הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4) (איסור העסקה), התשע"ב-2012

רשומות

הצעות חוק

הכנסת

25 ביולי 2012 494 ו' באב התשע"ב

עמוד

הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4) (איסור העסקה), התשע"ב–2012 288 מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת:

הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4) (איסור העסקה),

התשע"ב–2012*

בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד–19541 (להלן – החוק העיקרי), אחרי .1 הוספת סעיף 9ב סעיף 9א יבוא:

מי שהעסיק מסתנן שאינו רשאי לעבוד בישראל לפי כל 9ב. "העסקת מסתנן

חיקוק, וכן מתווך כוח אדם שתיווך בקשר להעסקתו של מסתנן

כאמור, דינם, על אף האמור בכל חיקוק – מאסר חמש שנים

או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977;

בסעיף זה, "מתווך כוח אדם" – כהגדרתו בחוק עובדים זרים,

התשנ"א–1991.2"

תחילתו של חוק זה ביום שבו תפרסם הממשלה הודעה ברשומות שלפיה ממועד הפרסום .2 תחילה יש במקומות המשמורת, כהגדרתם בסעיף 30ב לחוק העיקרי, מקום למסתננים הנמצאים בישראל.

דברי הסבר

מוצע לקבוע כי התיקון המוצע ייכנס לתוקף רק כאשר בשנים האחרונות מדינת ישראל מתמודדת עם מספר יהיו בידי המדינה די מקומות משמורת שבהם יוחזקו רב של מסתננים, שרבים מהם הם מהגרי עבודה. הצעת מסתננים לפי חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), החוק נועדה לסייע בהתמודדות עם תופעה זו בקביעת התשי"ד–,1954 מאחר שתחילה מיידית של התיקון המוצע איסור פלילי של העסקת מסתננים. האיסור נועד להקשות עלולה לגרום לכך שלמסתננים שכבר נמצאים בישראל לא על המסתננים לעבוד בישראל ולצמצם את התמריץ תהיה דרך לספק את צורכיהם הבסיסיים. להסתננות, וכן לעודד מסתננים לעזוב את ישראל.

יוזמים: חברי הכנסת אופיר אקוניס, מירי רגב

הצעות חוק מס' פ/4359/18 ו־פ/4424/18; הועברו לוועדה ביום כ"א בתמוז התשע"ב (11 ביולי 2012). *

ס"ח התשי"ד, עמ' 160; התשע"ב, עמ' .119 1

ס"ח התשנ"א, עמ' .112 2

הצעות חוק הכנסת – ,494 ו' באב התשע"ב, 25.7.2012 288

סודר בכנסת, והודפס במדפיס הממשלתי 0334-3030 ISSN המחיר 0.81 שקלים חדשים

הכנסת השמונה-עשרה

יוזם: חבר הכנסת אופיר אקוניס

פ/4359/18

הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע)

(תיקוני חקיקה) (תיקון – החמרת ענישה על

הלנה, העסקה והסעה שלא כדין), התשע"ב–2012

P

R

X

’

š

l

n

p

v

Ú

Ü

Þ

ä

昀Ĵ瑹ેFԀP

R

T

V

X

’

”

˜

š

n

昀Ĵ瑹ેFԀÜ

Þ

à

â

ä

ע מעבירה, ולאחר מכן בית משפט הרשיעו

בעבירה שהתחייב להימנע ממנה או קבע כי

הוא ביצע את העבירה כאמור אך לא הרשיעו,

יצווה בית המשפט שהרשיע או שקבע כאמור, על

תשלום סכום ההתחייבות; לא שולם סכום

ההתחייבות, יהא דינו של סכום זה כדין קנס

ויחולו עליו הוראות סעיפים 66 עד 70 לחוק

העונשין, התשל"ז–1977."

תיקון חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות

והוצאות 2. בחוק המרכז לגביית קנסות,

אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995, בסעיף 1,

בהגדרה "חוב", אחרי פסקה (5א) יבוא:

"(5א1) התחייבות הנידון להימנע מעבירה,

כמשמעותה בסעיף 12א2 לחוק הכניסה לישראל,

התשי"ב–1952, והערבות לכך אם ניתנה, ובלבד

שהתקיימה עילה לגבייתן לפי סעיף 12א3 לחוק

האמור."

דברי הסבר

חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות

שעה), התשנ"ו–1996 מתקן את חוק הכניסה

לישראל, התשי"ב–1952. חוק הכניסה לישראל

מסדיר את הכניסה לשטחי מדינת ישראל ומטיל

עונשי מאסר או קנס על מי שהפר את החוק על

ידי העסקה, הלנה או הסעה של תושבים זרים

ששוהים בארץ שלא כחוק.

מטרת הצעת החוק היא להחמיר בענישה עם

תושבי ישראל המסייעים הן בידי שוהים בלתי

חוקיים תושבי האזור (למעט ישראלי,

כמשמעותו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת

חירום) והן בידי מסתננים, כהגדרתם בחוק

למניעת הסתננות, להתפרנס וללון במדינה.

תופעת השבח"ים בישראל, לרבות מסתנני

עבודה, הנכנסים לישראל באופן בלתי חוקי

הפכה לתופעה יומיומית, שעלולה להפוך

לאיום אסטרטגי על החברה הישראלית, בעיקר

בשכונות המצוקה.

בתי המשפט בישראל גוזרים עונשים וקנסות

נמוכים על מעסיקים ומלינים שנתפסים ויש

מקום להחמיר את האכיפה – מעסיק העובר על

החוק הפלילי, מסכן חיי אדם ומפר את חוקי

העבודה ראוי לענישה חמורה יותר.

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"ד בסיוון התשע"ב – 4.6.12

ס"ח התשנ"ו, עמ' 168.

ס"ח התשי"ב, עמ' 354.

