הצעת חוק לתיקון דיני העונשין (עברות נגד המדינה), התשי"ג-1952
הצעת חוק לקריאה הראשונה
2014-07-04
מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה:
חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות נגד
המדינה), תשי"ג-1952
פריו ראשון: מבוא
1. בחול, זה -
"אויב" פירושו - מי שהוא צד לוחם במלחמה
נגד ישראל כל עוד לא נסתיימה
אותה מלחמה, בין שיש פעולות איבה ובין
שאינן /
"ידיעה"' לרבות ידיעה שאינה נכונה' וכל
תיאור' תכנית, סיסמה, סמל' נוסחה,
חפץ, או חלק מהם, המכילים ידיעה או עשויים
לשמש מקור לידיעה ;
"מסירה"' לרבות גרם מסירה ;
מקום שמדובר על ,,עשיית מעשה'/ בכוונה
מסויימת, פירושו - עשיה או חדלה
באותה כוונה ללא סמכות חוקית לכך;
שאר המונחים, פירושם כמשמעותם בפקודת
החוק הפלילי, 1936 י, פירושים
2, פרקים ג' ד, ה' ו. ז' של החלק הראשון
לפקודת החוק הפלילי, 1936, יחולו על
עבירה לפי חוק זה, במידה שלא נקבעה להלן
הוראה אחרת. תחולת החלק
הראשון של
פקודת החוק
הפלילי, 1986
3. מעשה או מחדל, המהווה עבירה לפי חוק זה
ושאירע כולו מחוץ לתחום שיפוטם
של בתי המשפט בישראל' יתן עובר העבירה את
הדין עליו בישראל' אם היה בשעת
העבירה אזרח ישראל או היה חייב, מסיבה
אחרת' בנאמנות למדינת ישראל.. י עבירות
שנעברו
מחוץ לאזור
השיפוט
4 .קשר או נסיון לעבור עבירה לפי חוק זה,
דינם כדין מעשה העבירה. רי1 קשר
ונסיון
5. מי שידע, כי אדם פלוני מתכוון לעבור
עבירה לפי חוק זה, ולא נקט כל האמצעים
המתקבלים על הדעת' כדי שהעבירה לא תיעשה,
ומי שהיה שותף לאחר מעשה בעבירה
כאמור, דינם - כדין עובר העבירה, אלא שאם
היה העובר צפוי למיתה, יהיה דינו -
מאסר עולם. דינו ש?
מחפה על
עבירה
, 6. מי שגמר בנפשו לעבור עבירה לפי חוק זה
שדינה מיתה או מאסר עולם, וגילה
החלטה זו על ידי פעולה גלויה או פרסום,
דינו - מאסר עשרים שנה. גילוי הרולטה
לעבור עבירה
חמורה
7 . נעברה עבירה לפי חוק זה על ידי חבר בני
אדם, ייאשם בעבירה גם כל מי שהיה
בשעת העבירה ראש החבר או חבר הנהלה, נאמן,
מנהל, שותף או פקיד אחראי של אותו
חבר, או השתתף בפועל בהנהלת עניניו' אם לא
יוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו
או שהוא נ קט כל האמצעים המתקבלים על הדעת
כדי שהעבירה לא תיעשה. אחריות בער
עבירות של
חבר בני ארם
פרק שני: עבירות הפוגעות בקיום המדינה או
בכוח עמידתה במלחמה
8 . מי שעשה מעשה מתוך כוונה להביא לכך
שישראל תחדל כמדינה ריבונית, או
ששטח מסויים יצא מריבונותה או משליטתה,
דינו - מיתה או מאסר עולם. פגיעה בריבונות
המרינה או
בשלמותה
ע"ר מס' 652 מיום 14.12.30, תוס' 1, עמ' 268.
הצעות חיק 145, א' בטבת תשי"ג, 19.12.1952.
56
הצעות חוק 145,א' בטבת
התשי"ג,19.12.1952
גרם למלחמה
נגד ייטראל. 9. מי שאסר מלחמה על ישראל או
עשה מעשה מתוך כוונה להביא לכך שתיאסר
מלחמה על ישראל' דינו - מיתה או מאסר עולם.
סיוע לאויב
בכוונה
לעזור לו 10. מי שמסר ידיעות לאויב או
בשבילו או שירת אותו באופן אחר או שסייע
למי שעומד
לאסור מלחמה על ישראל, בכוונה לעזור להם
במלחמתם, דינו - מיתה או מאסר עולם.
יצירות בכוחות
המזיינים
של האויב 11. אזרח ישראל ששירת בכוחות
המזויינים של האויב' או אדם אחר ששירת
כאמור
מבלי שהיה חייב באותו שירות' דינו - מאסר
עולם.
מסירת ידיעות
לאויב ללא
סמכות 12. מי שמסר לאויב או בשבילו' ללא
סמכות' ידיעה העלולה להיות לתועלתו' דינו
מאסר שבע שנים.
סיוע לשבוי
מלחמה להימלט 13. מי שסייע בידי שבוי מלחמה
להימלט מישראל או ממקום כליאתו' דינו -
מאסר
שבע שנים ; ואם נעשה המעשה בכוונה לפגוע
כבטחון המדינה - מאסר עשרים שנה.
