חוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע"א-2011

הנוסח המלא והמעודכן של החוק, עם כל תיקוניו, נמצא בוויקיטקסט (ספר החוקים הפתוח).

תקציר:

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 9) אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ג בשבט התשפ"ג (14 בפברואר 2023).

החוק מאריך את הוראת השעה המסדירה את מערך השיטור העירוני ברשויות המקומיות עד ליום י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023).

1. תיקון סעיף 23

בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א- 2011 ¹ , בסעיף 23, במקום "א' בתמוז התשפ"ב (30 ביוני 2022)" יבוא "י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023)".

ראש הממשלה השר לביטחון לאומי

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

התקבל בכנסת ביום כ"ג בשבט התשפ"ג (14 בפברואר 2023) [בישיבה שהחלה ביום כ"ב בשבט התשפ"ג (13 בפברואר 2023)]; הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 1536, מיום ח' באייר התשפ"ב במאי 2022), עמ' 814.

ס"ח התשע"א, עמ' 1057; התשפ"ג, עמ' 24.

תקציר:

החוק מאריך את תוקפו של חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות, התשע"א-2011, המסמיך פקחים עירוניים לאכיפת חוקי העזר ומסדיר את פעילות מערך השיטור העירוני, לתקופה של שישה חודשים, עד ליום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023).

1. תיקון סעיף 23

בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א- 2011 ¹ , בסעיף 23, במקום "י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023)" יבוא "י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023)".

ראש הממשלה השר לביטחון לאומי

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

התקבל בכנסת ביום ז' בתמוז התשפ"ג (26 ביוני 2023); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה 1536, מיום ח' באייר התשפ"ב (9 במאי 2022), עמ' 814.

ס"ח התשע"א, עמ' 1057; התשפ"ג, עמ' 34.

תקציר:

החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות נחקק כהוראת שעה בשנת 2011, והחל כפיילוט במספר רשויות מקומיות. מטרת החוק הינה ייעול יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן וכן סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. לשם כך החוק מסמיך פקחים עירוניים ומסדיר את הקמתו של מערך שיטור עירוני. לאורך השנים הוראת השעה הוארכה מספר פעמים ותחולתה הורחבה לרשויות נוספות.

בתיקון מספר 11 לחוק, תוקן סעיף 23, כך שתוקפו של החוק הוארך לתקופת זמן נוספת ועד ליום כ"ב בניסן התשפ"ד (30 באפריל 2024).

כמו כן, תוקנה התוספת השנייה לחוק באופן המרחיב את סמכויותיו של "פקח מסייע" גם למרחבים חקלאיים המוגדרים כ"שטח שבו מתבצעות פעולות של עיבוד קרקע, או של ניהול משק חי או צומח". הרחבה זו נעשתה על רקע אתגרים ייחודיים שהתגלו במערכי האכיפה במועצות האזוריות, שלא זכו למענה בחוק הקיים שאפשר ל"פקח מסייע", להפעיל את סמכויותיו לטובת סיוע למשטרת ישראל במניעת אלימות במקומות מוגדרים אשר תחת שיפוטה של הרשות המקומית, לרבות בגנים ציבוריים, אזורי מסחר וחופי רחצה.

1. תיקון סעיף 23

בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 ¹ (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 23, במקום "י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023)" יבוא "כ"ב בניסן התשפ"ד (30 באפריל 2024)".

2. תיקון התוספת השנייה

בתוספת השנייה לחוק העיקרי, בסופה יבוא:

".7 מרחב חקלאי - שטח שבו מתבצעות פעולות של עיבוד קרקע, או של ניהול משק חי או צומח."

ראש הממשלה ה שר לביטחון לאומי

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

התקבל בכנסת ביום ט"ו בטבת התשפ"ד (27 בדצמבר 2023); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 1695, מיום י"ג בטבת התשפ"ד (25 בדצמבר 2023), עמ' 410.

ס"ח התשע"א, עמ' 1057; התשפ"ג, עמ' 422.

תקציר:

החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות נחקק כהוראת שעה בשנת 2011, והחל כפיילוט במספר רשויות מקומיות. מטרת החוק הינה ייעול יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן וכן סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. לשם כך החוק מסמיך פקחים עירוניים ומסדיר את הקמתו של מערך שיטור עירוני. לאורך השנים הוראת השעה הוארכה מספר פעמים ותחולתה הורחבה לרשויות נוספות.

בתיקון מספר 12 לחוק, תוקן סעיף 23, כך שתוקפו של החוק הוארך לתקופת זמן נוספת ועד ליום כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024).

1. תיקון סעיף 23

בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א 2011- ¹ , בסעיף 23, במקום "כ"ב בניסן התשפ"ד (30 באפריל 2024)" יבוא "כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024)".

ראש הממשלה השר לביטחון לאומי

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

התקבל בכנסת ביום ז' בניסן התשפ"ד (15 באפריל 2024); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 1740, מיום כ"ב באדר ב' התשפ"ד (1 באפריל 2024), עמ' 864.

ס"ח התשע"א, עמ' 1057; התשפ"ד, עמ' 424.

תקציר:

החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות נחקק כהוראת שעה בשנת 2011, והחל כפיילוט במספר רשויות מקומיות. מטרת החוק הינה ייעול יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן וכן סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. לשם כך החוק מסמיך פקחים עירוניים ומסדיר את הקמתו של מערך שיטור עירוני. לאורך השנים הוראת השעה הוארכה מספר פעמים ותחולתה הורחבה לרשויות נוספות.

בתיקון מספר 13 לחוק, תוקן סעיף 23, כך שתוקפו של החוק הוארך לתקופת זמן נוספת ועד ליום י"ז בכסלו התשפ"ה (18 בדצמבר 2024).

1. תיקון סעיף 23

בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א- 2011 ¹ , בסעיף 23, במקום "כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024)" יבוא "י"ז בכסלו התשפ"ה (18 בדצמבר 2024)".

ראש הממשלה השר לביטחון לאומי

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

התקבל בכנסת ביום כ"ח בתשרי התשפ"ה (30 באוקטובר 2024); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 1798, מיום כ"ו בתשרי התשפ"ה (28 באוקטובר 2024), עמ' 14.

ס"ח התשע"א, עמ' 1057; התשפ"ד, עמ' 886.

תקציר:

החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות נחקק כהוראת שעה בשנת 2011, והחל כפיילוט במספר רשויות מקומיות. מטרת החוק הינה ייעול יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן וכן סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. לשם כך החוק מסמיך פקחים עירוניים ומסדיר את הקמתו של מערך שיטור עירוני. לאורך השנים הוראת השעה הוארכה מספר פעמים ותחולתה הורחבה לרשויות נוספות.