ס"ח התשי"ד עמ' 160.

ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

ס"ח התשנ"ה, עמ' 170.

ס"ח התשי"ב, עמ' 354.

PAGE

PAGE 3

הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע)

(תיקוני חקיקה) (תיקון – החמרת ענישה על

הלנה, העסקה והסעה שלא כדין), התשע"ב–2012

[הצעת חוק פ/4359/18; "דברי הכנסת", חוב' ל', עמ'

.]

(הצעת חבר הכנסת אופיר אקוניס)

היו"ר שלמה מולה:

אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת החוק,

שתנומק מן המקום על-ידי חברת הכנסת מירי

רגב, הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע)

(תיקוני חקיקה) (תיקון – החמרת ענישה על

השכרת דירה והלנה בתמורה לשוהים שלא

כדין), התשע"ב–2012. אחרי שאת תנמקי, כבוד

השר ישיב לך, וישיב גם על הצעת החוק של חבר

הכנסת אופיר אקוניס, שכבר נומקה. ואנחנו

נעבור להצבעה. בבקשה, גברתי.

מירי רגב (הליכוד):

כבוד היושב-ראש, תודה רבה לך, שרים וחברי

הכנסת, מטרת הצעת החוק היא להחמיר בענישה

עם תושבי ישראל המסייעים רק בידי שוהים

בלתי חוקיים תושבי האזור ובידי מסתננים,

כהגדרתם בחוק למניעת הסתננות, ללון

במדינה. צעד זה וחקיקה זו ייצרו הרתעה

בקרב אזרחים ישראלים, שיימנעו מלתת קורת

גג למסתננים ולשוהים בלתי חוקיים,

ובוודאי עשויים להקטין את ממדי התופעה של

מהגרי עבודה בשכונות מגורים במרכזי הארץ.

תופעת השוהים הבלתי-חוקיים בישראל, לרבות

מסתנני עבודה הנכנסים לישראל באופן בלתי

חוקי, הפכה לתופעה מסוכנת, שמתפשטת

במדינה, פוגעת בביטחון האישי של אזרחי

המדינה במקומות שבהם הם שוהים, בעיקר

בשכונות מצוקה, בשכונות חלשות בדרום

תל-אביב ובערי הפריפריה. אני סבורה כי

השכרת דירות לשוהים בלתי חוקיים עשויה

לסכן את הציבור ולפגוע בביטחון האישי.

משכך, יש להחמיר את הענישה כדי להגביר את

ההרתעה, ועל בתי-הדין, כבוד שר המשפטים,

לגזור בהתאם עונשים וקנסות, ולהגביר את

האכיפה.

תפקידנו לשמור על אזרחינו ולנהוג בכבוד

כלפי הזרים. עם זאת, לא נאפשר התפשטות

שלהם במסווה של פליטים בארצנו. כל מדינה

מכבדת את חוקי ההגירה שלה, וכך גם אנחנו,

שר המשפטים.

ברצוני להודות לך, שר המשפטים, לוועדת

השרים לחקיקה ולראש הממשלה על תמיכתכם

בחוק זה, ואני מקווה שמעצם ההצבעה

הטרומית היום נוכל לקדם את ההצעה הזאת.

ובינתיים, את החוק, שקיים לשנתיים, נצליח

לאכוף ולוודא שהענישה תהיה משנתיים לחמש

שנים. תודה רבה.

היו"ר שלמה מולה:

תודה רבה, גברתי. כבוד השר ישיב במשולב על

שתי הצעות החוק, גם של חבר הכנסת אופיר

אקוניס, שכבר הוצגה, וגם הצעת החוק של

חברת הכנסת מירי רגב.

אופיר אקוניס (הליכוד):

היו"ר שלמה מולה:

במשולב, אמרתי. האם אתה עולה להשיב, כבוד

השר? עונה בנפרד על שתי הצעות החוק? בבקשה.

כבחירתו. בבקשה, אדוני.

מירי רגב (הליכוד):

לי אין בעיה שהוא יענה במשותף על שתי

ההצעות.

היו"ר שלמה מולה:

בבקשה, כבוד השר.

שר המשפטים יעקב נאמן:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נתבקשתי

על-ידי השר לביטחון פנים להשיב במקומו,

בהיעדרו. ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך

בהצעת החוק בקריאה טרומית בלבד, בשל

האינטרס הציבורי וצו השעה. יחד עם זאת,

מכיוון שמדובר בנושא רגיש שדורש יתר

זהירות בהמשך הליכי החקיקה, נקבע, וכך

הוסכם עם המציעה, כי המשך החקיקה יהיה

בתיאום והסכמה מלאה עם המשרד לביטחון

פנים ומשרד המשפטים. כמו כן, ככל שיהיה

צורך, הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת

השרים לחקיקה לצורך בחינה נוספת של

ההסדרים המוצעים.

כמו כן, אני מבקש להדגיש כי החלטת ועדת

השרים קבעה כי נוסח הצעת החוק של חברת

הכנסת מירי רגב יתואם עם נוסח הצעת החוק

של חבר הכנסת אופיר אקוניס, שעומד להגיש

את ההצעה מייד לאחר שאסיים את דברי. ואני

מבין שחברת הכנסת מירי רגב הסכימה לתנאי

הזה.

היו"ר שלמה מולה:

תודה רבה.

מירי רגב (הליכוד):

הסכמתי לתנאי. לא הבנתי רק את התשובה שלך,

הצבעה על טרומית בלבד. אז אני מקווה שזו

רק טעות. ההצבעה כרגע היא טרומית, וכמובן

אנחנו נתאם עם שני המשרדים הרלוונטיים.

שר המשפטים יעקב נאמן:

ההצבעה היא כרגע בקריאה טרומית.