תעמולה תבוסנית 14. מי שהפיץ ידיעות
כוזבות שיש בהן כדי לערער את רוח תושבי
ישראל בעמידתם
בפני האויב' דינו - מאסר עשר שנים.
פר שלישי: עבירות נגד סדרי השלטון
סימן אי - חבלה בסדרי השלטון
נסיון לשנות
את סדרי
היטלטו: על
ידי אלמות 15. מי שניסה לשנות את סדרי
השלטון בישראל על ידי מעשה אלמות או על
ידי הפגנת
כוח מזויין, דינו - מיתה או מאסר עולם.
הדחת רשות 16. מי שניסה באמצעים בלתי
חוקיים להדיח רשות מרשויות המדינה
משלטוני! או
לתפוס את שלטונה' דינו - מאסר עולם.
בפיית רשות 17. מי שקשר קשר למנוע באמצעים
בלתי חוקיים רשות מרשויות המדינה מהשתמש
בסמכויותיה או לכפות עליה שימוש מסויים
בסמכויותיה' דינו - מאסר עולם.
גרפ למלחמת
אזרחים י י
והשתתפות בה 18. מי שעשה מעשה בכוונה להביא
לידי מלחמת אזרחים בישראל' או השתתף ללא
סמכות חוקית במלחמה כזאת, דינו - מאסר
עולם.
סימן ב' - ארגונים עוינים
פירושים 19. בסימן זה -
"ארגון עויין'' פירושו - חבורה, בין שהיא
גוף מואגד ובין שאיננה גוף מואגד,
שנתקיימה בה אחת מאלה:
(1) מטרתה או אחת ממטרותיה היא לעבור עבירה
לפי חוק זה; או להטיף,
להסית או לעודד לעבור עבירה כזאת;
(2) היא פועלת במחתרת ומשתמשת בפעולתה
במעשי אלמות או באיומים
במעשי אלמותי
"חבר בארגון עויין", לרבות אדם המשתתף
בפעולותיו או מפרסם דברי תעמולה
לטובתו או גובה או אוסף למענו כסף. או
שווה כסף.
השתתפות
פעילה בארגון, :
עויין 20. מי שמילא תפקיד בהנהלה או בהדרכה
של ארגון עויין או השתתף בדיוניו או שימש
חבר בבית דין של ארגון עויין או נאם מטעמו
בפומבי, דינו - מאסר עשרים שנה.
57
הצעות חוק 145,א' בטבת
התשי"ג,19.12.1952
21. מי שהיה חבר בארגון עויין, דינו - מאסר
עשר שנים. חברות
בארגון עויי;
22. מי שפרסם בכתב או בעל פה דברי שבח, אהדה,
או קריאה לתמיכה בארגון עויין
או במטרותיו, דינו - מאסר חמש. שנים.
תעמולה
לארנון עויין
23. מי שהחזיק חומר תעמולה של ארגון עויין
או חומר שיש בו פרסום, כאמור בסעיף
22' דינו - מאסר שלוש שנים. החזקת חומר
תעמולה
24. מי שנתן כסף או שווה כסף לטובת ארגון
עויין או הרשה כי מקום או חפץ שיש לו
שליטה עליהם ישמש' בקביעות או במקרה
מסויים, לארגון עויין למטרה ממטרותיו, או
לחבר
ארגון עויין למטרה הקשורה בחברותו
בארגון, דינו - מאסר חמש שנים. תמיכה חמרית
25. הוכח כי מטעם חבורה או בפקודתה עבר חבר
מחבריה עבירה לפי חוק זה או
הטיף, הסית או עודד לעבור עבירה לפי חוק
זה' או כי מטעם אותה חבורה' ה.פועלת
במחתרת, או בפקודתה השתמש חבר מחבריה
במעשי אלמות או איים במעשי אלמות -
הרי זו גם הוכחה שאותה חבורה היא ארגון
עויין. הוכחה עי!
ארנון עויי!
26. נקבע בפסק דין במשפט פלילי שאין עליו
ערעור' או באכרזה של הממשלה.
שפורסמה ברשומות, כי חבורה מסויימת היא
ארגון עויין, תשמש קביעה זו ראיה על כך,
כל עוד לא הוכח ההיפך. פסק די!
ואכרות
הממשלה -
ראיה לכאורה
27. חבורה שהודיעה' או חבר שלה שהודיע
מטעמה או בפקודתה' כי החבורה נתנה
יד לעבירה לפי חוק זה, או שהחבורה נתנה יד
למעשה אלמות או לאיום במעשה אלמות,
תשמש הודעה זו ראיה שאותה חבורה היא
ארגון עויין, כל עוד לא הוכח ההיפך. היראה
ראיה לכאורה
28. פרסום בכתב או בעל פה שנראה מתוכו, כי
נעשה בידי ארגון עויין או מטעמו, מותר
לקבלו כראיה לעובדות שהובאו בו בכל דיון
על עבירה לפי סימן זה. פרסום
'טל ארגו!
עויין - ראיה .
