במרשם מן הראוי שיעוגנו בחוק המשכון עצמו ועל כן מוצע לכלול בו סעיפים מתאימים לעניינים אלה.

סדרי עדיפויות:

על פי ההסדר המוצע, יוכל הנושה לרשום משכון על כלל נכסי החייב ולזכות בעדיפות על פני נושים אחרים אם שכלל ראשון את המשכון. עדיפות זו היא יחסית בלבד שכן ישנם כללי עדיפות מיוחדים לסוגים מסוימים של נושים, לרבות קונים. תחרות בין נושים שאינה מוסדרת בהוראה ספציפית תוכרע, כאמור, על פי כלל העדיפות השיורי של מתן עדיפות למי ששכלל ראשון בזמן, בין אם השכלול הוא בדרך של רישום ובין אם בדרך של הפקדה.

בניגוד לחוק המשכון הקיים, שאינו מכיר בחריגים לכלל העדיפות שלפיו זוכה הראשון בזמן, כוללת הצעת החוק כמה כללים מפורטים לסיטואציות שונות. פירוט זה נובע מהצורך לקבוע בצורה בהירה את "כללי המשחק" כדי שהם יהיו ידועים מראש, ויאפשרו לנושה ולחייב לתכנן את צעדיהם בהתאם. ודאות באשר לסדרי העדיפויות בין נושים מקטינה את הסיכון המשפטי שיש לנושים, ומהווה נדבך מרכזי להסדר חקיקתי שעיקרו תחרות בין נושים.

בחקיקה זרה (למשל, ב–9 .Art לקוד המסחרי האמריקני) ניתן למצוא, מעבר לדרישה של שכלול המשכון, גם דרישה שזכות השעבוד תוצמד לנכס המשועבד. ההיצמדות (attachment) היא שלב בהשגת עדיפות כלפי נושים אחרים כתוצאה מקיומם של כמה תנאים מצטברים: (1) כריתת חוזה מישכון; (2) מתן תמורה לחייב בידי הנושה בגין קבלת זכות השעבוד; (3) לחייב זכויות בנכס. אין משמעות לסדר הזמנים שבהם קוימו התנאים ובלבד שכולם קוימו בעת שנבחנת עדיפותו של הנושה כלפי נושה אחר. על פי שיטה זו רשאי הנושה לרשום הודעת

477 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

מישכון עוד בטרם נכרת חוזה המישכון, ועוד בטרם נתן תמורה לחייב, ואולם עדיפותו כנושה מובטח תיקבע רק אם קוימו כל תנאי ההיצמדות.

הצעת החוק אינה כוללת את שלב ההיצמדות בצורה הקיימת בחקיקות זרות, שכן נראה שהתנאים הנדרשים להיצמדות הם תנאים בסיסיים, הקיימים ממילא בדין הכללי לצורך תקפות המישכון: אם לא נחתם חוזה מישכון, ממילא אין לנושה זכות כלפי החייב, ואין הוא יכול להתחרות עם נושה שיש לו חוזה. כך גם לגבי מצב שבו הנושה לא נתן תמורה בגין קבלת זכות השעבוד - ברוב המקרים, מתן התמורה מתבטא במתן אשראי לחייב ולכן אם הנושה לא נתן אשראי או תמורה אחרת, אין לשעבוד תוקף, שכן ממילא הוא טפל להתחייבות העיקרית שלא קוימה.

לאור האמור, אין צורך בהתייחסות מפורשת ומובחנת לשלב ההיצמדות כשלב העומד בפני עצמו.

מקרקעין:

חוק המשכון הקיים, בהתייחסו ל"נכס", כולל הן מיטלטלין והן מקרקעין, והוא משמש חוק משלים להוראות חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן - חוק המקרקעין) (סעיף 91 לחוק האמור).

על פי ההצעה, הדינים המיוחדים לגבי משכנתאות יישארו בעינם ולא מוצע לערוך תיקונים בחוק המקרקעין בכל הקשור למשכנתאות.

ביטול השעבוד צף:

השעבוד הצף, שנקלט במשפטנו מהמשפט האנגלי, נועד לאפשר לחברה החייבת להמשיך לבצע עסקאות בנכסיה במהלך העסקים הרגיל. כעיקרון, השעבוד הצף כפוף לשעבודים קבועים על נכסי החברה שנוצרו טרם הגיבוש.

על פי ההסדר המוצע, מוסד השעבוד הצף יתבטל. הנושה והחברה החייבת יהיו רשאים ליצור מישכון קבוע של הנכסים העתידיים של החברה. מעמדו של מישכון זה לא יהיה נחות אוטומטית ביחס לשעבודים ספציפיים של נכסי החברה, והוא ייקבע על פי מועד השכלול של זכות המישכון, בכפוף לחריגים מסוימים המפורטים בהצעת החוק.

ביטול מוסד השעבוד הצף וקביעת משכון על כלל נכסיה של החברה, הקיימים והעתידיים, מחייב התמודדות חזיתית עם מעמדם של חובות בדין קדימה המוסדר כיום בסעיף 234 לפקודת החברות. על פי הדין הקיים סדרי הנשייה בפירוק חברה הם כדלקמן: נושים מובטחים שלהם משכון או משכנתה על נכס ספציפי של החברה, נושים בדין קדימה, נושים שלהם שעבודים צפים שהתגבשו עם תחילת הפירוק ונושים "רגילים".

עם ביטול מוסד השעבוד הצף והפיכתו, הלכה למעשה, לשעבוד קבוע על כלל נכסי החברה, כלל לא ברור אם ייוותרו נכסים לפירעון החובות בדין קדימה ואם יוותרו נכסים לנושים "רגילים". ההצעה שלהלן מנסה לשמר את המצב הקיים וזאת בלי לערוך רפורמה בדיני פשיטת רגל (הפתרון המוצע דומה לפתרון שאומץ בחוק של ניו-זילנד, ובהצעת החוק המקבילה באוסטרליה. גם הוועדה המשפטית באנגליה אשר המליצה על רפורמה בדיני השעבודים, ובשלב ראשון, באלה של חברות, המליצה על פתרון דומה).

עיקרו של הפתרון המוצע הוא שאם חל המישכון על כלל נכסיו של החייב או על מרביתם, מימוש המשכון יהיה רק על ידי מינוי כונס נכסים והחובות בדין קדימה ייפרעו בטרם ייפרע החוב לנושה המובטח (סעיף 40 המוצע).

עוד מוצע לקבוע (בסעיף 5) כי נכס אשר טרם הגיע לעולם במועד תחילת הליכי חדלות הפירעון (תחילת הליכי הפירוק, הקפאת ההליכים או פשיטת הרגל), כלומר - נכס שזכותו של החייב טרם התגבשה לגביו, לא ייכלל בשעבוד הכללי, כך שלמעשה נכס זה ייוותר לחלוקה בין הנושים ה"רגילים".

איסור מישכון נוסף:

הצעת החוק אינה מתירה לנושה להגביל את כוחו של החייב לבצע עסקאות בנכס הממושכן, ובכלל זה היא אינה מאפשרת להתנות על כוחו של החייב לשעבד את הנכס פעם נוספת (סעיף 28).

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 478

הוראה זו נדרשת, בין השאר, לאור תיקון מס' 17 לפקודת החברות (חוק לתיקון פקודת החברות (מס' 17), התשמ"א-1981 (ס"ח התשמ"א, עמ' 50), ששינה באופן דרסטי את מוסד השעבוד הצף, שכן הוא התיר לבעל השעבוד הצף למנוע יצירת שעבוד קבוע שיהיה עדיף על השעבוד הצף. השעבוד הצף, שכאמור מקורו באנגליה, מבוסס על כך שהנושה רשאי וזכאי לנהל את עסקיו השוטפים, ובמהלך העסקים הרגיל זכאי אף למכור את נכסיו.

שעבוד צף מוגדר בפקודת החברות כ"שעבוד על כל נכסיה ומפעלה של החברה או על מקצתם אותה שעה, כפי מצבם מזמן לזמן, אך בכפוף לסמכותה של החברה ליצור שעבודים מיוחדים על נכסיה או על מקצתם". על פי ההלכה האנגלית, שעבוד קבוע עדיף על פני השעבוד הצף אף אם נרשם לאחר רישום השעבוד הצף. בכך אמנם טמונה חולשתו של מוסד השעבוד הצף, אך חולשה זו היא ממהותו של מוסד זה המאפשר לחברה לשעבד את כל נכסיה לנושה אחד. על פי ההלכה האנגלית, נושה בעל שעבוד קבוע יאבד את זכותו העדיפה כלפי בעל השעבוד הצף, מכוח דיני היושר, רק אם ידע בפועל על כך שהחייב התחייב כלפי בעל השעבוד הצף שלא לשעבד פעם נוספת את נכסיו. כלל זה מבוסס כאמור על דיני היושר אשר סירבו להעניק זכות עדיפה לנושה מאחר שידע על מגבלת השעבוד הנוסף וייחסו לו התנהגות שלא בתום לב (ר' ע"א 71/603 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בנק ארץ ישראל בריטניה בע"מ, פ"ד כו(2) ,470 474-472). בעייתיות זו באה לידי ביטוי במיוחד לגבי מעמדו של נושה שמימן את רכישת הנכס המשועבד, ואמנם ב–1989 תוקנה פקודת החברות על ידי קביעת סייג להשלכותיו של תיקון מס' 17 (חוק לתיקון פקודת החברות (מס' 3), התשמ"ט-1989 (ס"ח התשמ"ט, עמ' 47).

כאמור ההצעה משנה מהדין החל כיום על חברות, והיא תחול גם על יחידים. ההוראה נועדה למנוע מהנושה שליטה בלעדית בנכס הממושכן ובכך לשעבד אותו לרצונו או להסכמתו. מתן אפשרות לחייב לבצע עסקאות בנכס המשועבד מקבלת משנה חשיבות נוכח מתן האפשרות לחייב למשכן את מכלול נכסיו לנושה.

במקרה כזה, הגבלת האפשרות של החייב לערוך עסקאות אחרות בנכסיו, בכפוף למשכון, מאפשרת לנושה שליטה בלתי סבירה על הרכוש הממושכן. ביטול האיסור על משכון נוסף מהווה משקל נגד לכוח המוגבר שניתן לנושה שלו ממושכנים כלל נכסי החייב.

הוראה זו מהווה יסוד חיוני בהצעה והיא מקובלת בארצות המשפט המקובל - ארה"ב, אנגליה וקנדה שכן זכותו של הבעלים בנכס וכלל הזכויות הנגזרות ממנה היא זכות מהותית וחשובה ביותר ועולה בקנה אחד עם הכרה בזכות הקניין של היחיד.

רישום שעבודים על נכסי חברה:

מאחר שההצעה אמורה להחליף את ההסדר הקבוע בפקודת החברות לעניין שעבודים, מן ראוי לציין שלושה שינויים עיקריים בנושא הרישום בהשוואה להסדר שבפקודה:

הראשון - בחוק המוצע אין רשימה סגורה של שעבודים שאותם יש לרשום, שלא כבהסדר הקיים כיום בסעיף 178 לפקודה. בחוק המוצע אין הגבלה על נכסים שאותם ניתן לשעבד או על דרך שכלול המישכון - רישום לעומת הפקדה, אם כי סביר להניח שלגבי רוב הנכסים שכלול בדרך של רישום תהיה הדרך העדיפה והיעילה ביותר.

השני - להבדיל מסעיף 179 לפקודה הקובע את מועד התוקף של השעבוד על פי ייחוס לאחור, המועד הקובע בחוק המוצע הוא מועד הרישום, דבר שיקנה יותר ודאות לנושה המבקש לעיין במרשם טרם רישום זכותו.

השלישי - עניינו במסמך היוצר את המשכון - על פי החוק המוצע אין מגבלות לעניין זה, כשם שלא קיימות מגבלות בחוק המשכון הקיים, זאת להבדיל מהפקודה הדורשת איגרת חוב ומפרטת את מרכיביה.

הוראות חוק המשכון הקיים ופקודת החברות שמוצע בהצעת החוק להחליפן מובאות בנספח לדברי ההסבר.

479 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק המשכון, התשע"ב-2012

פרק א': הגדרות

בחוק זה - .1 הגדרות

- כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התש"ע-20101; "בנק ישראל"

"הליכי חדלות פירעון" - כל אחד מאלה:

הליכי פירוק לפי פקודת החברות; (1)

(2) הליכי פשרה או הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות, שמטרתם הבראת

החברה;

הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל; (3)

"זכות לקבלת תשלום" - למעט שטר;

"זכות מישכון" - זכותו של נושה במשכון כאמור בסעיף 2;

"חוק החברות" - חוק החברות, התשנ"ט-19992;

"חוק ניירות ערך" - חוק ניירות ערך, התשכ"ח-19683;

דברי הסבר

Receivables) או לזרם תקבולים שמגיע לחייב אשר הסעיף כולל הגדרות לחוק המוצע - הגדרות סעיף 1 משעבדם כנגד אשראי. ההגדרה כוללת זרם תקבולים מכל מהותיות והגדרות 'טכניות' יותר. בין השאר, מקור שהוא ולא רק ממכירת נכס או מתן שירות. גם מכירת כוללות ההגדרות המהותיות הגדרות לעניין החייב והנושה תיקי הלוואות (קרי, מכירת תקבולים המגיעים כתוצאה שהם הצדדים העיקריים לעסקת המישכון. בקבוצה זו ממתן הלוואה) תיכלל בהגדרת חוב כספי, והחוק יחול נכללות הגדרת "חייב" ו"מממן נכס".

בין אם מדובר בהמחאה על דרך שעבוד ובין אם מדובר ההגדרות המהותיות האחרות נוגעות ברובן המכריע במכירה מלאה של תיקי הלוואות. לנכס הממושכן ולמאפייניו המיוחדים - כמו למשל להגדרות "ניירות ערך סחירים" ו"שטר" - בסעיף 24 ההגדרות "זכות לקבלת תשלום", "מיטלטלין", "מלאי", לחוק המשכון הקיים יש הגדרה מיוחדת ל"ניירות ערך" "מסמך קניין", "ניירות ערך סחירים", "נכס", "נכס צרכני" שאינה מתאימה למצב כיום שבו ניירות ערך נסחרים ו"שטר". בהצעת החוק קיימת הבחנה כפולה לעניין נכסים.

בבורסה לאחר רישומם למסחר כשההיבט הפיסי של נייר הבחנה מסוג אחד היא הבחנה באשר לשימוש בנכס הערך איבד מחשיבותו. המסמכים הכלולים ב"ניירות הממושכן. הבחנה זו רלוונטית לעניין "נכס צרכני", אשר ערך" על פי הגדרתם בחוק הקיים ייכללו, על פי המוצע, מוגדר בהצעה זו בדומה להגדרה שבחוק הגנת הצרכן, בפסקה (2) להגדרה "שטר" החוזרת בשינויי נוסח קלים על התשמ"א-1981 והיא רלוונטית גם לעניין הגדרת "מלאי".

הגדרת "ניירות ערך" המצויה בחוק הקיים. הבחנה אחרת לעניין סוגי הנכסים היא הבחנה על במקום ההגדרה הקיימת היום של "ניירות ערך", פי טיב הנכס. בהצעה קיימות כמה קטגוריות של נכסים, מוצע להגדיר "ניירות ערך סחירים". הגדרה זו מתייחסת כשהסיווג הבסיסי הוא נכסים מוחשיים לעומת נכסים לניירות ערך כפי שמוגדרים בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, אחרים. בנוסף נמנים נכסים מסוגים מסוימים כמו מסמך ובלבד שהם רשומים למסחר בבורסה וכן הזכות לניירות קניין (Title of Document), שטר (Instrument), כסף ערך כאמור. לגבי ניירות ערך סחירים קיימות שתי הוראות ונייר ערך. הבחנה זו נחוצה שכן לגבי כל סוג של נכס עשוי מיוחדות. האחת לעניין שכלול מישכון בהם (בסעיף 14 אופן השכלול להיות שונה, כמו גם סדרי העדיפויות בין המוצע) והאחרת לגבי מימושם (בסעיף 37(3) המוצע). נושים. כך למשל, עדיפותו של נושה המחזיק במסמך קניין הגדרה כאמור מצויה כבר כיום בסעיף 17 לחוק מוסדרת בסעיף ,20 כמו גם עדיפותו של המחזיק בשטר.

המשכון הקיים אשר חל לגבי מימוש ניירות ערך בידי גוף להגדרה "זכות לקבלת תשלום" - ההגדרה מתייחסת מוסדי כהגדרתו באותו סעיף. מוצע שלא להכליל בהגדרת בעיקר לחשבונות חייבים (Accounts or Debts Book

ס"ח התש"ע, עמ' .452 1

ס"ח התשנ"ט, עמ' .189 2

ס"ח התשכ"ח, עמ' .234 3

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 480

ואם ממושכן נכס, ואם

שלהבטחתם

ממושכן נכס,

חיוב אחר

שלהבטחתם

אחר בביצוע

בתשלום או

בביצוע חיוב

אדם החב

בתשלום או

"חייב" - אדם החב"חייב" -

אחר - גם בעל הנכס;

הנכס;

בעל של

להבטחתגםחיובו

של אחר -

חיובוהוא

המישכון

המישכון הוא להבטחת

כסף;קניין, שטר או כסף;

למעטאומסמך

קניין, שטר

"מיטלטלין" -

"מיטלטלין" - למעט מסמך

מאלה:לגביהם אחד מאלה:

שמתקיים

מיטלטלין אחד

שמתקיים לגביהם

"מלאי" - מיטלטלין"מלאי" -

במהלך עסקיו הרגילים;

הרגילים;

השכרה,

במהלךאועסקיו

השכרה,מכירה

בהם לצורך

מכירה או

לצורך מחזיק

בהם אדם

אדם מחזיק (1) (1)

שירות; חוזה למתן שירות;

לספקם על פי

חוזה למתן

התחייב

על פי

אדם

לספקם

אדם התחייב (2) (2)

לעיבוד; המיועדים לעיבוד;

חומרי גלם

המיועדים

הם חומרי גלם(3) הם (3)

מאלה:נכס" - אחד מאלה:

"מממן נכס" - אחד"מממן

התמורה בעד הנכס, כולה

הנכס, כולה

תשלום בעד

הבטחת

התמורהלשם תשלום

לטובתו נכס

שמושכןהבטחת

נכס לשם נושה

(1) נושה שמושכן(1)לטובתו

או חלקה; או חלקה;

מושכןנכס, והנכס מושכן

והנכסרכישת

נכס, לשם

רכישתשימש

לחייב אשר

שימש לשם

אשראשראי לחייבשנתן

אשראינושה (2) נושה שנתן (2)

להבטחת פירעון האשראי;הנושההאשראי;לטובתפירעון

לטובת הנושה להבטחת

והנמצא בהחזקתו של בו של

בהחזקתו

והנמצאהמפורט

נכס מסוים

המפורט בו

יש למסורמסוים

שלפיומסמךנכס

יש -למסור

קניין"

שלפיו"מסמך

"מסמך קניין" - מסמך

ואשר לפי דין או נוהג

למוכ"ז,נוהג

לפי דין או

לפקודתו או

למוכ"ז, ואשר

במסמך, מצויןאו

לפקודתוששמו במסמך,

מצויןלאדם

שומר, לאדם ששמושומר,

הוצא, או למוכ"ז, לפי

שלפקודתולפי

אואו למוכ"ז,הוצא,

והמצוין בו

שלפקודתו במסמך

בו או

המחזיק

והמצוין לאדם

במסמך

מוקנית

מוקנית לאדם המחזיק

הזכות הנדונה במסמך; במסמך;

העניין,

העניין, הזכות הנדונה

שמושכן כאמור בסעיף 2;בסעיף 2;

כאמורנכס

ממושכן" -

שמושכן "נכס"משכון",נכס

"משכון", "נכס ממושכן" -

שוכלל בדרך הפקדה;

הפקדה;

שמישכונו

משכון בדרך

שמישכונו-שוכלל

"משכון מופקד"

"משכון מופקד" - משכון

רישום;שוכלל בדרך רישום;

שמישכונו

משכון בדרך

שמישכונו-שוכלל

"משכון רשום"

"משכון רשום" - משכון

ניירות ערך, הרשומים

הרשומים

52 לחוק

ערך,

בסעיף

ניירות

כהגדרתם

ערך52 לחוק

בסעיף

ניירות

כהגדרתם

סחירים" -

ערך ערך

ניירות

"ניירות

"ניירות ערך סחירים" -

כאמור;לניירות ערך כאמור;

לרבות זכות

לניירות ערך

בבורסה,זכות

למסחר

למסחר בבורסה, לרבות

זכויות;מקרקעין או זכויות;

מיטלטלין,

מקרקעין או

"נכס" - מיטלטלין, "נכס" -

שמתקיים בהם אחד מאלה:

אחד מאלה:

מיטלטלין

שמתקיים בהם

מיטלטליןצרכני" -

"נכס "נכס צרכני" -

דברי הסבר

להגדרה "מממן נכס" - ההגדרה המוצעת נדרשת בין השאר ניירות ערך סחירים גם יחידות של קרן פתוחה כמשמעותן לצורך ההוראה הקובעת עדיפות של מממן הנכס (סעיף 21) - החוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-,1994 מאחר הוראה הדומה במהותה לזו שבסעיף 169(ד) לפקודת החברות שאין הצדקה ליתן להן מעמד זהה לניירות ערך אלה.

אשר קובעת עדיפות מיוחדת למי שמימן נכס, בין אם הוא כמו כן בהגדרת "שטר" מוצעת חלופה לגבי שטר המוכר ובין אם הוא מממן כללי ובלבד שהאשראי שניתן כהגדרתו בפקודת השטרות כלומר שטר חליפין, לרבות שימש בפועל לרכישת נכס. בהגדרה המוצעת שתי חלופות: שיק ושטר חוב כמשמעותו בפקודה האמורה. גם במקרה הראשונה - נושה שמישכן לטובתו נכס שמכר לחייב והחייב זה כמו בחלופה השנייה של אותה ההגדרה העוסקת בנייר טרם שילם תמורתו. דוגמה לכך עשויה להימצא במי ששייר ערך מדובר באמצעים אשר יש בהם יסוד של החזקה פיסית לעצמו בעלות בנכס שמכר כדי להבטיח את תמורתו; ולגביהם נקבעו כללים מיוחדים ביחס לעדיפות המחזיק החלופה השנייה - נושה שנתן לחייב אשראי לשם רכישת בהם (ראו סעיף 20 המוצע).

הנכס והנכס מושכן לטובתו. במקרה כזה עשוי הנושה להיות

נושה כללי אשר סייע לחייב ברכישת הנכס. התנאי לכך להגדרה "מיטלטלין" - הגדרה זו נועדה לשמש בין השאר הוא שהאשראי שימש לשם רכישת נכס, ומשמעותו היא לעניין תקנת השוק אשר חלה על מיטלטלין בלבד בעוד שהנושה ייחשב כ"מממן נכס" רק באותו היקף שהאשראי שלגבי למסמך הקניין, שטר וכסף מזומן קיימות הוראות שנתן שימש בפועל לרכישת הנכס. מיוחדות בהקשר זה, ולפיכך מוצע למעט נכסים אלו להגדרה "נכס" - הגדרת נכס היא רחבה ומבהירה את הכלל מהגדרה זו (ראו סעיפים 19 ו–20 המוצעים).

המקובל כי נכס משמעו מיטלטלין, מקרקעין וזכויות. להגדרה "מלאי" - הגדרה זו משמשת בסעיפים 21 ו–24 להגדרה "נכס צרכני" - ההגדרה כוללת שלוש חלופות: המוצעים, לעניין עדיפות מממן נכס ועדיפות בעל זכות האחת מתייחסת למטרת רכישתו של הנכס שהיא שימוש מישכון במיטלטלין מחוברים.

481 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

הם נרכשו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי; (1)

נעשה בהם שימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי; (2)

שר המשפטים קבע כי הם נכס צרכני; (3)

"פקודת החברות" - פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-19834;

"פקודת פשיטת הרגל" - פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-19805;

"רכישה" - כל עסקה שעל פיה מוענקת זכות בנכס, לרבות שכירות, המחאה ומתנה;

"שטר" - אחד מהמפורטים להלן, למעט מסמך קניין:

(1) שטר כהגדרתו בפקודת השטרות,6 וכן שטר חוב כמשמעותו בפקודה

האמורה;

(2) מסמך המוצא לפי דין או נוהג, לפקודה או למוכ"ז, המקנה לאוחז את הזכות

הנדונה בו;

"שכלול", של מישכון - כמשמעותו בפרק ג';

"שכלול בדרך הפקדה" - שכלול לפי סעיף 13;

"שכלול בדרך רישום" - שכלול לפי סעיף 12;

"שכלול זמני" - שכלול מישכון באופן זמני לפי הוראות סעיפים 16(ב), 17 ו–18 ;

"השר" - שר המשפטים;

"תאגיד בנקאי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-19817;

"תחליף", למשכון - כל אחד מאלה:

(1) נכס שלחייב זכויות בו, שנוצרו, במישרין או בעקיפין, מפעולה במשכון או

בתחליפו, הניתנות לזיהוי או לעקיבה;

דברי הסבר

ביניהם הוא מכירת הנכס המשועבד שלא בתנאי תקנת צרכני, כלומר אישי, ביתי או משפחתי. השנייה נוגעת השוק. במקרים אלה זכות המישכון אינה עוברת לתחליף לשימוש הצרכני שנעשה בפועל באותו הנכס גם אם לא אלא נותרת לגבי הנכס הממושכן גם כשהוא עבר לקונה. נרכש לשם מטרה זו. השלישית, מסמיכה את שר המשפטים לקבוע כי מיטלטלין מסוימים יהיו נכס צרכני כדי לצמצם במקום לפרט מקרים שבהם הנכס הממושכן מתחלף מחלוקות אפשריות בנקודה זו. הגדרה זו נועדה בעיקר כפי שנקבע בסעיף 9(א) לחוק הקיים, מוצע לקבוע מבחן להגנה על נכסים צרכניים שאינם בגדר תחולתו של משכון כללי ולפיו כל נכס שנוצר כתוצאה מפעולה כלשהי בנכס על נכסים עתידיים (ראו סעיף 5 המוצע) ומישכונם יכול הממושכן יהווה תחליף אם הנכס שנוצר ניתן לזיהוי או להיעשות בהסכם שנוצר רק לאחר שהגיעו לידי החייב.

לעקיבה. במילים "פעולה כלשהי בנכס" הכוונה היא לכלול

כל אירוע המשפיע על הנכס הממושכן ואשר כתוצאה ממנו להגדרה "רכישה" - ההגדרה רחבה וכוללת את כל סוגי נוצר נכס חדש. כמו כן תחליף של התחליף, אם עונה על העסקאות שעל פיהן מוענקת זכות בנכס, לרבות שכירות, התנאים המוצעים, יהווה אף הוא תחליף לעניין החוק. כך המחאה ומתנה.

למשל אם נמכר נכס ממושכן, הכספים שהתקבלו בתמורה להגדרה "תחליף" - סוגיית התחליף מוסדרת כיום בסעיף למכירה מהווים תחליף. אם הכספים שימשו לרכישת נכס 9 לחוק המשכון הקיים באופן חלקי בלבד. בחוק הקיים אחר, אותו נכס אחר יהווה אף הוא תחליף. נמנים שלושה אירועים הגורמים לחילוף הנכס הממושכן:

ישנם גם מקרים הקבועים בחוק המכר, התשכ"ח- אבדן המשכון, נזק שנגרם לו או הפקעתו. אם כתוצאה 1968 (להלן - חוק המכר), שתוצאתם היא העתקת המשכון מאירועים אלה עומדת לחייב זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי צד שלישי, יועתק המשכון לזכות זו. הסדרים אלה אינם ממצים, וקיימים מקרים אחרים של חילוף הנכס, שהבולט דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,37 עמ' .639 4

דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,37 עמ' .761 5

דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,2 עמ' .12 6

ס"ח התשמ"א, עמ' .258 7

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 482

אובדןלפיצוי, בשל אובדן

לשיפוי או

לפיצוי, בשל

ביטוחאואו זכות

לשיפוי

לתגמולי

או זכות

לחייב

ביטוח

שיש

לתגמולי

לחייב זכות

(2) זכות שיש (2)

בשל נזק שנגרם להם;להם;

שנגרםאו

נזקתחליפו

בשלשל

המשכון או

תחליפו או

של המשכון או שלשל

מושכןשלהבטחתו מושכן

שלהבטחתושל חוב

מלא או חלקי

כפירעון חוב

החייבחלקי של

מלא או

שקיבל

כפירעון

תשלום

(3) תשלום שקיבל(3)החייב

נכס. נכס.

והיקפוב': המישכון והיקפו

פרק ב': המישכון פרק

להיפרע מן מן הנושה

מהות המישכון להיפרעאת

המישכון מזכה

את הנושה

לחיוב;

כערובהמזכה

המישכון

לחיוב;נכס

כערובהשעבוד

מישכון הוא מישכון.2 הוא (א)

שעבוד נכס מהות (א)

המישכון .2

החיוב.אם לא קוים החיוב.

המשכון

המשכון אם לא קוים

עתיד

או לבוא, מתחדש או מתחדש

קיים או

לבוא,

חלקו,

עתיד

או או לחיוב,

קייםכולו חלקו,שתהיה

כולו או

יכול

לחיוב,

הערובה

שתהיה (ב) הערובה יכול(ב)

קצוב או בלתי קצוב.קצוב.

מותנה,

מותנה, קצוב או בלתי

תחולהבסעיף 2(א),

2(א),כאמור

מישכון

בסעיף

שכוונתה

עסקהכאמור

מישכוןשכוונתהכל

עסקהיחולו על

חוק זהלפיכל

ההוראות על

חוק זה יחולו .3

ההוראות לפי(א) .3

תחולה (א)

לעניין שיור בעלות בידי

בעלות בידי

הכוללת תנאי

לעניין שיור

עסקהתנאי

לרבות

הכוללת

אשר יהא

עסקה העסקה

שללרבותכינויהיהא

העסקה אשר

יהא כינויה של יהא

הבטחת תשלום התמורה.

התמורה.שמטרתו

המוכרתשלום

המוכר שמטרתו הבטחת

דברי הסבר

לאינטרס המועדף של הנושה כדי שנושים אחרים יהיו מהנכס המקורי שמושכן אל הפדיון שהתקבל ממכירתו מודעים לקיומו של נושה קודם ויוכלו לשקול את הסיכון (מכר על ידי בית משפט או לשכת ההוצאה לפועל, מכר שבמתן אשראי לחייב. על ידי רשות אחרת על פי דין או מכר בתנאי תקנת השוק הצגת עסקת מישכון כעסקה מסוג אחר, כדי לעקוף - סעיפים 34 עד 34ב לחוק המכר). גם מקרים אלה ייכללו את החוק, ולהימנע מקיום תנאים הקבועים בחוק לשכלול בהגדרת "תחליף" שכן מדובר בפעולה במשכון שכתוצאה המשכון כלפי נושים אחרים, עלולה לרוקן את החוק ממנה נוצר נכס אחר.