בתיקון מספר 14 לחוק, תוקן סעיף 23, כך שתוקפו של החוק הוארך לתקופת זמן נוספת ועד ליום כ"א בשבט התשפ"ה (19 בפברואר 2025).

1. תיקון סעיף 23

בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 ¹ , בסעיף 23, במקום "י"ז בכסלו התשפ"ה (18 בדצמבר 2024)" יבוא "כ"א בשבט התשפ"ה (19 בפברואר 2025)".

2. תחילה

תחילתו של חוק זה ביום י"ח בכסלו התשפ"ה (19 בדצמבר 2024).

ראש הממשלה השר לביטחון לאומי

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

התקבל בכנסת ביום י"ז בכסלו התשפ"ה (18 בדצמבר 2024); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 1823, מיום ט' בכסלו התשפ"ה (10 בדצמבר 2024), עמ' 448.

ס"ח התשע"א, עמ' 1057; התשפ"ה, עמ' 12.

תקציר:

החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות נחקק כהוראת שעה בשנת 2011, והחל כפיילוט במספר רשויות מקומיות. מטרת החוק הינה ייעול יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן וכן סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. לשם כך החוק מסמיך פקחים עירוניים ומסדיר את הקמתו של מערך שיטור עירוני. לאורך השנים הוראת השעה הוארכה מספר פעמים ותחולתה הורחבה לרשויות נוספות.

בתיקון מספר 15 לחוק, תוקן סעיף 23, כך שתוקפו של החוק הוארך לתקופת זמן נוספת ועד ליום ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025).

בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 ¹ , בסעיף 23, במקום "כ"א בשבט התשפ"ה (19 בפברואר 2025)" יבוא "ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025)".

ראש הממשלה ממלא מקום השר לביטחון לאומי

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

התקבל בכנסת ביום כ' בשבט התשפ"ה (18 בפברואר 2025); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 1823, מיום ט' בכסלו התשפ"ה (10 בדצמבר 2024), עמ' 448.

ס"ח התשע"א, עמ' 1057; התשפ"ה, עמ' 134.

תקציר:

החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות נחקק כהוראת שעה בשנת 2011, והחל כפיילוט במספר רשויות מקומיות. מטרת החוק הינה ייעול יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן וכן סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. לשם כך החוק מסמיך פקחים עירוניים ומסדיר את הקמתו של מערך שיטור עירוני. לאורך השנים הוראת השעה הוארכה מספר פעמים ותחולתה הורחבה לרשויות נוספות.

בתיקון מספר 16 לחוק, תוקן סעיף 23, כך שתוקפו של החוק הוארך לתקופת זמן נוספת ועד ליום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025).

1. תיקון סעיף 23

בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 ¹ , בסעיף 23, במקום "ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025)" יבוא "ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025)".

ראש הממשלה השר לביטחון לאומי

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

התקבל בכנסת ביום ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 1823, מיום ט' בכסלו התשפ"ה (10 בדצמבר 2024), עמ' 448.

ס"ח התשע"א, עמ' 1057; התשפ"ה, עמ' 312.

תקציר:

החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות נחקק כהוראת שעה בשנת 2011, והחל כפיילוט במספר רשויות מקומיות. מטרת החוק הינה ייעול יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן וכן סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. לשם כך החוק מסמיך פקחים עירוניים ומסדיר את הקמתו של מערך שיטור עירוני. לאורך השנים הוראת השעה הוארכה מספר פעמים. בתיקון מספר 17 לחוק, תוקן סעיף 23, כך שתוקפו של החוק הוארך לתקופת זמן נוספת ועד ליום י"ח בתמוז התשפ"ה (14 ביולי 2025).

1. תיקון סעיף 23

בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 ¹ , בסעיף 23, במקום "ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025)" יבוא "י"ח בתמוז התשפ"ה (14 ביולי 2025)".

ראש הממשלה השר לביטחון לאומי

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

התקבל בכנסת ביום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 1823, מיום ט' בכסלו התשפ"ה (10 בדצמבר 2024), עמ' 448.

ס"ח התשע"א, עמ' 1057; התשפ"ה, עמ' 428.

תקציר:

במסגרת החוק נקבע כי חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011, יהפוך להוראת קבע, לצד קביעת מספר הסדרים. ראשית, הוסדרו אופן ההקמה וההפעלה של מערכי אכיפה מקומיים בהתאם לאמות מידה ותבחינים, תוך קביעת משקלן בתקנות על ידי השר לביטחון לאומי, וזאת לצד קיומו של חריג להקמת רשויות כאמור באזורי עדיפות או מיקוד לאומיים. שנית, נקבע הסדר בנוגע למבנה הכוח במערך השיטור המקומי, המתייחס למספר הכולל של השוטרים והפקחים וליחס ביניהם, ובכלל זה את האפשרות של רשות מקומית להסתייע במתנדב המסייע ליחידות הסיור של משטרת ישראל. שלישית, הוסדר מימון מערכי האכיפה המקומיים על ידי המשרד לביטחון לאומי בהתאם לאמות המידה שנקבעו, לצד חריג לעניין זה במקרה של רשות שהוכרה כאזור עדיפות או מיקוד לאומי בחוק או בהחלטת ממשלה. רביעית, הוסדר אופן החזקת הנשקים בידי מערך אכיפה מקומי בהתאם לרישיון מיוחד לפי חוק כלי הירייה.

מעבר לכך, נקבעו המקרים בהם רשאי פקח השיטור המקומי להפעיל את סמכויותיו תוך תחימתם למקרים מסוימים שהם מניעת אלימות, גניבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי. וזאת, במקום ובדרך שיבטיחו שמירה על זכויות אדם. וכן, ניתנו לפקח השיטור המקומי סמכויות למאבק בתופעת השכרות, כהוראת שעה לשנתיים, באזורים ספציפיים ברשות המקומית המנויים בתוספת, לרבות חופי רחצה, גנים ציבוריים וטיילות.

בנוסף, עוגנה הקמתה של יחידה במשרד לביטחון לאומי שתתכלל את הפעלת המערכים והקמתם כאמור ואף תטפל בתלונות שהוגשו בגין הפעלת סמכות שלא כדין בידי פקחי השיטור המקומיים. עוד נקבעה, חובת דיווח שנתית של השר לביטחון לאומי לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על מספר דברים, ביניהם, רשויות מקומיות שביקשו להקים ולהפעיל מערך אכיפה מקומי וטרם הוקם בהן מערך והסיבות לכך, אירועים חריגים בהפעלת סמכויות של פקחי השיטור המקומיים והטיפול בהם ופירוט הרשויות שניתן להם סיוע במימון מערכי האכיפה המקומיים והיקפו.

