החלטה ערר 30/18 מתאריך 11.09.19

א.

₪

-

90

10

ג.

ערר 30/18

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עיריית ערד

בעניין שבין:

יעזורו למען הקהילה בנגב ע.ר

''העוררת"

מנהלת הארנונה בעיריית ערד

תד 100 ערד, 89100

'"המשיבת'י

החלטה

עו"ד ורו'"ח ארז בוקאי - יו"ר הועדה

רקע עובדתי

המדובר בחיוב של דירה בגודל של כ-100 מ"ר בעיר ערד. הדירה היא בת ארבעה חדרים.

העוררת הינה עמותה המשאילה ללא תמורה בעיקר ציוד רפואי וכן ציוד ביתי.

המשיבה חייבה את הנכס תחת סיווג של "משרדים שירותים ומסחר"

הוועדה קיימה סיור בנכס ביום 5.9.2019 בנוכחות הצדדים.

טענות העוררת

לטענת העוררת מדובר בנכס המשאיל ציוד רפואי ללא תמורה, ולכן לא מדובר בשירותים ולא מדובר במשרדים

ולא מסחר, לשיטת העוררת בשלושת המרכיבים של הסיווג האמור נדרשת מטרת רווח.

לטענת העוררת הנכס סווג בעבר תחת הסיווג של נכסים אחרים ואין סיבה לסווגו משרדים שירותים ומסחר.

לטענת העוררת חדר אחד משמש להשאלת הציוד ויתר החדרים האחרים משמשמים למתנדבי הגמייח.

לטענת העוררת שגובתה בתצהיר הנכס פתוח במשך כשעה ביום לצורך פעילותה.

לטענת העוררת שגובתה בתצהיר ציוד רפואי וציוד המשמש לניחוס אבלים מהווה כ-80% מנפח ההשאלה

לטענת העוררת מהרגע שהתבקש פטור שונה הסיווג לשירותים ומסחר. ככל הנראה, לפני הקמת העמותה היה

הנכט בהחזקה של אדם פרטי, והסיווג היה מגורים

טענות המשיבה

11

12

.3

14

.5

.6

17

18

9

לטענת המשיבה הסיווג המתאים ביותר לנכס על פי צו הארנונה הינו יימשרדים, שירותים ומסחר".

לטענת המשיבה מהות השימוש בנכס הינה שירות, שכן המדובר בשירות השאלת ציוד רפואי ללא התייחסות באם מדובר בשירות למטרות רווח ובאם לאו.

המשיבה טוענת כי בקשתה של העוררת לקבלת פטור למוסד מתנדב לטובת הציבור נדחתה בהחלטת משרד הפנים, ומאחר ולעוררת לא היה אישור ניהול תקין שהינו לטענתה מסמך חובה לצורך בדיקת הבקשה.

לטענת המשיבה, יתר חלקי הנכס משמשים למגורי המתנדבים במקום במסגרת פעולתה של העוררת

דיון והכרעה:

לאחר הסיור שקיימתי בנכס מצאתי כי דין הערר להתקבל ברובו

ראשית, מצאתי כאמור בתצהיר העוררת דירה בת ארבעה חדרים, שחדר אחד ממנה משמש כמעין מחסן. ישנו מדף מרכזי אחד עליו מונח ציוד, בעיקר רפואי, יד שנייה. כמו כן ציוד של כלי בית, כיסאות לרכב לילדים וכו', בחלקו האחר של החדר מספר מזרונים וכיסאות מפלסטיק אשר לטענת העוררת משמשים לניחום אבלים. כבר עכשיו ראוי לציין כי הציוד באותו חדר, בלשון עדינה, אינו מבין המשובחים, ונראה כי הגדרת יייד שנייה'' הינה מופרזת לסוג הציוד הנמצא במחטן, דומה כי ההגדרה "יד עשירית'י יותר הולמת. כמו כן באותו חדר יש שולחן כתיבה. התרשמתי כי מאותו חדר המשמש לפעילות ההשאלה, ניתן לראות כי 3/4 ממנו משמש לאחסנה וניתן להנית כי 1/4 ממנו משמש בפועל לשירותים (שולחן הכתיבה עליו ניתן להניח מנהלים את רישום ההשאלה),

והארונית הצמודה לשולחן הכתיבה בו נמצאו מספר קלסריט של העמותה).

