חוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט-2018

הנוסח המלא והמעודכן של החוק, עם כל תיקוניו, נמצא בוויקיטקסט (ספר החוקים הפתוח).

תקציר:

התיקון לחוק קובע כי גוף ציבורי המספק, בעצמו או על ידי ספק שירות מטעמו, שירותי הסעדה בהיקף של 500 מנות ליום עבודה, לא יוכל לסרב סירוב שאינו מוצדק, לבקשת ארגון לחלוקת מזון להתקשר עמו לצורך איסוף המזון העודף שנותר בחצריו. מזון עודף הוגדר כמזון ראוי למאכל אדם, שלא הוגש לסועדים, ושאין כל כוונה, של הגוף הציבורי או ספק השירות מטעמו, לעשות בו שימוש נוסף, ואם לא ייתרם הוא יושלך לאשפה. החובה להתקשר עם ארגון לחלוקת מזון לא תחול, אם איסוף המזון מטיל על הגוף הציבורי עלות עודפת ישירה. ההגדרה "גוף ציבורי" בחוק זה כוללת משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו למעט יחידות ביטחוניות מסוימות, הכנסת, מבקר המדינה, רשות מקומית, חברה עירונית ומועצה דתית, חברה ממשלתית וחברה בת ממשלתית, תאגיד שהוקם בחוק או לפיו, צה"ל, משטרת ישראל ושב"ס. ואולם מוסד רפואי, לא ייחשב גוף ציבורי לעניין זה. לגבי צה"ל, המשטרה, השב"ס והרשות להגנה על עדים, נקבע כי השר הממונה עליהם יוכל להורות בנוהל על התאמות בתחולת ההסדר לגביהם או להורות בנוהל על פטור מתחולת ההסדר מסיבות ביטחוניות ליחידות מסוימות בגופים אלה ובלבד שהפטור יוגבל לעד שנה בכל פעם. ארגון לחלוקת מזון ימסור לגוף הציבורי שאיתו התקשר אחת לשנה אישור על כמות המזון שאסף ממנו והשימושים בו. ההסדר שתחילתו מיידית לא יחול על התקשרות קיימת של הגוף הציבורי עם ספק שירות למתן שירותי הסעדה, ובכלל זה על מכרז שפורסם כבר להתקשרות עם ספק שירות כאמור או על מימוש אופציה שניתנה לפי התקשרות קיימת. עוד נקבע שההוראות הקיימות בחוק עידוד תרומות מזון לעניין אחריות תורם מזון ומתן אות הוקרה לתורמי מזון, יחולו הן על הגוף ציבורי, והן על ספק שירותי ההסעדה מטעמו, בלי קשר לשאלת הבעלות במזון.

1. תיקון סעיף 1

בחוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט-2018 ¹ (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1 -

(1) בהגדרה "ארגון לחלוקת מזון", במקום "לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015" יבוא "לחוק המזון";

(2) אחרי ההגדרה "ארגון לחלוקת מזון" יבוא:

""גוף ביטחון" - צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;

"גוף ציבורי" - כל אחד מאלה, למעט גוף שהוא מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940 ² :

(1) משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו, למעט יחידות סמך במשרד ראש הממשלה או במשרד הביטחון, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(2) הכנסת;

(3) מבקר המדינה;

(4) רשות מקומית;

(5) חברה עירונית כהגדרתה בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985 ³ ;

(6) תאגיד שהוקם בחוק או מכוח סמכותו של שר שניתנה בחוק;

(7) חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 ⁴ ;

(8) מועצה דתית;

(9) צבא הגנה לישראל;

(10) משטרת ישראל;

(11) שירות בתי הסוהר;

"חוק המזון" - חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 ⁵ ";;

(3) בהגדרה "מזון" במקום "הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015" יבוא "המזון";

(4) אחרי ההגדרה "מזון" יבוא:

""מזון עודף" - מזון ראוי למאכל אדם שאינו שאריות כהגדרתן בסעיף 11 לחוק המזון, ואשר אין בכוונת גוף ציבורי או מי שמספק שירותי הסעדה מטעמו לעשות בו שימוש, ואלמלא ייתרם - יושלך כפסולת;

"השר הממונה", לעניין גוף ביטחון - כמפורט להלן:

(1) לעניין צבא הגנה לישראל - שר הביטחון;

(2) לעניין משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים - השר לביטחון לאומי."

