פרוטוקול מועצת העיר מס' 7

()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic הישיבה()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicה-))1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic(7שלא()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicמן()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicהמניין(()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicשל()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicמועצת()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicהעירייה()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic ()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic מיום()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicראשון,()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicי"ב()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicבאדר()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicתשס"ט()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic((08.03.09))1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic ()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

עיריית()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicאריאל()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic

הישיבה()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicה-))1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic(7שלא()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicמן()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicהמניין(()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicשל()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicמועצת()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicהעירייה()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic מיום()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicראשון,()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicי"ב()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicבאדר()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dicתשס"ט()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic((08.03.09))1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic()1:dic נוכחים: מר רון נחמן - ראש העיר

מר פולב פבל - מ"מ ראש העיר

מר יחיאל תוהמי - סגן ראש העיר

מר יעקב עמנואל - חבר מועצת העיר

מר אלי שבירו - חבר מועצת העיר

גב' אילנה נולמן - חברת מועצת העיר

גב' לודמילה גוזב - חברת מועצת העיר

עו"ד אריאל עזריה - חבר מועצת העיר

מר יוסי חן - חבר מועצת העיר

מר צ'רנוגלס מקס - חבר מועצת העיר

ד"ר תמרה אבישר - חברת מועצת העיר

משתתפים: גב' חנה גולן - מנכ"ל העירייה

מר אריה ברסקי - מבקר העירייה

מר ג'והר חלבי - גזבר העירייה

עו"ד שרון שטיין - יועץ משפטי

רו"ח רוני דנה - רואה חשבון

מר רז קינסליך - עוזר ראש העיר

מר ראובן שפירא - דובר העירייה

מר מיכאל אלטינקוב - מנהל מח' מיחשוב

מר אלי גיל עד - מנהל האגף לשירותים חברתיים

גב' עמליה בירנבאום - מ"מ מ.אגף שפ"ע

מר גבי אברג'יל - מנהל אגף הביטחון

מר חיים ביטון )קוקי( - מנהל המרכז הבינתחומי לתרבות, פנאי ולספורט

גב' שרה פריא - מנהלת אגף החינוך

גב' נאוה בן הרוש - מנהלת משאבי אנוש

מר עדנאן עיסא - מהנדס העירייה

2

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

על סדר היום:

1. דיווח ראש העיר.

2. הצגת תוכניות עבודה לשנת 2009 – מנהלי העירייה.

3. הפסקה – )ארוחת צהריים תוגש במקום(.

4. הצעת תקציב פיתוח לשנים 2009-2010

5. אישור צו המיסים לשנת 2009

6. אישור הצעת תקציב לשנת 2009

7. אישור הוצ' מבקר העירייה לשנת .2009

8. אישור תקן כוח אדם לשנת 2009

מר רון נחמן – ראה"ע: בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הישיבה שלא מן המניין, ישיבה שנועדה לצורך אישור תקציב העירייה, עם כל מה שקשור בו – צו המיסים, תקציב הפיתוח וכדומה, אישור תקן כוח אדם, על פי סדר היום שאנחנו נעבור עליו. בראש וראשונה אני רוצה לברך את חברת המועצה ד"ר תמרה אבישר, שבעקבות התפטרותו של שי אורני, הבאה בתור ברשימה של "אריאלי", והיא, מרגע התפטרותו הפכה להיות חברת מועצה. אני מאחל לך הצלחה בתפקיד ושגם תיהני ממנו.

היום, אתם יודעים, זה יום האישה הבינלאומי אם אני לא טועה, זה דבר שחשוב מאד להיות חלק מכל ה"טרנד" העולמי הזה ואני מציע בקטע הזה, המנכ"לית תגיד כמה מילים, כי עד עכשיו היא היתה הממונה מטעם יועצת ראש הממשלה, איך זה נקרא?

גב' חנה גולן: יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה.

מר רון נחמן – ראה"ע: זה בהחלטה של ממשלת ישראל, זה לא סתם.

גב' חנה גולן: זה על פי חוק.

מר רון נחמן – ראה"ע: זה על פי החוק. וכיוון שהיא ביקשה להשתחרר מהתפקיד שלה, שהוטל עליה על פי החוק ממשרד ראש הממשלה וחוק הכנסת, אז ביקשתי מחברת המועצה לודמילה לקבל את התפקיד, שהיא תהיה נציגה שלנו, והיא הביעה את הסכמתה. אז אני מבקש לברך אותה. צריך להצביע על זה? אני לא יודע. זה מינוי של ראש העיר. ואני מבקש, גם לך, זו קדנציה ראשונה שלך פה, אבל כבר עכשיו תצטרכי לדאוג לנושא של קידום מעמד האישה וכל מה שכרוך בכך ולייצג אותנו 3

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

בכבוד.

1. דיווח ראש העיר.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני רציתי בקשר לתקציב העירייה לומר כמה מילים על תקציב המדינה.

תקציב הרשויות המקומיות הוא לא עומד בפני עצמו, הוא נגזרת של תקציב המדינה שמאושר בכנסת.

השנה בגלל הבחירות תקציב המדינה לא מאושר עדיין. התקציב שהוכן על ידי אגף התקציבים באוצר עוד לא אושר בקבינט, עוד לא אושר בממשלה, עוד לא אושר בכנסת. כיוון שכך אנחנו בנויים על תקציב 2008 בהתאם לחוק באופן יחסי בחלוקה לחודשים. קחו בחשבון שאנחנו נמצאים כבר באפריל עכשיו. הערכה שהערכתי אם אתם זוכרים בישיבה בדצמבר עוד שהיתה, שלפני חודש מאי לא יהיה שום דבר. תוך 45 יום מיום הרכבת הממשלה, הממשלה צריכה להעביר תקציב. יש נניח הרכבת משלה בתוך ה-10 ימים שבועיים הקרובים, אנחנו מגיעים כבר לאפריל, תוך 45 יום הממשלה צריכה להכין את התקציב, אתה מגיע לחודש מאי. ובעצם חצי שנה הלכה. חצי שנה כבר הולכת. זה לא פשוט. התקציב הולך להיות קשה ביותר, אומרים שהוא הקשה ביותר מזה עשרות שנים. היום קראתי בעיתון, הולכים לקצץ 9 מיליארד שקל, וזה קודם כל יפגע במשרדים שהם המשרדים שאנחנו קשורים איתם יותר מכל. אם זה השיכון, שזה תמריצים, משכנתאות, מענקים; אם זה התעשייה, זה התמריצים לעידוד של תעשיינים; אם זה משרד הרווחה, שזה משפיע מיד על מקבלי הקצבאות והסיוע; וגם משרד הביטחון יקוצץ, מה שהוא יקוצץ זה קודם כל בדברים שהם אינם נוגעים ללחימה. זה תקנים, זה לוגיסטיקה, זה סיוע, שהוא מעבר למה שנדרש ללחימה. אז אם המצב היה קשה הוא יהיה הרבה יותר קשה ב-.2009 עכשיו, הממשלה הולכת לתקציב דו-שנתי. קודם כל, זה דבר חשוב מאד, זה ברכה. הלוואי גם בשלטון המקומי היו עושים לנו תקציב דו-שנתי, כי אז אתה יכול גם לתכנן לאורך זמן את הפעילויות שלא נגמרות ב-31 בדצמבר של כל שנה, כאשר נחתך התאריך הקובע של ההתחשבנויות השוטפות של אותה השנה. ואת הדבר הזה אני מבקש להביא לתשומת לב של חברי המועצה וגם המנהלים. אנחנו יושבים כרגע, בעצם חברי המועצה הותיקים מכירים את זה, אבל חברי המועצה החדשים עוד לא מכירים את הדבר הזה, אנחנו שילבנו, למרות שלפי החוק אין חובה לעשות את הדבר הזה, אבל אני, בהחלטה שקיבלתי לפני הרבה מאד שנים, חשבתי לנכון שחברי מועצת העיר צריכים לקבל סקירה מהמנהלים, אנשי המקצוע, שהם מנהלים בעצם את כל החיים היום יומיים של העיר בשוטף, הם צריכים להביא את הדברים המקצועיים בפני מליאת המועצה שצריכה לקבוע את המדיניות, על מנת שקודם כל יכירו את חברי מועצת העיר. ב. יסקרו את תוכניות העבודה שהם עבדו עליהן ימים רבים, ימים אם לא שבועות. הצוות המקצועי, כל אחד ואחד 4

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

מהמנהלים, ישב עם הצוות שלו, עם כל העובדים. הכינו את תוכנית העבודה שממנה אחר כך נגזרת התוכנית הכספית של העירייה, שהיא התקציב, והתקציב צריך לתת ביטוי לתוכנית העבודה המתוכננת.

ועל כן, כל אחד ואחד ממנהלי האגפים פה ייתן את הסקירה שלו בפני חברי מליאת מועצת העיר, על מה הוא הולך לעשות, מה הוא עשה ומה ממשיך. אלו דברים חדשים צריכים להיכנס; אלו דברים לא ימשיכו, צריכים להיפסק. כל הדברים האלה יובאו כאן. כמובן שבקטעים האלה, גם אני מבקש, כדי שגם נחסוך על הזמן כי זה המון אנשים שנותנים את הדיווחים, כל שאלה שיש לחבר מועצת עיר אנא לרשום, ניתן אותן בריכוז ואחר כך יהיו תשובות על כל הדברים אחד אחרי השני, על מנת לחסוך סימפוזיונים ארוכים. לכל שאלה אני מקווה שתהיה תשובה, ואם אין תשובה במקום תינתן תשובה גם בפעם הבאה. אני רואה בזה חשיבות גדולה שמוצגת התוכנית על ידי האנשים שעושים אותה ברשות, כך זה היה במשך שנים וגם השנה אותו דבר. רציתי לומר כאן עוד דבר אחד. אנחנו מתארחים פה עכשיו במרכז הספורט, ראיתם את הקפיטריה החדשה שהיא ברמה מאד גבוהה. גם המחירים שלהם הם טובים. וצריך להביא לתודעה של הציבור שיש סוף סוף מקום לשבת גם בעיר הזאת, וחשוב מאד שהציבור יידע שזה נפרד מהחלק של המנויים, זה פתוח לקהל, כמו גם חדרי הספא, שמי שרוצה מקבל טיפולים, שזה לא שייך למנויים. זה דבר שמשלים עוד קטע כאן במרכז העצום הזה. עוד נקודה אחת שחשבתי כאן להעלות בטרם ניכנס לסדר היום של הישיבה. רק לדווח שבעקבות תאונות הדרכים שהיו, עם הרמזור שמשרד התחבורה החליט אז להקים בניגוד לדרישות המפורשות שלנו, שלי באופן אישי, תוך כדי אזהרה אישית שהם יהיו אחראים אישית לכל התאונות שתתקיימנה ותקרנה בצומת הזאת, וזה ממש מופנה אישית אחד אחד לאנשים האלה, הם החליטו לחסוך את הכסף. איזה 15-20 מיליון שקל שהיו אמורים לעשות את המחלפון. לכל הכביש יש חוץ מאת זה. בעקבות תאונה אחרונה שהיתה בין משאית ערבית ובין אוטובוס ערבי, שנהרג שמה בן אדם ונפצעו איזה 14-17 איש, מנכ"ל משרד התחבורה שלח לכאן את הסמנכ"לים שלו שהתנגדו, הם היו פה, וכנראה שתחול תזוזה. הוא היה אמור להיפגש איתי השבוע, זה נדחה לשבוע הבא. אני מקווה שהם ימצאו את הכסף. בכל מקרה, שתדעו, שבגלל המועצה האזורית שומרון, תדעו את הדבר הזה, מועצה אזורית שומרון לא הסכימה שיהיה שמה מחלפון. היה אמור להיות שמה קיר של המשך הגדר, גדר המערכת שלנו מהכפר מרדה ועד לברקן. ואז היו צריכים לסגור את הכביש שיורד בצומת חארס, מה שקרויה גיתאי אבישר. וכיוון שהקיר הזה היה חוסם את הירידה, היו צריכים לנסוע דרך ברקן בכביש עוקף שצריך להיבנות. זה הרבה כסף. גם החומה, גם הכביש העוקף, כל הדברים האלה היו צריכים לעלות בסביבות 50 מיליון שקל. ואז משרד הביטחון אמר שאין לו כסף. מועצה אזורית שומרון, היה ראש המועצה הקודם בנצי ליברמן, עשה מלחמת עולם כדי שתהיינה פניות שמאלה לכיוון אריאל מי שיורד מכיוון עמנואל, ומי שבא מתל-אביב שיוכל לפנות שמאלה ולעלות למעלה. אני הזהרתי על התאונות האלה.

אמרתי, וזה כתוב הכול. כנראה שעד שלא יהיו עוד כמה תאונות טובות עם כמה הרוגים שום דבר לא מזיז 5

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

בממשלה הזאת אצל הפקידות הזאת כלום. אני מקווה עכשיו שלמרות זה דברים יזוזו. גם אני לא יודע מי יהיה שר התחבורה החדש, אי אפשר לדעת. עכשיו, לגבי עובדי העירייה, מנהלי האגפים. אתם מכינים תוכניות עבודה שהן תוכניות שעל בסיס מה שעשינו ב-2006-7-8 בתוכניות העבודה, בהתאם להנחיות גם של המשרדים השונים. גם המשרדים השונים עוד לא יודעים בדיוק איפה אנחנו עומדים. אני רוצה לומר לכם, תצפו לכך שהתקציב שאנחנו נאשר אותו, זה לא סופי. כי מאותו רגע שהממשלה מקבלת החלטה על קיצוץ ,flat זה אומר שבמשרדים השונים יהיו כאלה שהפגיעה תהיה הרבה יותר קשה, כי הרי הם לא יפטרו את כל העובדים שלהם, הם יטילו את זה על התושבים, כי אף אחד לא יפגע שמה בעובדי המדינה שיושבים במשרדי הממשלה. אבל הם כן יעשו את זה לגבי כל הגופים האחרים, לרבות הרשויות המקומיות. אז אני כבר אומר לכם שנצטרך לעקוב אחרי החלטות הממשלה והכנסת והנחיות משרד הפנים, שאני גם לא יודע מי יהיה השר, איך שזה נראה זה יהיה מ-ש"ס כנראה, ואז נצטרך לראות אם אנחנו עומדים ביעדי התקציב, ביעדי הפעולות, או לא. כך שלפי הערכה שלי, גם עכשיו שאנחנו מאשרים את התקציב, זה לא הסופי לשנת .2009 ולפי דעתי במהלך השנה נצטרך לעשות ישיבה נוספת של מליאת המועצה ולראות מה אנחנו עושים. אלה פחות או יותר הדברים שביקשתי למסור. אני רוצה מכאן להודות קודם כל לחנה ולכל הצוות של המנהלים, על העבודה שעשיתם בשביל שהיום הזה יתקיים בצורה המקצועית, הטובה, הברורה. אני מאד מודה לכם על העבודה ואני מקווה שחברי מועצת העיר, שזו ישיבת הקציב הראשונה, בסוף היום יצטרפו לדברים שלי ויגבו את כל העובדים בתקופה המאד לא פשוטה שאנחנו עומדים בה, מאד מאד לא פשוטה. זהו. זה פחות או יותר המבוא ועכשיו המנכ"לית והמנהלים.

2. הצגת תוכניות עבודה לשנת 2009 – מנהלי העירייה.

גב' חנה גולן: אנחנו נתחיל מהמבנה הכללי של העירייה. זה המבנה הכללי של העירייה.

אפשר לראות את הוועדות, ועדות החובה; את הגופים שמשויכים לעירייה, שזה התאגיד, החברה הכלכלית, החברה לפיתוח אזור התעשייה והמרכז הבינתחומי לתרבות הפנאי והספורט. האסיפה הכללית של המתנ"ס החליטה לשנות שם וזה השם החדש – המרכז הבינתחומי לתרבות הפנאי והספורט. כולנו נתרגל לזה. זה מהווה תחרות למרכז הבינתחומי בהרצליה. המבנה העליון, כמו שאתם רואים, זה כל הכפיפויות של ראש העיר וחברי המועצה השונים. כמובן מבקר העירייה, היועץ המשפטי, דוברות, מ"מ, סגנים וכן הלאה. המבנה התחתון זה לשכת מנכ"ל, אני לא עשיתי לעצמי מבנה בנפרד, אפשר לראות מי כפוף ללשכת מנכ"ל באופן ישיר. יש לנו כפיפויות - משאבי אנוש נאוה, ועד עובדים כמובן, תיאום טיפול ובקרה זה רחל )היא נמצאת כרגע בחופשת לידה(, מטה בטיחות בדרכים שאחראי עליו גל, הוא בראש 6

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

מטה הבטיחות, יש לזה גם ועדת חובה. מערכות מידע – מיכאל. תקשורת – גל )הוא עושה 3 תפקידים(.

קליטה בקהילה, אנחנו עושים עם שני אנשים, אחת זו פנינה פורמן שהיא אחראית על הקליטה בקהילה של העולים מחבר העמים; והאדם השני זה אבי צימרמן שהוא אחראי על הקליטה בקהילה מארצות מערב, מארצות הברית. אבי בימים האלה מסיים את התפקיד שלו ואנחנו יצאנו כבר במכרז, אמור להתקיים המכרז, הבחירה בעוד שבוע ואז ייבחר אדם אחר. קשרי חוץ זה לשכת מנכ"ל עושה. משרדים ממשלתיים, רק ככה לסבר את האוזן לחברי המועצה החדשים ואולי גם מישהו מהאורחים, משרדים ממשלתיים קיימים בתוך אריאל, הם כולם ממומנים על ידי העירייה, להבדיל ממקומות אחרים בארץ.

היות ולא רצו להביא לכאן את השירות הזה כשאריאל היתה יותר קטנה, בהחלטת ראש העיר דאז רון, רון הוביל מהלך להביא לכאן את השירות על ידי עובדות הרשות המקומית. זאת אומרת, כל הפקידות של הרשות המקומית, הם יושבים על מצבת כוח האדם של העירייה, העירייה מממנת אותם, את השכר, הם עובד לכל דבר של עיריית אריאל. המקצועיות שלהם כפופה לאותם המשרדים. משרד רישוי נזק למשרד הפנים. אותה פקידה, היא עוברת את כל ההשתלמויות, היא לא כפופה אלינו מקצועית בכלל. משרד התחבורה כנ"ל. בית-משפט, 2 מזכירות בבית-משפט, זה על פי הנחיות בתי-המשפט. ובית-דין רבני מזכיר אחד. כל הקבוצה הזאת הם חלק מעובדי העירייה. יש לנו את שני התפקידים הסטטוטוריים – הגזבר ומהנדס העיר. ומתחת לזה אגף החינוך, שפ"ע, האגף לשירותים חברתיים שאנחנו בז'רגון היום יומי קוראים לו רווחה. ואגף ביטחון רישוי ואכיפה. סך הכול לעירייה 6 אגפים. אם יש שאלות אני אשמח. אין שאלות. בעיקרון לשכת מנכ"ל מובילה פרויקטים גדולים על פי הנחיית ראש העיר, לא לבד כמובן, עם צוות מקצועי, אם יש צורך אז עם יועץ מקצועי שאנחנו שוכרים את שירותיו. ברגע שהתוכנית התבשלה והיא יוצאת לדרך, האגף האחראי עליה ממשיך להוביל אותה. אנחנו יכולים לראות למעלה, כל תוכניות העבודה מסודרות אצלנו, יש גם טיפה צבעוניות. תוכניות שטרם החלו, יש לזה כמה סיבות: אחת זה, יכול להיות שהיא צריכה להתחיל התוכנית בעונת הקיץ. בעיקר ב-שפ"ע אפשר יהיה לראות שיש מהלכים שעושים בקיץ. הסיבה הנוספת חוסר תקציב. דבר נוסף – זה עוד לא הבשיל. גם זאת אפשרות. מה שבביצוע זה תוכנית שכבר התחילה להתגבש. ובצבע ירוק זה תוכנית שכבר הסתיימה, זו תוכנית קצרת טווח. עשינו, סיימנו, גמרנו, היא כבר לא תופיע יותר בשנה הבאה. והשוטף זה דברים בשוטף שאנחנו עושים. לא כל השוטף של העירייה נמצא כאן. יש עוד הרבה מאד דברים שאנחנו עושים בשוטף, שזה מובן מאליו ואין מה לציין את זה באופן מיוחד. אני אתחיל מהתוכניות שלי ל-.2009 אגב, תקן איכות השירות, תקן של 901 ISO זה משהו שיחזור על עצמו בכל שנה. ברגע שמקבלים פעם אחת תקן, קיבלנו את התקן בשנה שעברה, כל מנהלי האגפים עברו את המבחן בפעם אחת, וזה, אמרתי לכם כבר תודה אבל לא בפורום הזה, אז אני אומרת שוב תודה. את תו התקן מקבלים בכל שנה מחדש. מי שיש לו תו תקן באיזה שהוא מקום שהוא עובד אז הוא יודע שתו תקן זה לא לחיים. כל שנה נבחנים מחדש, האם אנחנו עובדים 7

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

על פי נהלי עבודה? האם אנחנו עובדים בממשקים הנכונים בין האגפים? האם אנחנו עובדים על פי תוכניות העבודה? והאם אנחנו עובדים על פי תקן ישראלי ואירופאי? אז המבחן הבא שלנו מתוכנן בסביבות מאי.

