הצעת חוק שירות מדינת ישראל, התשע"ב-2012
הצעת חוק לדיון מוקדם
2012-05-09
הכנסת השמונה-עשרה
יוזם: חבר הכנסת אריה אלדד
פ/4299/18
הצעת חוק שירות מדינת ישראל, התשע"ב–2012
$
$
„@
^„@
„g
„Ð^„g
„@
„—^„@
¦
º
Î
Ð
Ò
æ
ô
ø
ú
ü
þ
Ð
昀Ĵ瑹䙺ÛЀÐ
Ò
à
æ
ú
$
$
摧䙺Ûm欀塤
摧䙺Ûm欀챤
$
$
$
摧䙺Ûm欀⡤
$
摧䙺Ûm欀鱤
$
$
$
$
$
$
$
$
昀Ĵ瑹䙺Ûאו דחיות השירות שיינתנו כך שבכל
שנה ינתן מספר נמוך יותר הפטורים והדחיות
משניתנו בשנה קודמת לה, והכל עד לעמידה
במספר הפטורים או הדחיות כפי שנקבע בסעיף
קטן (ג).".
תיקון חוק קליטת חיילים משוחררים 19. בחוק
קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994, בסעיף 1
(1) במקום ההגדרה "שירות אזרחי" יבוא:
""שירות אזרחי" – כהגדרתו בחוק שירות
מדינת ישראל, התשע"ב–2012;";
(2) ההגדרה "שירות אזרחי במסלול מפוצל" –
תימחק.
ביטול חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות
שתורתם אומנותם 20. חוק דחיית שירות
לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם,
התשס"ב–2002 – בטל.
ביצוע ותקנות 21. שר הביטחון ממונה על חוק
זה, והוא יתקין תקנות לביצועו, לרבות בדבר
דרכי הזימון והמיון של המשרתים בשירות
אזרחי, באישור ועדת החוץ והביטחון של
הכנסת.
תחילה 22. תחילתו של חוק זה ב-1 בינואר
שלאחר פרסומו.
דברי הסבר
הצעת חוק זו נועדה ליצור הסדר אשר יחייב
צעירים, שאינם משרתים שירות צבאי לשרת
במסגרת של שירות אזרחי, וזאת בשל ההנחה
שכל תושבי המדינה חייבים בתרומה למדינה
ולחברה, ולשם קידום השילוב בחברה ומניעת
אפליה בין קבוצות שונות באוכלוסייה.
ביום כ"ח באדר א' התש"ח (9 במרס 1948) ניתנה
הוראה על ידי ראש המטה הארצי של ההגנה
(הרמ"א) לפיה "נתקבלה החלטה כי בני
הישיבות, לפי רשימות מאושרות, פטורים
משירות בצבא. לתלמידים המסוגלים יינתן
אימון להגנה עצמית במקום תלמודם". נקבע כי
"החלטה זו כוחה יפה למשך שנת תש"ח ובסוף
השנה תבחן הבעיה מחדש". ב-1949 הודיע שר
הביטחון, מר דוד בן-גוריון לשר הדתות, כי
הוא מסכים לדחות גיוסם של עד 800 בחורי
ישיבות בשנה אשר "תורתם אומנותם" לצורך
לימודים תורניים.
על פי הנתונים שהוצגו לוועדת טל, מספר
בחורי הישיבות הנמצאים בהסדר דחיית גיוס
לתלמידי ישיבות גבוה משלושים אלף ומוערך
כיום בכשישים אלף. על פי נתוני הצבא הגיע
מספרם של דחויי השירות בשל תורתם אומנותם
ל- 9.2 אחוז משנתון הגיוס האחרון.
יישומו בפועל של "חוק טל" היה אטי ביותר
וגם אם בשנים האחרונות מסתמנת עליה המספר
המשרתים – המספרים המוחלטים עדיין קטנים
מאוד ואינם מהווים "נשיאה שווה בנטל".