היו"ר שלמה מולה:

בקריאה טרומית. בבקשה. תודה רבה, אדוני

השר. מאחר שלהצעת החוק הזאת יש מתנגדים,

מתנגד אחד, אני מבקש להזמין את חבר הכנסת

ג'מאל זחאלקה. סליחה, דב חנין. ולהצעת החוק

השנייה – ג'מאל זחאלקה.

ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

לא, אני מתנגד – – –

היו"ר שלמה מולה:

אמרתי, אמרתי, אנחנו לא עוסקים בפרסונה,

אנחנו עוסקים בחקיקה.

רוני בר-און (קדימה):

– – – הנמקה מהמקום.

היו"ר שלמה מולה:

בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.

דב חנין (חד"ש):

אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, רבותי

השרים ועמיתי חברי הכנסת, אנחנו, עמיתי

חברי הכנסת, עוסקים בסוגיה בעייתית,

כואבת ורגישה, והדבר האחרון שהסוגיה הזו

צריכה זה התלהמות וססמאות והצעות חוק

מסוכנות.

עמיתי חברי הכנסת, הסוגיה של מבקשי חיים

מאפריקה שנמצאים בישראל היא סוגיה קשה

ומורכבת. אין שום ספק שהיא יוצרת מצוקה

חברתית קיצונית בשכונות מסוימות, בין

היתר בשכונות דרום תל-אביב. המצוקה הזאת

היא קשה גם לאותם אנשים שמגיעים מאפריקה

ואין להם פתרונות ואין להם מענה, וגם

לתושבים הוותיקים, שהשכונות שלהם הופכות

לשכונות של אין דין ואין דיין, אין

ביטחון, אין סדר ואין הסדרים.

אבל, עמיתי חברי הכנסת, הדרך להתמודד עם

הבעיה היא להציע פתרונות אמיתיים ולא

להתלהם ולהסית. והצעות החוק שבפנינו,

עמיתי חברי הכנסת, מציעות כיוון מסוכן

ובעייתי. מה אומרת הצעת החוק הזו? היא

אומרת שבן-אדם שמשכיר את דירתו למסתנן

יישא בעונש כבד, ובין היתר גם יצטרך לעמוד

בקנס כספי רציני. ומיהו מסתנן? מסתנן הוא

כל מי שנכנס לישראל בצורה לא חוקית. זאת

אומרת, מבחינת החוק הישראלי, כל אלה, כל

אותם מבקשי חיים מאפריקה, כולל אלה, אדוני

סגן שר החוץ, שאי-אפשר להחזיר אותם

לאריתריאה ואי-אפשר להחזיר אותם לסודן –

מירי רגב (הליכוד):

אתה מטעה את הציבור – – –

היו"ר שלמה מולה:

מירי, אם את רוצה – – –

דב חנין (חד"ש):

– – כל האנשים אלה מוגדרים מבחינת החוק

הישראלי כמסתננים. מה מציעה חברת הכנסת

רגב? מה יקרה עם האנשים האלה? קודם אמרו

שאסור להם לעבוד, עכשיו אומרים להם שאסור

להם גם לשכור דירות.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

דב חנין (חד"ש):

איפה אתם רוצים שהאנשים האלה יחיו?

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

– – – במצרים.

דב חנין (חד"ש):

אתם רוצים להחזיר אותם לאריתריאה?

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

הביתה, הביתה, הביתה, הביתה, הביתה.

מירי רגב (הליכוד):

דב חנין (חד"ש):

אתם רוצים להחזיר אותם לסודן? נמצא פה סגן

שר החוץ. אל תתווכח אתי, דבר עם סגן שר

החוץ.

היו"ר שלמה מולה:

רק רגע. חבר הכנסת בן-ארי, אני שמעתי אותך

קורא קריאת ביניים, אבל אתה לא צריך

להתמיד בזה כל הזמן. גם חברת הכנסת מירי

רגב, אם את רוצה לקרוא – בבקשה.

מירי רגב (הליכוד):

היו"ר שלמה מולה:

אנא, נימקת, שמענו, מותר לו להתנגד. בבקשה,

אדוני.

דב חנין (חד"ש):

תודה, רק לא על חשבון זמני. תודה, אדוני. מה

אתם מציעים שיקרה עם האנשים האלה? אם אסור

להם לעבוד, אם אסור לשכור דירה, מה אתם

מציעים שיהיה אתם?

מירי רגב (הליכוד):

שיחזרו לאריתריאה.

דב חנין (חד"ש):

L

N

V

nH

o(tH

nH

tH

摧ᾦ¯ᜀ שלכם, לא שלי – שאי-אפשר להחזיר

אותם לאריתריאה ואי-אפשר להחזיר אותם

לסודן. אז מה אתם מציעים שיקרה אתם אם

אי-אפשר להשכיר להם דירה והם לא יכולים

לעבוד? זה פתרון לבעיות החברתיות הקשות

של שכונות דרום תל-אביב, או שזה יצירת

מצוקה על מצוקה והבערת תבערה אמיתית

בשכונות האלה?

היו"ר שלמה מולה:

תודה רבה, אדוני.

דב חנין (חד"ש):

עמיתי חברי הכנסת – רק שני משפטים

אחרונים.

היו"ר שלמה מולה:

נא לסכם את דבריך.

דב חנין (חד"ש):

אני מוצא טעם לפגם שחוק כזה מגיע לאישור

במדינת ישראל, שהוקמה כמדינה של פליטים.

זו היתה ההצדקה ההיסטורית – –

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אנחנו לא פליטים. אנחנו לא פליטים – – –

אנחנו חזרנו הביתה. אנחנו לא פליטים,

אנחנו לא פליטים, אנחנו לא פליטים. שקרן,

נוכל, אנחנו לא פליטים פה.