סימן ג' - המרדה נגד המדינה
29. "להמריד"' לרבות אחד מאלה;
(א) להדיח אדם מהנאמנות שהוא חייב למדינת
ישראל;
(ב) להסית אדם לשנות באמצעים בלתי חוקיים
דבר שנקבע בחוק או שנעשה
על פיו ;
(ג) לעורר למעשה או למחדל שהם עבירה לפי
חוק זה, או לעודד עבירה כזאת. פירושים
30. אין רואים מעשה או פרסום כהמרדה אם אין
מטרתם אלא להראות כי רשות
מרשויות המדינה טעתה או הוטעתה בפעולה
מפעולותיה, או לציין טעות או פגם בסדרי
השלטון או בענין אחר, י ומשתמעת מתוכם
כוונה בתום לב שהטעות או הפגם יתוקנו
באמצעים חוקיים. כוונה
לתקן פגם
31. מי שהדפיס או פרסם דבר ממריד, או הכניס
למדינה פרסום ממריד, או עשה
מעשה אחר בכוונה להמריד' דינו - מאסר, שבע
שנים. עונש
על חמררה
32. מי שהחזיק בפרסום ממריד, דינו - מאסר
שנה אחת. החזקת
פרסום ממריד
33. אין פותחים בתביעה פלילית בשל עבירה
לפי סימן זה, אלא תוך ששה חדשים
מהיום שבו היתה אפשרות לפתוח באותה
תביעה. הגבלת זמן
התביעה
58
הצעות חוק 145,א' בטבת
התשי"ג,19.12.1952
- סימן ד' - שמירת ידיעות רשמיות
פירוש 34. בסעיפים 35 ו-36, "ידיעה שמורה",
לגבי אדם מסויים, פירושו - ידיעה שאין
למסרה, אלא למי שמוסמך לקבלה. בין שהידיעה
הגיעה אליו לרגל תפקיד שהוא ממלא
מטעם המדינה' ובין שנמסרה לו על ידי מי
שממלא תפקיד כזה' ובין שהגיעה אליו לרגל
חוזה שיש לו עם המדינה או לרגל היותו
מועסק על ידי מי שהתקשר בחוזה כזה.
מסירת
ידיעה שמו רה 35. אדם שמסר ידיעה שמורה למי
שאינו מוסמך לקבלה, דינו - מאסר שבע שנים.
טיפול רשלני
בידיעה שמורה 36. מי שטיפל בידיעה שמורה,
או מי שהיה לו הפיקוח על הטיפול בידיעה
כזאת,
והוא טיפל בה או פיקח עליה בחוסר זהירות
שהביא, או שעשוי היה להביא, לכך שהידיעה
האמורה תגיע למי שאינו מוסמך לקבלה, דינו
- מאסר חמש שנים,
דיונים שמורים 37. מי שפרסם ידיעה על
המתרחש בשעת דיוניו של אחד הגופים
המפורטים להלן,
ופרסום הידיעה לא הותר על ידי אותו גוף או
מטעמו' במיוחד או בדרך כלל, דינו -
מאסר שלוש שנים. ואלה הגופים:
(1) הכנסת בישיבה סגורה ;
(2) כל ועדה מועדות הכנסת וכל ועדת משנה של
ועדה כזאת;
(3) הממשלה וכל ועדה שהממשלה הרכיבה מבין
חבריה ;
(4) כל גוף אחר שהממשלה הכריזה עליו
ברשומות כעל גוף שסעיף זה
חל עליו.
פרסום מסמך
שנוער לזולת 38. מי שפרסם מסמך או חלק ממנו,
או תכנו של מסמך, שנערך בידי אדם הממלא
תפקיד מטעם המדינה בקשר לתפקידו ושנועד
לזולת בקשר לתפקידים שהזולת ממלא
מטעם המדינה, דינו - מאסר שנה אחת.
שימוש במסמך
שנועד לזולת 39 . מי שהרשה לזולתו להחזיק
מסמך שהוצא על ידי רשות מרשויות המדינה
לשימושו
בלבד, או קיבל ביודעין מסמך כזה שהוצא
לשימוש זולתו בלבד, או שבא לידיו מסמך כזה
ולא החזירו בהקדם לאדם המוסמך להחזיקו,
דינו - מאסר שנה אחת.
היתר פרסום
ושימוש 40. לא יורשע אדם בעב ירה לפי
סעיפים 38 ו-39 אם פרסום המסמך, או השימוש
בו, או
החזקה בו, הורשו על ידי עורך המסמך או
מטעמו, או על ידי הממונה על עורך המסמך.
פרק רביעי: עבירות נגר בטחון המרינה
סימן א' - פגיעה בכוחות המזויינים
הכוחות
המזמינים ' 41. אלה הם הכוחות המזויינים
לענין סימן זה -
(1) צבא-הגנה לישראל;
- (2) משטרת ישראל / . . .
(3) כל כוח מזויין חוקי אחר בישראל. ,
התמרדות
בכוחות
המזויינים 42. מי שגרם להתמרדות בתוך
הכוחות המזויינים, השתתף בה או סייע לה,
דינו -
מאסר עשר שנים; ואם היתה ההתמרדות בתוך
צבא-הגנה לישראל, דינו - מאסר חמש
עשרה שנה.
התמרדות
לשפ פגיעה
המרינה כבטחון 43. מי שעשה אחד המעשים
האמורים בסעיף 42 בכוונה לפגוע בבטחון
המדינה, דינו -
מאסר עולם.
