חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 2), התשע"ב-2012

רשומות

הצעות חוק

הכנסת

10 ביולי 2012 484 כ' בתמוז התשע"ב

עמוד

הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 2) (הארכת תקופת ההתיישנות בתובענה לקבלת הפרשי שכר או גמול אחר), התשע"ב–2012 254 מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת:

הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 2) (הארכת תקופת ההתיישנות בתובענה לקבלת הפרשי שכר או גמול אחר), התשע"ב–2012*

בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996,1 בסעיף 8(א), במקום "עשרים וארבעה .1 תיקון סעיף 8 החודשים" יבוא "שלושים ושישה החודשים".

דברי הסבר

בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצע להאריך את חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996 (להלן תקופת ההתיישנות ל־36 חודשים כדי להקל על עובדים – החוק), נועד לקדם את השוויון ולמנוע הפליה בין המינים לתבוע את הפרשי השכר או הגמול המגיעים להם לפי בנוגע לשכר או לגמול אחר בקשר לעבודה. ההפליה בנוגע החוק. לשכר פוגעת בעיקר בנשים, והיא אחד הביטויים להפלייתן בשוק העבודה (בג"ץ 1758/11 גורן ואח׳ נ' הום סנטר (עשה בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה זאת בעצמך) בע"מ ואח׳, בפסקה 14 לפסק־דינה של השלישית תוסיף ועדת העבודה הרווחה והבריאות לדון הנשיאה (בדימ') ד' ביניש (ניתן ביום 17.5.2012)). הוראת באורך תקופת ההתיישנות לפי סעיף 8 לחוק, ובכלל זה סעיף 8 לחוק קובעת כי עובד אינו זכאי להפרשי שכר באפשרות הארכתה עד לשבע שנים. כמו כן תדון הוועדה או גמול אחר מכוח הוראות החוק לגבי תקופה העולה באפשרות להמיר הוראת התיישנות זו בהוראת התיישנות על 24 החודשים שקדמו להגשת התובענה. הוראה זו היא דיונית.

הוראת התיישנות מהותית, שמגבילה הגשת תובענות

לפי החוק, וכך מקשה לתקן את ההפליה שהחוק נועד

להתמודד עמה.

יוזמים: חברי הכנסת דליה איציק, חיים כץ

הצעת חוק מס' פ/4343/18; הועברה לוועדה ביום ז' בתמוז התשע"ב (27 ביוני 2012). *

ס"ח התשנ"ו, עמ' 230; התשס"ו, עמ' .280 1

הצעות חוק הכנסת – ,484 כ' בתמוז התשע"ב, 10.7.2012 254

סודר בכנסת, והודפס במדפיס הממשלתי 0334-3030 ISSN המחיר 0.81 שקלים חדשים

סימוכין: 03517512

נספח מס' כ-/484א'

)פ/4343/18(

הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד )תיקון מס' 2(, התשע"ב–2012

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"א בתמוז

התשע"ב )11 ביולי 2012( והועברה לוועדת העבודה הרווחה והבריאות.

הצעת החוק מוגשת – ללא הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה

השלישית ביום כ"ז בתמוז התשע"ב )17 ביולי 2012(.

להצעת החוק לא הוגשו בקשות רשות דיבור.

יוזמים: חברי הכנסת דליה איציק, חיים כץ

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' כ-/484א'

)פ/4343/18(

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד )תיקון מס' 2(, התשע"ב–2012

בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–11996 )להלן – החוק העיקרי(, .1 הוספת סעיף 7א אחרי סעיף 7 יבוא:

תקופת ההתיישנות לתובענה לפי חוק זה היא 7 א. "התיישנות

חמש שנים."

בסעיף 8 לחוק העיקרי – .2 תיקון סעיף 8

במקום כותרת השוליים יבוא "הוראות לעניין הפרשי שכר"; ) 1(

סעיף קטן )א( – בטל. ) 2(

***************************************************************************************

1 ס"ח התשנ"ו, עמ' 230; התשס"ו, עמ' .280

הכנסת השמונה-עשרה

יוזמים: חברי הכנסת דליה איציק

חיים כץ

פ/4343/18

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 2),

התשע"ב-2012

תיקון סעיף 8 1. בחוק שכר שווה לעובדת

ולעובד, התשנ"ו–1996, בסעיף 8(א), במקום

"עשרים וארבעה החודשים" יבוא "שבע השנים".

דברי הסבר

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996

(להלן– החוק) נועד לקדם שוויון ולמנוע

אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל

גמול אחר. חקיקת חוק זה היוותה צעד נוסף

במאבק לקידום השוויון בשוק התעסוקה

בישראל בין גברים לנשים.

אולם, על אף שעבר עשור מאז נחקק החוק,

עדיין קיימים פערי שכר משמעותיים בין

נשים לגברים במקומות עבודתם, וזאת ללא כל

שוני מהותי בתפקיד אותו הם מבצעים.

לאחרונה, במסגרת פסק דין של בית המשפט

העליון שדן בסוגיית פערי השכר בין נשים

לגברים (בגץ 1758/11 אורית גורן נ' הום סנטר

(עשה זאת בעצמך) בע"מ, להלן– בג"ץ גורן),

ציינה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה,

כי פערי שכר בין גברים לנשים קיימים הן

במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי. כמו כן,

ציינה הנציבות בפני בית המשפט העליון כי

"פערי שכר בין נשים לגברים הם עניין מובנה

ושכיח בחברה".

°

Ì

o(- למעשה, עובד המבקש לקבל הפרשי שכר של

מעבר לשנתיים נאלץ לבסס עילת תביעה על

סמך חוק שוויון הזדמנויות בעבודה,

התשמ"ח–1988 (להלן – חוק שוויון

הזדמנויות), אשר קובע רף הוכחה גבוה יותר.

גם כיום, לאחר קביעת בית המשפט העליון

בבג"ץ גורן ולפיה הוכחת עילה תביעה לפי

חוק שכר שווה עשויה, בנסיבות מסוימות,

להקים עילה תביעה לפי חוק שוויון

הזדמנויות בעבודה, עדיין ישנו קושי רב

לעמוד בדרישות חוק שוויון הזדמנויות

ולזכות בהפרשי שכר לתקופה יותר ארוכה.

לפיכך, מוצע להאריך את התקופה שבה ניתן

לזכות בהפרשי שכר או גמול אחר, בהתקיים

התנאים הקבועים בחוק זה, לשבע שנים. פרק

זמן של שבע שנים הוא לרוב פרק הזמן הנהוג

בתביעות ממוניות – הן בדין האזרחי הכללי

והן בדיני העבודה. הארכת פרק הזמן תקל על

עובדים לממש את זכותם לפי החוק, ותתקן את

המצב שבו התביעה איננה "משתלמת" בגלל הסעד

הצר לו זוכים התובעים כיום.

