הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015

מספר פנימי: 564055

הכנסת העשרים

יוזמים: חברי הכנסת מרב מיכאלי
אלי אלאלוף
משה גפני
שלי יחימוביץ'
רחל עזריה
ז'קי לוי
יעקב מרגי
ניסן סלומינסקי
אורי מקלב
עמיר פרץ
מיכאל אורן
מירב בן ארי
מאיר פרוש
אורלי לוי אבקסיס
מרדכי יוגב
עאידה תומא סלימאן
איתן כבל
יעל גרמן
אילן גילאון
דב חנין
סופה לנדבר
דניאל עטר
איציק שמולי
יוסי יונה
אראל מרגלית
איילת נחמיאס ורבין
יחיאל חיליק בר
מיכל בירן
יעקב פרי
זוהיר בהלול
רויטל סויד
מנואל טרכטנברג
מיקי רוזנטל
יואל חסון
חנין זועבי
חמד עמאר
רוברט אילטוב
שי פירון

פ/971/20

הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה–2015

מטרת החוק	1.	חוק זה מטרתו לאסור התעמרות בעבודה בשירות או במוסד להשכלה לבוגרים, כדי להגן על כבוד האדם וחירותו, על רווחתו ועל חופש העיסוק.
הגדרות	2.	בחוק זה –
		"התייחסות" – בכתב, בעל פה, באמצעות מוצג חזותי או שמיעתי, לרבות באמצעות מחשב או חומר מחשב, או בהתנהגות;
		"כוחות הביטחון" – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וארגוני הביטחון האחרים של המדינה;
		"מוסד להשכלה לבוגרים" – כהגדרתו בסעיף 3(א)(6)(ה) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998;
		"מזמין שירות" ו"קבלן שירות" – כהגדרתם בסעיף 20א(ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951;
		"מחשב" ו"חומר מחשב" – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995;
		"מסגרת עבודה" – מקום העבודה, מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעסיק, תוך כדי העבודה, או תוך ניצול מרות ביחסי העבודה בכל מקום שהוא;
		"מעסיק" – לרבות מעסיק לפי חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז–2007, ומפעיל במפעל מוגן כמשמעותו בסעיף 17 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987;
		"מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996;
		"מפעיל שירות" – כוחות הביטחון לעניין שירות בכוחות הביטחון, ולעניין שירות לאומי או שירות לאומי-אזרחי – הגוף המפעיל;
		"שירות" – שירות בכוחות הביטחון, מקום שאין בינם לבין המשרת בהם יחסי עבודה, או שירות בשירות לאומי או בשירות לאומי-אזרחי;
		"שירות לאומי" – כמשמעותו בפסקה (3)(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995;
		"שירות לאומי-אזרחי" – כמשמעותו בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014;
		"השר" – שר הכלכלה.
התעמרות במסגרת עבודה	3.	התעמרות במסגרת עבודה היא התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה, לרבות אחת או יותר מהתנהגויות אלה:
		(1) התייחסות מבזה או משפילה או מזיקה כלפי אדם, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות;
		(2) שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצועו, שאינם נחוצים לביצוע התפקיד ואינם מטעמים עניניים, כגון היטפלות קנטרנית למעשיו, הצגת דרישות או שינוין באופן שלא ניתן להתמודד עמן, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו במסגרת עבודה או הצרה, בפועל או בכוח, של סמכויותיו או תחומי אחריותו כנגזר מתפקידו, מטעמים בלתי ענייניים וכשביצוע העבודה אינו מחייב זאת;
		(3) הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו;
		(4) הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים;
		(5) ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאדם כישלונות לא לו, תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן;
		(6) נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם;
		(7) נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם.
איסור התעמרות במסגרת עבודה	4.	לא יתעמר אדם בזולתו במסגרת עבודה.
התעמרות במסגרת עבודה – עוולה אזרחית	5.	(א) התעמרות במסגרת עבודה היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה.
		(ב) בית המשפט או בית הדין לעבודה רשאי לפסוק בשל התעמרות במסגרת עבודה פיצוי שלא יעלה על סך 120,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; סכום זה יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי והודעה על הסכום המעודכן תפורסם ברשומות; לעניין סעיף קטן זה –
		"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
		"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
		"המדד הבסיסי" – מדד חודש פברואר 2014.
נקיטת אמצעים בידי המעסיק	6.	(א) מעסיק חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע התעמרות במסגרת עבודה על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, או על ידי ספק או לקוח, ולטפל בכל מקרה כאמור, ולשם כך עליו:
			(1) לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל התעמרות במסגרת עבודה ולבירור התלונה;