59
הצעות חוק 145,א' בטבת
התשי"ג,19.12.1952
44. מי שגרם, בכוונה לפגוע כבטחון המדינה,
שאדם נמנע משרת בכוחות המזויינים,
דינו - מאסר עשרים שנה. - . פגיעה
בכוח האדם
45. מי שגרם נזק לרכוש שבשימוש הכוחות
המזויינים, או הפר חוזה, בין שבכתב ובין
שבעל פה' בדבר אספקה לכוחות המזויינים או
גרם להפרת חוזה כזה' והתכוון במעשים
אלה לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר
עשרים שנה. פגיעה ברכוש
או באספקה
46. מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוחות
המזויינים לערוק משירותו או סייע
לו בעריקה, דינו -- מאסר עשר שנים. שידול או
סיוע לעריקה
. 47. מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוחות
המזויינים לאי-ציות לפקודה חוקית,
דינו - מאסר חמש שנים ; ואם נעשה המעשה
בכוונה לפגוע בבטחון המדינה -- מאסר
עשר שנים. שידול או
סיוע לאי-
ציות
סימן ב' - ריגול וגילוי סודות
48. בסימן זה -
"מקום אסור" פירושו - אחד מאלה:
(1) מקום המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל;
(2) מקום המשרת את צבא-הגנה לישראל, או שבו
נמצאות ידיעות הנוגעות
לצבא-הגנה לישראל, וששר הבטחון או מי
שהוסמך לכך,. על ידיו הכריז
עליהם, באכרזה שהוצגה באופן בולט סמוך
למקום, כעל מקום אסור לענין.
סימן זה;
(3) מקום שהוא מפעל של המדינה' או מפעל
המשמש מטרה בעלת אופי
ציבורי' או כל חלק ממפעלים כאלה' וששר
הבטחון הבריז עליהם ברשומות
כעל מקום אסור לענין זה.
"ידיעה סודית" פירושו - אחת מאלה:
(1) ידיעה הנוגעת למקום אסור :
(2) ידיעה אשר תכנה, צורתה או סדרי החזקתה
מעידים עליה, כי בטחון
המדינה מחייב לשמרה בסוד:
(3) ידיעה הנוגעת לסוג הענינים ששר הבטחון
הכריז עליהם ברשומות
כענינים סודיים. פירושים
49. מי שקיבל או מסר לאחר ידיעה' הכין אותה,
החזיקה, אסף או רשם אותה או נכנס ,
למקום אסור, או שהה בו' או שוטט בקרבתו' או
ניסה לחדור לתוכו או להתחקות על הנעשה
בו' והתכוון במעשים אלה לפגוע בבטחון
המדינה, דינו - מאסר עולם. ריגול
50. מי שהכין, החזיק, אסף או רשם ידיעה
סודית מבלי להיות מוסמך.לכך, או מסר
ידיעה סודית למי שאינו מוסמך לקבלה' דינו
- מאסר חמש עשרה שנה. טיפול ללא
סמכות
בייריעות
סודיות
51 .מי שטיפל בידיעה סודית, או שהיה לו
הפיקוח על הטיפול בידיעה כזאת, והוא
טיפל בה או פיקח עליה בחוסר זהירות שהביא,
או שעשוי היה להביא, לכך שהידיעה
האמורה הגיעה למי שאינו מוסמך לקבלה'
דינו - מאסר עשר שנים. טיפול רשלני
ביריעות .
סודיות
52 . מי שקיבל ידיעה סודית, בהיות לו יסוד
מספיק להאמין כי אין לו סמכות לקבלה,
ולא הוכיח כי הידיעה נמסרה לו שלא ברצונו,
דינו - מאסר חמש שנים. קבלת ידיעות
סודיות
ללא סמכות
60
הצעות חוק 145,א' בטבת
התשי"ג,19.12.1952
כניסה או בילוש
במקום אכור 53. מי שנכנס למקום אסור או שהה
בו, או שוטט בקרבתו או ניסה לחדור לתוכו
או
להתחקות על הנעשה בו' מבלי להיות מוסמך
לכך, דינו - מאסר שלוש שנים.
הפרעה לזקיף 54. מי שהפריע ביודעין במילוי
תפקידו של אדם שהועמד כזקיף, או בתפקיד
כיוצא
בזה, על יד מקום אסור, דינו - מאסר שלוש
שנים.
מעשי הכנה
לעבירה לפי
פיט! זה 55. מי שעשה אחד המעשים, המנויים
להלן, בכוונה להיכנס למקום אסור או להכין.
לאסוף, לקבל, לרשום או למסור ידיעה סודית,
מבלי להיות מוסמך להיכנס או לטפל
בידיעה' כאמור, או בכוונה לסייע לאדם אחר'
שאינו מוסמך לכך, להיכנס למקום אי
ל.טפל בידיעה' כאמור, דינו - מאסר חמש שנים.