המאבק לקידום השוויון בין המינים בשוק

העבודה לא תם. על רשויות המדינה לעשות כל

שניתן על מנת לקדם את השוויון, ובכלל זה

להעניק לציבור העובדים כלים משפטיים

הוגנים למימוש זכויותיהם.

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"ד בסיוון התשע"ב – 4.6.12

ס"ח התשנ"ו, עמ' 230.

PAGE

PAGE 2

הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון

מס' 2), התשע"ב–2012

[מס' כ/484; "דברי הכנסת", חוב' ל"ד, עמ' ;

נספחות.]

(קריאה שנייה וקריאה שלישית)

היו"ר שלמה מולה:

אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא

שאנחנו נדון בו יהיה הצעת חוק שכר שווה

לעובדת ולעובד (תיקון מס' 2), התשע"ב–2012,

לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה

והבריאות):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני

מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק שכר שווה

לעובדת ולעובד, התשע"ב–2012, שהגשנו, חברת

הכנסת דליה איציק ואנוכי, חבר הכנסת חיים

כץ. חוק שכר שווה לעובד ולעובדת נועד לקדם את

השוויון ולמנוע הפליה בין המינים בנוגע

לשכר או לגמול אחר בקשר לעבודה. הפליה

בנוגע לשכר פוגעת בעיקר בנשים. לוועדה

נמסר כי לפי סקר הכנסות לשנת 2010 שפרסמה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביחס להכנסה

ממוצעת נטו לשכיר מעבודה שכירה, הכנסת

אשה שכירה לחודש מהווה כ-66% מהכנסת גבר

לחודש, והכנסתה לשעה מהווה כ-84% מהכנסתו

של גבר לשעה.

חרף הפערים, מעטות התביעות המוגשות לפי

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד לתיקון

ההפליה. אחד החסמים האפשריים להגשת

תביעות הוא הוראת סעיף 8 לחוק, שקובעת כי

אדם אינו זכאי להפרש שכר או גמול אחר מכוח

הוראות החוק לגבי תקופה העולה על שנתיים.

אנחנו מדברים על אנשים שלא מרוויחים יותר

מדי כסף, וההפרשים – אנחנו מדברים על

הדֶלתות שבין גבר לאשה. הולכת אותה אשה

ומגישה תביעה, עורך-דין לוקח לה כסף,

מתדיינת בבתי-משפט, ומקבלת רטרואקטיבית

לשנתיים. הסכומים הם זעומים, לא רציני.

הצעת החוק באה לקבוע, במקום התיישנות

מהותית של שנתיים בלבד, שמשמעותה – אם לא

הוגשה תביעה בתוך שנתיים הזכות אינה

קיימת, ותהיה התיישנות דיונית בלבד,

לתקופה של חמש שנים. כך יוכלו עובדת או

עובד שנפגעו מהפליה בשכרם לתבוע את הפרשי

השכר או הגמול המגיעים להם לתקופה של חמש

השנים שקדמו להגשת התובענה.

להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני

פונה אליכם לאשרה בקריאה השנייה ובקריאה

השלישית.

@

”

˜

š

Ê

Ø

ü

þ

"

Ø

Þ

þ

o(Qבהזדמנות זו אני מבקש להודות לשדולת

הנשים, שעתירתה לבית-המשפט העליון בבג"ץ

1758/11 בעניין אורית גורן נגד "הום סנטר"

הביאה לפסק-דין המרחיב בנסיבות מסוימות

את אפשרויות התביעה העומדות לגבי מי

ששכרו נפגע על רקע הפליה מגדרית, והיתה

הזרז להצעת החוק הזאת.

אני צריך להגיד תודה גם ללשכת שר המשפטים,

שהלכו אתנו ועזרו בניסוח ולגבי התקופה

שנוכל להגיש את העתירה.

תודה מיוחדת, שוב, למנהלת הוועדה וילמה

מאור, לצוות אתי, ענת ומעיין, ליועצת

המשפטית נעה בן שבת, וכמובן לעוזרי

הפרלמנטריים אילן מרציאנו וקורל אבירם.

אני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה

השנייה ובקריאה השלישית. תודה.

היו"ר שלמה מולה:

תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים להצבעה,

מאחר שלהצעת החוק אין הסתייגויות. נא

להצביע בבקשה.

הצבעה מס' 68

בעד סעיפים 1–2 – 7

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 1–2 נתקבלו.

היו"ר שלמה מולה:

בעד – 7, ובצירוף קולו של היושב-ראש – 8.

הצעת החוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון

מס' 2), התשע"ב–2012, עברה בקריאה שנייה ללא

מתנגדים.

אדוני היושב-ראש, האם להצביע כהצעת

הוועדה?

חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה

והבריאות):

כן. היו"ר שלמה מולה:

נא להצביע בקריאה שלישית.

הצבעה מס' 69

בעד החוק – 7

נגד – אין

נמנעים – אין

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 2),

התשע"ב–2012, נתקבל.

היו"ר שלמה מולה:

בעד – 7, ובצירוף קולו של היושב-ראש – 8.

הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון

מס' 2), התשע"ב–2012, עברה בקריאה שלישית, ללא

מתנגדים, ותיכנס לספר החוקים. תודה רבה

לך, אדוני היושב-ראש.

PAGE

PAGE 1

הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון

מס' 2) (הארכת תקופת ההתיישנות בתובענה

לקבלת הפרשי שכר או גמול אחר),

התשע"ב-2012

[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/484).]

(קריאה ראשונה)

היו"ר שלמה מולה:

אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק שכר

שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 2) (הארכת

תקופת ההתיישנות בתובענה לקבלת הפרשי

שכר או גמול אחר), התשע"ב–2012. תנמק את הצעת

החוק חברת הכנסת דליה איציק. בבקשה,

גברתי. יש לך היום שני חוקים, אני רואה.

דליה איציק (קדימה):

אדוני היושב-ראש, חברי השר הנכבד, השר

יולי אדלשטיין, חברי וחברותי חברי הכנסת,

הצעת החוק שאנו דנים בה היום איננה

ראשונה במאבק לשוויון בשכר בין נשים

לגברים במשק. בשבוע שעבר, אדוני, הבאנו את

הצעת החוק לקריאה טרומית לאחר שאשה

אמיצה, שעובדת ב"הום סנטר", הלכה לבג"ץ

וניסתה להסביר לשופטים שחברה הטוב, שעובד

חדר מולה, מקבל 27 שקלים, והיא מקבלת 17

שקלים, ממש על אותה עבודה. בית-המשפט קבע

שהאשה צודקת, ומכאן למדתי שצריך לעשות

כמה דברים. הצעת החוק הזו, שותף לה חברי

חבר הכנסת חיים כץ, וכמו שרק הוא יודע, הוא

טיפל בה במהירות רבה.