			(2) לטפל ביעילות וללא דיחוי במקרה של התעמרות במסגרת העבודה שידע אודותיו, וכן לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות ההתעמרות כלפי המתלונן וכלפי אחרים במסגרת העבודה, וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן בעקבותיה;
			(3) במקרה של התעמרות במסגרת עבודה כשהנילון הוא ספק או לקוח של המעסיק, חייב המעסיק לפעול כאמור בפסקה (2) רק ככל שהוגשה תלונה.
		(ב) מעסיק המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר התעמרות בעבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שעניינן התעמרות במסגרת עבודה ודרכי הטיפול בה, כפי שקבע המעסיק (להלן – תקנון); המעסיק יפרסם את התקנון בין עובדיו.
		(ג) מעסיק שלא מילא את חובותיו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יהיה אחראי לעוולה אזרחית לפי סעיף 5, שעשה עובדו, או ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, או ספק או לקוח, במסגרת עבודה.
		(ד) השר , באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע –
			(1) כללים לביצוע חובות המעסיק על פי סעיף זה; כללים כאמור יכול שיהיו כלליים או לפי סוגים של מקומות עבודה, ענפי עבודה או מקצועות;
			(2) תקנון לדוגמה שישמש דוגמה למעסיק (להלן – תקנון לדוגמה).
		(ה) לצורך קיום חובותיו של המעסיק לפי סעיף קטן (ב), יערוך המעסיק בתקנון לדוגמה את ההתאמות הנדרשות.
אי פרסום תקנון – עבירה	7.	לא פרסם מעסיק תקנון כאמור בסעיף 6(ב), דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, וקנס נוסף לכל שבוע שבו נמשכה העבירה, בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין.
הרחבת תחולה	8.	(א) הוראות חוק זה לעניין מעסיק ועובד יחולו, בשינויים המחויבים ולפי העניין, גם על מי שמעסיק בפועל אדם באמצעות קבלן כוח אדם ועל אדם המועסק כאמור, וגם על מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצלו.
		(ב) הוראות חוק זה לעניין מעסיק, עובד ומסגרת עבודה יחולו, בשינויים המחויבים ולפי העניין, גם על מפעיל שירות, משרת בשירות ומסגרת השירות.
		(ג) הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים ולפי העניין, על יחסי מורה או מרצה כלפי תלמיד או סטודנט במוסד להשכלה לבוגרים, ולעניין זה האיסור על התעמרות במסגרת עבודה כאמור בסעיף 4 יחול על מורה או מרצה במוסד כאמור, כלפי תלמיד או סטודנט במוסד זה, וחובות המעסיק כאמור בסעיף 6 יחולו על המוסד להשכלה לבוגרים גם לעניין זה.
זכות תביעה והתערבות בתובענות	9.	(א) תובענה בשל הפרת הוראות סעיפים 4, 5 או 6 יכול שתוגש בידי –
			(1) העובד;
			(2) ארגון העובדים היציג במקום העבודה או ארגון העובדים היציג באותו ענף או ארגון עובדים שהעובד חבר בו, והכל בהסכמת העובד;
			(3) ארגונים העוסקים בזכויות מי שאסור להתעמר בו – ובלבד שהסכים לכך.
		(ב) בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית המשפט או בית הדין לעבודה לתת לארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להתעמר בו להשמיע את דברו, בדרך שיורה.
סמכות בית הדין לעבודה ותרופות	10.	(א) לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי לפי סעיפים 5, 6 ו-8(א) שעניינו אחד מאלה:
			(1) התעמרות מעסיק, או ממונה מטעמו, בעובדו, או התעמרות עובד בעובד אחר, במסגרת עבודה;
			(2) אחריות מעסיק כאמור בסעיף 6 בשל התעמרות ממונה מטעם המעסיק אף אם אינו עובדו, בעובדו, התעמרות עובד בעובד אחר, התעמרות ספק או לקוח של המעסיק בעובדו, במסגרת עבודה.
		(ב) בין הדין לעבודה רשאי בהליך כאמור בסעיף קטן (א) –
			(1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין, או בהתאם להוראות סעיף 5(ב);
			(2) ליתן צו מניעה או צו עשה; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע.
		(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליך אזרחי שעניינו התעמרות במסגרת שירות או במוסד להשכלה לבוגרים.
דין המדינה	11.	חוק זה חל על המדינה.
שמירת דינים	12.	אין בהוראת חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
ביצוע, תקנות ותקנות ראשונות	13.	(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
		(ב) תקנות לפי סעיף 6(ד) יוגשו לוועדה האמורה בתוך חמישה חודשים מתחילתו של חוק זה.
תיקון חוק בית הדין לעבודה	14.	בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, בתוספת השנייה, בסופה יבוא "סעיף 7 לחוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה–2015".
תיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה	15.	בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בסעיף 18(ה), אחרי "הטרדה מינית" יבוא "והוראות סעיף 7 לחוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה–2015".
תחילה	16.	תחילתו של חוק זה בתום שישה חודשים מיום פרסומו.

