מצגת יצוא פלפל עונת 2016 17

סקירת עונת יצוא פלפל מהערבה התיכונה

2016-17

חמי ברקן–יו"ר וועדה חקלאית ערבה תיכונה

נתוני יצוא של 3 העונות האחרונות

אזור

עונה

ערבה תיכונההבקעהסה"כ

2014-15120,000 טון?

2015-1664,000 טון?

2016-1783,000 טון 5,570 טון 88,570 טון

נתוני שטחי גידול פלפלבשלושת העונות האחרונות

הסיבות לירידה בכמויות הפלפל בעונת 2015-16

1. במסגרת מתווה הסיוע למגדלי פלפל חויבו מגדלים, שביקשו מענק לשם

מעבר לגידולים אחרים, להפחית 15%משטחי גידול הפלפל שלהם.

2 טמפ' גבוהות בסתיו שפגעו בחנטה המוקדמת.

3 בעיית חטטים בהמשך העונה.

הבעיות המתוארות בסעיפים 2+3 הביאו לירידה של 1-2 טון לדונם 2014-152015-162016-17

ערבהתיכונה 17,000 דונם 11,200 דונם 12,500 דונם הבקעה 3,555 דונם 3,148 דונם 3,271 דונם

הסיבות לעליהבכמות יצוא פלפל בעונת 2016-17

1. עלייה של כ-1,300 דונם בשטחי גידול הפלפל.

2 מזג אוויר נוח בתקופת החנטה גרם לעלייה משמעותית ביבולי הפלפל.

3 לא היו בעיות איכות משמעותיות לאורך העונה.

4 בבקעת הירדן, שגם שם יש מגדלי פלפל ליצוא, סבלו העונה מבעיית חטטים. אני מניח שהייתה פגיעה בכמות היצוא. אין נתונים להשוואה.

מזג האוויר הנוח שהיההעונה ותאריכי השתילה המוקדמים, הביאו לגל קטיף גדול מאוד בנובמבר-דצמבר, דבר שיצר עודפים גדולים ומחירים נמוכים.

רק מהערבה, לדוגמה, נשלחו כ-44,000 טון עד סוף דצמבר, כלומר כמעט 50%מסך היצוא בכל העונה.

המשך העונה התאפיין בכמויות מתונות,

שאפשרו להשיג מחירי תמורה גבוהים יחסית.

המסקנה המתבקשת היא שהכמות הכללית פחות משפיעה על המחיר.

מה שמשפיע יותר על המחיר זו החלוקה על פני כל העונה (סוף אוקטובר עד אמצע אפריל)

יעדי יצואפלפל מהערבה התיכונה בעונת 2016-17

היעדיםהמרכזיים היו רוסיה, אירופה וארה"ב:

1 רוסיה-57,466 טון 68%

2. אירופה-21,50026%

3. ארה"ב-4735 טון 6%

מחירי עונת 2016-17

מחירים ממוצעים בעונה האחרונה:

ממוצע לכל הצבעים 4.80-4.90 ₪לק"ג

ממוצע אדום= 4.70 ₪

ממוצע צהוב= 5.00 ₪

ממוצע כתום= 5.20 ₪

אם נבדוק שנים רבות אחורה, נראה שזהו המחיר הריאלי שעליו אפשר לבסס תוכנית משק.

קשר רציף ואיסוף מידע מחברות היצוא

במהלך העונה, הוועדה החקלאית עמדה בקשר רציף עם 8 חברות היצוא.

קיבלנו מהן צפי שבועי על מספר ויעד המכולות שכל חברה שולחת.

במהלך השבוע שלחו תיקונים בהתאם למשלוח בפועל.

על ידי כך נוצר דו-שיח רציף שנתן לחברות מידע מה עושים האחרים.

לפי התגובות בסוף העונה, המיזם עזר מאד למקסם רווחים, גם לחקלאים.