מתוכן. לפיכך יש צורך בהוראה שכל עסקה שכוונתה ההגדרה המוצעת ל"תחליף" מונה שני מקרים נוספים שעבוד כפופה להוראות החוק המוצע; המבחן הוא מבחן של תחליף שאינם בגדר "פעולה בנכס הממושכן" אך דין של מהות ולא של צורה. הוראה דומה קיימת בסעיף 2(א) אחד להם: הראשון - זכות לתגמולי ביטוח או זכות לפיצוי לחוק המשכון הקיים. או לשיפוי; השני - תשלום לפירעון של חוב. הכוונה סיבה נוספת לקיומה של ההוראה המוצעת היא הגנה היא בעיקר לכסף המתקבל בעקבות תשלום חוב כאשר על החייב. החוק המוצע (כמו גם חוק המשכון הקיים) כולל החוב שועבד לאחר. על פי המוצע, המשכון יועתק לכסף כמה הוראות שמטרתן לשפר את מעמדו של הממשכן, למשל שהתקבל. הוראה מוצעת זו שונה מחוק המשכון הקיים,

- חוסר האפשרות להתנות על דרכי המימוש לפני מועד הקובע את דינו של הכסף שהתקבל לפי מקום הימצא הפירעון, מימוש המשכון וזכות הפדיון. ההוראה מבטיחה הכסף. אם הכסף הגיע לידי הנושה, ייחשב הסכום כפירעון שלא יהיה ניתן לשלול מהחייב את הזכויות וההגנות החוב המובטח, וזאת מכוח סעיפים 9(ב) ו–22 לחוק המשכון המיוחדות המוקנות לו באמצעות הסתרת אופייה האמיתי הקיים. לעומת זאת, אם הכסף לא הגיע לידי הנושה, של העסקה. בהתאם לכך, עסקאות של שיור בעלות או תועתק זכות השעבוד לכסף. על הבחנה זו נמתחה ביקורת עסקאות שבהן העברת הבעלות מותנית בתשלום התמורה בספרות (ר' ויסמן, משכון, פירוש לחוקי החוזים בעריכת במלואה, הן עסקאות שהחוק המוצע צריך לחול עליהן, ג. טדסקי, תשל"ה, עמ' 216-214) ומוצע לשנות את הסדר זה כפי שמקובל בכל אותן המדינות שבהן קיים סעיף המחיל כך שבשני המקרים תועתק זכות השעבוד לכסף.

את דיני המשכון על פי מבחן של מהות העסקה. העדפת סעיף 2 הסעיף המוצע שעניינו "מהות המישכון" דומה מבחן פונקציונלי על פני מבחן של צורה באה לידי ביטוי לסעיף 1 לחוק המשכון הקיים למעט שינוי נוסח גם בהמלצות של Unictral בנושא עסקאות המובטחות קל בסעיף קטן (א). על פי הוראות סעיף קטן (א) המוצע יובן בשעבוד (on Guide Legislative - UNCITRAL מאליו כי זכות הקיזוז אינה בגדר זכות מישכון, שכן הקיזוז Recommendations ,2007 ,Transactions Secured אינו בגדר שעבוד על נכס.

9 and 8). גם סעיף קטן (ב) נשאר בלא שינוי מהחוק הקיים,

לאורך השנים נוצרה אי–בהירות בשאלת מעמדן של למעט שינוי נוסח.

תניות שיור בעלות לעניין תחולת חוק המשכון. מכיוון שכך, לסעיף קטן (א) סעיף 3

מוצע לקבוע במפורש כי ההוראה האמורה מתייחסת בין

השאר גם לעסקה הכוללת תניית שיור בעלות שמטרתה החוק המוצע נועד ליצור מסגרת שעל פיה הבטחת התמורה למוכר. נושה יכול לזכות בעדיפות על פני נושים אחרים של החייב.

עיקרון בסיסי בהסדר שנקבע בחוק המוצע הוא מתן פומבי

483 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

(ב) ההוראות לפי חוק זה יחולו גם על המחאת זכות לקבלת תשלום, למעט המחאה כאמור

הנלווית למכירת עסקו של הממחה או שנעשתה רק לצורך גביית כספים בעבור הממחה.

ההוראות לפי חוק זה יחולו כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון. (ג)

מישכון נוצר בחוזה בין החייב לבין הנושה (להלן - חוזה המישכון). .4 יצירת המישכון

(א) נכס, למעט מקרקעין, שיירכש או שיתקבל בעתיד בידי החייב, לרבות נכס שטרם .5 נכס עתידי בא לעולם (בסעיף זה - נכס עתידי), ניתן למישכון.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) וכל דין אחר, נכס עתידי שהוא נכס צרכני, אינו ניתן למישכון, אלא אם כן המישכון הוא לטובת מממן הנכס או שהנכס הצרכני הוא תחליף למשכון.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), החלו לגבי החייב בהליכי חדלות פירעון, לא יחול

המישכון לפי סעיף קטן (א) על נכס שלגביו טרם היתה לחייב זכות ערב תחילת ההליכים

כאמור, אלא אם כן הנכס הוא תחליף.

דברי הסבר

ההוראה המוצעת שעניינה "יצירת המישכון" סעיף 4 לסעיף קטן (ב)

חוזרת, בשינויי נוסח, על הוראת סעיף 3(א) מימון כנגד מישכון חובות כספיים )Debts Book( לחוק הקיים. הוא תופעה נפוצה. לאור הקושי להבחין בין המחאה מלאה לסעיף קטן (א) סעיף 5 לבין המחאה על דרך שעבוד, מוצע לקבוע שעל זכות לקבלת תשלום (המחאה של חוב כספי) יחולו הוראות החוק כאמור במבוא לדברי ההסבר, מוצע לאפשר המוצע. הוראה דומה קיימת בחקיקות זרות.

גם ליחיד למשכן את נכסיו, הן הקיימים והן אלה שירכוש

בעתיד, ואף אם נכסים אלה טרם קיימים, כמו למשל נכסים עם זאת מוצע להבהיר כי קביעה זו לא תחול אם המחאת שטרם יוצרו או זכויות בנכסים קיימים שטרם התגבשו הזכות לקבלת תשלום היתה חלק ממכירת עסקו של המוכר או לכדי זכות (למשל, מישכון של ניירות ערך בחשבון ניירות אם ההמחאה נעשתה לצורך גביית הכספים בלבד.

ערך בין אם ניירות הערך רשומים בחשבון או שיירשמו במקביל להוראה זו מוצע, בסעיף 63 להצעת החוק, בעתיד). בשל אי–הבהירות בחוק הקיים לגבי שאלה זו לבטל את סעיף 97 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], מוצע לנקוט בסעיף המוצע עמדה מפורשת. עם זאת, כאשר התש"ם-1980 (להלן - פקודת פשיטת הרגל), הדורש את המשכון הוא של מקרקעין, לא יוכל החייב למשכן אותו רישומן של המחאות כלליות כדי שהנושה יהיה עדיף אם טרם נוצרה לו זכות בו וזאת לאור העובדה שחוק בפשיטת רגל (ראו דברי הסבר לסעיף 63 המוצע).

המקרקעין קובע הוראות מיוחדות לעניין רישום זכויות

במקרקעין ובפרט לעניין רישום משכנתה, הוראות הגוברות החלת הוראות החוק המוצע על עסקה של המחאת על האמור בחוק זה. אמנם על פי סעיף 3(ג) המוצע, הוראות זכות לקבלת תשלום, אין משמעותה בהכרח שעסקת חוק המקרקעין בנושא משכנתה יגברו על הוראות החוק ההמחאה הינה עסקת מישכון. לפי המוצע, וכך המצב המוצע, אך לגבי מישכון נכסים עתידיים מוצע למעט גם בחוקים מקבילים בחו"ל (למשל Art.9-109 לקוד מקרקעין במפורש. המסחרי האמריקני), חוק המשכון עצמו אינו מספק תשובה לשאלה האם עברה בעלות בעסקת המחאה או שמא מדובר לסעיף קטן (ב) בהמחאה על דרך שעבוד. שאלה זו היא מחוץ לתחומי מוצע לקבוע כי על אף הוראות סעיף קטן (א) המוצע, חוק המשכון, ומובן מאליו כי ההוראה המוצעת אינה חייב לא יוכל למשכן נכסים עתידיים אם הם נכסים משפיעה על עצם הבעלות בזכויות. לפיכך, נפקותו של סעיף צרכניים, כלומר, נכסים לשימוש אישי, ביתי או משפחתי. קטן (ב) המוצע הדן בהמחאת זכות לקבלת תשלום, להבדיל להוראה זו שני חריגים: ניתן לשעבד נכס צרכני עתידי מהמוצע בסעיף קטן (א), היא בעיקר לעניין חובת הרישום לטובת מממן אותו הנכס, שכן הוא המאפשר מלכתחילה וסדרי העדיפויות הנובעים מכך ולא לעניין זכויות הבעלות את רכישת הנכס הצרכני; בנוסף, אם הנכס הצרכני של הצדדים לעסקה, או תחולת סעיף 350 לפקודת החברות.

משועבד בשל היותו תחליף של נכס אחר, כי אז המישכון מימוש של משכון לגבי נכס שהוא זכות לתשלום שאינה יתפוס אף אם מדובר בנכס צרכני עתידי. עסקה שכוונתה משכון, נדון בסעיף 44 המוצע.

לסעיף קטן (ג) לסעיף קטן (ג)

מוצע לקבוע כי בהליכי חדלות פירעון לא ייכללו מוצע לקבוע כי הוראות החוק המוצע יחולו כשאין במסגרת הנכסים המשועבדים, נכסים שהחייב קנה בהם בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון. הוראה זו חוזרת, זכויות לאחר תחילת הפירוק. הוראה זו יוצרת איזון בשינוי נוסח, על הוראת סעיף 2(א) לחוק הקיים.

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 484

מימוש גם על

הגבלות לפי תחול

תוקף מימוש

על בנכס

בעלות

תחול גם

העברת בנכס

בעלות על

או חוזה,

העברת

לפי דין

החלה, על

או חוזה, הגבלה.6 החלה,(א)לפי דין

הגבלה תוקף (א)

הגבלות לפי .6

דין או חוזה דין או חוזה

מהוראות סעיפים 21 ו–.28

לגרוע 21 ו–.28

סעיפיםמהוראותכדי

בהוראה זו

לגרוע

כדיאין

הממושכן;

בהוראה זו

הנכס הממושכן; איןהנכס

השוללהמגביל או השולל

או בחוזהתנאי

המגביל

בחוזהעל אף

להמחאהניתנתתנאי

תשלוםעל אף

להמחאה לקבלת

ניתנת

זכות

תשלום

(ב) זכות לקבלת (ב)

זה כדי לגרוע מהזכות

מהזכות

סעיף קטן

לגרוע

בהוראות

קטן זה כדי

בחוזה, אין

בהוראות סעיף

תנאי כאמור

בחוזה, אין

המחאה כאמור; נקבע

המחאה כאמור; נקבע תנאי

בשל גרם הפרת חוזה.חוזה.

ותרופה

אכיפההפרת

בשל גרםתרופת

ותרופה

למעטאכיפה

התנאיתרופת

למעטהפרת

התנאי בשל

לתרופותלתרופות בשל הפרת

המשכוןבשל

היקף החייב

שנתחייב בהם

החייב בשלולהוצאות

שנתחייב בהם

לפיצוייםולהוצאות

גם לריבית,

לפיצויים

לריבית, ערובה

המשכון משמש המשכון .7

משמש ערובה גם .7

היקף המשכון

ודינם של כל אלה כדין

אלה כדין

ומימושו,

של כלשמירתו

המשכון, ודינם

יצירת ומימושו,

שמירתוהמשכון,של

להוצאות

יצירת

החיוב וכן

החיוב וכן להוצאות של

אחרת בחוזה המישכון.המישכון.

בחוזה נקבע

אחרת אם כן

והכל אלא

החיוב,נקבע

החיוב, והכל אלא אם כן

דברי הסבר

היא מאפשרת בעקיפין מתן עדיפות לנושה על פי הוראה בין זכותו של הנושה המובטח לבין האינטרס של חייב.

חוזית בלבד. כך, לולא הוראה זו לא היה כל טעם בהליכים לשיקום

עם זאת, קיימים מקרים לגיטימיים שבהם צד לחוזה החברה שכן ככל שהוטל שעבוד כאמור על חלק גדול מזכויותיה העתידיות, לא יהיה טעם בהפעלתה שהרי כל מגביל את יכולתו של הצד השני להעביר בעלות. לפיכך, ההתקשרויות החדשות - פירותיהן ילכו לממשכן. טעם זה מוצע להכיר בהגבלה חוזית על העברת בעלות אך להכפיף קיים גם ביחס להליכי פשיטת רגל; אי–עצירתו של המשכון הוראה זו לסעיף בדבר עדיפות של מממן נכס (סעיף 21 תוביל להעדר יכולת אמיתית להקנות הפטר לחייב.

המוצע) ולסעיף בדבר יכולת החייב להעביר ולמשכן פעם

נוספת את המשכון (סעיף 28 המוצע). המשמעות של כאמור, מוצע לקבוע כי הוראה זו תחול רק על זכויות הסיפה של סעיף קטן (א) המתייחסת לסעיף 21 המוצע, היא בנכס שטרם היו ברשות החייב ערב תחילת הליכי הפירוק שבמקרה של מממן נכס אשר מגביל את כוחו של החייב למעט אם מדובר בתחליף של הנכס הממושכן. כך, למשל, להעביר את הנכס, יחולו הוראות סעיף ,21 המחייבות את במקרה של מישכון של ניירות ערך קיימים או עתידיים מממן הנכס לשכלל את זכות המישכון כדי לזכות בעדיפות (מישכון חשבון ניירות ערך), ניירות הערך שיגיעו לחייב כלפי נושים אחרים של החייב. כמו כן, במקרה של סתירה לאחר תחילת הליכי חדלות הפירעון ייכללו במישכון שכן בין הוראת סעיף קטן (א) המוצע לבין סעיף 21 המוצע, במישכון של חשבון ניירות ערך, הנכסים מטיבם מתחלפים עדיפה הוראת סעיף .21 ומהווים תחליף לנכסים המקוריים שהיו בחשבון.

עוד מוצע לקבוע, בסעיף קטן (א), שהגבלה על העברת לסעיף קטן (א) סעיף 6

בעלות תחול רק בשלב מימוש המשכון, להבדיל משלב ההוראה המוצעת שעניינה "תוקף הגבלות לפי יצירתו כאמור בסעיף קטן 3(ב) לחוק המשכון הקיים, וזאת דין או חוזה" מבוססת על סעיף 3 לחוק המשכון הקיים.

במטרה למנוע צמצום היקף הנכסים הניתנים למישכון. מוצע לצמצם את ההכרה הגורפת ביכולתו של צד להגביל לסעיף קטן (ב) בהוראה חוזית את יכולתו של הצד השני למשכן את הנכס, שכן מתן יכולת זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף קטן (ב) המוצע דן בשאלת כוחו של נושה אחרות בחוק המוצע. כך למשל על פי סעיף 28 המוצע, למשכן זכות לקבלת תשלום. הדוגמה הנפוצה לכך היא נושה לא יהיה רשאי לשלול את זכותו של החייב למשכן זרם תקבולים שמגיעים למוכר מקונה. על פי סעיף 1 לחוק את הנכס פעם נוספת. הוראה זו נועדה למנוע מצב שבו המחאת חיובים, יכול הקונה להגביל בחוזה את כוחו של יגביל הנושה את החייב בהעברת הבעלות בנכס, ובכך המוכר למשכן את זרם התקבולים. לאור העובדה שאחת בעקיפין ימנע את מישכונו.

הדרכים הנפוצות לקבלת מימון היא מישכון זרם תקבולים,

מוצע שלהגבלה חוזית כאמור לא יהיה תוקף כלפי צדדים את הקושי שעלול להיווצר אם נכיר בכוחו של שלישיים, אם כי הפרת ההגבלה עלולה להיחשב כהפרת צד לחוזה להגביל את כוחו של הצד האחר למשכן את חוזה ביחסים שבין הקונה לבין המוכר. בדומה לאמור הנכס ניתן להדגים באמצעות הדוגמה הזו: מי שמוכר נכס בסעיף 28 הפרת ההגבלה לא תקנה זכות לתביעת אכיפה בליסינג פיננסי ומשייר לעצמו את הבעלות יכול לקבוע או לתביעה בשל גרם הפרת חוזה. בהסכם עם השוכר סעיף של הגבלת העברת בעלות בנכס.

על פי סעיף 3(ב) לחוק המשכון הקיים, הגבלה זו תחול גם

הסעיף המוצע שעניינו "היקף המשכון" דומה סעיף 7

על מישכון הנכס, וכך יזכה המוכר-משכיר לעדיפות על

בעיקרו לסעיף 7(א) לחוק הקיים בשינויי נוסח.

פני נושים אחרים בלי ששכלל את המשכון ועל פי הוראה

בנוסף כולל הסעיף המוצע גם הוצאות בשל יצירת המשכון,

חוזית בלבד. תוצאה זו ודאי שאינה רצויה ואינה מוצדקת.

שכן גם אלה הם חיובים שבמהותם נלווים לחיוב העיקרי

הנחת היסוד של החוק המוצע היא שנושה המבקש להיות

של החייב. לעניין זה יובהר כי סעיף קטן (ב) של סעיף 7

עדיף על פני נושים אחרים, חייב לנקוט פעולה שתיתן

לחוק הקיים נמחק בהיותו מיותר.

פומבי לזכותו, כדי להעמיד נושים אחרים על המשמר.

הוראת סעיף 3 לחוק הקיים עומדת בסתירה לאמור שכן

485 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

מושכן נכס של אדם כערובה לחיובו של אדם אחר, יהא דינו של בעל הנכס כדין מי .8 מישכון להבטחת חיובו של אחר שערב לאותו חיוב, אך אין להיפרע מבעל הנכס אלא במימוש המשכון לפי הוראות חוק זה.

(א) התחלף נכס ממושכן בנכס אחר שהוא תחליף, יחול המישכון הן על הנכס .9 חילופי המשכון הממושכן (להלן - הנכס הממושכן המקורי) והן על תחליפו, ואולם במימוש המשכון לא יגבה הנושה סכום העולה על שוויו של הנכס הממושכן המקורי במועד יצירת התחליף או במועד המימוש, לפי הגבוה מביניהם.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), הסכים הנושה לפעולה שגרמה לחילוף, יחול

המישכון על התחליף בלבד.

דברי הסבר

המישכון לתחליף, בכל מקרה של חילוף הנכס לעתים אינה סעיף 8 הסעיף המוצע שעניינו "מישכון להבטחת חיובו מספקת, בעיקר כשמדובר בתחליף שערכו נמוך מהנכס של אחר" חוזר על הוראת סעיף 12 לחוק הקיים המקורי. פתרון זה אף בעייתי כאשר הנכס מתחלף כתוצאה בשינויי נוסח קלים.

מפעולה שעשה החייב בנכס המקורי, כמו למשל מכירת

סעיף 9 סעיף 9 לחוק הקיים אינו מסדיר את סוגיית

המשכון. משמעות פתרון זה היא שבפועל הקונה ירכוש

חילופי המשכון בצורה מניחה את הדעת בכל

את הנכס נקי משעבוד גם במקרים שבהם אין הצדקה

הנוגע לשאלה מה כוחה של זכות המישכון שהועתקה

לכך (למשל, כשהמכירה היתה שלא בתנאי תקנת השוק).

לתחליף. על פי סעיף 9(ג) לחוק הקיים, אם נתחלף המשכון

תוצאה לא רצויה אחרת של פתרון זה היא מתן תמריץ

על החייב לעשות לפי דרישת הנושה, את הפעולות

להברחת נכסים.

הדרושות כדי שכוחו של המשכון יהיה יפה כלפי נושים

גם פתרון אחר, שעל פיו זכות המישכון אינה מועתקת אחרים.

אלא נותרת בעינה לגבי הנכס המקורי, הוא בעייתי; אם

מהוראה זו לא ברור אם משננקטו הפעולות לשכלול

למשל מכר החייב את הנכס בלא הסכמתו של הנושה,

המשכון, השכלול רצוף ועדיפותו של הנושה תיקבע על

אין זה צודק לכפות עליו לעקוב אחר הנכס הממושכן, מה

פי המועד שבו שכלל את זכות המישכון בנכס המקורי.

גם שייתכן שכלל לא ידוע מי מחזיק בנכס הממושכן. אין

במידה שכן, הרי שלא נקבעה מגבלת זמן לנקיטת הפעולות

גם היגיון לחייב את הנושה לאתר את מי שברשותו הנכס

הנדרשות לשכלול המשכון. אי קביעת מועד יוצרת מצב

הממושכן בעוד החייב נהנה מהתמורה.

שעלול להטעות נושה, שכן בתקופת הביניים הנכס החדש

במסגרת שקילת הפתרון הרצוי, שיקול נוסף שיש (שהוא התחליף של הנכס המקורי) אינו רשום ונושה אחר להביא בחשבון הוא הסכמתו של הנושה לפעולה בנכס אינו יכול לדעת שהנכס כפוף לזכות מישכון של נושה המקורי שכתוצאה ממנה נוצר התחליף. אם הנושה הסכים קודם. בכל מקרה, האמור בסעיף 9(ג) לחוק הקיים מגביל את לפעולה, אין הצדקה לכך שהנכס המקורי יהיה עדיין כפוף תוקפו של המשכון על התחליף. כך למשל, אם לנושה זכות לזכות המישכון. לעומת זאת, במקרה של תחליף שלא שעבוד בזכות חוזית לקבלת בעלות במקרקעין, הרי שכאשר בהסכמת הנושה, יש לבחור את הפתרון שיגן על זכויותיו הזכות החוזית מועתקת לבעלות במקרקעין, עד לרישום של הנושה במידה הנדרשת. המשכנתה יהיה תוקפו של המשכון על המקרקעין כשל האמור בסעיף קטן (א) המוצע הוא שילוב של שני משכון בהסכם גרידא, והנושה לא יזכה לעדיפות על פני פתרונות שהוצגו לעיל. על פי ההצעה, לנושה תהיה זכות נושים אחרים של החייב. לאור האמור יש מקום לחשיבה מישכון בתחליף בכל מקרה של חילוף. כמו כן תישאר מחודשת בנושא תחלוף הנכס הממושכן. הוראות החוק לנושה זכות המישכון בנכס המקורי ששועבד, אך זאת רק המוצע שונות מהוראות החוק הקיים כמפורט להלן:

אם לא הסכים לפעולה שגרמה לחילוף. הוראה זו מגינה על הסעיף המוצע דן בשאלה על אילו מהנכסים תחול נושה שהחילוף נכפה עליו שלא מרצונו, אם ניתן למצוא זכות המישכון במקרה של נכס שמושכן שהתחלף אך את הנכס המקורי. שילוב של הסכמת הנושה בפתרון הנכס המקורי הממושכן עדיין קיים. על פי החוק הקיים המוצע מאפשר לנושה להחליט אם להסתפק בתחליף מועתקת זכות המישכון לתחליף; זאת כנראה בשל העובדה כבטוחה לחוב. ההנחה היא שאם הנושה הסכים לפעולה שבמקרים המנויים בסעיף 9 לחוק הקיים, הנכס המקורי שגרמה לחילוף, ממילא הסכים לוותר על זכות המישכון ששועבד אינו קיים עוד או שניזוק, כך שערכו כבטוחה בנכס המקורי שמושכן, ולהסתפק בזכות המישכון בתחליף. מוטל בספק.

עניין זה מוסדר בסעיף קטן (ב) המוצע.

מאחר שבחוק הקיים מדובר במקרים ספציפיים, היה

ההצעה שלפיה לנושה תהיה זכות מישכון הן בנכס ניתן לקבוע מראש את הפתרון המתאים לכל מקרה, ואולם המקורי ששועבד והן בתחליף מעניקה הגנה לאינטרסים כל אחד מהפתרונות האמורים אינו בהכרח הפתרון הראוי של הנושה, ואולם יש לסייגה, שכן ההצעה עשויה להיטיב כאשר באים לקבוע עיקרון כללי של חילוף. העתקת זכות

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 486

אחרים, כאמור

מיטלטלין מיטלטלין

אחרים, כאמור

ממושכנים עם

מיטלטליןמיטלטלין

ממושכנים עם

התערבבו מיטלטלין

התחברו או

התערבבו התחברו.1 או (א)

(א)מחוברים 0 .10

מיטלטלין

מחוברים

יחול המיטלטלין), יחול חוק8 (בסעיף זה

המיטלטלין),- חוק התשל"א-1971 התשל"א-19718

המיטלטלין,(בסעיף זה - 4(א) לחוק

המיטלטלין,

בסעיף 4(א) לחוק בסעיף

מיטלטלין(להלן - מיטלטלין

באותו סעיף(להלן -

כמשמעותם

באותו סעיף

המחוברים

כמשמעותם המיטלטלין

המחוברים

המישכון על

המישכון על המיטלטלין

מחוברים). מחוברים).

הוראות סעיף קטן (א) -

אף (א) -

עלקטן

(ב)סעיף

על אף הוראות (ב)

שווים של המיטלטלין

המיטלטלין

העולה על

סכוםשל

הנושהשווים

העול על

סכום יגבה

המשכון לא

במימושהנושה

המשכון לא יגבה

(1) (1) במימוש

הממושכנים ערב החיבור;

הממושכנים ערב החיבור;

סעיף לפי הוראות סעיף

שהוחלה

הוראות

המחוברים

שהוחל לפי

במיטלטלין

המחוברים

המישכוןבמיטלטלין

היתה זכותהמישכון

(2) היתה זכות (2)

המחוברים לאחר החיבור

במיטלטליןהחיבור

המחוברים לאחר

במיטלטליןשנוצרה

זכות מישכון

שנוצרה

מישכוןעל פני

זכות עדיפה

קטן (א)

קטן (א) עדיפה על פני

המיטלטלין הממושכנים

הממושכנים

כאמור לשווי

המיטלטלין

העדיפות

מוגבלתלשווי

העדיפות-כאמור

מוגבלת סעיף 24

- הוראות לפילפי הוראות סעיף 24

ערב החיבור. ערב החיבור.

טפלים ממושכנים, ובשל

ממושכנים, ובשל

עם מיטלטלין

טפלים

עיקריים

מיטלטלין

מיטלטלין

עיקריים עם

מיטלטליןהתערבבו

התחברו או

התערבבו

(ג) התחברו או (ג)

לחוק המיטלטלין, יחול

המיטלטלין, יחול

לפי סעיף 4(ב)

לחוק

בתשלום

סעיף 4(ב)

העיקריים

בתשלום לפי

המיטלטלין

העיקריים

חב בעלהמיטלטלין

כך כך חב בעל

המישכון על החיוב האמור.

המישכון על החיוב האמור.

דברי הסבר

אם המיטלטלין של אחד היו העיקר ומיטלטלי האחר עם הנושה מעבר לציפיותיו. מתן זכות לנושה להיפרע הן

- טפל, כי אז הבעלות בנכס המחובר עוברת למי שהיה מהנכס המקורי והן מהתחליף, משפר את מצבו באותם הבעלים של מיטלטלי העיקר ועליו לשלם לבעל מטלטלי מקרים שערך הנכס המקורי בצירוף ערך התחליף גבוה הטפל את הסכום שזכה בו עקב החיבור או הערבוב. מערך הנכס המקורי כפי שהיה בעת יצירת התחליף. מתן הסדרת זכויות המישכון במיטלטלין מחוברים נעשית זכות לנושה להיפרע על פי הערך הגבוה של הנכסים על פי זכויות הבעלות. אם הבעלות היא בבעלות משותפת, עלולה לפגוע בנושים הרגילים של החייב ואינו עולה כי אז תועתק זכות המישכון שהיתה על המיטלטלין ערב בקנה אחד עם הכללים המקובלים של עשיית עושר ולא החיבור לחלקו של הבעלים במיטלטלין המחוברים. במשפט.

אם הבעלות עברה לבעלים של הנכס העיקרי, זכות לפיכך, מוצע לקבוע, בסעיף קטן (א), כי הנושה יהיה המישכון תועתק למיטלטלין שחוברו אם היתה ערב החיבור רשאי לממש הן את הנכס המקורי והן את התחליף, אך לא על מיטלטלי העיקר, ואם היתה על מיטלטלי הטפל - טרם יהיה רשאי להיפרע יותר מערך הנכס המקורי בעת התחליף החיבור - היא תועתק לסכום שלו זכאי בעל מיטלטלי או מערך הנכס המקורי בעת המימוש, לפי הגבוה.

הטפל. יובהר, שמקום שהחוק קובע הוראות שממרקות את

ההסדר בחוק המיטלטלין לוקה בחסר הן באשר הנכס המשועבד מזכות המישכון, כמו למשל, במקרה של לשכלול המישכון והן באשר לעדיפויות במקרה של קונה בתנאים מסוימים המוגדרים בחוק המוצע (ר' סעיף 19 מיטלטלין מחוברים. לפיכך מוצע להסדיר את הנושא של המוצע), הרי שזכות המישכון תחול רק על התחליף.

מישכון מיטלטלין מחוברים בחוק המוצע (ר' גם סעיפים 17 הנושא של זכות מישכון במיטלטלין סעיף 10 ו–24 להצעת החוק). שחוברו או שעורבבו מוסדר חלקית בסעיפים סעיף 10 המוצע מאמץ, בסעיף קטן (א), את העיקרון 4 עד 6 לחוק המיטלטלין, התשל"א-1971 (להלן - חוק שבחוק המיטלטלין שהמישכון יחול על המיטלטלין המיטלטלין). הטיפול בזכות המישכון בחוק המיטלטלין הוא המחוברים. ואולם כמו במקרה של תחליף, מוצע לקבוע רק עניין נלווה לשאלת זכויות הבעלות במיטלטלין שחוברו בסעיף קטן (ב) מה הדין במקרה של מימוש המיטלטלין או שעורבבו.

המחוברים. מאחר שאין סיבה שהנושה שקיבל זכות מישכון סעיף 4 לחוק המיטלטלין דן במקרה של חיבור או במיטלטלין ערב החיבור ייהנה מהעובדה שהמיטלטלין ערבוב מיטלטלין (להלן - מיטלטלין מחוברים) כך שאין חוברו עם מיטלטלין אחרים, מוצע לקבוע שבמימוש להפרידם או שהפרדתם היתה כרוכה בנזק בלתי סביר או המשכון הנושה לא יוכל לגבות סכום העולה על חלקם בהוצאות בלתי סבירות. אם ניתן להפריד את המיטלטלין של המיטלטלין ערב החיבור (פסקה (1) בסעיף קטן (ב)). המחוברים, עצם החיבור אינו גורר תוצאות קנייניות, לא בנוסף, בתחרות שבין נושה שקיבל זכות מישכון במיטלטלין לגבי זכות הבעלות וכך לא לגבי זכות המישכון.

ערב החיבור לבין נושה שקיבל זכות מישכון במיטלטלין

המחוברים, מוגבלת עדיפותו של הנושה הראשון עד לשווי כעיקרון, הבעלות במיטלטלין המחוברים היא משותפת לבעלי הנכסים טרם החיבור או הערבוב. ואולם ס"ח התשל"א, עמ' .184 8

487 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

פרק ג': שכלול המישכון

(א) שכלול מישכון באחת מהדרכים הקבועות בפרק זה, ואם נקבעה בדין אחר דרך .11 שכלול המישכון אחרת - לפי אותה דרך, מקנה עדיפות לזכות המישכון של הנושה בהתאם להוראות פרק ד'.

(ב) שוכלל מישכון כאמור בסעיף קטן (א), ובעודו משוכלל, שוכלל בדרך נוספת, יהיה

מועד השכלול - מועד השכלול הראשון.