אם יש שאלות לגבי זה אני אשמח. עוד פרויקט שהתחלנו אותו לפני 4 שנים, מצאנו לנכון לפי הנחיית ראש העיר לדווח לתושב מה נעשה בעיר עם הכסף, על פי תוכניות העבודה, כל שנה, זה כבר הדו"ח הרביעי, דו"ח תושב. אנחנו מוציאים דו"ח תושב, יש לכל אחד מכם, זה הדו"ח האחרון של .2008 כאן יש את כל הביצועים שבוצעו לרווחת התושבים. קשרי חוץ – העיר אריאל חתמה על שני הסכמים: אחד זה עם העיר הרדיה, זה היה לפני שנתיים. הרדיה זאת עיר שנמצאת במדינת קוסטה-ריקה. מי שמוביל בכל הרשויות פרויקט של ערים תאומות זה מנכ"ל. זאת אומרת, זה לא משהו ייחודי לאריאל. ראש העיר ואני נסענו להרדיה, נפגשנו שם עם הנהלת המקום וכרתנו שם ברית ערים תאומות איתם. אחר כך הם הגיעו לכאן, יש פה חברי מועצה ותיקים שיודעים, היה טקס, היה אירוח של שבוע שלם. בכל מקרה, הקשרים מבוססים עם הרדיה בעיקר עם הקהילה היהודית, יש שם קהילה לא מבוטלת, מאד מגובשת, מאד עשירה. אני לא יודעת מה המצב שלהם היום בדיוק, אבל מאד עשירה. הם בקשר איתנו. הם מאז כבר היו מספר פעמים פה. אנחנו נמצאים איתם בקשר רציף במדיות השונות, אם זה באינטרנט או בטלפון או בחליפת מכתבים. יש לנו כוונה, לנו ולהם, להביא אלינו להתארח בחופשת הקיץ בוגרים של כיתות י"א-

י"ב, בני נוער. הקהילה היהודית מאד רוצה את זה. היות והם מאד חוששים מנישואי תערובת אז הם רוצים להביא לכאן, הרי אין להם צבא, הם רוצים להביא לכאן לפני האוניברסיטה שיכירו כאן בני נוער. זו תוכנית שצריכה להבשיל. זה לא פשוט, זה לא רק החלטה, אלא צריך גם לתכנן איך ומי יארח אותם ומה נפיק מזה. העיר השניה שנחתם, אם אני לא טועה באוקטובר ,2008 נכון רון? ראש העיר היה במובייל אלבמה בארצות-הברית. ראש העירייה שם פנה אלינו וביקש לכרות עם אריאל ברית ערים תאומות. ראש העיר נסע לשם. שם נחתם ההסכם ואני מאד מקווה שהם יגיעו גם אלינו בקרוב ואנחנו ניסע לשם. ההסכם עם מובייל מבוסס בעיקר על חילופי נוער וקשרים בין בית-הספר התיכון שלנו לבין בתי-הספר התיכוניים שלהם שם. וכמובן בתחום התרבות והספורט. כל הקשרים האלה צריכים הרבה מאד כסף, בשביל לשלוח משלחות הלוך ושוב. אבל, עצם העובדה שהעיר אריאל, שנמצאת מעבר לקו הירוק, וזה הדבר המשמעותי פה, יש פה אמירה מאד חשובה, שהיות והעולם לא מכיר את ההתיישבות מעבר לקו הירוק, אבל מספיק שיש ערים בודדות, בדרום אמריקה ובצפון אמריקה, שכרתו ברית ערים תאומות, הם מחויבים כבר אלינו ואנחנו שברנו את החומה הבצורה הזאת של משרד החוץ. אגב, משרד החוץ מעורב בכל זה, זה לא שאנחנו פתאום מוצאים איזו עיר ויאללה חותמים הסכם. משרד החוץ מאד מעורב. בהתחלה הוא לא כל כך בירך על זה, אבל בסופו של דבר הוא הסכים גם לברך על זה. וזה חשוב שגם העיר אריאל רשומה ברשומות משרד החוץ של ערים במדינת ישראל שיש להן ערים תאומות מעבר לים. המרכז למנהיגות נוער. המרכז למנהיגות נוער זה מה שנקרא המרכז לאתגרים, שאתם רואים אותו דרך כביש ירושלים. ראיתם שם את 8

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

כל המבנים. המבנים נתרמו על ידי משפחת ג'ונסטון הת'ר וברוס מארצות-הברית, מהחווה של ה-,JH הם באו, החליטו לתרום סדר גודל של יותר ממיליון דולר למתקנים עצמם. אנחנו נמצאים בתהליכים, שני

תהליכים מאד משמעותיים: אחד זה כתיבת תוכניות עבודה, שאת הכתיבה עושה משרד החינוך, מינהל

חברה ונוער. קיבצו שם 5 איש שהם עובדים רק על תוכניות הלימוד שמותאמים לתוכניות הלימוד של מדינת ישראל, שמותאמים לילדי ישראל, וזה לא בדיוק הנגזרת ממה שנעשה בארצות-הברית. והשותף הנוסף שלנו במשרד החינוך זה האגף לבטיחות וביטחון, שיחד איתם ישנה ועדה שמסיימת ממש בימים אלה לכתוב את כל תוכנית ההפעלה מבחינת הבטיחות על מנת שמשרד החינוך יוכל להכניס את זה לתוך הנחיות מנכ"ל של משרד החינוך. כמובן שכל הפרויקט הזה הוא לא פרויקט עירוני, הוא פרויקט ארצי, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, לבד אי אפשר לעשות את זה. וגם בעיר בסדר גודל כמו שלנו זה גדול מדי. בסיכום עם משרד החינוך יש גם הסכמות וגם התחייבויות כתובות. המרכז הזה ישרת וייתן מענה לבני נוער מכלל מדינת ישראל אשר יבואו לכאן למספר ימים, יתנסו ויעברו את סדרת הלמידה הזאת במרכז שלנו, ועל ידי זה אריאל תהפוך לאיזה שהוא מרכז שהיא שואבת אליה בני נוער וככה גם תפיץ את שמה במדינת ישראל. פתיחת המרכז, אתם רואים באדום, אין לנו תאריך, יש לנו איזה שהוא קושי של לפתור בעיה מנהלתית במינהל, אבל אנחנו כולנו תקווה שזה בקרוב מאד ייפתר. באפריל מגיעה קבוצה מארצות-הברית, גם מהחברה שמקימה את המתקנים וגם קבוצה של ה-RANCH ,JH לעשות הכשרה לאנשים שלנו שעברו קורסים פה על ידי וינגייט, להכשיר אותם להשתמש במתקנים. זה יהיה בין ה-14 ל-

24 באפריל. מי שמזדמן ויראה שם מטפסים, אז שיידע שזה זה, ואנחנו מקדמים את זה. קשור ולא כל כך קשור, אתם יודעים שב-7 השנים האחרונות יצאו משלחות נוער לחווה בארצות-הברית, להתנסות שם שבועיים בחווה, בחווה למנהיגות. השנה כל הפרויקט הזה עבר למרכז הבינתחומי. המנהל חיים יבוא במשך היום )יש לו פשוט עכשיו ישיבה אצלו(, הוא מוביל את כל המהלך. ישנם 16 מועמדים, מתוכם ייבחרו לדעתי בין 12 ל-14 ילדים שייצאו גם השנה לחווה בארצות-הברית. ובסופו של דבר אני מקווה שתיפתח אצלנו החווה שלנו, אז לא יהיה שום צורך לנסוע לשם אלא אפשר יהיה לעשות את הכול כאן.

קליטה בקהילה בשיתוף עם משרד הקליטה. יש לנו את הקליטה הישירה בליווי של משפחות מצפון אמריקה, כמו שאמרתי כבר קודם. בשנה אחת, מה שאף אחד לא האמין במשרד הקליטה, לשמחתנו המנכ"ל של משרד הקליטה יש לו איזו הערצה כלפי ראש העיר ואמר – אם רון אמר אז זה יהיה. התפקיד הזה זה תפקיד של משרד הקליטה. כל מי שעובד בזה מתוקצב על ידי משרד הקליטה. זאת אומרת שאם משרד הקליטה מבטל את התקן הזה של רכז קליטה מצפון אמריקה, אותו אדם יצטרך ללכת הביתה. זה לא נופל על התקציב של העירייה אלא אנחנו מקבלים את הכסף הזה ממשרד הקליטה. זה האיש שהוא הפרוייקטור. ובשנה אחת, למרות שלא האמינו, אמרו – אולי תבוא משפחה אחת או שתיים, אבי הצליח להביא 20 משפחות שנקלטו פה. לא כולן משפחות, יש גם בודדים, יש זוגות צעירים, יש עם ילדים. כולם 9

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

התיישבו באריאל.

מר יחיאל תוהמי: מי הפרוייקטור שמטפל, אבי?

גב' חנה גולן: אז אני אמרתי, זה היה אבי צימרמן, ואבי בימים אלה מסיים את

התפקיד. יצאנו במכרז ויש לנו בשבוע הבא ועדת החלטה לגבי הפרוייקטור. ועדת ההחלטה זה יחד עם משרד הקליטה, היות והם המממנים את הפרוייקטור. זה לא יוצא מקופת העירייה. הנושאים האחרים, גיבוש זהות יהודית וישראלית, זה בעיקר לעולים מחבר העמים. משרד הקליטה, למרות שהעלייה התחילה ב-,89 אנחנו כבר יכולים לחתום 20 שנה לעלייה, עדיין משרד הקליטה מתקצב את זה, מממן את זה, לא בכסף גדול, בכסף מאד מאד קטן, עם matching של העירייה, אבל עדיין מאד חשוב לעשות פרויקטים לזהות יהודית בכלל, לישראליות. חלקם, אתם יודעים, הם לא יהודים, אלא הם בעלי זכות במסגרת חוק השבות, וחלקם בכלל לא יהודים, הם בני זוג, וזה מאד חשוב, בעיקר בקרב הצעירים והנוער, מאד חשוב לגבש את זה. עידוד ותמיכה לאומנים עולים, זה עוד פרויקט שאנחנו עושים עם משרד הקליטה. זאת אומרת, אנחנו מציעים פרויקטים, משרד הקליטה ממיין, יש ועדה של משרד הקליטה, שיהיה ברור שזה הם ממיינים, הם אומרים – לזה ניתן ולזה לא ניתן. עידוד ותמיכה לאומנים עולים, כמו למשל דורה, דורה שיש לה את הלהקה של מחולות העמים, היא ממומנת בחלק מהתקציב שלה על ידי משרד הקליטה. חיזוק מורשת זה מוזיאון וטרנים. יש לנו פה קבוצה של יוצאי מלחמת העולם השנייה, אלה שלחמו, וטרנים, הם הקימו מוזיאון. ומצטיינים על גלגלים – זה פרויקט נוסף שעשינו אותו פעם אחת השנה, ואנחנו ביקשנו לתקצב אותו גם לשנה הזאת, ל-.2009 כרגע עוד לא קיבלנו תשובה חיובית, אבל עדיין כתוכנית זו תוכנית קיימת. אני מאד מקווה שהיא תצא לפועל. זה הילדים המצטיינים של משפחות העולים. בקיץ יש להם קייטנת מצטיינים על גלגלים, הם נוסעים למכון ויצמן, למוזיאון המדע בחיפה וכן הלאה.

מר יוסי חן: אפשר כמה שאלות?

גב' חנה גולן: אפשר, בבקשה.

מר יוסי חן: שאלה ראשונה זה, אם אפשר קצת יותר פרטים לגבי ה-20 משפחות

מצפון אמריקה, לדעת קצת עליהם, חתך אוכלוסיה, תעסוקה. אני מבין שהם כבר נקלטו פה, הם הגיעו, הם פה.

10

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

גב' חנה גולן: הם פה.

מר יוסי חן: יש לך פרטים? לא. לגבי קוסטה-ריקה, אני רוצה לדעת אם למדינת

ישראל יש יחסים בינלאומיים עם קוסטה ריקה או שיש איזה נתק שם.

גב' חנה גולן: יש יחסים בינלאומיים. יש שגרירה שיושבת בתל-אביב, היא אפילו

יהודיה. יש יחסים עם קוסטה ריקה, כשהכריזו על מדינת ישראל בהצבעה באו"ם קוסטה ריקה היתה אחת המדינות שהצביעה בעד מדינת ישראל, כל השנים קוסטה ריקה מאד מאד אוהדת את מדינת ישראל, ולא סתם הם ביקשו לעשות איתנו ברית ערים תאומות.

מר יוסי חן: לגבי מרכז האתגרים, אמרת שיש איזו בעיה קטנה.

גב' חנה גולן: עדנאן ירחיב על זה.

מר יוסי חן: אחר כך נשאל את עדנאן? או קיי. עכשיו, לגבי, אני רואה פה עידוד

ותמיכה לאומנים עולים. אני רוצה לדעת קודם כל דבר אחד, מה הקריטריונים כדי להיחשב עולה?

כמה זמן עולה נחשב כעולה?

גב' חנה גולן: שאלה מצוינת. שאלתי בשבוע שעבר את משרד הקליטה שהיו אצלי 7

איש, סתם קוריוז, 7 איש, לדון בתקציב 2009 עד מאי, וסך הכול התקציב שהם נותנים עד מאי 14,000 שקל. שעתיים ישבנו, 7 איש הגיעו, 7 איש יצאו, תחשבו רק כמה כסף בוזבז על אנשים, על השכר שלהם בשעתיים האלה, ל-.14,000 שאלתי אותם – עד מתי זה עולה? שאני אדע. אין הגדרה. כל זמן שמשרד הקליטה מתקצב – תיהנו. אנחנו נהנים. זאת שאלה שגם אני שאלתי. אולם המופעים. זה לא משהו שאני אמשיך להתעסק איתו, אבל בשלב הזה אני, כמובן יחד עם ראש העיר, אני יותר ביום יום, אנחנו מובילים עכשיו מהלך של לבחון אנשי מקצוע שיודעים ושיסייעו לנו להכין תוכנית תפעולית לאולם המופעים. כי ברגע שהוא ייפתח, לא ברגע שהוא ייפתח, ברגע שהוא ייפתח זה כבר צריך להיות מתוקצב, צריך להיות הרבה קודם, איך יפעילו? לאיזה פלח אוכלוסייה? איזה סוגי מופעים יהיו שם? איך אנחנו יוצרים שיווק לאוכלוסייה מסביבנו, לכל הישובים שמסביב? האם נוכל להביא אוכלוסייה מראש-העין ומזרחה קצת? יש הרבה מאד שאלות איך ומה ואיזה רפרטוארים יהיו, כמה זה יעלה וכן הלאה. כל הדבר הזה עכשיו נמצא באיזה שהוא שלב ראשוני לגמרי של תכנון. אני מקווה שאנחנו נשלים את התכנון לקראת הקיץ ואולם 11

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

המופעים יסתיים משהו כמו סוף .2009 לכן גם הפתיחה, האמת שבשנה שעברה, בתוכנית של שנה שעברה אולם המופעים אמור היה, מתוכנן היה להיפתח בקיץ ,2009 אבל הוא לא ייפתח בקיץ .2009 הדברים התנהלו טיפה יותר לאט, גם עם הקבלן, גם עם המכרזים, גם עם ההחלטות של המכרזים, הכול קצת דוחה, כל שבוע דוחה את העבודה וככה זה נדחה לעוד חודש ולעוד חודש. קידום מעמד האישה. כמו שאמרתי, לודה, אם היה לי לפיד הייתי מעבירה אותו, תיקחי אותו, זה על פי חוק, חוק מדינה, יש יועצת ראש הממשלה לקידום מעמד האישה, היא זו שבעצם מוציאה את כל התוכניות ואת ההשתלמויות ואת ההיערכויות וכן הלאה. לצערי הרב תקציב אין בזה, זה משהו שאנחנו צריכים איכשהו מן הגורן ומן היקב לתקצב. לפני כן חשבתי שיהיה נכון להקים פורום נשים בעיר, יחד עם האגף לשירותים חברתיים, דיברנו על זה עם אלי, אנחנו נעביר את זה בצורה מסודרת. אנחנו בשוטף כבר הרבה מאד שנים עושים נופש נשים, לא לכל הנשים אלא לנשים קשות יום, חד הוריות, נשים שעובדות קשה, נשים שיש להן הרבה ילדים, מוציאים אותן ל-3 ימים לים המלח או לאחד מהמלונות, לא סתם לפוש, אלא ב-3 ימים האלה הן גם מקבלות סדנאות והדרכות והרצאות שקשורות לחיזוק האישה. בשנה שעברה הכול היה מוקדש לאלימות נגד נשים, כי אתם יודעים מה קורה במדינה, נורא חשוב לחזק את הנשים שיידעו איך להתמודד עם זה ואל מי לפנות ואיך להימנע מזה. וכמובן הרצאות ופעילויות והצגות להעצמה נשית שנעשות בשוטף בתוך העיר. ב-2008 עשינו 3 אירועים כאלה. השנה פתחנו ביום האישה, לפני 10 ימים זה היה, והכול עוד פתוח.

בחירות ארציות – אין מה לדבר על זה, היות ותוכניות העבודה הוכנו לקראת 2009 אז אין לי מה להגיד, זה כבר הסתיים. מכרזים – לשכת מנכ"ל היא אחראית על המכרזים שיוצאים מהעירייה, מכרזים שמפורסמים, מכרזים גדולים. אני סימנתי כאן רק את ארבעת המכרזים הגדולים המאד משמעותיים.

קודם כל, תוך כדי עבודה יכול להיות שייווצר מצב וצורך לעוד מכרז. אבל אלה הגדולים שאנחנו יודעים שאנחנו יוצאים. מכרז גדול מאד – מערכות מידע ומחשוב, ייצא בעוד 10 ימים, הוא כבר הושלם, הסתיים, הכול ערוך ומוכן. הפרסום שלו יהיה בעוד 10 ימים. מכרז גדול נוסף זה גינון ונוי של כל העיר. ניקיון רחובות של כל העיר. וציוד במות לאולם המופעים, זה "מכרזונים", עוד לא השלמנו את ההחלטה לגבי מכרז הכיסאות, אחר כך יהיה לנו את הבמות ומערכות ההגברה וכן הלאה. כל אלה זה מכרזים מאד גדולים.

מר יחיאל תוהמי: מערכות מידע ומחשוב, מה זה כולל? מה זה כולל, החזקה?

גב' חנה גולן: כל נושא מינהל הכספים, אנחנו כולנו עם מחשבים, נכון? זה מחובר

איפה שהוא? מישהו נותן לנו את השירות הזה, של משכורות, של שכר, של גביה. היינו עד השנה עם החברה לאוטומציה, יש עוד חברות כמו מל"מ. אנחנו יוצאים עכשיו למכרז, מי שייבחר ייבחר. אבל 12

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

אלה מכרזים מאד מאד גדולים. בתחום של מערכות מידע שמיכאל אחראי על זה באופן ישיר, זה עיצוב מחדש ושדרוג האתר העירוני. אתם מכירים את האתר העירוני, הוא כבר קיים אצלנו משהו כמו 7 שנים. צריך לחדש, לרענן, לעשות אותו קצת יותר צעיר, עם צבעים קצת יותר זה, והרבה יותר קל ונוח לתפעול, לדפדוף בפנים, יותר מזמין להיכנס פנימה, ובאופן כזה שכל אגף יוכל להזין פנימה את העשייה שלו מבלי שיצטרף לעבור דרך עוד מקום. האתר שלנו בשנה שעברה זכה במקום השלישי בסקר של אוניברסיטת תל-אביב. אנחנו בעצמנו הופתענו, לא ידענו שנעשה סקר. עיריית תל-אביב הגדולה לא, אבל עיריית אריאל הקטנה מקום שלישי בארץ, אני חושבת שזה מאד מאד מכובד. ויחד עם זה, אני חושבת שצריך לעשות שינוי ורענון. והפרויקט הבא ,ERP גיבוי של מערכות מידע לשעת חירום עם מחשוב וירטואלי. אם חס וחלילה קורה משהו והשרת המרכזי שלנו או משהו, נופל שם טיל, מדברים כל הזמן על מלחמות, אז נניח ונופל טיל, אז יש גיבוי וירטואלי. יש למישהו שאלות לגבי הדף הזה? בבקשה.

מר אלי שבירו: דבר קטן. אני ממליץ שבאתר העירוני יפרסמו באמת עשייה ולא יתנגחו

עם חברי אופוזיציה כאלה או אחרים.

מר רון נחמן – ראה"ע: לא שמעתי טוב.

מר אלי שבירו: אמרתי שאני ממליץ שבאתר העירוני יפרסמו באמת את העשייה, ואין

ספק שיש עשייה, ולא יתנגחו עם חברי אופוזיציה כאלה או אחרים.

מר רון נחמן – ראה"ע: הערתך נרשמה.

מר אלי שבירו: תודה.

גב' חנה גולן: גם זה נאמר ואני מקווה שזה לא יחזור על עצמו, המידע שבאתר

העירוני צריך להיות מידע לקוני, שוטף, לא מתנדנד לשום צד.

מר מקס צ'רנוגלס: יש לנו באתר קטע בשפה הרוסית? חצי מהתושבים הם דוברי רוסית

ומתפקדים, יותר קל להם, בואי נגיד, בקטע הרוסי. אם כבר זה קיים אז צריך להיות מתוחזק.

13

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

גב' חנה גולן: אם היה לי כוח אדם אז הייתי מתחזקת גם את זה. זה פונקציה של

כוח-אדם, אתה יודע את זה, נכון? אתה הרי עוסק במחשוב. זה מישהו שצריך לתרגם מעברית לרוסית, לדעת רוסית רהוטה וגם עברית רהוטה על מנת לתרגם נכון, להזין את זה פנימה ובשוטף כל הזמן לעשות את זה.

