חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת שעה), התשע"ו-2015

הצעות חוק

הממשלה

12 באוקטובר 2015 958 כ"ט בתשרי התשע"ו

עמוד

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 12 והוראת שעה), התשע"ו-2015 84

מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 122 והוראת שעה), התשע"ו-2015

בחוק העונשין, התשל"ז-19771 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 329(א)(2), אחרי "בסכין" .1 תיקון סעיף 329 יבוא "באבן".

החל ביום תחילתו של חוק זה ועד תום שלוש שנים מהמועד האמור, יקראו את החוק .2 הוראת שעה העיקרי, כאילו - בסעיף 329(ב), אחרי "כלפי בן משפחתו" בא "או עבירה לפי סעיף קטן (א)(2)"; (1)

דברי הסבר

נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 25 (2003); ע"פ2285/05 על רקע התפשטותה של תופעת יידוי האבנים כללי מדינת ישראל נ' חמד ([פורסם בנבו], 5.12.2005))". בתקופה האחרונה, והסיכונים הרבים הכרוכים סעיף 2 סעיף 332א לחוק העונשין קובע עבירה של יידוי בה לגוף ולרכוש, מוצע לערוך תיקונים שעיקרם בהחמרת אבנים לעבר כלי תחבורה בנסיעה. סעיף זה הענישה נגד מיידי האבנים לעבר כלי רכב בנסיעה נחקק לאחרונה במסגרת חוק העונשין (תיקון מס' 119), ולעבר הולכי רגל, על דרך של קביעת הוראת שעה בחוק התשע"ה-2015 (פורסם בס"ח התשע"ה, עמ' 200), ונועד העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), לתקופה לשפר את ההתמודדות עם תופעה זו. במסגרת תיקון זה, של שלוש שנים, שבה ייקבעו עונשי מינימום לעבירות בוטל סעיף 332(3) לחוק, ששימש בעבר לצורך העמדתם הרלוונטיות. בתום שנה מיום כניסת הוראת השעה לתוקף לדין של מיידי אבנים לעבר כלי רכב, ותחתיו נקבעה תיבחן היעילות שלה, לרבות הצורך בהחמרת תנאיה. כמו העבירה החדשה הכוללת שני מדרגים: כן מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), ולקבוע כי

(א) מדרג הבסיס, שהעונש המרבי בידו הוא עשר שנות יישללו גמלאות מהוריו של ילד שהורשע בעבירת ביטחון מאסר, אוסר על יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כהגדרתה בסעיף 326(ג) לחוק הביטוח הלאומי 1995 או כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו בעבירה לפי סעיף 332א לחוק העונשין שבוצעה מתוך מניע של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי לאומני או בזיקה לפעילות טרור, בתקופה שבה הילד נמצא התחבורה, או שיש בו כדי לפגוע בכלי התחבורה בנסיבות במאסר עקב הרשעה כאמור.

שיש בהן כדי לעורר פחד או בהלה;

כמו כן, מוצע לתקן את סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין

(ב) המדרג המחמיר, שהעונש המרבי בצדו הוא עשרים כדי לעגן את הפסיקה הקיימת ולפיה העבירה חלה גם לגבי שנות מאסר, כולל גם יסוד של מטרה, והוא אוסר על יידוי ניסיון לפגוע באדם באמצעות אבן, והכול כמפורט להלן.

או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה,

באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי סעיף 1 מוצע להוסיף לרשימת הכלים הפוגעניים התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, במטרה המנויים בסעיף 329(א)(2) לחוק העונשין גם לפגוע בנוסע או במי שנמצא בקרבה כאמור. אבן. תוספת זו אינה משנה מהותית את תחולת העבירה, אלא רק מבהירה ומעגנת את הפסיקה הקיימת, שכן לפי על הסיבות שהביאו לתיקון החקיקה, ראו דברי הפרשנות המקובלת של הסעיף אבן היא "נשק מסוכן או ההסבר להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 120) (יידוי או ירי פוגעני אחר". כך למשל קבע בית המשפט העליון בע"פ של אבן או חפץ אחר), התשע"ה-.2014 10423/07 מדינת ישראל נ' שמעון סיטרין (ניתן ביום ח' בעקבות חקיקת עבירה זו, פורסם ביום כ"ה באלול בסיוון התשס"ח (11 ביוני 2008) ופורסם בנבו):

התשע"ה (9 בספטמבר 2015) עדכון להנחיית פרקליט "משמצאתי כי אין מקום להתערב בקביעתו של בית המדינה מס' 2.19 העוסקת ב"מדיניות האכיפה בעבירות המשפט המחוזי לפיה החפץ שהושלך היה אבן, שוב יידוי אבנים". העדכון מדגיש את חומרתה של התופעה, אין מקום לטענתו של בא כוחו של המערער לפיה לא ומנחה לגבי דרכי הטיפול בה במטרה להביא להגברת מתקיימים יסודות העבירה של גרימת חבלה בכוונה האכיפה ולהחמרה בענישה. מחמירה. לעניין היסוד העובדתי של העבירה לפי כצעד נוסף למאבק בתופעת יידויי האבנים, לנוכח סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, כבר נקבע כי אבן התגברותה בעת האחרונה עד גרימת שיבוש החיים יכולה בנסיבות מסוימות להיות בעלת פוטנציאל התקינים של תושבי ירושלים וסביבותיה וכן הנוסעים לגרום חבלה, ויכולה להיחשב כ"נשק מסוכן או פוגעני" כנדרש לפי הסעיף (ראו: ע"פ5225/03 חבאס ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשע"ה, עמ' .200 1

הצעות חוק הממשלה - ,958 כ"ט בתשרי התשע"ו, 12.10.2015 84

אחרי סעיף קטן (ב) בא:

(ב) בא:

332א,

בסעיףקטן

אחרי סעיף

בסעיף 332א, (2) (2)

(ב), לא יפחת עונשו

עונשו

(א) או

יפחת

קטנים(ב), לא

סעיפים

(א) או

קטניםלפי

בעבירה סעיפים

לפי אדם

הורשע

בעבירה"(ג) הורשע אדם"(ג)

המשפט,החליט בית המשפט,

אלא אם כן

עבירה, בית

כן החליט לאותה

אלא אם

שנקבעעבירה,

המרבי

לאותה

העונששנקבע

מחמישית

מחמישית העונש המרבי

לפי סעיף קטן זה לא

מאסר לא

עונשקטן זה

בעונשו;סעיף

מאסר לפי

להקל עונש

שיירשמו,

מיוחדיםבעונשו;

שיירשמו, להקל

מטעמים מיוחדים מטעמים

מיוחדים, כולו על–תנאי."

על–תנאי."

טעמים

בהעדרכולו

מיוחדים,

יהיה,

יהיה, בהעדר טעמים

דברי הסבר

האירועים, בראשם הרכבת הקלה, שהיא יעד קבוע ליידויי בכבישים מרכזיים בישראל - החליטה הממשלה להציע אבנים; וכן קיומם של מקומות קדושים שהם נקודת חיכוך לקבוע כהוראת שעה עונשי מינימום לאותם מקרים מתמדת. חמורים של יידויי אבנים, בגובה חמישית מהעונשים בתקופה האחרונה אנו עדים לעשרות אירועי הפרות המרביים שנקבעו לאותן עבירות. בית המשפט יוכל לסטות סדר מדי יום ביומו, הכוללים השלכת מטעני חבלה, בקבוקי מעונש זה רק מטעמים מיוחדים שיירשמו, כפי שגם קבוע תבערה, ירי זיקוקים בכינון ישיר והשלכת אבנים וחפצים בסעיף 35א לחלק הכללי של חוק העונשין.

פוגעניים שונים. באירועים הרבים מהעת האחרונה נפצעו יודגש, כי קביעת עונשי מינימום היא חריג יוצא דופן שוטרים ואזרחים רבים, נהרג אזרח תמים ואף נגרם נזק בחקיקת העונשין. עונשי מינימום קבועים במספר קטן של לרכוש.. עבירות, ביניהן חלק מעבירות המין בסימן ה' פרק י' לחוק.

מוקדי הפרות הסדר ואירועי האלימות התרבו אף הם המודל בדבר הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה לאחרונה, הן בתחומי עוטף ירושלים והן בכל תחומי העיר. שאומץ בשנת ,2012 ושהוראותיו קבועות בסימן א'1 לפרק ה'2 לחוק, אינו מבוסס על עונשי מינימום, ואכן ההוראות לנוכח כל אלה, קיימת הצדקה לקביעת עונשי היחידות הקיימות בחוק הקובעות עונשים אלה נחקקו לפני מינימום ביחס לתופעה זו, כפי שמוצע בהצעת חוק זו, אף שנחקק מודל הבניית הענישה בחוק העונשין.

שהדבר מהווה, כאמור, חריג יוצא דופן בחקיקת העונשין.

עם זאת, חריגות התופעה, ייחודיותה וממדיה

המקרים המובהקים של יידוי אבן לעבר אדם בכוונה שהלכו והתרחבו בעת האחרונה, מצדיקות, באופן חריג, לפגוע בו ולגרום לו חבלה חמורה, נכות או מום, נכללים את קביעתם של עונשי מינימום במקרה זה כהוראת שעה.

בעבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק שזו לשונה:

פסקי דין רבים התייחסו לסכנות הכרוכות בתופעת

".329 חבלה בכוונה מחמירה יידוי האבנים. כך למשל, בבש"פ 274/01 סעיד בכר נ' מדינת

(א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או ישראל (ניתן ביום כ"ו בטבת תשס"א (21 בינואר 2001) מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או ופורסם בנבו) נקבע כי "זריקת חפצים לעבר נתיבי תחבורה לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב יש בה סיכון גדול לחיי המשתמשים בהם, ולשלומם כאמור, דינו - מאסר עשרים שנים: הגופני. יהא הרקע למעשים אלה אשר יהא, יש בהם משום סיכון גדול לשלום הציבור".

[...]

בבש"פ 7103/00 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום י"א

(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין או בתשרי התשס"א (10 באוקטובר 2000) ופורסם בנבו) נאמר בנשק מסוכן או פוגעני אחר; כי "אבן הפוגעת בראשו של אדם עלולה להורגו נפש או [...]." להופכו נכה לכל חייו, וחלילה לנו כי נתעלם מסיכון זה (...) נזכור כי דוד - אשר לימים היה דוד המלך - לא היה אלא נזכיר כי לגבי סעיף זה הוחל מפורשות כלל הצפיות נער רועה צאן, אך עלה בידו להכות בחלוק נחל ולהשתיק הפסיקתי, ועל פיו "היסוד הנפשי של כוונה מתקיים לעד את גולית הנורא".

בעושה, אף אם זה לא רצה להשיג תוצאה כלשהי

בהתנהגותו, אך נתקיימה אצלו צפייה ברמת הסתברות כאמור, בעת האחרונה התגברה תופעת זריקת גבוהה כי התוצאה אמנם תושג עקב ההתנהגות" (רע"פ האבנים באופן הגורם לשיבוש החיים התקינים של תושבי 9818/01 ביטון נ' סולטן, פ"ד נט(6) ,554 571-570), ראו ע"פ ירושלים וסביבותיה וכן של הנוסעים בכבישים מרכזיים 6019/09 קילאני נ' מדינת ישראל (20.1.10) וע"פ 5492/11 בישראל.