ואלה המעשים:
(1) זייף מסמך רשמי או הכין דבר המחקה מסמך
רשמי, נייר רשמי' חותם
רשמי או הטבעה של חותם כזה, עד כדי להטעות
(2) החזיק ברשותו מסמך שזוייף או -דבר
שהוכן, כאמור, או השתמש בהם
או סייע לאחר להשתמש בהם ;
(3) החזיק ברשותו מסמך רשמי' נייר רשמי או
חותם רשמי' או השתמש
בהם או סייע לאחר להשתמש בהם, מבלי שהוסמך
לכך;
`
˜
z
à
ö
$
&
*
8
B
D
L
N
Z
b
l
r
|
~
„
†
˜
¢
®
°
´
º
Ä
Æ
Î
Ô
à
â
נ
ô
$
&
2
4
@
B
J
L
X
h
r
t
„
†
Œ
Ž
”
š
ž
¨
ª
°
²
¼
¾
Æ
È
Ò
Ô
Ü
Þ
à
ê
ì
]ö
kdò
kd‡
P欀㍤
P欀鹤
\מסמר רשמי
וחותם רשמי 56 .לענין סעיף 55 -
"מסמך רשמי" פירושו - מסמך שיצא מאת רשות
ציבורית בישראל או בחוץ לארץ;
"חותם רשמי" או ,,נייר רשמי" פירושו - חותם
או נייר שנתייחדו לשימושן של
רשויות כאלה.
סימן ג' - פגיעות אחרות כבטחון המדינה
חבלה 57. מי שחיבל במפעל או במיתקן הדרושים
לבטחון הציבור או לקיום האספקה
והשירותים החיוניים, והתכוון במעשהו
לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עולם.
בלי חבלה 58. מי שייצר, נשא או החזיק ברשותו
כלי יריה, או חלק ממנו, או תחמושת או פצצה
או כל חומר העלול להתפוצץ או להתלקח'
והתכוון במעשים אלה לפגוע בבטחון המדינה,
דינו - מאסר עשרים שנה.
אלמות 59. מי שהשתמש במעשי אלמות או איים
במעשי אלמות כלפי אדם הממלא תפקיד
מטעם המדינה או מטעם רשות מקומית והתכוון
במעשהו לפגוע בבטחון המדינה, דינו -
מאסר עשרים שנה.
ביצורים
בלתי חוקיים 60. מי שביצר מקום כל שהוא
בישראל בכוונה לפגוע בבטחון המדינה, או
מתוך כוונה
למנוע את הגישה החוקית לאותו מקום מחברי
הכוחות המזויינים כמשמעותם בסעיף 41,
דינו - מאסר עשרים שנה.
הקמת כוח
מזוייז
בלתי חוקי 61. מי שהקים בישראל' ללא סמכות
חוקית' כוח מזויין, או השתתף בהחזקתו או
מילא
בו תפקיד אחראי' דינו - מאסר עולם.
שירות בכוח
מזויין
בלתי חוקי 62. מי שהתגייס לכוח מזויין
שהוקם ללא סמכות חוקית, או שירת בו, דינו -
מאסר
חמש עשרה שנה. י ?
אימון צבאי
בלתי חוקי 63. מי שאימן בישראל, ללא היתר,
אדם אחר בשימוש בנשק או בתרגול צבאי, או
השתתף ביודעין בפגישה של בני אדם שנפגשו
ללא היתר, לשם מתן אימון, כאמור,
דינו - מאסר עשר שנים.
61
הצעות חוק 145,א' בטבת
התשי"ג,19.12.1952
64. מי שנתאמן בישראל בשימוש בנשק או
בתרגול צבאי על ידי אדם שאין לו
היתר לכך, או השתתף ביודעין בפגישה של בני
אדם שנפגשו לשם קבלת אימון, כאמור,
ללא היתר' דינו - מאסר חמש שנים. התאמנות
צבאית
בלתי חוקית
65 . "היתר"' לצורך סעיפים 63 ,64, 68, ו-69, פירושו
- היתר שניתן על פי חוק או מאת
הממשלה או ממי שהוסמך לכך על ידיה. פירוש
פרק חמישי: עבירות הקשורות ביחסי חוץ
66. מי שעשה מעשה מתוך כוונה להביא לכך
שמדינה זרה תפסיק את יחסיה הדיפלומטיים
עם ישראל, או שישראל תוצא מארגון או ממוסד
בינלאומי, דינו - מאסר חמש עשרה שנה. נרם
להפסקת
יחסים
דיפלומטיים
67. מי שעשה מעשה בכוונה לערער או להחריף
את היחסים בין ישראל ובין מדינה
זרה או מוסד או ארגון בינלאומי, או בכוונה
להביא לפעולות תגמול עוינות מצדם כלפי
אזרחי ישראל, דינו - מאסר עשר שנים. . ערעור
היחפים
הדיפלומטיים
של ישראל
68. מי שגייס בישראל, ללא היתר, תושב ישראל
לכוחות מזויינים של מדינה שהמגוייס .
אינו אזרחה' דינו - מאסר חמש שנים. גיוס
לכוחות
זרים
69. מי שהתגייס, ללא היתר' לכוחות מזויינים
של מדינה שאיננו אזרחה' דינו - מאסר
חמש שנים. התגיסות
לכוחות זרים
פרק ששי: הוראות נוספות
70. הובא אדם לדין כמרשה על שהמורשה שלו
עשה פרסום שהוא עבירה לפי חוק זה,
לא ישא המרשה באחריות פלילית על אותו
פרסום, אם הוכיח שלושה אלה:
(1) לא הרשה אותו פרסום, לא הסכים לו ולא
ידע עליו ;
(2) הפרסום נעשה שלא כתוצאה מחוסר זהירות;
(3) עשה את כל אשר ביכלתו כדי לסייע בקביעת
זהותו של האדם האחראי
לעשיית הפרסום. הגנה למרשה
71 . הובא אדם לדין על שנמצא ברשותו פרסום
מסויים, או על מעשה או על מחדל
אחר בקשר לפרסום- שלא כאמור בסעיף 70' לא
ישא עליהם באחריות פלילית לפי חוק
זה' אם הוכיח כי לא ידע תכנו של הפרסום ואי
ידיעה זו לא באה כתוצאה מחוסר זהירות.
