חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 6), התשע"ב-2012

רשומות

הצעות חוק

הממשלה

18 ביוני 2012 698 כ"ח בסיוון התשע"ב

עמוד

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 6) (הארכת תוקף של הוראת השעה

לעניין חקירת חשוד בעבירות ביטחון), התשע"ב-2012 948

מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 6) (הארכת תוקף

של הוראת השעה לעניין חקירת חשוד בעבירת ביטחון), התשע"ב-2012

בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002,1 בסעיף ,17 במקום "תשע .1 תיקון סעיף 17 שנים" יבוא "אחת עשרה שנים".

דברי הסבר

יכולותיהם המודיעיניות של ארגוני הטרור הולכות סעיף 1 חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), ומשתכללות ככל שגדלה כמות המידע והתיעוד שאליהם התשס"ב-2002 (להלן - החוק), קבע בסעיף 17 הם נחשפים. תיעוד חזותי וקולי של חקירות ביטחוניות שבו הוראת שעה, הקובעת כי החובה לתעד חקירת חשוד עשוי לסייע לאותם ארגונים להפיק לקחים באופן מיידי בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי לפי סעיפים 7 ו–11 לחוק, מהמתרחש בחקירה, ובכך לחזק את היערכותם לקראת לא תחול על חקירת חשוד בעבירת ביטחון (להלן - הוראת חקירות נוספות ולגרום לסיכול פעולות חקירה עתידיות. השעה).

נוסף על כך, תיעוד כאמור עשוי להרתיע נחקרים מפני לפי סעיף 5(ב) לחוק, "חשוד בעבירת ביטחון" הוא מסירת מידע, בשל החשש כי שיתוף הפעולה עם הרשות כהגדרתו בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות החוקרת יתגלה לחבריהם ולארגון הטרור באופן גלוי וברור אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-,1996 כלומר, מי שחשוד באמצעות התיעוד, אשר יועבר כחומר חקירה. בעבירה לפי אחת מהעבירות המפורטות בסעיף האמור.

במהלך תוקפה של הוראת השעה נמצא, כי בהתחשב סעיף 7 לחוק קובע כי ככלל, חלה חובת תיעוד חזותי במאפיינים המיוחדים של חקירת עבירות אלה, הוראה על חקירה שנערכה בתחנת משטרה, לחשוד בעבירה כאמור היא חיונית ביותר לגורמי אכיפת החוק לצורך חקירת שעונשה 10 שנים ומעלה. סעיף 11 לחוק קובע כי כאשר עבירות טרור וסיכולן, גילוי עבריינים והעמדתם לדין. חשוד בעבירה כאמור נחקר מחוץ לתחנת המשטרה, יש הוראת השעה נקבעה תחילה לחמש שנים. בחוק סדר להציג לפני החשוד את תיעוד חקירתו ולבקש ממנו לאשרו.

הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 4), התשס"ח- סעיף 11(א)(3) לחוק קובע כי הצגת התיעוד ואישורו כאמור, 2008 (פורסם בס"ח התשס"ח, עמ' 572), הוארכה הוראת יתועדו בתיעוד חזותי או קולי.

השעה שנקבעה בסעיף בארבע שנים נוספות, עד ליום י"ד הוראת השעה נחקקה בשעתו לאחר שנמצא בתמוז התשע"ב (4 ביולי 2012). כי בנסיבות המיוחדות של חקירה ביטחונית, שבה מאחר שהמצב הביטחוני שהביא לחקיקת הסעיף ההתמודדות היא מול ארגוני טרור קיצוניים ומאורגנים, עומד בעינו וכן הסיכונים העומדים בבסיס הצורך בהוראת תיעוד כאמור עשוי לפגוע באופן ממשי באיכות החקירה השעה לא הצטמצמו מאז התיקון האחרון, מוצע להאריך וביכולת חקירת עבירות ביטחוניות ובכך לפגוע באופן את תוקפה של הוראת השעה ולקבוע כי החובה לתעד ממשי ביכולת הסיכול של איומי טרור.

חקירת חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי לפי סעיפים יובהר כי חקירות שמבצעת המשטרה בעבירות ביטחון 7 ו–11 לחוק, לא תחול על חקירת חשוד בעבירת ביטחון, הן ככלל חקירות השלובות בחקירות הסיכול והמודיעין של למשך שנתיים נוספות. שירות הביטחון הכללי.

במהלך שנתיים אלה צפויים שינויים בהגדרת "עבירת חלק ניכר מהנחקרים בעבירות ביטחון הם חברים ביטחון", שיש בהם כדי להשפיע גם על ההסדר הקבוע בארגוני טרור מסודרים, בעלי היסטוריה ארגונית ומכוונים בהוראת סעיף 17 לחוק. כמו כן, במהלך תקופה זו ייבחנו אידאולוגית להשגת מטרה פוליטית. פעמים רבות הם אף הסדרים מקבילים בארצות נוספות, במסגרת בחינה כללית עוברים פעולות הכנה מאורגנות על ידי ארגון הטרור, המכוון אם יש צורך בשינוי ההסדר הקיים. אותם להתמודד עם פעולות החקירה ותחבולותיה.

ס"ח התשס"ב, עמ' 468; התשע"א, עמ' .949 1

הצעות חוק הממשלה - ,698 כ"ח בסיוון התשע"ב, 18.6.2012 948

סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי המחיר 81 אגורות 0334-3030 ISSN

סימוכין: 02985712

נספח מס' מ-/698א'

הצעת חוק סדר הדין הפלילי )חקירת חשודים( )תיקון מס' 6(,

התשע"ב–2012

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום ה' בתמוז התשע"ב

)25 ביוני 2012( והועברה לוועדת החוקה חוק ומשפט.