אדוני, היות שאני יודעת עד כמה הנושא קרוב

ללבך – שליש מכלל המנהלים במשק הם נשים.

47% מבעלי מהמקצועות האקדמיים בישראל הם

נשים. מחצית ממספר השופטים בישראל הם

נשים. רוב גדול מקרב הסטודנטים – נשים. זה

נראה משהו שכבר אסור ולא צריך לריב עליו,

אלא שיש אפליה מובנית בשכר, ומבוססת, בין

נשים לגברים. אני אינני יודעת למה.

איכשהו, כשאשה מגיעה אומרים לה: זאת

משכורת שנייה; כאילו הבעל חייב להרוויח

יותר. אומרים לה: יש לך ילדים בבית, את בטח

לא תוכלי להישאר. אני חושבת, חבר הכנסת

נסים זאב, שהיום בטח אפשר לומר שיש פה

הרבה נשים שלא נופלות מגברים, ואולי

במידה מסוימת גם עולות על חלק מהם. כמובן,

הדבר הזה צריך להיות מסולק מן העולם.

אלא שאשה שמופלית בשכר באה היום

לבית-המשפט, אומרים לה: גברתי, יש לך

שנתיים. אם שנתיים תבעת – טוב, ואם לא

תבעת – אבוד לך. וזה לא מובן, כי אתה יודע

מה זה בתי-המשפט – אטיים, ועד שהם נדרשים

לסוגיה, ועינויי דין, שאנחנו רואים אותם

לא מעט פעמים. אני אומרת וחברי הטוב אומר,

והכנסת אמרה בשבוע שעבר את דברה: צריך

לאפשר שבע שנים. כמו שאם יש לך סריטה

במכונית, יש לך שבע שנים בתביעה אזרחית.

למה כשיש לך סריטה בנשמה וסריטה בשכר

וסריטה בזה, זה רק שנתיים? ועד שאתה אוסף

את החומרים ועד שבית-המשפט נדרש לעניין,

אומרים לך: גברתי, שנתיים עברו – אין

סיכוי. לכן היום התביעה לא משתלמת, כי גם

שכר הטרחה ויוקר הזמן שמשקיעה התובעת

עולים על הפרשי השכר של שנתיים.

לכן, חברי חברי הכנסת, את שינוי החוק הזה

לא עושים ביום אחד, ולא ניתן לעשות אותו

ללא מאבק. זה לוקח זמן, כמו הרבה דברים

בחיים. בדיון בוועדת העבודה והרווחה

ניסינו, אנוכי ויושב-ראש הוועדה, להגיע

להסכמות עם משרד המשפטים על הארכת התקופה

בצורה משמעותית. הואיל וגילוי נאות מחייב

כאן להגיד הכול, נכון לעכשיו אני מציגה

בפני מליאת הכנסת את ההסכמה שלפיה בסופו

של דבר נאריך את התקופה לפרק זמן של בין

שלוש שנים לשבע שנים, דהיינו אין הסכמה על

העניין הזה. אומר כבר עכשיו: חשוב להאריך

את התקופה כמה שיותר. הארכה לשלוש שנים

בלבד אינה מספקת אותי ואינה מספיקה; אני

מאמינה שצריך להאריך את התקופה לשבע

שנים. זאת תקופת התיישנות בדיני עבודה

וגם בדיני ממונות בכלל. לכן ההצעה תחיה את

חוק שכר שווה, ותהפוך אותו לכלי יעיל

במאבק לקידום השוויון התעסוקתי במדינת

ישראל בין נשים לגברים.

אני רוצה להזכיר שהצעת החוק נולדה, כפי

שאמרתי, בעקבות העתירה לבג"ץ שהגישה

באומץ רב הגברת אורית גורן. בשבוע שעבר

היא ישבה כאן. כפי שאמרתי, אורית עבדה

ב"הום סנטר", קיבלה 17 שקלים לשעה, וחברה

קיבל 26 – סליחה, לא 27. כמובן, זו אפליית

נשים בעליל. חברי הטוב, אדוני יושב-ראש

הישיבה, לכן צריך להאריך את התקופה כמה

שיותר.

אני מודה מאוד לחברי חבר הכנסת חיים כץ,

שהצטרף אלי כיוזם להצעת החוק. אני מודה לו

גם על ניהול הדיון בוועדה, ובמהירות, תוך

רצון אמיתי לעשות שינוי משמעותי. חברי

חברי הכנסת, אני קוראת לכם – אגב, במגזר

הערבי כל דבר יותר גרוע, והאפליה שם קשה

פי-אלף. שם צריך לעשות עוד הרבה יותר

עבודה, ולכן צריך שם לתת עוד יותר

תמריצים. צריך לאשר את ההצעה בקריאה

ראשונה ולאפשר לנו להשלים את הליך החקיקה

עוד במושב הקיץ הקרוב. תודה לך, אדוני.

היו"ר שלמה מולה:

תודה, גברתי. מאחר שהצעת החוק מובאת

לקריאה ראשונה, יש כמה נרשמים להתדיינות.

הראשון בהם הוא חבר הכנסת דב חנין. אחריו

– חבר הכנסת ישראל אייכלר, והאחרון – חבר

הכנסת נסים זאב. אורית זוארץ? טוב. בבקשה.

הרשימה סגורה. בבקשה, אדוני.

דב חנין (חד"ש):

אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, אני רוצה

להתחיל ולברך את יוזמי החוק, חברתי חברת

הכנסת דליה ואיציק וחבר הכנסת חיים כץ,

שאינו כאן אתנו כרגע. אני חושב שזו הצעת

חוק ראויה וטובה, שמקדמת שוויון, אבל אני,

כיוון שחברת הכנסת איציק הציגה את הסוגיה

בצורה מצוינת, אני לא רוצה להוסיף ולדבר

על העניין הזה, אלא לקחת את הסוגיה הזו

כדוגמה למשהו מאוד בעייתי שמאפיין את

עבודתנו כאן בכנסת.

אלה בדיוק הסוגיות שהכנסת צריכה לעסוק

בהן – סוגיות של שוויון, סוגיות של

פתרונות, סוגיות של זיהוי של חללים

בפתרונות החברתיים, החוקיים, שהמדינה

יצרה לאורך השנים, זיהוי הדרגתי של

החללים הללו, של פתרון הבעיות האלה

והתמודדות ופתרון וקידום והתקדמות

לכיוון של יותר צדק, יותר שוויון, יותר

פתרונות אמיתיים לבעיות אמיתיות של

בני-אדם.