מורד אלרחמן נ' מדינת ישראל (5.4.12). חומרה יתרה נודעת לאירועים על רק מאפייניה של במקרים חמורים פחות ניתן לעשות שימוש בעבירות העיר ירושלים, בדגש על החיכוך הגבוה והיום יומי בין התקיפה בסימן ג' לפרק י' לחוק, בעבירת הפציעה לפי סעיף שכונות ואוכלוסיות יהודיות וערביות; הטופוגרפיה של 334 לחוק או בעבירה של גרימת חבלה חמורה לפי סעיף העיר, המאפשרת בנקל ירי והשלכת אמצעים פוגעניים 333 לחוק, וכן ניסיון לעבור את העבירות האמורות. שונים מנקודות שולטות לעבר רכבים נוסעים, אזרחים בסעיף 329(ב) לחוק קבוע עונש מינימלי של חמישית וכוחות הביטחון; קיומם של עורקי תחבורה וכלי תחבורה מהעונש המרבי הקבוע בסעיף קטן (א) בנסיבות שבהן המשמשים את כלל האוכלוסייה, העוברים בסמוך למוקדי

85 הצעות חוק הממשלה - ,958 כ"ט בתשרי התשע"ו, 12.10.2015

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-19952 (להלן - חוק הביטוח הלאומי) - .3 תיקון חוק הביטוח הלאומי בסעיף 325 - (1)

(א) האמור בו יסומן "(א)" ובו המילים "של שלושה חודשים או יותר" - יימחקו;

אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (ב)

"(ב) (1) ילד כהגדרתו בסעיף ,238 שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה

בסעיף 326(ג) או בעבירה לפי סעיף 332א לחוק העונשין שבוצעה

מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, ונגזר עליו עונש מאסר,

לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר -

(א) גמלה המשולמת בעדו לפי פרק ד';

(ב) תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי סעיפים

132(5), 200(ג)(2), 244(ב)(2) ו–252(ב), וכן לפי חוק הבטחת

הכנסה וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972;

(2) במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), הילד לא יבוא במניין

הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקת משנה (1)(ב), לעניין

סעיפים 68 ו–74(ב2), ולעניין חוק הבטחת הכנסה וחוק המזונות

(הבטחת תשלום), התשל"ב-.1972";

בסעיף 326(ג), אחרי "בזיקה לפעילות טרור" יבוא "(בסימן זה - עבירת ביטחון)". (2)

סעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, יחול לגבי עבירה שנעברה .4 תחולה ביום תחילתו של חוק זה ואילך.

דברי הסבר

.1 קצבת ילדים; העבירה מבוצעת כלפי בן משפחה. מהטעמים המפורטים

.2 מענק לימודים; לעיל לגבי סעיף 332א לחוק, בשל חומרת תופעת יידוי

האבנים והיקפה, מוצע לקבוע כהוראת שעה לתקופה של

.3 תוספת בעבור הילד לגמלת הבטחת הכנסה שלוש שנים כי עונש המינימום הקבוע בסעיף קטן (ב) יחול או לתשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), גם על עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) האמור. בית המשפט יוכל המשולמים להורים לפי חוק הבטחת הכנסה, חוק לסטות מעונש זה רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.

המזונות (הבטחת תשלום), או סעיף 68(ג) לחוק

הביטוח הלאומי; סעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי קובע: סעיפים

.4 תוספת בעבור הילד לקצבת נכות, קצבת שאירים, "הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט 3 ו–4 קצבת תלויים וקצבת זקנה, המשולמות להוריו. שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, עוד מוצע לקבוע כי בתקופת המאסר הילד לא יבוא לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר."

במניין הילדים לעניין הגמלאות שיישללו. מוצע לתקן הוראה זו ולקבוע כי לא ישולמו לאסיר עוד מוצע לקבוע כי הוראות סעיף ,325 כנוסחו גמלאות במהלך תקופת מאסרו, גם אם תקופת המאסר בהצעת החוק, יחולו על עבירה שנעברה ביום תחילתו שנגזרה עליו קצרה משלושה חודשים.

של חוק זה ואילך. בנוסף, ועל רקע תופעת יידוי האבנים בידי ילדים

השפעתה של הצעת החוק על זכויותיהם של ילדים קטינים ומשום שצורכי הקיום של ילד הנמצא במאסר התיקון המוצע לסעיף 325 יפגע בהכנסתה של מסופקים בבית הסוהר, מוצע להרחיב את סעיף 325 כך משפחתו של ילד שהורשע בעבירת ביטחון או בעבירה לפי שהגמלאות הבאות לא ישולמו להוריו של ילד שהורשע סעיף 332א לחוק העונשין בגובה הקצבאות או התוספות בעבירת ביטחון, כהגדרתה בסעיף 326(ג) לחוק הביטוח לקצבאות שיישללו כמפורט בסעיף 3 לעיל ומובן כי הלאומי, או בעבירה לפי סעיף 332א לחוק העונשין הפחתה בהכנסה המשפחתית יכולה להשפיע גם על סיפוק שעניינה יידוי אבנים לעבר כלי תחבורה בנסיעה מתוך צורכי הילדים במשפחה. עם זאת, יצוין כי ההפחתה תהיה מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, בתקופה שבה הילד בתקופת המאסר שבה הילד ממילא מקבל את צורכי הקיום שוהה במאסר עקב הרשעה בעבירה כאמור:

הבסיסיים בבית הסוהר ואינו גר בביתו.

ס"ח התשנ"ה, עמ' 210; התשע"ה, עמ' .220 2

הצעות חוק הממשלה - ,958 כ"ט בתשרי התשע"ו, 12.10.2015 86

סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי המחיר 1.62 שקלים חדשים 0334 3030-ISSN

מספר פנימי: 569600-806

נספח מס' מ-/958א'

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת שעה), התשע"ו–2015

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ט בתשרי

התשע"ו (12 באוקטובר 2015) והועברה לוועדת החוקה חוק ומשפט.

הצעת החוק מוגשת– בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה

השלישית ביום ח' בחשון התשע"ו (21 באוקטובר 2015).

להצעת החוק לא הוגשו בקשות רשות דיבור.

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

מספר פנימי: 569600-806

נספח מס' מ-/958א'

חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת שעה), התשע"ו–2015

בחוק העונשין, התשל"ז–11977 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 329(א)(2), .1 תיקון סעיף 329 אחרי "בסכין," יבוא "באבן".

בשלוש השנים שמיום תחילתו של חוק זה יקראו את החוק העיקרי כך ש – .2 הוראת שעה

(1) בסעיף 329(ב), אחרי "כלפי בן משפחתו" יבוא "או עבירה לפי סעיף

קטן (א)(2)";

בסעיף 332א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: ( 2)

"(ג) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לא יפחת

עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן

החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש

מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-

תנאי."

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–21995 (להלן – חוק הביטוח .3 תיקון חוק הלאומי) – הביטוח הלאומי

בסעיף ,325 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: ( 1)

"(ב) (1) ילד כהגדרתו בסעיף ,238 שהורשע בעבירת ביטחון

כהגדרתה בסעיף 326(ג) או בעבירה לפי סעיף 332א לחוק

העונשין שבוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור,

ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא

במאסר –

גמלה המשולמת בעדו לפי פרק ד'; ( א)

1 ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשע"ה, עמ' .200

2 ס"ח התשנ"ה, עמ' 210; התשע"ו, עמ' .2

--2

(ב) תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי סעיפים

132(5), 200(ג)(2), 244(ב)(2) ו-252(ב), וכן לפי חוק

הבטחת הכנסה וחוק המזונות (הבטחת תשלום),

התשל"ב–.1972

(2) במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד

במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקת משנה (1)(ב),

לעניין סעיף ,68 ולעניין חוק הבטחת הכנסה וחוק המזונות

(הבטחת תשלום), התשל"ב–.1972";

בסעיף 326(ג), אחרי "בזיקה לפעילות טרור" יבוא "(בסימן זה – עבירת ( 2)

ביטחון)".

סעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, יחול לגבי עבירה .4 תחולה שנעברה ביום תחילתו של חוק זה ואילך.

*************************************************************************************** --3

נספח מס' מ-/958א'

הסתייגויות ובקשות רשות דיבור

להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת שעה), התשע"ו–2015

* הערה: אם תתקבל הסתייגות המצריכה זאת, ימוספרו יתר הוראות החוק ויתוקנו ההפניות אליהן בהתאם.

הסתייגויות

לסעיף 1

חברי הכנסת אוסאמה סעדי, איימן עודה, מסעוד גנאים, ג'מאל זחאלקה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עבד אל חכים חאג' יחיא, חנין זועבי, דב חנין, טלב אבו עראר, יוסף ג'בארין, באסל גטאס ועבדאללה אבו מערוף (להלן – קבוצת הרשימה המשותפת) מציעים:

.1 הסעיף – יימחק.

לסעיף 2

קבוצת הרשימה המשותפת מציעה:

.2 ברישה, במקום "שלוש שנים" יבוא "חודש".

.3 פסקה (1) – תימחק.

.4 בפסקה (2), בסעיף קטן (ג) המוצע, במקום "מחמישית" יבוא "מעשירית".

לחלופין:

בפסקה (2), בסעיף קטן (ג) המוצע, במקום "מחמישית העונש המרבי" יבוא "מחמישה אחוזים מהעונש המרבי".

.5 בפסקה (2), בסעיף קטן (ג) המוצע, במקום "לפי סעיפים קטנים (א) או (ב)" יבוא "לפי סעיף קטן

(ב)".

.6 בפסקה (2), בסעיף קטן (ג) המוצע, המילים "מטעמים מיוחדים שיירשמו" – יימחקו.

.7 בפסקה (2), בסעיף קטן (ג) המוצע, המילים "בהיעדר טעמים מיוחדים" – יימחקו.

--4

.8 פסקה (2) – תימחק.

לחלופין:

הסעיף – יימחק.

לסעיף 3

קבוצת הרשימה המשותפת מציעה:

.9 במקום הרישה יבוא "בששת החודשים שמיום תחילתו של חוק זה יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך ש –".

לחלופין:

במקום הרישה יבוא "בשנה שמיום תחילתו של חוק זה יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך ש –".

.10 בפסקה (1)(ב), בסעיף קטן (ב)(1) המוצע, המילים "בעבירת ביטחון כהגדרתה בסעיף 326(ג) או" – יימחקו.

לחלופין:

בפסקה (1)(ב), בסעיף קטן (ב)(1) המוצע, המילים "או בעבירה לפי סעיף 332א לחוק העונשין" – יימחקו.

.11 בפסקה (1)(ב), בסעיף קטן (ב)(1) המוצע, אחרי "בסעיף 238" יבוא "שמלאו לו 17 שנים".