הצעת החוק מוגשת – ללא הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה

השלישית ביום י"ג בתמוז התשע"ב )3 ביולי 2012(.

להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור.

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' מ-/698א'

חוק סדר הדין הפלילי )חקירת חשודים( )תיקון מס' 6(, התשע"ב–2012

1

בחוק סדר הדין הפלילי )חקירת חשודים(, התשס"ב–2002 , בסעיף ,17 .1 תיקון סעיף 17 במקום "תשע שנים" יבוא "12 שנים".

***************************************************************************************

1 ס"ח התשס"ב, עמ' 468; התשע"א, עמ' .949

--2

נספח מס' מ-/698א'

הסתייגויות ובקשות רשות דיבור

להצעת חוק סדר הדין הפלילי )חקירת חשודים( )תיקון מס' 6(, התשע"ב–2012

הסתייגויות

אין הסתייגויות

***************************************************************************************

בקשות רשות דיבור

חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין, עפו אגבאריה, זהבה גלאון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, חנין זועבי, ג'מאל זחאלקה

***************************************************************************************

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)

(תיקון מס' 6), התשע"ב–2012

[מס' מ/698; "דברי הכנסת", חוב' ל"ב, עמ' ;

נספחות.]

(קריאה שנייה וקריאה שלישית)

היו"ר אופיר אקוניס:

אנחנו עוברים להצעת חוק סדר הדין הפלילי

(חקירת חשודים) (תיקון מס' 6), התשע"ב–2012,

קריאה שנייה ולקריאה שלישית. את החוק

יציג יושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת דוד

רותם. ואחריו – אנחנו נקיים דיון. מי

שרוצה בכך, נא להירשם.

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

זה קריאה שנייה ושלישית, ולכן רק מי שביקש

הסתייגות.

היו"ר אופיר אקוניס:

סליחה, הסתייגויות דיבור. צודק, בקשות

לדיבור, הסתייגויות דיבור. ועדיין, מי

שרוצה יכול להסתייג בדיבור.

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

לא, לא, רק מי שנרשם – – –

היו"ר אופיר אקוניס:

נרשם, נכון.

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

רק מי שקיבל רשות בוועדה.

היו"ר אופיר אקוניס:

בבקשה, אדוני.

דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רבותי

השרים, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני

מתכבד להביא בפניכם הצעת חוק לתיקון סדר

הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 6).

הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית ומטרתה

להאריך את תוקפה של הוראת השעה הקבועה

בחוק שלפיה החובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד

חזותי או קולי, לפי סעיפים 7 ו-11 לחוק

חקירת חשודים, לא חלה על חקירת חשוד

בעבירות ביטחון.

סעיף 17 לחוק קובע שבתקופה שמיום התחילה,

4 ביולי 2003, ועד תום תשע שנים מיום זה,

דהיינו עד היום, לא תחול החובה לתעד חקירת

חשוד בתיעוד חזותי או קולי. הממשלה ביקשה

להאריך את תוקפה של הוראת השעה בעוד

שנתיים, ובמהלך השנתיים הקרובות, טוענת

הממשלה, צפויים שינויים בהגדרת "ביטחון"

שעלולים להשפיע על ההסדר, וכן כי בכוונתה

לערוך בחינה כללית ולבדוק האם יש צורך

בשינוי ההסדר הקיים.

ועדת החוקה החליטה להאריך את הוראת השעה

בשלוש שנים ולא בשנתיים, וכך לתת לממשלה

מספיק זמן להיערך ולבדוק את הנושא לעומק.

הוועדה עוד ביקשה מהממשלה, לאור הארכה

שניתנה לה, שאם אכן יש צורך בהארכה נוספת

או בתיקון של הסעיף בעוד שלוש שנים, שהיא

תבוא בעוד מועד לכנסת ולא תחכה לרגע

האחרון, כך שתאפשר דיון מעמיק בנושא.

במקרה שבפנינו, נושא חשוב זה, הובא התיקון

לכנסת בימים האחרונים, בעוד שמועד פקיעת

הוראת השעה היה ידוע מזה שנים.

הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות. אני

קורא לבית להצביע בעד הצעת החוק בקריאה

השנייה ובקריאה השלישית בנוסח אשר אישרה

הוועדה.

יש הסתייגויות דיבור.

היו"ר אופיר אקוניס:

הסתייגויות דיבור, נכון. אני אקרא ברצף את

שמות המבקשים להסתייג שביקשו רשות דיבור.

חבר הכנסת מוחמד ברכה – לא נמצא; חבר

הכנסת חנא סוייד – לא נמצא; חבר הכנסת דב

חנין, בבקשה, אדוני. חמש דקות.

דב חנין (חד"ש):

אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים פה בהסדר

– במקום לעמוד על כל מסגרת הזמן של כל

חברי הכנסת, אנא תן לנו עוד קצת זמן כדי

להציג את ההסתייגויות ואת העמדות שלנו

לגבי הצעת החוק הזאת.

אדוני היושב-ראש, אני מציע לכם, עמיתי

חברי הכנסת, להתנגד להצעת החוק הזאת. אני

אנסה להסביר לכם מדוע תיעוד חזותי של

חקירות הוא אמצעי חיוני כדי להבטיח הליך

פלילי הוגן, למנוע עיוותי דין ולשמור על

זכויותיו היסודיות של העציר. הוראת השעה

הזאת היא הוראה פוגענית ובלתי חוקתית,

הגיע הזמן לבטל אותה, הגיע הזמן להחיל את

החוק בדבר תיעוד חזותי ותיעוד קולי גם על

חקירות שב"כ.