כמו כן נוכחתי לראות פסולת רבה, לרבות פסולת בניה מחוצ למחסן (במפרסת) וכן מספר חלקי ציוד הנמצאים במרפסת כגון כיסאות גלגלים. שני חדרים חדרים נוספים בבית נראה כי הס משמשים כחדרי מגורים. ישנו מטבח בסיסי בבית, במקרר עצמו ישנו מזון. חדר נוסף בו ישנו שולחן כתיבה ונראה כי הוא משמש לתפילה או לימוד

תורה, מקלחת ושירותים

על משקלו של הסיור בנכס

ראשית, טענתו של בייכ המשיבה בקשר למשקלו של הסיור נגועה בשיהוי חריף שעה שהיא נטענה מספר דקות

לפני היציאה לסיור! כך שמטעם גה אין לתת לה כל משקל וזאת תוך יישום מושכלות יסוד בהליך הדיוני.

לגופו של עניין, לא התרשמתי כי הנכס ייסודר" לפני הביקור בניגוד להשערתו הלא מבוססת של ב'ייכ המשיבה כך שלא מצאתי כל טעם להפחית ממשקל הביקור בנכס. כנאמר בדיון ככל שהמשיבה היתה סבורה כי יש לערוך ביקור פתע במקום היא יכלה לעשות כן באמצעות הפיקוח העירוני, ובהתאם לסמכויותיה לפי כל דין. אין חולק כי המשיבה לא ערכה כל ביקור בנכס מאז ומעולם. ויש לדחות את ניסונות ב''כ המשיבה לנסות צמצם את שיקול דעת הוועדה בהסקת הממצאים לפי הסיור שנערך כדין. מאז ומעולם תואמו סיורים עס העוררים, לעיתים ככל שיומן הוועדה אפשר קיימה הוועדה סיורים באותו יום של כינוסה של הוועדה, ובמקרים אחרים תואם מועד אחד

לדיון.

לעניין שיקול הדעת של הוועדה בעת עריכת הסיור בנכס והסקת הממצאים על פיו (בפרט שעה שלא בוצע ביקור קודם על ידי המשיבה) עמד בית המשפט המחוגי בבאר שבע בעניין עמ''ינ (מינהליים ב"ש) 34382-05-18 חברת

מבני תעשיה בע''מ נ' עיריית ערד (פורסם בנבו, 05.12.2018) (הדגשות להלן אינן במקור)

1

₪5

0

'' אין מקום לניסיונה של המערערת לצמצם את שיקול דעתה של הוועדה ולמעשה ליטול מן הוועדה שזהו תחום מקצועיותה ומומחיותה, את היכולת לקבוע ממצאים ולהסיק מסקנות, מקום בו היא אשר בחנה את הדברים בעצמה במסגרת הסיור בשטח. ...קבלת פרשנות המערערת מייתרת את הצורך בקביעות של וועדת הערר בעררים הבאים בפניה, קביעות שהינן לחס חוקה של וועדת העור. הדברים נכונים מקל וחומר במקרים בהם ועדת הערר עורכת באופן מדוקדק את הבירור העובדתי, מתרשמת באופן בלתי אמצעי מן הנכס ומן המומחה שנתן את חוות הדעת, שאף נוכח במהלך אותו סיור משאלו הם פני הדברים, יש מקום ליתן משקל ממשי ומשמעותי לקביעות של וועדת הערר ולא לבטלן במחי יד, כפי שחפצה המערערת."

השאלה שעל הפרק הינו מה הסיווג הראוי לנכס האמור. ואדגיש הסיווג צריך להיבחן על הנכס, ולא ביחס

לפעילותה של העוררת, אף כי ייתכן כי תהיה חפיפה רבה בין האמור. אציין כי אף ב''כ המשיבה בדיון הטעיס כי:

ייעו'יד דור סלע

זהות הגוף או המעמד התאגידי של המקום שמקיים את הפעילות לא רלוונטי גמ''ח , חב' בע''מ לא משנה השימוש במקום הוא הקובע השימוש בצהיר נכתב חד משמעית לטובת השאלת ציוד מגוון.