1. תיקון שם החוק

בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א- 2011 ¹ (להלן - החוק העיקרי), בשם החוק, במקום "לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)" יבוא "מערכי אכיפה מקומיים".

2. החלפת סעיף 1

במקום סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא:

"מטרה 1. (א) מטרתו של חוק זה לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו, והכול בלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשות המקומית על פי דין.

(ב) לשם השגת מטרות חוק זה, יפעל ברשויות מקומיות מערך אכיפה מקומי שיסייע למשטרת ישראל בפעולות לפי חוק זה, לצד ביצוע פעולות פיקוח ואכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן ולפי כל דין ובמגמה כי מערכים אלה יוקמו בכל רשות מקומית."

3. תיקון סעיף 2

בסעיף 2 לחוק העיקרי -

(1) אחרי ההגדרה "חוק כלי הירייה" יבוא:

""היחידה" - היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים שהוקמה לפי סעיף 7ו;

"מערך אכיפה מקומי" - מערך כאמור בסעיף 7;

"מרחב ציבורי" - דרך, מקום או אמצעי תעבורה שיש לציבור אותה שעה זכות או רשות גישה אליהם, בלא תנאי או בתנאי של תשלום, וכל בניין או מקום המשמש באותה העת להתקהלות ציבורית, למעט אחד מאלה:

(1) מקום המשמש אותה שעה להתקהלות שהיא מחאה או הפגנה או התקהלות מפלגתית, פוליטית או דתית;

(2) מקום שמתקיימת בו אבטחה לפי כל דין, אלא אם כן פקח השיטור המקומי נקרא למקום על ידי המחזיק במקום, כוח האבטחה או משטרת ישראל;";

(2) אחרי ההגדרה "נשק" יבוא:

""עיר גדולה" - רשות מקומית שמספר תושביה הוא 300,000 תושבים לפחות;";

(3) בהגדרה ״פקח מסייע״, במקום ״מסייע״ יבוא ״שיטור מקומי״;

(4) בהגדרה "פקח עירוני", במקום "סעיף "3 יבוא "סעיף 337א לפקודת העיריות ² , או סעיף 13ז לפקודת המועצות המקומיות ³ , לפי העניין";

(5) אחרי ההגדרה "קצין משטרה בכיר" יבוא:

""ראש היחידה" - עובד בכיר של המשרד לביטחון ש לאומי שהשר הסמיך לעניין זה;";

(6) בהגדרה "השר", במקום "הפנים" יבוא "לאומי".

4. ביטול פרק ג'

פרק ג' לחוק העיקרי - בטל.

5. תיקון כותרת פרק ד'

בכותרת פרק ד', במקום "עירוני" יבוא "מקומי".

6. החלפת סעיף 7 והוספת סעיפים 7א עד 7ו

במקום סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא:

(א) השר, בהסכמת שר , הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע, בצו, רשויות מקומיות שבהן יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי שיורכב משני אלה (להלן - צו מערך אכיפה מקומי):

(1) יחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחי שיטור מקומיים;

(2) כוח שיטור ייעודי של שוטרים.

(ב) השר יפרסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי הודעות בדבר כל אלה:

(1) רשימה עדכנית של הרשויות המקומיות שנכללות בצו מערך אכיפה מקומי;

(2) הקמת מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית והכללתה בצו מערך אכיפה מקומי;

(3) הפסקת הפעילות של מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית, מועד הפסקת הפעילות והסיבה לכך.

7א. (א) אמות המידה להכללת רשות מקומית בצו מערך אכיפה מקומי הן אלה:

(1) היקף עבריינות נרחב ברשות המקומית ברשימת עבירות שהשר גיבש, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל, בתחומי איכות החיים, אלימות, וגרימת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי;

(2) גודל האוכלוסייה בתחומי הרשות המקומית;

(3) רמת הביטחון האישי ברשות המקומית בהתאם למדד ביטחון אישי שפרסם המשרד לביטחון לאומי בהתאם לתבחינים אלה:

(א) המספר הכולל של פניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;

(ב) מספר הפניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל ביחס למספר התושבים באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;

(ג) הערכה מודיעינית של משטרת ישראל לגבי רמת הפשיעה באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;

(ד) מרחק הרשות המקומית מקצה תחום החלת המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה לפי צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1), התשכ"ז-1967 ⁴ ;

(4) המענה המשטרתי בתחומי הרשות המקומית כפי שבא לידי ביטוי בעומס אירועים ובמרחק מתחנת משטרה, ולעניין מועצה אזורית - גם זמן תגובה ממוצע.

(ב) השר, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, ובהסכמת שר הפנים, יקבע בתקנות את משקלן היחסי של אמות המידה המפורטות בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה משקל יחסי ותבחינים לעניין סוגים שונים של רשויות מקומיות, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת - גם תבחינים שוויוניים נוספים לעניין סעיף קטן (א).

(ג) (1) על אף האמור בסעיף זה, התקבלה החלטת הממשלה לעניין אזור עדיפות או מיקוד לאומי, רשאית הממשלה להחליט כי ברשויות מקומיות שהן באזור כאמור יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי, אם המפקח הכללי של משטרת ישראל המליץ כי יש צורך בחיזוק הביטחון האישי באותן רשויות מקומיות; החליטה הממשלה כאמור, יוסיף השר את הרשויות המקומיות האמורות לצו מערך האכיפה המקומי בדרך האמורה בסעיף 7(א).

(2) בסעיף קטן זה, "אזור עדיפות או מיקוד לאומי" - אזור עדיפות לאומית מכוח פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס"ט-2009 ⁵ , או אזור מיקוד לאומי מכוח סעיף 18(א) לחוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ"ה-2025 ⁶ .

מבנה הכוח של 7ב. (א) השר, בהתייעצות עם שר הפנים ועם המפקח הכללי של מערך אכיפה משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יקבע, בנוהל, מקומי את המספר הכולל של השוטרים ופקחי השיטור המקומיים במערך אכיפה מקומי לפי גודל האוכלוסייה ברשות המקומית, ובמועצה אזורית - גם לפי מספר היישובים במועצה האזורית וזמן התגובה הממוצע.

(ב) היחס בין פקחי השיטור המקומיים לשוטרים במערכי אכיפה מקומיים יהיה של פקח שיטור מקומי לכל שוט ר, אלא אם כן קבע השר יחס שונה לפי סעיף קטן (ג).