החובה לתעד חזותית חקירות בעבירות

חמורות נועדה – ואני מצטט מפסק-הדין

המפורסם של בית-המשפט בעניין יששכרוב,

ערעור פלילי 5121/98: החובה לתעד חזותית

חקירות בעבירות חמורות נועדה לאפשר

לבית-המשפט להתרשם בדרך הקרובה ביותר

להתרשמות בלתי אמצעית מאופן ניהול

החקירה ומנסיבות מסירת ההודאה במהלכה.

זאת על מנת לסייע בידי בית-המשפט בקביעת

קבילותן ומשקלן של הודאות שנמסרו בחקירה,

וכדי לאפשר הגנה טובה יותר לזכויותיהם של

נחקרים.

החובה הזאת נעוצה בהכרה בכך שפיקוח הדוק

על נסיבות החקירה חיוני כדי לאפשר

לבית-המשפט לקבוע אם הודאה עומדת אכן

בתנאי סעיף 12 לפקודת הראיות [נוסח חדש],

מ-1971, ואם נשמרו זכויות החשוד במהלכה.

נוסף על כך, התיעוד החזותי מהווה אמצעי

חשוב להבטחת ניהול חקירה הוגנת מלכתחילה,

חקירה חופשית מעינויים ומיחס בלתי אנושי

ומשפיל. וזה, כמובן, גם אמצעי המרתיע את

הגוף החוקר משימוש באמצעי חקירה פסולים.

עמיתי חברי הכנסת, הסכנה שאדם הנתון

לחקירה מלחיצה יודה במעשים שלא ביצע היא

סכנה מוחשית המגובה גם בניסיון האמפירי.

נתונים שנאספו בידי "פרויקט החפות" של

בית-הספר למשפטים ב"ישיבה יוניברסיטי"

בניו-יורק, מראים למשל שמתוך 225 מקרים של

הרשעות שווא שנבדקו, בלא פחות מ-23%

מהמקרים ההרשאה השגויה התבססה על הודאה.

מחקר אחר שפורסם לפני שנה וחצי ב-Stanford

University Law Review מנתח מקרים רבים שבהם הורשעו

חפים מפשע על סמך הודאות, והוא מראה כי גם

הודאות שווא עלולות להיות עשירות בפרטים

ולכלול אפילו פרטים מוכמנים.

יש בפני, עמיתי חברי הכנסת, רשימה ארוכה

של מקרים קשים ומזעזעים שמדגימים את

הבעייתיות העמוקה והקשה בהסתמכות מלאה

ומוחלטת על הודאות. כולנו יודעים

שבהיסטוריה היו אלה משטרים אפלים שונים

שנסמכו על הודאותיהם של העומדים לדין

במשפטי ראווה מסוגים שונים, שבהם הם הודו

בעבירות שונות, דמיוניות לחלוטין, הודאות

שווא מוכרות לחלוטין מבחינה היסטורית.

אלה כמובן המצבים הידועים, המוכרים

בהיסטוריה, אבל גם במצבים פחות מוכרים

וכדרך שגרה, התופעה הזאת של הודאות שווא,

וכתוצאה מהן הרשעת חפים מפשע, היא תופעה

מוכרת וידועה.

בשנים האחרונות ניכרת נכונות הולכת

וגוברת של בית-המשפט לפסול הודאות

הנמסרות בחקירות שבהן נפגעות הזכויות

היסודיות של החשוד, ובמיוחד זכות

ההיוועצות וזכות השתיקה. אני רוצה להפנות

לכמה פרשות: יששכרוב, אלזם, שי, אל-עוקה,

מצבים שבהם בתי-משפט פסלו הודאות בגלל

פגמים שונים שנפלו בהליכי החקירה.

ההכרה הזאת, עמיתי חברי הכנסת, מתחילה לתת

את אותותיה גם בפסיקת בתי-המשפט בעניין

קבילות הודאות שנגבו בחקירות ביטחוניות.

למשל, פרשת התביעה הצבאית נגד איימן

חמידה – פסק-דין שניתן ב-30 בנובמבר 2011, או

בפרשת אל-סיד נגד מדינת ישראל – פסק-דין

של בית-המשפט העליון מ-5 בספטמבר 2011.

אני אומר את הדברים מכיוון שאנחנו צריכים

להבין מתוך הפסיקה הזאת של בית-המשפט שגם

בחקירות ביטחוניות, בהחלט גם בחקירות

ביטחוניות, אותן בעיות של הודאות שווא

ושל הרשעות שווא קיימות וצריך לצמצם אותן

ולמגר אותן, והאמצעי הזה של התיעוד

החזותי והתיעוד הקולי הוא אמצעי ממדרגה

ראשונה כדי להבטיח את הבקרה על ההודאות

האלה, על תהליך החקירה ועל מה שהתרחש בו.

היו"ר אופיר אקוניס:

תודה.

דב חנין (חד"ש):

מעבר להבטחת – – –

היו"ר אופיר אקוניס:

נא לסיים.

דב חנין (חד"ש):

אני מתקרב לסיום. מעבר להבטחת אמינות

ההודאה – – –

היו"ר אופיר אקוניס:

חבר הכנסת חנין, זמנך תם. נא לסיים, כי חבר

הכנסת אגבאריה מחכה בתור.

דב חנין (חד"ש):

מעבר להבטחת אמינות ההודאה קיימת – – –

היו"ר אופיר אקוניס:

אתה מעביר לו את הזמן? המזכיר, חבר הכנסת

אגבאריה מציע להעביר את זמנו, את חמש

הדקות שלו, לחבר הכנסת חנין. אתה לא יכול,

מצטער.

דב חנין (חד"ש):

יש הסדר.