צורת ההתאגדות לא רלוונטית השימוש רלוונטי.'י

פיצול נכס למספר שימושים

הפסיקה קבעה, כי יימקוס בו מדובר במתקן יירב תכליתייי בעל שימושים מגוונים אשר ניתן להפריד בין חלקיו השונים, ייעשה הסיווג לפי השימוש והתכלית של כל חלק בנפרד... אולם, מקום בו מדובר במתקן רב תכליתי בו משולבות הפעילויות השונות זו בצו ותכליתן אחת - אין מקום לפצלן לצורך הסיווג''; וכי יישאלת אופיו של מתקן זה או אחר נבחנת בשים לב לזּיקה הקיימת בין תכליתה של יחידה אחת לתכליתה של היחידה הסמוכה; ובשים לב לשאלה אס השימוש בחלק ספציפי הכרחי למהות הארגון העיקרי בנכס ולמימוש תכליתויי (בריימ 8099/09

ונדוס אופנה בע''מ נ' עיריית תל אביב- מנהל הארנונה [פורסם בנבו] (ל28.10.0).

אני סבור כי בנסיבות בו מדובר בנכס של עמותה אשר עשויה להיות פטורה מארנונה ישנה חשיבות לפיצול נכס לשימושים בפועל ככל האפשר. כמו כו, לא נוכחתי לראות כי קיים קשר אינטגרלי והכרחי בין החלקים המיועדים לפיצול. לבסוף לפי דעתי וכאוביטר, אני סבור כי בעידן הכלכלה השיתופית, עירוב שימושים נעשה יותר ויותר נפוץ, דבר המחייב התאמות לפרשנות דיני הארנונה, כך שבכפוף למבחנים שכבר קיימים בדיני הארנונה, ככל

שהנסיבות מצדיקות, יש לפצל נכס לשימושים בפועל

עו"ד טל קדש בספרו "דיני ארנונה'' (עמ' 183) מביא את המבחנים הנדרשים לשם מענה לשאלה אס יש מקום

לפצל את הנכס לצורך סיווג שונה בארנונה :

'א. מבחן קיומה של זיקה בין תכליתה של יחידה אחת לתכליתה של יחידה אחרת - ככל שמתקיימת זיקה בין

היחידות, מדובר במתקן כמתקן רב תכליתי, וככל שלא קיימת זיקה כזו הרי שכל יחידה תקבל סיווג שונה.

ב. מבחן ההכרחיות -- האם השימוש בחלק המסוים הכרחי למהות הארגון בנכס למימוש תכליתו 1'

6

ו

2

מהסיור בנכס עולה כי רק חלק טפל מהבית מששמש לאותו אחסנה של ציוד. ואף אס ניתן במקום שירות ללא תמורה במשך שעה ביום. מדירה של ארבעה חדרים, חדר אחד בלבד משמש לפעילות של שירות ללא תמורה. שאר החדרים משמשים לפי תצהיר העוררת למגורי מתנדבים. ואדגיש, מגורי המתנדבים בבית אינם הכרחיים לפעילות של מתן האחסנה/ שירות השאלה. ניתן לחשוב על דגמים אחרים בהם מתנדבים אינם לניס במקום האסנה/ מתן השירות. לפיכך, המגורים אינם אינטגרליים לפעילות ההשאלה הנעשית בנכס. כלומר, יתר חלקי הנכס שאינם המחסן ומקום מתן ההשאלה אינם הכרחיים למהות הפעילות בנכס. כמו כן אין כל זיקה בין היחידות בנכס לצרכי מימוש הפעילות בנכס. אין כל הכרח כי למחסן ומקום מתן שירות השאלה כאמור המשתרע על חדר אחד, יהיו חדרים נוספים לצרכי המתנדבים או ללינתס. כך גס עמותות אחרות אינן צריכות לצרכי ההפעלה השוטפת של פעילותם כי המתנדבים ילונו במקום מתן השירות/ המחסן. לכך יש להוסיף כי שעות הפתיחה הינן כשעה אחת

ביום בלבד. לפיכך, אין כל הצדקה כי מתנדבים ישהו בנכס 24 שעות ביממה לצורך תפעול הפעילות

פיצול נכס למספר שימושים הינו מחוייב המציאות כאשר מדובר בנכס לו פוטנציאל להיות בר פטור מארנונת