(ג) בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) יקבע הש ר, בהתייעצות עם שר הפנים, את אלו:

(1) הקטנה או הגדלה של מספר השוטרים במערך אכיפה מקומי, בהתייעצות עם ראש הרשות המקומית ובהמלצת ראש היחידה וקצין משטרה שמינה המפקח הכללי של משטרת ישראל הממונה על תחום מערכי האכיפה המקומיים - בשיעור של עד מחצית ממספר השוטרים שנקבע, ובלבד שהיחס בין השוטרים לפקחי שיטור מקומיים לא יעלה על שלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר, ובערים גדולות - ר, על ארבעה פקחי שיטור מקומיים לשוטר; הוראות פסקה זו לא יחייבו את הרשות המקומית להגדיל את מספר פקחי השיטור המקומיים;

(2) הגדלת מספר פקחי השיטור המקומיים במערכי אכיפה מקומיים, לבקשת ראש רשות מקומית, ובלבד שהיחס בין השוטרים לפקחי השיטור המקומיים לא יעלה על שלושה פקחי שיטור מקומיים לשוט ר, ולעניין עיר גדולה - על ארבעה פקחי שיטור מקומיים לשוטר; ואולם, קביעה כי היחס האמור יעלה על שני פקח שיטור מקומיים לשוטר טעונה את אישור שר הפנים.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא ייקבע יחס של יותר משלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר בעיר גדולה כאמור באותו סעיף קטן אלא ברשויות מקומיות שבהן פועל מערך אכיפה מקומי ברציפות במשך חמש שנים לפחות, וכן בהסכמת שר הפנים ובהמלצת קצין משטרה הממונה על תחום מערכי אכיפה מקומיים כי נדרש באותה רשות מקומית יחס כאמור.

(ה) השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי את הנוהל לפי סעיף זה.

(ו) בלי לגרוע מהיחס שנקבע בין מספר פקחי השיטור המקומיים ובין מספר השוטרים באותה רשות מקומית, מערך אכיפה מקומי יהיה רשאי להסתייע במתנדב כמשמעותו בסעיף 49ג(1) לפקודת המשטרה, המסייע ליחידות הסיור של משטרת ישראל וקיבל הכשרה מתאימה כאמור בסעיף 49ב(ד) לפקודת המשטרה, והוא יהיה רשאי לפעול בנוכחות שוטר הנמנה עם כוח שיטור כאמור בסעיף 7(א)(2) ובהתאם להוראות פרק רביעי1 לפקודת המשטרה.

הסכמת הרשות 7ג. (א) לא יקבע השר בצו מערך אכיפה מקומי רשות מקומית המקומית שבה יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי, אלא אם כן הרשות והתחייבותה לעמוד בתנאים המקומית נתנה את הסכמתה והתחייבה לעמוד בתנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך האכיפה המקומי בתחומה כפי שנמסרו לה.

(ב) השר, בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יגבש תנאים שיפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי, הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך אכיפה מקומי בנושאים שלהלן, בשים לב, בין השאר, למאפיינים של סוג הרשות המקומית ולמשאבים המוקצים לכך:

(1) הקצאת כוח אדם;

(2) הקצאת אמצעים לרבות כלי רכב;

(3) מבנה להפעלת מערך אכיפה מקומי;

(4) מדים וציוד אישי;

(5) ביצוע הכשרות;

(6) הקמת גוף ניהול משותף של משטרת ישראל והרשות המקומית;

(7) חובות דיווח ובקרה.

השתתפות במימון 7ד. (א) המשרד לביטחון לאומי רשאי לסייע במימון מערכי מערך אכיפה אכיפה מקומיים; מימון שניתן לרשות מקומית לפי סעיף זה, מקומי ישמש לצורכי מערך האכיפה המקומי בלבד.

(ב) שיעור ההשתתפות במימון לרשויות מקומיות יהיה בהתאם לשקלול המדד החברתי־כלכלי ומדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בחוק זה - המדד המשולב), ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.

(ג) שיעור ההשתתפות במימון כאמור בסעיף זה ייעשה בשים לב לאלה:

(1) שיעור ההשתתפות לרשות מקומית במדד משולב מסוים לא יהיה גבוה משיעור ההשתתפות לרשות במדד משולב נמוך ממנה;

(2) שיעור ההשתתפות יהיה זהה לכל היישובים הנמצאים באותו מדד משולב.

(ד) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בתקנות, אמות מידה נוספות על אמות המידה כאמור בסעיף קטן (ב).

(ה) התקבלה החלטת הממשלה לעניין אזור עדיפות או מיקוד לאומי כהגדרתו בסעיף 7א(ג)(2), או לעניין אזור מיקוד לאומי מכוח חוק אחר או מכוח החלטת ממשלה אחרת, רשאי השר להורות על מתן סיוע במימון ע לרשויות מקומיות שבאזור כאמור, באופן שוויוני, ר, שלא על פי אמות מידה כאמור בסעיף זה, בתקופת תוקפה של החלטת הממשלה כאמו ר.

7ה. (א) השר, בהסכמת שר ר, הפנים, רשאי לקבוע, בצו, כי פעילות מערך האכיפה המקומי ברשות מקומית תופסק, בהתקיים אחד מאלה:

(1) הרשות המקומית ביקשה להפסיק את הפעילות כאמור;

(2) הרשות המקומית לא עמדה בהתחייבויות הנדרשות ממנה להקמה או להפעלה של מערך האכיפה המקומי בתחומה בתקופה רצופה שלא תפחת מ־18 חודשים לעניין ההקמה ו־12 חודשים לעניין ההפעלה.

(ב) השר יקבע ויפרסם נוהל לעניין הליך הפסקת הפעילות של מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית.

(ג) לא יורה השר על הפסקת פעילות מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית לפי סעיף קטן (א)(2), אלא לאחר שנתן לרשות המקומית הזדמנות לטעון את טענותיה ולאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה.

(ד) לא עמדה רשות מקומית בהתחייבויות הנדרשות ממנה להקמה או להפעלה של מערך אכיפה מקומי בתחומה, רשאי המשרד לביטחון לאומי להפחית את היקף השתתפותו במימון פקחי שיטור מקומיים במערך האכיפה המקומי באותה רשות מקומית בשים לב, בין השאר, לבחינת יכולותיה הכלכליות לעמוד בהתחייבויותיה, לאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה כאמור ולאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה בעניין זה.

7ו. (א) מוקמת בזה היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים במשרד לביטחון לאומי .