היו"ר אופיר אקוניס:

הסדר בין מי למי? אין הסדר בעניין הזה.

דב חנין (חד"ש):

לא הודיעו לכם? דיברתי עם חבר הכנסת

אלקין.

היו"ר אופיר אקוניס:

אז חבר הכנסת אלקין לא עדכן לא את

המזכירות ולא את הנשיאות.

דב חנין (חד"ש):

אוקיי, אני אנסה לסיים בדקה.

היו"ר אופיר אקוניס:

P

¾

ä

<

>

d

„

Ð

R

T

¼

¾

æ

è

<

>

摧卼z᐀>

f

h

‚

„

Ò

Ô

摧卼zᘀתסיים בבקשה, ואם תרצה – אתה מוותר,

מאה אחוז.

דב חנין (חד"ש):

מאה אחוז. אדוני היושב-ראש, מעבר לשאלה של

הבטחת אמינות ההודעה, קיימת חשיבות מכרעת

להבטחת חקירה נאותה ולמניעת שיבוש

בהליכי חקירה פסולים, גם ללא קשר למסירת

ההודאה או לאמיתותה, ותיעוד של חקירות

מהווה אמצעי ראשון במעלה להבטחת המטרה

הזאת.

אני מסכם ואומר, אדוני היושב-ראש, כך:

ההצעה הזאת היא פגיעה קשה בשורה ארוכה של

זכויות יסוד חוקתיות של חשוד – בזכות

לכבוד, בזכות לשלמות הגוף, בזכות להליך

הוגן, בזכות לחירות, בזכות לשוויון –

והדברים האלה מנוגדים אפילו לפסקת

ההגבלה שבחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

התיקון הזה סותר את חובותיה של מדינת

ישראל גם על-פי המשפט הבין-לאומי, לרבות

חובה לפעול למניעת עינויים ולשמור על

כבודם של עצורים.

אני גם לא ראיתי בדיונים שקיימה ועדת

החוקה ובדברי ההסבר להצעת החוק תשתית

עובדתית ממשית לביסוס הנימוקים שמצדיקים

על-פי הטענה הימנעות גורפת מתיעוד חקירות

ביטחוניות, אפילו בשלב המשטרתי, וניסיון

כלשהו להתמודד עם ההשלכות ההרסניות

שעלולות להיות לאי-תיעוד על זכויות

החשוד.

היו"ר אופיר אקוניס:

תודה.

דב חנין (חד"ש):

ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע לכם,

עמיתי חברי הכנסת, להתנגד לחוק הבעייתי

הזה – פוגע בזכויות חשודים, פוגע בזכויות

אדם, פוגע בנורמות המחייבות מדינה

דמוקרטית.

היו"ר אופיר אקוניס:

אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת אגבאריה –

ויתר; חברת הכנסת גלאון – לא נמצאת; חבר

הכנסת גילאון – ויתר. חבר הכנסת הורוביץ

– בבקשה, אדוני; חמש דקות.

ניצן הורוביץ (מרצ):

אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת שולחת

מסר שלרשויות החקירה במדינת ישראל יש מה

להסתיר באשר לאופן החקירה. יתירה מכך, היא

מאפשרת לחשודים בעבירות האלה ובמקרים

האלה אחר כך לבוא ולטעון שהם עברו דברים

פסולים בחקירתם, כי אחרת, מה הבעיה לתעד

את החקירות בצילום או בקול? ואחר כך

הדברים האלה – נשמעת טענה כזאת –

מופיעים בפני בית-המשפט, מראים את זה

לשופט והוא קובע. ברגע שהמדינה באה ומראש

פוטרת את המערכת מהצורך בתיעוד חזותי או

קולי, אז המדינה בעצם מאפשרת טענות כאלה

ואחר כך אין מה להגיד. כי יבוא בן-אדם

ויגיד: ההודאה או החקירה התנהלה באמצעים

פסולים, ולא יהיה תיעוד של העניין. בכך

אנחנו בעצם מאפשרים את הדבר.

אני חושב שלמערכת החוק, למערכת האכיפה,

למערכת הביטחון, לכל הגורמים המעורבים,

לא צריך שיהיה משהו להסתיר, לא צריך לנהל

את הדברים האלה במחשכים. אנחנו צריכים

לשמור על הליך פלילי תקין, ובהליך פלילי

תקין צריך לנהל חקירות בצורה תקינה, וכדי

למנוע את החריגות האלה צריך לתעד את

החקירות, זה דבר שהוא בסיסי.

אני רוצה להדגיש, אדוני היושב-ראש, שאין

הכוונה שאם חקירה תתועד, לאחר מכן ישימו

את הסרט באינטרנט, וכל העולם – לא, מדובר

בתיעוד שהוא במסגרת ההליך הפלילי, שאחר

כך, אם נטענת טענה לגבי האופן שבו התנהלה

החקירה, השופט יכול לפסוק ולהחליט.

אני רוצה להגיד עוד דבר. לפעמים באים ובשם

הביטחון מקלים, לכאורה, על גופי החקירה

כדי לאפשר להם לבצע את תפקידם, לכאורה

ביתר יעילות. לפעמים מחמיצים את המטרה.

דווקא הורדת רף הדרישות בחקירה גורמת

לכשלים בחקירה עצמה. ברגע שגורמי החקירה

לא מנהלים אותה כמו שצריך, לפעמים גם

מגיעים לתוצאה שגויה בחקירות האלה,

ולפעמים גם מורשעים ומרשיעים חפים מפשע,

שזה אומר מצד אחד שאדם חף מפשע יושב בכלא,

וזה אומר, אדוני, באותה צורה, שאדם שאשם

מסתובב חופשי.