היו"ר שלמה מולה:

נא לסכם. חבר הכנסת בן-ארי – – –

דב חנין (חד"ש):

– – להקמתה של המדינה הזאת.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

היו"ר שלמה מולה:

רק שנייה אחת – – –

דב חנין (חד"ש):

יהודים היו אלה שלאורך המאה ה-20 ברחו על

נפשם מכל מיני משטרי עריצות, והדלתות היו

סגורות בפניהם. הדלתות היו סגורות

בפניהם.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

היו"ר שלמה מולה:

חבר הכנסת בן-ארי, אני קורא אותך לסדר פעם

ראשונה.

דב חנין (חד"ש):

הדלתות היו סגורות בפניהם, ואנחנו, בצדק,

התקוממנו נגד הדלתות הסגורות האלה – –

היו"ר שלמה מולה:

בבקשה. נא לסכם. תודה.

דב חנין (חד"ש):

– – והתקוממנו נגד הבתים האטומים האלה.

אל תלכו בדרך הזאת. תודה.

היו"ר שלמה מולה:

תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה, אלא אם כן

חברת הכנסת מירי רגב – – –

מירי רגב (הליכוד):

לא, לא, בוא נצביע.

היו"ר שלמה מולה:

מאה אחוז.

אנחנו עוברים להצבעה.

הצבעה מס' 11

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון

מוקדם בוועדה – 34

בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק

– 12

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק שהייה שלא כדין

(איסור סיוע) (תיקוני חקיקה) (תיקון –

החמרת ענישה על השכרת דירה והלנה בתמורה

לשוהים שלא כדין), התשע"ב–2012, לדיון מוקדם

בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר שלמה מולה:

בעד – 34, נגד – 12. הצעת חוק שהייה שלא כדין

(איסור סיוע) (תיקוני חקיקה) (תיקון –

החמרת ענישה על השכרת דירה והלנה בתמורה

לשוהים שלא כדין), התשע"ב–2012, של חברת

הכנסת מירי רגב, עברה בקריאה טרומית,

ותמשיך – – –

אמנון כהן (ש"ס):

היו"ר שלמה מולה:

– – – והיא תעבור להמשך דיון בוועדת

הפנים והגנת הסביבה, אצל חבר הכנסת אמנון.

אנחנו מבקשים להמשיך הלאה.

כבוד השר, אתה מתבקש לעלות להשיב על הצעת

החוק של חבר הכנסת – – –

קריאות:

היו"ר שלמה מולה:

רק רגע, שנייה.

אופיר אקוניס (הליכוד):

לא צריך.

מירי רגב (הליכוד):

זו אותה תשובה.

שר המשפטים יעקב נאמן:

זו אותה תשובה.

היו"ר שלמה מולה:

זו אותה תשובה. אכן, חבר הכנסת ג'מאל

זחאלקה מבקש להתנגד. אתה יכול לעלות

ולהתנגד, בבקשה.

קריאה:

למה לא עשו ביחד, לא הבנתי.

זבולון אורלב (הבית היהודי):

אני לא מבין, אם השר עונה – – –

היו"ר שלמה מולה:

ברגע שהממשלה – קודם כול, הוא ענה. הוא

אמר: אני מסכים. כאילו אותה תשובה. בבקשה,

אני מציע שלא לעשות כאן דברים שלא –

בבקשה.

ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

כבוד היושב-ראש – –

היו"ר שלמה מולה:

יש לך שלוש דקות.

ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

– – למען יהיה ברור לכולם במה מדובר,

באיזה הצעת חוק – אז אני קורא מהצעת החוק,

ברשותך: בסעיף קטן (ב), במקום "שנתיים" יבוא

"חמש שנים"; בסעיף קטן (ג)(1), במקום "שנתיים"

יבוא "חמש שנים"; בסעיף קטן (ה), במקום "שלוש

שנים" יבוא "חמש שנים". כלומר, החמרה

בענישה.

תמיד כשמביאים חוק כזה נשאלת השאלה, חבר

הכנסת ברוורמן, במי הוא פוגע? מי הם אותם

אנשים שמלינים בבתים שלהם – בבתים

רעועים, בחדרים אני לא יודע מה – פועלים

זרים? האם הם תושבי רמת-אביב ג'? האם אותם

תושבי הרצלייה-פיתוח? האם הם תושבי

קיסריה? או תושבי שכונות העוני? החוק הזה

פוגע בשכונות העוני, באנשים שאין להם מה

לאכול.

ואתם, איך אומרים, מתהדרים. באים כאן

כאילו להגן עליהם, ואתם פוגעים בהם. אותו

אדם שהשכיר חדר לפועלים זרים, הוא היה

צפוי להיענש ענישה – אני יודע – מידתית,

בוא נגיד ככה. אני מתנגד לה, אבל – איך

אומרים – אפשר לחיות עם זה. אבל אתם באים

כאן ואומרים לו, לאותו אדם עני, לאותו בן

של שכונת-התקווה או מכפר-קרע או מטייבה:

אנחנו נחמיר את עונשך. במי זה פוגע? אתם

נגד השכונות, אתם נגד עניים, אתם ימין

קיצוני ביותר, פופוליסטי, לאומני, בזוי.

אין לכם רחמים, אין לכם לב, אין לכם מידת

הסבירות. החוק הזה, האם הוא פוגע – השאלה

שלי – האם הוא פוגע בעשירים? הוא לא פוגע

בשום עשיר. זה חוק נגד עניים.

ולכן אסור להצביע בעד החוק הזה. תדעו על

מה אתם מצביעים. אני אומר: אם אדם היום –

אני רואה אדם ברחוב ואני מרחם עליו, אני

רואה אותו ביום קר ואני אומר לו: תיכנס

לבית שלי, תישן אצלי בבית, אני צפוי לחמש

שנות מאסר.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

לך תראה מה קרה בכפר-מנדא.

היו"ר שלמה מולה:

רק שנייה, חבר הכנסת בן-ארי.

ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

מה זה? מה זה?

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

בכפר-מנדא.

ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

מה זה?

היו"ר שלמה מולה:

חבר הכנסת בן-ארי, אני קורא אותך לסדר פעם

שנייה.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

כפר-מנדא.

היו"ר שלמה מולה:

אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

הרי אנחנו חיים בארץ.

רוני בר-און (קדימה):

אני מבקש ממך, תנמיך את הווליום.

היו"ר שלמה מולה:

בסדר, בסדר, שמענו אותך.

ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

אני מציע – –

היו"ר שלמה מולה:

בבקשה, אדוני.

ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

– – לחברי הכנסת לא להצביע בעד החוק הזה.

ואני שואל שוב, אם יש למציעים תשובה: במי

פוגע החוק הזה, האם הוא פוגע בעשירים, או

בעניים בארץ? שנשמע את התשובה.

היו"ר שלמה מולה:

תודה רבה, אדוני.

ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

עם מינימום יושרה כמובן.

היו"ר שלמה מולה:

תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה.

קריאה:

היו"ר שלמה מולה:

אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע. בבקשה.

קריאה:

איזה הצעת חוק?

היו"ר שלמה מולה:

הצעת החוק של אופיר אקוניס, כפי שנומקה.

הצבעה מס' 12

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון

מוקדם בוועדה – 33

בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק

– 13

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק שהייה שלא כדין

(איסור סיוע) (תיקוני חקיקה) (תיקון –

החמרת ענישה על הלנה, העסקה והסעה שלא

כדין), התשע"ב–2012, לדיון מוקדם בוועדת

הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר שלמה מולה:

כן, בעד – 33, נגד – 13. הצעת חוק שהייה שלא

כדין (איסור סיוע) (תיקוני חקיקה) (תיקון –

החמרת ענישה על הלנה, העסקה והסעה שלא

כדין), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת אופיר

אקוניס, עברה בקריאה טרומית. היא תועבר

להמשך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה,

אצל חבר הכנסת אמנון.

קריאה:

אמנון כהן.

היו"ר שלמה מולה:

אמנון כהן – אמרתי.

PAGE

PAGE 1

הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע)

(תיקוני חקיקה) (תיקון – החמרת ענישה על

הלנה, העסקה והסעה שלא כדין),

התשע"ב–2012

[הצעת חוק פ/4359/18; נספחות.]

(הצעת חבר הכנסת אופיר אקוניס)

היו"ר ראובן ריבלין:

רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לחקיקה.

אני רק לא מבין דבר אחד, אדוני סגן

יושב-ראש הכנסת וחברי הצעיר והטוב אופיר

אקוניס: הצעת חוק מקבלת פטור מחובת הנחה,

זאת אומרת שהיא דחופה ברמה שמחייבת אותנו

לוותר על 45 יום. הממשלה מסכימה לפטור

מחובת הנחה, אבל אתה מסכים שהממשלה תשיב

במועד אחר. אם יש פטור מחובת הנחה, איך

יכול בכלל להתקבל על הדעת, מבחינת

הפרוצדורה, אלא אם כן היא הפכה להיות

מכשיר פוליטי בתוך המפלגות. אני מאוד

מעריך את עבודתך, אבל כסגן יושב-ראש –

אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, איך יכול

להיות שוועדת הכנסת נותנת – לא ברמה

הפוליטית, הכול יכול להיות, שמרימים יד –

אבל איך ברמה ההגותית יכול להיות מצב שבו

נותנים פטור מחובת הנחה לחוק שהממשלה

תשיב עליו במועד מאוחר. אפילו לא קבוע –

לא מחר, לא מחרתיים ולא ביום שני הבא. זה

כדי לאפשר להביא דבר על סדר-היום? תגיש

הצעה לסדר-היום, אני מבטיח לך, אני מאשר

אותה על המקום.

ובכן, רבותי, זאת רק הערה, לא לאופיר

אקוניס, הוא חבר כנסת מאוד פעיל ומאוד

חרוץ, אבל אני באמת – הערתי היא ליושב-ראש

ועדת הכנסת. פשוט קשה להבין מדוע מאשרים

הצעת חוק שפטורה מחובת הנחה, להביא אותה

היום – אם היא דחופה, אז ודאי שאני רוצה

עד הצהריים לגמור את הקריאה השנייה

והקריאה השלישית. אבל הממשלה תשיב במועד

מאוחר יותר – מה, זה חוק הצהרתי, זה הצהרת

חוק?

יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת):

אגב, אדוני היושב-ראש, האבסורד הוא גדול

משום שהממשלה היא שנתנה את הפטור.

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת, הממשלה – אני מאוד מכבד אותה,

רק אני לא שר. אולי גם בכוונת מכוון אני לא

שר, כי אם הייתי שר בטח כבר הייתי מפוטר

כמה פעמים. אבל אני לא שר, בשביל זה בחרתי

בעניין אחר. ברוך השם, חברי הכנסת בחרו בי

להיות יושב-ראש הכנסת. זה גם דבר זמני,

הכול יכול להשתנות כהרף עין.

אבל אתה יושב-ראש הוועדה שלי, כחבר כנסת.

הרי לא יכול להיות שוועדת הכנסת תיתן

פטור מחובת הנחה לדבר שהממשלה תשיב עליו

במועד מאוחר, אפילו בלי – – –

יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת):

אני יכול – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

בבקשה, נא – אני חושב שצריך מבחינה

חוקתית.

יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת):

אדוני היושב-ראש, כבוד השרים – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

אני מאוד מכבד את אופיר אקוניס וגם מפרגן

לו. יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת):

אדוני היושב-ראש, אין בכלל מחלוקת. אני רק

רוצה להבהיר שוועדת הכנסת לא נתנה בכלל

פטור. הממשלה, כאשר החליטה בוועדת השרים

לחקיקה לתמוך בהצעת החוק הזו, החליטה

באותה עת שהיא מוותרת על דרישת הפטור כפי

שהיא נזקקת לעשות. נכון, ולכן האבסורד הוא

היו"ר ראובן ריבלין:

אם היא החליטה שהיא תומכת, יבוא השר

מרידור – –

יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת):

נכון.