דברי הסבר

מבוא

במדינת ישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, התעמרות בעבודה היא תופעה חברתית נפוצה הפוגעת בעובדים רבים: מחקרים מראים שלפחות אחד מכל ארבעה עובדים ועובדות בישראל נתון במהלך שנות עבודתו להתעמרות במסגרת עבודה.

התעמרות במסגרת עבודה היא התנהגות פוגענית המופנית כלפי אדם באופן חוזר ונשנה, לא במסגרת אירוע "חריג" וחד-פעמי אלא במספר אירועים נפרדים, ויוצרת עבור האדם סביבה עוינת במסגרת עבודה. המתעמר יכול להיות, בין השאר, ממונה בעבודה או עמית לעבודה או לקוח או ספק. התעמרות בעבודה יכולה לקרות בכל ארגון, לכל אדם.

התעמרות במסגרת עבודה פוגעת בכבוד האדם, בחירותו, ברווחתו, ביכולתו לבצע את עבודתו ובתפקודו המקצועי. ישנם מקרים בהם התעמרות פוגעת אף בבריאותו הגופנית או הנפשית של אדם.

ביטוייה המעשיים של התעמרות בעבודה הם רבים ומגוונים. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בצעקות, בקללות, בהאשמות שווא, בהפצת שמועות מזיקות, בגרימת נידויו של אדם או החרמתו, במתן משימות משפילות, בפגיעה בדימויו, בפגיעה ביכולתו לבצע את תפקידו או בפגיעה בסיכוייו להצליח או להתקדם בעבודה וכיוצ"ב.

מחקרים מלמדים שנזקי ההתעמרות בעבודה אינם מתמצים בתחומו של מושא ההתעמרות; גם מי שנכחו בסיטואציה של התעמרות בעבודה עשויים להגיב באופן דומה לצד הנפגע. בנוסף, התעמרות בעבודה מזיקה למעסיק, נוכח גידול בימי היעדרויות של עובדים (ימי מחלה וכיוצ"ב). נזק עקיף למעסיק עלול להיגרם בשל פגיעה במוטיבציה של העובדים, דבר המשליך על איכות השירות הניתן על ידם לצדדים שלישיים (לקוחות).

בשנים האחרונות מתרחבת תנועה חובקת עולם הנאבקת בתופעת ההתעמרות במקום העבודה (workplace bullying או workplace mobbing), גם במסגרת הזירה המשפטית. חוקים אשר נועדו להתמודד עם התופעה נחקקו במדינות רבות, ובמדינות אחרות מתקיימת מערכה נמרצת לקידומה של חקיקה דומה.

בתי הדין לעבודה ובתי המשפט בישראל מתמודדים עם מקרים של התעמרות בעבודה המגיעים לפתחם באמצעות חקיקה ספציפית ככל שהיא רלבנטית למקרה הנדון (התנכלות בחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח–1998; התנכלות בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988; חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965), באמצעות הכרה בהתפטרות עקב נסיבות התעמרות בעבודה כהתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים (סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963) ובאמצעות השתת פיצויים על המתעמר בגין עגמת נפש. בתי הדין למשמעת של עובדי המדינה מתמודדים עם מקרים של התעמרות בקרב עובדי מדינה כעבירת משמעת לפי סעיף 17 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 (פגיעה במשמעת שירות המדינה, אי קיום המוטל על עובד מדינה, התנהגות לא הולמת, התנהגות בלתי הוגנת). במקורות אלה אין מענה לכלל המקרים של התעמרות בעבודה, הם אינם מקיפים, בהירים ויעילים דיים למיגור ולטיפול בתופעה הרחבה של התעמרות בעבודה. החוק המוצע נועד לענות על צורך בוער זה.

החוק המוצע נועד להגביר את המודעות הציבורית לחומרת התופעה, תוך חינוך המשתתפים במסגרת העבודה והמעסיק בכללם, לשמור על סביבת עבודה נטולת התנהגויות פוגעניות.

סעיף 1 הצעת החוק קובעת שהתעמרות בעבודה פוגעת בערכי היסוד כבוד האדם, חירותו וחופש העיסוק, שנקבעו בחוקי היסוד של מדינת ישראל, כמו גם ברווחתו של אדם במסגרת עבודה.

סעיף 3 הסעיף המוצע קובע הגדרה כללית של התעמרות במסגרת יעבודה, תוך מתן דוגמאות להתנהגויות העשויות להיחשב כהתעמרות כאמור, כנלמד ממקרים רבים.