מר מקס צ'רנוגלס: או שבכלל שלא יהיה כי זה נראה,

גב' חנה גולן: יכול להיות, יכול להיות שאתה צודק. כי ברשויות האחרות, בכל

המדינה, אין רוסית בכלל.

מר מקס צ'רנוגלס: במקום שיש אוכלוסייה רוסית די גדולה צריך.

גב' חנה גולן: כן, אבל מתוך האוכלוסייה הרוסית, אני לא מתנגדת לזה, אם היה לי

כוח אדם הייתי עושה את זה. אבל אני אומרת, מתוך האוכלוסייה הרוסית הגדולה, חלק גדול כבר שולטים בעברית כמוך, והילדים שלהם בוודאי. מדובר על הפלח המבוגר יותר, שהם כבר לא אוכלוסייה כל כך גדולה, הם 2,000 איש. אני לא מזלזלת בהם חלילה, אבל אין לי כוח אדם לבצע את זה. אני שמחה להזמין, אם אין לכם שאלות אלי, את גבי, מנהל אגף הביטחון, הרישוי והאכיפה.

מר גבי אברג'יל: בוקר טוב לכולם. מבחינת אגף הביטחון, אמון על מתן ביטחון ותחושת

ביטחון לתושבים. וכמו כן אחראי על פיקוח אכיפה ברישוי עסקים בעיר. מבחינת המבנה הארגוני או הגורמים שמתעסקים איתו, אז יש אותי, יש לנו מנהלה שזו המזכירה שלי, מוקד עירוני שהוא להבנתי וגם של ההנהלה פה, הוא מרכז מאד משמעותי שנותן שירות ללקוח. בסוף אנחנו נועדנו לשרת את הלקוח. הלקוח זה התושבים. המוקד העירוני הוא גם מורכב ממוקד צבאי, יש לנו מלא מערכות צבאיות, משטרתיות, ואנחנו מטפלים בבעיות גם בישוב וגם סמוכים לישוב, כל מיני תלונות ואירועים.

מבחינת רישוי ואכיפה – אנחנו מדברים על שני סוגים, אחד רישוי עסקים והשני זה פיקוח עירוני.

ברישוי עסקים כמובן אנחנו מתעסקים עם כל הנושא של ההיתרים והפעלת עסקים בעיר על פי החוק, וזה מאד מאד חשוב. שוב, זה מתייחס לחוקיות. פיקוח עירוני, כל מה שקשור לוונדליזם, כל מה שקשור להתנהלות עירונית נאותה, זה הפקחים שיש לנו. נושא של מל"ח, זה תחום שאנחנו מתעסקים איתו בשוטף, הוא מתעסק עם כל הנושא של המקלטים, מרכז הפעלה בחירום, מה קורה עם העיר במלחמה. בקטע הזה אנחנו מתעסקים איתו. ביטחון ישובי, שזה הפיתרון המיידי לאירועים בעיר, 14

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

לפעילויות שדורשות אבטחה וכמובן טיפול בוונדליזם וכאלה. תחת הביטחון היישובי יש לנו שתי כיתות כוננות – כיתת כוננות ישובית, כיתה חדשה יחסית, בשנת 2008 היא רועננה, המפקד שלה הוא חדש. וכיתת כוננות של המכללה שהיא בנויה על סטודנטים. הם כולם קצינים, לוחמים, רציניים, והיא אגב היותר מקצועית מבחינת מבצעיות. וביטחון מוסדות חינוך, יש לנו בחור בשם פלטי, שהוא אחראי על נושא של ביטחון ובטיחות במוסדות החינוך וגני הילדים, מוסדות החינוך זה בתי הספר וגני הילדים. יש לנו גורמים שאנחנו עובדים איתם בתיאום ושיתוף פעולה צמוד, זה משטרה, כיבוי, מד"א, צה"ל, משמר אזרחי. גם האגודה למען החייל, זה מאד חשוב לנו. האבטחה השוטפת בעיר מתנהלת באמצעות שתי חברות אבטחה – אחת, חברת אבטחה "תבל" שהיא שומרת על שני השערים המערביים שלנו וסיורים בתוך העיר; וחברת "נוף ים" שזו חברה ששומרת על השער המזרחי והיא חברה שנכנסה וממומנת על ידי משרד הביטחון כחליף לחיילי הגנת הישוב הצה"ליים שהיו פה. יש שתי ועדות שהאגף הזה אחראי עליהן, לבצע 4 פעמים בשנה – ועדת ביטחון וועדת מל"ח. מבחינת פעילויות שאנחנו מתכננים בשנת 2009 – בנושא של רישוי ואכיפה. רישוי עסקים והמשך בקרה ופיקוח. אישור לכלל העוסקים בעיר באזור התעשייה אריאל מערב. הנושא של אזור התעשייה אריאל מערב הוא נושא בתנופה לצורך העניין, כי אנחנו מתרחבים שם וגם שם אנחנו עוסקים בעניין הזה.

מתן אישורי רישוי באירועים עירוניים. לא כל אירוע שעושים, אירוע ה-30 או אירוע אחר, כל אירוע כזה מחייב אישור רישוי. אגב, הוא לא מחייב, הוא טוב לנו כי הוא נותן לנו כל מיני היבטים שמשפרים לנו את הביטחון ואת ההיערכות שלנו לאירועים. מבחינת אכיפת חוקי עזר עירוניים, שוב, זה בשוטף.

פיקוח עירוני לשמירה על הסדר הציבורי, זה גם כן דבר שהוא כל הזמן נבנה ומתרחב. אנחנו הולכים להרחיב אותו, אני אגע בזה בהמשך. ביקורות ופיקוח מקלטים משותפים במרכזים מסחריים. בעקבות המלחמה ובכלל, מאז שאני בתפקיד, הנושא של המקלטים תמיד היה, לא הזנחנו אותו, התייחסנו אליו ברצינות, וכאן אני מתייחס על המקלטים של התושבים. אני לא מדבר על המקלטים הציבוריים, אני אדבר עליהם עוד מעט, מקלטים של התושבים. זו בעיה, לא ניתן באף עיר לבדוק כל מקלט של כל תושב. אבל בעניין הזה יצאו כל מיני הנחיות,ש אני אגע בהן בהמשך. ובהקשר של מקלטים משותפים, שזה אומר במבנה קומות, נגיד במבנה ה-8 קומות או במרכזים מסחריים, אנחנו כן רוצים להיכנס לזה. והתחלנו, הגדרנו בתוכנית עבודה ,2009 בכל רבעון לעבור על מרכז מסחרי. כך שבכל מרכז מסחרי ששם יש מקלטים משותפים אנחנו נתחיל לבצע אכיפה.

מר יחיאל תוהמי: גם בבתים משותפים אתם כן יכולים לדרוש מקלט מסודר ומוכן.

התחלתם עם זה?

15

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

מר גבי אברג'יל: כן. אני אסביר. ההתחלה היא יותר בגדר הנחיות ולא בגדר,

גב' חנה גולן: גם יצאו מנשרים בעניין הזה.

מר גבי אברג'יל: אני אדבר על זה. פיקוח כזה דורש המון פקחים. וכשאתה מתחיל עם

אחד, היית אצלו, עוד שניה – מה איתו? מה איתו?

מר יחיאל תוהמי: חס וחלילה מקרה חירום, המקלטים האלה מלאים בציוד של כל

התושבים ואתה צריך לבוא ולתת, למה לא התרעת? למה לא ראית? למה לא עשית?

מר גבי אברג'יל: אתה צודק. אני אגע בזה.

מר יחיאל תוהמי: בתוכנית שלך לשנת 2009 שיהיה גם את העניין הזה.

מר גבי אברג'יל: זה מופיע פה. אם לא, אני אסביר את זה. מבחינת הסדרת חניה.

הסדרת חניה, אנחנו חושבים שיש פה לעשות שינוי בעניין הזה, להגדיר חוק עזר של החניה בעיר.

לדוגמא, האזור הזה הוא אזור בעייתי מבחינת חניה. כל מי שבא לקאונטרי, זה אנשים מכל הכיוונים, מפריע לתושבים. אנחנו הולכים לעשות הסדרה בעניין הזה ואנחנו בשיח ובמו"מ גם בתוך עצמנו וגם עם חברות נוספות כדי להחיל את הדבר הזה. מפגעי רעש.

מר אלי שבירו: יש כוונה ליצור אזורים שבהם יצטרכו לשלם גם?

מר גבי אברג'יל: כן. בוודאי, בוודאי. בעיקר גם כאלה שהם לא תושבי אריאל. מי שלא

תושב אריאל לא יכול להחנות איפה שהוא רוצה. אבל זה נושא עוד שהוא בעבודה, הוא בביצוע, טרם החל. אני כתבתי בביצוע, כי הוא בביצוע ברמה של ישיבות וכאלה.

מר יחיאל תוהמי: אתה אומר ביצוע, אתה בא ואתה מראה לנו את תוכנית העבודה שלך,

זה מתחיל במרכזים, זה מתחיל ברחובות, בבתים. לא ככה, כללי וזה.

גב' חנה גולן: רגע, שניה. היות והסדרת החניה בעיר זה לא פרויקט של רישוי ואכיפה

16

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

רק, האכיפה בסופו של דבר תפעיל את האכיפה, אבל הפרויקט למעשה מתחיל במיפוי העיר על ידי הנדסה. אגף הנדסה מתקשר, או שהוא כבר התקשר, תיכף נשמע, עם חברה שהיא תמפה את העיר, תבחן היכן יש צורך, אם בכלל, לעשות חניה בתשלום. יכול להיות שאין צורך ואנחנו ככה מפנטזים, אבל אולי אין צורך. יש חברות שהן מתמחות בזה. הן יודעות לעשות את הבדיקה הזאת. קודם כל נמפה. אחר כך נחלק לאזורים. באזורים שהם צפופי חניה ויש שם בעיה, אז נדון בפיתרון באותו מקום. איפה שאין בעיה לא צריך להמציא אותה. ורק אחר כך נבחן את חוקי העזר ובהתאם לחוקי העזר שיציע לנו היועץ המשפטי ומליאת המועצה תאשר אותם כמובן, בלי זה אי אפשר לזוז. רק אחרי זה, יש לנו איזה 4-5 שלבים לעבור עד שמגיעים לזה שהפקח יש לו את האפשרות לעשות עם זה משהו.

מר גבי אברג'יל: נכון לעכשיו זה על סדר היום והנושא בבחינה.

גב' חנה גולן: זה על סדר היום היות וגם יש לנו בעיה קשה מאד של חניית

אוטובוסים ומשאיות ברחבי העיר, במיוחד מהשעה .5 הם חונים בכל מקום, הם מעירים את התושבים ב-5 לפנות בוקר, תושבים מתלוננים אלינו. למרות שישנו סידור, ישנו אתר חניה לאוטובוסים למעלה על יד המכללה, ישנו סידור למשאיות על יד שער י"ג, זה לא עוזר, הם חונים, אנחנו צריכים איכשהו לפתור את הבעיה. גם היו מפגשים עם המשטרה. זה ממש, באגף של גבי זה ממש בשלב בתול לחלוטין.

מר יחיאל תוהמי: חנה, אחרי 2-3 דו"חות למשאית שהוא יקבל והוא ישלם אותם,

גב' חנה גולן: אבל לא אנחנו נותנים את הדו"חות.

עו"ד שרון שטיין: אבל אנחנו לא יכולים לתת דו"חות.

מר גבי אברג'יל: למה, בגלל שאין לך חוקי עזר?

גב' חנה גולן: אנחנו לא, המשטרה יכולה. המשטרה לא עושה את זה.

מר רון נחמן – ראה"ע: רק רגע אחד, סליחה. יש פה שילוב של כמה דברים: .1 קיומו של חוק עזר של חניות. אם החוק קיים, העירייה אז גובה, היא נותנת את הקנסות, היא גובה את הקנסות ויש 17

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

לה את המנגנון של הפיקוח. אנחנו לא חשבנו שנצטרך להגיע לכאלה דברים כמו בפתח-תקווה וכמו בתל-אביב או במקום אחר. אבל כנראה שהמציאות הרבה יותר חזקה ומהירה מאשר התכנונים. שתי בעיות שהן קריטיות מבחינתנו, זה חניית אוטובוסים, שחברות האוטובוסים חייבות לשלם כסף לחברת "דן" בחניון, ועכשיו החברה שנכנסת במקום "דן" מה-1 לאפריל. הם לא רוצים לשלם כסף.

אני מודיע לכם פה למועצה, מועצת העיר, אני הודעתי לכל החברות, והמשטרה עכשיו אוכפת את זה, כל מי שיחנה את האוטובוס, עם כל החוכמות שלהם, או על הכבישים, או במקומות אחרים שהם תופסים חניות של הדיירים, כי לדיירים אין חניות, יש בקושי שלושת רבעי חניה בשכונות הותיקות, אחר כך חניה אחת, ובשכונות החדשות זה 1.5 חניה למשפחה. ברגע ששמים אוטובוס אחד או משאית, תפסת כמה חניות. אז אתה בא הביתה, אין לך איפה לשים את האוטו שלך. לכן, הם בשביל לחסוך כסף לא רוצים ללכת לחניון "דן" למעלה, והם צריכים לקחת את הנהג מהבית לעבודה ומהעבודה הביתה, זה עולה להם כסף והם לא רוצים. והם עושים כל מיני תרגילים, לרבות חניה מתחת לבריכת שחיה הציבורית, לרבות ברחוב הנחשונים שהצרו אותו כדי למנוע תאונות. ואז האוטובוס, הוא עומד בחניה שהיא לאוטו קטן, הוא בולט החוצה האוטובוס, ואז אתה עוקף אותו, אתה סוטה לאמצע הכביש ואתה עושה תאונה חזיתית. כל הדברים האלה, אני קיבלתי החלטה שמספיק עם כל התרגילים והם יילכו בשיטה של המקל. זה לא מספיק טוב שמדברים איתם, והודעתי את זה לחברות האוטובוסים. אני רוצה שתדעו שחברה אחת מהאוטובוסים, זו היתה נדמה לי החברה לפיתוח השומרון לפני כמה שנים, הודיעה לי שהיא תפטר את כל הנהגים שלהם שהם תושבי אריאל. הודעתי להם שעל זה אני אלך למשטרה, על סחיטה באיומים. וכמו שבחולון וכמו שבראשון וכמו שבתל-אביב, בכל מיני מקומות בארץ יש איסור חניה של רכבים כאלה כבדים בתוך העיר, גם הם לא יעשו. בעיה אחרת היתה עם המשאיות. הכנו להם חניון ליד השער המזרחי. הם לא באים להחנות שמה. וכנראה שרק באמצעות המקל הדבר הזה יבוא לידי ביטוי. מנו, שהיה ראש ועדת תחבורה במשך שנים ניסה להביא את זה לידי סוף. אנחנו בודקים את כל המערכת עכשיו עם מומחי תחבורה לראות מה דרוש, תיקון של חוק העזר, תוספת בחוק העזר. כי את כל הקנסות האלה אנחנו רוצים שהעירייה תקבל אותם ועל ידי כך תחזיק את הפיקוח. כי אם אנחנו לא מקבלים את הכסף והמשטרה עושה, אז הכסף שאנחנו עושים מהקנסות הולך לחשב הכללי באוצר והעיר עצמה לא נהנית משום דבר. אז אתה לא יכול לאכוף את החוק. אני אומר את הדברים האלה, זה חלק קטן. יש דברים נוספים, כמו שפה החניות ליד הבתים. אני קיבלתי פה קנס. שמתי את האוטו פה, בחניה של האוטובוס. חזרתי מפה, ישבתי כאן בישיבה,

גב' חנה גולן: הכי חשוב שתגיד ששילמת באותו יום.

18

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

מר רון נחמן – ראה"ע: באותו רגע נתתי את ה-250 שקל, תשלמו את זה ותפרסמו שראש העיר קיבל את ה"רפורט". ולמה? שאף אחד לא יבוא בטענות מחר, אם ראש העיר עשה את העבירה של התנועה והוא חויב בכסף, ,250 הוא שילם את זה, הוא לא יותר טוב מכל אזרח אחר. ומחר אף אחד לא יכול לבוא בטענות. כי אתה לא נותן דוגמא אישית – חבל על הזמן. אני אומר את הדברים האלה, הבוקר, איפה שיש הוועד למען החייל, שבאים החיילים שמה, עומד אוטובוס. אני יוצא מהבית ואני רואה אוטובוס עוקף את האוטובוס שעומד שמה. הוא סטה מטר וחצי לתוך מרכז הכביש. תאונת דרכים ככה. ואני שואל את הבן אדם – למה אתה חונה פה? אתה לא יכול להחנות כאן. אין לי איפה להחנות. זה לא מעניין אותי. מה זאת אומרת אין לך איפה להחנות? הוא עומד בצד והאוטובוס עוקף אותו. אנחנו יש לנו בעיה קשה מאד של תאונות דרכים. מאז שעשינו את הכיכר ירדו התאונות, אבל זה לא מספיק, כי נוסעים פה כמו משוגעים. והדבר הזה הוא חיוני כדי למנוע.

מר יחיאל תוהמי: שאלה קטנה, חוקי עזר שאנחנו הולכים לקבל, זה יכול להיות רק

לאוטובוסים ומשאיות?

עו"ד שרון שטיין: חוק עזר מבוסס על תוכנית חניה שמוקמת ומאושרת. מאושרת

בהתחלה, מומלצת על ידי ראש העיר ומאושרת על ידי קמ"ט תחבורה. עכשיו, כרגע אין תוכנית חניה לעיר. כל מה שדיברו פה עד עכשיו על הכנת תוכנית חניה, זה בדיוק זה, צריך להכין קודם כל תוכנית חניה עירונית. אחרי שיושלם הליך הכנת תוכנית החניה, יוחלט על הסדרי החניה בתוך העיר.

מר יחיאל תוהמי: בשלבים. יכול להיות משאיות ואוטובוסים בהתחלה.

גב' חנה גולן: קודם כל, להכין תוכנית חניה זה לוקח כמה חודשים.

עו"ד שרון שטיין: זה לוקח זמן.

ד"ר תמרה אבישר: צריך לקחת בחשבון שישנם אזורים באריאל שהתושבים צריכים

שירות, אני לא מדברת על משאיות או אוטובוסים. כשאני רוצה ללכת לבנק להפקיד צ'ק, אני חצי שעה מחפשת חניה. בנו שמה מרכז ללא חניות ואני לא אחנה שמה איפה שכולם בירידה לשעבר מהפסגה, אבל יש אנשים שמתייאשים, אין איפה להחנות את הרכב שמה במקום סביר. יום ששי במרכז רובע א'

19

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

קשה מאד למצוא חניה.

גב' חנה גולן: אז אני רוצה לומר לך שבשבוע שעבר נפגש ראש העיר, הייתי נוכחת,

עם מנכ"ל קופת-החולים. קופת-החולים מחויבת לעשות חניה מתחת, יש לה שם בחלק התחתון שלה, של הקופה הכללית, והם לא עושים את זה. וזה נאמר להם בצורה שלא משתמעת לשני פנים. כי מה שקורה זה, העובדים של הקופה ושל הבנק, הם חונים בחניה, הם מאושרים מעצמם, ולתושבים אין איפה.

ד"ר תמרה אבישר: לא. ולפני שבוע היתה המצאה חדשה, שמו שם מחסום – בן-איון לא

רוצה שהבנק יחנה. בקיצור, בסוף התושב שבא לקנות משהו, אין לו חניה.

גב' חנה גולן: הנה, את רואה, בעיה כזאת צריך לפתור.

ד"ר תמרה אבישר: לפני אוטובוסים ומשאיות. כשבונים מרכז שנותן שרות לתושבים,

צריך לדאוג גם לחניות.

גב' חנה גולן: נכון מאד.

מר גבי אברג'יל: נושא של מפגעי רעש, נושא שהוא מאד מאד חשוב. בשנת העבודה 2008

היה לנו המון המון בעיות. כולם מכירים את החוקים של עד השעה ,23:00 מהשעה 23:00 לא מרעישים או משעה 24:00 ומ-14:00 עד .16:00 פה אנחנו מדברים על כל שעה. יצא חוק של המשרד לאיכות הסביבה, הוא מאפשר לנו להסמיך את הפקחים שלנו, לצורך העניין בלילה, מישהו ב-2 בלילה מדליק מוסיקה או ב-23:00 בלילה "פול ווליום", הם יוכלו לאכוף את זה מבחינה משמעתית. אגב, גם המשטרה אין להם את הסמכות והם רוצים להצטרף אלינו להסמכה הזאת. מבחינת מרכיבי ביטחון –

מרכיבי ביטחון זה גדר היקפית, זה דרך היקפית, תיאורה היקפית מסביב לישוב. זה דבר שמטופל בשוטף. החלפת קטע חשמל, יש לנו שם בעיה בקטע חשמל, ישן, אנחנו עובדים מול פיקוד העורף.

מר יוסי חן: הרבה זמן כבר התאורה לא דולקת בתאורה ההיקפית.

מר גבי אברג'יל: נכון ללפני 3 ימים, יום חמישי שעבר אני דווחתי, תיקנו קטע, יכול

20

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

להיות שזה הקטע שאתה מדבר עליו, אבל יש לנו עוד קטע גדול שאנחנו פה מבקשים סיוע של פיקוד העורף.