לכן לא צריך לראות את הטענות שלנו כאן

כמשהו שנוגד את מערכת החוק; להיפך,

כשאנחנו מדברים על צדק ופלילים, כשאנחנו

מדברים על מערכת אכיפה שנוהגת לפי

הכללים, אנחנו מחזקים את הביטחון ומחזקים

את האכיפה. דווקא מי שמנסה להוריד כאן הרף

ולהקל כביכול על גורמי האכיפה, הוא זה

שמחליש אותם, וחייבים לשים לב לעניין הזה.

לכן אני חושב שהצעת החוק הזאת איננה

במקומה, היא אינה מועילה לביטחון, היא

אינה מועילה למערכת החוק, והיא הצעת חוק

בלתי צודקת. תודה.

היו"ר אופיר אקוניס:

תודה. חברת הכנסת זועבי – לא נמצאת. חבר

הכנסת זחאלקה – בבקשה, אדוני. חמש דקות.

אחרון הדוברים. אחר כך נעבור לקריאה

שנייה, ומייד לאחר מכן לקריאה השלישית.

בבקשה, אדוני. תודה רבה.

ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, נהוג

בארץ תיעוד חזותי ותיעוד קולי של חקירות,

החוק בא להחריג את הנאשמים בעבירות

ביטחוניות מהנושא הזה.

מתבקשת השאלה – מה יש להסתיר? למה

במחשכים? למה לא כמו כל חקירה פלילית

אחרת? התשובה – שיש כאן מה להסתיר. התשובה

היחידה המתקבלת והעולה על הדעת היא שיש

כאן ניסיון להשתמש באמצעים פסולים, לא

חוקיים, בחקירה הזאת.

לכן אין בפנינו חוק רגיל שבא אפילו

להסדיר משהו רע, אלא חוק שבא להסתיר,

כלומר זה חוק שבא להכשיר עבירות על החוק.

זה חוק שבא לחפות על אמצעים פסולים

בחקירות. אלה דברים שבהרבה מהמדינות

בעולם שינו אותם באופן יסודי. מה שווים כל

הדיבורים על אין-עינויים בחקירות, ושיש

חקירה מסודרת, כאשר אי-אפשר לבדוק זאת, לא

ניתן לבדוק זאת, לא יכול שופט לראות זאת?

זה לא שיש תיעוד ויש הגבלה מי יכול לראות,

אלא בכלל, זה גן-עדן לחוקרים סדיסטים

לעשות מה שהם רוצים – לעינויים, לפגיעה

בכבוד האדם, בגופו. זה בדיוק, על זה

מצביעים בכנסת היום. כלומר, מי שמרים יד

בעד החוק אומר: מותר להשתמש באמצעים

פסולים בחקירות. מי שמרים יד בעד החוק

הזה, אומר בעצם שניתן לענות; אנחנו רוצים

שתסתירו עינויים נגד עצירים. זו בדיוק

המשמעות האמיתית של החוק הזה.

לכן יש מקום שחברי הכנסת יחשבו מחדש. אני,

אין לי אשליות. הרוב האוטומטי של אלקין

פועל כאן במיוחד בעד חוקים כאלה. כל חוק

רע, יש לו רוב אוטומטי בכנסת. כל דבר שבא

לשלול זכויות מפלסטינים, יש לו רוב עצום,

בחדווה, ברצון. זה בדיוק חוק

קולוניאליסטי, זה חוק גזעני, זה חוק

אנטי-דמוקרטי, זה חוק אנטי-חוקתי. זה חוק

שבא להסתיר עבירות על החוק בעצם. מה שווים

כל החוקים על זכויות אדם כאשר אתה אומר,

הנה חוק – מסתירים, שמים מסך, ומאחורי

המסך הזה עוברים על החוק ופוגעים בזכויות

האדם. זה בעצם חוק שבא לפעול נגד חוקים

אחרים שמבטיחים מינימום של זכויות אדם.

אתה אומר פה, לפלסטיני, עציר פלסטיני, יש

לו אפס זכויות אדם.

אני חושב, כבוד היושב-ראש, שהחוק החדש הזה,

הארכת תוקפו, הוא עוד אות קלון לכנסת הזאת

ולכל חברי הכנסת שמתנגדים ופועלים בצורה

נמרצת נגד זכויות האדם. זו האידיאולוגיה,

זו המטרה, זו הדרך. הדרך לגיהינום רצופה

כאן כוונות רעות ולא כוונות טובות. תודה

רבה.

היו"ר אופיר אקוניס:

תודה. אני מאוד מודה לך, אדוני.

ובכן, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק סדר

הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 6).

לא נרשמו הסתייגויות, ולכן אנחנו נעבור

לקריאה שנייה.

הצבעה מס' 5

בעד סעיף 1 – 28

נגד – 7

נמנעים – אין

סעיף 1 נתקבל.

היו"ר אופיר אקוניס:

28 בעד, שבעה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע

שהצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)

(תיקון מס' 6) עברה בקריאה שנייה.

ברשות יושב-ראש ועדת החוקה, נעבור לקריאה

שלישית. תודה, אדוני. ובכן, אנחנו נעבור

לקריאה שלישית.

הצבעה מס' 6

בעד החוק – 29

נגד – 7

נמנעים – אין

חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)

(תיקון מס' 6), התשע"ב–2012, נתקבל.

היו"ר אופיר אקוניס:

ובכן, 29 בעד, שבעה מתנגדים, אין נמנעים.

אני קובע שהצעת חוק סדר הדין הפלילי

(חקירת חשודים) (תיקון מס' 6) עברה בקריאה

שלישית. החוק ייכנס לספר החוקים של מדינת

ישראל.