מתשובת המשיבה עולה כי בקשתה לפטור לא נבדקה לגופה לגבי מאפייני הפעילות בנכס, כי אס נדחתה בשל העדר אישור ניהול תקין. אני סבור, כי גם אם העוררת היתה זכאית לפטור בגין אותו נכס, היתה המשיבה יכולה לעלות טענה סבירה לפיה יש לייחד את הפטור אך ורק לחלק המשמש לאחסנה ושירותים, טענה זו התקבלה לא אחת בפסיקה. לעניין וה נפקות בפועל ולא נפקות תיאורטית בלבד. מהסיור בנכס עולה כי פעילותה של העוררת דומה במהותה לגופים כמו יד שרה הזכאים כרגיל לפטור לפי פקודת הפיטורין. מבלי לקבוע מסמרות בדבר, נראה כי ככל שהעוררת תוכל לעמוד בחובות הפרוצדורה להשגת אותו פטור, ככל הנראה היא תהיה זכאית לו. אך אליה וקוץ בה. השטח שלטעמי וכאי לפטור יהיה החלק האינטגרלי בלבד לפעילות ההשאלה. הא ותו לאו. דבר וה עולה

בפירוש מהפסיקה אשר הגבילה את מתן הפטור אך ורק לחלקים האינטגרליים לפעילות הפטורה.

כך בעניין עמיינ (מינהליים י-ם) 27608-05-14 אור ודרך נ' מנהל הארנונה של עיריית ירושלים (פורסם בנבו, 5)) נכתב

''אין דינו של סיווג נכס לצרכי ארנונה, שאם נעשים בו מספר שימושים, אכן יש לסווגו בהתאם לשימוש העיקרי בנכס, כדין בחינת זכאות לפטור מארנונה לפי פקודת הפטורין, שצריכה, על פי הפסיקה, להיעשות בצמצום'' (עמ''נ 526/08 ישיבת מקדש המלך נ' מנהל הארנונה בעיריית ירושלים [פורסם בנבו] (28.12.08); וכן ראו: עמ''נ (י-ם) 47425-12-11 ישיבת החיים והשלום נ' מנהל הארנונה בעיריית ירושלים [פורסם בנבו) (1.4.12)). כאמור לעיל, פטור מארנונה ניתן בהתאם להגדרות המפורשות שבפקודת הפטורין ולאור התכליות העומדות בבסיס דיני המס, המביאות לאיזון בין הצורך לפטור שימושים שונים מתשלום ארנונה, מחד- גיסא, לבין ההכבדה שמייצר פטור כאמור על יתר הנישומים ועל הרשות המקומית, הפועלת לטובת כלל תושביה, מאידך-גיסא. ) ראו לעניין זה, למשל :בג''ץ 6741/99 יקותיאלי נ' שר הפנים, פ''דנה .((2001) 687-685 ,673 (3)

לפיכך, היענות לבקשת המערערת להחיל את ההלכה בדבר סיווג נכסי ארנונה לפי השימוש העיקרי שנעשה בהם, בהתעלם מהרציונלים שצוינו לעיל ובפרט מהאיזון המופעל בעצם מתן פטור מארנונה - תביא בענייננו לתוצאה בלתי מתקבלת על הדעת, שאינה עולה בקנה אחד עם יסודות דיני הארנונה ונסיבות מתן הפטור מתשלומה לחלק מהנכס המשמש כבית-כנסת."

68

20

כך למשל בעניין עמ"נ 25360-01-16 עמותת ממעל ממש נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב, נדונה השאלה האם יש להחיל את הפטור מתשלום ארנונה לבית הכנסת של המערערת, בהתאם לסעיף 5ג(ה)1א לפקודת מסי העיריה ומסי ממשלה (פיטורין) = 1938, גם על החצר הסמוכה לבית הכנטת, אשר פטור מארנונה לעניין זה יפים

דברי כבוד השופט אליהו בכר, אשר קבע כי פרשנות המפרידה בין חלקי הנכס הינה ראויה בנסיבות :

"פרשנות זו, המפרידה בין חלקי הנכס, מטרתה להגשים כראוי את תכלית הפטור - הקלה ממט לבתי כנסת. הפרשנות יכולה לפעול ''לטובת'' הנישום, אם בית כנסת שייעודו העיקרי לתפילה מנהל בשטח נפרד גם פעילויות עסקיות או פעילויות שאינן לי'לימוד תורה או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימוד התורה'', שאז לולא ההפרדה היה נשלל גם הפטור לבית הכנסת; והיא יכולה לפעול ''לרעת'' הנישום, מקום בו השטח הנפרד משמש לפעילות שמוכרת בפקודה (כגון לימוד תורה), אך לא מתקיים בו התנאי של ייעוד עיקרי לתפילה.