(א) מישכון ניתן לשכלול בדרך של רישום הודעת מישכון במרשם המשכונות בהתאם .12 שכלול בדרך של רישום להוראות פרק ז' ולתקנות לפי חוק זה.

המישכון יהיה משוכלל ממועד הרישום. (ב)

(א) מישכון נכס מוחשי ניתן לשכלול בדרך של הפקדה; לעניין זה, "הפקדה" - החזקת .13 שכלול בדרך של הפקדה המשכון בידי הנושה או בידי אדם מטעמו שאינו החייב.

המישכון יהיה משוכלל ממועד ההפקדה. (ב)

(א) מישכון של ניירות ערך סחירים וכן מישכון של פיקדון כספי בבנק ישראל או .14 שכלול בדרך של קבלת שליטה בתאגיד בנקאי ניתנים לשכלול גם בדרך של קבלת שליטה בהם בידי הנושה.

(ב) שכלול מישכון לפי סעיף זה יראו אותו, לעניין חוק זה, כשכלול בדרך של

הפקדה.

דברי הסבר

בסעיף קטן (א) מדובר על רישום של "הודעת מישכון". המיטלטלין ערב החיבור. הגבלה זו אף היא נובעת מכך שאין הפרטים הנדרשים בהודעת המישכון ייקבעו בתקנות. עם מקום שהנושה הראשון ייהנה מהעובדה שהמיטלטלין זאת, יצוין שהכוונה היא לאפשר לנושה לרשום את זכותו חוברו עם מיטלטלין אחרים.

במרשם המשכונות אף אם במועד הרישום זכות זו טרם מוצע לקבוע מהי ההשלכה של שכלול סעיף 11 התגבשה. כלומר, נושה רשאי לרשום זכות מישכון עוד בטרם מישכון. ביטוי זה אינו מופיע בחוק הקיים, נתן אשראי לחייב ואף עוד בטרם נחתם חוזה מישכון בינו ואולם ביטוי זה נדרש מאחר שהוא מבטא את לב ההסדר לבין החייב. לעניין זה ראו סעיף 46 המוצע. בהתאם לכך, ולפיו, כאמור בסעיף קטן (א), שכלול מישכון לפי החוק הרישום הנדרש מנושה אינו רישום של חוזה המישכון, המוצע מקנה עדיפות לנושה בהתאם לקבוע בחוק המוצע.

אלא רק רישום של הודעת מישכון שמטרתה להזהיר נושים בכל מקרה השכלול הוא תנאי להשגת עדיפות.

אחרים שלנושה זכות מישכון או שתהיה לו בעתיד זכות

מישכון בנכסי החייב המתוארים בהודעת המישכון. סעיף קטן (ב) המוצע בא להבהיר שאם המשכון שוכלל בדרך מסוימת, ובעודו משוכלל, שוכלל בדרך בסעיף קטן (ב) מוצע להבהיר שמועד השכלול הוא אחרת, עדיפותו של הנושה תהיה רצופה והמועד הרלוונטי מועד הרישום. לקביעת עדיפותו על פני נושה אחר ששכלל את זכותו, סעיף קטן (א) המוצע קובע כי מישכון נכס סעיף 13 יהיה מועד השכלול הראשון. כך למשל, אם המשכון הופקד מוחשי ניתן לשיכלול בדרך של הפקדה. סעיף ובעודו מופקד נרשם לגביו מישכון, השכלול יהיה רצוף.

קטן זה חוזר על האמור בסעיף 4(2) לחוק הקיים; הפקדת מאליו מובן, שאם בעל זכות המישכון העביר את הנכס צריכה להיות בידי הנושה או אדם מטעמו שאינו זכותו לאחר, לנעבר תהיה אותה עדיפות כפי שהיתה החייב. למעביר בעת ההעברה.

הפקדה, כדרך של שכלול, משמעותה העברת החזקה על פי חוק המשכון הקיים, וגם על פי החוק סעיף 12 פיזית בנכס, ולפיכך ניתן לשכלל בדרך הפקדה רק נכסים המוצע, רישום הוא הדרך המרכזית להשגת מוחשיים. ככלל זכות מישכון בנכסים לא מוחשיים ניתנת עדיפות.

לשכלול רק בדרך של רישום. בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע שכל מישכון ניתן לשכלול

בסעיף קטן (ב) מוצע להבהיר שמועד השכלול הוא בדרך של רישום. החוק מאפשר לנושה לבחור את דרך מועד ההפקדה. השכלול המועדפת עליו, אם כי לגבי סוגי נכסים מסוימים, כמו כסף או שטר, למשל, העדיפות של הנושה מסויגת בשל מוצע ליחד הוראה נפרדת באשר לשכלול סעיף 14 הקלות שבה ניתן להעביר בעלות בנכסים אלה. כאמור, מישכון בניירות ערך הנסחרים בבורסה או החוק משאיר לשיקול דעתו של הנושה את דרך השכלול מישכון של כספים המצויים בפיקדון כספי בתאגיד בנקאי.

המתאימה לו.

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 488

בסעיף זה - בסעיף זה - (ג) (ג)

הנושה - כל אחד מאלה:

בידי מאלה:

שליטה", אחד

הנושה - כל

""קבלת

""קבלת שליטה", בידי

פיננסי,אצל מתווך פיננסי,

מתווךהנושה

אצלעל שם

בחשבון

הנושה

הסחירים

הערך על שם

בחשבון

ניירות

הסחירים

הערךרישום (1) רישום ניירות(1)

בתאגיד הבנקאי שבוהבנקאיאושבו

בתאגיד ישראל

הנושה בבנק

ישראל או

בבנקעל שם

הכספי

הנושה

הפיקדון

על שםרישום

הכספי

או רישום הפיקדון או

הפיקדון, לפי העניין;

העניין;

מופקד הפיקדון, לפימופקד

בנק ישראל האמוריםהאמורים

הבנקאי או

ישראלהתאגיד

או בנק

הפיננסי,

המתווךהבנקאי

הפיננסי,ביןהתאגיד

כריתת חוזה

(2) המתווך (2) כריתת חוזה בין

הנושה לתת הוראות הוראות

לתת רשאי

הנושהשלפיו

והחייב,

רשאיהנושה

שלפיולבין

והחייב,

הנושההעניין,

לבין(1), לפי

בפסקה

בפסקה (1), לפי העניין,

לפי העניין, והמתווך

והמתווך

העניין,הכספי,

הפיקדון

לגבילפי

הכספי,

הסחירים או

לגבי הפיקדוןניירותאוהערך

הסחירים לגבי ניירות הערךלגבי

לאפשר לחייב לפעוללפעול

לחייבשלא

מתחייבים

לאפשרישראל,

בנק שלא

מתחייבים

הבנקאי או

ישראל,

התאגיד

הפיננסי,או בנק

הפיננסי, התאגיד הבנקאי

אלא בהסכמת הנושה; הנושה;

הכספי,

בהסכמת

הפיקדוןאלא הכספי,או

ניירות הערך

הפיקדון לגבילגבי ניירות הערך או

כשהנושה הוא התאגיד

התאגיד

ישראל

בבנקהוא

כשהנושה

בנקאי או

ישראל

בתאגיד

כספיבבנק

בנקאי או

פיקדוןבתאגיד

כספי לעניין

(3) לעניין פיקדון (3)

ניהול הפיקדון הכספי;

הכספי;

העניין -

הפיקדון

ניהוללפי

ישראל,העניין -

לפיאו בנק

הבנקאי

הבנקאי או בנק ישראל,

50א לחוק ניירות ערך.

בסעיףערך.

כהגדרתוניירות

50א לחוק

בסעיף -

כהגדרתופיננסי"

"מתווך פיננסי" - "מתווך

דברי הסבר

והמתווך הפיננסי או התאגיד הבנקאי שאצלו רשומים ההוראה המוצעת מאפשרת דרך נוספת לשכלול, מעבר ניירות הערך או הפיקדון הכספי, לפי הענין, שעל פיו לשכלול בדרך של רישום.

מוגבל החייב בעשיית עסקאות בניירות הערך או בפיקדון כאשר אדם רוכש ניירות ערך, הרישום על שמו אצל הכספי, והמתווך הפיננסי או התאגיד הבנקאי מסכים לקבל חבר בורסה מעיד על זכותו לנייר הערך. אמנם מדובר בנכס הוראות מהנושה (פסקה (2)). דרך זו מאפשרת גמישות לא מוחשי, ואולם אם הנושה דואג להעביר את הרישום מסוימת לחייב לפעול בחשבון להבדיל מהדרך של רישום על שמו, ניתן לדמות זאת להפקדת הנכס אצל שומר או החשבון על שם הנושה. מטעמו, שכן במקרה כזה אין חשש שנושה אחר הבוחן את בפסקה (3) מוצע לקבוע, לגבי פיקדון כספי בתאגיד נכסיו של החייב יטעה לכלול ניירות ערך אלה במסגרת בנקאי (או בבנק ישראל אשר אף הוא מנהל פיקדונות הנכסים הניתנים למישכון. ברי כי נושה שהוא גם המתווך כספיים), שאם הנושה הוא התאגיד הבנקאי שאצלו מופקד הפיננסי עשוי לרשום על שמו הוא את המשכון (ועל כן הפיקדון הכספי, כי אז אין צורך בפעולות מיוחדות כדי בוטלה ההתייחסות הקיימת בסעיף 50א לחוק ניירות להשיג שליטה ועל ידי כך להשיג שכלול, אלא שזכות ערך להעברת הרישום על שמו של הנושה כאשר הוא גם המשכון שלו משוכללת באופן אוטומטי. הצעה זו מבוססת המתווך הפיננסי).

על ההנחה שלגבי פיקדון כספי, מקובל שהתאגיד הבנקאי רעיון זה בעיקרו מעוגן היום בסעיף 17 לחוק המשכון נותן אשראי כנגד חשבונות אלה וניתן לצפות שנושה אחר הקיים, ואולם נפקותו היא רק לעניין מימוש המשכון ולא יהיה מודע לכך. לעניין שכלול זכות המישכון. לפי החוק הקיים, כדי לשכלל סעיף קטן (ב) המוצע קובע כי שכלול בדרך של קבלת משכון מסוג זה, יש לרשמו ברשם המשכונות. גם על פי שליטה תיחשב כהפקדה, ולפיכך ההוראות השונות בחוק החוק המוצע, עדיין יהיה ניתן לשכלל בדרך זו, אך סעיף זה המוצע המתייחסות להפקדה יחולו גם על שכלול מישכון מאפשר לנושה לשכלל גם בדרך אחרת. לעניין התחרות בין בדרך של קבלת שליטה. נושים כשכל אחד מהם שכלל בדרך אחרת, ראו סעיף .22 בסעיף קטן (ג) מוצע לכלול הגדרה גם ל"מתווך בדומה להסדר המיוחד המוצע לגבי ניירות ערך, מוצע פיננסי" על דרך ההפניה, הכוללת חבר בורסה או מסלקה שהסדר דומה יחול גם על מישכון של פיקדון כספי בתאגיד כמשמעותם בסעיף 50א לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 בנקאי או בבנק ישראל.

(להלן - חוק ניירות ערך), וכן את בנק ישראל. הרחבה זו על פי המוצע בסעיף קטן (א), ניתן לשכלל מישכון תאפשר לשכלל בדרך של קבלת שליטה, גם ניירות ערך בדרך של קבלת שליטה במשכון.

המשועבדים למסלקת הבורסה, למסלקת מעוף וכן ניירות

ערך המשועבדים לבנק ישראל בדומה להסדר המיוחד סעיף קטן (ג) קובע, בהגדרה המוצעת ל"קבלת הקיים כבר היום (ר' סעיף 50א לחוק ניירות ערך, וסעיף 37 שליטה", כמה דרכים לקבלת שליטה במשכון. דרך אחת לחוק בנק ישראל). היא כאמור העברת ניירות הערך או רישום של הפיקדון הכספי על שם הנושה (פסקה (1)). דרך אחרת המוצעת בהגדרה האמורה היא בדרך של הסכם בין הנושה, החייב

489 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

(א) מישכון של מיטלטלין המוחזקים בידי שומר ניתן לשכלול גם בהוצאת מסמך קניין .15 שכלול מישכון במיטלטלין לגבי המיטלטלין על ידי השומר, על שם הנושה, ואם הוציא השומר לגביהם מסמך קניין המוחזקים בידי סחיר - בשכלול מישכון של מסמך הקניין הסחיר. שומר

(ב) אין בהוצאת מסמך קניין סחיר לגבי מיטלטלין כדי למנוע מישכון המיטלטלין גם

לאחר הוצאתו.

(א) התחלף נכס ממושכן בנכס אחר שהוא תחליף, והמישכון בנכס הממושכן המקורי .16 שכלול מישכון בתחליף שוכלל בדרך רישום, יראו את מישכון התחליף שהוחל לפי הוראות סעיף 9 כמשוכלל החל במועד שכלול המישכון בנכס הממושכן המקורי, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:

(1) התחליף הוא מסוג הנכס הממושכן המקורי או שהוא כסף, שיק או פיקדון

כספי בתאגיד בנקאי;

(2) הודעת המישכון שנרשמה לגבי הנכס הממושכן המקורי כוללת תיאור של

התחליף, ודי היה בתיאור כאמור כדי לרשום הודעת מישכון על התחליף אילו

היה הנכס הממושכן המקורי.

דברי הסבר

סחיר לבין נושה שלו מישכון במיטלטלין הכלולים בשטר מוצע להסדיר את היחס שבין מיטלטלין סעיף 15 הקניין מוסדרת בסעיף 23 המוצע. המוחזקים בידי שומר לבין מסמך קניין שהוצא סעיף 16 זכות מישכון בתחליף, כמו כל זכות מישכון, לגבי אותם מיטלטלין המגלם את זכות הבעלות במיטלטלין, צריכה להיות משוכללת כדי שהנושה ייהנה מצב שמתעורר בעיקר כאשר המיטלטלין מוחזקים בידי מעדיפות על פני אחרים. כאשר הנושה יודע שהנכס שומר מקצועי, כמו למשל, בעל מחסן ערובה, המנפיק שמושכן לטובתו התחלף לא מתעוררות בעיות מיוחדות, תעודת פיקדון לעניין המיטלטלין המוחזקים על ידו.

הבעיה העיקרית בדרישה לשכלול היא כאשר הנושה לא בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע דרכים נוספות לשכלול יודע על החילוף. מעבר לדרכי השכלול הרגילות. הדרכים הנוספות לשכלול סעיף קטן (א) המוצע מסדיר את הדרך לשכלל, בעת נובעות מהמצב המיוחד של הנפקת מסמך קניין, וכן רישום זכות המישכון על הנכס המקורי, גם זכות מישכון מההבדל בין מסמך קניין סחיר למסמך קניין שאינו סחיר.

בתחליף. אם התחליף הוא נכס מסוג הנכס הממושכן, כי מאחר שנקודת המוצא היא שסיחור מסמך קניין סחיר אז די בתיאור המשכון המקורי. אם התחליף הוא סוג נכס מעביר את הבעלות במיטלטלין הכלולים במסמך, יש אחר, יש לתאר בהודעת המישכון את סוגי התחליפים להסדיר את נושא יצירת זכות מישכון במסמך עצמו, והיחס שעליהם יחול המישכון. במקרה של כסף, שיק או פיקדון בין זכות מישכון זו לבין זכות מישכון במיטלטלין עצמם.

כספי בתאגיד בנקאי, אין צורך לציינם במפורש, והעתקת כאשר השומר מנפיק מסמך קניין על שם הנושה די המישכון לתחליפים האמורים היא אוטומטית. בכך לצורך שכלול. מקרה זה דומה להפקדת הנכס בידי כאמור, סעיף קטן (א) המוצע קובע הסדר לשכלול שומר מטעמו של הנושה. ואולם כאשר השטר הוא על שם זכות מישכון בתחליף בדרך של קביעת הוראות בהודעת החייב, אם הוא סחיר, ניתן לשכלל את מישכון המיטלטלין המישכון. פתרון זה מתאים אמנם למקרה של משכון מקורי על ידי שכלול המישכון במסמך, וזאת משום שניתן להעביר רשום אך לא למקרה של משכון מקורי מופקד, שכן לא בעלות או ליצור מישכון על ידי סיחור המסמך לאחר.

ניתן ליידע מראש נושה אחר על המישכון. למקרה זה שכלול המישכון במסמך כזה, יכול להיעשות הן על ידי מתאים הפתרון השני, שבסעיף קטן (ב), הקובע שהנושה הפקדה והן על ידי רישום הודעת מישכון לגבי המסמך, אם חייב לשכלל את זכות המישכון בתחליף, בדרך של רישום כי עדיפותו של נושה ששכלל בדרך של רישום מוגבלת, או הפקדה. לצורך כזה ניתנת לו תקופת ביניים של 15 כאמור בסעיף 20(ג) המוצע. שכלול זכות שעבוד במסמך ימים שבה זכות המישכון בתחליף נחשבת משוכללת. אם קניין שאינו סחיר (ושאינו על שם הנושה) יכול להיעשות ברצון הנושה להמשיך ולשמור על עדיפות, עליו לשכלל רק על ידי הפקדת המיטלטלין עצמם או רישום זכות את זכותו בתחליף, במהלך תקופת 15 הימים האמורים אם שעבוד על המיטלטלין.

בדרך רישום הודעת מישכון לגבי התחליף ואם בדרך של נוסף על שכלול מישכון במסמך קניין סחיר, ניתן הפקדת התחליף. לשכלל את מישכון המיטלטלין עצמם, בין בהפקדה ובין שני הפתרונות האמורים נותנים מענה מספק למקרה ברישום הודעת מישכון.

שהנושה לא יודע על החילוף. הוא יכול לקבוע מראש בסעיף קטן (ב) מוצע להבהיר שאין מניעה ליצור זכות הוראות בחוזה המישכון ולציין את הפרטים הנדרשים מישכון במיטלטלין עצמם גם לאחר שהוצא לגביהם מסמך בהודעת המישכון, ובמקרה של הפקדה ניתנת לו תקופת קניין סחיר. התחרות בין נושה שלו מישכון בשטר קניין

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 490

רישום, יראו את מישכון

בדרךאתשלמישכון

שלאיראו

רישום,

המקורי

בדרך של

הממושכן

בנכס שלא

המקורי

מישכון

הממושכן

שוכלל (ב) שוכלל מישכון(ב)בנכס

מיום יצירת התחליף.התחליף.

יצירת15 ימים

מיוםבמשך

כמשוכלל

התחליף15 ימים

התחליף כמשוכלל במשך

ואולם סעיף ,16

מישכון הוראות

שיכלול ואולם

יחולו

סעיף ,16

בסעיף 10 כאמור

הוראות יחולו

מחוברים

בסעיף 10 במיטלטלין

מחוברים כאמור

במיטלטלין מישכון שיכלול .17

מישכון על שיכלול מישכון .17

שיכלולעל

במיטלטלין במיטלטלין מחוברים

כמשוכלל במשך

מחוברים החיוב

במשך כמשוכלל

מישכון את יראו

החיוב מישכון

10(ג) סעיף את

לפי יראו

חיוב 10(ג)

על שהוחל

סעיף לפי

מישכון

חיוב לעניין

על שהוחל מישכון לעניין

האמורלא מתקיים האמור רישום אך

מתקיים

בדרך של

אך לאהמישכון

של רישוםשוכללהמישכוןאםבדרך

יצירתו גם

שוכלל

אםמיוםימים

15 גם

15 ימים מיום יצירתו

16(א).ו–(2) של סעיף 16(א).

בפסקאות (1)

בפסקאות (1) ו–(2) של סעיף

למטרה החייב,

זמני ביחס להחזקתו של

שכלול החייב, למטרה

שלהלן,

בפסקאותשל

מהמפורטיםלהחזקתו

בפסקאות שלהלן,

מהמפורטיםמופקד

מופקדהוחזר משכון הוחזר .18

משכון (א) שכלול (א)

זמני ביחס .18

לנכס מופקד לנכס מופקד שהוחזר

שהמשכון שהמשכוןמהמועד

שהוחזר לחייב במשך 15 ימים

מהמועד

כמשוכלל

15 ימים

המישכון

כמשוכלל במשך

פסקאות, יראו את

באותןהמישכון

יראו את

כאמור

לחייב כאמור באותן פסקאות,

הגיע להחזקת החייב: הגיע להחזקת החייב:

גבייה וכל פעולה אחרת

הצגה,אחרת

החלפה,פעולה

גבייה וכל

מכירה,

הצגה,לשם

החלפה,

מכירה,לחייב

לשםשהוחזר

לחייבשטר(1) שטר שהוחזר (1)

דין, להציג את השטר;

השטר;

את לפי

החייב,

להציג

נדרש

שלביצועהדין,

שלביצועה נדרש החייב, לפי

סחיר, מסמך קניין סחיר,

לגביהם

קניין

הוצא

מסמךשלא

לגביהם

מיטלטלין

שלאאוהוצא

מיטלטליןסחיר

מסמך קניין

סחיר או

(2) מסמך קניין (2)

עיבוד או אריזה במטרה

אריזהר,במטרה

לשם ייצו

עיבוד או

החלפה, ייצור,

מכירה או

החלפה, לשם

לחייב לשם

מכירה או

שנמסרושנמסרו לחייב לשם

פריקה, אחסון או הובלה.

הטענה,הובלה.

אחסון אולשם

פריקה,

להחליפם, או

לשם הטענה,

למכרם או

למכרם או להחליפם, או

סוגיקטן (א), לעניין סוגי

בסעיף

לעניין

האמורה

קטן (א),

מהתקופה

האמורה בסעיף

תקופה ארוכה

מהתקופה

לקבוע

ארוכה

תקופהרשאי

לקבוע השר

(ב) השר רשאי (ב)

נכסים מסוימים. נכסים מסוימים.

דברי הסבר

בעל המיטלטלין העיקריים כאמור, מוצע להוסיף ולקבוע ביניים כדי לשכלל את זכות המישכון בתחליף. הוראה זו כי הנושה יוכל ליהנות מ–15 ימים מיום יצירת המישכון מאפשרת איזון בין הגנה על זכותו של הנושה הראשון שבהם יוכל לשכלל את המישכון, וזאת גם אם המשכון לבין הגנה על נושה אחר המעיין במרשם ואינו רואה את שוכלל בדרך של רישום אך לא מתקיימים התנאים התחליף רשום, ואיזון בין הנושים במקרה של הפקדה.

הדרושים בסעיף 16(א)(1) ו–(2). סעיפים (א) ו–(ב) נותנים אפוא תשובה לשאלות

כפי שנאמר לעיל, תנאי לשכלול בדרך של סעיף 18 המתעוררות בסעיף 9(ג) לחוק הקיים שאינו מבהיר כיצד הפקדה הוא שהנכס לא יהיה בהחזקתו משכללים זכות מישכון בתחליף, והאם השכלול ניתן של החייב כדי שלא להטעות נושים פוטנציאליים. עם לייחוס למועד של השכלול בנכס הממושכן המקורי. לגבי זאת, במקרים מסוימים, צורכי המסחר מחייבים החזרת תחליף שהוא מקרקעין או זכות במקרקעין, הרי שיחולו הנכס לידי החייב באופן זמני. כדי שהנושה לא יאבד את הוראות חוק המקרקעין לעניין משכנתה (ראו לעניין תחולת עדיפותו, עליו לשכלל את זכותו מחדש בכל מקרה של חוק המקרקעין את סעיף 3(ג) המוצע).

החזרת הנכס הממושכן לחייב. נראה שדרישה מעין זו סעיף 17 כפי שנאמר לעיל בדברי ההסבר לסעיף 10 עלולה להטיל נטל בלתי סביר על הנושה, בפרט אם לא המוצע, נושא זכויות המישכון במיטלטלין ניתן לתכנן מראש את מועד החזרת הנכס. מחוברים הוסדר באופן חלקי בחוק המיטלטלין, כשלעניין כדי להגן על הנושה, שמחזיר את הנכס הממושכן העתקת זכות המישכון מהמיטלטלין ערב חיבורם לחייב מטעמים מוצדקים שפורטו בסעיף, מוצע לקבוע, למיטלטלין המחוברים ההסדר לוקה בחסר שכן בחוק בסעיף קטן (א), כי במשך תקופה של 15 ימים ממסירת המיטלטלין רק נקבע שעל הצדדים לעשות, לפי דרישת ההחזקה לחייב, המישכון יישאר משוכלל. לאחר תקופה הנושה, את הפעולות הנדרשות לשכלול המשכון.

זו השכלול יפקע אלא אם כן המשכון חזר לנושה שאז לעניין זה רלוונטיות ההערות שפורטו לעיל אגב הדיון הוא ממשיך להיות משוכלל בדרך של הפקדה; הנושה, בסעיף 9 לחוק המשכון הקיים (ראו לעיל דברי הסבר לסעיף בתוך 15 הימים האמורים, יכול גם לרשום את המישכון 9 המוצע).

כדי שהמישכון יישאר משוכלל בדרך של רישום אם הנכס

הממושכן לא חוזר להחזקתו. במקרה של מיטלטלין מחוברים השאלה של

שכלול המישכון מתעוררת בשני הקשרים. האחד, כאשר

ההקלה שניתנה לנושה בעניין שכלול זמני במשך 15 לנושה מישכון במיטלטלין ערב החיבור וזכותו מועתקת ימים לא תתפוס כלפי מי שקנה את הנכס בלא ידיעה על זכות למיטלטלין המחוברים לאחר חיבורם. השני, כאשר לנושה השעבוד (סעיף 19(ג) המוצע), כך שלמעשה השכלול הזמני מגן מישכון במיטלטלין טפלים ערב החיבור וזכותו לאחר על הנושה המובטח מפני נושים אחרים, שאינם קונים. החיבור עוברת לחיוב שחב בו בעל המיטלטלין העיקריים בסעיף קטן (ב) ניתנת האפשרות לשר המשפטים על פי הוראת סעיף 8(ג) לחוק המיטלטלין. הסעיף המוצע לקבוע תקופה ארוכה מזו הקבועה בסעיף קטן (א) וזאת, מתייחס לשני המצבים האלה ומחיל על שני המקרים את הוראות סעיף .16 לעניין מישכון העובר לחיוב שחב בו

491 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

פרק ד': סדרי עדיפויות

(א) רכש אדם מיטלטלין, בתמורה, מחייב העוסק במכירת נכסים מסוג אותם מיטלטלין, .19 עדיפות קונה והמכירה היתה במהלך עסקיו הרגילים של המוכר, או רכש אדם, בתמורה, נייר ערך סחיר במסחר בבורסה, עוברת הבעלות לקונה נקייה מכל זכות מישכון, גם אם שוכלל המישכון.

(ב) רכש אדם, בתמורה, נכס צרכני כאמור בפסקה (1) להגדרה "נכס צרכני", ששוויו

אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים, עוברת הבעלות אליו נקייה מכל זכות מישכון,

גם אם שוכלל המישכון.

(ג) רכש אדם, בתמורה, מיטלטלין ממושכנים המשוכללים בשכלול זמני, עוברת

הבעלות לקונה נקייה מזכות המישכון ובלבד שהקונה רכש את הנכס בתום לב ובלא

שידע על המישכון.

השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום האמור בסעיף קטן (ב). (ד)

(א) זכותו של מחזיק בכסף עדיפה על זכות מישכון של נושה בכסף ששיכלל את עדיפותו של מחזיק .20 בכסף, בשטר או המישכון בשכלול בדרך רישום או בשכלול זמני, ובלבד שהמחזיק קיבל את הכסף בלא במסמך קניין סחיר שידע על המישכון או שנתן תמורה בעדו.

דברי הסבר

שרוכש נכס צרכני, אף שלא בתנאי תקנת השוק, ירכוש לגבי נכסים מסוימים, שכן ייתכן שקיימים סוגי נכסים אשר אותו נקי ממישכון וזאת גם אם המכירה היתה שלא יש להחזירם לחייב לביצוע פעולות שונות אשר אורכות במהלך העסקים הרגיל של המוכר. התנאי העיקרי הוא יותר מ–15 ימים.

שהקונה רוכש את הנכס לשימוש צרכני בלבד. לעניין זה סעיף 19 מעמדם של קונים לעומת בעלי זכות מישכון "נכס צרכני" מוגדר כנכס אשר נרכש לשימוש שעיקרו נקבע, בדין הישראלי, על פי תקנת השוק. רק אישי, ביתי או משפחתי. החלופה השנייה שמופיעה בהתמלא כל התנאים הנקובים בסעיף 34 לחוק המכר רוכש בהגדרת "נכס צרכני", בסעיף 1 המוצע, אינה רלוונטית הקונה את הנכס כשהוא נקי מכל זכות מישכון.

ואף אינה מתאימה שכן אם נכס נרכש כנכס עסקי ולאחר

מכן מוסב לשימוש אישי, אין להעניק לקונה עדיפות על ההוראה המוצעת היא אחת מההוראות המיועדות, פני נושה שלו מישכון קודם. בין השאר, להבטיח איזון נאות בין נושה שקיבל זכות שעבוד בכל נכסי החייב לבין מי שקונה נכס מהחייב.

עדיפותו של קונה נכס צרכני על פני בעל זכות מישכון הוראה זו אף מצמצמת, במידה מסוימת, את תלותו של מותנית בכך ששוויו של הנכס הצרכני אינו עולה על סכום החייב בנושה.

מסוים; בסעיף קטן (ד) מוצע לאפשר לשר המשפטים לשנות

את הסכום. סעיף קטן (א) המוצע מאמץ את העיקרון של קנייה

בתנאי תקנת השוק באופן כללי, ואולם הוא מוותר על

סעיף קטן (ג) דן במקרה נוסף שבו רוכש קונה את דרישת תום הלב של הקונה במקרה של רכישת נכס הנכס כשהוא נקי. מדובר במקרה שבו נכס ששוכלל ממושכן ממוכר במהלך העסקים הרגיל. בשל השכיחות שכלול זמני, כמו למשל, במקרה שמשכון היה מופקד בידי של מימון כנגד מלאי, בין בידי מממן כללי ובין בידי מממן הנושה אך הוחזר לחייב בשל הסיבות המנויות בסעיף 18 נכס, קיים חשש שאם ידיעתו של הקונה על המישכון המוצע; במקרה זה הקונה ירכוש את הנכס כשהוא ממורק תיחשב חוסר תום לב כי אז תהיה בכך הכבדה על מכירת מזכות המישכון רק אם הוא נהג בתום לב ובלא ידיעה המלאי של המוכר.

על המישכון.

ויתור על דרישת תום הלב ועל ידיעה מצד הקונה

על פי החוק המוצע, כסף הוא נכס הניתן סעיף 20 אינו פוגע באינטרסים של הנושה מאחר שכאשר החייב למישכון. נושה יכול לקבל זכות מישכון בכסף ממשכן את המלאי שברשותו, הנושה ממילא יוצא מתוך הן על ידי הוראה מפורשת בחוזה המישכון, הן במקרה הנחה שהנכסים במלאי יתחלפו, והכללים החלים על שהמישכון כולל את כלל נכסיו של החייב, והן כאשר הכסף תחליף מגנים במידה מספקת על זכות המישכון שיש לו.