מר יוסי חן: רחוב האלון שמה.

מר גבי אברג'יל: אני חושב שאנחנו מדברים על אותו מקום. מבחינת אבטחה עירונית,

סיורים, מאבטחים, זה לקח מאד מאד מרכזי משמעותי. בחופש הגדול היו לנו המון תלונות. קרא לי ראש העיר ואמר לי – תקשיב, יש לי יותר מדי תלונות, איך אנחנו משפרים? אמרתי – לשפר צריך תוכנית תגבור. אושר לי תקציב נקודתי לעניין הזה, אני חושב שזה היה 30,000 שקל, קיבלתי, תגברנו, וזה הוכיח את עצמו. וזה לקח, ואני מקווה, זה מתוכנן גם ב-.2009 בנושא של סופי שבוע וחגים –

המשטרה התחייבה שהיא מסייעת לנו בשוטר, בסופי שבוע, בחגים ובחופש הגדול על חשבונה שוטר.

הגברת פיקוח ובקרה על חברות האבטחה. כל חברת אבטחה שעובדת או כל גוף שעובד הרבה זמן צריך להתרענן ואנחנו מבינים את העניין הזה ואנחנו יושבים להם על הזנב ומעירים אותם מחדש כדי שלא יכנסו לשגרה ולשאננות. מבחינת אזור התעשייה אריאל מערב – אזור התעשייה אריאל מערב, בזה אנחנו התקדמנו משמעותית, באזור התעשייה אריאל מערב. הוא לא מגודר, הוא מתרחב, נהלי האבטחה שם היו בעייתיים. באזור התעשייה אריאל מערב, נכון להיום, חברת האבטחה שמבצעת שם את האבטחה, העירייה לא משלמת לה. מי שמשלם לה זה המפעלים. ולכן קשה לי לאכוף את החוק שם, כשאני בא לשומרים שם, אני אומר להם – חבר'ה, למה אתם לא עושים ולמה אתם לא עושים?

מתוך נימוס הם לא מעיפים אותי. כי אני לא משלם להם. בעל ההון הוא בעל הטון לצורך העניין.

ובמקרה הזה עשינו ישיבה עם כל המנהלים, עם יו"ר מנהלי התעשיינים שם, ליאור ברקן, סוכם שהם מאצילים לי את הסמכות לטפל ולכפות את האבטחה שם. יש לנו כוונה לשנות את זה, שבסוף העירייה היא זו שתממן את הנושא של האבטחה באזור התעשייה. מבחינת נהלי עבודה, היות ואין לי כל כך את הסמכות, אנחנו כפינו, ישבנו על הצבא שיוציאו נהלים, ואנחנו כל הזמן באים בשם הצבא, הצבא מחייב, הצבא מחייב, וכל דבר אנחנו מביאים את הצבא. המצב שם השתפר. מבחינת מצלמות – היה לנו מצב של מצלמות בעיר. זו תוכנית המצלמות בעיר. כשאני נכנסתי לתפקיד, בפארק המים היתה מצלמה, ז'בוטינסקי, בבית-ספר מילקן ובמתנ"ס. אנחנו עשינו מיצוי למצלמות האלה. המצלמות האלה לא היו מצלמות מתריעות. זאת אומרת, היינו צריכים כל הזמן לחפש ולאתר, וזה דבר שהוא שוחק. כי בן אדם שמסתכל על מסך והתמונה היא קבועה ואין שינוי, אחרי חצי שעה, שעה הוא מאבד עניין, ובעצם מאבדים את האפקטיביות. בעניין הזה עשינו שינוי, הפכנו את המערבות ל-.VMD VMD זה Detection Motion ,Video זאת אומרת, למצב שהם מתריעות. ברגע שיש שינוי תמונה יש זמזם, 21

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

ישר המוקדן מגיע, נכנס לזה, מזהה, מפעיל סיור. אגב, לאחרונה תפסנו שם מספר ילדים שזרקו אבנים לבריכות המים. בעניין הזה השוטר הקהילתי הביא את הילדים, עם ההורים שלהם, אל המוקד. הם ראו את הילדים שלהם זורקים את האבנים. ופה הילדים האלה היו השגרירים שלנו והפיצו את זה לכל העיר. היום בכל העיר אריאל, הם חושבים שכל העיר מרושתת וכל הזמן העין פקוחה. אז זה נושא אחד של .VMD המצלמה האחרת שאנחנו הולכים להתקין בשנת העבודה ,2009 בעצם היא כבר בתהליכים, זה מצלמה ב"ללה". ב"ללה" זה עוזר גם מודיעינית. ב"ללה" יש המון המון ברדק והמצלמה כבר עומדת שם.

מר אלי שבירו: המצלמות החדשות שאתם שמים זה על בסיס התב"ר שאושר בדצמבר.

מר גבי אברג'יל: לא. המצלמות העתידיות, תיכף אני אדבר עליהן. אני נותן תמונת מצב

של ה-.VMD הוא ממש, ב-18 או ב-25 לחודש אנחנו משלמים את מה שאתה מדבר, את מה שהיינו צריכים לשלם.

מר אלי שבירו: אני אגיד אחרת. אני מקווה שבהקמת המצלמות הנוכחית, מה שעכשיו

עושים ומה שעכשיו עובדים ומה שעכשיו מתקינים, זה לא על בסיס התב"ר שאושר בדצמבר, כי א. אני יודע שהוא עוד לא אושר על ידי משרד הפנים; ב. יש חילוקי דעות בינינו לבין ראש העיר לגבי החוקיות של ההצבעה על התב"ר הזה. אנחנו פנינו עם זה למשרד הפנים ואנחנו מחכים לתשובה של משרד הפנים.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני אענה לך. חילוקי דעות יכולים להיות מהיום עד מחר. המועצה, מועצת העיר קיבלה החלטה,

מר אלי שבירו: לא חוקית.

מר רון נחמן – ראה"ע: לדעתך.

מר אלי שבירו: נכון.

מר רון נחמן – ראה"ע: לדעתך. אנחנו לא מתכוונים להיכנס לטכניקה הזאת שאתה מציע כאן.

22

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

אתה פנית למשרד הפנים, זו זכותך, אין שום בעיה בקטע הזה. מליאת מועצת העיר החליטה.

מר אלי שבירו: החליטה לא חוקית.

מר רון נחמן – ראה"ע: אנחנו לא מנהלים ויכוח הרי, נכון? הערת הערה לסדר.

מר אלי שבירו: נכון.

מר רון נחמן – ראה"ע: אז אני נותן לך תשובה בקטע הזה. ההחלטה שאנחנו קיבלנו חוקית.

אנחנו מכבדים את דעתך שאתה טוען שהיא איננה חוקית. משרד הפנים תמיד יש לו את הזכות של הוטו להגיד שההחלטה איננה בסדר והיא לא תקפה, ואז היא מבוטלת. הוא גם יצטרך להגיד איך מסדרים אותה אם היא לא בסדר. אני מניח שמשרד הפנים גם יאשר את זה. אני רק יכול לומר לך כך, אנחנו נשתמש בתב"ר הזה כי אין לנו זמן לקראת הקיץ לשחק את המשחקים ואנחנו נתקין את המערכת של המצלמות, כמו כל עיר,

מר אלי שבירו: להפעיל תב"ר לפני שיש אישור של משרד הפנים?

מר רון נחמן – ראה"ע: אתה יכול ללכת ולדרוש שיחייבו אותי חיוב אישי ואת העירייה, בסדר?

זה הכול.

גב' חנה גולן: אפשר לומר משהו? אני דווקא רוצה להתייחס למשהו אחר. אני

חושבת שכולנו צריכים לזכור את זה, שאם הצלחנו להציל משהו מתקציב העירייה של ,2009 זה שתהיה לנו איזו שהיא אפשרות, לעירייה, לבצע משהו ב-2009 עוד לפני שייפלו עלינו הגזירות הקשות, זה התב"רים, כי בתב"רים אי אפשר לגעת. עכשיו שהממשלה תשית עלינו את הקיצוץ של ה-,flat מה שיישאר לנו זה רק התב"רים, זה הכסף היחיד שיהיה לבצע משהו. אז לפגוע בתב"רים זה הדבר האחרון שצריך לעשות. אני לא נכנסת, כי זה ממש לא מענייני.

מר אלי שבירו: לא, לא, לא, כי זה נשמע כאילו רק פוגעים בתב"ר. צמצום גירעון הוא

דבר שהוא לא סתם.

23

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

גב' חנה גולן: אלי, אתה יודע שאם פותחים תב"ר לפני הזמן מקבלים הערת ביקורת.

לא תולים אף אחד על העץ על זה. יש הערת ביקורת. בסדר. אפשר לחיות עם זה. אפשר לחיות עם זה.

מר אלי שבירו: או קיי, אם זאת השיטה בעירייה, אם יושב פה המבקר והוא יגיד שזה

בסדר רק לקבל אחרי זה הערה, אז בבקשה, נשמע את המבקר, זה בסדר גמור.

מר אריה ברסקי: אני אגיד שמה שצריך לעשות זה כמו שצריך, שמועצת העיר,

מר אלי שבירו: משרד הפנים יאשר. ואם משרד הפנים לא מאשר, מותר להפעיל תב"ר?

גב' חנה גולן: אבל אם אנחנו נשחק במשחק הזה,

מר אלי שבירו: אריה, תגיד את מה שיש לך להגיד.

מר אריה ברסקי: אני אומר, צריך לעבוד לפני משרד הפנים. אישור של מועצת העיר.

מדברים ביחד

גב' חנה גולן: לתב"ר הקודם היתה יתרה תקציבית, קודם כל אנחנו מנצלים אותה.

מר ג'והר חלבי: בסך הכול, אלי, אנחנו עשינו, במועצת העיר קיבלנו אישור להגדלה.

מר אלי שבירו: יש נהלים, יש חוקים, אני מקווה שאנחנו נעבוד לפי החוקים ולא נעשה

מה שאנחנו רוצים.

גב' חנה גולן: אנחנו כל השנים עובדים לפי החוקים, אלי, זו לא השנה שעובדים לפי

החוק.

מר אלי שבירו: אבל מה שאת אמרת עכשיו זה לא חוקי. לבוא ולהגיד – נקבל

מכסימום הערה בביקורת, זה לא תקין, ואני מצפה שהמבקר יגיד מה שיגיד.

24

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

מר רון נחמן – ראה"ע: לא, היא לא אמרה את זה.

גב' חנה גולן: אני אמרתי שלא יתלו אף אחד על זה. אמרתי שנאבד את הכסף. את זה

אמרתי. זה יהיה חוקי ונאבד את הכסף.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני מבקש אדוני, מר שבירו, להבהיר שני דברים. לא נולדנו היום וזו לא השנה הראשונה שעיריית אריאל עובדת, וכך כל מדינת ישראל עם הרשויות המקומיות. אין לך מונופול על המינהל התקין, כמו שלי גם אין מונופול על המינהל הלא תקין, כראש העיר. אני רק אומר לך כך, את ההערה שלך שאמרת לפרוטוקול אמרת, היא מוקלטת. במידה שאנחנו נפעל שלא כדין, יש כמובן גורמים שיתקנו אותנו. אני רק אומר לך, זה שיכול להיות חילוקי דעות בין אופוזיציה לבין קואליציה לגבי שימוש בתקציבים כאלה ואחרים, זה לא עושה את זה בלתי חוקי. הואיל ואתה פנית למשרד הפנים, אני מניח שעד אשר לא יתקבל אישור של משרד הפנים לגבי מימוש התב"ר הזה גם לא יהיה. אני נתתי את התשובה הזאת,

מר אריה ברסקי: יש יתרות בתב"ר.

גב' חנה גולן: אבל יש יתרות.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני חוזר ואומר, יש יתרות, אתה לא צריך לקבל אישור של שבירו ושל אף אחד בשביל הדבר הזה. לכן, יתרות מנוצלות ואין לזה שום דבר. מדבר שבירו על תב"ר נוסף, אמת?

ההגדלה, על זה אתה מדבר. וכדי להבהיר לפרוטוקול, שלא יגידו שמישהו עושה עבודה איזו שהיא בניגוד לכללים, לתקנות ולהוראות ולהנחיות, כדי שהדברים יהיו ברורים אני מבהיר את זה – התקציב שנשאר באותו סעיף מהפעם הקודמת יבוצע במלואו. התקציב השני, אף אחד בעיריית אריאל לא יפעל לפני שקיבלנו את האישור מהממונה על המחוז בקטע הזה. הואיל ואתה פנית, אני לא ידעתי שזה לא הסתיים, אני כבר מבטיח לך כרגע, אחרי הישיבה הזאת, שאני אבקש לקבל את האישור של משרד הפנים, ומשרד הפנים ייתן את האישור, ואז כל מה שאמרת היה לפרוטוקול. ובמידה שלא ייתן את האישור, יגידו לנו גם מה אנחנו עושים ונפעל בהתאם לכך.

מר אלי שבירו: %.100

25

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

מר יוסי חן: אפשר להגיד משהו?

מר רון נחמן – ראה"ע: כן.

מר יוסי חן: נוצר פה הרושם כאילו לפי הדברים של המנכ"לית שאנחנו הולכים פה

לאיזו שנה קשה וכל שקל נצטרך לשקול פעמיים כשאנחנו מוציאים אותו. ואני עכשיו פה, בתקציב הזה של ,2009 אני אכנס לזה בהמשך, רואה הגדלה של תקציב הלשכה במאות אלפי שקלים.

גב' חנה גולן: בוא ניכנס לזה בהמשך.

מר יוסי חן: את רוצה שניכנס בהמשך? ניכנס. רק שלא ניכנס פה לאיזו אווירה

שכאילו אנחנו לפני פשיטת רגיל או משהו.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני מציע יוסי כרגע, אנחנו נמצאים כרגע בסקירה של תוכניות העבודה השנתיות. נסיים את זה. קודם כל שהנושא הזה של תוכנית העבודה, שכל חבר מועצה יידע לאן העיר הזאת הולכת. זה חשוב מאד קודם כל הרקע. אחר כך יש הערות לתקציב, יש הערות לסעיפים, יש הערות לסדרי העדיפויות, לגיטימי, אבל זה במסגרת ה-session הבא, החלק הבא של היום.

מר גבי אברג'יל: מבחינת תוספות מצלמות ב-2009 – התכנון שלנו זה כל שערי העיר.

לאחרונה היו גניבות רכבים. אם היתה לנו מצלמה זה היה עוזר לנו לזהות. מעבר לעובדה שיש שם שומר, מצלמה היא שומר יותר טוב. ומצלמה שתחובר לאותו VMD לכיוון פארק הגלגיליות, גם ככה יש שם תשתית, וזה הולך לקדם אותנו. משמר אזרחי – הגדלת המערך. הפעלת תוכנית טיפוח, זה דבר שעשינו וצריך לעשות כל הזמן וזה מתוכנן להיעשות. הגדלת מספר מערך המתנדבים מ-144 ל-.170 מדובר פה על כאלה שהם כבר התנדבו והם בתהליכים. 13 מהחוג לקרימינולוגיה במתחם האוניברסיטאי פה ועוד 13 מתנדבים אחרים, כאשר הכוונה שלנו שהפעילות שלהם תהיה נטו לטובת העיר ולא ביצוע סיורים מחוץ לאריאל. מבחינת כיתות כוננות – יש לנו את העירונית ויש לנו את המתחם האוניברסיטאי. בשגרה, בשוטף אנחנו מאמנים אותם. מחסן מל"ח – החלפת הגג ושיפוץ המתחם הסתיים תודה לאל, יש לנו עכשיו גג חדש שם. מרכז ההפעלה המבצעי – יש שני מרכזי הפעלה לעירייה בשעת חירום, אחד הוא מבצעי והשני זה לוגיסטי, התכנסנו אליו בתרגיל האחרון ב-.2008 אז 26

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

שם אנחנו הקמנו תשתיות תקשורת ויש לנו יכולת היום לקבל ולהעביר מידע ממוחשב ממרכז ההפעלה הזה. הוחלף שם הריהוט בשני מרכזי ההפעלה. מרכז ההפעלה הלוגיסטי, יש לנו כוונה להתקין גם שם תשתית תקשורת ולהשלים שם מכשירים. מחשוב מל"ח – מערכת מל"ח ממוחשבת שנכנסה לעירייה ואנחנו צריכים להטמיע אותה. זה חלק מהמשימות. ציוד רכש ואמצעי זיהוי ומיגון לאגפי העירייה –

יש לנו את הדבר הזה, רכשנו אמצעי זיהוי כמו הווסטים הצהובים האלה וגם אמצעי מיגון קרמיים למצב של החמרה. יש לנו כרגע, וזה מחולק לכלל הנושאים השונים. מקלטים ציבוריים, סקר מקלוט עפ"י הג"א. מקלטים ציבוריים – אנחנו לקחנו את זה כפרויקט מאד מאד משמעותי. נכון לעכשיו סיימנו את כל החשמל במקלטים. כל מקלט ציבורי שמישהו נכנס אליו, יש חשמל, יש פעמון, יש צלצול, יש תאורת חירום, "פיקס".

עו"ד אריאל עזריה: מה היה קודם?

מר גבי אברג'יל: קודם היה מערכות ישנות מאד, רובן עבדו, אבל היו "או-טו-טו" לא

עובדים. חלק לא עבדו, חלק עבדו. נעשה פה שיפוץ כללי, הכול לצורך העניין. יש לנו עכשיו אוויר לנשימה בעניין החשמל. בנושא של שיפוץ בינוי – אנחנו רצינו להריץ מהר בעקבות המלחמה שהיתה בעזה, להריץ מהר. עצרנו והלכנו על משהו יותר ממוסד. יצאנו לסקר. הגיעו לפה סוקרים על פי המלצה של פיקוד העורף, סקרו את כל המקלטים, אמרו מה צריך, זו עלות מאד מאד גבוהה, אנחנו נעשה תעדוף במשימות בהתאם לתקציב שיאושר לנו ונחליט על ביצוע של הדבר הזה. נושא של מוקד עירוני, שיפור שירות – גם בעניין הזה, הנושא של העברת מידע, מי שמתקשר מהסלולר שלו בסוף טיפול יקבל חזרה תשובה אליו. מספר נושאים שאני רוצה שתדעו שאנחנו מטפלים בהם, הם פרויקטים עתירי משאבים או דורשים התערבות של משרדי ממשלה. בכל דיון שאנחנו עושים הם עולים. יש לנו גדר מערכת שהיא שייכת לצבא ואנחנו רוצים שזה יחובר למוקד. בכל דיון שעשיתי עם ראש העיר זה עלה, לאלופים, למי שאתם רוצים, חיבור גדר המערכת למוקד. חיבור מצלמות צבאיות – יש לנו 3 מצלמות צבאיות עוקפות, בחלקם נמצאים בתוך הישוב, שייכות לצבא, אנחנו רוצים שהם יחוברו אלינו. זה גם נושא שכל הזמן עולה וכנראה ימשיך לעלות עד שזה יושלם. מיגון כביש 5 – זה גם כן נושא שהוא בכותרות. כל דיון עולה, מול כל בכיר אפשרי, שיפור מרכיבי ביטחון, ליצור שם גדר היקפית מסביב, באריאל מערב אני מדבר, באזור התעשייה שם, גם זה נושא שיעלה תמיד. פתרון צבאי לחירום בנושא של מל"ח, אולי אתם לא יודעים, אנחנו בשונה מערים אחרות במרכז הארץ, שם יש נפה, גדודי הצלה, גדודי חילוץ – לנו אין דבר כזה. זה נושא שעלה לאלוף פיקוד העורף וימשיך לעלות עד שימוסד. כרגע זה בתהליכים מבחינת הצבא. וכמובן מה שדיבר ראש העיר, 27

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

גב' חנה גולן: זו הזדמנות גם להגיד, אם לא יודעים, שחוק הג"א לא חל פה.

מר גבי אברג'יל: נכון.

מר רון נחמן – ראה"ע: אנשים לא מבינים מה זה חוק הג"א לא חל פה. תעשה משאל מי יודע מה זה חוק הג"א ואם הוא חל פה או לא חל פה. תסביר את הדבר הזה.

מר אלי שבירו: אם חוק הג"א לא חל פה, אז איך אנחנו מעבירים כסף ל-הג"א?

מר ג'והר חלבי: בישיבת ועדת הביקורת האחרונה נדמה לי התנהל ויכוח בקשר

לתקציב הג"א, העסקת כוח-אדם וכדומה, ואני אמרתי לך שאני פניתי למשרד הפנים ומשרד הפנים אמר לי חד משמעית שאני יכול לעשות עם התקציב הזה, לא רק בהעסקת העובדים, אלא כל עבודה אחרת, ולא חלה עלי שום חובה. מבחינתם אנחנו מתנהלים איך שאנחנו רוצים. ביום חמישי שעבר, האחרון, היה אצלנו אבנר קוני קצין המחוז והוא הוציא את המכתב הזה והוא כותב מפורשות:

"במענה למכתבך בנדון, הנני להשיבך כי חוק הג"א אינו חל על הרשויות המקומיות ביהודה ושומרון".

דהיינו, אנחנו לא חייבים.

מר אלי שבירו: זאת אומרת שמה שאתה אומר, אנחנו נדבר על זה אולי בתקציב, אבל

בתקציב אנחנו מעבירים ל-הג"א. הג"א ארצי, לא הג"א מקומי.

מר ג'והר חלבי: גם הג"א ארצי.