הגדרת התעמרות במסגרת עבודה כוללת גם מבחן אובייקטיבי. זאת, כדי שלא ללכוד ברשת החוק מקרים בהם אולי נגרמה לאדם פגיעה רגשית אך בחינה אובייקטיבית של המקרה מובילה למסקנה הסבירה שאין מקום להתערבות המשפט.

סעיף 4 בסעיף זה מעוגן האיסור הכללי על התעמרות במסגרת עבודה. האיסור חל על כל אדם כלפי כל אדם במסגרת עבודה. נוסח הסעיף מחיל את האיסור גם על צדדים שלישיים כמו ספק או לקוח, במסגרת עבודה.

סעיף 5 הסעיף המוצע קובע כי התעמרות במסגרת עבודה היא עוולה נזיקית. עוד קובע הסעיף שאדם זכאי להיפרע בגין התעמרות בעבודה גם ללא הוכחת נזק, עד לתקרה של 120,000 שקלים חדשים, בדומה לקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998. הזכות לפיצוי ללא הוכחת נזק נחוצה למי שסבלו מפגיעה בכבודם, בחירותם, בחופש העיסוק או ברווחתם, אך אינם יכולים להוכיח נזק מוחשי דוגמת פיטורים, הפסד כלכלי, או הוצאות על טיפול רפואי. הנזקים לאדם טבועים בעצם ההתנהגות המתעמרת כלפיו, לכן יש בהוכחת ההתנהגות המתעמרת גם הוכחת הנזק. יובהר כי ככל שהתובע בגין התעמרות במסגרת עבודה מוכיח בפני בית המשפט את נזקו עקב ההתעמרות, בית המשפט אינו מוגבל לפסיקת פיצויים של 120,000 שקלים חדשים.

הצעת החוק מגדירה את ההתעמרות במסגרת עבודה כעוולה נזיקית ולא כעבירה פלילית, מתוך מחשבה שראוי להרגיל את כל השותפים בעולם העבודה להוראות החוק ולרוחו באמצעים מן המשפט האזרחי. ייתכן שלאחר מספר שנות הכשרה יהיה נכון להוסיף איסור פלילי.

סעיף 6 הסעיף המוצע קובע את חובת המעסיק לעשות כל שביכולתו על מנת לשמור על סביבת העבודה "נקייה מהתעמרות". יחד עם זאת, חובתו של המעסיק משתנה בהתאם למי שנטען כלפיו כי הוא מתעמר במקום העבודה: כשהמתעמר לכאורה הוא עובדו של המעסיק או אדם מטעמו אף אם אינו עובדו, חובת המעסיק לטפל במקרה כאמור קמה מיד עם היוודע המקרה למעסיק, ללא צורך בהגשת תלונה; כשהמתעמר לכאורה הוא ספק או לקוח, חובת המעסיק לטפל במקרה קמה רק כשההתעמרות הובאה לידיעתו באמצעות תלונה.

על מעסיק של יותר מ-25 עובדים לפרסם תקנון בין עובדיו.

מעסיק שלא יפעל על פי הוראות החוק המוצע בעניין זה יישא באחריות נזיקית להתעמרות במסגרת עבודה, לפי סעיף 5.

בנוסף, אי פרסום תקנון מהווה עבירה פלילית (סעיף 7).

סעיף 8

סעיף קטן (ב): מוצע להחיל את הוראות החוק גם על משרת בשירות בכוחות הביטחון, משרת בשירות לאומי ובשירות לאומי-אזרחי ובהתאמה להחיל את חובות המעסיק על מפעיל השירות, שהוא כוחות הביטחון או גוף מפעיל, וההוראות החלות על מסגרת עבודה יחולו בהתאמה על מסגרת השירות.

סעיף קטן (ג): מוצע להחיל את הוראות החוק גם על יחסי מורים ומרצים עם תלמידים או סטודנטים במוסדות להשכלה לבוגרים כהגדרתם בהצעת החוק (סעיף 2), נוכח תופעה של התעמרות מרצים ומורים בסטודנטים ובתלמידים. על המוסד מוטלת האחריות למנוע מקרים כאמור ולטפל בהם.

סעיף 9 קובע שתקום זכות תביעה לעובד או לארגון עובדים יציג או לארגון עובדים שהעובד חבר בו, בהסכמת העובד, בדומה לדיני עבודה דומים הקובעים הוראות מעין אלה כמו חוק שכר שווה לעובד ולעובדת, הזכות לעבודה בישיבה, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ועוד. כמו כן תהיה זכות תביעה לארגון העוסק בזכויות של מי שלטובתו נקבע איסור ההתעמרות – בתנאי שהסכים לכך.