לחלופין:

בפסקה (1)(ב), בסעיף קטן (ב)(1) המוצע, אחרי "בסעיף 238" יבוא "שמלאו לו 16 שנים".

.12 בפסקה (1)(ב), בסעיף קטן (ב)(1)(א) המוצע, במקום "גמלה" יבוא "מחצית הגמלה".

.13 בפסקה (1)(ב), בסעיף קטן (ב)(2) המוצע, בסופו יבוא "אם ההורים ידעו ואישרו את פעולות הילד".

.14 בפסקה (1)(ב), בסעיף קטן (ב) המוצע, אחרי פסקה (2) יבוא:

על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), הכריזה הממשלה שיש רגיעה במצב הביטחוני, ישולמו "(3) הקצבאות והגמלאות המנויות בסעיף קטן זה."

לסעיף 4

קבוצת הרשימה המשותפת מציעה:

.15 במקום "לגבי עבירה שנעברה ביום תחילתו של חוק זה ואילך" יבוא "לגבי עבירה שנעברה החל --5

משישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה ואילך".

לחלופין:

במקום "לגבי עבירה שנעברה ביום תחילתו של חוק זה ואילך" יבוא "לגבי עבירה שנעברה החל משלושה חודשים מיום תחילתו של חוק זה ואילך".

***************************************************************************************

בקשות רשות דיבור

אין

***************************************************************************************

מספר פנימי: 569600-806

נספח מס' מ-/958א'

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת שעה), התשע"ו–2015

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ט בתשרי

התשע"ו (12 באוקטובר 2015) והועברה לוועדת החוקה חוק ומשפט.

הצעת החוק מוגשת– בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה

השלישית ביום ח' בחשון התשע"ו (21 באוקטובר 2015).

להצעת החוק לא הוגשו בקשות רשות דיבור.

--1

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

מספר פנימי: 569600-806

נספח מס' מ-/958א'

חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת שעה), התשע"ו–2015

בחוק העונשין, התשל"ז–11977 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 329(א)(2), .1 תיקון סעיף 329 אחרי "בסכין," יבוא "באבן".

בשלוש השנים שמיום תחילתו של חוק זה יקראו את החוק העיקרי כך ש – .2 הוראת שעה

(1) בסעיף 329(ב), אחרי "כלפי בן משפחתו" יבוא "או עבירה לפי סעיף

קטן (א)(2)";

בסעיף 332א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: ( 2)

"(ג) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לא יפחת

עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן

החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש

מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-

תנאי."

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–21995 (להלן – חוק הביטוח .3 תיקון חוק הלאומי) – הביטוח הלאומי

בסעיף ,325 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: ( 1)

"(ב) (1) ילד כהגדרתו בסעיף ,238 שהורשע בעבירת ביטחון

כהגדרתה בסעיף 326(ג) או בעבירה לפי סעיף 332א לחוק

העונשין שבוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור,

ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא

במאסר –

גמלה המשולמת בעדו לפי פרק ד'; ( א)

1 ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשע"ה, עמ' .200

2 ס"ח התשנ"ה, עמ' 210; התשע"ו, עמ' .2

--2

(ב) תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי סעיפים

132(5), 200(ג)(2), 244(ב)(2) ו-252(ב), וכן לפי חוק

הבטחת הכנסה וחוק המזונות (הבטחת תשלום),

התשל"ב–.1972

(2) במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד

במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקת משנה (1)(ב),

לעניין סעיף ,68 ולעניין חוק הבטחת הכנסה וחוק המזונות

(הבטחת תשלום), התשל"ב–.1972";

בסעיף 326(ג), אחרי "בזיקה לפעילות טרור" יבוא "(בסימן זה – עבירת ( 2)

ביטחון)".

סעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, יחול לגבי עבירה .4 תחולה שנעברה ביום תחילתו של חוק זה ואילך.

*************************************************************************************** --3

נספח מס' מ-/958א'

הסתייגויות ובקשות רשות דיבור

להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת שעה), התשע"ו–2015

* הערה: אם תתקבל הסתייגות המצריכה זאת, ימוספרו יתר הוראות החוק ויתוקנו ההפניות אליהן בהתאם.

הסתייגויות

לסעיף 1

חברי הכנסת אוסאמה סעדי, איימן עודה, מסעוד גנאים, ג'מאל זחאלקה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עבד אל חכים חאג' יחיא, חנין זועבי, דב חנין, טלב אבו עראר, יוסף ג'בארין, באסל גטאס ועבדאללה אבו מערוף (להלן – קבוצת הרשימה המשותפת) מציעים:

.1 הסעיף – יימחק.

לסעיף 2

קבוצת הרשימה המשותפת מציעה:

.2 ברישה, במקום "שלוש שנים" יבוא "חודש".

.3 פסקה (1) – תימחק.

.4 בפסקה (2), בסעיף קטן (ג) המוצע, במקום "מחמישית" יבוא "מעשירית".

לחלופין:

בפסקה (2), בסעיף קטן (ג) המוצע, במקום "מחמישית העונש המרבי" יבוא "מחמישה אחוזים מהעונש המרבי".

.5 בפסקה (2), בסעיף קטן (ג) המוצע, במקום "לפי סעיפים קטנים (א) או (ב)" יבוא "לפי סעיף קטן

(ב)".

.6 בפסקה (2), בסעיף קטן (ג) המוצע, המילים "מטעמים מיוחדים שיירשמו" – יימחקו.

.7 בפסקה (2), בסעיף קטן (ג) המוצע, המילים "בהיעדר טעמים מיוחדים" – יימחקו.

--4

.8 פסקה (2) – תימחק.

לחלופין:

הסעיף – יימחק.

לסעיף 3

קבוצת הרשימה המשותפת מציעה:

.9 במקום הרישה יבוא "בששת החודשים שמיום תחילתו של חוק זה יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך ש –".

לחלופין:

במקום הרישה יבוא "בשנה שמיום תחילתו של חוק זה יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך ש –".

.10 בפסקה (1)(ב), בסעיף קטן (ב)(1) המוצע, המילים "בעבירת ביטחון כהגדרתה בסעיף 326(ג) או" – יימחקו.

לחלופין:

בפסקה (1)(ב), בסעיף קטן (ב)(1) המוצע, המילים "או בעבירה לפי סעיף 332א לחוק העונשין" – יימחקו.

.11 בפסקה (1)(ב), בסעיף קטן (ב)(1) המוצע, אחרי "בסעיף 238" יבוא "שמלאו לו 17 שנים".

לחלופין:

בפסקה (1)(ב), בסעיף קטן (ב)(1) המוצע, אחרי "בסעיף 238" יבוא "שמלאו לו 16 שנים".

.12 בפסקה (1)(ב), בסעיף קטן (ב)(1)(א) המוצע, במקום "גמלה" יבוא "מחצית הגמלה".

.13 בפסקה (1)(ב), בסעיף קטן (ב)(2) המוצע, בסופו יבוא "אם ההורים ידעו ואישרו את פעולות הילד".

.14 בפסקה (1)(ב), בסעיף קטן (ב) המוצע, אחרי פסקה (2) יבוא:

על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), הכריזה הממשלה שיש רגיעה במצב הביטחוני, ישולמו "(3) הקצבאות והגמלאות המנויות בסעיף קטן זה."

לסעיף 4

קבוצת הרשימה המשותפת מציעה:

.15 במקום "לגבי עבירה שנעברה ביום תחילתו של חוק זה ואילך" יבוא "לגבי עבירה שנעברה החל --5

משישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה ואילך".

לחלופין:

במקום "לגבי עבירה שנעברה ביום תחילתו של חוק זה ואילך" יבוא "לגבי עבירה שנעברה החל משלושה חודשים מיום תחילתו של חוק זה ואילך".

***************************************************************************************

בקשות רשות דיבור

אין

***************************************************************************************

חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת שעה), התשע"ו–2015*

תיקון סעיף 329	1.	בחוק העונשין, התשל"ז–1977‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 329(א)(2), אחרי "בסכין," יבוא "באבן".
הוראת שעה	2.	בשלוש השנים שמיום תחילתו של חוק זה יקראו את החוק העיקרי כך ש –
		(1) בסעיף 329(ב), אחרי "כלפי בן משפחתו" יבוא "או עבירה לפי סעיף קטן (א)(2)";
		(2) בסעיף 332א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
			"(ג) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי."
תיקון חוק הביטוח הלאומי [מס' 163]	3.	בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏ (להלן – חוק הביטוח הלאומי) –
		(1) בסעיף 325, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
			"(ב)	(1) ילד כהגדרתו בסעיף 238, שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה בסעיף 326(ג) או בעבירה לפי סעיף 332א לחוק העונשין שבוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר –
					(א) גמלה המשולמת בעדו לפי פרק ד';
					(ב) תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי סעיפים 132(5), 200(ג)(2), 244(ב)(2) ו-252(ב), וכן לפי חוק הבטחת הכנסה וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972.
				(2) במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקת משנה (1)(ב), לעניין סעיף 68, ולעניין חוק הבטחת הכנסה וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972.";
		(2) בסעיף 326(ג), אחרי "בזיקה לפעילות טרור" יבוא "(בסימן זה – עבירת ביטחון)".
תחולה	4.	סעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, יחול לגבי עבירה שנעברה ביום תחילתו של חוק זה ואילך.

	בנימין נתניהו ראש הממשלה		איילת שקד שרת המשפטים
ראובן ריבלין נשיא המדינה		יולי יואל אדלשטיין יושב ראש הכנסת

חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת שעה), התשע"ו-2015*

תיקון סעיף 329 1. בחוק העונשין, התשל"ז-19771 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 329(א)(2), אחרי "בסכין," יבוא "באבן".

הוראת שעה 2. בשלוש השנים שמיום תחילתו של חוק זה יקראו את החוק העיקרי כך ש -

(1) בסעיף 329(ב), אחרי "כלפי בן משפחתו" יבוא "או עבירה לפי סעיף קטן (א)(2)";

(2) בסעיף 332א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לא יפחת עונשו

מחמישית העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט,

מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא

יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על–תנאי."

תיקון חוק 3. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-19952 (להלן - חוק הביטוח הלאומי) - הביטוח הלאומי - מס' 163 (1) בסעיף 325, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) (1) ילד כהגדרתו בסעיף 238, שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה

בסעיף 326(ג) או בעבירה לפי סעיף 332א לחוק העונשין שבוצעה מתוך

מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו

להוריו במשך הזמן שהוא במאסר -

(א) גמלה המשולמת בעדו לפי פרק ד';

(ב) תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי סעיפים (5)132, 200(ג)(2),

244(ב)(2) ו–252(ב), וכן לפי חוק הבטחת הכנסה וחוק המזונות

(הבטחת תשלום), התשל"ב-.1972

(2) במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד במניין הילדים

לעניין הסעיפים המנויים בפסקת משנה (1)(ב), לעניין סעיף 68, ולעניין חוק

הבטחת הכנסה וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-.1972";

(2) בסעיף 326(ג), אחרי "בזיקה לפעילות טרור" יבוא "(בסימן זה - עבירת ביטחון)".