הוא תחליף לנכס המשועבד המקורי. אין הגבלה על דרך

השכלול בכסף, וניתן, במקום לשכלל בדרך של הפקדה, נוסף על רכישה בתנאי תקנת השוק מוצע להכיר לרשום את המישכון (ראו דברי הסבר לסעיף 12 המוצע). בכמה מקרים נוספים שבהם ירכוש הקונה את הנכס נקי עם זאת, בשל אופיו המיוחד של נכס זה, אין זה מוצדק ממישכון. מקרה אחד הוא לעניין מכירת נכס צרכני שלא להגן על נושה ששכלל בדרך של רישום מפני העברת הכסף בתנאי תקנת השוק. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי מי

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 492

כפירעוןידי החייב, כפירעון

שהוסב על

החייב,

חייב או

על ידי

בידי

שהוסב

שטראומשוך

שקיבלחייב

משוך בידי

של אדםזכותושטר

(ב)שקיבל

(ב) זכותו של אדם

אם שוכלל המישכון. המישכון.

בשטר, גם

שוכלל

אםנושהמישכוןגםשל

זכותבשטר,

שלעלנושה

עדיפה

מישכון

חוב,

חוב, עדיפה על זכות

זכות מישכון של נושה

עלנושה עדיפהשל

סחיר,מישכון

קנייןזכות

עדיפה על

או מסמך

סחיר,

שטרקניין

מחזיק

מסמך

אושלזכותו

מחזיק שטר

(ג) זכותו של (ג)

רישום או בשכלול זמני,

בדרך זמני,

בשכלול

בשכלול

רישום או

המישכון

אתבדרךבשכלול

ששכלל המישכון

אתכאמור,במסמך

ששכללבשטר או

בשטר או במסמך כאמור,

המישכון.שידע על המישכון.

בתמורה ובלא

שידע על

במסמך,

בתמורהאובלא

זכותו בשטר

במסמך, רכשאואתבשטר

שהמחזיק

את זכותו

ובלבד

ובלבד שהמחזיק רכש

מסמך קניין סחיר שרכש

אושרכשסחיר

קנייןשטר

מחזיק

מסמך

או של

זכותו

מחזיק(ג),שטר

סעיף קטן

זכותו של

הוראות

אף (ג),

עלקטן(ד)סעיף

(ד) על אף הוראות

על זכות המישכון של

עדיפה של

המישכון

המוכר,

של זכות

הרגיל על

העסקיםעדיפה

של המוכר,במהלך

בתמורה,הרגיל

הזכות,העסקים

אתבמהלך את הזכות, בתמורה,

חוזה ובלבד שאם חוזה

המישכון

ובלבדעלשאם

המחזיק

המישכון

אם ידעהמחזיקגםעל

סעיף קטן,

באותו ידע

כאמור גם אם

סעיף קטן,

נושה

נושה כאמור באותו

האיסור.המחזיק על האיסור.

עללא ידעכאמור -

הזכותהמחזיקלא ידע

מכירת

כאמור -

אסר עלהזכות

המישכון

המישכון אסר על מכירת

נושה

שלמממן

מישכון של

זכות עדיפות

שלעלנושה

עדיפה

מישכון

מלאי,

שאינוזכות

עדיפה על

נכס, בנכס

מממןמלאי,

שאינו זכותנכס,

מישכון

בנכסשל של מממן זכות .21

מישכון (א) עדיפות(א)

של מממן .21

נכס נכס

במועדהנכס שוכלל במועד

שוכלל מממן

המישכון לטובת

מממן הנכסלטובתאם

המישכון,

המישכון

ששיכלל את

המישכון, אם

באותו נכס

ששיכלל את

אחר באותו נכס אחר

כמפורט להלן, לפי העניין:

כמפורט להלן, לפי העניין:

שהחייב קיבל חזקה בנכס;

חזקה בנכס;

קיבל לפני

מוחשי -

שהחייב

(1)לפניבנכס

בנכס מוחשי - (1)

שהחייב רכש זכות בנכס.

זכות בנכס.

רכש לפני

מוחשי -

שהחייב

בנכס לא

מוחשי - לפני

(2) בנכס לא (2)

המלאי),זה - מממן המלאי),

(בסעיף קטן

מלאימממן

שהואזה -

(בסעיף קטן

נכס, בנכס

מממןמלאי

שלשהוא בנכס

מישכון

זכות נכס,

של מממן(ב) זכות מישכון (ב)

המישכון, אם מממן המלאי

מממן המלאיששיכלל את

המישכון, אם

אתבמלאי,אחר,

ששיכלל

של נושה

במלאי,

מישכון

זכותאחר,

נושהשלעל

עדיפה

עדיפה על זכות מישכון

במלאי המתואר בהודעה

בהודעה מישכון

המתואר

במלאיזכות

מישכון לקבל

זכותבכוונתו

ולפיה

לקבל

האחר בכוונתו

ולפיהלנושה

הודעההאחר

מסר הודעה לנושהמסר

שהחייב קיבל חזקה בנכס.

חזקה בנכס.

קיבל לפני

שהחייב הכל

לפניהמישכון,

הכל את

המישכון,שכלל

וכן וכן שכלל את

דברי הסבר

עוד מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ד), שאם מסירת השטר לאחר. על פי המוצע, נושה שמשכלל כסף או שטר או מסמך נעשתה במהלך עסקיו הרגיל של המעביר כי אז הידיעה קניין סחיר בדרך של רישום, חשוף לזכויות של רוכשים או הפוגמת בזכותו של האוחז אינה ידיעה על עצם המישכון אלא אוחזים, ואולם הרישום יקנה לו עדיפות על נושה אחר. אם ידיעה בפועל על כך שהמסירה היא בניגוד לחוזה המישכון. הנושה מבקש להבטיח את עצמו גם מפני רוכשים ואוחזים, הטעם להוראה זו היא לאפשר מסחר תקין עם חייב. עליו לדרוש הפקדה של אותם נכסים.

סעיף 21 המונח "מממן נכס", הוגדר בסעיף 1 המוצע. בהתאם לכך מוצע לקבוע, בסעיף קטן (א), כי מי עדיפותו של מממן נכס כלפי בעל שעבוד צף שקיבל מחייב כסף ונתן תמורה, יהיה עדיף על הנושה גם מעוגנת כיום בסעיף 169(ד) לפקודת החברות. אם ידע על המישכון. עוד מוצע לתת עדיפות למי שקיבל הסעיף המוצע קובע את העיקרון שזכות מישכון של כסף בלא תמורה אך זאת רק אם לא ידע על זכות המישכון מממן נכס עדיפה על פני זכויות מישכון אחרות באותו בכסף. יובהר כי הכוונה כמובן לכסף מזומן.

הנכס גם אם אלה שוכללו לפניה. כלל עדיפות זה מהווה בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע הוראה מיוחדת למקרה חריג נוסף לכלל של עדיפותו של הראשון בזמן, שהוא של מתן שטר כדי לפרוע חוב. מוצע לקבוע שמי שמקבל הכלל השיורי (ראו סעיף 25 המוצע). עדיפותו של מממן שטר כפירעון חוב יהיה עדיף על נושה בעל זכות מישכון נכס נקבעה בסעיפים קטנים (א) ו–(ב); בסעיף קטן (א) נדונה בשטר, וזאת כדי לאפשר לחייבים לשלם חובות לא עדיפות של מממן נכס בכל נכס שאינו בגדר מלאי וסעיף מובטחים. במקרה זה אין נפקות לידיעה של מי שמקבל קטן (ב) נתייחד למקרה שבו הנכס המשועבד הוא מלאי. את השטר, וזאת כדי לעודד פירעון חובות לא מובטחים.

מאליו מובן שאם למממן נכס אין עדיפות לפי הוראה זו

ממילא לנושה המובטח דרכים אחרות להגן על עצמו.

כיוון שלא קוימו כל התנאים הנדרשים להשגת עדיפות,

תוכרע עדיפותו על פי ההוראה השיורית בדבר עדיפויות שטר או מסמך קניין סחיר מועברים, במהלך העניינים בין נושים, קרי, על פי הוראת סעיף .25 הרגיל, בדרך של מסירה. אין זה סביר לדרוש מאוחז שנתן לגבי שני המקרים עדיפותו של מממן נכס תלויה בכך תמורה בעדם לבדוק במרשם המשכונות אם קיים מישכון ששכלול זכות המישכון נעשה עד למועד מסירת החזקה על נכסים אלה. לפיכך מוצע, בסעיף קטן (ג), לתת עדיפות בנכס לידי החייב, וזאת כדי למנוע מצב שנושה ייתן לאוחז שנתן תמורה על בעל זכות מישכון בנכסים אלה אשראי נוסף בהתבסס על הנכסים שבהחזקת החייב בלי ששכלל את זכותו בדרך של רישום; זאת רק בתנאי שהאוחז לדעת שהם ממושכנים. לגבי נכס לא מוחשי, מאחר שלא לא ידע על המישכון. אם האוחז לא נתן תמורה, הוא יהיה קיים יסוד של חזקה בנכס, המועד הרלוונטי הוא המועד עדיף רק אם לא ידע על המישכון.

שבו רכש החייב זכויות בנכס.

493 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

(ג) זכויות מישכון באותו נכס של מממן נכס שהוא המוכר ושל מממן נכס אחר,

ששכללו את המישכון, יהיו באותה דרגת עדיפות.

זכות מישכון של נושה ששכלל את המישכון בדרך של קבלת שליטה כאמור בסעיף ,14 .22 עדיפות של מקבל שליטה עדיפה על זכות מישכון של נושה אחר ששכלל את המישכון בדרך אחרת.

זכות מישכון במסמך קניין סחיר של נושה ששכלל את המישכון, עדיפה על זכות מישכון .23 עדיפות של בעל זכות מישכון במסמך במיטלטלין הנכללים במסמך הקניין הסחיר, גם אם מישכון המיטלטלין שוכלל לפני קניין סחיר מועד שכלולו של מישכון מסמך הקניין הסחיר.

(א) נושים שזכויות המישכון שלהם הוחלו על מיטלטלין מחוברים לפי סעיף 10(א) .24 עדיפות בעל זכות מישכון במיטלטלין וששכללו את המישכון לפני מועד חיבור המיטלטלין, יהא חלקו של כל אחד מהם מחוברים במשכון לפי היחס שבין החיוב המובטח לטובתו לבין סך החיובים המובטחים על ידי המשכון.

(ב) זכות מישכון שהוחלה על מיטלטלין מחוברים לפי סעיף 10(א) של מממן נכס

ששכלל את המישכון לפני מועד חיבור המטלטלין, עדיפה על זכות מישכון באותם

מיטלטלין של נושה אחר ששכלל את המישכון, בהתקיים אחד מאלה:

דברי הסבר

זכות שעבוד במיטלטלין אמור לדעת אם מיטלטלין אלה ההבדל בין מלאי לבין נכסים אחרים הוא שכאשר יוחזקו אצל שומר (מחסן ערובה, למשל), שאז הוא נושא נושה מממן מלאי ועומדת לו זכות מישכון של מממן נכס, בסיכון שיוצא לגבי המיטלטלין מסמך קניין סחיר. עליו להודיע, כמוצע בסעיף קטן (ב), לכל נושה מובטח תחרות בין נושים אחרים או תחרות בין שני נושים קודם על זכות המישכון העומדת לו. דרישה זו נקבעה שלהם זכות שעבוד במסמך קניין מוסדרת בהוראות אחרות בשל המצב הנפוץ שעל פיו נושה נותן אשראי לחייב תוך בחוק המוצע, כמו למשל, ההוראה בדבר כללי עדיפות שהוא מסתמך על המלאי כבטוחה אף שאין הוא המממן שיוריים (סעיף 25 המוצע), או ההוראה הדנה בעדיפותם של אותו המלאי. במקרה שנושה זה התחייב על מימון חוזר של מחזיקים בכסף ובתחליף כסף (סעיף 20 המוצע). הוא עלול לתת אשראי חדש כנגד מלאי ששועבד כבר למממן הנכס. כדי להגן על הנושה הקודם נדרש שמממן סעיף 24 חוק המיטלטלין הדן כאמור בנושא של המלאי ייתן הודעה על זכותו לנושה קודם, הודעה שחייבת מיטלטלין שחוברו או שעורבבו (ר' דברי להימסר לפני שהחייב קיבל חזקה בנכס.

הסבר לסעיף 10), אינו מסדיר את הנושא של תחרות בין

זכות מישכון שהיתה במיטלטלין ערב החיבור, והועתקה סעיף קטן (ג) עוסק במקרה של תחרות בין שני מממנים למיטלטלין המחוברים, לבין זכות מישכון שנוצרה של אותו הנכס, כשהאחד הוא, למשל, המוכר והשני הוא במיטלטלין המחוברים. כמו כן אין התייחסות למקרה ששני מממן כללי של הנכס. מוצע להעמיד את שניהם באותה הנכסים שחוברו היו, ערב החיבור, ממושכנים לנושים דרגת עדיפות כך שהם יתחלקו בנכס 'פרי–פסו'.

שונים. בהעדר הוראה מפורשת יחולו כנראה ההוראות סעיף 22 בסעיף 14 מוצע כאמור לאפשר לנושה לשכלל השיוריות שלפיהן מי שרשם ראשון יזכה בעדיפות, אך מישכון בניירות ערך הנסחרים בבורסה או נראה שכלל זה אינו מתאים למקרה הנדון מכיוון שהכלל מישכון של פיקדון כספי, בדרך של קבלת שליטה בנכס בדבר ראשון בזמן מתייחס לזכויות מישכון בנכס כלפי אותו הממושכן; סעיף 14 האמור קובע מה נחשב כ"קבלת שליטה" נכס. לעניין זה.

במקרה של מיטלטלין מחוברים נראה מתאים יותר, בסעיף 22 מוצע לקבוע את עדיפותו של נושה ששכלל אם ערך הנכס המחובר נופל מערך הנכסים ערב החיבור, את המישכון בדרך של קבלת שליטה על פני נושה קודם לחלק את הנכס באופן פרופורציונלי לסכום החיוב המובטח ששכלל את זכות המישכון בדרך של רישום.

(סעיף קטן (א)). סעיף 23 בסעיף זה מוצע להקנות עדיפות לנושה שזכות

לגבי תחרות בין בעל זכות מישכון בנכס טרם החיבור, השעבוד שלו היא במסמך קניין סחיר על פני לבין בעל זכות מישכון בנכס המחובר, מוצע שהעדיפות נושה שקיבל זכות שעבוד במיטלטלין הכלולים במסמך תיקבע על פי מועד השכלול, כלומר תחול ההוראה הקניין, וזאת גם אם הנושה שקיבל זכות שעבוד במיטלטלין השיורית באשר לעדיפות הראשון בזמן. שכלל את זכותו קודם. מאליו מובן שהעדיפות תופסת גם בסעיף קטן (ב) מוצע להסדיר את המקרה שבו לנושה לגבי נושה ששכלל זכות מישכון במיטלטלין לאחר הוצאת היתה זכות מישכון של מממן נכס במיטלטלין טרם החיבור, מסמך הקניין הסחיר. הוראה זו נדרשת מאחר שמסמך קניין תוך הבחנה בין מיטלטלין שהם מלאי לבין מיטלטלין סחיר ניתן בקלות להעברה לצד שלישי, ונושה אשר מקבל

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 494

המיטלטלין המחוברים לפי

המחוברים לפי

הוחלה על

המיטלטלין

הנושה האחר

הוחלה על

האחר של

המישכון

הנושה

(1) זכות המישכון(1)של זכות

סעיף 10(א); סעיף 10(א);

מחובריםבמיטלטלין מחוברים

במיטלטליןהחיבור,

נוצרה לאחר

החיבור,

לאחר האחר

נוצרההנושה

המישכון של

הנושה האחר

של זכות(2) זכות המישכון(2)

שאינם מלאי; שאינם מלאי;

מחובריםבמיטלטלין מחוברים

במיטלטליןהחיבור,

נוצרה לאחרהחיבור,

לאחר האחר

נוצרההנושה

המישכון של

הנושה האחר

של זכות

(3) זכות המישכון(3)

תיאורהכוללת את תיאור

מישכון

הודעת את

רשםהכוללתמישכון

הודעתהנכס

רשםשמממןובלבד

הנכס

מלאי,

שמממן

שהם מלאי, ובלבדשהם

זכותבכוונתו לקבל זכות

ולפיה

לקבל

האחרבכוונתו

לנושהולפיה

הודעה

האחר

ומסר

לנושה

המחוברים

המיטלטליןהודעה

המיטלטלין המחוברים ומסר

בהודעה, הכל לפני החיבור.

לפני החיבור.

המתוארים

בהודעה, הכל

המחוברים

המתוארים

במיטלטלין

המחוברים

מישכון במיטלטליןמישכון

עדיפות אחר,

של נושהזכותכללי

אחר,

נושה על

המישכוןשלעדיפה

אתעל זכות

עדיפה

ששיכלל

המישכון

אתנושהששיכללשל של נושה

זכות מישכון עדיפות זכות .25

מישכון (א) .25

כללי (א)

שיוריים שיוריים

חדלות פירעון של החייב.

בהליכי החייב.

פירעון של

לרבות

לרבות בהליכי חדלות

קודם למועד שכלול

שכלול

לטובתו

למועד

המישכון

שכלול קודם

שמועדלטובתו

המישכוןנושה

שכלול

מישכון של

זכות שמועד

של נושה

(ב) זכות מישכון (ב)

המישכון של הנושה האחר.

הנוש האחר.

על זכות

עדיפה של

המישכון

אחר,

זכות

נושה

לטובת על

המישכון עדיפה

המישכון לטובת נושה אחר,

המישכון, יהא חלקו של כל

חלקו של כל

שכללו את

המישכון, יהא

מישכון שלא

שכללו את

בעלי זכות

מישכון שלא

כמה נושים היוזכות

(ג) בעלי

(ג) היו כמה נושים

המובטחיםהחיובים המובטחים

לטובתו לבין סך

החיובים

המובטח

לבין סך

החיוב

לטובתו

המובטחשבין

לפי היחס

החיוב

במשכון

מהםשבין

אחדהיחס

אחד מהם במשכון לפי

על ידי המשכון. על ידי המשכון.

זכות על

ידיעהתוך על

שפעלידיעה

משום על

רק ידיעה

שפעללבתוך

בחוסר תום

רק משום

כפועל בחוסראדם

תום לב כפועל

לא יראו פרק זה,

לענייןאדם זכות פרק 6

זה,.2 לא יראו לעניין .26

ידיעה על

מישכון וחובת מישכון וחובת

תום הלב ר

. אח אדם של מישכון

ר זכות

אח אדם קיום

של מישכון זכות קיום

תום הלב

דברי הסבר

בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע את העיקרון שנושה אחרים. ההסדר המיוחד לגבי מלאי דומה במהותו להסדר ששכלל את זכות המישכון עדיף על פני נושה אחר שבסעיף 21(ב) המוצע הדן בתחרות בין מממן נכס שהוא כדוגמת מעקל, כמו גם לגבי נושה שיש לו משכון אשר מלאי לבין נושה אחר שקיבל זכות מישכון במלאי. דברי לא שכלל אותו. עדיפות זו חלה גם בהליכי חדלות פירעון ההסבר לאותו סעיף יפים גם לסעיף קטן זה.

של החייב. סעיף 25 בסעיפים הקודמים נדונו כללי עדיפות מיוחדים,

בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע שהעדיפות בין כמה הנובעים הן מטיב הנכסים הממושכנים והן נושים ששכללו את זכות המישכון שיש להם תיקבע על מאפיונים מיוחדים של הנושים. הסעיף המוצע מסדיר פי מועד השכלול, על פי הראשון בזמן. תחרות בין נושים אם לא חלים עליהם כללי העדיפות סעיף קטן (ג) עניינו במקרה שבו ישנם כמה נושים המיוחדים האמורים. המבחן המוצע הוא מתן עדיפות בעלי זכות מישכון שלא שכללו את המישכון. כעיקרון, לנושה ששכלל ראשון בזמן.

תחרות בין זכויות מוסדרת בסעיף 12 לחוק המיטלטלין, ראוי לשים לב שבסעיף מדובר על נושים בעלי זכות ולכן לכאורה היה מקום לפנות להוראה זו כדי למצוא מישכון. בתחרות בין קונה לבין בעל זכות מישכון סעיף זה פתרון במקרה של שני בעלי זכויות מישכון שלא שכללו אינו רלוונטי, ועל תחרות עם קונים תחול ההוראה שיוחדה את הזכות. עם זאת, פתרון של העדפת נושה אחד על פני לקונים (סעיף 19 המוצע).

השני כקבוע בחוק האמור אינה נראית מוצדקת, ולכן מוצע הבדל מהותי חשוב בין סעיף 4 לחוק הקיים לבין לקבוע, בסעיף קטן (ג), שבעלי זכות המישכון יחלקו בנכס הסעיף המוצע הוא בנושא הנפקות של ידיעתו של נושה הממושכן 'פרי–פסו'. על מישכון קודם. לפי החוק הקיים, גם אם לא שוכלל החוק המוצע הוא חוק מסחרי אשר מסדיר, סעיף 26 משכון בדרך של רישום או הפקדה, יהיה הנושה הראשון בין השאר, את היחסים בין נושים שונים של עדיף על נושה מאוחר אם הלה ידע על זכות המישכון חייב שלהם זכות מישכון בנכסי החייב. נושים אלה הם הקודמת.

לרוב גופים מתוחכמים אשר אשר יודעים כיצד להגן על על פי ההצעה אין נפקות לידיעה של הנושה השני האינטרסים שלהם. בסביבה מסחרית זו הנדבך העיקרי והמבחן הקובע את עדיפותו של הנושה הראשון הוא הוא הוודאות המשפטית ומתן אפשרות לדעת מראש את אם השתכללה זכותו על פי החוק. האיזון הראוי, בפרט מידת החשיפה של החייב, ככל שניתן. לגבי אלה אין זה שמדובר בחוק מסחרי, הוא לקבוע סדר עדיפויות על פי ראוי להכליל בחוק אלמנט של ידיעה על משכון קודם אשר מבחן אובייקטיבי ברור, שיקנה ודאות לשחקנים בשוק עלול לפגוע במעמדו של נושה. דבר זה יגרום לחוסר ודאות האשראי.

ופגיעה ביעילות של החוק המוצע. לפיכך, מוצע בסעיף זה

495 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

פרק ה': הוראות כלליות לגבי משכונות

החייב רשאי לדרוש מנושה שלטובתו מישכן נכס, העתק של חוזה המישכון וכן מידע העברת מידע לחייב .27 בעניינים אלה:

(1) סכום החיוב שלהבטחתו ניתן המשכון, מעודכן למועד המצוין בדרישה, ותנאי

הפירעון;

תיאור מפורט של הנכס הממושכן. (2)

(א) על אף האמור בהוראות כל דין, העברת זכויותיו של החייב בנכס הממושכן, לאחר, .28 העברת זכויות החייב בנכס למעט העברה בלא תמורה ולרבות מישכון נוסף של הנכס הממושכן, תקפה, על אף הממושכן הוראה אחרת בחוזה המישכון; נקבעה הוראה אחרת כאמור, אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהזכות של הנושה לתרופות בשל הפרת החוזה למעט תרופת אכיפה ותרופה בשל גרם הפרת חוזה.

(ב) מישכן החייב נכס במישכון נוסף לטובת נושה אחר, רשאי הנושה האחר לממש

את המשכון רק בהסכמת הנושה הראשון; הנושה הראשון לא יסרב לתת את הסכמתו

אלא מטעמים סבירים.

(א) שוכלל משכון בדרך של הפקדה, יחול המישכון גם על פירות המשכון. .29 פירות המשכון

דברי הסבר

והחייב מבקש למשכן שנית את הנכס. בשיטת משפט לקבוע שידיעה על משכון קודם אינה פוגעת בתום לבו של המכירה בזכות הקניין של היחיד, אין מקום לפרט להגביל הנושה שיודע. הסיכון צריך להיות מוטל על נושה בעל את יכולתו של פרט אחר לעשות עסקאות בנכסים שיש לו. זכות מישכון קודמת שלא שכלל את זכות המישכון.

עם זאת, ניתן לראות בכך הפרת חוזה אם כך קבע הנושה סעיף 27 הסעיף המוצע קובע פרוצדורה שבהתאם אליה בחוזה. בהתאם לכך, מוצע בסעיף קטן (א) לקבוע במפורש רשאי החייב לקבל מידע מהנושה. סעיף זה שעומדת לנושה תביעה בשל הפרת חוזה אך נשללות ממנו הכרחי מאחר שהמרשם מבוסס על הודעת מישכון אשר תביעת אכיפה או תביעה בשל גרם הפרת חוזה. בה אין פרטים מלאים לגבי ההלוואה, ואין המרשם מתעדכן במקרה של מישכון נוסף, הבעיה המרכזית של הנושה לאחר רישום הודעת המישכון.

הראשון היא שנושה שני עלול לממש את המשכון בעיתוי מוצע להקנות את הזכות רק לחייב. לכאורה, ניתן לא נוח לנושה הראשון. ולכן, כדי שלא לפגוע בנושה לטעון שהחייב רשאי לדרוש ממילא מידע זה אף בלא הראשון מעבר לנדרש, מוצע שהנושה השני לא יהיה רשאי הוראה בחוק, אך התשובה לשאלה זו אינה חד–משמעית לממש את המשכון בלא הסכמה של הנושה הראשון. וכדי להסיר ספק, מן הראוי לקבוע זאת בחוק.

יובהר, שגם על פי המצב החוקי כיום, תאגידים סעיף 28 סעיף 6 לחוק הקיים קובע הוראה ולפיה החייב בנקאיים אינם יכולים לאסור איסור גורף על מישכון נוסף. רשאי לשעבד את הנכס הממושכן פעם נוספת על פי סעיף 19א להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 450 בנושא אך המשכון השני יהיה כפוף למשכון הראשון, והנושה מתן הלוואות לדיור (שעבוד נכס בדרגה שנייה), תאגיד בעל המשכון הראשון יהיה זכאי להיפרע ראשון מהנכס בנקאי אינו רשאי לסרב סירוב בלתי סביר לשעבוד נוסף הממושכן, והכל באין הסכם אחר בין הצדדים.

של הנכס.

מוצע לקבוע הוראה כללית באשר לזכותו של החייב

מוצע לפיכך לאפשר לחייב לבצע עסקאות על אף לבצע עסקאות בנכס הממושכן כמפורט להלן:

הוראה בחוזה המישכון האוסרת או מגבילה עשיית

עסקאות, למעט במקרה של העברה בלא תמורה, הוראה בעוד שסעיף 6 לחוק המשכון הקיים דן אך ורק המקובלת בכל החקיקות אשר מאמצות את המודל במישכון נוסף, הסעיף המוצע כולל גם העברת בעלות.

האמריקני והקנדי של מישכון. בשיטה המאפשרת מישכון של נכסיו של החייב, לרבות

נכסים עתידיים, אין לתת זכות לנושה "להקפיא" את

סעיף קטן (א) חוזר על האמור בסעיף 8 לחוק סעיף 29 נכסיו של החייב ולגרום להשתעבדותו המוחלטת של הקיים. סעיף קטן (ב) הוסף כדי להבהיר מה החייב לרצונו או להסכמתו של הנושה. סעיף זה הוא דינם של פירות שהם כסף. אחת מההוראות החשובות להגנה על החייב ולאיזון בין העיקרון הכללי שבסעיף קטן (א) הוא שהמשכון יחול האינטרסים של הנושה לבין האינטרסים של החייב ושל גם על הפירות, כשמשמעות הדבר שאף הם יהיו מופקדים נושים אחרים של החייב, והיא בעלת חשיבות מיוחדת בידי הנושה. כאשר יש פער בין גובה החיוב לבין שווי הנכס הממושכן,

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 496

סעיף קטן, כסף, יזקוף

יזקוף

באותו

כאמור כסף,

סעיף קטן,

הפירות

באותוכאמורהיו

הפירותקטן (א)

הוראות סעיף

קטן (א) היו

על אף

(ב) סעיף

(ב) על אף הוראות

החייב. לפי בחירת החייב.

יעבירו לחייב,

או בחירת

המובטחלפי

יעבירו לחייב,

או החיובלפירעון

המובטח

הכסף

החיוב

הנושה את

הנושה את הכסף לפירעון

אחרת בחוזה המישכון.

המישכון.

בחוזה נקבע

אחרתאם לא

נקבע יחולו

לא ו–(ב)

קטנים (א)

יחולו אם

סעיפים

הוראות ו–(ב)

סעיפים קטנים (א)

(ג) הוראות (ג)

בהסכמת

רקבמשכון במשכון

שימוש בהסכמת

רקשימושלעשות

במשכוןהנושה רשאי

שימוש לעשות

הפקדה,

הנושה

רשאיבדרך

משכון

הפקדה,

בדרךשוכלל שוכלל .30

משכון(א) שימוש (א)

במשכון .30

יעשה בו שימוש כלל.

שימושלאכלל.

צרכני -

יעשה בו

הוא נכס

המשכוןלא

אםצרכני -ואולםנכס

המשכון הוא

החייב, ואולם אם החייב,

הסכםהנושה, באין הסכם

ישלם לו

במשכון, באין

שימוש הנושה,

יעשהישלם לו

במשכון,

הנושה

שימוש

החייב כי

הסכים יעשה

(ב) הסכים החייב(ב)כי הנושה

את התמורה הראויה.

הראויה.

אחר, את התמורה אחר,

מישכון של חלק בלתי מסוים של נכס -

נכס -

חלק

מושכןשל

בלתי מסוים מושכן .31

חלק (א) .31

מישכון(א)

של חלק

בנכס בנכס

ברשות בית המשפט;

המשפט;

הנושה או

בהסכמת בית

אלאאו ברשות

הנושה

בהסכמתהנכס

לחלק את

אלא

ניתן

הנכס

לא ניתן לחלק(1)את לא (1)

מהמועדגם לנושה, מהמועד

תהא נתונה

לנושה,

הנכסחלוקתגם

את נתונה

לתבועתהא

החייב הנכס

שלחלוקת

זכותואת

החייב לתבוע

(2) זכותו של (2)

המשכון.לממש את המשכון.

זכאי הנושה

לממש את

שבו זכאי הנושה שבו

לפי הוראות סעיף זה,

אחרים,זה,

הוראות סעיף

החייב ושל

אחרים, לפי

משותפת של

החייב ושל

בבעלות

שהיהשל

משותפתבבעלותנכס

שהיה חולק

(ב) חולק נכס (ב)

החלק שקיבל החייב.

החייב.

המישכון על

החלק שקיבל

יחול המישכון על יחול

שהחייב כשם

לקיום זכות שהחייבקיומה

דרישה לדרוש את

הנושהכשם

זכאי קיומה

לדרוש את

אדם אחר, זכאיכלפי

הנושה לחייב

אחר,

שיש

זכותאדם

כלפימושכנה זכותזכות.32

שיש לחייב מושכנה .32

דרישה לקיום

שמושכנה שמושכנה

החיוב המובטח, אלא אם

אלא אם

לקיום

המובטח,

החיובהמועד

לקיום לפני

הזכות חל

המועד

לקיום

לפניהמועד

הזכות חל

גם אםלקיום

המועדיכול,

היה יכול, גם אם היה

אחרת בחוזה המשכון. המשכון.

בחוזהוסכם

כן הוסכם אחרת כן

רשאים המשכון,

המשכון ממימוש פדיון

אורשאים

המשכון, ממימוש

מהמישכון להיפגע

מהמישכון או

שזכותו עלולה

להיפגע

עלולהאדם

החייב וכל וכל. אדם

(א)שזכותו המשכוןהחייב 33 .33

פדיון (א)

שהגיע המועד לקיומו.