כמובן שבהמשך, בשיתוף החקלאים ובניהול הוועדה החקלאית, צריכות להתקבל גם החלטות שקשורות לעמידה על מחיר המקובל על כולם, שאפשר להתעקש עליו.

כמות מכולות שבועית לפי יעדים ותאריכים

שבוע' מסתאריךרוסיהאירופהכ"סה

46 עד 5-9/11488488

4712-16/11212212

4819-23/11240240

4926-30/1122984313

5003/07/1224458302

5110-14/1226955324

5217-21/1210973182

5324-28/1217852230

131/12-4/118543228

27-11/117682258

315-19/1149114263

422-26/118067247

529/1-2/214888236

65-9/217786263

712-16/212145166

819-23/216127188

926/2-2/314719166

105-9/319827225

1112-16/323773310

1219-24/3209102311

1326-30/320560265

142-6/411527142

159-13/481283

1616-20/44040

1723-27/4

כ"סה 449811845682

2 הטבלאות הבאות עוסקות בדילמה הידועה:

שתילה מוקדמת עם יבול גבוה ותמורות נמוכות בתחילת העונה(נוב'-דצמ')

לעומת שתילה מאוחרת עם יבול נמוך ומחירים גבוהים החל מאמצע ינואר ואילך.

רווחיות כתלות במועד השתילה

סיכום ומסקנות

1 בעונות האחרונות רוב התוצרת נשלחה לרוסיה(מוסקבה וסנט פטרסבורג).

מדינות אירופה, בעיקר אנגליה, גרמניה והולנד מקבלות פרי באופן שוטף ובאיכות טובה מספרד במשך כל העונה המקבילה לזו שלנו. בתקופות קצרות במהלך העונה, כאשר נוצר מחסור בפרי ספרדי, עקב פגעי מזג אוויר (בעיקר קור מתמשך) חלה עלייה נקודתית באספקה הישראלית לאירופה.

לדעתי, גם אם יכול שיפור משמעותי באיכות הפרי הישראלי, לא בטוח שהרשתות האירופאיות תחזורנה לקנות פרי מישראל. ספרד עשתה בשנים האחרונות צעד משמעותי הן בהתארגנות בשיווק משותף דרך הקואופרטיבים והן בשיפור באיכות הפרי והתוצאה היא שהצורך בפרי הישראלי באירופה פחת משמעותית.

2 שלבי הובלת תוצרת: הטענת המכולות על האנייה בארץ, הובלה ימית לנמל היעד(נובורסיסק/קופר), פריקה בנמל והעמסה מחדש על משאיות, הובלה יבשתית, פריקה ואיחסון. למרות שהובלת התוצרת לרוסיה אורכת יותר זמן (בין 17-20 יום)

מזו לצפון אירופה (10 ימים), עלותה זולה יותר בגלל תחרות בין חברות ההובלה.

הובלת תוצרת ספרדית לרוסיה יקרה יותר מהובלת תוצרת ישראלית.

3 ירידת שערי מטבעות משפיעה באופן ישיר על התמורות.

4 כפי שראינו בטבלאות הקודמות, כשההיצע עולה על הביקוש ברוסיה, הדבר משפיע מיידית על המחיר. לפי חברות היצוא, על כמות של עד כ-180 מכולות ברמה שבועית עדיין ניתן לקבל מחירים סבירים.

5 היצוא לארה"ב בשנים האחרונות עומד על 5,000 טון.

6 נכון להיום, היצוא לארה"ב מהווה סיכון לחברות היצוא עקב ההובלה הימית והבעיות הלוגיסטיות הכרוכים בו.

7 המשלוח האווירי אומנם מהיר, אולם עלותו גבוהה מאד. לכן, רק במצב של מחירי פלפל גבוהים בארה"ב יש לו הצדקה.

8 אחת הבעיות המרכזיות שאינן תלויות בנו ומשפיעות על רווחיות הענף היא שער המטבעות.

סיור ברוסיה בעקבות הפלפל

בסוף מרץ 2017 השתתפתי בסיור ברוסיה, שאורגן בשיתוף פעולה בין חברת מור וזרעים גדרה.

