החלטה ערר 5/17 29/18 מתאריך 02.12.18

ערערים מספר 5/17, 29/18

בפני ועדת ערר לענייני ארגוגה שליד עיריית ערד

העוררת : דור אלון אנרגיה בישראל (1988) בע'ימ

בייכ עורכי הדין כץ, גבע איצקוביץ 21).- משרד עורכי דין רחוב יוסף קארו 19, בית 16621

ת.ד 7369

ת"א 61073

טלפון 03-6252525 פקט - 036252526

נגד.

המשיבה : מנהלת הארנונה של עיריית ערד

ע"י בייכ עו"ד חיים שימן

עיריית ערד ת.ד. 100 ערד 89100

טל: 08-9951617 פקס 08-9951729

החלטת ביניים

כפי שנמסר לוועדה ביום הדיון, הצדדים הגיעו להסכם פשרה. הסכם הפשרה הונח לפני שולחן הוועדה והיא עיינה בו עובר לקיום הדיון. יצוין כי הסכם הפשרה לא כלל כל תניה בנושא כניסתו לתוקף, לרבות תניח בקשר לזימון העוררת לדיון.

כעולה מהדיון העוררת שלחה את הצעתה להטכם הפשרה למשיבה יום לפני הדיון. ההסכם היה חתום על ידי העוררת או בייכ והכיל את כל הפרטים המהותיים הדרושים להסכם.

כפי שנמסר לוועדה על ידי המשיבה, בצחרי יום הדיון הסכם הפשרה אושר על ידי האורגנים המוסמכים לכך במשיבה.

באופן מפתיע, עס תחילת הדיון לאישור הסכם הפשרה, הודיעה בייכ העוררת כי היא חוזרת בה מהסכם הפשרחה.

לטענתה, משעה שמתקיים דיון בוועדה, הטעמים להגעה לאותו הסכם פשרה, קרי חסכון בניהול התיק כגון הגעה לערד וכוי אינם מתקיימים. ולפיכך היא עומדת על ניהול התיק לגופו של עניין.

עס כל הכבוד, הנחתה של בייכ העוררת לפיה הגעה להסכם פשרה מייתרת את הדיון בפשרת הצדדים שגויה. הוועדה ראשית לזמן לדיון את הצדדים שהגישו ערר, אף במקרה של אישור הסכם פשרה.

עניין זה נתון לשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה. ודוק, אין בהזמנה לדיון בהסכם פשרה משום ניהול הליך ערר שלם, היכול לכלול הוכחות, סיור בנכס סיכומים ועוד. כי אס הליך המאפשר לוועדה לבחון את סבירות הסכם הפשרה. על חובתה של וועדה מעלן שיפוטית לבחון הסכמי פשרה בדרך של דיון עמד בית המשפט בעניין עמיינ 36378/16 מד.מ מזרתי יזמות ובנייה בע"מ ואחי ני

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים :

'יאין מחלוקת שוועדת הערר רשאית לערוך דיון, מקום שבו היא סבורה שהדבר נחוץ על מנת שיעמחי לפניה מלוא המידע הנדרש לשם החלטה בבקשה לאישור הפשרה. ויש להניח אפוא שעל פי רוב על מנת לעמוד באמות המידה שנקבעו בפסק דין זה, תוך קבלת מלוא המידע הנדרש, יתקיים ממילא דיון שכזה.י

הן העוררת והן המשיבה לא הגישו בקשה לביטול הדיון, וממילא עניין וה לא הגיע לפתחי הוועדה.

עוד יצוין, כי הצדדים ממילא לא הגישו לוועדה בקשה לאישור הסכם בצירוף נימוקים שיאפשרו לה לבחון את ההסכם.

בייכ המשיבה ביקש מהוועדה שתכריע בנושא תוקף הסכם הפשרה. שאלה זו הינה שאלה מורכבת העשויה מחד לשלב שאלות בדבר סמכות הוועדה להכריע בנושא שייתכן שהינו מחוץ לתחולת העילות שבחוק הערר. מנגד, בשנים האחרונות ישנה נטייה להרתיב את סמכויות וועדת הערר.

+כותו של בעל דין לנהל את ההליך עד תום ואין על כך מחלוקת. מנגד, מצב בו מונח בפני הוועדה הסכם חתום על ידי שני הצדדים, ובמועד הדיון עצמו מודיע אחד הצדדים, החתום בפועל על ההסכם שנחתט רק ערב קודם לכן על ידו, כי הוא חוזר בו מההסכסם לאחר שלכאורה ההסכם שוכלל בין הצדדים, בשל הזמנתו לדיון כדין, הינו בלתי רצוי. וועדה שלמה, קוראת מחזיקה בפניה הסכם חתום על ידי שני הצדדים, ואילו בייכ העוררת מתנהגת כאילו ביטול ההסכם הינו דבר של מה בכך ולא דבר השמור למקרים הקיצונייס ביותר, כאילו ההסכם נחתם על החול.

