פרוטוקול ועדות ערר מס' 39/16 - שלו אמר ומאיה - החלטה סופית

בפני הועדה לעררי ארנונה ערר 39/16

שבעיר עכו

בפני ועדת הערר: עו''ד ראמי חזאן - יו''ר הועדה

מר יהודה אזולאי - חבר הועדה

מר יהודה עייש - חבר הוועדה

עו'יד יעל אסיף --יועצת משפטית לוועדת הערר

בעניין: שלו אמיר ומאיה

העוררים

נגד

מנהל הארנונה בעיריית עבו

ע"י בייכ עו"ד דביר ליבוביץ ואחי המשיב

החלטה

רקע בללי:

.1

הערר שבנדון נסוב על חיובם של העוררים בגין התוקתס בנכס המצוי בתחום שיפוטו של המשיב, ברת'

שפירא 26/10 עכו ואשר סומן בפנקסי המשיב כנכס מס' 18022046981 (להלן: ''הנכסיי).

במסגרת סקר נכסים שנערך בעיר עכו, שונה חיוב הנכס על ידי המשיב, כך שסיווגו שונה מייחנות"

ליימשרדיי, הוסף לו שטח בגין שטח מקורה בכניסה לנכס שלא חויב עד כה ושטח נוסף בגלן גרם מדרגות שבתוך הנכס, המוביל מקומת הכניסה לקומה העליונה, שלא חויב עד כה.

בגין שינויס אלה בחיובס הגישו העוררים השגה למשיב וטענו כי השינויים נעשו שלא כדין, כי אין לחייב את השטח המקורה וגרס המדרגות וכי אין לשנות את סיווג הנכס מאחר ומדובר בעסק המשמש כמשרד תיווך, טענותיהם נדחו על ידי המשיב ומכאן הערר שלפנינו. במסגרת הערר הוסיפו העוררים, כי הקומה העליונה של העסק אינה משמשת כיימשרדיי אלא כמחסן.

ביום 17.5.17 התקיים דיון בערר בנוכתחות הצדדים ובאי כוחם. בדיון התברר כי עד היום לא נערכה ביקורת פיוּית של המשיב בנכס ועל כן סוכם, כי בתוך 30 יום יערוך המשיב ביקורת בנכס ואלו במקביל ניתנת לעורריס שהות בת 30 יום להגשת תצהיר לתמיכה בטענתס.

לאחר שלא הוגש דבר על ידי מי מהצדדים, ביום 12.7.17 ניתנה החלטתנו לפיה ניתנה לצדדים שהות נוספת לביצוע האמור בהתלטה מיום 17.5.17.

בעקבות החלטה זו הוגשה הודעה מטעם העוררים, בה נמסר כי העוררים אינם מתכוונים להגיש מדידה מטעמם. לאור האמור והגס שהעוררים נמנעו מהגשת תשריט מטעמם, הגם שהעלו טענה לגבי שטת הנכס, נתנו החלטה ביום 31.7.17, כי ייערך סיור בנכס בנוכחות הצדדים וזאת על מנת ליתן הודמנות נוספת לבתינת הטענות בשטת.

7 סיור כאמור נערך ביום 17.10.17. לסיור וה התייצבו נציגי המשיב ואולם לא התייצבו נציגים מטעם העוררים, הגם שנשלח להם וימון כדין על ידי מוּכירות הוועדה. בפתח הסיור מסרו נציגי המשיב, כי לאחר שערכו ביקור בנכס, הוחלט לשנות את סיווג הקומה העליונה של הנכס ליימחסןיי כמבוקש וכי

הוחלט לבטל את חיוב השטח המקורה בכניסה לנכס כמבוקש, כך שנותרו במחלוקת הטענה לגבי חיוב

גרם המדרגות והטענה לגבי סיווג הקומה התחתונה של הנכס.

8 במהלך הסיור נוכחנו, כי המדובר בעסק המשמש כמשרד תיווך. בקומה התחתונה מצויים מספר שולחנות לקבל לקוחות עס עמדת מחשב ועל קירות הנכס תלויות מודעות רבות של נכסי נדליין. קיים גרם מדרגות המוביל לקומה העליונה, אשר חלקו התחתון נסגר בדלת ומשמש כארון לאחסון. נציגת המשיב מסרה, כי לאחר שנכחה כי החלק התחתון של המדרגות משמש כארון, הרי שמדובר ביישימוש כפוליי במדרגות ובמצב וּה היה על המשיב לחייב את גרם המדרגות באופן כפול, אך הוא חויב פעם אחת בלבד, הכל כמפורט בהרחבה בפרוטוקול הסיור והתמונות שצולמו במסגרתו, אשר הומצאו לצדדים.