מר אלי שבירו: זאת אומרת שאנחנו לא צריכים להעביר את הכסף הזה, זאת אומרת

זה כסף שאנחנו יכולים לעשות איתו מה שאנחנו רוצים.

מר ג'והר חלבי: זה בדיוק המכתב שקיבלתי ביום חמישי.

מר אלי שבירו: לא, לא, אני פשוט רוצה להבין. אנחנו לא מחויבים ל-הג"א, אין הג"א

ארצי, אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים.

28

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

מר רון נחמן – ראה"ע: יוסי חן שאל קודם על דבר אחד, עכשיו אתה שואל דבר שני. הצעתי, כל הדברים האלה יהיו מרוכזים, בגמר התקציב, תרשום לך את הנקודה הזאת, רוני דנה ואתה תרשמו את הנקודה להבהיר אותה.

מר אלי שבירו: יש לי שאלה בקשר לתוכנית העבודה שלך. אתה מדבר על כך

שהמקלטים זה מאד חשוב, ועל כך שמטה מל"ח הוא מאד חשוב, אנחנו נמצאים במקום רגיש, מי בביטחון עושה את זה? מי בביטחון אחראי על זה? מי בביטחון צריך לוודא שהדברים מתבצעים?

גב' חנה גולן: המנהל.

מר אלי שבירו: מנהל אגף הביטחון?

גב' חנה גולן: המנהל אחראי על הכול.

מר אלי שבירו: זה נכון. אם המנהל אחראי על הכול, אז אני לא צריך רבש"צ, אבטחת

מוסדות חינוך, אני לא צריך כלום. אבל הוא מופיע שם כרובריקה,

מר גבי אברג'יל: עד עכשיו היה לי איש לעניין הזה, שהוא על תקן רבש"צ, ירד התקן

הזה. ראש העיר יצא במכתב לסגן הרמטכ"ל, ניסינו לעשות שינויים, אי אפשר לאייש את התקן הזה, הוא לא מתוקצב. נכון לעכשיו מי שיטפל בזה זה מנהל האגף עם מי שיש לו.

גב' חנה גולן: מנהל האגף יעבוד יותר קשה פשוט, מה לעשות?

מר אלי שבירו: הוא יילך גם לעשות ביקורות במקלטים והוא יילך לעשות ביקורות

במטה מל"ח.

גב' חנה גולן: כן. למה לא?

מר אלי שבירו: האמת היא שמה שכולם יודעים שהוא גם עוזב ב-31 לחודש, אז זה

29

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

בכלל,

מר רון נחמן – ראה"ע: יבוא במקומו מישהו חדש, תמיד, לכל אחד יש מחליף, גם לראש העיר.

מר אלי שבירו: אני חושב, ואני אגיד את זה כאן בפורום של חברי המועצה, אני חושב

שהתעלמות מנושא כזה חשוב ורגיש, שיש לנו כסף לזה, יש לנו, אנחנו נדבר על זה כשאנחנו נגיע לתקציב, להתעלם מזה ולהגיד – מנהל האגף, הוא ישבור את הראש, הוא יהיה אחראי לכך. מעל מנהל אגף יש גם מנכ"ל ומעל זה יש ראש העיר והכול וזה בסדר גמור. זה חוסר אחריות מבחינתנו.

מר יוסי חן: אלי, אבל למה אתה לא מדבר ברור ואתה אומר שרוצים לפטר מישהו

מסוים, שהוא העובד הזה, שרוצים לשלוח אותו הביתה כי היום הוא לא מוצא חן בעיני מישהו.

מר אלי שבירו: אנחנו נדבר על זה. אנחנו נדבר על זה.

עו"ד אריאל עזריה: אלי, אני רואה שהנושא הזה הוא נוגע מאד לליבך כיוון שאתה היית

בתפקיד הזה עד לא מזמן. והנושא הזה, שהוא באמת כל כך קרוב לליבך, גם לי יש כמה שאלות עליו ולא סתם שאלתי מה היה קודם בנושא המקלטים. אני לא מבין ולא ברור לי למה היינו צריכים עכשיו לחכות ללחימה, למלחמה או למה שהיה, על מנת שאתם תצטרכו עכשיו באגף הביטחון להשקיע מה שהיה צריך להשקיע כל הזמן. כלומר, אני חושב, בסך הכול, אנחנו נמצאים במצב שבו אתה בא ומעלה לנו נקודות שאולי כואבות לליבך כי אתה היית שם, ואני מעלה נקודות שעוד יותר כואבות לליבי כשהיית שם.

מר אלי שבירו: כשהייתי שם, אם אתה רוצה, אז אחד הדברים שהיוו בעיה שאני לא

הייתי מוכן לחתום על תקציב הג"א, כי בתקציב הג"א היו צריכים להעמיד גם כוח-אדם וגם תקציב בנושא של טיפול במקלטים. ולא חתמתי עליו. ומה שאנחנו עשינו, אנחנו עשינו מה שנקרא החזקת שבר. זאת אומרת, לקחתי בן-אדם, שהוא ישב על תקן מסוים, נכון, ואני אמרתי לו – אתה, נוסף על תפקידך חייב, מה שנקרא, לעשות את ההחזקה הזאת. עכשיו, אם הבן אדם הזה הולך, אומר לך את זה גם מנהל אגף הביטחון, לא יהיה מי שיעשה את זה. הוא יעשה את זה? אתה מאמין שהוא יעשה את זה.

30

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

מר גבי אברג'יל: אני אחראי.

מר אלי שבירו: אבל אם לא יהיה לו את המישהו שיעשה את זה, זה לא יהיה. עכשיו

אני אומר, יש תקציב הג"א. וגם, אם תסתכל על התקציב אתה תראה שאת הכסף לקחו ככולו, מר רון נחמן – ראה"ע: עוד פעם חוזרים,

מר אלי שבירו: דקה, רון, דקה. את הכסף לקחו כולו ואמרו – במקום שנשים חלק

מהכסף על כוח אדם, על תקן כוח אדם, שהוא זה שיוכל לעשות ביקורת ולראות שהדברים מתנהלים, ניקח את כל הכסף ונשים את זה בפעולות. אבל אז לא יהיה לך מי שבעצם יפקח על הדברים. וזה על מנת ליצור מצב כזה, ואני אומר את זה כאן על השולחן, על מנת ליצור מצב כזה של לקחת את אותו עובד ולהוציא אותו מהמערכת. אני אומר לכם, אנחנו נהיה פושעים אם אנחנו נאשר את זה ואנחנו לא נאפשר שלמנהל אגף הביטחון יהיה את הבן אדם שיוכל לעשות את העבודה הזאת. יש את המסגרת התקציבית, אנחנו נצטרך להחליט אם אנחנו רוצים לקחת חלק מהתקציב שהולך לפעולות, לשים את זה כתקציב לאגף. זה היה בתקציב, אם היית קורא את הטיוטה של התקציב זה הופיע, אחרי שהיינו בוועדה ירד וכל הכסף הלך לפעולות. אני חושב שזה לא חכם.

עו"ד אריאל עזריה: אני חושב שמנהל אגף הביטחון צריך לבוא ולהציג את הפעולות שהוא

מתכוון לעשות והוא זה שצריך להיות אחראי על אגף הביטחון, ואנחנו לא צריכים עכשיו לדון ולהתעסק בנושא של עובד כזה או אחר שנמצא או לא נמצא, ואתה רומז שהוא נמצא והוא עומד לא להיות. אנחנו ניתן את המדיניות והוא יעבוד על פי המדיניות והוא יפעל והוא יהיה אחראי. אני לא מחפש את העובד הזה או האחר שהוא יהיה אחראי. אני מבחינתי, כשמנהל הביטחון הוא האחראי, אז הוא האחראי גם לנושא המקלוט.

מר אלי שבירו: הוא אמר שחסר לו.

עו"ד אריאל עזריה: אבל אם אנחנו הגענו למצב שהאזרחים בעיר היו במצב שבו המקלטים

לא היו מוכנים לקראת המלחמה האחרונה שהיתה, מבחינתי, שוב, כמו שעכשיו אני מצביע על מנהל כאחראי אני מצביע על מנהל שאחראי לנושא המקלטים.

31

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

מר רון נחמן – ראה"ע: אני מבקש פה לשים נקודה כאן לקטע הזה. יש כאן דבר מאד מוזר, אלי. אתה יודע שמי ששירת במדינה צריך תקופת צינון כדי לעבוד במקום אחר. אתה עבדת כאן 5 שנים ואתה לא צוננת, נכנסת לפה בתקופה שכזאת, ואתה מומחה בתחום העבודה שלך. יש לי בעיה, אתה יודע, אולי הזיכרון שלי לא טוב, אולי אני לא יודע כל מיני דברים. תגיד לי, אלי, כמה פעמים אתה ב-5 שנים, עם הצוות שהיה לך, ביקרת בבתים המשותפים בשביל המקלטים הפרטיים? כמה פעמים אתה הגשת לי דו"ח לגבי המקלטים האלה והמצב שלהם?

מר אלי שבירו: אני אגיד לך.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני שואל שאלה לפרוטוקול, לא עכשיו לויכוח. תיתן לי אחר כך את זה.

מר אלי שבירו: לא, זה בסדר,

מר רון נחמן – ראה"ע: סליחה, אני לא הפרעתי לך, נתתי לך לדבר, נתתי לך לשאול שאלות, אני גם לא מתכוון לעשות ויכוחים פה. יש לי תחושה לא טובה שבמקום טיפול במקרו בנושא תקציב ותוכנית העבודה, אתה רוצה לסחוף אותנו לטיפול בנושא של עובד כזה או אחר. הואיל ואני אמרתי לך שהצבא ביטל 20 תקנים ואתה תיקנת אותי ואמרת שמחקו 23 תקנים, ולקחו את הכסף הזה לעוטף עזה ולכל הדברים של מערכת הביטחון, ואני כתבתי מכתב לסגן הרמטכ"ל על מנת שיחזיר את התקן ואני מתכוון והתכוונתי לעשות אותו, והתנגדתי לעניין הזה, אבל מה לעשות? אם אתה רוצה לרבע את המעגל על ידי כך שיש לך איזה שהוא כסף במקור תקציבי אחד כדי לפתור לך בעיה של תעסוקה,

מר אלי שבירו: הוא יפתור לנו בעיה, רון, הוא יפתור לעיר בעיה.

מר רון נחמן – ראה"ע: סליחה, אני לא מתווכח, תן לי להגיד את הדברים שלי. כיוון שאני רואה שכל הדיון הזה יורד לפסים של אותו אדם שישב בתפקיד והיום אין לו תפקיד, ואתה גם הפכת להיות, בנוסף להיותך חבר מועצה, גם בא כוח של איגוד עובדים, ואת זה אני אגיד אחר כך בתקציב ולא עכשיו, לכן אני רוצה לומר לך כאן, מבחינתי כרגע הדיון הוא על תוכנית העבודה ולא על עובד כזה או אחר. לכן, אין תקציב, אין תקן, כל העברות תקציב זו החלטה של ההנהלה. ההנהלה רשמה לפניה את הודעתך, איך אמרת? שזה יהיה פשע כאשר לא יוקצה התקציב הזה. רשמנו את זה.

32

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

מר אלי שבירו: לא יוקצה התקן הזה.

מר רון נחמן – ראה"ע: כן, כן. רשמנו את ההערה שלך, היא תירשם פה לנצח נצחים, לדורי הדורות, עד סוף אחרית הימים. אין בעיות.

מר אלי שבירו: יפה מאד.

מר רון נחמן – ראה"ע: זהו. תודה. בוא נלך הלאה.

מר אלי שבירו: לא, לא, רגע, אתה שאלת שאלה,

מר רון נחמן – ראה"ע: אל תגיד לי לא, לא, לא, אני מנהל את הישיבה, לא אתה.

מר אלי שבירו: אבל שאלת אותי שאלה.

מר רון נחמן – ראה"ע: לא, אני לא ביקשתי תשובה ממך, אמרתי לך, אני נתתי את זה לפרוטוקול.

מר אלי שבירו: סתם זרקת את זה?

מר רון נחמן – ראה"ע: סתם זרקתי לפרוטוקול. כן, סתם זרקתי לפרוטוקול.

גב' חנה גולן: יוסי רוצה לשאול שאלה.

מר יוסי חן: קודם כל אני רוצה באמת להגיד לגבי גבי שאני מקבל תגובות מאד

טובות לגביו בעיר, הוא עושה עבודה באמת טובה. מה שאני רוצה לשאול זה שתי שאלות: אחת – יש פה עובדי ניקיון שמסתובבים בעיר ללא מאבטח. מה הדין לגביהם? זה עובדי שטחים. והשניה, באמת, למה אתה עוזב אותנו? עד שיש לנו עובד טוב, למה אתה עוזב אותנו?

33

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

מר גבי אברג'יל: אני אתחיל מהשניה – יש לי בעיה אישית משפחתית שבגללה אני צריך

לעזוב. אם אתה רוצה יותר מפורט, נמאס לאשתי שאני עובד בשטחים, אז אני נאלץ לעזוב. לגבי עובדי הניקיון – אני לא מוכן שיסתובבו עובדי ניקיון ללא אבטחה ונכון לעכשיו אנחנו אוכפים את העניין הזה. היתה לנו בעיה עם קבלן ניקיון, צ'רלי, שבעיקר העובדים שלו היו מסתובבים. חלק מהפיתרון שאנחנו נתנו והוא כבר בא לידי ביצוע, שצ'רלי רכש מכונות בהמלצה שלי, שתי מכונות, במקום ש-8 אנשים יפוזרו הוא מרכז אותם, המכונות האלה עובדות בקצב של 1,300 מטר במספר דקות מועט, וזה חוסך בכוח-אדם. מעבר לזה הוא קיבל הנחיה לעבוד בצורה מרוכזת, גם אם המשמעות שניקיון העיר יהיה יותר איטי אבל יותר ביטחוני. וזה, אגב, בעקבות האירוע שהיה בקרית-ספר, כלקח שלמדנו מיד.

להגיד לך שאין בעיות? יש בעיות. אני מקבל דיווח, לוקח סיור, לוקח את הבן אדם, מוציא את הפועל שלו. אגב, לא כל כך מותר לי להוציא אותו, אבל אין הרבה מה לעשות עם הדבר הזה. אבל בכל זאת אנחנו לוקחים אחריות ומוציאים, זו עבודה יום יומית. יש עוד נקודה בעניין הזה, בגלל שהנושא הזה של עובדי הניקיון הוא די בעייתי, עלתה בקשה להיתר לעובדים עם קריטריונים ברמה שהם עם ותק גדול מאד והם מוכרים לנו, שיקבלו היתר עבודה ללא אבטחה. אז זה כרגע בתהליכים. בלי שום קשר, צ'רלי יודע, הוא צריך לעבוד יותר ריכוזי. הוא יודע שהוא קנה מכונות כדי לחסוך בכוח-אדם. מכונה אחת הוא שם עליה יהודי אחד ופותר חלק מהבעיות. אם יש עדיין בעיות – תוקפים.

גב' חנה גולן: כמו גם עם קבלנים פרטיים. אותו דבר.

מר גבי אברג'יל: עם כולם. עם כולם.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני העליתי בפני אלוף הפיקוד את הנקודה שבפתח-תקווה ובראש-

העין אין את המגבלות כמו עלינו. וזה לא יכול להיות שאלה שנמצאים מעבר לקו הירוק מערבה, תהיינה להם הנחיות אחרות מאשר אצלנו. ולכן זה לא בסדר. אלוף הפיקוד אמר נכון, והוא בודק את הדברים האלה על מנת לאשר חיים תקינים. אתה בונה, אתה בבית שלך בונה, אתה צריך להכניס בן-

אדם, בפתח-תקווה אין לו בעיה, חוץ מה-שב"חים שמבריחים אותם במכוניות, אבל אחרים, כאלה שיש להם היתרים, אצלנו לא. זה לא יכול להיות דבר כזה. לא יכול להיות שישימו לנו מחסום על כביש 5 וישימו לנו מחסום נגד הגנבים שגונבים מאזור המרכז את המכוניות שלהם, וגם יקשו עלינו על כל החיים היום יומיים. זה דבר שהוא לא בסדר כי הוא לא שוויוני. את הדבר הזה העליתי בפני האלוף.

אמרתי שהיום זה אני, מחר זה אתה, זה לא משנה. כל אחד שיושבים פה יזדקק לדבר הזה. צריכה להיות מידה של שכל, שכל ישר ותבונה איך מאפשרים לאנשים חיים תקינים בסיטואציה הביטחונית 34

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

הזאת. והדבר הזה נעשה. אני קודם כל רציתי לשבח את גבי על העבודה שהוא עשה בקטע הזה מבחינת הכנת הניירות וכל הדברים האחרים, מכיוון שזו באמת בעיה מאד מאד רצינית שפתאום, תאר לך, קורה איזה שהוא פיגוע, אחד תופס טרקטור כמו בירושלים, מה יהיה פה? יכול להיות דבר כזה. או יעשה משהו אחר, ייקח איזה סכין, ירוץ "אללה הוא אכבר" ואני לא יודע מה יעשה. הכול יכול להיות. אין ביטחון ב-%.100 אבל אנחנו צריכים, מצד שני גם, שיהיה לנו אפשרות לחיות חיים.

קח את האנשים שבונים בבנה ביתך.

מר יוסי חן: אנחנו עברנו את זה.

מר רון נחמן – ראה"ע: אתה יודע מה זה.

מר יוסי חן: אני מדבר מתוך ניסיון, שיש לי עובד אחד, אני צריך לשים עליו שומר

עם נשק. עובד אחד.

מר רון נחמן – ראה"ע: אתה זוכר את הציפוי אבן, שאתה צריך להביא את האבן? יש מיליון דברים. לכן הדבר הזה נמצא בתוכניות העבודה ואני פה, הואיל ואתה שאלת את גבי גם על עזיבתו וכדומה, אני קודם כל רוצה לומר לגבי על העבודה שהוא עשה כאן. הוא עשה עבודה שניתנת לציון בהחלט. קיבל את התפקיד הזה ממנהל הביטחון הקודם שבירו, ועשה כל מיני דברים אחרים שאני לא רוצה להיכנס כרגע. גם שבירו יושב פה וגם גבי יושב פה, אבל הוא עשה שינויים מאד מאד רציניים בקטעים הללו. ובעיקר אני מדבר כאן על הנושא של האכיפה, הנושא של הפיקוח הפנימי כאן באריאל, הקטע עם המשטרה, עם כל תחושת ביטחון הפנים של התושב, ומגיע לו יישר כוח. ואני בשם, אני רוצה לומר לך גבי בשם כל מליאת המועצה, רוצים להודות לך ולומר תודה על העבודה שלך. ועכשיו, מי הבא בתור? כן, יחיאל.

מר יחיאל תוהמי: אני רוצה להגיד משהו ואני רוצה להגיד את זה לאלי דווקא. בתור

קב"ט שהיית פה המון שנים, 5 שנים, אני לא יודע, אני לא הכין מבין בענייני מצלמות, אבל אתה בין אנשים, קודם כל אל תהפוך את זה פה לעניין עם אופוזיציה קואליציה, כי המצלמות בתוך הישוב, אם קראת בעיתון השבת, יש 600 מצלמות בפתח-תקווה, בשביל לשמור על הסדר מהוונדליזם שיש בישוב הזה, ואני סבלתי מזה, והרבה אנשים סבלו מזה. אתה צריך לברך על זה ולא להגיד – אני הגשתי למשרד הפנים. זו לא חוכמה גדולה, אלי, אני אומר לך את זה בפורום הזה, אולי הייתי אומר לך את 35

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

זה ב-4 עיניים אבל אני לא יכול לעשות את זה. אתה צריך קודם כל לטובת הישוב. נקודה. יש לך בעיה, אל תהפוך את זה לאופוזיציה קואליציה, כי אתה מוריד, באמת, את הויכוח האמיתי בעניין הזה. זו לא חוכמה לבוא – תשמע, אדוני ראש העיר – זו לא חוכמה. אתה צריך להתגאות שאתה הצבעת בעד ושיש פה עוד מצלמה בתוך הישוב הזה. וזו לא חוכמה לבקר כשאתה היית בתפקיד, תסתכל קודם כל קצת אחורה ותדבר קצת קדימה. כי אתה, מה שאתה עושה פה, אתה בא ואתה עושה פה, אתה מטיל פה איזה שהוא, זה לא ויכוח פה על תקציב, העברת תקציב מפה לפה, זה לא הויכוח, זה ויכוח שיהיה לנו ביטחון בישוב הזה וזה לא קשור לאופוזיציה קואליציה. כשתגיד משהו שזה באמת צודק אני אהיה בעדך, אני אומר לך את זה חד משמעית. אנחנו סובלים פה מוונדליזם מטורף, ואני סבלתי בצורה בלתי רגילה. אז אתה בא ואתה אומר – תשמע, ראש העיר, אתה לא יכול להעביר את זה. כן הוא יכול להעביר את זה, היה לו רוב במועצה, היתה ישיבת מועצה, 6 הצביעו בעד, אתה לא הופעת בכלל, יכולת להתנגד ולא הגעת. עכשיו אתה בא בישיבת תקציב ואתה אומר – תשמע,

מר אלי שבירו: קודם כל, הייתי בישיבה.

מר יחיאל תוהמי: סליחה, סליחה, נכון שהגעת, נכון שהגעת, סליחה.

מר רון נחמן – ראה"ע: אתה היית בישיבה, שבירו, ואתה הצבעת נגד הרי, נכון?

מר אלי שבירו: אני אמרתי שזה לא חוקי.