היו"ר ראובן ריבלין:

– – ויאמר שהוא מסכים.

יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת):

לכן, אדוני היושב-ראש, אני אסביר את

הפרוצדורה שהתרחשה פה. מה שקורה הוא

שברגע שהממשלה מחליטה שהיא תומכת בהצעה,

היא רשאית גם להחליט שהיא מוותרת על

זכותה ליהנות מתקופת ההנחה, ולכן הדבר

הזה אפילו לא טעון אישור של ועדת הכנסת

ולא מגיע אלינו.

היו"ר ראובן ריבלין:

אז אני מצביע היום.

יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת):

אבל, אדוני היושב-ראש, מה שקורה, וזה קרה

כבר גם בעבר, שלאחר החלטת ועדת השרים

לתמוך בחוק, בא שר כזה או אחר ומגיש למשל

ערר למליאת הממשלה. ואז נוצר מצב שבו

הדברים מתהפכים לקראת הישיבה מבלי

שהמציע, במקרה הזה חבר הכנסת אקוניס, יכול

היה לדעת את העניין מראש.

לכן המכשלה כאן איננה – לא בכנסת, לא

במציע ולא בוועדת הכנסת, כי הנושא לא הגיע

אלינו, לא נדון על-ידינו, לא אושר על-ידינו

ולא היה בשליטתנו בשום שלב, כמובן.

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת יריב לוין, שבאמת עבודתך

כיושב-ראש ועדה ראויה לציון, והטבעת את

חותמך בתקנון של הכנסת, שלאחר איזה 50 שנה

יש בו נוסח משולב – אני רק רוצה לומר לך:

פעמים רבות הכנסת הופכת למשל ושנינה

בעיני הציבור, אבל למה אנחנו נותנים

לציבור סיבות להפוך אותנו – – –

יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת):

אבל זה לא אנחנו, אדוני היושב-ראש. זה לא

בשליטתך, אדוני, לא בשליטתי ולא בשליטתו

של המציע. זה עניין של הממשלה. המציע

הועמד בפני ברירה, שהממשלה אומרת לו:

אדוני, או שאתה תסכים לדחייה הזו או

שאנחנו נצביע נגד. אני מבין שבמצב הזה

ההחלטה היחידה ההגיונית שהוא יכול היה

לקבל היא להסכים לכך שהתשובה תהיה במועד

אחר.

היו"ר ראובן ריבלין:

היחידי שלא אשם זה חבר הכנסת אופיר

אקוניס.

יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת):

נכון, איזה ברירה יש לו? אין לו ברירה.

היו"ר ראובן ריבלין:

אבל יחד עם זה, אם הממשלה מתכוונת להשיב

במועד מאוחר, גם הוא יעלה את הצעת החוק

במועד מאוחר.

יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת):

לא, הוא – אין לו ברירה.

היו"ר ראובן ריבלין:

אבל זו זכותו ובזה נגמר העניין. אני הערתי

את הערותי. אני צודק, לא צודק – ישפוט

הציבור. חבר הכנסת אקוניס, הבמה כולה

לרשותך.

אופיר אקוניס (הליכוד):

תודה רבה, אדוני. אני דווקא אתחיל מהסוף.

אני מבקש להודיע למליאת הכנסת, שעל-פי

סיכום בין ראש הממשלה בנימין נתניהו

ליושב-ראש מפלגת קדימה, שהוא גם המשנה

לראש הממשלה, בשל התנגדות – – –

היו"ר ראובן ריבלין:

אחד מהמשנים.

אופיר אקוניס (הליכוד):

אחד מן המשנים לראש הממשלה. – – – שבשל

התנגדות חלקית כזו או אחרת של חברים

בסיעתו, בסיעת קדימה, ההצבעה על החוק

החשוב הזה, החיוני הזה, היסודי הזה, נדחית

מהיום ליום רביעי הבא. זהו, אדוני, הסיכום

בין ראש הממשלה נתניהו למשנה לראש הממשלה

מר מופז, ואני מקווה שעד אז, בשבוע שנותר

לנו, חלקים מסיעת קדימה יעמדו על טעותם

כאשר הם חושבים שנכון להתנגד לחוק הזה,

ונכון גם לערער על החלטה דמוקרטית של

ועדת השרים לחקיקה, שברוב גדול ומסיבי

אישרה את הצעת החוק הזאת ביום ראשון

בצהריים.

דוד רותם (ישראל ביתנו):

אני מבין את קדימה, אבל למה ראש הממשלה

הסכים?

אופיר אקוניס (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בחודש

יוני 1977 הציג מנחם בגין את ממשלתו

הראשונה בפני מליאת הכנסת. מעל הדוכן הזה

בהודעתו ציין מנחם בגין כי ההחלטה

הראשונה שלו כראש ממשלה תהיה להורות לתת

מקלט לפליטי וייטנאם בארצנו. כעם שידע

פליטות מהי – זוהי מורשתו של מנחם בגין.

אבל, חברי, אנחנו לא עוסקים היום בפליטים;

אנחנו עוסקים היום בכמעט 70,000 מסתנני

עבודה בלתי חוקיים, שנכנסו הנה שלא כחוק

במהלך העשור האחרון. במשך שנים האמינו

אזרחי ישראל לתעמולה השקרית שהופצה כאן,

כאילו מדובר בפליטים. אחוז קטן מהם,

מזערי, הם פליטים. 99% מהם שוהים כאן באופן

בלתי חוקי, ולא תעזור שום מכבסת מלים.