קביעה זו מבוססת על ניתוח נתוני יישום
החוק כפי שהוצגו בפני בג"ץ על ידי הממשלה,
המצביעים על כך "שבחוק קיימים חסמים
טבועים המשפיעים השפעה ניכרת על האפשרות
ליישמו ולהגשים את תכליותיו". מהנתונים
שנמסרו עולה כי בשנת 2010 התגייסו למסלולים
ייעודיים בצה"ל מכוח החוק כ-600 חרדים בלבד;
לשירות האזרחי הצטרפו בשנה זו 1,122 חרדים;
ולשנת ההכרעה עד לשלהי 2008 יצאו 3,269 חרדים.
רוב החרדים שסיימו את השנת ההכרעה חזרו
למעמד "תורתו אומנותו" (ונהנו מדחיית
השירות הצבאי או שקיבלו פטור משירות
צבאי).
מעבר לכך, מאז נחקק החוק עלה בהתמדה מספר
דחויי השירות כך שבשנת 2007, למשל, הצטרפו
6,571 חרדים להסדר תורתו אומנותו. המשמעות
היא שיותר חרדים מצטרפים להסדר מדי שנה
מאלה הבוחרים לשרת בשירות צבאי או אזרחי.
מספרם הכולל של דחויי השירות, עומד על
כ-61,000 איש. חלקם של המצטרפים להסדר תורתו
אומנותו מתוך מחזור הגיוס עולה אף הוא
בהתמדה בשנים האחרונות, ובשנת 2007 עמד על
14% ממחזור הגיוס". נתונים אלו, המצוטטים
מפסק הדין של בית המשפט העליון שניתן
ביום כ"ח בשבט (21 בפברואר 2012) בו נפסק כי
חוק טל אינו חוקתי.
ההסדר לפיו לימוד התורה מכתיב איסור
יציאה לעבודה מנוגד גם לאמונתם של מי
שנדחה שירות הביטחון מטעמי "תורתו
אומנותו". הרמב"ם קבע במפורש: "כל המשים על
ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה – הרי
זה חילל השם וביזה את התורה וכיבה את מאור
הדת, וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם
הבא – לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם
הזה". (הלכות תלמוד תורה, פרק ג').
לפיכך מוצע שכל אזרח יהיה חייב בשירות
מדינת ישראל. מי ששירת שירות אזרחי מלא,
יהיה פטור מחובת השירות הצבאי, ותנאיו
בזמן השירות ולאחריו יושוו לתנאים של מי
ששירת בשירות לאומי, אשר תנאיו מוסדרים
בחקיקה.
החוק קובע כי מי שלא התייצב לשירות
המדינה, בין אם שירות צבאי או שירות לאומי
או אזרחי, או לא קיבל דחיה או פטור כדין לא
יכול לקבל כל קצבה, מענק או תשלום כלשהו
בין אם באופן ישיר ובין באמצעות מוסד
אליו הוא משתייך או נסמך, למעט שכר עבודה
כחוק, למשך שלוש שנים שהם שנות השירות
הקבועים בחוק. סעיף זה נקבע על מנת לא
לאפשר לאלה המשתמטים משירות להסתמך על
תקצוב מדינתי.
מוצע לקבוע כי משך השירות הלאומי או
האזרחי יהיה מקביל למשך שירות צבאי סדיר,
וכי השירות יבוצע בגופים ממלכתיים
וציבוריים, ולצורך מטרות ציבוריות.
עוד מוצע על הגבלת מספר הפטורים ודחיות
השירות המוענקות מטעמי "תורתם אומנותם"
עד אלפיים בחורי ישיבות בשנה, כהמשך
טיפוחם של העילויים שבקרב תלמידי
הישיבות, ברוח ההסדר ההיסטורי שפורט
לעיל. וצמצום המגבלה על איסור עבודה
במקביל ללימוד התורה על ידי הגבלת הזכאות
הבטחת ההכנסה המוענקת היום לאברכי
הכוללים עד גיל 21.
מוצע להקים רשות לשירות אזרחי אשר תהיה
במשרד ראש הממשלה ותחת אחריותו הישירה,
ושתתוקצב באופן שתאפשר מימוש תכלית החוק
ופיקוח על המשרתים בהסדר זה.