מר יחיאל תוהמי: או קיי, לא חוקי, ישיבה שלא זה, או קיי. בוא תשמע, מה שאני מציע

לך, באמת, אני מעריך אותך בתור בן אדם, זה לא שאני לא מעריך אותך, תהיה ענייני. תשמע, מה שטוב לטובת הישוב טוב, מה שאתה רוצה כאופוזיציה לנגח – תנגח, זה בסדר, זכותך, זה התפקיד שלך. תאמין לי שאנשים פה יודעים טיפה יותר ממך בעניין הזה.

מר אלי שבירו: אני אענה לך בקצרה כי מה שאתה אמרת נאמר לפרוטוקול, כדי שאני

אוכל לחזור גם כן.

מר רון נחמן – ראה"ע: פה אתה מקבל את רשות הדיבור שבירו, כי חבר המועצה שאל אותך שאלה, אין בעיה.

36

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

מר יחיאל תוהמי: סגן ראש העיר.

מר אלי שבירו: סגן ראש העיר, נכון. קודם כל מה שעומד לנגד עינינו זה טובת העיר.

אני אמרתי את זה ואני אגיד את זה. וכשאנחנו הצבענו אנחנו אמרנו שאפשר לקחת את הכסף הזה ולהוריד את הוונדליזם בצורה אחרת ולא על ידי מצלמות. כי רק אכיפה אכיפה אכיפה לא תביא לך לתוצאה.

מר יחיאל תוהמי: זו דמגוגיה, תסלח לי. עוד אנשים ועוד אנשים, אתה יכול להביא עוד

אנשים פה? באמת, אל תהיה דמגוג, עשה לי טובה. אז אני אומר לך, אם בראש העין היום יש מוקד עם המון מצלמות והם רואים ובאים בזמן אמת, ואם בפתח-תקווה עשו את זה ואם בראשון עשו את זה, אז באריאל צריך לשים אנשים במקום מצלמות? אולי נשים 10 אנשים? אתה יודע כמה יעלה לך ה-10 אנשים האלה?

מר אלי שבירו: קודם כל, אם אתה רוצה אני יכול לתת לך תוכנית איך אנחנו חושבים

שאפשר להוריד את רמת הוונדליזם לא על ידי מצלמות.

מר יחיאל תוהמי: אז תגיש תוכנית לראש העיר, אין בעיה, אבל אל תנגח אותו בגלל 5

מצלמות, 6 מצלמות, זה לא תב"ר, זה לא זה, זה לא חוקי, כן חוקי. זה לא ענייני. זה לא ענייני.

מר אלי שבירו: ענייני מאד. כי אם יש תב"רים שאושרו בצורה לא חוקית, כי הם

הועלו,

מר יחיאל תוהמי: אתה קבעת שזה לא חוקי.

מר אלי שבירו: אנחנו.

מר יחיאל תוהמי: אנחנו הצבענו בעד. אתה קבעת. זה עוד לא אומר שזה זה.

מר אלי שבירו: %.100 אבל מה שיוחלט. חבל על הויכוח. מה שיוחלט. אם משרד

37

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

הפנים יחליט שזה חוקי, אני לא אומר כלום.

מר יחיאל תוהמי: אז אל תגיד שזה לא חוקי.

מר אלי שבירו: לא, אני אגיד.

מר יחיאל תוהמי: אמרת לראש העיר, אתה אמרת – התב"ר הוא לא חוקי.

מר אלי שבירו: לטעמי, אמרתי לטעמי. אפשר לבדוק. אמרתי שאנחנו טוענים שה-

תב"רים לא חוקיים. נחכה למשרד הפנים.

מר יחיאל תוהמי: אז, אלי, אתה לא צריך להתגאות על זה. אתה לא צריך להתגאות על

זה, אני אומר לך את זה.

מר אלי שבירו: לדעתך.

מר יחיאל תוהמי: כי אתה עושה רע לישוב.

מר אלי שבירו: לדעתך.

מר יוסי חן: רון, אני יכול להגיד משהו פה?

מר רון נחמן – ראה"ע: אתה יכול, בטח שאתה יכול.

מר יוסי חן: אני רוצה להגיד לך באמת שפה התלמיד עלה על רבו. הבן אדם עכשיו

מתיימן. הוא לא עושה פוליטיקה, הוא מדבר עניינית, ישר ולעניין.

מר יחיאל תוהמי: ואתה פוליטיקאי מספר .1

מר יוסי חן: אני מת ללמוד את מה שאתה שכחת. את מה שאתה שכחת אני רוצה

38

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

ללמוד.

מר רון נחמן – ראה"ע: יוסי, אני רוצה להגיד לך אבל שיש לך תקווה. 10 שנים התלמיד עלה על רב, גם אתה אחרי 10 שנים גם כן תהיה אותו דבר.

מר יוסי חן: אבל איך לא מצאת לו מקום ברשימה שלך?

מר רון נחמן – ראה"ע: זה בסדר גמור.

מר יוסי חן: אם כל כך הוא כזה, למה לא מצאת לו מקום ברשימה שלך?

מר רון נחמן – ראה"ע: הכול יהיה בסדר. הכול יהיה בסדר. תקשיב טוב, אני רוצה לסכם את הנקודה הזאת ולהודות למנהל אגף הביטחון בקטע הזה. ומי המציג הבא?

גב' חנה גולן: אגף שפ"ע – עמליה.

מר רון נחמן – ראה"ע: עמליה, בבקשה.

גב' עמליה בירנבאום: צהריים טובים לכולם. כפי שאתם רואים, האגף לשיפור פני העיר, יש

את המנהל, מזכירה. תחת אגף שפ"ע יש את הוועדה להגנת הסביבה, שיושבת הראש זאת לודה. אני אתן כמה מילים על כל מחלקה באגף ואת התפקידים שלה. מחלקת תחזוקה – היא אחראית על התחזוקה השוטפת של רחובות העיר, שזה בעצם כולל כמה דברים: צביעת מעקות בטיחות, טיפול במדרכות, טיפול במרצפות ששקעו, טיפול במרצפות ששורשי העצים מרימים אותם, אנחנו מטפלים בזה בשוטף. המחלקה הזו נותנת גם מענה לוגיסטי לאירועים וטקסים שמתקיימים בישוב. העברה של ציודים ממקום למקום כשצריך. יש לנו את מחלקת הגינון, שאנחנו מפקחים על קבלן הגינון בכל מה שקשור – שתילה, השקיה וכל מה שצריך. יש את המחלקה להגנת הסביבה ובריאות הציבור, שזה בעצם איכות הסביבה. שינו את השם להגנת הסביבה. תחת המחלקה להגנת הסביבה יש את תרבות הדיור ויש את הפיקוח התברואתי, שיש לנו תברואן במחלקה הזאת, שהתפקיד שלו זה פיקוח על עסקי מזון, לבדוק שהכול כשורה; פיקוח תברואתי במוסדות חינוך; ועל פי קריאות, אם יש איזו שהיא בעיה תברואתית הוא מטפל בזה. בתרבות הדיור – יש לנו נכון להיום 243 בתי אב שחברים 39

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

בתרבות הדיור. אנחנו עושים עכשיו מהלך לצרף את השכונות החדשות.

גב' חנה גולן: זה רק בתים משותפים, שיהיה ברור.

גב' עמליה בירנבאום: בוודאי, רק בתים משותפים. אנחנו עושים מהלך לצרף שכונות חדשות.

כפי שקראתם ב"אטרקציה", משרד השיכון נותן איזה שהוא תקציב לבתים משותפים לשיפוץ. יש לנו גם את קצין הרכב, שהוא אחראי על כל נושא הרכבים בעירייה. יש לנו מעל 20 רכבים, שזה כולל "מיולים", קטנוע וכו'. התפקיד שלו להעביר אותם טסטים, להכניס למוסך כשצריך. בעצם כל מה שקשור לרכבים זה התפקיד שלו. יש לנו את מחלקת התברואה, שיש 11 עובדי ניקיון רחובות. התפקיד שלו לפקח עליהם, פינוי אשפה וגזם בעיר. אנחנו במהלך חודשי הקיץ וחגים מתגברים את הנושא של פינוי אשפה וגזם בעיר. יש לנו את המחלקה הוטרינרית ופיקוח וטרינרי. המחלקה הוטרינרית, בנוסף לעבודה השוטפת שלה אחראית על מה שנקרא בדיקות בשר. כל משאית בשר שנכנסת לישוב מחויבת לעבור דרך המחלקה הוטרינרית ולקבל אישור. יש לנו גם את המחסן ואת האינוונטר. כל ציוד שנכנס לעירייה עובר דרך המחסן. כפי שאתם רואים, זו התוכנית שלנו ל-.2009 אם תשימו לב, כמעט הכול באדום, טרם החל. כמו שחנה אמרה, הדברים של שפ"ע מתחילים בדרך כלל, גם בשוטף, אנחנו עושים כמובן בחורף מה שצריך, אבל את רוב העבודה אנחנו נתחיל אחרי פסח.

גב' חנה גולן: וגם מחכים לאישור התב"ר.

גב' עמליה בירנבאום: בוודאי, אישור תב"ר ואישור התקציב שיהיה היום. אני מקווה

שיאשרו והכול יהיה בסדר. תחזוקה – כמו שאמרתי קודם, תיקון הריצוף והוצאת שורשים. אלה הרחובות. כמובן שאם יש עוד רחוב או קורה עוד איזה שהוא מפגע תוך כדי אנחנו מטפלים. טיפול בקולטנים, אלה הרחובות שנטפל, הקולטנים שנשברו. יש כאלה שיש בעיות, אנחנו מטפלים בהם.

מעברים ומדרגות – יש מדרגות ששקעו, יש מעברים שצריכים טיפול, אלה הרחובות שאנחנו נעשה אותם. מבני ציבור – שזה איטום של הגגות בכל מוסדות החינוך, אולמות הספורט, אשכול הפיס והספריה העירונית. פארקים וגני משחקים – הצבת ברזיות. כפי שאתם רואים, אלה המקומות שבהם אנחנו רוצים, תלוי כמובן בתב"ר שיאושר, להציב ברזיות לטובת התושבים. ברחוב הבשן אנחנו רוצים להקים גן משחקים לילדים. שדרוג של גני משחק, אלה הרחובות שאנחנו רוצים להוסיף מתקנים חדשים או לשפר או להחליף. שירותים ציבוריים – אנחנו רוצים להתקין בפארק הצופים, זה הפארק בדרך אפרתה. פארק עפרון שביציאה הישנה מאריאל, ששם, מי שיודע ועובר ורואה, כל ששי שבת יש 40

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

שם פיקניקים, ימי הולדת ואירועים, חשוב שיהיו שירותים. בשנת 2007 התקנו ברזיה. ופארק העצמאות, זה בעצם הפארק שנמצא במרכז המסחרי. תאגיד המים תרם שירותים ציבוריים, הם הוצבו ב-.2008 כמובן שלאחר אישור התקציב אני מקווה שאנחנו נפעיל אותם לטובת הציבור. כל גני המשחקים שלנו, 28 במספר, נבדקים אחת לחודש על ידי חברה שהיא מוסמכת לכך, ובעקבות הבדיקה שלהם הם מקבלים את אישור מכון התקנים. לכל מתקני המשחקים באריאל יש אישור של מכון התקנים. בנושא הגינון – תאגיד המים בשיתוף עם העירייה, מר רון נחמן – ראה"ע: אני רוצה לומר לכם, היתה בעיה קשה מאד עם גני השעשועים או מתקני המשחקים. זה עובר בדיקה, אחרי כל מיני אסונות שקרו בכל מיני גני שעשועים בארץ.

וכשהתברר לנו ההיקף הזה זה היה היקף גדול מאד, שהיו צריכים לעשות את כל הטיפולים האלה, וזה נעשה. אז עכשיו, ככה היא עוברת ב"נון שלנטיות", זה לא פשוט, גם מבחינת הכסף, האמצעים והכול.

אז חשוב מאד שגם הציבור יידע.

גב' חנה גולן: וזה כבר שנה שניה.

מר רון נחמן – ראה"ע: כן. וזה דבר, בדיוק כמו שהיה קודם עם המקלטים, שזה לא "זבנג"

וגמרנו, אלא תהליך מתמשך של תחזוקה. והדברים האלה שהציבור צריך אותם, זה לא סתם, זה דומה בדיוק לנושא המקלטים, לא רק הציבוריים, אלא גם בבתים הפרטיים. וזה בדיוק על ידם יש שמה גם מתקנים בשכונות, גם זה אותו דבר. זה גם מחייב את העירייה להשיג תקציב שיהיה תקציב תחזוקה למשך כל השנה בכל שנה בשביל דברים שכאלה, גם הבלתי צפוי.

גב' עמליה בירנבאום: זה הבטיחות של הילדים שלנו.

מר רון נחמן – ראה"ע: כן.

גב' עמליה בירנבאום: בנושא גינון – אנחנו עכשיו מבצעים מיפוי של כל מערכות ההשקיה

בעיר לצריכת מים מבוקרת. אנחנו גם, המטרה שלנו, אנחנו עכשיו, לא עכשיו בעצם, הצמחים שאנחנו שתלנו וממשיכים לשתול הם חסכני מים. אנחנו יצאנו להשתלמות בנושא. יש סוגי צמחים שאותם אנחנו נשתול כדי באמת להפחית את כמות המים בגלל המצב הקשה במדינה.

41

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

גב' חנה גולן: אני רוצה מילה לחברים חדשים, זו כבר השנה השלישית שאנחנו

עושים החלפת צמחיה לצמחיה שהיא, אין צמחיה שחוסכת מים,

גב' עמליה בירנבאום: צורכת פחות.

גב' חנה גולן: אלא שהיא צורכת פחות, בדיוק. לצמחיה שצורכת פחות מים. זה מצד

אחד. מצד שני, לצמחיה רב-שנתית, על מנת לא להוציא כספים על קניית צמחיה כל 3 חודשים. וזה מאד משמעותי מבחינת התקציב. זאת אומרת, אנחנו לא מגדילים, להיפך, התקציב הוא רזה ביותר.

זה על אדום, זה לא יופעל עד שלא יאושר התב"ר, זה אותו תב"ר למערכות השקיה, כל מערכת השקיה תותאם לאותו שתיל שנמצא ובהתאם לכך תתבצע ההשקיה.

עו"ד אריאל עזריה: יש את הצמחיה הזאת שבעונות השנה נושרים הפירות ומלכלכים, אז

גם על זה בטח נתת כבר את הדעת.

גב' חנה גולן: כמה שפחות להתעסק. כי כמה שפחות מתעסקים אז ככה פחות אני

מעסיקה את הקבלן, ככה בזה אני גם משהו חוסכת.

מר עמנואל יעקב: בשבוע שעבר, בתום הסערה של המים, של הגשמים, יום שלישי עוד

היה גשם, ואני גיליתי שהרבה מאד טפטפות עובדות, מתזים וטפטפות עובדות, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? היה גשם.

גב' עמליה בירנבאום: אני אומר לך, כשיצאה הנחיה של רשות המים לסגור את המים, הרי אי

אפשר לנתק לגמרי כי, כפי שכולנו יודעים, חורף לא היה. באמת ירדו גשמים יפים בשבוע שבועיים האחרונים. במידה והיינו סוגרים גם את הטפטפות, כל מה ששתלנו וכל מה שהשקענו היה הולך לאבדון. אז הטפטפות לצמחים העונתיים, נאלצנו כמו בכל העונות להשאיר. יש לנו 240 מערכות השקיה.

גב' חנה גולן: כשזה יהיה ממוחשב זו תהיה הבקרה, שאם האדמה סופגת מים

המערכת מפסיקה לטפטף.

42

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

מר עמנואל יעקב: זה בסדר הטכנולוגיה, אבל למה לא לסגור את השיברים?

גב' חנה גולן: למה? כי אי אפשר לרוץ בכל העיר ולראות את כל הטפטפות, מה

לעשות?

גב' עמליה בירנבאום: מנו, יש 240 מערכות מחשב בכל העיר. ועכשיו אנחנו צריכים "או-טו-

טו" לפתוח את כל המערכות מחדש כי בעצם זהו, נגמר החורף.

מר עמנואל יעקב: גם ידנית אפשר לעשות את זה. אנחנו מכירים את המערכות האלה.

גב' עמליה בירנבאום: הכול אפשר, בוודאי.

מר עמנואל יעקב: אפשר לסגור וחבל על המים, כשיורד גשם לבזבז מים.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני מציע שאנחנו נסדר שעכשיו יבוא עוד גשם נוסף ואז תקבלי את ההערה הזאת, איך שבא הגשם הנוסף את סוגרת את המים. אבל דבר אחד, מה שמנו אומר, בלי ציניות, אני אומר כאן בקטע הזה, חייבים להקפיד בנושא של השיברים הראשיים איפה שישנם שמה, שבמידה שיש גשם ויש צורך לחסוך בהשקיה ושלא יהיה טפטפות וממטרות וכל מיני דברים כאלה.

גב' עמליה בירנבאום: בגלל זה אנחנו עושים עכשיו את המיפוי.

מר רון נחמן – ראה"ע: עמליה, זה בסדר גמור, עד עכשיו זה היה בסדר.

גב' עמליה בירנבאום: נכון, נכון, עשינו הרבה דברים.

גב' חנה גולן: ומי שרואה,

מר רון נחמן – ראה"ע: אנא, לדווח גם.

גב' חנה גולן: כן, אז נטפל בזה.

43

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

מר מקס צ'רנוגלס: הטיפול השוטף, מי מבצע, עובדי שפ"ע או קבלן חיצוני?

גב' עמליה בירנבאום: טיפול שוטף ב-מה, בגינון אתה מדבר או בכלל?

מר מקס צ'רנוגלס: בגינון, בגינון.

גב' עמליה בירנבאום: יש קבלן גינון ומטעם שפ"ע יש אדם שהוא אחראי עליו והוא אמור

לפקח על כל טיפול שהוא, גיזום של עצים, הכול. הכול זה דרך הקבלן.

מר מקס צ'רנוגלס: מה שצריך לטפל דחוף בעצם.

גב' עמליה בירנבאום: הכול, בוודאי, יש קבלן שהוא מוזעק כל הזמן.

מר מקס צ'רנוגלס: זאת אומרת, התגובה היא מהירה, כן? מיידית.

גב' עמליה בירנבאום: מיידית. כמו שמנו אמר, כל הערה, כל דבר שמגיע שמשהו לא בסדר,

הוא מטופל מיידית, אם לא על ידי הקבלן, בגלל זה מינינו אדם שיש לו גם ידע בנושא. הוא יודע לנתק, הוא יודע לחבר, הוא יודע לסגור וכל מה שהוא צריך. הוא למד והוא לומד.

מר יוסי חן: מי זה האדם הזה?

גב' עמליה בירנבאום: מיכאל.

מר יוסי חן: הוא גם אחראי על הרכב וגם אחראי על הזה? יש עוד תפקידים

בשבילו? אני יכול להגיד לך שלמגרש כדורגל הוא לא הגיע.

גב' עמליה בירנבאום: כל אדם עושה כמה תפקידים.

מר יוסי חן: למגרש הכדורגל הוא לא מגיע. המים זרמו שם, אם לא היינו הולכים

44

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

לסגור אז היו חגיגות שם. הגיע הזמן באמת שתיקחי את ההערה הזו ושיתחיל לעלות למגרש הכדורגל ולפקח ולראות מה קורה. אני בניגוד עניינים פה כשאני אומר מגרש כדורגל.

גב' עמליה בירנבאום: לא, זה בסדר. הוא מפקח, אבל אני אעיר את תשומת ליבו. אנחנו

עכשיו במחלקה להגנת הסביבה, כמו שאמרתי זה איכות הסביבה. אנחנו בשוטף, אתם רואים, זה סגול, מבצעים הדברות על ידי קבלן בכל מקורות המים ברחבי העיר, במזרקות, מים עומדים אם אנחנו מוצאים כל מיני מקומות. אנחנו עושים אחת לשנה הדברה סביב גדר הביטחון נגד מכרסמים שעולים מהשטחים לכאן. זה עוזר. כמות המכרסמים ירדה. אנחנו עושים את זה כבר שנתיים. השנה התחלנו גם הדברה בעשבייה במדרכות. אתם תשימו לב עוד מעט שהיו הרבה מאד עשבים ולאט לאט זה יירד. אנחנו מרססים ומכסחים את זה. הפחתת פינוי אשפה – במידה והתב"ר יאושר, אתם הצבעתם, אנחנו נרכוש פחי אשפה סולאריים במרכזים המסחריים, כפי שמפורט. הפח הסולארי הוא בעצם, הקיבולת שלו היא פי 5 מאשפתון רגיל שישנו. מה שטוב בו, שהאשפה היא מוסתרת. לא יהיה אשפתון שהזבל יגלוש ויפול על הרצפה, וגם הפינוי שלו יהיה אחת לשבוע ולא כמו שאנחנו עושים היום יום-יום. מתקני מחזור – אנחנו ב-2009 רוצים להוסיף ברחובות שפירטנו מתקנים למחזור. לפלסטיק, שזה אומר בקבוקים; בגדים; קרטוניות; ונייר לבן.