אגב, אני הייתי מצפה מכל אלה שרוממות

שלטון החוק בגרונם להתנגד למעשים בלתי

חוקיים, ולא לתמוך במעשים בלתי חוקיים.

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת אקוניס, אתה צריך להבין: הממשלה

לא קבעה מיהו פליט; זו הממשלה הקודמת עוד.

כתוצאה מכך אף אחד לא מוגדר לא כפליט ולא

כמסתנן, והבעיה היא שלא קובעים מיהו פליט

משום הקושי של הממשלה לבוא ולקבוע מיהו

פליט ומיהו לא פליט. אגב, אנחנו כסיעה

אופוזיציונית, בשעת שאלות לראש הממשלה

דאז, אמרנו לו: מה זה, תקבעו מיהו פליט,

וציטטנו באמת את מנחם בגין.

אופיר אקוניס (הליכוד):

נכון. ובכן, הממשלה הקודמת העדיפה שלא

לעסוק בזה, והממשלה הזאת עוסקת בזה – הנה,

היא עוסקת בזה.

Š

Œ

ê

ì

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

摧星?᠀ לא בשבוע שעבר, לא לפני חודש, לא

לפני חודשיים – אתמול. נכנסתי

לגינת-לוינסקי, חלק מנוף ילדותי. שוחחתי

עם כמה מהמסתננים האלה. שאלתי אותם, והם

אמרו ביושר: באנו לכאן כדי לעבוד. והם,

לצערנו, הפכו את חייהם של אזרחים תמימים

במדינת ישראל – בשכונת-התקווה,

בשכונת-שפירא, בנווה-שאנן, באילת, בערד,

בפרדס-כץ, באשקלון, באשדוד ובנתניה

ובחיפה, איפה לא – לבלתי אפשריים.

אדוני, אנחנו כולנו בעד זכויות אזרח, כל

הבית הזה; לא מי שחושב שהוא בעד זכויות

אזרח, מי שהוא באמת בעד זכויות אזרח. אבל

מה עם תושבי דרום תל-אביב? מה עם זכויות

האזרח שלהם? מה עם זכויות האזרח של תושבי

אילת, ערד? להם אין זכויות אזרח? האם אנחנו

לא אמורים לשרת אותם? האם אנחנו לא אמורים

לתמוך בהם? הם שלחו אותנו לכאן, אדוני, כל

אחד לפי אמונתו, כדי לסייע, והם צריכים

סיוע.

ואני אומר כאן לכל מי שזועק בכיכרות

במהלך השנה האחרונה: צדק חברתי. ובכן, מהו

צדק חברתי אמיתי? זה לא מסתכם בצעקות

בכיכרות; בסוף צדק חברתי, אדוני, נבחן

בביצוע. האם כאשר השכבות החלשות, השכונות,

הפריפריות, הם זקוקים לנו, האם לא נתייצב

לימינם? במעשים, לא בדיבורים. והצעת החוק

הזו, אדוני היושב-ראש, עושה צדק עם מאות

אלפים שהם אזרחי ישראל. עם אזרחי ישראל

היא עושה צדק חברתי. אזרחי ישראל רוצים

לחיות את חייהם בשכונותיהם, בעיר שבה

נולדו וגידלו את ילדיהם.

מדוע הם מגיעים לכאן, האנשים הללו? מדוע

זרמו לכאן עשרות-אלפי מסתנני עבודה בלתי

חוקיים? הם הרי שוהים באופן בלתי חוקי

בארצנו. אנשי הצדק החברתי – אדוני, אני

שומע בשנה האחרונה את אנשי, מי שמכנים את

עצמם אנשי הצדק החברתי. הם אומרים כמה רע

לחיות בישראל, איזו מדינה איומה, צריך

להחליף את השיטה הכלכלית, הכול לא בסדר.

רע לחיות בישראל, נורא רע לחיות בישראל,

הכלכלה היא לא טובה. אבל כנראה המסתננים

חושבים אחרת. למזלנו, גם רבים מאזרחי

ישראל חושבים אחרת. הם זורמים לכאן כדי

לתפוס את מקומות העבודה של החלשים ביותר,

והם מתגוררים בשכונות החלשות ביותר.

לכן החוק הזה הוא חלק ממאבק רחב מאוד

במאבק בסוגיית המסתננים. ראשית, אדוני,

כפי שציינת, החוק הזה נתמך על-ידי הממשלה.

הוא קיבל את אישורה של ועדת השרים לחקיקה

רק ביום ראשון, לפני שלושה ימים. זה אומר

שהממשלה, יש לה מדיניות טובה. יש לה

מדיניות – קודם כול יש לה מדיניות – מה

שלא היה לממשלות אחרות. זאת כבר התקדמות,

ואני משבח את הממשלה ואת ראש הממשלה על

הדבר הזה. ובכן, אחת מהדרכים שהממשלה

חושבת, והיא הביאה את זה לידי ביטוי

בתמיכתה בחוק שלי, היא להכביד את הענישה

על ישראלים המעסיקים ומלינים מסתננים

ושוהים בלתי חוקיים. כן, אדוני, זה כולל

הרתעה של מאסר כבד וקנס כספי כבד.

אמרתי אתמול באחת מתוכניות הטלוויזיה

שלא ארצה שבית-משפט אפילו יגיע לדיון

בחוק הזה; אני ארצה שישראלים מרצונם

החופשי לא יעסיקו, שלא ילינו מסתננים, שלא

יעברו בעצמם על החוק. מדוע, אדוני? משום

שהמעסיק מסתנן, המעסיק שוהה בלתי חוקי,

בין שהוא פלסטיני מיהודה ומשומרון ובין

שהוא שוהה בלתי חוקי מגאנה, מחוף-השנהב,

מאריתריאה או מדרום-סודן – בכך שהם

מעסיקים אותם ובכך שהם מלינים אותם הם

כבר עוברים על החוק.