לקיומו.

לאחר

המועד

המובטח

שהגיע

החיוב

לאחר

קיום

המובטח

החיובעל ידי

המשכון

קיום

ידיאת

לפדות

לפדות את המשכון על

ממימוש המשכון, רשאים

אורשאים המשכון,

מהמישכוןממימוש

להיפגע

מהמישכון או

שזכותו עלולה

להיפגע

עלולהאדם

החייב וכל

(ב) שזכותו

(ב) החייב וכל אדם

שבחיוב

לקיומו, ובלבד שבחיוב המועד ובלבד

לקיומו,לפני

המובטח

המועד לפני

החיוב קיום

המובטח

החיובעל ידי

המשכוןקיום

ידיאת

לפדות

לפדות את המשכון על

המועדמגיעה לו עד המועד

שהיתההריביתעד

מגיעה לושהיתהאת

לנו גם הריבית

ישלמוריביתאת

לנושה גם

הנושא ישלמו

לתשלום כסף

לתשלום כסף הנושא ריבית

הקצרה מביניהן, והכל

והכל

התקופה

מביניהן,הקצרהלפי

התשלום,

התקופה

לפיאחרי

חדשים

התשלום,

אחרישישה

חדשים בעד

שישהחיוב או

לקיום החיוב או בעדלקיום

אחרת בחוזה המישכון.המישכון.

בחוזה נקבע

אחרת אם כן

אלא אם כן נקבע אלא

דברי הסבר

סעיף 32 הסעיף המוצע שעניינו "דרישה לקיום זכות במקרה של כסף לא יחול הכלל האמור, והנושה יהיה שמושכנה" חוזר על האמור בסעיף 20 לחוק חייב להעביר את הכסף לחייב או לזקפו על חשבון החיוב. יש הקיים, בשינוי נוסח אחד. במקום לקבוע שהנושה זכאי לציין שמתן זכות בחירה לנושה עלולה להיות בעייתית, שכן לדרוש את "מימוש" הזכות, מוצע להשתמש במילים ייתכן שכתוצאה מהפירעון המוקדם, חלקי או מלא, ייגרם "לדרוש את קיומה" וזאת כדי להימנע מהמילה "מימוש" נזק לנושה המזכה אותו בפיצוי. אם כך המצב, אין סיבה שעלולה להתפרש כמימוש המשכון. שהכסף ישמש לפירעון החיוב ויש להשאיר את הבחירה לחייב אם לקבל את הכסף לידיו או לבצע פירעון מוקדם.

סעיף 33 הסעיף המוצע שעניינו "פדיון המשכון" חוזר

על האמור בסעיף 13 לחוק הקיים עם כמה זכותו של הנושה או של מי שמחזיק בנכס סעיף 30 שינויים. מוצע למחוק את המילים "אף אם יש קביעה הממושכן מטעמו, להשתמש במשכון שהופקד אחרת בהסכם המישכון" המופיעות בסיפה של סעיף בידיו אינה מובנת מאליה.

קטן (א), שכן ככלל הוראות החוק המוצע אינן ניתנות סעיף 10 לחוק הקיים מתיר לנושה להשתמש במשכון להתנאה אלא מקום שנאמר כך במפורש. לפיכך, הסיפה בכפוף להסכמתו של החייב. מוצע לסייג את הסעיף הקיים האמורה, כמו גם ההתייחסות בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג) כך שאם מדובר בנכס צרכני לא תהיה לנושה זכות שימוש להתנאה בחוזה מיותרות. על אף הסכם בין הנושה לבין החייב.

בנוסף, הוראת סעיף קטן (ג) נמחקה שכן הוראת סעיף 5 סעיף 31 הסעיף המוצע שעניינו "מישכון של חלק לחוק הקיים אינה כלולה בחוק המוצע. סעיף 5 לחוק הקיים בנכס" חוזר על האמור בסעיף 11 לחוק הקיים, מאפשר מעין תקנת שוק במשכון, קרי, מתן תוקף למשכון תוך הבהרה שההסדר האמור בסעיף יחול גם במקרה אף אם הממשכן לא היה הבעלים של המשכון או לא היה שבעלים יחידי של נכס מבקש למשכן חלק בלתי מסוים מן זכאי למשכנם. הוראת סעיף 5 האמורה מבטאת עיקרון הנכס שבבעלותו.

497 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות זכות לפדות חלק מן המשכון על ידי קיום חלק

מן החיוב המובטח, אלא אם כן הוסכם אחרת בחוזה המישכון.

נפדה משכון לפי סעיף 33 בידי מי שאינו החייב, זכאי הפודה לחזור אל החייב ולהיפרע .34 פדיון משכון שלא על ידי החייב ממנו כדין ערב שמילא את ערבותו, ואם הפודה לא היה בעל הנכס, יעמוד לו המשכון להבטחת זכותו זו; בסעיף זה, "החייב", לעניין מישכון להבטחת חיובו של אחר - למעט בעל הנכס.

(א) חדל החיוב המובטח, יפקע המישכון. .35 פקיעת המישכון

(ב) פקע המישכון, יחזיר הנושה לחייב את המשכון אם הופקד בידי הנושה או בידי

שומר מטעמו, בתוך שבועיים מיום שחדל החיוב; נרשם המישכון, יגיש הנושה בקשה

למחיקתו, בתוך 30 ימים מיום שחדל החיוב.

הנושה לא יגבה מהחייב תשלום בעד החזרת המשכון או מחיקת רישומו. (ג)

פרק ו': מימוש המשכון

(א) לא קוים החיוב המובטח במועדו, רשאי הנושה להיפרע מן המשכון בדרך של .36 מימוש המשכון מימושו.

(ב) אין הצדדים רשאים להתנות על דרכי המימוש לפי חוק זה, כל עוד לא הגיע

המועד לקיום החיוב המובטח.

מימוש המשכון יהיה על פי צו בית המשפט, ואולם - .37 דרכי המימוש

(1) במשכון שיש לגביו בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין זה, יהיה המימוש בהתאם

לאותן הוראות;

(2) במשכון מופקד או במשכון רשום יכול שהמימוש יהיה על פי צו רשם ההוצאה

לפועל;

דברי הסבר

המשכון יחולו על הנושה. עיקרון זה תואם את העיקרון של בעלות נחזית של המחזיק בנכס כלפי הנושה. הרציונל שבהצעת חוק דיני ממונות, התשע"א-2011 (הצעת חוק של הגנה על נושה מפני מי שמחזיק בנכס על חשבונו של הממשלה, התשע"א, עמ' 712) (להלן - הצעת חוק דיני החייב אינה מקובלת בדיני המשכון המודרניים, שבהם ממונות), שעל פיו הוצאות לקיום חיוב מוטלות על החייב לרוב הנושה הוא נושה מקצועי שעורך וראוי שיערוך את (סעיף 56 להצעה האמורה). הבדיקות הרלוונטיות בדבר הזכות למשכן את הנכס.

מעבר לכך שההוראה המוצעת באה להגן על סעיף 34 הסעיף המוצע שעניינו "פידיון משכון שלא החייבים, יהיה בכך גם כדי לגרום למחיקת משכונות ישנים על ידי החייב" חוזר על האמור בסעיף 14 לחוק מהמרשם, וכך לסייע לשמרו עדכני. הקיים, למעט הסיפה אשר נוספה לצורך הבהרה.

סעיף 15(ג) לחוק הקיים נמחק שכן הוא מיותר. על הסעיף המוצע עניינו "פקיעת המשכון". סעיף 35 פי סעיף 2 המוצע, המשכון יכול להיות לחיוב מתחדש, סעיף קטן (א) שבו חוזר על הוראת סעיף 15(א) ולפיכך קיום החיוב כאשר מדובר בחיוב מתחדש ממילא לחוק הקיים.

אינו מפקיע את המשכון. סעיף 15(ב) לחוק הקיים מעניק לחייב את הזכות

סעיף 36 הסעיף המוצע שעניינו "מימוש המשכון" לדרוש מהנושה לבצע את הפעולות הנדרשות כתוצאה חוזר על האמור בסעיף 16 לחוק הקיים, בשינויי מפקיעת המישכון. בסעיף קטן (ב) מוצע להטיל ישירות נוסח קלים כדי להתאימו לנוסחו של סעיף 2 המוצע. חובה על הנושה לבצע פעולות אלה, זאת מאחר שהניסיון הסעיף המוצע שעניינו "דרכי המימוש" חוזר סעיף 37 מלמד שבמקרים רבים החייבים לא עומדים על זכותם על האמור בסעיף 17 לחוק הקיים, בשינויי אלא כאשר הם מעוניינים למכור את הנכס שעדיין רשום נוסח קלים ובכמה שינויים אחרים. עליו מישכון או שהם מעוניינים למשכן אותו שוב. הטלת חובה על הנושה משמעה גם שההוצאות הכרוכות במילוי השינוי הראשון הוא מחיקת המילים "וכן במשכון החובה יהיו מוטלות על הנושה. עם זאת, מוצע לקבוע ניירות ערך" שבפסקה (3) לסעיף 17 לחוק הקיים. מאחר במפורש שההוצאות בשל מחיקת הרישום או החזרת

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 498

יכול שהמימוש יהיה

יהיהמוסדי

שהמימוש

המגיע לגוף

מוסדי יכול

לגוף לחיוב

המגיערובה

המשמש

לחיוב

מופקד

ערובה

במשכון

(3)המשמש (3) במשכון מופקד

מוסדי" - כל אחד מאלה:

"גוף מאלה:

בפסקהכלזו,אחד

מוסדי" -

כאמור;

צו "גוף

בלא זו,

בפסקה

עצמו

כאמור;

המוסדי

בלא צו

עצמוהגוף

על ידי

על ידי הגוף המוסדי

(א) תאגיד בנקאי;(א) תאגיד בנקאי;

בנק ישראל; בנק ישראל; (ב) (ב)

התשמ"א-(ביטוח), התשמ"א-

שירותים פיננסיים

פיננסיים (ביטוח),

הפיקוח עלשירותים

כהגדרתו בחוק

הפיקוח על

מבטח

כהגדרתו בחוק

(ג) (ג) מבטח

9

1981 ; 19819;

פיננסיים (קופות גמל),

גמל),

שירותים

על (קופות

פיננסיים

הפיקוחשירותים

כהגדרתה בחוק

הפיקוח על

מנהלת

חברהבחוק

כהגדרתה

(ד) חברה מנהלת(ד)

התשס"ה-200510; התשס"ה-2005 ;

10

כמשמעותו בסעיף 46 לחוק

הבורסה 46 לחוק

כמשמעותו בסעיף

בהתאם לתקנון

הבורסה

בורסה

לתקנון

בהתאםחבר

מי שהוא

בורסה

(ה) מי שהוא חבר(ה)

ניירות ערך; ניירות ערך;

50א לחוק ניירות ערך;

בסעיףערך;

כהגדרתהניירות

מסלקה50א לחוק

כהגדרתה בסעיף

(ו) מסלקה (ו)

הכנסת.ומשפט של הכנסת.

החוקה חוק

ומשפט של

באישור ועדת

החוקה חוק

ועדתהשר

שיקבע

באישור

השרנוספים

גופים

גופים נוספים(ז)שיקבע (ז)

יהיה כאמור בסעיף .32

בסעיף .32

שהמימוש

כאמור

יכול

יהיה

שהמימושכסף

זכות לקבלת

שהואיכול

לקבלת כסף

במשכון שהוא(4)זכותבמשכון (4)

מימוש

של פי צו יהיה בדרך

מימוש על מימוש

לפועל

ההוצאה של

יהיה בדרך רשם

לפועל

או צו

ההוצאה

בית משפטמשפטעלאופיצוצורשם

ביתמשכון

מימוש מימושצומשכון.38

על פי צו .38

מימוש על פי

מאת בית משפט מאת בית משפט או

ההוצאה רשם

או רשם הוצאההורהההוצאה

כן אם אלא

רשם דין,

הורה

פסק

כןשל

אם לפועל

אלא דין, פסק

בהוצאה של

עיקול

לפועלעליובהוצאה

שהוטל עיקול

נכס עליו שהוטל רשם נכס

הוצאה לפועל

יותר בנסיבות העניין.

לפועל העניין.

וצודקת

בנסיבות

יותריעילה

אותהוצודקת

יעילהשראה

אותהאחרתעל דרך

שראה

לפועל

לפועל על דרך אחרת

במכירהידיבדרך בדרךיהיה

מימוש על במכירה37(3),

יהיה בסעיף

37(3),כאמור

מוסדי ידי גוף

בסעיף כאמור

מוסדי על

גוף משכון

ידי של

מימוש

משכון על (א) ידימימוש .39

של (א) .39

מימוש על

גוף מוסדי גוף מוסדי

כזה - בדרך מסחרית מסחריתבדרך שוק

סוג,- ובאין

מאותוכזה

ובאין שוק

סוג,נכסים

נמכרים

מאותושבו

נכסים

נמכריםבשוק

מקובלת מקובלת בשוק שבו

סבירה. סבירה.

שנתן לחייב ולכל אדם

ולכל אדם

לחייבלאחר

המשכון אלא

לאחר שנתןבמימוש

המוסדי אלא

הגוף המשכון

במימוש

המוסדייפתח

(ב) לא (ב) לא יפתח הגוף

המוסדי - הודעה במועד

לגוףבמועד

הודעה

ידועים

המוסד -

והוא ומענו

ידועים לגוף

המימוש -

ומענו

והוא מן

להיפגע

המימוש -

שזכותו עלולה

שזכותו עלולה להיפגע מן

לנקוט למימוש המשכון.

המשכון.

עומד

למימוש

לנקוט שהוא

הצעדיםעומד

שהוא על

הצעדים מראש

סביר מראש על סביר

שנגרםקטן (ב) לנזק שנגרם

לנזקבסעיף

כאמור

קטן (ב)

בסעיףאדם

החייב וכל

כלפיכאמור

אחראיאדם

החייב וכל

המוסדי

כלפי

הגוף

(ג) הגוף המוסדי(ג)אחראי

בהתאם להוראות חוק זה.

שלא חוק זה.

להוראות

המשכון

בהתאםמימוש

שלא

בשלהמשכון

להם בשל מימוש להם

מרביתם,

מימושאומישכון על

מרביתם, החייב

אונכסיו שלכלל

החייב

מישכון על

נכסיו של

כלל חל

עלו–,38

מישכון37

בסעיפיםהאמורחל האמור(א) על

בסעיפיםאף

37 ו–,38 מישכוןעלעלאף .40 .40

מימוש (א)

כלל נכסי החייב כלל נכסי החייב

כונס נכסים על פי צופי צו

מינוי

ידי על

נכסים

רק על

המשכוןכונס עלאת

ידי מינוי לממש

המשכון רק

לעת, ניתן

מעתאתלממש שהם

כפיניתן

כפי שהם מעת לעת,

של בית משפט. של בית משפט.

דברי הסבר

הסעיף המוצע שעניינו "מימוש על ידי גוף סעיף 39 שכאמור בסעיף 14 המוצע, ניתן לשכלל ניירות ערך בדרך מוסדי" חוזר על האמור בסעיף 19 לחוק של קבלת שליטה, וההוראות בנושא הפקדה חלות על הקיים. שכלול בדרך זו, די להזכיר משכון שהופקד בפסקה (3) לסעיף המוצע.

כפי שהוזכר לעיל במבוא לדברי ההסבר, החוק סעיף 40

המוצע מבקש לבטל את מוסד השעבוד הצף, השינוי השני הוא לעניין פסקה (4). על פי החוק הקיים אך לשמור, במידת האפשר, על סדרי העדיפויות שנוהגים מימוש המשכון יכול שיהיה כאמור בהוראה הדנה בדרישה במקרה של שעבוד צף. בהתאם לכך הסעיף המוצע חל לקיום זכות שמושכנה. ואולם מימוש משכון משמעו קבלת במקרה שהמישכון חל על כלל נכסי החייב או על מרביתם, כסף תמורתו ופירעון החיוב באמצעותו. דבר זה מתקיים רק כפי שהם מעת לעת - בדומה לשעבוד הצף. מכירת נכסים כאשר מדובר בזכות לקבלת כסף.

אלה תוביל, בסופו של דבר להפסקת פעילותו של העסק, הסעיף המוצע שעניינו "מימוש על פי צו מאת סעיף 38 וניהולם לצורך מימוש משמעו למעשה, העברת ניהול בית משפט או רשם הוצאה לפועל" חוזר על העסק לידי המממש. מובן כי הסעיף לא יחול לגבי נכס האמור בסעיף 18 לחוק הקיים.

ס"ח התשמ"א, עמ' .208 9

ס"ח התשס"ה, עמ' .889 10

499 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

מונה כונס נכסים לפי הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה: (ב)

(1) חובות בני קדימה כמשמעותם בסעיף 78 לפקודת פשיטת הרגל או

בסעיף 354 לפקודת החברות, לפי העניין, ייפרעו מתוך הנכסים שהגיעו לידי

הכונס, לפני פירעון החוב המובטח במשכון כאמור בסעיף קטן (א);

(2) הכונס יודיע על מינויו לכונס הנכסים הרשמי, בתוך שבעה ימים ממועד

המינוי;

(3) בית משפט מחוזי רשאי להורות לכונס, בצו, כי בעניינים שנקבעו בו עליו

לפנות לבית המשפט לשם קבלת הוראות; צו כאמור יכול שיינתן ביוזמת בית

המשפט או לפי בקשה מאת כונס הנכסים הרשמי, נושה, משתתף כהגדרתו

בפקודת החברות או ממונה בהליכי חדלות פירעון; לעניין זה, "ממונה בהליכי

חדלות פירעון" - כונס או כונס זמני של נכסי החייב או נאמן, שמונו לפי פקודת

פשיטת הרגל, מפרק או מפרק זמני שמונו לפי פקודת החברות וכן בעל תפקיד

שמונה לפי סעיף 350 לחוק החברות.

(ג) השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות

לעניין מינוי כונס נכסים לפי סעיף זה וסמכויותיו, ובכלל זה בדבר דרך המינוי ותנאי הכשירות.

(א) בית משפט רשאי, על פי בקשת החייב, הנושה או המחזיק במשכון, לצוות על .41 מימוש מוקדם של משכון מימוש המשכון לפני שהגיע המועד לקיום החיוב המובטח או לתת הוראות אחרות שימצא לנכון, אם נוכח שהנכס הממושכן עלול להתקלקל או לאבד שיעור ניכר מערכו או שזכויות הצדדים עלולות להיפגע מסיבה אחרת.

מימוש המשכון לפי סעיף זה יהיה בדרך שיורה בית המשפט. (ב)

סכום שקיבל הנושה לפני המועד לקיום החיוב המובטח מתוך קיום זכות לפי סעיף .42 פירעון מוקדם של החיוב 32 או מתוך מימוש מוקדם לפי סעיף 41 ייזקף על חשבון החיוב, אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת.

אין במישכון כדי לגרוע מזכותו של הנושה לגבות את החיוב שלא על ידי מימושו, ואין הזכות לגביית החיוב .43 שלא על ידי מימוש במימוש המשכון כדי לגרוע מזכותו לגבות את יתרת החיוב שלא נפרעה במימוש, והכל המשכון אלא אם כן נקבע אחרת בחוזה המישכון.

דברי הסבר

מובטחות בשעבוד צף. מאחר ולפי ההצעה אין עוד צורך צרכני שלא ניתן לשעבדו לפי סעיף 5(ב) שכן ממילא אין בשעבוד צף מחד גיסא, אך יש נסיבות שבהן מוצע למנות הוא מקיים את התנאי של מישכון החל על נכסי החייב כפי כונס מאידך גיסא, מוצע לקבוע הוראות דומות לאלה שהם מעת לעת.

שבפקודת החברות על מינוי כונס לפי סעיף זה. מינוי כונס לפי הדין הקיים ניתן לממש שעבוד צף רק באמצעות לפי סעיף זה יכול שיהיה גם במקרה של נכסי יחיד. צו של בית משפט. מוצע לקבוע, בהתאם, כי מימוש נכסים הסעיף המוצע שעניינו "מימוש מוקדם של סעיף 41 אלה יהיה רק בצו של בית משפט.

משכון" חוזר על האמור בסעיף 21 לחוק בדומה להוראות החלות על שעבוד צף, מוצע

הקיים. להקנות לחובות בדין קדימה עדיפות על פני הנושה, כך

הסעיף המוצע שעניינו "פירעון מוקדם של סעיף 42 שחובות אלה ייפרעו בטרם ייפרע הנושה המובטח בנכסים החיוב" חוזר על האמור בסעיף 22 לחוק המשועבדים. הוראה זו אף היא נובעת מהתפישה, שמימוש הקיים. משמעו הפסקת פעילות העסק. מכאן שבעת המימוש יש להחיל את דיני הקדימה שחלים בעת פירוק העסק.

סעיף 43 הסעיף המוצע שעניינו "הזכות לגביית החיוב בפקודת החברות קיימות הוראות אשר מסדירות את שלא על ידי מימוש המשכון" חוזר על האמור פעולתו של כונס ואת דרך מינויו. ההוראות האמורות חלות, בסעיף 23 לחוק הקיים, בשינויי נוסח והבהרה שההוראה בין השאר, במקרה של מינוי כונס נכסים מטעם איגרות חוב ניתנת להתנאה.

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 500

אי–תחולהתשלום,

זכות לקבלת

תשלום,

המחאת

לקבלת

יחולו על

לא זכות

המחאת

פרק זה

הוראותעל

לא יחולו

3(ב), על אף

3(ב), הוראות פרק

סעיףזה 4

הוראות.4 סעיף על אף .44

אי–תחולה

2(א).כאמור בסעיף 2(א).

מישכון

בסעיף

שכוונתה

עסקהכאמור

מישכון

שאינה

שאינה עסקה שכוונתה

ז': מרשם המשכונות

המשכונות

פרק פרק ז': מרשם

משכונות

לרשםומרשם

שלוםהרשם

משכונות

לרשםמשפט

כשופט בבית

משפט שלום

הכשיר לכהן

כשופט בבית

המדינהלכהן

עובד (א) השר

המדינהימנה

הכשיר ומרשםהשר 45

ימנה. עובד .45

הרשם (א)

המשכונות המשכונות

הודעהלפי חוק זה; הודעה

המשכונות

חוק זה;

מרשם

ניהוללפי

המשכונות

אחראי על

מרשם יהיה

ניהול

והוא

הרשם), על

יהיה אחראי

והוא זה -

(בחוק זה - הרשם),(בחוק

ברשומות. תפורסם ברשומות.

על המינוי תפורסםעל המינוי

לגבישל

סוגים מסויימים של מסויימים

לקבוע כי

סוגים

השרלגבי לקבוע כי

רשאי השרקטן (א),

סעיף

רשאי

הוראות

קטן (א),

על אף

(ב) סעיף

(ב) על אף הוראות

השר ובאופן שיקבע.שיקבע.

ובאופןשיקבע

בידי מי

השראחר

שיקבע

ינוהלמימרשם

חייבים, בידי

מרשם אחרמשכונות או

משכונות או חייבים, ינוהל

הודעת

הודעתהשר, שיקבע

רישום הודעת

השר,באופן

לרשם,שיקבע חוק זה

באופןיגיש לרשם,

משכון לפי

לרשוםזה יגיש

לפי חוק

המבקש

(א) משכון הודעתהמבקש.46

לרשום .46

רישום (א)

מישכון מישכון

הממושכן או סוג הנכסים

הנכס הנכסים

תאוראו סוג

הממושכן

הנכסהחייב,

הנושה, שם

החייב, תאור

את שם הכוללתשם

מישכוןהנושה,

מישכון הכוללת את שם

נוספים וכן פרטים נוספים

פרטים מזהה,

גם מספרמזהה,- וכן

שיקבע השר

גם מספרנכסים

השר -

שיקבעסוגי

הממושכנים ולגבי

הממושכנים ולגבי סוגי נכסים

שיקבע השר. שיקבע השר.

בטרם נוצר המישכון.

המישכון.

לרישום גם

ניתנתנוצר

מישכון בטרם

לרישום גם

הודעת

(ב)ניתנת

הודעת מישכון (ב)

המישכון,

בהודעה תוקפו של

המישכון, תקופת

התקופה הקבועה

למשך בהודעה

הקבועה

תקף

התקופה

מישכון יהיה

תקף למשך

הודעת רישום

יהיה רישום .47

הודעת(א)מישכון תקופת (א)

תוקפו של .47

הרישום הרישום

שנים.תעלה על 25 שנים.

ובלבד שלא

ובלבד שלא תעלה על 25

בלא לא פקעה, גם בלא

כל עוד

הרישום גם

לא פקעה,

עודשל

תוקפו

הרישום כל

את תקופתלהאריך של

תקופת תוקפו

הנושה רשאי

להאריך את

(ב) הנושה רשאי (ב)

שנים.תעלה על 25 שנים.

תקופה לא

שכלעל 25

תעלה

ובלבד

תקופה לא

שכלנוספות,

הארכה

ובלבד

לתקופות

החייב,נוספות,

הסכמתהארכה

הסכמת החייב, לתקופות

דברי הסבר

שנעשות בנכס אלא את העדיפות של נושים מסוימים ביחס כפי שנאמר בדברי ההסבר לסעיף 3 המוצע, סעיף 44 לנכס. לאור זאת, ניתן לאפשר לנושה בכוח לרשום את זכות החלת הוראות החוק על עסקה של המחאת המישכון שתהיה לו בעתיד על נכסי החייב. מתן האפשרות זכות לתשלום אין משמעה שכל הוראות החוק יחולו.

לכך, כמוצע בסעיף קטן (ב), תייעל, תפשט ותקצר את הליך כאשר ההמחאה היא העברה מלאה ולא מדובר על עסקה קבלת האשראי, ותקנה לנושה יותר ודאות. שכוונתה שעבוד, אין מקום להחיל את הוראות הפרק בדבר המטרה העיקרית של הסעיף המוצע באשר סעיף 47 מימוש המשכון, שכן הנעבר, במקרה זה, הוא הבעלים של לחובה לציין את משך תוקף הרישום היא החשבונות. כיוון שכך, מוצע למעט את תחולת פרק ה' למנוע רישומים ישנים אשר אינם משקפים את המצב המוצע על המחאת זכות לקבלת תשלום.

בפועל. מצב זה קורה במקרים שאין לנושה תמריץ או סעיף 45 מוצע לקבוע בחוק עצמו את מינויו של רשם אינטרס לבקש את מחיקת הרישום. הנפגע העיקרי ממצב המשכונות. החוק הקיים אינו כולל הוראה דברים זה הוא החייב עצמו. פתרון מסוים הוצע במסגרת באשר למינוי או לתפקידו. סעיף קטן (א) המוצע מתייחס סעיף 35 המוצע. לעניין זה.

פתרון מסוג אחר אשר נועד אף הוא להגן על החייב, כפי שצוין לעיל החוק המוצע אמור לחול גם על בפרט כאשר מדובר בחייב יחיד, הוא לקבוע בחוק תקופת חברות וכן על נכסים שונים. בסעיף קטן (ב) המוצע ניתנת רישום מרבית, כאשר בתוך התקופה רשאי הנושה להאריכה סמכות לשר המשפטים לקבוע כי לגבי סוגים מסוימים של לתקופה נוספת, אך אם לא עשה כן, אין לרישום תוקף משכונות או חייבים, הרישום ייעשה במרשם אחר. כיום בתום התקופה. הקושי בפתרון זה הוא הפגיעה בזכויותיו הרישום נעשה במרשמים שונים, ועל כן, יש מקום לאפשר של הנושה. לפיכך מוצע, שהנושה והחייב יחליטו על את המשך קיומם כל עוד יש צורך בכך.

תקופת הרישום. במקרה של נכסים מסוימים, ניתן להניח

לסעיף קטן (א) סעיף 46

שהתקופה תהיה קצרה. עם זאת, כאשר מדובר במימון

חוזר, בפרט לתאגידים, מן הראוי לאפשר לנושה תקופת מוצע לקבוע שרישום משכון ייעשה בדרך רישום ארוכה. של רישום הודעת משכון, שפרטיה ייקבעו בידי שר המשפטים.

הצעה זו תואמת את תקנות המשכון הקיימות

המחייבות ציון תקופה בהודעת המישכון, שאם לא כן לא לסעיף קטן (ב)

תירשם הודעת המישכון. נראה שיש מקום שהוראה מעין רישום זכות המישכון שיש בידי נושה במרשם זו תעוגן בחקיקה ראשית. המשכונות אינו יוצר את הזכות עצמה. כל מטרת הרישום ההוראה שבסעיף קטן (ב) המוצע נועדה להתגבר על היא להזהיר אחרים מפני זכותו של הנושה ולתת לה הדרישה לחתימת החייב בהודעת המישכון והיא אינה פומביות. במובן זה המרשם אינו משקף את העסקאות

501 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

המרשמים יהיו פתוחים לעיון הציבור; סדרי העיון בהם ייקבעו בתקנות. .48 עיון במרשמים

פרק ח': שונות

(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובין השאר .49 ביצוע ותקנות לעניין סדרי הרישום של מישכונים, לרבות סדרי הרישום בהעברת זכויות מישכון, בביטול משכונות ובמימושם ובהמחאת זכות לקבלת תשלום וכן לעניין סדרי עיון במרשמים.

(ב) השר רשאי לקבוע בתקנות אגרות בעד שירותים שנותן הרשם לפי חוק זה ובכלל

זה אגרה בעד הגשת בקשה לרישום במרשם, לתיקון הרישום או לביטולו ואגרה בעד

עיון במרשם.

חוק המשכון, התשכ"ז-196711 - בטל. ביטול חוק המשכון .50

בפקודת המסים (גביה),12 בסעיף 12א, במקום "חוק המשכון, התשכ"ז-1967" יבוא "חוק תיקון פקודת המסים .51 (גביה) המשכון, התשע"ב-2012".

בפקודת הפטנטים והמדגמים,13 בסעיף 43(1), אחרי "או בכל טובת הנאה בהם" יבוא.52 תיקון פקודת הפטנטים והמדגמים "למעט משכון כהגדרתו בחוק המשכון, התשע"ב-2012". 5 תיקון חוק המועצה .53 בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963 , בסעיף 56(3), המילים 14 לענף הלול (ייצור "בשעבוד צף או קבוע" - יימחקו. ושיווק) בחוק ערבויות מטעם המדינה, התשי"ח-1958,15 בסעיף ,6 במקום פסקה (3) יבוא: .54 תיקון חוק ערבויות מטעם המדינה "(3) במרשם המשכונות או במרשם אחר לפי הוראות סעיף 45 לחוק המשכון, התשע"ב- 2012 - אם הערוב הוא חברה - הערבות תהיה משכון על כלל נכסיה של החברה."

בחוק הפטנטים, התשכ"ז-196716 - תיקון חוק הפטנטים .55

בסעיף ,89 הסיפה החל במילה "ובמידה" - תימחק; (1)

סעיפים 90 עד 93 - בטלים. (2)

דברי הסבר

מוצע לתקן את סעיף 43(1) לפקודת הפטנטים סעיף 52 יוצרת זכות מהותית לנושה להאריך את תקופת תוקפו והמדגמים ולהבהיר כי החוק שיחול על רישום של הרישום.

משכונות לגבי מדגמים הוא חוק המשכון המוצע.