תחולה 4. סעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, יחול לגבי עבירה שנעברה ביום תחילתו של חוק זה ואילך.

ראש הממשלה שרת המשפטים

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

* התקבל בכנסת ביום כ' בחשוון התשע"ו (2 בנובמבר 2015); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 958, מיום כ"ט בתשרי התשע"ו (12 באוקטובר 2015), עמ' 84.

1 ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשע"ה, עמ' 200.

2 ס"ח התשנ"ה, עמ' 210; התשע"ו, עמ' 2.

12 ספר החוקים 2506, כ"ג בחשוון התשע"ו, 5.11.2015

המחיר 1.62 שקלים חדשים 0334-3030 ISSN סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת

שעה), התשע"ו–2015

[מס' מ/958; "דברי הכנסת", חוב' א', עמ' ;

נספחות.]

(קריאה שנייה וקריאה שלישית)

היו"ר טלי פלוסקוב:

אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק

העונשין (תיקון מס' 120 והוראת שעה),

התשע"ו–2015, קריאה שנייה וקריאה שלישית.

יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה,

חוק ומשפט חבר הכנסת ניסן סלומינסקי.

אדוני, בבקשה.

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

גברתי היושבת-ראש – איפה יש פה "אדוני

השר"?

שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל

שטייניץ:

יש, יש.

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

איפה? אה, אדוני השר, חברי חברי הכנסת,

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת

שעה), התשע"ו–2015. לפי הדיווחים שקיבלנו,

מ-2014 ל-2015 חל גידול של 97% בהפרות של יידוי

אבנים, וזה תופס יותר משליש מכל העבודה של

המשטרה והפרקליטות. במילים פשוטות: מכת

מדינה של זריקת אבנים, וכולנו עדים למה

שזה גורם – אנשים, ילדות – אנשים נהרגו

כתוצאה מזריקת אבנים. וכשיש מכת מדינה אז

המערכת צריכה להתגייס ולעשות דברים שהם

חריגים ושבאופן רגיל לא היינו עושים

אותם. אבל מאחר שזו מכת מדינה אז אנחנו כן

הולכים לעשות את זה, כמו שעשו את זה

בעבירות מין – ברגע שזה נהפך למכת מדינה,

עשו את הדברים האלו.

אני מתכוון לשני תחומים בנושא שבהם הצעת

החוק הזאת שעולה משנה מהנוהל הרגיל. דבר

ראשון, חוק מינימום. הכוונה: אם עד היום,

כשמישהו זרק אבן על רכב נוסע ובמקרה האבן

פגעה ורק הזיקה ולא הרגה, וזה מגיע

לבתי-המשפט, לפעמים השופט מסתכל על המקרה

הזה כמקרה בודד ואומר: במקרה הזה, אם זה רק

נניח נער או מישהו, ולא קרה שום דבר, או

קרה רק נזק – מה, על זה אני אתן 20 שנה או

משהו אחר, ונותן לו כמה חודשים. למה? כי לא

קרה. אבל האבן הזאת היא פוטנציאל לרצח,

היא פוטנציאל להרוג. במקרה היא לא הרגה.

ואנחנו רוצים לחסום – שלא יקרה מקרה כזה,

ולא נחיה בנס שהיא רק הזיקה ולא הרגה.

עכשיו, השופטים, לצערנו, לא תמיד מסתכלים

כך. ודבר נוסף, כשהיו שיחות עם מערכת

המשפט התברר, מראים לנו, שהפרקליטות מראש

באה לבקש – במקום 20 שנה, באה לבקש שלושה

חודשים, ארבעה חודשים. כלומר, כבר

הפרקליטות מתייחסת לזה בזלזול, ומדובר על

מכת מדינה. ועל כן, כדי לחסום את זה, באנו

ואמרנו בהצעת החוק הזאת שצריך במקרה הזה

שיהיה חוק מינימום. הכוונה: חמישית

מהעונש המקסימלי.

ואני אומר שוב, עשו את זה גם בנושא של

עבירות מין; יש חוקי מינימום. כלומר, אם

העונש הוא 20 שנה, חמישית מזה זה חמש שנים,

ופירוש הדבר שהשופט יכול לתת עונש בין

חמש ל-20. לא פחות מחמש. וכנ"ל גם הפרקליטות.

הפרקליטות לפי זה לא יכולה לבקש פחות

מחמש שנים.

אבל בכל אופן, לפעמים יכולים להיות מקרים

ייחודיים או משהו כזה, אז הכנסנו פה

שבמקרים מיוחדים מאוד מאוד יש אפשרות

לרדת מתחת לעונש המינימום, אבל אז צריכים

להסביר את זה ולרשום את ההסברים למה. אבל

באופן כללי, לפחות כהוראת שעה - - -

באסל גטאס (הרשימה המשותפת):

ניסן, אתה היית יושב-ראש ועדת הכספים - -

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

נו?

באסל גטאס (הרשימה המשותפת):

- - אתה אמור לדעת מספרים.

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):

חמישית זה לא חמש.

באסל גטאס (הרשימה המשותפת):

חמישית זה ארבע שנים.

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

אז זה כנראה צריך להיות 25 שנה.

באסל גטאס (הרשימה המשותפת):

לא, זה פחות, זה 20 וארבע - - -

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

חמישית.

איתן כבל (המחנה הציוני):

אם אתם רוצים לשנות את זה לחמש שנים - - -

באסל גטאס (הרשימה המשותפת):

אתה עושה ארבע - - -

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

אוקיי, אז אם אנחנו מסכימים על זה, אז

חמישית, וזה יהיה ארבע שנים, ותוכלו

להצביע בעד.

באסל גטאס (הרשימה המשותפת):

אתה תמלא בעצמך את תפקיד השופטים - - -

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

אוקיי, אז תוכלו להצביע בעד, זה בסדר גמור.

באסל גטאס (הרשימה המשותפת):

אתה תשפוט במקום השופטים.

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

תוכלו להצביע בעד, וזה בסדר גמור.

כמובן, נכנסו עוד כמה שינויים קטנים בצד

הזה של העניין: שיידוי אבן, לא רק על רכב

אלא גם יידוי אבן על בן-אדם, גם הוא ייכנס;

שאם כתוב "רכב", לא התכוונו רק רכב אלא גם

בני-אדם, ועוד תיקונים מהסוג הזה. זה תחום

אחד של החוק הזה.

הנושא השני שקיים בנושא הזה הוא שאם זרק

את זה הנער והוא נכנס למאסר, אפשר לשלול

מההורים את כל אותן גמלאות ביטוח לאומי –

קצבת ילדים – בגין אותו ילד, נער, שנמצא

במאסר. ההורים ייענשו בנושא הזה שהם, איך

אומרים, לא יקבלו את הקצבה, גמלאות הביטוח

הלאומי, של אותו נער.

כלומר, יש בחוק הזה שני אלמנטים – אני

מסכם. אלמנט אחד הוא חוקי מינימום: חמישית

מהעונש המקסימלי; הדבר השני, שיש אפשרות

– זאת אומרת, לא אפשרות, במידה שהנער זורק

את זה ונכנס למאסר, ואותו אתה לא יכול

להעניש, אתה מעניש את ההורים בגינו.

כלומר, כל מה שהוא זכאי לקבל - - -

באסל גטאס (הרשימה המשותפת):

מעניש פעמיים: גם את הנער וגם את ההורים.

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

לא, את הנער לא, הוא יושב בבית-סוהר ועושה

חיים אולי.

באסל גטאס (הרשימה המשותפת):

לא נתת לו עונש?

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

הוא עושה חיים. הוא הרי לא מקבל את הגמלה,

הוא לא מקבל את הקצבה, זה ההורים מקבלים.

אז בחוק הזה – יש לנו עוד חוק אחר כך –

בחוק הזה, בגין זה שזרק אבן וזה פוטנציאל

לרצח, המדינה לא תיתן – לא יכול להיות

שאתה נותן סטירה למדינה והמדינה עוד

נותנת לך תשלום. אז המדינה, בגין אותו נער,

לא תשלם – לא קצבאות ילדים, לא גמלאות

ביטוח לאומי – להורים. אלה שני הדברים.

זה חוק ראוי. אנחנו נמצאים במצב של מכת

מדינה, ואני חושב שכל אחד מאתנו צריך

להצטרף ולאשר את החוק הזה בקריאה שנייה

ושלישית. תודה.

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט

חבר הכנסת סלומינסקי. אנחנו עוברים

להנמקות של ההסתייגויות. ראשון הדוברים

– חבר הכנסת אוסאמה סעדי מהרשימה

המשותפת. בהתאם לסיכומים, עשר דקות לרשות

אדוני. בבקשה.

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה,

מדובר כאן בהצעת חוק שמוטב היה לולא

הגיעה לכנסת ולולא היינו דנים בה ולולא

היינו מגיעים לשלב שאנחנו צריכים לאשר

חוק כזה, שאנחנו חושבים שהוא מהווה כתם

שחור בספר החוקים של מדינת ישראל.

ולא רק, אדוני היושב-ראש, מבחינה פוליטית

אנחנו מתנגדים להצעת החוק הזאת; גם

מכיוון שאנחנו חושבים ואנחנו אומרים

ואמרנו את זה וחזרנו, שהפתרון לכל מה

שקורה בימים האחרונים, בחודשים האחרונים,

הוא לא פתרון משפטי ולא על-ידי הצעות חוק

כאלה ואחרות ולא על-ידי ענישה קולקטיבית.

מה לא ניסיתם? הריסות בתים? הרסתם מאות

בתים. שלילת תושבות של מזרח-ירושלים

מירושלמים תושבי ירושלים המזרחית, שהיא

שטח כבוש לפי המשפט הבין-לאומי? שללתם מאז

1967 יותר מ-15,000 תעודות זהות. התנקשויות

בעזה? גם ניסיתם. מעצרים מינהליים? ודאי

וודאי. איזה אמצעי לא ניסו הממשלות

העוקבות? האם זה הצליח? ודאי שלא. כי

הממשלה הזאת מודה, אדוני היושב-ראש,

שהמדיניות שלה בירושלים המזרחית נחלה

כישלון צורב, והעובדה שירושלים המזרחית

נכבשה לה מחדש בחודש האחרון, גדרות נבנו,

בטונדות סגרו את מרחב החיים לשכונות

עיסאוויה, סילואן, א-ת'ורי, אל-מוכבר,

צור-באהר. וזו הודאה מצדה של ממשלת ישראל

שמדובר בשטח כבוש, כמוהו כיתר השטחים

שנכבשו בשנת 1967. גם בחקיקה, הממשלה הזאת

וקודמותיה לא בחלו בשום אמצעי ובשום

חקיקה על מנת כביכול להיאבק בהתנגדותו של

העם הפלסטיני לכיבוש.