אדוני, זה לא פופוליסטי, זה לא מתלהם. אני

מקווה שאני מנמק את דברי בצורה מכובדת.

כבר היום קיימים חוקים על שוהים בלתי

חוקיים. מה הם מסתנני עבודה, אדוני, אם לא

שוהים בלתי חוקיים? המדיניות המורכבת

הזאת שאני דיברתי עליה לא כוללת רק את

התמיכה בחוק הזה, כי פתרון סוגיית

המסתננים לא מסתיים בנאומים בכיכרות או

בהופעות בטלוויזיה; הוא אמור להסתיים

בביצוע. אז יש החוק הזה ויש הגדר –

יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון לא נמצא באולם,

אבל הוא באדיבותו הציע לקיים בשבוע שעבר,

ביום ראשון, סיור מאלף בתוואי הגדר עם

מצרים. היינו שם קבוצה לא קטנה של חברי

ועדת החוץ והביטחון, טסנו לשם במסוק,

ראינו עוד כמה עוולות כמו בנייה בלתי

חוקית בנגב – גם בזה כדאי לטפל בנפרד; לא

רק בבית-אל אלא גם בנגב. מהמסוק אתה רואה

את זה מצוין. בית אחד לא נהרס שם,

גבעת-אולפנה אחת לא נהרסה שם. אבל בנגב –

כנראה יש דין אחד בישראל על מתיישבים

יהודים ביהודה ושומרון ודין אחר על מי

שאינם יהודים בנגב.

והגענו לתוואי הגדר עם מצרים, אדוני.

הממשלה השקיעה 2 מיליארד שקלים. אני רוצה

לשבח פה את ראש הממשלה, שקיבל החלטה, מה

שלא קיבלו קודמיו, על בניית הגדר, והיא,

בעזרת השם, תושלם עד הסתיו הקרוב. 170 ק"מ.

אתה יודע מה – לא כתבתי את זה, אבל אני

רוצה להגיד לך משהו. אני רוצה לברך מכאן

את חיילות וחיילי צה"ל ואת קציני צה"ל

בפיקוד הדרום, עם אלוף פיקוד הדרום,

שבתנאים קשים מאוד עומדים שם, בחום בלתי

נסבל, במדבר נוראי, 50 מעלות חום, ומגינים

עלינו, שהמסתננים הללו לא יגיעו לכאן.

ובכן, הגדר הזאת מושלמת.

כמובן, הדבר השלישי הוא החזרת המסתננים

לארצות מוצאם בריאים ושלמים. אין לנו דבר

וחצי דבר נגד אף אחד מהם באופן אישי.

אנחנו איננו – אני ודאי איני רוצה ברעתו

של איש. הזכרתי כאן את מנחם בגין. אנחנו

מבינים מהם פליטים, מיהם פליטים. אנחנו לא

מבינים מיהם מסתננים. לא נקבל את זה. אבל

אנחנו רוצים להחזיר אותם לארצות מוצאם

בריאים ושלמים.

במסגרת ההכנה לכתיבת החוק הזה נפגשתי עם

שגריר אריתריאה בישראל. הלכתי אליו, הוא

שוכן ברחוב ז'בוטינסקי – עוד מנהיג ציוני

דגול – ברמת-גן. שם נמצאת שגרירות

אריתריאה.

היו"ר ראובן ריבלין:

השגריר הוא המנהיג הציוני הגדול?

אופיר אקוניס (הליכוד):

לא, ז'בוטינסקי, ידעת שהתכוונתי

לז'בוטינסקי כמנהיג ציוני דגול.

הוא אמר לי שמדיניות ארצו היא לקבלם, כל

מי שיבוא יקבל אישור לחזור ולא יאונה לו

כל רע. ובכן, אנחנו לאט-לאט פותרים את

הכול.

לכן, אדוני, החוק הזה הוא חלק ממכלול

מורכב מאוד, לא פשוט. הוא חלק ממשימה

לאומית, לא פחות, להביא את הסוגיה הזאת של

המסתננים הבלתי-חוקיים לפתרונה. וכפי

שהודעתי כאן, אדוני, בהמשך לשאלותיך

הטובות, הנוקבות, שמעמידות את הדמוקרטיה

– זה מה שחשוב בשאלות שלך – שמעמידות את

הדמוקרטיה שלנו במבחן ואת יחסי הכוחות

שבין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת, החוק

הזה, כפי שסיכם ראש הממשלה נתניהו עם

יושב-ראש קדימה מר מופז, יובא לכאן בשבוע

הבא לקריאה הטרומית, ואני מצפה מכל חברי

קדימה – – –

יעקב אדרי (קדימה):

אופיר אקוניס (הליכוד):

אני יודע שאתה דואג, חבר הכנסת אדרי,

לרווחתם של תושבי אור-עקיבא ושל תושבי

ישראל כולם, ואתה יחד עם חבריך תגלו

אחריות לאומית ותצביעו בעד החוק הזה.

תודה רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. ובכן, כפי שאמרתי, מנפלאות

הפרוצדורה שלנו – הדבר הדחוף הזה יתקיים

– תשובת הממשלה תהיה במועד אחר.

רבותי, אני רציתי לציין ולהפנות את תשומת

לבכם שנכנסת כרגע משלחת של שרים, סגני

שרים ומנכ"לים ממדינות שונות שמטפלים

בנושא התפוצות במדינות שהם משתייכים

אליהן. הם הגיעו לישראל לכנס המאורגן

על-ידי משרד ההסברה והשר יולי אדלשטיין.

בכנס הזה מיוצגות כ-40 מדינות, ואנחנו

מברכים את כולכם בברכת ברוכים הבאים. Welcome

to Israel. Welcome to our shrine of democracy, the parliament of Israel,

the Knesset. Welcome. God bless all of you. Thank you.

PAGE

PAGE 1