בחוק הקיים אין הוראה מפורשת באשר סעיף 48

מאחר שלפי החוק המוצע ההסדר של השעבוד סעיף 53 לשקיפות של המרשם. הנושא מוזכר בסעיף 25 הצף יבוטל, אין עוד צורך להתייחס לשעבוד לחוק הקיים שעניינו ביצוע ותקנות. מוצע לעגן במפורש צף או קבוע. מוצע לתקן בהתאם לכך את סעיף 56(3) לחוק את זכות העיון בחוק עצמו.

המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-.1963 הסעיף המוצע שעניינו "ביצוע ותקנות" חוזר סעיף 49 מוצע להתאים את הוראות חוק ערבויות סעיף 54 על הוראת סעיף 25 לחוק הקיים, בשינויי נוסח.

מטעם המדינה, התשי"ח-1958 להוראות החוק

החוק המוצע יחליף את ההסדר הקבוע כיום סעיף 50

המוצע.

בחוק המשכון, ולפיכך מוצע לבטלו. נוסח חוק

התיקון המוצע נועד לבטל את הסעיפים סעיף 55 המשכון הקיים מובא בנספח לדברי ההסבר.

המיוחדים לענין שעבודים שבחוק הפטנטים, מוצע לתקן את ההפניה לחוק המשכון, סעיף 51 התשכ"ז-,1967 ולהחיל על מישכון פטנט את הוראות החוק שבפקודת המסים (גביה).

המוצע.

ס"ח התשכ"ד עמ' 48; התשס"ח עמ' .191 11

חוקי א"י, כרך ב', עמ' 1374; ס"ח התשע"א, עמ' .157 12

חוקי א"י כרך ב', עמ' 1653; ס"ח התשס"ח, עמ' .568 13

ס"ח התשכ"ד, עמ' 12; התשס"ד, עמ' .40 14

ס"ח התשי"ח, עמ' 139; התשס"ו, עמ' .102 15

ס"ח התשכ"ז, עמ' 148; התשע"ב, עמ' .54 16

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 502

תיקון חוק ניירות התשכ"ח-1968,17 בסעיף 50א - התשכ"ח-1968,17

ערך,בסעיף 50א - ניירות .56

ערך, בחוק ניירות בחוק

ניירות .56

תיקון חוק

ערך ערך

(1)בטל;סעיף קטן (ד) - בטל;

סעיף קטן (ד) - (1)

יבוא: סעיף קטן (ה) יבוא:

לפני סעיף קטן(2)(ה) לפני (2)

(להלן - חוק המשכון),

המשכון),

התשע"ב-2012

(להלן - חוק

המשכון,

התשע"ב-2012

סעיף 40 לחוק

המשכון,

הוראות

40 לחוק

"(ד1)

"(ד1) הוראות סעיף

כספי המשמש ערובה ערובה

פיקדוןהמשמש

כספיאו של

ניירות ערך

של פיקדון

שעבוד של

מימושערך או

על ניירות

יחולו של

שעבודלא יחולו על מימושלא

המסלקה, בידי המסלקה.";

המסלקה.";

כלפי

בידי

המסלקה,אחר

כלפי או אדם

מסלקהאחרחבראדם

אושללהתחייבות

להתחייבות של חבר מסלקה

דברי הסבר

ערך אשר ממילא כלולות בחוק המוצע ולהשאיר רק את וזה נוסח הסעיפים בחוק הפטנטים שמוצע לבטלם:

ההוראות המיוחדות למסלקה. בשל אופיו המיוחד של "רישום תנאי לתקפו של שעבוד

שעבוד זה, מוצע לקבוע כי סעיף 40 לחוק המוצע לא יחול .90 שעבוד שניתן על פטנט, אין לו תוקף כלפי נושה על מסלקת הבורסה ומשמעות הדבר היא כי שעבודים אלה אחר של בעל הפטנט, מפרק או נאמן בפשיטת רגל של ששוכללו כנדרש באים לפני נושים בדין קדימה. כמו כן, בעל הפטנט, אלא אם נרשם בפנקס תוך עשרים ואחד נקבע כי מימוש שעבוד על ניירות ערך בידי המסלקה עשוי יום מיום שנעשה, והוא כפוף לכל זכות אחרת להיות בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך וכן כי מימוש בפטנט שהוענקה לפני מתן השעבוד ונרשמה בידי המסלקה לא יעוכב בשל טענה של נושה כלשהו. כדין לפי חוק זה; אולם אם היה הפטנט חלק מנכסים באשר לביטולו של סעיף קטן (ט) הרי שהוא מיותר. ששועבדו בשעבוד צף על ידי חברה או אגודה וזה נוסחם של סעיפים קטנים (ד), (ה) ו–(ט) של סעיף שיתופית, בעלת הפטנט, אין חובה לרשום לפי סעיף זה 50א לחוק ניירות ערך שמוצע לבטלם או להחליפם: את השעבוד הצף.

רשיון לניצול פטנט משועבד

"יציבות מסלקות .91 מתן רשיון לניצול פטנט הכפוף לשעבוד שאיננו

50א. (ד) שעבוד של ניירות ערך, המשמש ערובה שעבוד צף, טעון הסכמתו בכתב של בעל השעבוד.

להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה מימוש שעבוד

עלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד .92 שעבוד על פטנט אינו ניתן למימוש אלא ברשות קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה: בית המשפט, והוא רשאי ליתן לבעל השעבוד כל סעד

(1) ניירות הערך רשומים לזכות המסלקה שימצא לנכון, ובין השאר - למנות כונס נכסים או שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי להורות על מכירת הפטנט.

לרבות אצל המסלקה עצמה, או רשומים לזכות כוחו של כונס נכסים

המסלקה כאמור בחברת רישומים;

.93 כונס הנכסים רשאי, בהסכמת בית המשפט, למכור

(2) ניירות הערך רשומים לזכות חבר המסלקה, את הפטנט או לתת רשיון לניצולו, ורשאי הוא, בכפוף אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה להוראה של בית המשפט, לגבות את התמלוגים או ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי התשלומים האחרים שבעל הפטנט זכאי להם מכוח המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט היותו בעל הפטנט, בין שמועד פרעונם חל לפני שנתמנה להלן: כונס הנכסים ובין שחל לאחר מכן."

(א) לפעול בהתאם להוראות המסלקה

בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר ההסדר המיוחד של שעבוד ניירות ערך סעיף 56

המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה ומימושם נכלל בחוק המשכון המוצע ולכן

מראש מאת חבר המסלקה; אין עוד צורך בהוראות מיוחדות בנושא בחוק ניירות

ערך, למעט לגבי ההוראות המיוחדות הנוגעות למימוש

(ב) שלא לפעול בהתאם להוראת אדם בידי המסלקה. מכיוון שהחוק המוצע מכיר בשכלול

אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה; תיק ניירות ערך ומכיוון ששעבוד מעין זה נחשב ממילא,

(3) ניירות הערך רשומים לזכות חבר המסלקה במסגרת החוק המוצע, כשעבוד קבוע, אין עוד צורך לציין אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, שמדובר בשעבוד קבוע. לעניין המעמד המיוחד שנקבע, ומתקיימים שניים אלה: קרי, שהשעבוד יהיה ראשון - נראה שאין צורך בקביעה זו; ממילא שכלול משכון בדרך של קבלת שליטה כאמור

(א) המסלקה קיבלה הסכמה מראש

בסעיף 14 המוצע, מקנה עדיפות על פני כל נושה אחר

מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא

ששכלל את זכותו גם אם שכלל את זכותו קודם (סעיף 22

צורך בקבלת הסכמתו;

המוצע). לפיכך, מוצע לבטל את ההוראות בחוק ניירות

המסלקה התחייבה כלפי חבר (ב)

ס"ח התשכ"ח, עמ' 234; התשע"ב, עמ' .17 17

503 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

במקום סעיף קטן (ה) יבוא: (3)

(ה) המסלקה רשאית לממש שעבוד של ניירות ערך המשמש ערובה כאמור

בסעיף קטן (ד1), אף בלא צו של בית משפט או של רשם ההוצאה לפועל, בדרך

של מכירת ניירות הערך בבורסה לרבות בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך

או בדרך מסחרית סבירה אחרת.";

אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (4)

"(ו1) מימוש שעבוד של ניירות ערך המשמש ערובה כאמור בסעיף קטן (ד1),

בידי המסלקה, לא יעוכב בשל טענה של נושה כלשהו.";

בסעיף קטן (ח), במקום "חוק המשכון, התשכ"ז-1967" יבוא "חוק המשכון"; (5)

סעיף קטן (ט) - בטל. (6)

בחוק המכר, התשכ"ח-1968,18 בסעיף ,34 אחרי "שעבוד" יבוא "שאינו משכון כהגדרתו .57 תיקון חוק המכר בחוק המשכון, התשע"ב-2012".

בחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969,19 בסעיף ,10 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו .58 תיקון חוק המחאת חיובים יבוא:

"(ב) על המחאה על דרך שעבוד יחולו הוראות חוק המשכון, התשע"ב-.2011"

בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970,20 בסעיף 29(2), המילה "צף" תיקון פקודת ביטוח .59 רכב מנועי

- תימחק.

דברי הסבר

להקנות לאחר זכות בניירות הערך. המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות

... אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.

(ט) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של (ה) מימוש שעבוד של ניירות ערך, המשמש ערובה שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של חוק ניירות יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-,2004 היה כוחו יפה כלפי או של ראש ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 17 לחוק נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין.". המשכון, התשכ"ז-,1967 בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים סעיף 57 מוצע לייחד את סעיף 34 לחוק המכר לשעבוד לגבי שעבוד ניירות הערך אחד מאלה:

שאינו משכון, וזאת משום שהחוק המוצע קובע

הוראות למקרה של מכירה בתנאי תקנת השוק, אם כי אינו האמור בסעיף קטן (ד)(1); (1)

כולל את כל התנאים הנדרשים בסעיף 34 (ראה סעיף 19 (2) ניירות הערך רשומים לזכות נותן השעבוד, המוצע ודברי ההסבר לו). אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה סעיף 58 ההוראה המוצעת מבהירה שחוק המשכון יחול ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי בכל הנוגע להמחאה שנעשתה על דרך שעבוד. המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול הוראה דומה קיימת בהצעת חוק דיני ממונות, בסעיף .65 בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה סעיף 59 על פי החוק המוצע תבוטל האפשרות ליצור מראש מאת נותן השעבוד;

שעבוד צף, ולכן אין מקום ואין צורך להתייחס

עוד לשעבוד צף. מוצע לתקן את סעיף 29(2) לפקודת ביטוח (3) ניירות הערך רשומים לזכות נותן השעבוד רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-,1970 בהתאם לכך. אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד;

לפסקה (1) סעיף 60 נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח (4)

ס"ח התשכ"ח, עמ' 98; התשל"א, עמ' .186 18

ס"ח התשכ"ט, עמ' 250; התשל"ב, עמ' .127 19

דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,15 עמ' 320; ס"ח התשע"א, עמ' .1020 20

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 504

תיקון חוק המיטלטלין,- התשל"א-197121 -

התשל"א-197121

.60

המיטלטלין, בחוק בחוק .60

תיקון חוק

המיטלטלין המיטלטלין

במקום סעיף 5(1)יבוא:במקום סעיף 5 יבוא: (1)

התשע"ב-,2012 יחולו,

המשכון,יחולו,

התשע"ב-,2012

המשכון,10 לחוק

הוראות סעיף

סעיף 10 לחוק

שאינו .5

הוראות "דין שעבוד שאינו .5

"דין שעבוד

משכון ועיקול משכון ועיקול

משכון כהגדרתו בחוק

בחוק

שאינו

כהגדרתו

שעבודמשכון

המחויבים, על

שעבוד שאינו

בשינויים

המחויבים, על בשינויים

במיטלטלין מחוברים במיטלטלין מחוברים

מחוברים ועל עיקולם.";

עיקולם.";

במיטלטלין

מחוברים ועל

האמור במיטלטלין האמור

"הוראת סעיף 4 תחול".

תחול".

יבוא

סעיף 4

יחולו"

"הוראת

סעיפים 4 ו–5

יחולו" יבוא

"הוראות

במקום4 ו–5

"הוראות ,6סעיפים

במקום בסעיף

(2) בסעיף ,6 (2)

חוק21(א)(2), 21(א)(2),1,22תיקון

בסעיף התשל"ג-973 התשל"ג-1973,22

וייצוא),בסעיף וירקות (ייצור

וייצוא),

(ייצורפירות

למוצריוירקות בחוקפירות

המועצות .61

המועצות למוצרי בחוק

המועצות .61

תיקון חוק

המועצות למוצרי למוצרי פירות וירקות

פירות וירקות יימחקו.או קבוע" - יימחקו.

"בשעבוד צף

קבוע" -

המילים

המילים "בשעבוד צף או

(ייצור וייצוא)

(ייצור וייצוא)

.62 בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-198323 - תיקון פקודת

תיקון פקודת .62

החברותבפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-198323 -

החברות (1) בכותרת פרק א', במקום "פרשנות" יבוא "כללי";

(1) בכותרת פרק א', במקום "פרשנות" יבוא "כללי";

(2) בסעיף ,1 ההגדרות "איגרת חוב", "סדרת איגרות חוב" ו"שעבוד צף" - יימחקו;

(2) בסעיף ,1 ההגדרות "איגרת חוב", "סדרת איגרות חוב" ו"שעבוד צף" - יימחקו;

(3) כותרת פרק ח' - תימחק;

(3) כותרת פרק ח' - תימחק;

דברי הסבר

עוד לשעבוד צף. מוצע לתקן את סעיף 21(א)(2) לחוק מאחר שמוצע שמשכון על מיטלטלין מחוברים המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא), התשל"ג- יוסדר בחוק המשכון, מוצע לתקן בהתאם לכך את חוק ,1973 בהתאם לכך. המיטלטלין, אשר כתוצאה מכך יחול על כל שעבוד למעט סעיף 62 פקודת החברות כוללת הוראות באשר לשעבוד משכון. וזה נוסחו של סעיף 5 לחוק המיטלטלין שמוצע צף ורישום שעבודים אצל רשם החברות. להחליפו:

הוראות אלה מתייתרות בעקבות ביטולו של השעבוד "דין שעבוד במיטלטלים מחוברים

הצף וקביעת הסדר אשר מחליף את דין השעבודים הקיים .5 (א) היו המיטלטלין של אחד הבעלים המשותפים בפקודת החברות. האמורים בסעיף 4(א) משועבדים ערב החיבור, יחול בנוסף קיימות בפקודת החברות הוראות לגבי חיוב השעבוד על חלקו במיטלטלין המחוברים.

חברה לנהל פנקס איגרות חוב (אשר לפי פקודת החברות (ב) היו המיטלטלין העיקריים האמורים בסעיף 4(ב) הן כנגד שעבוד) וכן פנקס שעבודים (סימנים ב' ו–ג' משועבדים ערב החיבור, יחול השעבוד גם על המיטלטלין בפרק ח' לפקודה). מאחר שחוק החברות מגדיר איגרת שהבעלות בהם עברה לפי אותה הוראה; היו המיטלטלין חוב כהתחייבות שאין בהכרח בצדה שעבוד, אין מקום הטפלים משועבדים, יחול השעבוד על החיוב שחב בו בעל להמשיך ולחייב חברה בניהול פנקס איגרות חוב כנדרש המיטלטלין העיקריים.

על פי פקודת החברות. בנוסף חיוב החברה לנהל פנקס

שעבודים, חיוב שהפרתו כרוכה בסנקציה פלילית, מיותר (ג) נתחלף משכון מכוח סעיף זה, על הצדדים ולכן מוצע לבטלו. לעשות, לפי דרישת הנושה, את הפעולות הדרושות לפי חוק המשכון, התשכ"ז-,1967 כדי שכוחו של המשכון יהא האמור בסימן ד' בפרק ח' לפקודת החברות מיותר יפה כלפי נושים אחרים של החייב.

לאור סעיף 312 לחוק החברות.

לענין סעיפים קטנים (א) ו–(ב) דין עיקול כדין (ד)

לעניין שעבוד מקרקעין, מוצע לבטל את ההסדר שעבוד.".

הקיים היום המחייב רישום כפול של שעבודים ברשם

החברות (המצוי בסימן ה' לפרק ח' לפקודת החברות) לפסקה (2)

וברשם המקרקעין מאחר שהוא מיותר. הרישום יהיה אך סעיף 6 לחוק המיטלטלין המתייחס לשינוי מיטלטלין ורק במרשם המקרקעין. בדרך של עיבוד, מחיל על מצב דברים זה את סעיפים 4 ו–5 הוראה נוספת שמוצע לבטלה היא הוראת סעיף 187 לחוק ואולם סעיף 5 לחוק אינו נוגע למצב דברים של עיבוד לפקודה אשר קובעת שההוראות בנושא שעבודים אשר במיטלטלין של אחר ולכן אין צורך להפנות אליו.

מעוגנים בפקודת החברות יחולו גם על חברת חוץ אשר על פי החוק המוצע תבוטל האפשרות ליצור סעיף 61 לה מקום עסקים קבוע בישראל. נראה שאין צורך בהוראה שעבוד צף, ולכן אין מקום ואין צורך להתייחס

ס"ח התשל"א, עמ' 184; התשנ"ה, עמ' .138 21

ס"ח התשל"ג, עמ' 292; התשס"ג עמ' .454 22

דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,37 עמ' 761; ס"ח התשס"ט, עמ' .177 23

505 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

סימנים א' עד ה' בפרק ח' - בטלים; (4)

כותרת סימן ו' - תימחק; (5)

סעיפים 194 ו–195 - בטלים; (6)

(7) בסעיף 196(א), אחרי "כונס" יבוא "שמונה לפי סעיף 40 לחוק המשכון, התשע"ב-

2012 (בפרק זה - כונס)" ובמקום "בפנקס השעבודים" יבוא "במרשם שיקבע השר";

סעיף 198 - בטל; (8)

בסעיף 199(ב), במקום "בפנקס השעבודים" יבוא "במרשם שיקבע השר"; (9)

(10) סעיף 200 - בטל;

(11) בסעיף ,354 סעיף קטן (ג) - בטל;

(12) סעיף 356 - בטל;

(13) בסעיף 359 -

(א) בכותרת השוליים, במקום "שעבוד צף" יבוא "מישכון";

(ב) במקום "שעבוד צף על נכסי החברה" יבוא "מישכון על כלל נכסיה של

החברה או מרביתם, כפי שהם מעת לעת" ובכל מקום, במקום "השעבוד" יבוא

"המישכון".

בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980,24 סעיף 97 - בטל. .63 תיקון פקודת

פשיטת הרגל

בחוק העמותות, התש"ם-198025 - תיקון חוק העמותות .64

דברי הסבר

וזה נוסחו של סעיף 97 לפקודת פשיטת הרגל שמוצע זו וכי כך יהיה המצב גם לפי הדין הכללי.

לבטלו: נושא מימוש המשכון מצוי בפרק ו' לחוק המוצע והוא,

"ביטול המחאה כללית בלתי רשומה ובפרט סעיף 40 המוצע, כולל את ההוראות שבאו להחליף .97 (א) המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידות חלק מהוראות סימן ו' לפרק ח' של פקודת החברות.

לבוא והוכרז לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה להמחאה ההצעה למחוק את סעיף 356 לפקודת החברות נובעת תוקף כלפי הנאמן לעניין הזכויות שלא נפרעו לפני תחילת מהצעה למחוק את סעיף 97 לפקודת פשיטת רגל (ר' הסבר פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך מפורט לעניין זה לסעיף 63 המוצע).

שנקבעו בתקנות. כמו כן מוצע לתקן את סעיף 359 לפקודת החברות

(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת שעניינו שעבוד צף, בסמוך לפירוק כך שיתאים לנוסח זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פרעונן חל החוק המוצע המבטל את השעבוד הצף.

בשעת ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות נוסח הסעיפים בפקודת החברות שמוצע לבטלם מובא לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות בנספח לדברי ההסבר.

הכלולה בהעברת עסק בתום–לב ובתמורה."

לאור העובדה שמוצע לראות בהמחאת זכות סעיף 63

על פי החוק המוצע תבוטל האפשרות סעיף 64 לקבלת תשלום בגדר שעבוד שהחוק המוצע

ליצור שעבוד צף, ולכן אין מקום ואין צורך יחול עליה, אין עוד משמעות רבה להוראת סעיף 97 בפקודת להתייחס עוד לשעבוד צף. מוצע לתקן את חוק העמותות, פשיטת הרגל. לכאורה, היה ניתן להשאיר את סעיף 97 התש"ם-,1981 בהתאם לכך. האמור על כנו בכל הנוגע להמחאות שאינן חיובים כספיים, וזה נוסחה של פסקה (9) של סעיף 34ז לחוק העמותות, כמו המחאות כלליות של זכויות קניין רוחני, ואולם אם שמוצע למחקה: המחאות אלה הן בגדר מכר מלא ולא המחאה על דרך "החלת הוראות חוק החברות על מיזוג לפי פרק זה שעבוד, נראה שאין מקום לדרוש רישום ועל כן מוצע לבטלו.

דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,34 עמ' 639; ס"ח התשס"ט, עמ' .177 24

ס"ח התש"ם, עמ' 210; התשע"א, עמ' .362 25

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 506

ההקדשות",

"קרוב", "רשם ההקדשות", "רשם

"מיזוג", לתועלת"קרוב",

הציבור", "חברה"מיזוג",

הציבור", לתועלת

בהגדרה 34ה,"חברה

בהגדרהבסעיף

(1) בסעיף 34ה, (1)

המיליםיימחקו;

""שעבוד צף"" - יימחקו; צף",צף"" -

""שעבוד המילים

"שיעבוד "שיעבוד צף",

"שליטה", "שליטה",החברות",

"רשם החברות", "רשם

תימחק.פסקה (9) - תימחק. פסקה (9) -

בסעיף 34ז, (2) בסעיף 34ז, (2)

תיקון חוק הבנקאות בטל.1,26 סעיף 9א - בטל. התשמ"א-1981,26

ללקוח),סעיף 9א -

התשמ"א-981 בחוקללקוח),

הבנקאות (שירות .65(שירות

הבנקאות בחוק

הבנקאות .65

תיקון חוק

(שירות ללקוח) (שירות ללקוח)

תיקון חוק החברות .66התשנ"ט-1999 -

החברות, התשנ"ט-199927 -

27 בחוק החברות

החברות, תיקון חוק

בחוק .66

בסעיף 1 - (1) בסעיף 1 - (1)

ההגדרה "משכון" יבוא:

במקוםיבוא:

(א) "משכון"

(א) במקום ההגדרה

התשע"ב-2012;";

המשכון, התשע"ב-2012;"; המשכון,

כהגדרתו בחוק ""משכון" - כהגדרתו בחוק

""משכון" -

תימחק;

"שעבוד צף" - תימחק; "שעבוד צף" -

ההגדרה (ב) ההגדרה (ב)

בטל; סעיף 325 - בטל;

סעיף 325 - (2) (2)

בסעיף 350(ו) -

(3) בסעיף 350(ו) - (3)

יימחקו; (2) ו–(3) - יימחקו;

ו–(3) -פסקאות

(א) פסקאות (2) (א)

בגיבוש יימחקו;

השעבוד הצף" - יימחקו; "אוהצף" -

השעבוד

בגיבושהמילים

(ב) "אובסיפה,

(ב) בסיפה, המילים

דברי הסבר

כל חיוביו של הלקוח המובטחים על ידי אותם שעבודים; 34ז. בלי לגרוע מהוראות לפי חוק זה, על מיזוג בין היה החיוב שנפרע מסוג חיוב מתחדש, יבוטלו השעבודים עמותות או מיזוג בין עמותה לחברה לתועלת הציבור, רק אם הלקוח ביקש לבטלם, והמועד שבו הגיעה בקשתו כאמור בפרק זה, יחולו ההוראות לפי חוק החברות שעניינן לסניף התאגיד הבנקאי שבו התנהלו חיוביו ייחשב כיום מיזוג, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

הפרעון לצורך המועדים האמורים בסעיף קטן (א)

(ג) הוצאות מחיקת רישום משכנתה או משכון (9) היה תאגיד היעד חברה לתועלת הציבור שהוטל כאמור יחולו על התאגיד הבנקאי." שעבוד צף על נכסיה, לא תהיה החברה האמורה רשאית מוצע לתקן את הסעיפים בחוק החברות סעיף 66 להתמזג לתאגיד קולט שהוא עמותה, בלא הסכמת המתייחסים לשעבוד צף, אשר מוצע למחקו הנושה המובטח שלטובתו הוטל השעבוד הצף."

לפי החוק המוצע. סעיף 65 לאור סעיף 35 המוצע, אין עוד צורך בהסדרה

וזה נוסח הגדרות "משכון" ו"שעבוד צף" שבסעיף מיוחדת למקרה של פירעון החיוב, הסדרה 1 שמוצע למחקן והוראות סעיפים ,325 350(ו)(2) ו–(3) שהיתה מכוונת רק למערכת הבנקאות.

ו–362א(ג)(1) ו–(2), בחוק החברות, שמוצע לבטלן או וזה נוסחו של סעיף 9א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), להחליפן: התשמ"א-,1981 שמוצע לבטלו:

"הגדרות "ביטול שעבודים

.1 בחוק זה - 9א. (א) פרע לקוח, בעצמו ולא באמצעות ערב, את כל

"משכון" - כמשמעותו בחוק המשכון, התשכ"ז-,1967 חיוביו שלהבטחתם נוצרו שעבודים, יבטל התאגיד הבנקאי וכן שעבוד צף; את השעבודים ואם הנכסים ששועבדו נמצאים בחזקתו, "שעבוד צף" - כמשמעותו בפקודת החברות;" יעמידם לרשות הלקוח או הממשכן תוך שבועיים מיום הפרעון; היה השעבוד משכנתה או משכון רשום, יגיש "שיעבוד צף בחברה מתמזגת התאגיד הבנקאי, תוך 30 ימים מיום הפרעון, הודעה על .325 שיעבוד צף על נכסיה של חברה מתמזגת אחת, מחיקת השעבוד למי שאצלו הוא נרשם, היה התאגיד כולם או מקצתם, המטיל מגבלה על זכות החברה ליצור הבנקאי בנק למשכנתאות כמשמעותו בחוק הבנקאות שיעבודים, לא יהיה עדיף על שיעבוד שנוצר בחברה (רישוי), התשמ"א-,1981 רשאי הוא להגיש את ההודעה המתמזגת האחרת קודם למיזוג." האמורה תוך 60 ימים מיום הפרעון.

"סמכות לפשרה או להסדר (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו כל עוד לא נפרעו

ס"ח התשמ"א, עמ' 258; התשע"ב, עמ' .86 26

ס"ח התשנ"ט, עמ' 189; התשע"א, עמ' .1108 27

507 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

בסעיף 362א(ג) - (4)

(א) בפסקה (1), פסקת משנה (ב) - תימחק;

במקום פסקה (2) יבוא: (ב)

"(2) רשם המשכונות או מי שמנהל מרשם אחר לפי סעיף 45 לחוק

המשכון, התשע"ב-2012 (בפסקה זו - רשם המשכונות), רשאי לסרב לרשום

משכון על נכסי החברה המפרה ומשכון לטובתה, וכן לסרב לשנות רישום

של משכון כאמור או לסרב לבטל משכון שנרשם על נכסי החברה המפרה;

סירב רשם המשכונות לרשום משכון כאמור, לשנותו או לבטלו, לפי העניין,

יוחזרו המסמכים שהוגשו לעניין זה בציון סיבת ההחזרה."

בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית .67 תיקון חוק הסדרים במשק המדינה לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002,28 בסעיף ,43 בהגדרה "בטוחה", במקום "חוק (תיקוני חקיקה המשכון, התשכ"ז-1967" יבוא "חוק המשכון, התשע"ב-2012". להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003) בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006,29 בסעיף 4(א), במקום "חוק המשכון, .68 תיקון חוק הסכמים בנכסים פיננסיים התשכ"ז-1967" יבוא "חוק המשכון, התשע"ב-2012".

בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010,30 בסעיף 37 - .69 תיקון חוק בנק

ישראל

בכותרת השוליים, אחרי "ניירות ערך" יבוא "או פיקדון כספי"; (1)

סעיף קטן (א) - בטל; (2)

דברי הסבר

החברה המפרה; סירב הרשם לרשום .350 (ו) ניתן צו הקפאת הליכים, יתיר בית המשפט -

שעבוד כאמור, לשנותו או לבטלו, לפי ...

העניין, יוחזרו המסמכים שהוגשו לעניין

זה בציון סיבת ההחזרה; (2) לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף -

לגבשו;

(3) לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף שגובש

(2) רשם המשכונות שמונה לפי חוק המשכון, - לממש נכס אחד או יותר כאמור;

התשכ"ז-,1967 רשאי לסרב לרשום משכון

לטובת החברה המפרה וכן לסרב לשנות רישום והכל אם נוכח כי לא הובטחה הגנה הולמת לזכויותיו משכון כאמור.". של הנושה בנכס, או כי אין במימוש השעבוד או בגיבוש השעבוד הצף, כדי לפגוע באפשרות לגבש מוצע לתקן את ההפניה לחוק המשכון סעיפים ולאשר את התכנית."

שבחקיקה אחרת. 67 ו–68

"רישום חברה כחברה מפרה

בעקבות ההוראות המיוחדות שנחקקו סעיף 69

למסלקת הבורסה, נחקקו הוראות מיוחדות 362א. (ג) על חברה מפרה יחולו הוראות אלה:

גם לגבי בנק ישראל אשר מקבל ניירות ערך סחירים הרשם רשאי לסרב - (1)

כבטוחה לאשראי הניתן למערכת הבנקאות. גם במקרה

זה מוצע לבטל את ההוראות בחוק בנק ישראל, התש"ע- ...

,2010 הכלולות ממילא בחוק המוצע ולהשאיר רק את (ב) לרשום, בהתאם להוראות פקודת

אותן הוראות המיוחדות לבנק ישראל. הוראות אלה תוקנו החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-,1983 באופן דומה לתיקון המוצע לחוק ניירות ערך לענין מסלקת שעבוד על נכסי החברה המפרה ושעבוד הבורסה כפי שמפורט בדברי ההסבר לסעיף 56 המוצע. לטובתה, וכן לשנות רישום של שעבוד וזה נוסחם של סעיפים קטנים (א),(ב) ו–(ג) שבסעיף 37 כאמור או לבטל שעבוד שנרשם על נכסי

ס"ח התשס"ג, עמ' 150 ועמ' .453 28

ס"ח התשס"ו, עמ' 286; התשס"ח, עמ' .260 29

ס"ח התש"ע, עמ' .452 30

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 508

יבוא: סעיף קטן (ב) יבוא:

לפני סעיף קטן(3)(ב) לפני (3)

לא יחולו על מימוש

מימוש

התשע"ב-,2012

לא יחולו על

המשכון,

התשע"ב-,2012

המשכון, 40 לחוק

הוראות סעיף

"(א401 לחוק

"(א1 הוראות סעיף

בידי למתן אשראי בידי

אשראיערובה

המשמשלמתןכספי

ערובה

פיקדון

המשמש

כספיאו של

פיקדון ערך

או של ניירות

שעבוד

שעבוד של ניירות ערך

הבנק כאמור בפרק זה.הבנק כאמור בפרק זה.