אתם לא רואים שכל המדיניות הזו שלכם

נכשלת פעם אחר פעם, ולא משנה איזה חוקים

אתם מביאים? כי עם שוחר שלום, שוחר עצמאות,

שרוצה להשתחרר מהכיבוש, הדברים האלה לא

יעצרו בעדו. לכן צריך לשנות את המדיניות

בכיוון של חתירה לשלום, קץ לכיבוש ומתן

תקווה ואופק לצעירים האלה, ורק כך אפשר

להביא רגיעה ושלום לשני העמים.

ניסיתם רק לפני כמה חודשים – בחודש יולי,

במושב הפתיחה של הכנסת, גם שמענו אותם

דברים מחבר הכנסת ניסן סלומינסקי,

יושב-ראש ועדת חוקה, וגם אותם נתונים,

שמדובר במכת מדינה ושמדובר בגידול של

עשרות ומאות אחוזים בזריקות אבנים

בירושלים המזרחית. זו הייתה ההצדקה לחוק

שהתקבל ואושר בקריאה שנייה ושלישית

להחמרת העונשים על מיידי אבנים עד כדי כך,

חבר הכנסת זוהיר בהלול חברי, ל-20 שנה. אבל

עוד לא יבשה הדיו על החוק הזה, איך שאמרנו

בוועדת חוקה, החוק הזה רק עכשיו נתקבל –

הפרקליטות רק עכשיו הגישה כתבי-אישום לפי

החוק הזה, והם ביקשו להחמיר בענישה לאור

החוק הזה, אבל כנראה ממשלת ישראל

והקואליציה לא סומכות אפילו על בתי-משפט

בישראל. אתם לא סומכים על השופטים. שמענו

עכשיו את יושב-ראש ועדת חוקה אומר:

השופטים לא מבינים, הפרקליטות לא מבינה,

רשויות הביטחון לא מבינות. אז מי מבין?

יושב-ראש ועדת חוקה הוא זה שמבין יותר

מאשר בתי-המשפט והפרקליטות? הקואליציה

מבינה יותר מבתי-המשפט? מי אמר שיש שופטים

בירושלים? אנחנו אמרנו?

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):

גם אמרתי.

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

אני זוכר שהם קיבלו את זה.

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):

אני אומר שצריך לתת שיקול דעת לשופטים.

השופט שדן בתיק, יש בפניו כל הנתונים, כל

העובדות, כל התמונה, הנסיבות האישיות של

הנאשם, אבל לא רק. רק ב-2012 – אדוני

היושב-ראש הוא גם עורך-דין במקצועו – רק

ב-2012 נתקבל תיקון בחוק העונשין, הבניית

שיקול הדעת. אז קבעו שבית-המשפט יקבע את

מתחם הענישה, את העונש ההולם לעבירה,

ויקבע את העונש הראוי לנאשם במקרה

הספציפי הזה. גם על זה אתם לא סומכים? מה

קרה? מה קרה, ניסן?

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

מממשים את זה?

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):

מממשים את זה. אני הראיתי לכם בוועדת

החוקה. הבאתי מספר רב של פסקי-דין, של

תקדימים, שנתנו עונשים של שלוש שנים, של

ארבע שנים על יידוי אבנים לעבר

אוטובוסים. נתנו שש שנים ושבע שנים כאשר

יש חבלה. שרת המשפטים באה לכאן והביאה שני

פסקי-דין, שלושה פסקי-דין, שנתנו מאסר

על-תנאי ועבודות שירות. אני לא ראיתי אתכם

ולא את חברי הכנסת החרדים, כשאז היו

נאשמים ברחוב היהודי, במגזר היהודי,

שבית-המשפט פטר אותם בלא כלום, נתן להם

עונש בלי הרשעה. לא שמענו אף אחד מכם שבא

להתקומם על זה.

אתם באים פה ומבקשים דברים לא חוקיים,

בניגוד לחוק. זה לא חוקתי להטיל עונשים על

הורים, להטיל קנסות על הורים. אתם חושבים

ששלילת קצבה של ביטוח לאומי לילד שזרק

אבן ומוכן להיכנס לכלא לכמה שנים – קצבת

ילד של 180 שקל - -

ענת ברקו (הליכוד):

- - - שנשמור על הילדים שלהם - - -

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):

- - זה מה שימנע ממנו לזרוק אבן? 200 שקל

בחודש? מה קרה לכם? אתם מטילים אחריות על

הורים.

ענת ברקו (הליכוד):

זה התפקיד של הורים.

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):

הורים שהם לא צד במשפט, הורים שהם לא

נאשמים במשפט, אתם באים ומטילים עליהם

אחריות? או שמטילים קנסות. הרי בית-משפט

מטיל קנסות, אדוני היושב-ראש, אתה יודע

שמטילים קנסות ב-10,000 שקל ו-5,000 שקל? זה חמש

שנים של קצבאות ילדים. כל זה לא עוזר לכם

ולא יעזור לכם.

אתם מבקשים הוראת שעה. למה בביטוח לאומי

זו לא הוראת שעה, אדוני היושב-ראש?

גם היועצת המשפטית של הוועדה שאתה עומד

בראשה, עורכת-דין סיגל קוגוט, אמרה שלא

ראוי לתת עונש מינימום על עבירה, של 332א(ב),

שזו זריקת אבן בלי כוונה לפגוע; אמרה לכם

שזה לא ראוי ולא מתאים לתת עונש מינימום

של חמישית מ-20 שנה, שנתיים על זריקת אבן

שלא יכולה לפגוע ואין כוונה לפגוע. אז גם

על זה אתם מצפצפים?

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

אדוני יסיים בבקשה.

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):

ולכן שיקול דעת של בית-משפט זה אלף-בית

במשפטים, במערכת משפטית.

אנחנו חושבים שהחוקים האלה צריכים לעבור

מהעולם. לא צריך לאשר חוקים כאלה שנותנים

גושפנקה לאכיפה בררנית - -

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

תודה, חבר הכנסת סעדי, עשר דקות עמדו

לרשותך.

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):

- - ואתם יודעים שהחוקים האלה מיועדים רק

למגזר הערבי ולא למגזר היהודי. אתם

יודעים את זה. לכן כל הקואליציה מתגייסת.

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

תודה.

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):

לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו מתנגדים

בתוקף.

ומילה אחרונה לספסלי האופוזיציה. אני

אמרתי בישיבת ועדת החוקה: אני פונה

לכיסאות הריקים – גם פה יש כיסאות ריקים

– צריכים להיאבק בחוקים האלה, להיאבק

בטרור, וגם כאן יש מחלוקת מה זה טרור - -

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

חבר הכנסת סעדי, זמנך תם. עמדו לרשותך עשר

דקות, שזה הרבה.

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):

- - אבל צריכים להיאבק בזה באמצעות

פתרונות מדיניים ולא פתרונות משפטיים.

תודה, אדוני.

ענת ברקו (הליכוד):

- - - זה לא חוק?

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – איננו

פה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו – חבר

הכנסת אחמד טיבי. חמש דקות לרשות אדוני,

בבקשה.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראש

הממשלה בנימין נתניהו הבעיר תבערה גדולה.

האש פשטה ובערה ובערה ויש הרבה קורבנות.

ליד מר נתניהו יש דלי של מים ודלי של

בנזין, והוא כל הזמן בוחר דווקא בדלי של

הבנזין. שופך ושופך בנזין והאש רק גוברת.

צריך להגיד לנתניהו שאי-אפשר לכבות שרפה

עם בנזין. אי-אפשר פשוט. אפילו קוסם כמוהו

לא יכול לעשות את הדבר הזה.

והנה יש מבול של חקיקה, שהיא במצב הנוכחי

בבחינת בנזין על האש הבוערת. זה גובל

בטירוף. יש חקיקה שהיא עניין של

פסיכולוגים, אני חושב. איזה טירוף זה

להעניש אבא על מעשי הבן? איזה טירוף לקבוע

עונשי מינימום בחקיקה? איזה טירוף, על

זריקת אבן – שנים ארוכות של מאסר? איזה

טירוף לקבוע שילד שזרק אבן ולא פגע באף

אחד, אבא שלו יישא בעונש, בעוד ילד, אותו

ילד באותו גיל, שדקר בחור בבית-הספר, אבא

שלו לא יוענש? איזה מין היגיון זה? איזה

מין היגיון? מי המטורף שממציא חקיקה כזאת?

על אבן שלא פוגעת יש עונש מטורף, בעוד

שילד שדקר בסכין ופצע מישהו ולקחו אותו

לבית-חולים ואולי נגרם לו נזק בלתי הפיך,

אבא שלו לא יישא באחריות. איזה מין חקיקה

זאת?

אני בשנותי בכנסת תמיד שמעתי את המשפט: Hard

cases make bad law. אבל לא כל כך bad, זה כבר מעבר.

אנחנו במצב של Hard cases make crazy laws, חוקים

מטורפים. אי-אפשר לקחת את החוק הזה, הוא

מחוץ לסקאלה של צדק, איזשהם ניואנסים של

חקיקה, הגזמה, מידתיות. זה שבר, איך

אומרים, את כלי המדידה. זה כמו לשים מדחום

רגיל של תינוק בשמן רותח. המדחום קופץ,

נשבר. אתם שוברים את הכלים כאן, ואתם

צריכים לדעת שזה לא יעזור, ואתם יודעים

שזה לא יעזור. הרי ניסיתם ולא עזר; דיכאתם,

והאנשים שאתם מדכאים רק מחריפים

ומגבירים את המאבק. הרי אמרו לכם – ואני

יודע שהיו דיונים ונכתבו דברים – שחקיקה

כזאת תהיה בומרנג, אבל אתם עומדים על כך.

אז זה לא צורך ביטחוני מה שאתם אומרים, זה

יצר נקמנות פרימיטיבי.

פעם אמרו שיש הנהגה ויש אספסוף. עכשיו

ההנהגה היא האספסוף. אני אמרתי בנאומי

הקודם שאפלטון, שדירג את סוגי המשטרים,

הוא שם את שלטון האספסוף בתחתית הסולם

כשלטון הבזוי ביותר, המסוכן ביותר

והמרושע ביותר והרע ביותר. פה יש שלטון

אספסוף שמביא חקיקה כזאת. תודה רבה.

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי. אחריו –

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי

הכנסת, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי – הוא

נמצא פה? לא, הוא לא נמצא פה. יכול להיות

שהוא חזר ללמוד שיעור בחשבון, כי אצלנו

בטייבה חמישית מ-20 זה ארבע.

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

זה רק בגלל שאתה דוקטור.

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

נכון, יכול להיות. בבית היהודי זה חמש,

יכול להיות שזה קשור בהתחשבנויות בחטיבה

להתיישבות, אני לא יודע. שם הכול עניין של

מספרים קלוקלים.