דיון:

כאמור, לאחר שצומצמו המחלוקות, נותרו להכרעה 2 טענות: טענת שטח וטענת סיווג. נדון להלן בכל טענה בנפרד.

א. דיון בטענה לגבי שטח הנכס (המדרגות):

1. כאמור, לעוררים טענה כי שטח הנכס שחויב על ידי המשיב הנו שגוי, וואת ביחס לגרס מדרגות שנטען

שלא היה על המשיב לחייבו. העוררים לא הפנו לכל הוראת חוק הפוטרת גרם מדרגות מחיוב וגם לא הציגו כל תשריט מטעמם לתמיכה בטענתם.

2 בצו המסים לעירית עכו (להלן: ''צו המסיטיי), בהגדרת יבניין למגוריסיי בתחילת הצו צוין כי בניין

למגורים הנו:

יכל מבנה שבתחום העיריה או חלק ממנו. דירה או חדר בתוך דירה הכל לפי הענינן"י.

בסייק חי לצו המסים, נקבעה שיטת המדידה בעירית עכו, ובמסגרתה נקבע, כי 'יהמידות ה( מידות חתנ בלוטו כולל מטבח, שילותים, מפלסות, הול, חדר מלרגות, אמבטיות, מקלחות וכל שטח בנוי או מקולה אחל* (ההדגשה שלנו).

3 מכאן, שבצו המסים לא נמצא כל תימוכין לטענת העוררים כי יש להפחית גרם מדרגות וכי חל משגה בחיוב גרם המדרגות שבנכס. נהוך הוא, המדובר בחלק שהנו בר חיוב.

4. העוררים לא הציגו כל ראיה לתמיכה בטענתס כי אופן החיוב שגוי וגם לא הגישו תשריט נגדי,

הגם שביקשו וניתנה להם שהות להצגת תשריט מטעמם.

ווהו המקום להוכיר, כי כיואמי ההליך, נטל ההוכחה מוטל על שכמם של העוררים.

ראשית נפנה בהקשר וה להוראת ס' 318 לפקודת העיריות [נוסח חדש] -לפיה יהוו פנקסי המשיבה

ראיה לכאורה לאמיתות תכנם -כדלקמן:

/פנקסים הנחזים ככוללים אדנונה שנקבעה או שומה שנעשתה לפי הפקודה יתקבלו -בלי כל ראיה -

כראייה לכאורה על קביעת האלנונה או על עשיית השומה ועל תקפן.

עוד נזכיר את ''חזקת תקינות המנהליי לפיה ייהמעשה המנהלי נהנה /מחזקת כשרות ולפיה כל פעולה מנהלית מוחזקת ככזו שנעשתה על פי הדין והמבקש לסתור זאת, עליו הנטל להוכית'י (השוו: עתיימ 4 שאול עטיה ואח' נ' עירית באר שבע -פורסם בנבו).

ראו לעניין וה אף פסק דינו של כבי הש' ביין בעייש 230/00 שירותי בריאות כללית נ' וועדת ערר ארנונה שבי ציון (פורסם בנבו), שס נקבע כי נטל ההוכחה לטענות שהעלה העורר בפני וועדת הערר מוטל על שכמו וזאת מכח חוקת תקינות המנהל העומדת לטובת מנהל הארנונה.

ועוד נפנה בהקשר וה לפסיקת בתי המשפט -לפיה על הנישום המבקש לתקוף את חיובו במס מוטל נטל ההוכחה לשכנע כי חויב שלא כדין - וראו לעניין וה למשל רעייא 1436/90 גיורא ארד נ' מנהל מע'יימ (פורסם באתר נבו).

יתרה מכך, כפי העולה מהסיור, המדובר ביישימוש כפוליי הנעשה בגרס המדרגות, שכן נעשה שימוש הן בחלקו העליון (לעלייה לקומה העליונה) והן בתלקו התחתון (לאחסון כארון), ולמרות ואת חויב גרם המדרגות פעם אחת בלבד.

בנסיבות אלה, ברי כי לכל הדעות לא הוכיחו העוררים את טענתם כי אין לחייב כלל את שטת המדרגות, ועל כן דינה להידחות.