למרבה הצער, אדוני היושב-ראש, אנחנו רואים

כמה מעט מזמנה של הכנסת מוקדש לשאלות

כאלה. כמה מעט מהאנרגיה הפוליטית העצומה,

שכולנו חווים אותה בבניין הזה, באמת

מתועלת לדברים שהציבור רוצה וצריך לקבל.

ועמיתי חברי הכנסת, אני חושב שאין דוגמה

טובה יותר מאשר אותה סוגיה של גיוס

ושירות, שהפכה להיות סוגיית הדגל של

המערכת הפוליטית הישראלית בשבועיים

האחרונים. ואני אומר, עמיתי חברי הכנסת,

מאחורי הרעש הגדול והצלצולים הרמים, לא

ייעשה פה שום שינוי אמיתי לכל כיוון שהוא.

אבל המהלך הוא מהלך שמסיט את תשומת הלב

הציבורית, את הדיון הציבורי, את העיסוק

במערכת הפוליטית מהשאלות שאנשים מצפים

לקבל בהן תשובות.

אני העליתי לפני כמה דקות כאן במליאה

דוגמה אחת לסוגיה כזו שמחפשת תשובה, ולא

מקבלת את התשובה הזו, סוגיית הדיור

הציבורי, משבר הדיור הציבורי, מחדל הדיור

הציבורי והתנהלותה השערורייתית של

הממשלה בסוגיית הדיור הציבורי. אבל זו רק

דוגמה אחת. בתחום הבריאות, אדוני

היושב-ראש, המצב קשה לא פחות. אנחנו

שומעים על סגירת מחלקות, אנחנו שומעים על

משבר מתמחים, אנחנו שומעים על אפליה קשה

כלפי הפריפריה בתחומי בריאות. אנחנו

עדיין חווים, ונפגשים בזקנה המפורסמת

במסדרון, גם בנהרייה וגם במקומות אחרים.

בתחום החינוך, אדוני היושב-ראש, מערכת

החינוך נשענת יותר ויותר על מורי קבלן,

דבר מביש, דבר בעייתי, פגיעה בזכויות

המורים, המורות. אבל גם פגיעה בתלמידים,

ביכולת שלהם לקבל ממערכת החינוך את מה

שהם צריכים לקבל ממערכת החינוך.

האוכלוסייה הערבית נשארת מאחור, עם

מצוקות, עם חוסר שוויון. הפריפריה מופקרת.

בכל הנושאים האלה, אדוני היושב-ראש,

המערכת הפוליטית בוחרת לא לעסוק. במקום

היענות לתביעתו של הציבור הישראלי הרחב,

שיצא בהמוניו לרחובות הערים והעיירות

וקרא "העם דורש צדק חברתי", מציעים לנו עוד

הפעם מדיניות של הפרד ומשול, קבוצה תריב

עם קבוצה, סדר-יום כאוטי ומבולגן, שאיננו

מציע שום תשובה אמיתית לשום בעיה אמיתית.

תודה רבה.

היו"ר שלמה מולה:

תודה רבה, אדוני. אני מודה לך. חבר הכנסת

ישראל אייכלר – איננו. ולכן – חבר הכנסת

נסים זאב, ואחריו – חברת הכנסת אורית

זוארץ, ואחרון הדוברים – חבר הכנסת ג'מאל

זחאלקה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.

בבקשה.

נסים זאב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעצם החוק

בא ואומר להאריך את חוק ההתיישנות, זאת

אומרת משנתיים לשבע שנים. אולי אפשר

להתפשר באמצע. זאת אומרת, מי שהעסיק – –

ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

36 חודשים.

נסים זאב (ש"ס):

לא. ההארכה, אם תקרא בדברי ההסבר, היא לשבע

שנים. זה הרציונל. אני לא יודע על מה

הוועדה תתפשר, אולי תגיע לחמש שנים, אולי

לארבע שנים.

ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

אני קורא מהצעת החוק: 36 חודשים.

נסים זאב (ש"ס):

בסדר, אבל היא אמרה לך, אתה שמעת את

המציעה.

היו"ר שלמה מולה:

בבקשה, חברי הכנסת.

נסים זאב (ש"ס):

אני מתייחס גם להצהרה שלה פה, מעל הדוכן.

אני רק רוצה לשאול, עובד שעבד אצלי לפני

כמה שנים, וזה לא משנה איש או אשה, ואני

סגרתי אתו שכר, ובגלל זה אני בעצם מעסיק

אותו – ומה זה משנה אם זה גבר או אשה

בעצם? אני רוצה לדעת. אם היה גבר מקבל 17

שקלים. ג'מאל זחאלקה, אני שואל אותך, בוא

נאמר שזו לא היתה אשה, היה איש, ואחרי כמה

שנים – – –

אורית זוארץ (קדימה):

שיתבע.

נסים זאב (ש"ס):

אז הוא יכול לתבוע?

אורית זוארץ (קדימה):

למה לא?

נסים זאב (ש"ס):

הוא יכול לתבוע. אז אין קשר בין איש לאשה.

למה הצעת החוק באה ואומרת, על רקע – – –

אורית זוארץ (קדימה):

שכר שווה לעובד ועובדת.

נסים זאב (ש"ס):

J

p

H

J

r

t

摧ኖ·ᜀה בגלל שזה אשה? הלוא כל העניין פה

להראות שישנה איזושהי אפליה. אם האפליה

היא בשכר, מה זה משנה אם זה איש או אשה? הרי

ההתיישנות צריכה לחול גם אחרי שנתיים.

אותו הדבר, אגב, לגבי עובדי קבלן. עובדי

קבלן, מחר מישהו יבוא ויביא איזו הצעה

שעובדי קבלן – אין להם מספיק זכויות,

ואנחנו רוצים לעגן את הזכויות שלהם בשווה

לעובדי ממשלה. אתה יכול לתבוע אותם

רטרואקטיבית בגלל שאתה עכשיו מציע את

החוק? אני חושב שזה דבר שיביא פה אלפי

תביעות, אולי רבבות של תביעות, ואני לא

מאמין שנוכל לעמוד בלחץ הזה.

אורית זוארץ (קדימה):

שלא יפירו זכויות עובדים.

נסים זאב (ש"ס):

בסדר. אבל אי-אפשר להוכיח אם זה בגלל שזה

אשה או איש. אי-אפשר להוכיח את זה. קשה

מאוד להוכיח. יכול להיות שלי היתה אפשרות

לקחת אשה יותר בזול, או אפשר לפעמים

ההיפך, לקחת גבר שהוא במקרה נקלע אלי והוא

הסכים לשכר מסוים, יותר זול מזה של האשה

שעובדת בחנות. יכול להיות גם מצב בדיוק

הפוך ממה שאנחנו פה מקבלים. אז האם התביעה

היא לא אותה תביעה? אני לא חושב שזה צריך

להיות שונה בין גבר לאשה בעניין הזה.