(ב) תפקידי היחידה הם:

(1) אחריות להפעלתם של מערכי האכיפה המקומיים ברשויות המקומיות, לרבות לעניין שקלו סדר הכללת רשויות מקומיות בצו מערך אכיפה מקומי, הקמת מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית והפסקת פעילותו;

(2) גיבוש מחקר הערכה בדבר פעילותם של מערכי אכיפה מקומיים, שממצאיו יוגשו לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אחת לשלוש שנים;

(3) בקרה ופיקוח על משאבים שמקצה המשרד לביטחון לאומי למערכי האכיפה המקומיים ברשויות מקומיות, עמידה בתקנים ומצבות כוח אדם וקיום התנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערכי אכיפה מקומיים ברשויות מקומיות;

(4) טיפול בתלונות בנוגע להפעלת סמכות שלא כדין של פקח שיטור מקומי, בהתאם לסעיף ".17

7. תיקון סעיף 8

בסעיף 8 לחוק העיקרי, אחרי "בפעולות למניעת אלימות," יבוא "גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי,", במקום "הפקחים המסייעים" יבוא "פקחי השיטור המקומיים", המילים "לצורך מניעת אלימות" - יימחקו, במקום "פרק" יבוא "חוק", ובסופו יבוא "משטרת ישראל תקבע נוהל לשם הפעלה אחידה של סמכויות לפי הוראות חוק זה".

8. תיקון סעיף 10

בסעיף 10 לחוק העיקרי -

(1) בכל מקום, במקום "מסייע" יבוא "שיטור מקומי";

(2) בסעיף קטן (א) -

(א) ברישה, במקום "המנויה בתוספת הראשונה" יבוא "שנקבע לגביה בצו מערך אכיפה מקומי כי יוקם ויפעל בתחומה מערך אכיפה מקומי", במקום "פרק" יבוא "חוק" ואחרי "אלימות," יבוא "גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי,";

(ב) בפסקה (6) -

(1) האמור בה יסומן כפסקת משנה (א), ובה, במקום "פרק" יבוא "חוק", והמילים "בשים לב לסוג המקום שבו ייעשה שימוש בסמכויותיו בהתאם להסמכתו," - יימחקו;

(2) אחרי פסקת משנה (א) יבוא:

"(ב) הכשרה מתאימה כאמור בפסקת משנה (א) תינתן בהתאם לאישור קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיך לעניין זה, שיינתן בין השאר בעניינים אלה:

(1) כשירות הגוף נותן ההכשרה ובעלי השליטה ונותני ההכשרה בו, אם נמצא כי אין מניעה לכך מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות לעניין עברם הפלילי;

(2) כשירות מקצועית מתאימה של נותני ההכשרה;

(3) אופן מתן ההכשרה, תוכנה, היקפה ומקום נתינתה, ובכלל זה בנושא הפעלת הסמכויות כאמור בסעיף 13, ובסעיף 13א בתקופת תוקפו, לרבות כלפי קטינים וחסרי ישע, כהגדרתם בסעיפים 34כד ו־368א לחוק העונשין, התשל"ז-,1977 בהתאמה;

(4) מועדי הכשרות ריענון לפקחי שיטור מקומיים בתפקיד, אחת לשנה לכל הפחות.";

(3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) (1) חדל להתקיים בפקח שיטור מקומי אחד מהתנאים המנויים בסעיף קטן (א) או חדל לעבוד כפקח שיטור מקומי באותה רשות מקומית, יפקע תוקפה של ההסמכה.

(2) השר, בהסכמת שר ר, הפנים, רשאי לבטל הסמכה של פקח שיטור מקומי אם השתמש בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זה הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו או שחדל להיות מתאים לשמש כפקח שיטור מקומי מכל טעם אחר, ובלבד שראש היחידה המליץ על כך.";

(4) בסעיף קטן (ב), במקום "מסייע" יבוא "שיטור מקומי או על תום תוקפה" ובמקום "הפנים" יבוא "לאומי".

9. תיקון סעיף 11

בסעיף 11 לחוק העיקרי -

(1) בכל מקום, במקום "מסייע" יבוא "שיטור מקומי";

(2) ברישה, במקום "פרק" יבוא "חוק" ואחרי "אלימות," יבוא "גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב, המתבצעים במרחב הציבורי,";

(3) בפסקה (4), המילים "ובמקום שקבע מפקד המחוז במשטרת ישראל לפי סעיף "15 - יימחקו.

10. תיקון סעיף 12

בסעיף 12 לחוק העיקרי -

(1) בכל מקום, במקום "מסייע" יבוא "שיטור מקומי" ובמקום "הפקח המסייע" יבוא "פקח השיטור המקומי";

(2) בסעיף קטן (א), המילים "והמקומות המנויים בתוספת השנייה, שבהם הוא מוסמך להפעיל את סמכויותיו" - יימחקו.

11. החלפת סעיף 13

במקום סעיף 13 לחוק העיקרי יבוא:

13. (א) לשם סיוע למשטרת ישראל, רשאי פקח שיטור מקומי להפעיל את הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ג) במקרים שלהלן, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות לפי סעיף זה:

(1) אם ביצע אדם במרחב הציבורי מעשה אלימות, מעשה גנבה או מעשה שגרם לנזק של ממש לרכוש או ביצע מעשה המסכן חיים באופן מיידי וממשי באמצעות רכב במקומות המנויים בפרטים (1) עד (6) ובפרט (8) לתוספת, בפני פקח השיטור המקומי או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני פקח השיטור המקומי;

(2) אם היה לפקח השיטור המקומי חשד סביר כי אדם עומד לבצע במרחב הציבורי, בטווח זמן מיידי, מעשה אלימות או מעשה שיגרום לנזק של ממש לרכוש או כי בטרם התחלת הנסיעה ברכב האדם נתון תחת השפעת סמים מסוכנים או משקאות משכרים כמשמעותם בפקודת התעבורה ⁷ , במקומות ה המנויים בפרטים (1) עד (6) ובפרט (8) לתוספת, ועקב כך הוא עומד לסכן חיים בטווח הזמן המיידי באמצעות רכב;

(3) אם היה לפקח שיטור מקומי במרחב הציבורי חשד סביר כי אדם נושא עימו נשק שלא כדין או עומד לעשות שימוש בנשק שלא כדין, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא ברכב.

(ב) אירע מפגע בטיחותי בפני פקח שיטור מקומי או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני פקח השיטור המקומי, תהיה לפקח השיטור המקומי הסמכות למנוע גישה למפגע ולסביבתו הקרובה, ולתת הוראות להכוונת התנועה בסביבתו הקרובה של המפגע הבטיחותי עד להגעתו של שוטר, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה לכך.

(ג) לעניין סעיף קטן (א), יהיו נתונות לפקח שיטור מקומי הסמכויות שלהלן:

(1) לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לערוך חיפוש על גופו של האדם או ברכב אם יש לו חשד סביר שאותו אדם נושא עימו שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא ברכב;

(3) לעכב את האדם עד לבואו של שוטר; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו- 1996 ⁸ , בשינויים המחויבים, וסעיף 44 לפקודת החיפוש; פקח שיטור מקומי המבצע עיכוב לפי פסקה זו רשאי להשתמש בכוח סביר, אם סירב האדם להיעתר לבקשת העיכוב ויש חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה.