המשמש ערובה כאמור

כאמור

ערךערובה

המשמשניירות

שעבוד של

לממש ערך

רשאי ניירות

שעבוד של

לממשישראל

רשאי בנק

(א2) בנק ישראל (א2)

ההוצאה לפועל, בדרך

בדרך

רשם

לפועל,

או של

ההוצאה

רשםהמשפט

שלביתאושלהמשפטצו

ביתאף בלא

של(א1),

בסעיףצוקטן

בסעיף קטן (א1), אף בלא

בעלות בניירות הערך

הערך

קבלת

בניירות

בדרך של

בעלות

לרבות

בבורסהקבלת

בדרך שלהערך

לרבות

ניירות

בבורסה

הערךמכירת

של מכירת ניירות של

מסחרית סבירה אחרת.";

אחרת.";

בדרךסבירה

או בדרך מסחרית או

יבוא: סעיף קטן (ב) יבוא:

קטן (ב)במקום

במקום סעיף (4) (4)

הודעה(ב) בלא מתן הודעה

סעיף קטן

הוראותמתן

לפי(ב) בלא

שעבודקטן

הוראות סעיף

רשאי לממש

שעבוד לפי

לממשישראל

רשאי בנק

"(ב) בנק ישראל "(ב)

לנותןישראל ימסור לנותן

השעבוד; בנק

ישראל ימסור

לממש את

השעבוד; בנק

בדבר כוונתו

לממש את

השעבודכוונתו

לנותן

בדבר

מראש

מראש לנותן השעבוד

ביצועו.סמוך לאחר ביצועו.

המימוש,

לאחר

סמוך על

המימוש,הודעה

השעבוד הודעה עלהשעבוד

כאמור בסעיף קטן (א1),

קטן (א1),

ערובה

בסעיף

המשמש

ערךכאמורערובה

ניירות

המשמש

שעבוד של

ניירות ערך

(ב1)של מימוש

(ב1) מימוש שעבוד

כלשהו."; של נושה כלשהו.";

בשל טענהנושה

יעוכב

לאשל

טענה

ישראל,

בנקבשל

יעוכב

בידי

בידי בנק ישראל, לא

סעיף קטן (ג) - בטל.

(5)בטל.

סעיף קטן (ג) - (5)

תחילה (להלן - יום התחילה).

התחילה).

יוםפרסומו

מיום

(להלן -

זה, שנה

פרסומו

של חוק

תחילתומיום תחילה תחילתו של .70

חוק זה, שנה .70

קוים החיוב אם טרם

תחולה החיוב

התחילה

טרם קוים התחילה אם

לפני יום משכון שנוצר

לפני יום

שנוצר על

משכוןיחול גם

חוק זה

גם על תחולה (א) חוק זה.71

יחול(א) .71

המובטח. המובטח.

זכות מישכון שנוצרה

שנוצרה

נושים בעלי

זכותביןמישכון

עדיפות

לענייןבעלי

(א),נושים

קטן בין

עדיפות

לענייןסעיף

הוראות

אף(א),

(ב) על אף הוראות(ב)סעיףעלקטן

היום שנוצרה לפני היום

לפניאחרת

שנוצרהזכות

לבין בעלי

אחרתבינם

זכות

בעלי או

לביןעצמם

בינםלבין

התחילה,אובינם

לבין עצמם

בינם יום

לפני יום התחילה, לפני

עליהן ערב יום התחילה.

התחילה.

הדיןיוםשחל

הוראותערב

שחל עליהן

הדיןיחולו

האמור,

האמור, יחולו הוראות

דברי הסבר

(ג) לעניין החובה ליתן הודעה לפי סעיף זה, העברה לחוק בנק ישראל, שמוצע לבטלם או להחליפם:

של ניירות הערך המושעבדים לבנק לחשבון בבעלותו "שעבוד ניירות ערך להבטחת אשראי

הבלעדית של הבנק לא תיחשב כמימוש.".

.37 (א) שועבדו ניירות ערך כנגד מתן אשראי בידי

מוצע לקבוע כי תחילת החוק המוצע תהא סעיף 70 הבנק כאמור בפרק זה, יהיה כוחו של השעבוד יפה כלפי שנה מיום פרסומו וזאת כדי לאפשר תקופת נושים אחרים של המשעבד ויראו אותו כשעבוד קבוע, התארגנות עד לכניסת החוק לתוקף. ובלבד שניירות הערך רשומים לזכות הבנק אצל מתווך מוצע לקבוע כי הוראות החוק המוצע יחולו סעיף 71 פיננסי כהגדרתו בסעיף 50א לחוק ניירות ערך.

על זכות מישכון אשר נוצרה לפני תחילת (ב) על אף הוראות סעיף 19(ב) לחוק המשכון,

החוק ואשר במועד התחילה טרם קוים החיוב המובטח. התשכ"ז-1967 (בסעיף זה - חוק המשכון), לא יממש הבנק הכוונה היא כי החוק יחול, בין השאר, על משכון אשר שעבוד של ניירות ערך שנעשה כערובה למתן אשראי טרם הגיע המועד לקיום החיוב שאותו הוא מבטיח, כולו כאמור בפרק זה, לפי סעיף 17(ג) לחוק המשכון, אלא לאחר או חלקו, וכן על משכון שלגביו הגיע מועד קיום החיוב שמסר הודעה על כוונתו לעשות כן, שני ימי עסקים מראש, המובטח אך החיוב לא קיום. זאת מאחר שלא ניתן לקיים למשעבד ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש;

שתי מערכות דינים מקבילות. ואולם רשאי הבנק לממש שעבוד כאמור בלא מסירת

גישה מוצעת זו אף עולה בקנה אחד עם הוראה דומה הודעה מראש אם לדעת הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך בהצעת חוק דיני ממונות. על פי סעיף 994 להצעת חוק דיני מבין עובדי הבנק, עיכוב במימוש השעבוד עלול לפגוע ממונות, הוראות החוק החדש יחול על זכות בנכס אף אם באופן משמעותי ביכולת לפרוע את ההתחייבות המובטחת הזכות הוקנתה לפני יום התחילה. זאת מאחר שתוחלת חיי באמצעות מימוש השעבוד, ובלבד שהבנק ימסור הודעה הקניין והזכות בנכסים היא ארוכה. סעיף 71 המוצע משקף על המימוש סמוך לאחר ביצועו, למשעבד ולכל אדם כאמור תפישה דומה. שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש.

509 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

(א) שעבוד צף שנוצר לפני יום התחילה ונרשם כדין לפני היום האמור, יראו אותו .72 הוראת מעבר כאילו נרשם לפי פרק ז', עד תום שלוש שנים מיום התחילה.

(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן רישום שעבודים צפים שנוצרו

לפני יום התחילה כאמור בסעיף קטן (א); ביקש נושה לרשום שעבוד צף כאמור, לפי

הוראות חוק זה, וסירב החייב לחתום על הודעת משכון, רשאי הנושה להעמיד את

החיוב לפירעון מיידי אלא אם כן הוכיח החייב כי הסירוב היה סביר.

(ג) משכון או שעבוד שאינו שעבוד צף שנרשם כדין לפני יום התחילה, יראו אותו

כאילו נרשם לפי פרק ז'.

דברי הסבר

על פי הוראות החוק החדש וכיון שהשכלול יהיה רציף אם עם זאת, בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע שקביעת עדיפות הוא עושה כן בתוך תקופת שלוש השנים, הרי שהשעבוד בין נושים בעלי זכות מישכון, כשהזכות נוצרה לפני תחילת ייחשב כמשוכלל החל ממועד רישום השעבוד הצף. החוק, תיקבע על פי הדין שחל עליהם ערב יום התחילה.

בסעיף קטן (ב) מוצע להקנות סמכות לשר המשפטים מבחינת נושים אלה ראוי שיחול החוק הקודם והוראה זו לקבוע הוראות לעניין אופן רישום השעבוד הצף שנוצר עונה על ציפיותיהם. עוד מוצע שהוראה זו תחול לא רק על לפני יום התחילה. הוראה זו נדרשת כדי לאפשר לרשם מספר נושים בעלי זכות מישכון אלא גם על קביעת עדיפות לרשום פרטים כמו מועד רישום השעבוד הצף המקורי בין נושה בעל זכות מישכון לבין אדם אחר התובע זכות ופרטים אחרים כדי שבעתיד לא יהיה צורך לעיין ברישומים בנכס הממושכן, כמו למשל, קונה.

המקוריים של רשם התאגידים. בסעיף זה מוצע לתת תוקף לרישום זכות סעיף 72

בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע שכל משכון אחר ייחשב מישכון אשר נעשה לפי הדין שחל ערב

כרשום לפי החוק המוצע אם נרשם כדין לפי הדין הקודם. תחילתו של החוק המוצע (להלן - הדין הקודם).

הוראה זו, בדומה לאמור בסעיף קטן (א), מאפשרת הכרה בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע שרישום של שעבוד צף בשעבודים ספציפיים אשר נוצרו לפי דין קודם ומאפשרת אשר נעשה לפי הוראות הדין הקודם יהיה תקף למשך הכרה במועד הרישום המקורי כמועד רישום רלוונטי שלוש שנים ממועד תחילת החוק המוצע. משמעותה של לקביעת עדיפות לפי החוק המוצע. להבדיל מהמקרה של הוראה זו היא שבמשך שלוש שנים מתחילת החוק המוצע, שעבוד צף אשר אינו קיים עוד לפי החוק המוצע, לא לשעבוד צף שנרשם ערב תחילת החוק יש תוקף ויחולו נקבעה בסעיף קטן זה תקופה להכרה ברישום אלא הרישום עליו הוראות החוק החדש, כך שבעל השעבוד הצף אינו יהיה תקף למשך חוזה המישכון, קרי עד ביטולו או עד נפגע מחקיקת החוק החדש ומביטול מוסד השעבוד הצף.

פקיעת המשכון. זאת ועוד, לבעל השעבוד הצף שלוש שנים לרשום שעבוד

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 510

נספח לדברי הסבר

מישכון נוסף להלן נוסח חוק המשכון, התשכ"ז-,1967 שמוצע בסעיף

.6 (א) החייב רשאי לשעבד את הנכס הממושכן במישכון 50 להצעת החוק לבטלו:

נוסף בלי נטילת רשות מאת הנושה; אולם נושה נוסף מהות המישכון

לא יוכל להיפרע מן המשכון אלא לאחר שסולק החיוב .1 (א) מישכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא שהובטח במישכון שלפניו; והכל באין קביעה אחרת מזכה את הנושה להיפרע מן המשכון אם לא סולק בהסכם המישכון הקודם. החיוב.

(ב) בהסכמת הנושה רשאי החייב לשעבד את הנכס (ב) הערובה יכול שתהיה לחיוב כולו או מקצתו, הממושכן במישכון נוסף שדרגתו תהיה שווה לדרגת קיים או עתיד לבוא, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי המישכון של אותו נושה או עדיפה ממנה. קצוב.

תחומה של הערובה תחולה

.7 (א) המשכון משמש ערובה גם לריבית, להוצאות .2 (א) הוראות חוק זה יחולו כשאין בדין אחר הוראות ולדמי נזק שנתחייב בהם החייב בשל החיוב ולהוצאות מיוחדות לענין הנדון.

של שמירת המשכון ומימושו, ודינם של כל אלה כדין

החיוב; והוא באין קביעה אחרת בהסכם המישכון. (ב) הוראות חוק זה יחולו על כל עסקה שכוונתה שעבוד נכס כערובה לחיוב, יהא כינויה של העסקה

(ב) הוגדל היקפו של החיוב על פי הסכם בין החייב אשר יהא.

לבין הנושה, לא ישמש המשכון ערובה ליתרה שנוספה,

זולת אם נוצר מישכון נוסף כערובה ליתרה. יצירת המישכון

פירות המשכון .3 (א) מישכון נוצר בהסכם בין החייב לבין הנושה.

.8 הופקד המשכון בידי הנושה או בידי שומר מטעם (ב) הגבלה או תנאי החלים, לפי דין או הסכם, על הנושה, יחול המישכון גם על פירות המשכון; והוא העברת בעלות בנכס יחולו גם על מישכונו.

באין קביעה אחרת בהסכם המישכון. כוחו של המישכון כלפי נושים אחרים

חילופי המשכון .4 כלפי נושים אחרים של החייב יהיה כוחו של מישכון

.9 (א) אבד המשכון או ניזוק או הופקע ויש לחייב יפה -

בשל כך זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי צד שלישי, יחול (1) בנכסים שיש לגביהם בדין אחר הוראות מיוחדות המישכון על הזכות האמורה. לענין זה - בהתאם לאותן הוראות;

(ב) נתממשה זכות שמושכנה, כולל זכות כאמור (2) בנכסים נדים ובניירות ערך שאין לגביהם בדין בסעיף קטן (א), יחול המישכון על מה שניתן במימושה אחר הוראות מיוחדות לענין זה והם הופקדו בידי של הזכות, אולם סכום שקיבל הנושה במימושה של הנושה או בידי שומר מטעם הנושה שאיננו החייב הזכות דינו כאמור בסעיף .22 - עם הפקדתם כאמור וכל עוד הם מופקדים;

נתחלף המשכון מכוח סעיף זה, על החייב (ג) (3) בנכסים נדים ובניירות ערך שלא הופקדו כאמור לעשות, לפי דרישת הנושה, את הפעולות הדרושות ובכל מקרה אחר - עם רישום המישכון בהתאם כדי שכוחו של המישכון יהא יפה כלפי נושים אחרים לתקנות שהותקנו לפי חוק זה, אולם כלפי נושה של החייב. שידע או היה עליו לדעת על המישכון יהיה כוחו של הנאה מהמשכון ומפירותיו המישכון יפה אף ללא רישום.

.10 (א) הופקד המשכון בידי הנושה או בידי שומר תקנת השוק

מטעם הנושה שאיננו החייב (לשניהם ייקרא להלן - .5 נכסים נדים שמושכנו כשהיו בהחזקתו של הממשכן המחזיק), לא יהיה המחזיק רשאי להשתמש במשכון והם הופקדו כאמור בסעיף 4(2) או שמישכונם נרשם או לזכות בפירותיו, אלא אם הרשה זאת החייב בהסכם כאמור בסעיף 4(3), יהיה כוחו של המישכון יפה לכל המישכון או לאחר מכן. דבר, אף אם הממשכן לא היה בעל הנכסים או לא

(ב) הרשה החייב את השימוש במשכון או הזכיה היה זכאי למשכנם, ובלבד שהנושה פעל בתום-לב בפירותיו, ישלם לו המחזיק, באין הסכם אחר, את והנכסים באו לידי הממשכן על דעת בעליהם או על התמורה הראויה. דעת מי שהיה זכאי להחזיקם.

היה המשכון נושא פירות שמטבעם אינם (ג)

משתמרים, חזקה על החייב שהרשה למחזיק לזכות

בהם.

511 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

הנושה; נרשם המישכון, רשאי החייב לדרוש מחיקת מישכון של חלק בנכס

הרישום.

.11 (א) מושכן חלק בלתי מסויים של נכס -

אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע במשכון (ג)

(1) אין הבעלים המשותפים רשאים לחלק את

המשמש ערובה לחיוב מתחדש.

הנכס אלא בהסכמת הנושה או ברשות בית

מימוש המשכון המשפט;

.16 (א) לא קויים החיוב במועדו, רשאי הנושה לממש (2) תהא זכותו של החייב לתבוע חלוקת הנכס את המשכון. נתונה גם לנושה, משעה שהוא רשאי לתבוע

(ב) אין הצדדים רשאים להתנות על דרכי המימוש מימוש המשכון.

לפי חוק זה כל עוד לא הגיע המועד לקיום החיוב. (ב) חולק הנכס בהתאם להוראות סעיף זה, יחול דרכי המימוש המישכון על מה שנפל בחלקו של החייב.

.17 מימוש המשכון יהיה על פי צו בית המשפט, אולם - מישכון להבטחת חיובו של אחר

במשכון שיש לגביו בדין אחר הוראות מיוחדות (1) .12 מושכן נכס של אדם כערובה לחיובו של אדם אחר, לענין זה יהיה המימוש בהתאם לאותן הוראות; יהא דינו של בעל הנכס כדין מי שערב אותו חיוב, אך אין להיפרע מבעל הנכס אלא במימוש המשכון כאמור במשכון שהופקד כאמור בסעיף 4(2) או שנרשם (2) בחוק זה.

כאמור בסעיף 4(3) יכול שהמימוש יהיה על פי צו רשם

ההוצאה לפועל; פדיון המשכון

במשכון שהופקד כאמור בסעיף 4(2) והוא (3) .13 (א) החייב וכל אדם שזכותו עלולה להיפגע ממתן משמש ערובה לחיוב המגיע לגוף מוסדי, וכן במשכון המשכון או ממימושו, רשאים לפדות את המשכון על ניירות ערך, יכול שהמימוש יהיה על ידי הגוף המוסדי ידי קיום החיוב לאחר המועד לקיומו; והוא אף אם יש עצמו ללא צו כאמור; בפסקה זו - קביעה אחרת בהסכם המישכון.

"גוף מוסדי" - כל אחד מאלה: (ב) החייב וכל אדם שזכותו עלולה להיפגע ממתן

המשכון או ממימושו, רשאים לפדות את המשכון על

(1) תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות ידי קיום החיוב לפני המועד לקיומו, ובלבד שבחיוב (רישוי), התשמ"א-1981; לתשלום כסף הנושא ריבית ישלמו לנושה גם את

(2) בנק ישראל כמשמעותו בחוק בנק ישראל, הריבית שהיתה מגיעה לו עד המועד לקיום החיוב או התשי"ד-1964; בעד ששה חדשים אחרי התשלום, הכל לפי התקופה הקצרה יותר; סעיף קטן זה לא יחול אם יש קביעה

(3) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים אחרת בהסכם המישכון ולא יחול על משכון שניתן פיננסים (ביטוח), התשמ"א-1981; להבטחת סדרה של איגרות חוב.

(4) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על מושכן נכס בנסיבות האמורות בסעיף ,5 רשאים (ג) שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005; בעל הנכס או האדם שהיה זכאי להחזיקו לפדות את

(5) מי שהוא חבר בורסה בהתאם לתקנון המשכון לפי סעיף קטן (ב) אף אם יש קביעה אחרת הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך, בהסכם המישכון.

התשכ"ח-1968 (בפסקה זו - חוק ניירות ערך); (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות זכות לפדות

(6) גופים נוספים שיקבע שר המשפטים באישור חלק מן המשכון על ידי קיום חלק מן החיוב, זולת אם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; הוסכם על כך בהסכם המישכון.

"משכון ניירות ערך" - משכון המשמש ערובה לחיוב פדיון משכון שלא על ידי החייב

המגיע לגוף מוסדי, שהוא אחד מאלה: .14 נפדה משכון לפי סעיף 13 על ידי מי שאינו החייב,

(1) משכון שהוא ניירות ערך הרשומים לזכות זכאי הפודה לחזור אל החייב ולהיפרע ממנו כדין ערב החייב אצל הגוף המוסדי; שמילא את ערבותו, ואם הפודה לא היה בעל הנכס

(2) משכון שהוא ניירות ערך הרשומים לזכות יעמוד לו המשכון להבטחת זכותו זו.

הגוף המוסדי אצל גוף מוסדי אחר או אצל מסלקה פקיעת המישכון

כהגדרתה בסעיף 50א לחוק ניירות ערך; חדל החיוב, יפקע המישכון. .15 (א)

(3) משכון שהוא ניירות ערך שלגביהם ניתן לגוף (ב) פקע המישכון, רשאי החייב לדרוש החזרת המוסדי יפוי כוח להקנות בהם זכות לאחר; המשכון אם הופקד בידי הנושה או בידי שומר מטעם

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 512

פרעון מוקדם של החיוב "ניירות ערך" - ניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52

.22 סכום שקיבל הנושה לפני המועד לקיום החיוב מתוך לחוק ניירות ערך, הרשומים למסחר בבורסה, וכן מימוש לפי סעיפים 20 או 21 ייזקף על חשבון החיוב, יחידות של קרן פתוחה כמשמעותן בחוק השקעות אם אין בין הצדדים הסכם אחר לענין זה. משותפות בנאמנות, התשנ"ד-,1994 לרבות זכות לניירות ערך כאמור;

(4) במשכון שהוא זכות יכול שהמימוש יהיה

גביית החיוב שלא על פי המשכון כאמור בסעיף .20

.23 אין במתן המשכון כדי לגרוע מזכותו של הנושה לגבות דרך המימוש בהוצאה לפועל

את החיוב שלא על ידי מימושו, ואין במימוש המשכון

כדי לגרוע מזכותו לגבות את יתרת החיוב שלא סולקה .18 מימוש משכון על פי צו בית המשפט או צו ראש במימוש. ההוצאה לפועל יהיה בדרך של מימוש נכס שהוטל עליו עיקול בהוצאה לפועל של פסק דין, זולת אם הגדרות הורה ראש ההוצאה לפועל על דרך אחרת שראה .24 לענין חוק זה - אותה יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין.

"החייב", חוץ מן האמור בסעיף 14 - לרבות בעל נכס דרך המימוש על ידי גוף מוסדי

שמושכן כערובה לחיובו של אדם אחר; .19 (א) מימוש של משכון כאמור בסעיף 17(3) יהיה "נושים אחרים של החייב" - לרבות הנאמן בפשיטת במכירה בדרך מקובלת בשוק שבו נמכרים נכסים רגל של החייב, ואם היה החייב תאגיד בפירוק מאותו סוג, ובאין שוק כזה - בדרך מסחרית סבירה.

- המפרק; (ב) לא יפתח הגוף המוסדי במימוש המשכון אלא

"ניירות ערך" - תעודה, שטר או מסמך אחר המוצאים לאחר שנתן לחייב ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע לפי דין או נוהג, לפקודה או למוכ"ז, ומקנים מן המימוש - והוא ומענו ידועים לגוף המוסדי - לאוחז את הזכות הנדונה בהם. הודעה במועד סביר מראש על הצעדים שהוא עומד לנקוט למימוש המשכון.

ביצוע ותקנות

הגוף המוסדי אחראי כלפי החייב וכל אדם (ג)

.25 שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי כאמור בסעיף קטן (ב) לנזק שנגרם להם בשל מימוש להתקין תקנות לביצועו, ובין השאר להסדיר בתקנות - המשכון שלא בהתאם להוראות חוק זה.

סדרי הרישום של מישכונים לפי סעיף 4(3), (1) בסעיף זה, "גוף מוסדי" - כהגדרתו בסעיף 17(3). (ד) לרבות סדרי הרישום של העברת מישכונים, תסיבתם, תיקון תנאיהם, פדיונם ומימושם; מימוש זכות שמושכנה סדרי עיון ברישומים וקבלת העתקים מהם; (2) .20 מושכנה זכות שיש לחייב כלפי אדם אחר, רשאי הנושה לממשה כשם שהחייב היה יכול לממשה;

תשלום אגרות בקשר לפעולות האמורות. (3) הוא רשאי לעשות כן אף אם חל המועד לקיום הזכות ביטול ושמירת דינים לפני המועד לקיום החיוב המובטח; והכל באין קביעה אחרת בהסכם המישכון.

.26 (א) הספר החמישי וסעיפים 119-118 ו–396-403 של

המג'לה - בטלים. מימוש מוקדם של משכון

(ב) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל דין הנוגע .21 (א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת החייב, הנושה לשעבוד צף על נכסי תאגיד. או המחזיק במשכון, לצוות על מימוש המשכון לפני שהגיע המועד לקיום החיוב או לתת הוראות אחרות תחילה והוראת מעבר שימצא לנכון, אם נוכח שהנכס הממושכן עלול .27 תחילתו של חוק זה ביום כ"ו באלול התשכ"ז להתקלקל או לאבד שיעור ניכר מערכו או שזכויות (1 באוקטובר 1967); על מישכונים שנוצרו לפני תחילת הצדדים עלולות להיפגע מסיבה אחרת.

חוק זה יוסיף לחול הדין הקודם.

(ב) מימוש המשכון לפי סעיף זה יהיה בדרך שיורה

בית המשפט.

513 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

(ב) כל איגרת חוב, יחידה או בסדרה, תכיל תיאור להלן נוסח ההוראות בפקודת החברות [נוסח חדש], כללי של הנכסים המשועבדים לסכום שיש לשלם על התשמ"ג-,1983 שמוצע בסעיף 61 להצעת החוק לבטלם:

פיה ושל טיב הערובה והנסיבות שבהן תיאכף. הגדרות

סוגים של איגרות חוב .1 בפקודה זו -

.167 ניתן להנפיק איגרת חוב, יחידה או בסדרה, כמשתלמת ...

לבעל הרשום או כמשתלמת למוכ"ז.

""איגרת חוב" - מסמך שהנפיקה חברה או אגודה

העברת איגרת חוב שיתופית ובו היא מתחייבת לשלם כסף בתאריך

.168 (א) אין חברה רשאית, על אף האמור בתקנונה, קבוע או בהתקיים תנאי פלוני ומשעבדת לכך לרשום העברה של איגרת חוב בלא שנמסר לה שטר את נכסיה או מפעלה, כולם או מקצתם, ולרבות העברה כשורה, אלא אם זכותו של הנעבר באיגרת איגרת חוב סטוק;" החוב נסבה אליו מכוח הדין. ""סדרת איגרות חוב" - שתי איגרות חוב או יותר

(ב) הוגש לחברה מסמך המהווה ראיה מספקת לפי שנתכוונו לעשותן שוות-דרגה לענין תשלום הדין, כי ניתן לפלוני צו קיום צוואה או צו ניהול עזבון וערובה לתשלום;" של נפטר, תקבל החברה את המסמך, על אף האמור ""שעבוד צף" — שעבוד על כל נכסיה ומפעלה של בתקנונה, כראיה מספקת למתן הצו. החברה או על מקצתם אותה שעה, כפי מצבם תחולת שעבוד צף מזמן לזמן, אך בכפוף לסמכותה של החברה ליצור .169 (א) מקום שאיגרת חוב או סדרת איגרות חוב מובטחת שעבודים מיוחדים על נכסיה או על מקצתם;".

בשעבוד צף על נכסי החברה ולא הוצאו ממנו מקרקעין סימן א': פרשנות

שלה, יחול השעבוד גם על מקרקעין שלה אף אם איננו

הגדרות ותחולה

רשום בפנקסי המקרקעין.

.164 (א) בפרק זה -

(ב) אין שעבוד צף מקנה לבעל איגרת החוב דין

קדימה או בכורה על פני בעל משכנתה רשום או קונה "חברה" - לרבות אגודה שיתופית רשומה לפי בתמורה של מקרקעי החברה, ואפילו היה קיומו של פקודת האגודות השיתופיות;

השעבוד הצף ידוע להם בשעת המישכון או המכר; "רשם", לענין אגודה שיתופית - רשם האגודות ואולם אם נכללה במסמך היוצר שעבוד צף הגבלה השיתופיות.

על זכות החברה ליצור שעבודים, והגבלה זו נכללה

בפרטים שנמסרו לרישום השעבוד הצף, יהיה השעבוד (ב) הוראות פרק זה לא יחולו על הוצאת שטרי חוב הצף עדיף על שעבוד שנוצר בניגוד לאותה הגבלה או שטרי חליפין של חברה במהלך עסקיה הרגיל אף אחרי רישום הפרטים בידי הרשם. אם השטרות הם עבירים.

(ג) שעבוד צף הכולל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב) סימן ב': איגרות חוב

אשר פרטיו נמסרו לרישום לפני ה' באדר התשל"ה (16 סמכות לשעבד באיגרת חוב

בפברואר 1975), והודעה על קיום ההגבלה הוגשה לרשם

לפני י' בתמוז התשמ"א (24 ביוני 1981) ונרשמה בפנקס .165 חברה רשאית, בכפוף לכל הגבלה שבתזכירה, השעבודים שלו - יהיה עדיף על שעבוד שנוצר בניגוד בתקנונה או בתקנותיה, לשעבד באיגרות חוב יחידות לאותה הגבלה אחרי רישום ההודעה בידי הרשם. או בסדרות את נכסיה - מקרקעין ומטלטלין, במוחזק ובראוי, קיימים ועתידים, לרבות הון מניות שטרם

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), שעבוד נכס שנעשה נדרש תשלומו, דרישות תשלום שטרם נפרעו ומוניטין להבטחת אשראי שאיפשר רכישת נכס, יהיה עדיף על - כערובה לחבויות קיימות, עתידות או מותנות; אולם שעבוד צף קודם, אם האשראי שימש בפועל לרכישת אין להנפיק איגרות חוב בסדרות אלא ברשיון מפורש הנכס המשועבד, והוא בין שהאשראי ניתן בידי המוכר לכך מאת שר האוצר, וחברה בעלת היתר לפי סעיף 32 ובין שניתן בידי אדם אחר; לענין זה, "אשראי" - לרבות לא תוציא שום איגרות חוב אלא ברשיון כאמור.

מתן התחייבות כספית.

דרכי השעבוד באיגרת חוב ותיאור המשועבדים

שעבוד צף ומניעת עסקאות

.166 (א) הסכום שיש לשלם על פי איגרת חוב, יחידה או

.170 בעלי איגרות חוב מובטחות בשעבוד צף, או נאמניהם בסדרה, צריך שיהא מובטח בשעבוד על נכס מסויים, כשיש שטר נאמנות, רשאים לפנות בכל עת לבית או בשעבוד צף, או בשעבוד על הון מניות שטרם נדרש המשפט ולבקש צו המונע את הממונה על מרשם תשלומו, על דרישות תשלום שטרם נפרעו, על חובות- המקרקעין מלרשום בפנקסי המקרקעין - אלא על פי צו לקוחות או על מוניטין, או בצירופם של דרכים אלה.

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 514

פנקס בעלי איגרות חוב בית המשפט - כל שעבוד נוסף, או מכר, של מקרקעין

.174 (א) כל פנקס רישום של בעלי איגרות חוב של חברה הרשומים אותה שעה על שם החברה ושלא הוצאו יהיה פתוח לעיון לכל בעל רשום של איגרת חוב ולכל מכלל הנכסים המשועבדים, ואם נוכח בית המשפט בעל מניות בחברה, בכפוף לכל הגבלה סבירה שתטיל שהערובה שניתנה לבעלי איגרות החוב נתערערה, על כך החברה באסיפה כללית ובלבד שלא תפחת או שיש טעמים אחרים מן הצדק והיושר להיענות משתי שעות עיון ליום; הוראה זו לא תחול בתקופות לבקשתם, רשאי הוא ליתן לפי זה את הצו בתנאים מסויימות, שלא יעלו יחד על שלושים ימים בשנה, שיראה בדבר הוצאות וענינים אחרים.

שבהן נסגר הפנקס לפי הוראות הכלולות בתקנון, שטר נאמנות להבטחת איגרות חוב

באיגרות החוב, בתעודות הסטוק, בשטר הנאמנות או .171 (א) מקום שאיגרות חוב מובטחות במשכנתה על במסמך אחר המכיל את הערובה לאיגרות החוב; כל מקרקעין בישראל, ניתן לערוך שטר שעל פיו ימושכנו הזכאי לעיון כאמור רשאי לדרוש העתק מן הפנקס או המקרקעין לנאמן או לנאמנים לזכותם של בעלי מכל חלק שבו, תמורת סכום שקבעה החברה ושלא איגרות החוב מזמן לזמן.

יעלה על הסכום שנקבע בתקנות.