מה המחזה שבפניו אנחנו עומדים? של רשתות

חברתיות סוערות, טוקבקיסטים שמבקשים

להחמיר וראש ממשלה הפועל בהתאם. ראש

הממשלה בנימין נתניהו מתנהג כמו אחרון

הטוקבקיסטים בישראל: תובעים בפייסבוק

להרוס יותר, והטוקבקיסט בלשכת ראש הממשלה

נענה, והוא אפילו "בזאייט", כלומר מחמיר,

מוסיף, ומביא הצעה משלו: לשלול תעודת זהות

כחולה מ-100,000 פלסטינים ירושלמים מאחורי

חומת ההפרדה. ואז הוא זורק עוד הצעה:

להרוס עוד בתים ולהרוס רטרואקטיבית בתים

מלפני שנתיים-שלוש. נדמה לי שעד היום, חבר

הכנסת מיקי לוי, נהרסו יותר מ-1,300, 1,400

בתים.

אפילו מבחינת תפיסת הביטחון הישראלית, זה

מרתיע מישהו? כמו שאמר חברי חבר הכנסת

אוסאמה סעדי בנאומו המצוין כאן: לשלול

קצבה של 200 שקל מפלסטיני מרתיע אותו? לא.

מרתיע את השכנים?

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, אבל במחנה הפליטים שועפאט שלשום,

כשאמרו שלוקחים את תעודת הזהות, ראית מה

הייתה התגובה של אותם אזרחים: לא, אנחנו

רוצים להיות אתכם.

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

לא אתכם מרוב אהבה.

ענת ברקו (הליכוד):

מיקי לוי (יש עתיד):

איך אתה רוצה שנתמודד כל יום עם זריקות

אבנים על הרכבת הקלה? עם סיכון של אזרחים,

לא רק יהודים, גם ערבים, בדרך?

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

אוקיי. אתם יכולים להתבשם באהבה העצמית

ובגאווה המזויפת שיש לכם - -

אורן אסף חזן (הליכוד):

אתה יכול להוריד את המסכה מעל הפנים.

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

- - שכאילו בגלל תעודת הזהות והביטוח

הלאומי וכמה מאות שקלים הפלסטינים

בירושלים המזרחית יבטלו את השאיפות

הלאומיות שלהם. אתם חושבים שאפשר לבטל

שאיפות של עם על-ידי ביטוח לאומי? קצת

צניעות, קצת ראיית המצב נכוחה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא זאת הכוונה.

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

אתם חושבים – הממשלה – ראש הממשלה

והממשלה חושבים שמה שלא הלך בכוח ילך

ביותר כוח. הרסנו כמה בתים; לא עזר? נהרוס

עוד יותר.

אורן אסף חזן (הליכוד):

רק ככה אתם מבינים, רק בכוח.

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

ואז אנחנו באים ואומרים לכם: הדיל

אל-השלמון, רחמת אללה עליה, נורתה והוצאה

להורג שלא בצדק. אמרנו את זה אז, תקפתם

אותנו. אמרנו שאפשר היה לעצור אותה. אפילו

מישהו במשפחה שלה אמר שאפשר היה לירות בה

ברגל. במשפחה. ותקפתם אותנו: איך אתם

מעזים לומר דבר כזה? ואז פתאום תחקיר של

הצבא היום אומר שלא היה צריך לירות בה,

אפשר היה לעצור אותה. ככה ההרג הנורא

והמיותר הזה של הדיל אל-השלמון היה אחת

הסיבות העיקריות להמשך ההתפרצות, חבר

הכנסת מיקי לוי. כי הפלסטיני שרואה איך

יורים כמו בציפור, ללא ערך חיים, מפילים –

ואחר כך, אתם יודעים מה עשו החיילים? חבר

הכנסת טלב אבו עראר, הפשיטו אותה, צילמו

אותה וחילקו את זה בווטסאפ. הזבלים האלה -

ענת ברקו (הליכוד):

זה לא נכון, זה לא נכון.

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

- - השפלים האלה. (אומר מילים בערבית).

תמונות שלה, החיילים צילמו אותה, כשהיא

מופשטת.

ענת ברקו (הליכוד):

זה לא נכון.

ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):

איך את יודעת שזה לא נכון?

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

איך את יודעת שזה לא נכון? אנחנו פנינו

לפייסבוק שיבטלו את הדפים האלה.

ענת ברקו (הליכוד):

רגע רגע, יכול להיות - - -

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

הרגו אותה, והחיילים צילמו אותה והקליטו

בווטסאפ.

אורן אסף חזן (הליכוד):

להצדיק - - - בסיפורים זה לא פתרון - - -

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

אתם מעלים על דעתכם - - -?

אורן אסף חזן (הליכוד):

אומר - - -

קריאות:

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

חבר הכנסת טיבי.

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

שקר, שקר. מה, כי החייל הוא יהודי? לא יכול

להיות - - -

אורן אסף חזן (הליכוד):

- - - לבדוק אם אין עליה חגורת נפץ, אם היא

לא נושאת עוד סכינים.

קריאות:

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

הרגתם אותה, הפשטתם אותה ושלחתם את זה

בווטסאפ.

אורן אסף חזן (הליכוד):

לא, הרגנו את הטרור, לא הרגנו אותה. אל

תסית עוד.

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

חברי הכנסת טיבי וחזן, תודה.

ענת ברקו (הליכוד):

אל תסית, זה הדבר הכי מסית.

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

תודה. חברת כנסת עאידה תומא סלימאן,

ואחריה – חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא

אורן אסף חזן (הליכוד):

אתה לא מתבייש ככה לפגוע בחיילי צה"ל

ובשוטרים? - - - ישנים בשקט בלילה. ישנים,

ישנים בלילה, זה טוב – תעזבו את החיילים

והשוטרים, אז עכשיו אתם משתתפים - - - בשביל

הסתה?

קריאות:

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

חבר הכנסת חזן, תודה. הילדים שלי צופים

עכשיו. קיבלתי הודעה שהם מסתכלים עכשיו,

רוצים לראות את אבא שלהם. בואו, זה לא

חינוכי. לפחות נעשה עבודה יפה כלפי

הציבור וננהל דיאלוג מכובד.

אורן אסף חזן (הליכוד):

זה לא חינוכי לעשות דה-לגיטימציה לחיילי

צה"ל, זה לא חינוכי. לא היית רוצה שהילדים

שלך יראו את זה. מצאתם שיטה - - -

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

מה עשית פה? היה פה דיון - - -

אורן אסף חזן (הליכוד):

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

- - - מה שכואב.

אורן אסף חזן (הליכוד):

אל תגיד כואב, למה לא הקשבת לדברים שאתה - -

- פה.

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

מילא הרגתם אותה, אבל להפשיט אותה?

אורן אסף חזן (הליכוד):

*

P

R

†

æ

ü

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

„

†

è

ê

ú

ü

nH

o(tH

nH

o(tH

nH

tH

nH

tH

nH

o(tH

nH

o(tH

摧儵Qᘀטיבי, למה אתה לא מקשיב לחברת הכנסת

ברקו?

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

- - - אישה דתייה - - -

אורן אסף חזן (הליכוד):

אה, היא אישה דתייה, היא לא מחבלת. כואב לך

להגיד את המילה "מחבלת". היא דתייה.

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

חבר הכנסת אורן, בואו ניתן לחברת הכנסת

עאידה תומא סלימאן את זמנה. בבקשה.

אורן אסף חזן (הליכוד):

היא רוצה לדבר על בורא עולם באל-אקצא,

כשהיא בכלל אתאיסטית. זה קטע גדול, הטפה

לדת מתוך אתאיסטיות.

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

חבר הכנסת חזן,

עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):

כבוד היושב-ראש, חברי כנסת וחברות כנסת

נכבדים ונכבדות, האמת, מה אפשר עוד להגיד

על החוק הזה, שבגלגול השני שלו כבר רוצים

לחוקק גם את המינימום שאפשר לשפוט מישהו

על יידוי אבנים? אפשר להגיד הרבה דברים,

אבל אי-אפשר להתנער מהעובדה שזה חלק

מתגובות היסטריות, לצערי הרב, שקורות

ושמבוצעות בימים האלה – אם בעניין חקיקה,

אם בהחלטות של צעדים שננקטים בשטח, ודיבר

עליהם - - -

קריאה:

קריאה:

אתה יודע מי אתה, איזה רמה אתה.

אורן אסף חזן (הליכוד):

אני יותר טוב ממך - - -

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

חבר הכנסת חזן, בבקשה.

קריאה:

מציצן, רוצה רק לראות אותה.

עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):

- - - אם בחוקים האלה, אם ברצף החקיקה

שאנחנו רואים בתקופה האחרונה, ואם באובדן

השליטה על-ידי נקיטת אמצעים בשטח, שכולנו

– ומי שרוצה, לפחות, יכול לראות יום-יום,

אם בירושלים המזרחית או במקומות אחרים.

זה רק מעיד על היסטריה, ועל פעילות שהיא

כמעט יוצאת – אובדן שליטה טוטלי. החוקים

האלה הם בדיוק הביטוי למצב חוסר האונות

וסיום הדרך שהגיעו אליהם נתניהו וממשלתו

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

חסר אונים.

עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):

חסר אונים, בסדר. אני אחכה ליום שאני אתקן

את הערבית, גם כן, כשתדברו על הדוכן.

ענת ברקו (הליכוד):

העברית שלך מצוינת, ודיברת מצוין – מה לא

בסדר - - -

עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):

העיקר שהמסר יעבור, לא שהשפה תהיה טובה.

העיקר המסר, והבעיה, שכנראה המסר לא עובר.

כנראה, כמה שנצליח לדבר עברית רהוטה, המסר

לא עובר. זו התוצאה של מצב של אדם – של

ממשלה שלא יודעת לאן ללכת, כי בעצם בדרך

הנכונה היא לא רוצה ללכת. הממשלה הזאת לא

רוצה ללכת לדרך של סיום הכיבוש.

מה שקורה בירושלים המזרחית זה בדיוק

ביטוי של עם שמתנגד לא רק לכיבוש, אלא לכל

החבילה שבאה עם כיבוש: להשפלות

היומיומיות, להרג, לרצח של כל יום. כנראה

אנחנו מסתובבים בעולם וירטואלי שונה

לגמרי. גם שם יש סגרגציה. כן היו תמונות של

הפשטת הבחורה לאחר שנורתה, וכן יש סרטים

שאנחנו רואים יום-יום מה עובר על הצעירים,

כאשר עומדים באמצע הרחוב, שעוצר אותם

הצבא, מפשיט אותם לעיני כולם, עושה עליהם

מישוש ומשפיל אותם, ואחר כך שואלים למה

הילדים שרואים כל זמן, ונושמים את הגז

המדמיע בתוך הכיתות שלהם, ומרביצים להם,

ולפעמים עוצרים אותם – למה יוצאים?

יוצאים וזורקים אבנים כי לא מצאו דרך

אחרת להגיד – אנחנו מתנגדים לכיבוש הזה.

אבל הכי מדאיג בחוקים האלה, ויכול להיות

שהחוקים אלה יעברו, ועוברים כל יום חוקים

כאלה – הכי מדאיג במצב הזה זה היום שאחרי.