אבל אני אצביע, בגלל שאתה יודע, זו היום

האג'נדה של כולם, להראות שכולנו תומכים

בנשים, אז פה לפחות למראית עין כולנו לא

רוצים להראות שאנחנו מקפחים את הנשים

בשכרן, וכולנו בעד אותו עניין.

רק משפט אחד בנושא החינוך, אדוני

היושב-ראש.

היו"ר דני דנון:

לסיום, בבקשה.

נסים זאב (ש"ס):

לסיום. יש העדפה של נשים על פני גברים.

למשל, יש משרת אם ואין משרת אב, אתם יודעים

את זה? משרת אם, כשהיא עובדת 19 שעות, היא

מקבלת משרה מלאה, והגבר צריך לעבוד 24

שעות. הנה, יש פה אפליה של הגבר מול האשה.

נו? יש שעת הנקה, ויכול להיות לפעמים

שהגבר צריך להיניק מבקבוק את התינוק,

והאשה ממשיכה לעבוד, והוא לא מקבל את שעת

ההנקה. מה לעשות? אז אתם רואים שיש פה גם

אפליה, של קיפוח של גברים מול נשים. אז לא

צריכים תמיד להרגיש מקופחות.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.

ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

תציע חוק, אולי נתמוך בו.

היו"ר דני דנון:

הדוברת הבאה – חברת הכנסת אורית זוארץ,

ואחריה – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אני לא

שואל אותך, חבר הכנסת זאב, אם אתה הינקת את

הילדים. אולי תספר לי אחר כך.

נסים זאב (ש"ס):

לפעמים כן.

היו"ר דני דנון:

קמת בלילה?

נסים זאב (ש"ס):

כן. היו"ר דני דנון:

יישר כוח.

נסים זאב (ש"ס):

ואשתי קיבלה את השכר.

אורית זוארץ (קדימה):

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי וחברותי

חברי הכנסת, חברת הכנסת דליה איציק וחבר

הכנסת חיים כץ, שלא נמצא כאן כרגע, אני

חושבת שאני לומדת ממךְ המון על החוכמה

שלך לקחת סוגיה מאוד גדולה ורחבה, וכל פעם

לפרק אותה; לפרק אותה ולטפל בלקונה אחת

ואחר כך לטפל בלקונה אחרת. כשהגעתי לכנסת

לפני שלוש שנים חשבתי שאפשר לשנות את כל

המציאות ואת כל האפליה במדינת ישראל בבת

אחת, ולאט לאט הבנתי שבאמת זו הדרך, לקחת

איזו לקונה, לקחת איזו עוולה, לקחת איזו

סוגיה, לפרק אותה, להגיע להסכמות ולהתקדם

הלאה. אני חושבת שזה פמיניזם טהור במלוא

מובן המלה. אני מברכת אותך.

חבר הכנסת נסים זאב, מדובר פה בעוול

היסטורי שהגיע הזמן לתקן אותו, בעיקר

לאור העובדה שלאורך השנים, ומי כמוך יודע,

גם בחברה הדתית, גם בחברה החילונית

שלפעמים מצטדקת – – –

נסים זאב (ש"ס):

בעיקר.

אורית זוארץ (קדימה):

כן, בעיקר. אנחנו רואים כמה נשים יושבות

ליד שולחן הממשלה, אז בוא לא נוסיף על

העניין הזה. יש כאן עוול היסטורי, והרבה

מאוד נשים שחששו למקום עבודתן, ואגב גם

גברים הופלו על הרקע הזה ונאלצו לעבוד

בשכר נמוך יותר, והתפשרו, והיו מוכנים

לעבוד בכל מחיר, כי הם היו צריכים לפרנס

את המשפחות שלהם. ואחרי כמה שנים התברר

להם שהקולגה שיושב או יושבת לידם מקבלים

שכר אחר לגמרי. אני חייבת לומר לך שברוב

המקרים המעסיקים מנצלים את החולשה של

העובדת ומציעים לה שכר נמוך מלכתחילה,

והטענה שהיא הסכימה לא תהיה קבילה יותר.

הגיע הזמן שהטענה הזו לא תהיה קבילה יותר.

בג"ץ הכריע, והגיע הזמן שגם אנחנו,

המחוקקים, ניישר קו. כי יש הרבה מאוד

מקרים של נשים חד-הוריות, או נשים שמגיעות

מקבוצות מוחלשות בחברה, ולא יכולות

להתווכח ולשאת ולתת ולדון על הזכויות

שלהן עם המעסיק, כי הן תלויות בו. אז הגיע

הזמן שניישר את הקו ונגיד: אין יותר מצב

כזה. יש שכר שווה לעובד ולעובדת, ויש

תנאים שהם נלווים, ואם יש אפליה על הרקע

הזה, ואם המעסיק ניצל את מעמדו ומרותו ולא

נתן לעובדת את מה שמגיע לה, הוא יצטרך

לשלם על זה.

כן, רטרואקטיבית, מה קרה? זה מחזק את התא

המשפחתי.

נסים זאב (ש"ס):

לא – – –

אורית זוארץ (קדימה):

אם רעייתך הופלתה על הרקע הזה – –

נסים זאב (ש"ס):

השאלה – השאלה – – –

אורית זוארץ (קדימה):

– – אם היא הופלתה – רגע – על הרקע הזה,

ואנחנו מגלים את זה, זה החוסן של התא

המשפחתי.

נסים זאב (ש"ס):

לא, אבל אם הוא – – – גבר – – –

אורית זוארץ (קדימה):

זה כסף שמגיע למשפחה, לבית ולילדים.

נסים זאב (ש"ס):

אם הוא קצת גבר מוחלש, מה ההבדל?

אורית זוארץ (קדימה):

מדובר פה בחוק שכר שווה לעובד ולעובדת;

לעובד, אני חושבת שזה זכר, הכוונה היא

לזכר, אם אני מבינה נכון – ולעובדת. החוק

הזה חל באותה צורה על גברים ונשים. ואם יש

מעסיקים שמעסיקים אנשים שהם מוחלשים,

ומנצלים את החולשה הזאת כדי לעשות הון על

גבם, הגיע הזמן שהם ישלמו. ולכן, הגיע הזמן

להפסיק את הניצול הזה, ליישר את הקו

ולאכוף את החוק גם רטרואקטיבית.

ובעיני, אם מדברים על חוסן התא המשפחתי,

זו הדרך לעשות את זה. תודה רבה.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחברת הכנסת אורית זוארץ. הדובר

האחרון – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.

ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת – –

נסים זאב (ש"ס):

– – – לאשה. מה את אומרת שלא.

ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

– – הצעת החוק של חברת הכנסת דליה איציק

ושל חבר הכנסת חיים כץ היא הצעת חוק טובה.

והיא טובה כי לדעתי היא תרתיע, ותגביר את

ההרתעה. אנחנו בסופו של דבר לא רוצים מצב

שבו תהיה אפליה ויהיו תביעות נגד האפליה,

אלא שיימנעו מאפליה. ואני חושב שהצעת

החוק הזאת תתרום לכך שהמעסיק יחשוב

פעמיים או שלוש פעמים, או שבע פעמים, כי יש

כוונה בוועדת העבודה והרווחה להאריך את

זה לשבע שנים, ולא רק לשלוש שנים, שאפשר

לתבוע אם היתה אפליה במקום העבודה.

קודם כול, בואו נצא מנקודת הנחה שהיא –

אנחנו חיים בארץ ומכירים את המצב, ויש

אפליה. ואם אין אפליה, חבר הכנסת זאב, אז

החוק מיותר. והלוואי שלא נצטרך להפעיל

אותו. אבל החוק הזה קיים, ואני חושב שיש

למצוא את אותן דרכים ליידע את העובד או

העובדת, ואת המעסיק, לגבי החוק הזה. כי

ברגע שגם העובד וגם העובדת וגם המעסיק

ידעו, אני חושב שזה לבדו יכול לשנות מצב.

מעסיק ידע שהוא עלול להיות חשוף לתביעות

עם ריביות, ועם, ועם, ועם, קנסות וכו',

והוצאות משפט, אז הוא יימנע. עובדת שתדע

שזו זכותה, וזה לא דבר מובן מאליו שהיא

תקבל שכר פחות מעמיתה לעבודה, אני חושב

שזה יעודד אותה ללכת למשרד של המעסיק, של

המנהל, ולהגיד לו: אדוני, מגיע לי יותר.

החוק אומר. אני לא רוצה לתבוע אותך בעוד

שנה, שנתיים, או חמש, או שבע שנים. החוק

אומר שאסור לך לעשות את זה. וזה יכול

לחסוך את התביעות, ויכול כמובן להגביר את

השוויוניות ואת המודעות לשוויוניות

במקום העבודה.

רק משפט אחד אני רוצה להגיד, ברשותך, כבוד

היושב-ראש, בעניין הזה: יש בעיה חמורה –

בארץ יש חוקים לא רעים בענייני עבודה, אבל

יש בעיה, משבר הייתי אומר, באכיפה. הנה,

חוק שכר מינימום – יש הפרה המונית אצל

עשרות-אלפי עובדים. לא עובד או שניים.

עשרות-אלפי עובדים לא מקבלים שכר

מינימום, בכל מיני שיטות – עובדת כמזכירה

באיזה משרד של עורכי-דין, אז העורך-דין

רושם לה שהיא עובדת חצי משרה, ונותן לה

לחצי משרה על-פי שכר מינימום, אבל היא,

בפועל, עובדת יותר ממשרה. וזה האכיפה

והפקחים של חוקי העבודה לא עושים את

מלאכתם. לכן, אני חושב שלא מספיק לחוקק

חוקים. צריך למצוא את הדרכים – כולל החוק

הזה, דרך אגב. צריך למצוא דרך ליישם אותו,

ליידע את האנשים ולאכוף אותו. תודה רבה.

היו"ר דני דנון:

תודה רבה לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.

אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שכר

שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 2) (הארכת

תקופת ההתיישנות בתובענה לקבלת הפרשי

שכר או גמול אחר), התשע"ב-2012, בקריאה

ראשונה.

הצבעה מס' 14

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –

16

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק שכר שווה

לעובדת ולעובד (תיקון מס' 2) (הארכת תקופת

ההתיישנות בתובענה לקבלת הפרשי שכר או

גמול אחר),

התשע"ב–2012, לוועדת העבודה, הרווחה

והבריאות נתקבלה.

היו"ר דני דנון:

16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק

עברה, ותעבור להמשך הכנתה בוועדת העבודה

והרווחה של הכנסת.

יישר כוח למציעים – חברת הכנסת דליה

איציק וחבר הכנסת חיים כץ.

PAGE

PAGE 1

הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון

– הארכת התקופה לקבלת הפרשי שכר או גמול

אחר), התשע"ב–2012

[הצעת חוק פ/4343/18; נספחות.]

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

היו"ר יצחק וקנין:

הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון

– הארכת התקופה לקבלת הפרשי שכר או גמול

אחר), התשע"ב–2012, של חברת הכנסת דליה

איציק. ההצעה הזו, רבותי, קיבלה פטור

מחובת הנחה. ישיב על הצעת החוק השר בני

בגין. גברתי, חברת הכנסת דליה איציק,

לרשותך עשר דקות.

דליה איציק (קדימה):

אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי

הכנסת, בוקר טוב. חברי חברי הכנסת, אני

מתכבדת להציג בפניכם לקריאה טרומית את

הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון

– הארכת התקופה לקבלת הפרשי שכר או גמול

אחר). זהו, אדוני היושב-ראש, מסוג הדברים

שאתה שואל את עצמך – למה חיכו? מה קרה?

היוזמה הזאת היא יוזמה ברוכה ומשותפת עם

יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, חברי, חבר

הכנסת חיים כץ, הפעיל-יעיל.

זוהי דוגמה שבתיקון שנראה לכאורה טכני,

קטן, אפשר לעשות המון לקידום השוויון

התעסוקתי במדינת ישראל. גברתי המזכירה,

את בוודאי תשמחי, כי עסקת שנים בקידום

נשים. נשים מהוות כיום, כמו שאת יודעת,

כמעט מחצית מכוח העבודה האזרחי במדינת

ישראל. אגב, פי-שניים משיעורן בשנותיה

הראשונות של מדינת ישראל. אז עשינו כברת

דרך ארוכה. הן מהוות קרוב לשליש מכלל

המנהלים במשק, 47% מבעלי המקצועות

האקדמיים בישראל, מחצית ממספר השופטים,

ורוב ענק בקרב הסטודנטים הן נשים. ולמרות

זאת – זה מה שמזעזע – יש אפליה מובנית

בין נשים לבין גברים בשכר. אתה רואה את זה

בכל מקום, אדוני היושב-ראש. כשתבוא אשה

יציעו לה שכר אחר, כשיבוא גבר, יציעו לו

שכר אחר. זה, אגב, מדהים. אני חושבת שכבר לא

צריך היום להסביר שנשים יודעות, אני כבר

לא רוצה להגיד לפעמים יותר, אבל בוודאי

שוות לא פחות.