(ד) לעניין מעשה מסכן חיים באמצעות רכב לפי סעיף זה רשאי פקח שיטור מקומי להורות לנהג הרכב לעצור את רכבו לשם עיכובו; סירב הנהג להיענות להוראה והמשיך בנסיעה, יחדל פקח שיטור מקומי מטיפול באירוע.

(ה) הפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה, יתעד את פעולותיו; תיעוד כאמור יועבר למפקד יחידת השיטור המקומית הנוגעת לעניין; התיעוד יכלול, בין השאר, את פרטי האירוע, פרטי המעורבים והסמכויות שהופעלו.

(ו) קצין משטרה בכיר מטעם המפקח הכללי של משטרת ישראל יעביר דיווח חודשי בעניין הפעלת סמכויות פקחי השיטור המקומיים לפי סעיף זה לראש היחידה.

(ז) השר, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יקבע נוהל בעניין אופן ההכשרה של פקחי השיטור המקומיים, תוכנה והיקפה בשים לב, בין השאר, לאופן השימוש בסמכויות לפי פרק זה ובכלל זה לאופן השימוש בסמכויות כלפי קטין וחסר ישע.

(ח) בסעיף זה -

"מעשה אלימות" - הכאת אדם או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית;

"מעשה גנבה" - הנחזה לעבירת גנבה לפי סעיף 383(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-,1977 לרבות גנבת רכב המנוי בתוספת הראשונה א' לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016 ⁹ , למעט כלי רכב התשע"ו-016 2 מנועי;

"מפגע בטיחותי" - מפגע שיש בו כדי לסכן את שלום המשתמשים בדרך ציבורית או בנתיב תחבורה;

"עיכוב" - הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי;

"רכב" - כהגדרתו בפקודת התעבורה."

12. תיקון סעיף 14

בסעיף 14 לחוק העיקרי -

(1) בכל מקום, במקום "מסייע" יבוא "שיטור מקומי";

(2) בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "13(א)(2)" יבוא "13(ג)(2)".

13. ביטול סעיף 15

סעיף 15 לחוק העיקרי - בטל.

14. תיקון סעיף 16

בסעיף 16 לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "מסייע" יבוא "שיטור מקומי".

15. החלפת סעיף 17 והוספת סעיפים 17א ו־17ב

במקום סעיף 17 לחוק העיקרי יבוא:

17. (א) כל אדם רשאי להגיש תלונה בקשר להפעלת סמכות שלא כדין של פקח שיטור מקומי לפי חוק זה, לאחד מאלה:

(1) ליחידה;

(2) לממונה על תלונות הציבור כהגדרתו בחוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ח-2008 ¹⁰ (בסעיף זה - התשס"ח-008 2 הממונה על תלונות הציבור); על תלונה כאמור יחולו הוראות החוק האמור.

(ב) (1) הממונה על תלונות הציבור יודיע לראש היחידה על תלונות שהוגשו אליו לפי סעיף קטן (א), וכן על הליכים שננקטו או יינקטו עקב התלונה.

(2) ראש היחידה יודיע לממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית הנוגעת בדב ר, על תלונות שהוגשו אליו לפי סעיף קטן (א).

(ג) ראש היחידה רשאי לברר תלונה או לברר בקשה מנומקת שהוגשה לו לביטול הסמכתו ש פקח שיטור של מקומי כאמור בסעיף 17א; מצא ראש היחידה כי התלונה או הבקשה מוצדקת, רשאי הוא -

(1) להמליץ לשר על ביצוע הכשרה עיתית לפקח שיטור מקומי;

(2) להמליץ לראש הרשות המקומית על נקיטת אמצעים למניעת הישנות מקרים דומים;

(3) להמליץ לראש הרשות המקומית או ליועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה בשל עבירת משמעת כאמור בסעיף (8)9 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978 ¹¹ ;

(4) להמליץ לשר על ביטול הסמכתו של הנילון כפקח שיטור מקומי.

(ד) השר, בהתייעצות עם שר הפנים, יקבע בתקנות הוראות לעניין סדרי הטיפול בתלונות לפי סעיף זה, ובכלל זה דרכי בירור התלונה, מתן הזדמנות לפקח השיטור המקומי הנילון להשמיע את טענותיו ומתן אפשרות לראש הרשות המקומית הנוגעת בדבר להביא את עמדתו לפני היחידה.

(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לפי כל דין לקיום הליך משמעתי או פלילי בקשר למעשה נשוא התלונה או מסמכות הממונה על תלונות הציבור.

(ו) החליט ראש רשות מקומית או היועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה נגד פקח שיטור מקומי בשל עבירת משמעת כאמור בסעיף (8)9 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-,1978 בין ביוזמתו ובין בהמלצת ראש היחידה כאמור בסעיף קטן (ג)(3), יודיע על כך לשר.

התנהגות לא 17א. סבר קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי הסמיך לכך כי פקח הולמת של פקח שיטור מקומי השתמש בסמכותו שלא כדין או שהתנהג שיטור מקומי התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זה הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו, או שהוא חדל להיות מתאים לשמש כפקח שיטור מקומי מכל טעם אחר, יפנה לראש היחידה בבקשה מנומקת בכתב לביטול הסמכתו כפקח שיטור מקומי, ובלבד שהודיע על כך לפקח השיטור המקומי ולראש הרשות המקומית.

החלת הוראות 17ב. (א) מערך אכיפה מקומי רשאי להחזיק ברישיון מיוחד לפי מחוק כלי הירייה סעיף 10(א) לחוק כלי הירייה, אם קבע לגביו קצין משטרה בכיר כי יש צורך בכך; על מערך אכיפה מקומי כאמור יחולו הוראות סעיפים 10(ב) ו–(ג) לחוק האמור, ולא יחולו הוראות סעיף 9 לחוק האמור.

(ב) הכשרת פקח שיטור מקומי לעניין החזקת נשק במערך אכיפה מקומי תיעשה בתוכנית הכשרה לקבלת רישיון והרשאה להחזקה ונשיאה של כלי ירייה לצורכי אבטחה, וכן בתוכנית ריענון לצורך המשך החזקה כאמור לפי חוק כלי הירייה."

16. ביטול סעיף 18

סעיף 18 לחוק העיקרי - בטל.