אחרי שכל זה יסתיים – ואני אומרת לכם,

יבוא יום ויסתיים הכיבוש, ויבוא יום

ויסתיים הצורך בחוקים האלה, אבל המדינה

הזאת, בכל האוכלוסיות שלה, תצטרך לחיות עם

חוקים אנטי-דמוקרטיים, חוקים שפוגעים

בצורה ישירה ביסודות הדמוקרטיה, ונצטרך

לחיות עם מצב של גזענות משתוללת, של הסתה

משתוללת, ואי-אפשר להתנער מהאחריות. זה

המסר שהייתי רוצה שיעבור, אם בעברית

רהוטה, או בערבית, הלוואי שתגידו לי באיזה

שפה אפשר לדבר כדי שהמסר הזה ייקלט. תודה.

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

תודה רבה. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג'

יחיא, אחרון המסתייגים. חמש דקות לרשות

אדוני.

עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):

בסם אללה א-רחמאן א-רחים.

כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, החוק

הזה בא כדי להביע אי-אמון בשופטים

ובשיקול הדעת שלהם ולקבוע עונש מינימום.

הרי יש חוק שקובע את עונש המקסימום. לבוא

ולקבוע עונש מינימום, ולנסות לסייג אותו

במקרים כך וכך, במקרים חריגים אפשר לתת

שיקול דעת? אבל במקרים החריגים – מי קובע

אותם? זה רק השופט. חוזרים לכנסת כדי

לוודא ולבדוק מה זה מקרה חריג?

אבל השאלה המתחייבת – האם החוק הזה יופעל

נגד יהודי שפוגע בערבי? כמו המקרה שהיה

היום ברעננה, שבו אישה ערבייה, תושבת

טייבה, היישוב שלי, בשנות ה-40 לחייה, בשם

נדיה עזי, הותקפה על-ידי צעיר יהודי במוט

ברזל. הוא קילל אותה וקרא "מוות לערבים"

בנוכחות המון צופים שלא מנעו ממנו את

התוקפנות הזאת. אף אחד לא בא לחוס עליה,

כולם מסתכלים – למה? כי היא ערבייה. קילל

אותה, קרא "מוות לערבים", "אין לכם מקום

בארץ הזאת", והשאלה שנשאלת, האם המשטרה

תחפש מצלמות באזור הזה? האם התוקף יוענש

לפי עונש מינימום או יוגשו כתבי-אישום על

אי-מניעת פשע נגד האנשים שעמדו מנגד ולא

מנעו את הפשע? יש בחוק – להעניש אדם על

אי-מניעת פשע. הפשע הזה, אנשים צפו שם.

לא רק זה, בואו, נחיה ונראה. האירוע הזה

היה היום בשעה 14:30 בערך. האישה הועברה

לתחנת המשטרה בכפר-סבא, במקום להעביר

אותה ישר לבית-חולים. אחר כך, אחרי זמן מה,

הועברה לבית-חולים. אני רק כרגע, לפני

הנאום שלי, שתי דקות, דיברתי עם קרוב

משפחה שלה – היא עד עצם הרגע הזה מחכה

לטיפול רפואי בבית-החולים "מאיר"

בכפר-סבא. החוק הזה, מה יעשה לתוקף הזה?

האם החוק הזה בא גם כדי להעניש את האנשים

האלה? אני לא כל כך בטוח.

האם החוק הזה יופעל גם נגד יהודי אשר

יתקוף יהודי כי הוא חשב שהוא ערבי? או

שסולחים לו כי יש לו טעות בזיהוי? האם

החוק הזה יופעל נגד יהודי שתוקף ערבי?

ברור שלא. האם החוק הזה יופעל נגד

המתנחלים שבכל יום מיידים אבנים ותוקפים

את תושבי המקום, תושבי הכפרים, ואפילו

מונעים מהם בכל יום להגיע למטעי הזיתים

שלהם כדי למסוק אותם? ברור שלא. האם

המשטרה והפרקליטות יגישו אותם

כתבי-אישום נגד עבריינים יהודים וידרשו

אותם עונשים? אשרי המאמין. אני לא מאמין.

אני לא מאמין. שני כתבי-אישום – אז בואו

נשמע.

הניסיון להעניש את ההורים בשלילת קצבאות

הוא הלכה חדשה בדמוקרטיה. אם מענישים

הורים בגין מעשיהם של ילדים קטינים, בוא

נחוקק חוק. למה – כי אולי צריך באמת לחוקק

חוק אשר יעניש את ההורים על כל התחצפות

ילד למורה בבית-הספר. למה – כי הוא לא

חינך אותו נכון, אז הילד חוצפן; או בגין

תקיפת תלמיד את רעהו. צריך אולי להעניש

הורים בגין אי-חזרה הביתה של הילדים שלהם

עד שעה מסוימת. אולי צריכים להעניש הורים

על צריכת סמים או הגעה לפיצוציות בערב של

ילדיהם הקטינים. מישהו מהממשלה חושב באמת

כי שלילת קצבת ילדים תיתן יותר ביטחון? זה

הזוי. האם הורה שישללו ממנו קצבת ילדים,

גם לא יחייבו אותו בתשלום ביטוח לאומי? גם

לא מנכים מהמשכורת שלו? נשאל את השאלה –

אם אתה לא משלם לו, אתה תנכה ממנו ביטוח

לאומי?

לבסוף, הממשלה הולכת לסימפטום, ולא מטפלת

בבעיה האמיתית. לכן אני מודיע לכם כי כל

החוקים האלה לא יעזרו ולא ייתנו ביטחון.

הפתרון היחיד הוא סיום הכיבוש, ועם סיום

הכיבוש - - -

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

משפט סיום.

ינון מגל (הבית היהודי):

איזה כיבוש?

עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):

יש לך זמן, תגדל ותבין.

אורן אסף חזן (הליכוד):

לא, לא ככה עושים את זה. אם תרצה שיעור, אני

אראה - - -

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

חבר הכנסת מגל, זמנו תם, בוא ניתן לו לסיים

בצורה מכובדת.

עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):

משפט – אני שמעתי היום מכבוד היושב-ראש,

בנאום אחר, איום מפורש נגד ירדן. אני חושב

שצריכה לבוא תגובה ברורה וחד-משמעית מראש

הממשלה ומהממשלה. תודה.

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

תודה רבה. ישיב על ההסתייגויות יושב-ראש

ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת ניסן

סלומינסקי.

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

אדוני היושב-ראש - -

זהבה גלאון (מרצ):

ישללו להם? אני שואלת אותך.

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

אני מחפש שר פה. - - אדוני השר – בטח יש כאן

שר, רק לא רואים אותו – מסתבר שיש פה שר –

וחברי חברי הכנסת - -

זהבה גלאון (מרצ):

האם החוק הזה יחול - - -

היו"ר בצלאל סמוטריץ:

השר דוד אזולאי.

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

כן, אני רואה. - - אני אומר לכם, ישבתי

ושמעתי, והאמת, להגיד לכם, הייתי – לחברי

ברשימה המשותפת – נדהמתי. כזאת דאגה

למערכת המשפט וכו', פלאי פלאים, מה שנקרא.

אף מילה לא אמרתם על הטרור שנעשה, על זה

ששולחים ילדים לרצוח, או שילדים רוצחים.

שום דבר. אתם המנהיגים של הציבור הזה, איך

אתם רוצים לחנך אותם כשאתם כאן עומדים

ולא אומרים אף מילה שזה לא בסדר? אף מילה

של גינוי? כל מה שמדאיג אתכם פתאום זה על

המינימום? זה מה שמדאיג אתכם פה?

ולדובר האחרון, אתה נתת את הדוגמה של

רעננה, ושוב, אני מגנה את זה בכל תוקף –

אני לא מכיר את זה, אבל מה שאמרת, אני מגנה

בכל תוקף. אבל תדע לך שמה שאותו יהודי

הזוי, שצעק אליה, פה על הבמה הזאת עמד חבר

כנסת מהרשימה שלכם ואמר לנו את אותו דבר:

אין לכם מה לעשות פה, זה לא שלכם וכו'. אז

אם חבר כנסת פה אומר לנו את זה, מה אתה

מצפה אחר כך – שיהודי לא יגיד את זה הפוך?

למה אתם לא חושבים על מה שאתם עושים?

עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

תחשבו פעם מה אתם עושים. אתם צריכים לייצג

ציבור רחב מאוד, אזרחי מדינת ישראל, ואלה

מהרשות שמסתכלים עליכם, ובמקום להוביל

אותם לכיוון נכון – אתם מדברים על שלום

כל הזמן, ועושים בדיוק את ההפך. כל מי

ששומע אתכם מדבר מפה יוצא מייד לרחוב כדי

לרצוח. במקום שתתחילו לדבר אחרת, במקום

שתתחילו לדאוג להם, ולנסות לראות, אתם

עושים בדיוק את ההפך. אף מילת גינוי אחת

לא נאמרה מפה.

עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):

מדינת ישראל - - -

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

אף מילה לא נאמרה מהדוכן בנושא הזה.

עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

אתם מדברים ככה מאחורי הקלעים, אבל מפה אף

מילת גינוי לא נאמרה.

עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):

הדאגה היא - - -

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

אנחנו מדברים על ההורים, ועוד מעט יהיה

חוק עוד יותר – נכון, ההורים, כן יש להם

אחריות. ראינו סרטונים, וראינו את זה גם

בוועדה, וסעדי היה אתנו וראה, איך הורים

שולחים את הילדים שלהם, מספרים להם: שהיד

– זה החלום שלי, זה החלום הרטוב שלי,

אומרת אימא, שהבן שלי יהיה שהיד וילך

וירצח. אז זה כבר ממש טרור, אבל יש הורים

שכביכול לא אומרים להם את זה אולי, אבל מה

אכפת להם. אומרים לילדים: תלכו, תסתובבו,

תעשו מה שאתם רוצים – הפקר. זה מה שאנחנו

רוצים שיהיה?

כשפתחתי והצגתי את החוק אמרתי במפורש

שבימים כתיקונם גם אנחנו לא היינו מציעים

את הצעת חוק המינימום. גם אם כל אחד מאתנו

באופן אישי חושב כך או כך, לא היינו

מציעים את זה, כי נכון, אנחנו נותנים

לבית-המשפט – אנחנו מעריכים מאוד את

בית-המשפט, וחייבת להיות מערכת שיפוטית

חזקה, טובה, לתפארת, ויש לנו, ברוך השם,

כזאת. היינו נותנים לשופטים שיקול דעת,

ובאמת יש שיקול דעת. אם קורה פעם בשנה

שמישהו זרק אבן, אני מבין שהשופט יסתכל

ויגיד: אם האבן הזאת רצחה – רוצח; אם האבן

הזאת לא עשתה כלום – אפשר לתת לו נו-נו-נו.