(ב) העתק של שטר נאמנות להבטחת הנפקה של

(ב) סירבו להרשות עיון, דין החברה ודין כל נושא איגרות חוב יישלח לכל בעל איגרות חוב, לפי בקשתו, משרה בה שביודעין אישר או התיר את הסירוב - קנס תמורת סכום שקבעה החברה ושלא יעלה על הסכום וקנס נמשך, ובית המשפט יכול ליתן צו האוכף עיון שנקבע בתקנות; לא נשלח העתק כמבוקש, דין החברה בפנקס מיד. ודין כל נושא משרה בה שביודעין אישר או התיר את סימן ד': הנפקה חוזרת של איגרות חוב המחדל - קנס וקנס נמשך, ובית המשפט רשאי להורות שההעתק המבוקש יישלח למבקש.

סמכות להנפקה חוזרת

.175 (א) חברה שפדתה איגרות חוב שהונפקו, כוחה סימן ג': רישום השעבודים בחברה

יפה לחזור ולהנפיקן, בין בהנפקה חוזרת של אותן פנקס שעבודים

איגרות ובין בהנפקת איגרות אחרות במקומן, והוא אם .172 (א) חברה תנהל במשרדה הרשום פנקס רישום אין בתקנונה או בחוזה שנתקשרה בו הוראה אחרת שעבודים ובו תרשום את השעבודים שעל כל נכס מפורשת או משתמעת בענין זה ואם לא הביעה החברה מנכסי החברה וכל השעבודים הצפים שעל מפעלה כוונתה, בהחלטה שקיבלה בענין זה או במעשה אחר ורכושה; רישום זה יכלול תיאור קצר של הנכס שלה, שאיגרות החוב שפדתה יבוטלו; בהנפקה כאמור המשועבד, סכום השעבוד, ושמות בעלי השעבוד או (להלן בסימן זה - הנפקה חוזרת) יהיו לכל בעל איגרת הזכאים לפיו אם אין הוא למוכ"ז, וסכום כל אגרה אותן זכויות קדימה שהיו מגיעות לו אילולא נפדתה. המשתלמת לרשם ותשלומה נדחה לפי דין.

(ב) חברה שכוחה יפה להנפקה חוזרת, חייבת לכלול (ב) כל נושא משרה בחברה שביודעין ובמזיד אישר במאזנה את הפרטים בנוגע לאיגרות החוב הניתנות או התיר להשמיט אחד הרישומים הנדרשים לפי סעיף להנפקה חוזרת. זה, דינו - קנס.

הפקדה בערובה אינה פדיון עיון במסמכים ובפנקס

.176 חברה שהפקידה איגרות חוב שלה בערובה לקבלת .173 (א) חברה תחזיק במשרדה הרשום העתק של כל מקדמות בחשבון עובר ושב או בדרך אחרת, אין רואים מסמך היוצר שעבוד טעון רישום אצל הרשם לפי את איגרות החוב כאילו נפדו, אף אם הן מוסיפות פקודה זו והעתק של איגרת חוב אחת מכל סדרה של להיות מופקדות לאחר שחשבונה זה אינו עומד בחובה איגרות חוב אחידות; העתקים אלה ופנקס השעבודים עוד. יהיו בשעות העבודה פתוחים לעיון חינם לכל נושה דין הנפקה חוזרת לענין הסכום, המספר ומס בולים או חבר החברה, בכפוף לכל הגבלה סבירה שתטיל על .177 (א) הנפקה חוזרת לא תיחשב כהנפקה חדשה לענין כך החברה באסיפה כללית ובלבד שלא תפחית משתי כל הוראה המגבילה את סכום איגרות החוב שמותר שעות עיון ליום; פנקס השעבודים יהיה פתוח לעיון להנפיק ואת מספרן. לכל אדם תמורת סכום שקבעה החברה ושלא יעלה על הסכום שנקבע בתקנות.

(ב) כל הנפקה חוזרת נחשבת לענין מס בולים

כהנפקה חדשה; אולם המלווה כסף בערובה של איגרת (ב) סירבו להרשות עיון כאמור יכול בית המשפט חוב שחזרה והונפקה לפי סימן זה ונראית מבויילת ליתן צו האוכף את העיון מיד, ובנוסף על כך כל נושא כדין, יכול להגיש אותה כראיה בכל הליך לאכיפת משרה בחברה המסרב להרשות את העיון וכל דירקטור הערובה, ואם נמצא שאינה מבויילת כדין לא יחוייב או מנהל בחברה שאישר את הסירוב או שביודעין בתשלום מס בולים או דמי פיגורים אלא אם ידע על ובמזיד התיר אותו, דינו - קנס נמשך.

515 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

(ב) בשעבוד שנוצר בישראל הכולל נכסים שמחוץ כך או יכול היה לגלות זאת אילולא התרשל; חובת לישראל, מותר לשלוח את המסמך לפי סעיף 178 התשלום של מס הבולים הנכון ודמי הפיגורים תהיה לרישום אף אם יש צורך בהליכים נוספים כדי להקנות על החברה.

לשעבוד תוקף לפי דיני הארץ שבה נמצאים הנכסים.

סימן ה': רישום השעבודים אצל הרשם

רכישת רכוש משועבד

שעבודים הטעונים רישום

.180 (א) רכשה חברה רשומה בישראל נכסים שיש עליהם

.178 (א) שעבוד מן המנויים להלן, שיצרה חברה רשומה

שעבוד שרישומו היה חובה לפי סימן זה אילו נוצר

בישראל, יהיה בטל כלפי המפרק וכל נושה של החברה,

בידי החברה אחרי הרכישה, חייבת היא לדאוג לכך

במידה שהוא מטיל ערובה על נכסיה או מפעלה, זולת

שהפרטים הדרושים לפי סעיף 178 והעתק, מאומת

אם פרטי השעבוד שנקבעו והמסמך היוצר אותו או

כפי שנקבע, של המסמך היוצר את השעבוד או מעיד

מעיד עליו, אם היה מסמך כזה, נמסרו לרשם או

עליו, יימסרו לרשם, לשם רישום, תוך עשרים ואחד

נתקבלו אצלו, בדרך ובמועד האמורים בסעיף ,179 לשם

ימים לאחר התאריך שבו הושלמה הרכישה; ואם

רישום כנדרש לפי פקודה זו; ואלה השעבודים:

הנכסים שרכשה נמצאים מחוץ לישראל והשעבוד

נוצר מחוץ לישראל, יחולו לגבי מועד זה הוראות (1) שעבוד בערובה לאיגרות חוב, לרבות שעבוד סעיף 179(א)(3). צף או שעבוד של הון מניות שלא נדרש תשלומו, של דרישות תשלום שטרם נפרעו ושל מוניטין;

(ב) הפרה החברה הוראת סעיף זה, דינה ודין כל

נושא משרה בה שביודעין ובמזיד אישר או התיר את (2) שעבוד נכס מקרקעין בכל מקום שהוא, או ההפרה - קנס נמשך. ענין בנכס כאמור;

פנקסי שעבודים של הרשם (3) שעבוד נכס מיטלטלין, כשאין הנכס מוחזק

בידי הנושה;

.181 הרשם יקיים לכל חברה פנקס רישום, בטופס שנקבע,

של כל השעבודים שיצרה והם טעונים רישום לפי שעבוד חובות לקוחות; (4)

סימן זה (להלן - פנקס השעבודים), וירשום בו את שעבוד אניות או חלקים בהן; (5)

הפרטים שנמסרו לרישום לפי סעיף .178

(6) שעבוד פטנטים, רשיונות לפי פטנטים, סימני

עיון בפנקסי השעבודים מסחר או זכויות יוצרים.

.182 פנקסי השעבודים של הרשם יהיו פתוחים לעיון לכל (ב) ניתן לחברה מסמך סחיר כערובה לחובות לקוחות, אדם לאחר תשלום האגרה שנקבעה. והחברה הפקידה אותו כערובה לקבלת הלוואה, לא יראו רישום סדרת איגרות חוב את ההפקדה כשעבוד חובות לקוחות לענין סעיף זה.

.183 (א) חברה שיצרה סדרה של איגרות חוב שיש בה, (ג) היה שעבוד בטל כאמור בסעיף קטן (א), אין בכך במישרין או בהפניה למסמך אחר, שעבוד בשיעור כדי לפגוע בחוזה או בהתחייבות להחזיר את הכסף אחיד (passu pari) לטובת בעלי האיגרות של הסדרה, המובטח בשעבוד, ופרעון כסף זה יחול מיד.

דיה שתוך עשרים ואחד ימים לאחר תאריך עריכתו דרכי הרישום ומועדיו

של המסמך המכיל את השעבוד או לאחר תאריך

עריכתה של איגרת חוב כשאין מסמך, יגיעו אל הרשם .179 (א) המועד למסירת הפרטים והמסמך או קבלתם המסמך או אחת מאיגרות החוב שבסדרה, לפי הענין, לפי סעיף 178 הוא - עם פרטים אלה, שיירשמו תמורת האגרה שנקבעה (1) באין הוראה אחרת - תוך עשרים ואחד ימים בפנקס הרשם: מהיום שבו נוצר השעבוד;

הסכום הכולל שהסדרה באה להבטיח; (1) (2) בשעבוד מקרקעין שבישראל - תוך עשרים

(2) תאריכי ההחלטות המרשות את הנפקת ואחד ימים מהיום שבו אישר רשם המקרקעין את

הסדרה ותאריך המסמך היוצר או המגדיר את העסקה לרישום, בין שנערכה בפניו ובין שנערכה הערובה, אם ישנו; בפני עורך דין;

תיאור כללי של הנכסים המשועבדים; (3) (3) בשעבוד שנוצר מחוץ לישראל על נכסים

שמחוץ לישראל בלבד - תוך עשרים ואחד ימים

(4) שמות הנאמנים מטעם בעלי איגרות החוב, מהיום שבו יכול היה המסמך להתקבל בישראל אם ישנם. בדרך הדואר הרגילה אילו נשלח בזריזות מספקת;

(ב) נעשתה יותר מהנפקה אחת של סדרת איגרות לענין פסקה זו מותר שיימסר העתק של המסמך, חוב, יש לשלוח לרשם לשם רישום בפנקס את התאריך מאומת כפי שנקבע.

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 516

(ב) הופרה הוראה מהוראות סעיף זה, דין החברה ודין כל והסכום של כל הנפקה, אלא שמחדל מעשות כן לא נושא משרה בה שביודעין ובמזיד אישר או התיר את יפגע בתקפן של איגרות החוב שהונפקו.

ההפרה - קנס נמשך. עמלה, הנחה, נכיון

רישום כרונולוגי .184 (א) נתנה החברה במישרין או בעקיפין עמלה, הנחה

.189 הרשם ינהל רישום כרונולוגי, לפי הטופס והפרטים או נכיון בעד חתימה או החתמה על איגרות החוב שנקבעו, לשעבודים שנרשמו אצלו לפי פקודה זו. שלה, או בעד הסכמה לחתום או להחתים עליהן, הערת סילוק חתימה בתנאים או בלא תנאים, יכילו הפרטים שיש לשלוח לרישום לפי סימן זה גם פרטים בדבר הסכום .190 הובאו לפני הרשם ראיות להנחת דעתו שחוב או שיעור האחוזים של העמלה, ההנחה או הנכיון שלהבטחתו ניתן שעבוד רשום סולק, רשאי הוא שניתנו, אלא שמחדל מעשות כן לא יפגע בתקפן של להורות שתירשם בפנקס הערת סילוק וישלח לחברה איגרות החוב שהונפקו.

לפי דרישתה העתק הערה זו.

(ב) הפקדת איגרות חוב בערובה לחוב של החברה

תיקון פנקס רישום השעבודים לא יראו לענין סעיף זה כהנפקת איגרות חוב בנכיון.

.191 נוכח הרשם שאי רישומו של שעבוד במועד הדרוש, תעודת רישום שעבוד

או אי רישומו או שיבושו של פרט הנוגע לשעבוד או

להערת סילוק, אירעו במקרה או בשגגה או מסיבה .185 (א) הרשם יתן תעודה חתומה בידו על רישומו של מספקת אחרת, או שאין בהם כדי לפגוע במצבם של כל שעבוד, ובה יפורט הסכום המובטח בו; התעודה הנושים או של בעלי המניות, או שיש טעמים אחרים תהא ראיה חלוטה שנתמלאו כל הדרישות בנוגע שמן הצדק והיושר ליתן סעד - רשאי הוא, לפי בקשת לרישום.

החברה או של כל אדם מעונין, להאריך את המועד (ב) העתק של תעודת רישום לפי סעיף זה יובא על גבי לרישום או לתקן את הרישום, בתנאים שיראה אותם כל איגרת חוב, או תעודת איגרת חוב סטוק, שהנפיקה צודקים ומועילים; דחה הרשם את הבקשה, רשאי החברה לאחר יצירת השעבוד הרשום ושתשלומה המבקש לערער על החלטתו לפני בית המשפט תוך מובטח בו.

ארבעה עשר ימים מהיום שבו הומצאה לו ההחלטה. רישום שעבוד לפי בקשת מעונין

הפרת הוראות .186 החובה לשלוח לרשם את הפרטים הטעונים רישום

.192 (א) חברה שלא שלחה לרישום פרטי שעבוד, או פרטי לפי סימן זה לגבי כל שעבוד וכל הנפקה של איגרות ההנפקה של סדרת איגרות חוב, הטעונים רישום לפי חוב מוטלת על החברה, אך רישומו של שעבוד יכול פקודה זו, דינה ודין כל נושא משרה בה שביודעין היה שייעשה על פי בקשתו של אדם המעונין בכך, ואם שותף למחדל - קנס נמשך, זולת אם הרישום נעשה על הוא שילם כדין אגרות בשל כך לרשם יוכל לגבות את פי בקשת אדם אחר. סכומן מהחברה.

(ב) בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), חברה שלא קיימה תחולה על חברות חוץ

דרישה מדרישות פקודה זו לענין רישום אצל הרשם .187 חברה שהואגדה מחוץ לישראל ויש לה מקום עסקים של שעבוד שיצרה, דינה ודין כל נושא משרה בה קבוע בישראל, יחול סימן זה על שעבודי נכסים שביודעין ובמזיד אישר או התיר את ההפרה - קנס, בישראל שיצרה אחרי ה' באייר התרפ"ט (15 במאי וזאת בלי לפגוע בכל אחריות אחרת. 1929) ועל שעבודים של נכסים שרכשה בישראל אחרי

(ג) מי שביודעין ובמזיד אישר או התיר למסור לאדם התאריך האמור.

איגרת חוב או תעודת איגרת חוב סטוק הטעונה רישום משלוח העתק לרשם

אצל הרשם ולא הובא על גביה העתק תעודת הרישום,

דינו - קנס, וזאת בלי לפגוע בכל אחריות אחרת. .188 (א) העתק של שטר נאמנות להבטחת הנפקה של איגרות חוב, של מסמך היוצר שעבוד ושל איגרת חוב רישום אגרה שתשלומה נדחה הטעונים רישום, תשלח החברה לרשם תוך עשרים .193 נדחה על פי חוק תשלומה של אגרה המשתלמת לרשם, ואחד ימים מתאריך חתימתם אם נחתמו בישראל, ואם ירשום הרשם בפנקס רישום השעבודים את סכום נחתמו מחוץ לישראל - תוך עשרים ואחד ימים לאחר האגרה שנדחתה, ולאחר ששולמה, כולה או מקצתה, היום שבו יכלו להתקבל בישראל בדרך הדואר הרגילה יירשם הדבר בפנקס לפי בקשת החברה. אילו נשלחו בזריזות סבירה; בסדרה של איגרות חוב די בהעתק של איגרת חוב אחת מן הסדרה.

517 הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012

או תאגיד למינוי זה ותנאים אחרים שכונס חייב למלא סימן ו': אכיפת זכויות

לצורך מינויו ואת דרך החלוקה של התפקידים בין אכיפה הטעונה רשות מבית המשפט

המועמדים הכשירים למינוי.

.194 מקום שאיגרות חוב מובטחות בשעבוד צף, בשעבוד

ביקורת בית המשפט על כונס הון שטרם נדרש תשלומו, בדרישות תשלום שטרם

.200 (א) כונס שנתמנה לחברה לפי פקודה זו, רשאי בית נפרעו או במוניטין, אין לאכוף את זכויותיהם של בעלי המשפט להורות לו בצו כי בענינים שנקבעו בו עליו איגרות החוב לגבי השעבוד אלא ברשות בית המשפט;

לפנות לבית המשפט לשם קבלת הוראות. ואם הוגשה לבית המשפט בקשת אכיפה, רשאי בית

(ב) צו לפי סעיף קטן (א) יכול שיתן בית המשפט המשפט ליתן כל סעד שאפשר לקבלו על פי בקשה מיזמתו או לפי בקשת הכונס הרשמי, מפרק, מפרק זמני, כאמור בבתי המשפט באנגליה, כולל מינוי כונס ומתן נושה של החברה או משתתף. צו למכירת הנכסים וחלוקתם.

(ג) לשם מתן צו או הוראות לפי סעיף זה, רשאי חובות בדין קדימה באכיפת שעבוד צף

בית המשפט להיעזר במי שימצא לנכון, לרבות הכונס .195 נתמנה לחברה רשומה בישראל כונס מטעם בעלי הרשמי. איגרות חוב מובטחות בשעבוד צף, או שהם או נציגיהם חובות בני קדימה נטלו את ההחזקה בנכסים הכלולים בשעבוד צף או שהשעבוד חל עליהם, והחברה אינה עומדת אותה .354 (ג) מקום שנכסי החברה שמתוכם ניתן לשלם לנושים שעה בפירוק - ייפרעו החובות, שלפי חיקוק יש להם כלליים אינם מספיקים לפרעון החובות לפי סעיף זה, בכל פירוק דין קדימה, מתוך הנכסים שהגיעו לידי יהיה לחובות אלה דין קדימה לפני תביעותיהם של הכונס או לידי המחזיק כאמור, לפני כל תביעה לקרן בעלי איגרות חוב מכוח שעבוד צף שיצרה החברה, או לריבית של איגרות החוב; התשלומים לפי סעיף זה והם ישולמו לפי זה מתוך הנכסים הכלולים בשעבוד ייגבו, ככל האפשר, מנכסי החברה הזמינים לתשלום או הכפופים לו. חובות של נושים כלליים.

ביטול המחאה כללית לא רשומה מינוי כונס

.356 מקום שבפשיטת רגל אין תוקף להמחאה כללית של .198 השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, זכויות, אין תוקף להמחאה בפירוק חברה; ולענין זה רשאי לקבוע כללים בדבר דרך מינויו של כונס לפי תבוא תחילת הפירוק במקום תחילת הגשת בקשת פקודה זו ובדבר דרך הדיון של בית המשפט בהצעה, פשיטת הרגל. לענין זה, שתבוא מאת בעל איגרת חוב או נושה מובטח; הכללים יקבעו את תנאי הכשירות של יחיד

הצעות חוק הממשלה - ,668 י"ח באדר התשע"ב, 12.3.2012 518

סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי 0334-3030 ISSN המחיר 17.82 שקלים חדשים

הצעת חוק המשכון, התשע"ב–2012

[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/668).]

(קריאה ראשונה)

היו"ר מוחמד ברכה:

אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, והיא הצעת

חוק המשכון – –

עפו אגבאריה (חד"ש):

סליחה.

היו"ר מוחמד ברכה:

– – ויציג את הצעת החוק השר ישראל כץ, שר

התחבורה – –

עפו אגבאריה (חד"ש):

אדוני היושב-ראש, צריך להוסיף את ההצבעה

שלי לפרוטוקול.

היו"ר מוחמד ברכה:

– – בשמו של שר המשפטים.

עפו אגבאריה (חד"ש):

אדוני היושב-ראש, סליחה, לא נקלטה ההצבעה

שלי. בשביל הפרוטוקול אני מבקש.

היו"ר מוחמד ברכה:

היית כאן?

עפו אגבאריה (חד"ש):

כן. היו"ר מוחמד ברכה:

אז אנחנו מוסיפים – התנגדות של שבעה ולא

שישה – לחוק הקודם. תוספת של חבר הכנסת

עפו אגבאריה. בבקשה.

שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות

בדרכים ישראל כץ:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק

המשכון, התשע"ב–2012, שהניחה הממשלה על

שולחן הכנסת, מבקשת להחליף את חוק המשכון,

התשכ"ז–1967, וכן את הוראות פקודת החברות

[נוסח חדש], התשמ"ג–1983, הנוגעות לשעבוד של

נכסי חברה. הצעת החוק מבקשת לפתח את שוק

האשראי ולהגביר את התחרות בשוק זה על-ידי

יצירת חוק משכון מודרני, הדומה להסדרים

אחרים שגובשו במדינות רבות בעולם, ואשר

מאפשרות להרחיב את היקף הנכסים הניתנים,

אולי למשכון אפילו.

עוד מבקשת הצעת החוק לקבוע את סדרי

העדיפויות בין נושים, בהתאם לאיזון בין

האינטרסים השונים מתוך כוונה לאפשר שוק

אשראי יעיל והוגן, המאפשר בטוחות מתאימות

לנושים, לצד תזרימי אשראי לחייבים, לצורך

פיתוח הכלכלה.

מחקרים מראים כי ברוב המדינות בעולם

לווים נדרשים לתת ביטחונות. הלוואות

מובטחות נהנות מתנאי הלוואה טובים יותר,

בין בכך שהיקפי ההלוואות גדולים יותר

ובין בכך שהריבית נמוכה יותר. רפורמה

בדיני שעבודים והגדלת היקף הנכסים

הניתנים למשכון, בשילוב הסדרים שנועדו

להגביר את התחרות בתחום זה, עשויה אם כן

להגביר את הגישה לאשראי ולהביא לפיתוח

הכלכלה.

ההצעה מבוססת בין היתר על עקרונות אלו: 1.

מתן אפשרות וזכות ליחיד אשר אינו מאוגד

כחברה למשכן נכס שטרם הגיע לרשותו. שעבוד

זה יתאפשר רק ביחס לנכסי עסק ולא ביחס

לנכסים המיועדים לשימוש אישי; 2. ביטול

השעבוד הצף, תוך מתן אפשרות להטיל שעבוד

קבוע על נכס עתידי, ובמקביל – קביעת

הסדרים חדשים הנוגעים לאופן שכלול

המשכון, וכן סדרי עדיפויות מיוחדים בין

נושים שונים; 3. שלילת האפשרות של הנושה

להטיל מגבלות קנייניות על עסקאות אחרות

בנכס מבלי לגרוע מתוקפה החוזי של

התחייבות כזו. ההוראה האמורה נועדה למנוע

מהנושה שליטה בלעדית על הנכס הממושכן

ובכך לשעבד אותו לרצונו או להסכמתו.

נוכח כל האמור, מתבקשת הכנסת הנכבדה

לתמוך בהצעת החוק האמורה בקריאה ראשונה

ולהעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של

הכנסת לצורך הכנתה לקריאות השנייה

והשלישית.

היו"ר מוחמד ברכה:

אדוני, תודה. אנחנו עוברים לרשימת

הדוברים. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת

ישראל אייכלר, ואחריו – חבר הכנסת ג'מאל

זחאלקה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, יחד עם כל בית ישראל

אנחנו אבלים על רציחתם של יהודים בטולוז

שבצרפת: הרב יונתן סנדלר, הילדים אריה

וגבריאל והילדה מרים מונסונגו, השם ייקום

דמם.

הייתי בצרפת בשבוע שעבר עם משלחת הכנסת,

יחד עם חברי הכנסת יעקב אדרי והרב דוד

אזולאי, והרגשנו באוויר מתח גדול מאוד.

ראיתי את המבצרים והבטונדות סביב

שגרירויות ישראל, קהילות ישראל, משטרה

ובתי-כנסת, וחשבנו שאולי יש פה מן הגוזמה,

אבל הרגשנו, שלא כמו בארצות-הברית או

באנגליה, שבצרפת יש איזה רוח רעה. שאלתי

אנשים שיודעים צרפתית, והם סיפרו לי

שבתקשורת הצרפתית, בטלוויזיה, ברדיו

ובעיתונות, אדוני השר, מספרים אך ורק על

ילדים שנהרגו בעזה, ואף מלה לא על ההפגזות

על אשדוד, אשקלון ובאר-שבע. יש שם תחושה

מאוד מאוד אנטישמית.

ברגע הראשון ששמענו שיש פיגוע, באופן

טבעי חשבנו שזו אולי תחושה של נקמה של

אנשים שעשו את זה בגלל מה שקורה בעזה ומה

שקורה באשדוד. עכשיו אנחנו שומעים, וזה

עדיין לא ברור, שיש חשד שעשו את זה גורמים

ניאו-נאציים, שגם הרגו חיילים מוסלמים, כך

שאנחנו רואים שהרוע אינו מבחין בין

בני-אדם. מי שמסוגל להרוג, לרצוח ולירות

טילים על אשקלון, על אשדוד, או כדורים על

ילדים בבית-ספר בטולוז, אינו מבחין בין דם

לדם.

אבל מה שהזדעזעתי עכשיו, זה ששמעתי ששרת

החוץ של האיחוד האירופי היא זו שמשווה

בין מה שקרה בעזה – שהכול מודים שזו היתה

תגובה על מה שקרה באשדוד, באשקלון

ובבאר-שבע – לבין יהודים בצרפת שמעולם לא

עשו שום דבר: לא לשום אזרח ולא

לניאו-נאצים ולא לאחרים. בכל זאת, אותה

שרת חוץ, אותו איחוד אירופי, מממנים

גורמים בישראל שנלחמים נגד היהדות ונגד

הדת היהודית.

¨

Ê

ä

n

Ú

Ü

¦

¨

Ì

Î

â

ä

p

r

摧᭟Â᠀אני שואל את עצמי מה הקו המשווה בין

שני הדברים, ולדעתי זו ההסתה התקשורתית.

כשרואים את הדה-לגיטימציה שעושים

ליהודים בצרפת ובאירופה, אי-אפשר להיות

מופתעים שקורים דברים כאלה, אם בצד של

גורמי טרור מהצד האסלאמי, שרואים את כל מה

שעושים אחיהם בעזה, ואם מצד גורמים

ניאו-נאציים אחרים ששונאים יהודים.

הלקח שאנחנו צריכים ללמוד פה זה קודם כול

שאנחנו צריכים רחמי שמים בכל מקום. אם ה'

לא ישמור שווא שקד שומר. הדבר השני הוא

שההסתה התקשורתית גורמת לרצח אנשים, נשים

וטף – –

היו"ר מוחמד ברכה:

תודה, אדוני.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

– – ולא משנה אם זה נעשה בארץ ואם זה נעשה

בחוץ-לארץ. צריך להגיד למלאך המשחית

שבכלי התקשורת בכל מקום: הרף. תודה רבה.

היו"ר מוחמד ברכה:

תודה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – לא נמצא.

חבר הכנסת מיכאל בן-ארי הוא אחרון

הדוברים. לאחר מכן תתקיים הצבעה. נסים

זאב, אתה רוצה לדבר גם על זה? לא.

גאלב מג'אדלה (העבודה):

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, משכון

זה כשאני נותן משהו יקר לי בתמורה לאיזו

הלוואה או משהו כזה. אני רוצה לדבר על

משכון שמדינת ישראל נתנה, את אחד הדברים

היקרים לה ביותר, ובתמורה למה? פעם בחודש

וחצי, חודשיים, אנחנו שומעים פה את צמד

המלים הסלמה ורגיעה, הסלמה ורגיעה. כשאתה

שואל את תושבי הדרום – וכפי שאתם יודעים

הדרום היום זה מושג מאוד מאוד רחב; היום,

גדרה, קריית-מלאכי ובאר-טוביה זה כבר גם

כן הדרום: אתם ברגיעה? אומרים: איזו רגיעה?

על מה אתה מדבר, רגיעה? כל הזמן מטפטפים

עלינו. ומה משדרים לנו פה במערכת הביטחון?

משדרים לנו שיש לנו את "כיפת ברזל", שזה 70%

הגנה.

שאלתי היום את שר הביטחון בוועדת החוץ

והביטחון: תגיד לי, אחרי כל המלים שאמרת –

ומאוד הייתי רוצה להקליט את שר הביטחון,

ורק אסור, כי לפני שאני הולך לישון וקצת

קשה לי להירדם, זה היה נהדר לשמוע אותו, את

שר הביטחון, המון מלים גבוהות כאלה

ומשעממות. אחרי כל המלים, אחרי "אני, אני,

אני ואני", מה התשובה שלך לאמא בנתיבות? מה

התשובה שלך לאמא בנתיב-העשרה? מה התשובה

שלך לגן-הילדים בכפר-עזה? עוד מיגון? עוד

מקלט? זה מה שיש לך?

אמרתי לו: אדוני, אני מצטער להגיד לך, אתה

מדבר פה על תקציב הביטחון, ואני רואה פה

בשקופית כמה אתה דורש, ואני אומר לך שאני

אזרח לא מרוצה. אני אזרח לא מרוצה. אני,

כמי שמשלם מסים למדינת ישראל, ואומרים

שצריך לשלם לתקציב הביטחון, אומר: תפאדלו,

בבקשה. למה לא? תגנו עלינו. תנו לנו את

המצרך הראשון שאזרח רוצה – ביטחון. מה

נתתם לנו? "כיפת ברזל"? 70% ביטחון? אנחנו

דורשים פה הכרעה.

הבאתם עלינו את האסון הזה שנקרא התנתקות,

והכנסתם בשבי לא את גלעד שליט בלבד –

הכנסתם מיליון תושבי מדינת ישראל לשבי.

לכן המשכון הזה, צריך לפדות אותו. שמו

מיליון תושבי מדינת ישראל משכון אצל

כנופיה בעזה שמרשה לעצמה להמשיך ולירות

עלינו. והצבא, שיכול – – –

גאלב מג'אדלה (העבודה):

תקצר. תקצר – – –

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

מה אתה רוצה שאני אעשה, חבר הכנסת מג'אדלה?

גאלב מג'אדלה (העבודה):

היו"ר מוחמד ברכה:

חבר הכנסת מג'אדלה, הזמן הסתיים, ואתה רק

מאריך.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

מה יש לך להגיד? מה יש לך להגיד?

גאלב מג'אדלה (העבודה):

תקצר. תקצר.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אה, לקצר. זה מפריע לך מה שאני אומר. זה לא

נעים לך מה שאני מדבר.

גאלב מג'אדלה (העבודה):

תקצר.

רחל אדטו (קדימה):

הזמן עבר.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אז אם זה לא נעים לךָ, אני אנצל את זמני עד

הסוף.

גאלב מג'אדלה (העבודה):

תקצר – – –

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אני אנצל את זמני עד הסוף.

היו"ר מוחמד ברכה:

הזמן הסתיים.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

ברשותך, אדוני, אני אומר שאני לקוח לא

מרוצה. אנחנו משלמים את תקציב הביטחון.

לצה"ל יש היכולות. רק שר ביטחון, לצערי

הרב, אין לנו; ממשלה חלשה יש לנו. תודה רבה.

היו"ר מוחמד ברכה:

רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק

המשכון, התשע"ב–2012, בקריאה ראשונה. נא

להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה מס' 22

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –

17

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק המשכון,

התשע"ב–2012, לוועדת החוקה, חוק ומשפט

נתקבלה.

היו"ר מוחמד ברכה:

ברוב של 17 חברי כנסת, ללא מתנגדים וללא

נמנעים, אושרה הצעת החוק בקריאה ראשונה,

והיא תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

PAGE

PAGE 7