חוק הגנה על זכויות בדירת המשפחה של ילד שהורהו הומת בידי בן זוגו, התשפ"ד-2024

הנוסח המלא והמעודכן של החוק, עם כל תיקוניו, נמצא בוויקיטקסט (ספר החוקים הפתוח).

תקציר:

החוק קובע שבמקרה בו אדם מורשע בהמתה של בן זוגו ולבני הזוג יש דירת מגורים משותפת, ההחלטות באשר לניהול הדירה יתקבלו על ידי הילדים המשותפים או ילדי בן הזוג שהומת בלבד, ללא צורך בהסכמת בן הזוג הממית. הילדים יוכלו להחליט לגור בדירה ללא הסכמת בן הזוג הממית כאמור, או לחילופין להשכיר או למכור את הדירה, ואולם החלטה על מכירת הדירה תהיה טעונה את אישורו של בית המשפט. בכל מקרה, ככל שהתקבלה תמורה מהשכרה או ממכירה של הדירה, בן הזוג שהמית יקבלו את חלקו. החוק קובע כי למעט החלטה באשר לעסקה במקרקעין הטעונה רישום, ההסדר יחול כבר מעת הגשת כתב האישום. בנוסף, אם חויב בן הזוג הממית במזונות או במדור עבור הילדים, יוכלו הילדים לקזז את הסכומים המגיעים להם מהכספים להם הוא זכאי מהם כתמורה מהשכרה או מכירה של הדירה.

1. הגדרות

בחוק זה -

"דירה משותפת" - מקרקעין משותפים המשמשים למגורי בני זוג או ילדם;

"ילד" - ילד משותף של בני זוג או ילד של בן זוג שהומת בידי בן זוגו, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:

(1) טרם מלאו לו 21 שנים;

(2) הוא היורש על פי דין או הזוכה על פי צוואה בחלקו בדירה המשותפת של בן זוג שהומת;

"מקרקעין משותפים" - כמשמעותם בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 ¹ , או זכויות משותפות במקרקעין כהגדרתם בחוק האמור;

"ניהול הדירה המשותפת" - כל החלטה הנוגעת להחזקה, שימוש, השכרה, ביצוע שינויים בדירה המשותפת, לרבות מכירתה ולמעט החלטה על הענקתה כמתנה או שעבוד.

2. זכויות ילד בדירה המשותפת

(א) על אף האמור בכל דין, קבע בית משפט כי אדם גרם, במתכוון או באדישות, למות בן זוגו (להלן - בן הזוג הממית), והייתה לבני הזוג דירה משותפת, יחולו ההוראות האלה:

(1) החלטות באשר לניהול הדירה המשותפת יתקבלו על ידי הילדים בלבד ללא צורך בהסכמה של בן הזוג הממית או של מי שהועברו לו הזכויות של בן הזוג הממית בדירה המשותפת לאחר שגרם למות בן זוגו; לעניין סעיף זה, "העברת זכויות" - לרבות בדרך של מכר, מתנה או ירושה;

(2) החלטה בדבר מכירת זכות בדירה המשותפת או עסקה אחרת במקרקעין הטעונה רישום תאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, לאחר שניתנה הזדמנות לצדדים להשמיע את עמדתם;

(3) אין בהוראות פסקה (1) כדי לפגוע בזכותו של בן הזוג הממית לקבל את חלקו היחסי בדמי השכירות או בתמורת הדירה, אם החליטו הילדים על השכרת הדירה לאחרים או על מכירתה;

(4) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 4 ו־20 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 ² , לעניין ילדים קטינים;

(5) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכויותיהם של צדדים שלישיים בדירה המשותפת, ובלבד שזכויותיהם בדירה המשותפת לא הועברו להם מבן הזוג הממית לאחר שגרם למות בן זוגו;

(6) על אף האמור בפסקה (1), הועברו הזכויות של בן הזוג הממית בדירה המשותפת לבנו או בתו הקטינים או שבנו או בתו הקטינים של בן הזוג הממית מתגוררים בדירה המשותפת, ייתן בית המשפט הוראות לעניין ניהול הדירה המשותפת.

התקבל בכנסת ביום י' בתמוז התשפ"ד (16 ביולי 2024); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת - 1013, מיום י"ט באייר התשפ"ד (27 במאי 2024), עמ' 136.

(ב) הוגש כתב אישום נגד אדם בעבירה של רצח בן זוגו או בעבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת של בן זוגו לפי סעיף 300, 301א או 301ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ³ , והייתה לבני הזוג דירה משותפת, יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף קטן (א), עד למתן פסק דין חלוט בעניינו, ובלבד שבתקופה האמורה הילדים לא יוכלו לקבל החלטה לפי סעיף קטן (א)(1) על מכירת זכויות בן הזוג הנאשם בדיר המשותפת או על עסקה אחרת במקרקעין הטעונה רישום, בזכויות בן הזוג הנאשם.

(ג) בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות שיירשמו, לקבוע כי הוראות חוק זה יחולו גם על מקרקעין משותפים ששימשו בעבר למגורי בני הזוג או היל ד.

3. קיזוז

בלי לגרוע מהוראות כל דין, קבע בית משפט או בית דין כי בן הזוג הממית חייב במזונות הילדים או במדורם לפי כל דין, רשאים הילדים לקזז את הסכומים המגיעים להם ממנו מהכספים שהוא זכאי להם לפי סעיף 2(א)(3).

4. שמירת דינים

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 ⁴ .

ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

ס"ח התשל"ג, עמ' 267.

הערות שוליים

1. ס"ח התשכ"ט, עמ' 259. ↩
2. ס"ח התשכ"ב, עמ' 120. ↩