17. החלפת סעיף 19

במקום סעיף 19 יבוא:

19. השר ידווח, בכתב, לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בתום הרבעון הראשון מדי שנה, על כל אלה, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח:

(1) רשויות מקומיות שהוקמו בהן מערכי אכיפה מקומיים וחלקן היחסי של רשויות אלה מכלל הרשויות שבהן לא פועל מערך אכיפה מקומי;

(2) רשויות מקומיות שביקשו להקים ולהפעיל מערך אכיפה מקומי וטרם הוקם בהן מערך כאמור והסיבות לכך;

(3) רשויות מקומיות שהופסקה בהן פעילות מערך אכיפה מקומי והסיבות לכך, חלקן היחסי של רשויות מקומיות אלה מכלל הרשויות המקומיות או המועצות האזוריות שבהן פועל מערך אכיפה מקומי וחלקן היחסי של רשויות מקומיות מכלל הרשויות המקומיות באותם סוגים של רשויות מקומיות;

(4) אירועים חריגים בהפעלת סמכויות של פקחי השיטור המקומיים והטיפול בהם;

(5) פירוט הרשויות המקומיות שבהן עלה היחס על פקח שיטור מקומי לכל שוטר כאמור בסעיף 7ב(ב), והיחס שנקבע בהן לפי הוראות סעיף 7ב(ג) ו–(ד);

(6) פירוט הרשויות המקומיות שניתן להן סיוע במימון מערכי אכיפה מקומיים והיקף הסיוע;

(7) מספר תקני השוטרים שהוסטו לטובת הקמת מערכי אכיפה מקומיים או לטובת מערכי אכיפה מקומיים קיימים;

(8) תלונות שהתבררו ביחידה, תוצאות בירור התלונות וצעדים שננקטו לפי סעיף 17(ג);

(9) קובלנות שהוגשו לבית הדין למשמעת כאמור בסעיף 17(ו) והחלטות בית הדין בעניינן;

(10) בקשות לביטול הסמכה של פקח שיטור מקומי כאמור בסעיף 17א, ותוצאות הטיפול בהן."

18. תיקון סעיף 21

בסעיף 21 לחוק העיקרי, המתקן את חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-,1978 בכותרת השוליים, המילים "הוראת שעה" - יימחקו.

19. תיקון סעיף 22

בסעיף 22 לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (א), המילים "למעט פרק ג'" - יימחקו;

(2) סעיף קטן (ב) - בטל.

20. ביטול סעיף 23

סעיף 23 לחוק העיקרי - בטל.

21. החלפת התוספת הראשונה והתוספת השנייה

במקום התוספות הראשונה והתוספת השנייה לחוק העיקרי יבוא:

" תוספת

(סעיף 13 וסעיף 13א בתקופת תוקפו)

(1) חופי רחצה;

(2) טיילות;

(3) חניונים ציבוריים;

(4) גנים ציבוריים;

(5) פארקים;

(6) אזורי מסחר ובכלל זה מרכזי קניות ואזורי בילוי;

(7) בתי חולים ומקומות אשפוז;

(8) סמוך למוסדות חינוך, וסמוך למקום שמתקיימת בו פעילות חינוכית או פעילות תרבות ופנאי לקהל הרחב."

22. תיקון פקודת העיריות - מס' 160

בפקודת העיריות ¹² , אחרי סעיף 337 יבוא:

"סימן א':1 הסמכת פקחים עירוניים

הסמכת פקחים 337א. (א) ראש עירייה רשאי להסמיך, מקרב עובדי העירייה, עירוניים פקחים עירוניים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר, ובלבד שלא יוסמך פקח עירוני אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:

(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת היועץ המשפטי לעירייה, לשמש כפקח עירוני;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סימן זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון לאומי;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, אם השר הורה עליהם.

(ב) הודעה על הסמכת פקח עירוני לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

(ג) אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכות ראש העירייה או מועצת העירייה להסמיך פקחים או למנותם לפי כל דין.

סמכויות פקח 337ב. (א) לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום העירייה שבה עירוני הוא עובד, רשאי פקח עירוני, לאחר שהזדהה לפי סעיף 337ג -

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק עזר; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 ¹³ ;

(3) להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.

(ב) אין בסמכויות פקח עירוני לפי פרק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין.

337ג. פקח עירוני לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סימן זה, אלא בתחום העירייה שהוא עובד בה, בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:

(1) הוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה ראש העירייה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי ראש העירייה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.

337 ד. פקח עירוני לא ישתמש בסמכויותיו לפי סימן זה כלפי אלה:

(1) מוסד ממוסדות המדינה, למעט בית חולים ממשלתי;

(2) ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים ציוד ביטחוני לכוחות הביטחון, שקבע לעניין זה, מטעמי ביטחון המדינה, ראש הממשלה או שר הביטחון, בהתייעצות עם השר; לעניין זה, "כוחות הביטחון" ו"ציוד ביטחוני" - כהגדרתם בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2006 ¹⁴ ".

23. תיקון פקודת המועצות המקומיות - מס' 80

בפקודת המועצות המקומיות ¹⁵ , אחרי סעיף 13ו ת יבוא:

13ז. סעיפים 337א עד 337ד לפקודת העיריות יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית."

24. הוראת שעה

בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק זה (להלן - יום התחילה), יקראו את החוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, כך:

(1) בסעיף 13 -

(א) בסעיף קטן (ה), אחרי "סעיף זה" יבוא "או " 13א בתקופת תוקפו";

(ב) בסעיף קטן (ו), אחרי "סעיף זה" יבוא "או " 13א בתקופת תוקפו";

(2) אחרי סעיף 13 יבוא:

13א. (א) לשם סיוע למשטרת ישראל במאבק בתופעת השכרות, יהיו לפקח שיטור מקומי סמכויות לפי חוק המאבק בתופעת השכרות, התש"ע-2010 ¹⁶ (בסעיף זה - התש"ע-010 2 חוק המאבק בתופעת השכרות), באזורים שהורה מפקד המחוז במשטרת ישראל שהם מסוג המקומות המנויים בפרטים (1) עד (7) לתוספת.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי קטין אלא בין השעות 21:00 ל־06.:00

(ג) הוראות סעיף 2(ג) לחוק המאבק בתופעת השכרות יחולו גם לעניין סמכויות פקח שיטור מקומי לפי סעיף זה.

(ד) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

(ה) השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על מספר המקרים שבהם הפעילו פקחי שיטור מקומיים את סמכויותיהם לפי סעיף זה, בפילוח לפי מספר המקרים שהסמכויות הופעלו כלפי קטינים וכלפי בגירים."

25. הוראות מעבר

(א) רשות מקומית שערב יום התחילה הייתה מנויה בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, יראו אותה כאילו נקבעה בצו לפי סעיף 7 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, ומערך האכיפה המקומי ימשיך לפעול בתחומה, אלא אם כן הופסקה פעילותו לפי החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה.