הצעת החוק שלי ושל חבר הכנסת חיים כץ היא

צעד חשוב באמת במניעה של פערי שכר בין

נשים לגברים במקומות העבודה. אדוני

היושב-ראש, הצעת החוק הזו היא מדהימה, כי

היא נולדה בעקבות אורית גורן. אני לא רואה

אותה כאן. היא נמצאת כאן, סער? היא פה?

אורית גורן, אדוני היושב-ראש, היא בחורה

אמיצה, והיא הגיעה לבג"ץ כדי להילחם על

זכות בסיסית לקבל שכר שווה לגבר שעובד –

כשלצדה, בדיוק באותו תפקיד, עבד גבר. מה

קרה? היא עבדה ב"הום סנטר" וקיבלה 17 שקלים

לשעה, כשממש, גבר שעבד לידה קיבל 26 שקלים

לשעה. היא הלכה לבית-המשפט, הוכיחה את מה

שהוכיחה. ובית-המשפט אמר את מה שהוא אמר.

ובעקבות זה בעצם אנחנו נמצאים כאן היום.

בית-המשפט העליון קיבל את עתירתה של

אורית, והוא קבע משהו מאוד מעניין –

שהוכחת התביעה מכוח חוק שכר שווה יש בה

כדי להפוך את נטל הראיה בתביעה מכוח חוק

שוויון הזדמנויות בעבודה. למעשה,

בית-המשפט העליון אמר דבר מאוד חשוב

ונכון, וזה צעד נוסף לקראת שוויון בין

מינים בעבודה. אורית לא כאן, היא בדרך

לכאן. חבל, כי רציתי להגיד לה שהצעת החוק

הזו היא ההוכחה הטובה ביותר שאסור לוותר.

השר בני בגין, לי יש ניסיון, יצא לי בעברי

– אתה יצא לך, שם נפגשנו, ונפגשנו הרבה

מאוד פעמים, כשאני הייתי סגניתו של טדי,

והייתי ממונה על תיק החינוך בעיריית

ירושלים, ואתה היית יושב-ראש ועד ההורים

בבית-ספר "זיו" בירושלים. ניסית להוציא לי

את הנשמה. ועשית עבודה נפלאה. אני זוכרת

שהתווכחנו על רפורמה כזאת או אחרת, עוד אז

התעניינת מאוד בחינוך. ואני רוצה לספר לך

שהעובדה הזאת שייצגתי נשים בעברי – זה

מעניין, כי נטל ההוכחה הרבה פעמים הוא על

נשים. כשהיו באים אלי גברים מנהלים, והיו

מתווכחים אתי על קילומטרז' ועל כל דבר,

והיו יודעים את הזכויות שלהם, נכון? נשים,

איכשהו, לא יודעת, הן כאילו מתנצלות, אין

להן – א. הן לא תמיד יודעות – – –

מירי רגב (הליכוד):

דליה איציק (קדימה):

כן. הן לא יודעות את התנאים שלהן. חברת

הכנסת מירי רגב, את בוודאי יודעת לדבר על

זה לא פחות טוב ממני. את מכירה את זה

ממקומות – הצבא, והגברים שם היו יותר

דומיננטיים. ונשים לא יודעות, וגם

מתביישות לבקש. אני זוכרת שהייתי אומרת

לאיזו מורה: אבל מגיע לך קילומטרז' מכאן

עד כאן. לא, אבל איך אני אגיד למפקח? מה אני

אגיד למפקח? דבר שלא היה קורה, את כאילו –

והעובדה שאתה עדיין כאילו מתעסק – זאת

משכורת שנייה; אשה זה המשכורת השנייה. הוא

צריך להביא את המשכורת הגדולה, והיא

צריכה להביא את המשכורת השנייה. אז ברוך

השם זה מזמן כבר לא ככה, אבל זה עדיין מאוד

ככה.

אז חצי הכוס המלא הוא באמת ענק; אני מאלה

שחושבים שעשינו כברת דרך ענקית, אבל אני

חושבת שהדרך עוד רבה ומלאת חתחתים.

@

f

nH

o(tH

nH

tH

nH

o(tH

>

@

h

j

摧ệ-ᔀ אורית גורן, שיושבת כאן ומסתכלת

עלינו, והיא באה במיוחד – תדעי לך

שבזכותך החוק הזה עובר. חבר הכנסת חיים כץ

ואנוכי חברנו, ועדת שרים לענייני חקיקה,

והכנסת הולכת להצביע עבור זה. אני מאוד

מודה לך על העובדה הזאת. התופעה הזאת,

בזכותך, שמהיום נשים יודעות שלא רק מותר

להן לתבוע שכר שווה – יש להן גם זכות

משפטית לדרוש את השכר הזה שבע שנים אחורה,

והכול בהליך משפטי אחד, פשוט, ברור. אני

מצדיעה לך.

אדוני, זו הצעה פשוטה, ואין צודקת ממנה,

אני כמובן מבקשת להעביר אותה לוועדת

העבודה והרווחה. תודה רבה לכם, חברי, על

ההקשבה.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה לחברת הכנסת דליה איציק. ישיב השר

בני בגין בשם שר המסחר, התעשייה והתעסוקה.

השר זאב בנימין בגין:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גברתי

המציעה – המציעה הזכירה לי עוונות

ראשונים; לפני כ-30 שנה כמעט אכן הייתי

יושב-ראש ועד פעולה זמני שמטרתו היתה

לפעול למניעת סגירתו של בית-הספר "זיו"

בירושלים, וקיבלתי על עצמי – אולי יש בכך

לקח מסוים – את התפקיד הזה מתוך התניה עם

ציבור ההורים שאנחנו נקיים את המאבק ללא

השבתת תלמידים וללא שרפת צמיגים. יכולנו

גם להיכשל, ואז היו אולי מסקנות אחרות,

אבל עובדה היא שהצלחנו, וחברת הכנסת

דהיום איציק, יושבת-ראש הכנסת בעבר, אכן

החזיקה בתיק החינוך בעיריית ירושלים.

הגענו לעמק השווה ללא שרפת צמיגים וללא

השבתה של התלמידים אפילו לשעה אחת. אני

מודה לך.

ועדת השרים בנוסח הזה – אנחנו לא נמתח את

חברי הכנסת, ואודיע מייד בשם חברי השר

שמחון כי ועדת השרים לענייני חקיקה

החליטה לתמוך בהצעת החוק, כפוף לכך

שתקופת ההתיישנות תוארך לשלוש שנים,

והמשך הליכי החקיקה ונוסח הצעת החוק

הסופית יבוצעו בתיאום עם משרד התמ"ת, משרד

המשפטים ומשרד האוצר.