מכל מקום, המטרה כאמור היא הבטחת הפטור לבית כנסת בהתאם להגדרות

המפורשות בפקודה.

אם כן, ניתן להפריד בין השטחים השונים - אלה המשמשים לבית כנסת (ייעוד עיקרי לתפילה) ואלה המשמשים לפעילות נוספת העומדת בפני עצמה שאינה

פעילות ניטרלית ואינה פעילות שבלעדיה התפילה לא תוכל להתקיים'""

בעניין עמיינ (מינהליים י-ס) 27608-05-14 אור ודרך נ' מנהל הארנונה של עיריית ירושלים (פורסם בנבו, 5 דן בית המשפט בין היתר שאלת פיצול הנכסים לצורך החיוב בארנונה, וסיוּוגם לפי השימושים השונים הנעשים בהם. שטחו כבית-כנסת, שניתן לו פטור מתשלום ארנונה כייבית תפילהיי, לפי סעיף 5 גנה)(1)

לפקודת הפטורין, הינו 95 מ"ר. המערערת מבקשת לכלול תחת אותו שימוש = הפטוּר מתשלום ארנונה = הן את נכס נוסף ששטחתו 44 מ"ר, ונקבע כי הוא משמש את המערערת כמשרד הוצאה לאור וכמחסן ספרים, על-כן סוּוג

כיימשרדיס, שירותים ומסחריי; והן נכס בגודל 22 מ"ר המשמש לצורך אחסון ספרים.

בעניין עמ"ינ (מינחליים י-ם) 22338-05-14 ישיבת אמרי דעת נ' מנהל הארנונה של עיריית ירושלים (פורסם בנבו,

6 יי נדונה שאלת הפטור על נכס מעורב המשמש הן ללימודים והן לתפילה

''בענייננו, כאמור, בנכס 17 נעשה אמנם שימוש מעורב - הן ללימודים והן לתפילה. ואולם, לאור התשתית הראייתית שהובאה לפני המשיב ולפני הוועדה, ועל- יסוד ממצאי הוועדה, הרי שהייעוד העיקרי של נכס זה היה ללימודים, והפעילות כבית- כנסת רק נלוותה לכך, כפעילות משנית לייעוד העיקרי. מכל מקום, המערערת לא הרימה את הנטל להוכיח כי בשטח האמור --- סוף עמוד 2 --- מתקיימת פעילות עיקרית כבית כנסת. משכך, לא נפל פגם בהחלטתו של המשיב שלא להעניק פטור לנכס 17 ובהחלטת ועדת הערר לדחות את הערר בכל

הנוגע לנכס זה"

.1

.3

6

5

.6

הכלכלה השיתופית ודיני הארנונה

הכלכלה השיתופית מאפשרת לחלוק משאבים בין אנשים ובתוך קהילות תוך כדי ניצול יעיל יותר של המשאבים.

ההתפתחות הטכנולוגית והאפליקציות בתחום מאפשרים ביתר קלות תיווך בין מציע המשאבים לבין המשתמשים הפוטנציאלים. אגב כך נוצרות הכנסות ועסקאות שונות במסגרת הכלכלה השיתופית ועירוב שימושים פרטיים ועסקיים. בנוסף, קהילות עשויות להביא לניצול משאבים יעיל בתוך הקהילה (אף ללא אפליקציות).

קו הגבול שבין פעילות פרטית לביו פעילות עסקית בדגמי פעילות של הכלכלה השיתופית הינו מעורפל. כך למשל, האם תושב לו ספרים רבים והוא נוהג להשאילס ליתר תושבי השכונה, ללא תמורה, האם יש לסווג במקרה זה את כל הנכס של אותו תושב תחת סיווג שירותים?