(ב) הסמכה לפקח עירוני שנעשתה ערב יום התחילה, לפי סעיף 3 לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, ועמדה בתוקף ערב המועד האמור, יראו אותה כהסמכה שניתנה לפי סעיף 337א לפקודת העיריות או לפי סעיף 13ז לפקודת המועצות המקומיות, כנוסחם בחוק זה, לפי העניין, והיא תעמוד בתוקפה עד תום תקופת תוקפה, אלא אם כן בוטלה או שתוקפה פקע קודם לכן לפי כל דין.

(ג) הסמכה לפקח מסייע שנעשתה ערב יום התחילה, לפי סעיף 10 לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, ועמדה בתוקף ערב המועד האמור, תעמוד בתוקפה עד תום תקופת תוקפה, אלא אם כן בוטלה או שתוקפה פקע קודם לכן לפי כל דין.

(ד) כל עוד לא עבר פקח מסייע כאמור בסעיף קטן (ג) הכשרה מתאימה לפי החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, יהיו נתונות לו הסמכויות שהיו לו ערב יום התחילה בלבד.

(ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף 26(ב)(1) לחוק זה והוראות סעיף 9 לחוק העיקרי, התאמות במבנה הכוח לפי סעיף 7ב לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, במערך אכיפה מקומי שהחל לפעול לפני יום התחילה, יהיו כמפורט להלן:

(1) ברשויות מקומיות שביום התחילה היו במדד החברתי־כלכלי בדירוג 6 ומעלה -

(א) בתקופה שתחילתה מקביעת נוהל כאמור בסעיף 7ב לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה (להלן - הנוהל), ובהתאם אליו, וסיומה בתום שנתיים מיום התחילה - יוסטו תקני שוטרים עודפים שלא היו מאוישים בפועל בשנתיים שקדמו ליום התחילה להקמת מערכי אכיפה מקומיים חדשים או להפעלת מערכי אכיפה מקומיים קיימים, ויגויסו פקחי שיטור מקומיים חדשים בהסכמת הרשות המקומית; מספר פקחי שיטור מקומיים במערך אכיפה מקומי קיים לא יצומצם;

(ב) בתקופה של שנתיים מתום שנתיים מיום התחילה - יוסטו תקני שוטרים, בהמלצת המפקח הכללי של משטרת ישראל, להקמת מערכי אכיפה מקומיים חדשים או להפעלת מערכי אכיפה מקומיים קיימים; מספר פקחי השיטור המקומיים יותאם לנוהל; הוראות פסקת משנה זו לא יחייבו את הרשות המקומית להגדלת מספר פקחי השיטור המקומיים;

(2) ברשויות מקומיות שביום התחילה היו במדד החברתי־כלכלי בדירוג 5 ומטה, בתקופה של שנתיים מתום שש שנים מיום התחילה יוסטו תקני שוטרים, בהמלצת המפקח הכללי של משטרת ישראל, ש להקמת מערכי אכיפה מקומיים חדשים או להפעלת מערכי אכיפה מקומיים קיימים; מספר פקחי השיטור המקומיים יותאם לנוהל;

(3) בתום שמונה שנים מיום התחילה, יותאמו כלל מערכי האכיפה המקומיים להוראות סעיף 7ב לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, ולנוהל; רשות מקומית רשאית לבקש לבצע התאמה כאמור טרם תחילת התקופה האמורה.

26. תקנות, נהלים ותנאים ראשונים

(א) תקנות ראשונות לפי סעיפים אלה ייקבעו בתוך ארבעה חודשים מיום התחילה:

(1) לעניין משקלן היחסי של אמות המידה - לפי סעיף 7א(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה; עד לקביעת תקנות כאמור, יקבע השר, בצו, לפי סעיף 7 ר, לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, רשויות מקומיות שבהן יוקם ויופעל מערך אכיפה מקומי לפי אמות המידה ומשקלן היחסי שנהגו לפיהן ערב יום התחילה;

(2) לעניין סדרי הטיפול בתלונות - לפי סעיף 17(ד) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה.

(ב) נהלים ראשונים בעניינים אלה ייקבעו בתוך ארבעה חודשים מיום התחילה:

(1) מבנה הכוח במערכי אכיפה מקומיים, לפי סעיף 7ב לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה; עד לקביעת נוהל כאמור יוחלט על מבנה הכוח של מערך האכיפה המקומי לפי הכללים שנהגו לפיהם ערב יום התחילה;

(2) הליך הפסקת הפעילות של מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית, לפי סעיף 7ה לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה;

(3) לעניין הפעלה אחידה של סמכויות לפי הוראות חוק זה, לפי סעיף 8 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה;

(4) אופן ההכשרה של פקחי השיטור המקומיים, תוכנה והיקפה בשים לב, בין השאר, לאופן השימוש בסמכויות לפי סעיף 13 לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, ובכלל זה לאופן השימוש בסמכויות כלפי קטין וחסר ישע; נוהל כאמור ייקבע בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר כהגדרתו בחוק העיקרי, מטעם המפקח הכללי.

(ג) תנאים נדרשים ראשוניים לעניין הקמה והפעלה של מערכי אכיפה מקומיים לפי סעיף 7ג לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, ייקבעו בתוך ארבעה חודשים מיום התחילה; עד לקביעת תנאים כאמור, יחולו תנאים , נדרשים להקמה ולהפעלה של מערך אכיפה מקומי לפי התנאים שנהגו לפיהם ערב יום התחילה.

הערות שוליים

1. התקבל בכנסת ביום י"ח בתמוז התשפ"ה (14 ביולי 2025); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 1823, מיום ט' בכסלו התשפ"ה (10 בדצמבר 2024), עמ' 448.
1. ס"ח התשע"א, עמ' 1057; התשפ"ה, עמ' 694. ↩
2. דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 8, עמ' 197. ↩
3. דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 9, עמ' 256. ↩
4. ק"ת התשכ"ז, עמ' 2690. ↩
5. ס"ח התשס"ט, עמ' 157. ↩
6. ס"ח התשפ"ה, עמ' 458. דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 7, עמ' 173. ↩
8. ס"ח התשנ"ו, עמ' 338. ס"ח התשע"ו, עמ' 1214. ס"ח התשס"ח, עמ' 440. ↩
11. ס"ח התשל"ח, עמ' 153. ↩
12. דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 8, עמ' 197; ס"ח התשפ"ה, עמ' 672. ↩
13. ס"ח התשנ"ה, עמ' 366. ↩
14. ס"ח התשס"ו, עמ' 174. דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 9, עמ' 256; ס"ח התשפ"ה, עמ' 673. ס"ח התש"ע, עמ' 504. ↩