ביקרנו אצל סיטונאים, רשתות וחנויות ברחבי העיר, הן במוסקבה והן בסנט פטרסבורג.

מסקנות:

1 )באופן כללי התרשמתי שפרי שמוין ונארז היטב מגיע טוב, גם אחרי 20 יום.

זו לא לי הפעם הראשונה שאני רואה פרי ביעדיו הסופיים ותמיד בולטת העובדה שפרי שנקטף בצבע הנכון עם עוקץ שנותק במקום הנכון ועבר את כל תהליך המיון וההובלה בצורה נכונה, יגיע ליעד הסופי באיכות טובה, שתאפשר לנו כמגדלים להתמודד טוב יותר בהמשך.

2 )יש לזכור שהמשטחים נפרקים בנמל ומועמסים פעם נוספת על משאיות בדרכם ליעד הסופי ולכן חשוב להקפיד על אריזה ומשטוח נכונים.

3 )חשוב להדגיש, שישנם בשוק ספקי פלפל נוספים ממדינות כגון סין ומצרים ואיכות התוצרת שהם מספקים הולכת ומשתפרת עם הזמן. משום כך יש צורך לשמור על איכות פרי, שנכון להיום לפרי הישראלי יש עדיין יתרון בתחום זה.

4 )שאריות חומרי הדברה לא מטרידות בשלב זה את הרוסים. דווקא הימצאות טריפסבפרי מהווה מכשול רציני ועילה להחזרת מכולות לארץ.

פרי מסין ופרי ממצרים-מדינות שאינן צריכות לשלם מכם היות ואין הסכמי סחר עם רוסיה, ישראל משלמת על פלפל בין 90 אגורות ל-1.20 ₪לק"ג.

מכיוון שהמכס נקבע ע"י הרשתות כאחוז ממחיר הפלפל, יש להן אינטרס להציג מחיר גבוה, מעל מחירו האמיתי בשוק.

בסופו של דבר מי שיוצא נפסד זהו החקלאי הישראלי.

פרי מסין

חקלאים גאים בתוצרת שלהם בשוק הרוסי לאחר 21 ימי הובלה

צפי לעונה הבאה–2017-18

•לא נראה שתהיה חזרה מאסיבית לגידול פלפל בערבה.

•היות ואין לי שליטה על מזג האוויר נותר רק לקוות שהעונה הבאה תהיה לפחות כמו הנוכחית ואף טובה יותר.

•חשוב לי להדגיש פעם נוספת, שבשורה התחתונה האיכות היא זו שתקבע את מקומנו בשוק. ראה דוגמה מה שקרה באירופה.

•על סמך הטבלאות שהצגתי, הנוסחה המנצחת היא איכות ויבול גבוה.

•לדעתי עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בטיפוח זנים, כמובן איכות אבל גם כמות. 15 טון לדונם הם בהחלט מטרה ראויה ואפשרית.

•חייבים לחפש אפיקי שיווק נוספים כדי לא להתבסס על יעד שיווק אחד.

הכוונה בעיקר ליצוא למזרח, כגון: הודו, סינגפור, הונג-קונג, סיון וכדומה.

בנושא זה מתבקשת תמיכה של משרד החקלאות.

•במו"פ הערבה עובדים על פיתרון של הארכת חיי מדף ע"י ציפוי אכיל על הפרי, מה שיאפשר להשיט ללא חשש פרי לקצוות תבל.

???????

רוב המידע המופיע במצגת נאסף מ-8 חברות היצוא הגדולות.

8 חברות אלו מייצאות 75,000 טון, שזהו רוב הפלפל המיועד ליצוא.

איפה

הכסף????

תודתנו נתונה ל:

עופר גבעון מחברת שובל על הגרפים

מור ממן, אבי קרייזל ואלון פודין

על איסוף וריכוז מידע ונתונים לאורך העונה.