מר עמנואל יעקב: עמליה, רק להעיר הערה בנושא של האשפה. בזמנו הובלנו מהלך נגד

דבר שמקומם כאן את כולנו, מצד תושבים בלתי אחראיים בישוב, וזה זריקת פסולת בניין ופסולת אחרת, מוצקה, כזו או אחרת, בכל מיני פינות בעיר. במיוחד למעלה אזור מוריה, הרי הפכו את זה למזבלת חיריה. אז קבענו עם הביטחון להוביל איזה שהוא מהלך לפיקוח. השאלה אם נעשה כאן משהו, כי זה ממש איכות הסביבה כאן,

גב' עמליה בירנבאום: ועוד איך, כן, כן. בגלל זה המחלקה הזאת, באמת יש את סטאס, שהוא

מנהל המחלקה, יש לו גם אישור, הוא גם יכול לאכוף, הוא גם יכול לתת דו"חות. הוא עושה סיורים.

הוא ומרק, שהוא התברואן בעצם, הם עושים הרבה מאד סיורים, וכל בעיה שהם נתקלים, בשיתוף הפקחים, נותנים דו"חות. אבל אתה יודע, לא תמיד אתה יכול במקום לתפוס את הבן אדם. ואחרי שאנחנו רואים, נותר לנו רק לפנות. אין מה לעשות.

מר עמנואל יעקב: צריך ללכת שמה לראות מה זורקים שמה, מצמיגים ועד,

45

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

גב' עמליה בירנבאום: נכון, אתה מדבר בסוף רחוב מוריה.

מר עמנואל יעקב: כן. כל אזור ההר שמה.

גב' עמליה בירנבאום: דרך אגב, בסוף הרחובות שזה עיר היונה ויפה נוף, אנחנו שמנו, לפי

בקשתו של רון, בולדרים, כדי למנוע כניסה. מה שקורה שהמשאיות היו נכנסות, זורקות את הפסולת בניין ונעלמות, ולך תמצא אותן. שמנו בולדרים. אתה חושב שזה עוזר? הם מזיזים, נכנסים, זורקים.

גב' חנה גולן: אז הנה, זה עוד מקום שבתוכנית רב-שנתית צריך לחשוב על מצלמות

על מנת לתפוס.

גב' עמליה בירנבאום: זה באמת נורא.

מר עמנואל יעקב: ממש יד קשה.

מר גבי אברג'יל: מנו התחיל עם העניין הזה והוא שלח אותי, צילמתי את זה וקיבלתי

מכתב, ובן-איון במקרה טיפל בזה.

מר עמנואל יעקב: לא מרחם על אף אחד. מי שנתפס ישלם.

גב' עמליה בירנבאום: והם משלמים.

ד"ר תמרה אבישר: שני נושאים: אחד, המתקנים של הבקבוקים. למשל, ליד הבית שלי

המתקן היה מלא, לא רוקנו אותו במהלך חודשיים.

גב' עמליה בירנבאום: היתה לנו בעיה, זה מה שקורה כשאנחנו תלויים בחסדי קבלן. היתה

באמת בעיה בחברה, אני לא יודעת, משהו אדמיניסטרטיבי היה, והם לא פינו, לא רק ברחוב, היו כמה רחובות. הוצאנו להם מכתב חמור בנושא והיום הם עומדים בזמנים לפי מה שאנחנו, הם מגיעים אחת לחודש, בגלל הכמויות. אריאל היא לא פתח-תקווה, אז הם מגיעים אחת לחודש, הם מפנים. אבל אם אנחנו מקבלים ורואים, אנחנו מרוקנים לבד. יש לנו את הרכבים, אנחנו מוציאים בשקיות את 46

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

הבקבוקים, משאירים באגף שפ"ע, כשמפנים הם לוקחים גם את זה.

גב' חנה גולן: למרות שכל פינוי הבקבוקים והמיכל הזה, כל זה זה קבלן.

גב' עמליה בירנבאום: בוודאי.

גב' חנה גולן: כמו בכל המדינה.

גב' עמליה בירנבאום: זה אותו קבלן. זה אותו קבלן בכל המדינה. אין כמה קבלנים. זה קבלן

בלעדי והוא היום יכול, כשאמרתי לו, כשהוצאתי מכתב, הוא אמר לי – טוב, אז אני לא מפנה. אין, הוא בלעדי בארץ, אין מתחרים לו.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני רוצה כאן, זו מדיניות של עירייה. מי שנוסע באירופה בעיקר וגם בארצות-הברית, יש מדיניות ברורה של שנים רבות של הפרדה. יש את הפלסטיקים, את הזכוכיות, את הברזלים, פסולת מוצקה של בניין, גזם, כל הדברים האלה. אני חושב שאנחנו כמליאת מועצה צריכים לקבל את ההחלטה הזאת בתור מדיניות ולראות איך בתוכנית רב-שנתית אנחנו נגרום לכך שהתושבים אצלנו יעשו את אותה הפרדה. כי אם אתה זורק פסולת בניין,

מר יחיאל תוהמי: אבל לאן תפנה? הרי אין מקום,

מר רון נחמן – ראה"ע: שניה, תן לי רגע, אני לא הספקתי להגיד מילה – כבר שאלה. עוד לא גמרתי. אני מדבר כרגע ברמה של מקרו של רשות מקומית. לא במיקרו באזור הזה, ברחוב הזה. אני מדבר כרגע על מדיניות. אני חוזר ואומר כאן, אני מציע שאנחנו נעשה תוכנית רב-שנתית כזאת, אנחנו נעשה תוכנית רב-שנתית שתאושר גם עם בחינה תקציבית,

גב' עמליה בירנבאום: כי מדובר בהרבה מאד כסף.

מר רון נחמן – ראה"ע: לכן אני אומר את זה. ואני בטוח שכל חברי המועצה יתמכו בכזו תוכנית. לכן אני פשוט מעלה את זה, כחומר לדיון או למחשבה. כי כולנו רוצים לחיות באזור, הייתי אומר בסביבה הרבה יותר ירוקה, יותר טובה, יותר נחמדה. אז לכן גם זה יצטרך לקבל גיבוי כספי כזה 47

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

או אחר כאשר תוכנית כזאת תוגש למליאת המועצה. אז מראש היא תקבל את ההחלטה העקרונית, אני מניח שהחברים יתמכו בזה.

גב' חנה גולן: אבל אני רוצה להוסיף ולומר שהתוכנית היא בשלבי עבודה של תכנון,

יחד עם המשרד לאיכות הסביבה כאן באריאל.

גב' עמליה בירנבאום: כבר מחר יש לנו פגישה בנושא.

גב' חנה גולן: לחינוך יש חלק עצום. קודם כל צריך להתחיל לחנך את הילדים. אז זה

יפה שהמועצה תיתן את הגיבוי,

מר רון נחמן – ראה"ע: זה מסר.

גב' חנה גולן: גם הגיבוי הרעיוני ובעיקר התקציבי.

גב' עמליה בירנבאום: מה שחשבנו זה באמת לקחת רחוב לניסוי. אנחנו מחר נפגשים עם

איצ'ה מאיכות הסביבה כדי להתחיל להכין איזה שהוא פרויקט במקום אחד בינתיים, כי זה באמת תקציב גדול מאד שנצטרך לאשר אותו ונראה, ננסה.

מר מקס צ'רנוגלס: הבנתי שגם משרד איכות הסביבה, ברגע שיש פעילות שוטפת כזאת, אז

משרד איכות הסביבה גם עוזר בתקציבים.

מר רון נחמן – ראה"ע: הרבה כסף אין להם.

מר מקס צ'רנוגלס: לא הרבה, אבל כל שקל זה טוב.

גב' חנה גולן: מקס, יש המון פרויקטים ושקל עוד לא קיבלנו. כל שנה אנחנו מגישים

ושקל לא קיבלנו. אז אם לקחת את זה ממישהו שנותן, תביא אותו.

גב' עמליה בירנבאום: לפני כשבוע היינו, לודה עשתה כאן השתלמות באמת בנושא מחזור,

48

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

והיא תוכל להעיד ולהגיד שזו בעיה של כל העיריות בארץ, לא רק שלנו. המשרד שאתה אומר, באמת הוא נותן כסף, אבל המשאבים שהעירייה צריכה להשקיע כדי לקבל הם פי כמה וכמה. זה מה שאמרו שם, שהם לא עושים עם זה כלום.

מר רון נחמן – ראה"ע: תוהמי, ספר להם, מהניסיון שלך בניו יורק, איך מפנים אשפה בבוקר.

מר יחיאל תוהמי: זה משהו מדהים. אם זה קרטונים ואם זה אשפה, הכול בא בשקיות

שחורות. אין דבר כזה שקיות ככה לבנות או כל אחד זורק איך שהוא רוצה או זורק פתוח. הוא חייב להוציא את זה קשור, עם חוט שחור, זה מדהים לראות את זה. גם הזבל, אין דבר כזה זבל ככה, שקיות, כל אחד מוציא איך שהוא רוצה. הכול בא בשקיות שחורות, בתוך הפח, זה משהו מדהים, נקי.

בדל סיגריה אתה לא רואה ברחוב. היינו בניו-יורק, הסתובבנו, בדל סיגריה אתה לא רואה על הרצפה.

זה משהו מדהים. זה חינוך, האמת שזה חינוך, אין מה לדבר שזה חינוך, וזה מתחיל מהבית, אצל כולנו.

עו"ד אריאל עזריה: בעניין הזה של הניסיון. אמרת שרחוב אחד יילקח כניסיון. אני חושב

גם, באותה מסגרת של הניסיון, אולי אפשר לקחת את בתי-הספר והגנים ששם הם אוכלים ושם יש,

גב' עמליה בירנבאום: זה מה שאנחנו מתכננים.

עו"ד אריאל עזריה: ששם יש אשפה די זהה. כלומר, אפשר לעשות גם עם זה אולי משהו.

גב' עמליה בירנבאום: כן, כן. אז זה מה שאנחנו עושים באמת בשיתוף עם החינוך. אני תיכף

אסביר, כשאני אגיע לקידום בריאות וקיימות בחינוך.

עו"ד אריאל עזריה: אגב, שילוב של גזם עם האשפה מבתי-הספר אפשר ליצור בהשקעה

מאד קטנה קומפוס לדוגמא.

גב' עמליה בירנבאום: נכון, זה מה שאנחנו עושים.

עו"ד אריאל עזריה: או קיי, זה בעניין הזה. ודבר שני, בעניין פסולת של בניה, האם יש

49

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

פיתרון לקבלן שרוצה לזרוק?

גב' עמליה בירנבאום: אז ככה, נכון להיום פיתרון אין, אבל אנחנו בודקים, יש חברה שגורסת

פסולת בניין. זה משהו שהוא חדש שיצא, וזה גם למדנו בכנס. אתה מוצא אתר, הם גורסים ואז זה הופך למצעים, ואתה יכול לתת לתושבים או בכל מקום לשים. זה גם משהו שצריך לבדוק אותו, לבחון אותו. ברגע שיהיו את הממצאים ואת התקציב שצריך אז נראה אם כן או לא.

ד"ר תמרה אבישר: הנושא השני שרציתי להעלות זה נושא של ריסוס מערכת הביוב בפני

תיקנים לקראת הקיץ.

גב' עמליה בירנבאום: זה באחריות תאגיד המים. ואנחנו בשיתוף איתם, יש קבלן שמבצע, יש

תקופות, הם צריכים להתחיל ב-1 באפריל.

ד"ר תמרה אבישר: כי כבר החבר'ה יצאו לטייל.

גב' עמליה בירנבאום: כן, כן, הם כבר יוצאים. אז זה בטיפול שוטף, קבלן שעושה את זה.

מר יחיאל תוהמי: עמליה, מי אחראי? יגאל אחראי על הנושא הזה?

גב' עמליה בירנבאום: תאגיד המים בשיתוף המחלקה לאיכות הסביבה.

מר יחיאל תוהמי: מאד צריך להשגיח על הנושא הזה, כי הנושא הזה באמת קטסטרופה.

כל שנה זה קטסטרופה.

גב' עמליה בירנבאום: אנחנו משגיחים, בוודאי.

ד"ר תמרה אבישר: אני פניתי לעירייה כתושבת ונאמר לי שהעירייה לא עושה שום דבר

בנושא, לכן העליתי את זה.

גב' עמליה בירנבאום: לא, לא, לא, עושים, עושים תמר.

50

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

ד"ר תמרה אבישר: זה מה שאמרו לי בטלפון.

מר יחיאל תוהמי: זה גם לא נעים. רואים הרבה זחלים והרבה ג'וקים.

ד"ר תמרה אבישר: זה נורא. זה נורא.

גב' עמליה בירנבאום: הם התחילו עכשיו לצאת. בנושא איכות סביבה בחינוך – אנחנו קיימנו

תחרות. אנחנו רוצים על כל מתקני מחזור הנייר לשים מדבקות חדשות. היתה תחרות בין בת-הספר.

נבחר ציור, שברגע ש"אמניר" יתחילו בביצוע, זה יתנוסס על כל מתקני המחזור ברחבי העיר. אנחנו נפרסם את זה בעיתון, את שם התלמידה, את שם בית-הספר, והם יקבלו פרס. בניית תוכנית בנושא איכות סביבה – זה בשוטף. סטאס ביחד עם שרה, יש להם תוכנית והם נכנסים בשוטף לבתי-הספר.

הצבת קומפוסטרים, זה בהמשך למה שאריאל אמר. אנחנו גם נציב, זה לפסולת אורגנית, יכניסו לקומפוסטר ומזה יוצא דשן לגינון. בדיקות תברואה, זה כמובן בשוטף, בדיקות שגרתיות של התברואן בעסקים, במוסדות חינוך ועל פי קריאות. מסתור אשפה – אתם תראו בימים הקרובים במרכז המסחרי ברובע א', אנחנו משפצים, אנחנו הזמנו קרטוניה מאד גדולה וכל פחי האשפה שנמצאים יהיו בתוך מבנה סגור ושם אנחנו נשים שילוט של, נקרא לזה – מקום מחזור. כי שם יש גם מחזור של בגדים, גם בקבוקים, גם נייר וגם קרטוניה. ואני מקווה שנוכל להחיל את זה בכמה מקומות בעיר שיש ריכוז של מיכלים למחזור. ולדעתי זה אחרון, אלה הכמויות של מתקני המחזור שמפוזרים היום בעיר.

אתם רואים – הכמות, התוספת בשנת 2009 ברחובות מסוימים. ברגע שיאושר התקציב, יהיה לנו תקציב לזה, נוסיף יותר. תודה לכם.

גב' חנה גולן: תודה רבה. 5 דקות הפסקה.

ה פ ס ק ה

גב' שרה פרי: אני מנהלת אגף החינוך. מערכת החינוך מחויבת למיצוי הפוטנציאל של

כל תלמידיה, מתן מענה לשונות ולפרט לאורך הרצף, מגן עד י"ב ובתקווה להמשך גם. וכמובן חתירה למצוינות. מנהלת, מינהלה, מנהלת גני ילדים, 22 גני ילדים, 4 גני ילדים של ממ"ד, 2 גני ילדים חינוך מיוחד – גן טרום חובה וגן חובה. שתי קצינות ביקור סדיר, מועדונית לילדים שקשורים לרווחה 51

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

ולחינוך, 15 ילדים, שנמצאים מכיתה א' עד ד', שמקבלים שם ארוחת צהריים, מענה לימודי, מענה חברתי ותמיכה רגשית. מנהלת שפ"ח, שרות פסיכולוגי, 5 פסיכולוגים, מהגן עד חטיבת הביניים. מנהל קידום נוער, מדריך נוער, מדריך נוער עולה ו-היל"ה. אורט יובלי אריאל, בית-ספר 6 שנתי; ממ"ד אורט זבולון, בית-ספר יסודי וחטיבה עד כיתה ט'; בית-ספר מילקן; בית-ספר ע"ש עליזה בגין; בית-

ספר נחשונים ומרכז פסגה לפיתוח סגלי הוראה. סך הכול 3,488 ילדים במערכת החינוך; 668 בגני הילדים; 1,290 באורט יובלי אריאל; ו-1,527 סה"כ בתי-ספר יסודיים.

גב' חנה גולן: נשמטה הוועדה לקידום מעמד הילד.

גב' שרה פרי: לקידום הילד והחינוך, שאנחנו נסמכים לוועדה הזאת, אני שותפה

לוועדה בראשות ראש העיר. פרויקטים חינוכיים – אתם רואים שישנם פרויקטים בביצוע, פרויקטים שבשוטף. פרויקט מעוף של קק"ל, ביוזמת ראש העיר. ראש העיר יזם את הקשר עם מנכ"ל קק"ל ותוכנית מעוף נכנסה לעיר אריאל, למרות שאנחנו מעבר לקו הירוק. מטרתו לחנך לאהבת הארץ ואקולוגיה, מינוף לעשייה בתחום המנהיגות הצעירה. פרויקט ל-3 שנים, כאשר השנה במסגרת הפרויקט נטיעות לילדי הגן, חטיבה ובתי-הספר היסודיים. הוכנסה הקופסא הכחולה לגני הילדים ובתי-ספר יסודיים. סיורים ממוקדי קק"ל יהיו לנוער בחינוך הפורמאלי ובלתי פורמאלי. אימוץ אתר פארק אתגרים, ששם אנחנו נתחיל עם קבוצה של מחויבות אישית של שכבת י', גיזום, סימון שבילים וגם בהמשך פינות ישיבה מחומרים ממוחזרים. בטיחות בדרכים – תוכנית בגני הילדים. השנה התחילה לנוע בעולם מתנועע, סימולאטור, ישנה גם השתלמות לגננות במסגרת מרכז פסגה, והתוכנית משולבת בכל תחומי הדעת בגנים. העמקת הזהות היהודית – תוכנית עם "מבראשית", שמשלבת מורשת ישראל וערכי ציונות ויהדות, נכנסה השנה גם לגנים. נמצאת בכל בתי-הספר היסודיים. כמה דברים שנעשו במסגרת התוכנית הזאת – קבלת שבת בתחילת שנה לכל שכבות א' שנערכה באורט זבולון. סיור סליחות לשכבת ה'. כל שכבות ה' בעיר אריאל יצאה לטיול לילה של סליחות. ובקרוב יהיה חידון מורשת של נציגים מכל בתי-הספר היסודיים.

מר אלי שבירו: י"ב היו יוצאים דרך תוכנית בראשית,

גב' שרה פרי: לא במסגרת תוכנית "מבראשית". זה לא במסגרת תוכנית

"מבראשית", זו תוכנית בית ספרית. תוכנית "מבראשית" היא לא תוכנית שנכנסת לחטיבה העליונה.

52

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

מר אלי שבירו: היא לא היתה בשנה שעברה שם?

גב' שרה פרי: אני לא יודעת. אני בשנה שעברה הייתי ביסודי.

מר אלי שבירו: כי אני יודע מידע אישי, מהבן שלי שפשוט היה שם, והם היו, והשנה

אני מבין שהם ירדו מזה.

גב' שרה פרי: יכול להיות שבית-הספר קבע את תוכנית הטיולים שלו בשיתוף עם

בראשית, אבל זו לא תוכנית שנכנסת לאורך כל השנה. כי תוכנית בראשית שנכנסת לבתי-הספר זו תוכנית שבועית שנכנסת ללימודי מורשת. בכל בית-ספר יסודי יש שעת מורשת, והתוכנית הזאת משולבת בתוך השעה הזאת של מורשת בבתי-ספר יסודיים. יכול להיות שבמסגרת איזה שהוא פרויקט הם עשו את הטיול הזה.

מר אלי שבירו: דרך אגב, זה היה מאד מוצלח, שווה לבדוק את זה.

גב' שרה פרי: כל הפעילויות של מורשת הן מוצלחות.

מר אלי שבירו: אז לשמר.

גב' שרה פרי: נכון. תיאטרון תנועה וזמר לתלמידים הזקוקים לטיפוח וחיזוק בתחום

הרגשי והחברתי. ילדים שאותרו, ילדים מ-ד' עד ו', ז' עד ט', שאותרו על ידי צוות בין מקצועי בבתי-

הספר. הוקמה קבוצה והם יעלו הצגות למערכת החינוך. פיתוח מצוינות – בגני החובה התחלנו השנה משחקי חשיבה ושחמט. 350 ילדים בגני הילדים משחקים שחמט בקבוצות קטנות. בעצם זה נותן מיומנות חברתית, מיומנות קוגניטיבית, יכולת יצירת תקשורת והביחד שלהם. תוכנית מפא"ת מוכנות לכיתה א', פיתוח חשיבה, חיזוק יכולות, אסטרטגיות למידה, גם כן תוכנית שנמצאת עכשיו בביצוע. תוכניות שנמצאות בשוטף – תוכנית מפא"ת לכיתות א' עד ו', מיצוי הפוטנציאל וחתירה למצוינות במקצועות הליבה – מתמטיקה, אנגלית ושפה. זו תוכנית שבשיתוף המתנ"ס. תוכנית אמירים – תוכנית עירונית, פיתוח מצוינות לכיתות א'-ג', תוכנית שנמצאת, היא לא בדיוק בשוטף, היא תוכנית שעכשיו בחשיבה וביצוע. מי שיודע, זו תוכנית של פרופ' רנזולי, שהיא מדברת על פיתוח התנהגות מצטיינת אצל ילדים. מתן יכולת לילדים מצטיינים, בעלי יכולות, בבתי ספר יסודיים, 53

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

להתנסות בחשיבה מעבר של חקר, העמקה. התוכנית הזאת בעצם נמצאת בכיתות א' עד ג', 59 בתי-

ספר בארץ נמצאים בתוכנית, אנחנו ביקשנו להיכנס גם כן לתוכנית לשנה הבאה. זה מודל העשרה משולש. הוא מדבר על העמקה לאורך יום הלימודים במהלך הלימודים הרגילים ומקצועות החובה.