סעיף 10 קובע כי לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בתביעה אזרחית לפי חוק זה כאשר המדובר במסגרת עבודה, אך לא במסגרת שירות או במוסד להשכלה לבוגרים.

סעיפים 11-13 קובעים את תחולת החוק על המדינה, שמירת דינים וסמכות לקביעת תקנות על ידי שר הכלכלה, וכן חובה לקבוע תקנות ראשונות בעניין תקנון, בתוך 5 חודשים מתחילתו של החוק.

סעיף 15 מטיל על מפקח שהוסמך לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה גם את הפיקוח על הוראת סעיף 7 להצעת חוק זו.

הצעת החוק נוסחה בסיוע ד"ר אורית קמיר מהמרכז הישראלי לכבוד האדם.

---------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ט באייר התשע"ה – 18.5.15

הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה,

התשע"ה–2015

[הצעת חוק פ/971/20; נספחות.]

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

היו"ר יצחק וקנין:

רבותי, אנחנו עוברים להצעות חוק לקריאה

טרומית. הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה,

התשע"ה–2015, של חברת הכנסת מרב מיכאלי;

ישיב שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי. לרשותך

עשר דקות.

מרב מיכאלי (המחנה הציוני):

אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברות

הכנסת, אני מודה שאני ממש ממש מתרגשת

להציג את הצעת החוק למניעת התעמרות

בעבודה לקריאה טרומית בכנסת. על ההצעה

חתומים וחתומות 38 חברי וחברות הבית מכל

הסיעות, ואת התמיכה הרחבה בחוק אפשר היה

לראות גם בכנס שקיימנו בשבוע שעבר כאן

בכנסת מציבור גדול ורב שהגיע כדי לתמוך.

הפגיעה במסגרת התעמרות היא פגיעה באמת

רחבה ביותר, חברות וחברים. אנחנו מדברות

ומדברים על לפחות אחד או אחת מכל העובדות

והעובדים שסובלים מהתעמרות – משרד

הכלכלה, שבדק את הנושא בשנת 2013, בדוח שלו

נמצא שאחד מכל שני עובדים שכירים סובל

מהצקות, השפלות והטרדות. גם מחקרים אחרים

מראים את הדבר הזה היום, גם בישראל וגם

במקומות אחרים בעולם.

אני רוצה להגיד שהמילים "התעמרות בעבודה"

– כשבאתי עם הנושא לכל מי שבאתי, התופעה

הייתה כזאת שבאופן אינטואיטיבי מייד

ידעו על מה מדובר, ואז במחשבה שנייה אמרו

– מה זה בעצם? כי בעצם כשאנחנו אומרות

היום חוק למניעת התעמרות בעבודה, בפעם

הראשונה אנחנו נותנות לתופעה הזאת

ולעבירה הזאת שם. בפעם הראשונה קוראות

לזה בשם ואומרות: זה אסור.

אז אני רוצה, ברשותכם וברשותכן, בשביל

להניח את דעת כולם וכולן, לתת לכם מתוך

החוק חלק מהדוגמאות וגם את ההגדרה מהי

התעמרות בעבודה. התעמרות במסגרת עבודה

היא, חברות וחברים, התנהגות חוזרת ונשנית

כלפי אדם, בכמה אירועים נפרדים, שיש בה

כדי לייצר עבורו או עבורה סביבה עוינת

במסגרת העבודה. זאת אומרת, למי מכם

שחוששות וחוששים שעכשיו זה יהיה: דיברתי

לא יפה למישהו שעובד אתי אז כבר אפשר

לתבוע אותי על התעמרות בעבודה? התשובה

היא לא. מדובר בהתנהגות שצריכה להיות

חוזרת, נשנית, וגם צריך להגיד מכוונת.

למשל, התייחסות מבזה ומשפילה ומזיקה כלפי

אדם, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות

שווא או הפצת שמועות מזיקות. למשל, שיבוש

יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות הצבת

דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי

סבירים לביצועו, שאינם נחוצים לביצוע

התפקיד ואינם מטעמים ענייניים, כמו

היטפלות קנטרנית למעשיו; הצגת דרישות או

שינוין באופן שאי-אפשר להתמודד אתן;

שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו

במסגרת עבודה; או הצרה בפועל ובכוח של

סמכויותיו, תחומי אחריותו כנגזר מתפקידו,

מטעמים בלתי ענייניים – חברות וחברים –

מטעמים בלתי ענייניים, כשביצוע העבודה

אינו מחייב זאת; או למשל, הטלת משימות על

אדם, שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של האחר

ושאינן נוגעות למילוי תפקידו; למשל,

הכפפת אדם לאווירה של פחד ואיומים; למשל,

ייחוס הצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס

כישלונות לאדם, שלא הוא עשה ולא באחריותו,

הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן.