זה בימים כתיקונם, ואז לא היינו עושים את

זה. אבל כשיש מכת מדינה, וכל אבן היא

פוטנציאל לרצח, ובמקרה היא לא רצחה – פה

גם המערכת המשפטית, גם השופטים בישראל –

ואני אומר עוד פעם: עם כל הכבוד שיש

ואנחנו רוצים שיהיה אליהם, גם השופטים

צריכים לרדת אל העם, להבין שזו מכת מדינה,

מצב של חירום, ואי-אפשר להסתכל על זריקת

אבן כזאת כאילו זה היה פעם בשנה ולדון על

זה, האם הוא פגע ורצח או לא. כל אבן

שזורקים עכשיו זה פוטנציאל לרצח. במקרה

הוא לא רצח, אבל הוא ניסה לרצוח. הוא זרק

את זה כדי שזה יקרה, וודאי שחייבים להפסיק

את זה.

אם אתם הייתם עוזרים לנו – אם אתם הייתם

עוזרים לנו ומגנים אותם מכל במה, כולל

מפה, לא היינו צריכים את חוקי המינימום.

אבל מאחר שאתם לא עושים את זה, ושותקים,

אין לנו ברירה ואנחנו צריכים ללכת ולחוקק

את חוקי המינימום ואת הענישה של אותו נער,

שלא יקבל את הקצבאות.

שוב אני פונה לחברי – נאשר את זה בקריאה

שנייה ואחר כך בקריאה שלישית. זאת הוראת

שעה, ואני מקווה מאוד, כמו שכולנו מקווים,

שלא נצטרך – אפילו שנוכל לקצר את הוראת

השעה הזאת כשייפסק כל הטרור הזה, אבל

הדמוקרטיה צריכה להתגונן.

זהבה גלאון (מרצ):

- - - של ילדי נוער הגבעות.

ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק

ומשפט):

נדבר על זה בחוק הבא. תודה לכם.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

תודה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר

הכנסת סלומינסקי. נא לשבת, חברים. חברת

הכנסת ענת ברקו, את בטח רוצה להצביע, אז נא

לשבת. את לא תוכלי לעשות זאת בעמידה.

אני מבין, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אני

מבין שאני עובד מולך לגבי להסיר, לא

להסיר, וכן הלאה.

לשם החוק – אין צורך בהצבעה, כי זה תיקון.

לסעיף 1 – הסתייגות של חברי הכנסת אוסאמה

סעדי, איימן עודה, מסעוד גנאים, ג'מאל

זחאלקה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן,

עבד אל חכים חאג' יחיא, חנין זועבי, דב

חנין, טלב אבו עראר, יוסף ג'בארין, באסל

גטאס ועבדאללה אבו מערוף – להלן: קבוצת

סיעת הרשימה המשותפת., להצביע? אדוני,

להצביע?

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

אנחנו מצביעים על הסתייגות לסעיף 1 של

הרשימה המשותפת.

הצבעה מס' 6

בעד ההסתייגות – 17

נגד – 48

נמנעים – אין

ההסתייגות של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת

לסעיף 1 לא נתקבלה.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

חברי הכנסת, בעד ההסתייגות יש לנו 17

קולות, נגדה יש 48 קולות. אני קובע כי

ההסתייגות לא התקבלה.

אנחנו כרגע מצביעים על סעיף 1 בקריאה

שנייה, כנוסח הוועדה. סעיף 1 כנוסח הוועדה,

בקריאה שנייה.

הצבעה מס' 7

בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 48

נגד – 17

נמנעים – אין

סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

חברי הכנסת, סעיף 1, כנוסח הוועדה, קריאה

שנייה – יש לנו בעד – 48 קולות, 17 קולות

נגד, אין נמנעים. סעיף 1 אושר בקריאה שנייה

כנוסח הוועדה.

הסתייגות מס' 2 לסעיף 2 – להצביע. מי בעד

ההסתייגות? מי נגדה? נא להצביע.

הצבעה מס' 8

בעד ההסתייגות – 17

נגד – 39

נמנעים – אין

ההסתייגות (2) של קבוצת סיעת הרשימה

המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

חברי הכנסת, בעד ההסתייגות – 17, נגד – 39,

אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא

התקבלה.

הסתייגות 3 – לא להצביע. מסירים. 4?

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):

כן. היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

להצביע. אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 4

לסעיף 2.

הצבעה מס' 9

בעד ההסתייגות – 17

נגד – 40

נמנעים – אין

ההסתייגות (4) של קבוצת סיעת הרשימה

המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

חברי הכנסת, בעד ההסתייגות – 17, נגדה – 40,

אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה.

לחלופין – נצביע, חבר הכנסת סעדי?

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):

לא. היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

לא נצביע לחלופין. מסירים לחלופין.

הסתייגות מס' 5 – להצביע.

הסתייגות מס' 5 לסעיף 2 – נא להצביע. מי בעד

ההסתייגות? מי נגדה?

הצבעה מס' 10

בעד ההסתייגות – 16

נגד – 40

נמנעים – אין

ההסתייגות (5) של קבוצת סיעת הרשימה

המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

בעד – 16, 40 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי

ההסתייגות לא התקבלה.

6?

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

להצביע. הסתייגות מס' 6 לסעיף 2 – מי בעד?

מי נגד ההסתייגות?

הצבעה מס' 11

בעד ההסתייגות – 17

נגד – 40

נמנעים – אין

ההסתייגות (6) של קבוצת סיעת הרשימה

המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

להלן התוצאות: בעד הסתייגות מס' 6 – 17

קולות, נגד – 40, אין נמנעים. הסתייגות מס' 6

לא התקבלה.

הסתייגות 7 לסעיף 2 – מי בעד ההסתייגות? מי

נגדה? נא להצביע.

הצבעה מס' 12

בעד ההסתייגות – 15

נגד – 40

נמנעים – אין

ההסתייגות (7) של קבוצת סיעת הרשימה

המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

בעד הסתייגות מס' 7 – 15, נגדה – 40, אין

נמנעים. הסתייגות מס' 7 לסעיף 2 לא התקבלה.

8?

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

לא להצביע. מסירים. לחלופין? מסירים.

סעיף 2, כנוסח הוועדה – לא התקבלו

הסתייגויות. סעיף 2 בקריאה שנייה כנוסח

הוועדה.

הצבעה מס' 13

בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 52

נגד – 16

נמנעים – אין

סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

52 בעד, 16 נגד, אין נמנעים. סעיף 2 אושר

כנוסח הוועדה.

יואל חסון (המחנה הציוני):

אדוני היושב-ראש, לא הופצו ההסתייגויות,

שתדע.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

מה? מה?

יואל חסון (המחנה הציוני):

לא הופצו לפה ההסתייגויות.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

לא הופצו הסתייגויות.

אראל מרגלית (המחנה הציוני):

והסתכלנו בערוץ 8 – גם לא שודרו.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

אנחנו במדיניות של "כנסת ירוקה", חבר

הכנסת יואל חסון. מי שמעוניין לקבל את

נוסח החוק תמיד יכול לגשת לסדרנים ולקבל

העתק.

לסעיף 3 – קבוצת הרשימה המשותפת,

הסתייגות מס' 9. חבר הכנסת סעדי? להצביע.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? נא להצביע.

אנחנו מדברים על הסתייגות מס' 9 לסעיף 3.

הצבעה מס' 14

בעד ההסתייגות – 17

נגד – 38

נמנעים – אין

ההסתייגות (9) של קבוצת סיעת הרשימה

המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

בעד – 17, 38 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי

הסתייגות מס' 9 לא התקבלה.

10, לסעיף 3. סליחה, יש פה לחלופין ב-9 – לא

להצביע. מסירים. 10? להצביע.

מי בעד הסתייגות מס' 10? מי נגדה?

הצבעה מס' 15

בעד ההסתייגות – 17

נגד – 41

נמנעים – אין

ההסתייגות (10) של קבוצת סיעת הרשימה

המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

בעד – 17, 41 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי

הסתייגות מס' 10 לא התקבלה.

לחלופין נצביע? לא צריך. מסירים. 11? לא.

לחלופין 11? לא.

הסתייגות מס' 12 לסעיף 3 – מי בעד

ההסתייגות? מי נגד? נא להצביע.

הצבעה מס' 16

בעד ההסתייגות – 17

נגד – 38

נמנעים – אין

ההסתייגות (12) של קבוצת סיעת הרשימה

המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

בעד – 17, 38 נגד, אין נמנעים. הסתייגות מס' 12

לסעיף 3 לא התקבלה.

13, אדוני?

מצביעים על הסתייגות מס' 13 לסעיף 3. מי בעד?

מי נגד ההסתייגות?

הצבעה מס' 17

בעד ההסתייגות – 16

נגד – 40

נמנעים – אין

ההסתייגות (13) של קבוצת סיעת הרשימה

המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

אם כן, הסתייגות מס' 13 לסעיף 3: בעד

ההסתייגות – 16, נגדה – 40, אין נמנעים.

הסתייגות מס' 13 לא התקבלה.

14, אדוני? להצביע.

הסתייגות מס' 14 – מי בעד? מי נגד? נא

להצביע.

הצבעה מס' 18

בעד ההסתייגות – 16

נגד – 40

נמנעים – אין

ההסתייגות (14) של קבוצת סיעת הרשימה

המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

אם כן, 16 בעד ההסתייגות, 40 נגד, אין נמנעים.

גם הסתייגות מס' 14 לא התקבלה.

אנחנו מצביעים על סעיף 3 כנוסח הוועדה –

בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.

הצבעה מס' 19

בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה – 52

נגד – 17

נמנעים – אין

סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

בעד – 52, 17 נגד, אין נמנעים. סעיף 3 אושר

בקריאה שנייה כנוסח הוועדה.

לסעיף 4, הסתייגות מס' 15, של הרשימה

המשותפת – מצביעים.

הצבעה מס' 20

בעד ההסתייגות – 17

נגד – 39

נמנעים – אין

ההסתייגות (15) של קבוצת סיעת הרשימה

המשותפת לסעיף 4 לא נתקבלה.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

הסתייגות מס' 15, לסעיף 4, של קבוצת הרשימה

המשותפת: בעד ההסתייגות – 17, נגדה – 39,

אין נמנעים. הסתייגות מס' 15 לא התקבלה.

לחלופין – נצביע, אדוני? לא מצביעים על

לחלופין.

אם כן, סעיף 4, כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה

– מי בעד? מי נגד?

הצבעה מס' 21

בעד סעיף 4, כהצעת הוועדה – 52

נגד – 17

נמנעים – אין

סעיף 4, כהצעת הוועדה, נתקבל.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

בעד – 52, נגד – 17. סעיף 4 אושר בקריאה

שנייה כנוסח הוועדה. כל הסעיפים אושרו

כנוסח הוועדה בקריאה שנייה, ללא

הסתייגויות.

לכן אנחנו יכולים להצביע בקריאה שלישית

על כל החוק. מי בעד? מי נגד?

הצבעה מס' 22

בעד החוק – 51

נגד – 17

נמנעים – אין

חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת שעה),

התשע"ו–2015, נתקבל.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

התוצאות בקריאה שלישית: בעד – 51, 17 נגד,

אין נמנעים. אני קובע כי הכנסת אישרה את

תיקון מס' 120 והוראת שעה להצעת חוק

העונשין, התשע"ו–2015, כנדרש בשלוש קריאות.

PAGE

PAGE 1