אחרי כן חשיפה לילדים בעלי עניין מיוחד. וקבוצות של מצוינות בנושא של חקר.

מר אלי שבירו: מפא"ת זה על אותו עיקרון?

גב' שרה פרי: לא. לא.

מר אלי שבירו: מפא"ת זה ילדים ספציפיים?

גב' שרה פרי: מפא"ת זה אנשים רוצים ורושמים את הילדים. תוכנית אמירים –

תוכנית של משרד החינוך במהלך יום הלימודים בבתי-הספר.

גב' חנה גולן: תוכנית אמירים תתחיל בשנה הבאה, זה צריך להיות בצהוב,

להתגבשות.

גב' שרה פרי: כן.

מר אלי שבירו: כמה תלמידים יש ב-מפא"ת?

גב' שרה פרי: ב-מפא"ת יש בסביבות 350 ילדים נכון לעכשיו.

מר אלי שבירו: שרשומים ב-מפא"ת?

גב' שרה פרי: שרשומים ב-מפא"ת, מ-א' עד ו'.

גב' אילנה נולמן: תוכנית אמירים, שרה, תהיה תוכנית לכל התלמידים?

גב' שרה פרי: כן, כן, כן, בכל שכבות א' עד ג', בודאי, בכל בתי-הספר, לכל

54

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

התלמידים, כי אנחנו באים ואומרים שהיכולת מצוינות נמצאת אצל כל אחד בתחומים רבים. מדברים על אינטליגנציות מרובות, ולכן אני חושבת שהמקום לתת לכולם. כי אם מדברים על מצטיינים, יכולת ההערכה שלנו והכיוון שלנו זה ילדים שעברו איזה שהם דיאגנוזה או אבחון מסוים ויש לנו רק את מכון סולד מ-ג'. ואז אפשר להגיד – או קיי, אלה מצטיינים. אבל ב-א' כל אחד מצטיין באיזה שהוא תחום, צריך לתת להם את האפשרות לטעום את הדברים האלה.

מר עמנואל יעקב: יש איזה שהם מדדים לבדוק הצלחות בין אמירים לבין מפא"ת או

איזה שהם,

גב' שרה פרי: זו לא אותה תוכנית. תוכנית מפא"ת היא לא אותה תוכנית כמו תוכנית

אמירים. תוכנית אמירים באה ואומרת – אנחנו מתחברים למקצועות הנלמדים בבית-הספר ונותנים את העניין של העמקה והחקר והיכולת לשלב את המורים של בית-הספר בתוך התוכנית. תוכנית אמירים גם מחייבת את המורים לעבור השתלמות תלת שנתית בתחום הזה ואותם מורים מלמדים.

זה משהו שדומה לתוכנית מופת,

מר עמנואל יעקב: היא טאקטיקה שונה מבחינת תכנים?

גב' שרה פרי: כן. כן. היא טאקטיקה שונה. פרויקט מופת לכיתות ז' עד ט' –

מתמטיקה, פיסיקה, רמה מוגברת והישגים, מיצוי היכולות ואיכות הבגרות. מופת לכיתות י' – בשנה הקרובה ממשיכה תוכנית מופת. מסלולי ... בשילוב תלמידים במרכז האוניברסיטאי לכיתות י' עד י"ב.

במקביל ללימודים, מגמות שמתאימות לצרכים חברתיים וטכנולוגיים, שאנחנו מדברים גם על מכטרוניקה ועוד תחומים כאלה שיש להם בקשות מאד חזקות בשטח הצבאי היום.

מר אלי שבירו: מתי זה מתוכנן להיכנס?

גב' שרה פרי: לקראת שנה הבאה התוכניות האלה אמורות להיכנס. טיפול בפרט –

אמרנו מענה לשונות, טיפול בפרט. איתור טיפול בקרה והערכה לילדי טרום חובה בשיתוף השרות הפסיכולוגי. פסיכולוגים מאתרים ילדים מגן טרום חובה כדי לתת את המענה הנכון, את הטיפול הנכון והמוכנות לגן חובה וכיתה א' ולא אחרי כן לבוא ולהיתקל בבעיות. כמה שמטפלים יותר מוקדם עדיף.

פר"ח – חונכות של סטודנטים מהמרכז האוניברסיטאי לתלמידים בבתי-הספר היסודיים. הסטודנטים 55

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

בעצם הם דגם לחיקוי. צמצום פערים חברתיים, לימודיים. נכון לשנה יש 80 ילדים, יש להם גם בית פר"ח, עושים שם פעילויות מקסימות. שחק – סטודנטים משולבים במערכת החינוך וגם כן הרווחה ושירות חברתי קהילתי. שחר – צמצום פערים חברתיים וחינוכיים ושיפור הישגים לימודיים לכיתות א' עד י"ב, שירותי רווחה וחינוך. סיירת זאטוטים – חונכות אישית בליווי לימודי וחברתי לכיתות א'-

ב', תוכנית לשנתיים. סטודנט צמוד לתלמיד, תלמידים שאותרו בבתי-ספר, שהמשפחות במצב סוציו אקונומי נמוך וישנה השערה שהמצב הסוציו אקונומי יפגע ביכולת הלימודים, בקידום הלימודי, לתת להם את המענה הלימודי והחברתי. שעתיים שבועיות, אותו חונך מלווה את הילדים האלו מעבר לשעות הלימודים.

מר יחיאל תוהמי: אם יש נשירה מבית-הספר, היום יש ילדים שלא מגיעים לבית-ספר,

גב' שרה פרי: תיכף אני אתייחס לדברים האלה, בוודאי. עברית ידידותית – עוד

פרויקט אחד. שיפור השפה, טיפוח הזיקה לזהות ישראלית יהודית לילדי העולים, גם כן בליווי סטודנטים, גם כן חונכות אישית.

גב' חנה גולן: לפני שאת עוברת, חשוב לומר באופן כללי, בתוך המערך העירוני

משולבים כ-300 סטודנטים, מהאגף לשירותים חברתיים ודרך אגף החינוך על כל היבטיו הרבים, כולל קידום נוער, כולל אתגרים, כולל אחרי ועוד כמה פרויקטים, סך הכול כ-300 סטודנטים. זה מערך שלא פשוט לנהל אותו גם.

מר יחיאל תוהמי: הם מתוגמלים או שזה בהתנדבות?

גב' חנה גולן: הם מתוגמלים על ידי קרנות שנותנות להם מלגות, לא מתוך העיר,

אלא כל מיני, דלק, תשובה, בנק הפועלים, כל מיני קרנות.

גב' שרה פרי: קידום נוער – תוכנית הילה, השכלת יסוד, לימודי השלמה. השלמת

השכלה לנוער נושר, בגרויות בקצב אישי בקבוצות קטנות.

גב' חנה גולן: חשוב שתגידי כמה יש כאלה.

56

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

גב' שרה פרי: נכון לעכשיו יש 9 ילדים, יש עוד 3 ילדים מועמדים. אנחנו מאתרים,

וכאן אני עונה, כאן אני מתייחסת אליך, קצינות הביקור הסדיר בעצם מאתרות וקידום נוער מאתר את אותם ילדים שנשרו לא רק מכאן, שבעצם למדו בבתי-ספר עמלניים, הפסיקו את הלימודים שלהם. אנחנו כל הזמן בקשר עם בתי-הספר ואז אנחנו בעצם מביאים אותם לסיים את הבגרות כאן.

כאלה שסיימו 10 שנות לימוד או שסיימו מעבר לזה, אבל לא עם בגרות, זה מה שאנחנו רוצים לתת.

ויש גם את הקשר עם הצבא של דחיית השירות כדי שיסיימו את הבגרויות שלהם.

גב' חנה גולן: אז 9 יש ועוד ,3 סך הכול אפשר לומר שישנם .12

גב' שרה פרי: כן. תוכנית סיכוי עם יצירת רשת ביטחון ושילוב בקהילה לנוער בסיכון.

נכון לעכשיו ישנם 30 ילדים, השבוע עשו להם פעילות נהדרת בבית הנוער. ישנם סטודנטים שחונכים אישית כל אחד מהילדים האלו. רוכבים בגדול – שילוב למידה ורכיבה לבנים בסיכון במערכת החינוך.

רכיבה אתגרית כטריגר ללמידה. הילדים האלה מקבלים שעתיים רכיבה, שעתיים למידה ושעה של מפגש חברתי, לחבוק אותם ולתת להם להיות חלק מהחברה הנורמטיבית. קבוצת שחיה – מתוכננת קבוצת שחיה לבנות בסיכון מכיתות ז' במערכת החינוך. התוכנית הזאת בעצם מדברת על ליווי צמוד 5 ימים בשבוע לקבוצה של בנות למהלך מכיתה ז' עד י"ב, כאשר הצפי שלהן לעבור הכשרה למצילות, שיהיה להן איזה שהוא אופק בחיים. תוכנית מאד יקרה של אימוני שחיה, אימוני כושר, תגבור למידה. לחבוק אותן מהרגע שהן מסיימות ללמוד בבית-הספר, להגיע לקבל את האימונים שלהן,אחרי כן להגיע לבית חם, לקבל שם ארוחה ושמורה תלווה אותן בלמידה. לחזור הביתה בשעה ,9 לא ללכת למקומות שאנחנו לא רוצים שיהיו שם. העצמת צוותי חינוך והנהגות הורים – כדי לעשות את כל הדברים האלה אנחנו צריכים גם להעצים את צוותי החינוך וגם להיות ביחד עם הנהגות ההורים ולקבל את התמיכה והגיבוי והשיתוף. השתלמויות באסטרטגיות הוראה, למידה והערכה במקצועות עתירי מלל ומתמטיקה לצוותי החינוך בפסגה, מגן עד י"ב. ימי עיון לכלל עובדי ההוראה בעיר בנושא הפרעות בתקשורת, בשיתוף המרכז האוניברסיטאי, ערכנו יום עיון אחד ביום המשפחה וזו היתה הצלחה אדירה, מרצים מהמרכז האוניברסיטאי. סטודנטים שנה שניה נכנסים למערכת החינוך במסגרת הלימודים שלהם, כאשר בשנה הבאה, בשנה השלישית שלהם, הם יתנו קבוצות תמיכה והכול בשיתוף עם משרד החינוך. בונים הסכמות בחינוך – תוכנית שנכנסה השנה, למידה משותפת. הנהגות הורים, צוותי חינוך, רווחה ושירות פסיכולוגי. רכישת מיומנויות הדברות, אמון, שיתוף פעולה, וכל זה למען מינוף החינוך כאן בעיר אריאל, תוכנית שהיא בשיתוף עיריית אריאל, הפסגה, משרד החינוך, אגף הנוער וכל הגורמים הם למטרה אחת של ביחד למען העשייה החינוכית. מעברים ברצף – רישום 57

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

למוסדות החינוך. גני ילדים א' כבר הסתיים, אבל היו כאלה שעוד לא נרשמו כמובן לבתי-הספר היסודיים )זה בשבילך(. ואנחנו נפתח עוד תקופת רישום, והפעם לא ביוני אלא לפני פסח, כדי שבתי-

הספר יוכלו להיערך בהתאם מבחינת המורים, מבחינת כיתות הלימוד. כיתות ז', כיתות ט', ב-1 באפריל מתחילים את הרישום. הערכת תוכניות לימודים – בניית רצף לימודי חברתי על ידי צוותי חינוך כיתות ו'-ז', מובילי נושאים, מובילי מקצועות, יושבים, בודקים, מעריכים, כדי שהמעבר יהיה מעבר טבעי, רציף, מבחינת תוכניות הלימודים, וכן יועצות בתי-הספר, וזה התחום החברתי רגשי.

מפגשי הורים עם צוותי חינוך במעבר מגן לכיתה א' – השנה שונתה קצת התוכנית וכל הורי ילדי הגנים שעולים ל-א' היו להם ערבי חשיפה ומפגש בבתי-הספר היסודיים. מכיתה ו' לחטיבה, מכיתה ט'

לחטיבה העליונה, גם כן ייערכו מפגשי הורים בבתי-הספר, לאחר מכן מפגשי תלמידים. תלמידים מהחטיבה יגיעו ליסודי, תלמידים מהחטיבה העליונה יגיעו לחטיבת הביניים, כדי לספר להם, לשתף אותם, לענות על שאלות וגם על חששות. שדרוג ותחזוקה – חצר חינוכית בבית-ספר מילקן. נוצר צורך להתאים את חצר בית-הספר למערכת החינוך כדי לשדרג את העשייה החינוכית והצורך הזה נוצר בגלל בעיה בטיחותית של הכניסה לבית-הספר. התוכנית עם ההנדסה ביחד ועדנאן ירחיב על התוכנית הזאת. חיסכון באנרגיה – החלפת דודי החשמל, האטמורים בגני הילדים. ולאחר מיפוי צרכים, שדרוג והחלפת מתקני חצר וציוד דידקטי בגני הילדים ובבתי-הספר. שיפור אמצעי בטיחות בהתאם למיפוי –

אנחנו כל שנה עורכים בדיקה. כבר בעוד שבועיים נכנס צוות לבתי-הספר לבדיקה בטיחותית של כל העזרים וכמובן שלפני הקיץ אנחנו נתחיל כבר לתת את המענה בהתאם לצורך.

גב' חנה גולן: אני רוצה רגע כאן, נורא חשוב שנציין שבכל שנה גם משרד החינוך וגם

מכון התקנים מוסיפים לתקנים שלהם עוד אלמנטים, שפעם זה היה ברור מאליו שזה בסדר, בכל שנה הם מעלים את הרף. ולכן בכל שנה צריך לבחון את זה מחדש ולהכניס שיפורים. ולכן זה גם באדום סגול אם אתם שמים לב, זה גם המשך וגם בחינה מחדש שתתחיל בקיץ.

גב' שרה פרי: שדרוג המחשוב בגני הילדים, מעבדות חדשות בבתי-הספר, בית-ספר

עליזה בגין, מילקן ואורט יובלי אריאל בחטיבה העליונה.

גב' חנה גולן: כל זה זה תב"רים.

גב' שרה פרי: שאלות.

58

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

גב' חנה גולן: רוב התוכנית שלך היא תב"רים.

גב' שרה פרי: כן.

ד"ר תמרה אבישר: יש לי שאלה שבעצם היא נגזרת של מה שכרגע בעצם קורה בפועל

באריאל. כנראה, למרות כל מה שמוצג כאן, תלמידים לא רואים את מערכת החינוך העל יסודית באריאל כמצוינת או כשואפת למצוינות וחלק גדול מהם מצביע ברגליים ויורד ללמוד במקומות אחרים, עשרות תלמידים. מה המערכת עושה כדי להחזיר אותם לאריאל? איזה מענים היא נותנת?

גב' שרה פרי: קודם כל, השנה הזאת, את מדברת על שנה שעברה, וגם לא עשרות

תלמידים, החתך שאנחנו עשינו, יורדים שני אוטובוסים למקומות שונים. ישנם תלמידים שקשה לנו לתת את המענה. ישנם הרבה מאד תלמידים שיורדים לבתי-ספר עמלניים ואנחנו לא יכולים עדיין לצערי לתת כאן את המענה, וזה עיקר התלמידים. ישנם ילדים שיורדים לבתי-ספר לכיתות לחינוך מיוחד, שעדיין אנחנו לא יכולים לתת את המענה בחטיבה העליונה.

ד"ר תמרה אבישר: זה לא העיקר.

גב' שרה פרי: וגם לבתי-ספר איכותיים. אנחנו מיפינו את הצרכים ולכן נעשית

חשיבה עם רשת "אורט", שיש להם את הניסיון, לבדיקה ובאמת שינוי בהתאם לצרכים עד כמה שאנחנו יכולים לתת. הרי לא נוכל לתת מענה לכל הקשת הרחבה, אבל באמת לבוא ולתת כמה שיותר מענה, וכל שנה אני מצפה שאנחנו יינתן מענה טוב יותר ונכון יותר כדי להחזיר את התלמידים אלינו.

מר רון נחמן – ראה"ע: אני רוצה כאן קודם כל להזים את הדיבורים שמדברים על עשרות או חלק גדול מהתלמידים שיורדים למטה. בין המציאות לבין התדמית יש מרחק עצום. אנחנו בוועדת החינוך קיבלנו משרה בישיבה שהיתה של ועדת החינוך פירוט מספרי של כל אותם הילדים. אלה שיורדים לכפר הירוק, אלה שיורדים לבית-ספר המקצועי נדמה לי מקס פיין או איך שקוראים לזה שמה, בתל-אביב, אלה בחינוך המיוחד שאין לנו פתרונות, אלה שרוצים מקצועות מיוחדים שהם לא ניתנים להשגה כאן, וכמובן שדיברנו בוועדת החינוך גם על הקשר שבין האקדמיה באריאל לבין מערכת החינוך של אריאל. אני חייב לציין שבזמן האחרון, עכשיו לאחרונה, אומרת לי חנה שכבר שנה וחצי, זה התחיל בשנה שעברה, אבל לאחרונה היחס הזה התגבר, היחס הטוב, ושפה משותפת, וראיתם 59

ישיבת מועצה מספר 7 )שלא מן המניין( 08.03.09

את מספר הסטודנטים שבאים לפה, זה לא פשוט 300 חבר'ה, לעזרה למערכת החינוך, בזמן שמערכת החינוך, חוץ מצפון ונגב מקרקעים אותה. אתם יודעים את פסק דין עדאללה של הערבים בגליל בעקבות המלחמה, מה שביטל לנו את המוחזקות בבית-הספר התיכון, מה שהוריד את התמריצים למורים להגיע לאריאל שלא נחשבת כאזור פיתוח מה שפעם היה, מה שפוגע בשעות שמוקצות למערכת החינוך. כל הדברים האלה משווים אותנו לתל-אביב. אנחנו וראש העין ותל-אביב אותו דבר יעני, אין הבדל. והדברים האלה, למרות כל זה, כל הפגיעה הזאת, עד עכשיו, מגני טרום חובה, שגם משלמים יותר כסף מאשר קודם, המערכת שדיברנו על הרצף שלה, כל הדברים הללו הוצגו בוועדת החינוך. בישיבה הבאה של ועדת החינוך, שיושבים שמה כל הגורמים שאמורים להיות בצד המקצועי, יעלו אותם הנושאים של מעקב אחרי ביצוע של כל התוכניות שהוצגו בפנינו. מה שאני רוצה לומר דבר אחד לגבי התלמידים שלומדים בחוץ. אני נתקלתי בתופעה אישית. דיברתי עם אמא – למה הילד שלך בכיתה ה' יורד ללמוד מחוץ לאריאל? למה? כי עושים תדמית שבית-הספר, נניח החטיבה פה, היום כבר כל התלמידים לומדים בחטיבה פה כי עשינו את האיחוד, הם מפחדים לבוא. סיפור של מכות.

למה הילד בכיתה ט' עוזב ויורד לתל-אביב? הסתבר שיורדים לכפר הירוק. למה יורדים לכפר הירוק?

משום שנותנים לו הסעה, עם אוטובוס מכאן, הלוך וחזור, נותנים לו שמה ארוחת צהריים, נותנים לו בריכת שחיה, קאונטרי קלאב שיש להם שמה, נותנים להם סיוע ביום לימודים ארוך, וכל זה משום שבית-הספר הזה נקרא בית-ספר התיישבותי אזורי. שמעתם? שאלתי את כל הראשים של משרד החינוך – למה זה בית-ספר אזורי התיישבותי? וכמה מתיישבים בתל-אביב? איזה התנחלויות עושים שמה? ולמה הם שולחים את המכתבים לילדים שלנו פה כדי שיבואו לשם? אני שמח לבשר לכם שהשנה יש פחות ילדים ממה שהיה לפני כן, בשנת הלימודים הזו, ויהיו עוד הרבה פחות בשנה הבאה.

אני לא בטוח שהם יוכלו לתת אותם בתי-ספר, בגלל המצב הכלכלי ובגלל העניין של המכה של מיידוף בארצות-הברית, ובעיקר קרן צ'ייס, ואני מניח שאילנה נולמן מכירה את הקרן הזאת היטב. קרן צ'ייס בארצות-הברית נמחקה ב-860 מיליון דולר, היא לא קיימת. פגעה פגיעה אנושה בכל מערכת החינוך בארץ, ממלגות לסטודנטים, דרך הטכניון, האוניברסיטאות, ורשת שלמה של בתי-ספר. קרן רש"י, שהיא מסייעת בעשרות אם לא מאות מיליונים בנגב. או קרן רוטשילד שהיא בצפון שמה לוקחת על עצמה סיוע, שהם לא פעלו אצלנו, הם היום בצמצומים דראסטיים של כל אותם המוסדות שהיו מקבלים תמיכות. אנחנו לא קיבלנו, קיבלנו רק מכות. אבל מה שעשינו בתקציב שהוגש לפה, שמשרד החינוך נתן לנו, ואני רוצה לקוות עכשיו שכאשר תוקם ממשלה, אני עוד לא יודע מי יהיה שר החינוך, אבל זה בטוח לא יולי תמיר, זה כבר בטוח. אמרתי לה לפני הבחירות – אני לא יודע כמה זמן את תהיי שרת החינוך, אני יודע שאני 5 שנים אהיה ראש העיר ואנחנו עוד ניפגש. כי הקטע ההוא של שוויון ההזדמנויות, הוא בא לפגוע בישובים בראש וראשונה ביהודה ושומרון ובראש וראשונה בנו, כי למעלה 60