על-פי הוראת סעיף 8(א) לחוק שכר שווה

לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996, עובד – כולל

עובדת – אשר בית-הדין לעבודה מצא כי היא

זכאית להשוואת תנאים או שכר לעובד

במעמדה, זכאית לתבוע את הפרשי השכר עד

לתקופה של 24 חודשים קודמים בלבד. הצעת

החוק כפי שאושרה על-ידי ועדת השרים

לענייני חקיקה אמרה כי תקופת ההתיישנות

בגין תביעות כאמור לעיל תוארך לתקופה של

שלוש שנים, קרי, התובע או התובעת בגין חוק

זה יוכלו לתבוע את הפרשי השכר לתקופה של

שלוש השנים הקודמות להגשת התביעה. הצעת

חוק זו מבקשת ליצור מצב אחיד ככל האפשר,

אשר לתקופת ההתיישנות, בין תביעה בגין

הפרשי שכר מכוח חוק שכר שווה לעובדת

ולעובד ובין תקופת ההתיישנות בגין הפרשי

שכר המגיעים להם מכוח חוקים אחרים, כגון

חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, וחוק שוויון

ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988.

אני מצטרף למציעה בהבעת תודה וברכה

ליוזמת של המהלך הזה, שיש בו חשיבות רבה –

יותר מסמלית, אבל גם סמלית – במערכות

חיינו. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה לשר בני בגין, תודה למציעה.

אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק שכר שווה

לעובדת ולעובד (תיקון – הארכת התקופה

לקבלת הפרשי שכר או גמול אחר), התשע"ב–2012,

של חברת הכנסת דליה איציק. מי בעד? מי נגד?

נסים זאב (ש"ס):

כמה זה יעלה למדינה, אדוני היושב-ראש? היא

לא אמרה.

קריאה:

הרבה פחות ממה שאתה עולה למדינה.

היו"ר יצחק וקנין:

אדוני רגיל להפריע בהצבעה תמיד?

הצבעה מס' 3

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון

מוקדם בוועדה – 32

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק שכר שווה

לעובדת ולעובד (תיקון – הארכת התקופה

לקבלת הפרשי שכר או גמול אחר), התשע"ב–2012,

לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה

והבריאות נתקבלה.

היו"ר יצחק וקנין:

32 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כן,

רבותי – – –

שלי יחימוביץ (העבודה):

גם אני בעד.

היו"ר יצחק וקנין:

אני מודיע שאכן חברת הכנסת שלי יחימוביץ

ביקשה להוסיף את שמה, אבל על-פי הפרוצדורה

אני לא יכול להוסיף אותך, כיוון שמה

שמופיע בהצבעה מופיע, אף-על-פי שאני לא

חושב שיש בזה איזה עניין, לא להוסיף אותך,

כי כל חברי הכנסת בעד. אני מצרף את קולה של

חברת הכנסת שלי יחימוביץ. כאופן האי, יש

לנו 33 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת

החוק תועבר לוועדת העבודה, הרווחה

והבריאות להמשך הכנתה לקריאה ראשונה,

רבותי.

מוחמד ברכה (חד"ש):

גם אני בעד. לפרוטוקול.

היו"ר יצחק וקנין:

לפרוטוקול, גם חבר הכנסת – – –

שכיב שנאן (העצמאות):

גם אני.

היו"ר יצחק וקנין:

רבותי, כל אחד ייכנס ויגיד לי שהוא בעד? זה

קצת בעיה.

PAGE

PAGE 1

חוק השתלת אברים)תיקון(, התשע"ב—2012*

תיקון סעיף 9 1. בחוק השתלת אברים, התשס"ח—20081)להלן — החוק העיקרי(, בסעיף 9)ב((4) —

(1) בפסקת משנה)ב(, בסופה יבוא "לרבות אם ניתנה לפני יום תחילתו של חוק

זה";

(2) בפסקת משנה)ג(, המילים "שלא לנתרם מסוים," — יימחקו, ובסופה יבוא "לרבות

אם ניתנה לפני יום תחילתו של חוק זה".

הנחיות מעודכנות 2. בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה תקבע ועדת ההיגוי למרכז להשתלות כמשמעותה בחוק העיקרי, הנחיות מעודכנות בהתאם להוראות חוק זה.

ראש הממשלה ושר הבריאות

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

* התקבל בכנסת ביום ו' באב התשע"ב 25) ביולי (2012; הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת — 478, מיום ה' בתמוז התשע"ב 25) ביוני (2012, עמ' 238.

1 ס"ח התשס"ח, עמ' 394.

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד)תיקון מס' (2, התשע"ב—2012*

הוספת סעיף 7א 1. בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו—19961)להלן — החוק העיקרי(, אחרי סעיף 7 יבוא:

"התיישנות 7א. תקופת ההתיישנות לתובענה לפי חוק זה היא חמש שנים."

תיקון סעיף 8 2. בסעיף 8 לחוק העיקרי —

(1) במקום כותרת השוליים יבוא "הוראות לעניין הפרשי שכר";

(2) סעיף קטן)א(— בטל.

ראש הממשלה שר התעשייה המסחר והתעסוקה

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

* התקבל בכנסת ביום ו' באב התשע"ב 25) ביולי (2012; הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת — 484, מיום כ' בתמוז התשע"ב 10) ביולי (2012, עמ' 254.

1 ס"ח התשנ"ו, עמ' 230; התשס"ו, עמ' 280.

606 ספר החוקים 2374, י"ד באב התשע"ב, 2.8.2012

סימוכין: 03517512

נספח מס' כ-/484א'

)פ/4343/18(

הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד )תיקון מס' 2(, התשע"ב–2012

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"א בתמוז

התשע"ב )11 ביולי 2012( והועברה לוועדת העבודה הרווחה והבריאות.

הצעת החוק מוגשת – ללא הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה

השלישית ביום כ"ז בתמוז התשע"ב )17 ביולי 2012(.

להצעת החוק לא הוגשו בקשות רשות דיבור.

יוזמים: חברי הכנסת דליה איציק, חיים כץ

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' כ-/484א'

)פ/4343/18(

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד )תיקון מס' 2(, התשע"ב–2012

בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–11996 )להלן – החוק העיקרי(, .1 הוספת סעיף 7א אחרי סעיף 7 יבוא:

תקופת ההתיישנות לתובענה לפי חוק זה היא 7 א. "התיישנות

חמש שנים."

בסעיף 8 לחוק העיקרי – .2 תיקון סעיף 8

במקום כותרת השוליים יבוא "הוראות לעניין הפרשי שכר"; ) 1(

סעיף קטן )א( – בטל. ) 2(

***************************************************************************************

1 ס"ח התשנ"ו, עמ' 230; התשס"ו, עמ' .280