דיני הארנונה טרם התאימו עצמם לשינויים מרחיקי לכת אלו. מחד במקרים מסוימים פעילות עסקית או מעין-

עסקית במסגרת הכלכלה השיתופית, עשויה להביא את הרשות לשינוי מלא או חלקי של סיווג נכס (כגון שינוי מנכס מגורים לנכס מסחרי) ולדרישת הרשות להגדלת תשלום הארנונה מהאזרח באופן מהותי. ואת גס במצבים בו הפעילות המבוצעת על ידי האורח הינה אגבית, או שקשה להגדיר את טיבה והיקפה. כך מיסוי הכלכלה

השיתופית עשוי להניב לרשויות המקומיות הכנסות ארנונה רבות

מנגד פרשנות מקלה למיסוי הכלכלה עשויה לגרוע הכנסות מהקופה הציבורית ולהביא לאפליה בין עוסקים :

עוסק הפועל תחת מודלים של הכלכלה השיתופית עשוי להיות פטור מתשלומי ארנונה עסקיים ועוסק הפועל תחת דגמי הכלכלה והמסחר הקלאסייס ישלם ארנונה בתעריף עסקי. ברי כי אין לאפשר אפליה תחת דיני הארנונה רק לאחרונה בעניין בעע'ימו 7904/16 עיריית תל אביב יפו נ' ענת חרחס (פורסם בנבו, 01.11.2018) פסק בית המשפט העליון כי מתן פטור בארנונה לבעלי מרתפיסם על ידי עיריית תל אביב מהווה אפליה ביחס לבעלי בתים פרטיים אחרים ודינו להיות מבוטל. ברור, כי בהווה ובעתיד הקרוב שימושים כלכליים וקהילתיים שונים ייעשו יותר ויותר בסביבה הביתית, ופחות בנכסים ייעודים לכך, כך שבהיבט וה עשויות הכנסות הארנונה של העיריות

להיגרע, ומטעם זה מוצדק למסות בארנונה בתעריף עסקי

לטעמי, הכלכלה השיתופית מחייבת את הפרשן לקרוא את דיני הארנונה באופן שמחד החיוב יגשיס את התכלית של דיני הארנונה כמס שמטרתו לממן שירותים ציבורים, ימנע אפליה בין עוסקים ועסקים מייהכלכלה הישנה"

לבין דגמי כלכלה שיתופית מחד. מנגד, לא כל שימוש שנעשה בנכס באופן של כלכלה שיתופית עולה כדי גדר עסק, ואף אם אותו שימוש עולה כדי גדר עסק, ראוי וככל שהנסיבות מאפשרות לבצע הפרדה בין החלק העסקי לבין החלק הפרטי. אני מודע לכך כי הפסיקה רואה בפיצול נכסים כר פורה למחלוקות בין הרשות לנישומים. יחד עס ואת, עס מנת להגיע לשומה צודקת, ובנסיבות בהן אותו פיצול אפשרי, אין מנוס מלעשות כן. עוד אני סבור כי דווקא התלטות שרירותיות כגון החלת סיווג אחיד על סוגי פעילויות שונות, עשויות דווקא להביא לעודף התדיינות ולצערי להפחית את אמון הציבור ברשויות המנהליות. כוועדה עסקנו לא אחת בנושאים אלו. זאת ועוד, סיווג כאמור עשוי להביא למציאות בה העיקר הולך אחרי הטפל מבחינת היקף השימוש. ואף כי אין חולק כי אין לחקל בסיווג של שימושים מתחום הכלכלה החדשה, אני סבור כי אין להחמיר יתר על המידה, בצורה שאינה מתחייבת

לפי לשון החוק ותכליתו ואינה מתחייבת לפי הפסיקה.

ויודגש, השאלה האם פעילות מסוימת בבית מגורים היא מותרת ו/או רצויה היא שאלה מחוף לדיני הארנונה אלא שאלה מתחום דיני רישוי העסקים. לשני הדיניס תכליות אחרות ואין לערב ביניהם. ככל שהמשיבה סבורה כי יש לתקן את דיני רישוי העסקים על מנת למנוע פעילות מסויימת בבתי מגורים, עליה לפעול להסדרה של התחום

במסגרת דיני רישוי העסקים. לנו כוועדת ערר לענייני ארנונה אין שיקול דעת וסמכות בנושא רישוי עסקים.