הגנה
לשאינו יורע
72, בדיון על עבירה לפי חוק זה שאחד
מיסודותיה היא כוונה לפגוע כבטחון
המדינה,
תשמש הוכחת שאר יסודות העבירה ראיה
לכאורה גם ליסוד זה. ראיה לכאורה
על כוונה
לפגוע בבטחון
המרינה
73. הובא אדם לדין על עבירה לפי חוק זה'
והוכח שקיים בזמן מן הזמנים קשרים
עם סוכן זר' רואים אותו כאילו התכוון
לסייע לאויב או לפגוע בבטחון המדינה, כל
עוד
לא הוכיח את ההיפר. קשר עם
סוכן זר -
ראיה לכאורה
74, מי שהיה לו משא ומתן עם סוכן זר' או
שביקר אצל סוכן זר' או שביקר במקום
המשמש כתובת של סוכן זר' או שנמצא ברשותו
שמו או כתבתו של סוכן זר, או כל ידיעה
אחרת הנוגעת לסוכן זר' או שקיבל או שמסר
שם או כתובת או ידיעה הנוגעים לסוכן זר'
רואים אותו כאילו קיים קשרים עם סוכן זר,
כל עוד לא הוכיח את ההיפך. הוכחת קשר
עם סוכן זר
75, בסעיפים 73 ו-74 -
"סוכן זר", לרבות -
(1) מי שיש יסוד לחשדו בכך, כי מטעם מדינה
זרה או למענה עשה או ניסה
לעשות, בין בישראל ובין מחוצה לה, מעשה
הפוגע בבטחון, מדינת ישראל, פירושים
62
הצעות חוק 145,א' בטבת
התשי"ג,19.12.1952
הגשת תביעה או כי הוא מועסק מטעם מדינה
זרה בשירות שמעשה כאמור הוא בגדר
תפקידיו?
(2) מי שנידון על עבירה לפי חוק זה שדינה
מיתה או מאסר חמש שנים או
יותר' או מי שהיה נמסר לדין בישראל על.
עבירה כאמור' אילו נמצא בתחום
שיפוטו של בית משפט בישראל.
"כתובת של סוכן זר" - לרבות כל כתובת שיש
יסוד להניח שהיא משמשת אוי
שימשה כתובת לקיום קשרים עם סוכן זר.
76* תביעה לדין לפי חוק זה לא תוגש אלא על
ידי היועץ המשפטי לממשלת ישראל או
בהסכמתו בכתב או על ידי פרקליט המדינה.
הרחקת קהל
ממקום המשפט 77. בית המשפט רשאי מטעמי
בטחון או מטעמים אחרים של טובת המדינה,
בכל שלב
של דיון בעבירה לפי חוק זה' לצוות להרחיק
ממקום המשפט את הקהל' כולו או מקצתו,
לרבות נציגי עתונות וסוכנויות ידיעות.
עונש מוות
בתקופת מלחמה
בלבד 78 . יצא אדם חייב בדין על עבירה לפי
חוק זה שדינה מיתה או מאסר עולם, והעבירה
נעברה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה
צבאיות על ידי ישראל או נגדה, יטיל בית
המשפט עונש מוות: נעברה העבירה שלא
בתקופה כזאת, לא יטיל בית המשפט עונש
מוות,
אלא מאסר שלא פחות משבע שנים.
החרמת
מכשירי עבירה 79. יצא אדם חייב בדין על
עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לצוות
כי כל נכס
שבו הסתייע העבריין כדי לעבור את העבירה'
יוחרם לאוצר המדינה, אף אם לא הוכחה
בעלותו של העבריין בנכס,
שמירת
הוראות אחרות 80. חוק זה בא להוסיף על
האמור בכל חוק אחר ולא לגרוע ממנו..
תיקון פקודת -
החוק הפלילי,
1986 81 .פקודת החוק הפלילי, 1936 י, תתוקן כך:
(א) סעיף 62 בפרק ח' יועבר לפרק י"א ויסומן
כסעיף 104 א'; יתר הסעיפים של
פרק ח' - יימחקו.
(ב) בפרק ט'' בסעיף 69 -
(1) בפסקה (א) יימחקו הסימנים 1 ו-41;
(2) פסקה (ב) - תימחק.
(ג) סעיף 78 בפרק י' יועבר לפרק י"א ויסומן
כסעיף 95א'; הסעיף השני שבפרק
י' - יימחק.
(ד) בפרק כ' אחרי סעיף 208 יבוא סעיף זה:
208א. בהישפט אדם כמרשה על שהמורשה שלו
פרסם חומר שיש בו
משום הוצאת שם רע, יזוכה אותו אדם אם
יוכיח שלושה אלה:
(א) לא הורש!/ אותו פרסום, לא הסכים לו ולא
ידע עליו ;
(ב) הפרסום נעשה שלא כתוצאה מחוסר זהירות ;
(ג) עשה יאת כל אשר ביכלתו כדי לסייע
בקביעת זהותו של ,
האדם. האחראי. לפרסום." "הגנה של
מרשה על
פרסום
של מורשה
ביטול 82. פקודת הסודות הרשמיים -, ופקודת
מניעת טרור, תש"ח-1948 3- בטלות.