למרבה הצער, חברות וחברים, יש המון המון

דרכים יצירתיות שבהן אלה שמתעמרים, או גם

מתעמרות לצערי, יודעות ויודעים להגיע

ולהשיג התעמרות בעבודה. אז החוק הזה,

חברות וחברים, בא ואומר: לא יתעמר אדם

בזולתו במסגרת העבודה.

עובדות ועובדים שהשתתפו בסקר של משרד

הכלכלה ובסקרים אחרים דיווחו שכתוצאה

מההתעמרות הם חווים תחושה של פגיעה קשה

מאוד בתדמית, בערך העצמי, וגם פגיעה

בבריאות הפיזית והנפשית. הם מרגישים

שכבודם נרמס. התעמרות גורמת לבעיות

בריאות, וההערכה היא שהן עולות למשק 2

מיליון ימי עבודה בשנה. מעל 50% מהאנשים

שנפגעים מתפטרים, והמחקרים, חברות

וחברים, מצביעים על כך שכ-10% ממקרי

ההתאבדות בעולם הם של אנשים שעברו

התעמרות בעבודה.

העבודה, אחרי הכול, חברי וחברותי, היא

המקום שבו אנחנו נמצאות ונמצאים חלק גדול

מהזמן של החיים שלנו, אם לא רוב זמן חיינו.

אנחנו תלויות בעבודה לא רק לפרנסה.

מבחירה או שלא מבחירה, העבודה שלנו היא

חלק מהזהות שלנו, היא מגדירה אותנו. מה

שקורה לנו בעבודה משליך השלכות מרחיקות

לכת על כל זירה אחרת בחיים, על כל הקשרים

שלנו, על כל הפעולות שלנו בכל מקום אחר.

לכן כל כך חשוב שמקום העבודה יהיה מקום

בטוח ומעצים ולא מקום פוגעני. לכן כל כך

חשוב לנו להתמודד עם תופעת ההתעמרות

בעבודה.

צריך לזכור גם שמהתעמרות בעבודה יש נזקים

כלכליים כבדים. אם אנחנו מדברים על 2

מיליון ימי עבודה בשנה, אז ההערכות על

אובדן למשק מדברות על בין מיליארד וחצי

ל-15 מיליארד שקלים בשנה אובדן למשק

הישראלי בגלל התעמרות בעבודה. משום

שעובדות ועובדים שחווים וחשופים

להתעמרות הם עובדות ועובדים שיכולים

לעבוד פחות טוב. אם לקחו למישהו את

הסמכויות שלו, אם פוגעים ביכולת שלו

לתפקד בעבודה, אם גורמות וגורמים לכך

שמצבו הנפשי ירוד, מצבו הפיזי ירוד,

היכולת שלה ושלו לעבוד נפגעת באופן קשה.

התוצאות של מקום העבודה, של המפעל, של

המשרד, נפגעות באופן קשה, והתוצאות של

המשק כולו סובלות.

חשוב לי להגיד, חברות וחברים, שהחוק הזה,

לפעמים עלולים לחשוב לגביו שהוא חוק נגד

מעסיקים, כאילו עוד רגולציה נגד מעסיקים

או מעסיקות. לא כן הוא, חברות וחברים. כמו

שהסברתי כרגע, יש לזה שני צדדים – הצד של

רווחת העובדת והעובד, אבל גם הצד של איכות

והספק מקום העבודה. ככלל, החוק הזה בא

לראות את מקום העבודה כמקום מעצים, כמקום

בטוח, גם לעובדות ולעובדים וגם למעסיקות

ולמעסיקים. ככלל, החוק הזה מקדם תפיסה של

win-win, שכולם מרוויחות ומרוויחים, גם

העובדות והעובדים, גם מקום העבודה. גם

הבעלים, גם הספקים, גם הלקוחות, גם נותני,

מקבלות ומקבלי השירותים.

התעמרות בעבודה היא נושא שנחקר היום

בעולם בהרחבה. יותר ויותר מדינות מחילות

אצלן חוקים שנועדו למנוע התעמרות בעבודה

בדרכים שונות.

אני רוצה לשתף אתכן ואתכם בחוויה של אחת

מעשרות רבות ביותר של נפגעות ונפגעי

התעמרות בעבודה שהגיעו ללשכה שלי במהלך

השנה האחרונה, שבה אנחנו עובדות על החוק

הזה. לא זו בלבד שעד היום לא היה שם לבעיה

ואי-אפשר היה להגיד ממה בדיוק את סובלת –

אני לא הבנתי, מה בדיוק ההצקות האלה? מה

זאת אומרת לוקחים לך, עושים לך, צורחים

עלייך, משפילים אותך? אז על מה בדיוק את

מתלוננת או אתה מתלונן?