ב. דיון בטענת הסיווג:

.10

כאמור, הצדדים חלוקים לגבי סיווג השטח שבמחלוקת ולמעשה העמידו להכרעתנו שני סיווגים מצו המסים : ייעסקיסיי (לשיטת העוררים - הכולל גס חנות כפי שחויבו בעבר) או י"ימשרדיסיי (לשיטת המשיב).

להלן נוסח הסיווג ייעסקיסיי שבצו המסים :

'עסקים -פילושם חנויות מכל הסוגים, מסעדות, אולמות לשמחות, קיוסקים, דוכנים או כל עסק אחל שלא הוזכר כאן למעט משדדים או מפעלים. (ההדגשה הוספה).

יצוין כי לא קיימת הגדרה למונח ''משרדיסיי בצו המסים.

מלשון הסיווג ייעסקיסיי עולה ברורות, כי מתקין צו המסים מיעט באופן מפורש משרדים מהגדרת ייעסקיטיי.

לאחר שסיירנו בנכס והתרשמנו באופן בלתי אמצעי משימושיו ולאחר עיון בממצאי הסיור, כפי שהם עולים מפרוטוקול הסיור, התרשמותנו הנה כי אכן המדובר ביימשרדיי לכל דבר ועניין. המקום משמש כמשרד תיווך, כפי שטוענים העוררים עצמם, הריהוט במקום הנו ריהוט משרדי והשימוש שנצפה מאופי המקום הנו שימוש למשרד.

משהתרשמנו כי המדובר ביימשרדיי ומשצו המסים מיעט משרד מפורשות מהסיווג 'יעסקיסיי, הרי שאין כל בסיס לטענת העוררים כי יש לחייבם בייעסקיסיי, שכן עסקינן בהתייחסות ספציפית ובכוונה ברורה של מתקין צו המסים למעט ולאבחן משרדים מסיווג עסקים, כוונה העולה ברורות מהלשון הברורה של הסיווג ייעסקיסיי.

11

בתי המשפט קבעו כחוט השני, כי הכלל הבסיסי בפרשנות, הנו בחינת התקיימותו של הכלל הלשוני והאם כלל קיימת אחיזה לשונית בלשון הטקסט -אשר יכולה לשאת את הפרשנות התכליתית הנטענת - ונפנה בהקשר וה למשל לפסיקתו של כבי השי ברק (כתוארו או) בעייא %/3622 א' חכם ואח' נ' קופת חולים

מבבי, פייד נייב (2) 638 -שס קבע כי:

*שליפת המשמעות המשפטית של הטקסט נעשית על פי אמת המידה של התכלית המונחת ביסוד הטקסט. אין הוא רשאי ליתן לטקסט משמעות שהוא אינו יכו 2 כשאת בלשון שבת הוא מבוטא.

לכל מובן משפטי צליך שיהיה עיגון לשוני...אמת, המרכיב הלשוני אינו תנאי מספיק לפרשנות, אד הוא תנאי הכלתי לק (ההדגשה הוספה).

ובמקרה הנדון, עת לשון התחוק מעלה ברורות כי השימוש כיימשרדיי אובחן והוצא מהגדרת ייעסקיסיי, ברי כי משנמצא כי המדובר במשרד, לא ניתן עוד לסווג כייעסקיסיי ועל כן סווג כדין.

. על כן, נדחית גס טענה זו של העוררים.

סיכום ומסקנות:

12

3

14

5

. אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, נדחות טענות העוררים ופרט לענות שהתקבלו על ידי המשיב, הערר

נדחה בואת.

בנסיבות בהן התקבלו חלק מטענות העוררים, לא נמצא לנכון ליתן צו להוצאות.

בהתאם לתקנה 20(ב) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בפני וועדת הערר), התשלייו -1977, קיימת וכות ערעור על התלטה \וו, לפני בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה וואת תוך 45 ימים מיום מסירת ההחלטה.

בהתאם להוראת תקנה 20 (ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת הערר), התשלייו -1977, החלטה גו תפורסם באתר האינטרנט של עירְיית עכו וואת תוך 10 ימים מיום הגעת ההחלטה לצדדים. הצדדים יוכלו להביע את התנגדותם. לפרסום ההתלטה בתוך 5 ימים מיום קבלת ההחלטה ותינתן החלטה בהתאם.

7 0

עו"ד ראמל חזאן מר יהוזח/אזולאי

*ו''ר ועדת הערר חבר הועדה חבר הוועדה

ניתן היום, 0 !| 24.