ע"ד מס' 052 מיום 1-1.12.30, תוס' 1, עמ' 208.
2 חוקי א"י, כרך ב', פרק ק', עמ' 1003.
3 ע"ר מס' 24 מיום כ"ה באלול תש"ח (29.9.48), עמ' 73.
63
הצעות חוק 145,א' בטבת
התשי"ג,19.12.1952
החוק המוצע בא לשכלל ולרכז את הוראות
החוק הקיימות בדבר עבירות הפוגעות
בשלומה ובבטחונה של המדינה. ההוראות
שהחוק המוצע בא להחליפן כלולות:
(1) בפקודת החוק הפלילי' 1936' בפרקים ח', ט'
ו-י;
(2) בפקודת הסודות הרשמיים ;
(3) ובפקודת מניעת טרור' תש"ח-1948.
ההוראות האמורות שבפקודת החוק הפלילי,
1936, ובפקודת הסודות הרשמיים.
שהוחקו בזמנו בשביל ארץ-ישראל' אינן
הולמות את הצרכים של מדינה ריבונית בכלל
ושל ישראל בפרט.
האפייני להוראות אלה הוא זיקתן למשטר
המלוכני הבריטי והיותן, במידה רבה,
העתקה של חוק אשר צמח על רקע התפתחותה
המדינית של הממלכה המאוחדת ויחסיה
עם המושבות.
נוסף לאמור נתגלה' תוך 4 שנות קיומה של
ישראל' כי החוק הקיים סובל גם
מליקויים אחרים, שהם לאו דוקא פרי תלותה
של הארץ בשלטון זר בעבר.
אי לזאת בא החוק המוצע לבטל את ההוראות
האמורות ולתת במקומן חוק חדש
ואחיד שיענה את צרכי ישראל.
בהזדמנות זו מבטל החוק המוצע גם את פקודת
מניעת טרור' תש"ח--1948' שנתקבלה
כחוק זמני לתקופת קיומו של מצב החירום
במדינה' וחוזר על הוראותיה של אותה פקודה
רק במידה שהן מתאימות לחוק של קבע.
בחוק המוצע ששה פרקים, וזה תכנם:
, (1) הפרק הראשון, המבוא, קובע, כי נוסף
לפירושים שניתנו בחוק המוצע תהיה
למונחים שבו המשמעות שיש להם בפקודת החוק
הפלילי/ 1936.
אף על פי שההוראות הכלליות בדבר אחריות
פלילית וענשים הכלולות בחלק
הראשון של אותה פקודה חלות גם על העבירות
שבחוק המוצע' קובע פרק זה כמה סטיות
מאותן הוראות. ואלה החשובות שבהן:
(א) סמכותם של בתי המשפט בישראל תחול גם על
עבירות לפי החוק המוצע
שנעברו במלואן מחוץ לישראל' בתנאי שעובר
העבירה היה אותה שעה אזרח
ישראל או חייב מסיבה אחרת בנאמנות למדינת
ישראל (למשל' תושב ישראל,
בעל תעודת מסע ישראלית' אדם בשירות מדינת
ישראל) ;
(ב) העונש המכסימלי בעד נסיון לעבור עבירה
לפי חוק זה או בעד קשירת
קשר לעבירה כאמור או בעד חיפוי על העבירה
יהיה יותר חמור מהעונש
הצפוי בדרך כלל בעד פעולות כאלה לגבי
עבירות אחרות.
(II) הפרק השני קובע ענשים על מעשים
הפוגעים בעצם קיומה של המדינה או,
בכוח עמידתה בשעת מלחמה, והם:
(א) מעשים המכוונים לשלילת ריבונותה של
המדינה. או לפגיעה בשלימותה
הטריטוריאלית;
(ב) אסירת מלחמה על ישראל:
(ג) סיוע לאויב בידיעות או בשירותים אחרים
בכוונה לעזור לו במלחמתו;
. (ד) שירות בכוחות המזויינים של האויב:
(ה) מסירת ידיעות לאויב ללא סמכות לכך, אף
שלא בכוונה לעזור לו ;
64
הצעות חוק 145,א' בטבת
התשי"ג,19.12.1952
(ו) סיוע בידי חיילי האויב להימלט משבי
ישראל;
(ז) ניהול תעמולה תבוסנית בשעת מלחמה.
(III) בפרק השלישי הדן בעבירות בגד סדרי
השלטון במדינה ארבעה סימנים -
(א) בסימן א' נקבעו ענשים על מעשים אלה:
(1) נסיון לשנות בכוח הזרוע את המבנה
החוקתי של המדינה;
(2) נסיון לתפוס את שלטונה של רשות מרשויות
המדינה באמצעים
בלתי חוקיים או לכפות עליה שימוש מסויים
בסמכויותיה;
(3) גרם למלחמת אזרחים והשתתפות בה.
(ב) סימן ב' בא להחליף את פקודת מניעת טרור,
תש"ח-1948, וקובע ענשים
על השתתפות פעילה או הבירות בארגון עויין
ועל מתן סיוע לארגון כזה.