摧浸3᠀ זה באמת לא בסדר. אבל את יכולה

לראות שמה שעובר להם בראש זה: למה זה בעצם

קרה לך? למה דווקא לך זה קרה? אולי זה אישי?

אולי הבן-אדם שעשה לך את זה, משהו לא בסדר

אצלו או שחשב שמשהו לא בסדר אצלך? אולי את

היית לא בסדר? והתשובה שלי היא שזה לא

משהו אישי, אלא מי שמתנכל לא עושה את זה

באופן אישי. הוא עושה את זה כי הוא יכול.

הוא עושה את זה כי הוא מחפש או היא מחפשת

מישהו פגיע. ניצול לרעה של כוח, אדוני

היושב-ראש, חברי וחברותי, הוא דבר שאנחנו

מכירות ומכירים מהרבה זירות בחיים.

בעבודה, יחסי כוח, יחסי מרות, יחסי תלות

קולגיאליים מאפשרים פעמים רבות ניצול

לרעה של כוח באופן שגורם להתעמרות

בעבודה.

בחוק הזה באנו לתת שם לתופעה הזאת,

התעמרות בעבודה, ולהגיד: זה דבר שהוא

אסור. הוא מחוץ לחוק, הוא מחוץ לנורמה

שלנו, הוא מחוץ לאיך שהיינו רוצות לראות

את החיים שלנו בעבודה ומחוצה לה; הוא מחוץ

לאיך שאנחנו רוצים לנהל את החיים שלנו

ולהתנהל בינינו כבני ובנות אנוש.

היו"ר יצחק וקנין:

17 שניות.

מרב מיכאלי (המחנה הציוני):

סליחה?

היו"ר יצחק וקנין:

17 שניות.

מרב מיכאלי (המחנה הציוני):

או-אה. אם כך, אני רק אגיד תודה רבה

לשותפות ולשותפים להצעת החוק: ד"ר אורית

קמיר, עורכת-הדין תמר וינטר קמר, איתן

מאירי, עורכת-הדין אורלי ביטי, ד"ר יריב

איצקוביץ ועוד רבות ורבים. תודה מיוחדת

לצוות המשפטי של ועדת העבודה והרווחה

בראשות נועה בן-שבת; תודה לשר הכלכלה ולכל

השרות והשרים שתמכו בוועדת השרים, וכמובן

לכל חברות הכנסת וחברי הכנסת שחתומות

וחתומים על החוק. כמו שאמרתי, זה מאוד

מרגש. תודה רבה.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. ישיב שר

הכלכלה השר אריה דרעי.

שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי:

אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, כפי

שאמרתי בשבוע שעבר, בינתיים אני משיב

ומסכים להצעות חוק שהאופוזיציה מציעה,

דווקא את החלק הזה - - -

איציק שמולי (המחנה הציוני):

זה לא נסתר מעינינו.

שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי:

נכון. ואני מאוד מקווה שהמגמה הזאת תהיה

דו-סטרית, והיא תמשיך – כיוון שאני חושב

שככה צריכה להתנהג כנסת, בענייניות – ואף

שהיו לי מספיק סיבות לקום היום, אף שאני

תומך בהצעת החוק, ולהעלות סיבות מספיקות

למה לא לתמוך, מפני שיש הרבה עבודה שצריך

לעשות.

זאת הצעת חוק מאוד מאוד גדולה, זה לא איזה

תיקון באיזה סעיף קטן שצריך לתקן. הצעת

החוק השנייה שאעלה ואשיב עליה היא באמת

דבר נקודתי. פה, זאת הצעת חוק ראשית שבדרך

כלל ממשלה צריכה לחוקק, אבל זכתה חברת

הכנסת מיכאלי והקדימה את כולם ועשתה

עבודה. יש הרבה תיקונים, ישבנו אתה הרבה

בשבועות האחרונים – והיות שראינו שיש לה

רצון באמת לקדם את העניין, והיא הסכימה

לשבת אחר כך עם הממשלה ולתקן, כיוון שיש

כאן הרבה מאוד הבחנות. אני כבר מקבל את

ההערות ואת ההסתייגויות ואת ההתנגדויות

והחששות של מעסיקים שלא יאשימו אותם על

כל איזה "בוקר טוב" בפרצוף חמוץ או דברים

כאלה.

מרב מיכאלי (המחנה הציוני):

התייחסתי לזה.

שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי:

בסדר, אני שמעתי. אבל למרות זאת, בגלל

המגמה שאמרתי שאני רוצה להוביל – לעודד

את חברי וחברות הכנסת לחוקק. הממשלה, עם

כל הכבוד, יש לנו הרבה עיסוקים אחרים, ולא

כל דבר שאני רוצה לעשות עומד אצלי – קשה

לי, וגם ההליך אצלנו בממשלה הוא קצת יותר

מסורבל. לכן, אם אתם מקדימים אותנו

ועושים, אני מברך על כך.

אני חושב, במשפט אחד, שהנושא הזה של

ההתעמרות בעבודה, לצערי הרב – אני לא

מאשים את כולם, אבל הוא הפך לנורמה של כלי

ניהולי. במקום שתשתמש בכישוריך כמנהל,

אתה משתמש בהתעמרות ככלי ניהולי, וזה דבר

חמור מאוד. אני אומר, עובד או עובדת

שמגיעים הביתה אחרי שהם חטפו מהבוס איזה

ביזיון או איזו התעמרות, הבית לא בית,

השלום-בית לא שלום-בית, החינוך של הילדים

לא חינוך, והבריאות של אותו אדם היא לא

בריאות. ובדרך כלל, לפי הסקרים שעשינו

ב-2013, הסקר שהזכרת, לצערי, שוב, אלה

האוכלוסיות המוחלשות, שהם הסובלים

העיקריים, וזה גם טבעי. הם לא המנהלים והם

לא בעלי השכר הגבוה, אז באופן טבעי הם

החוטפים בראש.

לכן אני, אנחנו תומכים. שוב אני אומר, חברת

הכנסת מרב מיכאלי, אני חוזר על ההתחייבות

או על הסיכום שיש בינינו, שאנחנו נלך צעד

בצעד, רגל ברגל, ונתקדם ונשמע ונלך

בהסכמה, כיוון שבסוף, תזכרו רק, האכיפה של

החוק הזה היא עלינו, ואני רוצה שבאמת נוכל

לאכוף אותו וזה לא יהיה עוד איזה דבר סתם

דקלרטיבי.

לכן, חברי, אני תומך בהצעת החוק, הממשלה

תומכת, ואני מקווה שבעבודת – אנחנו רוצים

להעביר לוועדת העבודה והרווחה, לחבר

הכנסת אלי אלאלוף, וביחד נעשה עבודה. אני

מקווה מאוד שנצליח בזמן הקרוב לקבוע

נורמות חדשות של התייחסות בין עובד

ומעביד, ובעיקר לשמור על כבוד האדם

וחירותו.

דרך אגב, אדוני היושב-ראש, מי שמחפש את

המספרים כל הזמן, הכספיים, תדעו לכם שלפי

המחקר שעשינו, יש הפסד ישיר – אני לא מדבר

על הפסדים עקיפים – בגלל הסיפור הזה של

התעמרות בעבודה, של 1.5 מיליארד שקל. יש

ירידה בפריון. עובד ממורמר לא עובד טוב,

והפריון נמוך. ויש כאלה שאומרים שההפסדים

העקיפים הם עוד יותר גדולים. אבל גם פה יש

הפסד גדול מאוד למשק בגלל הפריון הנמוך,

בגלל ההתעמרות בעובדים הללו.

אכן, אני חוזר, אני תומך בהצעת החוק - -

היו"ר יצחק וקנין:

תודה.

שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי:

- - ומציע להעביר את זה לוועדת העבודה

והרווחה.

היו"ר יצחק וקנין:

תודה לשר הכלכלה אריה מכלוף דרעי. רבותי,

המציעה מסכימה להתניות הממשלה, אני מבין.

את מסכימה להתניות הממשלה?

מרב מיכאלי (המחנה הציוני):

כן. היו"ר יצחק וקנין:

הממשלה בעד החוק.

רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק

למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה–2015 – מי

בעד? מי נגד, רבותי?

הצבעה מס' 1

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –

58

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת התעמרות

בעבודה, התשע"ה–2015, לוועדת העבודה,

הרווחה והבריאות נתקבלה.

היו"ר יצחק וקנין:

58 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן,

רבותי, הצעת החוק עברה בקריאה טרומית

ותועבר - - -

מיכל רוזין (מרצ):

יצחק, הצבעתי אצל דוד בטעות.

היו"ר יצחק וקנין:

אתקן את זה מייד.

רבותי, 58 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים.

הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותועבר

לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה

לקריאה ראשונה.

חברת הכנסת מיכל רוזין הצביעה במקום –

חברת הכנסת רוזין, במקום מי הצבעת?

מיכל רוזין (מרצ):

דוד. בטעות.

היו"ר יצחק וקנין:

בטעות. בטעות. לפרוטוקול, רבותי.

PAGE

PAGE 8