.7

.8

.9

10

.1

2

.3

4

5

לפיכך, לסיכום, ככל שחלוקת נכס למספר שימושים נעשית על בסיס הגיוני ופשוט, אין מניעה לטעמי ליישם את החלוקה האמורה. בענייננו, החלוקה המוצעת על ידי הינה הגיונית ופשוטה ואינה דורשת משאבים מרובים או

חישובים מורכבים, היא חותרת להטלת מס אמת צודק ויעיל

תוצאה

לאור האמור אני סבור כי בנסיבות ראוי וצריך להפריד בין החלק שמשמש להשאלה לבין יתר חלקי הנכס. לאור האמור אציע לקבוע כי רק רבע (25%) מהנכס יסווג תחת סיווגים של ''משרדים, שירותים ומסחר'י. אותו רבע לוקח בחשבון את חדר האחסנה והשירות וכן את ציוד מסוגים שונים אשר מפוור במרפסת. שלושת רבעי החלקים הנותרים של הנכס, יסווגו תחת נכסים אחרים. אציין כי יכול הטוען לטעון כי יש לסווגס תחת סיווג של מגורים, ואו תעלה השאלה האם מגורים המשמשים לאירוח מתנדבים נחשבים כמגורים לצרכי ארנונה. הצדדים לא טענו

לעניין לא בהשגה, לא בכתב הערר ולא בדיון ולפיכך אינני נדרש לכך בעת הנוכחית.

אני סבור כי ראוי בנסיבות אילו המשיבה היתה מקיימת סיור בנכס עובר למתן התשובה בהשגה ו/או בערר על מנת לקבל תמונה מדוייקת של התשתית העובדתית בפרט כאשר מדובר בפניית הנישום לקבלת פטור. ייתכן וסיור כאמור היה מאפשר למשיבה לסווג את הנכס בצורה שונה ו/או מאפשר לצדדים להגיע להסכמות, ללא התערבות

וועדת הערר, אשר סיירה בנכס מיוזמתה על מנת להתרשם מהפעילות במקום בצורה בלתי אמצעית.

לאור התוצאה אליה הגעתי אני מציע כי כל צד יישא בהוצאותיו מר אברהם מלול, עו"ד חבר ועדה

לאחר סיור בנכס ניתן לראות בדירה חדר אחד של גמייח שכלל ציוד משומש להשאלה שכלל בין היתר ציוד

מהסוגיס הללו: מכשיר אנהלציה רפואי, מד לח דס ,מכשיר אדיס חשמלי, מכשיר אנהלציה נייד, הליכון, כיסא

גלגלים, קביים. כמו כן היו כסאות ומורוניס אשר לטענת העוררת משמשיסם לניחום אבלים, כמו כן ישנם שני

חדרים עס מיטות בהתאם לתצהיר העוררת משמשים למגורים למתנדבי הגמייח.

מסכים עם דעתה של המשיבה ובייכ שצורת ההתאגדות כלל לא רלוונטית אם זה גמייח או עמותה ללא כוונת רווח

מה שקובע את החיוב בארנונה הוא אופן השימוש בנכס בפועל.

במקרה דנן השימוש הוא מתן שירות בין בתמורה ובין בלא תמורה. לפיכך פעילות ואת של הגמייח תחוייב תחת סיווג של שירותים. יחד עס ואת, לאחר סיור בנכס אני סבור כי יש לבצע פיצול של הנכס. לפיכך, מצטרף להחלטה המלומדת של חברי היוייר כי 25% מהנכס יסווג תחת סיווג של 'ימשרדיס שירותים ומסחר ו 75% מהנכס יסווג

תחת נכסים אחרים. מסקנה גו נתמכת בסיור שערכנו בנכס.

בנוגע לסוגיית סיווג יתר הנכס בתעריף מגורים בשל הלינה של המתנדבים אני מנוע מלהתייחס לכך מכיוון שהעוררת לא התיחסה לכך כלל בכתב הערר. אך ברור, כי מרבית הדירה פרט לאותו חדר עליו הצביע חברי היו"יר

אינה משמשת במישרין לפעילות של אחסנה ושירות השאלה שהיא פעילות הגמייח שאין עליה חולק.

מאיר שטנצלר, חבר ועדה

ו שק ,ור ההשו

אני מסכים

החלטהת

הערר התקבל ברובו.

המשיבה תתקן את השומה בהתאם לקבוע בסעיף 38 להחלטה: רבע (25%) מהנכט יסווג תחת סיווגים של ''משרדים, שירותים ומסחר'' והשאר תחת סיווג נכסים אחרים.

החלטת הוועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים.

ההחלטה תפורסם באתר האינטרנט של עיריית ערד.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתן היום יא' באלול תשע'יט 11/9/2019, בהעדר הצדדים.

מאיר שטנצלר עו"ד ורו'יח ארז בוקאי אברהם מלול, עו"ד

חבר וועדה יו"ר הוועדה חבר וועדה