PAGE

PAGE 1

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)

(תיקון מס' 6) (הארכת תוקף של הוראת השעה

לעניין חקירת חשוד בעבירות ביטחון),

התשע"ב–2012

[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/698).]

(קריאה ראשונה)

היו"ר אורי מקלב:

אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, שהיא הצעת

חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)

(תיקון מס' 6) (הארכת תוקף של הוראת השעה

לעניין חקירת חשוד בעבירות ביטחון),

התשע"ב–2012, קריאה ראשונה. תציג את הצעת

החוק השרה לימור לבנת?

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

השר בני בגין.

היו"ר אורי מקלב:

השר בני בגין. בבקשה – הצעת חוק סדר הדין

הפלילי – במקום יעקב נאמן. בבקשה, אדוני.

השר זאב בנימין בגין:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבקש

להציג את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת

חשודים) (תיקון מס' 6) (הארכת תוקף של הוראת

השעה לעניין חקירת חשוד בעבירת ביטחון),

התשע"ב–2012, הן בהיותי השר התורן על-פי

מסורת הנהוגה כאן, והן בהיותי ממלא-מקומו

של שר המשפטים בהיעדרו מן הארץ.

הצעת החוק מבקשת להאריך בשנתיים נוספות

את הוראת השעה הקבועה בסעיף 17 לחוק סדר

הדין הפלילי (חקירת חשודים), הקובעת כי

החובה לתעד חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד

קולי לפי סעיפים 7 ו-11 לחוק לא תחול על

חקירת חשוד בעבירת ביטחון. הוראת השעה של

סעיף 17 לחוק נחקקה בשעתו לאחר שנמצא כי

בנסיבות המיוחדות של חקירה ביטחונית שבה

ההתמודדות היא עם ארגוני טרור קיצוניים

ומאורגנים, תיעוד כאמור עשוי לפגוע באופן

ממשי באיכות החקירה וביכולת חקירת

עבירות ביטחוניות, וכך ביכולת הסיכול של

איומי הטרור.

הוראת השעה של סעיף 17 לחוק נקבעה תחילה

למשך חמש שנים, ובהמשך הוארכה לארבע שנים

נוספות, ועתידה לפוג ביום 4 ביולי 2012,

בשבוע הבא. במהלך תוקפה של הוראת השעה

נמצא כי בהתחשב במאפיינים המיוחדים של

חקירת עבירות אלה, הוראה כאמור היא

חיונית ביותר לגורמי אכיפת החוק לצורך

חקירת עבירות הטרור וסיכולן וגילוי

עבריינים והעמדתם לדין. יובהר כי בעניין

עבירות ביטחון חקירות שמבצעת המשטרה

לאחר חוק זה הן, ככלל, חקירות השלובות

בחקירות הסיכול והמודיעין של שירות

ביטחון כללי.

נוכח האמור לעיל, ומאחר שהמצב הביטחוני

שהביא לחקיקת הסעיף עומד בעינו, וכן גם

הסיכונים העומדים בבסיס הצורך בהוראת

השעה לא הצטמצמו מאז התיקון האחרון, מוצע

לתמוך בהצעת החוק ולקבוע כי החובה לתעד

חקירת חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי,

לפי סעיפים 7 ו-11 לחוק, לא תחול על חקירת

חשוד בעבירות ביטחון למשך שנתיים נוספות.

אדוני היושב-ראש, הקושי הטמון בהוראת

השעה הזאת ברור לרבים, הוא כמעט מובן

מאליו, אני מבקש להדגיש שאין כאן, לפנינו,

היום בקשה או הצעה לקבוע את ההסדר הזה

בחוק, אלא להמשיך בתוקפה של הוראת השעה,

והפעם לא בחמש שנים ולא בארבע שנים, אלא

בשנתיים בלבד. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אורי מקלב:

תודה רבה לשר בני בגין. חבר הכנסת ישראל

אייכלר, בבקשה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יש לי שאלה

אחת בחוק הזה: מה זה עבירת ביטחון? יש לי

חשש שיבוא יום ומישהו יחליט שנערי הגבעות

עושים עבירות ביטחון.

קריאה

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

הנה, כבר. הווי אומר, שיש פה סכנה. פעם היה

ברור, כשהעולם היה עולם, ידעו בדיוק מה זו

עבירת ביטחון. אבל היום, כשכל המערכות

הפוליטיות – – –

שלמה מולה (קדימה):

רגע, מה שנוער הגבעות עושה, זו לא עבירת

ביטחון?

דוד רותם (ישראל ביתנו):

לא. ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אתה כבר אומר שזו עבירת ביטחון? אז אולי

מה שקרה בתל-אביב בהפגנה במוצאי-שבת זה

עבירות ביטחוניות?

שלמה מולה (קדימה):

זה לא שטח כבוש.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

חס וחלילה. אני לא אסכים שתגיד, למשל, שמה

שהיה בתל-אביב זה עבירות ביטחון. כך, אותו

דבר, נוער הגבעות, מה שהם עושים שם, זה לא

עבירת ביטחון. אבל מה אני אעשה אם איזה

פרקליט, שבא אולי מרקע דתי ירצה להתנקם

בדתל"ש, ירצה להתנקם בחבריו לשעבר, ויעבוד

בפרקליטות ויחליט שזו עבירת ביטחון, מה

אנחנו עושים?

שלמה מולה (קדימה):

נוער הגבעות – – –

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

לכן, אני מזהיר את עצמנו, את כולנו, שצריך

מאוד מאוד להיזהר בשלילת זכויות אדם.

שלמה מולה (קדימה):

אם נכנסים לשטח צבאי, זורקים אבנים על

מפקד צה"ל, זו לא עבירת ביטחון?