כמו כן, מבקשת הצעת החוק לקבוע תגמול
כלכלי ראוי כל חייל בצה"ל לצורך מחייה
וכלכלה נאותים בעת שירותם הצבאי. מתן
גמול הוגן ככל הניתן לחיילי צה"ל הוא
המינימום הנדרש מהמדינה שדורשת רבות
מאותם החיילים, זאת מלבד ההטבות הניתנות
לחיילים בסוף שירותים הצבאי.
מוצע כי משרתי שירות צבאי יתוגמלו בין
השאר במתן אפשרות להשלמת לימודים קדם
אקדמים במשך שנתיים מתום שירותם הצבאי
ועוד הטבות שינתנו בהתאם להחלטות על פי
דין. גמול הולם לאותם משרתים יהווה בין
השאר תמריץ כנגד תופעת ההשתמטות גם ברמה
הערכית.
החוק קובע כי השר יקבע בתקנות יעדים
הדרגתיים למימוש החוק כך שתוך חמש שנים
כל תושב קבע ואזרח מעל גיל 18 ישרת את
מדינת ישראל.
הסמכות לביצוע החוק תופקד בידי שר
הביטחון, אשר יתקין תקנות בכל הנוגע
לדרכי יישומו של החוק.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן
הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת גילה
גמליאל (פ/90), על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן
וקבוצת חברי הכנסת (פ/1537 ו-פ/2381), על ידי
חבר הכנסת אילן שלגי וקבוצת חברי הכנסת
(פ/1761), על ידי חברת הכנסת נעמי בלומנטל
וקבוצת חברי הכנסת (פ/1865), על ידי חבר
הכנסת דני יתום וקבוצת חברי הכנסת (פ/1950),
על ידי חברי הכנסת מתן וילנאי ועמרם מצנע
(פ/2091), על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן (פ/2972),
ועל ידי חברי הכנסת דני יתום ואהוד יתום
(פ/3303), ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי
חבר הכנסת מתן וילנאי (פ/644/17), על ידי חבר
הכנסת דני יתום (פ/1276/17) ועל ידי חבר הכנסת
יצחק בן ישראל (פ/3195/17), ועל שולחן הכנסת
השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון
(פ/113/18; ההצעה הוסרה מסדר יומה של הכנסת
ביום י"ד בשבט התשע"א (19 בינואר 2011)), על ידי
חבר הכנסת איתן כבל (פ/1045/18), על ידי חבר
הכנסת משה (מוץ) מטלון וקבוצת חברי הכנסת
(פ/2007/18), על ידי חברת הכנסת מירי רגב
(פ/2052/18), על ידי חברת הכנסת ציפי חוטובלי
(פ/2177/18), על ידי חבר הכנסת עתניאל שנלר
(פ/2554/18(, על ידי חברת הכנסת עינת וילף
(פ/4038/18), על ידי חברת הכנסת ציפי לבני
(פ/4137/18), על ידי חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת
חברי כנסת (פ/4238/18), על ידי חבר הכנסת אברהם
דיכטר וקבוצת חברי כנסת (פ/4283/18) ועל ידי
חברת הכנסת יואל חסון (פ/4288/18); ועל ידי חבר
הכנסת יואל חסון (פ/3149/18) ועל ידי חבר
הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3742/18;
והוסרו מסדר היום ביום כ"ט בשבט התשע"ב (22
בפברואר 2012)).
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו באייר התשע"ב – 7.5.12
ס"ח התשמ"ו, עמ' 107.
ס"ח התשט"ו, עמ' 171.
ס"ח התשנ"ה, עמ'.210.
ס"ח התשנ"ח, עמ' 300.
ס"ח התשמ"א, עמ' 30.
ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.
ס"ח התשמ"ו, עמ' 107.
ס"ח התשנ"ד, עמ' 132.
ס"ח התשס"ב, עמ' 521.
PAGE
PAGE 2