מבלי לקבוע מסמרות בעניין, התניית כניסתו לתוקף של הסכם פשרה בכך שהוועדה לא תומן את הצדדים לדיון בהסכם הפשרה, סמכות המוקנית לה לפי כל דין, מקוממת ועשויה לפגוע בתקנת הציבור ועשויה להוות חוסר תום לב. יצויין עוד כי ביטול הסכם הפשרה מבלי לקבוע כרגע מסמרות מי מהצדדים צודק - והצורך מאותן נסיבות לדון בנפקותו מסבכות ומאריכות שלא לצורך את הדיון בתיק הן על הצדדים והן על הוועדה. כפי שהדגשנו בדיון לגיהול דיו| באופן ות

שויות להיות השלכות מהותיות לעניין חיוב בהוצאות י מהצדדים ולו רק בשל התנהגותו הדיוניות ובמקרים מטוימים אף במנותק מהתוצאה בתיק הסופי. אך משעה שהנסיבות קרו, ולאור עמדת שני הצדדים עניין זה צריך שיוכרע. אך בשל הנסיבות המפתיעות והצורך לבחון את הדין החל ברי כי הוועדה אינה יכולה להתייחס לנושא זה על אתר. הדרך היעילה לברר נושא זה הינה באמצעות הגשת סיכומים לעניין זה, הן בפן העובדתי של נסיבות כריתת הסכם הפשרה והחזרה ממנו על ידי המשיבה והן בפן המשפטי. בין היתר הוועדה מבקשת לדעת במדויק מהן נסיבות כריתת ההסכם, כיצד בוצע החזרה מההסכם לאחר משלוח ההצעה מטעם העוררת, האם קיבול ההסכם הוגבל בזמן. סיכומים אלו יוגשו לוועדה תוך 14 יום מחיום. אורך חסיכומים לא יעלה על 4 דפים. עוד אציין כי בייכ העוררות נמנעו מלענות לשאלה בייכ המשיבה האם העוררת עצמה הסכימה לחזרה מהפשרה. לאותם סיכומים יצורף מכתב מאת העוררת המאשר את החזרה מהפשרה בנסיבות.

יחד עם זאת, משעה שבייכ העוררת הגיעה לדיון מרחוק אפשרנו לה לטעון את טענותיה לגופו של עניין ואלו נרשמו בפרוטוקול.

בא כייכ המשיבה טען כי הוא לא התכונן לקיום דיון כאמור, אלא דיון לאישור הסכם פשרה.

יש טעם בדבריו, לפיו דיון בהסכם פשרה הינו שונה מדיון לגופו של ערר. בעוד בדיון לאישור הסכם פשרה על הצדדים להציג לוועדה את הסכם הפשרה, להראות כי מדובר בפשרה ראויה וסבירה וכי חלוקת הסיכונים הינה בגדר הסביר. הרי שבדיון לגופו של עניין כל צד מנסה לשכנע בצדקתו. אציין כי גס ההכנה של הוועדה לדיון בהסכם פשרה לעומת דיון לגופו של עניין הינו שונה. וראוי כי הצדדים יניחו בפני הוועדה את המתווה שלהם לפיתרון הסכסוך קרי ניהול ההליך לגופו של עניין, או הגעה לפשרה בסד זמנים סביר.

לאור האמור הוועדה תאפשר לבייכ המשיבה לטעון לגופו של עניין, בדיון שיקבע בנפרד ואליו יוזמנו הצדדים, וזאת לאחר הגשת הסיכומים לעניין נפקות הסכם הפשרה. לאחר מכן תקיים

הוועדה סיור בנכס בנוכחות הצדדים. המזכירות תשר"ן דיון בנושא לוועדה הקרובה ותשלח זימון לעוררת. כמו כן תשר"ן המזכירות דיון לטובת סיור בנכס ותשלח זימון לעוררת.

*וער, כי הוועדה מכירה בחשיבות מוסד הפשרה בהליכים משפטיים. על חשיבות זו עמד בית המשפט בעניין עמיינ 36378/16 מד.מ מזרחי יזמות ובנייה בע"מ ואחי ני הוועדה המקומית לתכנון

ובנייה ירושלים:

'יכידוע, לפשרה תועלות שונות ולא מבוטלות: הסכון בהוצאות לצדדים; חטכון בזמן שיפוטי;

מניעת התדיינויות נוספות; ופתרון לסכסוך שהצדדים רואים בו כהוגן. בהתאם לכך בתי המשפט עמדו על יתרונותיה של הפשרה בהליך המשפטי והחשיבות שבעידודת'י.

ברם, אין בהכרה בחשיבות מוסד הפשרה בהליכים משפטיים להצביע כי הוועדה צריכה לוותר על חובתה לבחון את הסכם הפשרה. השיקול כיצד יבחן הסכם הפשרה, אם בצורה של דיון, או בבקשה בכתב של הצדדים לאישור הסכם הפשרה בתוספת נימוקים, או כל דרך אחרת, הינה בסמכותה הבלעדית של הוועדה ואין הצדדים רשאים להתנות על כך. הצדדים רשאים להגיע להבנות בניהם מבלי להכניס את הוועדה למשוואת ההבנות. בדנן רצון הצדדים בלבד הביא לפשרה ולא המלצה של הוועדה.

עוד יוער, ומבלי לחיכנס לנעלי הצדדים, כי מדובר בערר שהוגש לשנת 2017, כך שהיה לצדדים זמן להגיע לפשרה ככל שהם סבורים שהיא רצויה מבחינתם. ההסכם נחתם על ידי העוררת בערב הדיון ועל ידי המשיבה ביום הדיון, ברי כי לוחות זמנים צפופים אלו, עשויים להביא לאי הבנות בין הצדדים וגם מקשה על הוועדה להתכונן לדיון כראוי. אך אין כאמור הוועדה נכנסת לשיקולי הצדדים.

החלטת ביניים

על הצדדים לשלוח סיכומים כאמור בהחלטה תוך 14 יום. לאותם סיכומים יצורף מכתב מאת העוררת המאשר את החזרה מהפשרה בנסיבות.

ההחלטה תפורסם באתר האינטרנט של עיריית ערד.

המזכירות תשלח העתק תהחלטה לצדדים.

ניתן היום כד' בכסליו תשע"ט, 2/12/2018

אדיה קליון " ) 4 ארז בוקאי , עו"ד ורוייח אברהם מלול, משפטן /

א

חי ג" | מ

8 / <

חבר וועדת ערר \ יו"ר וועדת ערר?/ חבר ועדת ערר