דוד רותם (ישראל ביתנו):

לא. ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אם אתה קובע שזו עבירה ביטחונית, אז אני

לא מסכים שלא יצטרכו לתעד את החקירה שלו,

לברר האם האיש עבר עבירה. אתה הרי לא רוצה

להגיע למצב, כמו שחבר הכנסת ממפלגת

העבודה אמר, שצריך לירות באותם נערים. אתה

לא רוצה, נכון? אנחנו אומרים כל הזמן שאסד

הוא טובח גדול, אף שהמורדים הרגו לו עשרות

ומאות חיילים. אז מאוד מאוד צריך להיזהר

בעניין הזה, בפרט בתקופה הזו.

זה נותן לי אפשרות, אדוני היושב-ראש,

להתייחס להתייחסות התקשורתית. בהיותי

איש תקשורת, היה לי תענוג אינטלקטואלי

ללמוד איך מנסחים ב"קול ישראל" ידיעה על

הפגנה שהשדרנים והעיתונאים מזדהים אתה,

לעומת הניסוחים שהם משתמשים בהם בהפגנות

חרדים למשל, שהם מתעבים אותם. ממש נדהמתי

לשמוע.

j

Œ

¬

Ø

Ú

l

n

Š

Œ

®

°

摧䣯_᠀ במה שנוגע ליוקר המחיה. אני באמת

חושב שיש עוולות נוראיות נגד האזרחים

הפשוטים וזכותם של אזרחים להפגין בדבר

הזה ואני מעריך אותם. אבל ראיתי את

ההתייחסות. אני אתן לכם דוגמה מהזיכרון –

עימות אלים של המשטרה נגד המפגינים,

מפגיני המחאה, פעילי המחאה החברתית

בתל-אביב, עצרו אנשים שלא עשו עוול ועכשיו

המפגינים מנסים לחסום את הניידת מלבצע את

המעצר, שקצינים בכירים אומרים שהוא מעצר

בלתי חוקי. אני כמעט מנסח מלה במלה. אותו

הדבר על ההפגנה בשבת, הפגנה חרדית, אחרת –

לא משנה מה אני חושב על הפגנה כזו או אחרת

– אומרים, מתפללים חרדים, ברגע שהחרדים

מתחילים בתפילה הראשונה הם כבר מתפרעים.

המתנחלים, הם קודם כול מפגינים, אחרי זה,

זה הופך להתפרעות, ואני מדבר בניסוח

התקשורתי, זה לא חייב להיות בשטח. אבל

חרדים, ברגע שהם באים, זו התפרעות, ותמיד

זה התפרעות של חרדים ודברי נאצה נגד

שוטרים. בתל-אביב גם סיפרו שהם צעקו נגד

השוטרים, הם אמרו, המשטרה טוענת

שהמפגינים אמרו דברי נאצה.

אני לא מדבר על היחס אל המפגינים, אני

האחרון שיצדיק אלימות משטרתית. אני חוזר

ואומר, חבל שאני בודד ואני רוצה שיצטרפו

אלי, שאלימות שלטונית יותר גרועה מאלימות

אזרחית. משום מה יש סלחנות לאלימות

שלטונית.

דוד רותם (ישראל ביתנו):

מה זה אלימות שלטונית?

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אלימות שלטונית זה כששוטר פועל בצורה

אלימה, מעבר לנדרש על-פי החוק והרבה יותר

גרוע מאשר מפגין מתפרע. כי הוא איש החוק.

הוא איש שיש לו בידיים. אלימות שלטונית זה

כששופט שופט אזרח שלא בצדק. זה הרבה יותר

גרוע מאשר אזרח שעושה עבירה שלא בצדק.

כשפרקליט מדינה מתעלל באנשים ומשתמש

בכוחו השלטוני נגד האזרח, זה הרבה יותר

גרוע מאשר עורך-דין אזרחי שמנצל את החוק

להגן על לקוחו.

לכן אני בא ואומר שצריך מאוד מאוד להיזהר

במתן הנחות למערכות השלטון כאשר מדברים

על עבירות ביטחון, אלא שיש להגדיר אותן,

מה הן עבירות ביטחוניות. תודה רבה.

היו"ר אורי מקלב:

תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר, חבר

הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

אדוני היושב-ראש, תודה רבה, רבותי חברי

הכנסת, העולם נחלק, העולם הדמוקרטי, לגבי

תיעוד חקירות, גם חקירות אזרחיות,

פליליות. אבל מייד כשהוחלט לתעד חקירות,

אי-אפשר להבדיל בין חקירה פלילית לחקירה

ביטחונית.

על פניו, מה הטענה של נחקרים ביטחוניים?

שהם עוברים עינויים, שההודאה שלהם נגבית

בכוח בניגוד לחוק. כאשר יש אפשרות לתעד,

זה מוריד עד למינימום את האפשרות לענות,

לבצע לחץ פיזי מאוד לא מתון, או ביטויים

ורבליים אלימים, או איומים לפגוע במשפחתו

של הנחקר הביטחוני.

לכן אדוני היושב-ראש, יש בעיה קשה עם החוק

הזה והארכת הוראת השעה. התנגדנו לכך בעבר

ואנחנו נתנגד לכך גם כיום. השאלה, אם רק

אני מתנגד.

דוד רותם (ישראל ביתנו):

כן. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

לכן, אני מרגיש כבוד שרק אנחנו מתנגדים,

ולמה על כל פיפס של משהו, שנשמע שיקולי

ביטחון, לא נשמע קול אלטרנטיבי, לא שלך,

חבר הכנסת רותם, הכוונה לא אליך, משהו

אמיץ. אמיץ – –

דוד רותם (ישראל ביתנו):

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

– – מישהו אמיץ שיאמר, למה? אם לתעד חקירה

פלילית אזרחית, אז לתעד גם חקירה

ביטחונית. כדי למנוע את מה שחוששים ממנו

מבקשי ההצעה. מה שעומד מאחורי הקונספט,

הרי זה למנוע עינויים, למנוע הטיה, למנוע

לחץ, למנוע השפלות. הדברים האלה יכולים

להימנע אם יהיה תיעוד, אבל של כולם.