"ארגון עויין" מוגדר בחוק המוצע כחבר בני
אדם שמטרתו לעבור עבירה מן
העבירות הכלולות בחוק המוצע או להטיף
לעבירות כאלה, או שהוא פועל
במחתרת ומשתמש בפעולתו במעשי אלמות.
(ג) סימן ג' בא להעניש על הוצאתם לאור י של
פרסומים המטרידים נגד
המדינה, על הפצתם או החזקתם של פרסומים
כאלה וכן על עשיית מעשים
אחרים בכוונה להמריד נגד המדינה.
להמריד בגד המדינה, משמע - להדיח אדם
מנאמנותו למדינת ישראל או
להסית לשינויו, באמצעים בלתי חוקיים, של
דבר מהדברים בישראל שנקבעו
בה לפי החוק או לעורר לעבירה אחרת נגד
המדינה.
החוק המוצע מגביל את הזמן שבו אפשר יהיה
להביא אדם לדין לפי סימן זה
לתקופה של ששה חדשים.
(ד) סימן ד' בא להבטיח את סודיותן של
ידיעות משרדיות מסוג מסויים
שמסירתן לגורמים בלתי מוסמכים או
שפרסומן המוקדם עלול להזיק למהלך
התקין של ממשל המדינה. בין היתר נקבע בו
עונש על פרסום ידיעות מהנעשה
בישיבות הממשלה או ועדות הכנסת כשידיעות
אלה לא הותרו לפרסום.
(IV) בפרק הרביעי הדן בעבירות נגד בטחון
המדינה ארבעה סימנים:
(א) סימן א' בא להעניש על מעשים הפוגעים
בכוחות המזויינים, כלומר: בצבא-
הגנה לישראל, במשטרת ישראל או בכוח
מזויין אחר הפועל בישראל כחוק.
ואלה המעשים שהם בני-עונשין לפי סימן זה'
אם נעשו לגבי הכוחות המזויינים
או לגבי חבר מחבריהם -
(1) גרם להתמרדות או השתתפות בה;
(2) שידול או סיוע לעריקה או להפרה חמורה
אחרת של המשמעת;
(3) גרם, מתוך כוונה לפגוע בבטחון המדינה,
להימנעותו של אדם מלשרת
בהם;
(4) גרם, מתוך כוונה לפגוע בבטחון המדינה,
לנזק לרכושם או לשיבוש
ההספקה שלהם.
(ב) סימן ב' בא בעקבות פקודת הסודות
הרשמיים וקובע ענשים על ריגול,
על גילוי סודות בטחוניים ועל טיפול
בסודות כאלה באי זהירות שהביאה או
עלולה היתה להביא לגילוים.
65
הצעות חוק 145,א' בטבת
התשי"ג,19.12.1952
(ג) סימן ג' קובע ענשים על מעשים אחרים
שנעשו בכוונה לפגוע בבטחון
המדינה:
(1) חבלה במפעלים ומיתקנים הדרושים לבטחון
הציבור או לקיום
האספקה והשירותים החיוניים ;
(2) ייצור כלי זיין או חמרי נפץ והחזקתם ;
(3) מעשי טרור כלפי עובדי הציבור ;
(4) הקמת ביצורים".
סימן זה מעניש גם על הקמת כוח מזויין בלתי
חוקי בישראל והש-
תתפות בו וכן על מתן אימון צבאי וקבלתו'
ללא היתר חוקי.
(v) הפרק. החמישי דן בעבירות הקשורות ביחסי
חוץ וקובע ענשים על מעשים
בלתי מוסמכים המכוונים לגרום לכך -
(1) שמדינה זרה תפסיק את יחסיה
הדיפלומטיים עם ישראל, או
(2) שישראל תוצא מארגון או ממוסד בינלאומי
; או
(3) שמדינה זרה או ארגון או מוסד בינלאומי
ינקטו בפעולות תגמול
עוינות כלפי ישראל. או אזרחיה או שיחסיהם
עם ישראל יתערערו ב צורה
אחרת.
בפרק זה נקבע גם עונש על פעולות גיוס
בישראל לכוחות מזויינים
זרים, כשאין היתר לכך לפי החוק או מטעם
הממשלה.
(VI) הפרק הששי מציע שורת הוראות שאינן
בגדר סעיפי ענשים ושמטרתו להשלים
את ההוראות האחרות של החוק המוצע. בין
היתר נקבעו בו הוראות בדבר -
(1) הגנות הנתונות לאדם שנאשם כמרשה על
שהמורשה שלו פרסם
דבר שהוא בגדר עבירה לפי החוק המוצע ;
(2) הגנה הנתונה לאדם שהחזיק בפרסום אסור
מבלי לדעת את תכנו;
(3) הנחות מסויימות בדבר הוכחת כוונתו של
הנאשם לפגוע כבטחון
המדינה או לסייע לאויב;
(4) הרחקת קהל ממקום המשפט מטעמי בטחון;
(5) הטלת עונש מוות ואפילו על העבירות
החמורות ביותר בתקופת
מלחמה בלבה וקביעת עונש מאסר שלא פחות
משבע שנים על אותן
העבירוה אם לא נעברו בתקופת מלחמה ;
(6) החרמת מכשירי עבירה. .
66
הצעות חוק 145,א' בטבת
התשי"ג,19.12.1952