2. הוספת סעיף 2א

אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:

2א. (א) גוף ציבורי המספק, בין בעצמו ובין באמצעות מי מטעמו, שירותי הסעדה לבאים בשעריו, ובכלל זה לעובדיו ולמקבלי שירות ממנו, לא יסרב סירוב שאינו מוצדק לבקשת ארגון לחלוקת מזון להתקשר עימו לשם איסופו של המזון העודף מחצריו, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) היקף שירותי ההסעדה שניתנים באותם חצרים על ידי גוף ציבורי אחד או יותר הוא 500 מנות ליום עבודה לפחות;

(2) הארגון לחלוקת המזון צירף לבקשתו תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-971 1 ⁶ , התשל"א-1971 שלפיו הוא קבע נהלים פנימיים להבטחת בטיחות המזון, ובכלל זה לגבי סוג המזון שייתרם, והוא מתחייב לשמור על בטיחות המזון הנתרם, לפי חוק המזון;

(3) איסוף המזון העודף לא יטיל על הגוף הציבורי עלות עודפת ישירה.

(ב) גוף ציבורי יודיע לארגון לחלוקת מזון שביקש להתקשר עימו על החלטתו המנומקת בבקשה בתוך 60 ימים ממועד הגשתה.

(ג) הוראות סעיף קטן (א) החלות לעניין סירוב לבקשה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין החלטת גוף ציבורי להפסיק את ההתקשרות עם ארגון לחלוקת מזון.

(ד) התקשר ארגון לחלוקת מזון עם גוף ציבורי לשם איסוף מזון עודף מחצריו, ימסור לגוף הציבור ולמי שמספק מטעמו שירותי הסעדה, אם ישנו, עד 31 בינואר בכל שנה, אישור בכתב על אלה לעניין המזון שאסף מחצרי הגוף הציבורי בשנה הקלנדרית שקדמה לאותו מועד:

(1) כמות המזון שאסף;

(2) שיעור המזון שנעשה בו שימוש מתוך המזון שאסף, והשימושים העיקריים שעשה במזון.

(ה) בהתקשרות בין גוף ציבורי לארגון לחלוקת מזון לשם איסופו של המזון העודף מחצריו של הגוף הציבורי, יראו לעניין חוק זה גם את הגוף הציבורי, או את מי שמספק שירותי הסעדה מטעמו, אם ישנו, לפי העניין, כמי שתרם את המזון.

(ו) השר הממונה רשאי להורות בנוהל על אלה:

(1) התאמות ביישום הוראות סעיף זה לגבי גוף ביטחון; התאמות הנוגעות לבטיחות המזון טעונות הסכמת שר הבריאות;

(2) פטור ליחידות מסוימות בגוף ביטחון מהוראות סעיף זה, מסיבות ביטחוניות, ובלבד שתוקפו של הפטור יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה בכל פעם.

(ז) שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין התקשרות של גוף ציבורי עם ארגון לחלוקת מזון לשם איסופו של מזון עודף מחצרי הגוף הציבורי."

3. תיקון סעיף 3

בסעיף 3 לחוק העיקרי -

(1) בכל מקום, אחרי "לעסקים" יבוא "ולגופים ציבוריים";

(2) בסעיף קטן (ד), אחרי "העסקים" יבוא "והגופים הציבוריים".

4. סייג לתחולה

הוראות החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה לא יחולו על גוף ציבורי לגבי הליך מכרזי או התקשרות לקבלת שירותי הסעדה לבאים בשעריו שנערכו לפני תחילתו של חוק זה, או לגבי מימוש זכות ברירה מכוח התקשרות שנערכה לפני תחילתו של חוק זה; בסעיף זה, "גוף ציבורי" - כהגדרתו בחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה.

הערות שוליים

1. התקבל בכנסת ביום כ"ה בחשוון התשפ"ה (26 בנובמבר 2024) [בישיבה שהחלה ביום כ"ד בחשוון התשפ"ה (25 בנובמבר 2024)]; הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת - 1055, מיום ט"ז בתמוז התשפ"ד (22 ביולי 2024), עמ' 314.
1. ס"ח התשע"ט, עמ' 10. ↩
2. ע"ר-1940, תוס' 1, עמ' (ע) 191, (א) 239. ↩
3. ס"ח התשמ"ה, עמ' 60. ↩
4. ס"ח התשל"ה, עמ' 132. ↩
5. דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 36, עמ' 750; ס"ח התשע"ו, עמ' 90. דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 18, עמ' 421. ↩