בכלל במדינה הזאת, לא הכול זה כולם. יש

קבוצה שהיא מועדפת ויש קבוצה שהיא

מופלית. החוק הזה וצו השעה, הוראת שעה,

נופלת באותה קטגוריה של יש מי שמגיע להם

ומי שמגיע להם יותר, ויש מי שמתייחסים

אליהם בצורה חריגה ומי שלא מטים אוזן

וקשב לצרכים האישיים, האנושיים והזכויות

שלהם, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אורי מקלב:

תודה רבה לך, חבר הכנסת אחמד טיבי.

אם כך, נעבור להצבעה. הצבעה על הצעת חוק

סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס'

6) (הארכת תוקף של הוראת השעה לעניין חקירת

חשוד בעבירות ביטחון), התשע"ב–2012, בקריאה

ראשונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה מס' 8

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –

11

נגד – 1

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק סדר הדין

הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 6)

(הארכת תוקף של הוראת השעה לעניין חקירת

חשוד בעבירות ביטחון), התשע"ב–2012, לוועדת

החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר אורי מקלב:

בעד – 11, מתנגד אחד, אין נמנעים. לפיכך אני

קובע שהצעת החוק הזו אושרה בקריאה ראשונה

והיא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט

לקראת קריאה שנייה ושלישית.

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

הכבוד כולו שלי, שאני לבד. תודה רבה.

PAGE

PAGE 1

חוק סדר הדין הפלילי)חקירת חשודים()תיקון מס' (6, התשע"ב-2012* תיקון סעיף 17 1. בחוק סדר הדין הפלילי)חקירת חשודים(, התשס"ב-20021, בסעיף 17, במקום "תשע שנים" יבוא 12" שנים".

ראש הממשלה השר לביטחון הפנים

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

* התקבל בכנסת ביום י"ד בתמוז התשע"ב 4) ביולי (2012; הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 698, מיום כ"ח בסיוון התשע"ב 18) ביוני (2012, עמ' 948.

1 ס"ח התשס"ב, עמ' 468; התשע"א, עמ' 949.

חוק עבודת הנוער)תיקון מס' (15, התשע"ב-2012*

הוספת סעיף 29א 1. בחוק עבודת הנוער, התשי"ג-19531, אחרי סעיף 29 יבוא:

"צו למניעת 29א.)א((1) היה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו, או פעולה מפירה למפקח עבודה בכיר ששר התעשייה המסחר והתעסוקה הסמיך לעניין זה, יסוד סביר להניח שאדם מבצע או עומד לבצע, במעשה או במחדל, פעולה מפירה, רשאי הוא להגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה למתן צו המורה לאותו אדם להימנע מהפעולה המפירה או לעשות מעשה למניעתה)בסעיף זה - צו למניעת פעולה מפירה(.

(2) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי

תובע כהגדרתו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי

]נוסח משולב[, התשמ"ב-19822, להגיש בקשה למתן

צו למניעת פעולה מפירה.

(3) בסעיף זה, "פעולה מפירה" - פעולה בניגוד

להוראות לפי סעיפים 2, 2א, 4, 5, 6, 7, 11, 12, 14, 18)ב(, 20, 21, 22, 22א, 23, 24, 27ה, 28, 28א, 31, 32, 33ד.

)ב((1) בית הדין האזורי לעבודה רשאי לתת צו למניעת

פעולה מפירה במעמד צד אחד.

* התקבל בכנסת ביום י"ג בתמוז התשע"ב 3) ביולי (2012; הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת

- 469, מיום ח' בסיוון התשע"ב 29) במאי (2012, עמ' 206.

1 ס"ח התשי"ג, עמ' 115; התש"ע, עמ' 639.

2 ס"ח התשמ"ב, עמ' 43.

478 ספר החוקים 2366, ט"ו בתמוז התשע"ב, 5.7.2012

סימוכין: 02985712

נספח מס' מ-/698א'

הצעת חוק סדר הדין הפלילי )חקירת חשודים( )תיקון מס' 6(,

התשע"ב–2012

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום ה' בתמוז התשע"ב

)25 ביוני 2012( והועברה לוועדת החוקה חוק ומשפט.

הצעת החוק מוגשת – ללא הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה

השלישית ביום י"ג בתמוז התשע"ב )3 ביולי 2012(.

להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור.

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' מ-/698א'

חוק סדר הדין הפלילי )חקירת חשודים( )תיקון מס' 6(, התשע"ב–2012

1

בחוק סדר הדין הפלילי )חקירת חשודים(, התשס"ב–2002 , בסעיף ,17 .1 תיקון סעיף 17 במקום "תשע שנים" יבוא "12 שנים".

***************************************************************************************

1 ס"ח התשס"ב, עמ' 468; התשע"א, עמ' .949

--2

נספח מס' מ-/698א'

הסתייגויות ובקשות רשות דיבור

להצעת חוק סדר הדין הפלילי )חקירת חשודים( )תיקון מס' 6(, התשע"ב–2012

הסתייגויות

אין הסתייגויות

***************************************************************************************

בקשות רשות דיבור

חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין, עפו אגבאריה, זהבה גלאון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, חנין זועבי, ג'מאל זחאלקה

***************************************************************************************